דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, קיץ 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה

אין להעביר חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, זווית העמסה ועירור יתר

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב 13.8 kV13.8\,\text{kV} (מתח קו), הספק נקוב 50 MVA50\,\text{MVA}. מקדם הספק של העומס הנקוב הוא 0.8 מפגר. Ra=0.076 ΩR_a=0.076\,\Omega, Xs=4.57 ΩX_s=4.57\,\Omega (לכל פאזה).

א.

חשבו את כא"מ פאזי של הגנרטור וזווית ההעמסה δ\delta במצב עבודה נקוב.

(8 נקודות)
ב.

כתוצאה מהגדלת זרם העירור, הכא"מ של הגנרטור גדל ב-20% אך הזרם שצורך העומס נשאר נקוב וגם מקדם הספק של העומס נשאר 0.8 מפגר (העומס הוא דינמי מסוג זרם קבוע).

חשבו את מתח היציאה הפאזי (מתח על העומס) של הגנרטור במצב עבודה זה.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מה זה עירור יתר של גנרטור סינכרוני ומה ההשפעה שלו על רשת החשמל (תניחו בסעיף זה שהגנרטור מחובר לרשת החשמל הארצית).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

EA≈15,758∠28.64∘ VE_A\approx15{,}758\angle28.64^\circ\,\text{V} (פאזי), δ≈28.6∘\delta\approx28.6^\circ

נתון: חיבור כוכב, VL=13.8 kVV_L=13.8\,\text{kV}, S=50 MVAS=50\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, Ra=0.076 ΩR_a=0.076\,\Omega, Xs=4.57 ΩX_s=4.57\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הפאזי EAE_A וזווית ההעמסה δ\delta (הזווית בין EˉA\bar{E}_A ל-Vˉph\bar{V}_{ph}).

רעיון: לפי המעגל השקול בשאלה, חוק המתחים של קירכהוף בלולאה נותן EˉA=Vˉph+IˉA(Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_A(R_a+jX_s). נמצא את המתח והזרם הפאזיים, נחשב, ונקרא את הזווית.

סימונים: הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור אל העומס (כחץ באיור), Vˉph\bar{V}_{ph} הוא מתח ההדקים הפאזי ונבחר כייחוס (זווית 0∘0^\circ).

1. המתח הפאזי (כוכב):

Vph=VL3=138003=7967.4 VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{13800}{\sqrt{3}}=7967.4\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):

IA=S3 VL=50⋅1063⋅13800=2091.8 AI_A=\frac{S}{\sqrt{3}\,V_L}=\frac{50\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot13800}=2091.8\,\text{A}

3. זווית מקדם ההספק: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ. העומס השראי (מפגר), ולכן הזרם מפגר אחרי המתח:

IˉA=2091.8∠−36.87∘=1673.5−j1255.1 A\bar{I}_A=2091.8\angle-36.87^\circ=1673.5-j1255.1\,\text{A}

4. העכבה הסינכרונית:

Zs=Ra+jXs=0.076+j4.57=4.5706∠89.05∘ ΩZ_s=R_a+jX_s=0.076+j4.57=4.5706\angle89.05^\circ\,\Omega

5. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:

IˉAZs=(2091.8∠−36.87∘)(4.5706∠89.05∘)=9561.1∠52.18∘=5863.0+j7552.4 V\bar{I}_A Z_s=(2091.8\angle-36.87^\circ)(4.5706\angle89.05^\circ)=9561.1\angle52.18^\circ=5863.0+j7552.4\,\text{V}

6. הכא"מ (חוק המתחים של קירכהוף):

EˉA=Vˉph+IˉAZs=7967.4+5863.0+j7552.4=13830.5+j7552.4 V\bar{E}_A=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_A Z_s=7967.4+5863.0+j7552.4=13830.5+j7552.4\,\text{V}

∣EA∣=13830.52+7552.42=15758 V|E_A|=\sqrt{13830.5^2+7552.4^2}=15758\,\text{V}, δ=arctan⁡7552.413830.5=28.64∘\delta=\arctan\frac{7552.4}{13830.5}=28.64^\circ

(הכא"מ השלובי המתאים: 3⋅15758=27.29 kV\sqrt{3}\cdot15758=27.29\,\text{kV}. הערך גבוה כי XsX_s גדול: ביחידות יחסיות Xs≈1.2X_s\approx1.2.)

תשובה: EˉA≈15,758∠28.64∘ V\bar{E}_A\approx15{,}758\angle28.64^\circ\,\text{V} לפאזה, וזווית ההעמסה δ≈28.6∘\delta\approx28.6^\circ.

סעיף ב

תשובה:

Vph≈11,473 VV_{ph}\approx11{,}473\,\text{V} (מתח קו ≈19.87 kV\approx19.87\,\text{kV})

נתון: EA′=1.2⋅EAE_A'=1.2\cdot E_A, הזרם נשאר IA=2091.8 AI_A=2091.8\,\text{A} ומקדם ההספק נשאר 0.8 מפגר ביחס למתח העומס.

מבוקש: המתח הפאזי החדש Vph′V_{ph}'.

רעיון: נבחר שוב את Vˉph′\bar{V}_{ph}' כייחוס. מאחר שהזרם וזוויתו ביחס למתח לא השתנו, הפאזור IˉAZs\bar{I}_A Z_s זהה לסעיף א. נשאר נעלם אחד, הגודל Vph′V_{ph}', שמקיים ∣Vˉph′+IˉAZs∣=EA′|\bar{V}_{ph}'+\bar{I}_A Z_s|=E_A'.

1. הכא"מ החדש:

EA′=1.2⋅15758=18909.8 VE_A'=1.2\cdot15758=18909.8\,\text{V}

2. מסעיף א: IˉAZs=5863.0+j7552.4 V\bar{I}_A Z_s=5863.0+j7552.4\,\text{V}, ולכן

EˉA′=(Vph′+5863.0)+j7552.4\bar{E}_A'=(V_{ph}'+5863.0)+j7552.4

3. משוואת הגודל:

(Vph′+5863.0)2+7552.42=18909.82(V_{ph}'+5863.0)^2+7552.4^2=18909.8^2

פתיחת סוגריים: Vph′2+11726.1 Vph′+9.1414⋅107−3.5758⋅108=0V_{ph}'^2+11726.1\,V_{ph}'+9.1414\cdot10^7-3.5758\cdot10^8=0

Vph′2+11726.1 Vph′−2.6617⋅108=0V_{ph}'^2+11726.1\,V_{ph}'-2.6617\cdot10^8=0

4. פתרון המשוואה הריבועית (השורש החיובי בלבד בעל משמעות):

Vph′=−11726.1+11726.12+4⋅2.6617⋅1082=−11726.1+34672.32=11473.1 VV_{ph}'=\frac{-11726.1+\sqrt{11726.1^2+4\cdot2.6617\cdot10^8}}{2}=\frac{-11726.1+34672.3}{2}=11473.1\,\text{V}

5. בדיקה וזווית העמסה חדשה: EˉA′=17336.2+j7552.4\bar{E}_A'=17336.2+j7552.4, ∣EA′∣=18909.8 V|E_A'|=18909.8\,\text{V} ✓, δ′=arctan⁡7552.417336.2=23.54∘\delta'=\arctan\frac{7552.4}{17336.2}=23.54^\circ.

