מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2023 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2023 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.
שאלות 8-1: ענו על 5 מתוך 8 השאלות, ערך כל שאלה – 20 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מעגל זרם ישר: מקורות מתח וזרם, הספקים
Figure 1 illustrates an electrical circuit:

Calculate the power dissipates in the resistor .
Calculate the power in the voltage source .
Calculate the voltage ().
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף a
,
נתון: , , , , (ההדק לכיוון ), (ההדק לכיוון ).
מבוקש: ההספק המתפזר בנגד . לשם כך מספיק למצוא את המתח על הנגד.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס ().
•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה קווים כאלה: הקו של , הקו של , הקו של וקו האדמה.
•המקור מחובר בין לאדמה, וההדק שלו למעלה, לכן הפוטנציאל של ידוע: .
•הפוטנציאלים ו- לא ידועים. המקור מחבר ביניהם, וההדק שלו בצד , לכן .
•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו לזרמים: ב- ו- ב- כלפי מטה, ו- ב- מ- אל . זרם שיוצא שלילי זורם בפועל נגד החץ.
•בשיטת זרמי החוגים: במעגל שלושה חוגים, אבל הזרם בחוג של קבוע על ידי מקור הזרם, ולכן נשארים שני זרמי חוגים לא ידועים ושתי משוואות.
•בשיטת מתחי הצמתים: מבין , , , הצומת קבוע על ידי , והצמתים ו- קשורים במקור ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד. נשארת משוואה אחת.
לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.
1. נכתוב את בעזרת :
2. כל זרם ענף לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט:
3. חוק הזרמים של קירכהוף לצומת-העל (, והמקור שביניהם): הזרם נכנס, והזרמים , , יוצאים:
4. נציב ונכפיל את שני האגפים ב-:
5. ההספק בנגד :
בדיקה: , ו-. מתאים.
הערה: , כלומר ב- זורם בפועל מ- אל , נגד החץ.
תשובה:
סעיף b
דרך זורם מ- ל-; המקור מספק
מבוקש: ההספק במקור . נמצא את הזרם דרכו ואת כיוונו, ולפיו נקבע אם המקור מספק הספק או צורך הספק.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף a: המקור יושב בין הקו של () לקו של (), והזרמים , , כבר ידועים משם. אל הקו של מחוברים רק , והמקור, ולכן הזרם במקור נקבע מחוק הזרמים בצומת אחד.
1. נסמן את הזרם דרך המקור בכיוון מ- אל .
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת : הזרם נכנס, והזרמים ו- יוצאים:
הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל בכיוון ההפוך: מ- אל דרך המקור.
3. בדיקה בצומת : מ- נכנס דרך (נגד החץ ) הזרם ; דרך יוצא , ודרך המקור יוצא אל הזרם . . מתאים.
4. הזרם נכנס למקור בהדק (צד ) ויוצא מההדק (צד ), כלומר המקור פועל כמקור ומספק הספק:
תשובה: המקור מספק הספק (הזרם דרכו מ- אל ).
סעיף c
בסרטוט המסומן מסעיף a הקו של נמצא ב- והקו של ב- (שניהם ביחס לקו האדמה). מחשבים את ההפרש ביניהם:
כלומר הצומת גבוה ב- מהצומת .
תשובה:
שאלה 2 · תכנון סוללה מתאים וחיבורם במקביל ובטור
על מנת להפעיל מכשיר חשמלי נדרש לבנות סוללה. הסוללה מיועדת להפעלת המכשיר (נגד העומס) בזרם של 1 אמפר למשך 12 שעות בזרם פריקה קבוע. התנגדותו החשמלית של המכשיר היא 14 אוהם.
לרשותכם עומדים תאים אלקטרו-כימיים זהים בעלי הנתונים הבאים: .
קבעו כמה ענפים יש לחבר במקביל וכמה תאים יש לחבר בטור בכל ענף.
