דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2023 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2023 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם מקור זרם ומקור מתח

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך הנגדים R1, R2, R4R_1,\ R_2,\ R_4.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח במקור המתח VSV_S.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על מקור הזרם ISI_S, ואת ההספק המתפתח בו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IR1≈8.435 AI_{R1}\approx 8.435\,\text{A} (כלפי מטה), IR2≈4.043 AI_{R2}\approx 4.043\,\text{A} (כלפי מטה), IR4≈0.478 AI_{R4}\approx 0.478\,\text{A} (כלפי מעלה, מהאדמה אל הצומת).

נתון: IS=12 AI_S=12\,\text{A}, VS=100 VV_S=100\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=40 ΩR_4=40\,\Omega, R5=30 ΩR_5=30\,\Omega.

מבוקש: הזרמים בנגדים R1R_1, R2R_2, R4R_4.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש במעגל שלושה קווים כאלה מלבד האדמה:

•V1V_1: הקו השמאלי העליון. אליו מחוברים ההדק העליון של מקור הזרם, הקצה העליון של R1R_1, הקצה השמאלי של R3R_3, וגם (דרך התיל העליון) הקצה השמאלי של R5R_5.

•V2V_2: הקו שבין R3R_3, R4R_4 וההדק השלילי של VSV_S.

•V3V_3: הקו הימני, שאליו מחוברים ההדק החיובי של VSV_S, הקצה העליון של R2R_2 והקצה הימני של R5R_5.

•החיצים הכחולים הם הכיוונים שבחרנו לזרמים. ב-R1R_1, R4R_4 ו-R2R_2 הזרם מסומן כלפי מטה, מהקו שלו אל האדמה. ב-R3R_3 וב-R5R_5 הזרם מסומן ימינה, כלומר יוצא מהקו V1V_1. זרם שייצא שלילי זורם בפועל נגד החץ.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חלונות (חוגים בלתי תלויים). בחלון של מקור הזרם הזרם ידוע (12 A12\,\text{A}), ולכן נשארים שלושה זרמי חוגים לא ידועים, כלומר שלוש משוואות.

•מתחי צמתים: שלושה צמתים לא ידועים, V1V_1, V2V_2 ו-V3V_3. אבל V2V_2 ו-V3V_3 מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על אחד עם הקשר V3=V2+100V_3=V_2+100. נשארים שני נעלמים ושתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. קשר שנותן מקור המתח. ההדק החיובי של VSV_S פונה לקו V3V_3, לכן:

V3=V2+100V_3=V_2+100

2. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקווים שהנגד מחבר, בכיווני החיצים:

IR1=V110I_{R1}=\frac{V_1}{10}, IR4=V240I_{R4}=\frac{V_2}{40}, IR2=V320=V2+10020I_{R2}=\frac{V_3}{20}=\frac{V_2+100}{20}

IR3=V1−V230I_{R3}=\frac{V_1-V_2}{30}, IR5=V1−V330=V1−V2−10030I_{R5}=\frac{V_1-V_3}{30}=\frac{V_1-V_2-100}{30}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת V1V_1. הזרם של מקור הזרם נכנס לצומת ומתפצל לשלושה נגדים:

12=V110+V1−V230+V1−V2−1003012=\frac{V_1}{10}+\frac{V_1-V_2}{30}+\frac{V_1-V_2-100}{30}

נכפול ב-30: 360=3V1+2V1−2V2−100360=3V_1+2V_1-2V_2-100, כלומר

5V1−2V2=4605V_1-2V_2=460

4. חוק הזרמים בצומת-העל (V2V_2 ו-V3V_3 יחד עם מקור המתח). הזרם שנכנס דרך R3R_3 ו-R5R_5 יוצא דרך R4R_4 ו-R2R_2:

V1−V230+V1−V2−10030=V240+V2+10020\frac{V_1-V_2}{30}+\frac{V_1-V_2-100}{30}=\frac{V_2}{40}+\frac{V_2+100}{20}

נכפול ב-120: 8V1−8V2−400=9V2+6008V_1-8V_2-400=9V_2+600, כלומר

8V1−17V2=10008V_1-17V_2=1000

5. פתרון המערכת. מהמשוואה הראשונה V1=460+2V25V_1=\frac{460+2V_2}{5}. נציב בשנייה:

8(460+2V2)5−17V2=1000 ⇒ 3680+16V2−85V2=5000 ⇒ V2=−132069≈−19.13 V\frac{8(460+2V_2)}{5}-17V_2=1000\ \Rightarrow\ 3680+16V_2-85V_2=5000\ \Rightarrow\ V_2=-\frac{1320}{69}\approx-19.13\,\text{V}

V1=460+2⋅(−19.13)5≈84.35 VV_1=\frac{460+2\cdot(-19.13)}{5}\approx 84.35\,\text{V}, V3=V2+100≈80.87 VV_3=V_2+100\approx 80.87\,\text{V}

6. הזרמים המבוקשים (חוק אוהם).

IR1=V1R1=84.3510≈8.435 AI_{R1}=\frac{V_1}{R_1}=\frac{84.35}{10}\approx 8.435\,\text{A} (כלפי מטה)

IR2=V3R2=80.8720≈4.043 AI_{R2}=\frac{V_3}{R_2}=\frac{80.87}{20}\approx 4.043\,\text{A} (כלפי מטה)

IR4=V2R4=−19.1340≈−0.478 AI_{R4}=\frac{V_2}{R_4}=\frac{-19.13}{40}\approx -0.478\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם ב-R4R_4 זורם בפועל נגד החץ, כלומר כלפי מעלה, מהאדמה אל הקו V2V_2. זה מתאים לסרטוט: הקו V2V_2 נמצא בפוטנציאל שלילי, נמוך מהאדמה.

בדיקה: IR3=84.35−(−19.13)30≈3.449 AI_{R3}=\frac{84.35-(-19.13)}{30}\approx 3.449\,\text{A}, IR5=84.35−80.8730≈0.116 AI_{R5}=\frac{84.35-80.87}{30}\approx 0.116\,\text{A}. בצומת V1V_1: 8.435+3.449+0.116=12 A8.435+3.449+0.116=12\,\text{A} - מתאים לזרם המקור.

תשובה: IR1≈8.435 AI_{R1}\approx 8.435\,\text{A} (כלפי מטה), IR2≈4.043 AI_{R2}\approx 4.043\,\text{A} (כלפי מטה), IR4≈0.478 AI_{R4}\approx 0.478\,\text{A} (כלפי מעלה).

סעיף ב

תשובה:

PVS≈392.75 WP_{V_S}\approx 392.75\,\text{W} (המקור מספק הספק).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. מקור המתח VSV_S מחובר בין הקו V2V_2 (ההדק השלילי) לקו V3V_3 (ההדק החיובי). כדי לחשב את ההספק שלו צריך את הזרם שעובר דרכו, ונמצא אותו מחוק הזרמים בצומת V3V_3.

1. נסמן ב-IVSI_{V_S} את הזרם שיוצא מההדק החיובי של המקור אל הקו V3V_3. לצומת V3V_3 נכנסים IVSI_{V_S} ו-IR5I_{R5}, ויוצא IR2I_{R2}:

IVS=IR2−IR5=4.043−0.116≈3.928 AI_{V_S}=I_{R2}-I_{R5}=4.043-0.116\approx 3.928\,\text{A}

(בדיקה בצומת V2V_2: נכנס IR3=3.449 AI_{R3}=3.449\,\text{A} ונכנס מלמטה 0.478 A0.478\,\text{A} דרך R4R_4, יחד 3.928 A3.928\,\text{A} שיוצאים אל המקור - מתאים.)

2. הזרם יוצא מההדק החיובי, כלומר המקור מספק הספק:

PVS=VS⋅IVS=100⋅3.928≈392.75 WP_{V_S}=V_S\cdot I_{V_S}=100\cdot 3.928\approx 392.75\,\text{W}

תשובה: מקור המתח מספק הספק של כ-392.75 W392.75\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

VIS≈84.35 VV_{I_S}\approx 84.35\,\text{V}, PIS≈1012.2 WP_{I_S}\approx 1012.2\,\text{W} (המקור מספק הספק).

לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, ההדק העליון של מקור הזרם נמצא על הקו V1V_1 וההדק התחתון על קו האדמה (0 V0\,\text{V}). לכן המתח על מקור הזרם הוא V1V_1, אותו מתח שעל R1R_1 (השניים מחוברים במקביל):

VIS=V1=IR1⋅R1=8.435⋅10≈84.35 VV_{I_S}=V_1=I_{R1}\cdot R_1=8.435\cdot 10\approx 84.35\,\text{V}

הזרם יוצא מהמקור מההדק העליון (החיובי), לכן המקור מספק הספק:

PIS=VIS⋅IS=84.35⋅12≈1012.2 WP_{I_S}=V_{I_S}\cdot I_S=84.35\cdot 12\approx 1012.2\,\text{W}

בדיקת מאזן הספקים: ההספק שמספקים שני המקורות 1012.2+392.75≈1404.9 W1012.2+392.75\approx 1404.9\,\text{W}, וזה בדיוק סכום ההספקים בנגדים ∑I2R=8.4352⋅10+4.0432⋅20+3.4492⋅30+0.4782⋅40+0.1162⋅30≈1404.9 W\sum I^2R=8.435^2\cdot10+4.043^2\cdot20+3.449^2\cdot30+0.478^2\cdot40+0.116^2\cdot30\approx 1404.9\,\text{W}.

