דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.

יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה.

אין להעביר חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, נצילות וזרם עירור

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב 13.8 kV13.8\,\text{kV} (מתח קו), הספק נקוב 100 MVA100\,\text{MVA}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}. מקדם הספק של העומס הנקוב הוא 0.85 מפגר.

Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega (לכל פאזה). הפסדים מכניים נקובים 1.5 MVA1.5\,\text{MVA} והפסדי ברזל נקובים 1 MVA1\,\text{MVA}. מתח העירור הנקוב של הגנרטור 250 V250\,\text{V} והתנגדות סליל העירור Rf=0.15 ΩR_f=0.15\,\Omega.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של הגנרטור.

(8 נקודות)
ב.

נצילות הגנרטור.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מהו תפקיד זרם העירור בגנרטור סינכרוני?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Eˉph≈11,691∠20.25∘ V\bar{E}_{ph}\approx11{,}691\angle20.25^\circ\,\text{V} (פאזי), כלומר כא"מ קו של כ-20.25 kV20.25\,\text{kV}

נתון: חיבור כוכב, UL=13.8 kVU_L=13.8\,\text{kV}, Sn=100 MVAS_n=100\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 מפגר, Ra=0.1 ΩR_a=0.1\,\Omega, Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega לפאזה.

מבוקש: הכא"מ המושרה EphE_{ph} במצב נקוב.

רעיון: לפי מעגל התמורה שבאיור, הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על העכבה הסינכרונית: Eˉph=Uˉph+Iˉph⋅ZˉS\bar{E}_{ph}=\bar{U}_{ph}+\bar{I}_{ph}\cdot\bar{Z}_S. לשם כך צריך את המתח הפאזי ואת הזרם הנקוב (גודל וזווית).

כיוונים: הזרם IAI_A יוצא מהגנרטור דרך jXSjX_S ו-RAR_A אל ההדק החיובי, והמתח VphV_{ph} נמדד בין ההדקים (הדק עליון חיובי). ניקח את מתח ההדקים כייחוס (זווית 0∘0^\circ).

1. המתח הפאזי (חיבור כוכב):

Uph=UL3=138003=7967.4 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{13800}{\sqrt{3}}=7967.4\,\text{V}

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):

Iph=Sn3 UL=100⋅1063⋅13800=4183.7 AI_{ph}=\frac{S_n}{\sqrt{3}\,U_L}=\frac{100\cdot10^6}{\sqrt{3}\cdot13800}=4183.7\,\text{A}

3. זווית המופע: φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ, ו-sin⁡φ=0.5268\sin\varphi=0.5268. העומס מפגר, ולכן הזרם מפגר אחרי המתח:

Iˉph=4183.7∠−31.79∘=3556.1−j2203.9 A\bar{I}_{ph}=4183.7\angle-31.79^\circ=3556.1-j2203.9\,\text{A}

4. המפל על העכבה הסינכרונית ZˉS=0.1+j1.2 Ω\bar{Z}_S=0.1+j1.2\,\Omega:

IˉphZˉS=(3556.1−j2203.9)(0.1+j1.2)=3000.3+j4047.0 V\bar{I}_{ph}\bar{Z}_S=(3556.1-j2203.9)(0.1+j1.2)=3000.3+j4047.0\,\text{V}

5. הכא"מ הפאזי:

Eˉph=7967.4+3000.3+j4047.0=10967.7+j4047.0 V\bar{E}_{ph}=7967.4+3000.3+j4047.0=10967.7+j4047.0\,\text{V}

המרה לצורה קוטבית: ∣Eph∣=10967.72+4047.02=11690.6 V|E_{ph}|=\sqrt{10967.7^2+4047.0^2}=11690.6\,\text{V}, δ=arctan⁡4047.010967.7=20.25∘\delta=\arctan\frac{4047.0}{10967.7}=20.25^\circ

Eˉph=11690.6∠20.25∘ V\bar{E}_{ph}=11690.6\angle20.25^\circ\,\text{V}

6. בדיקה בנוסחה שבנוסחאון:

Eph=(Uphcos⁡φ+IphRa)2+(Uphsin⁡φ+IphXS)2=(6772.3+418.4)2+(4197.1+5020.4)2=7190.72+9217.52=11690.6 VE_{ph}=\sqrt{(U_{ph}\cos\varphi+I_{ph}R_a)^2+(U_{ph}\sin\varphi+I_{ph}X_S)^2}=\sqrt{(6772.3+418.4)^2+(4197.1+5020.4)^2}=\sqrt{7190.7^2+9217.5^2}=11690.6\,\text{V}

7. כא"מ הקו (בכוכב): EL=3⋅11690.6=20249 V≈20.25 kVE_L=\sqrt{3}\cdot11690.6=20249\,\text{V}\approx20.25\,\text{kV}

תשובה: Eˉph≈11.69∠20.25∘ kV\bar{E}_{ph}\approx11.69\angle20.25^\circ\,\text{kV} (פאזי), כא"מ קו של כ-20.25 kV20.25\,\text{kV}.

סעיף ב

תשובה:

beta≈91.2%\\beta\approx91.2\%

נתון: הפסדים מכניים 1.51.5 ("MVA" בשאלון, מתייחסים אליהם כ-1.5 MW1.5\,\text{MW}), הפסדי ברזל 1 MW1\,\text{MW}, מתח עירור Uf=250 VU_f=250\,\text{V}, Rf=0.15 ΩR_f=0.15\,\Omega; מסעיף א: Iph=4183.7 AI_{ph}=4183.7\,\text{A}.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: נחשב את הספק המוצא החשמלי ואת כל ההפסדים (נחושת בסטטור, נחושת בסליל העירור, ברזל, מכניים); הספק הכניסה בציר הוא סכומם.

1. הספק המוצא (הספק פעיל לעומס):

Pout=Sncos⁡φ=100⋅0.85=85 MWP_{out}=S_n\cos\varphi=100\cdot0.85=85\,\text{MW}

2. הפסדי הנחושת בסטטור:

ΔPCu=3Iph2Ra=3⋅4183.72⋅0.1=5.251 MW\Delta P_{Cu}=3I_{ph}^2R_a=3\cdot4183.7^2\cdot0.1=5.251\,\text{MW}

3. הפסדי העירור: זרם העירור If=UfRf=2500.15=1666.7 AI_f=\frac{U_f}{R_f}=\frac{250}{0.15}=1666.7\,\text{A}, ולכן

ΔPf=If2Rf=Uf2Rf=25020.15=416.7 kW=0.4167 MW\Delta P_f=I_f^2R_f=\frac{U_f^2}{R_f}=\frac{250^2}{0.15}=416.7\,\text{kW}=0.4167\,\text{MW}

4. סך ההפסדים:

ΣΔP=ΔPCu+ΔPf+ΔPFe+ΔPmech=5.251+0.4167+1+1.5=8.168 MW\Sigma\Delta P=\Delta P_{Cu}+\Delta P_f+\Delta P_{Fe}+\Delta P_{mech}=5.251+0.4167+1+1.5=8.168\,\text{MW}

5. הספק הכניסה בציר:

Pin=Pout+ΣΔP=85+8.168=93.168 MWP_{in}=P_{out}+\Sigma\Delta P=85+8.168=93.168\,\text{MW}

6. הנצילות:

beta=PoutPin=8593.168=0.912=91.2%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{85}{93.168}=0.912=91.2\%

הערה: אם מניחים שסליל העירור מוזן ממקור חיצוני ולא מהציר, ההפסד שלו אינו נכלל, ואז beta=8592.751=91.6%\\beta=\frac{85}{92.751}=91.6\%.

