מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע 97161 - אביב 2026 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97161 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שמונה שאלות.
יש לענות על חמש שאלות בלבד, ערך כל שאלה 20 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת נוסחאות מה"ט המצורפת לשאלון הבחינה.
אין להעביר חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, נצילות וזרם עירור
נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב (מתח קו), הספק נקוב , תדר . מקדם הספק של העומס הנקוב הוא 0.85 מפגר.
, (לכל פאזה). הפסדים מכניים נקובים והפסדי ברזל נקובים . מתח העירור הנקוב של הגנרטור והתנגדות סליל העירור .
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

כא"מ של הגנרטור.
נצילות הגנרטור.
הסבירו מהו תפקיד זרם העירור בגנרטור סינכרוני?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(פאזי), כלומר כא"מ קו של כ-
נתון: חיבור כוכב, , , מפגר, , לפאזה.
מבוקש: הכא"מ המושרה במצב נקוב.
רעיון: לפי מעגל התמורה שבאיור, הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד המפל על העכבה הסינכרונית: . לשם כך צריך את המתח הפאזי ואת הזרם הנקוב (גודל וזווית).
כיוונים: הזרם יוצא מהגנרטור דרך ו- אל ההדק החיובי, והמתח נמדד בין ההדקים (הדק עליון חיובי). ניקח את מתח ההדקים כייחוס (זווית ).
1. המתח הפאזי (חיבור כוכב):
2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה):
3. זווית המופע: , ו-. העומס מפגר, ולכן הזרם מפגר אחרי המתח:
4. המפל על העכבה הסינכרונית :
5. הכא"מ הפאזי:
המרה לצורה קוטבית: ,
6. בדיקה בנוסחה שבנוסחאון:
7. כא"מ הקו (בכוכב):
תשובה: (פאזי), כא"מ קו של כ-.
סעיף ב
נתון: הפסדים מכניים ("MVA" בשאלון, מתייחסים אליהם כ-), הפסדי ברזל , מתח עירור , ; מסעיף א: .
מבוקש: הנצילות .
רעיון: נחשב את הספק המוצא החשמלי ואת כל ההפסדים (נחושת בסטטור, נחושת בסליל העירור, ברזל, מכניים); הספק הכניסה בציר הוא סכומם.
1. הספק המוצא (הספק פעיל לעומס):
2. הפסדי הנחושת בסטטור:
3. הפסדי העירור: זרם העירור , ולכן
4. סך ההפסדים:
5. הספק הכניסה בציר:
6. הנצילות:
הערה: אם מניחים שסליל העירור מוזן ממקור חיצוני ולא מהציר, ההפסד שלו אינו נכלל, ואז .
תשובה:
סעיף ג
זרם העירור (DC ברוטור) יוצר את השטף המגנטי; הוא קובע את הכא"מ , ובאמצעותו מווסתים את מתח ההדקים ואת ההספק ההיגבי (ואת היציבות).
1. זרם העירור הוא זרם ישר (DC) שזורם בסליל השדה שעל הרוטור. הוא יוצר את השטף המגנטי של המכונה.
2. הרוטור מסתובב במהירות הסינכרונית, והשטף המסתובב חותך את סלילי הסטטור ומשרה בהם כא"מ . בלי זרם עירור אין שטף ואין כא"מ.
3. שינוי זרם העירור משנה את השטף ולכן את הכא"מ (בתחום הליניארי ). כך:
•בגנרטור שעובד לבד על עומס - מווסתים את מתח ההדקים (שומרים אותו קבוע כשהעומס משתנה).
•בגנרטור המחובר לרשת (מתח קבוע) - מווסתים את ההספק ההיגבי ואת מקדם ההספק: בעירור יתר הגנרטור מספק הספק היגבי (אופי השראי), ובתת עירור הוא צורך הספק היגבי (אופי קיבולי).
4. הגדלת זרם העירור מגדילה את ומקטינה את זווית ההעמסה לאותו הספק, ולכן משפרת את יציבות הגנרטור ומגדילה את ההספק המרבי.
תשובה: זרם העירור יוצר את השדה המגנטי של הרוטור, וממנו את הכא"מ המושרה בסטטור. באמצעות שינויו מווסתים את מתח ההדקים, את ההספק ההיגבי ומקדם ההספק, ומשפיעים על יציבות הגנרטור.
