דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הספקים ותדר ברשת

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב 400 V400\,\text{V} (מתח קו), Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega, Ra=0R_a=0 (זניח), תדר 50 Hz50\,\text{Hz}. הגנרטור מזין עומס נקוב בזרם פאזי נקוב של 30 A30\,\text{A} עם מקדם הספק נקוב של 0.850.85 מפגר.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של הגנרטור.

(12 נקודות)
ב.

סך ההספק האקטיבי וריאקטיבי שמספק הגנרטור לעומס.

(6 נקודות)
ג.

מה קורה לתדר של המתח המיוצר ע"י הגנרטור אם נאיץ את מהירות הסיבוב של הרוטור?

יש להתייחס בתשובה למקרה שבו הגנרטור מחובר לרשת החשמל הארצית.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

EˉA≈251.8∠6.98∘ V\bar{E}_A\approx251.8\angle6.98^\circ\,\text{V} (פאזי); בערך קווי כ-436 V436\,\text{V}

נתון: חיבור כוכב, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, Xs=1.2 ΩX_s=1.2\,\Omega, Ra=0R_a=0, IA=30 AI_A=30\,\text{A} בגורם הספק 0.850.85 מפגר.

מבוקש: הכא"מ EˉA\bar{E}_A של הגנרטור.

רעיון: עובדים במעגל התמורה הפאזי שבאיור. הזרם IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור אל העומס (כמסומן בחץ), והמתח Vˉph\bar{V}_{ph} מסומן עם ++ בהדק העליון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה, הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על ההיגב הסינכרוני:

EˉA=Vˉph+IˉA(RA+jXs)=Vˉph+jXsIˉA\bar{E}_A=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_A(R_A+jX_s)=\bar{V}_{ph}+jX_s\bar{I}_A

1. מתח פאזי (בחיבור כוכב), ונבחר אותו כייחוס:

Vph=UL3=4003=230.94 VV_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}, Vˉph=230.94∠0∘ V\quad\bar{V}_{ph}=230.94\angle0^\circ\,\text{V}

2. זווית הזרם: φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ, והזרם מפגר אחרי המתח:

IˉA=30∠−31.79∘=25.50−j15.80 A\bar{I}_A=30\angle-31.79^\circ=25.50-j15.80\,\text{A}

3. מפל המתח על ההיגב הסינכרוני:

jXsIˉA=1.2∠90∘⋅30∠−31.79∘=36∠58.21∘=18.96+j30.60 VjX_s\bar{I}_A=1.2\angle90^\circ\cdot30\angle-31.79^\circ=36\angle58.21^\circ=18.96+j30.60\,\text{V}

4. הכא"מ:

EˉA=230.94+18.96+j30.60=249.90+j30.60=251.77∠6.98∘ V\bar{E}_A=230.94+18.96+j30.60=249.90+j30.60=251.77\angle6.98^\circ\,\text{V}

5. בערך קווי: EL=3⋅251.77=436.1 VE_L=\sqrt{3}\cdot251.77=436.1\,\text{V}

הכא"מ גדול ממתח ההדקים, כצפוי בגנרטור המזין עומס השראי (עירור יתר). זווית העומס δ=6.98∘\delta=6.98^\circ.

תשובה: EˉA≈251.8∠6.98∘ V\bar{E}_A\approx251.8\angle6.98^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-436 V436\,\text{V} בין קווים)

סעיף ב

תשובה:

P≈17.67 kWP\approx17.67\,\text{kW}, Q≈10.95 kVARQ\approx10.95\,\text{kVAR}

נתון: Vph=230.94 VV_{ph}=230.94\,\text{V}, IA=30 AI_A=30\,\text{A}, cos⁡φ=0.85\cos\varphi=0.85, sin⁡φ=sin⁡31.79∘=0.527\sin\varphi=\sin31.79^\circ=0.527.

מבוקש: ההספק האקטיבי וההספק הריאקטיבי הכוללים (שלוש פאזות).

1. ההספק האקטיבי הכולל:

P=3VphIAcos⁡φ=3⋅230.94⋅30⋅0.85=17667 WP=3V_{ph}I_A\cos\varphi=3\cdot230.94\cdot30\cdot0.85=17667\,\text{W}

(באותה תוצאה: P=3ULILcos⁡φ=3⋅400⋅30⋅0.85=17667 WP=\sqrt{3}U_LI_L\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot400\cdot30\cdot0.85=17667\,\text{W})

2. ההספק הריאקטיבי הכולל (חיובי, כי העומס השראי והגנרטור מספק לו הספק ריאקטיבי):

Q=3VphIAsin⁡φ=3⋅230.94⋅30⋅0.527=10949 VARQ=3V_{ph}I_A\sin\varphi=3\cdot230.94\cdot30\cdot0.527=10949\,\text{VAR}

(ההספק המדומה: S=3⋅230.94⋅30=20785 VAS=3\cdot230.94\cdot30=20785\,\text{VA}, ואכן 176672+109492=20785 VA\sqrt{17667^2+10949^2}=20785\,\text{VA}.)

תשובה: P≈17.67 kWP\approx17.67\,\text{kW}, Q≈10.95 kVARQ\approx10.95\,\text{kVAR}

סעיף ג

תשובה:

ברשת הארצית התדר נשאר 50 Hz50\,\text{Hz}: הרשת "קשיחה" ומחזיקה את הרוטור במהירות הסינכרונית; הגברת המומנט של המכונה המניעה רק מגדילה את זווית העומס δ\delta ואת ההספק האקטיבי שהגנרטור מוסר לרשת (אם מגזימים - הגנרטור יוצא מסנכרון).