מתח הקו: VL′=3⋅11473.1=19.87 kVV_L'=\sqrt{3}\cdot11473.1=19.87\,\text{kV}.

המתח על העומס עלה מ-7967 V7967\,\text{V} ל-11473 V11473\,\text{V} (עלייה של כ-44%): כיוון שהגנרטור עובד לבד על העומס, הגדלת העירור מעלה את מתח ההדקים.

תשובה: Vph≈11,473 VV_{ph}\approx11{,}473\,\text{V} (מתח קו כ-19.87 kV19.87\,\text{kV}).

סעיף ג

תשובה:

עירור יתר: EAcos⁡δ>VphE_A\cos\delta>V_{ph}; הגנרטור מספק לרשת הספק ריאקטיבי (מקדם הספק מפגר), תומך במתח הרשת; ההספק האקטיבי לא משתנה.

1. הגדרה: גנרטור נמצא בעירור יתר כאשר זרם העירור גבוה מהזרם הדרוש לקבלת מקדם הספק 1, כלומר הכא"מ גבוה מספיק כך ש-EAcos⁡δ>VphE_A\cos\delta>V_{ph}. במצב זה הזרם מפגר אחרי מתח ההדקים, והגנרטור "רואה" את הרשת כעומס השראי.

2. חיבור לרשת הארצית (פס אינסופי): המתח והתדר נקבעים על ידי הרשת ואינם משתנים. ההספק האקטיבי נקבע רק על ידי המכונה המניעה (הטורבינה), ולכן שינוי העירור אינו משנה את P=3VphEAXssin⁡δP=\frac{3V_{ph}E_A}{X_s}\sin\delta; כאשר מגדילים את EAE_A, הזווית δ\delta קטנה כך ש-EAsin⁡δE_A\sin\delta נשאר קבוע.

3. ההשפעה על הרשת: בהגדלת העירור גדל ההספק הריאקטיבי שהגנרטור מספק:

Q=3Vph(EAcos⁡δ−Vph)Xs>0Q=\frac{3V_{ph}(E_A\cos\delta-V_{ph})}{X_s}>0

הגנרטור מספק לרשת הספק ריאקטיבי השראי (פועל כ"קבל" מבחינת הרשת), ובכך:

•תומך במתח הרשת ומפצה את הצריכה הריאקטיבית של העומסים ההשראיים (מנועים, שנאים, קווים);

•מקטין את הזרמים הריאקטיביים שזורמים מרחוק ואת ההפסדים ומפלי המתח בקווים.

4. השפעות נוספות: זרם הסטטור גדל (בגלל הרכיב הריאקטיבי), ולכן יש להיזהר מחימום הסטטור וסליל העירור. מאידך, כי δ\delta קטנה והמומנט המקסימלי ∝EA\propto E_A גדל, יציבות הגנרטור משתפרת.

תשובה: עירור יתר הוא מצב שבו EAcos⁡δ>VphE_A\cos\delta>V_{ph}; הגנרטור המחובר לרשת ממשיך לספק אותו הספק אקטיבי, אך מספק לרשת הספק ריאקטיבי (מקדם הספק מפגר), תומך במתח הרשת ומשפר את היציבות, במחיר זרם סטטור ועירור גבוהים יותר.

שאלה 2 · שאלות אמריקאיות: ווסתי מהירות ומנוע השראה

זאת שאלה שמורכבת מ-4 שאלות אמריקאיות. יש לבחור את התשובה הנכונה לכל סעיף ולרשום אותה במחברת הבחינה (לא בשאלון).

2.1.

מדוע ווסתי מהירות (VFD) שומרים על יחס קבוע בין המתח לתדר בטווח העבודה הנומינלי?

א. כדי לשמור על זרם קבוע בסלילי המנוע בכל מהירות

ב. כדי להבטיח שהספק המנוע יישאר קבוע גם במהירויות נמוכות.

ג. כדי לשמור על שטף מגנטי קבוע בתוך המנוע ובכך לשמור על יכולת הפקת מומנט יציבה.

ד. כדי למנוע מהמנוע לעבור את המהירות הסינכרונית שלו.

(5 נקודות)
2.2.

כיצד משפיע שימוש בווסת מהירות (VFD) על זרם ההתנעה של המנוע לעומת התנעה ישירה?

א. הווסת מגדיל את זרם ההתנעה כדי לאפשר זינוק מהיר יותר של העומס

ב. הווסת מאפשר התנעה הדרגתית המגבילה את הזרם לערכים קרובים לזרם הנומינלי, ובכך מונע קפיצות זרם.

ג. אין השפעה על זרם ההתנעה, הווסת משפיע רק על המהירות הסופית.

ד. הווסת מבטל לחלוטין את זרם ההתנעה עד שהמנוע מגיע ל-50% מהמהירות.

(5 נקודות)
2.3.

מנוע השראה בעל רוטור כלוב פועל בעומס נקוב. אם נחליף את הרוטור ברוטור בעל התנגדות גבוהה פי 2, אך נשמור על יתר נתוני המכונה וההזנה זהים:

א. המומנט המקסימלי יגדל פי 2 והחלקה הקריטית תגדל.

ב. המומנט המקסימלי לא ישתנה, אך הוא יתקבל בהחלקה גדולה פי 2.

ג. מומנט ההתנעה יקטן, שכן ההתנגדות הגבוהה מגבילה את הזרם.

ד. המהירות הסינכרונית של המנוע תקטן כדי לפצות על אובדן ההספק.

(5 נקודות)
2.4.

מנוע השראה פועל באמצעות ווסת מהירות (VFD) המוריד את התדר ל-25 Hz25\,\text{Hz} (חצי מהתדר הנקוב) תוך שמירה על יחס V/fV/f קבוע, מה יקרה למומנט המקסימלי של המנוע במצב זה

א. המומנט המקסימלי יגדל פי 2 כי הזרם יעלה.

ב. המומנט המקסימלי יקטן פי 4 בגלל ירידת המתח.

ג. המומנט המקסימלי יישאר כמעט ללא שינוי (בהזנחת התנגדות הסטטור).

ד. המומנט המקסימלי יתקבל במהירות הגבוהה מהמהירות הסינכרונית החדשה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף 2.1

תשובה:

ג

1. המתח המושרה בסליל הסטטור מקיים בקירוב V≈E=4.44 f N ΦV\approx E=4.44\,f\,N\,\Phi, ולכן השטף בליבה הוא Φ∝Vf\Phi\propto\frac{V}{f}.

2. אם מורידים את התדר בלי להוריד את המתח, השטף גדל, הליבה נכנסת לרוויה וזרם המגנוט וההפסדים עולים מאוד. אם מורידים את המתח יותר מדי, השטף קטן והמומנט שהמנוע מסוגל לפתח יורד.

