מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2026 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.
יש לענות על חמש מתוך 8 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם נגד תלוי טמפרטורה
במעגל המוצג באיור לשאלה 1 מחוברים מקורות מתח ומקור זרם. הנגד משתנה בתלות בטמפרטורה.
בטמפרטורה של (מצב קר) התנגדות הנגד היא .
הבהרה: האות (טמפרטורה) בנוסחאון מופיעה באות .

חשבו את המתח בצומת A ביחס לאדמה כאשר הטמפרטורה היא .
חשבו את ההספק המתפתח בכל אחד ממקורות המתח (מצב קר). ציין עבור כל אחד מהם, אם הוא ספק או צרכן של אנרגיה חשמלית.
חשבו את הספק המתפתח במקור הזרם (מצב קר). האם מקור הזרם הוא ספק אנרגיה או צרכן אנרגיה? נמקו את תשובתכם.
מחממים את הנגד לטמפרטורה של (מצב חם). נתון שמקדם הטמפרטורה של הנגד הוא , חשבו את ההספק המתפזר בנגד במצב חם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: , , , , , , , , (מצב קר).
מבוקש: המתח של הצומת העליון ביחס לאדמה (הצומת התחתון).
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, ולכן הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. כל הקו העליון, מ- עד , הוא צומת אחד: הצומת A, שהפוטנציאל שלו הוא הנעלם.
•ארבעת הקטעים הצבועים בצדדים (בין ל-, בין ל-, בין ל- ובין ל-) נמצאים בתוך ענפים טוריים: אין בהם פיצול זרם, ולכן אין צורך לכתוב להם משוואה. כל ענף צדדי נכנס למשוואה כענף אחד.
•הזרמים: מגיע מהענף של אל A, ו- יורדים מ-A אל האדמה, יוצא מ-A אל הענף של , ומקור הזרם מזרים כלפי מעלה אל A.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (העיניים שבין הענפים). מקור הזרם יושב בענף המשותף לשני חוגים וקובע את ההפרש בין זרמיהם (), ולכן נשארים שלושה נעלמים ושלוש משוואות.
•מתחי צמתים: כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע, . כלומר משוואה אחת.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואת צומת אחת ב-A.
1. קוטביות המקורות. ב- הקו הארוך (ההדק החיובי) למעלה. ב- הקו הארוך למטה, כלומר ההדק החיובי של פונה כלפי מטה (אל והאדמה) וההדק השלילי כלפי מעלה (אל והצומת A). מקור הזרם מזרים כלפי מעלה, אל הצומת A.
2. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט.
•: הזרם בענף השמאלי, יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך אל A וחוזר דרך . הנגדים בטור: . לכן .
• ו-: זורמים מ-A כלפי מטה אל האדמה.
•: הזרם בענף הימני, נסמן אותו זורם מ-A דרך אל ההדק השלילי של , דרך המקור אל ההדק החיובי, ודרך אל האדמה. לפי חוק המתחים לאורך הענף, מ-A עד האדמה: יורדים על , עולים במעבר מההדק השלילי לחיובי, ויורדים על :
, ולכן .
3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A (נכנסים = יוצאים):
4. פותרים את המשוואה עבור . מעבירים אגפים:
5. בדיקה (ערכי הזרמים):
, , , .
נכנסים: ; יוצאים: . חוק הזרמים מתקיים. כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.
תשובה:
סעיף ב
(ספק), (ספק)
נתון מסעיף א: , , .
מבוקש: ההספק בכל מקור מתח, והאם הוא ספק או צרכן.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: החיצים של ושל מראים באיזה הדק נכנס הזרם לכל מקור ובאיזה הוא יוצא.
הכלל: מקור שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו מספק אנרגיה; מקור שהזרם נכנס להדק החיובי שלו צורך אנרגיה. ההספק הוא .
1. המקור : הזרם חיובי, כלומר הוא אכן יוצא מההדק החיובי של (למעלה, אל ).
הוא ספק אנרגיה.
2. המקור : הזרם חיובי בכיוון שסימנו: מ-A דרך נכנס להדק השלילי של ויוצא מההדק החיובי שלו אל . הזרם יוצא מההדק החיובי.
הוא ספק אנרגיה.
3. בדיקת מאזן הספקים (נשלים את מקור הזרם מסעיף ג, ):
הספק בנגדים: .