תשובה: beta≈91.2%\\beta\approx91.2\%

סעיף ג

תשובה:

זרם העירור (DC ברוטור) יוצר את השטף המגנטי; הוא קובע את הכא"מ E=4.44fNΦE=4.44fN\Phi, ובאמצעותו מווסתים את מתח ההדקים ואת ההספק ההיגבי (ואת היציבות).

1. זרם העירור IfI_f הוא זרם ישר (DC) שזורם בסליל השדה שעל הרוטור. הוא יוצר את השטף המגנטי Φ\Phi של המכונה.

2. הרוטור מסתובב במהירות הסינכרונית, והשטף המסתובב חותך את סלילי הסטטור ומשרה בהם כא"מ Eph=4.44⋅f⋅N⋅ΦmaxE_{ph}=4.44\cdot f\cdot N\cdot\Phi_{max}. בלי זרם עירור אין שטף ואין כא"מ.

3. שינוי זרם העירור משנה את השטף ולכן את הכא"מ (בתחום הליניארי E2E1=If2If1\frac{E_2}{E_1}=\frac{I_{f2}}{I_{f1}}). כך:

•בגנרטור שעובד לבד על עומס - מווסתים את מתח ההדקים (שומרים אותו קבוע כשהעומס משתנה).

•בגנרטור המחובר לרשת (מתח קבוע) - מווסתים את ההספק ההיגבי ואת מקדם ההספק: בעירור יתר הגנרטור מספק הספק היגבי (אופי השראי), ובתת עירור הוא צורך הספק היגבי (אופי קיבולי).

4. הגדלת זרם העירור מגדילה את EE ומקטינה את זווית ההעמסה δ\delta לאותו הספק, ולכן משפרת את יציבות הגנרטור ומגדילה את ההספק המרבי.

תשובה: זרם העירור יוצר את השדה המגנטי של הרוטור, וממנו את הכא"מ המושרה בסטטור. באמצעות שינויו מווסתים את מתח ההדקים, את ההספק ההיגבי ומקדם ההספק, ומשפיעים על יציבות הגנרטור.

שאלה 2 · מנוע השראה בהזנת ממיר תדר: מתח/תדר קבוע

מנוע השראה תלת פאזי, חיבור כוכב, בעל 4 קטבים מוזן מווסת מהירות. הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע.

R1=0.4 Ω, R2′=0.3 ΩR_1=0.4\,\Omega,\ R'_2=0.3\,\Omega

בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz}, X1+X2′=3.5 ΩX_1+X'_2=3.5\,\Omega. ניתן להזניח את הפסדי ברזל ואת ענף המגנט (אפשר להניח שעכבת ענף המגנט שואפת לאינסוף).

בהתחלת הפעולה מספק הממיר מתח למנוע של 400 V400\,\text{V} (מתח קו) בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz}. אחר כך הממיר מוריד את התדר ל-35 Hz35\,\text{Hz}. גורם החליקה בתדר החדש הוא 0.04.

עבור מצב עבודה שבו הממיר מזין את המנוע בתדר של 35 Hz35\,\text{Hz}, חשבו את:

א.

מתח ההזנה והמהירות הסינכרונית של המנוע בתדר של 35 Hz35\,\text{Hz}.

(5 נקודות)
ב.

זרם המנוע בתדר של 35 Hz35\,\text{Hz}.

(9 נקודות)
ג.

המומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמייצר המנוע בתדר זה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

UL=280 VU_L=280\,\text{V} (מתח קו; 161.7 V161.7\,\text{V} פאזי), ns=1050 rpmn_s=1050\,\text{rpm}

נתון: UL1=400 VU_{L1}=400\,\text{V} ב-f1=50 Hzf_1=50\,\text{Hz}, יחס מתח/תדר קבוע, f2=35 Hzf_2=35\,\text{Hz}, 4 קטבים (p=2p=2 זוגות קטבים).

מבוקש: המתח ב-35 Hz35\,\text{Hz} והמהירות הסינכרונית.

1. הווסת שומר על Uf=const\frac{U}{f}=\text{const}, ולכן המתח יורד באותו יחס כמו התדר:

UL2=UL1⋅f2f1=400⋅3550=280 VU_{L2}=U_{L1}\cdot\frac{f_2}{f_1}=400\cdot\frac{35}{50}=280\,\text{V} (מתח קו)

המתח הפאזי (כוכב): Uph2=2803=161.66 VU_{ph2}=\frac{280}{\sqrt{3}}=161.66\,\text{V}

2. המהירות הסינכרונית:

ns=60 f2p=60⋅352=1050 rpmn_s=\frac{60\,f_2}{p}=\frac{60\cdot35}{2}=1050\,\text{rpm}

תשובה: מתח ההזנה 280 V280\,\text{V} (קו), כלומר 161.7 V161.7\,\text{V} לפאזה; המהירות הסינכרונית 1050 rpm1050\,\text{rpm}.

סעיף ב

תשובה:

I≈19.54∠−17.23∘ AI\approx19.54\angle-17.23^\circ\,\text{A}

נתון: Uph=161.66 VU_{ph}=161.66\,\text{V} (סעיף א), R1=0.4 ΩR_1=0.4\,\Omega, R2′=0.3 ΩR'_2=0.3\,\Omega, X1+X2′=3.5 ΩX_1+X'_2=3.5\,\Omega ב-50 Hz50\,\text{Hz}, s=0.04s=0.04, ענף המגנט מוזנח.

מבוקש: זרם המנוע (זרם הקו = זרם הפאזה בכוכב).

רעיון: כשענף המגנט מוזנח, מעגל התמורה לפאזה הוא מעגל טורי אחד: R1R_1, jX1jX_1, jX2′jX'_2 ו-R2′s\frac{R'_2}{s}. הזרם I1=I2′I_1=I'_2 זורם מההדק העליון דרך כל הרכיבים. רק צריך לתקן את ההיגבים לתדר החדש.

1. היגב פרופורציוני לתדר (X=2πfLX=2\pi fL):

X1+X2′∣35 Hz=3.5⋅3550=2.45 ΩX_1+X'_2\big|_{35\,\text{Hz}}=3.5\cdot\frac{35}{50}=2.45\,\Omega

2. ההתנגדות השקולה של הרוטור:

R2′s=0.30.04=7.5 Ω\frac{R'_2}{s}=\frac{0.3}{0.04}=7.5\,\Omega

3. עכבת הפאזה:

Zˉ=R1+R2′s+j(X1+X2′)=0.4+7.5+j2.45=7.9+j2.45 Ω\bar{Z}=R_1+\frac{R'_2}{s}+j(X_1+X'_2)=0.4+7.5+j2.45=7.9+j2.45\,\Omega

∣Z∣=7.92+2.452=8.271 Ω|Z|=\sqrt{7.9^2+2.45^2}=8.271\,\Omega, θ=arctan⁡2.457.9=17.23∘\theta=\arctan\frac{2.45}{7.9}=17.23^\circ

4. זרם הפאזה (חוק אוהם, מתח הפאזה כייחוס):

Iˉ=UˉphZˉ=161.66∠0∘8.271∠17.23∘=19.54∠−17.23∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}_{ph}}{\bar{Z}}=\frac{161.66\angle0^\circ}{8.271\angle17.23^\circ}=19.54\angle-17.23^\circ\,\text{A}

תשובה: זרם המנוע I≈19.54 AI\approx19.54\,\text{A} (מפגר ב-17.23∘17.23^\circ אחרי המתח).

