דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2020 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2020 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בבחינה זו, מותר לך לענות על מספר שאלות כרצונך, אך סך כל הנקודות שתוכל לצבור בכלל הבחינה לא יעלה על 120.

ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

בכל מקרה הציון הסופי לא יעלה על 100.

בשאלון זה תשע שאלות.

השב עליהן וכתוב את תשובותיך במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם מקורות זרם ומתח

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשב את מפל המתח על נגד R1R_1.

(8 נקודות)
ב.

חשב את ההספקים בכל אחד מהמקורות. קבע איזה מהמקורות הוא מקור ואיזה הוא עומס.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VR1=103≈3.33 VV_{R1}=\frac{10}{3}\approx3.33\,\text{V}

נתון: I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, I2=0.4 mAI_2=0.4\,\text{mA}, V=10 VV=10\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega.

מבוקש: המתח על R1R_1.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה צבעים, כלומר ארבעה פוטנציאלים.

•VAV_A - הקו השמאלי שבין I1I_1, R1R_1 ו-R2R_2.

•VBV_B - הקו האמצעי שבין R2R_2, I2I_2 וההדק החיובי של VV. מקור המתח מחובר בין הקו הזה להארקה, וההדק החיובי שלו כלפי מעלה, ולכן VB=10 VV_B=10\,\text{V} ידוע.

•VTV_T - הקו העליון, המחבר את I1I_1, I2I_2 ו-R3R_3.

•החיצים הכחולים: הזרם IR2I_{R2} דרך R2R_2 מ-BB אל AA (מימין לשמאל), והזרם IR1I_{R1} דרך R1R_1 מ-AA כלפי מטה להארקה. מקור הזרם I1I_1 מוציא זרם מ-AA כלפי מעלה.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים מהסרטוט:

•מתחי צמתים: שני פוטנציאלים לא ידועים, VAV_A ו-VTV_T (VBV_B קבוע על ידי מקור המתח). אל הקו העליון מחוברים רק שני מקורות הזרם ו-R3R_3, ולכן VTV_T נמצא לבד, בלי קשר ל-VAV_A. בשביל המתח על R1R_1 צריך משוואה אחת בלבד - בצומת AA.

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, אבל שני מקורות הזרם קובעים שניים מהם, כך שגם כאן נשארת משוואה אחת.

בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר במתחי צמתים, כי המבוקש הוא מתח, והפוטנציאלים המסומנים ישמשו גם בסעיף ב.

1. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת AA (נכנס = יוצא): נכנס IR2I_{R2}, ויוצאים I1I_1 ו-IR1I_{R1}. כל זרם נגד כותבים לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבקצותיו:

VB−VAR2=I1+VAR1\frac{V_B-V_A}{R_2}=I_1+\frac{V_A}{R_1}

2. מציבים (מתח ב-V\text{V}, התנגדות ב-kΩ\text{k}\Omega, זרם ב-mA\text{mA}):

10−VA5=1+VA10\frac{10-V_A}{5}=1+\frac{V_A}{10}

כופלים ב-10: 20−2VA=10+VA ⇒ 3VA=1020-2V_A=10+V_A\ \Rightarrow\ 3V_A=10

VA=103≈3.33 VV_A=\frac{10}{3}\approx3.33\,\text{V}

3. R1R_1 מחובר בין הקו של VAV_A לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן המתח עליו הוא VAV_A. הזרם דרכו:

IR1=VAR1=3.33310=0.333 mAI_{R1}=\frac{V_A}{R_1}=\frac{3.333}{10}=0.333\,\text{mA} (כלפי מטה, בכיוון החץ).

בדיקה: הזרם דרך R2R_2 הוא IR2=10−3.3335=1.333 mAI_{R2}=\frac{10-3.333}{5}=1.333\,\text{mA}, ואכן 1.333=1+0.3331.333=1+0.333.

תשובה: VR1=103≈3.33 VV_{R1}=\frac{10}{3}\approx3.33\,\text{V} (ההדק העליון של R1R_1 חיובי).

סעיף ב

תשובה:

PI1≈10.67 mWP_{I1}\approx10.67\,\text{mW}, PI2=1.6 mWP_{I2}=1.6\,\text{mW}, PV≈17.33 mWP_V\approx17.33\,\text{mW} - שלושתם מספקים הספק (מקורות), אין עומס בין המקורות.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובתוצאותיו: VA=103 VV_A=\frac{10}{3}\,\text{V}, VB=10 VV_B=10\,\text{V}. נשאר למצוא את VTV_T, הפוטנציאל של הקו העליון.

כלל: מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק שמתחו גבוה יותר (הזרם "עולה" במתח בתוך המקור); אחרת הוא צורך הספק (עומס).

1. מתח הצומת העליון (חוק הזרמים בקו של VTV_T): שני מקורות הזרם מזרימים אל הצומת העליון I1+I2I_1+I_2, והזרם הזה יכול לצאת ממנו רק דרך R3R_3 להארקה:

IR3=I1+I2=1+0.4=1.4 mAI_{R3}=I_1+I_2=1+0.4=1.4\,\text{mA}

VT=IR3⋅R3=1.4⋅10=14 VV_T=I_{R3}\cdot R_3=1.4\cdot10=14\,\text{V}

2. מקור הזרם I1I_1: הזרם נכנס אליו מ-AA (3.33 V3.33\,\text{V}) ויוצא אל TT (14 V14\,\text{V}). המתח על המקור:

VI1=VT−VA=14−103=323≈10.67 VV_{I1}=V_T-V_A=14-\frac{10}{3}=\frac{32}{3}\approx10.67\,\text{V}

PI1=VI1⋅I1=10.67⋅1=10.67 mWP_{I1}=V_{I1}\cdot I_1=10.67\cdot1=10.67\,\text{mW} - הזרם יוצא מהצד הגבוה, ולכן הוא מקור.

3. מקור הזרם I2I_2: נכנס מ-BB (10 V10\,\text{V}) ויוצא אל TT (14 V14\,\text{V}):

VI2=VT−VB=14−10=4 VV_{I2}=V_T-V_B=14-10=4\,\text{V}

PI2=VI2⋅I2=4⋅0.4=1.6 mWP_{I2}=V_{I2}\cdot I_2=4\cdot0.4=1.6\,\text{mW} - מקור.

4. מקור המתח VV: חוק הזרמים בצומת BB. מהצומת יוצאים הזרם דרך R2R_2 אל AA והזרם I2I_2 כלפי מעלה; הם מגיעים מההדק החיובי של VV:

IR2=VB−VAR2=10−3.3335=1.333 mAI_{R2}=\frac{V_B-V_A}{R_2}=\frac{10-3.333}{5}=1.333\,\text{mA}

IV=IR2+I2=1.333+0.4=1.733 mAI_V=I_{R2}+I_2=1.333+0.4=1.733\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן:

PV=V⋅IV=10⋅1.733=17.33 mWP_V=V\cdot I_V=10\cdot1.733=17.33\,\text{mW} - מקור.

5. בדיקת מאזן ההספקים: ההספק בנגדים

PR1=VA2R1=3.333210=1.11 mWP_{R1}=\frac{V_A^2}{R_1}=\frac{3.333^2}{10}=1.11\,\text{mW}, PR2=(VB−VA)2R2=6.66725=8.89 mWP_{R2}=\frac{(V_B-V_A)^2}{R_2}=\frac{6.667^2}{5}=8.89\,\text{mW}, PR3=VT2R3=14210=19.6 mWP_{R3}=\frac{V_T^2}{R_3}=\frac{14^2}{10}=19.6\,\text{mW}

סך הכול 1.11+8.89+19.6=29.6 mW1.11+8.89+19.6=29.6\,\text{mW}, וסכום הספקי המקורות 10.67+1.6+17.33=29.6 mW10.67+1.6+17.33=29.6\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: PI1≈10.67 mWP_{I1}\approx10.67\,\text{mW}, PI2=1.6 mWP_{I2}=1.6\,\text{mW}, PV≈17.33 mWP_V\approx17.33\,\text{mW}. שלושת המקורות מספקים הספק (פועלים כמקורות), ואף אחד מהם אינו עומס; כל ההספק (29.6 mW29.6\,\text{mW}) נצרך בנגדים.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל ישר

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשב את המתחים בצמתים a,ba,b.

(14 נקודות)
ב.

חשב את ההספקים של המקורות. איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}

נתון: V1=60 VV_1=60\,\text{V}, V2=40 VV_2=40\,\text{V}, I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}, R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מתחי הצמתים aa ו-bb ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה צבעים.

