דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2024 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2024 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שישה שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: התנגדות עוגן ואופיין

הנתונים של מנוע DC בעירור זר הם: מתח נקוב – 30 V30\,\text{V}, מהירות נקובה – 100 סל"ד, הספק נקוב – 200 W200\,\text{W}, kϕ=1k\phi=1.

א.

חשבו את התנגדות העוגן RaR_a.

(11 נקודות)
ב.

חשבו את זרם המנוע במצב עבודה בריקם.

(6 נקודות)
ג.

שרטטו את אופיין מומנט מהירות של המנוע (יש לציין ערכים מדויקים על גבי האופיין).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Ra≈1.02 ΩR_a\approx1.02\,\Omega

נתון: V=30 VV=30\,\text{V}, nn=100n_n=100 סל"ד, Pn=200 WP_n=200\,\text{W}, kϕ=1k\phi=1.

מבוקש: RaR_a.

רעיון: מההספק והמהירות נמצא את המומנט הנקוב, מהמומנט את זרם העוגן, ומהכא"מ (שתלוי במהירות) את המפל על RaR_a.

1. נמיר את המהירות לרדיאנים לשנייה:

ωn=2πnn60=2π⋅10060=10.47 rad/s\omega_n=\frac{2\pi n_n}{60}=\frac{2\pi\cdot100}{60}=10.47\,\text{rad/s}

2. המומנט הנקוב:

Tn=Pnωn=20010.47=19.1 NmT_n=\frac{P_n}{\omega_n}=\frac{200}{10.47}=19.1\,\text{Nm}

3. זרם העוגן הנקוב, מתוך T=kϕIaT=k\phi I_a:

In=Tnkϕ=19.11=19.1 AI_n=\frac{T_n}{k\phi}=\frac{19.1}{1}=19.1\,\text{A}

4. הכא"מ הנקוב:

En=kϕ ωn=1⋅10.47=10.47 VE_n=k\phi\,\omega_n=1\cdot10.47=10.47\,\text{V}

5. במעגל העוגן (הזרם נכנס מהמקור אל העוגן, EE מתנגד לו): V=En+InRaV=E_n+I_nR_a, ולכן:

Ra=V−EnIn=30−10.4719.1=1.02 ΩR_a=\frac{V-E_n}{I_n}=\frac{30-10.47}{19.1}=1.02\,\Omega

(באותה תוצאה מגיעים ממשוואת האופיין ω=Vkϕ−RaT(kϕ)2\omega=\frac{V}{k\phi}-\frac{R_aT}{(k\phi)^2}: 10.47=30−Ra⋅19.110.47=30-R_a\cdot19.1.)

תשובה: Ra≈1.02 ΩR_a\approx1.02\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

זרם העבודה הנקוב In≈19.1 AI_n\approx19.1\,\text{A}; בריקם אידיאלי (בלי הפסדים מכניים) Ia0=0I_{a0}=0.

נתון: V=30 VV=30\,\text{V}, kϕ=1k\phi=1, ωn=10.47 rad/s\omega_n=10.47\,\text{rad/s}, Tn=19.1 NmT_n=19.1\,\text{Nm}, Ra=1.02 ΩR_a=1.02\,\Omega (מסעיף א).

מבוקש: זרם המנוע. נחשב את הזרם בנקודת העבודה הנקובה, שהיא המצב שעליו נתונים כל הנתונים, ונבדוק גם מה קורה בריקם.

1. במנוע DC בעירור זר המומנט האלקטרומגנטי יחסי לזרם העוגן: T=kϕIaT=k\phi I_a. לכן הזרם בעבודה נקובה:

In=Tnkϕ=19.11=19.1 AI_n=\frac{T_n}{k\phi}=\frac{19.1}{1}=19.1\,\text{A}

2. בדיקה דרך משוואת מעגל העוגן (הזרם נכנס מהמקור אל העוגן, EE מתנגד לו):

In=V−kϕ ωnRa=30−10.471.02=19.1 AI_n=\frac{V-k\phi\,\omega_n}{R_a}=\frac{30-10.47}{1.02}=19.1\,\text{A}

3. בריקם (אין עומס על הציר, והפסדים מכניים לא נתונים ולכן זניחים) המנוע לא צריך לפתח מומנט, T0=0T_0=0, ולכן:

Ia0=T0kϕ=01=0 AI_{a0}=\frac{T_0}{k\phi}=\frac{0}{1}=0\,\text{A}

והמנוע מסתובב במהירות הריקם ω0=Vkϕ=301=30 rad/s\omega_0=\frac{V}{k\phi}=\frac{30}{1}=30\,\text{rad/s}. במנוע אמיתי זורם בריקם רק זרם קטן שמכסה את החיכוך והאוורור.