תשובה: המתח על מקור הזרם VIS≈84.35 VV_{I_S}\approx 84.35\,\text{V}, וההספק שהוא מספק PIS≈1012.2 WP_{I_S}\approx 1012.2\,\text{W}.

שאלה 2 · חיבור מעורב של תאים ומעגל עומס

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי המתאר חיבור של שישה תאים במעורב:

א.

חשבו את המתח בין הדקי הסוללה כאשר המפסק S פתוח.

(6 נקודות)
ב.

סוגרים את המפסק S, חשבו את הזרם דרך נגד העומס RLR_L.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ערך התנגדות העומס המרבית כדי שכל התאים יפעלו כספקי אנרגיה.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את ערך התנגדות העומס RLR_L כדי שהעברת האנרגיה לעומס תהיה מרבית.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

V≈17.76 VV\approx 17.76\,\text{V}

נתון: שלושה ענפים מקבילים, בכל ענף שני תאים בטור. מבוקש: מתח ההדקים בריקם (המפסק פתוח, אין עומס).

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון, שאליו מחוברות שלוש העמודות, נמצא בפוטנציאל VV - זה מתח ההדקים המבוקש.

•המפסק פתוח, ולכן דרך RLR_L לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח. התיל שמימין למפסק נמצא באותו פוטנציאל כמו הקו התחתון, ולכן הוא צבוע באותו צבע.

•בתוך כל עמודה יש שלושה קטעי תיל קצרים (בין נגד לתא ובין תא לתא). לכל אחד פוטנציאל משלו (צבע משלו), אבל אף אחד מהם אינו צומת: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן כל הרכיבים של עמודה מחוברים בטור ועובר בהם זרם אחד.

•החיצים הכחולים: I1I_1, I2I_2, I3I_3 הם זרמי העמודות, כלפי מעלה, כלומר יוצאים מההדק החיובי של התאים אל הקו העליון. זרם שייצא שלילי זורם בפועל כלפי מטה.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש כאן שני חוגים (בין עמודה 1 ל-2 ובין עמודה 2 ל-3), כלומר שתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים יש צומת לא ידוע אחד בלבד, הקו העליון VV, כלומר משוואה אחת. כשכל הענפים מחוברים במקביל בין שני קווים, המשוואה הזאת היא בדיוק משפט מילמן. לכן נפתור לפי מילמן.

1. ענף שקול לכל עמודה. בחיבור טור כוחות האלקטרו-מניעים מתחברים (כל התאים באותה קוטביות) וגם ההתנגדויות הפנימיות:

עמודה 1: E1=8.8+9.2=18 VE_1=8.8+9.2=18\,\text{V}, r1=0.5+0.2=0.7 Ωr_1=0.5+0.2=0.7\,\Omega

עמודה 2: E2=8+8.6=16.6 VE_2=8+8.6=16.6\,\text{V}, r2=0.8+0.6=1.4 Ωr_2=0.8+0.6=1.4\,\Omega

עמודה 3: E3=9+9.1=18.1 VE_3=9+9.1=18.1\,\text{V}, r3=0.4+0.3=0.7 Ωr_3=0.4+0.3=0.7\,\Omega

2. זרם כל עמודה לפי חוק אוהם. לאורך עמודה kk הפוטנציאל עולה ב-EkE_k (מהקו התחתון דרך התאים) ויורד ב-rkIkr_k I_k על ההתנגדויות, ומגיע ל-VV. לכן:

Ik=Ek−VrkI_k=\frac{E_k-V}{r_k}

3. משוואת צומת. אין עומס, ולכן סכום הזרמים שנכנסים לקו העליון הוא אפס:

18−V0.7+16.6−V1.4+18.1−V0.7=0\frac{18-V}{0.7}+\frac{16.6-V}{1.4}+\frac{18.1-V}{0.7}=0

4. פתרון (משפט מילמן).

V=180.7+16.61.4+18.10.710.7+11.4+10.7=25.714+11.857+25.8573.5714=63.4293.5714≈17.76 VV=\frac{\frac{18}{0.7}+\frac{16.6}{1.4}+\frac{18.1}{0.7}}{\frac{1}{0.7}+\frac{1}{1.4}+\frac{1}{0.7}}=\frac{25.714+11.857+25.857}{3.5714}=\frac{63.429}{3.5714}\approx 17.76\,\text{V}

שימו לב: כבר במצב זה זורם זרם חוזר בין הענפים. I2=16.6−17.761.4≈−0.83 AI_2=\frac{16.6-17.76}{1.4}\approx -0.83\,\text{A}: הזרם בעמודה החלשה (16.6 V16.6\,\text{V}) זורם נגד החץ, כלפי מטה, והיא נטענת.

תשובה: V≈17.76 VV\approx 17.76\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IRL≈7.789 AI_{R_L}\approx 7.789\,\text{A} (המתח על העומס ≈15.58 V\approx 15.58\,\text{V}).

כעת המפסק סגור, ונגד העומס RL=2 ΩR_L=2\,\Omega מחובר בין הקו העליון לקו התחתון:

•המפסק הסגור הוא תיל, ולכן גם הקצה העליון של RLR_L נמצא עכשיו על הקו VV (אותו צבע).

•לקו העליון מתווסף ענף רביעי. הזרם בו, ILI_L, זורם מהקו העליון כלפי מטה דרך RLR_L.

גם כאן יש צומת לא ידוע אחד (VV), ולכן נמשיך במשוואת הצומת (מילמן).

1. משוואת הצומת: הזרמים שנכנסים לקו העליון מהעמודות יוצאים דרך העומס:

I1+I2+I3=IL  ⇒  18−V0.7+16.6−V1.4+18.1−V0.7=V2I_1+I_2+I_3=I_L\;\Rightarrow\;\frac{18-V}{0.7}+\frac{16.6-V}{1.4}+\frac{18.1-V}{0.7}=\frac{V}{2}

2. פתרון:

V=63.4293.5714+0.5=63.4294.0714≈15.58 VV=\frac{63.429}{3.5714+0.5}=\frac{63.429}{4.0714}\approx 15.58\,\text{V}

3. הזרם בעומס (חוק אוהם):

IRL=VRL=15.582≈7.789 AI_{R_L}=\frac{V}{R_L}=\frac{15.58}{2}\approx 7.789\,\text{A}

תשובה: IRL≈7.789 AI_{R_L}\approx 7.789\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

RL≈4 ΩR_L\approx 4\,\Omega (בדיוק 4.007 Ω4.007\,\Omega); לכל עומס קטן מזה כל התאים מספקים אנרגיה.

הרעיון: נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב. תא מספק אנרגיה כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו, כלומר כשזרם העמודה זורם בכיוון החץ, Ik=Ek−Vrk≥0I_k=\frac{E_k-V}{r_k}\ge 0. זה קורה כשמתח ההדקים VV קטן מהכא"מ של העמודה. העמודה בעלת הכא"מ הנמוך ביותר היא עמודה 2 (16.6 V16.6\,\text{V}), לכן התנאי הוא V≤16.6 VV\le 16.6\,\text{V}. ככל ש-RLR_L גדל, הזרם בעומס קטן ו-VV עולה, ולכן ההתנגדות המרבית מתקבלת כאשר V=16.6 VV=16.6\,\text{V} בדיוק (אז הזרם בעמודה 2 הוא אפס).

1. הזרמים בעמודות 1 ו-3 כאשר V=16.6 VV=16.6\,\text{V}:

I1=18−16.60.7=2 AI_1=\frac{18-16.6}{0.7}=2\,\text{A}, I3=18.1−16.60.7≈2.143 AI_3=\frac{18.1-16.6}{0.7}\approx 2.143\,\text{A}, I2=0I_2=0

2. זרם העומס (חוק הזרמים): IL=I1+I2+I3=2+0+2.143≈4.143 AI_L=I_1+I_2+I_3=2+0+2.143\approx 4.143\,\text{A}

3. התנגדות העומס:

RL=VIL=16.64.143≈4.007 Ω≈4 ΩR_L=\frac{V}{I_L}=\frac{16.6}{4.143}\approx 4.007\,\Omega\approx 4\,\Omega

תשובה: RL,max≈4 ΩR_{L,max}\approx 4\,\Omega.

סעיף ד

תשובה:

RL=RTh=0.28 ΩR_L=R_{Th}=0.28\,\Omega

לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין RTHR_{TH} של הסוללה, כפי שהיא נראית מהנקודות שאליהן מחובר העומס.

ההדקים. מנתקים את RLR_L (ואת המפסק). ההדקים הם שתי הנקודות שאליהן היה מחובר העומס: aa בקצה הקו העליון ו-bb בקצה הקו התחתון. מהם מודדים את ההתנגדות השקולה.

המעגל החדש. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל תא (מקור מתח) מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות בו רק ההתנגדויות הפנימיות:

1. במעגל החדש יש חמישה פוטנציאלים (חמישה צבעים): הקו של aa, הקו של bb, ובכל עמודה קו אמצעי אחד, שנוצר כי שני התאים שלה הוחלפו בקצר.

2. לכל קו אמצעי מחוברים רק שני נגדים - העליון והתחתון של אותה עמודה - ולכן הם בטור: r1=0.7 Ωr_1=0.7\,\Omega, r2=1.4 Ωr_2=1.4\,\Omega, r3=0.7 Ωr_3=0.7\,\Omega.