3. שמירה על Vf=const\frac{V}{f}=\text{const} שומרת את השטף קבוע (נומינלי), ולכן המנוע מפתח אותו מומנט (ואותו מומנט מקסימלי) בכל מהירות בטווח הנומינלי.

4. לא הזרם נשמר קבוע (הוא תלוי בעומס), לא ההספק (הספק = מומנט כפול מהירות, ולכן יורד במהירות נמוכה), והיחס אינו קשור למניעת חציית המהירות הסינכרונית.

תשובה: ג - כדי לשמור על שטף מגנטי קבוע ועל יכולת הפקת מומנט יציבה.

סעיף 2.2

תשובה:

ב

1. בהתנעה ישירה המנוע מקבל מתח ותדר מלאים כשהרוטור עומד (s=1s=1). העכבה קטנה, וזרם ההתנעה מגיע לכ-5 עד 7 פעמים הזרם הנומינלי.

2. ווסת מהירות מתחיל בתדר ובמתח נמוכים ומעלה אותם בהדרגה (רמפה), תוך שמירה על V/fV/f. כך המהירות הסינכרונית "מושכת" את הרוטור לאט, ההחלקה נשארת קטנה, והזרם נשאר קרוב לנומינלי (הווסת גם מגביל זרם באופן אקטיבי).

3. הווסת לא מגדיל את הזרם, לא "מבטל" אותו (בלי זרם אין מומנט ואין התנעה), ובהחלט משפיע על תהליך ההתנעה ולא רק על המהירות הסופית.

תשובה: ב - התנעה הדרגתית שמגבילה את הזרם לערכים קרובים לנומינלי.

סעיף 2.3

תשובה:

ב

1. ההחלקה שבה מתקבל המומנט המקסימלי (בהזנחת עכבת הסטטור):

smax=R2′X2′s_{max}=\frac{R_2'}{X_2'}

ולכן הכפלת R2′R_2' מכפילה את smaxs_{max}.

2. המומנט המקסימלי:

Tmax=3V22ωsX2′T_{max}=\frac{3V^2}{2\omega_s X_2'} (בקירוב), ואינו תלוי ב-R2′R_2'. לכן הוא לא משתנה.

3. כלומר עקומת המומנט-החלקה "נמתחת" ימינה: אותו שיא, בהחלקה כפולה.

4. מומנט ההתנעה דווקא גדל (כל עוד R2′<X2′R_2'<X_2', הגדלת R2′R_2' מקרבת את smaxs_{max} ל-1), והמהירות הסינכרונית ns=120fpn_s=\frac{120f}{p} תלויה רק בתדר ובמספר הקטבים.

תשובה: ב - המומנט המקסימלי לא משתנה, ומתקבל בהחלקה גדולה פי 2.

סעיף 2.4

תשובה:

ג

1. בהזנחת התנגדות הסטטור: Tmax=3V22ωs(X1+X2′)T_{max}=\frac{3V^2}{2\omega_s(X_1+X_2')}.

2. כאשר התדר יורד פי 2: המתח יורד פי 2 (כי V/fV/f קבוע), ולכן V2V^2 קטן פי 4; המהירות הסינכרונית ωs∝f\omega_s\propto f קטנה פי 2; והריאקטנסים X=2πfLX=2\pi fL קטנים פי 2.

3. לכן: Tmax′=3(V/2)22(ωs/2)(X/2)=3V2/42ωsX/4=TmaxT_{max}'=\frac{3(V/2)^2}{2(\omega_s/2)(X/2)}=\frac{3V^2/4}{2\omega_s X/4}=T_{max}, כלומר Tmax∝(Vf)2T_{max}\propto\left(\frac{V}{f}\right)^2, וזה קבוע.

4. בפועל, בתדרים נמוכים מפל המתח על R1R_1 נעשה משמעותי ומקטין מעט את המומנט (לכן מוסיפים "הגברת מתח" בתדר נמוך), ומכאן ה"כמעט". מומנט מנועי מתקבל תמיד מתחת למהירות הסינכרונית.

תשובה: ג - המומנט המקסימלי נשאר כמעט ללא שינוי.

שאלה 3 · מנוע זרם ישר מקבילי: כא"מ, מהירות ומומנט

נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור מקבילי, Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=125 ΩR_f=125\,\Omega. המנוע מוזן במתח 250 V250\,\text{V} (גם במצב עבודה בריקם וגם במצב עבודה נקוב).

כאשר המנוע עובד בריקם הוא צורך זרם של 5 A5\,\text{A} ומסתובב במהירות של 1200 סל"ד. בעומס נקוב, המנוע צורך 52 A52\,\text{A}. ניתן להניח שזרם העירור לא משתנה כתלות בעומס.

חשבו את:

א.

כא"מ של המנוע בריקם ובעומס נקוב.

(10 נקודות)
ב.

מהירות המנוע בעומס נקוב.

(5 נקודות)
ג.

מומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמיצר המנוע בעומס נקוב.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Ea0=249.25 VE_{a0}=249.25\,\text{V} (ריקם), Ea=237.5 VE_a=237.5\,\text{V} (עומס נקוב)

נתון: V=250 VV=250\,\text{V}, Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=125 ΩR_f=125\,\Omega, IL0=5 AI_{L0}=5\,\text{A} (ריקם), IL=52 AI_L=52\,\text{A} (עומס נקוב).

מבוקש: הכא"מ הנגדי EaE_a בשני המצבים.

רעיון: הזרם מהרשת מתחלק בין סליל העירור (המחובר ישירות על המתח) לבין העוגן. נמצא את זרם העוגן, ואז חוק המתחים בלולאת העוגן נותן את הכא"מ.

סימונים: ILI_L זורם מהרשת אל המנוע, IfI_f דרך סליל העירור ו-IaI_a דרך העוגן, שניהם מההדק החיובי אל השלילי. במנוע הכא"מ EaE_a מתנגד לזרם העוגן.

1. זרם העירור (קבוע בשני המצבים):

If=VRf=250125=2 AI_f=\frac{V}{R_f}=\frac{250}{125}=2\,\text{A}

2. ריקם - זרם העוגן לפי חוק הזרמים של קירכהוף:

Ia0=IL0−If=5−2=3 AI_{a0}=I_{L0}-I_f=5-2=3\,\text{A}

חוק המתחים בלולאת העוגן: V=Ea0+Ia0RaV=E_{a0}+I_{a0}R_a, ולכן

Ea0=V−Ia0Ra=250−3⋅0.25=249.25 VE_{a0}=V-I_{a0}R_a=250-3\cdot0.25=249.25\,\text{V}

3. עומס נקוב:

Ia=IL−If=52−2=50 AI_a=I_L-I_f=52-2=50\,\text{A}

Ea=V−IaRa=250−50⋅0.25=237.5 VE_a=V-I_aR_a=250-50\cdot0.25=237.5\,\text{V}

תשובה: בריקם Ea0=249.25 VE_{a0}=249.25\,\text{V}; בעומס נקוב Ea=237.5 VE_a=237.5\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

n≈1143.4 rpmn\approx1143.4\,\text{rpm}

הכא"מ מקיים Ea=KΦnE_a=K\Phi n. זרם העירור קבוע, ולכן השטף קבוע, והכא"מ יחסי למהירות:

nn0=EaEa0\frac{n}{n_0}=\frac{E_a}{E_{a0}}

1. הצבה:

n=n0⋅EaEa0=1200⋅237.5249.25=1143.4 rpmn=n_0\cdot\frac{E_a}{E_{a0}}=1200\cdot\frac{237.5}{249.25}=1143.4\,\text{rpm}

המהירות יורדת בכ-4.7% בלבד, כמצופה ממנוע מקבילי.