שאלה 2 · מנוע השראה בהזנת ממיר תדר: מתח/תדר קבוע
מנוע השראה תלת פאזי, חיבור כוכב, בעל 4 קטבים מוזן מווסת מהירות. הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע.
בתדר של , . ניתן להזניח את הפסדי ברזל ואת ענף המגנט (אפשר להניח שעכבת ענף המגנט שואפת לאינסוף).
בהתחלת הפעולה מספק הממיר מתח למנוע של (מתח קו) בתדר של . אחר כך הממיר מוריד את התדר ל-. גורם החליקה בתדר החדש הוא 0.04.
עבור מצב עבודה שבו הממיר מזין את המנוע בתדר של , חשבו את:

מתח ההזנה והמהירות הסינכרונית של המנוע בתדר של .
זרם המנוע בתדר של .
המומנט האלקטרו-מגנטי שמייצר המנוע בתדר זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(מתח קו; פאזי),
נתון: ב-, יחס מתח/תדר קבוע, , 4 קטבים ( זוגות קטבים).
מבוקש: המתח ב- והמהירות הסינכרונית.
1. הווסת שומר על , ולכן המתח יורד באותו יחס כמו התדר:
(מתח קו)
המתח הפאזי (כוכב):
2. המהירות הסינכרונית:
תשובה: מתח ההזנה (קו), כלומר לפאזה; המהירות הסינכרונית .
סעיף ב
נתון: (סעיף א), , , ב-, , ענף המגנט מוזנח.
מבוקש: זרם המנוע (זרם הקו = זרם הפאזה בכוכב).
רעיון: כשענף המגנט מוזנח, מעגל התמורה לפאזה הוא מעגל טורי אחד: , , ו-. הזרם זורם מההדק העליון דרך כל הרכיבים. רק צריך לתקן את ההיגבים לתדר החדש.
1. היגב פרופורציוני לתדר ():
2. ההתנגדות השקולה של הרוטור:
3. עכבת הפאזה:
,
4. זרם הפאזה (חוק אוהם, מתח הפאזה כייחוס):
תשובה: זרם המנוע (מפגר ב- אחרי המתח).
סעיף ג
נתון: , , .
מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.
רעיון: המומנט האלקטרומגנטי שווה להספק העובר דרך מרווח האוויר חלקי המהירות הזוויתית הסינכרונית.
1. הספק מרווח האוויר (שלוש פאזות):
2. המהירות הזוויתית הסינכרונית:
3. המומנט:
(באותו אופן: )
תשובה:
שאלה 3 · שאלות אמריקאיות: הפסדים, קירור והגנות בשנאי
שאלה זאת שמורכבת מ-4 שאלות אמריקאיות. יש לבחור את התשובה הנכונה לכל סעיף ולרשום אותה במחברת הבחינה (לא בשאלון).
אילו מהפסדי ההספק בשנאי משתנים בהתאם לזרם העומס שזורם דרכו?
1. הפסדי הברזל (הפסדי הליבה).
2. הפסדי הנחושת.
3. הפסדי המגנוט.
4. אף תשובה אינה נכונה.
בסימון שיטת קירור של שנאי ONAN, מה מייצגת האות השנייה בסימון האות N במקרה זה?
1. את סוג הנוזל הנמצא בתוך השנאי.
2. את סוג השנאי -יבש או שמן.
3. את שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי- טבעי.
4. את רמת הבידוד של סלילי השנאי.
כיצד מתבצעת הדמיה תרמית לצורך מדידת טמפרטורת הליפופים (הנקודה החמה ביותר) בשנאי כוח?
1. על ידי מדידת הטמפרטורה על המעטפת החיצונית של השנאי וביצוע חישוב של טמפרטורת הנקודה החמה ביותר.
2. באמצעות חיישן המודד את הלחץ הפנימי במיכל השמן, הלחץ מומר לטמפרטורה.
3. באמצעות מד טמפרטורה בתוך כיס בשנאי שבתוכו גוף חימום קטן, שמוזן בזרם יחסי לזרם העומס של השנאי.