3. כל עמודה מחוברת בין הקו של aa לקו של bb, ולכן שלוש העמודות מחוברות במקביל בין ההדקים:

RTH=0.7 ∥ 1.4 ∥ 0.7=110.7+11.4+10.7=13.5714=0.28 ΩR_{TH}=0.7\,\|\,1.4\,\|\,0.7=\frac{1}{\frac{1}{0.7}+\frac{1}{1.4}+\frac{1}{0.7}}=\frac{1}{3.5714}=0.28\,\Omega

4. ההספק בעומס מרבי כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}.

תשובה: RL=0.28 ΩR_L=0.28\,\Omega.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם שלושה מקורות

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשבו את הזרמים I1,I2,I3I_1,I_2,I_3 המסומנים באיור. הציגו בצורה פולארית, גודל וזווית.

(8 נקודות)
ב.

מהו ערך ההספק הנדמה המתפתח בכל אחד ממקורות המתח? הציגו בצורה פולארית, גודל וזווית.

(7 נקודות)
ג.

כמה אנרגיה (אקטיבית) נצרכת ממקור המתח VS1V_{S1} במשך ארבע דקות? הציגו ביחידות J ו- KWh.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

I1≈3.406∠8.75∘ AI_1\approx 3.406\angle 8.75^\circ\,\text{A}, I2≈9.092∠−118.86∘ AI_2\approx 9.092\angle -118.86^\circ\,\text{A}, I3≈11.491∠47.57∘ AI_3\approx 11.491\angle 47.57^\circ\,\text{A}

נתון: VˉS1=120∠0∘ V\bar V_{S1}=120\angle 0^\circ\,\text{V}, VˉS2=100∠45∘ V\bar V_{S2}=100\angle 45^\circ\,\text{V}, VˉS3=80∠70∘ V\bar V_{S3}=80\angle 70^\circ\,\text{V}, Z1=(4+3j) ΩZ_1=(4+3j)\,\Omega, Z2=(6+8j) ΩZ_2=(6+8j)\,\Omega, Z3=(12−5j) ΩZ_3=(12-5j)\,\Omega.

מבוקש: הזרמים I1I_1 (ימינה דרך Z1Z_1), I2I_2 (מטה דרך Z2Z_2), I3I_3 (ימינה ואז מטה דרך Z3Z_3), כפי שסומנו באיור.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. Vˉ\bar V הוא הצומת העליון, שאליו מחוברים Z1Z_1, Z2Z_2 ו-Z3Z_3.

•הקווים שבין העכבות למקורות ידועים, כי כל מקור מחובר לאדמה. ל-VS1V_{S1} ול-VS2V_{S2} ההדק החיובי למעלה, ולכן ההדקים העליונים שלהם נמצאים ב-+VˉS1=120∠0∘ V+\bar V_{S1}=120\angle 0^\circ\,\text{V} וב-+VˉS2=100∠45∘ V+\bar V_{S2}=100\angle 45^\circ\,\text{V}. ל-VS3V_{S3} ההדק החיובי למטה (מחובר לאדמה), ולכן ההדק העליון שלו נמצא ב-−VˉS3=−80∠70∘ V-\bar V_{S3}=-80\angle 70^\circ\,\text{V}.

•הזרמים I1I_1, I2I_2, I3I_3 בכיווני החיצים שבאיור.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות עם מספרים מרוכבים. בשיטת מתחי הצמתים יש צומת לא ידוע אחד בלבד, Vˉ\bar V, כלומר משוואה אחת. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. הפוטנציאלים הידועים הם אלה שסומנו בסרטוט: VˉS1\bar V_{S1}, VˉS2\bar V_{S2} ו-−VˉS3-\bar V_{S3} ביחס לאדמה.

2. הזרמים בעזרת Vˉ\bar V (חוק אוהם), מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של כל עכבה, בכיוון החץ:

I1=VˉS1−VˉZ1I_1=\frac{\bar V_{S1}-\bar V}{Z_1}, I2=Vˉ−VˉS2Z2I_2=\frac{\bar V-\bar V_{S2}}{Z_2}, I3=Vˉ+VˉS3Z3I_3=\frac{\bar V+\bar V_{S3}}{Z_3}

3. חוק הזרמים בצומת העליון: I1=I2+I3I_1=I_2+I_3, כלומר

Vˉ−VˉS1Z1+Vˉ−VˉS2Z2+Vˉ+VˉS3Z3=0\frac{\bar V-\bar V_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar V-\bar V_{S2}}{Z_2}+\frac{\bar V+\bar V_{S3}}{Z_3}=0

Vˉ(1Z1+1Z2+1Z3)=VˉS1Z1+VˉS2Z2−VˉS3Z3\bar V\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}\right)=\frac{\bar V_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar V_{S2}}{Z_2}-\frac{\bar V_{S3}}{Z_3}

4. המוליכויות:

1Z1=15∠36.87∘=0.16−0.12j\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{5\angle 36.87^\circ}=0.16-0.12j, 1Z2=110∠53.13∘=0.06−0.08j\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{10\angle 53.13^\circ}=0.06-0.08j, 1Z3=113∠−22.62∘=0.0710+0.0296j\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{13\angle -22.62^\circ}=0.0710+0.0296j

סכום: Y=0.2910−0.1704j=0.3372∠−30.35∘ SY=0.2910-0.1704j=0.3372\angle -30.35^\circ\,\text{S}

5. אגף ימין:

VˉS1Z1=120∠0∘5∠36.87∘=24∠−36.87∘=19.2−14.4j\frac{\bar V_{S1}}{Z_1}=\frac{120\angle 0^\circ}{5\angle 36.87^\circ}=24\angle -36.87^\circ=19.2-14.4j

VˉS2Z2=100∠45∘10∠53.13∘=10∠−8.13∘=9.900−1.414j\frac{\bar V_{S2}}{Z_2}=\frac{100\angle 45^\circ}{10\angle 53.13^\circ}=10\angle -8.13^\circ=9.900-1.414j

VˉS3Z3=80∠70∘13∠−22.62∘=6.154∠92.62∘=−0.281+6.147j\frac{\bar V_{S3}}{Z_3}=\frac{80\angle 70^\circ}{13\angle -22.62^\circ}=6.154\angle 92.62^\circ=-0.281+6.147j

19.2−14.4j+9.900−1.414j−(−0.281+6.147j)=29.381−21.962j=36.68∠−36.78∘ A19.2-14.4j+9.900-1.414j-(-0.281+6.147j)=29.381-21.962j=36.68\angle -36.78^\circ\,\text{A}

6. מתח הצומת:

Vˉ=36.68∠−36.78∘0.3372∠−30.35∘≈108.77∠−6.42∘=108.09−12.17j V\bar V=\frac{36.68\angle -36.78^\circ}{0.3372\angle -30.35^\circ}\approx 108.77\angle -6.42^\circ=108.09-12.17j\,\text{V}

7. הזרמים:

I1=120−(108.09−12.17j)4+3j=11.91+12.17j4+3j=17.03∠45.62∘5∠36.87∘≈3.406∠8.75∘ AI_1=\frac{120-(108.09-12.17j)}{4+3j}=\frac{11.91+12.17j}{4+3j}=\frac{17.03\angle 45.62^\circ}{5\angle 36.87^\circ}\approx 3.406\angle 8.75^\circ\,\text{A}

I2=(108.09−12.17j)−(70.71+70.71j)6+8j=37.38−82.88j6+8j=90.92∠−65.73∘10∠53.13∘≈9.092∠−118.86∘ AI_2=\frac{(108.09-12.17j)-(70.71+70.71j)}{6+8j}=\frac{37.38-82.88j}{6+8j}=\frac{90.92\angle -65.73^\circ}{10\angle 53.13^\circ}\approx 9.092\angle -118.86^\circ\,\text{A}

I3=(108.09−12.17j)+(27.36+75.18j)12−5j=135.45+63.01j12−5j=149.39∠24.95∘13∠−22.62∘≈11.491∠47.57∘ AI_3=\frac{(108.09-12.17j)+(27.36+75.18j)}{12-5j}=\frac{135.45+63.01j}{12-5j}=\frac{149.39\angle 24.95^\circ}{13\angle -22.62^\circ}\approx 11.491\angle 47.57^\circ\,\text{A}

בדיקה: I2+I3=(−4.388−7.963j)+(7.754+8.481j)=3.366+0.518j=I1I_2+I_3=(-4.388-7.963j)+(7.754+8.481j)=3.366+0.518j=I_1 - חוק הזרמים מתקיים.

תשובה: I1≈3.406∠8.75∘ AI_1\approx 3.406\angle 8.75^\circ\,\text{A}, I2≈9.092∠−118.86∘ AI_2\approx 9.092\angle -118.86^\circ\,\text{A}, I3≈11.491∠47.57∘ AI_3\approx 11.491\angle 47.57^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

SVS1≈408.7∠−8.75∘ VAS_{V_{S1}}\approx 408.7\angle -8.75^\circ\,\text{VA}, SVS2≈909.2∠−16.15∘ VAS_{V_{S2}}\approx 909.2\angle -16.15^\circ\,\text{VA}, SVS3≈919.3∠22.44∘ VAS_{V_{S3}}\approx 919.3\angle 22.44^\circ\,\text{VA}

ההספק הנדמה שמקור מספק הוא S=Vˉ⋅I∗S=\bar V\cdot I^*, כאשר II הוא הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור. אם הזרם המסומן נכנס להדק החיובי, מחליפים לו סימן. את מיקום ההדק החיובי של כל מקור ואת כיווני החיצים רואים בסרטוט המסומן מסעיף א.