תשובה: זרם העבודה הנקוב In≈19.1 AI_n\approx19.1\,\text{A}; בריקם אידיאלי הזרם Ia0=0I_{a0}=0 (ב-ω0=30 rad/s\omega_0=30\,\text{rad/s}).

סעיף ג

תשובה:

קו ישר ω=30−1.02 T\omega=30-1.02\,T: מ-ω0=30 rad/s\omega_0=30\,\text{rad/s} ב-T=0T=0, דרך הנקודה הנקובה (19.1 Nm, 10.47 rad/s)(19.1\,\text{Nm},\ 10.47\,\text{rad/s}).

נתון: V=30 VV=30\,\text{V}, kϕ=1k\phi=1, Ra=1.02 ΩR_a=1.02\,\Omega, נקודת עבודה נקובה Tn=19.1 NmT_n=19.1\,\text{Nm}, ωn=10.47 rad/s\omega_n=10.47\,\text{rad/s}.

מבוקש: אופיין ω=f(T)\omega=f(T).

1. במנוע בעירור זר השטף קבוע, ולכן האופיין הוא קו ישר:

ω=Vkϕ−Ra(kϕ)2T=301−1.0212T=30−1.02 T\omega=\frac{V}{k\phi}-\frac{R_a}{(k\phi)^2}T=\frac{30}{1}-\frac{1.02}{1^2}T=30-1.02\,T

2. נקודת ריקם (חיתוך עם ציר המהירות, T=0T=0):

ω0=Vkϕ=301=30 rad/s\omega_0=\frac{V}{k\phi}=\frac{30}{1}=30\,\text{rad/s}

3. נקודת העבודה הנקובה:

Tn=19.1 NmT_n=19.1\,\text{Nm}, ωn=30−1.02⋅19.1=10.47 rad/s\omega_n=30-1.02\cdot19.1=10.47\,\text{rad/s}

4. (להשלמת התמונה) חיתוך עם ציר המומנט (ω=0\omega=0, מומנט התנעה במתח מלא):

Tst=kϕ VRa=1⋅301.02=29.3 NmT_{st}=\frac{k\phi\,V}{R_a}=\frac{1\cdot30}{1.02}=29.3\,\text{Nm}

משרטטים צירים: אופקי T [Nm]T\,[\text{Nm}], אנכי ω [rad/s]\omega\,[\text{rad/s}], ומעבירים קו ישר יורד מ-(0, 30)(0,\ 30) דרך (19.1, 10.47)(19.1,\ 10.47).

T [Nm]ω [rad/s]5101520253051015202530ω0=30 rad/s‫נקודה נקובה ⁦(19.1, 10.47)⁩‬T=29.34 Nm

תשובה: קו ישר יורד ω=30−1.02 T\omega=30-1.02\,T שעובר דרך (0, 30 rad/s)(0,\ 30\,\text{rad/s}) ודרך הנקודה הנקובה (19.1 Nm, 10.47 rad/s)(19.1\,\text{Nm},\ 10.47\,\text{rad/s}).

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני: כא"מ נדרש ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר במשולש, שהנתונים שלו הם: Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Xs=5 ΩX_s=5\,\Omega.

במצב ריקם, הכא"מ של הגנרטור הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

חשבו את מתח המוצא של הגנרטור במצב ריקם.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכא"מ הנדרש כדי שמתח המוצא של הגנרטור יהיה 380 V380\,\text{V} כאשר העומס שמחובר אל הגנרטור צורך 5∠−30∘ A5\angle -30^\circ\,\text{A}.

(11 נקודות)
ג.

בעומס הנתון, הפסדי נחושת הם 50%50\% מסך ההפסדים של הגנרטור. חשבו את הנצילות של הגנרטור בעומס הנתון.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

U=400 VU=400\,\text{V}

נתון: כא"מ בריקם EA0=400 VE_{A0}=400\,\text{V}, חיבור משולש.

מבוקש: מתח המוצא בריקם.

1. בריקם לא זורם זרם בסטטור (Iph=0I_{ph}=0), ולכן אין מפל מתח על RaR_a ועל XsX_s:

Uph=EA0−Iph(Ra+jXs)=400−0=400 VU_{ph}=E_{A0}-I_{ph}(R_a+jX_s)=400-0=400\,\text{V}

2. בחיבור משולש מתח הקו שווה למתח הפאזה:

UL=Uph=400 VU_L=U_{ph}=400\,\text{V}

תשובה: מתח המוצא בריקם הוא 400 V400\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

EˉA≈395.2∠2.96∘ V\bar{E}_A\approx395.2\angle 2.96^\circ\,\text{V}

נתון: Uph=380 VU_{ph}=380\,\text{V} (במשולש מתח הפאזה שווה למתח הקו), זרם פאזה Iˉph=5∠−30∘ A\bar{I}_{ph}=5\angle -30^\circ\,\text{A}, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega, Xs=5 ΩX_s=5\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ EˉA\bar{E}_A.