הספק המקורות: . המאזן מתקיים.
תשובה: , ספק; , ספק.
סעיף ג
, ספק אנרגיה
נתון: , והמתח על מקור הזרם הוא המתח בין A לאדמה, (מסעיף א).
מבוקש: ההספק של מקור הזרם, והאם הוא ספק או צרכן.
1. בסרטוט המסומן מסעיף א רואים שמקור הזרם מחובר בין הקו של (למטה) לקו של הצומת A (למעלה), והחץ שלו מכוון כלפי מעלה: הזרם יוצא מהמקור אל הצומת A.
2. ההספק:
3. נימוק: הזרם יוצא מהמקור בהדק שבו הפוטנציאל גבוה יותר (). כלומר המקור "דוחף" מטען מפוטנציאל נמוך לפוטנציאל גבוה, ומעניק לו אנרגיה. לכן הוא ספק אנרגיה (כמו מקור מתח שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו).
תשובה: ; מקור הזרם הוא ספק אנרגיה, כי הזרם יוצא ממנו אל הצומת שבו המתח חיובי.
סעיף ד
, ,
נתון: ב-, , הטמפרטורה החדשה .
מבוקש: ההספק בנגד במצב חם. לשם כך נמצא קודם את ההתנגדות החדשה, ואחר כך את המתח החדש בצומת A (כי שינוי הנגד משנה את חלוקת הזרמים).
1. ההתנגדות במצב חם:
2. המתח החדש בצומת A. הסרטוט המסומן מסעיף א לא משתנה: עדיין צומת לא ידוע אחד, A. המשוואה מסעיף א נשארת אותה משוואה, רק מתחלף ב-:
3. ההספק בנגד:
4. בדיקה: הזרם בנגד , ו-. (במצב קר ההספק בנגד היה ; ההתנגדות עלתה, הזרם בנגד ירד וההספק ירד מעט.)
תשובה: (, ).
שאלה 2 · העברת הספק מרבי לנגד עומס
במעגל שבאיור לשאלה 2 הנגד צורך הספק מרבי.
ידוע שההספק המרבי המתפזר בנגד הוא .

חשבו את התנגדות הנגד .
חשבו את ערך מקור המתח .
חשבו את ההספק שמספק כל אחד ממקורות המתח למעגל.
מהי נצילות המעגל (היחס בין ההספק המתפתח בעומס לסך כל ההספקים שמספקים מקורות המתח)?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , , , ; הנגד מקבל הספק מרבי.
מבוקש: .
תנאי ההספק המרבי: נגד עומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל, כפי שהיא נראית מהדקי העומס: .
ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר . נקרא להם (ההדק העליון) ו- (ההדק התחתון). מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה (בסעיף זה) וגם את מתח הריקם (בסעיף ב).
בחירת השיטה. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן את מוצאים בצמצום טורי-מקבילי של הנגדים, אחרי שמאפסים את המקורות הבלתי תלויים.
1. המעגל החדש. מאפסים את שני מקורות המתח ומסרטטים את המעגל מחדש: כל מקור מתח מוחלף בקצר (תיל). נשארים רק הנגדים, ו- מסומן בין ההדקים:

2. מה רואים מההדקים לפי הצבעים. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים בלבד:
•הקו של (הצומת העליון): אליו מחוברים הקצה הימני של , הקצה העליון של והקצה השמאלי של .
•הקו של (הצומת התחתון): הוחלף בקצר, ולכן הקצה השמאלי של התחבר אל הקו התחתון. אליו מחוברים גם הקצה התחתון של והקצה השמאלי של .
•הקו הימני: הוחלף בקצר, ולכן הקצה הימני של והקצה הימני של נמצאים על אותו קו.
לכן ו- מחוברים כל אחד ישירות בין ל-, ו- ו- מחוברים בטור ביניהם דרך הקו הימני: שלושה ענפים במקביל בין ההדקים.
•הענף של : רק .
•הנגד .
•הענף של : ו- בטור: .
3. התנגדות תבנין:
4. לכן .
תשובה:
סעיף ב
נתון: (סעיף א), .
מבוקש: . הדרך: מההספק נמצא את המתח על , ממנו את מתח תבנין, ומנוסחת מתח תבנין (מילמן) נחלץ את .
1. המתח על העומס:
והזרם בעומס: .