הסבר:

1. בגנרטור סינכרוני התדר קשור למהירות הסיבוב: f=p n120f=\frac{p\,n}{120} (pp - מספר הקטבים, nn - סל"ד). בגנרטור שעובד לבד (על עומס מבודד) - האצת הרוטור מגדילה את התדר (ואת הכא"מ) באופן יחסי למהירות.

2. כשהגנרטור מחובר לרשת החשמל הארצית, הרשת היא "רשת אינסופית": מחוברים אליה גנרטורים רבים בהספק כולל עצום, ולכן המתח והתדר שלה קבועים (50 Hz50\,\text{Hz}) ואינם תלויים בגנרטור בודד. השדה המסתובב של הסטטור מסתובב במהירות הסינכרונית שהרשת קובעת, והרוטור "נעול" עליו מגנטית.

3. ניסיון להאיץ את הרוטור פירושו הגדלת המומנט של המכונה המניעה (טורבינה). הרוטור מתקדם מעט ביחס לשדה, זווית העומס δ\delta גדלה, וההספק האקטיבי שהגנרטור מוסר לרשת גדל לפי P=3VphEAXssin⁡δP=\frac{3V_{ph}E_A}{X_s}\sin\delta. המומנט האלקטרומגנטי הבולם גדל ומאזן את מומנט ההנעה, והרוטור ממשיך להסתובב במהירות הסינכרונית.

4. לכן התדר של המתח המיוצר אינו משתנה ונשאר 50 Hz50\,\text{Hz}. רק אם מומנט ההנעה גדל מעבר להספק המרבי (δ>90∘\delta>90^\circ) הגנרטור יוצא מסנכרון, ואז ההגנות מנתקות אותו מהרשת.

תשובה: התדר נשאר 50 Hz50\,\text{Hz} (נקבע ע"י הרשת). הגברת ההנעה מגדילה את זווית העומס ואת ההספק האקטיבי המסופק לרשת, ולא את המהירות; בגנרטור מבודד, לעומת זאת, התדר היה עולה.

שאלה 2 · שנאי חד-פאזי: מתח וזרם ענף המגנוט

נתון שנאי חד פאזי מוריד מתח עם יחס השנאה 1010, בעל הספק נקוב 50 kVA50\,\text{kVA}, מתח משני נקוב 240 V240\,\text{V}.

R1=0.4 Ω;X1=1.75 Ω;R2′=0.4 Ω,X2′=1.75 Ω,R0=4.5 kΩ,X0=1.2 kΩR_1=0.4\,\Omega;X_1=1.75\,\Omega;R'_2=0.4\,\Omega,X'_2=1.75\,\Omega,R_0=4.5\,\text{k}\Omega,X_0=1.2\,\text{k}\Omega.

השנאי מזין את העומס הנקוב עם מקדם הספק נקוב של 0.850.85 מפגר כאשר מתח העומס (בצד המשני של השנאי) הוא 240 V240\,\text{V}.

עבור מצב עבודה נקוב חשבו את:

א.

מפל מתח על ענף המיגנוט.

(10 נקודות)
ב.

זרם דרך ענף המיגנוט של השנאי.

(7 נקודות)
ג.

הסבירו מדוע בניסוי קצר של שנאי הפסדי ברזל נחשבים זניחים, ואילו בניסוי ריקם הפסדי הנחושת נחשבים זניחים?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Vˉ0≈2426.4∠0.63∘ V\bar{V}_0\approx2426.4\angle0.63^\circ\,\text{V} (מוחזר לצד הראשוני; כ-242.6 V242.6\,\text{V} בקנה מידה של הצד המשני)

נתון: a=10a=10, Sn=50 kVAS_n=50\,\text{kVA}, V2=240 VV_2=240\,\text{V}, עומס נקוב בגורם הספק 0.850.85 מפגר, R2′=0.4 ΩR'_2=0.4\,\Omega, X2′=1.75 ΩX'_2=1.75\,\Omega. הפרמטרים המסומנים בתג מוחזרים לצד הראשוני, ולכן כל מעגל התמורה שבאיור הוא בצד הראשוני.

מבוקש: המתח Vˉ0\bar{V}_0 על ענף המגנוט (R0∥jX0R_0\parallel jX_0).

רעיון: מכירים את המתח והזרם בעומס, ולכן הולכים מהמוצא "אחורה": המתח על ענף המגנוט שווה למתח המוצא המוחזר ועוד מפל המתח על עכבת הליפוף המשני.

כיוונים (לפי האיור): הזרם Iˉ2′\bar{I}'_2 זורם משמאל לימין דרך R2′R'_2, jX2′jX'_2 אל העומס, ו-Vˉ2′\bar{V}'_2 חיובי בהדק העליון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של ענף המגנוט והמוצא:

Vˉ0=Vˉ2′+Iˉ2′(R2′+jX2′)\bar{V}_0=\bar{V}'_2+\bar{I}'_2(R'_2+jX'_2)

1. מתח המוצא המוחזר לצד הראשוני (ייחוס):

Vˉ2′=a⋅V2=10⋅240=2400∠0∘ V\bar{V}'_2=a\cdot V_2=10\cdot240=2400\angle0^\circ\,\text{V}

2. זרם העומס הנקוב, והחזרתו לצד הראשוני:

I2=SnV2=50000240=208.33 AI_2=\frac{S_n}{V_2}=\frac{50000}{240}=208.33\,\text{A}, I2′=I2a=208.3310=20.83 A\quad I'_2=\frac{I_2}{a}=\frac{208.33}{10}=20.83\,\text{A}

φ=arccos⁡0.85=31.79∘\varphi=\arccos0.85=31.79^\circ מפגר:

Iˉ2′=20.83∠−31.79∘=17.71−j10.97 A\bar{I}'_2=20.83\angle-31.79^\circ=17.71-j10.97\,\text{A}

3. עכבת הליפוף המשני (מוחזרת):

Zˉ2′=R2′+jX2′=0.4+j1.75=1.795∠77.13∘ Ω\bar{Z}'_2=R'_2+jX'_2=0.4+j1.75=1.795\angle77.13^\circ\,\Omega

4. מפל המתח עליה:

Iˉ2′Zˉ2′=20.83∠−31.79∘⋅1.795∠77.13∘=37.40∠45.34∘=26.29+j26.60 V\bar{I}'_2\bar{Z}'_2=20.83\angle-31.79^\circ\cdot1.795\angle77.13^\circ=37.40\angle45.34^\circ=26.29+j26.60\,\text{V}

5. המתח על ענף המגנוט:

Vˉ0=2400+26.29+j26.60=2426.29+j26.60=2426.43∠0.63∘ V\bar{V}_0=2400+26.29+j26.60=2426.29+j26.60=2426.43\angle0.63^\circ\,\text{V}

בקנה מידה של הצד המשני זה 2426.4310=242.64 V\frac{2426.43}{10}=242.64\,\text{V}.

תשובה: Vˉ0≈2426.4∠0.63∘ V\bar{V}_0\approx2426.4\angle0.63^\circ\,\text{V} (כ-2426 V2426\,\text{V})

סעיף ב

תשובה:

Iˉ0≈2.09∠−74.4∘ A\bar{I}_0\approx2.09\angle-74.4^\circ\,\text{A} (בצד הראשוני)

נתון: Vˉ0=2426.43∠0.63∘ V\bar{V}_0=2426.43\angle0.63^\circ\,\text{V} (מסעיף א), R0=4.5 kΩR_0=4.5\,\text{k}\Omega, X0=1.2 kΩX_0=1.2\,\text{k}\Omega במקביל.

מבוקש: הזרם Iˉ0\bar{I}_0 שזורם מהצומת האמצעי כלפי מטה דרך ענף המגנוט (כמסומן בחץ באיור).

רעיון: שני הרכיבים של ענף המגנוט מחוברים במקביל לאותו מתח Vˉ0\bar{V}_0. נחשב את הזרם בכל רכיב לפי חוק אוהם ונחבר (חוק הזרמים של קירכהוף).

1. רכיב הזרם בהתנגדות (זרם הפסדי הברזל, בפאזה עם המתח):

IˉR=Vˉ0R0=2426.43∠0.63∘4500=0.539∠0.63∘=0.539+j0.006 A\bar{I}_{R}=\frac{\bar{V}_0}{R_0}=\frac{2426.43\angle0.63^\circ}{4500}=0.539\angle0.63^\circ=0.539+j0.006\,\text{A}

2. רכיב הזרם בהיגב (זרם המגנוט, מפגר ב-90∘90^\circ):

IˉX=Vˉ0jX0=2426.43∠0.63∘1200∠90∘=2.022∠−89.37∘=0.022−j2.022 A\bar{I}_{X}=\frac{\bar{V}_0}{jX_0}=\frac{2426.43\angle0.63^\circ}{1200\angle90^\circ}=2.022\angle-89.37^\circ=0.022-j2.022\,\text{A}

3. הזרם בענף המגנוט:

Iˉ0=IˉR+IˉX=0.561−j2.016=2.093∠−74.44∘ A\bar{I}_0=\bar{I}_R+\bar{I}_X=0.561-j2.016=2.093\angle-74.44^\circ\,\text{A}

(בדיקה: Zˉ0=4500⋅j12004500+j1200=298.76+j1120.33=1159.48∠75.07∘ Ω\bar{Z}_0=\frac{4500\cdot j1200}{4500+j1200}=298.76+j1120.33=1159.48\angle75.07^\circ\,\Omega, ו-2426.43∠0.63∘1159.48∠75.07∘=2.093∠−74.44∘ A\frac{2426.43\angle0.63^\circ}{1159.48\angle75.07^\circ}=2.093\angle-74.44^\circ\,\text{A}.)

הזרם הזה קטן (כ-10%10\% מהזרם הנקוב הראשוני 20.83 A20.83\,\text{A}), כמקובל בזרם ריקם של שנאי. בקנה מידה של הצד המשני הוא היה 20.93 A20.93\,\text{A}.

תשובה: I0≈2.09 AI_0\approx2.09\,\text{A}, Iˉ0≈2.09∠−74.4∘ A\bar{I}_0\approx2.09\angle-74.4^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

בניסוי קצר המתח המופעל קטן מאוד (כמה אחוזים מהנקוב), ולכן השטף והפסדי הברזל (שתלויים בערך במתח בריבוע) זניחים, בעוד הזרם נקוב. בניסוי ריקם המתח נקוב אבל הזרם הוא רק זרם הריקם (כמה אחוזים מהנקוב), ולכן הפסדי הנחושת (I2RI^2R) זניחים.

הסבר:

1. הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת) תלויים בשטף בליבה, כלומר במתח המופעל: בקירוב PFe∝V2P_{Fe}\propto V^2. הפסדי הנחושת תלויים בזרם בליפופים: PCu=I2RP_{Cu}=I^2R.