בענף מסוים התקצרו ארבעה תאים והם גורמים לקצר (כולל התנגדות פנימית).
חשבו את הזרם שזורם דרך נגד העומס .
במהלך בניית הסוללה בענף מסוים חוברו בטעות שני תאים בקטביות הפוכה.
חשבו את הזרם שזורם דרך נגד העומס .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
6 ענפים במקביל, 12 תאים בטור בכל ענף (72 תאים)
נתון: למשך , ; לכל תא , , .
מבוקש: מספר הענפים במקביל ומספר התאים בטור בכל ענף . את קובע הקיבול (המטען) הדרוש, ואת קובע הזרם הדרוש.
1. המטען שהסוללה צריכה לספק:
2. בענף טורי עובר אותו זרם דרך כל התאים, לכן הקיבול של ענף שווה לקיבול של תא אחד, . בחיבור ענפים זהים במקביל כל ענף נושא , והקיבולים מתחברים:
ענפים
3. לסוללה של ענפים ו- תאים בכל ענף: , . הזרם בעומס:
4. נציב ונפתור עבור :
תאים
5. בדיקה: , , ולכן . מתאים. סך הכול תאים.
תשובה: יש לחבר ענפים במקביל, ובכל ענף תאים בטור.
סעיף ב
נתון: הסוללה מסעיף א ( ענפים של תאים), אבל בענף אחד ארבעה תאים מקוצרים לגמרי (הכא"מ וההתנגדות הפנימית שלהם אינם בפעולה).
מבוקש: הזרם בעומס. הענפים כבר אינם זהים, לכן נחשב את מתח העומס בשיטת מילמן (צומת אחד עם כמה ענפים במקביל).
1. הענף הפגום: נותרו בו תאים בטור:
כל אחד מ- הענפים התקינים: , .
2. נסמן ב- את המתח על העומס (ההדק החיובי של הסוללה ביחס לשלילי). לפי מילמן:
3. המונה:
המכנה:
4. הזרם בעומס:
5. בדיקה בדרך שנייה (תבנין): , , ולכן . מתאים.
הערה: בענף הפגום הזרם הוא , כלומר הענפים התקינים טוענים אותו.
תשובה:
סעיף ג
נתון: הסוללה מסעיף א (בלי התקלה של סעיף ב), אבל בענף אחד שני תאים מחוברים בקטביות הפוכה.
מבוקש: הזרם בעומס. גם כאן הענפים אינם זהים, ונשתמש בשיטת מילמן.
1. בענף הפגום תאים מוסיפים כא"מ ו- תאים מחסירים כא"מ, אבל ההתנגדות הפנימית של כל התאים נשארת בטור:
כל אחד מ- הענפים התקינים: , .
2. לפי מילמן:
המונה:
המכנה:
3. הזרם בעומס:
4. בדיקה (תבנין): , , ולכן . מתאים.
תשובה:
שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח צומת, זרם והספקים
באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

מהו ערך המתח המסומן באיור ביחס לאדמה? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
מהו ערך הזרם הזורם במקור המתח ? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
מהם ההספקים – הפעיל, ההיגבי והמדומה המתפתחים במקור המתח?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , (החץ כלפי מעלה, כלומר הזרם מוזרם אל הצומת העליון הימני), , , , , , .
מבוקש: המתח בצומת המסומן.
סימון על הסרטוט. זהו מעגל זרם חילופין, ולכן הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה לזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•המקור מחובר בין האדמה לקו השמאלי העליון, וההדק שלו למעלה. לכן הקו הזה נמצא בפוטנציאל .
•הקטע הקצר שבין ל- הוא נקודה פנימית של ענף טורי: אותו זרם עובר ב- וב-, ולכן מחברים אותם לעכבה אחת ואין צורך בפוטנציאל של הקטע הזה.
