דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מכונות חשמל והנע לטכנאים 97163 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97163 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 93619 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במכונות חשמל והנע לטכנאים, אביב 2026 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שש שאלות.

יש לענות על ארבע שאלות בלבד, ערך כל שאלה 25 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת הנוסחאות המצורפת לשאלון זה.

נוסחאון מה"ט במכונות חשמל והנע - להורדה ב-PDF, 84 עמודים.

שאלה 1 · גנרטור סינכרוני: כא"מ, הפסדים ונצילות

נתון גנרטור סינכרוני מחובר בכוכב, מתח נקוב 12.5 kV12.5\,\text{kV} (מתח קו), הספק נקוב 80 MVA80\,\text{MVA}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}. מקדם הספק של העומס הנקוב הוא 0.80.8 מפגר.

Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega (לכל פאזה). הפסדים מכניים נקובים 1.2 MW1.2\,\text{MW} והפסדי ברזל נקובים 0.8 MW0.8\,\text{MW}. מתח העירור הנקוב של הגנרטור 200 V200\,\text{V} והתנגדות סליל העירור Rf=0.1 ΩR_f=0.1\,\Omega.

עבור מצב עבודה נקוב, חשבו את:

א.

כא"מ של הגנרטור.

(12 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת של הגנרטור.

(6 נקודות)
ג.

נצילות הגנרטור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Eph≈12.67∠23.18∘ kVE_{ph}\approx12.67\angle23.18^\circ\,\text{kV} לפאזה (כ-21.95 kV21.95\,\text{kV} במונחי מתח קו)

נתון: חיבור כוכב, UL=12.5 kVU_L=12.5\,\text{kV}, Sn=80 MVAS_n=80\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 מפגר, Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega, Xs=1.8 ΩX_s=1.8\,\Omega לפאזה.

מבוקש: הכא"מ EE (לפאזה) במצב נקוב.

רעיון: במעגל התמורה לפאזה שבאיור, הכא"מ EAE_A שווה למתח הפאזה בהדקים ועוד מפל המתח על RaR_a ועל jXsjX_s. נמצא את מתח הפאזה ואת הזרם הנקוב, ונחבר פאזורית.

סימון: זרם העוגן IˉA\bar{I}_A יוצא מהגנרטור אל העומס (מההדק העליון, כמו בחץ שבאיור), והמתח Vˉph\bar{V}_{ph} נמדד בין ההדקים, ++ למעלה. ניקח את Vˉph\bar{V}_{ph} כפאזור הייחוס (זווית 0∘0^\circ). לפי חוק קירכהוף למתחים בלולאה:

EˉA=Vˉph+IˉA (Ra+jXs)\bar{E}_A=\bar{V}_{ph}+\bar{I}_A\,(R_a+jX_s)

1. מתח הפאזה (בחיבור כוכב מתח הקו גדול פי 3\sqrt3):

Vph=UL3=125003=7216.9 VV_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{12500}{\sqrt3}=7216.9\,\text{V}

ולכן Vˉph=7216.9∠0∘ V\bar{V}_{ph}=7216.9\angle0^\circ\,\text{V}.

2. הזרם הנקוב (בכוכב זרם הקו הוא זרם הפאזה):

IA=Sn3 UL=80⋅1063⋅12500=3695.0 AI_A=\frac{S_n}{\sqrt3\,U_L}=\frac{80\cdot10^6}{\sqrt3\cdot12500}=3695.0\,\text{A}

3. זווית הזרם: φ=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi=\arccos0.8=36.87^\circ, והזרם מפגר אחרי המתח, לכן:

IˉA=3695.0∠−36.87∘=2956.0−j2217.0 A\bar{I}_A=3695.0\angle-36.87^\circ=2956.0-j2217.0\,\text{A}

4. מפל המתח על עכבת הסטטור. העכבה בצורה קוטבית:

Zˉ=Ra+jXs=0.15+j1.8=1.806∠85.24∘ Ω\bar{Z}=R_a+jX_s=0.15+j1.8=1.806\angle85.24^\circ\,\Omega

IˉAZˉ=3695.0∠−36.87∘⋅1.806∠85.24∘=6674.1∠48.37∘ V\bar{I}_A\bar{Z}=3695.0\angle-36.87^\circ\cdot1.806\angle85.24^\circ=6674.1\angle48.37^\circ\,\text{V}

ובצורה קרטזית: IˉAZˉ=4434.1+j4988.3 V\bar{I}_A\bar{Z}=4434.1+j4988.3\,\text{V}

5. הכא"מ:

EˉA=7216.9+(4434.1+j4988.3)=11650.9+j4988.3 V\bar{E}_A=7216.9+(4434.1+j4988.3)=11650.9+j4988.3\,\text{V}

מעבר לצורה קוטבית:

EA=11650.92+4988.32=12673.9 VE_A=\sqrt{11650.9^2+4988.3^2}=12673.9\,\text{V}, δ=arctan⁡4988.311650.9=23.18∘\delta=\arctan\frac{4988.3}{11650.9}=23.18^\circ

EˉA=12673.9∠23.18∘ V\bar{E}_A=12673.9\angle23.18^\circ\,\text{V}

6. במונחי מתח קו (לצורך השוואה למתח הנקוב): 3⋅12673.9=21951.8 V≈21.95 kV\sqrt3\cdot12673.9=21951.8\,\text{V}\approx21.95\,\text{kV}. הכא"מ גדול בהרבה ממתח ההדקים, כצפוי בגנרטור שמזין עומס השראי (מעורר-יתר).

