דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או מחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים, זרמים והספקים במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי:

מד הזרם במעגל הוא אידיאלי והתנגדותו זניחה. נתון כי המתח בצומת bb ביחס לאדמה הוא 20 V20\,\text{V}.

א.

מהם ערכי המתחים בצמתים aa ו- cc ביחס לאדמה, VaV_a ו- VcV_c?

(2 נקודות)
ב.

חשבו את עוצמת הזרם הזורם דרך כל נגד במעגל וציינו את כיוונו.

(7 נקודות)
ג.

מהי הוריית מד הזרם?

(3 נקודות)
ד.

מהי עוצמת מקור הזרם ISI_S? חשבו את ההספק המתפתח במקור הזרם.

(4 נקודות)
ה.

חשבו את ההספק המתפתח במקור המתח E2E_2, האם הוא צרכן אנרגיה או ספק אנרגיה? נמקו את תשובתכם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vc=0 VV_c=0\,\text{V}

נתון: E2=30 VE_2=30\,\text{V}, מד זרם אידיאלי (התנגדות אפס), Vb=20 VV_b=20\,\text{V}.

מבוקש: המתחים בצמתים aa ו- cc ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני החישוב מסמנים על המעגל את נקודת הייחוס ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, ולכן הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•מד הזרם אידיאלי, כלומר קצר. לכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל, והקו של הצומת cc (כולל הקו העליון הימני עד E1E_1) צבוע באותו צבע כמו הקו התחתון: 0 V0\,\text{V}.

•הקטע שבין R1R_1 ל- E1E_1 נקרא dd. הקו של bb נמצא ב- 20 V20\,\text{V} הנתון, והוא כולל גם את הקצה העליון של מקור הזרם ושל R4R_4.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים סופרים כמה צמתים נשארים עם פוטנציאל לא ידוע אחרי שבוחרים נקודת ייחוס: aa קבוע על ידי E2E_2 שמחובר לאדמה, cc קבוע על ידי מד הזרם, dd קבוע על ידי E1E_1 שמחובר ל- cc, ו- VbV_b נתון. לא נשאר אף נעלם, ולכן אין מערכת משוואות: כל פוטנציאל נקרא מהסרטוט במעבר דרך מקור או דרך קצר.

1. המקור E2E_2 מחובר בין האדמה (הקו התחתון) לבין הצומת aa. בסמל המצבר הקו הארוך הוא ההדק החיובי, והוא פונה כלפי מעלה, כלומר אל הצומת aa. לכן הצומת aa גבוה מהאדמה במתח המקור:

Va=E2=30 VV_a=E_2=30\,\text{V}

2. הצומת cc מחובר לאדמה דרך מד הזרם בלבד. מד זרם אידיאלי הוא קצר (התנגדות אפס), ולכן אין עליו מפל מתח:

Vc=0 VV_c=0\,\text{V}

תשובה: Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vc=0 VV_c=0\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

IR1=1 AI_{R1}=1\,\text{A} מ-aa לכיוון E1E_1; IR2=2 AI_{R2}=2\,\text{A} מ-aa ל-bb; IR3=5 AI_{R3}=5\,\text{A} מ-bb ל-cc; IR4=2 AI_{R4}=2\,\text{A} מ-bb לאדמה

נתון: Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=20 VV_b=20\,\text{V}, Vc=0V_c=0 (מסעיף א), E1=10 VE_1=10\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega, R4=10 ΩR_4=10\,\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד וכיוונו.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונוסיף עליו את הכיוון שנבחר לכל זרם (חיצים):

•החיצים I1I_1, I2I_2 ו- I3I_3 מסמנים זרמים משמאל לימין דרך R1R_1, R2R_2 ו- R3R_3. החץ I4I_4 מסמן זרם כלפי מטה דרך R4R_4.

•החץ IAI_A מסמן את הזרם במד הזרם, והחץ IE2I_{E2} את הזרם במקור E2E_2. הם משמשים בסעיפים ג ו-ה.

•הפוטנציאלים של כל הקווים ידועים: 30 V30\,\text{V}, 20 V20\,\text{V}, 0 V0\,\text{V}, ובקטע dd - 10 V10\,\text{V}.

בחירת השיטה. כל הפוטנציאלים כבר ידועים מסעיף א, ולכן לא צריך לפתור אף משוואה: הזרם בכל נגד נקבע מחוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצותיו. בשיטת זרמי החוגים היו כאן ארבעה חוגים, וגם הזרם של מקור הזרם אינו ידוע, כלומר מערכת של כמה משוואות. הזרם זורם תמיד מהפוטנציאל הגבוה אל הנמוך.

1. הנגד R1R_1 (הענף העליון). הענף העליון הוא a→R1→E1→ca\to R_1\to E_1\to c. ההדק הארוך של E1E_1 (החיובי) פונה שמאלה, אל R1R_1, וההדק השלילי מחובר ל- cc. לכן הנקודה dd שבין R1R_1 ל- E1E_1 נמצאת במתח:

Vd=Vc+E1=0+10=10 VV_d=V_c+E_1=0+10=10\,\text{V}

הזרם I1I_1 דרך R1R_1 משמאל לימין (מ- aa אל dd):

I1=Va−VdR1=30−1020=1 AI_1=\frac{V_a-V_d}{R_1}=\frac{30-10}{20}=1\,\text{A}

הזרם חיובי, כלומר זורם מ- aa ימינה דרך R1R_1 אל E1E_1 ומשם אל cc.

2. הנגד R2R_2. I2I_2 מ- aa אל bb (משמאל לימין):

I2=Va−VbR2=30−205=2 AI_2=\frac{V_a-V_b}{R_2}=\frac{30-20}{5}=2\,\text{A}

3. הנגד R3R_3. I3I_3 מ- bb אל cc (משמאל לימין):

I3=Vb−VcR3=20−04=5 AI_3=\frac{V_b-V_c}{R_3}=\frac{20-0}{4}=5\,\text{A}

4. הנגד R4R_4. הנגד מחובר בין הצומת bb לאדמה. I4I_4 כלפי מטה:

I4=Vb−0R4=2010=2 AI_4=\frac{V_b-0}{R_4}=\frac{20}{10}=2\,\text{A}

כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.

תשובה: IR1=1 AI_{R1}=1\,\text{A} מ- aa ימינה לכיוון E1E_1 ו- cc; IR2=2 AI_{R2}=2\,\text{A} מ- aa אל bb; IR3=5 AI_{R3}=5\,\text{A} מ- bb אל cc; IR4=2 AI_{R4}=2\,\text{A} מ- bb כלפי מטה לאדמה.

סעיף ג

תשובה:

6 A6\,\text{A} (מ- cc כלפי מטה לאדמה)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: מד הזרם מחבר את הקו של cc לקו התחתון, ושניהם באותו צבע (0 V0\,\text{V}). החץ IAI_A מסמן את הזרם במד, כלפי מטה.

מד הזרם נמצא בענף שמחבר את cc לאדמה. נכתוב חוק הזרמים של קירכהוף בצומת cc: נכנסים אליו הזרם של הענף העליון (I1I_1, דרך E1E_1) והזרם של R3R_3, ושניהם יוצאים דרך מד הזרם כלפי מטה:

IA=I1+I3=1+5=6 AI_A=I_1+I_3=1+5=6\,\text{A}

תשובה: מד הזרם מורה 6 A6\,\text{A}, והזרם זורם דרכו מ- cc כלפי מטה אל האדמה.

סעיף ד

תשובה:

IS=5 AI_S=5\,\text{A}, PIS=100 WP_{I_S}=100\,\text{W} (מסופק למעגל)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: מקור הזרם מחובר בין הקו של bb (20 V20\,\text{V}) לקו התחתון (0 V0\,\text{V}), ולכן המתח עליו ידוע מהצבעים, בלי חישוב נוסף.

מקור הזרם מחובר בין האדמה לצומת bb ודוחף זרם כלפי מעלה, אל bb. את ערכו נמצא מחוק הזרמים של קירכהוף בצומת bb.

1. זרמים שנכנסים ל- bb: ISI_S (ממקור הזרם) ו- I2=2 AI_2=2\,\text{A} (מ- R2R_2).

זרמים שיוצאים מ- bb: I3=5 AI_3=5\,\text{A} (אל R3R_3) ו- I4=2 AI_4=2\,\text{A} (אל R4R_4).