•הקו השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, וההדק השלילי שלו בהארקה, ולכן הפוטנציאל שלו 60 V60\,\text{V}. באותו אופן הקו הימני נמצא ב-V2=40 VV_2=40\,\text{V}.

•נשארים שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: VaV_a (הקו שבין R1R_1, R4R_4 והתחתית של I1I_1) ו-VbV_b (הקו שבין R2R_2, R3R_3 והראש של I1I_1).

•מקור הזרם I1I_1 מוציא זרם מ-aa ומכניס אותו ל-bb.

•החיצים הכחולים מראים את הכיוון שבו נכתוב את זרמי הנגדים: בצומת aa הזרמים דרך R1R_1 ו-R4R_4 נכנסים, ובצומת bb הזרמים דרך R2R_2 ו-R3R_3 יוצאים. (הכיוונים האלה נכונים: כל הזרמים יוצאים חיוביים.)

בחירת השיטה. סופרים נעלמים מהסרטוט:

•מתחי צמתים: שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b. כל אחד מהם מחובר רק לקווים שמתחם ידוע (60 V60\,\text{V}, 40 V40\,\text{V}) ולמקור הזרם, ולכן כל משוואה מכילה נעלם אחד בלבד.

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, ומקור הזרם I1I_1 (שמשותף לשני החוגים העליונים) מוריד נעלם אחד - נשארת מערכת של שתי משוואות.

לכן שיטת מתחי הצמתים פשוטה יותר, והיא גם נותנת ישירות את המבוקש. עובדים ב-V\text{V}, kΩ\text{k}\Omega, mA\text{mA}.

1. צומת aa (נכנס = יוצא): נכנסים זרמים דרך R1R_1 ו-R4R_4, ויוצא I1I_1:

60−Va20+40−Va5=6\frac{60-V_a}{20}+\frac{40-V_a}{5}=6

3−0.05Va+8−0.2Va=6 ⇒ 0.25Va=53-0.05V_a+8-0.2V_a=6\ \Rightarrow\ 0.25V_a=5

Va=50.25=20 VV_a=\frac{5}{0.25}=20\,\text{V}

2. צומת bb (נכנס = יוצא): נכנס I1I_1, ויוצאים זרמים דרך R2R_2 ו-R3R_3:

Vb−6010+Vb−4030=6\frac{V_b-60}{10}+\frac{V_b-40}{30}=6

0.1Vb−6+0.0333Vb−1.333=6 ⇒ 0.1333Vb=13.3330.1V_b-6+0.0333V_b-1.333=6\ \Rightarrow\ 0.1333V_b=13.333

Vb=13.3330.1333=100 VV_b=\frac{13.333}{0.1333}=100\,\text{V}

תשובה: Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PI1=480 mWP_{I1}=480\,\text{mW} (מקור), PV2=80 mWP_{V2}=80\,\text{mW} (מקור), PV1=120 mWP_{V1}=120\,\text{mW} (צרכן)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובפוטנציאלים Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}. הזרמים שלהלן זורמים בכיווני החיצים הכחולים שבסרטוט.

1. זרמי הנגדים (כיוון חיובי - מהצומת שמתחו גבוה אל הנמוך):

IR1=60−2020=2 mAI_{R1}=\frac{60-20}{20}=2\,\text{mA} (מהצומת השמאלי אל aa)

IR4=40−205=4 mAI_{R4}=\frac{40-20}{5}=4\,\text{mA} (מהצומת הימני אל aa)

IR2=100−6010=4 mAI_{R2}=\frac{100-60}{10}=4\,\text{mA} (מ-bb אל הצומת השמאלי)

IR3=100−4030=2 mAI_{R3}=\frac{100-40}{30}=2\,\text{mA} (מ-bb אל הצומת הימני)

2. מקור המתח V1V_1: מהצומת השמאלי יוצאים 2 mA2\,\text{mA} דרך R1R_1 ונכנסים אליו 4 mA4\,\text{mA} דרך R2R_2. העודף, 4−2=2 mA4-2=2\,\text{mA}, חייב לזרום מהצומת אל ההדק החיובי של V1V_1 ודרכו להארקה. הזרם נכנס בהדק החיובי, ולכן V1V_1 צורך הספק:

PV1=V1⋅I=60⋅2=120 mWP_{V1}=V_1\cdot I=60\cdot2=120\,\text{mW} - צרכן.

3. מקור המתח V2V_2: מהצומת הימני יוצאים 4 mA4\,\text{mA} דרך R4R_4 ונכנסים 2 mA2\,\text{mA} דרך R3R_3. החסר, 2 mA2\,\text{mA}, מגיע מההדק החיובי של V2V_2, כלומר הזרם יוצא מההדק החיובי:

PV2=V2⋅I=40⋅2=80 mWP_{V2}=V_2\cdot I=40\cdot2=80\,\text{mW} - מקור.

4. מקור הזרם I1I_1: מזרים 6 mA6\,\text{mA} מ-aa (20 V20\,\text{V}) אל bb (100 V100\,\text{V}), כלומר מעלה את המתח של הזרם:

PI1=(Vb−Va)⋅I1=(100−20)⋅6=480 mWP_{I1}=(V_b-V_a)\cdot I_1=(100-20)\cdot6=480\,\text{mW} - מקור.

5. בדיקת מאזן: הספק הנגדים

40220+2025+40210+60230=80+80+160+120=440 mW\frac{40^2}{20}+\frac{20^2}{5}+\frac{40^2}{10}+\frac{60^2}{30}=80+80+160+120=440\,\text{mW}

ומהמקורות: 480+80−120=440 mW480+80-120=440\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: מקור הזרם I1I_1 מספק 480 mW480\,\text{mW} (מקור), V2V_2 מספק 80 mW80\,\text{mW} (מקור), ו-V1V_1 צורך 120 mW120\,\text{mW} (צרכן).

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: זרם, הספק והשראות

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

א.

חשב את הזרם II ואת ההספק המתפתח בנגד RR.

(10 נקודות)
ב.

אם ידוע שערכו של הקבל הוא 0.5 μF0.5\,\mu\text{F}, חשב את ערכו של הסליל LL.

(5 נקודות)
ג.

רשום את משוואת הזרם שמצאת בסעיף א' במישור הזמן i(t)i(t).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Iˉ≈17.0∠−21.62∘ A\bar{I}\approx17.0\angle-21.62^\circ\,\text{A}, PR≈416.2 WP_R\approx416.2\,\text{W}

נתון: Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle0^\circ\,\text{V}, Iˉ1=8∠50∘ A\bar{I}_1=8\angle50^\circ\,\text{A}, XC=2 ΩX_C=2\,\Omega, R=4 ΩR=4\,\Omega, XL=3 ΩX_L=3\,\Omega. הערכים הם ערכים יעילים (כמו בנוסחאון: v(t)=2 Vsin⁡(ωt+θ)v(t)=\sqrt{2}\,V\sin(\omega t+\theta)).

מבוקש: הזרם Iˉ\bar{I} הנכנס לצירוף המקבילי R∥XLR\parallel X_L, וההספק בנגד.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל (במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה):

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•הקו שבין המקור V1V_1 לקבל מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle0^\circ\,\text{V}.

•הקו העליון מימין לקבל והקו שמעל RR ו-XLX_L מחוברים בחוט שעליו מסומן II, ולכן הם צבועים בצבע אחד: זהו צומת אחד, NN, והפוטנציאל שלו VˉN\bar{V}_N לא ידוע. גם מקור הזרם Iˉ1\bar{I}_1 מחובר אליו.

•RR ו-XLX_L מחוברים שניהם בין הקו של VˉN\bar{V}_N לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הם במקביל, והזרם Iˉ\bar{I} שבחוט הוא הזרם הנכנס לצירוף R∥XLR\parallel X_L.

•החץ הכחול: הזרם IˉC\bar{I}_C דרך הקבל, מ-V1V_1 אל NN. מקור הזרם Iˉ1\bar{I}_1 מזרים כלפי מעלה, אל NN.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, VˉN\bar{V}_N. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, ומקור הזרם קובע רק אחד מהם - נשארות שתי משוואות מרוכבות. לכן נבחר במתחי צמתים, ומחוק אוהם נקבל את Iˉ\bar{I}.