תשובה: Eph≈12674∠23.18∘ VE_{ph}\approx12674\angle23.18^\circ\,\text{V} לפאזה (כ-21.95 kV21.95\,\text{kV} מתח קו).

סעיף ב

תשובה:

בסטטור ΔPCu=6.144 MW\Delta P_{Cu}=6.144\,\text{MW}, בסליל העירור ΔPf=0.4 MW\Delta P_f=0.4\,\text{MW}; סה"כ 6.544 MW6.544\,\text{MW}

נתון: IA=3695.0 AI_A=3695.0\,\text{A} (מסעיף א), Ra=0.15 ΩR_a=0.15\,\Omega לפאזה, מתח עירור Uf=200 VU_f=200\,\text{V}, Rf=0.1 ΩR_f=0.1\,\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת - בסלילי הסטטור (העוגן) ובסליל העירור שברוטור.

1. הפסדי הנחושת בסטטור (שלוש פאזות, בכל אחת זרם IAI_A דרך RaR_a):

ΔPCu=3IA2Ra=3⋅3695.02⋅0.15=6.144⋅106 W=6.144 MW\Delta P_{Cu}=3I_A^2R_a=3\cdot3695.0^2\cdot0.15=6.144\cdot10^6\,\text{W}=6.144\,\text{MW}

2. זרם העירור (סליל העירור מוזן במתח ישר, חוק אוהם):

If=UfRf=2000.1=2000 AI_f=\frac{U_f}{R_f}=\frac{200}{0.1}=2000\,\text{A}

3. הפסדי הנחושת בסליל העירור:

ΔPf=If2Rf=20002⋅0.1=400 000 W=0.4 MW\Delta P_f=I_f^2R_f=2000^2\cdot0.1=400\,000\,\text{W}=0.4\,\text{MW}

4. סך הפסדי הנחושת:

ΔPCu+ΔPf=6.144+0.4=6.544 MW\Delta P_{Cu}+\Delta P_f=6.144+0.4=6.544\,\text{MW}

תשובה: הפסדי נחושת בסטטור 6.144 MW6.144\,\text{MW}, בסליל העירור 0.4 MW0.4\,\text{MW}, ובסך הכול 6.544 MW6.544\,\text{MW}.

סעיף ג

תשובה:

beta≈88.2%\\beta\approx88.2\%

נתון: Sn=80 MVAS_n=80\,\text{MVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, הפסדים מכניים 1.2 MW1.2\,\text{MW}, הפסדי ברזל 0.8 MW0.8\,\text{MW}, הפסדי נחושת מסעיף ב.

מבוקש: הנצילות beta=PoutPin\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}.

רעיון: הספק המוצא הוא ההספק החשמלי לעומס. הספק הכניסה (המכני, בציר) שווה להספק המוצא ועוד כל ההפסדים: מכניים, ברזל, נחושת בסטטור ונחושת בעירור.

1. הספק המוצא:

Pout=Sncos⁡φ=80⋅0.8=64 MWP_{out}=S_n\cos\varphi=80\cdot0.8=64\,\text{MW}

2. סך ההפסדים:

ΣΔP=ΔPmech+ΔPFe+ΔPCu+ΔPf=1.2+0.8+6.144+0.4=8.544 MW\Sigma\Delta P=\Delta P_{mech}+\Delta P_{Fe}+\Delta P_{Cu}+\Delta P_f=1.2+0.8+6.144+0.4=8.544\,\text{MW}

3. הספק הכניסה:

Pin=Pout+ΣΔP=64+8.544=72.544 MWP_{in}=P_{out}+\Sigma\Delta P=64+8.544=72.544\,\text{MW}

4. הנצילות:

beta=PoutPin=6472.544=0.8822=88.2%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{64}{72.544}=0.8822=88.2\%

(אם מזינים את סליל העירור ממקור נפרד ולא סופרים את הפסדיו, מקבלים beta=6464+8.144=88.7%\\beta=\frac{64}{64+8.144}=88.7\%.)

תשובה: beta≈88.2%\\beta\approx88.2\%.

שאלה 2 · שנאי תלת פאזי: הפסדי נחושת, נצילות, חיבור מקבילי

נתון שנאי תלת פאזי בחיבור כוכב-כוכב (Y/Y)(Y/Y). נתונים נקובים של השנאי הם:

הספק 800 kVA800\,\text{kVA}, מתח קו בצד הראשוני 33 kV33\,\text{kV}, מתח קו בצד המשני 400 V400\,\text{V}, הפסדי ברזל 4500 W4500\,\text{W}

R1=6.2 ΩR_1=6.2\,\Omega, X1=22 ΩX_1=22\,\Omega, R2=1.2 mΩR_2=1.2\,\text{m}\Omega, X2=8 mΩX_2=8\,\text{m}\Omega

עבור מצב עבודה נקוב עם גורם הספק 0.80.8 מפגר, חשבו את:

א.