1. VS1V_{S1}: הזרם I1I_1 יוצא מההדק החיובי (העליון):

SVS1=VˉS1⋅I1∗=120∠0∘⋅3.406∠−8.75∘≈408.7∠−8.75∘ VA=(403.9−62.2j) VAS_{V_{S1}}=\bar V_{S1}\cdot I_1^*=120\angle 0^\circ\cdot 3.406\angle -8.75^\circ\approx 408.7\angle -8.75^\circ\,\text{VA}=(403.9-62.2j)\,\text{VA}

2. VS2V_{S2}: הזרם I2I_2 זורם מטה ונכנס להדק החיובי, לכן הזרם היוצא מההדק החיובי הוא −I2-I_2:

SVS2=−VˉS2⋅I2∗=−100∠45∘⋅9.092∠118.86∘=−909.2∠163.86∘≈909.2∠−16.15∘ VA=(873.3−252.8j) VAS_{V_{S2}}=-\bar V_{S2}\cdot I_2^*=-100\angle 45^\circ\cdot 9.092\angle 118.86^\circ=-909.2\angle 163.86^\circ\approx 909.2\angle -16.15^\circ\,\text{VA}=(873.3-252.8j)\,\text{VA}

3. VS3V_{S3}: הזרם I3I_3 נכנס להדק העליון (השלילי) ויוצא מההדק החיובי (התחתון):

SVS3=VˉS3⋅I3∗=80∠70∘⋅11.491∠−47.57∘≈919.3∠22.44∘ VA=(849.7+350.8j) VAS_{V_{S3}}=\bar V_{S3}\cdot I_3^*=80\angle 70^\circ\cdot 11.491\angle -47.57^\circ\approx 919.3\angle 22.44^\circ\,\text{VA}=(849.7+350.8j)\,\text{VA}

בדיקת מאזן: סכום ההספקים של המקורות (2127.0+35.9j) VA(2127.0+35.9j)\,\text{VA} שווה לסכום ∣I∣2Z|I|^2Z בשלוש העכבות: 3.4062(4+3j)+9.0922(6+8j)+11.4912(12−5j)≈(2127.0+35.9j) VA3.406^2(4+3j)+9.092^2(6+8j)+11.491^2(12-5j)\approx(2127.0+35.9j)\,\text{VA}.

תשובה: SVS1≈408.7∠−8.75∘ VAS_{V_{S1}}\approx 408.7\angle -8.75^\circ\,\text{VA}, SVS2≈909.2∠−16.15∘ VAS_{V_{S2}}\approx 909.2\angle -16.15^\circ\,\text{VA}, SVS3≈919.3∠22.44∘ VAS_{V_{S3}}\approx 919.3\angle 22.44^\circ\,\text{VA}.

סעיף ג

תשובה:

E≈96.94 kJ≈0.0269 kWhE\approx 96.94\,\text{kJ}\approx 0.0269\,\text{kWh}

האנרגיה האקטיבית היא ההספק הפעיל כפול הזמן. ההספק הפעיל הוא החלק הממשי של ההספק הנדמה מסעיף ב:

P=∣S∣cos⁡φ=408.7⋅cos⁡(−8.75∘)≈403.9 WP=|S|\cos\varphi=408.7\cdot\cos(-8.75^\circ)\approx 403.9\,\text{W}

הזמן: t=4 min=4⋅60=240 st=4\,\text{min}=4\cdot 60=240\,\text{s}.

E=P⋅t=403.9⋅240≈96 940 J≈96.94 kJE=P\cdot t=403.9\cdot 240\approx 96\,940\,\text{J}\approx 96.94\,\text{kJ}

ביחידות קוט"ש: t=460 ht=\frac{4}{60}\,\text{h}, P=0.4039 kWP=0.4039\,\text{kW}:

E=0.4039⋅460≈0.0269 kWhE=0.4039\cdot\frac{4}{60}\approx 0.0269\,\text{kWh}

(בדיקה: 96 9403.6⋅106≈0.0269\frac{96\,940}{3.6\cdot 10^6}\approx 0.0269.)

תשובה: E≈96.94 kJ≈0.0269 kWhE\approx 96.94\,\text{kJ}\approx 0.0269\,\text{kWh}.

שאלה 4 · עומס התנגדותי תלת-פאזי במשולש ובכוכב

באיור לשאלה 4 מוצג עומס התנגדותי סימטרי תלת פאזי המחובר בצורת משולש, מוזן מרשת בעלת מתח שלוב 400 V400\,\text{V}. ההספק הפעיל של הצרכן שווה ל- 6 KW6\,\text{KW}. נתון שהעומס התנגדותי.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך כל אחד מענפי העומס ואת הזרם הזורם מהמקורות ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

חיברו עומס זהה בחיבור כוכב, חשבו את ההספק החדש, את הזרמים הזורמים בכל אחד מענפי העומס ואת הזרם הזורם מהמקורות.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ענפי העומס: IRS=5∠30∘ AI_{RS}=5\angle 30^\circ\,\text{A}, IST=5∠−90∘ AI_{ST}=5\angle -90^\circ\,\text{A}, ITR=5∠150∘ AI_{TR}=5\angle 150^\circ\,\text{A} (R=80 ΩR=80\,\Omega). זרמי המקורות (=זרמי הקו): IL(R)=8.66∠0∘ AI_{L(R)}=8.66\angle 0^\circ\,\text{A}, IL(S)=8.66∠−120∘ AI_{L(S)}=8.66\angle -120^\circ\,\text{A}, IL(T)=8.66∠120∘ AI_{L(T)}=8.66\angle 120^\circ\,\text{A}.

נתון: מתח שלוב VL=400 VV_L=400\,\text{V}, הספק פעיל P=6 kWP=6\,\text{kW}, עומס התנגדותי (cos⁡φ=1\cos\varphi=1), מקורות בכוכב VˉR=230∠0∘\bar V_R=230\angle 0^\circ, VˉS=230∠−120∘\bar V_S=230\angle -120^\circ, VˉT=230∠−240∘ V\bar V_T=230\angle -240^\circ\,\text{V}.

מבוקש: זרמי ענפי המשולש וזרמי המקורות, בהצגה פולארית.

1. גודל זרם הקו. בעומס סימטרי P=3 VLILcos⁡φP=\sqrt3\,V_L I_L\cos\varphi, ו-cos⁡φ=1\cos\varphi=1:

IL=P3 VL=60003⋅400≈8.66 AI_L=\frac{P}{\sqrt3\,V_L}=\frac{6000}{\sqrt3\cdot 400}\approx 8.66\,\text{A}

המקורות מחוברים בכוכב, לכן זרם המקור (הפאזה) שווה לזרם הקו: ∣Iph∣=∣IL∣=8.66 A|I_{ph}|=|I_L|=8.66\,\text{A}.

2. גודל הזרם בענפי המשולש. במשולש זרם הקו גדול פי 3\sqrt3 מזרם הענף:

IRS=IL3=8.663=5 AI_{RS}=\frac{I_L}{\sqrt3}=\frac{8.66}{\sqrt3}=5\,\text{A}

ומכאן ההתנגדות של כל ענף (על כל ענף מתח שלוב):

R=VLIRS=4005=80 ΩR=\frac{V_L}{I_{RS}}=\frac{400}{5}=80\,\Omega

3. המתחים השלובים כפאזורים. לפי האיור הקודקוד העליון של המשולש מחובר לקו R, הימני לקו S והשמאלי לקו T.

VˉRS=VˉR−VˉS=230∠0∘−230∠−120∘≈398.4∠30∘≈400∠30∘ V\bar V_{RS}=\bar V_R-\bar V_S=230\angle 0^\circ-230\angle -120^\circ\approx 398.4\angle 30^\circ\approx 400\angle 30^\circ\,\text{V}

VˉST=VˉS−VˉT≈400∠−90∘ V\bar V_{ST}=\bar V_S-\bar V_T\approx 400\angle -90^\circ\,\text{V}, VˉTR=VˉT−VˉR≈400∠150∘ V\bar V_{TR}=\bar V_T-\bar V_R\approx 400\angle 150^\circ\,\text{V}

(הערך 398.4 V398.4\,\text{V} הוא 3⋅230\sqrt3\cdot 230; לפי נתון השאלה מתח הרשת 400 V400\,\text{V}.)

4. זרמי הענפים בכיוונים שבאיור (IRSI_{RS} מ-R ל-S, ISTI_{ST} מ-S ל-T, ITRI_{TR} מ-T ל-R). העומס התנגדותי, לכן כל זרם בפאזה עם המתח שלו:

IRS=VˉRSR=400∠30∘80=5∠30∘ AI_{RS}=\frac{\bar V_{RS}}{R}=\frac{400\angle 30^\circ}{80}=5\angle 30^\circ\,\text{A}

IST=VˉSTR=400∠−90∘80=5∠−90∘ AI_{ST}=\frac{\bar V_{ST}}{R}=\frac{400\angle -90^\circ}{80}=5\angle -90^\circ\,\text{A}

ITR=VˉTRR=400∠150∘80=5∠150∘ AI_{TR}=\frac{\bar V_{TR}}{R}=\frac{400\angle 150^\circ}{80}=5\angle 150^\circ\,\text{A}

5. זרמי הקו (חוק הזרמים בכל קודקוד). בקודקוד R נכנסים IL(R)I_{L(R)} ו-ITRI_{TR} ויוצא IRSI_{RS}:

IL(R)=IRS−ITR=5∠30∘−5∠150∘=8.66∠0∘ AI_{L(R)}=I_{RS}-I_{TR}=5\angle 30^\circ-5\angle 150^\circ=8.66\angle 0^\circ\,\text{A}

בקודקוד S: IL(S)=IST−IRS=5∠−90∘−5∠30∘=8.66∠−120∘ AI_{L(S)}=I_{ST}-I_{RS}=5\angle -90^\circ-5\angle 30^\circ=8.66\angle -120^\circ\,\text{A}

בקודקוד T: IL(T)=ITR−IST=5∠150∘−5∠−90∘=8.66∠120∘ AI_{L(T)}=I_{TR}-I_{ST}=5\angle 150^\circ-5\angle -90^\circ=8.66\angle 120^\circ\,\text{A}

זרמי המקורות שווים לזרמי הקו: Iph(R)=IL(R)I_{ph(R)}=I_{L(R)}, Iph(S)=IL(S)I_{ph(S)}=I_{L(S)}, Iph(T)=IL(T)I_{ph(T)}=I_{L(T)}. כצפוי בעומס התנגדותי, כל זרם מקור בפאזה עם מתח המקור שלו.