4. על ידי מדידת הטמפרטורה של השמן באמצעות חיישן מסוג PT100.
מהו תפקידו העיקרי של ממסר הבוכהולץ (Buchholz Relay) המותקן בצינור המחבר בין מיכל השנאי למיכל ההתפשטות?
1. לווסת את זרם העומס הנכנס לשנאי כדי למנוע התחממות יתר של הליבה.
2. להגן על השנאי מפני תקלות פנימיות (כמו קצר או פריקה חשמלית) על ידי זיהוי הצטברות גזים.
3. לשמש כמשאבה אלקטרומגנטית המאיצה את סחרור השמן במערכת הקירור המאולצת.
4. למדוד את רמת הלחות באוויר הנכנס לשנאי דרך נשם הסיליקה-ג'ל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף 3.1
2 - הפסדי הנחושת.
1. הפסדי הנחושת הם הפסדים בהתנגדות הליפופים: . הם תלויים בריבוע זרם העומס, ולכן משתנים עם העומס (במקדם עומס : ).
2. הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת) והמגנוט תלויים במתח ובתדר ההזנה, שהם קבועים, ולכן הם כמעט אינם תלויים בעומס.
תשובה: 2 - הפסדי הנחושת.
סעיף 3.2
3 - שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי - טבעי.
בסימון קירור בן ארבע אותיות:
1. האות הראשונה - סוג נוזל הקירור הפנימי: O = שמן (Oil).
2. האות השנייה - אופן הסחרור של הנוזל הפנימי: N = טבעי (Natural), F = מאולץ.
3. האות השלישית - סוג נוזל הקירור החיצוני: A = אוויר (Air).
4. האות הרביעית - אופן הסחרור של הקירור החיצוני: N = טבעי.
לכן ב-ONAN האות השנייה N אומרת שהשמן בתוך השנאי מסתחרר באופן טבעי (בהסעה).
תשובה: 3 - את שיטת הסחרור של הנוזל הפנימי - טבעי.
סעיף 3.3
3 - מד טמפרטורה בכיס עם גוף חימום שמוזן בזרם יחסי לזרם העומס.
1. אי אפשר למדוד ישירות את טמפרטורת הליפופים, כי הם במתח גבוה. לכן משתמשים ב"תמונה תרמית" (Winding Temperature Indicator).
2. החיישן נמצא בכיס בשמן העליון (החם) של השנאי, וסביבו גוף חימום קטן. גוף החימום מוזן ממשנה זרם, כלומר בזרם יחסי לזרם העומס.
3. כך החיישן מודד את טמפרטורת השמן ועוד תוספת חום שתלויה בעומס, בדיוק כמו הליפוף שחם מהשמן הסובב אותו בהפרש שתלוי בזרם. התוצאה מדמה את טמפרטורת הנקודה החמה ביותר.
4. מדידת המעטפת או השמן לבד (כמו בחיישן PT100) אינה כוללת את תוספת החום של הזרם, ולחץ אינו מדד לטמפרטורת הליפוף.
תשובה: 3.
סעיף 3.4
2 - הגנה מפני תקלות פנימיות על ידי זיהוי הצטברות גזים.
1. תקלה פנימית בשנאי שמן (קצר בין כריכות, פריקה, התחממות מקומית) מפרקת את השמן ויוצרת גזים.
2. הגזים עולים בצינור אל מיכל ההתפשטות ומצטברים בתא של ממסר הבוכהולץ. מפלס השמן בתא יורד, והמצוף העליון מפעיל התראה.
3. בתקלה חמורה נוצר זרם שמן חזק בצינור, שמזיז את הדש התחתון, והממסר מפעיל ניתוק של השנאי.
4. הממסר אינו מווסת זרם, אינו משאבה ואינו מודד לחות.
תשובה: 2.
שאלה 4 · שנאי חד-פאזי: ניסוי קצר ועכבת קצר
נתון שנאי חד-פאזי מוריד מתח עם יחס השנאה 8, מתח נקוב בצד הראשוני .
ביצעו ניסוי קצר בשנאי (הצד המשני מקוצר). במהלך הניסוי הזרם בצד הראשוני היה שווה לזרם הנקוב.
