מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, קיץ 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.
יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.
סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.
נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.
שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הספקים ותדר ברשת
נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב (מתח קו), , (זניח), תדר . הגנרטור מזין עומס נקוב בזרם פאזי נקוב של עם מקדם הספק נקוב של מפגר.
עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

כא"מ של הגנרטור.
סך ההספק האקטיבי וריאקטיבי שמספק הגנרטור לעומס.
מה קורה לתדר של המתח המיוצר ע"י הגנרטור אם נאיץ את מהירות הסיבוב של הרוטור?
יש להתייחס בתשובה למקרה שבו הגנרטור מחובר לרשת החשמל הארצית.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(פאזי); בערך קווי כ-
נתון: חיבור כוכב, , , , בגורם הספק מפגר.
מבוקש: הכא"מ של הגנרטור.
רעיון: עובדים במעגל התמורה הפאזי שבאיור. הזרם יוצא מהגנרטור אל העומס (כמסומן בחץ), והמתח מסומן עם בהדק העליון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה, הכא"מ שווה למתח ההדקים ועוד מפל המתח על ההיגב הסינכרוני:
1. מתח פאזי (בחיבור כוכב), ונבחר אותו כייחוס:
,
2. זווית הזרם: , והזרם מפגר אחרי המתח:
3. מפל המתח על ההיגב הסינכרוני:
4. הכא"מ:
5. בערך קווי:
הכא"מ גדול ממתח ההדקים, כצפוי בגנרטור המזין עומס השראי (עירור יתר). זווית העומס .
תשובה: לפאזה (כ- בין קווים)
סעיף ב
,
נתון: , , , .
מבוקש: ההספק האקטיבי וההספק הריאקטיבי הכוללים (שלוש פאזות).
1. ההספק האקטיבי הכולל:
(באותה תוצאה: )
2. ההספק הריאקטיבי הכולל (חיובי, כי העומס השראי והגנרטור מספק לו הספק ריאקטיבי):
(ההספק המדומה: , ואכן .)
תשובה: ,
סעיף ג
ברשת הארצית התדר נשאר : הרשת "קשיחה" ומחזיקה את הרוטור במהירות הסינכרונית; הגברת המומנט של המכונה המניעה רק מגדילה את זווית העומס ואת ההספק האקטיבי שהגנרטור מוסר לרשת (אם מגזימים - הגנרטור יוצא מסנכרון).
הסבר:
1. בגנרטור סינכרוני התדר קשור למהירות הסיבוב: ( - מספר הקטבים, - סל"ד). בגנרטור שעובד לבד (על עומס מבודד) - האצת הרוטור מגדילה את התדר (ואת הכא"מ) באופן יחסי למהירות.
2. כשהגנרטור מחובר לרשת החשמל הארצית, הרשת היא "רשת אינסופית": מחוברים אליה גנרטורים רבים בהספק כולל עצום, ולכן המתח והתדר שלה קבועים () ואינם תלויים בגנרטור בודד. השדה המסתובב של הסטטור מסתובב במהירות הסינכרונית שהרשת קובעת, והרוטור "נעול" עליו מגנטית.
3. ניסיון להאיץ את הרוטור פירושו הגדלת המומנט של המכונה המניעה (טורבינה). הרוטור מתקדם מעט ביחס לשדה, זווית העומס גדלה, וההספק האקטיבי שהגנרטור מוסר לרשת גדל לפי . המומנט האלקטרומגנטי הבולם גדל ומאזן את מומנט ההנעה, והרוטור ממשיך להסתובב במהירות הסינכרונית.
4. לכן התדר של המתח המיוצר אינו משתנה ונשאר . רק אם מומנט ההנעה גדל מעבר להספק המרבי () הגנרטור יוצא מסנכרון, ואז ההגנות מנתקות אותו מהרשת.
תשובה: התדר נשאר (נקבע ע"י הרשת). הגברת ההנעה מגדילה את זווית העומס ואת ההספק האקטיבי המסופק לרשת, ולא את המהירות; בגנרטור מבודד, לעומת זאת, התדר היה עולה.
