דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2023 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2023 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

שאלות 8-1: ענו על 5 מתוך 8 השאלות, ערך כל שאלה – 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר: מקורות מתח וזרם, הספקים

Figure 1 illustrates an electrical circuit:

a.

Calculate the power dissipates in the resistor R1R_1.

(10 נקודות)
b.

Calculate the power in the voltage source VS1V_{S1}.

(5 נקודות)
c.

Calculate the voltage VACV_{AC} (VAC=VA−VCV_{AC}=V_A-V_C).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף a

תשובה:

VA=42 VV_A=42\,\text{V}, PR1=88.2 WP_{R_1}=88.2\,\text{W}

נתון: IS=2 AI_S=2\,\text{A}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=40 ΩR_2=40\,\Omega, R3=100 ΩR_3=100\,\Omega, VS1=30 VV_{S1}=30\,\text{V} (ההדק ++ לכיוון AA), VS2=52 VV_{S2}=52\,\text{V} (ההדק ++ לכיוון CC).

מבוקש: ההספק המתפזר בנגד R1R_1. לשם כך מספיק למצוא את המתח VAV_A על הנגד.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה קווים כאלה: הקו של AA, הקו של BB, הקו של CC וקו האדמה.

•המקור VS2V_{S2} מחובר בין CC לאדמה, וההדק ++ שלו למעלה, לכן הפוטנציאל של CC ידוע: VC=52 VV_C=52\,\text{V}.

•הפוטנציאלים VAV_A ו-VBV_B לא ידועים. המקור VS1V_{S1} מחבר ביניהם, וההדק ++ שלו בצד AA, לכן VA−VB=30 VV_A-V_B=30\,\text{V}.

•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו לזרמים: I1I_1 ב-R1R_1 ו-I2I_2 ב-R2R_2 כלפי מטה, ו-I3I_3 ב-R3R_3 מ-BB אל CC. זרם שיוצא שלילי זורם בפועל נגד החץ.

בחירת השיטה.

•בשיטת זרמי החוגים: במעגל שלושה חוגים, אבל הזרם בחוג של ISI_S קבוע על ידי מקור הזרם, ולכן נשארים שני זרמי חוגים לא ידועים ושתי משוואות.

•בשיטת מתחי הצמתים: מבין AA, BB, CC, הצומת CC קבוע על ידי VS2V_{S2}, והצמתים AA ו-BB קשורים במקור VS1V_{S1} ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד. נשארת משוואה אחת.

לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

1. נכתוב את VAV_A בעזרת VBV_B:

VA=VB+30V_A=V_B+30

2. כל זרם ענף לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט:

I1=VAR1=VA20,I2=VBR2=VB40,I3=VB−VCR3=VB−52100I_1=\frac{V_A}{R_1}=\frac{V_A}{20},\qquad I_2=\frac{V_B}{R_2}=\frac{V_B}{40},\qquad I_3=\frac{V_B-V_C}{R_3}=\frac{V_B-52}{100}

3. חוק הזרמים של קירכהוף לצומת-העל (AA, BB והמקור VS1V_{S1} שביניהם): הזרם ISI_S נכנס, והזרמים I1I_1, I2I_2, I3I_3 יוצאים:

IS=I1+I2+I3 ⇒ 2=VA20+VB40+VB−52100I_S=I_1+I_2+I_3\ \Rightarrow\ 2=\frac{V_A}{20}+\frac{V_B}{40}+\frac{V_B-52}{100}

4. נציב VA=VB+30V_A=V_B+30 ונכפיל את שני האגפים ב-200200:

400=10(VB+30)+5VB+2(VB−52) ⇒ 400=17VB+196 ⇒ 17VB=204400=10(V_B+30)+5V_B+2(V_B-52)\ \Rightarrow\ 400=17V_B+196\ \Rightarrow\ 17V_B=204

VB=20417=12 V,VA=12+30=42 VV_B=\frac{204}{17}=12\,\text{V},\qquad V_A=12+30=42\,\text{V}

5. ההספק בנגד R1R_1:

PR1=VA2R1=42220=176420=88.2 WP_{R_1}=\frac{V_A^2}{R_1}=\frac{42^2}{20}=\frac{1764}{20}=88.2\,\text{W}

בדיקה: I1=4220=2.1 AI_1=\frac{42}{20}=2.1\,\text{A}, ו-PR1=I12R1=2.12⋅20=88.2 WP_{R_1}=I_1^2R_1=2.1^2\cdot 20=88.2\,\text{W}. מתאים.

הערה: I3=12−52100=−0.4 AI_3=\frac{12-52}{100}=-0.4\,\text{A}, כלומר ב-R3R_3 זורם בפועל 0.4 A0.4\,\text{A} מ-CC אל BB, נגד החץ.

תשובה: PR1=88.2 WP_{R_1}=88.2\,\text{W}

סעיף b

תשובה:

דרך VS1V_{S1} זורם 0.1 A0.1\,\text{A} מ-BB ל-AA; המקור מספק P=3 WP=3\,\text{W}

מבוקש: ההספק במקור VS1V_{S1}. נמצא את הזרם דרכו ואת כיוונו, ולפיו נקבע אם המקור מספק הספק או צורך הספק.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף a: המקור VS1V_{S1} יושב בין הקו של AA (42 V42\,\text{V}) לקו של BB (12 V12\,\text{V}), והזרמים I1I_1, I2I_2, I3I_3 כבר ידועים משם. אל הקו של AA מחוברים רק ISI_S, R1R_1 והמקור, ולכן הזרם במקור נקבע מחוק הזרמים בצומת אחד.

1. נסמן את הזרם IABI_{AB} דרך המקור VS1V_{S1} בכיוון מ-AA אל BB.

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת AA: הזרם ISI_S נכנס, והזרמים I1I_1 ו-IABI_{AB} יוצאים:

IAB=IS−I1=2−2.1=−0.1 AI_{AB}=I_S-I_1=2-2.1=-0.1\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל בכיוון ההפוך: 0.1 A0.1\,\text{A} מ-BB אל AA דרך המקור.

3. בדיקה בצומת BB: מ-CC נכנס דרך R3R_3 (נגד החץ I3I_3) הזרם VC−VBR3=52−12100=0.4 A\frac{V_C-V_B}{R_3}=\frac{52-12}{100}=0.4\,\text{A}; דרך R2R_2 יוצא 1240=0.3 A\frac{12}{40}=0.3\,\text{A}, ודרך המקור יוצא אל AA הזרם 0.1 A0.1\,\text{A}. 0.4=0.3+0.10.4=0.3+0.1. מתאים.

4. הזרם נכנס למקור בהדק −- (צד BB) ויוצא מההדק ++ (צד AA), כלומר המקור פועל כמקור ומספק הספק:

PVS1=VS1⋅I=30⋅0.1=3 WP_{V_{S1}}=V_{S1}\cdot I=30\cdot 0.1=3\,\text{W}

תשובה: המקור VS1V_{S1} מספק הספק P=3 WP=3\,\text{W} (הזרם דרכו 0.1 A0.1\,\text{A} מ-BB אל AA).

סעיף c

תשובה:

VAC=−10 VV_{AC}=-10\,\text{V}

בסרטוט המסומן מסעיף a הקו של AA נמצא ב-VA=42 VV_A=42\,\text{V} והקו של CC ב-VC=52 VV_C=52\,\text{V} (שניהם ביחס לקו האדמה). מחשבים את ההפרש ביניהם:

VAC=VA−VC=42−52=−10 VV_{AC}=V_A-V_C=42-52=-10\,\text{V}

כלומר הצומת CC גבוה ב-10 V10\,\text{V} מהצומת AA.

תשובה: VAC=−10 VV_{AC}=-10\,\text{V}

שאלה 2 · תכנון סוללה מתאים וחיבורם במקביל ובטור

על מנת להפעיל מכשיר חשמלי נדרש לבנות סוללה. הסוללה מיועדת להפעלת המכשיר (נגד העומס) בזרם של 1 אמפר למשך 12 שעות בזרם פריקה קבוע. התנגדותו החשמלית של המכשיר היא 14 אוהם.

לרשותכם עומדים תאים אלקטרו-כימיים זהים בעלי הנתונים הבאים: E=1.2 V, r=0.2 Ω, Q=2 AhE=1.2\,\text{V},\ r=0.2\,\Omega,\ Q=2\,\text{Ah}.

א.

קבעו כמה ענפים יש לחבר במקביל וכמה תאים יש לחבר בטור בכל ענף.

(10 נקודות)
ב.

בענף מסוים התקצרו ארבעה תאים והם גורמים לקצר (כולל התנגדות פנימית).

חשבו את הזרם שזורם דרך נגד העומס RL=14 ΩR_L=14\,\Omega.

(5 נקודות)
ג.

במהלך בניית הסוללה בענף מסוים חוברו בטעות שני תאים בקטביות הפוכה.

חשבו את הזרם שזורם דרך נגד העומס RL=14 ΩR_L=14\,\Omega.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

6 ענפים במקביל, 12 תאים בטור בכל ענף (72 תאים)

נתון: I=1 AI=1\,\text{A} למשך t=12 ht=12\,\text{h}, RL=14 ΩR_L=14\,\Omega; לכל תא E=1.2 VE=1.2\,\text{V}, r=0.2 Ωr=0.2\,\Omega, Q=2 AhQ=2\,\text{Ah}.

מבוקש: מספר הענפים במקביל mm ומספר התאים בטור בכל ענף nn. את mm קובע הקיבול (המטען) הדרוש, ואת nn קובע הזרם הדרוש.