הפסדי נחושת של השנאי.

(9 נקודות)
ב.

נצילות השנאי.

(7 נקודות)
ג.

מה התנאים לחיבור שנאים במקביל?

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ΔPCu≈8444 W\Delta P_{Cu}\approx8444\,\text{W}

נתון: Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}, U1L=33 kVU_{1L}=33\,\text{kV}, U2L=400 VU_{2L}=400\,\text{V}, חיבור Y/YY/Y, התנגדויות לפאזה R1=6.2 ΩR_1=6.2\,\Omega, R2=1.2 mΩR_2=1.2\,\text{m}\Omega.

מבוקש: הפסדי הנחושת במצב נקוב.

רעיון: הפסדי הנחושת הם סכום ההפסדים בליפוף הראשוני ובליפוף המשני, בשלוש הפאזות. בחיבור כוכב זרם הפאזה שווה לזרם הקו, ולכן נחשב את הזרמים הנקובים בשני הצדדים.

1. הזרם הנקוב בצד הראשוני:

I1=Sn3 U1L=800 0003⋅33 000=14.00 AI_1=\frac{S_n}{\sqrt3\,U_{1L}}=\frac{800\,000}{\sqrt3\cdot33\,000}=14.00\,\text{A}

2. הזרם הנקוב בצד המשני:

I2=Sn3 U2L=800 0003⋅400=1154.7 AI_2=\frac{S_n}{\sqrt3\,U_{2L}}=\frac{800\,000}{\sqrt3\cdot400}=1154.7\,\text{A}

3. הפסדי הנחושת בליפוף הראשוני:

ΔPCu1=3I12R1=3⋅14.002⋅6.2=3643.7 W\Delta P_{Cu1}=3I_1^2R_1=3\cdot14.00^2\cdot6.2=3643.7\,\text{W}

4. הפסדי הנחושת בליפוף המשני:

ΔPCu2=3I22R2=3⋅1154.72⋅0.0012=4800.0 W\Delta P_{Cu2}=3I_2^2R_2=3\cdot1154.7^2\cdot0.0012=4800.0\,\text{W}

5. סך הפסדי הנחושת:

ΔPCu=ΔPCu1+ΔPCu2=3643.7+4800.0=8443.7 W\Delta P_{Cu}=\Delta P_{Cu1}+\Delta P_{Cu2}=3643.7+4800.0=8443.7\,\text{W}

תשובה: ΔPCu≈8444 W≈8.44 kW\Delta P_{Cu}\approx8444\,\text{W}\approx8.44\,\text{kW}.

סעיף ב

תשובה:

beta≈98.0%\\beta\approx98.0\%

נתון: Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}, cos⁡φ2=0.8\cos\varphi_2=0.8, ΔPFe=4500 W\Delta P_{Fe}=4500\,\text{W}, ΔPCu=8443.7 W\Delta P_{Cu}=8443.7\,\text{W} (מסעיף א).

מבוקש: הנצילות במצב נקוב.

1. הספק המוצא (העומס הנקוב):

Pout=Sncos⁡φ2=800 000⋅0.8=640 000 WP_{out}=S_n\cos\varphi_2=800\,000\cdot0.8=640\,000\,\text{W}

2. הספק הכניסה = מוצא + הפסדי ברזל + הפסדי נחושת:

Pin=640 000+4500+8443.7=652 943.7 WP_{in}=640\,000+4500+8443.7=652\,943.7\,\text{W}

3. הנצילות:

beta=PoutPin=640 000652 943.7=0.9802=98.0%\\beta=\frac{P_{out}}{P_{in}}=\frac{640\,000}{652\,943.7}=0.9802=98.0\%

תשובה: beta≈98.0%\\beta\approx98.0\%.

סעיף ג

תשובה:

יחס השנאה (מתחים נקובים) שווה, אותה קבוצת חיבור (הסטת מופע) ואותו סדר פאזות, מתח קצר uk%u_k\% שווה (בקירוב), ורצוי יחס R/XR/X דומה ויחס הספקים שאינו עולה על 1:31:3.

כשמחברים שנאים במקביל, הראשוניים מחוברים לאותה רשת והמשניים לאותו פס. כדי שלא יזרום זרם חוזר (זרם סחרור) ביניהם בריקם, וכדי שהעומס יתחלק ביניהם לפי ההספקים הנקובים, נדרשים התנאים הבאים:

1. יחס השנאה שווה (אותם מתחים נקובים בראשוני ובמשני). אם יחסי ההשנאה שונים, מתחי המשני שונים, וההפרש ביניהם מזרים זרם סחרור דרך עכבות הקצר הקטנות כבר בריקם.