IS+I2=I3+I4I_S+I_2=I_3+I_4

IS=I3+I4−I2=5+2−2=5 AI_S=I_3+I_4-I_2=5+2-2=5\,\text{A}

הערך חיובי, כלומר הזרם אכן זורם בכיוון החץ שבאיור.

2. המתח על מקור הזרם הוא המתח בין bb לאדמה, Vb=20 VV_b=20\,\text{V}. הזרם יוצא מהמקור בצד שבו המתח גבוה (בצומת bb), ולכן המקור מוסר הספק:

PIS=Vb⋅IS=20⋅5=100 WP_{I_S}=V_b\cdot I_S=20\cdot 5=100\,\text{W}

תשובה: IS=5 AI_S=5\,\text{A}, ומקור הזרם מספק למעגל הספק של 100 W100\,\text{W}.

סעיף ה

תשובה:

PE2=90 WP_{E_2}=90\,\text{W}; E2E_2 ספק אנרגיה

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: E2E_2 מחובר בין הקו התחתון (0 V0\,\text{V}) לקו של aa (30 V30\,\text{V}), והחץ IE2I_{E2} מסמן את הזרם בו, כלפי מעלה אל aa.

1. הזרם דרך E2E_2: מהצומת aa יוצאים שני זרמים, I1=1 AI_1=1\,\text{A} אל R1R_1 ו- I2=2 AI_2=2\,\text{A} אל R2R_2. לפי חוק הזרמים בצומת aa, אותו זרם בדיוק מגיע אל aa מהמקור E2E_2:

IE2=I1+I2=1+2=3 AI_{E_2}=I_1+I_2=1+2=3\,\text{A}

2. ההספק:

PE2=E2⋅IE2=30⋅3=90 WP_{E_2}=E_2\cdot I_{E_2}=30\cdot 3=90\,\text{W}

3. כיוון הזרם: הזרם יוצא מההדק החיובי של E2E_2 (העליון, אל aa) ונכנס בהדק השלילי (מהאדמה). מקור שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו מוסר אנרגיה למעגל, ולכן E2E_2 הוא ספק אנרגיה.

בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים הוא 12⋅20+22⋅5+52⋅4+22⋅10=20+20+100+40=180 W1^2\cdot 20+2^2\cdot 5+5^2\cdot 4+2^2\cdot 10=20+20+100+40=180\,\text{W}. ב- E1E_1 הזרם 1 A1\,\text{A} נכנס בהדק החיובי, ולכן הוא קולט 10⋅1=10 W10\cdot 1=10\,\text{W} (נטען). סך הנצרך 180+10=190 W180+10=190\,\text{W} שווה לסך המסופק 90+100=190 W90+100=190\,\text{W}.

תשובה: ההספק במקור E2E_2 הוא 90 W90\,\text{W}, והוא ספק אנרגיה, כי הזרם 3 A3\,\text{A} יוצא מההדק החיובי שלו.

שאלה 2 · העברת הספק מרבי ומשפט תבנין

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

ההספק המרבי המתפתח בנגד R3R_3 שווה ל- 0.8 W0.8\,\text{W}.

א.

מהו הערך של הנגד R4R_4?

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערך מקור המתח VS2V_{S2} (קוטביות מקור המתח VS2V_{S2} כפי שמוצגת באיור).

(10 נקודות)
ג.

משנים את ערך הנגד R3R_3 לערך R3=20 ΩR_3=20\,\Omega. חשבו את ההספק המתפתח בנגד R3R_3.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

R4=60 ΩR_4=60\,\Omega

נתון: VS1=20 VV_{S1}=20\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, R3=80 ΩR_3=80\,\Omega, R5=R6=16 ΩR_5=R_6=16\,\Omega, וההספק בנגד R3R_3 הוא ההספק המרבי שהמעגל יכול למסור לו, 0.8 W0.8\,\text{W}.

מבוקש: R4R_4.

הרעיון: נגד מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של שאר המעגל, כפי שהיא נראית מהדקיו. לכן נחשב את RTHR_{TH} בין הדקי R3R_3 ונשווה ל- 80 Ω80\,\Omega.

ההדקים. העומס כאן הוא R3R_3. מנתקים אותו, ושני הקצוות שנשארים פתוחים הם ההדקים AA ו- CC.

•ההדק AA הוא הצומת העליון השמאלי, שאליו מחוברים R1R_1, R2R_2 ו- R3R_3.

•ההדק CC הוא הצומת העליון הימני, שאליו מחוברים R3R_3, R5R_5 ו- R6R_6.

•BB ו- DD הם הצמתים התחתונים, מתחת ל- AA ומתחת ל- CC.

מאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה, בסעיף זה, וגם את מתח הריקם, בסעיף ב.

שלב 1: התנגדות תבנין. מאפסים את שני המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

•במעגל החדש ארבעה פוטנציאלים, ולכן ארבעה צבעים: הקו של AA, הקו של CC, הקו של BB והקו של DD.

•כיוון ש- VS1V_{S1} הוחלף בתיל, הקצה השמאלי של R1R_1 התחבר לקו של BB. באותו אופן, כיוון ש- VS2V_{S2} הוחלף בתיל, הקצה הימני של R5R_5 התחבר לקו של DD.

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ולכן לא צריך משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: לפי הצבעים רואים מיד אילו נגדים מחוברים במקביל (אותם שני צבעים בקצות שני הנגדים) ואילו בטור.

1. R1R_1 ו- R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של AA לקו של BB, ולכן הם במקביל:

RAB=R1R2R1+R2=20⋅3020+30=12 ΩR_{AB}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{20\cdot 30}{20+30}=12\,\Omega

2. R5R_5 ו- R6R_6 מחוברים שניהם בין הקו של CC לקו של DD, ולכן הם במקביל:

RCD=R5R6R5+R6=16⋅1616+16=8 ΩR_{CD}=\frac{R_5R_6}{R_5+R_6}=\frac{16\cdot 16}{16+16}=8\,\Omega

3. בין הקו של BB לקו של DD מחובר רק R4R_4. לכן זרם שנכנס בהדק AA ויוצא בהדק CC עובר בדרך יחידה, A→RAB→B→R4→D→RCD→CA\to R_{AB}\to B\to R_4\to D\to R_{CD}\to C, כלומר שלושת החלקים בטור:

RTH=RAB+R4+RCD=12+R4+8=20+R4R_{TH}=R_{AB}+R_4+R_{CD}=12+R_4+8=20+R_4

4. תנאי ההספק המרבי RTH=R3R_{TH}=R_3:

20+R4=80  ⇒  R4=60 Ω20+R_4=80\;\Rightarrow\;R_4=60\,\Omega

תשובה: R4=60 ΩR_4=60\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

VS2=56 VV_{S2}=56\,\text{V}

נתון: VS1=20 VV_{S1}=20\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, R5=R6=16 ΩR_5=R_6=16\,\Omega, RTH=80 ΩR_{TH}=80\,\Omega (מסעיף א), Pmax=0.8 WP_{max}=0.8\,\text{W}.

מבוקש: VS2V_{S2}. נשתמש בנוסחת ההספק המרבי כדי למצוא את מתח תבנין בין ההדקים AA ו- CC, ואז נבטא את מתח תבנין באמצעות VS2V_{S2}.

1. בהתאמה (R3=RTHR_3=R_{TH}) ההספק המרבי הוא:

Pmax=VTH24RTH  ⇒  VTH=4RTHPmax=4⋅80⋅0.8=16 VP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}\;\Rightarrow\;V_{TH}=\sqrt{4R_{TH}P_{max}}=\sqrt{4\cdot 80\cdot 0.8}=16\,\text{V}

(ובדיקה: הזרם ב- R3R_3 הוא I3=VTH2RTH=16160=0.1 AI_3=\frac{V_{TH}}{2R_{TH}}=\frac{16}{160}=0.1\,\text{A}, ואכן I32R3=0.01⋅80=0.8 WI_3^2R_3=0.01\cdot 80=0.8\,\text{W}.)

שלב 2: מתח תבנין. המעגל כש- R3R_3 מנותק, עם ההדקים AA ו- CC, הקוטביות של VTHV_{TH} והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו של BB נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כש- R3R_3 מנותק, הצד השמאלי והצד הימני מחוברים רק דרך R4R_4, ואין דרך חזרה לזרם, כי ההדקים AA ו- CC פתוחים. לכן IR4=0I_{R4}=0, אין מפל מתח על R4R_4, והקו של DD באותו פוטנציאל כמו הקו של BB: שניהם צבועים באותו צבע, 0 V0\,\text{V}.