•נשארים שני פוטנציאלים לא ידועים: הצומת (השם המודפס באיור) והצומת הימני, שנסמן . אליו מחוברים , , ומקור הזרם.
•החץ הוא הזרם במקור , שיוצא מההדק שלו. נחשב אותו בסעיף ב.
•בשיטת זרמי החוגים יש ארבעה חוגים, ומקור הזרם קובע את הזרם באחד מהם. נשארים שלושה זרמי חוגים לא ידועים.
•בשיטת מתחי הצמתים יש שני פוטנציאלים לא ידועים, ו-, ולכן שתי משוואות.
•אפשר לקצר עוד: אם ממירים את מקור הזרם עם למקור מתח בטור, הצומת נעלם ונשאר צומת יחיד, , עם שלושה ענפים לאדמה. לצומת כזה מתאימה שיטת מילמן, שהיא משוואת צומת אחת.
לכן נפתור בשיטת מילמן, ונבדוק בשיטת מתחי הצמתים עם שני הצמתים.
1. העכבה של הענף השמאלי (בטור):
2. החיבור המקבילי של ו-:
3. המרת מקורות: מקור הזרם במקביל ל- שקול למקור מתח בטור ל-, וההדק החיובי שלו לכיוון הצומת העליון (כי הזרם מוזרם כלפי מעלה):
4. בטור אליו נמצא הסליל, ולכן עכבת הענף הימני כולו:
5. עכשיו מהצומת יוצאים שלושה ענפים לאדמה: עם , הנגד , ו- עם . לפי חוק הזרמים של קירכהוף (שיטת מילמן):
6. המונה:
סכום:
7. המכנה:
, ,
סכום:
8. המתח:
בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. בלי המרת המקור, עם שני הצמתים שבסרטוט. כל זרם ענף יוצא מהצומת לפי חוק אוהם:
•בצומת (סכום הזרמים היוצאים הוא אפס):
•בצומת (מקור הזרם מזרים אל הצומת):
פתרון שתי המשוואות נותן , כמו בשיטת מילמן, ו-.
תשובה:
סעיף ב
(יוצא מההדק של )
מבוקש: הזרם במקור . נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם מסומן שם בחץ, יוצא מההדק של המקור, דרך ו-, אל הצומת . הענף הזה מחבר את הקו שבפוטנציאל לצומת , ולכן לפי חוק אוהם על הענף:
1.
2.
תשובה: , בכיוון היציאה מההדק של .
סעיף ג
, ,
ההספק המרוכב שמקור מספק הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם היוצא מההדק :
1.
2. בהצגה קרטזית:
3. מכאן:
•הספק פעיל: (חיובי: המקור מספק הספק פעיל למעגל).
•הספק היגבי: (שלילי: הזרם מקדים את המתח ב-, המקור "רואה" עומס קיבולי).
•הספק מדומה: .
תשובה: , (קיבולי),
שאלה 4 · מערכת תלת-פאזית כוכב לא מאוזנת בלי אפס
באיור לשאלה 4 מוצגת מערכת תלת פאזית:

חשבו את המתח בנקודה N ביחס לאדמה ורשמו אותו בהצגה פולארית (גודל וזווית).
חשבו את הזרמים הזורמים דרך הפאזות ורשמו אותם בהצגה פולארית.
חשבו את המתחים בנקודות A, B, C ביחס לאדמה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: מקור כוכב שנקודת האפס שלו מוארקת: , , . בכל קו עכבה . העומס בכוכב: , , , ונקודת הכוכב אינה מחוברת לאדמה.
מבוקש: . העומס אינו מאוזן ואין מוליך אפס, לכן .

•נקודת הכוכב של המקור מחוברת לאדמה, ולכן היא נקודת הייחוס (). הקו שלה צבוע אפור.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק השני של כל מקור מחובר לקו של הפאזה שלו, ולכן הפוטנציאלים של שלושת הקווים האלה ידועים: , , .
