דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2024 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · מנוע DC בעירור זר: מהירות, התנגדות עוגן ונצילות

הנתונים של מנוע DC בעירור זר הם: מתח הזנה נקוב – 20 V20\,\text{V}, כא"מ במצב עבודה נקוב – 10 V10\,\text{V}, הספק נקוב – 100 W100\,\text{W}, מומנט נקוב – 10 Nm10\,\text{Nm}.

א.

חשבו את מהירות הנקובה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את התנגדות העוגן.

(11 נקודות)
ג.

חשבו את נצילות המנוע במצב עבודה נקוב.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

ωn=10 rad/s\omega_n=10\,\text{rad/s}, כלומר nn≈95.5n_n\approx95.5 סל"ד

נתון: הספק נקוב (הספק מכני בציר) Pn=100 WP_n=100\,\text{W}, מומנט נקוב Tn=10 NmT_n=10\,\text{Nm}.

מבוקש: המהירות הנקובה.

רעיון: ההספק המכני בציר הוא מכפלת המומנט במהירות הזוויתית, P=T⋅ωP=T\cdot\omega. מכאן נבודד את המהירות.

1. המהירות הזוויתית הנקובה:

ωn=PnTn=10010=10 rad/s\omega_n=\frac{P_n}{T_n}=\frac{100}{10}=10\,\text{rad/s}

2. המרה לסיבובים לדקה:

nn=60 ωn2π=60⋅102π=95.49 rpmn_n=\frac{60\,\omega_n}{2\pi}=\frac{60\cdot10}{2\pi}=95.49\,\text{rpm}

תשובה: ωn=10 rad/s\omega_n=10\,\text{rad/s}, כלומר nn≈95.5n_n\approx95.5 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega

נתון: U=20 VU=20\,\text{V}, E=10 VE=10\,\text{V}, Pn=100 WP_n=100\,\text{W}.

מבוקש: התנגדות העוגן RaR_a.

רעיון: ההספק שהעוגן ממיר מחשמלי למכני הוא E⋅IaE\cdot I_a. מכיוון שאין נתונים על הפסדים מכניים והפסדי ברזל, נזניח אותם, ולכן ההספק המומר שווה להספק הנקוב בציר. כך נקבל את זרם העוגן, ואז מחוק קירכהוף למעגל העוגן נמצא את RaR_a.

1. נסמן את זרם העוגן IaI_a נכנס למנוע מההדק החיובי של המקור. במעגל העוגן: מתח ההזנה שווה לכא"מ הנגדי ועוד מפל המתח על התנגדות העוגן:

U=E+IaRaU=E+I_aR_a

2. זרם העוגן מההספק המומר:

Ia=PnE=10010=10 AI_a=\frac{P_n}{E}=\frac{100}{10}=10\,\text{A}

3. מהמשוואה בצעד 1:

Ra=U−EIa=20−1010=1 ΩR_a=\frac{U-E}{I_a}=\frac{20-10}{10}=1\,\Omega

תשובה: Ra=1 ΩR_a=1\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

beta=50%\\beta=50\%

נתון: U=20 VU=20\,\text{V}, Ia=10 AI_a=10\,\text{A} (מסעיף ב), Pn=100 WP_n=100\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות במצב עבודה נקוב.

רעיון: הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה. במנוע בעירור זר סליל העירור מוזן ממקור נפרד, ולכן הספק הכניסה של המנוע הוא הספק מעגל העוגן.

1. הספק הכניסה:

Pin=U⋅Ia=20⋅10=200 WP_{in}=U\cdot I_a=20\cdot10=200\,\text{W}

2. בדיקה דרך ההפסדים: הפסדי הנחושת בעוגן

PCu=Ia2Ra=102⋅1=100 WP_{Cu}=I_a^2R_a=10^2\cdot1=100\,\text{W}

ואכן Pin=Pn+PCu=100+100=200 WP_{in}=P_n+P_{Cu}=100+100=200\,\text{W}.

3. הנצילות:

beta=PnPin=100200=0.5=50%\\beta=\frac{P_n}{P_{in}}=\frac{100}{200}=0.5=50\%

(הנצילות נמוכה כי מחצית ממתח ההזנה נופלת על התנגדות העוגן.)

תשובה: beta=50%\\beta=50\%

שאלה 2 · גנרטור סינכרוני במשולש: עכבה, הפסדים ומתח מוצא

נתון גנרטור סינכרוני עם סטטור מחובר במשולש. במצב עבודה נקוב הכא"מ הפאזי שווה ל-100∠0 V100\angle0\,\text{V} ומתח היציאה פאזי שווה ל-95∠5∘ V95\angle5^\circ\,\text{V}. העומס שמחובר אל הגנרטור צורך זרם השראי של 10 A10\,\text{A} עם cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8.