רעיון: בגנרטור הזרם יוצא מהכא"מ אל העומס, ולכן הכא"מ שווה למתח המוצא ועוד המפל על העכבה הסינכרונית. מתח המוצא הוא ייחוס הפאזה: Uˉph=380∠0∘ V\bar{U}_{ph}=380\angle 0^\circ\,\text{V}.

1. העכבה הסינכרונית של פאזה:

Zˉs=Ra+jXs=0.5+j5=5.025∠84.29∘ Ω\bar{Z}_s=R_a+jX_s=0.5+j5=5.025\angle 84.29^\circ\,\Omega

2. המפל על העכבה:

IˉphZˉs=5∠−30∘⋅5.025∠84.29∘=25.12∠54.29∘=14.67+j20.40 V\bar{I}_{ph}\bar{Z}_s=5\angle -30^\circ\cdot5.025\angle 84.29^\circ=25.12\angle 54.29^\circ=14.67+j20.40\,\text{V}

3. משוואת קירכהוף לפאזה:

EˉA=Uˉph+IˉphZˉs=380+(14.67+j20.40)=394.67+j20.40 V\bar{E}_A=\bar{U}_{ph}+\bar{I}_{ph}\bar{Z}_s=380+(14.67+j20.40)=394.67+j20.40\,\text{V}

4. מעבר לצורה קוטבית:

∣EˉA∣=394.672+20.402=395.19 V|\bar{E}_A|=\sqrt{394.67^2+20.40^2}=395.19\,\text{V}, δ=arctan⁡20.40394.67=2.96∘\delta=\arctan\frac{20.40}{394.67}=2.96^\circ

תשובה: EˉA≈395.2∠2.96∘ V\bar{E}_A\approx395.2\angle 2.96^\circ\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

beta≈98.5%\\beta\approx98.5\%

נתון: Uph=380 VU_{ph}=380\,\text{V}, Iph=5 AI_{ph}=5\,\text{A}, cos⁡φ=cos⁡30∘=0.866\cos\varphi=\cos30^\circ=0.866, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega; הפסדי הנחושת הם חצי מסך ההפסדים.

מבוקש: הנצילות beta\\beta.

1. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות:

ΔPcu=3Iph2Ra=3⋅52⋅0.5=37.5 W\Delta P_{cu}=3I_{ph}^2R_a=3\cdot5^2\cdot0.5=37.5\,\text{W}

2. מכיוון שהם 50%50\% מההפסדים, שאר ההפסדים (קבועים) שווים להם:

ΔPconst=ΔPcu=37.5 W\Delta P_{const}=\Delta P_{cu}=37.5\,\text{W}, ובסך הכול ΔP=2⋅37.5=75 W\Delta P=2\cdot37.5=75\,\text{W}

3. הספק המוצא (הספק פעיל לעומס):

Pout=3UphIphcos⁡φ=3⋅380⋅5⋅0.866=4936 WP_{out}=3U_{ph}I_{ph}\cos\varphi=3\cdot380\cdot5\cdot0.866=4936\,\text{W}

4. הנצילות:

beta=PoutPout+ΔP=49364936+75=0.985=98.5%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{out}+\Delta P}=\frac{4936}{4936+75}=0.985=98.5\%

תשובה: beta≈98.5%\\beta\approx98.5\%

שאלה 3 · מנוע השראה: הספק נקוב והפסדי נחושת

מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבאים:

Un=400 VU_n=400\,\text{V}, R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega, R2′=0.3 ΩR_2'=0.3\,\Omega, betan=90%\\beta_n=90\%, I1n=20I_{1n}=20, cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8.

תדר הרשת הוא 50 Hz50\,\text{Hz}. בעבודה נקובה, סך הפסדי נחושת מהווים 30%30\% מסך ההפסדים.

באיור לשאלה 3 מתואר מעגל התמורה של המנוע:

א.

חשבו את ההספק הנקוב של המנוע.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי נחושת בסטטור.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם ברוטור I2′I_2'.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Pn≈9977 W≈9.98 kWP_n\approx9977\,\text{W}\approx9.98\,\text{kW}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, I1n=20 AI_{1n}=20\,\text{A}, cos⁡φn=0.8\cos\varphi_n=0.8, betan=0.9\\beta_n=0.9.

מבוקש: ההספק הנקוב, כלומר ההספק המכני במוצא.

