מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: כא"מ, מהירות והפסדים
למנוע DC בעל עירור זר יש נתונים נקובים הבאים:
הפסדי הליבה וההפסדים המכניים זניחים.
חשבו את:
הכא"מ במצב עבודה נומינלי.
בנקודת עבודה מסוימת המנוע מניע עומס של . חשבו את מהירות המנוע והפסדי הנחושת של המנוע בנקודת עבודה זאת.
הסבירו אילו גורמים יכולים לגרום להתחממות יתר של מנוע DC.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(זרם עוגן )
נתון: , (הספק המוצא, על הציר), , , הפסדי ליבה והפסדים מכניים זניחים.
מבוקש: הכא"מ במצב הנקוב.
רעיון: כשאין הפסדי ליבה ואין הפסדים מכניים, כל ההספק האלקטרומגנטי יוצא כהספק מכני על הציר. בנוסף, במעגל העוגן . משתי המשוואות נמצא את .
1. משוואת מעגל העוגן (הזרם נכנס למנוע מההדק החיובי של המקור, ו- מנוגד לו):
2. מאזן ההספק:
מציבים:
3. פותרים את המשוואה הריבועית:
כלומר או . הפתרון אינו מעשי (זרם של ונצילות של ), ולכן .
4. בדיקה: , . המהירות הזוויתית הנקובה (כ- סל"ד), והקבוע , ואז - מתאים לנתון.
תשובה: (בזרם עוגן ).
סעיף ב
(),
נתון: מומנט העומס , המתח , והעירור הזר לא השתנה, ולכן (מסעיף א).
מבוקש: המהירות והפסדי הנחושת.
1. זרם העוגן: במנוע DC המומנט יחסי לזרם, :
2. הכא"מ ממשוואת מעגל העוגן:
3. המהירות מתוך :
(המהירות עלתה מעט לעומת סל"ד הנקובים, כי העומס קטן והמפל על קטן.)
4. הפסדי הנחושת (בעוגן):
תשובה: (), .
סעיף ג
עומס יתר (זרם עוגן גבוה, ), התנעות ובלימות תכופות, עבודה ממושכת במהירות נמוכה עם קירור לקוי, מתח הזנה חריג, בעיות בקומוטטור ובמברשות, הפסדי ליבה ומכניים מוגדלים, וטמפרטורת סביבה גבוהה.
החום במנוע נוצר מההפסדים, ולכן כל גורם שמגדיל את ההפסדים או מקטין את פיזור החום גורם להתחממות יתר:
1. עומס יתר: המומנט יחסי לזרם העוגן (), ולכן עומס מעל הנקוב מגדיל את , והפסדי הנחושת גדלים בריבוע הזרם.
2. התנעות, היפוכים ובלימות תכופים: בזמן ההתנעה הכא"מ קטן והזרם גבוה מאוד, וכך גם בבלימה בהיפוך; כשהם חוזרים לעתים קרובות, הסלילים לא מספיקים להתקרר.
3. עבודה במהירות נמוכה בעומס מלא: במנוע עם מאוורר על הציר הקירור נחלש כשהמהירות יורדת, בעוד הזרם (והחום) נשאר גבוה.
4. מתח הזנה לא תקין או החלשת שדה: ירידת שטף (למשל תקלה בעירור או מתח עירור נמוך) מחייבת זרם עוגן גדול יותר לאותו מומנט; מתח גבוה מהנקוב מגדיל את זרם העירור ואת הפסדי הליבה.
5. בעיות בקומוטטור ובמברשות: מגע לקוי, ניצוץ ולחץ מברשות לא נכון יוצרים חום מקומי.
6. הפסדים מכניים ומגנטיים מוגדלים: מסבים בלויים או חסרי סיכה (חיכוך), ליבה פגועה או מהירות גבוהה מאוד (הפסדי היסטרזיס וזרמי מערבולת).
7. קירור לקוי: פתחי אוורור חסומים, מאוורר תקול, לכלוך ואבק על המנוע, טמפרטורת סביבה גבוהה.
8. פגמי בידוד וקצרים בין כריכות: זרמים מקומיים גבוהים בסלילים.