א.

חשבו את התנגדות והיגב הפאזי של הגנרטור Ra,XsR_a,X_s.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי נחושת של הגנרטור.

(7 נקודות)
ג.

הזרם של העומס גדל ל-20 A20\,\text{A} עם cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 השראי (הכא"מ לא השתנה).

מה יהיה מתח המוצא של הגנרטור במצב זה?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Ra≈1.55 ΩR_a\approx1.55\,\Omega, Xs≈−0.73 ΩX_s\approx-0.73\,\Omega (לפי הנתונים מתקבל היגב שלילי)

נתון: חיבור משולש, כא"מ פאזי Eˉ=100∠0∘ V\bar{E}=100\angle0^\circ\,\text{V}, מתח פאזי במוצא Vˉ=95∠5∘ V\bar{V}=95\angle5^\circ\,\text{V}, זרם העומס (זרם קו) IL=10 AI_L=10\,\text{A} השראי, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8.

מבוקש: RaR_a ו-XsX_s של פאזה אחת.

רעיון: במעגל התמורה של פאזה, הכא"מ שווה למתח המוצא ועוד מפל המתח על העכבה הסינכרונית: Eˉ=Vˉ+Iˉph(Ra+jXs)\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}_{ph}(R_a+jX_s). ידועים Eˉ\bar{E} ו-Vˉ\bar{V}, ולכן אם נמצא את פאזור זרם הפאזה נוכל לחלץ את העכבה.

1. כיוונים: נסמן את זרם הפאזה Iˉph\bar{I}_{ph} יוצא מהליפוף אל העומס, ואת Vˉ\bar{V} על הדקי הפאזה. אז בפאזה אחת:

Eˉ=Vˉ+IˉphZs,Zs=Ra+jXs\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}_{ph}Z_s,\quad Z_s=R_a+jX_s

2. זרם הפאזה: בחיבור משולש זרם הקו גדול פי 3\sqrt3 מזרם הליפוף:

Iph=IL3=103=5.774 AI_{ph}=\frac{I_L}{\sqrt3}=\frac{10}{\sqrt3}=5.774\,\text{A}

3. זווית הזרם: גורם ההספק נמדד בין מתח הפאזה לזרם הפאזה. הזרם השראי, כלומר מפגר אחרי Vˉ\bar{V} ב-φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ:

Iˉph=5.774∠(5∘−36.87∘)=5.774∠−31.87∘=4.903−j3.048 A\bar{I}_{ph}=5.774\angle(5^\circ-36.87^\circ)=5.774\angle-31.87^\circ=4.903-j3.048\,\text{A}

4. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:

Vˉ=95∠5∘=94.638+j8.280 V\bar{V}=95\angle5^\circ=94.638+j8.280\,\text{V}

Eˉ−Vˉ=100−(94.638+j8.280)=5.362−j8.280=9.864∠−57.08∘ V\bar{E}-\bar{V}=100-(94.638+j8.280)=5.362-j8.280=9.864\angle-57.08^\circ\,\text{V}

5. העכבה הסינכרונית:

Zs=Eˉ−VˉIˉph=9.864∠−57.08∘5.774∠−31.87∘=1.708∠−25.21∘=1.546−j0.728 ΩZ_s=\frac{\bar{E}-\bar{V}}{\bar{I}_{ph}}=\frac{9.864\angle-57.08^\circ}{5.774\angle-31.87^\circ}=1.708\angle-25.21^\circ=1.546-j0.728\,\Omega

6. מכאן Ra=1.546 ΩR_a=1.546\,\Omega ו-Xs=−0.728 ΩX_s=-0.728\,\Omega.

הערה: הנתונים אינם מציאותיים. מתח המוצא מקדים את הכא"מ (5∘5^\circ לעומת 0∘0^\circ), מה שאופייני למנוע ולא לגנרטור, ולכן מתקבל היגב שלילי (קיבולי) במקום היגב השראי חיובי. פותרים כפי שנתון. (אם מתייחסים ל-10 A10\,\text{A} כזרם הפאזה עצמו, מתקבל Zs=0.986∠−25.21∘=0.893−j0.420 ΩZ_s=0.986\angle-25.21^\circ=0.893-j0.420\,\Omega.)

תשובה: Ra≈1.55 ΩR_a\approx1.55\,\Omega, Xs≈−0.73 ΩX_s\approx-0.73\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

PCu≈154.6 WP_{Cu}\approx154.6\,\text{W}

נתון: Iph=5.774 AI_{ph}=5.774\,\text{A}, Ra=1.546 ΩR_a=1.546\,\Omega (מסעיף א), שלוש פאזות.

מבוקש: הפסדי הנחושת הכוללים.