1. עכבות:

ZC=−jXC=−j2 ΩZ_C=-jX_C=-j2\,\Omega

Zp=R∥jXL=4⋅j34+j3=12∠90∘5∠36.87∘=2.4∠53.13∘=1.44+j1.92 ΩZ_p=R\parallel jX_L=\frac{4\cdot j3}{4+j3}=\frac{12\angle90^\circ}{5\angle36.87^\circ}=2.4\angle53.13^\circ=1.44+j1.92\,\Omega

2. חוק הזרמים בצומת NN (נכנסים IˉC\bar{I}_C ו-Iˉ1\bar{I}_1, יוצא Iˉ\bar{I}):

Vˉ1−VˉNZC+Iˉ1=VˉNZp\frac{\bar{V}_1-\bar{V}_N}{Z_C}+\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_N}{Z_p}

כלומר

VˉN(1ZC+1Zp)=Vˉ1ZC+Iˉ1\bar{V}_N\left(\frac{1}{Z_C}+\frac{1}{Z_p}\right)=\frac{\bar{V}_1}{Z_C}+\bar{I}_1

3. מחשבים כל איבר:

1ZC=1−j2=j0.5 S\frac{1}{Z_C}=\frac{1}{-j2}=j0.5\,\text{S}, 1Zp=1R+1jXL=0.25−j0.3333 S\frac{1}{Z_p}=\frac{1}{R}+\frac{1}{jX_L}=0.25-j0.3333\,\text{S}

1ZC+1Zp=0.25+j0.1667=0.3005∠33.69∘ S\frac{1}{Z_C}+\frac{1}{Z_p}=0.25+j0.1667=0.3005\angle33.69^\circ\,\text{S}

Vˉ1ZC=10⋅j0.5=j5 A\frac{\bar{V}_1}{Z_C}=10\cdot j0.5=j5\,\text{A}, Iˉ1=8∠50∘=5.142+j6.128 A\bar{I}_1=8\angle50^\circ=5.142+j6.128\,\text{A}

Vˉ1ZC+Iˉ1=5.142+j11.128=12.259∠65.20∘ A\frac{\bar{V}_1}{Z_C}+\bar{I}_1=5.142+j11.128=12.259\angle65.20^\circ\,\text{A}

4. מתח הצומת:

VˉN=12.259∠65.20∘0.3005∠33.69∘=40.80∠31.51∘ V\bar{V}_N=\frac{12.259\angle65.20^\circ}{0.3005\angle33.69^\circ}=40.80\angle31.51^\circ\,\text{V}

5. הזרם Iˉ\bar{I} (חוק אוהם על ZpZ_p):

Iˉ=VˉNZp=40.80∠31.51∘2.4∠53.13∘=17.0∠−21.62∘ A=15.80−j6.26 A\bar{I}=\frac{\bar{V}_N}{Z_p}=\frac{40.80\angle31.51^\circ}{2.4\angle53.13^\circ}=17.0\angle-21.62^\circ\,\text{A}=15.80-j6.26\,\text{A}

6. הספק בנגד: המתח על RR הוא VˉN\bar{V}_N, והזרם בו IˉR=VˉNR=40.80∠31.51∘4=10.20∠31.51∘ A\bar{I}_R=\frac{\bar{V}_N}{R}=\frac{40.80\angle31.51^\circ}{4}=10.20\angle31.51^\circ\,\text{A}

PR=∣IˉR∣2⋅R=10.202⋅4=416.2 WP_R=|\bar{I}_R|^2\cdot R=10.20^2\cdot4=416.2\,\text{W} (או ∣VˉN∣2R=40.8024=416.2 W\frac{|\bar{V}_N|^2}{R}=\frac{40.80^2}{4}=416.2\,\text{W})

תשובה: Iˉ≈17.0∠−21.62∘ A\bar{I}\approx17.0\angle-21.62^\circ\,\text{A}, PR≈416.2 WP_R\approx416.2\,\text{W}.

סעיף ב

תשובה:

ω=106 rad/s\omega=10^6\,\text{rad/s}, L=3 μHL=3\,\mu\text{H}

מהקבל מוצאים את התדירות הזוויתית, ובעזרתה את ההשראות.

1. XC=1ωC ⇒ ω=1XC⋅C=12⋅0.5⋅10−6=106 rad/sX_C=\frac{1}{\omega C}\ \Rightarrow\ \omega=\frac{1}{X_C\cdot C}=\frac{1}{2\cdot0.5\cdot10^{-6}}=10^6\,\text{rad/s}

2. XL=ωL ⇒ L=XLω=3106=3⋅10−6 H=3 μHX_L=\omega L\ \Rightarrow\ L=\frac{X_L}{\omega}=\frac{3}{10^6}=3\cdot10^{-6}\,\text{H}=3\,\mu\text{H}

(התדירות: f=ω2π=1062π≈159.2 kHzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{10^6}{2\pi}\approx159.2\,\text{kHz}.)

תשובה: L=3 μHL=3\,\mu\text{H}.

סעיף ג

תשובה:

i(t)≈24.04sin⁡(106t−21.62∘) Ai(t)\approx24.04\sin(10^6t-21.62^\circ)\,\text{A}

הפאזור Iˉ=17.0∠−21.62∘ A\bar{I}=17.0\angle-21.62^\circ\,\text{A} נותן ערך יעיל וזווית מופע. לפי הנוסחאון i(t)=2 Isin⁡(ωt+θi)i(t)=\sqrt{2}\,I\sin(\omega t+\theta_i), ו-ω=106 rad/s\omega=10^6\,\text{rad/s} מסעיף ב.

1. ערך השיא: Im=2⋅17.0=24.04 AI_m=\sqrt{2}\cdot17.0=24.04\,\text{A}

2. i(t)=24.04sin⁡(106t−21.62∘) Ai(t)=24.04\sin(10^6t-21.62^\circ)\,\text{A}

(אם מתייחסים לערכי הפאזורים כערכי שיא, מקבלים i(t)=17.0sin⁡(106t−21.62∘) Ai(t)=17.0\sin(10^6t-21.62^\circ)\,\text{A}.)

תשובה: i(t)≈24.04sin⁡(106t−21.62∘) Ai(t)\approx24.04\sin(10^6t-21.62^\circ)\,\text{A}.

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין עם מקור מתח ומקור זרם

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשב את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשב את ההספקים בנגדים.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈119.6∠−10.47∘ V\bar{V}\approx119.6\angle-10.47^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS=150∠0∘ V\bar{V}_S=150\angle0^\circ\,\text{V}, IˉS=7.5∠45∘ A\bar{I}_S=7.5\angle45^\circ\,\text{A}, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=10 ΩR_3=10\,\Omega (ערכים יעילים).

מבוקש: מתח הצומת VV ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר):

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•הקו שבין VSV_S ל-XLX_L מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו VˉS=150∠0∘ V\bar{V}_S=150\angle0^\circ\,\text{V}.

•הקו של הצומת VV מחבר את R1R_1, R3R_3 והענף של XCX_C. זהו הנעלם.

•לשלושה קווים נוספים יש צבע משלהם: בין XLX_L ל-R1R_1, בין XCX_C ל-R2R_2, ובין R3R_3 למקור הזרם. כל אחד מהם מחבר רק שני רכיבים בטור, ולכן אין צורך בפוטנציאל שלו: מחברים את הרכיבים שבטור לעכבה אחת.

•הזרמים כמו באיור: IˉR1\bar{I}_{R1} זורם דרך XLX_L ו-R1R_1 משמאל לימין, אל הצומת VV; IˉR2\bar{I}_{R2} יורד מ-VV דרך XCX_C ו-R2R_2 להארקה; IˉR3\bar{I}_{R3} מסומן מ-VV ימינה. מקור הזרם מזרים כלפי מעלה, ולכן הזרם שלו עובר דרך R3R_3 מימין לשמאל, אל הצומת VV: IˉR3=−IˉS\bar{I}_{R3}=-\bar{I}_S. הנגד R3R_3 מחובר בטור למקור זרם, ולכן אינו משפיע על VV.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, Vˉ\bar{V}. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, ומקור הזרם קובע את הזרם בחוג הימני, כך שגם שם נשארת משוואה אחת - אבל אחריה צריך עוד לחשב את Vˉ\bar{V} מזרמי החוגים. המבוקש הוא מתח הצומת, ולכן נבחר במתחי צמתים.