1. המטען שהסוללה צריכה לספק:

Qdr=I⋅t=1⋅12=12 AhQ_{dr}=I\cdot t=1\cdot 12=12\,\text{Ah}

2. בענף טורי עובר אותו זרם דרך כל התאים, לכן הקיבול של ענף שווה לקיבול של תא אחד, 2 Ah2\,\text{Ah}. בחיבור mm ענפים זהים במקביל כל ענף נושא Im\frac{I}{m}, והקיבולים מתחברים:

m=QdrQ=122=6m=\frac{Q_{dr}}{Q}=\frac{12}{2}=6 ענפים

3. לסוללה של mm ענפים ו-nn תאים בכל ענף: Ebat=nEE_{bat}=nE, rbat=nrmr_{bat}=\frac{n r}{m}. הזרם בעומס:

I=nERL+nrmI=\frac{nE}{R_L+\frac{nr}{m}}

4. נציב ונפתור עבור nn:

1=1.2n14+0.2n6 ⇒ 14+n30=1.2n ⇒ n(1.2−130)=14 ⇒ n=141.16‾=121=\frac{1.2n}{14+\frac{0.2n}{6}}\ \Rightarrow\ 14+\frac{n}{30}=1.2n\ \Rightarrow\ n\left(1.2-\frac{1}{30}\right)=14\ \Rightarrow\ n=\frac{14}{1.1\overline{6}}=12 תאים

5. בדיקה: Ebat=12⋅1.2=14.4 VE_{bat}=12\cdot 1.2=14.4\,\text{V}, rbat=12⋅0.26=0.4 Ωr_{bat}=\frac{12\cdot 0.2}{6}=0.4\,\Omega, ולכן I=14.414+0.4=1 AI=\frac{14.4}{14+0.4}=1\,\text{A}. מתאים. סך הכול 6⋅12=726\cdot 12=72 תאים.

תשובה: יש לחבר 66 ענפים במקביל, ובכל ענף 1212 תאים בטור.

סעיף ב

תשובה:

IL≈0.925 AI_L\approx 0.925\,\text{A}

נתון: הסוללה מסעיף א (66 ענפים של 1212 תאים), אבל בענף אחד ארבעה תאים מקוצרים לגמרי (הכא"מ וההתנגדות הפנימית שלהם אינם בפעולה).

מבוקש: הזרם בעומס. הענפים כבר אינם זהים, לכן נחשב את מתח העומס בשיטת מילמן (צומת אחד עם כמה ענפים במקביל).

1. הענף הפגום: נותרו בו 88 תאים בטור:

E′=8⋅1.2=9.6 V,r′=8⋅0.2=1.6 ΩE'=8\cdot 1.2=9.6\,\text{V},\qquad r'=8\cdot 0.2=1.6\,\Omega

כל אחד מ-55 הענפים התקינים: E=12⋅1.2=14.4 VE=12\cdot 1.2=14.4\,\text{V}, r=12⋅0.2=2.4 Ωr=12\cdot 0.2=2.4\,\Omega.

2. נסמן ב-VLV_L את המתח על העומס (ההדק החיובי של הסוללה ביחס לשלילי). לפי מילמן:

VL=∑Ekrk∑1rk+1RLV_L=\frac{\sum \frac{E_k}{r_k}}{\sum\frac{1}{r_k}+\frac{1}{R_L}}

3. המונה: 9.61.6+5⋅14.42.4=6+30=36 A\frac{9.6}{1.6}+5\cdot\frac{14.4}{2.4}=6+30=36\,\text{A}

המכנה: 11.6+52.4+114=0.625+2.0833+0.0714=2.7798 S\frac{1}{1.6}+\frac{5}{2.4}+\frac{1}{14}=0.625+2.0833+0.0714=2.7798\,\text{S}

VL=362.7798=12.95 VV_L=\frac{36}{2.7798}=12.95\,\text{V}

4. הזרם בעומס:

IL=VLRL=12.9514=0.925 AI_L=\frac{V_L}{R_L}=\frac{12.95}{14}=0.925\,\text{A}

5. בדיקה בדרך שנייה (תבנין): Rth=12.7083=0.3692 ΩR_{th}=\frac{1}{2.7083}=0.3692\,\Omega, Eth=36⋅0.3692=13.29 VE_{th}=36\cdot 0.3692=13.29\,\text{V}, ולכן IL=13.290.3692+14=0.925 AI_L=\frac{13.29}{0.3692+14}=0.925\,\text{A}. מתאים.

הערה: בענף הפגום הזרם הוא 9.6−12.951.6=−2.09 A\frac{9.6-12.95}{1.6}=-2.09\,\text{A}, כלומר הענפים התקינים טוענים אותו.

תשובה: IL≈0.925 AI_L\approx 0.925\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

IL≈0.944 AI_L\approx 0.944\,\text{A}

נתון: הסוללה מסעיף א (בלי התקלה של סעיף ב), אבל בענף אחד שני תאים מחוברים בקטביות הפוכה.

מבוקש: הזרם בעומס. גם כאן הענפים אינם זהים, ונשתמש בשיטת מילמן.

1. בענף הפגום 1010 תאים מוסיפים כא"מ ו-22 תאים מחסירים כא"מ, אבל ההתנגדות הפנימית של כל 1212 התאים נשארת בטור:

E′=(10−2)⋅1.2=9.6 V,r′=12⋅0.2=2.4 ΩE'=(10-2)\cdot 1.2=9.6\,\text{V},\qquad r'=12\cdot 0.2=2.4\,\Omega

כל אחד מ-55 הענפים התקינים: E=14.4 VE=14.4\,\text{V}, r=2.4 Ωr=2.4\,\Omega.

2. לפי מילמן:

המונה: 9.62.4+5⋅14.42.4=4+30=34 A\frac{9.6}{2.4}+5\cdot\frac{14.4}{2.4}=4+30=34\,\text{A}

המכנה: 62.4+114=2.5+0.0714=2.5714 S\frac{6}{2.4}+\frac{1}{14}=2.5+0.0714=2.5714\,\text{S}

VL=342.5714=13.22 VV_L=\frac{34}{2.5714}=13.22\,\text{V}

3. הזרם בעומס:

IL=VLRL=13.2214=0.944 AI_L=\frac{V_L}{R_L}=\frac{13.22}{14}=0.944\,\text{A}

4. בדיקה (תבנין): Rth=2.46=0.4 ΩR_{th}=\frac{2.4}{6}=0.4\,\Omega, Eth=34⋅0.4=13.6 VE_{th}=34\cdot 0.4=13.6\,\text{V}, ולכן IL=13.60.4+14=0.944 AI_L=\frac{13.6}{0.4+14}=0.944\,\text{A}. מתאים.

תשובה: IL≈0.944 AI_L\approx 0.944\,\text{A}

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח צומת, זרם והספקים

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

א.

מהו ערך המתח VV המסומן באיור ביחס לאדמה? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(10 נקודות)
ב.

מהו ערך הזרם הזורם במקור המתח V1V_1? רשמו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(5 נקודות)
ג.

מהם ההספקים – הפעיל, ההיגבי והמדומה המתפתחים במקור המתח?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈10.29∠85.6∘ V\bar{V}\approx 10.29\angle 85.6^\circ\,\text{V}

נתון: Vˉ1=20∠70∘ V\bar{V}_1=20\angle 70^\circ\,\text{V}, Iˉ1=1∠90∘ A\bar{I}_1=1\angle 90^\circ\,\text{A} (החץ כלפי מעלה, כלומר הזרם מוזרם אל הצומת העליון הימני), R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC1=12 ΩX_{C1}=12\,\Omega, R2=18 ΩR_2=18\,\Omega, XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, R3=12 ΩR_3=12\,\Omega, XC2=36 ΩX_{C2}=36\,\Omega.

מבוקש: המתח Vˉ\bar{V} בצומת המסומן.

סימון על הסרטוט. זהו מעגל זרם חילופין, ולכן הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה לזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•המקור V1V_1 מחובר בין האדמה לקו השמאלי העליון, וההדק ++ שלו למעלה. לכן הקו הזה נמצא בפוטנציאל 20∠70∘ V20\angle 70^\circ\,\text{V}.

•הקטע הקצר שבין R1R_1 ל-XC1X_{C1} הוא נקודה פנימית של ענף טורי: אותו זרם עובר ב-R1R_1 וב-XC1X_{C1}, ולכן מחברים אותם לעכבה אחת ואין צורך בפוטנציאל של הקטע הזה.

•נשארים שני פוטנציאלים לא ידועים: הצומת VV (השם המודפס באיור) והצומת הימני, שנסמן VDV_D. אליו מחוברים XLX_L, R3R_3, XC2X_{C2} ומקור הזרם.

•החץ II הוא הזרם במקור V1V_1, שיוצא מההדק ++ שלו. נחשב אותו בסעיף ב.

בחירת השיטה.

•בשיטת זרמי החוגים יש ארבעה חוגים, ומקור הזרם קובע את הזרם באחד מהם. נשארים שלושה זרמי חוגים לא ידועים.

•בשיטת מתחי הצמתים יש שני פוטנציאלים לא ידועים, VV ו-VDV_D, ולכן שתי משוואות.

•אפשר לקצר עוד: אם ממירים את מקור הזרם עם R3∥XC2R_3\parallel X_{C2} למקור מתח בטור, הצומת VDV_D נעלם ונשאר צומת יחיד, VV, עם שלושה ענפים לאדמה. לצומת כזה מתאימה שיטת מילמן, שהיא משוואת צומת אחת.