•בכל פאזה יש קטע קצר בין ל-. זו נקודה פנימית של ענף טורי, ולכן מחברים את שתי העכבות לעכבת קו אחת ולא צריך את הפוטנציאל שלה.
•הנקודות , , (בין עכבת הקו לעכבת העומס) הן קווים נפרדים, ונחשב אותן בסעיף ג.
•נקודת הכוכב של העומס, , היא הצומת היחיד שאליו מתחברים יותר משני ענפים ושהפוטנציאל שלו לא ידוע.
•החיצים , , הם זרמי הפאזות, בכיוון מהמקור אל (סעיף ב).
•בשיטת זרמי החוגים: שלושת ענפי הפאזות יוצרים שני חוגים בלתי תלויים, ולכן שני זרמי חוגים ומערכת של שתי משוואות מרוכבות.
•בשיטת מתחי הצמתים: מלבד נקודת הייחוס יש צומת לא ידוע אחד בלבד, . כל פאזה היא ענף אחד (מקור ועכבה בטור) בין האדמה ל-.
משוואה אחת עדיפה על שתיים, ולכן נכתוב את משוואת הצומת . כשכל הענפים מחוברים בין אותם שני צמתים, המשוואה הזאת היא שיטת מילמן.
1. העכבה הכוללת בכל פאזה (קו + עומס, בטור):
2. המוליכויות:
3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת : הזרם בכל פאזה, לפי חוק אוהם, הוא , וסכום הזרמים הנכנסים ל- הוא אפס:
ומכאן נוסחת מילמן:
4. המונה:
סכום:
5. המכנה:
6.
תשובה:
סעיף ב
, ,
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. זרמי הפאזות , , מסומנים שם בחיצים, בכיוון מהמקור אל הנקודה . כל פאזה מחברת את הקו של המקור שלה (, או ) עם הצומת , ולכן בכל פאזה המתח על העכבה הכוללת הוא , ולפי חוק אוהם .
1. פאזה R:
2. פאזה S:
3. פאזה T:
4. בדיקה: לפי חוק הזרמים בצומת סכום הזרמים חייב להתאפס:
. מתאים.
תשובה: , ,
סעיף ג
, ,
בסרטוט המסומן מסעיף א כל אחת מהנקודות , , היא קו נפרד (, , ), שנמצא בין עכבת הקו לבין עכבת העומס. המתח שלה ביחס לאדמה הוא מתח הנקודה ועוד המפל על עכבת העומס (הזרם זורם מהנקודה אל ):
, וכן הלאה.
1. נקודה A:
2. נקודה B:
3. נקודה C:
4. בדיקה מצד המקור: , אותה תוצאה (ובאופן דומה ל- ול-).
תשובה: , ,
שאלה 5 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר והשראות סליל
באיור לשאלה 5 מתוארת ליבת אלקטרומגנט העשויה משני חצאים בעלי אותן מידות אך מחומרים שונים. בליבה חריץ אוויר שאורכו . ההיקף הממוצע של הטבעת כולה הוא ושטח החתך שלה הוא . החדירות המגנטית היחסית של כל אחד משני החצאים היא: .
על הטבעת מלופף סליל בעל 260 כריכות (אינו נראה באיור). הסליל עשוי מוליך נחושת שאורכו , שטח החתך שלו והתנגדותו הסגולית היא והוא מוזן ממקור מתח ישר DC.
השדה המגנטי בליבה הוא .

מהי השראות הסליל?
כמה זרם זורם בסליל? מהו ערכו של המתח המזין את הסליל?
הזרם בסליל יורד בקצב ליניארי ל- במשך . חשבו את הכא"מ המושרה שנוצר בסליל.
מחברים את הסליל למקור AC של . מהי עוצמת הזרם בסליל?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: (חריץ), היקף ממוצע , , , , .