תשובה: IRS=5∠30∘ AI_{RS}=5\angle 30^\circ\,\text{A}, IST=5∠−90∘ AI_{ST}=5\angle -90^\circ\,\text{A}, ITR=5∠150∘ AI_{TR}=5\angle 150^\circ\,\text{A}; זרמי המקורות 8.66∠0∘8.66\angle 0^\circ, 8.66∠−120∘8.66\angle -120^\circ, 8.66∠120∘ A8.66\angle 120^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IR=2.875∠0∘ AI_R=2.875\angle 0^\circ\,\text{A}, IS=2.875∠−120∘ AI_S=2.875\angle -120^\circ\,\text{A}, IT=2.875∠−240∘ AI_T=2.875\angle -240^\circ\,\text{A} (זהים בענפי העומס ובמקורות); P≈1992 W≈2 kWP\approx 1992\,\text{W}\approx 2\,\text{kW} - שליש מההספק במשולש.

מחברים את אותם שלושה נגדים R=80 ΩR=80\,\Omega בכוכב. כעת על כל נגד מתח הפאזה (ולא המתח השלוב), וזרם הענף שווה לזרם הקו ולזרם המקור.

1. מתח על כל ענף. המקור והעומס סימטריים, לכן נקודת הכוכב של העומס נמצאת בפוטנציאל של נקודת הכוכב של המקורות, ועל כל נגד נמצא מתח הפאזה של המקור המתאים: 230 V230\,\text{V}.

2. הזרמים (חוק אוהם):

IR=VˉRR=230∠0∘80=2.875∠0∘ AI_R=\frac{\bar V_R}{R}=\frac{230\angle 0^\circ}{80}=2.875\angle 0^\circ\,\text{A}

IS=VˉSR=230∠−120∘80=2.875∠−120∘ AI_S=\frac{\bar V_S}{R}=\frac{230\angle -120^\circ}{80}=2.875\angle -120^\circ\,\text{A}

IT=VˉTR=230∠−240∘80=2.875∠−240∘ AI_T=\frac{\bar V_T}{R}=\frac{230\angle -240^\circ}{80}=2.875\angle -240^\circ\,\text{A}

בחיבור כוכב אלו גם זרמי הקו וגם הזרמים שזורמים מהמקורות.

3. ההספק החדש:

P=3 VLILcos⁡φ=3⋅400⋅2.875⋅1≈1991.9 W≈2000 WP=\sqrt3\,V_L I_L\cos\varphi=\sqrt3\cdot 400\cdot 2.875\cdot 1\approx 1991.9\,\text{W}\approx 2000\,\text{W}

4. השוואה: PΔPY=60002000=3\frac{P_\Delta}{P_Y}=\frac{6000}{2000}=3 ו-ILΔILY=8.662.875≈3\frac{I_{L\Delta}}{I_{LY}}=\frac{8.66}{2.875}\approx 3. במעבר ממשולש לכוכב המתח על כל נגד קטן פי 3\sqrt3, ולכן ההספק וזרם הקו קטנים פי 3.

תשובה: P≈2 kWP\approx 2\,\text{kW}; זרמי הענפים והמקורות 2.875∠0∘2.875\angle 0^\circ, 2.875∠−120∘2.875\angle -120^\circ, 2.875∠−240∘ A2.875\angle -240^\circ\,\text{A}.

שאלה 5 · מעגל מגנטי של אלקטרומגנט עם שלושה עמודים

באיור לשאלה 5 מוצג אלקטרומגנט. העמודים הצדדיים זהים.

האורך הממוצע של כל עמוד צדדי (a-c-b) הוא 400 mm400\,\text{mm}, שטח חתך ממוצע הוא 200 mm2200\,\text{mm}^2 והחלחלות המגנטית היחסית (פרמאביליות יחסית) היא 2,000.

האורך הממוצע של העמוד האמצעי (a-b) הוא 8 cm8\,\text{cm}, שטח החתך הממוצע הוא 5 cm25\,\text{cm}^2 והחלחלות המגנטית היחסית שלו היא 1,000.

בין הדקי הסליל מחובר מקור זרם בעוצמה של 0.6 A0.6\,\text{A} שאינו נראה באיור.

השטף בעמוד האמצעי (a-b) הוא 0.2 mWb0.2\,\text{mWb} וכיוונו מלמטה למעלה.

א.

סרטטו רשת חשמלית אנלוגית המייצגת את המעגל המגנטי וחשבו המיאון המגנטי השקיל שלו.

(9 נקודות)
ב.

כמה כריכות, מלאות ושלמות יש בסליל הכרוך על העמוד האמצעי?

(4 נקודות)
ג.

כמה אנרגיה מגנטית אגורה בסליל?

(3 נקודות)
ד.

מהו השדה המגנטי B בעמוד המרכזי ומהו השדה בעמוד הצדדי?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

רשת: מקור FmF_m בטור עם Rm1R_{m1} (העמוד האמצעי), מחוברים לשני Rm2R_{m2} במקביל (העמודים הצדדיים). Rm1≈127.3⋅103R_{m1}\approx 127.3\cdot10^3, Rm2≈795.8⋅103R_{m2}\approx 795.8\cdot10^3, RT≈525.2⋅103 H−1R_T\approx 525.2\cdot 10^3\,\text{H}^{-1}

נתון: עמוד אמצעי l1=8 cm=0.08 ml_1=8\,\text{cm}=0.08\,\text{m}, A1=5 cm2=5⋅10−4 m2A_1=5\,\text{cm}^2=5\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μr1=1000\mu_{r1}=1000; כל עמוד צדדי l2=400 mm=0.4 ml_2=400\,\text{mm}=0.4\,\text{m}, A2=200 mm2=200⋅10−6 m2A_2=200\,\text{mm}^2=200\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr2=2000\mu_{r2}=2000.

1. הרשת האנלוגית. במעגל מגנטי הכוח המגנטו-מניע Fm=NIF_m=NI מקביל למקור מתח, השטף Φ\Phi מקביל לזרם, והמיאון Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_r A} מקביל להתנגדות. הסליל כרוך על העמוד האמצעי, לכן ברשת: ענף אמצעי ובו מקור FmF_m בטור עם המיאון Rm1R_{m1} של העמוד האמצעי. השטף יוצא מהעמוד האמצעי בנקודה a, מתפצל לשני העמודים הצדדיים וחוזר בנקודה b. כל עמוד צדדי הוא ענף נפרד עם מיאון Rm2R_{m2}, ושני הענפים הצדדיים מחוברים במקביל בין הצמתים a ו-b, שאליהם מחובר גם הענף האמצעי. (כלומר: שלושה ענפים מקבילים בין a ל-b - Rm2R_{m2}, Rm1R_{m1} בטור עם FmF_m, ו-Rm2R_{m2}.)

2. מיאון העמוד האמצעי:

Rm1=l1μ0μr1A1=0.084π⋅10−7⋅1000⋅5⋅10−4≈127.32⋅103 H−1R_{m1}=\frac{l_1}{\mu_0\mu_{r1}A_1}=\frac{0.08}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 1000\cdot 5\cdot10^{-4}}\approx 127.32\cdot 10^3\,\text{H}^{-1}

3. מיאון כל עמוד צדדי:

Rm2=l2μ0μr2A2=0.44π⋅10−7⋅2000⋅200⋅10−6≈795.77⋅103 H−1R_{m2}=\frac{l_2}{\mu_0\mu_{r2}A_2}=\frac{0.4}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 2000\cdot 200\cdot10^{-6}}\approx 795.77\cdot 10^3\,\text{H}^{-1}

4. המיאון השקיל שרואה המקור. שני העמודים הצדדיים זהים ובמקביל, ולכן שקולים ל-Rm22\frac{R_{m2}}{2}, והם בטור עם Rm1R_{m1}:

RT=Rm1+Rm22=127.32⋅103+795.77⋅1032≈525.21⋅103 H−1R_T=R_{m1}+\frac{R_{m2}}{2}=127.32\cdot10^3+\frac{795.77\cdot10^3}{2}\approx 525.21\cdot 10^3\,\text{H}^{-1}

תשובה: RT≈525.2⋅103 H−1R_T\approx 525.2\cdot 10^3\,\text{H}^{-1} (באמפר-כריכה לובר).