2. אותה קבוצת חיבור (אותה הסטת מופע בין מתחי הראשוני למשני, למשל שניהם Yy0Yy0). אחרת יש הפרש פאזה בין מתחי המשני, וזה שקול לקצר חלקי.

3. אותו סדר פאזות ושיוך נכון של ההדקים (מחברים הדק aa להדק aa וכו').

4. מתח קצר uk%u_k\% שווה (בקירוב, סטייה של עד כ-10%10\%). העומס מתחלק בין השנאים ביחס הפוך לעכבות הקצר היחסיות; רק כש-uk%u_k\% שווה כל שנאי מעמיס בהתאם להספקו הנקוב, ואף אחד לא נכנס לעומס יתר לפני האחר.

5. יחס Rk/XkR_k/X_k דומה, כדי שהזרמים של השנאים יהיו באותה פאזה וסכומם יהיה מרבי.

6. יחס ההספקים הנקובים לא יעלה על כ-1:31:3 (בגלל תנאים 4-5 קשה לקיים אותם בשנאים שונים מאוד בגודלם).

תשובה: יחס השנאה שווה, אותה קבוצת חיבור ואותו סדר פאזות (תנאים הכרחיים); מתח קצר שווה (בקירוב) ויחס R/XR/X דומה; יחס הספקים עד 1:31:3.

שאלה 3 · מנוע DC טורי: זרם, הפסדים וכא"מ

נתון מנוע לזרם ישר בעל עירור טורי המוזן במתח נקוב של 240 V240\,\text{V}. התנגדות העוגן Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega והתנגדות העירור Rf=0.15 ΩR_f=0.15\,\Omega. המומנט הנקוב של המנוע 85 Nm85\,\text{Nm}, מהירות נקובה 12001200 סל"ד ונצילות נקובה 90%90\%. הפסדי ברזל זניחים. ניתן להזניח את מפל המתח על המברשות.

חשבו את:

א.

זרם נקוב של המנוע.

(10 נקודות)
ב.

הפסדי נחושת והפסדים מכניים של המנוע במצב עבודה נקוב.

(10 נקודות)
ג.

כא"מ המנוע במצב עבודה נקוב.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

I≈49.45 AI\approx49.45\,\text{A}

נתון: U=240 VU=240\,\text{V}, Tn=85 NmT_n=85\,\text{Nm} (מומנט בציר), n=1200 rpmn=1200\,\text{rpm}, beta=90%\\beta=90\%.

מבוקש: הזרם הנקוב.

רעיון: מהמומנט והמהירות נמצא את הספק המוצא המכני, מהנצילות את הספק הכניסה החשמלי, ומ-Pin=U⋅IP_{in}=U\cdot I את הזרם. במנוע טורי זרם ההזנה עובר גם בעוגן וגם בסליל העירור, ולכן זה הזרם היחיד במנוע.

1. המהירות הזוויתית:

ω=2πn60=2π⋅120060=125.66 rad/s\omega=\frac{2\pi n}{60}=\frac{2\pi\cdot1200}{60}=125.66\,\text{rad/s}

2. הספק המוצא:

Pout=Tn ω=85⋅125.66=10 681.4 WP_{out}=T_n\,\omega=85\cdot125.66=10\,681.4\,\text{W}

3. הספק הכניסה:

Pin=Poutbeta=10 681.40.9=11 868.2 WP_{in}=\frac{P_{out}}{\\beta}=\frac{10\,681.4}{0.9}=11\,868.2\,\text{W}

4. הזרם הנקוב:

I=PinU=11 868.2240=49.45 AI=\frac{P_{in}}{U}=\frac{11\,868.2}{240}=49.45\,\text{A}

תשובה: In=Ia=If≈49.45 AI_n=I_a=I_f\approx49.45\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

ΔPCu≈978 W\Delta P_{Cu}\approx978\,\text{W}, ΔPmech≈209 W\Delta P_{mech}\approx209\,\text{W}

נתון: I=49.45 AI=49.45\,\text{A}, Pin=11 868.2 WP_{in}=11\,868.2\,\text{W}, Pout=10 681.4 WP_{out}=10\,681.4\,\text{W} (מסעיף א), Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=0.15 ΩR_f=0.15\,\Omega. הפסדי ברזל ומפל המתח על המברשות זניחים.

מבוקש: הפסדי הנחושת וההפסדים המכניים.

רעיון: ההפרש בין הספק הכניסה להספק המוצא הוא סך ההפסדים. בלי הפסדי ברזל, ההפסדים הם נחושת (בעוגן ובעירור הטורי) ומכניים. נחשב את הנחושת מהזרם, והשאר הם ההפסדים המכניים.

1. סך ההפסדים:

ΣΔP=Pin−Pout=11 868.2−10 681.4=1186.8 W\Sigma\Delta P=P_{in}-P_{out}=11\,868.2-10\,681.4=1186.8\,\text{W}

2. הפסדי הנחושת - אותו זרם עובר ב-RaR_a וב-RfR_f המחוברים בטור:

ΔPCu=I2(Ra+Rf)=49.452⋅(0.25+0.15)=978.2 W\Delta P_{Cu}=I^2(R_a+R_f)=49.45^2\cdot(0.25+0.15)=978.2\,\text{W}

(מתוכם בעוגן I2Ra=611.4 WI^2R_a=611.4\,\text{W} ובעירור I2Rf=366.8 WI^2R_f=366.8\,\text{W}.)