1. הספק הכניסה החשמלי (תלת פאזי, לפי ערכי קו):

Pin=3ULILcos⁡φn=3⋅400⋅20⋅0.8=11085 WP_{in}=\sqrt{3}U_LI_L\cos\varphi_n=\sqrt{3}\cdot400\cdot20\cdot0.8=11085\,\text{W}

2. ההספק הנקוב לפי הנצילות:

Pn=betanPin=0.9⋅11085=9977 WP_n=\\beta_nP_{in}=0.9\cdot11085=9977\,\text{W}

תשובה: Pn≈9977 W≈9.98 kWP_n\approx9977\,\text{W}\approx9.98\,\text{kW}

סעיף ב

תשובה:

ΔPcu1=240 W\Delta P_{cu1}=240\,\text{W}

נתון: חיבור כוכב, I1n=20 AI_{1n}=20\,\text{A}, R1=0.2 ΩR_1=0.2\,\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת בליפופי הסטטור.

1. בחיבור כוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו: I1ph=20 AI_{1ph}=20\,\text{A}. במעגל התמורה הזרם I1I_1 זורם דרך R1R_1.

2. הפסדי הנחושת בשלוש הפאזות של הסטטור:

ΔPcu1=3I12R1=3⋅202⋅0.2=240 W\Delta P_{cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot20^2\cdot0.2=240\,\text{W}

תשובה: ΔPcu1=240 W\Delta P_{cu1}=240\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

I2′≈10.1 AI_2'\approx10.1\,\text{A}

נתון: Pin=11085 WP_{in}=11085\,\text{W}, Pn=9977 WP_n=9977\,\text{W} (סעיף א), ΔPcu1=240 W\Delta P_{cu1}=240\,\text{W} (סעיף ב), הפסדי הנחושת הם 30%30\% מכלל ההפסדים, R2′=0.3 ΩR_2'=0.3\,\Omega.

מבוקש: I2′I_2'.

רעיון: נמצא את סך ההפסדים, ממנו את סך הפסדי הנחושת, נחסיר את הפסדי הסטטור ונקבל את הפסדי הרוטור 3I2′2R2′3I_2'^2R_2'.

1. סך ההפסדים:

ΔP=Pin−Pn=11085−9977=1108.5 W\Delta P=P_{in}-P_n=11085-9977=1108.5\,\text{W}

2. סך הפסדי הנחושת:

ΔPcu=0.3⋅ΔP=0.3⋅1108.5=332.6 W\Delta P_{cu}=0.3\cdot\Delta P=0.3\cdot1108.5=332.6\,\text{W}

3. הפסדי הנחושת ברוטור:

ΔPcu2=ΔPcu−ΔPcu1=332.6−240=92.55 W\Delta P_{cu2}=\Delta P_{cu}-\Delta P_{cu1}=332.6-240=92.55\,\text{W}

4. מתוך ΔPcu2=3I2′2R2′\Delta P_{cu2}=3I_2'^2R_2':

I2′=ΔPcu23R2′=92.553⋅0.3=10.14 AI_2'=\sqrt{\frac{\Delta P_{cu2}}{3R_2'}}=\sqrt{\frac{92.55}{3\cdot0.3}}=10.14\,\text{A}

תשובה: I2′≈10.1 AI_2'\approx10.1\,\text{A}

שאלה 4 · שנאים תלת פאזיים במקביל: חלוקת הספקים

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=3%U_k=3\%, S1n=100 kVAS_{1n}=100\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=4%U_k=4\%, S2n=150 kVAS_{2n}=150\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4.5%U_k=4.5\%, S3n=400 kVAS_{3n}=400\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 650 kVA650\,\text{kVA}.

(10 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈135.7 kVAS_1\approx135.7\,\text{kVA}, S2≈152.6 kVAS_2\approx152.6\,\text{kVA}, S3≈361.7 kVAS_3\approx361.7\,\text{kVA}

נתון: Uk1=3%U_{k1}=3\%, Uk2=4%U_{k2}=4\%, Uk3=4.5%U_{k3}=4.5\%, S1n=100S_{1n}=100, S2n=150S_{2n}=150, S3n=400 kVAS_{3n}=400\,\text{kVA}, עומס S=650 kVAS=650\,\text{kVA}.

מבוקש: S1S_1, S2S_2, S3S_3.

רעיון: בשנאים במקביל מפל המתח (באחוזים) זהה בכולם. מפל המתח של כל שנאי יחסי לעומס היחסי שלו כפול UkU_k, כלומר SiSinUki\frac{S_i}{S_{in}}U_{ki} שווה לכל השנאים. לכן כל שנאי לוקח חלק יחסי ל-SinUki\frac{S_{in}}{U_{ki}}.