תשובה: עומס יתר והזרם הגבוה שנובע ממנו, התנעות ובלימות תכופות, מהירות נמוכה עם קירור חלש, תקלות עירור ומתח, בעיות קומוטטור ומברשות, חיכוך במסבים, והפסדי ליבה וקירור לקוי.
שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: מתח יציאה ודיאגרמה פאזורית
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב. הכא"מ של הגנרטור הוא (מתח שלוב).
הגנרטור מזין את העומס שצורך בעל גורם הספק של מפגר. .

חשבו את מתח היציאה של הגנרטור.
סרטטו את הדיאגרמה הפאזורית של הגנרטור.
זרם העומס גדל פי 2. חשבו את הכא"מ החדש הדרוש על מנת לשמור על מתח יציאה של הגנרטור ללא שינוי.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(פאזי), (שלוב)
נתון: (שלוב), חיבור כוכב, , מפגר, , .
מבוקש: מתח היציאה (ומתח הקו).
רעיון: עובדים במעגל התמורה של פאזה אחת (האיור לשאלה). לפי חוק המתחים של קירכהוף: . ניקח את מתח היציאה כייחוס (), והזרם מפגר אחריו בזווית . הגודל של ידוע, ולכן נקבל משוואה לגודל .
1. כא"מ פאזי (חיבור כוכב):
2. זווית הזרם: , ולכן
3. המפל על עכבת הסטטור:
(מזה: ו-.)
4. הצבה בחוק המתחים:
5. מתח הקו ביציאה:
6. זווית העומס שמתקבלת: , כלומר ביחס למתח היציאה.
הערה: הזווית שבנתון אינה מתיישבת בדיוק עם זרם של בגורם הספק ; לכן השתמשנו בגודל הכא"מ בלבד. אם מחסרים ישירות מתקבל (קו ) - כמעט אותו גודל.
תשובה: מתח היציאה הפאזי , ומתח הקו .
סעיף ב
כייחוס; ; מקביל ל-; מקדים את ב-; סוגר את המשולש.
הדיאגרמה מציירת את המשוואה (ערכים מסעיף א).
1. משרטטים את על הציר הממשי (ייחוס).
2. משרטטים את - מתחת לציר, מפגר ב- (עומס השראי). בדיאגרמה הזרם מוגדל פי 40 כדי שיראו אותו.
3. מקצה מוסיפים את - וקטור קטן ומקביל לזרם.
4. מקצהו מוסיפים את - ניצב לזרם ומקדים אותו ב-.
5. הווקטור מהראשית לקצה האחרון הוא . זווית העומס היא הזווית בין ל-, ו- גדול מ- - כמו שמצופה בגנרטור עם עומס מפגר.
תשובה: משולש המתחים: (ייחוס), במקביל לזרם המפגר ב-, ניצב לזרם, ו- סוגר את המשולש.
סעיף ג
(פאזי), (שלוב),
נתון: הזרם החדש , באותו גורם הספק מפגר; מתח היציאה נשאר .
מבוקש: הכא"מ החדש.
1. הזרם החדש:
2. המפל על עכבת הסטטור (פי 2 מבסעיף א):
3. חוק המתחים:
,
4. כא"מ שלוב:
כלומר יש להגדיל את זרם העירור כך שהכא"מ יעלה מ- לכ- (שלוב).
תשובה: פאזי, כלומר שלוב (בזווית עומס ).
שאלה 3 · מעגל תמורה של שנאי חד פאזי
באיור מוצג מעגל תמורה של שנאי חד פאזי :
נתוני השנאי:
בצידו המשני של השנאי מחובר עומס הצורך בגורם הספק מפגר.
חשבו (עבור העומס הנתון) את:

הזרם בצד הראשוני של השנאי (גודל וזווית).
המתח בצד המשני של השנאי (גודל וזווית).
הסבירו לאיזה מטרה מחברים שנאים במקביל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(ביחס ל-)
נתון: (המתח הנקוב בצד הראשוני), יחס ההשנאה , , , , , , ; עומס , מפגר.
מבוקש: .
סימונים (לפי האיור לשאלה): זורם מההדק השמאלי ימינה דרך ; זורם מצומת האמצע למטה דרך ענף המגנוט; זורם ימינה דרך אל העומס. הוא המתח על ענף המגנוט.