3. ההפסדים המכניים:

ΔPmech=ΣΔP−ΔPCu=1186.8−978.2=208.7 W\Delta P_{mech}=\Sigma\Delta P-\Delta P_{Cu}=1186.8-978.2=208.7\,\text{W}

תשובה: הפסדי נחושת ≈978 W\approx978\,\text{W}, הפסדים מכניים ≈209 W\approx209\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

E≈220.2 VE\approx220.2\,\text{V}

נתון: U=240 VU=240\,\text{V}, I=49.45 AI=49.45\,\text{A}, Ra=0.25 ΩR_a=0.25\,\Omega, Rf=0.15 ΩR_f=0.15\,\Omega.

מבוקש: הכא"מ הנגדי EE של העוגן.

סימון: הזרם II נכנס מההדק החיובי של המקור, עובר דרך סליל העירור ודרך העוגן. הכא"מ EE במנוע מתנגד לזרם. לפי חוק קירכהוף למתחים בלולאה:

U=E+I(Ra+Rf)U=E+I(R_a+R_f)

1. מבודדים את EE ומציבים:

E=U−I(Ra+Rf)=240−49.45⋅(0.25+0.15)=240−19.78=220.2 VE=U-I(R_a+R_f)=240-49.45\cdot(0.25+0.15)=240-19.78=220.2\,\text{V}

בדיקה: ההספק האלקטרומגנטי E⋅I=220.2⋅49.45=10 890 WE\cdot I=220.2\cdot49.45=10\,890\,\text{W}, וההפרש בינו לבין Pout=10 681 WP_{out}=10\,681\,\text{W} הוא 209 W209\,\text{W} - בדיוק ההפסדים המכניים מסעיף ב.

תשובה: E≈220.2 VE\approx220.2\,\text{V}.

שאלה 4 · מנוע השראה בהזנת ממיר תדר

מנוע השראה תלת פאזי, חיבור כוכב, בעל 44 קטבים מוזן מווסת מהירות. הווסת שומר על יחס מתח/תדר קבוע.

R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2′=0.4 ΩR_2'=0.4\,\Omega

בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz}, X1+X2′=4 ΩX_1+X_2'=4\,\Omega. ניתן להזניח את הפסדי ברזל ואת ענף המגנוט (אפשר להניח שעכבת ענף המגנוט שואפת לאינסוף).

בהתחלה הפעולה מספק הממיר מתח למנוע של 480 V480\,\text{V} (מתח קו) בתדר של 60 Hz60\,\text{Hz}. אחר כך הממיר מוריד את התדר ל-45 Hz45\,\text{Hz}. גורם החליקה בתדר החדש הוא 0.050.05.

עבור מצב עבודה שבו הממיר מזין את המנוע בתדר של 45 Hz45\,\text{Hz}, חשבו את:

א.

מתח ההזנה והמהירות הסינכרונית של המנוע בתדר של 45 Hz45\,\text{Hz}.

(8 נקודות)
ב.

זרם המנוע בתדר של 45 Hz45\,\text{Hz}.

(9 נקודות)
ג.

המומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמייצר המנוע בתדר זה.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

UL=360 VU_L=360\,\text{V} (מתח פאזה 207.8 V207.8\,\text{V}), ns=1350 rpmn_s=1350\,\text{rpm}

נתון: 480 V480\,\text{V} (מתח קו) ב-60 Hz60\,\text{Hz}, יחס U/fU/f קבוע, f2=45 Hzf_2=45\,\text{Hz}, 2p=42p=4 קטבים.

מבוקש: מתח ההזנה והמהירות הסינכרונית ב-45 Hz45\,\text{Hz}.

1. יחס מתח/תדר של הווסת:

Uf=48060=8 V/Hz\frac{U}{f}=\frac{480}{60}=8\,\text{V/Hz}

2. מתח ההזנה ב-45 Hz45\,\text{Hz}:

UL,45=8⋅45=360 VU_{L,45}=8\cdot45=360\,\text{V} (מתח קו)

ומתח הפאזה (חיבור כוכב):

Uph=3603=207.8 VU_{ph}=\frac{360}{\sqrt3}=207.8\,\text{V}

3. המהירות הסינכרונית (4 קטבים, כלומר p=2p=2 זוגות קטבים):

ns=60fp=60⋅452=1350 rpmn_s=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot45}{2}=1350\,\text{rpm}

תשובה: מתח ההזנה 360 V360\,\text{V} (קו), כלומר 207.8 V207.8\,\text{V} לפאזה; ns=1350 rpmn_s=1350\,\text{rpm}.