לכן נפתור בשיטת מילמן, ונבדוק בשיטת מתחי הצמתים עם שני הצמתים.

1. העכבה של הענף השמאלי (בטור):

Zˉ1=R1−jXC1=10−j12=15.62∠−50.19∘ Ω\bar{Z}_1=R_1-jX_{C1}=10-j12=15.62\angle -50.19^\circ\,\Omega

2. החיבור המקבילי של R3R_3 ו-XC2X_{C2}:

Zˉ3=12⋅(−j36)12−j36=10.8−j3.6=11.38∠−18.43∘ Ω\bar{Z}_3=\frac{12\cdot(-j36)}{12-j36}=10.8-j3.6=11.38\angle -18.43^\circ\,\Omega

3. המרת מקורות: מקור הזרם Iˉ1\bar{I}_1 במקביל ל-Zˉ3\bar{Z}_3 שקול למקור מתח בטור ל-Zˉ3\bar{Z}_3, וההדק החיובי שלו לכיוון הצומת העליון (כי הזרם מוזרם כלפי מעלה):

Eˉ2=Iˉ1Zˉ3=1∠90∘⋅11.38∠−18.43∘=11.38∠71.57∘=3.6+j10.8 V\bar{E}_2=\bar{I}_1\bar{Z}_3=1\angle 90^\circ\cdot 11.38\angle -18.43^\circ=11.38\angle 71.57^\circ=3.6+j10.8\,\text{V}

4. בטור אליו נמצא הסליל, ולכן עכבת הענף הימני כולו:

Zˉb=Zˉ3+jXL=10.8−j3.6+j10=10.8+j6.4=12.55∠30.65∘ Ω\bar{Z}_b=\bar{Z}_3+jX_L=10.8-j3.6+j10=10.8+j6.4=12.55\angle 30.65^\circ\,\Omega

5. עכשיו מהצומת VV יוצאים שלושה ענפים לאדמה: Vˉ1\bar{V}_1 עם Zˉ1\bar{Z}_1, הנגד R2R_2, ו-Eˉ2\bar{E}_2 עם Zˉb\bar{Z}_b. לפי חוק הזרמים של קירכהוף (שיטת מילמן):

Vˉ=Vˉ1Zˉ1+Eˉ2Zˉb1Zˉ1+1R2+1Zˉb\bar{V}=\frac{\frac{\bar{V}_1}{\bar{Z}_1}+\frac{\bar{E}_2}{\bar{Z}_b}}{\frac{1}{\bar{Z}_1}+\frac{1}{R_2}+\frac{1}{\bar{Z}_b}}

6. המונה:

Vˉ1Zˉ1=20∠70∘15.62∠−50.19∘=1.280∠120.19∘=−0.6439+j1.1067 A\frac{\bar{V}_1}{\bar{Z}_1}=\frac{20\angle 70^\circ}{15.62\angle -50.19^\circ}=1.280\angle 120.19^\circ=-0.6439+j1.1067\,\text{A}

Eˉ2Zˉb=11.38∠71.57∘12.55∠30.65∘=0.9068∠40.91∘=0.6853+j0.5939 A\frac{\bar{E}_2}{\bar{Z}_b}=\frac{11.38\angle 71.57^\circ}{12.55\angle 30.65^\circ}=0.9068\angle 40.91^\circ=0.6853+j0.5939\,\text{A}

סכום: 0.0413+j1.7006=1.7011∠88.61∘ A0.0413+j1.7006=1.7011\angle 88.61^\circ\,\text{A}

7. המכנה:

1Zˉ1=0.0640∠50.19∘=0.0410+j0.0492 S\frac{1}{\bar{Z}_1}=0.0640\angle 50.19^\circ=0.0410+j0.0492\,\text{S}, 1R2=0.0556 S\frac{1}{R_2}=0.0556\,\text{S}, 1Zˉb=0.0797∠−30.65∘=0.0685−j0.0406 S\frac{1}{\bar{Z}_b}=0.0797\angle -30.65^\circ=0.0685-j0.0406\,\text{S}

סכום: 0.1651+j0.0086=0.1653∠2.97∘ S0.1651+j0.0086=0.1653\angle 2.97^\circ\,\text{S}

8. המתח:

Vˉ=1.7011∠88.61∘0.1653∠2.97∘=10.29∠85.64∘ V=0.783+j10.262 V\bar{V}=\frac{1.7011\angle 88.61^\circ}{0.1653\angle 2.97^\circ}=10.29\angle 85.64^\circ\,\text{V}=0.783+j10.262\,\text{V}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. בלי המרת המקור, עם שני הצמתים שבסרטוט. כל זרם ענף יוצא מהצומת לפי חוק אוהם:

•בצומת VV (סכום הזרמים היוצאים הוא אפס):

Vˉ−Vˉ1Zˉ1+VˉR2+Vˉ−VˉDjXL=0\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{\bar{Z}_1}+\frac{\bar{V}}{R_2}+\frac{\bar{V}-\bar{V}_D}{jX_L}=0

•בצומת VDV_D (מקור הזרם מזרים Iˉ1\bar{I}_1 אל הצומת):

VˉD−VˉjXL+VˉDR3+VˉD−jXC2=Iˉ1\frac{\bar{V}_D-\bar{V}}{jX_L}+\frac{\bar{V}_D}{R_3}+\frac{\bar{V}_D}{-jX_{C2}}=\bar{I}_1

פתרון שתי המשוואות נותן Vˉ=10.29∠85.64∘ V\bar{V}=10.29\angle 85.64^\circ\,\text{V}, כמו בשיטת מילמן, ו-VˉD=12.51∠82.84∘ V\bar{V}_D=12.51\angle 82.84^\circ\,\text{V}.

תשובה: Vˉ≈10.29∠85.6∘ V\bar{V}\approx 10.29\angle 85.6^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Iˉ≈0.670∠104.8∘ A\bar{I}\approx 0.670\angle 104.8^\circ\,\text{A} (יוצא מההדק ++ של V1V_1)

מבוקש: הזרם במקור V1V_1. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם Iˉ\bar{I} מסומן שם בחץ, יוצא מההדק ++ של המקור, דרך R1R_1 ו-XC1X_{C1}, אל הצומת VV. הענף הזה מחבר את הקו שבפוטנציאל Vˉ1\bar{V}_1 לצומת VV, ולכן לפי חוק אוהם על הענף:

1. Vˉ1=20∠70∘=6.840+j18.794 V\bar{V}_1=20\angle 70^\circ=6.840+j18.794\,\text{V}

Vˉ1−Vˉ=(6.840+j18.794)−(0.783+j10.262)=6.057+j8.532=10.46∠54.63∘ V\bar{V}_1-\bar{V}=(6.840+j18.794)-(0.783+j10.262)=6.057+j8.532=10.46\angle 54.63^\circ\,\text{V}

2. Iˉ=Vˉ1−VˉZˉ1=10.46∠54.63∘15.62∠−50.19∘=0.670∠104.82∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_1-\bar{V}}{\bar{Z}_1}=\frac{10.46\angle 54.63^\circ}{15.62\angle -50.19^\circ}=0.670\angle 104.82^\circ\,\text{A}

תשובה: Iˉ≈0.670∠104.8∘ A\bar{I}\approx 0.670\angle 104.8^\circ\,\text{A}, בכיוון היציאה מההדק ++ של V1V_1.

סעיף ג

תשובה:

P≈11.0 WP\approx 11.0\,\text{W}, Q≈−7.65 VARQ\approx -7.65\,\text{VAR}, S≈13.4 VAS\approx 13.4\,\text{VA}

ההספק המרוכב שמקור מספק הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם היוצא מההדק ++:

1. Sˉ=Vˉ1⋅Iˉ∗=20∠70∘⋅0.670∠−104.82∘=13.40∠−34.82∘ VA\bar{S}=\bar{V}_1\cdot\bar{I}^*=20\angle 70^\circ\cdot 0.670\angle -104.82^\circ=13.40\angle -34.82^\circ\,\text{VA}

2. בהצגה קרטזית: Sˉ=13.40cos⁡(−34.82∘)+j 13.40sin⁡(−34.82∘)=11.0−j7.65 VA\bar{S}=13.40\cos(-34.82^\circ)+j\,13.40\sin(-34.82^\circ)=11.0-j7.65\,\text{VA}

3. מכאן:

•הספק פעיל: P=11.0 WP=11.0\,\text{W} (חיובי: המקור מספק הספק פעיל למעגל).

•הספק היגבי: Q=−7.65 VARQ=-7.65\,\text{VAR} (שלילי: הזרם מקדים את המתח ב-34.8∘34.8^\circ, המקור "רואה" עומס קיבולי).

•הספק מדומה: S=∣Sˉ∣=V1I=20⋅0.670=13.4 VAS=|\bar{S}|=V_1 I=20\cdot 0.670=13.4\,\text{VA}.

תשובה: P≈11.0 WP\approx 11.0\,\text{W}, Q≈−7.65 VARQ\approx -7.65\,\text{VAR} (קיבולי), S≈13.4 VAS\approx 13.4\,\text{VA}

שאלה 4 · מערכת תלת-פאזית כוכב לא מאוזנת בלי אפס

באיור לשאלה 4 מוצגת מערכת תלת פאזית:

א.