מתח קצר היה 5%, הספק קצר , מקדם הספק במהלך ניסוי קצר היה 0.42.
חשבו את:
ההספק הנקוב של השנאי.
עכבת הקצר- התנגדות והיגב הקצר.
המתח בצד המשני של השנאי במצב שההדקים שלו פתוחים (המתח בהדקים הפתוחים של הצד המשני)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , בניסוי הקצר .
מבוקש: ההספק הנקוב .
רעיון: מנתוני ניסוי הקצר נמצא את הזרם הנקוב בראשוני, ואז .
1. מתח הקצר בוולטים (נמדד בצד הראשוני):
2. הספק הקצר הוא ההספק הפעיל בניסוי: , ולכן
3. ההספק הנקוב:
תשובה:
סעיף ב
מוחזר לראשוני: , , (מוחזר למשני: , , )
נתון: , , , (מסעיף א).
מבוקש: , , . הניסוי נעשה בצד הראשוני, ולכן הערכים מתקבלים מוחזרים לראשוני.
1. גודל עכבת הקצר:
2. התנגדות הקצר (מההספק הפעיל):
(בדיקה: )
3. היגב הקצר:
4. אם רוצים את הערכים מוחזרים לצד המשני, מחלקים ב-:
, ,
תשובה: מוחזר לראשוני: , , , כלומר .
סעיף ג
כשההדקים המשניים פתוחים אין זרם עומס ואין מפל מתח על עכבות הליפופים, ולכן המתח המשני נקבע רק מיחס ההשנאה (בהזנה במתח הנקוב בראשוני):
תשובה:
שאלה 5 · מנוע השראה: עכבה, הפסדי נחושת ונצילות
נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר בכוכב, בעל 4 קטבים, מוזן ממתח (מתח קו).
המנוע עובד עם גורם חליקה של 3% ועם הפסדי הספק מכניים . הפסדי ברזל זניחים.
עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

העכבה הפאזית של מנוע.
הפסדי נחושת בסטטור.
נצילות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , , , , , הפסדי ברזל זניחים ().
מבוקש: עכבת הכניסה של פאזה אחת במעגל התמורה.
רעיון: לפי האיור, ענף הרוטור ( בטור עם ) מחובר במקביל לענף המגנוט , והצירוף הזה בטור עם עכבת הסטטור .
1. ההתנגדות השקולה של הרוטור:
, ועכבת ענף הרוטור
2. החיבור המקבילי עם ענף המגנוט:
()
3. העכבה הפאזית של המנוע:
המרה לקוטבית: ,
תשובה: (מקדם הספק מפגר).
סעיף ב
נתון: בכוכב, (סעיף א), .
מבוקש: הפסדי הנחושת בסלילי הסטטור.
כיוונים: הזרם נכנס מההדק העליון ועובר דרך ו-, כמו בחץ שבאיור. מתח הפאזה הוא הייחוס.
1. המתח הפאזי:
2. זרם הסטטור (חוק אוהם):
3. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:
תשובה: (זרם הסטטור ).
סעיף ג
נתון: , , , , , , הפסדי ברזל אפס.
מבוקש: .
רעיון: נעקוב אחרי זרימת ההספק: כניסה, פחות נחושת סטטור = הספק מרווח האוויר; ממנו חלק הולך לנחושת הרוטור והשאר הוא הספק מכני מפותח; פחות הפסדים מכניים = הספק המוצא בציר.
1. הספק הכניסה:
2. הספק מרווח האוויר (הפסדי ברזל זניחים):
3. הפסדי הנחושת ברוטור:
4. ההספק המכני המפותח:
5. הספק המוצא בציר:
6. הנצילות:
תשובה:
שאלה 6 · גנרטור סינכרוני: היגב, הספק מרבי וזווית העמסה
נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר בכוכב, הספק נקוב , מתח קו נקוב , ,
כא"מ פאזי נקוב . הגנרטור מזין עומס נקוב בעל גורם הספק 0.8 מפגר.
חשבו את:
היגב הסטטור
ההספק המרבי של הגנרטור.
זווית ההעמסה (בסעיף זה בלבד, לצורך חישוב הזווית, ניתן להזניח את ההתנגדות )
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: חיבור כוכב, , , , , מפגר.