1. נחשב לכל שנאי את SinUki\frac{S_{in}}{U_{ki}}:

S1nUk1=1003=33.33\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=\frac{100}{3}=33.33, S2nUk2=1504=37.5\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{150}{4}=37.5, S3nUk3=4004.5=88.89\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{400}{4.5}=88.89

2. סכומם:

∑SinUki=33.33+37.5+88.89=159.72\sum\frac{S_{in}}{U_{ki}}=33.33+37.5+88.89=159.72

3. המקדם המשותף (זהו "מתח הקצר השקול" של המערכת באחוזים):

Uk,eq=S∑Sin/Uki=650159.72=4.07%U_{k,eq}=\frac{S}{\sum S_{in}/U_{ki}}=\frac{650}{159.72}=4.07\%

4. העומס של כל שנאי, Si=Uk,eqUkiSinS_i=\frac{U_{k,eq}}{U_{ki}}S_{in}:

S1=4.073⋅100=135.7 kVAS_1=\frac{4.07}{3}\cdot100=135.7\,\text{kVA}

S2=4.074⋅150=152.6 kVAS_2=\frac{4.07}{4}\cdot150=152.6\,\text{kVA}

S3=4.074.5⋅400=361.7 kVAS_3=\frac{4.07}{4.5}\cdot400=361.7\,\text{kVA}

בדיקה: 135.7+152.6+361.7=650 kVA135.7+152.6+361.7=650\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈135.7 kVAS_1\approx135.7\,\text{kVA}, S2≈152.6 kVAS_2\approx152.6\,\text{kVA}, S3≈361.7 kVAS_3\approx361.7\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 מועמס ב-135.7%135.7\% ושנאי 2 ב-101.7%101.7\% (מעל הנקוב), בעוד שנאי 3 רק ב-90.4%90.4\%; זאת בגלל ש-UkU_k שונה בין השנאים.

נבדוק את העמסת כל שנאי ביחס להספק הנקוב שלו:

1. שנאי 1: S1S1n=135.7100=1.357\frac{S_1}{S_{1n}}=\frac{135.7}{100}=1.357, כלומר עומס יתר של 35.7%35.7\%.

2. שנאי 2: S2S2n=152.6150=1.017\frac{S_2}{S_{2n}}=\frac{152.6}{150}=1.017, עומס יתר קטן של 1.7%1.7\%.

3. שנאי 3: S3S3n=361.7400=0.904\frac{S_3}{S_{3n}}=\frac{361.7}{400}=0.904, מנוצל רק ב-90.4%90.4\%.

4. הסיבה: מתחי הקצר UkU_k של השנאים שונים. השנאי בעל UkU_k הנמוך ביותר (שנאי 1) לוקח חלק גדול מדי מהעומס. חלוקה תקינה היא חלוקה לפי ההספקים הנקובים, והיא מתקבלת רק כאשר UkU_k של כל השנאים שווה.

5. הסכום של ההספקים הנקובים הוא 650 kVA650\,\text{kVA}, אבל בגלל ההבדל ב-UkU_k אפשר להעמיס את הקבוצה בלי עומס יתר רק עד שהשנאי בעל UkU_k הנמוך מגיע להספק הנקוב שלו:

Smax=Uk1∑SinUki=3⋅159.72=479.2 kVAS_{max}=U_{k1}\sum\frac{S_{in}}{U_{ki}}=3\cdot159.72=479.2\,\text{kVA}

תשובה: החלוקה אינה תקינה: שנאי 1 (ובמידה קטנה גם שנאי 2) בעומס יתר, ושנאי 3 לא מנוצל במלואו, כי מתחי הקצר שונים.

סעיף ג

תשובה:

יחס השנאה (מתחים נקובים) זהה, אותה קבוצת חיבורים (אותו הפרש מופע) ואותו סדר פאזות, מתחי קצר UkU_k שווים (וגם יחס R/XR/X דומה), ויחס הספקים נקובים שאינו עולה על כ-1:31:3.

כדי שהשנאים יעבדו יחד בלי זרמים מחזוריים ביניהם ויתחלקו בעומס לפי ההספק שלהם, נדרשים התנאים הבאים:

1. אותו יחס השנאה (אותם מתחים נקובים בראשוני ובמשני). אם המתחים במשני שונים, נוצר ביניהם הפרש מתח שמזרים זרם מחזורי (זרם השוואה) בין השנאים גם בלי עומס, ומחמם אותם.

2. אותה קבוצת חיבורים (אותו הפרש מופע בין ראשוני למשני). אם הקבוצות שונות, המתחים במשני מוזזים במופע זה מזה, והפרש המופע יוצר הפרש מתח גדול וזרם מחזורי שעלול להגיע לרמה של זרם קצר.

3. אותו סדר פאזות וחיבור נכון של ההדקים (פאזה מול אותה פאזה), מאותה סיבה.

4. מתחי קצר UkU_k שווים (או קרובים מאוד), ויחס R/XR/X דומה. כך העומס מתחלק בין השנאים לפי ההספקים הנקובים, והזרמים בשנאים באותו מופע. כאשר UkU_k שונה, השנאי בעל UkU_k הנמוך מקבל עומס יתר (כמו בסעיפים א-ב).