1. עכבות הענפים:

Z1=R1+jXL=6+j4=7.211∠33.69∘ ΩZ_1=R_1+jX_L=6+j4=7.211\angle33.69^\circ\,\Omega

Z2=R2−jXC=8−j6=10∠−36.87∘ ΩZ_2=R_2-jX_C=8-j6=10\angle-36.87^\circ\,\Omega

2. חוק הזרמים בצומת VV (נכנס = יוצא; נכנסים IˉR1\bar{I}_{R1} וזרם המקור, יוצא IˉR2\bar{I}_{R2}):

VˉS−VˉZ1+IˉS=VˉZ2\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_1}+\bar{I}_S=\frac{\bar{V}}{Z_2}

Vˉ(1Z1+1Z2)=VˉSZ1+IˉS\bar{V}\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}\right)=\frac{\bar{V}_S}{Z_1}+\bar{I}_S

3. מחשבים:

1Z1=6−j452=0.1154−j0.0769 S\frac{1}{Z_1}=\frac{6-j4}{52}=0.1154-j0.0769\,\text{S}, 1Z2=8+j6100=0.08+j0.06 S\frac{1}{Z_2}=\frac{8+j6}{100}=0.08+j0.06\,\text{S}

1Z1+1Z2=0.1954−j0.0169=0.1961∠−4.95∘ S\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}=0.1954-j0.0169=0.1961\angle-4.95^\circ\,\text{S}

VˉSZ1=150∠0∘7.211∠33.69∘=20.80∠−33.69∘=17.308−j11.538 A\frac{\bar{V}_S}{Z_1}=\frac{150\angle0^\circ}{7.211\angle33.69^\circ}=20.80\angle-33.69^\circ=17.308-j11.538\,\text{A}

IˉS=7.5∠45∘=5.303+j5.303 A\bar{I}_S=7.5\angle45^\circ=5.303+j5.303\,\text{A}

VˉSZ1+IˉS=22.611−j6.235=23.455∠−15.42∘ A\frac{\bar{V}_S}{Z_1}+\bar{I}_S=22.611-j6.235=23.455\angle-15.42^\circ\,\text{A}

4. Vˉ=23.455∠−15.42∘0.1961∠−4.95∘=119.6∠−10.47∘ V=117.61−j21.73 V\bar{V}=\frac{23.455\angle-15.42^\circ}{0.1961\angle-4.95^\circ}=119.6\angle-10.47^\circ\,\text{V}=117.61-j21.73\,\text{V}

תשובה: Vˉ≈119.6∠−10.47∘ V\bar{V}\approx119.6\angle-10.47^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PR1≈175.5 WP_{R1}\approx175.5\,\text{W}, PR2≈1144.3 WP_{R2}\approx1144.3\,\text{W}, PR3=562.5 WP_{R3}=562.5\,\text{W}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובמתח הצומת Vˉ\bar{V} שמצאנו שם. מחשבים את הזרם בכל נגד מהפוטנציאלים שבקצות הענף שלו, ואז P=∣Iˉ∣2RP=|\bar{I}|^2R.

1. R1R_1: המתח על הענף השמאלי VˉS−Vˉ=150−(117.61−j21.73)=32.39+j21.73=39.00∠33.85∘ V\bar{V}_S-\bar{V}=150-(117.61-j21.73)=32.39+j21.73=39.00\angle33.85^\circ\,\text{V}

IˉR1=VˉS−VˉZ1=39.00∠33.85∘7.211∠33.69∘=5.409∠0.16∘ A\bar{I}_{R1}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_1}=\frac{39.00\angle33.85^\circ}{7.211\angle33.69^\circ}=5.409\angle0.16^\circ\,\text{A}

PR1=∣IˉR1∣2R1=5.4092⋅6=175.5 WP_{R1}=|\bar{I}_{R1}|^2R_1=5.409^2\cdot6=175.5\,\text{W}

2. R2R_2: IˉR2=VˉZ2=119.6∠−10.47∘10∠−36.87∘=11.96∠26.40∘ A\bar{I}_{R2}=\frac{\bar{V}}{Z_2}=\frac{119.6\angle-10.47^\circ}{10\angle-36.87^\circ}=11.96\angle26.40^\circ\,\text{A}

PR2=∣IˉR2∣2R2=11.962⋅8=1144.3 WP_{R2}=|\bar{I}_{R2}|^2R_2=11.96^2\cdot8=1144.3\,\text{W}

3. R3R_3: בטור עם מקור הזרם, ולכן ∣IˉR3∣=∣IˉS∣=7.5 A|\bar{I}_{R3}|=|\bar{I}_S|=7.5\,\text{A} (בכיוון הסימון IˉR3=−IˉS=7.5∠−135∘ A\bar{I}_{R3}=-\bar{I}_S=7.5\angle-135^\circ\,\text{A})

PR3=7.52⋅10=562.5 WP_{R3}=7.5^2\cdot10=562.5\,\text{W}

בדיקת חוק הזרמים בצומת VV: IˉR1+IˉS=(5.409+j0.015)+(5.303+j5.303)=10.712+j5.318=11.96∠26.40∘=IˉR2\bar{I}_{R1}+\bar{I}_S=(5.409+j0.015)+(5.303+j5.303)=10.712+j5.318=11.96\angle26.40^\circ=\bar{I}_{R2}. מתקיים.

תשובה: PR1≈175.5 WP_{R1}\approx175.5\,\text{W}, PR2≈1144.3 WP_{R2}\approx1144.3\,\text{W}, PR3=562.5 WP_{R3}=562.5\,\text{W}.

שאלה 5 · תגובת מעגל RL למתח מבוא משופע

באיור לשאלה 5 נתונים המעגל ומתח מבוא הבאים:

הנח שכאשר t=0t=0 אין אנרגיה אגורה במעגל.

חשב ושרטט את המתח על הדקי הנגד vR(t)v_R(t) ואת המתח על הדקי הסליל vL(t)v_L(t) תוך ציון ערכים וזמנים אופייניים.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

τ=1 ms\tau=1\,\text{ms}. ל-0≤t≤2 ms0\le t\le2\,\text{ms}: vL=6(1−e−t/τ)v_L=6(1-e^{-t/\tau}), vR=6t−6(1−e−t/τ)v_R=6t-6(1-e^{-t/\tau}) (tt ב-ms\text{ms}); ב-t=2 mst=2\,\text{ms}: vL≈5.19 Vv_L\approx5.19\,\text{V}, vR≈6.81 Vv_R\approx6.81\,\text{V}. ל-t>2 mst>2\,\text{ms}: vL=5.19e−(t−2)/τv_L=5.19e^{-(t-2)/\tau}, vR=12−5.19e−(t−2)/τv_R=12-5.19e^{-(t-2)/\tau}.

נתון: R=1 kΩR=1\,\text{k}\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, vs(t)v_s(t) עולה בקו ישר מ-00 ל-12 V12\,\text{V} ב-2 ms2\,\text{ms} ונשאר 12 V12\,\text{V}; זרם התחלתי בסליל i(0)=0i(0)=0.

מבוקש: vR(t)v_R(t) ו-vL(t)v_L(t) עם ערכים אופייניים.

סימונים: הזרם i(t)i(t) זורם בכיוון השעון (מההדק החיובי של המקור דרך RR ו-LL), והקטביות של vRv_R ו-vLv_L כמו באיור. חוק המתחים של קירכהוף: vs=vR+vL=Ri+Ldidtv_s=v_R+v_L=Ri+L\frac{di}{dt}.

1. קבוע הזמן: τ=LR=11000=1 ms\tau=\frac{L}{R}=\frac{1}{1000}=1\,\text{ms}

2. קטע ראשון, 0≤t≤2 ms0\le t\le2\,\text{ms}: vs=a tv_s=a\,t עם שיפוע a=122⋅10−3=6000 V/sa=\frac{12}{2\cdot10^{-3}}=6000\,\text{V/s} (6 V/ms6\,\text{V/ms}).

פתרון המשוואה Ri+Ldidt=atRi+L\frac{di}{dt}=at עם i(0)=0i(0)=0: פתרון פרטי ip=aR(t−τ)i_p=\frac{a}{R}(t-\tau) ועוד איבר דועך Ae−t/τAe^{-t/\tau}; מהתנאי i(0)=0i(0)=0 מקבלים A=aτRA=\frac{a\tau}{R}:

i(t)=aR(t−τ+τe−t/τ)i(t)=\frac{a}{R}\left(t-\tau+\tau e^{-t/\tau}\right)

המתח על הסליל: vL=Ldidt=LaR(1−e−t/τ)=aτ(1−e−t/τ)v_L=L\frac{di}{dt}=\frac{La}{R}\left(1-e^{-t/\tau}\right)=a\tau\left(1-e^{-t/\tau}\right), כאשר aτ=6000⋅10−3=6 Va\tau=6000\cdot10^{-3}=6\,\text{V}:

vL(t)=6(1−e−t/τ) Vv_L(t)=6\left(1-e^{-t/\tau}\right)\,\text{V}

vR(t)=vs−vL=6t−6(1−e−t/τ) Vv_R(t)=v_s-v_L=6t-6\left(1-e^{-t/\tau}\right)\,\text{V} (tt ב-ms\text{ms})

ערכים: ב-t=1 mst=1\,\text{ms}: vL=6(1−e−1)=3.79 Vv_L=6(1-e^{-1})=3.79\,\text{V}, vR=6−3.79=2.21 Vv_R=6-3.79=2.21\,\text{V}.