2. מתח תבנין. כאשר , מתח תבנין מתחלק שווה בשווה בין ל-, ולכן:
(ההספק קובע רק את גודל המתח. ניקח את הצומת העליון חיובי ביחס לתחתון, בהתאם לקוטביות שבאיור: שני המקורות מחוברים בהדק החיובי כלפי מעלה. הסימן ההפוך, , היה נותן , כלומר מקור בקוטביות הפוכה לסימון שבאיור.)
סימון על הסרטוט (מתח תבנין). מתח תבנין הוא מתח הריקם בין אותם הדקים ו- מסעיף א, כש- מנותק והמקורות במקומם:

•הקו של (הקו התחתון) הוא נקודת הייחוס (), ולכן הפוטנציאל של הקו של הוא בדיוק . הקוטביות: חיובי ביחס ל-.
•ההדק השלילי של מחובר לקו התחתון, ולכן הקו שבין ההדק החיובי של ל- נמצא בפוטנציאל .
•שני הקטעים הצבועים מימין (בין ל- ובין ל-) נמצאים בתוך ענף טורי אחד, ואין בהם פיצול זרם.
בחירת השיטה. כש- מנותק נשארים במעגל שני חוגים, כלומר שתי משוואות בשיטת זרמי החוגים. בשיטת מתחי הצמתים יש צומת לא ידוע אחד בלבד, הקו של : שלושה ענפים מחוברים במקביל בין ל-. משוואת הצומת היחידה הזאת היא נוסחת מילמן.
3. מתח תבנין לפי מילמן (העומס מנותק, שלושה ענפים במקביל בין הצמתים):
מציבים :
4. בדיקה עם מחובר (משוואת צומת לצומת העליון):
ו-, כנתון.
תשובה:
סעיף ג
,
נתון: , , המתח בין הצמתים (הצומת העליון חיובי).
מבוקש: ההספק של כל מקור.
סימון על הסרטוט. עכשיו מחובר. מסמנים את הפוטנציאל של כל קו ואת הזרמים של שני המקורות:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (), והצומת העליון נמצא ב- (סעיף ב).
•הקו שבין ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של מחובר לקו התחתון.
•בענף הימני, הקו שבין להדק החיובי של נמצא ב-, והקו שבין להדק השלילי נמצא ב-. ההפרש ביניהם הוא . (הערכים נובעים מהזרם שנחשב בשלב 2.)
•החיצים: יוצא מ- ועובר דרך אל הצומת העליון. יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך אל הצומת העליון וחוזר מהקו התחתון דרך .
בחירת השיטה. מתח הצומת כבר ידוע, ולכן אין צורך במערכת משוואות: כל זרם מתקבל מחוק אוהם על הנגדים שבענף שלו, מהפרש הפוטנציאלים שבסרטוט.
1. זרם המקור . נסמן את יוצא מההדק החיובי של , דרך אל הצומת העליון. לפי חוק אוהם על :
2. זרם המקור . נסמן את יוצא מההדק החיובי של , דרך אל הצומת העליון וחוזר דרך :
מכאן הפוטנציאלים שבסרטוט: ו-.
שני הזרמים חיוביים ויוצאים מההדקים החיוביים, ולכן שני המקורות מספקים הספק.
3. בדיקת מאזן: , וגם .
תשובה: ,
סעיף ד
הנצילות היא היחס בין ההספק בעומס לבין ההספק הכולל של המקורות (סעיף ג):
הנצילות נמוכה: רוב ההספק מתבזבז על (). (במעגל השקול של תבנין הנצילות בהספק מרבי היא ; במעגל המקורי יש הפסדים נוספים בנגדים, ולכן כאן היא נמוכה בהרבה.)
תשובה:
שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות
באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי:

חשבו את המתח ביחס לאדמה.
חשבו את הזרמים המסומנים במעגל ורשמו אותם בהצגה פולארית (גודל וזווית).
חשבו את ההספקים הפעיל, ההיגבי והנדמה המתפתחים בכל אחד ממקורות המתח וקבעו עבור כל אחד מהם אם הוא מספק אנרגיה או צורך אנרגיה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: מתח הצומת ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, ולכן הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.
•ההדק השלילי של כל מקור מחובר לקו התחתון. לכן הקו שבין ל- נמצא בפוטנציאל , והקו שבין ל- נמצא בפוטנציאל . שני אלה ידועים.