סעיף ג

תשובה:

Tem≈78.2 N⋅mT_{em}\approx78.2\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: I2′=I=19.54 AI'_2=I=19.54\,\text{A}, R2′s=7.5 Ω\frac{R'_2}{s}=7.5\,\Omega, ns=1050 rpmn_s=1050\,\text{rpm}.

מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.

רעיון: המומנט האלקטרומגנטי שווה להספק העובר דרך מרווח האוויר חלקי המהירות הזוויתית הסינכרונית.

1. הספק מרווח האוויר (שלוש פאזות):

Pag=3 I2′2 R2′s=3⋅19.542⋅7.5=8595 WP_{ag}=3\,I'^2_2\,\frac{R'_2}{s}=3\cdot19.54^2\cdot7.5=8595\,\text{W}

2. המהירות הזוויתית הסינכרונית:

ωs=2πns60=2π⋅105060=109.96 rad/s\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1050}{60}=109.96\,\text{rad/s}

3. המומנט:

Tem=Pagωs=8595109.96=78.17 N⋅mT_{em}=\frac{P_{ag}}{\omega_s}=\frac{8595}{109.96}=78.17\,\text{N}\cdot\text{m}

(באותו אופן: Tem=9.55 Pagns=9.55⋅85951050=78.2 N⋅mT_{em}=\frac{9.55\,P_{ag}}{n_s}=\frac{9.55\cdot8595}{1050}=78.2\,\text{N}\cdot\text{m})

תשובה: Tem≈78.2 N⋅mT_{em}\approx78.2\,\text{N}\cdot\text{m}

שאלה 3 · שאלות אמריקאיות: הפסדים, קירור והגנות בשנאי

שאלה זאת שמורכבת מ-4 שאלות אמריקאיות. יש לבחור את התשובה הנכונה לכל סעיף ולרשום אותה במחברת הבחינה (לא בשאלון).

3.1.

אילו מהפסדי ההספק בשנאי משתנים בהתאם לזרם העומס שזורם דרכו?

1. הפסדי הברזל (הפסדי הליבה).

2. הפסדי הנחושת.

3. הפסדי המגנוט.

4. אף תשובה אינה נכונה.

(5 נקודות)
3.2.

בסימון שיטת קירור של שנאי ONAN, מה מייצגת האות השנייה בסימון האות N במקרה זה?

1. את סוג הנוזל הנמצא בתוך השנאי.

2. את סוג השנאי -יבש או שמן.

3. את שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי- טבעי.

4. את רמת הבידוד של סלילי השנאי.

(5 נקודות)
3.3.

כיצד מתבצעת הדמיה תרמית לצורך מדידת טמפרטורת הליפופים (הנקודה החמה ביותר) בשנאי כוח?

1. על ידי מדידת הטמפרטורה על המעטפת החיצונית של השנאי וביצוע חישוב של טמפרטורת הנקודה החמה ביותר.

2. באמצעות חיישן המודד את הלחץ הפנימי במיכל השמן, הלחץ מומר לטמפרטורה.

3. באמצעות מד טמפרטורה בתוך כיס בשנאי שבתוכו גוף חימום קטן, שמוזן בזרם יחסי לזרם העומס של השנאי.

4. על ידי מדידת הטמפרטורה של השמן באמצעות חיישן מסוג PT100.

(5 נקודות)
3.4.

מהו תפקידו העיקרי של ממסר הבוכהולץ (Buchholz Relay) המותקן בצינור המחבר בין מיכל השנאי למיכל ההתפשטות?

1. לווסת את זרם העומס הנכנס לשנאי כדי למנוע התחממות יתר של הליבה.

2. להגן על השנאי מפני תקלות פנימיות (כמו קצר או פריקה חשמלית) על ידי זיהוי הצטברות גזים.

3. לשמש כמשאבה אלקטרומגנטית המאיצה את סחרור השמן במערכת הקירור המאולצת.

4. למדוד את רמת הלחות באוויר הנכנס לשנאי דרך נשם הסיליקה-ג'ל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף 3.1

תשובה:

2 - הפסדי הנחושת.

1. הפסדי הנחושת הם הפסדים בהתנגדות הליפופים: ΔPCu=I12R1+I22R2\Delta P_{Cu}=I_1^2R_1+I_2^2R_2. הם תלויים בריבוע זרם העומס, ולכן משתנים עם העומס (במקדם עומס xx: ΔPCu=x2ΔPCu,n\Delta P_{Cu}=x^2\Delta P_{Cu,n}).

2. הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת) והמגנוט תלויים במתח ובתדר ההזנה, שהם קבועים, ולכן הם כמעט אינם תלויים בעומס.

תשובה: 2 - הפסדי הנחושת.

סעיף 3.2

תשובה:

3 - שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי - טבעי.

בסימון קירור בן ארבע אותיות:

1. האות הראשונה - סוג נוזל הקירור הפנימי: O = שמן (Oil).

2. האות השנייה - אופן הסחרור של הנוזל הפנימי: N = טבעי (Natural), F = מאולץ.

3. האות השלישית - סוג נוזל הקירור החיצוני: A = אוויר (Air).

4. האות הרביעית - אופן הסחרור של הקירור החיצוני: N = טבעי.

לכן ב-ONAN האות השנייה N אומרת שהשמן בתוך השנאי מסתחרר באופן טבעי (בהסעה).

תשובה: 3 - את שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי - טבעי.

סעיף 3.3

תשובה:

3 - מד טמפרטורה בכיס עם גוף חימום שמוזן בזרם יחסי לזרם העומס.

1. אי אפשר למדוד ישירות את טמפרטורת הליפופים, כי הם במתח גבוה. לכן משתמשים ב"תמונה תרמית" (Winding Temperature Indicator).

2. החיישן נמצא בכיס בשמן העליון (החם) של השנאי, וסביבו גוף חימום קטן. גוף החימום מוזן ממשנה זרם, כלומר בזרם יחסי לזרם העומס.

3. כך החיישן מודד את טמפרטורת השמן ועוד תוספת חום שתלויה בעומס, בדיוק כמו הליפוף שחם מהשמן הסובב אותו בהפרש שתלוי בזרם. התוצאה מדמה את טמפרטורת הנקודה החמה ביותר.

4. מדידת המעטפת או השמן לבד (כמו בחיישן PT100) אינה כוללת את תוספת החום של הזרם, ולחץ אינו מדד לטמפרטורת הליפוף.

תשובה: 3.

סעיף 3.4

תשובה:

2 - הגנה מפני תקלות פנימיות על ידי זיהוי הצטברות גזים.

1. תקלה פנימית בשנאי שמן (קצר בין כריכות, פריקה, התחממות מקומית) מפרקת את השמן ויוצרת גזים.

2. הגזים עולים בצינור אל מיכל ההתפשטות ומצטברים בתא של ממסר הבוכהולץ. מפלס השמן בתא יורד, והמצוף העליון מפעיל התראה.

3. בתקלה חמורה נוצר זרם שמן חזק בצינור, שמזיז את הדש התחתון, והממסר מפעיל ניתוק של השנאי.

4. הממסר אינו מווסת זרם, אינו משאבה ואינו מודד לחות.

תשובה: 2.