ב-t=2 mst=2\,\text{ms}: vL=6(1−e−2)=5.19 Vv_L=6(1-e^{-2})=5.19\,\text{V}, vR=12−5.19=6.81 Vv_R=12-5.19=6.81\,\text{V}, ו-i=vRR=6.81 mAi=\frac{v_R}{R}=6.81\,\text{mA}.

(אילו השיפוע היה נמשך, vLv_L היה שואף ל-6 V6\,\text{V} ו-vRv_R היה עוקב אחרי vsv_s בפיגור של τ\tau.)

3. קטע שני, t>2 mst>2\,\text{ms}: vs=12 Vv_s=12\,\text{V} קבוע. הזרם בסליל רציף: מתחיל ב-6.81 mA6.81\,\text{mA} ושואף ל-121000=12 mA\frac{12}{1000}=12\,\text{mA} באותו קבוע זמן:

vL(t)=5.19 e−(t−2)/τ Vv_L(t)=5.19\,e^{-(t-2)/\tau}\,\text{V}

vR(t)=12−5.19 e−(t−2)/τ Vv_R(t)=12-5.19\,e^{-(t-2)/\tau}\,\text{V}

ב-t=3 mst=3\,\text{ms}: vL=5.19e−1=1.91 Vv_L=5.19e^{-1}=1.91\,\text{V}, vR=10.09 Vv_R=10.09\,\text{V}. אחרי כ-5τ5\tau, כלומר ב-t≈7 mst\approx7\,\text{ms}, vL≈0v_L\approx0 ו-vR≈12 Vv_R\approx12\,\text{V} (מצב מתמיד).

4. שרטוט: vRv_R מתחיל באפס בשיפוע אפס, עולה ומתעקל כלפי מעלה עד 6.81 V6.81\,\text{V} ב-2 ms2\,\text{ms}, ואחר כך עולה אקספוננציאלית אל 12 V12\,\text{V}. vLv_L עולה אקספוננציאלית מאפס אל 5.19 V5.19\,\text{V} ב-2 ms2\,\text{ms} (שיא), ואז דועך אקספוננציאלית לאפס. בכל רגע vR+vL=vsv_R+v_L=v_s (הקו המקווקו).

t [ms]V2468246810125.196.8112

תשובה: τ=1 ms\tau=1\,\text{ms}. עד 2 ms2\,\text{ms}: vL=6(1−e−t/τ)v_L=6(1-e^{-t/\tau}), vR=vs−vLv_R=v_s-v_L; ב-t=2 mst=2\,\text{ms}: vL≈5.19 Vv_L\approx5.19\,\text{V} (שיא), vR≈6.81 Vv_R\approx6.81\,\text{V}. אחרי 2 ms2\,\text{ms}: vL=5.19e−(t−2)/τ→0v_L=5.19e^{-(t-2)/\tau}\to0, vR=12−5.19e−(t−2)/τ→12 Vv_R=12-5.19e^{-(t-2)/\tau}\to12\,\text{V} (מצב מתמיד אחרי כ-7 ms7\,\text{ms}).

שאלה 6 · מעגל RC עם מתח מבוא מלבני

באיור א' לשאלה 6 נתון מעגל RC המורכב משני נגדים וקבל:

צורת מתח המבוא מוצגת באיור ב' לשאלה 6:

א.

חשב ושרטט את מתח המוצא. הנח כי בזמן t=0t=0 אין אנרגיה אגורה במעגל.

(16 נקודות)
ב.

חשב את הזמן שבו מתח המוצא שווה ל- 5 V5\,\text{V} ול- −5 V-5\,\text{V}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

τ=2 ms\tau=2\,\text{ms}. 0<t<2.5 ms0<t<2.5\,\text{ms}: Vo=11.25e−t/τ VV_o=11.25e^{-t/\tau}\,\text{V} (עד 3.22 V3.22\,\text{V}). 2.5<t<5 ms2.5<t<5\,\text{ms}: Vo=−15.53e−(t−2.5)/τ VV_o=-15.53e^{-(t-2.5)/\tau}\,\text{V} (עד −4.45 V-4.45\,\text{V}).

נתון: C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}, R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega. מתח המבוא: 15 V15\,\text{V} בין 00 ל-2.5 ms2.5\,\text{ms}, ו-−10 V-10\,\text{V} בין 2.52.5 ל-5 ms5\,\text{ms}. הקבל ריק ב-t=0t=0.

מבוקש: Vo(t)V_o(t), המתח על R2R_2.

סימונים: הזרם i(t)i(t) זורם בכיוון השעון (מההדק החיובי של המקור דרך CC, R1R_1 ו-R2R_2). vCv_C - מתח הקבל, חיובי בצד המקור. חוק המתחים: vs=vC+i(R1+R2)v_s=v_C+i(R_1+R_2), ולכן

i=vs−vCR1+R2i=\frac{v_s-v_C}{R_1+R_2}, Vo=R2 i=R2R1+R2(vs−vC)=0.75 (vs−vC)V_o=R_2\,i=\frac{R_2}{R_1+R_2}(v_s-v_C)=0.75\,(v_s-v_C)

מתח הקבל רציף ברגעי הקפיצה של המבוא, ולכן VoV_o קופץ יחד עם vsv_s ואחר כך דועך.

1. קבוע הזמן: τ=(R1+R2)C=20⋅103⋅0.1⋅10−6=2 ms\tau=(R_1+R_2)C=20\cdot10^3\cdot0.1\cdot10^{-6}=2\,\text{ms}

2. קטע ראשון, 0<t<2.5 ms0<t<2.5\,\text{ms} (vs=15 Vv_s=15\,\text{V}, vC(0)=0v_C(0)=0):

Vo(0+)=0.75⋅(15−0)=11.25 VV_o(0^+)=0.75\cdot(15-0)=11.25\,\text{V}, ובמצב מתמיד הקבל נטען ל-15 V15\,\text{V} ו-Vo→0V_o\to0:

Vo(t)=11.25 e−t/τ VV_o(t)=11.25\,e^{-t/\tau}\,\text{V}, vC(t)=15(1−e−t/τ) Vv_C(t)=15\left(1-e^{-t/\tau}\right)\,\text{V}

ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms}: e−2.5/2=e−1.25=0.2865e^{-2.5/2}=e^{-1.25}=0.2865

Vo=11.25⋅0.2865=3.22 VV_o=11.25\cdot0.2865=3.22\,\text{V}, vC=15⋅(1−0.2865)=10.70 Vv_C=15\cdot(1-0.2865)=10.70\,\text{V}

3. קטע שני, 2.5<t<5 ms2.5<t<5\,\text{ms} (vs=−10 Vv_s=-10\,\text{V}, vC(2.5+)=10.70 Vv_C(2.5^+)=10.70\,\text{V}):

Vo(2.5+)=0.75⋅(−10−10.70)=−15.53 VV_o(2.5^+)=0.75\cdot(-10-10.70)=-15.53\,\text{V}

הקבל שואף ל-−10 V-10\,\text{V}, ו-Vo→0V_o\to0:

Vo(t)=−15.53 e−(t−2.5)/τ VV_o(t)=-15.53\,e^{-(t-2.5)/\tau}\,\text{V} (tt ב-ms\text{ms})

ב-t=5 mst=5\,\text{ms}: Vo=−15.53⋅0.2865=−4.45 VV_o=-15.53\cdot0.2865=-4.45\,\text{V} (והקבל: vC=−10+20.70⋅0.2865=−4.07 Vv_C=-10+20.70\cdot0.2865=-4.07\,\text{V}).