רעיון: נחשב קודם הכול כשמתח העומס הוא הייחוס (גודלו עדיין לא ידוע), נבטא את באמצעות , ומהדרישה נמצא את . בסוף נסובב את כל הפאזורים כך ש- יהיה בזווית .
1. ערכים מוחזרים לראשוני:
,
(ביחס ל-)
2. עכבות:
,
3. מתח ענף המגנוט (חוק המתחים בלולאה הימנית):
4. זרם המגנוט וזרם הראשוני (חוק הזרמים בצומת האמצע):
,
5. מתח הכניסה (חוק המתחים בלולאה השמאלית):
כאשר ו-.
מציבים ומקבלים:
6. התנאי :
7. הזרמים (עדיין ביחס ל-):
ובאותה מערכת .
8. מעבירים לייחוס : מוסיפים לכל הזוויות:
(בדיקה: גורם ההספק בכניסה - נמוך מעט מ- בגלל זרם המגנוט.)
תשובה: (ביחס ל-).
סעיף ב
(מוחזר לראשוני: )
משתמשים בתוצאות סעיף א: , ובמערכת שבה הוא הייחוס התקבל .
1. הזווית של ביחס ל-: מסובבים ב-:
2. בדיקה בכיוון ההפוך (חוקי קירכהוף מהכניסה ליציאה, הכול ביחס ל-):
וגורם ההספק בעומס: - כנדרש.
3. המתח בפועל בצד המשני (מחלקים ביחס ההשנאה; הזווית נשמרת בשנאי האידאלי):
המתח נמוך מ- בכ- בגלל המפלים על עכבות השנאי.
תשובה: (מוחזר לראשוני: ).
סעיף ג
להגדלת ההספק הזמין מעבר להספק של שנאי אחד, לאמינות ורציפות אספקה (תחזוקה או תקלה בשנאי אחד), להתאמת מספר השנאים הפועלים לעומס (נצילות), ולהרחבה הדרגתית של המתקן.
מחברים שנאים במקביל (בתנאי שיחסי ההשנאה, קבוצות החיבורים ומתחי הקצר שלהם מתאימים) כדי:
1. להגדיל את ההספק: כשהעומס גדול מההספק של שנאי אחד, שני שנאים או יותר במקביל מספקים יחד את העומס, וכל אחד נושא חלק ממנו.
2. אמינות ורציפות אספקה: אם שנאי אחד נכשל או מוצא לתחזוקה, האחרים ממשיכים להזין (לפחות את הצרכנים החיוניים) בלי הפסקת חשמל.
3. עבודה כלכלית ונצילות: בעומס נמוך אפשר לנתק חלק מהשנאים ולחסוך את הפסדי הברזל (הריקם) שלהם, ובעומס גבוה מחברים אותם שוב - כך כל שנאי עובד קרוב לנקודת הנצילות הטובה שלו.
4. הרחבה הדרגתית: כשהעומס גדל עם השנים, מוסיפים שנאי במקביל במקום להחליף את הקיים בשנאי גדול יותר.
5. שנאי רזרבה קטן יותר: מספיק להחזיק במלאי שנאי אחד בגודל של יחידה, ולא שנאי גדול אחד.
תשובה: כדי להגדיל את ההספק הזמין, להבטיח רציפות אספקה בתקלה או בתחזוקה, להתאים את מספר השנאים הפועלים לעומס ולשפר את הנצילות, ולאפשר הרחבה הדרגתית.
שאלה 4 · מנוע השראה עם ווסת מהירות ויחס מתח/תדר
מנוע השראה תלת פאזי בעל 4 קטבים מוזן מווסת מהירות. בהתחלה, הממיר מספק למנוע מתח של בתדר של . אחר כך הממיר משנה את התדר ל-. בתדר של המנוע עובד עם חליקה . הממיר שומר על יחס מתח/תדר קבוע.
חשבו את מהירות הסינכרונית ואת גודל המתח כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של .
חשבו את מהירות המנוע כאשר הממיר מזין את המנוע בתדר של .
הסבירו למה הממיר צריך לשמור על יחס מתח/תדר קבוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
,
נתון: קטבים, ב-, התדר החדש , יחס קבוע.