5. יחס ההספקים הנקובים לא גדול מ-1:31:3 בערך, כי לשנאים בגדלים שונים מאוד יש בדרך כלל יחסי R/XR/X ו-UkU_k שונים.

תשובה: יחס השנאה זהה, אותה קבוצת חיבורים ואותו סדר פאזות, UkU_k שווים ויחס R/XR/X דומה, ויחס הספקים עד כ-1:31:3.

שאלה 5 · מעגל תמורה של שנאי: זרם ראשוני ומתח מוצא

נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של 1500 VA1500\,\text{VA}, מתחים נקובים 110 V/220 V110\,\text{V}/220\,\text{V}.

באיור לשאלה 5 מתואר מעגל תמורה של השנאי:

נתוני מעגל התמורה הם:

U1=220 VU_1=220\,\text{V}, R1=0.1 ΩR_1=0.1\,\Omega, jX1=0.4 ΩjX_1=0.4\,\Omega, R0=10 kΩR_0=10\,\text{k}\Omega, jX0=5 kΩjX_0=5\,\text{k}\Omega, R2′=0.1 ΩR_2'=0.1\,\Omega, jX2′=0.8 ΩjX_2'=0.8\,\Omega

חיברו בצדו המשני של השנאי, עומס שצורך זרם של 10 A10\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר.

I0=0.5 A∠−78.46∘I_0=0.5\,\text{A}\angle -78.46^\circ.

עבור העומס הנתון, חשבו את:

א.

הזרם בצד הראשוני של השנאי.

(12 נקודות)
ב.

מתח המוצא של השנאי.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Iˉ1≈5.38∠−40.4∘ A\bar{I}_1\approx5.38\angle -40.4^\circ\,\text{A}

נתון: U1=220 VU_1=220\,\text{V}, שנאי 220/110 V220/110\,\text{V}, זרם העומס I2=10 AI_2=10\,\text{A} בגורם הספק 0.80.8 מפגר, Iˉ0=0.5∠−78.46∘ A\bar{I}_0=0.5\angle -78.46^\circ\,\text{A}.

מבוקש: Iˉ1\bar{I}_1.

רעיון: מעגל התמורה מועתק לצד הראשוני. נעביר את זרם העומס לצד הראשוני (Iˉ2′\bar{I}_2'), ולפי קירכהוף בצומת של ענף העירור: Iˉ1=Iˉ0+Iˉ2′\bar{I}_1=\bar{I}_0+\bar{I}_2'. כיווני הזרמים כמו באיור: I1I_1 נכנס משמאל, I0I_0 יורד לענף העירור, I2′I_2' יוצא ימינה לעומס. ייחוס הפאזה הוא מתח העומס Vˉ2′\bar{V}_2' (גורם ההספק מוגדר ביחס אליו), ואת זווית Iˉ0\bar{I}_0 הנתונה נמדוד ביחס לאותו ייחוס.

1. יחס ההשנאה (הראשוני הוא צד 220 V220\,\text{V}, כי U1=220 VU_1=220\,\text{V}):

a=U1U2=220110=2a=\frac{U_1}{U_2}=\frac{220}{110}=2

2. זרם העומס מועתק לראשוני:

I2′=I2a=102=5 AI_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{10}{2}=5\,\text{A}

(בדיקה: 110⋅10=1100 VA110\cdot10=1100\,\text{VA}, מתחת להספק הנקוב 1500 VA1500\,\text{VA}.)

3. זווית הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, מפגר:

Iˉ2′=5∠−36.87∘=4−j3 A\bar{I}_2'=5\angle -36.87^\circ=4-j3\,\text{A}

4. זרם העירור בצורה קרטזית:

Iˉ0=0.5∠−78.46∘=0.1−j0.49 A\bar{I}_0=0.5\angle -78.46^\circ=0.1-j0.49\,\text{A}

5. קירכהוף לזרמים בצומת:

Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0=(4−j3)+(0.1−j0.49)=4.1−j3.49 A\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0=(4-j3)+(0.1-j0.49)=4.1-j3.49\,\text{A}

6. מעבר לצורה קוטבית:

∣Iˉ1∣=4.12+3.492=5.38 A|\bar{I}_1|=\sqrt{4.1^2+3.49^2}=5.38\,\text{A}, φ1=−arctan⁡3.494.1=−40.4∘\varphi_1=-\arctan\frac{3.49}{4.1}=-40.4^\circ

תשובה: Iˉ1≈5.38∠−40.4∘ A\bar{I}_1\approx5.38\angle -40.4^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

V2′≈215.4 VV_2'\approx215.4\,\text{V}, כלומר במשני V2≈107.7 VV_2\approx107.7\,\text{V}

נתון: U1=220 VU_1=220\,\text{V}, Iˉ1=4.1−j3.49 A\bar{I}_1=4.1-j3.49\,\text{A}, Iˉ2′=4−j3 A\bar{I}_2'=4-j3\,\text{A} (סעיף א), Zˉ1=0.1+j0.4 Ω\bar{Z}_1=0.1+j0.4\,\Omega, Zˉ2′=0.1+j0.8 Ω\bar{Z}_2'=0.1+j0.8\,\Omega, a=2a=2.