4. שרטוט: ב-t=0t=0 קפיצה ל-11.25 V11.25\,\text{V} ודעיכה אקספוננציאלית עד 3.22 V3.22\,\text{V}; ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms} קפיצה כלפי מטה בגובה 25 V⋅0.75=18.75 V25\,\text{V}\cdot0.75=18.75\,\text{V}, אל −15.53 V-15.53\,\text{V}, ודעיכה אקספוננציאלית לכיוון אפס עד −4.45 V-4.45\,\text{V} ב-5 ms5\,\text{ms}.

t [ms]V_o [V]012345-15-10-551011.253.22-15.53-4.455 V-5 V

תשובה: τ=2 ms\tau=2\,\text{ms}. 0<t<2.5 ms0<t<2.5\,\text{ms}: Vo=11.25e−t/2 ms VV_o=11.25e^{-t/2\,\text{ms}}\,\text{V} (מ-11.2511.25 עד 3.22 V3.22\,\text{V}); 2.5<t<5 ms2.5<t<5\,\text{ms}: Vo=−15.53e−(t−2.5 ms)/2 ms VV_o=-15.53e^{-(t-2.5\,\text{ms})/2\,\text{ms}}\,\text{V} (מ-−15.53-15.53 עד −4.45 V-4.45\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

Vo=5 VV_o=5\,\text{V} ב-t≈1.62 mst\approx1.62\,\text{ms}; Vo=−5 VV_o=-5\,\text{V} ב-t≈4.77 mst\approx4.77\,\text{ms}

מציבים בביטויים מסעיף א ומבודדים את tt בעזרת לוגריתם.

1. Vo=5 VV_o=5\,\text{V} בקטע הראשון (שם VoV_o יורד מ-11.2511.25 ל-3.22 V3.22\,\text{V}):

11.25 e−t/τ=5 ⇒ t=τln⁡11.255=2⋅ln⁡2.25=2⋅0.811=1.62 ms11.25\,e^{-t/\tau}=5\ \Rightarrow\ t=\tau\ln\frac{11.25}{5}=2\cdot\ln2.25=2\cdot0.811=1.62\,\text{ms}

2. Vo=−5 VV_o=-5\,\text{V} בקטע השני (שם VoV_o עולה מ-−15.53-15.53 ל-−4.45 V-4.45\,\text{V}):

−15.53 e−(t−2.5)/τ=−5 ⇒ t−2.5=τln⁡15.535=2⋅1.133=2.27 ms-15.53\,e^{-(t-2.5)/\tau}=-5\ \Rightarrow\ t-2.5=\tau\ln\frac{15.53}{5}=2\cdot1.133=2.27\,\text{ms}

t=2.5+2.27=4.77 mst=2.5+2.27=4.77\,\text{ms}

תשובה: Vo=5 VV_o=5\,\text{V} ב-t≈1.62 mst\approx1.62\,\text{ms}, ו-Vo=−5 VV_o=-5\,\text{V} ב-t≈4.77 mst\approx4.77\,\text{ms}.

שאלה 7 · אופיין מעבר של מעגל דיודות וזנר

באיור א' לשאלה 7 נתון המעגל הדיודות אידיאליות.

א.

שרטט את אופיין המעבר של המעגל Vo=f(Vi)V_o=f(V_i) כאשר מתח המבוא משתנה בין −∞-\infty לבין +∞+\infty.

(14 נקודות)
ב.

באיור ב' לשאלה 7 נתון מתח המבוא Vi(t)V_i(t). חשב ושרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t)

אחד מתחת לשני.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vi<0V_i<0: Vo=Vi3V_o=\frac{V_i}{3}; 0≤Vi≤4 V0\le V_i\le4\,\text{V}: Vo=0V_o=0; 4≤Vi≤14 V4\le V_i\le14\,\text{V}: Vo=Vi−42V_o=\frac{V_i-4}{2}; Vi≥14 VV_i\ge14\,\text{V}: Vo=Vi+13V_o=\frac{V_i+1}{3}

נתון: R1=R2=R3=R4=1 kΩR_1=R_2=R_3=R_4=1\,\text{k}\Omega, V1=5 VV_1=5\,\text{V}, זנר D1D_1 עם VZ=4 VV_Z=4\,\text{V}; הדיודות אידיאליות (מפל אפס בהולכה קדמית).

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

כיווני הרכיבים (לפי האיור): בזנר D1D_1 הקתודה בצד R1R_1 (המבוא) והאנודה בצד המוצא. לכן הוא מוליך קדמית (מפל 00) כשזרם זורם מהמוצא אל המבוא, ונפרץ (מפל 4 V4\,\text{V}) כשהמבוא גבוה מהמוצא ב-4 V4\,\text{V} ויותר. D2D_2: האנודה כלפי המוצא, הקתודה אל V1V_1 - מוליך כש-Vo>5 VV_o>5\,\text{V}. D3D_3: האנודה בהארקה, הקתודה כלפי R3R_3 - מוליך כש-Vo<0V_o<0. R4R_4 מחובר תמיד בין המוצא להארקה.

1. Vi<0V_i<0: הזנר מוליך קדמית, והזרם זורם מהמוצא אל המבוא דרך R1R_1, ולכן Vo<0V_o<0 ו-D3D_3 מוליך: R3R_3 מקביל ל-R4R_4, R3∥R4=0.5 kΩR_3\parallel R_4=0.5\,\text{k}\Omega. D2D_2 חסום. מחלק מתח:

Vo=Vi⋅R3∥R4R1+R3∥R4=Vi⋅0.51.5=Vi3V_o=V_i\cdot\frac{R_3\parallel R_4}{R_1+R_3\parallel R_4}=V_i\cdot\frac{0.5}{1.5}=\frac{V_i}{3}

2. 0≤Vi≤4 V0\le V_i\le4\,\text{V}: המתח ההפוך על הזנר קטן מ-VZV_Z, ולכן הוא חסום ולא זורם זרם ב-R1R_1. D3D_3 ו-D2D_2 חסומים, ו-R4R_4 מושך את המוצא לאפס:

Vo=0V_o=0

3. 4≤Vi≤14 V4\le V_i\le14\,\text{V}: הזנר בפריצה (מפל 4 V4\,\text{V}, הזרם מהמבוא אל המוצא). כל עוד Vo<5 VV_o<5\,\text{V}, רק R4R_4 מחובר:

Vo=(Vi−4)⋅R4R1+R4=Vi−42V_o=(V_i-4)\cdot\frac{R_4}{R_1+R_4}=\frac{V_i-4}{2}

D2D_2 מתחיל להוליך כאשר Vo=5 VV_o=5\,\text{V}, כלומר Vi−42=5 ⇒ Vi=14 V\frac{V_i-4}{2}=5\ \Rightarrow\ V_i=14\,\text{V}.

4. Vi≥14 VV_i\ge14\,\text{V}: גם D2D_2 מוליך. חוק הזרמים בצומת המוצא:

Vi−4−VoR1=VoR4+Vo−5R2\frac{V_i-4-V_o}{R_1}=\frac{V_o}{R_4}+\frac{V_o-5}{R_2}

Vi−4−Vo=Vo+Vo−5 ⇒ Vo=Vi+13V_i-4-V_o=V_o+V_o-5\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+1}{3}

(בדיקה: ב-Vi=14 VV_i=14\,\text{V} מקבלים Vo=5 VV_o=5\,\text{V} - רציף.)

5. אופיין המעבר: ישר בשיפוע 13\frac{1}{3} דרך הראשית לשליליים, קטע אופקי Vo=0V_o=0 בין 00 ל-4 V4\,\text{V}, שיפוע 12\frac{1}{2} מ-(4,0)(4,0) עד (14,5)(14,5), ומשם שיפוע 13\frac{1}{3}.

V_i [V]V_o [V]-10-551015205(0,0)(4,0)(14,5)

תשובה: Vo=Vi3V_o=\frac{V_i}{3} ל-Vi<0V_i<0; Vo=0V_o=0 ל-0≤Vi≤4 V0\le V_i\le4\,\text{V}; Vo=Vi−42V_o=\frac{V_i-4}{2} ל-4≤Vi≤14 V4\le V_i\le14\,\text{V}; Vo=Vi+13V_o=\frac{V_i+1}{3} ל-Vi≥14 VV_i\ge14\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VoV_o מ-−1.67 V-1.67\,\text{V} (ב-t=0t=0) עולה ל-00 ב-5 ms5\,\text{ms}, אפס עד 9 ms9\,\text{ms}, עולה ל-5 V5\,\text{V} ב-19 ms19\,\text{ms} ולשיא 5.33 V5.33\,\text{V} ב-20 ms20\,\text{ms}, ובאופן סימטרי יורד: 5 V5\,\text{V} ב-2121, 00 ב-3131 עד 35 ms35\,\text{ms}, ו-−1.67 V-1.67\,\text{V} ב-40 ms40\,\text{ms}.

מעבירים כל רגע של Vi(t)V_i(t) דרך אופיין המעבר מסעיף א.