•הקו שבין VS1V_{S1} ל- R1R_1 נמצא ב- 20 V20\,\text{V}, כי ההדק השלילי של VS1V_{S1} מחובר לקו של 0 V0\,\text{V}. מאותה סיבה הקו שבין VS2V_{S2} ל- R5R_5 נמצא בפוטנציאל VS2V_{S2}.

•הקו של AA נמצא ב- 12 V12\,\text{V} (מחושב בצעד 2 למטה). VCV_C הוא הפוטנציאל של הקו של CC, והוא תלוי ב- VS2V_{S2} הלא ידוע. הסימנים ++ ו- −- ליד ההדקים הם הקוטביות של VTHV_{TH} שמתקבלת בסוף הסעיף: ההדק CC חיובי.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים היו כאן שלושה נעלמים (VAV_A, VCV_C, VDV_D). אבל כיוון שב- R4R_4 אין זרם, המעגל מתפרק לשני חוגים נפרדים, ובכל אחד מהם זורם זרם אחד: מספיק מחלק מתח בכל צד, וחוק המתחים של קירכהוף לאורך המסלול A→B→D→CA\to B\to D\to C.

2. הצד השמאלי: VS1V_{S1} מזין את R1R_1 ו- R2R_2 בטור (הדק חיובי למעלה). לפי מחלק מתח:

VAB=VS1⋅R2R1+R2=20⋅3050=12 VV_{AB}=V_{S1}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{30}{50}=12\,\text{V} (AA חיובי ביחס ל- BB)

3. הצד הימני: VS2V_{S2} (הדק חיובי למעלה) מזין את R5R_5 ו- R6R_6 בטור. לפי מחלק מתח:

VCD=VS2⋅R6R5+R6=VS2⋅1632=VS22V_{CD}=V_{S2}\cdot\frac{R_6}{R_5+R_6}=V_{S2}\cdot\frac{16}{32}=\frac{V_{S2}}{2} (CC חיובי ביחס ל- DD)

4. נלך מ- AA אל CC דרך BB ו- DD:

VAC=VAB+VBD+VDC=12+0−VS22V_{AC}=V_{AB}+V_{BD}+V_{DC}=12+0-\frac{V_{S2}}{2}

ונדרוש ∣VAC∣=VTH=16 V|V_{AC}|=V_{TH}=16\,\text{V}:

12−VS22=±1612-\frac{V_{S2}}{2}=\pm 16

•עם הסימן −16-16: VS22=28  ⇒  VS2=56 V\frac{V_{S2}}{2}=28\;\Rightarrow\;V_{S2}=56\,\text{V}.

•עם הסימן +16+16: VS2=−8 VV_{S2}=-8\,\text{V}, כלומר מקור של 8 V8\,\text{V} בקוטביות הפוכה לזו שבאיור.

5. השאלה קובעת שהקוטביות היא כפי שמוצגת באיור (הדק חיובי למעלה, ערך חיובי), ולכן VS2=56 VV_{S2}=56\,\text{V}. במקרה זה VA=12 VV_A=12\,\text{V} ו- VC=28 VV_C=28\,\text{V}: ההדק CC חיובי ביחס ל- AA ב- 16 V16\,\text{V}, כפי שמסומן בסרטוט, והזרם 0.1 A0.1\,\text{A} זורם ב- R3R_3 מימין לשמאל (מ- CC אל AA).

מעגל התמורה של תבנין בין ההדקים AA ו- CC: מקור מתח VTH=16 VV_{TH}=16\,\text{V} בטור עם RTH=80 ΩR_{TH}=80\,\Omega, וההדק החיובי של המקור פונה לצד של CC.

תשובה: VS2=56 VV_{S2}=56\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

PR3=0.512 WP_{R3}=0.512\,\text{W}

שינוי R3R_3 אינו משנה את מעגל התמורה של תבנין שהוא רואה, כי שני הסרטוטים המסומנים (המעגל החדש מסעיף א והמעגל עם ההדקים הפתוחים מסעיף ב) נבנו בלי R3R_3: VTH=16 VV_{TH}=16\,\text{V}, RTH=80 ΩR_{TH}=80\,\Omega, בין ההדקים AA ו- CC.

1. הזרם במעגל השקול (מקור תבנין בטור עם RTHR_{TH} ועם R3R_3):

I3=VTHRTH+R3=1680+20=0.16 AI_3=\frac{V_{TH}}{R_{TH}+R_3}=\frac{16}{80+20}=0.16\,\text{A}

2. ההספק בנגד:

PR3=I32⋅R3=0.162⋅20=0.512 WP_{R3}=I_3^2\cdot R_3=0.16^2\cdot 20=0.512\,\text{W}

כצפוי, ההספק קטן מההספק המרבי 0.8 W0.8\,\text{W}, כי הנגד כבר אינו מותאם להתנגדות תבנין.

תשובה: PR3=0.512 WP_{R3}=0.512\,\text{W}.

שאלה 3 · איפוס זרם במעגל חילופין עם שני מקורות

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי המוזן משני מקורות מתח חילופין.

א.

מהו ערכו של מקור המתח Uˉ2\bar{U}_2, גודל וזווית מופע, הנדרש כדי לאפס את הזרם דרך הנגד R3R_3?

(12 נקודות)
ב.

סרטטו את משולש ההספקים של מקור המתח Uˉ2\bar{U}_2 עבור הערך שחושב בסעיף א'. ציינו את ערכי כל אחת מצלעות המשולש ואת זווית המופע.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Uˉ2=12.5∠23.13∘ V\bar{U}_2=12.5\angle 23.13^\circ\,\text{V}

נתון: Uˉ1=30∠60∘ V\bar{U}_1=30\angle 60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega, XL=8 ΩX_L=8\,\Omega, R4=6 ΩR_4=6\,\Omega.

מבוקש: Uˉ2\bar{U}_2 שעבורו הזרם ב- R3R_3 מתאפס.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הצמתים, את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים במצב המבוקש, שבו IR3=0I_{R3}=0:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הפוטנציאלים במעגל חילופין הם פאזורים, והסימון זהה לזה של זרם ישר.

•הצומת העליון השמאלי נקרא AA: אליו מחוברים R1R_1, R2R_2 ו- R3R_3. הצומת העליון הימני נקרא BB: אליו מחוברים XCX_C, XLX_L ו- R4R_4.

•הקו שבין Uˉ1\bar{U}_1 ל- R1R_1 נמצא בפוטנציאל 30∠60∘ V30\angle 60^\circ\,\text{V}, כי ההדק השלילי של המקור מחובר לקו התחתון. מאותה סיבה הקו שבין Uˉ2\bar{U}_2 ל- R4R_4 נמצא בפוטנציאל Uˉ2\bar{U}_2.

•כשאין זרם ב- R3R_3, אין זרם גם ב- XCX_C, כי הם בטור, ואין מפל מתח על אף אחד מהם. לכן AA, הנקודה שבין R3R_3 ל- XCX_C ו- BB נמצאים באותו פוטנציאל וצבועים באותו צבע. זה בדיוק התנאי שמחפשים: VˉA=VˉB\bar{V}_A=\bar{V}_B.

•החץ Iˉ1\bar{I}_1 מסמן את הזרם של המקור השמאלי, שעובר דרך R1R_1 ו- R2R_2. החץ Iˉ\bar{I} מסמן את הזרם של המקור הימני, שעובר דרך R4R_4 ו- XLX_L. כל זרם יוצא מההדק החיובי של המקור שלו.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש כאן שלושה חוגים, ובשיטת מתחי הצמתים שני נעלמים (VˉA\bar{V}_A, VˉB\bar{V}_B). אבל התנאי IR3=0I_{R3}=0 מנתק את שני חצאי המעגל זה מזה: בכל צד זורם זרם אחד דרך שני רכיבים בטור, ולכן מספיק מחלק מתח בכל צד, ואחר כך משווים את שני הפוטנציאלים.