סעיף ב

תשובה:

N=175N=175 כריכות

כל השטף Φ=0.2 mWb\Phi=0.2\,\text{mWb} עובר בענף האמצעי, ולכן "חוק אוהם המגנטי" על הרשת כולה נותן את הכוח המגנטו-מניע הדרוש:

Fm=Φ⋅RT=0.2⋅10−3⋅525.21⋅103≈105.04 AF_m=\Phi\cdot R_T=0.2\cdot10^{-3}\cdot 525.21\cdot10^3\approx 105.04\,\text{A} (אמפר-כריכה)

מ-Fm=N⋅IF_m=N\cdot I:

N=FmI=105.040.6≈175.07N=\frac{F_m}{I}=\frac{105.04}{0.6}\approx 175.07

מספר הכריכות שלם, לכן N=175N=175.

תשובה: בסליל 175 כריכות.

סעיף ג

תשובה:

W≈10.5 mJW\approx 10.5\,\text{mJ} (L≈58.31 mHL\approx 58.31\,\text{mH})

נחשב תחילה את השראות הסליל מתוך מספר הכריכות והמיאון השקיל, ואז את האנרגיה.

1. השראות:

L=N2RT=1752525.21⋅103≈58.31⋅10−3 H=58.31 mHL=\frac{N^2}{R_T}=\frac{175^2}{525.21\cdot10^3}\approx 58.31\cdot10^{-3}\,\text{H}=58.31\,\text{mH}

2. אנרגיה אגורה:

W=LI22=58.31⋅10−3⋅0.622≈10.50⋅10−3 JW=\frac{L I^2}{2}=\frac{58.31\cdot10^{-3}\cdot 0.6^2}{2}\approx 10.50\cdot10^{-3}\,\text{J}

(בדיקה: W=FmΦ2=105.04⋅0.2⋅10−32≈10.50 mJW=\frac{F_m\Phi}{2}=\frac{105.04\cdot 0.2\cdot10^{-3}}{2}\approx 10.50\,\text{mJ}.)

תשובה: W≈10.5 mJW\approx 10.5\,\text{mJ}.

סעיף ד

תשובה:

B1=0.4 TB_1=0.4\,\text{T} בעמוד המרכזי, B2=0.5 TB_2=0.5\,\text{T} בכל עמוד צדדי

צפיפות השטף היא B=ΦAB=\frac{\Phi}{A}.

1. עמוד מרכזי: כל השטף עובר בו.

B1=ΦA1=0.2⋅10−35⋅10−4=0.4 TB_1=\frac{\Phi}{A_1}=\frac{0.2\cdot10^{-3}}{5\cdot10^{-4}}=0.4\,\text{T}

2. עמוד צדדי: שני העמודים הצדדיים זהים ובמקביל, לכן השטף מתחלק ביניהם שווה בשווה:

Φ2=Φ2=0.22=0.1 mWb\Phi_2=\frac{\Phi}{2}=\frac{0.2}{2}=0.1\,\text{mWb}

B2=Φ2A2=0.1⋅10−3200⋅10−6=0.5 TB_2=\frac{\Phi_2}{A_2}=\frac{0.1\cdot10^{-3}}{200\cdot10^{-6}}=0.5\,\text{T}

תשובה: B1=0.4 TB_1=0.4\,\text{T}, B2=0.5 TB_2=0.5\,\text{T}.

שאלה 6 · שדה מגנטי של מוליכים מקבילים וכריכה

באיור לשאלה 6 מתוארים שני מוליכים ארוכים מאוד ("אין-סופיים") מקבילים זה לזה, והמרחק ביניהם הוא 6 cm6\,\text{cm}. המוליכים נמצאים במישור הדף ובמקביל לו. הזרמים במוליכים זהים בכיוונם. במוליך 1 זורם זרם בעוצמה של I1=4 AI_1=4\,\text{A} ובמוליך 2 זורם זרם בעוצמה של I2=2 AI_2=2\,\text{A} וכיוונם ימינה. בין שני המוליכים, במרחק של 2 cm2\,\text{cm} ממוליך 1 ובמרחק של 4 cm4\,\text{cm} ממוליך 2, ממוקם מרכזה של כריכה מעגלית, שרדיוסה הוא r=1 cmr=1\,\text{cm}, והיא נמצאת במישור הדף ובמקביל לו.

א.

מהו הגודל ומהו הכיוון של הזרם בכריכה המעגלית, שיביא לאיפוס השדה המגנטי במרכז הכריכה?

השדה המגנטי במרכז כריכה מעגלית הנושאת זרם נתון בביטוי: B=μ0I2rB=\frac{\mu_0 I}{2r}.

(15 נקודות)
ב.

מוציאים את הכריכה המעגלית.

מה הגודל ומהו הכיוון (דחיה או משיכה) של הכוח ליחידת אורך, הפועל בין שני המוליכים?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

I≈0.477 AI\approx 0.477\,\text{A}, נגד כיוון השעון (כפי שרואים את הדף).

נתון: I1=4 AI_1=4\,\text{A} במרחק r1=0.02 mr_1=0.02\,\text{m}, I2=2 AI_2=2\,\text{A} במרחק r2=0.04 mr_2=0.04\,\text{m}, שני הזרמים ימינה, רדיוס הכריכה r=0.01 mr=0.01\,\text{m}.

מבוקש: זרם בכריכה שיבטל את השדה של שני המוליכים במרכזה.

1. כיוון השדה של כל מוליך במרכז הכריכה (כלל יד ימין). מוליך 1 נמצא מעל המרכז והזרם בו ימינה, לכן מתחתיו השדה נכנס לתוך הדף. מוליך 2 נמצא מתחת למרכז והזרם בו ימינה, לכן מעליו השדה יוצא מהדף. שני השדות מנוגדים.

2. גודל השדות (B=μ0I2πdB=\frac{\mu_0 I}{2\pi d} למוליך ארוך):

B1=μ0I12πr1=4π⋅10−7⋅42π⋅0.02=4⋅10−5 TB_1=\frac{\mu_0 I_1}{2\pi r_1}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 4}{2\pi\cdot 0.02}=4\cdot10^{-5}\,\text{T} (לתוך הדף)

B2=μ0I22πr2=4π⋅10−7⋅22π⋅0.04=1⋅10−5 TB_2=\frac{\mu_0 I_2}{2\pi r_2}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 2}{2\pi\cdot 0.04}=1\cdot10^{-5}\,\text{T} (מחוץ לדף)

3. השדה השקיל: B1>B2B_1>B_2, לכן

B=B1−B2=4⋅10−5−1⋅10−5=3⋅10−5 TB=B_1-B_2=4\cdot10^{-5}-1\cdot10^{-5}=3\cdot10^{-5}\,\text{T}, לתוך הדף.

4. הזרם הדרוש בכריכה. הכריכה צריכה ליצור במרכזה שדה שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו:

μ0I2r=B ⇒ I=2rBμ0=2⋅0.01⋅3⋅10−54π⋅10−7≈0.477 A\frac{\mu_0 I}{2r}=B\ \Rightarrow\ I=\frac{2rB}{\mu_0}=\frac{2\cdot 0.01\cdot 3\cdot10^{-5}}{4\pi\cdot10^{-7}}\approx 0.477\,\text{A}

(באותה דרך: I=rπ(I1r1−I2r2)=0.01π(40.02−20.04)≈0.477 AI=\frac{r}{\pi}\left(\frac{I_1}{r_1}-\frac{I_2}{r_2}\right)=\frac{0.01}{\pi}\left(\frac{4}{0.02}-\frac{2}{0.04}\right)\approx 0.477\,\text{A}.)

5. כיוון הזרם. השדה של הכריכה במרכזה צריך לצאת מהדף. לפי כלל יד ימין לכריכה (האצבעות בכיוון הזרם, האגודל בכיוון השדה במרכז), זרם נגד כיוון השעון יוצר במרכז שדה היוצא מהדף.

תשובה: I≈0.477 AI\approx 0.477\,\text{A} בכיוון נגד כיוון השעון.

סעיף ב

תשובה:

Fl≈2.667⋅10−5 Nm\frac{F}{l}\approx 2.667\cdot10^{-5}\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, כוח משיכה.

הכוח ליחידת אורך בין שני מוליכים מקבילים ארוכים שהמרחק ביניהם d=0.06 md=0.06\,\text{m}:

Fl=μ0I1I22πd=4π⋅10−7⋅4⋅22π⋅0.06≈2.667⋅10−5 Nm\frac{F}{l}=\frac{\mu_0 I_1 I_2}{2\pi d}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot 4\cdot 2}{2\pi\cdot 0.06}\approx 2.667\cdot10^{-5}\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

כיוון: השדה של מוליך 1 במקום מוליך 2 נכנס לתוך הדף. על מוליך 2 (זרם ימינה) פועל לכן כוח לורנץ F→=Il→×B→\vec F=I\vec l\times\vec B כלפי מעלה, לעבר מוליך 1 (כלל יד שמאל נותן אותה תוצאה). באותה דרך מוליך 1 נמשך כלפי מטה. זרמים באותו כיוון מושכים זה את זה.

תשובה: Fl≈2.667⋅10−5 N/m\frac{F}{l}\approx 2.667\cdot10^{-5}\,\text{N/m}, כוח משיכה.

שאלה 7 · סופרפוזיציה של מקורות בתדרים שונים

Figure 7 illustrates an electrical circuit:

The signals are:

v1(t)=15⋅sin⁡(1000⋅t) Vv_1(t)=15\cdot\sin(1000\cdot t)\,\text{V}

v2(t)=10⋅sin⁡(1500⋅t+60∘) Vv_2(t)=10\cdot\sin(1500\cdot t+60^\circ)\,\text{V}

i(t)=0.555 Ai(t)=0.555\,\text{A}

a.

Calculate the current that flows through the resistor R, iR(t)i_R(t).