חשבו את המתח בנקודה N ביחס לאדמה ורשמו אותו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הזרמים הזורמים דרך הפאזות ורשמו אותם בהצגה פולארית.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את המתחים בנקודות A, B, C (VA ,VB ,VC)(V_A\,,V_B\,,V_C) ביחס לאדמה.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VˉN≈89.4∠150.3∘ V\bar{V}_N\approx 89.4\angle 150.3^\circ\,\text{V}

נתון: מקור כוכב שנקודת האפס שלו מוארקת: VˉR=240∠0∘\bar{V}_R=240\angle 0^\circ, VˉS=240∠−120∘\bar{V}_S=240\angle -120^\circ, VˉT=240∠−240∘=240∠120∘ V\bar{V}_T=240\angle -240^\circ=240\angle 120^\circ\,\text{V}. בכל קו עכבה Zˉline=3+j4=5∠53.13∘ Ω\bar{Z}_{line}=3+j4=5\angle 53.13^\circ\,\Omega. העומס בכוכב: ZˉR=12∠30∘\bar{Z}_R=12\angle 30^\circ, ZˉS=10∠120∘\bar{Z}_S=10\angle 120^\circ, ZˉT=14∠50∘ Ω\bar{Z}_T=14\angle 50^\circ\,\Omega, ונקודת הכוכב NN אינה מחוברת לאדמה.

מבוקש: VˉN\bar{V}_N. העומס אינו מאוזן ואין מוליך אפס, לכן VˉN≠0\bar{V}_N\neq 0.

סימון על הסרטוט.

•נקודת הכוכב של המקור מחוברת לאדמה, ולכן היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שלה צבוע אפור.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק השני של כל מקור מחובר לקו של הפאזה שלו, ולכן הפוטנציאלים של שלושת הקווים האלה ידועים: VˉR=240∠0∘\bar{V}_R=240\angle 0^\circ, VˉS=240∠−120∘\bar{V}_S=240\angle -120^\circ, VˉT=240∠120∘ V\bar{V}_T=240\angle 120^\circ\,\text{V}.

•בכל פאזה יש קטע קצר בין 3 Ω3\,\Omega ל-j4 Ωj4\,\Omega. זו נקודה פנימית של ענף טורי, ולכן מחברים את שתי העכבות לעכבת קו אחת ולא צריך את הפוטנציאל שלה.

•הנקודות AA, BB, CC (בין עכבת הקו לעכבת העומס) הן קווים נפרדים, ונחשב אותן בסעיף ג.

•נקודת הכוכב של העומס, NN, היא הצומת היחיד שאליו מתחברים יותר משני ענפים ושהפוטנציאל שלו לא ידוע.

•החיצים IRI_R, ISI_S, ITI_T הם זרמי הפאזות, בכיוון מהמקור אל NN (סעיף ב).

בחירת השיטה.

•בשיטת זרמי החוגים: שלושת ענפי הפאזות יוצרים שני חוגים בלתי תלויים, ולכן שני זרמי חוגים ומערכת של שתי משוואות מרוכבות.

•בשיטת מתחי הצמתים: מלבד נקודת הייחוס יש צומת לא ידוע אחד בלבד, NN. כל פאזה היא ענף אחד (מקור ועכבה בטור) בין האדמה ל-NN.

משוואה אחת עדיפה על שתיים, ולכן נכתוב את משוואת הצומת NN. כשכל הענפים מחוברים בין אותם שני צמתים, המשוואה הזאת היא שיטת מילמן.

1. העכבה הכוללת בכל פאזה (קו + עומס, בטור):

ZˉR′=3+j4+10.392+j6=13.392+j10=16.714∠36.75∘ Ω\bar{Z}'_R=3+j4+10.392+j6=13.392+j10=16.714\angle 36.75^\circ\,\Omega

ZˉS′=3+j4−5+j8.660=−2+j12.660=12.817∠98.98∘ Ω\bar{Z}'_S=3+j4-5+j8.660=-2+j12.660=12.817\angle 98.98^\circ\,\Omega

ZˉT′=3+j4+8.999+j10.725=11.999+j14.725=18.995∠50.82∘ Ω\bar{Z}'_T=3+j4+8.999+j10.725=11.999+j14.725=18.995\angle 50.82^\circ\,\Omega

2. המוליכויות:

YˉR=1ZˉR′=0.05983∠−36.75∘=0.04794−j0.03580 S\bar{Y}_R=\frac{1}{\bar{Z}'_R}=0.05983\angle -36.75^\circ=0.04794-j0.03580\,\text{S}

YˉS=1ZˉS′=0.07802∠−98.98∘=−0.01217−j0.07706 S\bar{Y}_S=\frac{1}{\bar{Z}'_S}=0.07802\angle -98.98^\circ=-0.01217-j0.07706\,\text{S}

YˉT=1ZˉT′=0.05265∠−50.82∘=0.03326−j0.04081 S\bar{Y}_T=\frac{1}{\bar{Z}'_T}=0.05265\angle -50.82^\circ=0.03326-j0.04081\,\text{S}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת NN: הזרם בכל פאזה, לפי חוק אוהם, הוא (Vˉk−VˉN)Yˉk(\bar{V}_k-\bar{V}_N)\bar{Y}_k, וסכום הזרמים הנכנסים ל-NN הוא אפס:

(VˉR−VˉN)YˉR+(VˉS−VˉN)YˉS+(VˉT−VˉN)YˉT=0(\bar{V}_R-\bar{V}_N)\bar{Y}_R+(\bar{V}_S-\bar{V}_N)\bar{Y}_S+(\bar{V}_T-\bar{V}_N)\bar{Y}_T=0

ומכאן נוסחת מילמן:

VˉN=VˉRYˉR+VˉSYˉS+VˉTYˉTYˉR+YˉS+YˉT\bar{V}_N=\frac{\bar{V}_R\bar{Y}_R+\bar{V}_S\bar{Y}_S+\bar{V}_T\bar{Y}_T}{\bar{Y}_R+\bar{Y}_S+\bar{Y}_T}

4. המונה:

VˉRYˉR=240∠0∘⋅0.05983∠−36.75∘=14.36∠−36.75∘=11.506−j8.591 A\bar{V}_R\bar{Y}_R=240\angle 0^\circ\cdot 0.05983\angle -36.75^\circ=14.36\angle -36.75^\circ=11.506-j8.591\,\text{A}

VˉSYˉS=240∠−120∘⋅0.07802∠−98.98∘=18.73∠141.02∘=−14.557+j11.778 A\bar{V}_S\bar{Y}_S=240\angle -120^\circ\cdot 0.07802\angle -98.98^\circ=18.73\angle 141.02^\circ=-14.557+j11.778\,\text{A}

VˉTYˉT=240∠120∘⋅0.05265∠−50.82∘=12.64∠69.18∘=4.492+j11.810 A\bar{V}_T\bar{Y}_T=240\angle 120^\circ\cdot 0.05265\angle -50.82^\circ=12.64\angle 69.18^\circ=4.492+j11.810\,\text{A}

סכום: 1.441+j14.997=15.07∠84.51∘ A1.441+j14.997=15.07\angle 84.51^\circ\,\text{A}

5. המכנה: 0.06902−j0.15367=0.16846∠−65.81∘ S0.06902-j0.15367=0.16846\angle -65.81^\circ\,\text{S}

6. VˉN=15.07∠84.51∘0.16846∠−65.81∘=89.43∠150.32∘ V=−77.70+j44.28 V\bar{V}_N=\frac{15.07\angle 84.51^\circ}{0.16846\angle -65.81^\circ}=89.43\angle 150.32^\circ\,\text{V}=-77.70+j44.28\,\text{V}

תשובה: VˉN≈89.4∠150.3∘ V\bar{V}_N\approx 89.4\angle 150.3^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IˉR≈19.19∠−44.7∘\bar{I}_R\approx 19.19\angle -44.7^\circ, IˉS≈19.95∠161.5∘\bar{I}_S\approx 19.95\angle 161.5^\circ, IˉT≈8.89∠53.7∘ A\bar{I}_T\approx 8.89\angle 53.7^\circ\,\text{A}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. זרמי הפאזות IˉR\bar{I}_R, IˉS\bar{I}_S, IˉT\bar{I}_T מסומנים שם בחיצים, בכיוון מהמקור אל הנקודה NN. כל פאזה מחברת את הקו של המקור שלה (VˉR\bar{V}_R, VˉS\bar{V}_S או VˉT\bar{V}_T) עם הצומת NN, ולכן בכל פאזה המתח על העכבה הכוללת הוא Vˉk−VˉN\bar{V}_k-\bar{V}_N, ולפי חוק אוהם Iˉk=(Vˉk−VˉN)Yˉk\bar{I}_k=(\bar{V}_k-\bar{V}_N)\bar{Y}_k.