מבוקש: מתח המוצא.

רעיון: נלך במעגל התמורה מהמוצא אל הכניסה (קירכהוף למתחים): Vˉ1=Vˉ2′+Iˉ2′Zˉ2′+Iˉ1Zˉ1\bar{V}_1=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'\bar{Z}_2'+\bar{I}_1\bar{Z}_1. ידוע רק הגודל ∣Vˉ1∣=220 V|\bar{V}_1|=220\,\text{V}, ולכן נמצא את V2′V_2' (ייחוס, זווית 0∘0^\circ) מתוך תנאי הגודל.

1. המפל על הענף המשני המועתק:

Iˉ2′Zˉ2′=(4−j3)(0.1+j0.8)=2.8+j2.9 V\bar{I}_2'\bar{Z}_2'=(4-j3)(0.1+j0.8)=2.8+j2.9\,\text{V}

2. המפל על הענף הראשוני:

Iˉ1Zˉ1=(4.1−j3.49)(0.1+j0.4)=1.806+j1.291 V\bar{I}_1\bar{Z}_1=(4.1-j3.49)(0.1+j0.4)=1.806+j1.291\,\text{V}

3. סך המפל:

ΔVˉ=2.8+j2.9+1.806+j1.291=4.606+j4.191 V\Delta\bar{V}=2.8+j2.9+1.806+j1.291=4.606+j4.191\,\text{V}

4. משוואת המתחים: Vˉ1=V2′+ΔVˉ=(V2′+4.606)+j4.191\bar{V}_1=V_2'+\Delta\bar{V}=(V_2'+4.606)+j4.191, ולגודל:

(V2′+4.606)2+4.1912=2202(V_2'+4.606)^2+4.191^2=220^2

V2′=2202−4.1912−4.606=219.96−4.606=215.35 VV_2'=\sqrt{220^2-4.191^2}-4.606=219.96-4.606=215.35\,\text{V}

5. המתח בפועל על הדקי המשני:

V2=V2′a=215.352=107.7 VV_2=\frac{V_2'}{a}=\frac{215.35}{2}=107.7\,\text{V}

הערה: Iˉ0\bar{I}_0 נתון בשאלה ישירות, ולכן לא חושב מ-R0R_0 ו-X0X_0.

תשובה: V2′≈215.4 VV_2'\approx215.4\,\text{V} (מועתק לראשוני), כלומר מתח המוצא במשני V2≈107.7 VV_2\approx107.7\,\text{V}.

שאלה 6 · מנוע DC בעירור זר: מתח, הפסדים ונצילות

הנתונים של מנוע DC בעירור זר הם: מהירות נקובה – 50 rad/sec50\,\text{rad/sec}, הספק נקוב – 1 kW1\,\text{kW}, kϕ=1k\phi=1, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

במצב עבודה נקוב, הפסדי נחושת מהווים 70%70\% מסך ההפסדים של המנוע.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

מתח הזנה של המנוע.

(9 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת של המנוע.

(7 נקודות)
ג.

נצילות המנוע.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

V≈61.0 VV\approx61.0\,\text{V} (Ia≈22.1 AI_a\approx22.1\,\text{A}); אם מזניחים את ההפסדים המכניים בחישוב המומנט מקבלים 60 V60\,\text{V}

נתון: ωn=50 rad/s\omega_n=50\,\text{rad/s}, הספק נקוב (הספק מכני בציר) Pn=1000 WP_n=1000\,\text{W}, kϕ=1k\phi=1, Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega; הפסדי הנחושת הם 70%70\% מסך ההפסדים, כלומר שאר ההפסדים (מכניים וליבה) הם 30%30\%.

מבוקש: מתח ההזנה VV.

רעיון: נסמן את זרם העוגן IaI_a כזרם שנכנס מהמקור אל העוגן. ההספק האלקטרומגנטי E⋅IaE\cdot I_a מכסה את ההספק בציר ועוד ההפסדים המכניים, ואלה קשורים להפסדי הנחושת דרך היחס 70%:30%70\%:30\%. מכאן נמצא את IaI_a, ואז V=E+IaRaV=E+I_aR_a.