1. מתח המבוא: בין 00 ל-20 ms20\,\text{ms} הוא עולה מ-−5-5 ל-15 V15\,\text{V} בשיפוע 1 V/ms1\,\text{V/ms}: Vi=t−5V_i=t-5; בין 2020 ל-40 ms40\,\text{ms} יורד: Vi=35−tV_i=35-t (tt ב-ms\text{ms}).

2. רגעי המעבר בין קטעי האופיין (בעלייה):

Vi=0V_i=0: t=5 mst=5\,\text{ms}; Vi=4 VV_i=4\,\text{V}: t=9 mst=9\,\text{ms}; Vi=14 VV_i=14\,\text{V}: t=19 mst=19\,\text{ms}. בירידה, באופן סימטרי סביב 20 ms20\,\text{ms}: t=21t=21, 3131, 35 ms35\,\text{ms}.

3. ערכי המוצא:

•t=0t=0 (Vi=−5V_i=-5): Vo=−53=−1.67 VV_o=\frac{-5}{3}=-1.67\,\text{V}; עד 5 ms5\,\text{ms}: Vo=t−53V_o=\frac{t-5}{3} עולה לאפס.

•55 עד 9 ms9\,\text{ms}: Vo=0V_o=0.

•99 עד 19 ms19\,\text{ms}: Vo=Vi−42=t−92V_o=\frac{V_i-4}{2}=\frac{t-9}{2}, עד 5 V5\,\text{V}.

•1919 עד 20 ms20\,\text{ms}: Vo=Vi+13V_o=\frac{V_i+1}{3}; בשיא Vi=15 VV_i=15\,\text{V}: Vo=163=5.33 VV_o=\frac{16}{3}=5.33\,\text{V}.

•2020 עד 40 ms40\,\text{ms} - תמונת ראי: 5 V5\,\text{V} ב-21 ms21\,\text{ms}, 00 ב-31 ms31\,\text{ms}, אפס עד 35 ms35\,\text{ms}, ו-−1.67 V-1.67\,\text{V} ב-40 ms40\,\text{ms}.

4. שרטוט (מבוא מקווקו, מוצא בקו מלא, על אותו ציר זמן):

t [ms]V0510152025303540-551015-1.67955.3331-1.67

תשובה: Vo(t)V_o(t): −1.67→0 V-1.67\to0\,\text{V} (00-5 ms5\,\text{ms}), 00 (55-9 ms9\,\text{ms}), 0→5 V0\to5\,\text{V} (99-19 ms19\,\text{ms}), שיא 5.33 V5.33\,\text{V} ב-20 ms20\,\text{ms}, ובסימטריה חזרה: 5 V5\,\text{V} ב-2121, 00 ב-3131-35 ms35\,\text{ms}, −1.67 V-1.67\,\text{V} ב-40 ms40\,\text{ms}.

שאלה 8 · טרנזיסטור כמפסק להפעלת נורות LED

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא עם נורות LED זהות לחלוטין:

מתח ViV_i מקבל ערכים Vi(′0′)=0 V,Vi(′1′)=2.7 VV_i('0')=0\,\text{V}, V_i('1')=2.7\,\text{V}.

א.

אם נדרש שזרם דרך כל דיודת LED יהיה 15 mA15\,\text{mA} חשב את ערכו של הנגד RR.

(5 נקודות)
ב.

חשב את ערכו המכסימלי של נגד RBR_B המבטיח רוויה של הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ג.

ערכו של נגד הבסיס הוא RB=10 kΩR_B=10\,\text{k}\Omega. חשב את הזרם החדש דרך כל דיודת LED,

את מתח VCEV_{CE} ואת ההספק המתפזר בטרנזיסטור.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

R≈41.7 ΩR\approx41.7\,\Omega

נתון: VCC=6 VV_{CC}=6\,\text{V}, VLED=3.3 VV_{LED}=3.3\,\text{V}, ארבע נורות LED במקביל, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ILED=15 mAI_{LED}=15\,\text{mA}.

מבוקש: RR, כשהטרנזיסטור ברוויה (Vi=′1′V_i='1').

סימונים: הזרם זורם מ-VCCV_{CC} דרך RR, מתפצל בין ארבע הנורות, מתאחד ונכנס לקולקטור, ויוצא מהאמיטר להארקה.

1. זרם הקולקטור הוא סכום זרמי הנורות:

IC=4⋅ILED=4⋅15=60 mAI_C=4\cdot I_{LED}=4\cdot15=60\,\text{mA}

2. חוק המתחים לאורך המסלול VCC→R→LED→C→EV_{CC}\to R\to\text{LED}\to C\to E:

VCC=ICR+VLED+VCEsatV_{CC}=I_C R+V_{LED}+V_{CEsat}

R=VCC−VLED−VCEsatIC=6−3.3−0.260⋅10−3=2.50.06=41.7 ΩR=\frac{V_{CC}-V_{LED}-V_{CEsat}}{I_C}=\frac{6-3.3-0.2}{60\cdot10^{-3}}=\frac{2.5}{0.06}=41.7\,\Omega

תשובה: R≈41.7 ΩR\approx41.7\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RBmax⁡≈1.67 kΩR_{B\max}\approx1.67\,\text{k}\Omega

כדי שהטרנזיסטור יהיה ברוויה עם IC=60 mAI_{C}=60\,\text{mA} (סעיף א), זרם הבסיס צריך להיות לפחות ICβ\frac{I_C}{\beta}.

1. זרם בסיס מינימלי:

IBmin⁡=ICsatβ=6050=1.2 mAI_{B\min}=\frac{I_{Csat}}{\beta}=\frac{60}{50}=1.2\,\text{mA}

2. חוק המתחים בחוג הבסיס, כש-Vi=′1′=2.7 VV_i='1'=2.7\,\text{V}: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}. זרם הבסיס גדל כש-RBR_B קטן, לכן התנאי IB≥IBmin⁡I_B\ge I_{B\min} נותן חסם עליון:

RBmax⁡=Vi−VBEIBmin⁡=2.7−0.71.2⋅10−3=1667 Ω≈1.67 kΩR_{B\max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B\min}}=\frac{2.7-0.7}{1.2\cdot10^{-3}}=1667\,\Omega\approx1.67\,\text{k}\Omega

תשובה: RBmax⁡≈1.67 kΩR_{B\max}\approx1.67\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

ILED=2.5 mAI_{LED}=2.5\,\text{mA}, VCE≈2.28 VV_{CE}\approx2.28\,\text{V}, PT≈22.8 mWP_T\approx22.8\,\text{mW}

עם RB=10 kΩ>RBmax⁡R_B=10\,\text{k}\Omega>R_{B\max} הטרנזיסטור כבר אינו ברוויה; נניח שהוא באזור הפעיל (IC=βIBI_C=\beta I_B) ונבדוק את ההנחה. R=41.7 ΩR=41.7\,\Omega מסעיף א, Vi=2.7 VV_i=2.7\,\text{V}.

1. זרם הבסיס:

IB=Vi−VBERB=2.7−0.710⋅103=0.2 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{2.7-0.7}{10\cdot10^3}=0.2\,\text{mA}

2. זרם הקולקטור והזרם בכל נורה:

IC=βIB=50⋅0.2=10 mAI_C=\beta I_B=50\cdot0.2=10\,\text{mA}

ILED=IC4=104=2.5 mAI_{LED}=\frac{I_C}{4}=\frac{10}{4}=2.5\,\text{mA}

3. מתח קולקטור-אמיטר (חוק המתחים כמו בסעיף א):

VCE=VCC−ICR−VLED=6−10⋅10−3⋅41.7−3.3=6−0.417−3.3=2.28 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR-V_{LED}=6-10\cdot10^{-3}\cdot41.7-3.3=6-0.417-3.3=2.28\,\text{V}

VCE=2.28 V>VCEsat=0.2 VV_{CE}=2.28\,\text{V}>V_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ולכן ההנחה (אזור פעיל) נכונה.

4. ההספק בטרנזיסטור:

PT=VCE⋅IC=2.28⋅10=22.8 mWP_T=V_{CE}\cdot I_C=2.28\cdot10=22.8\,\text{mW}

(עם תרומת צומת הבסיס: VBEIB=0.7⋅0.2=0.14 mWV_{BE}I_B=0.7\cdot0.2=0.14\,\text{mW}, סך הכול ≈23.0 mW\approx23.0\,\text{mW}.)