מבוקש: ההיגב הסינכרוני .
רעיון: נכתוב את משוואת הכא"מ בגודל בלבד (הנוסחה שבנוסחאון), ונפתור עבור , שהוא הנעלם היחיד.
כיוונים: הזרם יוצא מהגנרטור אל העומס, מתח ההדקים הוא הייחוס, והזרם מפגר אחריו ב-.
1. המתח הפאזי:
2. הזרם הנקוב:
3. , . משוואת הכא"מ:
4. הרכיב הראשון:
5. מכאן הרכיב השני:
6. , ולכן
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , (סעיף א).
מבוקש: ההספק המרבי שהגנרטור יכול לספק (בכא"מ הנתון).
רעיון: בגנרטור עם התנגדות סטטור ההספק המרבי מתקבל כאשר (זווית העכבה ), והנוסחה:
1. העכבה הסינכרונית:
, , ,
2. ההספק המרבי:
3. השוואה: אם מזניחים את , , כמעט אותו ערך, כי .
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , , , עומס נקוב בגורם הספק 0.8.
מבוקש: זווית ההעמסה בין ל-.
1. ההספק הפעיל שהגנרטור מספק בעומס הנקוב:
2. כש-, ההספק המפותח שווה להספק המוצא, ולפי האופיין הזוויתי:
3.
(בדיקה: בפאזורים, , אותה זווית.)
תשובה:
שאלה 7 · שנאי חד-פאזי: מתח העומס ונצילות
נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב , מתח ראשוני נקוב ומתח משני נקוב .
. (שימו לב שהערכים הנתונים הם של ולא ).
ניתן להזניח את ענף המגנוט והפסדי ברזל (העכבה של הענף המגנוט שואפת לאינסוף).
השנאי מוזן בצד הראשוני במתח של ומזין עומס שמהווה 70% מהעומס הנקוב של השנאי. העומס בעל גורם הספק 0.85 מפגר. עבור מצב עבודה זה, יש לחשב בסעיפים א' ו-ב' את:

מתח על הדקים של העומס.
נצילות השנאי.
הסבירו מהו התנאי שבו השנאי מגיע לנצילותו המרבית?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , , , , , , , עומס 70% מהנקוב (זרם 70% מהזרם הנקוב), מפגר.
מבוקש: המתח על הדקי העומס.
רעיון: נחזיר את עכבות המשני לראשוני, נקבל מעגל טורי אחד () כי ענף המגנוט מוזנח, ונכתוב . נמצא את ונחזיר אותו למשני.
כיוונים: הזרם זורם מההדק העליון של הראשוני דרך , , , אל העומס, כמו בחצים שבאיור. הוא הייחוס, והזרם מפגר אחריו ב-.
1. יחס ההשנאה: ,
2. החזרת עכבות המשני לראשוני:
,
,
3. הזרם בראשוני (70% מהזרם הנקוב):
4. , . כשמפרקים את משוואת המתחים לרכיב בכיוון ולרכיב הניצב:
5. הרכיבים:
6. מתח העומס מוחזר לראשוני:
7. מתח העומס בפועל (בצד המשני):
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , (מסעיף א), הפסדי ברזל מוזנחים.
מבוקש: .
1. זרם העומס במשני:
2. ההספק המועבר לעומס:
3. הפסדי הנחושת (ההפסדים היחידים, כי הפסדי הברזל מוזנחים):
(בדיקה לפי כל ליפוף: )
4. הנצילות:
תשובה:
סעיף ג
כשהפסדי הנחושת (המשתנים) שווים להפסדי הברזל (הקבועים): , כלומר ; ולאותו עומס - ב-.
1. הנצילות בעומס חלקי (חלק מהעומס הנקוב): .
הפסדי הברזל קבועים (תלויים במתח ובתדר), והפסדי הנחושת גדלים בריבוע העומס.
2. כשגוזרים לפי ומשווים לאפס, מקבלים שהנצילות מרבית כאשר ההפסדים המשתנים שווים להפסדים הקבועים:
3. לאותו מקדם עומס, הנצילות גדולה יותר ככל שמקדם ההספק גבוה יותר, והמרבית ב-.