רעיון: הפסדי הנחושת נוצרים על ההתנגדות של כל אחד משלושת ליפופי הסטטור, והזרם בכל ליפוף הוא זרם הפאזה.

1. הפסדים בפאזה אחת:

PCu,ph=Iph2Ra=5.7742⋅1.546=51.53 WP_{Cu,ph}=I_{ph}^2R_a=5.774^2\cdot1.546=51.53\,\text{W}

2. בשלוש הפאזות:

PCu=3Iph2Ra=3⋅5.7742⋅1.546=154.6 WP_{Cu}=3I_{ph}^2R_a=3\cdot5.774^2\cdot1.546=154.6\,\text{W}

תשובה: PCu≈154.6 WP_{Cu}\approx154.6\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

V≈89.2 VV\approx89.2\,\text{V} (מתח פאזי)

נתון: E=100 VE=100\,\text{V} (גודל, לא השתנה), Zs=1.708∠−25.21∘ ΩZ_s=1.708\angle-25.21^\circ\,\Omega (מסעיף א), זרם קו 20 A20\,\text{A} ב-cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 השראי.

מבוקש: גודל מתח המוצא הפאזי VV.

רעיון: אותה משוואת פאזה, Eˉ=Vˉ+IˉphZs\bar{E}=\bar{V}+\bar{I}_{ph}Z_s. עכשיו גודל Eˉ\bar{E} ידוע אבל זווית העומס משתנה, ולכן נבחר את Vˉ\bar{V} כייחוס, נחשב את מפל המתח, ונמצא את VV מהתנאי ∣Eˉ∣=100 V|\bar{E}|=100\,\text{V}.

1. זרם הפאזה החדש:

Iph=203=11.547 AI_{ph}=\frac{20}{\sqrt3}=11.547\,\text{A}

2. נבחר Vˉ=V∠0∘\bar{V}=V\angle0^\circ. הזרם מפגר ב-36.87∘36.87^\circ:

Iˉph=11.547∠−36.87∘ A\bar{I}_{ph}=11.547\angle-36.87^\circ\,\text{A}

3. מפל המתח על העכבה הסינכרונית:

IˉphZs=11.547∠−36.87∘⋅1.708∠−25.21∘=19.73∠−62.08∘=9.239−j17.431 V\bar{I}_{ph}Z_s=11.547\angle-36.87^\circ\cdot1.708\angle-25.21^\circ=19.73\angle-62.08^\circ=9.239-j17.431\,\text{V}

4. המשוואה: Eˉ=(V+9.239)−j17.431\bar{E}=(V+9.239)-j17.431, וגודלה 100 V100\,\text{V}:

(V+9.239)2+17.4312=1002(V+9.239)^2+17.431^2=100^2

V=1002−17.4312−9.239=98.469−9.239=89.23 VV=\sqrt{100^2-17.431^2}-9.239=98.469-9.239=89.23\,\text{V}

5. מתח המוצא ירד מ-95 V95\,\text{V} ל-89.23 V89.23\,\text{V}, כצפוי כשהזרם גדל.

תשובה: V≈89.2 VV\approx89.2\,\text{V} (מתח פאזי)

שאלה 3 · מנוע השראה: מתח הזנה והפסדי נחושת

מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר בכוכב, הוא בעל הנתונים הבאים (הזרמים הנתונים הם עבור מצב עבודה נקוב):

R1=0.5 Ω,R2′=1 Ω,X1=5 Ω,X2′=7 Ω,Xm=30 Ω,I1n=5∠−25∘ A;I2n′=4∠−23∘ AR_1=0.5\,\Omega,R_2'=1\,\Omega,X_1=5\,\Omega,X_2'=7\,\Omega,X_m=30\,\Omega,I_{1n}=5\angle-25^\circ\,\text{A};I_{2n}'=4\angle-23^\circ\,\text{A}.

ההתנגדות RcR_c שואפת לאינסוף ולכן ניתן להזניח את הזרם דרכה.

ניתן להזניח את כל הפסדי ההספק של המנוע למעט הפסדי נחושת.

באיור לשאלה 3 מתואר מעגל התמורה של המנוע:

עבור מצב עבודה נקוב חשבו את:

א.

מתח ההזנה V1V_1.

(12 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת בסטטור.

(6 נקודות)
ג.

הפסדי נחושת ברוטור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Vˉ1≈55.5∠58.1∘ V\bar{V}_1\approx55.5\angle58.1^\circ\,\text{V} (מתח פאזי; מתח קו כ-96.1 V96.1\,\text{V})

נתון: R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, X1=5 ΩX_1=5\,\Omega, Xm=30 ΩX_m=30\,\Omega, Iˉ1=5∠−25∘ A\bar{I}_1=5\angle-25^\circ\,\text{A}, Iˉ2′=4∠−23∘ A\bar{I}_2'=4\angle-23^\circ\,\text{A}, Rc→∞R_c\to\infty.