תשובה: n≈1143.4n\approx1143.4 סל"ד.

סעיף ג

תשובה:

Tem≈99.2 N⋅mT_{em}\approx99.2\,\text{N}\cdot\text{m}

המומנט האלקטרומגנטי הוא ההספק המומר (האלקטרומגנטי) חלקי המהירות הזוויתית: Tem=EaIaωT_{em}=\frac{E_aI_a}{\omega}.

1. ההספק המומר:

Pem=EaIa=237.5⋅50=11875 WP_{em}=E_aI_a=237.5\cdot50=11875\,\text{W}

2. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅1143.460=119.74 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1143.4}{60}=119.74\,\text{rad/s}

3. המומנט:

Tem=Pemω=11875119.74=99.17 N⋅mT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega}=\frac{11875}{119.74}=99.17\,\text{N}\cdot\text{m}

בדיקה בדרך אחרת: מהריקם KΦ=Ea0ω0=249.252π⋅1200/60=1.9835 V⋅s/radK\Phi=\frac{E_{a0}}{\omega_0}=\frac{249.25}{2\pi\cdot1200/60}=1.9835\,\text{V}\cdot\text{s/rad}, ולכן Tem=KΦ⋅Ia=1.9835⋅50=99.17 N⋅mT_{em}=K\Phi\cdot I_a=1.9835\cdot50=99.17\,\text{N}\cdot\text{m} ✓.

תשובה: Tem≈99.2 N⋅mT_{em}\approx99.2\,\text{N}\cdot\text{m}.

שאלה 4 · שאלות אמריקאיות: שנאי הספק, קירור והגנות

זאת שאלה שמורכבת מ-4 שאלות אמריקאיות. יש לבחור את התשובה הנכונה לכל סעיף ולרשום אותה במחברת הבחינה (לא בשאלון).

4.1.

מהו התפקיד העיקרי של שמן השנאי בשנאי הספק גדולים?

א. שימון החלקים הנעים בתוך השנאי.

ב. קירור השנאי ובידוד חשמלי בין הסלילים לגוף השנאי.

ג. מניעת חדירת לחות מהאוויר החיצוני בלבד.

ד. הגברת השטף המגנטי בין הצד הראשוני למשני.

(5 נקודות)
4.2.

מה פירוש שיטת הקירור המסומנת כ-ONAN

א. שמן בזרימה מאולצת, אוויר בזרימה טבעית.

ב. שמן בזרימה טבעית, אוויר בזרימה מאולצת

ג. שמן בזרימה טבעית, אוויר בזרימה טבעית

ד. קירור באמצעות מים זורמים בתוך השמן

(5 נקודות)
4.3.

היכן מותקן ממסר בוכהולץ (Buchholz Relay) בשנאי הספק

א. בתוך ליבת השנאי בין הלוחות המבודדים.

ב. על גבי המבודדים של המתח הגבוה.

ג. בצינור המחבר בין מכל השנאי הראשי לבין מכל ההתפשטות

ד. בבסיס השנאי כדי לזהות רעידות אדמה.

(5 נקודות)
4.4.

מה קורה לזרם הראשוני בשנאי הספק כאשר מחברים עומס לצד המשני

א. הזרם הראשוני נשאר קבוע ללא קשר לעומס.

ב. הזרם הראשוני קטן כדי לשמור על הספק קבוע

ג. הזרם הראשוני גדל כדי לפצות על השטף המגנטי שיוצר זרם העומס במשני ולשמור על השטף בליבה כמעט קבוע.

ד. הזרם הראשוני הופך לזרם ישר (DC) כדי למנוע הפסדים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף 4.1

תשובה:

ב

1. לשמן השנאי שני תפקידים עיקריים: הוא מוליך את החום מהסלילים ומהליבה אל דפנות המכל והרדיאטורים (קירור), ויש לו חוזק דיאלקטרי גבוה, ולכן הוא מבודד בין הסלילים לבין עצמם ולבין גוף השנאי המוארק.

2. בשנאי אין חלקים נעים לשמן (מלבד מחליף מדרגות), השמן אינו חומר פרומגנטי ולכן אינו משפיע על השטף, ומניעת לחות היא תפקיד של מכל ההתפשטות ומייבש הסיליקה-ג'ל, לא של השמן עצמו.

תשובה: ב - קירור ובידוד חשמלי.

סעיף 4.2

תשובה:

ג

הסימון בן ארבע אותיות: האות הראשונה - נוזל הקירור הפנימי, השנייה - אופן זרימתו, השלישית - נוזל הקירור החיצוני, הרביעית - אופן זרימתו.

•O (Oil) - שמן מינרלי;

•N (Natural) - זרימה טבעית (הסעה);

•A (Air) - אוויר;

•N (Natural) - זרימה טבעית.

לכן ONAN: שמן בהסעה טבעית בתוך המכל, ואוויר בהסעה טבעית סביב הרדיאטורים, בלי משאבות ובלי מאווררים. (אוויר מאולץ מסומן ONAF, שמן מאולץ OFAF, ומים - W.)

תשובה: ג - שמן בזרימה טבעית, אוויר בזרימה טבעית.

סעיף 4.3

תשובה:

ג

1. ממסר בוכהולץ הוא ממסר גזים: תקלה פנימית בשנאי (קשת, חימום מקומי, קצר בין כריכות) מפרקת את השמן ויוצרת גזים, שעולים כלפי מעלה לכיוון מכל ההתפשטות (הקונסרבטור).

2. לכן מתקינים אותו בצינור שבין המכל הראשי למכל ההתפשטות, במקום שכל הגזים וזרימת השמן חייבים לעבור בו. הצטברות גז איטית מפעילה אזעקה, וגל שמן מהיר (תקלה חמורה) מפעיל ניתוק.

תשובה: ג - בצינור המחבר בין המכל הראשי למכל ההתפשטות.

סעיף 4.4

תשובה:

ג

1. מתח ההזנה קבוע, ולכן לפי V1≈4.44fN1ΦV_1\approx4.44fN_1\Phi השטף בליבה כמעט קבוע ונקבע על ידי המתח.

2. זרם העומס במשני I2I_2 יוצר כוח מגנטו-מניע N2I2N_2I_2 שמתנגד לשטף. כדי שהשטף יישאר קבוע, הראשוני מושך זרם נוסף I2′I_2' שמבטל אותו: N1I2′=N2I2N_1I_2'=N_2I_2.