מבוקש: המהירות הסינכרונית והמתח ב-.
1. המהירות הסינכרונית (מהירות השדה המסתובב):
2. המתח: היחס נשמר, ולכן
תשובה: , .
סעיף ב
מהגדרת החליקה , עם ו- מסעיף א:
תשובה: .
סעיף ג
כדי לשמור על שטף מגנטי קבוע (): אם מורידים תדר בלי להוריד מתח - רוויה, זרם מגנוט גבוה והתחממות; אם המתח נמוך מדי - שטף חלש ומומנט נמוך. בשטף קבוע המנוע מפתח מומנט נקוב בכל מהירות.
1. הקשר בין מתח, תדר ושטף: במנוע השראה (כמו בשנאי) המתח המושרה בסליל הסטטור הוא בקירוב
, ולכן .
השטף נקבע אפוא על ידי היחס בין המתח לתדר, ולא על ידי כל אחד מהם לבד.
2. מה קורה אם מורידים תדר בלי להוריד מתח: אם ב- היינו משאירים , השטף היה גדל פי . הליבה נכנסת לרוויה, זרם המגנוט גדל מאוד (גם כי ההיגב קטן בתדר נמוך), הפסדי הנחושת והברזל עולים, המנוע מתחמם וגורם ההספק יורד. הממיר עלול להיכנס להגנת זרם יתר.
3. מה קורה אם המתח נמוך מדי: השטף קטן, והמומנט (שיחסי לשטף ולזרם הרוטור, ) קטן. כדי להניע אותו עומס המנוע צריך זרם רוטור גדול יותר וחליקה גדולה יותר - שוב התחממות, והמנוע עלול לא להתניע או להיעצר בעומס.
4. היתרון של שטף קבוע: כשהשטף נשמר נקוב, המנוע יכול לפתח את המומנט הנקוב (והמומנט המרבי נשמר בקירוב) בכל תדר - "אזור מומנט קבוע". אופיין המומנט-מהירות פשוט מוזז שמאלה במקביל, וההפרש בין המהירות הסינכרונית למהירות בפועל נשאר דומה, כך שבקרת המהירות יציבה.
5. הסתייגות: בתדרים נמוכים מאוד המפל על כבר אינו זניח, ולכן ממירים מוסיפים "הגברת מתח" (boost) קטנה מעל היחס הקבוע. מעל התדר הנקוב אי אפשר להעלות את המתח מעבר לנקוב, ולכן שם השטף נחלש (אזור הספק קבוע).
תשובה: כי השטף בליבה יחסי ל-. שמירה על יחס קבוע שומרת על שטף נקוב: מונעת רוויה, זרם מגנוט גבוה והתחממות בתדר נמוך, ומונעת מצד שני שטף חלש ומומנט נמוך - כך המנוע מפתח מומנט נקוב בכל מהירות.
שאלה 5 · מנוע DC בעירור זר: התנגדות עוגן והפסדים
נתון מנוע DC בעל עירור זר.
נתוני המנוע הם:
מתח ההזנה של המנוע במצב עבודה נקוב הוא , המהירות הנקובה היא סל"ד, הכא"מ הנקוב , הנצילות הנקובה היא , ההספק הנקוב הוא .
חשבו את התנגדות העוגן ואת הפסדי הנחושת בעוגן במצב עבודה נקוב.
חשבו את מהירות הריקם של המנוע.
חשבו את ההפסדים הקבועים של המנוע במצב עבודה נקוב (ניתן להזניח את הפסדי ליבה).
הסבירו מדוע מנוע DC לא יכול להמשיך לפעול באותה מהירות תחת עומס הולך וגדל ללא שינוי במתח ההזנה?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
נתון: , , , , .
מבוקש: והפסדי הנחושת בעוגן.
רעיון: מההספק והנצילות נמצא את הספק הכניסה, ממנו את זרם העוגן (בעירור זר זרם הקו הוא זרם העוגן), ואז את ממשוואת מעגל העוגן.
1. הספק הכניסה:
2. זרם העוגן:
3. התנגדות העוגן ממשוואת מעגל העוגן :
4. הפסדי הנחושת בעוגן:
(בדיקה: .)
תשובה: , .