1. פאזה R:

VˉR−VˉN=240−(−77.70+j44.28)=317.70−j44.28=320.77∠−7.93∘ V\bar{V}_R-\bar{V}_N=240-(-77.70+j44.28)=317.70-j44.28=320.77\angle -7.93^\circ\,\text{V}

IˉR=320.77∠−7.93∘⋅0.05983∠−36.75∘=19.19∠−44.68∘ A\bar{I}_R=320.77\angle -7.93^\circ\cdot 0.05983\angle -36.75^\circ=19.19\angle -44.68^\circ\,\text{A}

2. פאזה S:

VˉS−VˉN=(−120−j207.85)−(−77.70+j44.28)=−42.30−j252.12=255.65∠−99.52∘ V\bar{V}_S-\bar{V}_N=(-120-j207.85)-(-77.70+j44.28)=-42.30-j252.12=255.65\angle -99.52^\circ\,\text{V}

IˉS=255.65∠−99.52∘⋅0.07802∠−98.98∘=19.95∠161.50∘ A\bar{I}_S=255.65\angle -99.52^\circ\cdot 0.07802\angle -98.98^\circ=19.95\angle 161.50^\circ\,\text{A}

3. פאזה T:

VˉT−VˉN=(−120+j207.85)−(−77.70+j44.28)=−42.30+j163.57=168.95∠104.50∘ V\bar{V}_T-\bar{V}_N=(-120+j207.85)-(-77.70+j44.28)=-42.30+j163.57=168.95\angle 104.50^\circ\,\text{V}

IˉT=168.95∠104.50∘⋅0.05265∠−50.82∘=8.89∠53.68∘ A\bar{I}_T=168.95\angle 104.50^\circ\cdot 0.05265\angle -50.82^\circ=8.89\angle 53.68^\circ\,\text{A}

4. בדיקה: לפי חוק הזרמים בצומת NN סכום הזרמים חייב להתאפס:

(13.646−j13.495)+(−18.915+j6.329)+(5.269+j7.166)≈0(13.646-j13.495)+(-18.915+j6.329)+(5.269+j7.166)\approx 0. מתאים.

תשובה: IˉR≈19.19∠−44.7∘ A\bar{I}_R\approx 19.19\angle -44.7^\circ\,\text{A}, IˉS≈19.95∠161.5∘ A\bar{I}_S\approx 19.95\angle 161.5^\circ\,\text{A}, IˉT≈8.89∠53.7∘ A\bar{I}_T\approx 8.89\angle 53.7^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

VˉA≈145.8∠−5.55∘\bar{V}_A\approx 145.8\angle -5.55^\circ, VˉB≈155.9∠−104.1∘\bar{V}_B\approx 155.9\angle -104.1^\circ, VˉC≈197.0∠123.0∘ V\bar{V}_C\approx 197.0\angle 123.0^\circ\,\text{V}

בסרטוט המסומן מסעיף א כל אחת מהנקודות AA, BB, CC היא קו נפרד (VAV_A, VBV_B, VCV_C), שנמצא בין עכבת הקו לבין עכבת העומס. המתח שלה ביחס לאדמה הוא מתח הנקודה NN ועוד המפל על עכבת העומס (הזרם זורם מהנקודה אל NN):

VˉA=VˉN+IˉRZˉR\bar{V}_A=\bar{V}_N+\bar{I}_R\bar{Z}_R, וכן הלאה.

1. נקודה A:

IˉRZˉR=19.19∠−44.68∘⋅12∠30∘=230.3∠−14.68∘=222.78−j58.37 V\bar{I}_R\bar{Z}_R=19.19\angle -44.68^\circ\cdot 12\angle 30^\circ=230.3\angle -14.68^\circ=222.78-j58.37\,\text{V}

VˉA=(−77.70+j44.28)+(222.78−j58.37)=145.08−j14.10=145.76∠−5.55∘ V\bar{V}_A=(-77.70+j44.28)+(222.78-j58.37)=145.08-j14.10=145.76\angle -5.55^\circ\,\text{V}

2. נקודה B:

IˉSZˉS=19.95∠161.50∘⋅10∠120∘=199.45∠−78.50∘=39.76−j195.45 V\bar{I}_S\bar{Z}_S=19.95\angle 161.50^\circ\cdot 10\angle 120^\circ=199.45\angle -78.50^\circ=39.76-j195.45\,\text{V}

VˉB=(−77.70+j44.28)+(39.76−j195.45)=−37.94−j151.17=155.86∠−104.09∘ V\bar{V}_B=(-77.70+j44.28)+(39.76-j195.45)=-37.94-j151.17=155.86\angle -104.09^\circ\,\text{V}

3. נקודה C:

IˉTZˉT=8.89∠53.68∘⋅14∠50∘=124.53∠103.68∘=−29.44+j121.00 V\bar{I}_T\bar{Z}_T=8.89\angle 53.68^\circ\cdot 14\angle 50^\circ=124.53\angle 103.68^\circ=-29.44+j121.00\,\text{V}

VˉC=(−77.70+j44.28)+(−29.44+j121.00)=−107.14+j165.27=196.96∠122.95∘ V\bar{V}_C=(-77.70+j44.28)+(-29.44+j121.00)=-107.14+j165.27=196.96\angle 122.95^\circ\,\text{V}

4. בדיקה מצד המקור: VˉA=VˉR−IˉR(3+j4)=240−(94.92+j14.10)=145.08−j14.10 V\bar{V}_A=\bar{V}_R-\bar{I}_R(3+j4)=240-(94.92+j14.10)=145.08-j14.10\,\text{V}, אותה תוצאה (ובאופן דומה ל-BB ול-CC).

תשובה: VˉA≈145.8∠−5.55∘ V\bar{V}_A\approx 145.8\angle -5.55^\circ\,\text{V}, VˉB≈155.9∠−104.1∘ V\bar{V}_B\approx 155.9\angle -104.1^\circ\,\text{V}, VˉC≈197.0∠123.0∘ V\bar{V}_C\approx 197.0\angle 123.0^\circ\,\text{V}

שאלה 5 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר והשראות סליל

באיור לשאלה 5 מתוארת ליבת אלקטרומגנט העשויה משני חצאים בעלי אותן מידות אך מחומרים שונים. בליבה חריץ אוויר שאורכו 1 mm1\,\text{mm}. ההיקף הממוצע של הטבעת כולה הוא 24 cm24\,\text{cm} ושטח החתך שלה הוא 150 mm2150\,\text{mm}^2. החדירות המגנטית היחסית של כל אחד משני החצאים היא: μr1=1500 , μr2=2400\mu_{r1}=1500\,,\ \mu_{r2}=2400.

על הטבעת מלופף סליל בעל 260 כריכות (אינו נראה באיור). הסליל עשוי מוליך נחושת שאורכו 50 m50\,\text{m}, שטח החתך שלו 0.2 mm20.2\,\text{mm}^2 והתנגדותו הסגולית היא ρ=0.0175 Ω⋅mm2/m\rho=0.0175\,\Omega\cdot\text{mm}^2/\text{m} והוא מוזן ממקור מתח ישר DC.

השדה המגנטי בליבה הוא B=0.6 TB=0.6\,\text{T}.

א.

מהי השראות הסליל?

(8 נקודות)
ב.

כמה זרם זורם בסליל? מהו ערכו של המתח המזין את הסליל?

(5 נקודות)
ג.

הזרם בסליל יורד בקצב ליניארי ל- 0 A0\,\text{A} במשך 2 ms2\,\text{ms}. חשבו את הכא"מ המושרה שנוצר בסליל.

(3 נקודות)
ד.

מחברים את הסליל למקור AC של 110 V / 200 Hz110\,\text{V}\,/\,200\,\text{Hz}. מהי עוצמת הזרם בסליל?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

L≈11.3 mHL\approx 11.3\,\text{mH}

נתון: l0=1 mml_0=1\,\text{mm} (חריץ), היקף ממוצע l=24 cml=24\,\text{cm}, A=150 mm2=150⋅10−6 m2A=150\,\text{mm}^2=150\cdot 10^{-6}\,\text{m}^2, μr1=1500\mu_{r1}=1500, μr2=2400\mu_{r2}=2400, N=260N=260.

מבוקש: ההשראות L=N2RmL=\frac{N^2}{R_m}, כאשר RmR_m הוא הרילקטנס (ההתנגדות המגנטית) הכולל של המעגל המגנטי. המעגל טורי: חצי ליבה 1, חצי ליבה 2 וחריץ האוויר, ובכולם אותו שטף.

1. אורך כל חצי ליבה: מההיקף הכולל מורידים את החריץ ומחלקים לשניים:

l1=l2=240−12=119.5 mm=0.1195 ml_1=l_2=\frac{240-1}{2}=119.5\,\text{mm}=0.1195\,\text{m}

2. הרילקטנסים (μ0=4π⋅10−7 H/m\mu_0=4\pi\cdot 10^{-7}\,\text{H/m}):

R0=l0μ0A=10−34π⋅10−7⋅150⋅10−6=5.305⋅106 A/WbR_0=\frac{l_0}{\mu_0A}=\frac{10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 150\cdot 10^{-6}}=5.305\cdot 10^{6}\,\text{A/Wb}

R1=l1μ0μr1A=0.11954π⋅10−7⋅1500⋅150⋅10−6=0.4226⋅106 A/WbR_1=\frac{l_1}{\mu_0\mu_{r1}A}=\frac{0.1195}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1500\cdot 150\cdot 10^{-6}}=0.4226\cdot 10^{6}\,\text{A/Wb}

R2=l2μ0μr2A=0.11954π⋅10−7⋅2400⋅150⋅10−6=0.2642⋅106 A/WbR_2=\frac{l_2}{\mu_0\mu_{r2}A}=\frac{0.1195}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 2400\cdot 150\cdot 10^{-6}}=0.2642\cdot 10^{6}\,\text{A/Wb}

3. הרילקטנס הכולל (חיבור בטור):

Rm=R0+R1+R2=(5.305+0.4226+0.2642)⋅106=5.992⋅106 A/WbR_m=R_0+R_1+R_2=(5.305+0.4226+0.2642)\cdot 10^6=5.992\cdot 10^{6}\,\text{A/Wb}

4. ההשראות:

L=N2Rm=26025.992⋅106=676005.992⋅106=11.28⋅10−3 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{260^2}{5.992\cdot 10^6}=\frac{67600}{5.992\cdot 10^6}=11.28\cdot 10^{-3}\,\text{H}

רואים שחריץ האוויר, אף שהוא קצר מאוד, תורם כמעט 90%90\% מהרילקטנס.