שאלה 4 · שנאי חד-פאזי: ניסוי קצר ועכבת קצר

נתון שנאי חד-פאזי מוריד מתח עם יחס השנאה 8, מתח נקוב בצד הראשוני 4800 V4800\,\text{V}.

ביצעו ניסוי קצר בשנאי (הצד המשני מקוצר). במהלך הניסוי הזרם בצד הראשוני היה שווה לזרם הנקוב.

מתח קצר היה 5%, הספק קצר 4 kW4\,\text{kW}, מקדם הספק במהלך ניסוי קצר היה 0.42.

חשבו את:

א.

ההספק הנקוב של השנאי.

(8 נקודות)
ב.

עכבת הקצר- התנגדות והיגב הקצר.

(8 נקודות)
ג.

המתח בצד המשני של השנאי במצב שההדקים שלו פתוחים (המתח בהדקים הפתוחים של הצד המשני)

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Sn≈190.5 kVAS_n\approx190.5\,\text{kVA}

נתון: U1n=4800 VU_{1n}=4800\,\text{V}, a=8a=8, uk=5%u_k=5\%, Pk=4 kWP_k=4\,\text{kW}, cos⁡φk=0.42\cos\varphi_k=0.42, בניסוי הקצר I1=I1nI_1=I_{1n}.

מבוקש: ההספק הנקוב SnS_n.

רעיון: מנתוני ניסוי הקצר נמצא את הזרם הנקוב בראשוני, ואז Sn=U1nI1nS_n=U_{1n}I_{1n}.

1. מתח הקצר בוולטים (נמדד בצד הראשוני):

Uk=uk⋅U1n=0.05⋅4800=240 VU_k=u_k\cdot U_{1n}=0.05\cdot4800=240\,\text{V}

2. הספק הקצר הוא ההספק הפעיל בניסוי: Pk=Uk I1ncos⁡φkP_k=U_k\,I_{1n}\cos\varphi_k, ולכן

I1n=PkUkcos⁡φk=4000240⋅0.42=39.68 AI_{1n}=\frac{P_k}{U_k\cos\varphi_k}=\frac{4000}{240\cdot0.42}=39.68\,\text{A}

3. ההספק הנקוב:

Sn=U1n⋅I1n=4800⋅39.68=190,476 VA≈190.5 kVAS_n=U_{1n}\cdot I_{1n}=4800\cdot39.68=190{,}476\,\text{VA}\approx190.5\,\text{kVA}

תשובה: Sn≈190.5 kVAS_n\approx190.5\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

מוחזר לראשוני: Zk=6.048 ΩZ_k=6.048\,\Omega, Rk=2.540 ΩR_k=2.540\,\Omega, Xk=5.489 ΩX_k=5.489\,\Omega (מוחזר למשני: 0.09450.0945, 0.03970.0397, 0.0858 Ω0.0858\,\Omega)

נתון: Uk=240 VU_k=240\,\text{V}, I1n=39.68 AI_{1n}=39.68\,\text{A}, Pk=4000 WP_k=4000\,\text{W}, cos⁡φk=0.42\cos\varphi_k=0.42 (מסעיף א).

מבוקש: ZkZ_k, RkR_k, XkX_k. הניסוי נעשה בצד הראשוני, ולכן הערכים מתקבלים מוחזרים לראשוני.

1. גודל עכבת הקצר:

Zk=UkI1n=24039.68=6.048 ΩZ_k=\frac{U_k}{I_{1n}}=\frac{240}{39.68}=6.048\,\Omega

2. התנגדות הקצר (מההספק הפעיל):

Rk=PkI1n2=400039.682=2.540 ΩR_k=\frac{P_k}{I_{1n}^2}=\frac{4000}{39.68^2}=2.540\,\Omega

(בדיקה: Rk=Zkcos⁡φk=6.048⋅0.42=2.540 ΩR_k=Z_k\cos\varphi_k=6.048\cdot0.42=2.540\,\Omega)

3. היגב הקצר:

Xk=Zk2−Rk2=6.0482−2.5402=5.489 ΩX_k=\sqrt{Z_k^2-R_k^2}=\sqrt{6.048^2-2.540^2}=5.489\,\Omega

4. אם רוצים את הערכים מוחזרים לצד המשני, מחלקים ב-a2=64a^2=64:

Zk2=6.04864=0.0945 ΩZ_{k2}=\frac{6.048}{64}=0.0945\,\Omega, Rk2=2.54064=0.0397 ΩR_{k2}=\frac{2.540}{64}=0.0397\,\Omega, Xk2=5.48964=0.0858 ΩX_{k2}=\frac{5.489}{64}=0.0858\,\Omega

תשובה: מוחזר לראשוני: Zk=6.048 ΩZ_k=6.048\,\Omega, Rk=2.540 ΩR_k=2.540\,\Omega, Xk=5.489 ΩX_k=5.489\,\Omega, כלומר Zˉk=2.540+j5.489 Ω\bar{Z}_k=2.540+j5.489\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

U20=600 VU_{20}=600\,\text{V}

כשההדקים המשניים פתוחים אין זרם עומס ואין מפל מתח על עכבות הליפופים, ולכן המתח המשני נקבע רק מיחס ההשנאה (בהזנה במתח הנקוב בראשוני):

U20=U1na=48008=600 VU_{20}=\frac{U_{1n}}{a}=\frac{4800}{8}=600\,\text{V}

תשובה: U20=600 VU_{20}=600\,\text{V}

שאלה 5 · מנוע השראה: עכבה, הפסדי נחושת ונצילות

נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר בכוכב, בעל 4 קטבים, מוזן ממתח 460 V460\,\text{V} (מתח קו).

R1=0.25 Ω, R2′=0.2 Ω, X1=1.2 Ω, X2′=1.2 Ω, Xm=35 ΩR_1=0.25\,\Omega,\ R'_2=0.2\,\Omega,\ X_1=1.2\,\Omega,\ X'_2=1.2\,\Omega,\ X_m=35\,\Omega

המנוע עובד עם גורם חליקה של 3% ועם הפסדי הספק מכניים 1800 W1800\,\text{W}. הפסדי ברזל זניחים.

עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

א.

העכבה הפאזית של מנוע.

(8 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת בסטטור.

(5 נקודות)
ג.

נצילות המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Zˉin≈6.278+j3.470=7.173∠28.93∘ Ω\bar{Z}_{in}\approx6.278+j3.470=7.173\angle28.93^\circ\,\Omega

נתון: R1=0.25 ΩR_1=0.25\,\Omega, X1=1.2 ΩX_1=1.2\,\Omega, R2′=0.2 ΩR'_2=0.2\,\Omega, X2′=1.2 ΩX'_2=1.2\,\Omega, Xm=35 ΩX_m=35\,\Omega, s=0.03s=0.03, הפסדי ברזל זניחים (Rc→∞R_c\to\infty).

מבוקש: עכבת הכניסה של פאזה אחת במעגל התמורה.

רעיון: לפי האיור, ענף הרוטור (jX2′jX'_2 בטור עם R2′s\frac{R'_2}{s}) מחובר במקביל לענף המגנוט jXmjX_m, והצירוף הזה בטור עם עכבת הסטטור R1+jX1R_1+jX_1.