•הקו האמצעי העליון, בין , והענף האמצעי, הוא הצומת : הנעלם היחיד.
•שלושת הקטעים הקצרים הנותרים (בין ל-, בין ל- ובין ל-) נמצאים בתוך ענפים טוריים, ואין בהם פיצול זרם. כל ענף נכנס למשוואה כעכבה אחת.
•הזרמים , , בכיווני החיצים שבאיור.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•זרמי חוגים: שני חוגים (שמאלי וימני), כלומר שתי משוואות.
•מתחי צמתים: צומת לא ידוע אחד, , כלומר משוואה אחת.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. עכבות הענפים:
•ענף שמאל: .
•ענף ימין: .
•ענף אמצעי: .
2. המקור בצורה קרטזית:
.
3. כיווני הזרמים (כמו באיור): מ- אל הצומת X, מהצומת X אל ההדק החיובי של , מ-X כלפי מטה אל האדמה. לפי חוק אוהם:
4. חוק הזרמים בצומת X: , ולאחר סידור:
5. ההולכות: , .
סכום: .
6. אגף ימין:
סכום: .
7. פותרים:
ובצורה קרטזית: .
תשובה: ()
סעיף ב
, ,
נתון: (סעיף א), והעכבות , .
מבוקש: בכיוונים המסומנים באיור.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: כל זרם עובר בענף טורי אחד, ולכן הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הענף חלקי עכבת הענף.
1. הזרם (מ- אל X):
2. הזרם (מ-X אל ):
3. הזרם (מ-X כלפי מטה):
4. בדיקה (חוק הזרמים): . מתקיים.
תשובה: , ,
סעיף ג
: , , , מספק. : (מספק), (נצרך),
נתון: , (יוצא מההדק החיובי של ), , (נכנס להדק החיובי של ).
מבוקש: , , של כל מקור, והאם הוא מספק או צורך.
ההספק המרוכב: ( הצמוד: אותו גודל, זווית בסימן הפוך). כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי, הוא ההספק שמספק המקור; כאשר הזרם נכנס להדק החיובי, הוא ההספק שצורך המקור.
1. המקור (הזרם יוצא מההדק החיובי):
, , .
, ולכן מספק אנרגיה (וגם מספק הספק היגבי).
2. המקור (הזרם נכנס להדק החיובי):
זהו ההספק שהמקור צורך. ההספק הפעיל הנצרך שלילי, כלומר מספק הספק פעיל . ההספק ההיגבי הנצרך חיובי: צורך הספק היגבי . ההספק הנדמה: .
מבחינת אנרגיה (הספק פעיל) גם הוא ספק.
3. בדיקת מאזן:
הספק פעיל בנגדים: , ו- (עד עיגול).
הספק היגבי: בסלילים , בקבל , סה"כ ; במקורות: .
תשובה: : , , , מספק אנרגיה. : , (נצרך), , מספק אנרגיה (הספק פעיל).
שאלה 4 · תהודה במעגל RLC מקבילי
באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי המוזן ממקור מתח חילופין בעל תדירות שאפשר לשנותה בטווח ערכים רחב.

מהי התדירות שעבורה המעגל ימצא בתהודה?
מהו גודל המתח במצב תהודה?
מהו ההספק הכולל המתפזר במעגל במצב תהודה?
מהו גורם ההספק של המעגל במצב תהודה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: תדירות התהודה.
המעגל בתהודה כאשר ההיגב הכולל מתאפס, כלומר כאשר במעגל ה-LC המקבילי. אז הסליל והקבל במקביל שקולים לנתק (עכבה אינסופית), והמעגל כולו התנגדותי.
1. הנוסחה:
2. הצבה: , .
3. בדיקה: , . שווים.
תשובה:
סעיף ב
נתון: בתהודה הענף המקבילי שקול לנתק (סעיף א).
מבוקש: , המתח על הענפים המקביליים.
1. המעגל השקול בתהודה: נשארים רק בטור עם , ו- הוא המתח על .
2. מחלק מתח:
(המתח בפאזה עם מתח המקור, כי בתהודה המעגל התנגדותי טהור. נתייחס ל- כערך יעיל, ולכן גם הוא ערך יעיל.)
תשובה:
סעיף ג
נתון: בתהודה המעגל שקול ל-, (ערך יעיל).