1. הצד השמאלי. הזרם Iˉ1\bar{I}_1 זורם דרך R1R_1 ו- R2R_2 בטור. לפי מחלק מתח:

VˉA=Uˉ1⋅R2R1+R2=30∠60∘⋅515=10∠60∘ V\bar{V}_A=\bar{U}_1\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=30\angle 60^\circ\cdot\frac{5}{15}=10\angle 60^\circ\,\text{V}

2. הצד הימני. הזרם Iˉ\bar{I} זורם דרך R4R_4 ו- XLX_L בטור. לפי מחלק מתח:

VˉB=Uˉ2⋅jXLR4+jXL=Uˉ2⋅j86+j8\bar{V}_B=\bar{U}_2\cdot\frac{jX_L}{R_4+jX_L}=\bar{U}_2\cdot\frac{j8}{6+j8}

3. תנאי האיפוס VˉB=VˉA\bar{V}_B=\bar{V}_A:

Uˉ2=VˉA⋅6+j8j8\bar{U}_2=\bar{V}_A\cdot\frac{6+j8}{j8}

נעביר לצורה קוטבית: 6+j8=62+82∠arctan⁡86=10∠53.13∘6+j8=\sqrt{6^2+8^2}\angle\arctan\frac{8}{6}=10\angle 53.13^\circ, ו- j8=8∠90∘j8=8\angle 90^\circ. לכן:

6+j8j8=10∠53.13∘8∠90∘=1.25∠−36.87∘\frac{6+j8}{j8}=\frac{10\angle 53.13^\circ}{8\angle 90^\circ}=1.25\angle -36.87^\circ

Uˉ2=10∠60∘⋅1.25∠−36.87∘=12.5∠23.13∘ V\bar{U}_2=10\angle 60^\circ\cdot 1.25\angle -36.87^\circ=12.5\angle 23.13^\circ\,\text{V}

(בצורה קרטזית: Uˉ2≈11.50+j4.91 V\bar{U}_2\approx 11.50+j4.91\,\text{V}.)

4. בדיקה: הזרם של Uˉ2\bar{U}_2 הוא Iˉ=Uˉ26+j8=12.5∠23.13∘10∠53.13∘=1.25∠−30∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}_2}{6+j8}=\frac{12.5\angle 23.13^\circ}{10\angle 53.13^\circ}=1.25\angle -30^\circ\,\text{A}, ולכן VˉB=Iˉ⋅j8=1.25∠−30∘⋅8∠90∘=10∠60∘ V=VˉA\bar{V}_B=\bar{I}\cdot j8=1.25\angle -30^\circ\cdot 8\angle 90^\circ=10\angle 60^\circ\,\text{V}=\bar{V}_A, כנדרש. זה הערך שרשום על שני הצדדים בסרטוט.

תשובה: Uˉ2=12.5∠23.13∘ V\bar{U}_2=12.5\angle 23.13^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

P=9.375 WP=9.375\,\text{W}, Q=12.5 VARQ=12.5\,\text{VAR} (השראי), S=15.625 VAS=15.625\,\text{VA}, φ=53.13∘\varphi=53.13^\circ

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: ההספק של מקור Uˉ2\bar{U}_2 נקבע מהמתח שלו ומהזרם Iˉ\bar{I} המסומן בחץ, שיוצא מההדק החיובי שלו.

1. הזרם שמקור Uˉ2\bar{U}_2 מוסר (יוצא מההדק החיובי ועובר דרך R4R_4 ו- XLX_L), מסעיף א':

Iˉ=1.25∠−30∘ A\bar{I}=1.25\angle -30^\circ\,\text{A}

2. ההספק המדומה של המקור:

Sˉ=Uˉ2⋅Iˉ∗=12.5∠23.13∘⋅1.25∠30∘=15.625∠53.13∘ VA\bar{S}=\bar{U}_2\cdot\bar{I}^*=12.5\angle 23.13^\circ\cdot 1.25\angle 30^\circ=15.625\angle 53.13^\circ\,\text{VA}

3. נפרק לרכיבים:

P=Scos⁡φ=15.625⋅cos⁡53.13∘=9.375 WP=S\cos\varphi=15.625\cdot\cos 53.13^\circ=9.375\,\text{W}

Q=Ssin⁡φ=15.625⋅sin⁡53.13∘=12.5 VARQ=S\sin\varphi=15.625\cdot\sin 53.13^\circ=12.5\,\text{VAR}

בדיקה דרך הרכיבים: P=I2R4=1.252⋅6=9.375 WP=I^2R_4=1.25^2\cdot 6=9.375\,\text{W}, Q=I2XL=1.252⋅8=12.5 VARQ=I^2X_L=1.25^2\cdot 8=12.5\,\text{VAR}.

4. זווית המופע בין המתח לזרם: φ=23.13∘−(−30∘)=53.13∘\varphi=23.13^\circ-(-30^\circ)=53.13^\circ (הזרם מפגר - אופי השראי).

סרטוט המשולש: הניצב האופקי הוא ההספק הפעיל P=9.375 WP=9.375\,\text{W}; הניצב האנכי, כלפי מעלה (השראי), הוא ההספק ההיגבי Q=12.5 VARQ=12.5\,\text{VAR}; היתר הוא ההספק המדומה S=15.625 VAS=15.625\,\text{VA}, והזווית בין PP ל- SS היא φ=53.13∘\varphi=53.13^\circ.

P = 9.375 WQ = 12.5 VARS = 15.625 VA

תשובה: P=9.375 WP=9.375\,\text{W}, Q=12.5 VARQ=12.5\,\text{VAR} (השראי), S=15.625 VAS=15.625\,\text{VA}, φ=53.13∘\varphi=53.13^\circ.

שאלה 4 · תהודה טורית: רכיבים, רוחב פס וגורם טיב

נגד עומס, RLOADR_{\text{LOAD}}, מחובר למקור מתח חילופין באמצעות ענף המורכב ממשרן מעשי (ממוסגר במלבן המקווקו) וקבל, כמוצג באיור לשאלה 4.

נתונים:

RLOAD=18 Ω;L=2.5 mHR_{\text{LOAD}}=18\,\Omega\quad;\quad L=2.5\,\text{mH}

הביטויים המתמטיים של מתח המקור והזרם הזורם דרכו בתלות בזמן.

u(t)=120⋅sin⁡(5000t+π4) Vu(t)=120\cdot\sin\left(5000t+\frac{\pi}{4}\right)\,\text{V}

i(t)=6⋅sin⁡(5000t+π4) Ai(t)=6\cdot\sin\left(5000t+\frac{\pi}{4}\right)\,\text{A}

א.

האם המעגל פועל בתהודה? נמקו את תשובתכם.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את התנגדות הסליל rr ואת הקיבול CC.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את רוחב הפס, BW, ואת גורם הטיב, Q.

(4 נקודות)
ד.

מגדילים את התדר פי 2. רשמו ביטוי לזרם שזורם דרך מקור המתח בתלות בזמן, i(t)i(t).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

כן - המתח והזרם באותו מופע, ולכן העכבה אוהמית טהורה (XL=XCX_L=X_C)

1. זווית המופע של המתח היא π4\frac{\pi}{4}, וגם זווית המופע של הזרם היא π4\frac{\pi}{4}. הפרש המופע ביניהם:

φ=π4−π4=0\varphi=\frac{\pi}{4}-\frac{\pi}{4}=0

2. במעגל טורי rr-LL-CC-RLOADR_{\text{LOAD}} העכבה היא Z=(r+RLOAD)+j(XL−XC)Z=(r+R_{\text{LOAD}})+j(X_L-X_C). הפרש מופע אפס פירושו שהעכבה אוהמית טהורה, כלומר XL−XC=0X_L-X_C=0.

3. מצב שבו ההיגבים מבטלים זה את זה (XL=XCX_L=X_C) הוא בדיוק מצב התהודה הטורית.

תשובה: כן, המעגל פועל בתהודה: המתח והזרם באותו מופע (φ=0\varphi=0), ולכן XL=XCX_L=X_C והעכבה אוהמית טהורה.

סעיף ב

תשובה:

r=2 Ωr=2\,\Omega, C=16 μFC=16\,\mu\text{F}

נתון: Um=120 VU_m=120\,\text{V}, Im=6 AI_m=6\,\text{A}, ω=5000 rads\omega=5000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, L=2.5 mHL=2.5\,\text{mH}, RLOAD=18 ΩR_{\text{LOAD}}=18\,\Omega.