תשובה: L≈11.3 mHL\approx 11.3\,\text{mH}

סעיף ב

תשובה:

I≈2.07 AI\approx 2.07\,\text{A}, U≈9.07 VU\approx 9.07\,\text{V}

מבוקש: הזרם שיוצר B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, והמתח הישר הדרוש כדי להזרים אותו דרך התנגדות הסליל.

1. השטף בליבה (אותו שטף בכל המעגל הטורי):

Φ=B⋅A=0.6⋅150⋅10−6=90⋅10−6 Wb\Phi=B\cdot A=0.6\cdot 150\cdot 10^{-6}=90\cdot 10^{-6}\,\text{Wb}

2. הכוח המגנטו-מניע הדרוש (חוק אוהם המגנטי):

F=NI=Φ⋅Rm=90⋅10−6⋅5.992⋅106=539.3 AF=N I=\Phi\cdot R_m=90\cdot 10^{-6}\cdot 5.992\cdot 10^{6}=539.3\,\text{A}

3. הזרם:

I=FN=539.3260=2.074 AI=\frac{F}{N}=\frac{539.3}{260}=2.074\,\text{A}

בדיקה בדרך שנייה: L=NΦI=260⋅90⋅10−62.074=11.28 mHL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{260\cdot 90\cdot 10^{-6}}{2.074}=11.28\,\text{mH}, כמו בסעיף א.

4. התנגדות הסליל:

R=ρlAcu=0.0175⋅500.2=4.375 ΩR=\rho\frac{l}{A_{cu}}=0.0175\cdot\frac{50}{0.2}=4.375\,\Omega

5. במצב יציב בזרם ישר הסליל מתנהג כהתנגדות בלבד, ולכן המתח המזין:

U=I⋅R=2.074⋅4.375=9.07 VU=I\cdot R=2.074\cdot 4.375=9.07\,\text{V}

תשובה: I≈2.07 AI\approx 2.07\,\text{A}, U≈9.07 VU\approx 9.07\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

e≈11.7 Ve\approx 11.7\,\text{V}

כא"מ ההשראה העצמית שווה להשראות כפול קצב שינוי הזרם:

1. ∣e∣=LΔIΔt=11.28⋅10−3⋅2.074−02⋅10−3=11.7 V\left|e\right|=L\frac{\Delta I}{\Delta t}=11.28\cdot 10^{-3}\cdot\frac{2.074-0}{2\cdot 10^{-3}}=11.7\,\text{V}

2. בדיקה דרך השטף: ∣e∣=NΔΦΔt=260⋅90⋅10−62⋅10−3=11.7 V\left|e\right|=N\frac{\Delta\Phi}{\Delta t}=260\cdot\frac{90\cdot 10^{-6}}{2\cdot 10^{-3}}=11.7\,\text{V}. מתאים.

לפי חוק לנץ הכא"מ מתנגד לירידת הזרם, כלומר כיוונו כזה שהוא "מנסה" לשמור על הזרם בכיוונו המקורי.

תשובה: e≈11.7 Ve\approx 11.7\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

I≈7.41 AI\approx 7.41\,\text{A}

בזרם חילופין הסליל הוא עכבה טורית של ההתנגדות RR והיגב השראותי XLX_L (נניח שהחדירות של הליבה קבועה, כלומר LL לא משתנה).

1. ההיגב:

XL=2πfL=2π⋅200⋅11.28⋅10−3=14.18 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot 200\cdot 11.28\cdot 10^{-3}=14.18\,\Omega

2. העכבה:

Z=R2+XL2=4.3752+14.182=14.84 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{4.375^2+14.18^2}=14.84\,\Omega

3. הזרם (ערך יעיל):

I=UZ=11014.84=7.41 AI=\frac{U}{Z}=\frac{110}{14.84}=7.41\,\text{A}

תשובה: I≈7.41 AI\approx 7.41\,\text{A}

שאלה 6 · כוח בין תיל ארוך לכריכה מלבנית

באיור לשאלה 6 מוצג תיל ארוך מאוד ("אין-סופי") נושא זרם וכיוונו ימינה.

מתחת לתיל ממוקמת כריכה (מסגרת) מלבנית נושאת זרם הזורם עם כיוון השעון.

התיל והכריכה נמצאים במישור הדף ובמקביל לו.

בתיל זורם זרם בעוצמה של I1=4 AI_1=4\,\text{A} ובכריכה זורם זרם בעוצמה של I2=6 AI_2=6\,\text{A}.

אורכה של הכריכה המלבנית a=20 cma=20\,\text{cm} ורוחבה b=10 cmb=10\,\text{cm}.

נקודת חיתוך האלכסונים של הכריכה ממוקמת במרחק d=12 cmd=12\,\text{cm} מהתיל.

הערה: כוח הכבידה הפועל על התיל והכריכה זניח.

א.

מהו גודלו וכיוונו של הכוח השקיל שפועל על הכריכה המלבנית?

(15 נקודות)
ב.

מאפסים את הזרם הזורם בכריכה המלבנית I2=0 AI_2=0\,\text{A}.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי (צפיפות השטף המגנטי BB) בנקודת חיתוך האלכסונים של הכריכה המלבנית?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

F≈8.07⋅10−6 NF\approx 8.07\cdot 10^{-6}\,\text{N}, כלפי מעלה (משיכה לכיוון התיל)

נתון: I1=4 AI_1=4\,\text{A} ימינה, I2=6 AI_2=6\,\text{A} עם כיוון השעון, a=0.2 ma=0.2\,\text{m}, b=0.1 mb=0.1\,\text{m}, d=0.12 md=0.12\,\text{m}.

מבוקש: הכוח השקיל על הכריכה. נחשב את הכוח שהתיל מפעיל על כל אחת מארבע הצלעות ונחבר.

1. מרחקי הצלעות האופקיות מהתיל:

הצלע העליונה: r1=d−b2=0.12−0.05=0.07 mr_1=d-\frac{b}{2}=0.12-0.05=0.07\,\text{m}

הצלע התחתונה: r2=d+b2=0.12+0.05=0.17 mr_2=d+\frac{b}{2}=0.12+0.05=0.17\,\text{m}

2. כיווני הזרמים: בכריכה הזורמת עם כיוון השעון, בצלע העליונה הזרם זורם ימינה (באותו כיוון כמו בתיל) ובצלע התחתונה שמאלה (בכיוון הפוך).

מוליכים מקבילים שזרמיהם באותו כיוון נמשכים, ושזרמיהם מנוגדים נדחים. לכן הצלע העליונה נמשכת כלפי מעלה (אל התיל) והצלע התחתונה נדחית כלפי מטה.

3. הכוח בין תיל ארוך לקטע מקביל באורך aa: F=μ0I1I2a2πrF=\frac{\mu_0 I_1 I_2 a}{2\pi r}.

F1=4π⋅10−7⋅4⋅6⋅0.22π⋅0.07=13.71⋅10−6 NF_1=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 4\cdot 6\cdot 0.2}{2\pi\cdot 0.07}=13.71\cdot 10^{-6}\,\text{N} (כלפי מעלה)

F2=4π⋅10−7⋅4⋅6⋅0.22π⋅0.17=5.65⋅10−6 NF_2=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 4\cdot 6\cdot 0.2}{2\pi\cdot 0.17}=5.65\cdot 10^{-6}\,\text{N} (כלפי מטה)

4. הצלעות האנכיות: הזרמים בהן מנוגדים (בצלע הימנית כלפי מטה ובשמאלית כלפי מעלה), והן נמצאות באותו טווח מרחקים מהתיל, לכן הכוחות עליהן שווים בגודלם והפוכים בכיוונם ומבטלים זה את זה.

5. הכוח השקיל:

F=F1−F2=(13.71−5.65)⋅10−6=8.07⋅10−6 NF=F_1-F_2=(13.71-5.65)\cdot 10^{-6}=8.07\cdot 10^{-6}\,\text{N}

והוא מכוון כלפי מעלה, כי הכוח על הצלע הקרובה גדול יותר.

תשובה: F≈8.07⋅10−6 NF\approx 8.07\cdot 10^{-6}\,\text{N}, כלפי מעלה (הכריכה נמשכת אל התיל).

סעיף ב

תשובה:

B≈6.67⋅10−6 TB\approx 6.67\cdot 10^{-6}\,\text{T}, נכנס לתוך הדף

כשאין זרם בכריכה, השדה בנקודה נוצר רק על ידי התיל הארוך, במרחק d=0.12 md=0.12\,\text{m} ממנו:

1. B=μ0I12πd=4π⋅10−7⋅42π⋅0.12=6.67⋅10−6 TB=\frac{\mu_0 I_1}{2\pi d}=\frac{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 4}{2\pi\cdot 0.12}=6.67\cdot 10^{-6}\,\text{T}

2. הכיוון לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (ימינה), והאצבעות המתעקלות סביב התיל מצביעות מתחת לתיל לתוך הדף.

תשובה: B≈6.67⋅10−6 TB\approx 6.67\cdot 10^{-6}\,\text{T}, בכיוון לתוך הדף.

שאלה 7 · מעגל עם מקורות בתדרים שונים ומקור ישר

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

האותות הם:

v1(t)=10⋅2⋅sin⁡(314⋅t) Vv_1(t)=10\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t)\,\text{V}

v2(t)=15⋅2⋅sin⁡(628⋅t+60∘) Vv_2(t)=15\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(628\cdot t+60^\circ)\,\text{V}

א.

חשבו את הזרם דרך הנגד RR, iR(t)i_R(t).