1. הכא"מ במהירות הנקובה:

E=kϕ ωn=1⋅50=50 VE=k\phi\,\omega_n=1\cdot50=50\,\text{V}

2. היחס בין ההפסדים:

ΔPcu=Ia2Ra=0.5Ia2\Delta P_{cu}=I_a^2R_a=0.5I_a^2, ΔPm=3070ΔPcu=37⋅0.5Ia2=0.2143Ia2\Delta P_{m}=\frac{30}{70}\Delta P_{cu}=\frac{3}{7}\cdot0.5I_a^2=0.2143I_a^2

3. מאזן ההספקים ברוטור: E Ia=Pn+ΔPmE\,I_a=P_n+\Delta P_m:

50Ia=1000+0.2143Ia2 ⇒ 0.2143Ia2−50Ia+1000=050I_a=1000+0.2143I_a^2\ \Rightarrow\ 0.2143I_a^2-50I_a+1000=0

4. פתרון המשוואה הריבועית (לוקחים את הפתרון הקטן, המתאים לעבודה רגילה):

Ia=50−502−4⋅0.2143⋅10002⋅0.2143=50−40.530.4286=22.09 AI_a=\frac{50-\sqrt{50^2-4\cdot0.2143\cdot1000}}{2\cdot0.2143}=\frac{50-40.53}{0.4286}=22.09\,\text{A}

5. משוואת מעגל העוגן (קירכהוף):

V=E+IaRa=50+22.09⋅0.5=61.05 VV=E+I_aR_a=50+22.09\cdot0.5=61.05\,\text{V}

הערה: אם מזניחים את ההפסדים המכניים בחישוב המומנט ומניחים T=Pnωn=100050=20 NmT=\frac{P_n}{\omega_n}=\frac{1000}{50}=20\,\text{Nm}, מקבלים Ia=Tkϕ=20 AI_a=\frac{T}{k\phi}=20\,\text{A} ו-V=50+20⋅0.5=60 VV=50+20\cdot0.5=60\,\text{V}. אבל לפי הנתון יש 30%30\% הפסדים שאינם נחושת, ולכן החישוב המלא הוא הנכון.

תשובה: V≈61.0 VV\approx61.0\,\text{V} (בזרם עוגן Ia≈22.1 AI_a\approx22.1\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

ΔPcu≈244 W\Delta P_{cu}\approx244\,\text{W} (בקירוב הפשוט: 200 W200\,\text{W})

נתון: Ia=22.09 AI_a=22.09\,\text{A} (סעיף א), Ra=0.5 ΩR_a=0.5\,\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת בעוגן.

1. בעירור זר מעגל השדה מוזן ממקור נפרד, והפסדי הנחושת של המנוע (מהמקור הנתון) הם בעוגן:

ΔPcu=Ia2Ra=22.092⋅0.5=244.0 W\Delta P_{cu}=I_a^2R_a=22.09^2\cdot0.5=244.0\,\text{W}

(בקירוב הפשוט של הערת סעיף א: ΔPcu=202⋅0.5=200 W\Delta P_{cu}=20^2\cdot0.5=200\,\text{W}.)

תשובה: ΔPcu≈244 W\Delta P_{cu}\approx244\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

beta≈74.2%\\beta\approx74.2\% (בקירוב הפשוט: 77.8%77.8\%)

נתון: Pn=1000 WP_n=1000\,\text{W}, ΔPcu=244.0 W\Delta P_{cu}=244.0\,\text{W} (סעיף ב), V=61.05 VV=61.05\,\text{V}, Ia=22.09 AI_a=22.09\,\text{A} (סעיף א).

מבוקש: הנצילות.

1. סך ההפסדים (הנחושת הם 70%70\% מהם):

ΔP=ΔPcu0.7=244.00.7=348.6 W\Delta P=\frac{\Delta P_{cu}}{0.7}=\frac{244.0}{0.7}=348.6\,\text{W}

2. הספק הכניסה:

Pin=Pn+ΔP=1000+348.6=1348.6 WP_{in}=P_n+\Delta P=1000+348.6=1348.6\,\text{W}

(בדיקה: Pin=V Ia=61.05⋅22.09=1348.6 WP_{in}=V\,I_a=61.05\cdot22.09=1348.6\,\text{W}, מתאים.)

3. הנצילות:

beta=PnPin=10001348.6=0.742=74.2%\\beta=\frac{P_n}{P_{in}}=\frac{1000}{1348.6}=0.742=74.2\%

(בקירוב הפשוט של הערת סעיף א: ΔP=2000.7=285.7 W\Delta P=\frac{200}{0.7}=285.7\,\text{W} ו-beta=10001000+285.7=77.8%\\beta=\frac{1000}{1000+285.7}=77.8\%.)

תשובה: beta≈74.2%\\beta\approx74.2\%

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.