(בשאלה זו הפסדי הברזל הוזנחו, ולכן במודל הזה הנצילות עולה ככל שהעומס קטן; בשנאי אמיתי התנאי שלמעלה קובע את נקודת הנצילות המרבית.)
תשובה: השנאי מגיע לנצילות מרבית כשהפסדי הנחושת שווים להפסדי הברזל, כלומר בעומס , ובמקדם הספק 1.
שאלה 8 · מנוע DC במיישר גשר חצי מבוקר
נתון מנוע DC בעירור זר מוזן ממעגל הבא:
נתונים נקובים של המנוע: , זרם נקוב , מתח נקוב , מהירות נקובה 1500 סל"ד.
(RMS), .
עבור מצב שבו תדר , (RMS), יש לחשב את:

מתח המוצא שמזין את המנוע כאשר זווית ההצתה של הטריסטורים היא 45 מעלות.
זווית ההצתה של הטריסטורים השתנתה ל- 75 מעלות. המנוע צורך זרם של . חשב את מהירות המנוע במצב עבודה זה.
הסבירו את עקרון הפעולה של מעגל זה?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: (RMS), ; המעגל הוא מיישר גשר דו-דרכי חצי מבוקר (שני טריסטורים ושתי דיודות).
מבוקש: המתח הממוצע במוצא.
1. ערך השיא של מתח הרשת:
2. במיישר חצי מבוקר מתח המוצא אינו נעשה שלילי (הדיודות מאפשרות גלגול חופשי), ולכן המתח הממוצע:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , ; נקוב: , , . העירור זר וקבוע, ולכן השטף קבוע.
מבוקש: המהירות .
רעיון: במנוע DC בשטף קבוע הכא"מ הנגדי יחסי למהירות: . נחשב את הכא"מ במצב הנקוב ובמצב החדש.
כיוונים: זרם העוגן נכנס למנוע מההדק החיובי של המיישר; לפי קירכהוף במעגל העוגן .
1. מתח המוצא ב-:
2. הכא"מ הנגדי במצב הנקוב:
3. הכא"מ הנגדי במצב החדש:
4. המהירות:
תשובה:
סעיף ג
מיישר גשר חצי מבוקר: בכל חצי מחזור מוליכים טריסטור ודיודה מרגע ההצתה ; מתח המוצא , והגדלת מקטינה את המתח ואת מהירות המנוע.
1. המעגל הוא מיישר גשר דו-דרכי חצי מבוקר: בגשר שני טריסטורים (, ) ושתי דיודות (, ). הוא הופך את מתח הרשת החילופין למתח ישר שמזין את עוגן המנוע, ומאפשר לשלוט בגודלו.
2. בכל חצי מחזור אחד הטריסטורים נמצא בממתח קדמי, אבל הוא אינו מוליך עד שמעגל בקרת זווית ההצתה שולח פולס לשער שלו בזווית . מרגע זה הטריסטור מוליך יחד עם הדיודה המתאימה, והמתח מופיע על המנוע.
3. בחצי המחזור השני התפקידים מתחלפים: הטריסטור השני מוצת ב-, כך שהמנוע מקבל מתח באותה קוטביות בשני חצאי המחזור (יישור דו-דרכי).
4. בין סוף חצי המחזור לרגע ההצתה הבא, הזרם של העוגן (שיש בו השראות) ממשיך לזרום דרך זוג רכיבים שמקצר את המוצא (גלגול חופשי דרך הדיודות). לכן מתח המוצא בתחום זה הוא אפס ואינו שלילי, ומתקבלת צורת הגל של "גל שלם מבוקר" בלבד.
5. המתח הממוצע במוצא: . ב- הוא מרבי (), וב- הוא אפס.
6. מאחר שהעירור קבוע, מהירות המנוע . לכן שינוי זווית ההצתה משנה את מתח העוגן ואת המהירות: הגדלת מקטינה את המהירות (כמו בסעיף ב, מ- ל-). המנוע עובד ברביע אחד בלבד (מתח וזרם חיוביים).
תשובה: מיישר גשר חצי מבוקר שבו בקרת זווית ההצתה של הטריסטורים קובעת את מתח המוצא הממוצע , והדיודות מספקות גלגול חופשי; כך מווסתים את מהירות המנוע.