שאלה 2 · שנאי חד-פאזי: מתח וזרם ענף המגנוט
נתון שנאי חד פאזי מוריד מתח עם יחס השנאה , בעל הספק נקוב , מתח משני נקוב .
.
השנאי מזין את העומס הנקוב עם מקדם הספק נקוב של מפגר כאשר מתח העומס (בצד המשני של השנאי) הוא .
עבור מצב עבודה נקוב חשבו את:

מפל מתח על ענף המיגנוט.
זרם דרך ענף המיגנוט של השנאי.
הסבירו מדוע בניסוי קצר של שנאי הפסדי ברזל נחשבים זניחים, ואילו בניסוי ריקם הפסדי הנחושת נחשבים זניחים?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(מוחזר לצד הראשוני; כ- בקנה מידה של הצד המשני)
נתון: , , , עומס נקוב בגורם הספק מפגר, , . הפרמטרים המסומנים בתג מוחזרים לצד הראשוני, ולכן כל מעגל התמורה שבאיור הוא בצד הראשוני.
מבוקש: המתח על ענף המגנוט ().
רעיון: מכירים את המתח והזרם בעומס, ולכן הולכים מהמוצא "אחורה": המתח על ענף המגנוט שווה למתח המוצא המוחזר ועוד מפל המתח על עכבת הליפוף המשני.
כיוונים (לפי האיור): הזרם זורם משמאל לימין דרך , אל העומס, ו- חיובי בהדק העליון. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של ענף המגנוט והמוצא:
1. מתח המוצא המוחזר לצד הראשוני (ייחוס):
2. זרם העומס הנקוב, והחזרתו לצד הראשוני:
,
מפגר:
3. עכבת הליפוף המשני (מוחזרת):
4. מפל המתח עליה:
5. המתח על ענף המגנוט:
בקנה מידה של הצד המשני זה .
תשובה: (כ-)
סעיף ב
(בצד הראשוני)
נתון: (מסעיף א), , במקביל.
מבוקש: הזרם שזורם מהצומת האמצעי כלפי מטה דרך ענף המגנוט (כמסומן בחץ באיור).
רעיון: שני הרכיבים של ענף המגנוט מחוברים במקביל לאותו מתח . נחשב את הזרם בכל רכיב לפי חוק אוהם ונחבר (חוק הזרמים של קירכהוף).
1. רכיב הזרם בהתנגדות (זרם הפסדי הברזל, בפאזה עם המתח):
2. רכיב הזרם בהיגב (זרם המגנוט, מפגר ב-):
3. הזרם בענף המגנוט:
(בדיקה: , ו-.)
הזרם הזה קטן (כ- מהזרם הנקוב הראשוני ), כמקובל בזרם ריקם של שנאי. בקנה מידה של הצד המשני הוא היה .
תשובה: ,
סעיף ג
בניסוי קצר המתח המופעל קטן מאוד (כמה אחוזים מהנקוב), ולכן השטף והפסדי הברזל (שתלויים בערך במתח בריבוע) זניחים, בעוד הזרם נקוב. בניסוי ריקם המתח נקוב אבל הזרם הוא רק זרם הריקם (כמה אחוזים מהנקוב), ולכן הפסדי הנחושת () זניחים.
הסבר:
1. הפסדי הברזל (היסטרזיס וזרמי מערבולת) תלויים בשטף בליבה, כלומר במתח המופעל: בקירוב . הפסדי הנחושת תלויים בזרם בליפופים: .
2. ניסוי קצר: הצד המשני מקוצר, ומעלים את המתח בראשוני רק עד שזורם הזרם הנקוב. בגלל הקצר מספיק מתח קטן מאוד - בדרך כלל עד מהמתח הנקוב. לכן השטף בליבה קטן, והפסדי הברזל קטנים פי מאות מהערך הנקוב (למשל ב- מתח: מהנקוב). לעומת זאת הזרם נקוב, ולכן כמעט כל ההספק הנמדד הוא הפסדי נחושת. גם ענף המגנוט כמעט לא מקבל זרם, ולכן מזניחים אותו.