1. התנגדות הסליל. בתהודה העכבה שווה לסך ההתנגדויות בטור. נחשב אותה מיחס המשרעות:

Z=UmIm=1206=20 ΩZ=\frac{U_m}{I_m}=\frac{120}{6}=20\,\Omega

Z=r+RLOAD  ⇒  r=Z−RLOAD=20−18=2 ΩZ=r+R_{\text{LOAD}}\;\Rightarrow\;r=Z-R_{\text{LOAD}}=20-18=2\,\Omega

2. הקיבול. בתהודה XL=XCX_L=X_C, כלומר ωL=1ωC\omega L=\frac{1}{\omega C}:

XL=ωL=5000⋅2.5⋅10−3=12.5 ΩX_L=\omega L=5000\cdot 2.5\cdot 10^{-3}=12.5\,\Omega

C=1ωXL=1ω2L=150002⋅2.5⋅10−3=16⋅10−6 F=16 μFC=\frac{1}{\omega X_L}=\frac{1}{\omega^2L}=\frac{1}{5000^2\cdot 2.5\cdot 10^{-3}}=16\cdot 10^{-6}\,\text{F}=16\,\mu\text{F}

תשובה: r=2 Ωr=2\,\Omega, C=16 μFC=16\,\mu\text{F}.

סעיף ג

תשובה:

Q=0.625Q=0.625, BW=8000 rads≈1273 HzBW=8000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}\approx 1273\,\text{Hz}

1. גורם הטיב של מעגל טורי בתהודה הוא היחס בין ההיגב בתהודה לבין ההתנגדות הכוללת בטור:

Q=ω0LRT=XLr+RLOAD=12.520=0.625Q=\frac{\omega_0L}{R_T}=\frac{X_L}{r+R_{\text{LOAD}}}=\frac{12.5}{20}=0.625

2. רוחב הפס הוא תדר התהודה חלקי גורם הטיב:

BW=ω0Q=50000.625=8000 radsBW=\frac{\omega_0}{Q}=\frac{5000}{0.625}=8000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

(ובאותו אופן BW=RTL=202.5⋅10−3=8000 radsBW=\frac{R_T}{L}=\frac{20}{2.5\cdot 10^{-3}}=8000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.)

ביחידות הרץ: f0=ω02π=50002π=795.8 Hzf_0=\frac{\omega_0}{2\pi}=\frac{5000}{2\pi}=795.8\,\text{Hz}, ולכן

BW=f0Q=795.80.625=1273.2 HzBW=\frac{f_0}{Q}=\frac{795.8}{0.625}=1273.2\,\text{Hz}

תשובה: Q=0.625Q=0.625, BW=8000 radsBW=8000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}} (כ- 1273 Hz1273\,\text{Hz}).

סעיף ד

תשובה:

i(t)=4.38⋅sin⁡(10000t+1.85∘) Ai(t)=4.38\cdot\sin\left(10000t+1.85^\circ\right)\,\text{A}

כעת ω=2⋅5000=10000 rads\omega=2\cdot 5000=10000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}. משרעת המתח ומופעו לא השתנו. ההיגבים משתנים עם התדר, ולכן המעגל יוצא מתהודה. נחשב את העכבה החדשה ונחלק את פאזור המתח בה.

1. ההיגבים בתדר החדש:

XL=ωL=10000⋅2.5⋅10−3=25 ΩX_L=\omega L=10000\cdot 2.5\cdot 10^{-3}=25\,\Omega

XC=1ωC=110000⋅16⋅10−6=6.25 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{10000\cdot 16\cdot 10^{-6}}=6.25\,\Omega

2. העכבה הכוללת:

Zˉ=(r+RLOAD)+j(XL−XC)=20+j(25−6.25)=20+j18.75 Ω\bar{Z}=(r+R_{\text{LOAD}})+j(X_L-X_C)=20+j(25-6.25)=20+j18.75\,\Omega

ובצורה קוטבית:

∣Z∣=202+18.752=27.41 Ω|Z|=\sqrt{20^2+18.75^2}=27.41\,\Omega, φ=arctan⁡18.7520=43.15∘\quad\varphi=\arctan\frac{18.75}{20}=43.15^\circ

Zˉ=27.41∠43.15∘ Ω\bar{Z}=27.41\angle 43.15^\circ\,\Omega

3. פאזור המתח (במשרעות): Uˉm=120∠45∘ V\bar{U}_m=120\angle 45^\circ\,\text{V} (כי π4=45∘\frac{\pi}{4}=45^\circ). הזרם:

Iˉm=UˉmZˉ=120∠45∘27.41∠43.15∘=4.38∠1.85∘ A\bar{I}_m=\frac{\bar{U}_m}{\bar{Z}}=\frac{120\angle 45^\circ}{27.41\angle 43.15^\circ}=4.38\angle 1.85^\circ\,\text{A}

4. נחזור לתחום הזמן (1.85∘=0.032 rad1.85^\circ=0.032\,\text{rad}). המעגל השראי, ולכן הזרם מפגר אחרי המתח ב- 43.15∘43.15^\circ:

i(t)=4.38⋅sin⁡(10000t+1.85∘) Ai(t)=4.38\cdot\sin\left(10000t+1.85^\circ\right)\,\text{A}

תשובה: i(t)=4.38⋅sin⁡(10000t+1.85∘) A=4.38⋅sin⁡(10000t+0.032) Ai(t)=4.38\cdot\sin\left(10000t+1.85^\circ\right)\,\text{A}=4.38\cdot\sin(10000t+0.032)\,\text{A}.

שאלה 5 · צרכן תלת-מופעי בכוכב: מקדם הספק ועכבה

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת-מופעי המחובר בצורת כוכב. הצרכן מוזן מרשת תלת מופעית המחוברת בצורת כוכב. שלוש העכבות בצרכן שוות ביניהן וכל עכבה ZZ כוללת נגד RR וסליל LL המחוברים בטור. תדר הרשת הוא 50 הרץ.

נתון: UL=800 VU_L=800\,\text{V}. הספק פעיל מופעי: PZ=10 kWP_Z=10\,\text{kW}. IL=25 AI_L=25\,\text{A}.

א.

מהו מקדם ההספק cos⁡φ\cos\varphi של הצרכן?

(6 נקודות)
ב.

מהו ערך הנגד RR? מהו ערך הסליל LL?

(8 נקודות)
ג.

סרטטו משולש עכבות של מופע כלשהו של הצרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

cos⁡φ=0.866\cos\varphi=0.866 (φ=30∘\varphi=30^\circ, השראי)

נתון: מתח קו UL=800 VU_L=800\,\text{V}, זרם קו IL=25 AI_L=25\,\text{A}, הספק פעיל של מופע אחד PZ=10 kWP_Z=10\,\text{kW}, חיבור כוכב.

מבוקש: מקדם ההספק.

1. בחיבור כוכב מתח המופע (על כל עכבה) קטן פי 3\sqrt{3} ממתח הקו, וזרם המופע שווה לזרם הקו:

Uph=UL3=8003=461.9 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{800}{\sqrt{3}}=461.9\,\text{V}, Iph=IL=25 A\quad I_{ph}=I_L=25\,\text{A}

2. ההספק המדומה של מופע אחד:

Sph=Uph⋅Iph=461.9⋅25=11547 VAS_{ph}=U_{ph}\cdot I_{ph}=461.9\cdot 25=11547\,\text{VA}

3. מקדם ההספק הוא היחס בין ההספק הפעיל להספק המדומה:

cos⁡φ=PZSph=1000011547=0.866\cos\varphi=\frac{P_Z}{S_{ph}}=\frac{10000}{11547}=0.866

ומכאן φ=30∘\varphi=30^\circ. העכבה כוללת סליל, ולכן מקדם ההספק השראי (הזרם מפגר).

תשובה: cos⁡φ=0.866\cos\varphi=0.866 (השראי, φ=30∘\varphi=30^\circ).

סעיף ב

תשובה:

R=16 ΩR=16\,\Omega, L≈29.4 mHL\approx 29.4\,\text{mH} (XL=9.24 ΩX_L=9.24\,\Omega)

1. הנגד. ההספק הפעיל של מופע מתפתח רק בנגד RR, שדרכו עובר זרם המופע:

PZ=Iph2⋅R  ⇒  R=PZIph2=10000252=16 ΩP_Z=I_{ph}^2\cdot R\;\Rightarrow\;R=\frac{P_Z}{I_{ph}^2}=\frac{10000}{25^2}=16\,\Omega

2. גודל העכבה של מופע:

Z=UphIph=461.925=18.48 ΩZ=\frac{U_{ph}}{I_{ph}}=\frac{461.9}{25}=18.48\,\Omega

(בדיקה: R=Zcos⁡φ=18.48⋅0.866=16 ΩR=Z\cos\varphi=18.48\cdot 0.866=16\,\Omega.)

3. ההיגב ההשראי - מהקשר Z2=R2+XL2Z^2=R^2+X_L^2:

XL=Z2−R2=18.482−162=9.24 ΩX_L=\sqrt{Z^2-R^2}=\sqrt{18.48^2-16^2}=9.24\,\Omega

(או XL=Zsin⁡φ=18.48⋅0.5=9.24 ΩX_L=Z\sin\varphi=18.48\cdot 0.5=9.24\,\Omega.)

