דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2020 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2020 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בבחינה זו, מותר לך לענות על מספר שאלות כרצונך, אך סך כל הנקודות שתוכל לצבור בכלל הבחינה לא יעלה על 120.

ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

בכל מקרה הציון הסופי לא יעלה על 100.

בשאלון זה תשע שאלות.

השב עליהן וכתוב את תשובותיך במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מקור מתח ומקור זרם: קצר, תבנין והספק

המעגל החשמלי המתואר באיור כולל שני מקורות אידיאליים:

מקור מתח ישר E ומקור זרם ישר ISI_S.

הזרם שזורם בקצר בין הנקודות aa ו- bb שווה 0.5 mA0.5\,mA (מכיוון bb ל- aa).

א.

חשב את ערך מקור המתח.

(8 נקודות)
ב.

מחברים עומס בין הנקודות aa ו- bb (במקום הקצר).

חשב את ערכו של העומס כדי שיועבר אליו הספק מרבי והערך של ההספק המרבי המועבר PL,maxP_{L,max}.

(6 נקודות)
ג.

חשב את הספק מקור המתח E כאשר יש קצר בין הנקודות aa ו- bb.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

E=10 VE=10\,\text{V}

נתון: R1=3 kΩR_1=3\,k\Omega, R2=1.6 kΩR_2=1.6\,k\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,k\Omega, R4=1.6 kΩR_4=1.6\,k\Omega, IS=3 mAI_S=3\,mA, והזרם בקצר Iab=0.5 mAI_{ab}=0.5\,mA מ-bb ל-aa.

מבוקש: מתח המקור EE.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים (יחידות: mAmA, kΩk\Omega, V\text{V}):

•הפס התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. מקור המתח מחובר ישירות בין הפס העליון לפס התחתון, וההדק החיובי שלו (הקו הארוך) פונה למעלה. לכן הפוטנציאל של כל הפס העליון הוא EE, בלי קשר למקור הזרם.

•הקצר מחבר את aa ל-bb בחוט, ולכן הצומת האמצעי השמאלי והצומת האמצעי הימני הם קו אחד בצבע אחד. הפוטנציאל שלו לא ידוע, ונסמן אותו VmV_m.

•כיווני הזרמים (החצים): I1I_1 ו-I3I_3 מהפס העליון כלפי מטה אל הקו של VmV_m, ו-I2I_2 ו-I4I_4 מהקו של VmV_m כלפי מטה אל הפס התחתון. בקצר זורם 0.5 mA0.5\,mA מ-bb אל aa.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. החוג של מקור הזרם נקבע על ידו, ונשארים שלושה זרמי חוגים לא ידועים, ועוד הנעלם EE.

•מתחי צמתים: הפוטנציאל של הפס העליון הוא EE, ומלבדו יש רק את VmV_m. כלומר שני נעלמים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. אף על פי ש-aa ו-bb באותו פוטנציאל, הזרם בקצר נתון, ולכן אפשר לכתוב את חוק הזרמים בכל צד בנפרד ולקבל שתי משוואות.

1. חוק הזרמים בצומת bb (צד ימין): נכנס I3I_3, יוצאים I4I_4 והזרם בקצר:

E−VmR3=VmR4+0.5 ⇒ E−Vm2=Vm1.6+0.5\frac{E-V_m}{R_3}=\frac{V_m}{R_4}+0.5\ \Rightarrow\ \frac{E-V_m}{2}=\frac{V_m}{1.6}+0.5

2. חוק הזרמים בצומת aa (צד שמאל): נכנסים I1I_1 והזרם בקצר, יוצא I2I_2:

E−VmR1+0.5=VmR2 ⇒ E−Vm3+0.5=Vm1.6\frac{E-V_m}{R_1}+0.5=\frac{V_m}{R_2}\ \Rightarrow\ \frac{E-V_m}{3}+0.5=\frac{V_m}{1.6}

3. מחסרים את משוואה 2 ממשוואה 1. האיבר Vm1.6\frac{V_m}{1.6} מתבטל:

(E−Vm)(12−13)−0.5=0.5 ⇒ E−Vm6=1 ⇒ E−Vm=6 V(E-V_m)\left(\frac{1}{2}-\frac{1}{3}\right)-0.5=0.5\ \Rightarrow\ \frac{E-V_m}{6}=1\ \Rightarrow\ E-V_m=6\,\text{V}