3. לכן I1=I0+I2′I_1=I_0+I_2' גדל עם העומס (ובריקם הוא רק זרם הריקם הקטן I0I_0).

תשובה: ג - הזרם הראשוני גדל כדי לפצות על השטף של זרם העומס, והשטף בליבה נשאר כמעט קבוע.

שאלה 5 · מנוע השראה: מהירות, זרם סטטור ומומנט

נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר בכוכב, בעל 4 קטבים, מוזן ממתח 460 V460\,\text{V} (מתח קו), תדר 60 Hz60\,\text{Hz}.

R1=0.25 Ω, R2′=0.2 Ω, X1=0.5 Ω, X2′=0.5 Ω, Xm=30 ΩR_1=0.25\,\Omega,\ R_2'=0.2\,\Omega,\ X_1=0.5\,\Omega,\ X_2'=0.5\,\Omega,\ X_m=30\,\Omega

המנוע עובד עם גורם חליקה של 3%. הפסדי ברזל זניחים (התנגדות RcR_c שואפת לאינסוף).

עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

א.

מהירות המנוע.

(4 נקודות)
ב.

זרם הסטטור.

(9 נקודות)
ג.

מומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמיצר המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

n=1746 rpmn=1746\,\text{rpm}

נתון: f=60 Hzf=60\,\text{Hz}, p=4p=4 קטבים, s=0.03s=0.03. מבוקש: מהירות הרוטור.

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120fp=120⋅604=1800 rpmn_s=\frac{120f}{p}=\frac{120\cdot60}{4}=1800\,\text{rpm}

2. מהירות הרוטור מהגדרת ההחלקה s=ns−nnss=\frac{n_s-n}{n_s}:

n=ns(1−s)=1800⋅(1−0.03)=1746 rpmn=n_s(1-s)=1800\cdot(1-0.03)=1746\,\text{rpm}

תשובה: n=1746n=1746 סל"ד.

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1≈38.95∠−20.05∘ A\bar{I}_1\approx38.95\angle-20.05^\circ\,\text{A}

נתון: חיבור כוכב, VL=460 VV_L=460\,\text{V}, פרמטרי המעגל השקול לפאזה, s=0.03s=0.03, Rc→∞R_c\to\infty.

מבוקש: זרם הסטטור I1I_1 (בכוכב - זרם הפאזה שווה לזרם הקו).

רעיון: נחשב את עכבת הכניסה של המעגל השקול לפאזה (ענף הרוטור במקביל לענף המגנוט, ובטור עכבת הסטטור), ואז Iˉ1=Vˉ1/Zin\bar{I}_1=\bar{V}_1/Z_{in}. כיוון ש-Rc→∞R_c\to\infty, ענף המגנוט הוא רק jXmjX_m.

סימונים: המתח הפאזי Vˉ1\bar{V}_1 הוא הייחוס, והזרמים Iˉ1\bar{I}_1, Iˉ0\bar{I}_0, Iˉ2′\bar{I}_2' בכיווני החצים שבאיור.

1. המתח הפאזי:

V1=4603=265.58 VV_1=\frac{460}{\sqrt{3}}=265.58\,\text{V}

2. עכבת ענף הרוטור:

Z2=R2′s+jX2′=0.20.03+j0.5=6.667+j0.5 ΩZ_2=\frac{R_2'}{s}+jX_2'=\frac{0.2}{0.03}+j0.5=6.667+j0.5\,\Omega

3. חיבור מקבילי עם ענף המגנוט:

Zp=jXm⋅Z2jXm+Z2=j30 (6.667+j0.5)6.667+j30.5=−15+j200.06.667+j30.5=6.156+j1.837=6.424∠16.62∘ ΩZ_p=\frac{jX_m\cdot Z_2}{jX_m+Z_2}=\frac{j30\,(6.667+j0.5)}{6.667+j30.5}=\frac{-15+j200.0}{6.667+j30.5}=6.156+j1.837=6.424\angle16.62^\circ\,\Omega

4. עכבת הכניסה:

Zin=R1+jX1+Zp=0.25+j0.5+6.156+j1.837=6.406+j2.337=6.819∠20.05∘ ΩZ_{in}=R_1+jX_1+Z_p=0.25+j0.5+6.156+j1.837=6.406+j2.337=6.819\angle20.05^\circ\,\Omega

5. זרם הסטטור (חוק אוהם):

Iˉ1=Vˉ1Zin=265.58∠0∘6.819∠20.05∘=38.95∠−20.05∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_1}{Z_{in}}=\frac{265.58\angle0^\circ}{6.819\angle20.05^\circ}=38.95\angle-20.05^\circ\,\text{A}

(מקדם ההספק של המנוע: cos⁡20.05∘=0.939\cos20.05^\circ=0.939 מפגר.)

תשובה: I1≈38.95 AI_1\approx38.95\,\text{A}, מפגר ב-20.05∘20.05^\circ אחרי מתח הפאזה.

סעיף ג

תשובה:

Tem≈148.6 N⋅mT_{em}\approx148.6\,\text{N}\cdot\text{m}

רעיון: המומנט האלקטרומגנטי הוא הספק פער האוויר חלקי המהירות הסינכרונית הזוויתית: Tem=PagωsT_{em}=\frac{P_{ag}}{\omega_s}, ו-Pag=3I2′2R2′sP_{ag}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}. נמצא את I2′I_2' מתוך המתח על ענף המגנוט.

1. המתח על הענף המקבילי (המתח המושרה):

Eˉ1=Iˉ1Zp=(38.95∠−20.05∘)(6.424∠16.62∘)=250.21∠−3.43∘ V\bar{E}_1=\bar{I}_1Z_p=(38.95\angle-20.05^\circ)(6.424\angle16.62^\circ)=250.21\angle-3.43^\circ\,\text{V}

2. זרם הרוטור המועבר:

I2′=E1∣Z2∣=250.216.6672+0.52=250.216.685=37.43 AI_2'=\frac{E_1}{|Z_2|}=\frac{250.21}{\sqrt{6.667^2+0.5^2}}=\frac{250.21}{6.685}=37.43\,\text{A}

3. הספק פער האוויר (שלוש פאזות):

Pag=3I2′2R2′s=3⋅37.432⋅6.667=28014 WP_{ag}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}=3\cdot37.43^2\cdot6.667=28014\,\text{W}

בדיקה: Pin=3V1I1cos⁡φ=3⋅265.58⋅38.95⋅0.9394=29152 WP_{in}=3V_1I_1\cos\varphi=3\cdot265.58\cdot38.95\cdot0.9394=29152\,\text{W}, ו-Pcu1=3I12R1=3⋅38.952⋅0.25=1138 WP_{cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot38.95^2\cdot0.25=1138\,\text{W}; Pag=Pin−Pcu1=28014 WP_{ag}=P_{in}-P_{cu1}=28014\,\text{W} ✓ (אין הפסדי ברזל).