(14 נקודות)
b.

Calculate the average current that flows through the resistor R.

(2 נקודות)
c.

Calculate the effective current that flows through the resistor R.

(2 נקודות)
d.

Calculate the average power dissipates in the resistor R.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף a

תשובה:

iR(t)≈0.555+0.777sin⁡(1000t−21.25∘)+0.431sin⁡(1500t−159.17∘) Ai_R(t)\approx 0.555+0.777\sin(1000t-21.25^\circ)+0.431\sin(1500t-159.17^\circ)\,\text{A}

נתון: R=18 ΩR=18\,\Omega, L=12 mHL=12\,\text{mH}, C=200 μFC=200\,\mu\text{F}; v1v_1 בתדר ω1=1000 rad/s\omega_1=1000\,\text{rad/s}, v2v_2 בתדר ω2=1500 rad/s\omega_2=1500\,\text{rad/s}, ומקור זרם ישר 0.555 A0.555\,\text{A}.

מבוקש: iR(t)i_R(t), בכיוון המסומן (מ-v1v_1 ימינה דרך RR).

בחירת השיטה. שלושת המקורות פועלים בתדרים שונים (0, 1000 ו-1500 rad/s). לכל תדר יש ראקטנסים אחרים, ואי אפשר לחבר פאזורים של תדרים שונים. לכן שיטת זרמי החוגים או מתחי הצמתים על המעגל כולו לא מתאימה כאן, והשיטה המתאימה היא סופרפוזיציה: מפעילים כל מקור לבדו (מקור מתח מאופס = קצר, מקור זרם מאופס = נתק), מסרטטים לכל מקור מעגל חלקי משלו, ובסוף מחברים את הזרמים בתחום הזמן. הפאזורים ייכתבו בערכים יעילים ביחס לסינוס.

1. מקור הזרם הישר לבדו. v1v_1 ו-v2v_2 מוחלפים בקצר. בזרם ישר במצב מתמיד הסליל הוא קצר והקבל הוא נתק. המעגל החלקי:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כיוון ש-v1v_1 ו-v2v_2 הם עכשיו תיל, גם הקו השמאלי (עד RR) והקו הימני (עד הקבל) נמצאים ב-0 V0\,\text{V}, באותו צבע.

•הקו שבין RR לקבל (כולל הסליל, שהוא עכשיו תיל) הוא צומת אחד. ממנו מקור הזרם מושך 0.555 A0.555\,\text{A} כלפי מטה.

•הקבל נתק, ולכן הדרך היחידה של הזרם אל הצומת היא מהקו של 0 V0\,\text{V} דרך RR, בכיוון החץ iRi_R:

IR0=0.555 AI_{R0}=0.555\,\text{A}

•הזרם יורד במתח על RR מ-0 V0\,\text{V} אל הצומת, ולכן פוטנציאל הצומת 0−0.555⋅18≈−9.99 V0-0.555\cdot 18\approx -9.99\,\text{V}, כמסומן.

2. v1v_1 לבדו (ω=1000\omega=1000). מקור הזרם מוחלף בנתק (הוסר מהסרטוט), v2v_2 בקצר:

•ההדק העליון של v1v_1 נמצא ב-Vˉ1=152∠0∘=10.61∠0∘ V\bar V_1=\frac{15}{\sqrt2}\angle 0^\circ=10.61\angle 0^\circ\,\text{V}, והקו הימני (דרך v2v_2 המקוצר) ב-0 V0\,\text{V}.

•נשאר חוג אחד: RR, LL, CC בטור עם v1v_1. לכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג. זרם החוג Iˉ1\bar I_1 יוצא מההדק החיובי של v1v_1 ומסתובב עם כיוון השעון, באותו כיוון כמו iRi_R, ולכן IˉR1=Iˉ1\bar I_{R1}=\bar I_1.

XL=ωL=1000⋅12⋅10−3=12 ΩX_L=\omega L=1000\cdot 12\cdot10^{-3}=12\,\Omega, XC=1ωC=11000⋅200⋅10−6=5 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot 200\cdot10^{-6}}=5\,\Omega

Z=18+12j−5j=18+7j=19.31∠21.25∘ ΩZ=18+12j-5j=18+7j=19.31\angle 21.25^\circ\,\Omega

IˉR1=Iˉ1=10.61∠0∘19.31∠21.25∘≈0.549∠−21.25∘ A\bar I_{R1}=\bar I_1=\frac{10.61\angle 0^\circ}{19.31\angle 21.25^\circ}\approx 0.549\angle -21.25^\circ\,\text{A}

3. v2v_2 לבדו (ω=1500\omega=1500). מקור הזרם נתק, v1v_1 קצר:

•ההדק העליון של v2v_2 נמצא ב-Vˉ2=102∠60∘=7.07∠60∘ V\bar V_2=\frac{10}{\sqrt2}\angle 60^\circ=7.07\angle 60^\circ\,\text{V}, והקו השמאלי (דרך v1v_1 המקוצר) ב-0 V0\,\text{V}.

•שוב חוג אחד בטור. v2v_2 דוחף את זרם החוג Iˉ2\bar I_2 מההדק החיובי שלו שמאלה דרך CC, LL ו-RR, כלומר נגד כיוון השעון - נגד הכיוון המסומן של iRi_R. לכן IˉR2=−Iˉ2\bar I_{R2}=-\bar I_2.

XL=1500⋅12⋅10−3=18 ΩX_L=1500\cdot 12\cdot10^{-3}=18\,\Omega, XC=11500⋅200⋅10−6≈3.33 ΩX_C=\frac{1}{1500\cdot 200\cdot10^{-6}}\approx 3.33\,\Omega

Z=18+18j−3.33j=18+14.67j=23.22∠39.17∘ ΩZ=18+18j-3.33j=18+14.67j=23.22\angle 39.17^\circ\,\Omega

Iˉ2=7.07∠60∘23.22∠39.17∘≈0.3045∠20.83∘ A\bar I_2=\frac{7.07\angle 60^\circ}{23.22\angle 39.17^\circ}\approx 0.3045\angle 20.83^\circ\,\text{A}

IˉR2=−Iˉ2=−0.3045∠20.83∘≈0.3045∠−159.17∘ A\bar I_{R2}=-\bar I_2=-0.3045\angle 20.83^\circ\approx 0.3045\angle -159.17^\circ\,\text{A}

4. חיבור בתחום הזמן (משרעת = 2⋅\sqrt2\cdot ערך יעיל: 2⋅0.549≈0.777\sqrt2\cdot 0.549\approx 0.777, 2⋅0.3045≈0.431\sqrt2\cdot 0.3045\approx 0.431):

iR(t)=0.555+0.777sin⁡(1000t−21.25∘)+0.431sin⁡(1500t−159.17∘) Ai_R(t)=0.555+0.777\sin(1000t-21.25^\circ)+0.431\sin(1500t-159.17^\circ)\,\text{A}

תשובה: iR(t)≈0.555+2⋅0.549sin⁡(1000t−21.25∘)+2⋅0.3045sin⁡(1500t−159.17∘) Ai_R(t)\approx 0.555+\sqrt2\cdot0.549\sin(1000t-21.25^\circ)+\sqrt2\cdot0.3045\sin(1500t-159.17^\circ)\,\text{A}.

סעיף b

תשובה:

Iavg=0.555 AI_{avg}=0.555\,\text{A}

הערך הממוצע של כל רכיב סינוסי על פני זמן ארוך הוא אפס, ולכן הממוצע של iR(t)i_R(t) הוא הרכיב הקבוע בלבד:

Iavg=0.555 AI_{avg}=0.555\,\text{A}

תשובה: Iavg=0.555 AI_{avg}=0.555\,\text{A}.

סעיף c

תשובה:

IRMS≈0.838 AI_{RMS}\approx 0.838\,\text{A}

לאות שמורכב מרכיב קבוע ומסינוסים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:

IRMS=IR02+IR12+IR22=0.5552+0.5492+0.30452=0.7024≈0.838 AI_{RMS}=\sqrt{I_{R0}^2+I_{R1}^2+I_{R2}^2}=\sqrt{0.555^2+0.549^2+0.3045^2}=\sqrt{0.7024}\approx 0.838\,\text{A}

תשובה: IRMS≈0.838 AI_{RMS}\approx 0.838\,\text{A}.

סעיף d

תשובה:

P≈12.64 WP\approx 12.64\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של הזרם:

P=IRMS2⋅R=0.7024⋅18≈12.64 WP=I_{RMS}^2\cdot R=0.7024\cdot 18\approx 12.64\,\text{W}

(זה גם סכום ההספקים של שלושת הרכיבים: 0.5552⋅18+0.5492⋅18+0.30452⋅18≈5.54+5.43+1.67=12.64 W0.555^2\cdot18+0.549^2\cdot18+0.3045^2\cdot18\approx 5.54+5.43+1.67=12.64\,\text{W}.)

תשובה: P≈12.64 WP\approx 12.64\,\text{W}.

שאלה 8 · מעגל זרם ישר עם קבלים וסלילים

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

המפסק S נמצא במצב פתוח זמן רב ואין אנרגיה אגורה במעגל.

א.

בזמן t=0t=0 סוגרים את המפסק. הוריית מד הזרם בזמן t=0+t=0^+ (מיד לאחר סגירת המפסק) היא 2 A2\,\text{A}.

חשבו את ערכו של מתח המקור E.

(7 נקודות)

בסעיפים הבאים יש להניח שמתח המקור הוא E=100 VE=100\,\text{V}, המפסק סגור וכל תופעות המעבר הסתיימו.