מבוקש: ההספק הכולל.
1. הזרם מהמקור:
2. ההספק הכולל:
3. בדיקה לפי רכיבים: , ; סכום . הסליל והקבל אינם צורכים הספק פעיל.
תשובה:
סעיף ד
בתהודה ההיגבים של הסליל והקבל מבטלים זה את זה, והעכבה הכוללת שהמקור רואה היא התנגדותית טהורה: . לכן הזרם בפאזה עם המתח, :
בדיקה: .
תשובה: גורם ההספק הוא .
שאלה 5 · צרכן תלת־מופעי מאוזן בחיבור כוכב
באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי המחובר בצורת כוכב המוזן מרשת תלת-מופעית המחוברת בצורת כוכב. שלוש העכבות בצרכן זהות.
נתון: . , , .

סרטטו את משולש העכבות של העכבה .
מהו ערכו של המתח ? הציגו בצורה פולארית (גודל וזווית).
מה ערכו של המתח ? מה שמו של מתח זה?
מהם הערכים של הזרמים , , ? הציגו בצורה פולארית (גודל וזווית).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
משולש ישר זווית: (ניצב אופקי), (ניצב אנכי כלפי מעלה), (יתר), זווית
נתון: .
מבוקש: משולש העכבות, כלומר פירוק העכבה לרכיב התנגדותי ולרכיב היגבי.
1. מעבר לצורה קרטזית:
כלומר . הזווית חיובית, ולכן ההיגב השראי (העכבה היא נגד בטור עם סליל).
2. המשולש: משולש ישר זווית שבו:
•הניצב האופקי (על ציר הממשי) הוא ;
•הניצב האנכי, כלפי מעלה (כי ההיגב השראי), הוא ;
•היתר הוא , והזווית בינו לבין הניצב היא .
תשובה: משולש ישר זווית: , (השראי, כלפי מעלה), יתר , זווית .
סעיף ב
נתון: שלושה מקורות שגודלם ומוזזים זה מזה ב-; שלוש עכבות זהות .
מבוקש: המתח בין נקודת הכוכב של המקור () לנקודת הכוכב של הצרכן ().
1. מתח בין נקודות האפס לפי מילמן (שלושה ענפים בין ל-, בכל אחד מקור ועכבה ; הקוטב החיובי של כל מקור פונה אל הקו):
2. סכום המתחים:
3. לכן . זו התכונה של מערכת מאוזנת: מקור סימטרי ועומס סימטרי, ונקודות הכוכב נמצאות באותו פוטנציאל.
תשובה:
סעיף ג
; מתח שלוב (מתח קו)
נתון: , .
מבוקש: המתח בין הקו A לקו C. החץ באיור מצביע אל קו A, ולכן .
1. כל מתח מופע נמדד מנקודת הכוכב אל הקו, ולכן:
2. הצבה:
3. מעבר לצורה פולארית:
,
בדיקה: גודל המתח השלוב הוא כפול מתח המופע: .
4. שם המתח: זהו מתח שלוב (מתח קו), המתח בין שני מוליכי קו.
תשובה: , מתח שלוב (מתח קו).
סעיף ד
, ,
נתון: (סעיף ב), ולכן על כל עכבה בצרכן נופל בדיוק מתח המופע של המקור המתאים. .
מבוקש: זרמי הקווים, בכיוון החצים (מהמקור אל הצרכן).
בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופע, ולפי חוק אוהם על כל עכבה:
1.
2.
3.
4. בדיקה: שלושה זרמים שווים בגודלם ומוזזים ב-, ולכן סכומם אפס, כמו שצריך במערכת כוכב ללא מוליך אפס. כל זרם מפגר ב- אחרי מתח המופע שלו (עומס השראי).
תשובה: , ,
שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר
באיור א' לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית חד-שטפית. באיור ב' לשאלה 6 מוצג אופיין המתאר את צפיפות השטף המגנטי, , בתלות עוצמת השדה המגנטי, . בקורה השמאלית של הליבה כרוך סליל בעל 900 כריכות ובו זורם זרם . התנגדות הסליל היא . הסליל מחובר למקור מתח דרך פוטנציומטר . הליבה כוללת חריץ אוויר באורך . צפיפות השטף המגנטי בליבה .