סעיף ב

תשובה:

I≈22.5 AI\approx22.5\,\text{A}

נתון: Uph=207.8 VU_{ph}=207.8\,\text{V} (מסעיף א), R1=0.5 ΩR_1=0.5\,\Omega, R2′=0.4 ΩR_2'=0.4\,\Omega, X1+X2′=4 ΩX_1+X_2'=4\,\Omega ב-50 Hz50\,\text{Hz}, s=0.05s=0.05.

מבוקש: זרם המנוע ב-45 Hz45\,\text{Hz}.

רעיון: ענף המגנוט מוזנח, ולכן במעגל התמורה שבאיור I0=0I_0=0 והזרם I1=I2′I_1=I_2' עובר בלולאה טורית אחת: R1R_1, jX1jX_1, jX2′jX_2' ו-R2′s\frac{R_2'}{s}. ההיגבים יחסיים לתדר, לכן צריך לחשב אותם מחדש ב-45 Hz45\,\text{Hz}. ההתנגדויות אינן תלויות בתדר.

1. ההיגב הכולל ב-45 Hz45\,\text{Hz}:

X1+X2′=4⋅4550=3.6 ΩX_1+X_2'=4\cdot\frac{45}{50}=3.6\,\Omega

2. ההתנגדות השקולה של הרוטור:

R2′s=0.40.05=8 Ω\frac{R_2'}{s}=\frac{0.4}{0.05}=8\,\Omega

3. העכבה של הפאזה:

Zˉ=(R1+R2′s)+j(X1+X2′)=(0.5+8)+j3.6=8.5+j3.6 Ω\bar{Z}=\left(R_1+\frac{R_2'}{s}\right)+j(X_1+X_2')=(0.5+8)+j3.6=8.5+j3.6\,\Omega

∣Z∣=8.52+3.62=9.231 Ω|Z|=\sqrt{8.5^2+3.6^2}=9.231\,\Omega, בזווית arctan⁡3.68.5=22.95∘\arctan\frac{3.6}{8.5}=22.95^\circ

4. הזרם (חוק אוהם לפאזה):

I1=Uph∣Z∣=207.89.231=22.52 AI_1=\frac{U_{ph}}{|Z|}=\frac{207.8}{9.231}=22.52\,\text{A}

ובצורה פאזורית, ביחס למתח הפאזה: Iˉ1=22.52∠−22.95∘ A\bar{I}_1=22.52\angle-22.95^\circ\,\text{A}.

תשובה: I1=I2′≈22.5 AI_1=I_2'\approx22.5\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

Tem≈86.1 NmT_{em}\approx86.1\,\text{Nm}

נתון: I2′=22.52 AI_2'=22.52\,\text{A} (מסעיף ב), R2′s=8 Ω\frac{R_2'}{s}=8\,\Omega, ns=1350 rpmn_s=1350\,\text{rpm} (מסעיף א).

מבוקש: TemT_{em}.

רעיון: ההספק האלקטרומגנטי (ההספק שעובר דרך מרווח האוויר לרוטור) הוא ההספק בהתנגדות R2′s\frac{R_2'}{s} בשלוש הפאזות. המומנט האלקטרומגנטי הוא הספק זה חלקי המהירות הזוויתית הסינכרונית.

1. ההספק האלקטרומגנטי:

Pem=3I2′2R2′s=3⋅22.522⋅8=12 167.6 WP_{em}=3I_2'^2\frac{R_2'}{s}=3\cdot22.52^2\cdot8=12\,167.6\,\text{W}

2. המהירות הזוויתית הסינכרונית:

ωs=2πns60=2π⋅135060=141.37 rad/s\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1350}{60}=141.37\,\text{rad/s}

3. המומנט:

Tem=Pemωs=12 167.6141.37=86.07 NmT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega_s}=\frac{12\,167.6}{141.37}=86.07\,\text{Nm}

(אותה תוצאה מתקבלת מההספק המכני המפותח Pmech=Pem(1−s)=11 559.2 WP_{mech}=P_{em}(1-s)=11\,559.2\,\text{W} חלקי מהירות הרוטור n=1350⋅0.95=1282.5 rpmn=1350\cdot0.95=1282.5\,\text{rpm}.)

תשובה: Tem≈86.1 NmT_{em}\approx86.1\,\text{Nm}.

שאלה 5 · מנוע השראה: מהירות, הספק מוצא ומומנט

נתון מנוע השראה תלת פאזי בעל 44 קטבים מוזן מרשת של 50 Hz50\,\text{Hz}. כאשר המנוע עובד בנצילות של 88%88\%, ההספק האלקטרו-מגנטי PemP_{em} המתפתח שווה ל-25 kW25\,\text{kW}. במצב עבודה זה, הפסדי נחושת ברוטור 1000 W1000\,\text{W} ובסטטור 800 W800\,\text{W}. הפסדי ברזל זניחים.

במצב עבודה זה, חשב את:

א.

מהירות המנוע.

(8 נקודות)
ב.

הספק המוצא של המנוע.

(9 נקודות)
ג.