מבוקש: מתח ההזנה הפאזי Vˉ1\bar{V}_1.

רעיון: מכירים את שני הזרמים, ולכן מחוק קירכהוף לזרמים נמצא את זרם המגנוט, ממנו את המתח על ענף המגנוט, ואז נוסיף את מפל המתח על עכבת הסטטור.

1. כיוונים לפי האיור: Iˉ1\bar{I}_1 נכנס משמאל וזורם ימינה דרך R1R_1 ו-jX1jX_1; Iˉ0\bar{I}_0 זורם מטה דרך ענף המגנוט; Iˉ2′\bar{I}_2' זורם מטה דרך ענף הרוטור. המתח Vˉ1\bar{V}_1 חיובי בהדק העליון, וכך גם המתח Eˉ1\bar{E}_1 על ענף המגנוט.

2. קירכהוף לזרמים בצומת העליון:

Iˉ0=Iˉ1−Iˉ2′\bar{I}_0=\bar{I}_1-\bar{I}_2'

Iˉ1=5∠−25∘=4.532−j2.113 A\bar{I}_1=5\angle-25^\circ=4.532-j2.113\,\text{A}

Iˉ2′=4∠−23∘=3.682−j1.563 A\bar{I}_2'=4\angle-23^\circ=3.682-j1.563\,\text{A}

Iˉ0=(4.532−j2.113)−(3.682−j1.563)=0.850−j0.550=1.012∠−32.93∘ A\bar{I}_0=(4.532-j2.113)-(3.682-j1.563)=0.850-j0.550=1.012\angle-32.93^\circ\,\text{A}

3. כיוון ש-Rc→∞R_c\to\infty, כל זרם המגנוט עובר ב-jXmjX_m. המתח על ענף המגנוט:

Eˉ1=jXmIˉ0=30∠90∘⋅1.012∠−32.93∘=30.36∠57.07∘=16.51+j25.49 V\bar{E}_1=jX_m\bar{I}_0=30\angle90^\circ\cdot1.012\angle-32.93^\circ=30.36\angle57.07^\circ=16.51+j25.49\,\text{V}

4. מפל המתח על עכבת הסטטור Z1=R1+jX1=0.5+j5=5.025∠84.29∘ ΩZ_1=R_1+jX_1=0.5+j5=5.025\angle84.29^\circ\,\Omega:

Iˉ1Z1=5∠−25∘⋅5.025∠84.29∘=25.12∠59.29∘=12.83+j21.60 V\bar{I}_1Z_1=5\angle-25^\circ\cdot5.025\angle84.29^\circ=25.12\angle59.29^\circ=12.83+j21.60\,\text{V}

5. קירכהוף למתחים בלולאה השמאלית:

Vˉ1=Iˉ1Z1+Eˉ1=(12.83+j21.60)+(16.51+j25.49)=29.34+j47.09=55.48∠58.08∘ V\bar{V}_1=\bar{I}_1Z_1+\bar{E}_1=(12.83+j21.60)+(16.51+j25.49)=29.34+j47.09=55.48\angle58.08^\circ\,\text{V}

6. זהו מתח פאזה. בחיבור כוכב מתח הקו:

U1=3⋅55.48=96.09 VU_1=\sqrt3\cdot55.48=96.09\,\text{V}

תשובה: Vˉ1≈55.5∠58.1∘ V\bar{V}_1\approx55.5\angle58.1^\circ\,\text{V} (מתח פאזי; מתח קו כ-96.1 V96.1\,\text{V})

סעיף ב

תשובה:

PCu1=37.5 WP_{Cu1}=37.5\,\text{W}

נתון: I1=5 AI_1=5\,\text{A}, R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, שלוש פאזות בכוכב (זרם הקו הוא זרם הפאזה).

מבוקש: הפסדי הנחושת בסטטור.

הפסדי הנחושת נוצרים על התנגדות הסטטור בכל אחת משלוש הפאזות, ותלויים רק בגודל הזרם:

PCu1=3I12R1=3⋅52⋅0.5=37.5 WP_{Cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot5^2\cdot0.5=37.5\,\text{W}

תשובה: PCu1=37.5 WP_{Cu1}=37.5\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

PCu2=48 WP_{Cu2}=48\,\text{W}

נתון: I2′=4 AI_2'=4\,\text{A}, R2′=1 ΩR_2'=1\,\Omega (מועברים לסטטור), שלוש פאזות.

מבוקש: הפסדי הנחושת ברוטור.