(14 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם הממוצע הזורם דרך הנגד RR.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו של הזרם היעיל הזורם דרך הנגד RR.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד RR.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

iR(t)≈0.1+0.365sin⁡(314t−76.6∘)+0.346sin⁡(628t+80.3∘) Ai_R(t)\approx 0.1+0.365\sin(314t-76.6^\circ)+0.346\sin(628t+80.3^\circ)\,\text{A}

נתון: L=120 mHL=120\,\text{mH}, C=75 μFC=75\,\mu\text{F}, R=80 ΩR=80\,\Omega, V3=8 VV_3=8\,\text{V} (ההדק −- למעלה, לכיוון הנגד, וההדק ++ לאדמה), ו-v1v_1, v2v_2 בתדרים זוויתיים שונים.

מבוקש: iR(t)i_R(t) בכיוון החץ (מלמעלה למטה דרך RR).

בחירת השיטה. שלושת המקורות פועלים בתדרים שונים (00, 314314, 628 rad/s628\,\text{rad/s}). לכל תדר יש היגבים אחרים, ולכן אי אפשר לכתוב משוואה אחת של פאזורים לכל המעגל, לא בשיטת זרמי החוגים ולא בשיטת מתחי הצמתים. משתמשים בסופרפוזיציה: מחשבים את התגובה לכל מקור לבד, כשהמקורות האחרים מאופסים (מקור מתח מוחלף בקצר), וסוכמים את הזרמים בתחום הזמן. לכל מקור מסרטטים מעגל חלקי משלו.

נסמן ב-XX את הצומת העליון (המחבר את LL, RR ו-CC). בכל אחד מהמעגלים החלקיים הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

רכיב ישר (מקור V3V_3 בלבד):

•v1v_1 ו-v2v_2 מאופסים ומוחלפים בקצר. בזרם ישר הסליל הוא קצר והקבל הוא נתק (שני הדקים פתוחים במקום CC).

•לכן הצומת XX מחובר לאדמה דרך הסליל המקוצר ודרך הקצר במקום v1v_1, וכל הקווים פרט לאחד צבועים בצבע של האדמה: VX=0V_X=0.

•הקו היחיד בצבע אחר הוא הקטע שבין RR ל-V3V_3. ההדק ++ של V3V_3 מחובר לאדמה, ולכן ההדק −- שלו, והקטע הזה, נמצאים ב-−8 V-8\,\text{V}.

1. הזרם IDCI_{DC} דרך RR מלמעלה למטה, לפי חוק אוהם בין שני הקווים:

IDC=VX−(−8)R=0+880=0.1 AI_{DC}=\frac{V_X-(-8)}{R}=\frac{0+8}{80}=0.1\,\text{A}

רכיב בתדר ω1=314 rad/s\omega_1=314\,\text{rad/s} (מקור v1v_1 בלבד):

•v2v_2 ו-V3V_3 מאופסים ומוחלפים בקצר. עכשיו הקצה התחתון של RR והצד הימני של CC מחוברים שניהם לאדמה, ולכן RR ו-CC מחוברים במקביל בין XX לאדמה.

•הקו השמאלי העליון נמצא בפוטנציאל של v1v_1: 10∠0∘ V10\angle 0^\circ\,\text{V}. הפוטנציאל הלא ידוע היחיד הוא VX1V_{X1}.

2. נעבוד בפאזורים בערכים יעילים: Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle 0^\circ\,\text{V}.

XL=ω1L=314⋅0.12=37.68 ΩX_L=\omega_1L=314\cdot 0.12=37.68\,\Omega, XC=1ω1C=1314⋅75⋅10−6=42.46 ΩX_C=\frac{1}{\omega_1C}=\frac{1}{314\cdot 75\cdot 10^{-6}}=42.46\,\Omega

3. החיבור המקבילי של RR ו-CC:

Zˉp=80⋅(−j42.46)80−j42.46=37.51∠−62.04∘=17.58−j33.13 Ω\bar{Z}_p=\frac{80\cdot(-j42.46)}{80-j42.46}=37.51\angle -62.04^\circ=17.58-j33.13\,\Omega

4. מחלק מתח עם הסליל:

Zˉp+jXL=17.58−j33.13+j37.68=17.58+j4.55=18.16∠14.51∘ Ω\bar{Z}_p+jX_L=17.58-j33.13+j37.68=17.58+j4.55=18.16\angle 14.51^\circ\,\Omega

VˉX1=Vˉ1ZˉpZˉp+jXL=10⋅37.51∠−62.04∘18.16∠14.51∘=20.65∠−76.55∘ V\bar{V}_{X1}=\bar{V}_1\frac{\bar{Z}_p}{\bar{Z}_p+jX_L}=10\cdot\frac{37.51\angle -62.04^\circ}{18.16\angle 14.51^\circ}=20.65\angle -76.55^\circ\,\text{V}

5. IˉR1=VˉX1R=20.65∠−76.55∘80=0.2581∠−76.55∘ A\bar{I}_{R1}=\frac{\bar{V}_{X1}}{R}=\frac{20.65\angle -76.55^\circ}{80}=0.2581\angle -76.55^\circ\,\text{A}, ערך שיא 0.25812=0.365 A0.2581\sqrt{2}=0.365\,\text{A}.

רכיב בתדר ω2=628 rad/s\omega_2=628\,\text{rad/s} (מקור v2v_2 בלבד):

•v1v_1 ו-V3V_3 מאופסים ומוחלפים בקצר. עכשיו הצד השמאלי של LL מחובר לאדמה, ולכן RR ו-LL מחוברים במקביל בין XX לאדמה.

•הקו הימני העליון נמצא בפוטנציאל של v2v_2: 15∠60∘ V15\angle 60^\circ\,\text{V}. הפוטנציאל הלא ידוע היחיד הוא VX2V_{X2}.

6. Vˉ2=15∠60∘ V\bar{V}_2=15\angle 60^\circ\,\text{V}.

XL=ω2L=628⋅0.12=75.36 ΩX_L=\omega_2L=628\cdot 0.12=75.36\,\Omega, XC=1628⋅75⋅10−6=21.23 ΩX_C=\frac{1}{628\cdot 75\cdot 10^{-6}}=21.23\,\Omega

7. החיבור המקבילי של RR ו-LL:

Zˉp=80⋅j75.3680+j75.36=54.85∠46.71∘=37.61+j39.93 Ω\bar{Z}_p=\frac{80\cdot j75.36}{80+j75.36}=54.85\angle 46.71^\circ=37.61+j39.93\,\Omega

8. מחלק מתח עם הקבל:

Zˉp−jXC=37.61+j39.93−j21.23=37.61+j18.70=42.00∠26.43∘ Ω\bar{Z}_p-jX_C=37.61+j39.93-j21.23=37.61+j18.70=42.00\angle 26.43^\circ\,\Omega

VˉX2=Vˉ2ZˉpZˉp−jXC=15∠60∘⋅54.85∠46.71∘42.00∠26.43∘=19.59∠80.28∘ V\bar{V}_{X2}=\bar{V}_2\frac{\bar{Z}_p}{\bar{Z}_p-jX_C}=15\angle 60^\circ\cdot\frac{54.85\angle 46.71^\circ}{42.00\angle 26.43^\circ}=19.59\angle 80.28^\circ\,\text{V}

9. IˉR2=19.59∠80.28∘80=0.2449∠80.28∘ A\bar{I}_{R2}=\frac{19.59\angle 80.28^\circ}{80}=0.2449\angle 80.28^\circ\,\text{A}, ערך שיא 0.24492=0.346 A0.2449\sqrt{2}=0.346\,\text{A}.

סיכום בתחום הזמן:

iR(t)=0.1+0.365sin⁡(314t−76.55∘)+0.346sin⁡(628t+80.28∘) Ai_R(t)=0.1+0.365\sin(314t-76.55^\circ)+0.346\sin(628t+80.28^\circ)\,\text{A}

תשובה: iR(t)≈0.1+0.365sin⁡(314t−76.6∘)+0.346sin⁡(628t+80.3∘) Ai_R(t)\approx 0.1+0.365\sin(314t-76.6^\circ)+0.346\sin(628t+80.3^\circ)\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Iav=0.1 AI_{av}=0.1\,\text{A}

הממוצע של כל רכיב סינוסי על פני זמן מחזור שלם הוא אפס, ולכן הזרם הממוצע שווה לרכיב הישר בלבד:

Iav=IDC=0.1 AI_{av}=I_{DC}=0.1\,\text{A}

תשובה: Iav=0.1 AI_{av}=0.1\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

Irms≈0.370 AI_{rms}\approx 0.370\,\text{A}

כאשר הזרם הוא סכום של רכיב ישר ורכיבים סינוסיים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל שווה לסכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:

1. Irms=IDC2+I12+I22=0.12+0.25812+0.24492I_{rms}=\sqrt{I_{DC}^2+I_1^2+I_2^2}=\sqrt{0.1^2+0.2581^2+0.2449^2}

2. Irms=0.0100+0.0666+0.0600=0.1366=0.370 AI_{rms}=\sqrt{0.0100+0.0666+0.0600}=\sqrt{0.1366}=0.370\,\text{A}

תשובה: Irms≈0.370 AI_{rms}\approx 0.370\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

P≈10.9 WP\approx 10.9\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של הזרם:

1. P=Irms2⋅R=0.1366⋅80=10.93 WP=I_{rms}^2\cdot R=0.1366\cdot 80=10.93\,\text{W}

2. בדיקה לפי רכיבים: 0.12⋅80+0.25812⋅80+0.24492⋅80=0.80+5.33+4.80=10.93 W0.1^2\cdot 80+0.2581^2\cdot 80+0.2449^2\cdot 80=0.80+5.33+4.80=10.93\,\text{W}. מתאים.