1. ההתנגדות השקולה של הרוטור:

R2′s=0.20.03=6.667 Ω\frac{R'_2}{s}=\frac{0.2}{0.03}=6.667\,\Omega, ועכבת ענף הרוטור Zˉ2=6.667+j1.2 Ω\bar{Z}_2=6.667+j1.2\,\Omega

2. החיבור המקבילי עם ענף המגנוט:

Zˉp=jXm⋅Zˉ2jXm+Zˉ2=j35 (6.667+j1.2)6.667+j36.2=−42+j233.336.667+j36.2=6.028+j2.270 Ω\bar{Z}_p=\frac{jX_m\cdot\bar{Z}_2}{jX_m+\bar{Z}_2}=\frac{j35\,(6.667+j1.2)}{6.667+j36.2}=\frac{-42+j233.33}{6.667+j36.2}=6.028+j2.270\,\Omega

(Zˉp=6.441∠20.64∘ Ω\bar{Z}_p=6.441\angle20.64^\circ\,\Omega)

3. העכבה הפאזית של המנוע:

Zˉin=R1+jX1+Zˉp=0.25+j1.2+6.028+j2.270=6.278+j3.470 Ω\bar{Z}_{in}=R_1+jX_1+\bar{Z}_p=0.25+j1.2+6.028+j2.270=6.278+j3.470\,\Omega

המרה לקוטבית: ∣Zin∣=6.2782+3.4702=7.173 Ω|Z_{in}|=\sqrt{6.278^2+3.470^2}=7.173\,\Omega, θ=arctan⁡3.4706.278=28.93∘\theta=\arctan\frac{3.470}{6.278}=28.93^\circ

תשובה: Zˉin=6.278+j3.470=7.173∠28.93∘ Ω\bar{Z}_{in}=6.278+j3.470=7.173\angle28.93^\circ\,\Omega (מקדם הספק cos⁡28.93∘=0.875\cos28.93^\circ=0.875 מפגר).

סעיף ב

תשובה:

ΔPCu1≈1028 W\Delta P_{Cu1}\approx1028\,\text{W}

נתון: UL=460 VU_L=460\,\text{V} בכוכב, Zˉin=7.173∠28.93∘ Ω\bar{Z}_{in}=7.173\angle28.93^\circ\,\Omega (סעיף א), R1=0.25 ΩR_1=0.25\,\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת בסלילי הסטטור.

כיוונים: הזרם I1I_1 נכנס מההדק העליון ועובר דרך R1R_1 ו-jX1jX_1, כמו בחץ שבאיור. מתח הפאזה הוא הייחוס.

1. המתח הפאזי:

Uph=4603=265.58 VU_{ph}=\frac{460}{\sqrt{3}}=265.58\,\text{V}

2. זרם הסטטור (חוק אוהם):

Iˉ1=UˉphZˉin=265.58∠0∘7.173∠28.93∘=37.03∠−28.93∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{U}_{ph}}{\bar{Z}_{in}}=\frac{265.58\angle0^\circ}{7.173\angle28.93^\circ}=37.03\angle-28.93^\circ\,\text{A}

3. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:

ΔPCu1=3I12R1=3⋅37.032⋅0.25=1028 W\Delta P_{Cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot37.03^2\cdot0.25=1028\,\text{W}

תשובה: ΔPCu1≈1028 W\Delta P_{Cu1}\approx1028\,\text{W} (זרם הסטטור 37.03 A37.03\,\text{A}).

סעיף ג

תשובה:

beta≈86.2%\\beta\approx86.2\%

נתון: Uph=265.58 VU_{ph}=265.58\,\text{V}, I1=37.03 AI_1=37.03\,\text{A}, cos⁡θ=0.8752\cos\theta=0.8752, ΔPCu1=1028 W\Delta P_{Cu1}=1028\,\text{W}, s=0.03s=0.03, ΔPmech=1800 W\Delta P_{mech}=1800\,\text{W}, הפסדי ברזל אפס.

מבוקש: beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: נעקוב אחרי זרימת ההספק: כניסה, פחות נחושת סטטור = הספק מרווח האוויר; ממנו חלק ss הולך לנחושת הרוטור והשאר הוא הספק מכני מפותח; פחות הפסדים מכניים = הספק המוצא בציר.

1. הספק הכניסה:

Pin=3UphI1cos⁡θ=3⋅265.58⋅37.03⋅0.8752=25,818 WP_{in}=3U_{ph}I_1\cos\theta=3\cdot265.58\cdot37.03\cdot0.8752=25{,}818\,\text{W}

2. הספק מרווח האוויר (הפסדי ברזל זניחים):

Pag=Pin−ΔPCu1=25818−1028=24,789 WP_{ag}=P_{in}-\Delta P_{Cu1}=25818-1028=24{,}789\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת ברוטור:

ΔPCu2=s⋅Pag=0.03⋅24789=743.7 W\Delta P_{Cu2}=s\cdot P_{ag}=0.03\cdot24789=743.7\,\text{W}

4. ההספק המכני המפותח:

Pmech=(1−s)Pag=0.97⋅24789=24,046 WP_{mech}=(1-s)P_{ag}=0.97\cdot24789=24{,}046\,\text{W}

5. הספק המוצא בציר:

Pout=Pmech−ΔPmech=24046−1800=22,246 WP_{out}=P_{mech}-\Delta P_{mech}=24046-1800=22{,}246\,\text{W}

6. הנצילות:

beta=PoutPin=2224625818=0.8617=86.2%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{22246}{25818}=0.8617=86.2\%

תשובה: beta≈86.2%\\beta\approx86.2\%

שאלה 6 · גנרטור סינכרוני: היגב, הספק מרבי וזווית העמסה

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, הספק נקוב 1200 kVA1200\,\text{kVA}, מתח קו נקוב 11 kV11\,\text{kV}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega,

כא"מ פאזי נקוב 9 kV9\,\text{kV}. הגנרטור מזין עומס נקוב בעל גורם הספק 0.8 מפגר.

חשבו את:

א.

היגב הסטטור XsX_s

(8 נקודות)
ב.

ההספק המרבי של הגנרטור.

(8 נקודות)
ג.

זווית ההעמסה δ\delta (בסעיף זה בלבד, לצורך חישוב הזווית, ניתן להזניח את ההתנגדות RaR_a)

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Xs≈57.34 ΩX_s\approx57.34\,\Omega

נתון: חיבור כוכב, Sn=1200 kVAS_n=1200\,\text{kVA}, UL=11 kVU_L=11\,\text{kV}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Eph=9000 VE_{ph}=9000\,\text{V}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר.

מבוקש: ההיגב הסינכרוני XsX_s.

רעיון: נכתוב את משוואת הכא"מ Eˉph=Uˉph+Iˉph(Ra+jXs)\bar{E}_{ph}=\bar{U}_{ph}+\bar{I}_{ph}(R_a+jX_s) בגודל בלבד (הנוסחה שבנוסחאון), ונפתור עבור XsX_s, שהוא הנעלם היחיד.

כיוונים: הזרם יוצא מהגנרטור אל העומס, מתח ההדקים הוא הייחוס, והזרם מפגר אחריו ב-φ\varphi.