הפסדי הנחושת ברוטור הם ההספק על ההתנגדות R2′R_2' בלבד (ולא על כל R2′s\frac{R_2'}{s}, שכוללת גם את ההספק המומר למכני). הערכים המועברים לסטטור נותנים את אותו הספק כמו בערכים האמיתיים של הרוטור:

PCu2=3I2′2R2′=3⋅42⋅1=48 WP_{Cu2}=3I_2'^2R_2'=3\cdot4^2\cdot1=48\,\text{W}

תשובה: PCu2=48 WP_{Cu2}=48\,\text{W}

שאלה 4 · שנאים תלת פאזיים במקביל: חלוקת עומס

נתונים שלושה שנאים תלת פאזיים בעלי אותה קבוצת חיבורים מחוברים במקביל.

נתוני השנאים הם:

שנאי 1: Uk=2%,S1n=100 kVAU_k=2\%, S_{1n}=100\,\text{kVA}

שנאי 2: Uk=3%,S2n=200 kVAU_k=3\%, S_{2n}=200\,\text{kVA}

שנאי 3: Uk=4%,S3n=300 kVAU_k=4\%, S_{3n}=300\,\text{kVA}

א.

חשבו את חלוקת ההספקים בין שלושת השנאים כאשר הם מזינים עומס בעל הספק של 600 kVA600\,\text{kVA}.

(15 נקודות)
ב.

האם מצב חלוקת ההספקים תקין? נמקו.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

S1≈156.5 kVAS_1\approx156.5\,\text{kVA}, S2≈208.7 kVAS_2\approx208.7\,\text{kVA}, S3≈234.8 kVAS_3\approx234.8\,\text{kVA}

נתון: S1n=100 kVAS_{1n}=100\,\text{kVA}, Uk1=2%U_{k1}=2\%; S2n=200 kVAS_{2n}=200\,\text{kVA}, Uk2=3%U_{k2}=3\%; S3n=300 kVAS_{3n}=300\,\text{kVA}, Uk3=4%U_{k3}=4\%; עומס S=600 kVAS=600\,\text{kVA}.

מבוקש: ההספק שכל שנאי מספק.

רעיון: שנאים במקביל מחוברים לאותו מתח ראשוני ומשני, ולכן מפל המתח על עכבת הקצר של כולם שווה. עכבת הקצר של שנאי ביחידות מוחלטות פרופורציונית ל-UkSn\frac{U_k}{S_n}, ולכן כל שנאי נושא הספק פרופורציוני ל-SnUk\frac{S_n}{U_k}:

Si=S⋅Sin/Uki∑jSjn/UkjS_i=S\cdot\frac{S_{in}/U_{ki}}{\sum_j S_{jn}/U_{kj}}

1. היחסים SnUk\frac{S_n}{U_k}:

S1nUk1=1002=50\frac{S_{1n}}{U_{k1}}=\frac{100}{2}=50, S2nUk2=2003=66.67\frac{S_{2n}}{U_{k2}}=\frac{200}{3}=66.67, S3nUk3=3004=75\frac{S_{3n}}{U_{k3}}=\frac{300}{4}=75 (ב-kVA/%\text{kVA}/\%)

2. הסכום:

∑SnUk=50+66.67+75=191.67\sum\frac{S_n}{U_k}=50+66.67+75=191.67

3. חלוקת העומס:

S1=600⋅50191.67=156.5 kVAS_1=600\cdot\frac{50}{191.67}=156.5\,\text{kVA}

S2=600⋅66.67191.67=208.7 kVAS_2=600\cdot\frac{66.67}{191.67}=208.7\,\text{kVA}

S3=600⋅75191.67=234.8 kVAS_3=600\cdot\frac{75}{191.67}=234.8\,\text{kVA}

4. בדיקה: 156.5+208.7+234.8=600 kVA156.5+208.7+234.8=600\,\text{kVA}.

תשובה: S1≈156.5 kVAS_1\approx156.5\,\text{kVA}, S2≈208.7 kVAS_2\approx208.7\,\text{kVA}, S3≈234.8 kVAS_3\approx234.8\,\text{kVA}

סעיף ב

תשובה:

לא תקין: שנאי 1 מועמס ב-156.5% ושנאי 2 ב-104.3% (עומס יתר), ושנאי 3 רק ב-78.3%, כי מתחי הקצר שונים זה מזה.

נבדוק את אחוז ההעמסה של כל שנאי ביחס להספק הנקוב שלו, בעזרת התוצאות מסעיף א.