3. ניסוי ריקם: מפעילים מתח נקוב, והצד השני פתוח. השטף נקוב, ולכן הפסדי הברזל נקובים. הזרם שזורם הוא רק זרם הריקם, בדרך כלל עד מהזרם הנקוב, ולכן הפסדי הנחושת קטנים פי מאות מהנקוב (למשל ב- זרם: ), ובצד הפתוח אין זרם בכלל. לכן כמעט כל ההספק הנמדד הוא הפסדי ברזל.
תשובה: בניסוי קצר המתח קטן מאוד, השטף קטן ולכן הפסדי הברזל זניחים (והזרם נקוב - נמדדים הפסדי הנחושת). בניסוי ריקם הזרם קטן מאוד (זרם ריקם בלבד), ולכן הפסדי הנחושת זניחים (והמתח נקוב - נמדדים הפסדי הברזל).
שאלה 3 · מנוע DC מקבילי: כא"מ, מומנט ונצילות
נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור מקבילי המוזן במתח נקוב של . התנגדות העוגן והתנגדות העירור . הפסדים מכניים נקובים+ הפסדי ברזל נקובים- . זרם נקוב , מהירות נקובה סל"ד.
במצב עבודה נקוב, חשבו את:
כא"מ של המנוע.
המומנט האלקטרו-מגנטי שמייצר המנוע.
נצילות המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , זרם הזנה (קו) .
מבוקש: הכא"מ הנגדי .
רעיון: במנוע מקבילי הזרם מהקו מתפצל לזרם עירור ולזרם עוגן. נמצא את זרם העוגן, ואז הכא"מ הוא מתח ההזנה פחות מפל המתח על העוגן.
כיוונים: הזרם נכנס למנוע מהמקור; ממנו זורם דרך ליפוף העירור ו- דרך העוגן, שניהם תחת המתח . בעוגן הכא"מ מתנגד לזרם.
1. זרם העירור (ליפוף העירור מחובר ישירות על המתח, חוק אוהם):
2. זרם העוגן (חוק הזרמים של קירכהוף):
3. הכא"מ (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן, ):
תשובה:
סעיף ב
נתון: , (מסעיף א), סל"ד.
מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.
רעיון: ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר מהצד החשמלי לצד המכני) הוא , והמומנט הוא ההספק חלקי המהירות הזוויתית.
1. ההספק האלקטרומגנטי:
2. המהירות הזוויתית:
3. המומנט:
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , (מסעיף ב), הפסדים מכניים + ברזל .
מבוקש: הנצילות .
1. הספק הכניסה (חשמלי, מהמקור):
2. הספק המוצא (מכני, בציר): מההספק האלקטרומגנטי מחסירים את ההפסדים המכניים והפסדי הברזל:
3. הנצילות:
(בדיקת מאזן הפסדים: נחושת עוגן , עירור , ועוד - סה"כ .)
תשובה:
שאלה 4 · מנוע השראה: מהירות, זרם סטטור ומומנט
נתון מנוע השראה תלת פאזי מחובר בכוכב, בעל קטבים, מוזן ממתח (מתח קו), תדר .
המנוע עובד עם גורם חליקה של . הפסדי ברזל זניחים (התנגדות שואפת לאינסוף).
עבור מצב עבודה זה, חשבו את:

מהירות המנוע.
זרם הסטטור.
מומנט האלקטרו-מגנטי שמיצר המנוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
סל"ד
נתון: קטבים, , .
מבוקש: מהירות הרוטור .
רעיון: קודם מוצאים את המהירות הסינכרונית של השדה המסתובב, והחליקה אומרת בכמה הרוטור מפגר אחריה: .
1. המהירות הסינכרונית:
סל"ד
2. מהירות הרוטור:
סל"ד
תשובה: סל"ד
סעיף ב
נתון: בכוכב, , , , , , , .
מבוקש: זרם הסטטור .