1. המתח הפאזי:

Uph=110003=6350.9 VU_{ph}=\frac{11000}{\sqrt{3}}=6350.9\,\text{V}

2. הזרם הנקוב:

Iph=Sn3UL=1200⋅1033⋅11000=62.98 AI_{ph}=\frac{S_n}{\sqrt{3}U_L}=\frac{1200\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot11000}=62.98\,\text{A}

3. cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, sin⁡φ=0.6\sin\varphi=0.6. משוואת הכא"מ:

Eph2=(Uphcos⁡φ+IphRa)2+(Uphsin⁡φ+IphXs)2E_{ph}^2=(U_{ph}\cos\varphi+I_{ph}R_a)^2+(U_{ph}\sin\varphi+I_{ph}X_s)^2

4. הרכיב הראשון:

Uphcos⁡φ+IphRa=6350.9⋅0.8+62.98⋅0.15=5080.7+9.45=5090.1 VU_{ph}\cos\varphi+I_{ph}R_a=6350.9\cdot0.8+62.98\cdot0.15=5080.7+9.45=5090.1\,\text{V}

5. מכאן הרכיב השני:

Uphsin⁡φ+IphXs=Eph2−5090.12=90002−5090.12=7422.3 VU_{ph}\sin\varphi+I_{ph}X_s=\sqrt{E_{ph}^2-5090.1^2}=\sqrt{9000^2-5090.1^2}=7422.3\,\text{V}

6. Uphsin⁡φ=6350.9⋅0.6=3810.5 VU_{ph}\sin\varphi=6350.9\cdot0.6=3810.5\,\text{V}, ולכן

IphXs=7422.3−3810.5=3611.8 V ⇒ Xs=3611.862.98=57.34 ΩI_{ph}X_s=7422.3-3810.5=3611.8\,\text{V}\ \Rightarrow\ X_s=\frac{3611.8}{62.98}=57.34\,\Omega

תשובה: Xs≈57.34 ΩX_s\approx57.34\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Pmax≈2.985 MWP_{max}\approx2.985\,\text{MW}

נתון: Uph=6350.9 VU_{ph}=6350.9\,\text{V}, Eph=9000 VE_{ph}=9000\,\text{V}, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Xs=57.34 ΩX_s=57.34\,\Omega (סעיף א).

מבוקש: ההספק המרבי שהגנרטור יכול לספק (בכא"מ הנתון).

רעיון: בגנרטור עם התנגדות סטטור ההספק המרבי מתקבל כאשר δ=Θ\delta=\Theta (זווית העכבה ZSZ_S), והנוסחה:

Pmax=3Uph∣ZS∣[Eph−Uphcos⁡Θ]P_{max}=\frac{3U_{ph}}{|Z_S|}\left[E_{ph}-U_{ph}\cos\Theta\right]

1. העכבה הסינכרונית:

ZˉS=Ra+jXs=0.15+j57.34 Ω\bar{Z}_S=R_a+jX_s=0.15+j57.34\,\Omega, ∣ZS∣=0.152+57.342=57.345 Ω|Z_S|=\sqrt{0.15^2+57.34^2}=57.345\,\Omega, Θ=arctan⁡57.340.15=89.85∘\Theta=\arctan\frac{57.34}{0.15}=89.85^\circ, cos⁡Θ=0.1557.345=0.002616\cos\Theta=\frac{0.15}{57.345}=0.002616

2. ההספק המרבי:

Pmax=3⋅6350.957.345[9000−6350.9⋅0.002616]=332.24⋅(9000−16.61)=332.24⋅8983.4=2.985⋅106 WP_{max}=\frac{3\cdot6350.9}{57.345}\left[9000-6350.9\cdot0.002616\right]=332.24\cdot(9000-16.61)=332.24\cdot8983.4=2.985\cdot10^6\,\text{W}

3. השוואה: אם מזניחים את RaR_a, Pmax=3UphEphXs=3⋅6350.9⋅900057.34=2.990 MWP_{max}=\frac{3U_{ph}E_{ph}}{X_s}=\frac{3\cdot6350.9\cdot9000}{57.34}=2.990\,\text{MW}, כמעט אותו ערך, כי Ra≪XsR_a\ll X_s.

תשובה: Pmax≈2.985 MWP_{max}\approx2.985\,\text{MW}

סעיף ג

תשובה:

δ≈18.7∘\delta\approx18.7^\circ

נתון: Ra≈0R_a\approx0, Uph=6350.9 VU_{ph}=6350.9\,\text{V}, Eph=9000 VE_{ph}=9000\,\text{V}, Xs=57.34 ΩX_s=57.34\,\Omega, עומס נקוב בגורם הספק 0.8.

מבוקש: זווית ההעמסה δ\delta בין EphE_{ph} ל-UphU_{ph}.

1. ההספק הפעיל שהגנרטור מספק בעומס הנקוב:

P=Sncos⁡φ=1200⋅0.8=960 kWP=S_n\cos\varphi=1200\cdot0.8=960\,\text{kW}

2. כש-Ra=0R_a=0, ההספק המפותח שווה להספק המוצא, ולפי האופיין הזוויתי:

P=3UphEphXssin⁡δ ⇒ sin⁡δ=P Xs3UphEph=960⋅103⋅57.343⋅6350.9⋅9000=0.3210P=\frac{3U_{ph}E_{ph}}{X_s}\sin\delta\ \Rightarrow\ \sin\delta=\frac{P\,X_s}{3U_{ph}E_{ph}}=\frac{960\cdot10^3\cdot57.34}{3\cdot6350.9\cdot9000}=0.3210

3. δ=arcsin⁡0.3210=18.73∘\delta=\arcsin0.3210=18.73^\circ

(בדיקה: בפאזורים, Eˉ=Uˉph+jXsIˉ=6350.9+j57.34⋅62.98∠−36.87∘=8994.7∠18.74∘ V\bar{E}=\bar{U}_{ph}+jX_s\bar{I}=6350.9+j57.34\cdot62.98\angle-36.87^\circ=8994.7\angle18.74^\circ\,\text{V}, אותה זווית.)

תשובה: δ≈18.7∘\delta\approx18.7^\circ

שאלה 7 · שנאי חד-פאזי: מתח העומס ונצילות

נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב 3500 VA3500\,\text{VA}, מתח ראשוני נקוב 230 V230\,\text{V} ומתח משני נקוב 480 V480\,\text{V}.

R1=0.5 Ω; X1=1.2 Ω; R2=1.8 Ω; X2=4.5 ΩR_1=0.5\,\Omega;\ X_1=1.2\,\Omega;\ R_2=1.8\,\Omega;\ X_2=4.5\,\Omega. (שימו לב שהערכים הנתונים הם של R2; X2R_2;\ X_2 ולא R2′; X2′R'_2;\ X'_2).

ניתן להזניח את ענף המגנוט והפסדי ברזל (העכבה של הענף המגנוט שואפת לאינסוף).

השנאי מוזן בצד הראשוני במתח של 230 V230\,\text{V} ומזין עומס שמהווה 70% מהעומס הנקוב של השנאי. העומס בעל גורם הספק 0.85 מפגר. עבור מצב עבודה זה, יש לחשב בסעיפים א' ו-ב' את:

א.

מתח על הדקים של העומס.

(12 נקודות)
ב.

נצילות השנאי.

(5 נקודות)
ג.

הסבירו מהו התנאי שבו השנאי מגיע לנצילותו המרבית?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

U2≈435.6 VU_2\approx435.6\,\text{V}

נתון: Sn=3500 VAS_n=3500\,\text{VA}, U1n=230 VU_{1n}=230\,\text{V}, U2n=480 VU_{2n}=480\,\text{V}, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, X1=1.2 ΩX_1=1.2\,\Omega, R2=1.8 ΩR_2=1.8\,\Omega, X2=4.5 ΩX_2=4.5\,\Omega, U1=230 VU_1=230\,\text{V}, עומס 70% מהנקוב (זרם 70% מהזרם הנקוב), cos⁡φ2=0.85\cos\varphi_2=0.85 מפגר.

מבוקש: המתח U2U_2 על הדקי העומס.