1. אחוזי העמסה:

S1S1n=156.5100=156.5%\frac{S_1}{S_{1n}}=\frac{156.5}{100}=156.5\%

S2S2n=208.7200=104.3%\frac{S_2}{S_{2n}}=\frac{208.7}{200}=104.3\%

S3S3n=234.8300=78.3%\frac{S_3}{S_{3n}}=\frac{234.8}{300}=78.3\%

2. אף שסך ההספקים הנקובים (100+200+300=600 kVA100+200+300=600\,\text{kVA}) שווה בדיוק לעומס, החלוקה אינה לפי ההספקים הנקובים: שנאי 1 בעומס יתר של כ-57%, שנאי 2 בעומס יתר קטן של כ-4%, ושנאי 3 מנוצל רק ב-78%.

3. הסיבה: שנאי בעל UkU_k קטן יותר (עכבה יחסית קטנה) לוקח חלק גדול יותר מהעומס. חלוקה תקינה (כל שנאי מועמס באותו אחוז) מתקבלת רק כאשר מתחי הקצר שווים (בפועל מותר הפרש של עד כ-10% ביניהם). כאן 2%2\%, 3%3\%, 4%4\% שונים מאוד.

4. כדי שאף שנאי לא יהיה בעומס יתר, העומס מוגבל עד ששנאי 1 (בעל UkU_k הקטן ביותר) מגיע להספקו הנקוב:

Smax=Uk1⋅∑SnUk=2⋅191.67=383.3 kVAS_{max}=U_{k1}\cdot\sum\frac{S_n}{U_k}=2\cdot191.67=383.3\,\text{kVA}

כלומר רק כ-64% מההספק המותקן ניתן לניצול.

תשובה: החלוקה אינה תקינה: שנאי 1 מועמס ב-156.5% ושנאי 2 ב-104.3% (עומס יתר), ושנאי 3 רק ב-78.3%, משום שמתחי הקצר של השנאים שונים זה מזה.

שאלה 5 · מעגל תמורה של שנאי: זרם ראשוני ומתח משני

באיור לשאלה 5 מתואר מעגל התמורה של שנאי חד פאזי 460/230 V460/230\,\text{V}:

נתוני השנאי: R1=2 Ω,R2′=1 Ω,X1=0.5 Ω,X2′=0.5 Ω,R0=1 kΩ,X0=300 ΩR_1=2\,\Omega,R_2'=1\,\Omega,X_1=0.5\,\Omega,X_2'=0.5\,\Omega,R_0=1\,\text{k}\Omega,X_0=300\,\Omega.

בצידו המשני של השנאי מחובר עומס הצורך 8 A8\,\text{A} בגורם הספק cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 השראותי.

חשבו עבור העומס הנתון את:

א.

הזרם בצד הראשוני של השנאי.

(12 נקודות)
ב.

מתח בצד המשני של השנאי.

(13 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

I1≈5.28 AI_1\approx5.28\,\text{A} (מפגר כ-42.4∘42.4^\circ אחרי V1V_1)

נתון: שנאי 460/230 V460/230\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, X1=0.5 ΩX_1=0.5\,\Omega, R2′=1 ΩR_2'=1\,\Omega, X2′=0.5 ΩX_2'=0.5\,\Omega, R0=1 kΩR_0=1\,\text{k}\Omega במקביל ל-X0=300 ΩX_0=300\,\Omega, עומס I2=8 AI_2=8\,\text{A}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85 השראי.

מתח הראשוני לא נתון; נניח שהשנאי מוזן במתחו הנקוב V1=460 VV_1=460\,\text{V}.

מבוקש: הזרם בראשוני I1I_1.

רעיון: מתח העומס V2′V_2' אינו ידוע, ולכן קודם נמצא אותו (נצמצם את הצד הראשוני למקור תבנין כפי שהוא נראה מהדקי המשני), ואחר כך נחשב את זרם המגנוט ואת I1I_1 מקירכהוף לזרמים.

1. כיוונים לפי האיור: Iˉ1\bar{I}_1 נכנס בראשוני וזורם ימינה, זרם ענף המגנוט Iˉ0\bar{I}_0 זורם מטה, Iˉ2′\bar{I}_2' יוצא ימינה לעומס. המתחים Vˉ1\bar{V}_1 ו-Vˉ2′\bar{V}_2' חיוביים בהדק העליון. לכן Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0.