ב.

כמה אנרגיה אגורה בכל אחד מהקבלים ומהסלילים?

(9 נקודות)
ג.

כמה אנרגיה ביחידות קווט"ש (KWh) מספק מקור המתח למעגל במשך 10 שעות?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

E=24 VE=24\,\text{V}

נתון: אין אנרגיה אגורה לפני הסגירה, ומד הזרם מראה 2 A2\,\text{A} ב-t=0+t=0^+. מבוקש: EE.

1. התנהגות הרכיבים ב-t=0+t=0^+. מתח על קבל אינו משתנה בקפיצה, ולפני הסגירה הוא היה אפס - לכן ברגע הסגירה כל קבל מתנהג כקצר. זרם בסליל אינו משתנה בקפיצה, ולפני הסגירה הוא היה אפס - לכן כל סליל מתנהג כנתק.

2. המעגל ב-t=0+t=0^+. מסרטטים את המעגל מחדש: המפסק סגור (תיל), כל קבל מוחלף בתיל, וכל סליל מוסר (נתק). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). מד הזרם אידיאלי (קצר), ולכן גם התיל שבינו לבין ההדק השלילי של EE נמצא ב-0 V0\,\text{V}, וההדק החיובי של EE נמצא בפוטנציאל EE.

•C1C_1 הוא עכשיו תיל, ולכן הצומת שאחרי R1R_1 (שאליו מחוברים R2R_2 ו-R3R_3) והצומת של R5R_5 ו-R4R_4 הם קו אחד, בצבע אחד.

•L2L_2 נתק, ולכן בענף של R3R_3 לא זורם זרם (I=0I=0). אין עליו מפל מתח, ולכן גם הקצה הימני שלו באותו פוטנציאל (אותו צבע).

•L1L_1 נתק, ו-C2C_2 הוא תיל שמחבר את הקצה הימני של R4R_4 לקו התחתון. לכן R4R_4 מחובר בין הקו הירוק לקו של 0 V0\,\text{V}.

•הזרם ITI_T, שמד הזרם מודד, יוצא מההדק החיובי של EE ועובר דרך R1R_1.

בחירת השיטה. בסרטוט נשארו רק שלושה פוטנציאלים: EE, הקו הירוק ו-0 V0\,\text{V}. בין הקו הירוק לקו של 0 V0\,\text{V} מחוברים R2R_2, R5R_5 ו-R4R_4, כלומר במקביל, ו-R1R_1 בטור איתם. זהו מעגל טור-מקביל עם נעלם אחד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקה התנגדות שקולה וחוק אוהם.

3. התנגדות שקולה:

RT=R1+(R2∥R5∥R4)=8+1130+16+120=8+4=12 ΩR_T=R_1+(R_2\|R_5\|R_4)=8+\frac{1}{\frac{1}{30}+\frac{1}{6}+\frac{1}{20}}=8+4=12\,\Omega

4. מתח המקור (חוק אוהם): מד הזרם מודד את הזרם הכולל:

E=IT⋅RT=2⋅12=24 VE=I_T\cdot R_T=2\cdot 12=24\,\text{V}

5. הפוטנציאלים שבסרטוט. הקו הירוק נמצא בפוטנציאל:

IT⋅(R2∥R5∥R4)=2⋅4=8 VI_T\cdot(R_2\|R_5\|R_4)=2\cdot 4=8\,\text{V}

על R1R_1 נופל המתח 2⋅8=16 V2\cdot 8=16\,\text{V}, ולכן ההדק החיובי של המקור נמצא ב-8+16=24 V8+16=24\,\text{V}, כמסומן.

תשובה: E=24 VE=24\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

WL1=0W_{L1}=0, WL2=45 mJW_{L2}=45\,\text{mJ}, WC1=4.41 mJW_{C1}=4.41\,\text{mJ}, WC2=324 μJW_{C2}=324\,\mu\text{J}

1. התנהגות הרכיבים במצב יציב. בזרם ישר לאחר סיום תופעות המעבר הזרם בקבל אפס (קבל = נתק) והמתח על סליל אפס (סליל = קצר).

2. המעגל במצב יציב. מסרטטים את המעגל מחדש: המפסק סגור, הקבלים מוסרים (נתק) והסלילים מוחלפים בתיל. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וההדק החיובי של המקור נמצא ב-100 V100\,\text{V}.

•הקו הירוק הוא הצומת שאחרי R1R_1: אליו מחוברים R2R_2, R3R_3 וההדק השמאלי של C1C_1.

•L2L_2 הוא תיל, ולכן הקצה הימני של R3R_3 מחובר לצומת של R5R_5. גם L1L_1 הוא תיל, ולכן שני הקצוות של R4R_4 וההדק העליון של C2C_2 נמצאים על אותו קו (הקו הכחול).

•שני הקצוות של R4R_4 באותו פוטנציאל, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם. מהקצה הימני אין לזרם דרך נוספת (C2C_2 נתק), ולכן גם ב-L1L_1 לא זורם זרם: IL1=0I_{L1}=0 (בסרטוט: I=0I=0 בחוג של R4R_4 ו-L1L_1).

•הזרמים: ITI_T דרך R1R_1, ומהצומת הירוק הוא מתפצל ל-IR2I_{R2} כלפי מטה ול-IL2I_{L2} דרך R3R_3 ו-L2L_2 (ומשם דרך R5R_5 אל הקו התחתון).

בחירת השיטה. בסרטוט נשארו שני צמתים לא ידועים (הירוק והכחול), אבל המעגל הוא טור-מקביל פשוט: R1R_1 בטור עם R2 ∥ (R3+R5)R_2\,\|\,(R_3+R_5). לכן אין צורך במערכת משוואות: מספיקים התנגדות שקולה, חוק אוהם ומחלק זרם.

3. הזרם הכולל:

RT=R1+R2∥(R3+R5)=8+1130+120=8+12=20 ΩR_T=R_1+R_2\|(R_3+R_5)=8+\frac{1}{\frac{1}{30}+\frac{1}{20}}=8+12=20\,\Omega

IT=ERT=10020=5 AI_T=\frac{E}{R_T}=\frac{100}{20}=5\,\text{A}

4. הזרם בענף R3R_3-L2L_2-R5R_5 (מחלק זרם):

IL2=IT⋅R2R2+(R3+R5)=5⋅3030+20=3 AI_{L2}=I_T\cdot\frac{R_2}{R_2+(R_3+R_5)}=5\cdot\frac{30}{30+20}=3\,\text{A}

ובענף של R2R_2: IR2=5−3=2 AI_{R2}=5-3=2\,\text{A}.

5. הפוטנציאלים שבסרטוט. הצומת הירוק: 100−ITR1=100−5⋅8=60 V100-I_T R_1=100-5\cdot 8=60\,\text{V} (בדיקה: IR2R2=2⋅30=60 VI_{R2}R_2=2\cdot 30=60\,\text{V}). הקו הכחול: IL2R5=3⋅6=18 VI_{L2}R_5=3\cdot 6=18\,\text{V}.

6. המתחים על הקבלים - הפרש הפוטנציאלים בין שני ההדקים של כל קבל בסרטוט:

C1C_1 מחובר בין הקו הירוק לקו הכחול: UC1=60−18=42 VU_{C1}=60-18=42\,\text{V} (זה גם המתח על R3R_3: 3⋅14=42 V3\cdot 14=42\,\text{V})

C2C_2 מחובר בין הקו הכחול לקו התחתון: UC2=18 VU_{C2}=18\,\text{V} (המתח על R5R_5: 3⋅6=18 V3\cdot 6=18\,\text{V})

7. האנרגיות:

WL1=L1IL122=0W_{L1}=\frac{L_1 I_{L1}^2}{2}=0

WL2=L2IL222=10⋅10−3⋅322=45⋅10−3 J=45 mJW_{L2}=\frac{L_2 I_{L2}^2}{2}=\frac{10\cdot10^{-3}\cdot 3^2}{2}=45\cdot10^{-3}\,\text{J}=45\,\text{mJ}

WC1=C1UC122=5⋅10−6⋅4222=4.41⋅10−3 J=4.41 mJW_{C1}=\frac{C_1U_{C1}^2}{2}=\frac{5\cdot10^{-6}\cdot 42^2}{2}=4.41\cdot10^{-3}\,\text{J}=4.41\,\text{mJ}

WC2=C2UC222=2⋅10−6⋅1822=324⋅10−6 J=324 μJW_{C2}=\frac{C_2U_{C2}^2}{2}=\frac{2\cdot10^{-6}\cdot 18^2}{2}=324\cdot10^{-6}\,\text{J}=324\,\mu\text{J}

תשובה: WL1=0W_{L1}=0, WL2=45 mJW_{L2}=45\,\text{mJ}, WC1=4.41 mJW_{C1}=4.41\,\text{mJ}, WC2=324 μJW_{C2}=324\,\mu\text{J}.

סעיף ג

תשובה:

W=5 kWhW=5\,\text{kWh}

במצב יציב המקור מספק זרם קבוע IT=5 AI_T=5\,\text{A} (סעיף ב), ולכן הספק קבוע:

PE=E⋅IT=100⋅5=500 W=0.5 kWP_E=E\cdot I_T=100\cdot 5=500\,\text{W}=0.5\,\text{kW}

האנרגיה במשך t=10 ht=10\,\text{h}:

W=P⋅t=0.5⋅10=5 kWhW=P\cdot t=0.5\cdot 10=5\,\text{kWh}

תשובה: W=5 kWhW=5\,\text{kWh}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.