נתון: ממדי המסגרת החיצונית של הליבה: . ממדי המסגרת הפנימית: .
עומק הליבה . אורך חריץ האוויר . . .
הערה: בחישובכם, הזניחו את אורך חריץ האוויר יחסית לאורך המסלול המגנטי בליבה.


מהי החלחלות היחסית של החומר הפרו-מגנטי ממנו עשויה הליבה המגנטית?
מהו המיאון המגנטי של הליבה? מהו המיאון המגנטי של חריץ האוויר?
מהו הזרם ? מהי התנגדות הפוטנציומטר? (קרי: לכמה הוא מכוון)
מכוונים את הפוטנציומטר ל- . מהי צפיפות השטף המגנטי בליבה במצב זה?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: בליבה, ועקום המגנוט באיור ב'.
מבוקש: של חומר הליבה בנקודת העבודה.
1. קוראים מהעקום את עוצמת השדה המתאימה ל-: העקום חוצה את קו ב-.
2. החלחלות המוחלטת:
3. החלחלות היחסית:
תשובה:
סעיף ב
,
נתון: מסגרת חיצונית , פנימית , עומק , , .
מבוקש: המיאון של הליבה ושל החריץ. לשם כך צריך את שטח החתך ואת אורך המסלול המגנטי הממוצע.
1. רוחב הקורות:
וגם . כל הקורות ברוחב .
2. שטח החתך:
3. אורך המסלול הממוצע (במרכז הקורות): צלעות המלבן האמצעי הן ו-:
(לפי ההערה מזניחים את לעומת .)
4. מיאון הליבה:
בדיקה בדרך שנייה: .
5. מיאון חריץ האוויר (, אותו שטח חתך):
מיאון החריץ גדול פי בערך ממיאון הליבה כולה, אף שאורכו קטן פי 320.
תשובה: ,
סעיף ג
,
נתון: , , , , , , התנגדות הסליל .
מבוקש: הזרם בסליל ומצב הפוטנציומטר.
1. השטף:
2. הכא"מ המגנטי הדרוש (חוק אוהם המגנטי; הליבה והחריץ בטור):
בדיקה בדרך שנייה (חוק אמפר): .
3. הזרם:
4. הפוטנציומטר. התנגדות הסליל אפס, ולפי מבנה השאלה כל המתח נופל על הפוטנציומטר, והזרם נקבע לפי חוק אוהם (מזניחים את היגב הסליל):
ערך זה בתוך תחום הפוטנציומטר ().
תשובה: , הפוטנציומטר מכוון ל-.
סעיף ד
(בערך )
נתון: , , , , , עקום המגנוט.
מבוקש: בליבה. כשהזרם משתנה, משתנה גם נקודת העבודה על העקום, ולכן אינה נשארת . נמצא את מתוך חוק אמפר יחד עם העקום.
1. הזרם החדש והכא"מ המגנטי:
2. חוק אמפר (אותו בליבה ובחריץ, כי השטח זהה):
זו משוואה אחת עם שני נעלמים; הקשר השני בין ל- הוא עקום המגנוט.
3. ניסוי וטעייה על העקום (מחשבים את הדרוש לכל נקודה):
•, מהעקום : , קטן מ-.
•, מהעקום : , גדול מ-.
4. אינטרפולציה בין שתי הנקודות: , ולכן ו-.
בדיקה: .
5. הערה: רוב הכא"מ המגנטי נופל על חריץ האוויר, ולכן התוצאה לא רגישה לדיוק הקריאה מהעקום. אילו הנחנו ש- נשארת קבועה, היינו מקבלים , ערך קרוב.
תשובה:
שאלה 7 · מעגל עם מקור ישר ומקור חילופין
באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:
נתון: ,

הציגו ביטוי למתח על הנגד, .
חשבו את ערכו הממוצע של המתח .
חשבו את ערכו היעיל של המתח .
חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: , עם הקוטביות שבאיור: בצד הצומת העליון (בין , ו-), בצד המקור .
בחירת השיטה. במעגל שני מקורות בתדירויות שונות (ישר וחילופין). פאזורים מתארים אות בתדירות אחת בלבד, ולכן אי אפשר לכתוב משוואת צמתים או חוגים אחת לשני המקורות יחד. משתמשים בעיקרון הסופרפוזיציה: מחשבים את התגובה לכל מקור לבד, כשהמקור השני מאופס (מקור מתח מוחלף בקצר), ומחברים בתחום הזמן. לכל מעגל חלקי יש סרטוט משלו. נסמן את הצומת העליון X ואת הצומת התחתון כייחוס. ההדק החיובי של למעלה (מחובר ל-).