סעיף ב
רעיון: בעירור זר השטף קבוע, ולכן הכא"מ יחסי למהירות: . בריקם (אידאלי) זרם העוגן כמעט אפס, אין מפל על , והכא"מ שווה למתח ההזנה: .
1. היחס בין המצבים:
הערה: אם מתחשבים בכך שגם בריקם המנוע צריך לכסות את ההפסדים הקבועים (, ראו סעיף ג), זורם בריקם זרם קטן של כ-, , והמהירות יוצאת כ- - הבדל של פחות מ-.
תשובה: .
סעיף ג
(הפסדים מכניים)
רעיון: כל ההפסדים הם ההפרש בין הספק הכניסה להספק המוצא. מורידים מהם את הפסדי הנחושת (המשתנים), ומה שנשאר הם ההפסדים הקבועים - כאן הפסדים מכניים בלבד, כי הפסדי הליבה מוזנחים.
1. סך ההפסדים:
2. ההפסדים הקבועים:
3. בדיקה: ההספק האלקטרומגנטי , ומתוכו מגיעים לציר ; ההפרש הוא ההפסד המכני.
תשובה: .
סעיף ד
עומס גדול מחייב מומנט גדול ולכן זרם עוגן גדול (); המפל גדל, הכא"מ קטן, ובשטף קבוע המהירות יורדת. כדי לשמור על מהירות צריך להעלות את .
1. המומנט דורש זרם: במנוע DC בעירור זר השטף קבוע, והמומנט האלקטרומגנטי . כשמומנט העומס גדל, המנוע מאט מעט, ומשיווי המשקל החדש מתקבל שזרם העוגן חייב לגדול.
2. הזרם מגדיל את המפל על העוגן: ממשוואת מעגל העוגן , ולכן . כש- קבוע ו- גדל - הכא"מ קטן.
3. הכא"מ קובע את המהירות: , ולכן
בשטף קבוע ובמתח קבוע, הגדלת מקטינה את המהירות. זהו האופיין "היורד" של המנוע (למשל בשאלה זו: מ- בריקם ל- בעומס נקוב).
4. מה צריך כדי לשמור על המהירות: כדי ש- (ולכן ) יישאר קבוע כש- גדל, צריך להעלות את מתח ההזנה בדיוק בגודל המפל הנוסף: . זה מה שעושה בקר מהירות בחוג סגור. (הגדלת השטף לא עוזרת כאן - היא דווקא מקטינה את המהירות.)
תשובה: כי עומס גדול מחייב זרם עוגן גדול, המפל גדל, הכא"מ ולכן המהירות יורדים. רק העלאת מתח ההזנה יכולה לפצות על המפל ולשמור על המהירות.
שאלה 6 · ממיר תדר למנוע השראה: פעולה וזרם
נתון המעגל הבא שמזין מנוע השראה.
הנתונים נקובים של המנוע:
הספק , מתח הזנה , תדר , מספר קטבים 4, מקדם הספק מפגר, נצילות .

הסבירו את עיקרון פעולה של המעגל הזה.
חשבו את מהירות הסינכרונית ואת זרם שצורך המנוע במצב עבודה נקוב.
כיצד ישתנה זרם המנוע אם העומס יצרוך הספק נקוב וממיר התדר יוריד את התדר ל- אך ישמור על יחס קבוע בין המתח לתדר?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
ממיר תדר AC-DC-AC: מיישר גשר תלת פאזי (D1-D6) הופך את רשת R,S,T למתח DC; הקבל C1 מסנן ומייצב את מתח הביניים (DC link); ממיר מתח (6 מתגים) מייצר בשיטת PWM מתח תלת פאזי a,b,c בתדר ובמתח משתנים לפי קבוע, לשליטה במהירות המנוע.
המעגל באיור לשאלה הוא ממיר תדר (ווסת מהירות) מסוג AC-DC-AC, ובו שלושה שלבים (שלושת המלבנים המקווקווים):
1. מיישר (D1-D6): גשר דיודות תלת פאזי מלא מחובר לרשת (, , ). בכל רגע מוליכות שתי דיודות: מהקבוצה העליונה (D1, D3, D5) זו שבפאזה שלה המתח הגבוה ביותר, ומהקבוצה התחתונה (D2, D4, D6) זו שבפאזה שלה המתח הנמוך ביותר. ביציאה מתקבל מתח DC עם אדוות של 6 פולסים בכל מחזור, וממוצע של כ- (כ-; עם הקבל - קרוב לשיא, כ-).