רעיון: נחזיר את עכבות המשני לראשוני, נקבל מעגל טורי אחד (Req+jXeqR_{eq}+jX_{eq}) כי ענף המגנוט מוזנח, ונכתוב Uˉ1=Uˉ2′+Iˉ(Req+jXeq)\bar{U}_1=\bar{U}'_2+\bar{I}(R_{eq}+jX_{eq}). נמצא את U2′U'_2 ונחזיר אותו למשני.

כיוונים: הזרם I1=I2′I_1=I'_2 זורם מההדק העליון של הראשוני דרך R1R_1, X1X_1, R2′R'_2, X2′X'_2 אל העומס, כמו בחצים שבאיור. Uˉ2′\bar{U}'_2 הוא הייחוס, והזרם מפגר אחריו ב-φ2\varphi_2.

1. יחס ההשנאה: a=U1nU2n=230480=0.4792a=\frac{U_{1n}}{U_{2n}}=\frac{230}{480}=0.4792, a2=0.2296a^2=0.2296

2. החזרת עכבות המשני לראשוני:

R2′=a2R2=0.2296⋅1.8=0.4133 ΩR'_2=a^2R_2=0.2296\cdot1.8=0.4133\,\Omega, X2′=a2X2=0.2296⋅4.5=1.0332 ΩX'_2=a^2X_2=0.2296\cdot4.5=1.0332\,\Omega

Req=R1+R2′=0.5+0.4133=0.9133 ΩR_{eq}=R_1+R'_2=0.5+0.4133=0.9133\,\Omega, Xeq=X1+X2′=1.2+1.0332=2.2332 ΩX_{eq}=X_1+X'_2=1.2+1.0332=2.2332\,\Omega

3. הזרם בראשוני (70% מהזרם הנקוב):

I1=0.7⋅SnU1n=0.7⋅3500230=10.652 AI_1=0.7\cdot\frac{S_n}{U_{1n}}=0.7\cdot\frac{3500}{230}=10.652\,\text{A}

4. cos⁡φ2=0.85\cos\varphi_2=0.85, sin⁡φ2=0.5268\sin\varphi_2=0.5268. כשמפרקים את משוואת המתחים לרכיב בכיוון U2′U'_2 ולרכיב הניצב:

U12=(U2′+I1(Reqcos⁡φ2+Xeqsin⁡φ2))2+(I1(Xeqcos⁡φ2−Reqsin⁡φ2))2U_1^2=\left(U'_2+I_1(R_{eq}\cos\varphi_2+X_{eq}\sin\varphi_2)\right)^2+\left(I_1(X_{eq}\cos\varphi_2-R_{eq}\sin\varphi_2)\right)^2

5. הרכיבים:

I1(Reqcos⁡φ2+Xeqsin⁡φ2)=10.652⋅(0.9133⋅0.85+2.2332⋅0.5268)=10.652⋅1.9527=20.80 VI_1(R_{eq}\cos\varphi_2+X_{eq}\sin\varphi_2)=10.652\cdot(0.9133\cdot0.85+2.2332\cdot0.5268)=10.652\cdot1.9527=20.80\,\text{V}

I1(Xeqcos⁡φ2−Reqsin⁡φ2)=10.652⋅(2.2332⋅0.85−0.9133⋅0.5268)=10.652⋅1.4171=15.10 VI_1(X_{eq}\cos\varphi_2-R_{eq}\sin\varphi_2)=10.652\cdot(2.2332\cdot0.85-0.9133\cdot0.5268)=10.652\cdot1.4171=15.10\,\text{V}

6. מתח העומס מוחזר לראשוני:

U2′=2302−15.102−20.80=229.50−20.80=208.70 VU'_2=\sqrt{230^2-15.10^2}-20.80=229.50-20.80=208.70\,\text{V}

7. מתח העומס בפועל (בצד המשני):

U2=U2′a=208.70⋅480230=435.6 VU_2=\frac{U'_2}{a}=208.70\cdot\frac{480}{230}=435.6\,\text{V}

תשובה: U2≈435.6 VU_2\approx435.6\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

beta≈94.8%\\beta\approx94.8\%

נתון: U2=435.6 VU_2=435.6\,\text{V}, cos⁡φ2=0.85\cos\varphi_2=0.85, I1=10.652 AI_1=10.652\,\text{A}, Req=0.9133 ΩR_{eq}=0.9133\,\Omega (מסעיף א), הפסדי ברזל מוזנחים.

מבוקש: beta=PoutPout+ΔP\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+\Delta P}.

1. זרם העומס במשני:

I2=0.7⋅SnU2n=0.7⋅3500480=5.104 AI_2=0.7\cdot\frac{S_n}{U_{2n}}=0.7\cdot\frac{3500}{480}=5.104\,\text{A}

2. ההספק המועבר לעומס:

Pout=U2I2cos⁡φ2=435.6⋅5.104⋅0.85=1889.7 WP_{out}=U_2I_2\cos\varphi_2=435.6\cdot5.104\cdot0.85=1889.7\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת (ההפסדים היחידים, כי הפסדי הברזל מוזנחים):

ΔPCu=I12Req=10.6522⋅0.9133=103.6 W\Delta P_{Cu}=I_1^2R_{eq}=10.652^2\cdot0.9133=103.6\,\text{W}

(בדיקה לפי כל ליפוף: I12R1+I22R2=10.6522⋅0.5+5.1042⋅1.8=56.7+46.9=103.6 WI_1^2R_1+I_2^2R_2=10.652^2\cdot0.5+5.104^2\cdot1.8=56.7+46.9=103.6\,\text{W})

4. הנצילות:

beta=PoutPout+ΔPCu=1889.71889.7+103.6=1889.71993.3=0.948=94.8%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+\Delta P_{Cu}}=\frac{1889.7}{1889.7+103.6}=\frac{1889.7}{1993.3}=0.948=94.8\%

תשובה: beta≈94.8%\\beta\approx94.8\%

סעיף ג

תשובה:

כשהפסדי הנחושת (המשתנים) שווים להפסדי הברזל (הקבועים): x2ΔPCu,n=ΔPFex^2\Delta P_{Cu,n}=\Delta P_{Fe}, כלומר x=ΔPFe/ΔPCu,nx=\sqrt{\Delta P_{Fe}/\Delta P_{Cu,n}}; ולאותו עומס - ב-cos⁡φ=1\cos\varphi=1.

1. הנצילות בעומס חלקי xx (חלק מהעומס הנקוב): beta=xSncos⁡φxSncos⁡φ+ΔPFe+x2ΔPCu,n\\beta=\frac{xS_n\cos\varphi}{xS_n\cos\varphi+\Delta P_{Fe}+x^2\Delta P_{Cu,n}}.

הפסדי הברזל ΔPFe\Delta P_{Fe} קבועים (תלויים במתח ובתדר), והפסדי הנחושת x2ΔPCu,nx^2\Delta P_{Cu,n} גדלים בריבוע העומס.

2. כשגוזרים לפי xx ומשווים לאפס, מקבלים שהנצילות מרבית כאשר ההפסדים המשתנים שווים להפסדים הקבועים:

x2ΔPCu,n=ΔPFe ⇒ xbetamax=ΔPFeΔPCu,nx^2\Delta P_{Cu,n}=\Delta P_{Fe}\ \Rightarrow\ x_{\\beta max}=\sqrt{\frac{\Delta P_{Fe}}{\Delta P_{Cu,n}}}

3. לאותו מקדם עומס, הנצילות גדולה יותר ככל שמקדם ההספק גבוה יותר, והמרבית ב-cos⁡φ=1\cos\varphi=1.