4. ההשראות, בתדר f=50 Hzf=50\,\text{Hz}:

L=XL2πf=9.242π⋅50=0.0294 H=29.4 mHL=\frac{X_L}{2\pi f}=\frac{9.24}{2\pi\cdot 50}=0.0294\,\text{H}=29.4\,\text{mH}

תשובה: R=16 ΩR=16\,\Omega, L≈29.4 mHL\approx 29.4\,\text{mH}.

סעיף ג

תשובה:

ניצבים R=16 ΩR=16\,\Omega ו- XL=9.24 ΩX_L=9.24\,\Omega, יתר Z=18.48 ΩZ=18.48\,\Omega, זווית φ=30∘\varphi=30^\circ

משולש העכבות הוא משולש ישר-זווית:

1. הניצב האופקי הוא ההתנגדות R=16 ΩR=16\,\Omega.

2. הניצב האנכי, כלפי מעלה (היגב השראי), הוא XL=9.24 ΩX_L=9.24\,\Omega.

3. היתר הוא העכבה Z=18.48 ΩZ=18.48\,\Omega.

4. הזווית בין RR ל- ZZ היא זווית העכבה φ=arctan⁡XLR=arctan⁡9.2416=30∘\varphi=\arctan\frac{X_L}{R}=\arctan\frac{9.24}{16}=30^\circ, שווה לזווית המופע מסעיף א'.

בדיקה: 162+9.242=18.48 Ω\sqrt{16^2+9.24^2}=18.48\,\Omega.

R = 16 ΩXL = 9.24 ΩZ = 18.48 Ω

תשובה: משולש ישר-זווית עם R=16 ΩR=16\,\Omega (ניצב אופקי), XL=9.24 ΩX_L=9.24\,\Omega (ניצב אנכי), Z=18.48 ΩZ=18.48\,\Omega (יתר) וזווית φ=30∘\varphi=30^\circ בין RR ל- ZZ.

שאלה 6 · מעגל מגנטי בטבעת: שטף ושינויו

באיור לשאלה 6 מוצגת טבעת פרומגנטית שעליה מלופף סליל LL בעל 800 כריכות. הסליל מחובר למקור מתח ישר דרך נגד RR. תפקיד המתג SS לשנות את עוצמת השטף המגנטי ϕ\phi בטבעת.

נתון: U=35 VU=35\,\text{V}, R=3.64 ΩR=3.64\,\Omega, אורך תיל הסליל: lL=64 ml_L=64\,\text{m}, ההתנגדות הסגולית של תיל הסליל: ρ=0.021 Ω⋅mm2m\rho=0.021\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}} ושטח החתך של תיל הסליל: AL=0.4 mm2A_L=0.4\,\text{mm}^2.

החדירות היחסית של הטבעת: μr=1,400\mu_r=1{,}400.

א.

מהי התנגדות תיל הסליל RLR_L?

(4 נקודות)
ב.

מהו אורך מסלול השטף המגנטי הממוצע lringl_{ring} בטבעת? ומהו שטח החתך AringA_{ring} של הטבעת?

(5 נקודות)
ג.

מהי עוצמת השטף המגנטי ϕ\phi בטבעת כאשר המתג SS נמצא במצב 1?

(5 נקודות)
ד.

בכמה אחוזים (n %)(n\,\%) יגדל השטף המגנטי ϕ\phi כאשר המתג SS נמצא במצב 2?

הבהרה: n%=ϕ2−ϕ1ϕ1⋅100%n\%=\frac{\phi_2-\phi_1}{\phi_1}\cdot 100\%

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

RL=3.36 ΩR_L=3.36\,\Omega

התנגדות מוליך נקבעת מההתנגדות הסגולית, מאורכו ומשטח חתכו:

RL=ρ⋅lLAL=0.021⋅640.4=3.36 ΩR_L=\rho\cdot\frac{l_L}{A_L}=0.021\cdot\frac{64}{0.4}=3.36\,\Omega

(היחידות מתאימות: Ω⋅mm2m⋅mmm2=Ω\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\cdot\frac{\text{m}}{\text{mm}^2}=\Omega.)

תשובה: RL=3.36 ΩR_L=3.36\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

lring=37.7 cml_{ring}=37.7\,\text{cm}, Aring=3.14 cm2A_{ring}=3.14\,\text{cm}^2

מהאיור: הרדיוס הפנימי של הטבעת r1=5 cmr_1=5\,\text{cm} והרדיוס החיצוני r2=7 cmr_2=7\,\text{cm}.

1. אורך המסלול הממוצע. השטף עובר במעגל שרדיוסו הוא הרדיוס הממוצע של הטבעת:

ravg=r1+r22=5+72=6 cmr_{avg}=\frac{r_1+r_2}{2}=\frac{5+7}{2}=6\,\text{cm}

lring=2πravg=2π⋅6=37.7 cm=0.377 ml_{ring}=2\pi r_{avg}=2\pi\cdot 6=37.7\,\text{cm}=0.377\,\text{m}

2. שטח החתך. השאלה אינה מציינת את צורת החתך; נניח, כמקובל בטבעת (טורואיד), שהחתך הוא עיגול שקוטרו הוא רוחב הטבעת:

d=r2−r1=7−5=2 cmd=r_2-r_1=7-5=2\,\text{cm}

Aring=πd24=π⋅224=3.14 cm2=3.14⋅10−4 m2A_{ring}=\frac{\pi d^2}{4}=\frac{\pi\cdot 2^2}{4}=3.14\,\text{cm}^2=3.14\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2

תשובה: lring≈37.7 cml_{ring}\approx 37.7\,\text{cm}, Aring≈3.14 cm2A_{ring}\approx 3.14\,\text{cm}^2.

סעיף ג

תשובה:

ϕ1≈5.86⋅10−3 Wb\phi_1\approx 5.86\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

1. מצב המתג. במצב 1 זרוע המתג מונחת על מגע שאינו מחובר לשום דבר, ולכן המתג פתוח והנגד RR נמצא בטור עם הסליל. הזרם:

I1=UR+RL=353.64+3.36=357=5 AI_1=\frac{U}{R+R_L}=\frac{35}{3.64+3.36}=\frac{35}{7}=5\,\text{A}

2. עוצמת השדה המגנטי בטבעת (חוק אמפר):

H1=N⋅I1lring=800⋅50.377=10610 AmH_1=\frac{N\cdot I_1}{l_{ring}}=\frac{800\cdot 5}{0.377}=10610\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

3. צפיפות השטף:

B1=μ0μrH1=4π⋅10−7⋅1400⋅10610=18.67 TB_1=\mu_0\mu_rH_1=4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1400\cdot 10610=18.67\,\text{T}

(הערה: ערך כזה גבוה בהרבה מצפיפות הרוויה של חומרים פרומגנטיים, כ- 1.51.5 עד 2 T2\,\text{T}, ולכן אינו מציאותי. זו התוצאה של הנתונים כפי שנמסרו, בהנחה של חדירות קבועה, וכך נמשיך.)

4. השטף:

ϕ1=B1⋅Aring=18.67⋅3.14⋅10−4=5.86⋅10−3 Wb\phi_1=B_1\cdot A_{ring}=18.67\cdot 3.14\cdot 10^{-4}=5.86\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

דרך נוספת, בעזרת המיאון (ההתנגדות המגנטית) של הטבעת:

Rm=lringμ0μrAring=0.3774π⋅10−7⋅1400⋅3.14⋅10−4=6.82⋅105 1HR_m=\frac{l_{ring}}{\mu_0\mu_rA_{ring}}=\frac{0.377}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1400\cdot 3.14\cdot 10^{-4}}=6.82\cdot 10^{5}\,\frac{1}{\text{H}}

ϕ1=NI1Rm=800⋅56.82⋅105=5.86⋅10−3 Wb\phi_1=\frac{N I_1}{R_m}=\frac{800\cdot 5}{6.82\cdot 10^{5}}=5.86\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

תשובה: ϕ1≈5.86⋅10−3 Wb=5.86 mWb\phi_1\approx 5.86\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}=5.86\,\text{mWb}.

סעיף ד

תשובה:

n≈108.3%n\approx 108.3\%

1. מצב המתג. במצב 2 המתג מחבר את שני קצות הנגד RR ומקצר אותו. כעת רק התנגדות התיל מגבילה את הזרם:

I2=URL=353.36=10.42 AI_2=\frac{U}{R_L}=\frac{35}{3.36}=10.42\,\text{A}

2. השטף יחסי לזרם (ϕ=NIRm\phi=\frac{N I}{R_m}, והמיאון של הטבעת לא משתנה), ולכן:

ϕ2=ϕ1⋅I2I1=5.86⋅10−3⋅10.425=12.22⋅10−3 Wb\phi_2=\phi_1\cdot\frac{I_2}{I_1}=5.86\cdot 10^{-3}\cdot\frac{10.42}{5}=12.22\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

3. אחוז הגידול:

n%=ϕ2−ϕ1ϕ1⋅100%=I2−I1I1⋅100%=10.42−55⋅100%=108.3%n\%=\frac{\phi_2-\phi_1}{\phi_1}\cdot 100\%=\frac{I_2-I_1}{I_1}\cdot 100\%=\frac{10.42-5}{5}\cdot 100\%=108.3\%

תשובה: השטף גדל בכ- 108.3%108.3\% (מ- 5.86 mWb5.86\,\text{mWb} ל- 12.22 mWb12.22\,\text{mWb}).

שאלה 7 · מעגל עם מקור ישר ומקור חילופין

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

נתון: VDC=8 VV_{DC}=8\,\text{V} , v1(t)=10⋅2⋅sin⁡(2500⋅t) Vv_1(t)=10\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2500\cdot t)\,\text{V}

א.

הציגו ביטוי למתח על הנגד כתלות בזמן, vR(t)v_R(t).

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו הממוצע של המתח vR(t)v_R(t).

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו היעיל של המתח vR(t)v_R(t).

(8 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vR(t)=10.86⋅sin⁡(2500t+39.81∘) Vv_R(t)=10.86\cdot\sin(2500t+39.81^\circ)\,\text{V}

נתון: VDC=8 VV_{DC}=8\,\text{V}, v1(t)=102sin⁡(2500t) Vv_1(t)=10\sqrt{2}\sin(2500t)\,\text{V}, C=40 μFC=40\,\mu\text{F}, L=10 mHL=10\,\text{mH}, R=20 ΩR=20\,\Omega.

מבוקש: vR(t)v_R(t) בקוטביות המסומנת (מינוס בצד שמאל של הנגד, פלוס בצד ימין, הפונה אל v1v_1).

בחירת השיטה. במעגל שני מקורות בתדרים שונים (תדר אפס ו- ω=2500 rads\omega=2500\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}). אי אפשר לכתוב משוואה אחת של זרמי חוגים או של מתחי צמתים לשני התדרים יחד, כי ההיגבים של הקבל והסליל תלויים בתדר. לכן נשתמש בעקרון הסופרפוזיציה: מסרטטים מעגל נפרד לכל מקור, והמקור השני מאופס: מקור מתח מוחלף בקצר. מחשבים את תרומת כל מקור ומחברים. הצומת העליון שאליו מחוברים CC, LL ו- RR נקרא XX, והקו התחתון הוא נקודת הייחוס.

שלב 1: תרומת VDCV_{DC}. המקור v1v_1 מוחלף בקצר. במצב מתמיד בזרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר:

•הסליל הוחלף בתיל, ולכן הצומת XX מחובר ישירות לקו התחתון, ונמצא ב- 0 V0\,\text{V}.

•v1v_1 הוחלף בתיל, ולכן גם הקצה הימני של RR מחובר לקו התחתון: שני הקצוות של RR באותו צבע.

•הקבל הוא נתק. רק הקו שבין VDCV_{DC} לקבל נמצא בפוטנציאל אחר, 8 V8\,\text{V}.

1. שני הקצוות של RR באותו פוטנציאל (0 V0\,\text{V}), ולכן אין עליו מתח ואין בו זרם:

VR,DC=0V_{R,DC}=0

המקור VDCV_{DC} טוען את הקבל ל- 8 V8\,\text{V}, אך אינו תורם מתח לנגד.

שלב 2: תרומת v1v_1. המקור VDCV_{DC} מוחלף בקצר:

•הקצה השמאלי של הקבל מחובר עכשיו דרך הקצר לקו התחתון (0 V0\,\text{V}). לכן הקבל והסליל מחוברים שניהם בין הקו של XX לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר במקביל.

•הקו שבין RR ל- v1v_1 נמצא בפוטנציאל המקור, 10∠0∘ V10\angle 0^\circ\,\text{V} (ערך יעיל), ו- VˉX\bar{V}_X הוא הפוטנציאל הלא ידוע של XX.

•החץ מסמן את הזרם Iˉ\bar{I}: הוא יוצא מההדק החיובי של v1v_1 ועובר דרך RR מימין לשמאל אל XX.

2. ההיגבים בתדר ω=2500 rads\omega=2500\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}:

XC=1ωC=12500⋅40⋅10−6=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{2500\cdot 40\cdot 10^{-6}}=10\,\Omega

XL=ωL=2500⋅10⋅10−3=25 ΩX_L=\omega L=2500\cdot 10\cdot 10^{-3}=25\,\Omega

הקבל והסליל במקביל:

Zˉp=(−j10)(j25)−j10+j25=250j15=−j16.67 Ω\bar{Z}_p=\frac{(-j10)(j25)}{-j10+j25}=\frac{250}{j15}=-j16.67\,\Omega

(השקול קיבולי, כי XC<XLX_C<X_L.)

3. נשאר חוג אחד: v1v_1, RR ו- Zˉp\bar{Z}_p בטור. פאזור המקור (ערך יעיל): Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle 0^\circ\,\text{V}.

ZˉT=R+Zˉp=20−j16.67=26.03∠−39.81∘ Ω\bar{Z}_T=R+\bar{Z}_p=20-j16.67=26.03\angle -39.81^\circ\,\Omega

Iˉ=Vˉ1ZˉT=10∠0∘26.03∠−39.81∘=0.384∠39.81∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_1}{\bar{Z}_T}=\frac{10\angle 0^\circ}{26.03\angle -39.81^\circ}=0.384\angle 39.81^\circ\,\text{A}

הזרם נכנס לנגד בצד הימני (המסומן בפלוס), ולכן:

VˉR=Iˉ⋅R=0.384∠39.81∘⋅20=7.68∠39.81∘ V\bar{V}_R=\bar{I}\cdot R=0.384\angle 39.81^\circ\cdot 20=7.68\angle 39.81^\circ\,\text{V} (ערך יעיל)

בדיקה לפי הפוטנציאלים שבסרטוט: VˉX=Iˉ⋅Zˉp≈6.40∠−50.19∘ V\bar{V}_X=\bar{I}\cdot\bar{Z}_p\approx 6.40\angle -50.19^\circ\,\text{V}, ו- VˉR=10∠0∘−VˉX≈7.68∠39.81∘ V\bar{V}_R=10\angle 0^\circ-\bar{V}_X\approx 7.68\angle 39.81^\circ\,\text{V}. מתאים.

4. חיבור התרומות ומעבר לתחום הזמן (משרעת =7.68⋅2=10.86 V=7.68\cdot\sqrt{2}=10.86\,\text{V}):

vR(t)=0+10.86⋅sin⁡(2500t+39.81∘) Vv_R(t)=0+10.86\cdot\sin(2500t+39.81^\circ)\,\text{V}

תשובה: vR(t)=10.86⋅sin⁡(2500t+39.81∘) Vv_R(t)=10.86\cdot\sin(2500t+39.81^\circ)\,\text{V} (אין רכיב ישר).

סעיף ב

תשובה:

VR,avg=0 VV_{R,avg}=0\,\text{V}

הערך הממוצע של מתח הוא הרכיב הישר שלו. הממוצע של גל סינוס על מחזור שלם הוא אפס, ומסעיף א' הרכיב הישר על הנגד הוא אפס: בסרטוט של תרומת VDCV_{DC} שני הקצוות של RR באותו צבע (0 V0\,\text{V}), כי הקבל חוסם את VDCV_{DC} והסליל מקצר את הצומת לייחוס:

VR,avg=VR,DC=0 VV_{R,avg}=V_{R,DC}=0\,\text{V}

תשובה: הערך הממוצע של vR(t)v_R(t) הוא 0 V0\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

VR,rms=7.68 VV_{R,rms}=7.68\,\text{V}

הערך היעיל של מתח שיש בו רכיב ישר ורכיב סינוסי:

VR,rms=VR,DC2+VR,ac2V_{R,rms}=\sqrt{V_{R,DC}^2+V_{R,ac}^2}

כאן VR,DC=0V_{R,DC}=0, והערך היעיל של הרכיב הסינוסי הוא המשרעת חלקי 2\sqrt{2}:

VR,rms=02+(10.862)2=7.68 VV_{R,rms}=\sqrt{0^2+\left(\frac{10.86}{\sqrt{2}}\right)^2}=7.68\,\text{V}

תשובה: VR,rms≈7.68 VV_{R,rms}\approx 7.68\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

PR≈2.95 WP_R\approx 2.95\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע מהערך היעיל של המתח עליו:

PR=VR,rms2R=7.68220=2.95 WP_R=\frac{V_{R,rms}^2}{R}=\frac{7.68^2}{20}=2.95\,\text{W}

(בדיקה: PR=Irms2R=0.3842⋅20=2.95 WP_R=I_{rms}^2R=0.384^2\cdot 20=2.95\,\text{W}.)

תשובה: PR≈2.95 WP_R\approx 2.95\,\text{W}.

שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב מתמיד עם קבל וסליל

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

הערה: המעגל פועל במצב מתמיד, כשכל תופעות המעבר חלפו.

נתונים:

הוריית מד הזרם היא 6 A6\,\text{A}.

הוריית מד המתח היא 64 V64\,\text{V}.

כמו כן ידוע שהאנרגיה הכוללת האגורה במעגל היא 36.48 mJ36.48\,\text{mJ}.

א.

חשבו את ההתנגדויות RyR_y ו- RxR_x.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את השראות הסליל LL.

(5 נקודות)
ג.

הסליל בנוי ממוליך המלופף על ליבה פרומגנטית בעלת מיאון 3.2⋅106 1H3.2\cdot 10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}. כמה ליפופים יש בסליל?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Ry=5 ΩR_y=5\,\Omega, Rx=42 ΩR_x=42\,\Omega

נתון: E=120 VE=120\,\text{V}, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, R2=16 ΩR_2=16\,\Omega, C=10 μFC=10\,\mu\text{F}, הוריית מד הזרם 6 A6\,\text{A}, הוריית מד המתח 64 V64\,\text{V}.

מבוקש: RxR_x ו- RyR_y.

המעגל במצב המתמיד. בזרם ישר במצב מתמיד הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בתיל, והקבל מוחלף בנתק. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}. הקצה העליון של RxR_x נקרא PP, והקצה התחתון שלו נקרא QQ.

•הסליל הוא קצר, ולכן כל הקו התחתון, משמאל ועד QQ, הוא צומת אחד. מד הזרם אידיאלי, כלומר קצר, ולכן גם הקטע שבינו לבין ההדק השלילי של EE באותו פוטנציאל. כל הקו התחתון צבוע בצבע אחד.

•מד המתח אידיאלי, כלומר נתק, והוא מחובר בין הקו העליון השמאלי לקו התחתון. לכן הקו העליון השמאלי נמצא ב- 64 V64\,\text{V}. אליו מחוברים גם הקבל ו- R2R_2.

•הקו שבין R1R_1 להדק החיובי של EE נמצא ב- 120 V120\,\text{V}. הקו של PP נמצא ב- 84 V84\,\text{V}, כפי שיחושב בצעד 2.

•הקבל הוא נתק, ודרכו ודרך מד המתח לא זורם זרם: IC=0I_C=0. החיצים מראים את כיווני הזרמים: II דרך R1R_1, IyI_y דרך RyR_y, IxI_x ו- I2I_2 כלפי מטה, ו- ILI_L בקו התחתון במקום הסליל.

בחירת השיטה. הנעלמים כאן הם ההתנגדויות, לא הזרמים. מהסרטוט, הפוטנציאלים של שלושה קווים ידועים מהנתונים (120 V120\,\text{V}, 64 V64\,\text{V}, 0 V0\,\text{V}), ונשאר רק הפוטנציאל של PP, שנקבע מהזרם הנתון ב- R1R_1. לכן אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: הולכים אחורה מהענפים הידועים, בחוק אוהם ובחוקי קירכהוף.

1. הזרם במקור. מד הזרם נמצא בטור עם EE ועם R1R_1, ולכן הזרם במקור וב- R1R_1 הוא I=6 AI=6\,\text{A}, בכיוון השעון: יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך R1R_1 מימין לשמאל אל PP, וחוזר מ- QQ דרך מד הזרם.

2. המתח על RxR_x (חוק המתחים בלולאה של EE, R1R_1 ו- RxR_x):

VPQ=E−I⋅R1=120−6⋅6=84 VV_{PQ}=E-I\cdot R_1=120-6\cdot 6=84\,\text{V}

3. הזרם ב- R2R_2. בסרטוט, R2R_2 מחובר בין הקו של 64 V64\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר במקביל למד המתח. לכן:

I2=VR2=6416=4 AI_2=\frac{V}{R_2}=\frac{64}{16}=4\,\text{A}

4. RyR_y. הקבל ומד המתח אינם מוליכים זרם, לכן כל הזרם שעובר ב- RyR_y (משמאל ל- PP) עובר גם ב- R2R_2: Iy=I2=4 AI_y=I_2=4\,\text{A}. על RyR_y נמצא הפרש הפוטנציאלים בין הקו של PP לקו של 64 V64\,\text{V} (חוק המתחים בלולאה P→Ry→R2→L→QP\to R_y\to R_2\to L\to Q):

VPQ=IyRy+VR2  ⇒  Ry=84−644=5 ΩV_{PQ}=I_y R_y+V_{R2}\;\Rightarrow\;R_y=\frac{84-64}{4}=5\,\Omega

5. RxR_x. לפי חוק הזרמים בצומת PP, הזרם 6 A6\,\text{A} מתפצל ל- RyR_y ול- RxR_x:

Ix=I−Iy=6−4=2 AI_x=I-I_y=6-4=2\,\text{A}

Rx=VPQIx=842=42 ΩR_x=\frac{V_{PQ}}{I_x}=\frac{84}{2}=42\,\Omega

בדיקה: Rx∥(Ry+R2)=42⋅2142+21=14 ΩR_x\parallel(R_y+R_2)=\frac{42\cdot 21}{42+21}=14\,\Omega, ולכן I=1206+14=6 AI=\frac{120}{6+14}=6\,\text{A} - מתאים להוריית מד הזרם.

תשובה: Ry=5 ΩR_y=5\,\Omega, Rx=42 ΩR_x=42\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

L=2 mHL=2\,\text{mH}

האנרגיה במעגל אגורה בקבל (בשדה החשמלי) ובסליל (בשדה המגנטי). את חלקו של הקבל נחשב, ואת השאר נייחס לסליל.

1. האנרגיה בקבל (המתח עליו הוא הוריית מד המתח):

WC=12CV2=12⋅10⋅10−6⋅642=20.48⋅10−3 J=20.48 mJW_C=\frac{1}{2}CV^2=\frac{1}{2}\cdot 10\cdot 10^{-6}\cdot 64^2=20.48\cdot 10^{-3}\,\text{J}=20.48\,\text{mJ}

2. האנרגיה בסליל:

WL=W−WC=36.48−20.48=16 mJW_L=W-W_C=36.48-20.48=16\,\text{mJ}

3. הזרם בסליל: לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, הסליל נמצא בקו התחתון שמחזיר את זרם הענף של RyR_y ו- R2R_2 (החץ ILI_L), ולכן IL=I2=4 AI_L=I_2=4\,\text{A}.

WL=12LIL2  ⇒  L=2WLIL2=2⋅16⋅10−342=2⋅10−3 HW_L=\frac{1}{2}LI_L^2\;\Rightarrow\;L=\frac{2W_L}{I_L^2}=\frac{2\cdot 16\cdot 10^{-3}}{4^2}=2\cdot 10^{-3}\,\text{H}

תשובה: L=2 mHL=2\,\text{mH}.

סעיף ג

תשובה:

N=80N=80 ליפופים

השראות סליל על ליבה קשורה למספר הליפופים ולמיאון (ההתנגדות המגנטית) של הליבה:

L=N2Rm  ⇒  N=L⋅Rm=2⋅10−3⋅3.2⋅106=6400=80L=\frac{N^2}{R_m}\;\Rightarrow\;N=\sqrt{L\cdot R_m}=\sqrt{2\cdot 10^{-3}\cdot 3.2\cdot 10^{6}}=\sqrt{6400}=80

תשובה: בסליל 8080 ליפופים.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.