מבוקש: ההשראות , כאשר הוא הרילקטנס (ההתנגדות המגנטית) הכולל של המעגל המגנטי. המעגל טורי: חצי ליבה 1, חצי ליבה 2 וחריץ האוויר, ובכולם אותו שטף.
1. אורך כל חצי ליבה: מההיקף הכולל מורידים את החריץ ומחלקים לשניים:
2. הרילקטנסים ():
3. הרילקטנס הכולל (חיבור בטור):
4. ההשראות:
רואים שחריץ האוויר, אף שהוא קצר מאוד, תורם כמעט מהרילקטנס.
תשובה:
סעיף ב
,
מבוקש: הזרם שיוצר , והמתח הישר הדרוש כדי להזרים אותו דרך התנגדות הסליל.
1. השטף בליבה (אותו שטף בכל המעגל הטורי):
2. הכוח המגנטו-מניע הדרוש (חוק אוהם המגנטי):
3. הזרם:
בדיקה בדרך שנייה: , כמו בסעיף א.
4. התנגדות הסליל:
5. במצב יציב בזרם ישר הסליל מתנהג כהתנגדות בלבד, ולכן המתח המזין:
תשובה: ,
סעיף ג
כא"מ ההשראה העצמית שווה להשראות כפול קצב שינוי הזרם:
1.
2. בדיקה דרך השטף: . מתאים.
לפי חוק לנץ הכא"מ מתנגד לירידת הזרם, כלומר כיוונו כזה שהוא "מנסה" לשמור על הזרם בכיוונו המקורי.
תשובה:
סעיף ד
בזרם חילופין הסליל הוא עכבה טורית של ההתנגדות והיגב השראותי (נניח שהחדירות של הליבה קבועה, כלומר לא משתנה).
1. ההיגב:
2. העכבה:
3. הזרם (ערך יעיל):
תשובה:
שאלה 6 · כוח בין תיל ארוך לכריכה מלבנית
באיור לשאלה 6 מוצג תיל ארוך מאוד ("אין-סופי") נושא זרם וכיוונו ימינה.
מתחת לתיל ממוקמת כריכה (מסגרת) מלבנית נושאת זרם הזורם עם כיוון השעון.
התיל והכריכה נמצאים במישור הדף ובמקביל לו.
בתיל זורם זרם בעוצמה של ובכריכה זורם זרם בעוצמה של .
אורכה של הכריכה המלבנית ורוחבה .
נקודת חיתוך האלכסונים של הכריכה ממוקמת במרחק מהתיל.
הערה: כוח הכבידה הפועל על התיל והכריכה זניח.

מהו גודלו וכיוונו של הכוח השקיל שפועל על הכריכה המלבנית?
מאפסים את הזרם הזורם בכריכה המלבנית .
מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי (צפיפות השטף המגנטי ) בנקודת חיתוך האלכסונים של הכריכה המלבנית?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, כלפי מעלה (משיכה לכיוון התיל)
נתון: ימינה, עם כיוון השעון, , , .
מבוקש: הכוח השקיל על הכריכה. נחשב את הכוח שהתיל מפעיל על כל אחת מארבע הצלעות ונחבר.
1. מרחקי הצלעות האופקיות מהתיל:
הצלע העליונה:
הצלע התחתונה:
2. כיווני הזרמים: בכריכה הזורמת עם כיוון השעון, בצלע העליונה הזרם זורם ימינה (באותו כיוון כמו בתיל) ובצלע התחתונה שמאלה (בכיוון הפוך).
מוליכים מקבילים שזרמיהם באותו כיוון נמשכים, ושזרמיהם מנוגדים נדחים. לכן הצלע העליונה נמשכת כלפי מעלה (אל התיל) והצלע התחתונה נדחית כלפי מטה.
3. הכוח בין תיל ארוך לקטע מקביל באורך : .
(כלפי מעלה)
(כלפי מטה)
4. הצלעות האנכיות: הזרמים בהן מנוגדים (בצלע הימנית כלפי מטה ובשמאלית כלפי מעלה), והן נמצאות באותו טווח מרחקים מהתיל, לכן הכוחות עליהן שווים בגודלם והפוכים בכיוונם ומבטלים זה את זה.