המומנט האלקטרו-מגנטי TemT_{em} שמייצר המנוע.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

n=1440 rpmn=1440\,\text{rpm}

נתון: 2p=42p=4, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, Pem=25 kWP_{em}=25\,\text{kW} (ההספק האלקטרומגנטי, כלומר ההספק שעובר דרך מרווח האוויר לרוטור), ΔPCu2=1000 W\Delta P_{Cu2}=1000\,\text{W}.

מבוקש: מהירות הרוטור nn.

רעיון: הפסדי הנחושת ברוטור הם החלק ss מההספק האלקטרומגנטי: ΔPCu2=s⋅Pem\Delta P_{Cu2}=s\cdot P_{em}. מכאן נמצא את החליקה, ועם המהירות הסינכרונית - את מהירות הרוטור.

1. המהירות הסינכרונית (p=2p=2 זוגות קטבים):

ns=60fp=60⋅502=1500 rpmn_s=\frac{60f}{p}=\frac{60\cdot50}{2}=1500\,\text{rpm}

2. החליקה:

s=ΔPCu2Pem=100025 000=0.04s=\frac{\Delta P_{Cu2}}{P_{em}}=\frac{1000}{25\,000}=0.04

3. מהירות המנוע:

n=ns(1−s)=1500⋅(1−0.04)=1440 rpmn=n_s(1-s)=1500\cdot(1-0.04)=1440\,\text{rpm}

תשובה: n=1440 rpmn=1440\,\text{rpm}.

סעיף ב

תשובה:

Pout=22 704 W≈22.7 kWP_{out}=22\,704\,\text{W}\approx22.7\,\text{kW}

נתון: Pem=25 000 WP_{em}=25\,000\,\text{W}, ΔPCu1=800 W\Delta P_{Cu1}=800\,\text{W}, הפסדי ברזל זניחים, beta=88%\\beta=88\%.

מבוקש: הספק המוצא PoutP_{out}.

רעיון: בזרימת ההספק של מנוע השראה, הספק הכניסה שווה להספק האלקטרומגנטי ועוד הפסדי הסטטור (נחושת וברזל). מהנצילות נקבל את הספק המוצא.

1. הספק הכניסה:

Pin=Pem+ΔPCu1+ΔPFe=25 000+800+0=25 800 WP_{in}=P_{em}+\Delta P_{Cu1}+\Delta P_{Fe}=25\,000+800+0=25\,800\,\text{W}

2. הספק המוצא:

Pout=beta Pin=0.88⋅25 800=22 704 WP_{out}=\\beta\,P_{in}=0.88\cdot25\,800=22\,704\,\text{W}

בדיקת עקביות: ההספק המכני המפותח הוא Pmech=Pem−ΔPCu2=25 000−1000=24 000 WP_{mech}=P_{em}-\Delta P_{Cu2}=25\,000-1000=24\,000\,\text{W}, ולכן ההפסדים המכניים הם 24 000−22 704=1296 W24\,000-22\,704=1296\,\text{W} - ערך חיובי וסביר.

תשובה: Pout=22 704 W≈22.7 kWP_{out}=22\,704\,\text{W}\approx22.7\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

Tem≈159.2 NmT_{em}\approx159.2\,\text{Nm}

נתון: Pem=25 000 WP_{em}=25\,000\,\text{W}, ns=1500 rpmn_s=1500\,\text{rpm} (מסעיף א).

מבוקש: TemT_{em}.

רעיון: ההספק האלקטרומגנטי מועבר מהשדה המסתובב לרוטור במהירות הסינכרונית, ולכן Tem=PemωsT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega_s}.

1. המהירות הזוויתית הסינכרונית:

ωs=2πns60=2π⋅150060=157.08 rad/s\omega_s=\frac{2\pi n_s}{60}=\frac{2\pi\cdot1500}{60}=157.08\,\text{rad/s}

2. המומנט האלקטרומגנטי:

Tem=Pemωs=25 000157.08=159.15 NmT_{em}=\frac{P_{em}}{\omega_s}=\frac{25\,000}{157.08}=159.15\,\text{Nm}

(באותה דרך: Tem=9.55 Pemns=9.55⋅25 0001500=159.2 NmT_{em}=\frac{9.55\,P_{em}}{n_s}=\frac{9.55\cdot25\,000}{1500}=159.2\,\text{Nm}.)

תשובה: Tem≈159.2 NmT_{em}\approx159.2\,\text{Nm}.

שאלה 6 · שנאי חד-פאזי: ניסוי קצר ועכבת קצר

נתון שנאי מוריד מתח חד-פאזי עם יחס השנאה 1212, מתח נקוב בצד הראשוני 3600 V3600\,\text{V}.

ביצעו ניסוי קצר בשנאי (הצד המשני מקוצר). במהלך הניסוי הזרם בצד הראשוני היה שווה לזרם הנקוב.

מתח קצר היה 6%6\%, הספק קצר 5 kW5\,\text{kW}, מקדם הספק במהלך ניסוי קצר היה 0.350.35.

חשבו את:

א.

ההספק נקוב של השנאי.

(10 נקודות)
ב.

עכבת הקצר (התנגדות והיגב הקצר).

(10 נקודות)
ג.