4. המהירות הזוויתית הסינכרונית:

ωs=2πns60=2π⋅180060=188.50 rad/s\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1800}{60}=188.50\,\text{rad/s}

5. המומנט:

Tem=Pagωs=28014188.50=148.6 N⋅mT_{em}=\frac{P_{ag}}{\omega_s}=\frac{28014}{188.50}=148.6\,\text{N}\cdot\text{m}

(זהה ל-Pconvωm=(1−s)Pag(1−s)ωs\frac{P_{conv}}{\omega_m}=\frac{(1-s)P_{ag}}{(1-s)\omega_s}.)

תשובה: Tem≈148.6 N⋅mT_{em}\approx148.6\,\text{N}\cdot\text{m}.

שאלה 6 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, נצילות ותנאי סנכרון

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, הספק נקוב 50 MVA50\,\text{MVA}, מתח קו נקוב 13.8 kV13.8\,\text{kV}, Ra=0.12 ΩR_a=0.12\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega, מקדם הספק נקוב 0.85 מפגר, הפסדי ברזל נקובים + הפסדים מכניים נקובים 850 kW850\,\text{kW}. מתח הגנרטור נשאר קבוע בכל מצבי העבודה.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של גנרטור.

(8 נקודות)
ב.

נצילות של הגנרטור (ניתן להזניח את הפסדי סליל העירור).

(8 נקודות)
ג.

לפני שמחברים גנרטור סינכרוני לרשת חשמל קיימת, יש לוודא שארבעה תנאים מתקיימים במדויק. ציינו מהם ארבעת התנאים הללו.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

EA≈10,617∠16.80∘ VE_A\approx10{,}617\angle16.80^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-18.39 kV18.39\,\text{kV} שלובי)

נתון: חיבור כוכב, S=50 MVAS=50\,\text{MVA}, VL=13.8 kVV_L=13.8\,\text{kV}, Ra=0.12 ΩR_a=0.12\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר.

מבוקש: הכא"מ EAE_A במצב נקוב.

רעיון: במעגל השקול לפאזה (מקור EˉA\bar{E}_A בטור עם Ra+jXsR_a+jX_s), חוק המתחים נותן EˉA=Vˉph+IˉA(Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_A(R_a+jX_s). הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור אל הרשת, ו-Vˉph\bar{V}_{ph} הוא הייחוס.

1. המתח הפאזי:

Vph=138003=7967.4 VV_{ph}=\frac{13800}{\sqrt{3}}=7967.4\,\text{V}

2. הזרם הנקוב:

IA=S3VL=50⋅1063⋅13800=2091.8 AI_A=\frac{S}{\sqrt{3}V_L}=\frac{50\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot13800}=2091.8\,\text{A}

3. φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ, הזרם מפגר:

IˉA=2091.8∠−31.79∘=1778.1−j1102.0 A\bar{I}_A=2091.8\angle-31.79^\circ=1778.1-j1102.0\,\text{A}

4. העכבה הסינכרונית: Zs=0.12+j1.8=1.804∠86.19∘ ΩZ_s=0.12+j1.8=1.804\angle86.19^\circ\,\Omega

מפל המתח עליה:

IˉAZs=(2091.8∠−31.79∘)(1.804∠86.19∘)=2196.9+j3068.3 V\bar{I}_AZ_s=(2091.8\angle-31.79^\circ)(1.804\angle86.19^\circ)=2196.9+j3068.3\,\text{V}

5. הכא"מ:

EˉA=7967.4+2196.9+j3068.3=10164.3+j3068.3 V\bar{E}_A=7967.4+2196.9+j3068.3=10164.3+j3068.3\,\text{V}

∣EA∣=10164.32+3068.32=10617.3 V|E_A|=\sqrt{10164.3^2+3068.3^2}=10617.3\,\text{V}, δ=arctan⁡3068.310164.3=16.80∘\delta=\arctan\frac{3068.3}{10164.3}=16.80^\circ

ובערך שלובי: 3⋅10617.3=18.39 kV\sqrt{3}\cdot10617.3=18.39\,\text{kV}.

תשובה: EˉA≈10,617∠16.80∘ V\bar{E}_A\approx10{,}617\angle16.80^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-18.39 kV18.39\,\text{kV} מתח קו).

סעיף ב

תשובה:

beta≈94.6%\\beta\approx94.6\%

רעיון: beta=PoutPout+∑Ploss\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+\sum P_{loss}}, וההפסדים הם הפסדי הנחושת בסטטור, והפסדי הברזל והמכניים הנתונים (הפסדי סליל העירור מוזנחים).

1. הספק המוצא:

Pout=Scos⁡φ=50⋅0.85=42.5 MWP_{out}=S\cos\varphi=50\cdot0.85=42.5\,\text{MW}

2. הפסדי הנחושת בסטטור (שלוש פאזות):

Pcu=3IA2Ra=3⋅2091.82⋅0.12=1.575⋅106 W=1.575 MWP_{cu}=3I_A^2R_a=3\cdot2091.8^2\cdot0.12=1.575\cdot10^6\,\text{W}=1.575\,\text{MW}

3. הפסדי ברזל + מכניים: Pfe+m=0.85 MWP_{fe+m}=0.85\,\text{MW}

4. הספק הכניסה (המכני מהטורבינה):

Pin=Pout+Pcu+Pfe+m=42.5+1.575+0.85=44.925 MWP_{in}=P_{out}+P_{cu}+P_{fe+m}=42.5+1.575+0.85=44.925\,\text{MW}

5. הנצילות:

beta=PoutPin=42.544.925=0.946=94.6%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{42.5}{44.925}=0.946=94.6\%

תשובה: beta≈94.6%\\beta\approx94.6\%.

סעיף ג

תשובה:

שוויון מתחים (ערך יעיל), שוויון תדרים, אותו סדר פאזות, התאמת זווית מופע (מתחים במופע).

כדי שבעת סגירת המפסק לא יזרום זרם השוואה גדול ולא ייווצר הלם מכני, מתחי הגנרטור והרשת צריכים להיות זהים בכל רגע. לכן:

1. שוויון מתחים: הערך היעיל של מתח הקו של הגנרטור שווה למתח הרשת (מכוונים בעזרת זרם העירור).

2. שוויון תדרים: תדר הגנרטור שווה לתדר הרשת (מכוונים בעזרת מהירות המכונה המניעה).

3. אותו סדר פאזות: סדר הפאזות (למשל R-S-T) של הגנרטור זהה לזה של הרשת (בודקים פעם אחת במד סדר פאזות).

4. התאמת זווית המופע: מתחי הפאזות המתאימות של הגנרטור והרשת נמצאים באותו מופע ברגע החיבור (הפרש זווית אפס, בודקים בסינכרונוסקופ או במנורות).

תשובה: מתח שווה, תדר שווה, סדר פאזות זהה, והתאמת זווית המופע ברגע החיבור.

שאלה 7 · שנאי חד פאזי: מעגל שקול, מתח הזנה והפסדים

נתון שנאי חד פאזי מוריד מתח עם יחס השנאה 10, בעל הספק נקוב 100 kVA100\,\text{kVA}, מתח משני נקוב 240 V240\,\text{V}.