2. מעגל ביניים (C1): הקבל מחובר בין פסי ה-DC. הוא מחליק את האדוות, מחזיק מתח DC כמעט קבוע ("DC link"), ומספק את פולסי הזרם המהירים שהמהפך דורש בזמן המיתוג.
3. מהפך (S1-S6): שישה מתגים אלקטרוניים (טרנזיסטורים, למשל IGBT, עם דיודות מקבילות) בשלוש זרועות; נקודת האמצע של כל זרוע היא יציאה () למנוע. בכל זרוע מוליך בכל רגע מתג אחד בלבד (עליון או תחתון), כך שכל יציאה מחוברת לסירוגין לפס החיובי או לשלילי. המתגים ממותגים בשיטת אפנון רוחב פולס (PWM) בתדר גבוה: רוחב הפולסים משתנה בצורה סינוסית, והזרם בסלילי המנוע (השראי) מסנן אותם לזרם כמעט סינוסי.
4. השליטה במהירות: הבקר קובע את תדר הסינוס של ה-PWM (ולכן את המהירות הסינכרונית ) ואת עומק האפנון (ולכן את המתח), תוך שמירה על יחס קבוע כדי שהשטף במנוע יישאר נקוב. כך מתקבלת בקרת מהירות רציפה, התנעה רכה בזרם נמוך, ושינוי כיוון סיבוב על ידי שינוי סדר הפאזות.
תשובה: זהו ממיר תדר: המיישר הופך את מתח הרשת ל-DC, הקבל מחליק ומייצב אותו, והמהפך ממתג את ה-DC בשיטת PWM ומייצר למנוע מתח תלת פאזי בתדר ובמתח משתנים (ביחס קבוע) - וכך שולט במהירות המנוע.
סעיף ב
,
נתון: , , , , , .
מבוקש: וזרם הקו.
1. המהירות הסינכרונית:
2. ההספק החשמלי שהמנוע צורך (ההספק הנקוב הוא הספק המוצא על הציר):
3. זרם הקו מנוסחת ההספק התלת פאזי :
תשובה: , .
סעיף ג
הזרם יוכפל בערך: , (כי ההספק נשמר והמתח ירד לחצי; המומנט כפול מהנקוב - עומס יתר).
נתון: התדר יורד ל-, יחס קבוע, והעומס עדיין דורש את ההספק הנקוב . נניח שהנצילות וגורם ההספק נשארים כמו בנקוב.
מבוקש: הזרם החדש.
1. המתח החדש:
2. המהירות הסינכרונית החדשה: - בערך חצי מהמהירות.
3. הספק הכניסה לא השתנה (), ולכן הזרם:
4. משמעות: הזרם גדל פי 2 בערך (). מבחינה מכנית, כדי למסור אותו הספק בחצי מהירות המנוע צריך לפתח מומנט כפול (: כ- ב- מול כ- ב-), ובשטף קבוע המומנט יחסי לזרם. זהו עומס יתר: הזרם כפול מהנקוב, הפסדי הנחושת גדלים פי 4, והקירור (מאוורר על הציר) חלש יותר במהירות נמוכה - המנוע יתחמם, וממיר התדר יגביל את הזרם או ינתק. בפועל, בתדר נמוך ביחס קבוע המנוע יכול למסור לכל היותר מומנט נקוב, כלומר בערך חצי מההספק הנקוב.
תשובה: המתח יורד ל-, ולכן כדי לספק את אותו הספק הזרם גדל בערך פי 2: במקום - מצב של עומס יתר.
שאלה 7 · בלימה רגנרטיבית של מנוע DC בממיר מגביר
באיור מתואר מנוע DC (בתוך מלבן מקוקו) עם מערכת אלקטרונית שמאפשרת בלימה רגנרטיבית.

הסבירו את תפקיד הקבל במעגל הזה?
כיצד האנרגיה שנאגרה בסוללה משומשת מחדש במערכת?
למערכת יש את הנתונים הבאים: ( - מחזור הפעולה).