5. הכוח השקיל:
והוא מכוון כלפי מעלה, כי הכוח על הצלע הקרובה גדול יותר.
תשובה: , כלפי מעלה (הכריכה נמשכת אל התיל).
סעיף ב
, נכנס לתוך הדף
כשאין זרם בכריכה, השדה בנקודה נוצר רק על ידי התיל הארוך, במרחק ממנו:
1.
2. הכיוון לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (ימינה), והאצבעות המתעקלות סביב התיל מצביעות מתחת לתיל לתוך הדף.
תשובה: , בכיוון לתוך הדף.
שאלה 7 · מעגל עם מקורות בתדרים שונים ומקור ישר
באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:
האותות הם:

חשבו את הזרם דרך הנגד , .
חשבו את הזרם הממוצע הזורם דרך הנגד .
חשבו את ערכו של הזרם היעיל הזורם דרך הנגד .
חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , , (ההדק למעלה, לכיוון הנגד, וההדק לאדמה), ו-, בתדרים זוויתיים שונים.
מבוקש: בכיוון החץ (מלמעלה למטה דרך ).
בחירת השיטה. שלושת המקורות פועלים בתדרים שונים (, , ). לכל תדר יש היגבים אחרים, ולכן אי אפשר לכתוב משוואה אחת של פאזורים לכל המעגל, לא בשיטת זרמי החוגים ולא בשיטת מתחי הצמתים. משתמשים בסופרפוזיציה: מחשבים את התגובה לכל מקור לבד, כשהמקורות האחרים מאופסים (מקור מתח מוחלף בקצר), וסוכמים את הזרמים בתחום הזמן. לכל מקור מסרטטים מעגל חלקי משלו.
נסמן ב- את הצומת העליון (המחבר את , ו-). בכל אחד מהמעגלים החלקיים הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס ().

• ו- מאופסים ומוחלפים בקצר. בזרם ישר הסליל הוא קצר והקבל הוא נתק (שני הדקים פתוחים במקום ).
•לכן הצומת מחובר לאדמה דרך הסליל המקוצר ודרך הקצר במקום , וכל הקווים פרט לאחד צבועים בצבע של האדמה: .
•הקו היחיד בצבע אחר הוא הקטע שבין ל-. ההדק של מחובר לאדמה, ולכן ההדק שלו, והקטע הזה, נמצאים ב-.
1. הזרם דרך מלמעלה למטה, לפי חוק אוהם בין שני הקווים:

• ו- מאופסים ומוחלפים בקצר. עכשיו הקצה התחתון של והצד הימני של מחוברים שניהם לאדמה, ולכן ו- מחוברים במקביל בין לאדמה.
•הקו השמאלי העליון נמצא בפוטנציאל של : . הפוטנציאל הלא ידוע היחיד הוא .
2. נעבוד בפאזורים בערכים יעילים: .
,
3. החיבור המקבילי של ו-:
4. מחלק מתח עם הסליל:
5. , ערך שיא .

• ו- מאופסים ומוחלפים בקצר. עכשיו הצד השמאלי של מחובר לאדמה, ולכן ו- מחוברים במקביל בין לאדמה.
•הקו הימני העליון נמצא בפוטנציאל של : . הפוטנציאל הלא ידוע היחיד הוא .
6. .
,
7. החיבור המקבילי של ו-:
8. מחלק מתח עם הקבל:
9. , ערך שיא .
תשובה:
סעיף ב
הממוצע של כל רכיב סינוסי על פני זמן מחזור שלם הוא אפס, ולכן הזרם הממוצע שווה לרכיב הישר בלבד:
תשובה:
סעיף ג
כאשר הזרם הוא סכום של רכיב ישר ורכיבים סינוסיים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל שווה לסכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:
1.