שלב 1: המקור הישר לבד ( מקוצר).

• הוחלף בקצר (תיל). בזרם ישר הסליל הוא קצר, ולכן גם הוא סורטט כתיל. הקבל הוא נתק, ולכן הענף שלו נפתח (שני הדקים פתוחים).
•הקו התחתון הוא . דרך המקוצר גם הקצה הימני של נמצא על הקו הזה.
•ההדק החיובי של , הסליל והצומת X הם עכשיו קו אחד, בפוטנציאל .
•נשאר חוג אחד: , והקו התחתון. החץ מסמן את הזרם בו.
1. לפי הסרטוט, , והצד הימני של באפס.
2. (זרם מ-X דרך ימינה).
שלב 2: מקור החילופין לבד ( מקוצר).

• הוחלף בקצר, ולכן הקצה השמאלי של הסליל התחבר אל הקו התחתון ().
•הקו שבין להדק החיובי של נמצא בפוטנציאל הפאזור של המקור, (ערך יעיל, ייחוס סינוס).
•הצומת X הוא הנעלם היחיד, . מהסרטוט רואים שהסליל והקבל מחוברים שניהם בין X לקו התחתון, כלומר במקביל.
•החץ : הזרם מ- דרך אל X.
1. היגבים ב-:
, .
2. הסליל מחובר בין X לייחוס, במקביל לקבל:
(ההקבלה קיבולית, כי .)
3. המקור מזין את בטור עם . הזרם מ- דרך אל X: .
4. המתח על בקוטביות שבאיור ( בצד X) הפוך לכיוון הזרם הזה, ולכן:
בדיקה בדרך שנייה (משוואת צומת ב-X): נותן , ו-.
5. ערך שיא: .
תשובה:
סעיף ב
הערך הממוצע של רכיב סינוסי לאורך מחזור שלם הוא אפס, ולכן הממוצע של הוא רכיב הזרם הישר בלבד (סעיף א):
תשובה:
סעיף ג
נתון: ; הערך היעיל של הרכיב הסינוסי: .
מבוקש: הערך היעיל של אות שהוא סכום של רכיב ישר ורכיב סינוסי.
1. הנוסחה: לאות המורכב מרכיב ישר ורכיב סינוסי:
2. הצבה:
תשובה:
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח עליו (סעיף ג):
בדיקה: הספק הרכיב הישר ועוד הספק רכיב החילופין , סה"כ .
תשובה:
שאלה 8 · אנרגיה בסלילים וקבלים במצב מתמיד
באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:
כאשר המפסק S פתוח וכל תופעות המעבר תמו, בקבל אגור מטען של .

כמה אנרגיה אגורה בכל אחד מהסלילים במעגל?
חשבו את קיבולת הקבל . הנחיה: יש לחשב תחילה את המתח על הקבל.
סוגרים את המפסק, ממתינים שכל תופעות המעבר יסתיימו.
כמה אנרגיה אגורה בכל קבל ובכל סליל? יש לנמק, תשובה ללא נימוק לא תתקבל.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ,
נתון: , , , , , , , , המפסק S פתוח, מצב מתמיד.
מבוקש: האנרגיה בכל סליל, . לשם כך צריך את הזרם בכל סליל.
במצב מתמיד בזרם ישר: סליל = קצר, קבל = נתק.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בתיל (קצר). הקבלים נשארים בסרטוט, אבל הם נתק: לא זורם דרכם זרם, ועליהם יכול להיות מתח. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•G הוא הצומת התחתון, שאליו מחובר ההדק השלילי של . הוא נקודת הייחוס (). כיוון ש- ו- הם קצר, כל הקו התחתון, מהפינה השמאלית ועד הפינה הימנית, הוא קו אחד בצבע אחד. דרך (קצר) גם הצד השמאלי של המפסק הפתוח נמצא על הקו הזה.
•T הוא הצומת העליון שאליו מחובר : הקו העליון מהצד הימני של המפסק עד .
•הקו שבין להדק החיובי של נמצא ב-.
•הקו הימני העליון (בין , ו-) הוא קו נפרד, וגם הקטע שבין שני הקבלים.
•המפסק פתוח, ולכן בענף של לא זורם זרם.
בחירת השיטה. לפי הצבעים, בין T ל-G מחוברים שני ענפים: , והענף בטור. ביחד הם בטור עם ו-. זהו מעגל טורי-מקבילי פשוט, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקה התנגדות שקולה, ואחריה חוק אוהם לכל ענף.
1. מבנה המעגל.
•: המפסק פתוח, ולכן קצה אחד של מנותק. אין בו זרם: .
• מחובר מ-T אל הצד השמאלי של , ו- (קצר) מחבר אותו אל G. לכן מחובר בין T ל-G.
• מוביל מ-T אל הצומת העליון של ; יורד אל הצד הימני של , ו- (קצר) מחזיר אל G. לכן הענף מחובר בין T ל-G.
•הקבלים (נתק) אינם מוליכים זרם.
2. התנגדות שקולה:
3. זרם המקור ומתח הצומת T:
זה הפוטנציאל של הקו של T בסרטוט.
4. זרמי הסלילים:
בטור עם : .
בטור עם : .
בדיקה: .
הפוטנציאל של הקו הימני העליון: .
5. האנרגיות:
תשובה: , ,
סעיף ב
()
נתון: (סעיף א), , , .
מבוקש: . הדרך: המתח על שרשרת הקבלים, המתח על , ומהם המתח על .
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (המפסק עדיין פתוח).
1. המתח על שרשרת הקבלים. הקבלים ו- בטור. לפי הצבעים, הקצה העליון של השרשרת נמצא על הקו של (יחד עם הקצה העליון של ), והקצה התחתון על הקו של . כלומר השרשרת מחוברת במקביל ל-. לכן:
2. המתח על :
3. המתח על (חוק המתחים):
כלומר הקטע שבין שני הקבלים בסרטוט נמצא בפוטנציאל .
4. הקיבול. בקבלים בטור המטען זהה: .
5. בדיקה: הקיבול השקול , ו-. מתאים.
תשובה:
סעיף ג
, ,
נתון: המפסק S סגור, מצב מתמיד (סליל = קצר, קבל = נתק).
מבוקש: האנרגיה בכל רכיב אוגר.
המעגל במצב המתמיד החדש. מסרטטים שוב: המפסק סגור (מסורטט כתיל), והסלילים קצר. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•עכשיו T מחובר דרך המפסק, ו- אל G בלי אף נגד בדרך. לכן כל הקו העליון והקו התחתון הם קו אחד, ב-.
•גם הקו הימני העליון והקטע שבין הקבלים נמצאים ב- (שלב 3 מראה שאין בענפים האלה זרם ואין על הקבלים מתח), ולכן כל המעגל צבוע בצבע אחד, חוץ מהקו שבין להדק החיובי של , שנמצא ב-.
•החיצים מראים את המסלול של הזרם : דרך אל T, שמאלה דרך המפסק, למטה דרך וימינה דרך אל ההדק השלילי של . ב- ובענף של הזרם אפס.
בחירת השיטה. הסרטוט מראה קצר בין T ל-G. אין צורך במערכת משוואות: כל מתח המקור נופל על , וכל נגד ששני קצותיו על אותו קו לא מוליך זרם.
1. מה משתנה כשהמפסק נסגר. (קצר) מחבר עכשיו את הצומת העליון T אל הפינה השמאלית התחתונה, ומשם (קצר) ממשיך אל G. נוצר קצר בין T ל-G דרך ו-, ולכן .
2. הזרם במקור: כל מתח המקור נופל על :
הזרם זורם מ-T דרך ו- חזרה אל ההדק השלילי של המקור.
3. שאר הענפים:
• מחובר בין שתי נקודות שמקוצרות זו לזו (T והפינה השמאלית התחתונה, דרך ), ולכן אין בו זרם. כל עוברים ב- וב-.
•על הענף (עם ) המתח , ולכן אין בו זרם: .
•המתח על אפס, ולכן גם המתח על שרשרת הקבלים אפס. שני הקבלים בטור נושאים אותו מטען , ו- מחייב : הקבלים מתפרקים לגמרי דרך ו-.
4. האנרגיות:
תשובה: (זרם דרך הקצר שיוצרים ו-); ו-, כי המתח על הענף הימני מתאפס.