R1=0.4 Ω; X1=1.75 Ω; R2′=0.4 Ω, X2′=1.75 Ω, R0=4.5 kΩ, X0=1.2 kΩR_1=0.4\,\Omega;\ X_1=1.75\,\Omega;\ R_2'=0.4\,\Omega,\ X_2'=1.75\,\Omega,\ R_0=4.5\,\text{k}\Omega,\ X_0=1.2\,\text{k}\Omega.

השנאי מזין את העומס הנקוב עם מקדם הספק 0.8 מפגר כאשר מתח העומס (בצד המשני של השנאי) הוא 240 V240\,\text{V}.

עבור מצב עבודה זה חשבו את:

א.

מפל מתח על ענף המגנוט.

(7 נקודות)
ב.

מתח ההזנה של השנאי.

(7 נקודות)
ג.

הפסדי ברזל והפסדי נחושת של השנאי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Eˉ1≈2457.6∠1.13∘ V\bar{E}_1\approx2457.6\angle1.13^\circ\,\text{V} (מועבר לראשוני)

נתון: a=10a=10, S=100 kVAS=100\,\text{kVA}, V2=240 VV_2=240\,\text{V}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, פרמטרי המעגל השקול המועברים לצד הראשוני.

מבוקש: המתח Eˉ1\bar{E}_1 על ענף המגנוט (R0∥jX0R_0\parallel jX_0).

רעיון: נעביר את המתח והזרם של העומס לצד הראשוני, ואז חוק המתחים בלולאה הימנית: Eˉ1=Vˉ2′+Iˉ2′(R2′+jX2′)\bar{E}_1=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'(R_2'+jX_2').

סימונים: כמו באיור - Iˉ2′\bar{I}_2' זורם ימינה אל העומס, Iˉ1\bar{I}_1 נכנס משמאל, ו-Iˉ0\bar{I}_0 זורם מטה בענף המגנוט. Vˉ2′\bar{V}_2' הוא הייחוס.

1. מתח העומס המועבר:

V2′=a⋅V2=10⋅240=2400 VV_2'=a\cdot V_2=10\cdot240=2400\,\text{V}

2. זרם העומס הנקוב והעברתו:

I2=SV2=100000240=416.67 AI_2=\frac{S}{V_2}=\frac{100000}{240}=416.67\,\text{A}, I2′=I2a=416.6710=41.667 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{416.67}{10}=41.667\,\text{A}

3. φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, הזרם מפגר:

Iˉ2′=41.667∠−36.87∘=33.333−j25.0 A\bar{I}_2'=41.667\angle-36.87^\circ=33.333-j25.0\,\text{A}

4. מפל המתח על עכבת המשני המועברת:

Iˉ2′(R2′+jX2′)=(33.333−j25.0)(0.4+j1.75)=57.08+j48.33 V\bar{I}_2'(R_2'+jX_2')=(33.333-j25.0)(0.4+j1.75)=57.08+j48.33\,\text{V}

5. המתח על ענף המגנוט:

Eˉ1=2400+57.08+j48.33=2457.08+j48.33=2457.6∠1.13∘ V\bar{E}_1=2400+57.08+j48.33=2457.08+j48.33=2457.6\angle1.13^\circ\,\text{V}

(בצד המשני זה מקביל ל-2457.610=245.76 V\frac{2457.6}{10}=245.76\,\text{V}.)

תשובה: המתח על ענף המגנוט E1≈2457.6 VE_1\approx2457.6\,\text{V} (בזווית 1.13∘1.13^\circ ביחס ל-Vˉ2′\bar{V}_2').

סעיף ב

תשובה:

Vˉ1≈2519.8∠2.20∘ V\bar{V}_1\approx2519.8\angle2.20^\circ\,\text{V}

רעיון: נמצא את זרם הריקם בענף המגנוט, נחבר אותו לזרם העומס כדי לקבל את Iˉ1\bar{I}_1 (חוק הזרמים בצומת העליון), ואז Vˉ1=Eˉ1+Iˉ1(R1+jX1)\bar{V}_1=\bar{E}_1+\bar{I}_1(R_1+jX_1).

1. זרם הענף ההתנגדותי:

Iˉc=Eˉ1R0=2457.6∠1.13∘4500=0.546∠1.13∘=0.546+j0.011 A\bar{I}_c=\frac{\bar{E}_1}{R_0}=\frac{2457.6\angle1.13^\circ}{4500}=0.546\angle1.13^\circ=0.546+j0.011\,\text{A}

2. זרם המגנוט:

Iˉm=Eˉ1jX0=2457.6∠1.13∘1200∠90∘=2.048∠−88.87∘=0.040−j2.048 A\bar{I}_m=\frac{\bar{E}_1}{jX_0}=\frac{2457.6\angle1.13^\circ}{1200\angle90^\circ}=2.048\angle-88.87^\circ=0.040-j2.048\,\text{A}

3. זרם הריקם:

Iˉ0=Iˉc+Iˉm=0.586−j2.037=2.120∠−73.94∘ A\bar{I}_0=\bar{I}_c+\bar{I}_m=0.586-j2.037=2.120\angle-73.94^\circ\,\text{A}

4. חוק הזרמים של קירכהוף:

Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0=(33.333−j25.0)+(0.586−j2.037)=33.920−j27.037=43.38∠−38.56∘ A\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0=(33.333-j25.0)+(0.586-j2.037)=33.920-j27.037=43.38\angle-38.56^\circ\,\text{A}

5. מפל המתח על עכבת הראשוני:

Iˉ1(R1+jX1)=(33.920−j27.037)(0.4+j1.75)=60.88+j48.54 V\bar{I}_1(R_1+jX_1)=(33.920-j27.037)(0.4+j1.75)=60.88+j48.54\,\text{V}

6. מתח ההזנה:

Vˉ1=Eˉ1+Iˉ1(R1+jX1)=2457.08+60.88+j(48.33+48.54)=2517.97+j96.88=2519.8∠2.20∘ V\bar{V}_1=\bar{E}_1+\bar{I}_1(R_1+jX_1)=2457.08+60.88+j(48.33+48.54)=2517.97+j96.88=2519.8\angle2.20^\circ\,\text{V}

תשובה: V1≈2519.8 VV_1\approx2519.8\,\text{V} (מקדים ב-2.20∘2.20^\circ את Vˉ2′\bar{V}_2').

סעיף ג

תשובה:

Pfe≈1342 WP_{fe}\approx1342\,\text{W}, Pcu≈1447 WP_{cu}\approx1447\,\text{W}

1. הפסדי הברזל מתפתחים בנגד R0R_0 של ענף המגנוט:

Pfe=E12R0=2457.624500=1342 WP_{fe}=\frac{E_1^2}{R_0}=\frac{2457.6^2}{4500}=1342\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בסליל הראשוני:

Pcu1=I12R1=43.382⋅0.4=752.6 WP_{cu1}=I_1^2R_1=43.38^2\cdot0.4=752.6\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת בסליל המשני (בערכים מועברים):

Pcu2=I2′2R2′=41.6672⋅0.4=694.4 WP_{cu2}=I_2'^2R_2'=41.667^2\cdot0.4=694.4\,\text{W}

4. סך הפסדי הנחושת:

Pcu=Pcu1+Pcu2=752.6+694.4=1447 WP_{cu}=P_{cu1}+P_{cu2}=752.6+694.4=1447\,\text{W}

תשובה: הפסדי ברזל Pfe≈1342 WP_{fe}\approx1342\,\text{W}, הפסדי נחושת Pcu≈1447 WP_{cu}\approx1447\,\text{W}.