(בשאלה זו הפסדי הברזל הוזנחו, ולכן במודל הזה הנצילות עולה ככל שהעומס קטן; בשנאי אמיתי התנאי שלמעלה קובע את נקודת הנצילות המרבית.)

תשובה: השנאי מגיע לנצילות מרבית כשהפסדי הנחושת שווים להפסדי הברזל, כלומר בעומס x=ΔPFe/ΔPCu,nx=\sqrt{\Delta P_{Fe}/\Delta P_{Cu,n}}, ובמקדם הספק 1.

שאלה 8 · מנוע DC במיישר גשר חצי מבוקר

נתון מנוע DC בעירור זר מוזן ממעגל הבא:

נתונים נקובים של המנוע: Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, זרם נקוב 40 A40\,\text{A}, מתח נקוב 220 V220\,\text{V}, מהירות נקובה 1500 סל"ד.

Vs=230 VV_s=230\,\text{V} (RMS), f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

עבור מצב שבו תדר f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, Vs=230 VV_s=230\,\text{V} (RMS), יש לחשב את:

א.

מתח המוצא שמזין את המנוע כאשר זווית ההצתה של הטריסטורים היא 45 מעלות.

(5 נקודות)
ב.

זווית ההצתה של הטריסטורים השתנתה ל- 75 מעלות. המנוע צורך זרם של 40 A40\,\text{A}. חשב את מהירות המנוע במצב עבודה זה.

(8 נקודות)
ג.

הסבירו את עקרון הפעולה של מעגל זה?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Vav≈176.7 VV_{av}\approx176.7\,\text{V}

נתון: Vs=230 VV_s=230\,\text{V} (RMS), α=45∘\alpha=45^\circ; המעגל הוא מיישר גשר דו-דרכי חצי מבוקר (שני טריסטורים ושתי דיודות).

מבוקש: המתח הממוצע במוצא.

1. ערך השיא של מתח הרשת:

Vmax=2⋅Vs=2⋅230=325.27 VV_{max}=\sqrt{2}\cdot V_s=\sqrt{2}\cdot230=325.27\,\text{V}

2. במיישר חצי מבוקר מתח המוצא אינו נעשה שלילי (הדיודות מאפשרות גלגול חופשי), ולכן המתח הממוצע:

Vav=Vmaxπ(1+cos⁡α)=325.27π(1+cos⁡45∘)=103.54⋅1.7071=176.7 VV_{av}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha)=\frac{325.27}{\pi}(1+\cos45^\circ)=103.54\cdot1.7071=176.7\,\text{V}

תשובה: Vav≈176.7 VV_{av}\approx176.7\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

n≈827.5 rpmn\approx827.5\,\text{rpm}

נתון: α=75∘\alpha=75^\circ, Ia=40 AI_a=40\,\text{A}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega; נקוב: Un=220 VU_n=220\,\text{V}, In=40 AI_n=40\,\text{A}, nn=1500 rpmn_n=1500\,\text{rpm}. העירור זר וקבוע, ולכן השטף קבוע.

מבוקש: המהירות nn.

רעיון: במנוע DC בשטף קבוע הכא"מ הנגדי יחסי למהירות: EEn=nnn\frac{E}{E_n}=\frac{n}{n_n}. נחשב את הכא"מ במצב הנקוב ובמצב החדש.

כיוונים: זרם העוגן IaI_a נכנס למנוע מההדק החיובי של המיישר; לפי קירכהוף במעגל העוגן V=E+IaRaV=E+I_aR_a.

1. מתח המוצא ב-α=75∘\alpha=75^\circ:

Vav=325.27π(1+cos⁡75∘)=103.54⋅1.2588=130.33 VV_{av}=\frac{325.27}{\pi}(1+\cos75^\circ)=103.54\cdot1.2588=130.33\,\text{V}

2. הכא"מ הנגדי במצב הנקוב:

En=Un−InRa=220−40⋅0.5=200 VE_n=U_n-I_nR_a=220-40\cdot0.5=200\,\text{V}

3. הכא"מ הנגדי במצב החדש:

E=Vav−IaRa=130.33−40⋅0.5=110.33 VE=V_{av}-I_aR_a=130.33-40\cdot0.5=110.33\,\text{V}

4. המהירות:

n=nn⋅EEn=1500⋅110.33200=827.5 rpmn=n_n\cdot\frac{E}{E_n}=1500\cdot\frac{110.33}{200}=827.5\,\text{rpm}

תשובה: n≈827.5 rpmn\approx827.5\,\text{rpm}

סעיף ג

תשובה:

מיישר גשר חצי מבוקר: בכל חצי מחזור מוליכים טריסטור ודיודה מרגע ההצתה α\alpha; מתח המוצא Vav=Vmaxπ(1+cos⁡α)V_{av}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha), והגדלת α\alpha מקטינה את המתח ואת מהירות המנוע.

1. המעגל הוא מיישר גשר דו-דרכי חצי מבוקר: בגשר שני טריסטורים (SCR1SCR_1, SCR2SCR_2) ושתי דיודות (D1D_1, D2D_2). הוא הופך את מתח הרשת החילופין VsV_s למתח ישר שמזין את עוגן המנוע, ומאפשר לשלוט בגודלו.

2. בכל חצי מחזור אחד הטריסטורים נמצא בממתח קדמי, אבל הוא אינו מוליך עד שמעגל בקרת זווית ההצתה שולח פולס לשער שלו בזווית α\alpha. מרגע זה הטריסטור מוליך יחד עם הדיודה המתאימה, והמתח VsV_s מופיע על המנוע.

3. בחצי המחזור השני התפקידים מתחלפים: הטריסטור השני מוצת ב-π+α\pi+\alpha, כך שהמנוע מקבל מתח באותה קוטביות בשני חצאי המחזור (יישור דו-דרכי).

4. בין סוף חצי המחזור לרגע ההצתה הבא, הזרם של העוגן (שיש בו השראות) ממשיך לזרום דרך זוג רכיבים שמקצר את המוצא (גלגול חופשי דרך הדיודות). לכן מתח המוצא בתחום זה הוא אפס ואינו שלילי, ומתקבלת צורת הגל של "גל שלם מבוקר" בלבד.

5. המתח הממוצע במוצא: Vav=Vmaxπ(1+cos⁡α)V_{av}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha). ב-α=0∘\alpha=0^\circ הוא מרבי (2Vmaxπ\frac{2V_{max}}{\pi}), וב-α=180∘\alpha=180^\circ הוא אפס.

6. מאחר שהעירור קבוע, מהירות המנוע n∝E=Vav−IaRan\propto E=V_{av}-I_aR_a. לכן שינוי זווית ההצתה משנה את מתח העוגן ואת המהירות: הגדלת α\alpha מקטינה את המהירות (כמו בסעיף ב, מ-α=45∘\alpha=45^\circ ל-75∘75^\circ). המנוע עובד ברביע אחד בלבד (מתח וזרם חיוביים).

תשובה: מיישר גשר חצי מבוקר שבו בקרת זווית ההצתה של הטריסטורים קובעת את מתח המוצא הממוצע Vav=Vmaxπ(1+cos⁡α)V_{av}=\frac{V_{max}}{\pi}(1+\cos\alpha), והדיודות מספקות גלגול חופשי; כך מווסתים את מהירות המנוע.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.