2. יחס ההשנאה והזרם המועבר לראשוני:

a=460230=2,I2′=I2a=82=4 Aa=\frac{460}{230}=2,\quad I_2'=\frac{I_2}{a}=\frac{8}{2}=4\,\text{A}

נבחר Vˉ2′\bar{V}_2' כייחוס. הזרם מפגר ב-φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ:

Iˉ2′=4∠−31.79∘=3.400−j2.107 A\bar{I}_2'=4\angle-31.79^\circ=3.400-j2.107\,\text{A}

3. עכבת ענף המגנוט (R0R_0 במקביל ל-jX0jX_0):

Z0=R0⋅jX0R0+jX0=1000⋅j3001000+j300=82.57+j275.23=287.35∠73.30∘ ΩZ_0=\frac{R_0\cdot jX_0}{R_0+jX_0}=\frac{1000\cdot j300}{1000+j300}=82.57+j275.23=287.35\angle73.30^\circ\,\Omega

4. מקור תבנין מצד המשני (Z1=R1+jX1=2+j0.5 ΩZ_1=R_1+jX_1=2+j0.5\,\Omega, Z2′=1+j0.5 ΩZ_2'=1+j0.5\,\Omega):

Z1+Z0=84.57+j275.73=288.41∠72.95∘ ΩZ_1+Z_0=84.57+j275.73=288.41\angle72.95^\circ\,\Omega

Vˉth=V1Z0Z1+Z0=460⋅287.35∠73.30∘288.41∠72.95∘=458.31∠0.35∘ V\bar{V}_{th}=V_1\frac{Z_0}{Z_1+Z_0}=460\cdot\frac{287.35\angle73.30^\circ}{288.41\angle72.95^\circ}=458.31\angle0.35^\circ\,\text{V}

Zth=Z2′+Z1Z0Z1+Z0=(1+j0.5)+(1.990+j0.510)=2.990+j1.010 ΩZ_{th}=Z_2'+\frac{Z_1Z_0}{Z_1+Z_0}=(1+j0.5)+(1.990+j0.510)=2.990+j1.010\,\Omega

5. קירכהוף למתחים בצד המשני: Vˉth=Vˉ2′+Iˉ2′Zth\bar{V}_{th}=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'Z_{th}, עם

Iˉ2′Zth=(3.400−j2.107)(2.990+j1.010)=12.29−j2.864 V\bar{I}_2'Z_{th}=(3.400-j2.107)(2.990+j1.010)=12.29-j2.864\,\text{V}

גודל Vˉth\bar{V}_{th} ידוע, ולכן:

(V2′+12.29)2+2.8642=458.312(V_2'+12.29)^2+2.864^2=458.31^2

V2′=458.312−2.8642−12.29=446.01 VV_2'=\sqrt{458.31^2-2.864^2}-12.29=446.01\,\text{V}

6. המתח על ענף המגנוט (קירכהוף בלולאה הימנית):

Eˉ=Vˉ2′+Iˉ2′Z2′=446.01+(3.400−j2.107)(1+j0.5)=446.01+(4.454−j0.407)=450.46∠−0.05∘ V\bar{E}=\bar{V}_2'+\bar{I}_2'Z_2'=446.01+(3.400-j2.107)(1+j0.5)=446.01+(4.454-j0.407)=450.46\angle-0.05^\circ\,\text{V}

7. זרם המגנוט:

Iˉ0=EˉZ0=450.46∠−0.05∘287.35∠73.30∘=1.568∠−73.35∘=0.449−j1.502 A\bar{I}_0=\frac{\bar{E}}{Z_0}=\frac{450.46\angle-0.05^\circ}{287.35\angle73.30^\circ}=1.568\angle-73.35^\circ=0.449-j1.502\,\text{A}

8. הזרם בראשוני (קירכהוף לזרמים):

Iˉ1=Iˉ2′+Iˉ0=(3.400−j2.107)+(0.449−j1.502)=3.849−j3.609=5.277∠−43.16∘ A\bar{I}_1=\bar{I}_2'+\bar{I}_0=(3.400-j2.107)+(0.449-j1.502)=3.849-j3.609=5.277\angle-43.16^\circ\,\text{A}

9. בדיקה: Vˉ1=Eˉ+Iˉ1Z1=(450.46−j0.41)+(9.50−j5.29)=459.96−j5.70=460.0∠−0.71∘ V\bar{V}_1=\bar{E}+\bar{I}_1Z_1=(450.46-j0.41)+(9.50-j5.29)=459.96-j5.70=460.0\angle-0.71^\circ\,\text{V}, כנדרש. ביחס למתח ההזנה הזרם מפגר ב-43.16∘−0.71∘=42.45∘43.16^\circ-0.71^\circ=42.45^\circ.

תשובה: I1≈5.28 AI_1\approx5.28\,\text{A} (מפגר כ-42.4∘42.4^\circ אחרי V1V_1)

סעיף ב

תשובה:

V2≈223 VV_2\approx223\,\text{V}

נתון: V2′=446.01 VV_2'=446.01\,\text{V} (מסעיף א, מתח המשני מועבר לראשוני), a=2a=2.

מבוקש: המתח בהדקי המשני.

רעיון: בסעיף א פתרנו את מעגל התמורה ומצאנו את מתח העומס בערכים המועברים לראשוני. כדי לקבל את המתח האמיתי בהדקי המשני מחלקים ביחס ההשנאה.