חשבו את הערך של הכא"מ .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
הקבל מחובר במקביל לסוללה ומסנן: הוא קולט את פולסי הזרם החדים שמגיעים דרך הדיודה כשהטרנזיסטור נפתח, מחליק את המתח והזרם לסוללה, מייצב את המתח ומגן על המתג מקפיצות מתח.
1. צורת הזרם בלי קבל: בזמן בלימה, כשהטרנזיסטור מוליך, הדיודה חסומה ולא זורם זרם לצד הסוללה. כשהטרנזיסטור נפתח, זרם העוגן (שהסליל שומר עליו) עובר בבת אחת דרך הדיודה לצד הסוללה. כלומר זרם הטעינה של הסוללה הוא סדרה של פולסים מלבניים בתדר המיתוג.
2. מה הקבל עושה: הקבל מחובר במקביל לסוללה, ממש ביציאה של הדיודה. הוא קולט את רכיב הזרם החילופין של הפולסים (נטען בזמן הולכת הדיודה ונפרק לסוללה בזמן ההולכה של הטרנזיסטור), כך שלסוללה מגיע זרם כמעט רציף ומתח ההדקים כמעט קבוע.
3. תועלות:
•מייצב את המתח שהמעגל "רואה" ומקטין את האדוות;
•מקטין את חימום הסוללה ואת השחיקה שלה (זרם RMS נמוך יותר);
•מספק נתיב בעל השראות נמוכה לפולסי הזרם, וכך מקטין קפיצות מתח על הטרנזיסטור בזמן הניתוק, וגם מפריעות אלקטרומגנטיות;
•אוגר אנרגיה לטווח קצר בין מחזורי המיתוג.
תשובה: הקבל הוא מסנן במקביל לסוללה: הוא סופג את פולסי הזרם שמגיעים דרך הדיודה בכל מחזור מיתוג, מחליק את זרם הטעינה ומייצב את המתח , ומגן על הטרנזיסטור מקפיצות מתח.
סעיף ב
בזמן בלימה המנוע עובד כגנרטור והממיר (מגביר) מעביר את האנרגיה הקינטית לסוללה. בהאצה או בנסיעה הסוללה מזינה חזרה את המנוע (דרך ממיר מוריד/ממיר דו כיווני), כך שהאנרגיה שנחסכה בבלימה משמשת להנעה במקום להתבזבז כחום.
1. בזמן הבלימה (טעינה): המנוע ממשיך להסתובב בגלל האינרציה של העומס (רכב, מעלית וכו'), ולכן הכא"מ נשאר. הממיר פועל כממיר מגביר: כשהטרנזיסטור מוליך, מזרים זרם דרך ו- ואנרגיה נאגרת בסליל; כשהטרנזיסטור נפתח, הסליל "דוחף" את הזרם דרך הדיודה אל הסוללה, גם כש-. כך האנרגיה הקינטית הופכת לאנרגיה כימית בסוללה, ובמקביל נוצר מומנט בולם על הציר.
2. בזמן הנעה (שימוש חוזר): כשצריך להאיץ או לנסוע שוב, הזרם בכיוון ההפוך: הסוללה מזינה את המנוע דרך ממיר מוריד (באותו מעגל עם מתג ודיודה נוספים, כלומר ממיר דו כיווני בשני רביעים). מחזור הפעולה של המתג קובע את המתח הממוצע על המנוע () ולכן את מהירותו.
3. התוצאה: האנרגיה שהייתה הולכת לאיבוד כחום בבלמים מכניים או בנגד בלימה, נאגרת וחוזרת להנעה. זה מקטין את צריכת האנרגיה הכוללת, מאריך את הטווח של רכב חשמלי, ומקטין את שחיקת הבלמים המכניים.
תשובה: האנרגיה שנאגרה בסוללה בזמן הבלימה מוחזרת למנוע בזמן ההאצה והנסיעה: הסוללה מזינה את המנוע דרך הממיר (הפועל אז כממיר מוריד), כך שאנרגיית הבלימה מנוצלת להנעה במקום להתבזבז כחום.
סעיף ג
נתון: מחזור הפעולה של הטרנזיסטור , , זרם עוגן ממוצע , מתח הסוללה .