המתח בצד המשני של השנאי (בהדקים הפתוחים)

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Sn≈238.1 kVAS_n\approx238.1\,\text{kVA}

נתון: U1n=3600 VU_{1n}=3600\,\text{V}, uk=6%u_k=6\%, Pk=5 kWP_k=5\,\text{kW}, cos⁡φk=0.35\cos\varphi_k=0.35, בניסוי הקצר I1=I1nI_1=I_{1n}.

מבוקש: ההספק הנקוב SnS_n.

רעיון: בניסוי הקצר ההספק הנמדד הוא Pk=Uk I1ncos⁡φkP_k=U_k\,I_{1n}\cos\varphi_k. נמצא את מתח הקצר בוולטים, נבודד את הזרם הנקוב, ואז Sn=U1nI1nS_n=U_{1n}I_{1n}.

1. מתח הקצר בוולטים:

Uk=uk%100 U1n=0.06⋅3600=216 VU_k=\frac{u_k\%}{100}\,U_{1n}=0.06\cdot3600=216\,\text{V}

2. הזרם הנקוב בצד הראשוני:

I1n=PkUkcos⁡φk=5000216⋅0.35=66.14 AI_{1n}=\frac{P_k}{U_k\cos\varphi_k}=\frac{5000}{216\cdot0.35}=66.14\,\text{A}

3. ההספק הנקוב:

Sn=U1nI1n=3600⋅66.14=238 095 VA≈238.1 kVAS_n=U_{1n}I_{1n}=3600\cdot66.14=238\,095\,\text{VA}\approx238.1\,\text{kVA}

תשובה: Sn≈238.1 kVAS_n\approx238.1\,\text{kVA}.

סעיף ב

תשובה:

ביחס לראשוני: Zk≈3.27 ΩZ_k\approx3.27\,\Omega, Rk≈1.14 ΩR_k\approx1.14\,\Omega, Xk≈3.06 ΩX_k\approx3.06\,\Omega

נתון: Uk=216 VU_k=216\,\text{V}, I1n=66.14 AI_{1n}=66.14\,\text{A} (מסעיף א), Pk=5000 WP_k=5000\,\text{W}, cos⁡φk=0.35\cos\varphi_k=0.35.

מבוקש: ZkZ_k, RkR_k, XkX_k (מוחזרים לצד הראשוני, שבו נמדד הניסוי).

רעיון: בניסוי הקצר ענף המגנוט זניח, וכל המתח UkU_k נופל על עכבת הקצר הטורית Zˉk=Rk+jXk\bar{Z}_k=R_k+jX_k.

1. גודל עכבת הקצר:

Zk=UkI1n=21666.14=3.266 ΩZ_k=\frac{U_k}{I_{1n}}=\frac{216}{66.14}=3.266\,\Omega

2. התנגדות הקצר (כל הספק הקצר מתבזבז בה):

Rk=PkI1n2=500066.142=1.143 ΩR_k=\frac{P_k}{I_{1n}^2}=\frac{5000}{66.14^2}=1.143\,\Omega

(ובאותה תוצאה: Rk=Zkcos⁡φk=3.266⋅0.35=1.143 ΩR_k=Z_k\cos\varphi_k=3.266\cdot0.35=1.143\,\Omega.)

3. היגב הקצר:

Xk=Zk2−Rk2=3.2662−1.1432=3.059 ΩX_k=\sqrt{Z_k^2-R_k^2}=\sqrt{3.266^2-1.143^2}=3.059\,\Omega

(sin⁡φk=1−0.352=0.9367\sin\varphi_k=\sqrt{1-0.35^2}=0.9367, ו-Xk=Zksin⁡φk=3.059 ΩX_k=Z_k\sin\varphi_k=3.059\,\Omega.)

4. בצורה פאזורית: Zˉk=1.143+j3.059=3.266∠69.51∘ Ω\bar{Z}_k=1.143+j3.059=3.266\angle69.51^\circ\,\Omega.

אם רוצים את הערכים מוחזרים לצד המשני, מחלקים ב-a2=144a^2=144: Rk′′=7.94 mΩR_k''=7.94\,\text{m}\Omega, Xk′′=21.2 mΩX_k''=21.2\,\text{m}\Omega.

תשובה: Zk≈3.27 ΩZ_k\approx3.27\,\Omega, Rk≈1.14 ΩR_k\approx1.14\,\Omega, Xk≈3.06 ΩX_k\approx3.06\,\Omega (ביחס לראשוני).

סעיף ג

תשובה:

U20=300 VU_{20}=300\,\text{V}

נתון: U1n=3600 VU_{1n}=3600\,\text{V}, יחס השנאה a=12a=12 (שנאי מוריד).

מבוקש: מתח המשני בריקם (הדקים פתוחים).

בהדקים פתוחים אין זרם עומס ואין מפל מתח על עכבת הקצר, ולכן המתח במשני נקבע רק מיחס ההשנאה:

U20=U1na=360012=300 VU_{20}=\frac{U_{1n}}{a}=\frac{3600}{12}=300\,\text{V}

תשובה: U20=300 VU_{20}=300\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.