תשובה: ILED=2.5 mAI_{LED}=2.5\,\text{mA}, VCE≈2.28 VV_{CE}\approx2.28\,\text{V}, PT≈22.8 mWP_T\approx22.8\,\text{mW}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מצב מתמיד, זנר, טרנזיסטור, התנגדות

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף 4 נקודות).

באיור לסעיף 9.1 נתון המעגל הבא:

9.1.

מתח המוצא במצב מתמיד שווה ל:

א. 5 V5\,\text{V}

ב. 7.5 V7.5\,\text{V}

ג. 10 V10\,\text{V}

ד. −5 V-5\,\text{V}

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.2 נתונים המעגל ואופיין של דיודת הזנר הבאים:

9.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. 12 V12\,\text{V}

ב. 6 V6\,\text{V}

ג. 3 V3\,\text{V}

ד. 8 V8\,\text{V}

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.3 נתון המעגל הבא:

9.3.

סמן את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5 V5\,\text{V}.

ב. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10 V10\,\text{V}.

ג. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec5\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 0 V0\,\text{V}.

ד. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec5\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5 V5\,\text{V}.

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7 V, VCEsat=0.2 V\beta=100,\ V_{BE}=0.7\,\text{V},\ V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5 V5\,\text{V}

ב. 0.2 V0.2\,\text{V}

ג. 6 V6\,\text{V}

ד. 0.7 V0.7\,\text{V}

(4 נקודות)
9.5.

התנגדות מוליך מסוים באורך ll ושטח חתך AA היא 100 Ω100\,\Omega.

אם מגדילים את קוטר המוליך פי שניים ומגדילים את אורכו פי שניים התנגדות המוליך החדשה תהיה שווה ל:

א. 100 Ω100\,\Omega

ב. 200 Ω200\,\Omega

ג. 50 Ω50\,\Omega

ד. 25 Ω25\,\Omega

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג. 10 V10\,\text{V}

במצב מתמיד במעגל זרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הקבל הוסר (נתק), והסליל הוחלף בחוט (קצר). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}. הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•בענף של R1R_1 הקבל הוא נתק, ולכן אין זרם ב-R1R_1 ואין עליו מפל מתח: גם הקצה התחתון שלו, ההדק ++ של VoV_o, נמצא ב-10 V10\,\text{V} (אותו צבע כמו הקו העליון).

•בענף של R2R_2 הסליל הוא קצר, ולכן הקצה התחתון של R2R_2, ההדק −- של VoV_o, מחובר ישירות להארקה ונמצא ב-0 V0\,\text{V}.

בחירת השיטה. אחרי ההחלפה לא נשארה שום מערכת משוואות: לכל קו יש פוטנציאל ידוע. מספיק לקרוא את שני הפוטנציאלים מהסרטוט.

1. ענף R2R_2-L1L_1: כל המתח נופל על R2R_2, והזרם בו 104=2.5 mA\frac{10}{4}=2.5\,\text{mA}.

2. Vo=10−0=10 VV_o=10-0=10\,\text{V}

תשובה: ג. 10 V10\,\text{V}

סעיף 9.2

תשובה:

ג. 3 V3\,\text{V}

מהאופיין: הזנר מוליך קדמית ב-0.7 V0.7\,\text{V} ונפרץ במתח הפוך של 6 V6\,\text{V}.

1. כיוון הזנר: הקתודה בצד R1R_1 (מחוברת דרכו להדק החיובי של המקור) והאנודה בצד המוצא. לכן מתח המקור מפעיל עליו מתח הפוך.

2. אילו הזנר היה חסום, לא היה זורם זרם ו-Vo=0V_o=0, וכל 12 V12\,\text{V} היו על הזנר - יותר מ-6 V6\,\text{V}. לכן הזנר בפריצה ועליו 6 V6\,\text{V}.

3. חוק המתחים (הזרם II בכיוון השעון, דרך R1R_1, הזנר ו-R2R_2): V=I(R1+R2)+VZ ⇒ I=12−61+1=3 mAV=I(R_1+R_2)+V_Z\ \Rightarrow\ I=\frac{12-6}{1+1}=3\,\text{mA}

4. Vo=I⋅R2=3⋅1=3 VV_o=I\cdot R_2=3\cdot1=3\,\text{V}

בדיקה: על R1R_1 נופלים 3 mA⋅1 kΩ=3 V3\,\text{mA}\cdot1\,\text{k}\Omega=3\,\text{V}, ואכן 3+6+3=12 V3+6+3=12\,\text{V}. הזרם בזנר חיובי (3 mA3\,\text{mA} בכיוון ההפוך), כך שהנחת הפריצה עקבית.

תשובה: ג. 3 V3\,\text{V}

סעיף 9.3

תשובה:

ד. τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, VC=5 VV_C=5\,\text{V}

ההדקים. הקבל "רואה" את שאר המעגל משני הדקיו. נוציא את הקבל ונסמן את נקודות החיבור שלו: aa (הצד השמאלי, של המקור) ו-bb (הצד הימני, של R2R_2). מאותם שני הדקים נמצא גם את מתח הריקם VTHV_{TH}, שהוא המתח שאליו הקבל נטען במצב המתמיד, וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}, שקובעת את קבוע הזמן τ=RTHC\tau=R_{TH}C.

בחירת השיטה. אין צורך במערכת משוואות: כשהקבל בחוץ נשאר חוג אחד (מחלק מתח), וההתנגדות נמצאת מחיבור מקבילי. הסרטוטים המסומנים מראים את שניהם.

שלב 1: מתח תבנין (המצב המתמיד). במצב מתמיד הקבל הוא נתק, כלומר בדיוק המעגל שבו הקבל הוצא:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•הקו של aa מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•הקו של bb מחבר את R1R_1 ו-R2R_2 ואת הדק המוצא העליון. R1R_1 ו-R2R_2 נמצאים בטור בין 10 V10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}, ובהם זורם הזרם II (החץ הכחול).

1. I=VR1+R2=1010+10=0.5 mAI=\frac{V}{R_1+R_2}=\frac{10}{10+10}=0.5\,\text{mA}, ולכן Vb=I⋅R2=0.5⋅10=5 VV_b=I\cdot R_2=0.5\cdot10=5\,\text{V}.

2. VTH=Va−Vb=10−5=5 VV_{TH}=V_a-V_b=10-5=5\,\text{V} - זה המתח על הקבל במצב המתמיד.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח מוחלף בקצר. במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

3. בגלל הקצר, הקו של aa התאחד עם קו האדמה (צבע אחד). R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb, וגם R2R_2 מחובר בין הקו של bb לקו של האדמה, שהוא עכשיו הקו של aa. שני הנגדים מחוברים בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל:

RTH=R1∥R2=10⋅1010+10=5 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

4. τ=RTHC=5⋅103⋅1⋅10−6=5 ms\tau=R_{TH}C=5\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=5\,\text{ms}

תשובה: ד. τ=5 ms\tau=5\,\text{ms} והמתח על הקבל 5 V5\,\text{V}.

סעיף 9.4

תשובה:

ב. 0.2 V0.2\,\text{V} (רוויה)

בודקים אם הטרנזיסטור ברוויה: משווים את βIB\beta I_B לזרם הקולקטור המרבי האפשרי.

1. זרם הבסיס (RBR_B מחובר מ-VCCV_{CC} לבסיס):

IB=VCC−VBERB=6−0.710⋅103=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10\cdot10^3}=0.53\,\text{mA}

2. זרם הקולקטור ברוויה:

ICsat=VCC−VCEsatRC=6−0.210⋅103=0.58 mAI_{Csat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{6-0.2}{10\cdot10^3}=0.58\,\text{mA}

3. באזור הפעיל היה IC=βIB=100⋅0.53=53 mA≫0.58 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}\gg0.58\,\text{mA} - בלתי אפשרי, ולכן הטרנזיסטור ברוויה:

VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}

תשובה: ב. 0.2 V0.2\,\text{V}

סעיף 9.5

תשובה:

ג. 50 Ω50\,\Omega

התנגדות מוליך: R=ρlAR=\rho\frac{l}{A}, ושטח חתך עגול A=πd24A=\frac{\pi d^2}{4} - פרופורציוני לריבוע הקוטר.

1. קוטר פי 2: A′=22A=4AA'=2^2A=4A. אורך פי 2: l′=2ll'=2l.

2. R′=ρl′A′=ρ2l4A=12⋅ρlA=1002=50 ΩR'=\rho\frac{l'}{A'}=\rho\frac{2l}{4A}=\frac{1}{2}\cdot\rho\frac{l}{A}=\frac{100}{2}=50\,\Omega

תשובה: ג. 50 Ω50\,\Omega

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.