2.
תשובה:
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של הזרם:
1.
2. בדיקה לפי רכיבים: . מתאים.
תשובה:
שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב יציב עם קבלים וסלילים
באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

חשבו כמה אנרגיה אגורה בכל סליל.
חשבו את המתח על כל קבל.
כמה הספק חשמלי מתפתח במקור הזרם?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
,
נתון: מקור זרם ישר בטור ל-, , , , , והקבלים עד .
מבוקש: האנרגיה בכל סליל, . לכן צריך את הזרם בכל סליל במצב היציב.
המעגל במצב היציב. במצב יציב בזרם ישר סליל הוא קצר וקבל הוא נתק. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר (השם והערך שלו נשארו לידו). קבל הוא כבר נתק בסרטוט, כי בין שני הלוחות שלו אין חיבור, ולכן הקבלים נשארים כמו שהם. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (). אחרי קיצור הסלילים כל הנקודות התחתונות מחוברות זו לזו והן קו אחד.
•הקו העליון הוא קו אחד, שאליו מחוברים , , , ו-. נמצא שהוא ב-.
•בענפי הקבלים לא זורם זרם, ולכן בין הקבלים יש קווים נפרדים: בין ל-, בין ל-, ובין ל-. הפוטנציאלים שלהם (, , ) נמצאים בסעיף ב.
•הקטע שבין למקור הזרם נמצא ב-, כפי שיתברר בסעיף ג.
•החיצים מראים את הזרמים: ו- כלפי מטה ב- וב-, וחזרתם בקו התחתון דרך מקום (משמאל לימין) ודרך מקום (מימין לשמאל) אל מקור הזרם.
בחירת השיטה. במעגל המקוצר יש מקור אחד, והוא מקור זרם. מהסרטוט רואים ש- ו- מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר במקביל, וכל הזרם עובר דרכם. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים נגד שקול וחוק אוהם.
1. נשאר מעגל פשוט: מקור הזרם מזרים כלפי מעלה דרך אל הקו העליון, ומשם הזרם מתפצל דרך ו- כלפי מטה אל הקו התחתון.
2. המתח בין הקו העליון לקו התחתון:
3. הזרמים בנגדים (כלפי מטה):
4. הזרמים בסלילים: הזרם של חוזר אל ההדק התחתון של מקור הזרם דרך , והזרם של חוזר דרך :
(משמאל לימין), (מימין לשמאל). בדיקה: .
5. האנרגיות:
תשובה: ,
סעיף ב
, , , ,
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. שני ענפי הקבלים מחוברים בין הקו העליון () לקו התחתון (), כלומר כל ענף נמצא תחת המתח . בענפים האלה לא זורם זרם במצב היציב, ולכן הם לא משנים את הפוטנציאלים שמצאנו בסעיף א. בכל ענף הקבלים בטור, ולכן לכולם אותו מטען, והמתח מתחלק ביחס הפוך לקיבול.
1.
2.
3. (בדיקה: ).
לכן הקו שבין ל- נמצא ב-, כמסומן בסרטוט.
4.
5.
6. (בדיקה: ).
לכן הקו שבין ל- נמצא ב-, והקו שבין ל- ב-, כמסומן בסרטוט.
תשובה: , , , ,
סעיף ג
ההספק של מקור הזרם הוא הזרם כפול המתח על הדקיו. בסרטוט המסומן מסעיף א ההדק התחתון של המקור נמצא על הקו של , וההדק העליון על הקטע שבין המקור ל-. הזרם עובר ב- כלפי מעלה, מהקטע הזה אל הקו העליון (), ולכן הקטע גבוה מהקו העליון במפל המתח על (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה: מקור הזרם, , והמעבר מהקו העליון לתחתון).
1.
2.
3. בדיקה (מאזן הספקים): , , ; סך הכול . מתאים.
תשובה: