דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

יש לענות על חמש מתוך 8 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם נגד תלוי טמפרטורה

במעגל המוצג באיור לשאלה 1 מחוברים מקורות מתח ומקור זרם. הנגד RΘR_\Theta משתנה בתלות בטמפרטורה.

בטמפרטורה של 20 ∘C20\,^\circ\text{C} (מצב קר) התנגדות הנגד RΘR_\Theta היא 4 Ω4\,\Omega.

הבהרה: האות Θ\Theta (טמפרטורה) בנוסחאון מופיעה באות TT.

א.

חשבו את המתח בצומת A ביחס לאדמה כאשר הטמפרטורה היא 20 ∘C20\,^\circ\text{C}.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח בכל אחד ממקורות המתח (מצב קר). ציין עבור כל אחד מהם, אם הוא ספק או צרכן של אנרגיה חשמלית.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הספק המתפתח במקור הזרם (מצב קר). האם מקור הזרם הוא ספק אנרגיה או צרכן אנרגיה? נמקו את תשובתכם.

(4 נקודות)
ד.

מחממים את הנגד RΘR_\Theta לטמפרטורה של 120 ∘C120\,^\circ\text{C} (מצב חם). נתון שמקדם הטמפרטורה של הנגד הוא α=0.005 1/∘C\alpha=0.005\,1/^\circ\text{C}, חשבו את ההספק המתפזר בנגד RΘR_\Theta במצב חם.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VA=18 VV_A=18\,\text{V}

נתון: E1=80 VE_1=80\,\text{V}, E2=40 VE_2=40\,\text{V}, IS=2 AI_S=2\,\text{A}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega, R4=25 ΩR_4=25\,\Omega, R5=8 ΩR_5=8\,\Omega, RΘ=4 ΩR_\Theta=4\,\Omega (מצב קר).

מבוקש: המתח VAV_A של הצומת העליון ביחס לאדמה (הצומת התחתון).

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, ולכן הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. כל הקו העליון, מ-R1R_1 עד R3R_3, הוא צומת אחד: הצומת A, שהפוטנציאל שלו VAV_A הוא הנעלם.

•ארבעת הקטעים הצבועים בצדדים (בין E1E_1 ל-R1R_1, בין E1E_1 ל-R2R_2, בין R3R_3 ל-E2E_2 ובין E2E_2 ל-R4R_4) נמצאים בתוך ענפים טוריים: אין בהם פיצול זרם, ולכן אין צורך לכתוב להם משוואה. כל ענף צדדי נכנס למשוואה כענף אחד.

•הזרמים: I1I_1 מגיע מהענף של E1E_1 אל A, I5I_5 ו-IΘI_\Theta יורדים מ-A אל האדמה, IRI_R יוצא מ-A אל הענף של E2E_2, ומקור הזרם מזרים 2 A2\,\text{A} כלפי מעלה אל A.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (העיניים שבין הענפים). מקור הזרם יושב בענף המשותף לשני חוגים וקובע את ההפרש בין זרמיהם (2 A2\,\text{A}), ולכן נשארים שלושה נעלמים ושלוש משוואות.

•מתחי צמתים: כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע, VAV_A. כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואת צומת אחת ב-A.

1. קוטביות המקורות. ב-E1E_1 הקו הארוך (ההדק החיובי) למעלה. ב-E2E_2 הקו הארוך למטה, כלומר ההדק החיובי של E2E_2 פונה כלפי מטה (אל R4R_4 והאדמה) וההדק השלילי כלפי מעלה (אל R3R_3 והצומת A). מקור הזרם ISI_S מזרים 2 A2\,\text{A} כלפי מעלה, אל הצומת A.

2. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט.

•I1I_1: הזרם בענף השמאלי, יוצא מההדק החיובי של E1E_1, עובר דרך R1R_1 אל A וחוזר דרך R2R_2. הנגדים R1,R2R_1,R_2 בטור: R1+R2=10 ΩR_1+R_2=10\,\Omega. לכן I1=E1−VAR1+R2=80−VA10I_1=\frac{E_1-V_A}{R_1+R_2}=\frac{80-V_A}{10}.

•I5=VAR5I_5=\frac{V_A}{R_5} ו-IΘ=VARΘI_\Theta=\frac{V_A}{R_\Theta}: זורמים מ-A כלפי מטה אל האדמה.

•IRI_R: הזרם בענף הימני, נסמן אותו זורם מ-A דרך R3R_3 אל ההדק השלילי של E2E_2, דרך המקור אל ההדק החיובי, ודרך R4R_4 אל האדמה. לפי חוק המתחים לאורך הענף, מ-A עד האדמה: יורדים IRR3I_RR_3 על R3R_3, עולים E2E_2 במעבר מההדק השלילי לחיובי, ויורדים IRR4I_RR_4 על R4R_4:

VA−IRR3+E2−IRR4=0V_A-I_RR_3+E_2-I_RR_4=0, ולכן IR=VA+E2R3+R4=VA+4040I_R=\frac{V_A+E_2}{R_3+R_4}=\frac{V_A+40}{40}.

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A (נכנסים = יוצאים):

I1+IS=I5+IΘ+IRI_1+I_S=I_5+I_\Theta+I_R
80−VA10+2=VA8+VA4+VA+4040\frac{80-V_A}{10}+2=\frac{V_A}{8}+\frac{V_A}{4}+\frac{V_A+40}{40}

4. פותרים את המשוואה עבור VAV_A. מעבירים אגפים:

8010+2−4040=VA(110+18+14+140)\frac{80}{10}+2-\frac{40}{40}=V_A\left(\frac{1}{10}+\frac{1}{8}+\frac{1}{4}+\frac{1}{40}\right)
8+2−1=VA⋅0.5⇒9=0.5 VA8+2-1=V_A\cdot 0.5\quad\Rightarrow\quad 9=0.5\,V_A
VA=90.5=18 VV_A=\frac{9}{0.5}=18\,\text{V}

5. בדיקה (ערכי הזרמים):

I1=80−1810=6.2 AI_1=\frac{80-18}{10}=6.2\,\text{A}, I5=188=2.25 AI_5=\frac{18}{8}=2.25\,\text{A}, IΘ=184=4.5 AI_\Theta=\frac{18}{4}=4.5\,\text{A}, IR=18+4040=1.45 AI_R=\frac{18+40}{40}=1.45\,\text{A}.

נכנסים: 6.2+2=8.2 A6.2+2=8.2\,\text{A}; יוצאים: 2.25+4.5+1.45=8.2 A2.25+4.5+1.45=8.2\,\text{A}. חוק הזרמים מתקיים. כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.

תשובה: VA=18 VV_A=18\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PE1=496 WP_{E1}=496\,\text{W} (ספק), PE2=58 WP_{E2}=58\,\text{W} (ספק)

נתון מסעיף א: VA=18 VV_A=18\,\text{V}, I1=6.2 AI_1=6.2\,\text{A}, IR=1.45 AI_R=1.45\,\text{A}.

מבוקש: ההספק בכל מקור מתח, והאם הוא ספק או צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: החיצים של I1I_1 ושל IRI_R מראים באיזה הדק נכנס הזרם לכל מקור ובאיזה הוא יוצא.

הכלל: מקור שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו מספק אנרגיה; מקור שהזרם נכנס להדק החיובי שלו צורך אנרגיה. ההספק הוא P=E⋅IP=E\cdot I.

1. המקור E1E_1: הזרם I1=6.2 AI_1=6.2\,\text{A} חיובי, כלומר הוא אכן יוצא מההדק החיובי של E1E_1 (למעלה, אל R1R_1).

PE1=E1⋅I1=80⋅6.2=496 WP_{E1}=E_1\cdot I_1=80\cdot 6.2=496\,\text{W}

E1E_1 הוא ספק אנרגיה.

2. המקור E2E_2: הזרם IR=1.45 AI_R=1.45\,\text{A} חיובי בכיוון שסימנו: מ-A דרך R3R_3 נכנס להדק השלילי של E2E_2 ויוצא מההדק החיובי שלו אל R4R_4. הזרם יוצא מההדק החיובי.

PE2=E2⋅IR=40⋅1.45=58 WP_{E2}=E_2\cdot I_R=40\cdot 1.45=58\,\text{W}

E2E_2 הוא ספק אנרגיה.

3. בדיקת מאזן הספקים (נשלים את מקור הזרם מסעיף ג, PIS=36 WP_{I_S}=36\,\text{W}):

הספק בנגדים: I12(R1+R2)+IR2(R3+R4)+VA2R5+VA2RΘ=6.22⋅10+1.452⋅40+1828+1824=384.4+84.1+40.5+81=590 WI_1^2(R_1+R_2)+I_R^2(R_3+R_4)+\frac{V_A^2}{R_5}+\frac{V_A^2}{R_\Theta}=6.2^2\cdot 10+1.45^2\cdot 40+\frac{18^2}{8}+\frac{18^2}{4}=384.4+84.1+40.5+81=590\,\text{W}.

הספק המקורות: 496+58+36=590 W496+58+36=590\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: PE1=496 WP_{E1}=496\,\text{W}, ספק; PE2=58 WP_{E2}=58\,\text{W}, ספק.

סעיף ג

תשובה:

PIS=36 WP_{I_S}=36\,\text{W}, ספק אנרגיה

נתון: IS=2 AI_S=2\,\text{A}, והמתח על מקור הזרם הוא המתח בין A לאדמה, VA=18 VV_A=18\,\text{V} (מסעיף א).

מבוקש: ההספק של מקור הזרם, והאם הוא ספק או צרכן.

1. בסרטוט המסומן מסעיף א רואים שמקור הזרם מחובר בין הקו של 0 V0\,\text{V} (למטה) לקו של הצומת A (למעלה), והחץ שלו מכוון כלפי מעלה: הזרם יוצא מהמקור אל הצומת A.

2. ההספק:

PIS=VA⋅IS=18⋅2=36 WP_{I_S}=V_A\cdot I_S=18\cdot 2=36\,\text{W}

3. נימוק: הזרם יוצא מהמקור בהדק שבו הפוטנציאל גבוה יותר (VA=18 V>0V_A=18\,\text{V}>0). כלומר המקור "דוחף" מטען מפוטנציאל נמוך לפוטנציאל גבוה, ומעניק לו אנרגיה. לכן הוא ספק אנרגיה (כמו מקור מתח שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו).

תשובה: PIS=36 WP_{I_S}=36\,\text{W}; מקור הזרם הוא ספק אנרגיה, כי הזרם יוצא ממנו אל הצומת שבו המתח חיובי.

סעיף ד

תשובה:

RΘ=6 ΩR_{\Theta}=6\,\Omega, VA=21.6 VV_A=21.6\,\text{V}, P=77.76 WP=77.76\,\text{W}

נתון: R20=4 ΩR_{20}=4\,\Omega ב-20 ∘C20\,^\circ\text{C}, α=0.005 1/∘C\alpha=0.005\,1/^\circ\text{C}, הטמפרטורה החדשה T=120 ∘CT=120\,^\circ\text{C}.

מבוקש: ההספק בנגד RΘR_\Theta במצב חם. לשם כך נמצא קודם את ההתנגדות החדשה, ואחר כך את המתח החדש בצומת A (כי שינוי הנגד משנה את חלוקת הזרמים).

1. ההתנגדות במצב חם:

R120=R20[1+α (T−20)]=4⋅[1+0.005⋅(120−20)]=4⋅1.5=6 ΩR_{120}=R_{20}\left[1+\alpha\,(T-20)\right]=4\cdot\left[1+0.005\cdot(120-20)\right]=4\cdot 1.5=6\,\Omega

2. המתח החדש בצומת A. הסרטוט המסומן מסעיף א לא משתנה: עדיין צומת לא ידוע אחד, A. המשוואה מסעיף א נשארת אותה משוואה, רק 14\frac{1}{4} מתחלף ב-16\frac{1}{6}:

80−VA10+2=VA8+VA6+VA+4040\frac{80-V_A}{10}+2=\frac{V_A}{8}+\frac{V_A}{6}+\frac{V_A+40}{40}
9=VA(110+18+16+140)=VA⋅5129=V_A\left(\frac{1}{10}+\frac{1}{8}+\frac{1}{6}+\frac{1}{40}\right)=V_A\cdot\frac{5}{12}
VA=9⋅125=21.6 VV_A=\frac{9\cdot 12}{5}=21.6\,\text{V}

3. ההספק בנגד:

PΘ=VA2R120=21.626=466.566=77.76 WP_\Theta=\frac{V_A^2}{R_{120}}=\frac{21.6^2}{6}=\frac{466.56}{6}=77.76\,\text{W}

4. בדיקה: הזרם בנגד IΘ=21.66=3.6 AI_\Theta=\frac{21.6}{6}=3.6\,\text{A}, ו-P=I2R=3.62⋅6=77.76 WP=I^2R=3.6^2\cdot 6=77.76\,\text{W}. (במצב קר ההספק בנגד היה 1824=81 W\frac{18^2}{4}=81\,\text{W}; ההתנגדות עלתה, הזרם בנגד ירד וההספק ירד מעט.)

תשובה: PΘ≈77.8 WP_\Theta\approx 77.8\,\text{W} (RΘ=6 ΩR_\Theta=6\,\Omega, VA=21.6 VV_A=21.6\,\text{V}).

שאלה 2 · העברת הספק מרבי לנגד עומס

במעגל שבאיור לשאלה 2 הנגד RLR_L צורך הספק מרבי.

ידוע שההספק המרבי המתפזר בנגד הוא 225 W225\,\text{W}.

א.

חשבו את התנגדות הנגד RLR_L.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערך מקור המתח E1E_1.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק שמספק כל אחד ממקורות המתח למעגל.

(5 נקודות)
ד.

מהי נצילות המעגל (היחס בין ההספק המתפתח בעומס לסך כל ההספקים שמספקים מקורות המתח)?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

RL=RTH=4 ΩR_L=R_{TH}=4\,\Omega

נתון: R1=24 ΩR_1=24\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=R4=6 ΩR_3=R_4=6\,\Omega, E2=60 VE_2=60\,\text{V}; הנגד RLR_L מקבל הספק מרבי.

מבוקש: RLR_L.

תנאי ההספק המרבי: נגד עומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל, כפי שהיא נראית מהדקי העומס: RL=RTHR_L=R_{TH}.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר RLR_L. נקרא להם aa (ההדק העליון) ו-bb (ההדק התחתון). מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH} (בסעיף זה) וגם את מתח הריקם VTHV_{TH} (בסעיף ב).

בחירת השיטה. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן את RTHR_{TH} מוצאים בצמצום טורי-מקבילי של הנגדים, אחרי שמאפסים את המקורות הבלתי תלויים.

1. המעגל החדש. מאפסים את שני מקורות המתח ומסרטטים את המעגל מחדש: כל מקור מתח מוחלף בקצר (תיל). נשארים רק הנגדים, ו-RTHR_{TH} מסומן בין ההדקים:

2. מה רואים מההדקים לפי הצבעים. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים בלבד:

•הקו של aa (הצומת העליון): אליו מחוברים הקצה הימני של R1R_1, הקצה העליון של R2R_2 והקצה השמאלי של R3R_3.

•הקו של bb (הצומת התחתון): E1E_1 הוחלף בקצר, ולכן הקצה השמאלי של R1R_1 התחבר אל הקו התחתון. אליו מחוברים גם הקצה התחתון של R2R_2 והקצה השמאלי של R4R_4.

•הקו הימני: E2E_2 הוחלף בקצר, ולכן הקצה הימני של R3R_3 והקצה הימני של R4R_4 נמצאים על אותו קו.

לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים כל אחד ישירות בין aa ל-bb, ו-R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים בטור ביניהם דרך הקו הימני: שלושה ענפים במקביל בין ההדקים.

•הענף של E1E_1: רק R1=24 ΩR_1=24\,\Omega.

•הנגד R2=8 ΩR_2=8\,\Omega.

•הענף של E2E_2: R3R_3 ו-R4R_4 בטור: R3+R4=6+6=12 ΩR_3+R_4=6+6=12\,\Omega.

3. התנגדות תבנין:

1RTH=124+18+112=1+3+224=624\frac{1}{R_{TH}}=\frac{1}{24}+\frac{1}{8}+\frac{1}{12}=\frac{1+3+2}{24}=\frac{6}{24}
RTH=246=4 ΩR_{TH}=\frac{24}{6}=4\,\Omega

4. לכן RL=RTH=4 ΩR_L=R_{TH}=4\,\Omega.

תשובה: RL=4 ΩR_L=4\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

E1=240 VE_1=240\,\text{V}

נתון: RL=4 ΩR_L=4\,\Omega (סעיף א), PL,max=225 WP_{L,max}=225\,\text{W}.

מבוקש: E1E_1. הדרך: מההספק נמצא את המתח על RLR_L, ממנו את מתח תבנין, ומנוסחת מתח תבנין (מילמן) נחלץ את E1E_1.

1. המתח על העומס:

PL=UL2RL ⇒ UL=PL⋅RL=225⋅4=30 VP_L=\frac{U_L^2}{R_L}\ \Rightarrow\ U_L=\sqrt{P_L\cdot R_L}=\sqrt{225\cdot 4}=30\,\text{V}

והזרם בעומס: IL=304=7.5 AI_L=\frac{30}{4}=7.5\,\text{A}.

2. מתח תבנין. כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}, מתח תבנין מתחלק שווה בשווה בין RTHR_{TH} ל-RLR_L, ולכן:

ETH=2 UL=2⋅30=60 VE_{TH}=2\,U_L=2\cdot 30=60\,\text{V}

(ההספק קובע רק את גודל המתח. ניקח את הצומת העליון חיובי ביחס לתחתון, בהתאם לקוטביות שבאיור: שני המקורות מחוברים בהדק החיובי כלפי מעלה. הסימן ההפוך, ETH=−60 VE_{TH}=-60\,\text{V}, היה נותן E1=−480 VE_1=-480\,\text{V}, כלומר מקור בקוטביות הפוכה לסימון שבאיור.)

סימון על הסרטוט (מתח תבנין). מתח תבנין הוא מתח הריקם בין אותם הדקים aa ו-bb מסעיף א, כש-RLR_L מנותק והמקורות במקומם:

•הקו של bb (הקו התחתון) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ולכן הפוטנציאל של הקו של aa הוא בדיוק ETHE_{TH}. הקוטביות: aa חיובי ביחס ל-bb.

•ההדק השלילי של E1E_1 מחובר לקו התחתון, ולכן הקו שבין ההדק החיובי של E1E_1 ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל E1E_1.

•שני הקטעים הצבועים מימין (בין R3R_3 ל-E2E_2 ובין E2E_2 ל-R4R_4) נמצאים בתוך ענף טורי אחד, ואין בהם פיצול זרם.

בחירת השיטה. כש-RLR_L מנותק נשארים במעגל שני חוגים, כלומר שתי משוואות בשיטת זרמי החוגים. בשיטת מתחי הצמתים יש צומת לא ידוע אחד בלבד, הקו של aa: שלושה ענפים מחוברים במקביל בין aa ל-bb. משוואת הצומת היחידה הזאת היא נוסחת מילמן.

3. מתח תבנין לפי מילמן (העומס מנותק, שלושה ענפים במקביל בין הצמתים):

ETH=E1R1+E2R3+R41R1+1R2+1R3+R4=E124+6012624E_{TH}=\frac{\frac{E_1}{R_1}+\frac{E_2}{R_3+R_4}}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2}+\frac{1}{R_3+R_4}}=\frac{\frac{E_1}{24}+\frac{60}{12}}{\frac{6}{24}}

מציבים ETH=60 VE_{TH}=60\,\text{V}:

60⋅624=E124+5 ⇒ 15=E124+5 ⇒ E124=1060\cdot\frac{6}{24}=\frac{E_1}{24}+5\ \Rightarrow\ 15=\frac{E_1}{24}+5\ \Rightarrow\ \frac{E_1}{24}=10
E1=240 VE_1=240\,\text{V}

4. בדיקה עם RLR_L מחובר (משוואת צומת לצומת העליון):

U=24024+6012124+18+112+14=10+50.5=30 VU=\frac{\frac{240}{24}+\frac{60}{12}}{\frac{1}{24}+\frac{1}{8}+\frac{1}{12}+\frac{1}{4}}=\frac{10+5}{0.5}=30\,\text{V}

ו-PL=3024=225 WP_L=\frac{30^2}{4}=225\,\text{W}, כנתון.

תשובה: E1=240 VE_1=240\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

PE1=2100 WP_{E1}=2100\,\text{W}, PE2=150 WP_{E2}=150\,\text{W}

נתון: E1=240 VE_1=240\,\text{V}, E2=60 VE_2=60\,\text{V}, המתח בין הצמתים U=30 VU=30\,\text{V} (הצומת העליון חיובי).

מבוקש: ההספק של כל מקור.

סימון על הסרטוט. עכשיו RLR_L מחובר. מסמנים את הפוטנציאל של כל קו ואת הזרמים של שני המקורות:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והצומת העליון נמצא ב-30 V30\,\text{V} (סעיף ב).

•הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-240 V240\,\text{V}, כי ההדק השלילי של E1E_1 מחובר לקו התחתון.

•בענף הימני, הקו שבין R3R_3 להדק החיובי של E2E_2 נמצא ב-45 V45\,\text{V}, והקו שבין R4R_4 להדק השלילי נמצא ב-−15 V-15\,\text{V}. ההפרש ביניהם הוא 45−(−15)=60 V=E245-(-15)=60\,\text{V}=E_2. (הערכים נובעים מהזרם I2I_2 שנחשב בשלב 2.)

•החיצים: I1I_1 יוצא מ-E1E_1 ועובר דרך R1R_1 אל הצומת העליון. I2I_2 יוצא מההדק החיובי של E2E_2, עובר דרך R3R_3 אל הצומת העליון וחוזר מהקו התחתון דרך R4R_4.

בחירת השיטה. מתח הצומת כבר ידוע, ולכן אין צורך במערכת משוואות: כל זרם מתקבל מחוק אוהם על הנגדים שבענף שלו, מהפרש הפוטנציאלים שבסרטוט.

1. זרם המקור E1E_1. נסמן את I1I_1 יוצא מההדק החיובי של E1E_1, דרך R1R_1 אל הצומת העליון. לפי חוק אוהם על R1R_1:

I1=E1−UR1=240−3024=8.75 AI_1=\frac{E_1-U}{R_1}=\frac{240-30}{24}=8.75\,\text{A}
PE1=E1⋅I1=240⋅8.75=2100 WP_{E1}=E_1\cdot I_1=240\cdot 8.75=2100\,\text{W}

2. זרם המקור E2E_2. נסמן את I2I_2 יוצא מההדק החיובי של E2E_2, דרך R3R_3 אל הצומת העליון וחוזר דרך R4R_4:

I2=E2−UR3+R4=60−3012=2.5 AI_2=\frac{E_2-U}{R_3+R_4}=\frac{60-30}{12}=2.5\,\text{A}
PE2=E2⋅I2=60⋅2.5=150 WP_{E2}=E_2\cdot I_2=60\cdot 2.5=150\,\text{W}

מכאן הפוטנציאלים שבסרטוט: 30+I2R3=30+2.5⋅6=45 V30+I_2R_3=30+2.5\cdot 6=45\,\text{V} ו-0−I2R4=−2.5⋅6=−15 V0-I_2R_4=-2.5\cdot 6=-15\,\text{V}.

שני הזרמים חיוביים ויוצאים מההדקים החיוביים, ולכן שני המקורות מספקים הספק.

3. בדיקת מאזן: I12R1+U2R2+I22(R3+R4)+PL=8.752⋅24+3028+2.52⋅12+225=1837.5+112.5+75+225=2250 WI_1^2R_1+\frac{U^2}{R_2}+I_2^2(R_3+R_4)+P_L=8.75^2\cdot 24+\frac{30^2}{8}+2.5^2\cdot 12+225=1837.5+112.5+75+225=2250\,\text{W}, וגם 2100+150=2250 W2100+150=2250\,\text{W}.

תשובה: PE1=2100 WP_{E1}=2100\,\text{W}, PE2=150 WP_{E2}=150\,\text{W}

סעיף ד

תשובה:

beta=10%\\beta=10\%

הנצילות היא היחס בין ההספק בעומס לבין ההספק הכולל של המקורות (סעיף ג):

beta=PLPE1+PE2=2252100+150=2252250=0.1=10%\\beta=\frac{P_L}{P_{E1}+P_{E2}}=\frac{225}{2100+150}=\frac{225}{2250}=0.1=10\%

הנצילות נמוכה: רוב ההספק מתבזבז על R1R_1 (1837.5 W1837.5\,\text{W}). (במעגל השקול של תבנין הנצילות בהספק מרבי היא 50%50\%; במעגל המקורי יש הפסדים נוספים בנגדים, ולכן כאן היא נמוכה בהרבה.)

תשובה: beta=10%\\beta=10\%

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות

באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתח VXV_X ביחס לאדמה.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הזרמים המסומנים במעגל ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים בכל אחד ממקורות המתח וקבעו עבור כל אחד מהם אם הוא מספק אנרגיה או צורך אנרגיה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉX=66.78−j18.39=69.27∠−15.40∘ V\bar{V}_X=66.78-j18.39=69.27\angle -15.40^\circ\,\text{V}

נתון: Vˉ1=100∠0∘ V\bar{V}_1=100\angle 0^\circ\,\text{V}, Vˉ2=60∠30∘ V\bar{V}_2=60\angle 30^\circ\,\text{V}, R1=R2=R3=10 ΩR_1=R_2=R_3=10\,\Omega, XL1=XL2=10 ΩX_{L1}=X_{L2}=10\,\Omega, XC=10 ΩX_C=10\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת VˉX\bar{V}_X ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, ולכן הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•ההדק השלילי של כל מקור מחובר לקו התחתון. לכן הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל 100∠0∘ V100\angle 0^\circ\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא בפוטנציאל 60∠30∘ V60\angle 30^\circ\,\text{V}. שני אלה ידועים.

•הקו האמצעי העליון, בין XL1X_{L1}, XL2X_{L2} והענף האמצעי, הוא הצומת VXV_X: הנעלם היחיד.

•שלושת הקטעים הקצרים הנותרים (בין R1R_1 ל-XL1X_{L1}, בין XL2X_{L2} ל-R2R_2 ובין XCX_C ל-R3R_3) נמצאים בתוך ענפים טוריים, ואין בהם פיצול זרם. כל ענף נכנס למשוואה כעכבה אחת.

•הזרמים Iˉ1\bar{I}_1, Iˉ2\bar{I}_2, Iˉ3\bar{I}_3 בכיווני החיצים שבאיור.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: שני חוגים (שמאלי וימני), כלומר שתי משוואות.

•מתחי צמתים: צומת לא ידוע אחד, VXV_X, כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. עכבות הענפים:

•ענף שמאל: Z1=R1+jXL1=10+j10=14.14∠45∘ ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=10+j10=14.14\angle 45^\circ\,\Omega.

•ענף ימין: Z2=R2+jXL2=10+j10=14.14∠45∘ ΩZ_2=R_2+jX_{L2}=10+j10=14.14\angle 45^\circ\,\Omega.

•ענף אמצעי: Z3=R3−jXC=10−j10=14.14∠−45∘ ΩZ_3=R_3-jX_C=10-j10=14.14\angle -45^\circ\,\Omega.

2. המקור Vˉ2\bar{V}_2 בצורה קרטזית:

Vˉ2=60∠30∘=60cos⁡30∘+j 60sin⁡30∘=51.96+j30 V\bar{V}_2=60\angle 30^\circ=60\cos 30^\circ+j\,60\sin 30^\circ=51.96+j30\,\text{V}.

3. כיווני הזרמים (כמו באיור): Iˉ1\bar{I}_1 מ-V1V_1 אל הצומת X, Iˉ2\bar{I}_2 מהצומת X אל ההדק החיובי של V2V_2, Iˉ3\bar{I}_3 מ-X כלפי מטה אל האדמה. לפי חוק אוהם:

Iˉ1=Vˉ1−VˉXZ1,Iˉ2=VˉX−Vˉ2Z2,Iˉ3=VˉXZ3\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_1-\bar{V}_X}{Z_1},\qquad \bar{I}_2=\frac{\bar{V}_X-\bar{V}_2}{Z_2},\qquad \bar{I}_3=\frac{\bar{V}_X}{Z_3}

4. חוק הזרמים בצומת X: Iˉ1=Iˉ2+Iˉ3\bar{I}_1=\bar{I}_2+\bar{I}_3, ולאחר סידור:

VˉX(1Z1+1Z2+1Z3)=Vˉ1Z1+Vˉ2Z2\bar{V}_X\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}\right)=\frac{\bar{V}_1}{Z_1}+\frac{\bar{V}_2}{Z_2}

5. ההולכות: 1Z1=1Z2=110+j10=0.05−j0.05 S\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{10+j10}=0.05-j0.05\,\text{S}, 1Z3=110−j10=0.05+j0.05 S\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{10-j10}=0.05+j0.05\,\text{S}.

סכום: 0.05−j0.05+0.05−j0.05+0.05+j0.05=0.15−j0.05 S=0.158∠−18.43∘ S0.05-j0.05+0.05-j0.05+0.05+j0.05=0.15-j0.05\,\text{S}=0.158\angle -18.43^\circ\,\text{S}.

6. אגף ימין:

Vˉ1Z1=100 (0.05−j0.05)=5−j5 A\frac{\bar{V}_1}{Z_1}=100\,(0.05-j0.05)=5-j5\,\text{A}

Vˉ2Z2=(51.96+j30)(0.05−j0.05)=4.098−j1.098 A\frac{\bar{V}_2}{Z_2}=(51.96+j30)(0.05-j0.05)=4.098-j1.098\,\text{A}

סכום: 9.098−j6.098 A=10.95∠−33.83∘ A9.098-j6.098\,\text{A}=10.95\angle -33.83^\circ\,\text{A}.

7. פותרים:

VˉX=10.95∠−33.83∘0.158∠−18.43∘=69.27∠−15.40∘ V\bar{V}_X=\frac{10.95\angle -33.83^\circ}{0.158\angle -18.43^\circ}=69.27\angle -15.40^\circ\,\text{V}

ובצורה קרטזית: VˉX=66.78−j18.39 V\bar{V}_X=66.78-j18.39\,\text{V}.

תשובה: VˉX=69.27∠−15.40∘ V\bar{V}_X=69.27\angle -15.40^\circ\,\text{V} (66.78−j18.39 V66.78-j18.39\,\text{V})

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1=2.685∠−16.03∘ A\bar{I}_1=2.685\angle -16.03^\circ\,\text{A}, Iˉ2=3.579∠−117.97∘ A\bar{I}_2=3.579\angle -117.97^\circ\,\text{A}, Iˉ3=4.898∠29.60∘ A\bar{I}_3=4.898\angle 29.60^\circ\,\text{A}

נתון: VˉX=66.78−j18.39 V\bar{V}_X=66.78-j18.39\,\text{V} (סעיף א), והעכבות Z1=Z2=14.14∠45∘ ΩZ_1=Z_2=14.14\angle 45^\circ\,\Omega, Z3=14.14∠−45∘ ΩZ_3=14.14\angle -45^\circ\,\Omega.

מבוקש: Iˉ1,Iˉ2,Iˉ3\bar{I}_1,\bar{I}_2,\bar{I}_3 בכיוונים המסומנים באיור.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: כל זרם עובר בענף טורי אחד, ולכן הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הענף חלקי עכבת הענף.

1. הזרם Iˉ1\bar{I}_1 (מ-V1V_1 אל X):

Vˉ1−VˉX=100−(66.78−j18.39)=33.22+j18.39=37.97∠28.97∘ V\bar{V}_1-\bar{V}_X=100-(66.78-j18.39)=33.22+j18.39=37.97\angle 28.97^\circ\,\text{V}

Iˉ1=37.97∠28.97∘14.14∠45∘=2.685∠−16.03∘ A(2.580−j0.741 A)\bar{I}_1=\frac{37.97\angle 28.97^\circ}{14.14\angle 45^\circ}=2.685\angle -16.03^\circ\,\text{A}\quad(2.580-j0.741\,\text{A})

2. הזרם Iˉ2\bar{I}_2 (מ-X אל V2V_2):

VˉX−Vˉ2=(66.78−j18.39)−(51.96+j30)=14.82−j48.39=50.61∠−72.97∘ V\bar{V}_X-\bar{V}_2=(66.78-j18.39)-(51.96+j30)=14.82-j48.39=50.61\angle -72.97^\circ\,\text{V}

Iˉ2=50.61∠−72.97∘14.14∠45∘=3.579∠−117.97∘ A(−1.678−j3.161 A)\bar{I}_2=\frac{50.61\angle -72.97^\circ}{14.14\angle 45^\circ}=3.579\angle -117.97^\circ\,\text{A}\quad(-1.678-j3.161\,\text{A})

3. הזרם Iˉ3\bar{I}_3 (מ-X כלפי מטה):

Iˉ3=VˉXZ3=69.27∠−15.40∘14.14∠−45∘=4.898∠29.60∘ A(4.259+j2.420 A)\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_X}{Z_3}=\frac{69.27\angle -15.40^\circ}{14.14\angle -45^\circ}=4.898\angle 29.60^\circ\,\text{A}\quad(4.259+j2.420\,\text{A})

4. בדיקה (חוק הזרמים): Iˉ2+Iˉ3=(−1.678+4.259)+j(−3.161+2.420)=2.580−j0.741 A=Iˉ1\bar{I}_2+\bar{I}_3=(-1.678+4.259)+j(-3.161+2.420)=2.580-j0.741\,\text{A}=\bar{I}_1. מתקיים.

תשובה: Iˉ1=2.685∠−16.03∘ A\bar{I}_1=2.685\angle -16.03^\circ\,\text{A}, Iˉ2=3.579∠−117.97∘ A\bar{I}_2=3.579\angle -117.97^\circ\,\text{A}, Iˉ3=4.898∠29.60∘ A\bar{I}_3=4.898\angle 29.60^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

V1V_1: P=258.0 WP=258.0\,\text{W}, Q=74.1 VARQ=74.1\,\text{VAR}, S=268.5 VAS=268.5\,\text{VA}, מספק. V2V_2: P=182.0 WP=182.0\,\text{W} (מספק), Q=113.9 VARQ=113.9\,\text{VAR} (נצרך), S=214.7 VAS=214.7\,\text{VA}

נתון: Vˉ1=100∠0∘ V\bar{V}_1=100\angle 0^\circ\,\text{V}, Iˉ1=2.685∠−16.03∘ A\bar{I}_1=2.685\angle -16.03^\circ\,\text{A} (יוצא מההדק החיובי של V1V_1), Vˉ2=60∠30∘ V\bar{V}_2=60\angle 30^\circ\,\text{V}, Iˉ2=3.579∠−117.97∘ A\bar{I}_2=3.579\angle -117.97^\circ\,\text{A} (נכנס להדק החיובי של V2V_2).

מבוקש: PP, QQ, SS של כל מקור, והאם הוא מספק או צורך.

ההספק המרוכב: Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^* (Iˉ∗\bar{I}^* הצמוד: אותו גודל, זווית בסימן הפוך). כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי, Sˉ\bar{S} הוא ההספק שמספק המקור; כאשר הזרם נכנס להדק החיובי, Sˉ\bar{S} הוא ההספק שצורך המקור.

1. המקור V1V_1 (הזרם יוצא מההדק החיובי):

Sˉ1=Vˉ1Iˉ1∗=100∠0∘⋅2.685∠16.03∘=268.5∠16.03∘=258.0+j74.1 VA\bar{S}_1=\bar{V}_1\bar{I}_1^*=100\angle 0^\circ\cdot 2.685\angle 16.03^\circ=268.5\angle 16.03^\circ=258.0+j74.1\,\text{VA}

P1=258.0 WP_1=258.0\,\text{W}, Q1=74.1 VARQ_1=74.1\,\text{VAR}, S1=268.5 VAS_1=268.5\,\text{VA}.

P1>0P_1>0, ולכן V1V_1 מספק אנרגיה (וגם מספק הספק היגבי).

2. המקור V2V_2 (הזרם נכנס להדק החיובי):

Sˉ2=Vˉ2Iˉ2∗=60∠30∘⋅3.579∠117.97∘=214.7∠147.97∘=−182.0+j113.9 VA\bar{S}_2=\bar{V}_2\bar{I}_2^*=60\angle 30^\circ\cdot 3.579\angle 117.97^\circ=214.7\angle 147.97^\circ=-182.0+j113.9\,\text{VA}

זהו ההספק שהמקור צורך. ההספק הפעיל הנצרך שלילי, כלומר V2V_2 מספק הספק פעיל P2=182.0 WP_2=182.0\,\text{W}. ההספק ההיגבי הנצרך חיובי: V2V_2 צורך הספק היגבי Q2=113.9 VARQ_2=113.9\,\text{VAR}. ההספק הנדמה: S2=214.7 VAS_2=214.7\,\text{VA}.

מבחינת אנרגיה (הספק פעיל) גם V2V_2 הוא ספק.

3. בדיקת מאזן:

הספק פעיל בנגדים: (∣Iˉ1∣2+∣Iˉ2∣2+∣Iˉ3∣2)⋅10=72.08+128.08+239.92=440.1 W(|\bar{I}_1|^2+|\bar{I}_2|^2+|\bar{I}_3|^2)\cdot 10=72.08+128.08+239.92=440.1\,\text{W}, ו-258.0+182.0=440.0 W258.0+182.0=440.0\,\text{W} (עד עיגול).

הספק היגבי: בסלילים 72.08+128.08=200.2 VAR72.08+128.08=200.2\,\text{VAR}, בקבל −239.9 VAR-239.9\,\text{VAR}, סה"כ −39.8 VAR-39.8\,\text{VAR}; במקורות: 74.1−113.9=−39.8 VAR74.1-113.9=-39.8\,\text{VAR}.

תשובה: V1V_1: P=258.0 WP=258.0\,\text{W}, Q=74.1 VARQ=74.1\,\text{VAR}, S=268.5 VAS=268.5\,\text{VA}, מספק אנרגיה. V2V_2: P=182.0 WP=182.0\,\text{W}, Q=113.9 VARQ=113.9\,\text{VAR} (נצרך), S=214.7 VAS=214.7\,\text{VA}, מספק אנרגיה (הספק פעיל).

שאלה 4 · תהודה במעגל RLC מקבילי

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי המוזן ממקור מתח חילופין בעל תדירות שאפשר לשנותה בטווח ערכים רחב.

א.

מהי התדירות ff שעבורה המעגל ימצא בתהודה?

(5 נקודות)
ב.

מהו גודל המתח Uˉout\bar{U}_{out} במצב תהודה?

(6 נקודות)
ג.

מהו ההספק הכולל המתפזר במעגל במצב תהודה?

(6 נקודות)
ד.

מהו גורם ההספק של המעגל במצב תהודה?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

f0≈10.19 kHzf_0\approx 10.19\,\text{kHz}

נתון: L=1.22 mHL=1.22\,\text{mH}, C=0.2 μFC=0.2\,\mu\text{F}, R=5 ΩR=5\,\Omega, RL=10 ΩR_L=10\,\Omega, US=10 VU_S=10\,\text{V}.

מבוקש: תדירות התהודה.

המעגל בתהודה כאשר ההיגב הכולל מתאפס, כלומר כאשר XL=XCX_L=X_C במעגל ה-LC המקבילי. אז הסליל והקבל במקביל שקולים לנתק (עכבה אינסופית), והמעגל כולו התנגדותי.

1. הנוסחה:

f0=12πLCf_0=\frac{1}{2\pi\sqrt{LC}}

2. הצבה: LC=1.22⋅10−3⋅0.2⋅10−6=2.44⋅10−10 s2LC=1.22\cdot 10^{-3}\cdot 0.2\cdot 10^{-6}=2.44\cdot 10^{-10}\,\text{s}^2, LC=1.562⋅10−5 s\sqrt{LC}=1.562\cdot 10^{-5}\,\text{s}.

f0=12π⋅1.562⋅10−5=10189 Hz≈10.19 kHzf_0=\frac{1}{2\pi\cdot 1.562\cdot 10^{-5}}=10189\,\text{Hz}\approx 10.19\,\text{kHz}

3. בדיקה: XL=2πf0L=2π⋅10189⋅1.22⋅10−3=78.1 ΩX_L=2\pi f_0L=2\pi\cdot 10189\cdot 1.22\cdot 10^{-3}=78.1\,\Omega, XC=12πf0C=78.1 ΩX_C=\frac{1}{2\pi f_0C}=78.1\,\Omega. שווים.

תשובה: f0≈10.19 kHzf_0\approx 10.19\,\text{kHz}

סעיף ב

תשובה:

Uout≈3.33 VU_{out}\approx 3.33\,\text{V}

נתון: בתהודה הענף המקבילי L∥CL\parallel C שקול לנתק (סעיף א).

מבוקש: UoutU_{out}, המתח על הענפים המקביליים.

1. המעגל השקול בתהודה: נשארים רק RL=10 ΩR_L=10\,\Omega בטור עם R=5 ΩR=5\,\Omega, ו-UoutU_{out} הוא המתח על RR.

2. מחלק מתח:

Uout=US⋅RRL+R=10⋅510+5=3.33 VU_{out}=U_S\cdot\frac{R}{R_L+R}=10\cdot\frac{5}{10+5}=3.33\,\text{V}

(המתח UoutU_{out} בפאזה עם מתח המקור, כי בתהודה המעגל התנגדותי טהור. נתייחס ל-10 V10\,\text{V} כערך יעיל, ולכן גם 3.33 V3.33\,\text{V} הוא ערך יעיל.)

תשובה: Uout≈3.33 VU_{out}\approx 3.33\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P≈6.67 WP\approx 6.67\,\text{W}

נתון: בתהודה המעגל שקול ל-RL+R=15 ΩR_L+R=15\,\Omega, US=10 VU_S=10\,\text{V} (ערך יעיל).

מבוקש: ההספק הכולל.

1. הזרם מהמקור:

I=USRL+R=1015=0.667 AI=\frac{U_S}{R_L+R}=\frac{10}{15}=0.667\,\text{A}

2. ההספק הכולל:

P=US2RL+R=10215=6.67 WP=\frac{U_S^2}{R_L+R}=\frac{10^2}{15}=6.67\,\text{W}

3. בדיקה לפי רכיבים: PRL=I2RL=0.6672⋅10=4.44 WP_{R_L}=I^2R_L=0.667^2\cdot 10=4.44\,\text{W}, PR=Uout2R=3.3325=2.22 WP_R=\frac{U_{out}^2}{R}=\frac{3.33^2}{5}=2.22\,\text{W}; סכום 6.67 W6.67\,\text{W}. הסליל והקבל אינם צורכים הספק פעיל.

תשובה: P≈6.67 WP\approx 6.67\,\text{W}

סעיף ד

תשובה:

cos⁡φ=1\cos\varphi=1

בתהודה ההיגבים של הסליל והקבל מבטלים זה את זה, והעכבה הכוללת שהמקור רואה היא התנגדותית טהורה: Z=RL+R=15∠0∘ ΩZ=R_L+R=15\angle 0^\circ\,\Omega. לכן הזרם בפאזה עם המתח, φ=0∘\varphi=0^\circ:

cos⁡φ=cos⁡0∘=1\cos\varphi=\cos 0^\circ=1

בדיקה: cos⁡φ=PUS⋅I=6.6710⋅0.667=1\cos\varphi=\frac{P}{U_S\cdot I}=\frac{6.67}{10\cdot 0.667}=1.

תשובה: גורם ההספק הוא 11.

שאלה 5 · צרכן תלת־מופעי מאוזן בחיבור כוכב

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי המחובר בצורת כוכב המוזן מרשת תלת-מופעית המחוברת בצורת כוכב. שלוש העכבות בצרכן זהות.

נתון: Z=10∠20∘ ΩZ=10\angle 20^\circ\,\Omega. Ua=115∠0∘ VU_a=115\angle 0^\circ\,\text{V}, Ub=115∠120∘ VU_b=115\angle 120^\circ\,\text{V}, Uc=115∠−120∘ VU_c=115\angle -120^\circ\,\text{V}.

א.

סרטטו את משולש העכבות של העכבה ZZ.

(4 נקודות)
ב.

מהו ערכו של המתח UxyU_{xy}? הציגו בצורה פולארית (גודל וזווית).

(5 נקודות)
ג.

מה ערכו של המתח UACU_{AC}? מה שמו של מתח זה?

(4 נקודות)
ד.

מהם הערכים של הזרמים IAI_A, IBI_B, ICI_C? הציגו בצורה פולארית (גודל וזווית).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

משולש ישר זווית: R=9.40 ΩR=9.40\,\Omega (ניצב אופקי), XL=3.42 ΩX_L=3.42\,\Omega (ניצב אנכי כלפי מעלה), ∣Z∣=10 Ω|Z|=10\,\Omega (יתר), זווית 20∘20^\circ

נתון: Z=10∠20∘ ΩZ=10\angle 20^\circ\,\Omega.

מבוקש: משולש העכבות, כלומר פירוק העכבה לרכיב התנגדותי ולרכיב היגבי.

1. מעבר לצורה קרטזית:

R=∣Z∣cos⁡φ=10cos⁡20∘=9.40 ΩR=|Z|\cos\varphi=10\cos 20^\circ=9.40\,\Omega
X=∣Z∣sin⁡φ=10sin⁡20∘=3.42 ΩX=|Z|\sin\varphi=10\sin 20^\circ=3.42\,\Omega

כלומר Z=9.40+j3.42 ΩZ=9.40+j3.42\,\Omega. הזווית חיובית, ולכן ההיגב השראי (העכבה היא נגד בטור עם סליל).

2. המשולש: משולש ישר זווית שבו:

•הניצב האופקי (על ציר הממשי) הוא R=9.40 ΩR=9.40\,\Omega;

•הניצב האנכי, כלפי מעלה (כי ההיגב השראי), הוא XL=3.42 ΩX_L=3.42\,\Omega;

•היתר הוא ∣Z∣=10 Ω|Z|=10\,\Omega, והזווית בינו לבין הניצב RR היא φ=20∘\varphi=20^\circ.

ReIm2468101224R = 9.40 ΩX_L = 3.42 Ω|Z| = 10 Ω

תשובה: משולש ישר זווית: R=9.40 ΩR=9.40\,\Omega, XL=3.42 ΩX_L=3.42\,\Omega (השראי, כלפי מעלה), יתר ∣Z∣=10 Ω|Z|=10\,\Omega, זווית φ=20∘\varphi=20^\circ.

סעיף ב

תשובה:

Uxy=0∠0∘ VU_{xy}=0\angle 0^\circ\,\text{V}

נתון: שלושה מקורות Ua,Ub,UcU_a,U_b,U_c שגודלם 115 V115\,\text{V} ומוזזים זה מזה ב-120∘120^\circ; שלוש עכבות זהות ZZ.

מבוקש: המתח בין נקודת הכוכב של המקור (xx) לנקודת הכוכב של הצרכן (yy).

1. מתח בין נקודות האפס לפי מילמן (שלושה ענפים בין xx ל-yy, בכל אחד מקור ועכבה ZZ; הקוטב החיובי של כל מקור פונה אל הקו):

Uyx=UaZ+UbZ+UcZ3Z=Ua+Ub+Uc3U_{yx}=\frac{\frac{U_a}{Z}+\frac{U_b}{Z}+\frac{U_c}{Z}}{\frac{3}{Z}}=\frac{U_a+U_b+U_c}{3}

2. סכום המתחים:

Ua=115+j0U_a=115+j0

Ub=115∠120∘=−57.5+j99.59U_b=115\angle 120^\circ=-57.5+j99.59

Uc=115∠−120∘=−57.5−j99.59U_c=115\angle -120^\circ=-57.5-j99.59

Ua+Ub+Uc=(115−57.5−57.5)+j(99.59−99.59)=0U_a+U_b+U_c=(115-57.5-57.5)+j(99.59-99.59)=0

3. לכן Uxy=0U_{xy}=0. זו התכונה של מערכת מאוזנת: מקור סימטרי ועומס סימטרי, ונקודות הכוכב נמצאות באותו פוטנציאל.

תשובה: Uxy=0∠0∘ VU_{xy}=0\angle 0^\circ\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

UAC=199.2∠30∘ VU_{AC}=199.2\angle 30^\circ\,\text{V}; מתח שלוב (מתח קו)

נתון: Ua=115∠0∘ VU_a=115\angle 0^\circ\,\text{V}, Uc=115∠−120∘ VU_c=115\angle -120^\circ\,\text{V}.

מבוקש: המתח בין הקו A לקו C. החץ באיור מצביע אל קו A, ולכן UAC=VA−VCU_{AC}=V_A-V_C.

1. כל מתח מופע נמדד מנקודת הכוכב xx אל הקו, ולכן:

UAC=Ua−UcU_{AC}=U_a-U_c

2. הצבה:

Uc=115∠−120∘=−57.5−j99.59 VU_c=115\angle -120^\circ=-57.5-j99.59\,\text{V}

UAC=115−(−57.5−j99.59)=172.5+j99.59 VU_{AC}=115-(-57.5-j99.59)=172.5+j99.59\,\text{V}

3. מעבר לצורה פולארית:

∣UAC∣=172.52+99.592=199.2 V|U_{AC}|=\sqrt{172.5^2+99.59^2}=199.2\,\text{V},  φ=arctan⁡99.59172.5=30∘\ \varphi=\arctan\frac{99.59}{172.5}=30^\circ

UAC=199.2∠30∘ VU_{AC}=199.2\angle 30^\circ\,\text{V}

בדיקה: גודל המתח השלוב הוא 3\sqrt{3} כפול מתח המופע: 3⋅115=199.2 V\sqrt{3}\cdot 115=199.2\,\text{V}.

4. שם המתח: זהו מתח שלוב (מתח קו), המתח בין שני מוליכי קו.

תשובה: UAC=199.2∠30∘ VU_{AC}=199.2\angle 30^\circ\,\text{V}, מתח שלוב (מתח קו).

סעיף ד

תשובה:

IA=11.5∠−20∘ AI_A=11.5\angle -20^\circ\,\text{A}, IB=11.5∠100∘ AI_B=11.5\angle 100^\circ\,\text{A}, IC=11.5∠−140∘ AI_C=11.5\angle -140^\circ\,\text{A}

נתון: Uxy=0U_{xy}=0 (סעיף ב), ולכן על כל עכבה בצרכן נופל בדיוק מתח המופע של המקור המתאים. Z=10∠20∘ ΩZ=10\angle 20^\circ\,\Omega.

מבוקש: זרמי הקווים, בכיוון החצים (מהמקור אל הצרכן).

בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופע, ולפי חוק אוהם על כל עכבה:

1.

IA=UaZ=115∠0∘10∠20∘=11.5∠−20∘ AI_A=\frac{U_a}{Z}=\frac{115\angle 0^\circ}{10\angle 20^\circ}=11.5\angle -20^\circ\,\text{A}

2.

IB=UbZ=115∠120∘10∠20∘=11.5∠100∘ AI_B=\frac{U_b}{Z}=\frac{115\angle 120^\circ}{10\angle 20^\circ}=11.5\angle 100^\circ\,\text{A}

3.

IC=UcZ=115∠−120∘10∠20∘=11.5∠−140∘ AI_C=\frac{U_c}{Z}=\frac{115\angle -120^\circ}{10\angle 20^\circ}=11.5\angle -140^\circ\,\text{A}

4. בדיקה: שלושה זרמים שווים בגודלם ומוזזים ב-120∘120^\circ, ולכן סכומם אפס, כמו שצריך במערכת כוכב ללא מוליך אפס. כל זרם מפגר ב-20∘20^\circ אחרי מתח המופע שלו (עומס השראי).

תשובה: IA=11.5∠−20∘ AI_A=11.5\angle -20^\circ\,\text{A}, IB=11.5∠100∘ AI_B=11.5\angle 100^\circ\,\text{A}, IC=11.5∠−140∘ AI_C=11.5\angle -140^\circ\,\text{A}

שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר

באיור א' לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית חד-שטפית. באיור ב' לשאלה 6 מוצג אופיין המתאר את צפיפות השטף המגנטי, BB, בתלות עוצמת השדה המגנטי, HH. בקורה השמאלית של הליבה כרוך סליל בעל 900 כריכות ובו זורם זרם II. התנגדות הסליל היא 0 Ω0\,\Omega. הסליל מחובר למקור מתח UU דרך פוטנציומטר PP. הליבה כוללת חריץ אוויר באורך lgl_g. צפיפות השטף המגנטי בליבה B=1.5 TB=1.5\,\text{T}.

נתון: ממדי המסגרת החיצונית של הליבה: 16 cm×20 cm16\,\text{cm}\times 20\,\text{cm}. ממדי המסגרת הפנימית: 12 cm×16 cm12\,\text{cm}\times 16\,\text{cm}.

עומק הליבה a=3 cma=3\,\text{cm}. אורך חריץ האוויר lg=2 mml_g=2\,\text{mm}. U=42 V (rms)U=42\,\text{V}\,(\text{rms}). RP=4÷30 ΩR_P=4\div 30\,\Omega.

הערה: בחישובכם, הזניחו את אורך חריץ האוויר יחסית לאורך המסלול המגנטי בליבה.

א.

מהי החלחלות היחסית μr\mu_r של החומר הפרו-מגנטי ממנו עשויה הליבה המגנטית?

(4 נקודות)
ב.

מהו המיאון המגנטי RcoreR_{core} של הליבה? מהו המיאון המגנטי RairR_{air} של חריץ האוויר?

(6 נקודות)
ג.

מהו הזרם II? מהי התנגדות הפוטנציומטר? (קרי: לכמה הוא מכוון)

(6 נקודות)
ד.

מכוונים את הפוטנציומטר ל- RP∗=22.22 ΩR^*_P=22.22\,\Omega. מהי צפיפות השטף המגנטי BB בליבה במצב זה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

μr≈2387\mu_r\approx 2387

נתון: B=1.5 TB=1.5\,\text{T} בליבה, ועקום המגנוט באיור ב'.

מבוקש: μr\mu_r של חומר הליבה בנקודת העבודה.

1. קוראים מהעקום את עוצמת השדה המתאימה ל-B=1.5 TB=1.5\,\text{T}: העקום חוצה את קו 1.5 T1.5\,\text{T} ב-H=500 A/mH=500\,\text{A/m}.

2. החלחלות המוחלטת:

μ=BH=1.5500=3⋅10−3 H/m\mu=\frac{B}{H}=\frac{1.5}{500}=3\cdot 10^{-3}\,\text{H/m}

3. החלחלות היחסית:

μr=μμ0=Bμ0H=1.54π⋅10−7⋅500=2387\mu_r=\frac{\mu}{\mu_0}=\frac{B}{\mu_0H}=\frac{1.5}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 500}=2387

תשובה: μr≈2387\mu_r\approx 2387

סעיף ב

תשובה:

Rcore≈3.56⋅105 A/WbR_{core}\approx 3.56\cdot 10^5\,\text{A/Wb}, Rair≈2.65⋅106 A/WbR_{air}\approx 2.65\cdot 10^6\,\text{A/Wb}

נתון: מסגרת חיצונית 16×20 cm16\times 20\,\text{cm}, פנימית 12×16 cm12\times 16\,\text{cm}, עומק a=3 cma=3\,\text{cm}, lg=2 mml_g=2\,\text{mm}, μr=2387\mu_r=2387.

מבוקש: המיאון של הליבה ושל החריץ. לשם כך צריך את שטח החתך ואת אורך המסלול המגנטי הממוצע.

1. רוחב הקורות:

16−122=2 cm\frac{16-12}{2}=2\,\text{cm} וגם 20−162=2 cm\frac{20-16}{2}=2\,\text{cm}. כל הקורות ברוחב 2 cm2\,\text{cm}.

2. שטח החתך:

A=2 cm⋅3 cm=6 cm2=6⋅10−4 m2A=2\,\text{cm}\cdot 3\,\text{cm}=6\,\text{cm}^2=6\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2

3. אורך המסלול הממוצע (במרכז הקורות): צלעות המלבן האמצעי הן 16−2=14 cm16-2=14\,\text{cm} ו-20−2=18 cm20-2=18\,\text{cm}:

l=2 (14+18)=64 cm=0.64 ml=2\,(14+18)=64\,\text{cm}=0.64\,\text{m}

(לפי ההערה מזניחים את lgl_g לעומת ll.)

4. מיאון הליבה:

Rcore=lμ0μrA=0.644π⋅10−7⋅2387⋅6⋅10−4=3.556⋅105 A/WbR_{core}=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.64}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 2387\cdot 6\cdot 10^{-4}}=3.556\cdot 10^{5}\,\text{A/Wb}

בדיקה בדרך שנייה: Rcore=HlBA=500⋅0.641.5⋅6⋅10−4=3209⋅10−4=3.556⋅105 A/WbR_{core}=\frac{Hl}{BA}=\frac{500\cdot 0.64}{1.5\cdot 6\cdot 10^{-4}}=\frac{320}{9\cdot 10^{-4}}=3.556\cdot 10^5\,\text{A/Wb}.

5. מיאון חריץ האוויר (μr=1\mu_r=1, אותו שטח חתך):

Rair=lgμ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅6⋅10−4=2.653⋅106 A/WbR_{air}=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{2\cdot 10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 6\cdot 10^{-4}}=2.653\cdot 10^{6}\,\text{A/Wb}

מיאון החריץ גדול פי 7.57.5 בערך ממיאון הליבה כולה, אף שאורכו קטן פי 320.

תשובה: Rcore≈3.56⋅105 A/WbR_{core}\approx 3.56\cdot 10^5\,\text{A/Wb}, Rair≈2.65⋅106 A/WbR_{air}\approx 2.65\cdot 10^6\,\text{A/Wb}

סעיף ג

תשובה:

I≈3.01 AI\approx 3.01\,\text{A}, RP≈13.96 ΩR_P\approx 13.96\,\Omega

נתון: B=1.5 TB=1.5\,\text{T}, A=6⋅10−4 m2A=6\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, Rcore=3.556⋅105 A/WbR_{core}=3.556\cdot 10^5\,\text{A/Wb}, Rair=2.653⋅106 A/WbR_{air}=2.653\cdot 10^6\,\text{A/Wb}, N=900N=900, U=42 VU=42\,\text{V}, התנגדות הסליל 0 Ω0\,\Omega.

מבוקש: הזרם בסליל ומצב הפוטנציומטר.

1. השטף:

Φ=B⋅A=1.5⋅6⋅10−4=9⋅10−4 Wb\Phi=B\cdot A=1.5\cdot 6\cdot 10^{-4}=9\cdot 10^{-4}\,\text{Wb}

2. הכא"מ המגנטי הדרוש (חוק אוהם המגנטי; הליבה והחריץ בטור):

F=N⋅I=Φ (Rcore+Rair)=9⋅10−4⋅(3.556⋅105+2.653⋅106)=2707 ATF=N\cdot I=\Phi\,(R_{core}+R_{air})=9\cdot 10^{-4}\cdot(3.556\cdot 10^5+2.653\cdot 10^6)=2707\,\text{AT}

בדיקה בדרך שנייה (חוק אמפר): F=H l+Hg lg=500⋅0.64+1.54π⋅10−7⋅2⋅10−3=320+2387=2707 ATF=H\,l+H_g\,l_g=500\cdot 0.64+\frac{1.5}{4\pi\cdot 10^{-7}}\cdot 2\cdot 10^{-3}=320+2387=2707\,\text{AT}.

3. הזרם:

I=FN=2707900=3.008 AI=\frac{F}{N}=\frac{2707}{900}=3.008\,\text{A}

4. הפוטנציומטר. התנגדות הסליל אפס, ולפי מבנה השאלה כל המתח UU נופל על הפוטנציומטר, והזרם נקבע לפי חוק אוהם (מזניחים את היגב הסליל):

RP=UI=423.008=13.96 ΩR_P=\frac{U}{I}=\frac{42}{3.008}=13.96\,\Omega

ערך זה בתוך תחום הפוטנציומטר (4÷30 Ω4\div 30\,\Omega).

תשובה: I≈3.01 AI\approx 3.01\,\text{A}, הפוטנציומטר מכוון ל-RP≈13.96 ΩR_P\approx 13.96\,\Omega.

סעיף ד

תשובה:

B≈0.96 TB\approx 0.96\,\text{T} (בערך H≈260 A/mH\approx 260\,\text{A/m})

נתון: RP∗=22.22 ΩR^*_P=22.22\,\Omega, U=42 VU=42\,\text{V}, N=900N=900, l=0.64 ml=0.64\,\text{m}, lg=2 mml_g=2\,\text{mm}, עקום המגנוט.

מבוקש: BB בליבה. כשהזרם משתנה, משתנה גם נקודת העבודה על העקום, ולכן μr\mu_r אינה נשארת 23872387. נמצא את BB מתוך חוק אמפר יחד עם העקום.

1. הזרם החדש והכא"מ המגנטי:

I∗=URP∗=4222.22=1.890 AI^*=\frac{U}{R^*_P}=\frac{42}{22.22}=1.890\,\text{A}
F∗=N I∗=900⋅1.890=1701 ATF^*=N\,I^*=900\cdot 1.890=1701\,\text{AT}

2. חוק אמפר (אותו BB בליבה ובחריץ, כי השטח זהה):

F∗=H l+Bμ0 lg ⇒ 1701=0.64 H+2⋅10−34π⋅10−7 B=0.64 H+1591.5 BF^*=H\,l+\frac{B}{\mu_0}\,l_g\ \Rightarrow\ 1701=0.64\,H+\frac{2\cdot 10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}}\,B=0.64\,H+1591.5\,B

זו משוואה אחת עם שני נעלמים; הקשר השני בין BB ל-HH הוא עקום המגנוט.

3. ניסוי וטעייה על העקום (מחשבים את FF הדרוש לכל נקודה):

•H=250 A/mH=250\,\text{A/m}, מהעקום B≈0.90 TB\approx 0.90\,\text{T}: F=0.64⋅250+1591.5⋅0.90=160+1432=1592 ATF=0.64\cdot 250+1591.5\cdot 0.90=160+1432=1592\,\text{AT}, קטן מ-17011701.

•H=275 A/mH=275\,\text{A/m}, מהעקום B≈1.05 TB\approx 1.05\,\text{T}: F=0.64⋅275+1591.5⋅1.05=176+1671=1847 ATF=0.64\cdot 275+1591.5\cdot 1.05=176+1671=1847\,\text{AT}, גדול מ-17011701.

4. אינטרפולציה בין שתי הנקודות: 1701−15921847−1592=0.43\frac{1701-1592}{1847-1592}=0.43, ולכן H≈250+0.43⋅25=261 A/mH\approx 250+0.43\cdot 25=261\,\text{A/m} ו-B≈0.90+0.43⋅0.15=0.96 TB\approx 0.90+0.43\cdot 0.15=0.96\,\text{T}.

בדיקה: 0.64⋅261+1591.5⋅0.96=167+1528=1695≈1701 AT0.64\cdot 261+1591.5\cdot 0.96=167+1528=1695\approx 1701\,\text{AT}.

5. הערה: רוב הכא"מ המגנטי נופל על חריץ האוויר, ולכן התוצאה לא רגישה לדיוק הקריאה מהעקום. אילו הנחנו ש-μr=2387\mu_r=2387 נשארת קבועה, היינו מקבלים B=1.5⋅17012707=0.94 TB=1.5\cdot\frac{1701}{2707}=0.94\,\text{T}, ערך קרוב.

תשובה: B≈0.96 TB\approx 0.96\,\text{T}

שאלה 7 · מעגל עם מקור ישר ומקור חילופין

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

נתון: VDC=8 VV_{DC}=8\,\text{V}, v1(t)=10⋅2⋅sin⁡(2500⋅t) Vv_1(t)=10\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2500\cdot t)\,\text{V}

א.

הציגו ביטוי למתח על הנגד, vR(t)v_R(t).

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו הממוצע של המתח vR(t)v_R(t).

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו היעיל של המתח vR(t)v_R(t).

(8 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vR(t)=8+10.86sin⁡(2500t−140.2∘) Vv_R(t)=8+10.86\sin(2500t-140.2^\circ)\,\text{V}

נתון: VDC=8 VV_{DC}=8\,\text{V}, v1(t)=102sin⁡(2500t) Vv_1(t)=10\sqrt{2}\sin(2500t)\,\text{V}, L=10 mHL=10\,\text{mH}, C=40 μFC=40\,\mu\text{F}, R=20 ΩR=20\,\Omega.

מבוקש: vR(t)v_R(t), עם הקוטביות שבאיור: ++ בצד הצומת העליון (בין LL, CC ו-RR), −- בצד המקור v1v_1.

בחירת השיטה. במעגל שני מקורות בתדירויות שונות (ישר וחילופין). פאזורים מתארים אות בתדירות אחת בלבד, ולכן אי אפשר לכתוב משוואת צמתים או חוגים אחת לשני המקורות יחד. משתמשים בעיקרון הסופרפוזיציה: מחשבים את התגובה לכל מקור לבד, כשהמקור השני מאופס (מקור מתח מוחלף בקצר), ומחברים בתחום הזמן. לכל מעגל חלקי יש סרטוט משלו. נסמן את הצומת העליון X ואת הצומת התחתון כייחוס. ההדק החיובי של v1v_1 למעלה (מחובר ל-RR).

שלב 1: המקור הישר לבד (v1v_1 מקוצר).

•v1v_1 הוחלף בקצר (תיל). בזרם ישר הסליל הוא קצר, ולכן גם הוא סורטט כתיל. הקבל הוא נתק, ולכן הענף שלו נפתח (שני הדקים פתוחים).

•הקו התחתון הוא 0 V0\,\text{V}. דרך v1v_1 המקוצר גם הקצה הימני של RR נמצא על הקו הזה.

•ההדק החיובי של VDCV_{DC}, הסליל והצומת X הם עכשיו קו אחד, בפוטנציאל 8 V8\,\text{V}.

•נשאר חוג אחד: VDCV_{DC}, RR והקו התחתון. החץ מסמן את הזרם בו.

1. לפי הסרטוט, VX=VDC=8 VV_X=V_{DC}=8\,\text{V}, והצד הימני של RR באפס.

2. VR,DC=VX−0=8 VV_{R,DC}=V_X-0=8\,\text{V} (זרם 820=0.4 A\frac{8}{20}=0.4\,\text{A} מ-X דרך RR ימינה).

שלב 2: מקור החילופין לבד (VDCV_{DC} מקוצר).

•VDCV_{DC} הוחלף בקצר, ולכן הקצה השמאלי של הסליל התחבר אל הקו התחתון (0 V0\,\text{V}).

•הקו שבין RR להדק החיובי של v1v_1 נמצא בפוטנציאל הפאזור של המקור, Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle 0^\circ\,\text{V} (ערך יעיל, ייחוס סינוס).

•הצומת X הוא הנעלם היחיד, VˉX\bar{V}_X. מהסרטוט רואים שהסליל והקבל מחוברים שניהם בין X לקו התחתון, כלומר במקביל.

•החץ Iˉ\bar{I}: הזרם מ-v1v_1 דרך RR אל X.

1. היגבים ב-ω=2500 rad/s\omega=2500\,\text{rad/s}:

XL=ωL=2500⋅10⋅10−3=25 ΩX_L=\omega L=2500\cdot 10\cdot 10^{-3}=25\,\Omega,  XC=1ωC=12500⋅40⋅10−6=10 Ω\ X_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{2500\cdot 40\cdot 10^{-6}}=10\,\Omega.

2. הסליל מחובר בין X לייחוס, במקביל לקבל:

Zp=(j25)(−j10)j25−j10=250j15=−j16.67 ΩZ_p=\frac{(j25)(-j10)}{j25-j10}=\frac{250}{j15}=-j16.67\,\Omega

(ההקבלה קיבולית, כי XC<XLX_C<X_L.)

3. המקור מזין את RR בטור עם ZpZ_p. הזרם מ-v1v_1 דרך RR אל X: Iˉ=Vˉ1R+Zp\bar{I}=\frac{\bar{V}_1}{R+Z_p}.

R+Zp=20−j16.67=26.03∠−39.81∘ ΩR+Z_p=20-j16.67=26.03\angle -39.81^\circ\,\Omega

4. המתח על RR בקוטביות שבאיור (++ בצד X) הפוך לכיוון הזרם הזה, ולכן:

VˉR=−Vˉ1⋅RR+Zp=−10⋅2026.03∠−39.81∘=−7.682∠39.81∘=7.682∠−140.19∘ V\bar{V}_R=-\bar{V}_1\cdot\frac{R}{R+Z_p}=-\frac{10\cdot 20}{26.03\angle -39.81^\circ}=-7.682\angle 39.81^\circ=7.682\angle -140.19^\circ\,\text{V}

בדיקה בדרך שנייה (משוואת צומת ב-X): VˉX−Vˉ120+VˉXj25+VˉX−j10=0\frac{\bar{V}_X-\bar{V}_1}{20}+\frac{\bar{V}_X}{j25}+\frac{\bar{V}_X}{-j10}=0 נותן VˉX=4.098−j4.918 V\bar{V}_X=4.098-j4.918\,\text{V}, ו-VˉR=VˉX−Vˉ1=−5.902−j4.918=7.682∠−140.19∘ V\bar{V}_R=\bar{V}_X-\bar{V}_1=-5.902-j4.918=7.682\angle -140.19^\circ\,\text{V}.

5. ערך שיא: 7.682⋅2=10.86 V7.682\cdot\sqrt{2}=10.86\,\text{V}.

שלב 3: סכום בתחום הזמן:

vR(t)=8+10.86sin⁡(2500t−140.2∘) Vv_R(t)=8+10.86\sin(2500t-140.2^\circ)\,\text{V}

תשובה: vR(t)=8+10.86sin⁡(2500t−140.2∘) Vv_R(t)=8+10.86\sin(2500t-140.2^\circ)\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VR,avg=8 VV_{R,avg}=8\,\text{V}

הערך הממוצע של רכיב סינוסי לאורך מחזור שלם הוא אפס, ולכן הממוצע של vR(t)v_R(t) הוא רכיב הזרם הישר בלבד (סעיף א):

VR,avg=8 VV_{R,avg}=8\,\text{V}

תשובה: VR,avg=8 VV_{R,avg}=8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

VR,rms≈11.09 VV_{R,rms}\approx 11.09\,\text{V}

נתון: vR(t)=8+10.86sin⁡(2500t−140.2∘) Vv_R(t)=8+10.86\sin(2500t-140.2^\circ)\,\text{V}; הערך היעיל של הרכיב הסינוסי: 10.862=7.682 V\frac{10.86}{\sqrt{2}}=7.682\,\text{V}.

מבוקש: הערך היעיל של אות שהוא סכום של רכיב ישר ורכיב סינוסי.

1. הנוסחה: לאות המורכב מרכיב ישר ורכיב סינוסי:

Vrms=VDC2+VAC,rms2V_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{AC,rms}^2}

2. הצבה:

VR,rms=82+7.6822=64+59.02=123.02=11.09 VV_{R,rms}=\sqrt{8^2+7.682^2}=\sqrt{64+59.02}=\sqrt{123.02}=11.09\,\text{V}

תשובה: VR,rms≈11.09 VV_{R,rms}\approx 11.09\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

P≈6.15 WP\approx 6.15\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח עליו (סעיף ג):

P=VR,rms2R=123.0220=6.15 WP=\frac{V_{R,rms}^2}{R}=\frac{123.02}{20}=6.15\,\text{W}

בדיקה: הספק הרכיב הישר 8220=3.2 W\frac{8^2}{20}=3.2\,\text{W} ועוד הספק רכיב החילופין 7.682220=2.95 W\frac{7.682^2}{20}=2.95\,\text{W}, סה"כ 6.15 W6.15\,\text{W}.

תשובה: P≈6.15 WP\approx 6.15\,\text{W}

שאלה 8 · אנרגיה בסלילים וקבלים במצב מתמיד

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

כאשר המפסק S פתוח וכל תופעות המעבר תמו, בקבל C1C_1 אגור מטען של QC1=216 μCQ_{C1}=216\,\mu\text{C}.

א.

כמה אנרגיה אגורה בכל אחד מהסלילים במעגל?

(7 נקודות)
ב.

חשבו את קיבולת הקבל CXC_X. הנחיה: יש לחשב תחילה את המתח על הקבל.

(8 נקודות)
ג.

סוגרים את המפסק, ממתינים שכל תופעות המעבר יסתיימו.

כמה אנרגיה אגורה בכל קבל ובכל סליל? יש לנמק, תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

WL1=1.152 mJW_{L1}=1.152\,\text{mJ}, WL2=0.64 mJW_{L2}=0.64\,\text{mJ}, WL3=0W_{L3}=0

נתון: U=120 VU=120\,\text{V}, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=60 ΩR_4=60\,\Omega, L1=0.4 mHL_1=0.4\,\text{mH}, L2=0.5 mHL_2=0.5\,\text{mH}, L3=0.5 mHL_3=0.5\,\text{mH}, המפסק S פתוח, מצב מתמיד.

מבוקש: האנרגיה בכל סליל, WL=12LIL2W_L=\frac{1}{2}LI_L^2. לשם כך צריך את הזרם בכל סליל.

במצב מתמיד בזרם ישר: סליל = קצר, קבל = נתק.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בתיל (קצר). הקבלים נשארים בסרטוט, אבל הם נתק: לא זורם דרכם זרם, ועליהם יכול להיות מתח. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•G הוא הצומת התחתון, שאליו מחובר ההדק השלילי של UU. הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כיוון ש-L1L_1 ו-L2L_2 הם קצר, כל הקו התחתון, מהפינה השמאלית ועד הפינה הימנית, הוא קו אחד בצבע אחד. דרך L3L_3 (קצר) גם הצד השמאלי של המפסק הפתוח נמצא על הקו הזה.

•T הוא הצומת העליון שאליו מחובר R1R_1: הקו העליון מהצד הימני של המפסק עד R2R_2.

•הקו שבין R1R_1 להדק החיובי של UU נמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•הקו הימני העליון (בין R2R_2, R3R_3 ו-CXC_X) הוא קו נפרד, וגם הקטע שבין שני הקבלים.

•המפסק פתוח, ולכן בענף של L3L_3 לא זורם זרם.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, בין T ל-G מחוברים שני ענפים: R4R_4, והענף R2+R3R_2+R_3 בטור. ביחד הם בטור עם R1R_1 ו-UU. זהו מעגל טורי-מקבילי פשוט, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקה התנגדות שקולה, ואחריה חוק אוהם לכל ענף.

1. מבנה המעגל.

•L3L_3: המפסק פתוח, ולכן קצה אחד של L3L_3 מנותק. אין בו זרם: IL3=0I_{L3}=0.

•R4R_4 מחובר מ-T אל הצד השמאלי של L2L_2, ו-L2L_2 (קצר) מחבר אותו אל G. לכן R4R_4 מחובר בין T ל-G.

•R2R_2 מוביל מ-T אל הצומת העליון של R3R_3; R3R_3 יורד אל הצד הימני של L1L_1, ו-L1L_1 (קצר) מחזיר אל G. לכן הענף R2+R3R_2+R_3 מחובר בין T ל-G.

•הקבלים CX,C1C_X,C_1 (נתק) אינם מוליכים זרם.

2. התנגדות שקולה:

R23=R2+R3=10+30=40 Ω,R4∥R23=60⋅4060+40=24 ΩR_{23}=R_2+R_3=10+30=40\,\Omega,\qquad R_4\parallel R_{23}=\frac{60\cdot 40}{60+40}=24\,\Omega
Req=R1+24=6+24=30 ΩR_{eq}=R_1+24=6+24=30\,\Omega

3. זרם המקור ומתח הצומת T:

I=UReq=12030=4 A,VTG=I⋅24=4⋅24=96 VI=\frac{U}{R_{eq}}=\frac{120}{30}=4\,\text{A},\qquad V_{TG}=I\cdot 24=4\cdot 24=96\,\text{V}

זה הפוטנציאל 96 V96\,\text{V} של הקו של T בסרטוט.

4. זרמי הסלילים:

L2L_2 בטור עם R4R_4: IL2=9660=1.6 AI_{L2}=\frac{96}{60}=1.6\,\text{A}.

L1L_1 בטור עם R2,R3R_2,R_3: IL1=9640=2.4 AI_{L1}=\frac{96}{40}=2.4\,\text{A}.

בדיקה: 1.6+2.4=4 A1.6+2.4=4\,\text{A}.

הפוטנציאל של הקו הימני העליון: 96−IL1⋅R2=96−2.4⋅10=72 V96-I_{L1}\cdot R_2=96-2.4\cdot 10=72\,\text{V}.

5. האנרגיות:

WL1=12L1IL12=12⋅0.4⋅10−3⋅2.42=1.152⋅10−3 JW_{L1}=\tfrac{1}{2}L_1I_{L1}^2=\tfrac{1}{2}\cdot 0.4\cdot 10^{-3}\cdot 2.4^2=1.152\cdot 10^{-3}\,\text{J}
WL2=12L2IL22=12⋅0.5⋅10−3⋅1.62=0.64⋅10−3 JW_{L2}=\tfrac{1}{2}L_2I_{L2}^2=\tfrac{1}{2}\cdot 0.5\cdot 10^{-3}\cdot 1.6^2=0.64\cdot 10^{-3}\,\text{J}
WL3=0W_{L3}=0

תשובה: WL1=1.152 mJW_{L1}=1.152\,\text{mJ}, WL2=0.64 mJW_{L2}=0.64\,\text{mJ}, WL3=0W_{L3}=0

סעיף ב

תשובה:

CX=4 μFC_X=4\,\mu\text{F} (UCX=54 VU_{CX}=54\,\text{V})

נתון: IL1=2.4 AI_{L1}=2.4\,\text{A} (סעיף א), R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, C1=12 μFC_1=12\,\mu\text{F}, QC1=216 μCQ_{C1}=216\,\mu\text{C}.

מבוקש: CXC_X. הדרך: המתח על שרשרת הקבלים, המתח על C1C_1, ומהם המתח על CXC_X.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (המפסק עדיין פתוח).

1. המתח על שרשרת הקבלים. הקבלים CXC_X ו-C1C_1 בטור. לפי הצבעים, הקצה העליון של השרשרת נמצא על הקו של 72 V72\,\text{V} (יחד עם הקצה העליון של R3R_3), והקצה התחתון על הקו של 0 V0\,\text{V}. כלומר השרשרת מחוברת במקביל ל-R3R_3. לכן:

UCX+UC1=UR3=IL1⋅R3=2.4⋅30=72 VU_{CX}+U_{C1}=U_{R3}=I_{L1}\cdot R_3=2.4\cdot 30=72\,\text{V}

2. המתח על C1C_1:

UC1=QC1C1=216⋅10−612⋅10−6=18 VU_{C1}=\frac{Q_{C1}}{C_1}=\frac{216\cdot 10^{-6}}{12\cdot 10^{-6}}=18\,\text{V}

3. המתח על CXC_X (חוק המתחים):

UCX=72−18=54 VU_{CX}=72-18=54\,\text{V}

כלומר הקטע שבין שני הקבלים בסרטוט נמצא בפוטנציאל 18 V18\,\text{V}.

4. הקיבול. בקבלים בטור המטען זהה: QCX=QC1=216 μCQ_{CX}=Q_{C1}=216\,\mu\text{C}.

CX=QUCX=216⋅10−654=4⋅10−6 F=4 μFC_X=\frac{Q}{U_{CX}}=\frac{216\cdot 10^{-6}}{54}=4\cdot 10^{-6}\,\text{F}=4\,\mu\text{F}

5. בדיקה: הקיבול השקול 4⋅124+12=3 μF\frac{4\cdot 12}{4+12}=3\,\mu\text{F}, ו-Q=3⋅10−6⋅72=216 μCQ=3\cdot 10^{-6}\cdot 72=216\,\mu\text{C}. מתאים.

תשובה: CX=4 μFC_X=4\,\mu\text{F}

סעיף ג

תשובה:

WL3=WL2=0.1 JW_{L3}=W_{L2}=0.1\,\text{J}, WL1=0W_{L1}=0, WC1=WCX=0W_{C1}=W_{CX}=0

נתון: המפסק S סגור, מצב מתמיד (סליל = קצר, קבל = נתק).

מבוקש: האנרגיה בכל רכיב אוגר.

המעגל במצב המתמיד החדש. מסרטטים שוב: המפסק סגור (מסורטט כתיל), והסלילים קצר. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•עכשיו T מחובר דרך המפסק, L3L_3 ו-L2L_2 אל G בלי אף נגד בדרך. לכן כל הקו העליון והקו התחתון הם קו אחד, ב-0 V0\,\text{V}.

•גם הקו הימני העליון והקטע שבין הקבלים נמצאים ב-0 V0\,\text{V} (שלב 3 מראה שאין בענפים האלה זרם ואין על הקבלים מתח), ולכן כל המעגל צבוע בצבע אחד, חוץ מהקו שבין R1R_1 להדק החיובי של UU, שנמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•החיצים מראים את המסלול של הזרם II: דרך R1R_1 אל T, שמאלה דרך המפסק, למטה דרך L3L_3 וימינה דרך L2L_2 אל ההדק השלילי של UU. ב-R4R_4 ובענף של R2R_2 הזרם אפס.

בחירת השיטה. הסרטוט מראה קצר בין T ל-G. אין צורך במערכת משוואות: כל מתח המקור נופל על R1R_1, וכל נגד ששני קצותיו על אותו קו לא מוליך זרם.

1. מה משתנה כשהמפסק נסגר. L3L_3 (קצר) מחבר עכשיו את הצומת העליון T אל הפינה השמאלית התחתונה, ומשם L2L_2 (קצר) ממשיך אל G. נוצר קצר בין T ל-G דרך L3L_3 ו-L2L_2, ולכן VTG=0V_{TG}=0.

2. הזרם במקור: כל מתח המקור נופל על R1R_1:

I=UR1=1206=20 AI=\frac{U}{R_1}=\frac{120}{6}=20\,\text{A}

הזרם זורם מ-T דרך L3L_3 ו-L2L_2 חזרה אל ההדק השלילי של המקור.

3. שאר הענפים:

•R4R_4 מחובר בין שתי נקודות שמקוצרות זו לזו (T והפינה השמאלית התחתונה, דרך L3L_3), ולכן אין בו זרם. כל 20 A20\,\text{A} עוברים ב-L3L_3 וב-L2L_2.

•על הענף R2+R3R_2+R_3 (עם L1L_1) המתח VTG=0V_{TG}=0, ולכן אין בו זרם: IL1=0I_{L1}=0.

•המתח על R3R_3 אפס, ולכן גם המתח על שרשרת הקבלים אפס. שני הקבלים בטור נושאים אותו מטען QQ, ו-QCX+QC1=0\frac{Q}{C_X}+\frac{Q}{C_1}=0 מחייב Q=0Q=0: הקבלים מתפרקים לגמרי דרך R3R_3 ו-R2R_2.

4. האנרגיות:

WL3=12⋅0.5⋅10−3⋅202=0.1 JW_{L3}=\tfrac{1}{2}\cdot 0.5\cdot 10^{-3}\cdot 20^2=0.1\,\text{J}
WL2=12⋅0.5⋅10−3⋅202=0.1 JW_{L2}=\tfrac{1}{2}\cdot 0.5\cdot 10^{-3}\cdot 20^2=0.1\,\text{J}
WL1=0,WC1=WCX=0W_{L1}=0,\qquad W_{C1}=W_{CX}=0

תשובה: WL3=WL2=0.1 JW_{L3}=W_{L2}=0.1\,\text{J} (זרם 20 A20\,\text{A} דרך הקצר שיוצרים L3L_3 ו-L2L_2); WL1=0W_{L1}=0 ו-WC1=WCX=0W_{C1}=W_{CX}=0, כי המתח על הענף הימני מתאפס.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.