מבוקש: הכא"מ .
סימונים: לפי האיור לשאלה, הוא המתח על הדקי המנוע (החץ מכוון כלפי מעלה), והזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך ו- וזורם שמאלה אל הממיר - המנוע עובד כגנרטור.
1. המתח על הדקי המנוע בכל מצב מיתוג:
•הטרנזיסטור מוליך (חלק מהמחזור): הוא מקצר את הדקי המנוע, .
•הטרנזיסטור חסום (חלק מהמחזור): הזרם עובר דרך הדיודה לסוללה, .
2. המתח הממוצע על הדקי המנוע:
3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאת המנוע (בממוצע המתח על הוא אפס במצב מתמיד):
4. בדיקת הספקים: הגנרטור מפתח , מזה חום בעוגן ו- מוחזרים לסוללה; .
תשובה: .
שאלה 8 · חלוקת עומס בין שנאים תלת פאזיים במקביל
נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים מחוברים במקביל ובעלי אותה קבוצת חיבורים.
נתוני השנאים הם:
שנאי 1:
שנאי 2:
שנאי 3:
חשבו את של שנאי 1 כאשר ידוע ששנאי 2 מעומס ב-.
באיזה הספק מועמסים שנאים 1 ו-3?
האם מצב חלוקת ההספקים של שלושת השנאים תקין? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(בהנחה שהעומס הכולל שווה לסכום ההספקים הנקובים, )
נתון: , , , , , והעומס על שנאי 2 הוא .
מבוקש: .
חסר נתון: כדי למצוא את צריך לדעת את העומס הכולל (או את העומס על שנאי 1). נניח, כמקובל, שהשנאים מזינים יחד עומס השווה לסכום ההספקים הנקובים שלהם:
רעיון: שנאים במקביל מחוברים לאותם פסים משני הצדדים, ולכן מפל המתח על כולם זהה. מפל המתח היחסי של שנאי שווה למתח הקצר שלו כפול מקדם העמסתו:
כלומר מקדם ההעמסה של כל שנאי הפוך ל- שלו.
1. מפל המתח המשותף (משנאי 2):
2. העומס על שנאי 3:
3. העומס על שנאי 1 (מסכום העומסים):
4. מתח הקצר של שנאי 1:
5. בדיקה בנוסחת חלוקת העומס :
- מתאים לנתון.
תשובה: (בהנחה שהעומס הכולל הוא ).
סעיף ב
,
מתוך סעיף א, כשמפל המתח המשותף הוא :
1. שנאי 3: (מקדם העמסה )
2. שנאי 1: (מקדם העמסה )
בדיקה: .
תשובה: שנאי 1 מועמס ב- ושנאי 3 ב-.
סעיף ג
לא תקין: שנאי 3 מועמס ב- ושנאי 1 ב- (עומס יתר), ושנאי 2 רק ב-; הסיבה - מתחי קצר שונים (, , ).
1. מקדמי ההעמסה:
•שנאי 1: , כלומר - עומס יתר.
•שנאי 2: , כלומר - מנוצל חלקית.
•שנאי 3: , כלומר - עומס יתר.
2. חלוקה תקינה היא חלוקה שבה כל שנאי מועמס באחוז זהה מההספק הנקוב שלו (כאן, בעומס של - כל אחד ב-), כך שאף שנאי לא נמצא בעומס יתר בזמן שאחר לא מנוצל.
3. הסיבה לחוסר האיזון: למתחי הקצר יש ערכים שונים (, , ). השנאי עם הנמוך ביותר (שנאי 3) "לוקח" יותר מחלקו, והשנאי עם הגבוה ביותר (שנאי 2) פחות. אחד התנאים לחיבור שנאים במקביל הוא מתחי קצר שווים (בדרך כלל מותרת סטייה של עד כ- מהממוצע); כאן גבוה מ- ב-.
4. מסקנה מעשית: אי אפשר לנצל את סך ההספק . כדי ששנאי 3 לא יעבור את הנקוב, העומס הכולל מוגבל ל- בערך.
תשובה: לא תקין. שנאים 1 ו-3 בעומס יתר ( ו-) ושנאי 2 מנוצל רק ב-, משום שמתחי הקצר שלהם שונים.