שאלה 8 · מנוע DC מקבילי: כא"מ, הפסדים מכניים, ניתוק עירור

נתון מנוע DC מחובר בעירור מקבילי בעל נתונים נקובים: Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=160 ΩR_f=160\,\Omega, זרם נקוב 105 A105\,\text{A}, מתח נקוב 480 V480\,\text{V}, מהירות נקובה 1200 סל"ד. זרם ריקם 8 A8\,\text{A}. מפל מתח על המברשות 2 V2\,\text{V}.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של המנוע.

(7 נקודות)
ב.

הפסדים מכניים של המנוע (ניתן להזניח את הפסדי ברזל).

(6 נקודות)
ג.

הסבירו מה יקרה למהירות הסיבוב של המנוע במידה ומעגל העירור יתנתק בפתאומיות בזמן שהמנוע פועל ללא עומס. מדוע מצב זה נחשב למסוכן?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Ea=462.7 VE_a=462.7\,\text{V}

נתון: V=480 VV=480\,\text{V}, IL=105 AI_L=105\,\text{A}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Rf=160 ΩR_f=160\,\Omega, Vb=2 VV_b=2\,\text{V}.

מבוקש: הכא"מ הנגדי EaE_a במצב נקוב.

סימונים: ILI_L זורם מהרשת אל המנוע ומתחלק ל-IfI_f בסליל העירור ול-IaI_a בעוגן. הכא"מ EaE_a מתנגד לזרם העוגן.

1. זרם העירור:

If=VRf=480160=3 AI_f=\frac{V}{R_f}=\frac{480}{160}=3\,\text{A}

2. זרם העוגן (חוק הזרמים):

Ia=IL−If=105−3=102 AI_a=I_L-I_f=105-3=102\,\text{A}

3. חוק המתחים בלולאת העוגן, כולל מפל המברשות: V=Ea+IaRa+VbV=E_a+I_aR_a+V_b, ולכן

Ea=V−IaRa−Vb=480−102⋅0.15−2=462.7 VE_a=V-I_aR_a-V_b=480-102\cdot0.15-2=462.7\,\text{V}

תשובה: Ea=462.7 VE_a=462.7\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Pmech≈2386 WP_{mech}\approx2386\,\text{W}

רעיון: בריקם המנוע אינו מוסר הספק לציר, ולכן כל ההספק המומר Ea0Ia0E_{a0}I_{a0} הולך להפסדים הסיבוביים. הפסדי הברזל מוזנחים, ולכן אלו ההפסדים המכניים. כיוון שהמהירות בריקם קרובה מאוד למהירות הנקובה, ההפסדים המכניים כמעט זהים בשני המצבים ונקבל בכך את ההפסדים המכניים במצב הנקוב. (נבין את "זרם ריקם 8 A8\,\text{A}" כזרם שהמנוע צורך מהרשת בריקם.)

1. זרם העוגן בריקם (If=3 AI_f=3\,\text{A} כמו בסעיף א):

Ia0=IL0−If=8−3=5 AI_{a0}=I_{L0}-I_f=8-3=5\,\text{A}

2. הכא"מ בריקם:

Ea0=V−Ia0Ra−Vb=480−5⋅0.15−2=477.25 VE_{a0}=V-I_{a0}R_a-V_b=480-5\cdot0.15-2=477.25\,\text{V}

3. ההספק המומר בריקם = ההפסדים המכניים:

Pmech=Ea0Ia0=477.25⋅5=2386.25 WP_{mech}=E_{a0}I_{a0}=477.25\cdot5=2386.25\,\text{W}

בדיקת מאזן: Pin0=480⋅8=3840 WP_{in0}=480\cdot8=3840\,\text{W}; הפסדי עירור 480⋅3=1440 W480\cdot3=1440\,\text{W}; הפסדי נחושת בעוגן 52⋅0.15=3.75 W5^2\cdot0.15=3.75\,\text{W}; הפסדי מברשות 2⋅5=10 W2\cdot5=10\,\text{W}; 3840−1440−3.75−10=2386.25 W3840-1440-3.75-10=2386.25\,\text{W} ✓.

תשובה: ההפסדים המכניים כ-2386 W2386\,\text{W} (≈2.39 kW\approx2.39\,\text{kW}).

סעיף ג

תשובה:

השטף יורד לשטף השיורי, ולכן המהירות n=V−IaRaKΦn=\frac{V-I_aR_a}{K\Phi} עולה מאוד (המנוע "בורח"); מסוכן בגלל כוחות צנטריפוגליים שהורסים את העוגן והקומוטטור, וזרם עוגן גבוה מאוד.

1. מהירות מנוע DC: n=V−IaRaKΦn=\frac{V-I_aR_a}{K\Phi}. כלומר המהירות הפוכה ביחס לשטף.

2. כאשר מעגל העירור מתנתק, זרם העירור יורד לאפס והשטף יורד לשטף השיורי הקטן בלבד (כמה אחוזים מהשטף הנקוב).

3. ברגע הראשון המהירות עדיין לא השתנתה, ולכן הכא"מ Ea=KΦnE_a=K\Phi n קורס. זרם העוגן Ia=V−EaRaI_a=\frac{V-E_a}{R_a} קופץ לערכים גבוהים מאוד.

4. המומנט T=KΦIaT=K\Phi I_a נשאר גדול (שטף קטן כפול זרם גדול מאוד), ואין עומס שיבלום, ולכן המנוע מאיץ. כדי שהכא"מ יחזור לערך קרוב למתח ההזנה עם שטף קטן מאוד, המהירות צריכה לעלות פי כמה עשרות: המנוע "בורח" (Runaway).

5. מדוע זה מסוכן:

•הכוחות הצנטריפוגליים במהירות כזאת עלולים לקרוע את ליפופי העוגן, את הקומוטטור ואת המיסבים ולגרום לפירוק המכונה, סכנה לאנשים ולציוד בסביבה;

•זרם העוגן הגבוה גורם לחימום יתר, לניצוצות וקשתות על הקומוטטור (Flashover) ולנזק לסלילים;

•לכן מגנים על מנועים מקביליים בממסר אובדן עירור, שמנתק את ההזנה כשזרם העירור נעלם.

תשובה: השטף יורד לשטף השיורי, ולכן המהירות עולה מאוד ובאופן לא מבוקר (המנוע בורח); זה מסוכן בגלל פגיעה מכנית מכוחות צנטריפוגליים וזרמי עוגן גבוהים מאוד שמזיקים לקומוטטור ולסלילים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.