2. ניסוי קצר: הצד המשני מקוצר, ומעלים את המתח בראשוני רק עד שזורם הזרם הנקוב. בגלל הקצר מספיק מתח קטן מאוד - בדרך כלל 3%3\% עד 10%10\% מהמתח הנקוב. לכן השטף בליבה קטן, והפסדי הברזל קטנים פי מאות מהערך הנקוב (למשל ב-5%5\% מתח: 0.052=0.00250.05^2=0.0025 מהנקוב). לעומת זאת הזרם נקוב, ולכן כמעט כל ההספק הנמדד PscP_{sc} הוא הפסדי נחושת. גם ענף המגנוט כמעט לא מקבל זרם, ולכן מזניחים אותו.

3. ניסוי ריקם: מפעילים מתח נקוב, והצד השני פתוח. השטף נקוב, ולכן הפסדי הברזל נקובים. הזרם שזורם הוא רק זרם הריקם, בדרך כלל 2%2\% עד 10%10\% מהזרם הנקוב, ולכן הפסדי הנחושת קטנים פי מאות מהנקוב (למשל ב-5%5\% זרם: 0.052=0.00250.05^2=0.0025), ובצד הפתוח אין זרם בכלל. לכן כמעט כל ההספק הנמדד PocP_{oc} הוא הפסדי ברזל.

תשובה: בניסוי קצר המתח קטן מאוד, השטף קטן ולכן הפסדי הברזל זניחים (והזרם נקוב - נמדדים הפסדי הנחושת). בניסוי ריקם הזרם קטן מאוד (זרם ריקם בלבד), ולכן הפסדי הנחושת זניחים (והמתח נקוב - נמדדים הפסדי הברזל).

שאלה 3 · מנוע DC מקבילי: כא"מ, מומנט ונצילות

נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור מקבילי המוזן במתח נקוב של 240 V240\,\text{V}. התנגדות העוגן Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega והתנגדות העירור Rf=120 ΩR_f=120\,\Omega. הפסדים מכניים נקובים+ הפסדי ברזל נקובים- 600 W600\,\text{W}. זרם נקוב 42 A42\,\text{A}, מהירות נקובה 15001500 סל"ד.

במצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של המנוע.

(9 נקודות)
ב.

המומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמייצר המנוע.

(9 נקודות)
ג.

נצילות המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Ea=230 VE_a=230\,\text{V}

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=120 ΩR_f=120\,\Omega, זרם הזנה (קו) IL=42 AI_L=42\,\text{A}.

מבוקש: הכא"מ הנגדי EaE_a.

רעיון: במנוע מקבילי הזרם מהקו מתפצל לזרם עירור ולזרם עוגן. נמצא את זרם העוגן, ואז הכא"מ הוא מתח ההזנה פחות מפל המתח על העוגן.

כיוונים: הזרם ILI_L נכנס למנוע מהמקור; ממנו IfI_f זורם דרך ליפוף העירור ו-IaI_a דרך העוגן, שניהם תחת המתח VV. בעוגן הכא"מ EaE_a מתנגד לזרם.

1. זרם העירור (ליפוף העירור מחובר ישירות על המתח, חוק אוהם):

If=VRf=240120=2 AI_f=\frac{V}{R_f}=\frac{240}{120}=2\,\text{A}

2. זרם העוגן (חוק הזרמים של קירכהוף):

Ia=IL−If=42−2=40 AI_a=I_L-I_f=42-2=40\,\text{A}

3. הכא"מ (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן, V=Ea+IaRaV=E_a+I_aR_a):

Ea=V−IaRa=240−40⋅0.25=230 VE_a=V-I_aR_a=240-40\cdot0.25=230\,\text{V}

תשובה: Ea=230 VE_a=230\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Tem≈58.6 N⋅mT_{em}\approx58.6\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: Ea=230 VE_a=230\,\text{V}, Ia=40 AI_a=40\,\text{A} (מסעיף א), n=1500n=1500 סל"ד.

מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.

רעיון: ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני) הוא Pem=EaIaP_{em}=E_aI_a, והמומנט הוא ההספק חלקי המהירות הזוויתית.

1. ההספק האלקטרומגנטי:

Pem=EaIa=230⋅40=9200 WP_{em}=E_aI_a=230\cdot40=9200\,\text{W}

2. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅150060=157.08 rads\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1500}{60}=157.08\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

3. המומנט:

Tem=Pemω=9200157.08=58.57 N⋅mT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega}=\frac{9200}{157.08}=58.57\,\text{N}\cdot\text{m}

תשובה: Tem≈58.6 N⋅mT_{em}\approx58.6\,\text{N}\cdot\text{m}

סעיף ג

תשובה:

beta≈85.3%\\beta\approx85.3\%

נתון: V=240 VV=240\,\text{V}, IL=42 AI_L=42\,\text{A}, Pem=9200 WP_{em}=9200\,\text{W} (מסעיף ב), הפסדים מכניים + ברזל Prot=600 WP_{rot}=600\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

1. הספק הכניסה (חשמלי, מהמקור):

Pin=V⋅IL=240⋅42=10080 WP_{in}=V\cdot I_L=240\cdot42=10080\,\text{W}

2. הספק המוצא (מכני, בציר): מההספק האלקטרומגנטי מחסירים את ההפסדים המכניים והפסדי הברזל:

Pout=Pem−Prot=9200−600=8600 WP_{out}=P_{em}-P_{rot}=9200-600=8600\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=860010080=0.8532=85.32%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{8600}{10080}=0.8532=85.32\%

(בדיקת מאזן הפסדים: נחושת עוגן Ia2Ra=402⋅0.25=400 WI_a^2R_a=40^2\cdot0.25=400\,\text{W}, עירור If2Rf=22⋅120=480 WI_f^2R_f=2^2\cdot120=480\,\text{W}, ועוד 600 W600\,\text{W} - סה"כ 1480 W=10080−86001480\,\text{W}=10080-8600.)

תשובה: beta≈85.3%\\beta\approx85.3\%

שאלה 4 · מנוע השראה: מהירות, זרם סטטור ומומנט

נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר בכוכב, בעל 44 קטבים, מוזן ממתח 400 V400\,\text{V} (מתח קו), תדר 60 Hz60\,\text{Hz}.

R1=0.25 Ω,R2′=0.2 Ω,X1=0.5 Ω,X2′=0.5 Ω,Xm=30 ΩR_1=0.25\,\Omega,R'_2=0.2\,\Omega,X_1=0.5\,\Omega,X'_2=0.5\,\Omega,X_m=30\,\Omega

המנוע עובד עם גורם חליקה של 5%5\%. הפסדי ברזל זניחים (התנגדות RcR_c שואפת לאינסוף).

עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

א.

מהירות המנוע.

(7 נקודות)
ב.

זרם הסטטור.

(11 נקודות)
ג.

מומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמיצר המנוע.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

n=1710n=1710 סל"ד

נתון: p=4p=4 קטבים, f=60 Hzf=60\,\text{Hz}, s=0.05s=0.05.

מבוקש: מהירות הרוטור nn.

רעיון: קודם מוצאים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, והחליקה אומרת בכמה הרוטור מפגר אחריה: n=ns(1−s)n=n_s(1-s).

1. המהירות הסינכרונית:

ns=120fp=120⋅604=1800n_s=\frac{120f}{p}=\frac{120\cdot60}{4}=1800 סל"ד

2. מהירות הרוטור:

n=ns(1−s)=1800⋅(1−0.05)=1710n=n_s(1-s)=1800\cdot(1-0.05)=1710 סל"ד

תשובה: n=1710n=1710 סל"ד

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1≈53.5∠−20.2∘ A\bar{I}_1\approx53.5\angle-20.2^\circ\,\text{A}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V} בכוכב, R1=0.25 ΩR_1=0.25\,\Omega, X1=0.5 ΩX_1=0.5\,\Omega, R2′=0.2 ΩR'_2=0.2\,\Omega, X2′=0.5 ΩX'_2=0.5\,\Omega, Xm=30 ΩX_m=30\,\Omega, Rc→∞R_c\to\infty, s=0.05s=0.05.

מבוקש: זרם הסטטור Iˉ1\bar{I}_1.

רעיון: עובדים במעגל התמורה הפאזי שבאיור. הזרם Iˉ1\bar{I}_1 נכנס מהמקור דרך R1R_1, jX1jX_1; בצומת הוא מתפצל ל-Iˉ0\bar{I}_0 (כלפי מטה דרך jXmjX_m, כי Rc→∞R_c\to\infty הוא נתק) ול-Iˉ2′\bar{I}'_2 (דרך jX2′jX'_2 ו-R2′s\frac{R'_2}{s}). ענף המגנוט וענף הרוטור במקביל, והצירוף שלהם בטור עם עכבת הסטטור. מחשבים את העכבה הכוללת ומחלקים את המתח הפאזי בה (חוק אוהם).

1. המתח הפאזי (ייחוס):

V1=4003=230.94 VV_1=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}, Vˉ1=230.94∠0∘ V\quad\bar{V}_1=230.94\angle0^\circ\,\text{V}

2. עכבת ענף הרוטור:

R2′s=0.20.05=4 Ω\frac{R'_2}{s}=\frac{0.2}{0.05}=4\,\Omega, Zˉ2=4+j0.5=4.031∠7.13∘ Ω\quad\bar{Z}_2=4+j0.5=4.031\angle7.13^\circ\,\Omega

3. חיבור מקבילי של ענף הרוטור עם jXmjX_m:

Zˉp=Zˉ2⋅jXmZˉ2+jXm=4.031∠7.13∘⋅30∠90∘4+j30.5=120.93∠97.13∘30.76∠82.53∘=3.931∠14.60∘=3.805+j0.991 Ω\bar{Z}_p=\frac{\bar{Z}_2\cdot jX_m}{\bar{Z}_2+jX_m}=\frac{4.031\angle7.13^\circ\cdot30\angle90^\circ}{4+j30.5}=\frac{120.93\angle97.13^\circ}{30.76\angle82.53^\circ}=3.931\angle14.60^\circ=3.805+j0.991\,\Omega

4. העכבה הכוללת לפאזה:

Zˉ=R1+jX1+Zˉp=(0.25+3.805)+j(0.5+0.991)=4.055+j1.491=4.320∠20.19∘ Ω\bar{Z}=R_1+jX_1+\bar{Z}_p=(0.25+3.805)+j(0.5+0.991)=4.055+j1.491=4.320\angle20.19^\circ\,\Omega

5. זרם הסטטור:

Iˉ1=Vˉ1Zˉ=230.94∠0∘4.320∠20.19∘=53.46∠−20.19∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_1}{\bar{Z}}=\frac{230.94\angle0^\circ}{4.320\angle20.19^\circ}=53.46\angle-20.19^\circ\,\text{A}

(גורם ההספק של המנוע: cos⁡20.19∘=0.939\cos20.19^\circ=0.939 מפגר.)

תשובה: I1≈53.5 AI_1\approx53.5\,\text{A}, Iˉ1≈53.5∠−20.2∘ A\bar{I}_1\approx53.5\angle-20.2^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

Tem≈173 N⋅mT_{em}\approx173\,\text{N}\cdot\text{m}

נתון: Iˉ1=53.46∠−20.19∘ A\bar{I}_1=53.46\angle-20.19^\circ\,\text{A}, Zˉp=3.931∠14.60∘ Ω\bar{Z}_p=3.931\angle14.60^\circ\,\Omega (מסעיף ב), Zˉ2=4.031∠7.13∘ Ω\bar{Z}_2=4.031\angle7.13^\circ\,\Omega, ns=1800n_s=1800 סל"ד.

מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.

רעיון: ההספק שעובר דרך מרווח האוויר לרוטור הוא ההספק בהתנגדות R2′s\frac{R'_2}{s} בשלוש הפאזות: Pag=3I2′2R2′sP_{ag}=3I'^2_2\frac{R'_2}{s}. המומנט האלקטרומגנטי הוא הספק זה חלקי המהירות הזוויתית הסינכרונית.

1. המתח על הענפים המקביליים (מתח הצומת):

Eˉ1=Iˉ1Zˉp=53.46∠−20.19∘⋅3.931∠14.60∘=210.17∠−5.59∘ V\bar{E}_1=\bar{I}_1\bar{Z}_p=53.46\angle-20.19^\circ\cdot3.931\angle14.60^\circ=210.17\angle-5.59^\circ\,\text{V}

2. זרם הרוטור המוחזר:

Iˉ2′=Eˉ1Zˉ2=210.17∠−5.59∘4.031∠7.13∘=52.14∠−12.72∘ A\bar{I}'_2=\frac{\bar{E}_1}{\bar{Z}_2}=\frac{210.17\angle-5.59^\circ}{4.031\angle7.13^\circ}=52.14\angle-12.72^\circ\,\text{A}

3. ההספק במרווח האוויר:

Pag=3I2′2R2′s=3⋅52.142⋅4=32619 WP_{ag}=3I'^2_2\frac{R'_2}{s}=3\cdot52.14^2\cdot4=32619\,\text{W}

4. המהירות הזוויתית הסינכרונית:

ωs=2πns60=2π⋅180060=188.50 rads\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1800}{60}=188.50\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

5. המומנט:

Tem=Pagωs=32619188.50=173.05 N⋅mT_{em}=\frac{P_{ag}}{\omega_s}=\frac{32619}{188.50}=173.05\,\text{N}\cdot\text{m}

(בדיקה: ההספק המכני המפותח Pmech=(1−s)Pag=0.95⋅32619=30988 WP_{mech}=(1-s)P_{ag}=0.95\cdot32619=30988\,\text{W}, ו-309882π⋅1710/60=30988179.07=173.05 N⋅m\frac{30988}{2\pi\cdot1710/60}=\frac{30988}{179.07}=173.05\,\text{N}\cdot\text{m} - אותו מומנט.)

תשובה: Tem≈173 N⋅mT_{em}\approx173\,\text{N}\cdot\text{m}

שאלה 5 · גנרטור DC מקבילי: כא"מ, הפסדי נחושת ונצילות

נתון גנרטור DC עם עירור מקבילי, בעל מתח נקוב 250 V250\,\text{V}, התנגדות העוגן Ra=0.12 ΩR_a=0.12\,\Omega והתנגדות העירור Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega. הפסדי ברזל נקובים+ הפסדים מכניים נקובים- 850 W850\,\text{W}. הגנרטור מספק עומס נקוב בהספק של 20 kW20\,\text{kW}.

במצב עבודה נקוב חשבו את:

א.

כא"מ.

(8 נקודות)
ב.

סך הפסדי נחושת.

(7 נקודות)
ג.

נצילות.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Ea≈259.9 VE_a\approx259.9\,\text{V}

נתון: V=250 VV=250\,\text{V}, Ra=0.12 ΩR_a=0.12\,\Omega, Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega, הספק לעומס Pout=20 kWP_{out}=20\,\text{kW}.

מבוקש: הכא"מ EaE_a של הגנרטור.

רעיון: בגנרטור מקבילי העוגן מספק גם את זרם העומס וגם את זרם העירור. נמצא את זרם העוגן, ואז הכא"מ הוא מתח ההדקים ועוד מפל המתח על העוגן.

כיוונים: הזרם IaI_a יוצא מהעוגן; בהדקים הוא מתפצל ל-ILI_L אל העומס ול-IfI_f אל ליפוף העירור, שניהם תחת המתח VV.

1. זרם העומס:

IL=PoutV=20000250=80 AI_L=\frac{P_{out}}{V}=\frac{20000}{250}=80\,\text{A}

2. זרם העירור (חוק אוהם):

If=VRf=250100=2.5 AI_f=\frac{V}{R_f}=\frac{250}{100}=2.5\,\text{A}

3. זרם העוגן (חוק הזרמים של קירכהוף):

Ia=IL+If=80+2.5=82.5 AI_a=I_L+I_f=80+2.5=82.5\,\text{A}

4. הכא"מ (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן):

Ea=V+IaRa=250+82.5⋅0.12=250+9.9=259.9 VE_a=V+I_aR_a=250+82.5\cdot0.12=250+9.9=259.9\,\text{V}

תשובה: Ea≈259.9 VE_a\approx259.9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PCu≈1441.75 WP_{Cu}\approx1441.75\,\text{W} (עוגן 816.75 W816.75\,\text{W} + עירור 625 W625\,\text{W})

נתון: Ia=82.5 AI_a=82.5\,\text{A}, If=2.5 AI_f=2.5\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.12 ΩR_a=0.12\,\Omega, Rf=100 ΩR_f=100\,\Omega.

מבוקש: סך הפסדי הנחושת - בליפוף העוגן ובליפוף העירור.

1. הפסדי הנחושת בעוגן:

PCu,a=Ia2Ra=82.52⋅0.12=816.75 WP_{Cu,a}=I_a^2R_a=82.5^2\cdot0.12=816.75\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת בליפוף העירור:

PCu,f=If2Rf=2.52⋅100=625 WP_{Cu,f}=I_f^2R_f=2.5^2\cdot100=625\,\text{W}

3. הסך:

PCu=PCu,a+PCu,f=816.75+625=1441.75 WP_{Cu}=P_{Cu,a}+P_{Cu,f}=816.75+625=1441.75\,\text{W}

תשובה: PCu≈1441.75 WP_{Cu}\approx1441.75\,\text{W} (כ-1.44 kW1.44\,\text{kW})

סעיף ג

תשובה:

beta≈89.7%\\beta\approx89.7\%

נתון: Pout=20000 WP_{out}=20000\,\text{W}, PCu=1441.75 WP_{Cu}=1441.75\,\text{W} (מסעיף ב), הפסדי ברזל + מכניים Prot=850 WP_{rot}=850\,\text{W}.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: בגנרטור הכניסה היא ההספק המכני מהמכונה המניעה, והוא שווה להספק המוצא ועוד כל ההפסדים.

1. הספק הכניסה:

Pin=Pout+PCu+Prot=20000+1441.75+850=22291.75 WP_{in}=P_{out}+P_{Cu}+P_{rot}=20000+1441.75+850=22291.75\,\text{W}

(בדיקה: Pin=EaIa+Prot=259.9⋅82.5+850=21441.75+850=22291.75 WP_{in}=E_aI_a+P_{rot}=259.9\cdot82.5+850=21441.75+850=22291.75\,\text{W}.)

2. הנצילות:

beta=PoutPin=2000022291.75=0.8972=89.72%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{20000}{22291.75}=0.8972=89.72\%

תשובה: beta≈89.7%\\beta\approx89.7\%

שאלה 6 · שנאי: פרמטרים מניסויי ריקם וקצר, חיבור מקבילי

נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של 100 kVA100\,\text{kVA}, מתחים נקובים 2400 V2400\,\text{V} בצד ראשוני ו-240 V240\,\text{V} בצד משני. לשנאי בוצע ניסוי ריקם וניסוי קצר. ניסוי ריקם בוצע בצד משני כאשר צד הראשוני של השנאי היה פתוח ואלה המדידות שהתקבלו מניסוי: Voc=240 VV_{oc}=240\,\text{V}, Ioc=4.5 AI_{oc}=4.5\,\text{A}, Poc=320 WP_{oc}=320\,\text{W}.

ניסוי קצר בוצע בצד ראשוני כאשר הצד המשני של השנאי היה מקוצר ואלה מדידות שהתקבלו מניסוי: Vsc=110 VV_{sc}=110\,\text{V}, Isc=41.67 AI_{sc}=41.67\,\text{A}, Psc=750 WP_{sc}=750\,\text{W}.

חשבו את:

א.

עכבת ענף המגנוט- R0R_0, X0X_0.

(11 נקודות)
ב.

עכבת הקצר (התנגדות והיגב הקצר).

(9 נקודות)
ג.

מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

בצד המשני (צד המדידה): R0=180 ΩR_0=180\,\Omega, X0≈55.8 ΩX_0\approx55.8\,\Omega; מוחזר לצד הראשוני: R0=18 kΩR_0=18\,\text{k}\Omega, X0≈5.58 kΩX_0\approx5.58\,\text{k}\Omega

נתון: ניסוי ריקם בצד המשני: Voc=240 VV_{oc}=240\,\text{V}, Ioc=4.5 AI_{oc}=4.5\,\text{A}, Poc=320 WP_{oc}=320\,\text{W}. יחס ההשנאה a=2400240=10a=\frac{2400}{240}=10.

מבוקש: R0R_0 ו-X0X_0 של ענף המגנוט המקבילי.

רעיון: בניסוי ריקם הזרם קטן, ולכן מזניחים את מפלי המתח על R1R_1, X1X_1 - כל המתח VocV_{oc} נמצא על ענף המגנוט, וכל ההספק PocP_{oc} הוא הפסדי ברזל ב-R0R_0. מפרקים את זרם הריקם לרכיב שבפאזה עם המתח (דרך R0R_0) ולרכיב המפגר ב-90∘90^\circ (דרך X0X_0).

1. גורם ההספק בריקם:

cos⁡φ0=PocVocIoc=320240⋅4.5=0.2963\cos\varphi_0=\frac{P_{oc}}{V_{oc}I_{oc}}=\frac{320}{240\cdot4.5}=0.2963, φ0=72.76∘\quad\varphi_0=72.76^\circ, sin⁡φ0=0.9551\quad\sin\varphi_0=0.9551

2. רכיב הזרם האקטיבי (דרך R0R_0):

Ic=Ioccos⁡φ0=4.5⋅0.2963=1.333 AI_c=I_{oc}\cos\varphi_0=4.5\cdot0.2963=1.333\,\text{A}

3. רכיב זרם המגנוט (דרך X0X_0):

Im=Iocsin⁡φ0=4.5⋅0.9551=4.298 AI_m=I_{oc}\sin\varphi_0=4.5\cdot0.9551=4.298\,\text{A}

4. הפרמטרים בצד שבו נמדדו (הצד המשני), לפי חוק אוהם:

R0=VocIc=2401.333=180 ΩR_0=\frac{V_{oc}}{I_c}=\frac{240}{1.333}=180\,\Omega \quad (וגם R0=Voc2Poc=2402320=180 ΩR_0=\frac{V_{oc}^2}{P_{oc}}=\frac{240^2}{320}=180\,\Omega)

X0=VocIm=2404.298=55.84 ΩX_0=\frac{V_{oc}}{I_m}=\frac{240}{4.298}=55.84\,\Omega

5. מעגל התמורה שבאיור מוחזר לצד הראשוני (סימני התג), ולכן מכפילים ב-a2=100a^2=100:

R0=180⋅100=18000 Ω=18 kΩR_{0}=180\cdot100=18000\,\Omega=18\,\text{k}\Omega

X0=55.84⋅100=5584 Ω≈5.58 kΩX_{0}=55.84\cdot100=5584\,\Omega\approx5.58\,\text{k}\Omega

תשובה: בצד המשני: R0=180 ΩR_0=180\,\Omega, X0≈55.8 ΩX_0\approx55.8\,\Omega; מוחזר לצד הראשוני (כמו באיור): R0=18 kΩR_0=18\,\text{k}\Omega, X0≈5.58 kΩX_0\approx5.58\,\text{k}\Omega

סעיף ב

תשובה:

Zsc≈2.64 ΩZ_{sc}\approx2.64\,\Omega: Rsc≈0.432 ΩR_{sc}\approx0.432\,\Omega, Xsc≈2.60 ΩX_{sc}\approx2.60\,\Omega (בצד הראשוני)

נתון: ניסוי קצר בצד הראשוני: Vsc=110 VV_{sc}=110\,\text{V}, Isc=41.67 AI_{sc}=41.67\,\text{A}, Psc=750 WP_{sc}=750\,\text{W}.

מבוקש: Rsc=R1+R2′R_{sc}=R_1+R'_2 ו-Xsc=X1+X2′X_{sc}=X_1+X'_2.

רעיון: בניסוי קצר המתח קטן, ולכן השטף קטן וענף המגנוט זניח - המקור רואה רק את העכבות הטוריות. כל ההספק הנמדד הוא הפסדי נחושת בהתנגדות הטורית. הזרם 41.67 A41.67\,\text{A} הוא הזרם הנקוב של הצד הראשוני (1000002400=41.67 A\frac{100000}{2400}=41.67\,\text{A}). הניסוי בוצע בצד הראשוני, ולכן הערכים מתקבלים ישירות בצד הראשוני.

1. גודל עכבת הקצר (חוק אוהם):

Zsc=VscIsc=11041.67=2.640 ΩZ_{sc}=\frac{V_{sc}}{I_{sc}}=\frac{110}{41.67}=2.640\,\Omega

2. התנגדות הקצר (מההספק):

Rsc=PscIsc2=75041.672=0.432 ΩR_{sc}=\frac{P_{sc}}{I_{sc}^2}=\frac{750}{41.67^2}=0.432\,\Omega

3. היגב הקצר:

Xsc=Zsc2−Rsc2=2.6402−0.4322=2.604 ΩX_{sc}=\sqrt{Z_{sc}^2-R_{sc}^2}=\sqrt{2.640^2-0.432^2}=2.604\,\Omega

כלומר Zˉsc=0.432+j2.604 Ω\bar{Z}_{sc}=0.432+j2.604\,\Omega (מוחזר לצד הראשוני). אם מניחים חלוקה שווה בין הליפופים: R1=R2′≈0.216 ΩR_1=R'_2\approx0.216\,\Omega, X1=X2′≈1.302 ΩX_1=X'_2\approx1.302\,\Omega. בצד המשני הערכים קטנים פי a2=100a^2=100: 0.00432+j0.02604 Ω0.00432+j0.02604\,\Omega.

תשובה: Rsc≈0.432 ΩR_{sc}\approx0.432\,\Omega, Xsc≈2.60 ΩX_{sc}\approx2.60\,\Omega (Zsc≈2.64 ΩZ_{sc}\approx2.64\,\Omega, בצד הראשוני)

סעיף ג

תשובה:

אותם מתחים נקובים ויחס השנאה; חיבור לפי קוטביות נכונה (ובתלת-פאזי - אותה קבוצת חיבור ואותו סדר פאזות); מתח קצר (עכבה ביחידות יחסיות) שווה או קרוב; יחס X/RX/R דומה; תדר זהה.

כדי ששנאים יעבדו במקביל בלי זרמי סחרור ויחלקו את העומס נכון, נדרשים התנאים הבאים:

1. אותם מתחים נקובים ואותו יחס השנאה. אם יחסי ההשנאה שונים, המתחים המשניים בריקם שונים, וזורם זרם סחרור בין השנאים גם בלי עומס - הוא מחמם אותם ומקטין את ההספק שאפשר לקחת.

2. קוטביות נכונה (בשנאים תלת-פאזיים: אותה קבוצת חיבור/הסטת פאזה ואותו סדר פאזות). חיבור בקוטביות הפוכה שקול לקצר - המתחים המשניים מתחברים בטור בלולאה.

3. מתח קצר שווה (עכבה שווה ביחידות יחסיות, uk%u_k\%). העומס מתחלק בין השנאים ביחס הפוך לעכבות; כשה-uk%u_k\% שווה, כל שנאי נטען באחוז זהה מההספק הנקוב שלו, ואף אחד לא נכנס לעומס יתר. (מקובל גם שיחס ההספקים לא יעלה על כ-1:31:3.)

4. יחס X/RX/R דומה, כדי שהזרמים של השנאים יהיו כמעט באותה פאזה וסכומם האלגברי יהיה קרוב לזרם העומס.

5. אותו תדר של רשת ההזנה (מתקיים כששניהם מוזנים מאותה רשת).

תשובה: יחס השנאה ומתחים נקובים זהים, קוטביות נכונה (ובתלת-פאזי - אותה קבוצת חיבור וסדר פאזות), מתח קצר (uk%u_k\%) שווה או קרוב ויחס X/RX/R דומה, ואותו תדר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.