תשובה: P≈10.9 WP\approx 10.9\,\text{W}

שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב יציב עם קבלים וסלילים

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשבו כמה אנרגיה אגורה בכל סליל.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על כל קבל.

(10 נקודות)
ג.

כמה הספק חשמלי מתפתח במקור הזרם?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

WL1=40 mJW_{L1}=40\,\text{mJ}, WL2=0.5 mJW_{L2}=0.5\,\text{mJ}

נתון: מקור זרם ישר IS=5 AI_S=5\,\text{A} בטור ל-R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=16 ΩR_3=16\,\Omega, L1=5 mHL_1=5\,\text{mH}, L2=1 mHL_2=1\,\text{mH}, והקבלים C1C_1 עד C5C_5.

מבוקש: האנרגיה בכל סליל, W=12LI2W=\frac{1}{2}LI^2. לכן צריך את הזרם בכל סליל במצב היציב.

המעגל במצב היציב. במצב יציב בזרם ישר סליל הוא קצר וקבל הוא נתק. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר (השם והערך שלו נשארו לידו). קבל הוא כבר נתק בסרטוט, כי בין שני הלוחות שלו אין חיבור, ולכן הקבלים נשארים כמו שהם. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). אחרי קיצור הסלילים כל הנקודות התחתונות מחוברות זו לזו והן קו אחד.

•הקו העליון הוא קו אחד, שאליו מחוברים R1R_1, R2R_2, R3R_3, C1C_1 ו-C3C_3. נמצא שהוא ב-16 V16\,\text{V}.

•בענפי הקבלים לא זורם זרם, ולכן בין הקבלים יש קווים נפרדים: בין C1C_1 ל-C2C_2, בין C3C_3 ל-C4C_4, ובין C4C_4 ל-C5C_5. הפוטנציאלים שלהם (1.6 V1.6\,\text{V}, 9.6 V9.6\,\text{V}, 8 V8\,\text{V}) נמצאים בסעיף ב.

•הקטע שבין R1R_1 למקור הזרם נמצא ב-46 V46\,\text{V}, כפי שיתברר בסעיף ג.

•החיצים מראים את הזרמים: 4 A4\,\text{A} ו-1 A1\,\text{A} כלפי מטה ב-R2R_2 וב-R3R_3, וחזרתם בקו התחתון דרך מקום L1L_1 (משמאל לימין) ודרך מקום L2L_2 (מימין לשמאל) אל מקור הזרם.

בחירת השיטה. במעגל המקוצר יש מקור אחד, והוא מקור זרם. מהסרטוט רואים ש-R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר במקביל, וכל הזרם ISI_S עובר דרכם. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים נגד שקול וחוק אוהם.

1. נשאר מעגל פשוט: מקור הזרם מזרים 5 A5\,\text{A} כלפי מעלה דרך R1R_1 אל הקו העליון, ומשם הזרם מתפצל דרך R2R_2 ו-R3R_3 כלפי מטה אל הקו התחתון.

2. המתח בין הקו העליון לקו התחתון:

R2∥R3=4⋅164+16=3.2 Ω,U=IS⋅3.2=5⋅3.2=16 VR_2\parallel R_3=\frac{4\cdot 16}{4+16}=3.2\,\Omega,\qquad U=I_S\cdot 3.2=5\cdot 3.2=16\,\text{V}

3. הזרמים בנגדים (כלפי מטה):

IR2=164=4 A,IR3=1616=1 AI_{R2}=\frac{16}{4}=4\,\text{A},\qquad I_{R3}=\frac{16}{16}=1\,\text{A}

4. הזרמים בסלילים: הזרם של R2R_2 חוזר אל ההדק התחתון של מקור הזרם דרך L1L_1, והזרם של R3R_3 חוזר דרך L2L_2:

IL1=4 AI_{L1}=4\,\text{A} (משמאל לימין), IL2=1 AI_{L2}=1\,\text{A} (מימין לשמאל). בדיקה: 4+1=5 A=IS4+1=5\,\text{A}=I_S.

5. האנרגיות:

WL1=12L1IL12=12⋅5⋅10−3⋅42=40⋅10−3 JW_{L1}=\frac{1}{2}L_1I_{L1}^2=\frac{1}{2}\cdot 5\cdot 10^{-3}\cdot 4^2=40\cdot 10^{-3}\,\text{J}

WL2=12L2IL22=12⋅1⋅10−3⋅12=0.5⋅10−3 JW_{L2}=\frac{1}{2}L_2I_{L2}^2=\frac{1}{2}\cdot 1\cdot 10^{-3}\cdot 1^2=0.5\cdot 10^{-3}\,\text{J}

תשובה: WL1=40 mJW_{L1}=40\,\text{mJ}, WL2=0.5 mJW_{L2}=0.5\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

VC1=14.4V_{C1}=14.4, VC2=1.6V_{C2}=1.6, VC3=6.4V_{C3}=6.4, VC4=1.6V_{C4}=1.6, VC5=8 VV_{C5}=8\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. שני ענפי הקבלים מחוברים בין הקו העליון (16 V16\,\text{V}) לקו התחתון (0 V0\,\text{V}), כלומר כל ענף נמצא תחת המתח U=16 VU=16\,\text{V}. בענפים האלה לא זורם זרם במצב היציב, ולכן הם לא משנים את הפוטנציאלים שמצאנו בסעיף א. בכל ענף הקבלים בטור, ולכן לכולם אותו מטען, והמתח מתחלק ביחס הפוך לקיבול.

הענף C1C_1-C2C_2:

1. C12=C1C2C1+C2=10⋅9010+90=9 μFC_{12}=\frac{C_1C_2}{C_1+C_2}=\frac{10\cdot 90}{10+90}=9\,\mu\text{F}

2. Q12=C12U=9⋅10−6⋅16=144 μCQ_{12}=C_{12}U=9\cdot 10^{-6}\cdot 16=144\,\mu\text{C}

3. VC1=Q12C1=14410=14.4 V,VC2=14490=1.6 VV_{C1}=\frac{Q_{12}}{C_1}=\frac{144}{10}=14.4\,\text{V},\qquad V_{C2}=\frac{144}{90}=1.6\,\text{V} (בדיקה: 14.4+1.6=1614.4+1.6=16).

לכן הקו שבין C1C_1 ל-C2C_2 נמצא ב-16−14.4=1.6 V16-14.4=1.6\,\text{V}, כמסומן בסרטוט.

הענף C3C_3-C4C_4-C5C_5:

4. 1C345=120+180+116=4+1+580=1080 ⇒ C345=8 μF\frac{1}{C_{345}}=\frac{1}{20}+\frac{1}{80}+\frac{1}{16}=\frac{4+1+5}{80}=\frac{10}{80}\ \Rightarrow\ C_{345}=8\,\mu\text{F}

5. Q345=C345U=8⋅10−6⋅16=128 μCQ_{345}=C_{345}U=8\cdot 10^{-6}\cdot 16=128\,\mu\text{C}

6. VC3=12820=6.4 V,VC4=12880=1.6 V,VC5=12816=8 VV_{C3}=\frac{128}{20}=6.4\,\text{V},\qquad V_{C4}=\frac{128}{80}=1.6\,\text{V},\qquad V_{C5}=\frac{128}{16}=8\,\text{V} (בדיקה: 6.4+1.6+8=166.4+1.6+8=16).

לכן הקו שבין C3C_3 ל-C4C_4 נמצא ב-16−6.4=9.6 V16-6.4=9.6\,\text{V}, והקו שבין C4C_4 ל-C5C_5 ב-9.6−1.6=8 V9.6-1.6=8\,\text{V}, כמסומן בסרטוט.

תשובה: VC1=14.4 VV_{C1}=14.4\,\text{V}, VC2=1.6 VV_{C2}=1.6\,\text{V}, VC3=6.4 VV_{C3}=6.4\,\text{V}, VC4=1.6 VV_{C4}=1.6\,\text{V}, VC5=8 VV_{C5}=8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P=230 WP=230\,\text{W}

ההספק של מקור הזרם הוא הזרם כפול המתח על הדקיו. בסרטוט המסומן מסעיף א ההדק התחתון של המקור נמצא על הקו של 0 V0\,\text{V}, וההדק העליון על הקטע שבין המקור ל-R1R_1. הזרם ISI_S עובר ב-R1R_1 כלפי מעלה, מהקטע הזה אל הקו העליון (16 V16\,\text{V}), ולכן הקטע גבוה מהקו העליון במפל המתח על R1R_1 (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה: מקור הזרם, R1R_1, והמעבר מהקו העליון לתחתון).

1. US=ISR1+U=5⋅6+16=46 VU_S=I_S R_1+U=5\cdot 6+16=46\,\text{V}

2. PS=US⋅IS=46⋅5=230 WP_S=U_S\cdot I_S=46\cdot 5=230\,\text{W}

3. בדיקה (מאזן הספקים): PR1=52⋅6=150 WP_{R1}=5^2\cdot 6=150\,\text{W}, PR2=1624=64 WP_{R2}=\frac{16^2}{4}=64\,\text{W}, PR3=16216=16 WP_{R3}=\frac{16^2}{16}=16\,\text{W}; סך הכול 150+64+16=230 W150+64+16=230\,\text{W}. מתאים.

תשובה: P=230 WP=230\,\text{W}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.