רעיון: עובדים במעגל התמורה הפאזי שבאיור. הזרם נכנס מהמקור דרך , ; בצומת הוא מתפצל ל- (כלפי מטה דרך , כי הוא נתק) ול- (דרך ו-). ענף המגנוט וענף הרוטור במקביל, והצירוף שלהם בטור עם עכבת הסטטור. מחשבים את העכבה הכוללת ומחלקים את המתח הפאזי בה (חוק אוהם).
1. המתח הפאזי (ייחוס):
,
2. עכבת ענף הרוטור:
,
3. חיבור מקבילי של ענף הרוטור עם :
4. העכבה הכוללת לפאזה:
5. זרם הסטטור:
(גורם ההספק של המנוע: מפגר.)
תשובה: ,
סעיף ג
נתון: , (מסעיף ב), , סל"ד.
מבוקש: המומנט האלקטרומגנטי.
רעיון: ההספק שעובר דרך מרווח האוויר לרוטור הוא ההספק בהתנגדות בשלוש הפאזות: . המומנט האלקטרומגנטי הוא הספק זה חלקי המהירות הזוויתית הסינכרונית.
1. המתח על הענפים המקביליים (מתח הצומת):
2. זרם הרוטור המוחזר:
3. ההספק במרווח האוויר:
4. המהירות הזוויתית הסינכרונית:
5. המומנט:
(בדיקה: ההספק המכני המפותח , ו- - אותו מומנט.)
תשובה:
שאלה 5 · גנרטור DC מקבילי: כא"מ, הפסדי נחושת ונצילות
נתון גנרטור DC עם עירור מקבילי, בעל מתח נקוב , התנגדות העוגן והתנגדות העירור . הפסדי ברזל נקובים+ הפסדים מכניים נקובים- . הגנרטור מספק עומס נקוב בהספק של .
במצב עבודה נקוב חשבו את:
כא"מ.
סך הפסדי נחושת.
נצילות.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , , הספק לעומס .
מבוקש: הכא"מ של הגנרטור.
רעיון: בגנרטור מקבילי העוגן מספק גם את זרם העומס וגם את זרם העירור. נמצא את זרם העוגן, ואז הכא"מ הוא מתח ההדקים ועוד מפל המתח על העוגן.
כיוונים: הזרם יוצא מהעוגן; בהדקים הוא מתפצל ל- אל העומס ול- אל ליפוף העירור, שניהם תחת המתח .
1. זרם העומס:
2. זרם העירור (חוק אוהם):
3. זרם העוגן (חוק הזרמים של קירכהוף):
4. הכא"מ (חוק המתחים של קירכהוף במעגל העוגן):
תשובה:
סעיף ב
(עוגן + עירור )
נתון: , (מסעיף א), , .
מבוקש: סך הפסדי הנחושת - בליפוף העוגן ובליפוף העירור.
1. הפסדי הנחושת בעוגן:
2. הפסדי הנחושת בליפוף העירור:
3. הסך:
תשובה: (כ-)
סעיף ג
נתון: , (מסעיף ב), הפסדי ברזל + מכניים .
מבוקש: הנצילות .
רעיון: בגנרטור הכניסה היא ההספק המכני מהמכונה המניעה, והוא שווה להספק המוצא ועוד כל ההפסדים.
1. הספק הכניסה:
(בדיקה: .)
2. הנצילות:
תשובה:
שאלה 6 · שנאי: פרמטרים מניסויי ריקם וקצר, חיבור מקבילי
נתון שנאי חד פאזי בעל הספק נקוב של , מתחים נקובים בצד ראשוני ו- בצד משני. לשנאי בוצע ניסוי ריקם וניסוי קצר. ניסוי ריקם בוצע בצד משני כאשר צד הראשוני של השנאי היה פתוח ואלה המדידות שהתקבלו מניסוי: , , .
ניסוי קצר בוצע בצד ראשוני כאשר הצד המשני של השנאי היה מקוצר ואלה מדידות שהתקבלו מניסוי: , , .
חשבו את:

עכבת ענף המגנוט- , .
עכבת הקצר (התנגדות והיגב הקצר).
מה הם התנאים לחיבור שנאים במקביל.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
בצד המשני (צד המדידה): , ; מוחזר לצד הראשוני: ,
נתון: ניסוי ריקם בצד המשני: , , . יחס ההשנאה .
מבוקש: ו- של ענף המגנוט המקבילי.
רעיון: בניסוי ריקם הזרם קטן, ולכן מזניחים את מפלי המתח על , - כל המתח נמצא על ענף המגנוט, וכל ההספק הוא הפסדי ברזל ב-. מפרקים את זרם הריקם לרכיב שבפאזה עם המתח (דרך ) ולרכיב המפגר ב- (דרך ).
1. גורם ההספק בריקם:
, ,
2. רכיב הזרם האקטיבי (דרך ):
3. רכיב זרם המגנוט (דרך ):
4. הפרמטרים בצד שבו נמדדו (הצד המשני), לפי חוק אוהם:
(וגם )
5. מעגל התמורה שבאיור מוחזר לצד הראשוני (סימני התג), ולכן מכפילים ב-:
תשובה: בצד המשני: , ; מוחזר לצד הראשוני (כמו באיור): ,
סעיף ב
: , (בצד הראשוני)
נתון: ניסוי קצר בצד הראשוני: , , .
מבוקש: ו-.
רעיון: בניסוי קצר המתח קטן, ולכן השטף קטן וענף המגנוט זניח - המקור רואה רק את העכבות הטוריות. כל ההספק הנמדד הוא הפסדי נחושת בהתנגדות הטורית. הזרם הוא הזרם הנקוב של הצד הראשוני (). הניסוי בוצע בצד הראשוני, ולכן הערכים מתקבלים ישירות בצד הראשוני.
1. גודל עכבת הקצר (חוק אוהם):
2. התנגדות הקצר (מההספק):
3. היגב הקצר:
כלומר (מוחזר לצד הראשוני). אם מניחים חלוקה שווה בין הליפופים: , . בצד המשני הערכים קטנים פי : .
תשובה: , (, בצד הראשוני)
סעיף ג
אותם מתחים נקובים ויחס השנאה; חיבור לפי קוטביות נכונה (ובתלת-פאזי - אותה קבוצת חיבור ואותו סדר פאזות); מתח קצר (עכבה ביחידות יחסיות) שווה או קרוב; יחס דומה; תדר זהה.
כדי ששנאים יעבדו במקביל בלי זרמי סחרור ויחלקו את העומס נכון, נדרשים התנאים הבאים:
1. אותם מתחים נקובים ואותו יחס השנאה. אם יחסי ההשנאה שונים, המתחים המשניים בריקם שונים, וזורם זרם סחרור בין השנאים גם בלי עומס - הוא מחמם אותם ומקטין את ההספק שאפשר לקחת.
2. קוטביות נכונה (בשנאים תלת-פאזיים: אותה קבוצת חיבור/הסטת פאזה ואותו סדר פאזות). חיבור בקוטביות הפוכה שקול לקצר - המתחים המשניים מתחברים בטור בלולאה.
3. מתח קצר שווה (עכבה שווה ביחידות יחסיות, ). העומס מתחלק בין השנאים ביחס הפוך לעכבות; כשה- שווה, כל שנאי נטען באחוז זהה מההספק הנקוב שלו, ואף אחד לא נכנס לעומס יתר. (מקובל גם שיחס ההספקים לא יעלה על כ-.)
4. יחס דומה, כדי שהזרמים של השנאים יהיו כמעט באותה פאזה וסכומם האלגברי יהיה קרוב לזרם העומס.
5. אותו תדר של רשת ההזנה (מתקיים כששניהם מוזנים מאותה רשת).
תשובה: יחס השנאה ומתחים נקובים זהים, קוטביות נכונה (ובתלת-פאזי - אותה קבוצת חיבור וסדר פאזות), מתח קצר () שווה או קרוב ויחס דומה, ואותו תדר.