1. המתח במשני:

V2=V2′a=446.012=223.0 VV_2=\frac{V_2'}{a}=\frac{446.01}{2}=223.0\,\text{V}

2. מפל המתח בשנאי בעומס זה:

ΔV=230−223.0=7.0 V\Delta V=230-223.0=7.0\,\text{V}, כלומר כ-3.0%3.0\% מהמתח הנקוב.

תשובה: V2≈223 VV_2\approx223\,\text{V}

שאלה 6 · מנוע השראה: הספק כניסה, מומנט מרבי ונצילות

מנוע השראה תלת פאזי עם סטטור מחובר במשולש בעל נתונים הבאים:

nn=1450 rpm,nsync=1500 rpm,TMaxTn=3,Un=115 V,Pn=75 kWn_n=1450\,\text{rpm},n_{sync}=1500\,\text{rpm},\frac{T_{Max}}{T_n}=3,U_n=115\,\text{V},P_n=75\,\text{kW}.

עכבה של כל פאזה היא 0.5 Ω0.5\,\Omega. חשבו את:

א.

הספק הכניסה של המנוע במצב עבודה נקוב.

(8 נקודות)
ב.

המומנט המקסימלי שהמנוע יכול לפתח.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את נצילות המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Pin≈79.35 kWP_{in}\approx79.35\,\text{kW}

נתון: חיבור משולש, Un=115 VU_n=115\,\text{V}, עכבת פאזה Z=0.5 ΩZ=0.5\,\Omega.

מבוקש: הספק הכניסה במצב נקוב.

רעיון: בחיבור משולש כל ליפוף מחובר ישירות בין שני קווים, ולכן מתח הפאזה שווה למתח הקו. מהעכבה נמצא את זרם הפאזה ואז את ההספק. לעכבה לא נתונה זווית, ולכן נניח שהיא אוהמית (cos⁡φ=1\cos\varphi=1); זו הנחה, כי אחרת אי אפשר לחשב את ההספק מהנתונים.

1. מתח הפאזה:

Uph=Un=115 VU_{ph}=U_n=115\,\text{V}

2. זרם הפאזה:

Iph=UphZ=1150.5=230 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{Z}=\frac{115}{0.5}=230\,\text{A}

(זרם הקו: IL=3⋅230=398.4 AI_L=\sqrt3\cdot230=398.4\,\text{A}.)

3. הספק הכניסה בשלוש הפאזות:

Pin=3UphIph=3⋅115⋅230=79350 W=79.35 kWP_{in}=3U_{ph}I_{ph}=3\cdot115\cdot230=79350\,\text{W}=79.35\,\text{kW}

תשובה: Pin≈79.35 kWP_{in}\approx79.35\,\text{kW}

סעיף ב

תשובה:

Tmax≈1481.8 NmT_{max}\approx1481.8\,\text{Nm}

נתון: Pn=75 kWP_n=75\,\text{kW}, nn=1450 rpmn_n=1450\,\text{rpm}, TMaxTn=3\frac{T_{Max}}{T_n}=3.

מבוקש: המומנט המרבי.

רעיון: המומנט הנקוב מתקבל מההספק הנקוב בציר ומהמהירות הנקובה, ואז מכפילים ביחס הנתון.

1. המהירות הזוויתית הנקובה:

ωn=2πnn60=2π⋅145060=151.84 rad/s\omega_n=\frac{2\pi n_n}{60}=\frac{2\pi\cdot1450}{60}=151.84\,\text{rad/s}

2. המומנט הנקוב:

Tn=Pnωn=75000151.84=493.93 NmT_n=\frac{P_n}{\omega_n}=\frac{75000}{151.84}=493.93\,\text{Nm}

3. המומנט המרבי:

TMax=3Tn=3⋅493.93=1481.8 NmT_{Max}=3T_n=3\cdot493.93=1481.8\,\text{Nm}

תשובה: Tmax≈1481.8 NmT_{max}\approx1481.8\,\text{Nm}

סעיף ג

תשובה:

beta≈94.5%\\beta\approx94.5\%

נתון: Pn=75 kWP_n=75\,\text{kW} (הספק מוצא נקוב), Pin=79.35 kWP_{in}=79.35\,\text{kW} (מסעיף א).

מבוקש: הנצילות.

1. הנצילות היא יחס הספק המוצא להספק הכניסה:

beta=PnPin=7579.35=0.9452=94.5%\\beta=\frac{P_n}{P_{in}}=\frac{75}{79.35}=0.9452=94.5\%

2. ההפסדים הכוללים:

ΔP=Pin−Pn=79.35−75=4.35 kW\Delta P=P_{in}-P_n=79.35-75=4.35\,\text{kW}

תשובה: beta≈94.5%\\beta\approx94.5\%

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.