4. מציבים במשוואה 2:

63+0.5=Vm1.6 ⇒ Vm=2.5⋅1.6=4 V\frac{6}{3}+0.5=\frac{V_m}{1.6}\ \Rightarrow\ V_m=2.5\cdot1.6=4\,\text{V}

5. מתח המקור:

E=Vm+6=4+6=10 VE=V_m+6=4+6=10\,\text{V}

בדיקה במשוואה 1: I3=10−42=3 mAI_3=\frac{10-4}{2}=3\,mA ומצד שני I4+0.5=41.6+0.5=2.5+0.5=3 mAI_4+0.5=\frac{4}{1.6}+0.5=2.5+0.5=3\,mA. מתקיים.

תשובה: E=10 VE=10\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

RL=RTH≈1.932 kΩR_L=R_{TH}\approx1.932\,k\Omega, PL,max≈0.121 mWP_{L,max}\approx0.121\,mW

מבוקש: נגד העומס שמקבל הספק מרבי, וההספק הזה. נמצא את מעגל התמורה של תבנין בין aa ל-bb; לפי משפט העברת ההספק המרבי RL=RTHR_L=R_{TH} ו-PL,max=VTH24RTHP_{L,max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}.

ההדקים. העומס מחובר בין aa ל-bb (במקום הקצר). מנתקים אותו, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשהעומס מנותק, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הפס התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והפס העליון נמצא ב-E=10 VE=10\,\text{V} (מסעיף א).

•עכשיו אין חוט בין aa ל-bb, ולכן הקו של aa והקו של bb הם שני קווים נפרדים, בשני צבעים.

•מקור הזרם אינו משפיע על הפוטנציאלים: מקור המתח קובע את הפס העליון.

בחירת השיטה. יש שני צמתים לא ידועים, VaV_a ו-VbV_b, אבל כל אחד מהם תלוי רק בענף שלו: אל הקו של aa מחוברים רק R1R_1 ו-R2R_2, ואל הקו של bb רק R3R_3 ו-R4R_4. לכן כל ענף הוא מחלק מתח בין 10 V10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}, ואין צורך במערכת משוואות.

1. Va=E⋅R2R1+R2=10⋅1.64.6=3.478 VV_a=E\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1.6}{4.6}=3.478\,\text{V}

2. Vb=E⋅R4R3+R4=10⋅1.63.6=4.444 VV_b=E\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=10\cdot\frac{1.6}{3.6}=4.444\,\text{V}

3. VTH=Vab=Va−Vb=3.478−4.444=−0.966 VV_{TH}=V_{ab}=V_a-V_b=3.478-4.444=-0.966\,\text{V} (הנקודה bb חיובית ביחס ל-aa).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח EE מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

4. בגלל הקצר במקום EE, הפס העליון והפס התחתון הם עכשיו קו אחד (צבע אחד). במעגל החדש שלושה פוטנציאלים: הקו של aa, הקו של bb והפס המאוחד.

5. מההדק aa מגיעים לפס המאוחד דרך R1R_1 או דרך R2R_2, ולכן הם במקביל. באותו אופן R3R_3 ו-R4R_4 במקביל בין bb לפס המאוחד. זרם שנכנס ב-aa עובר דרך הזוג הראשון לפס ומשם דרך הזוג השני ל-bb, ולכן שני הזוגות בטור:

RTH=R1R2R1+R2+R3R4R3+R4=3⋅1.64.6+2⋅1.63.6=1.0435+0.8889=1.932 kΩR_{TH}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}+\frac{R_3R_4}{R_3+R_4}=\frac{3\cdot1.6}{4.6}+\frac{2\cdot1.6}{3.6}=1.0435+0.8889=1.932\,k\Omega

בדיקה מול סעיף א: זרם הקצר של מעגל התמורה הוא ∣VTH∣RTH=0.9661.932=0.5 mA\frac{|V_{TH}|}{R_{TH}}=\frac{0.966}{1.932}=0.5\,mA מ-bb ל-aa, בדיוק הזרם הנתון.

שלב 3: מעגל התמורה, העומס וההספק המרבי. מעגל התמורה הוא מקור מתח של 0.966 V0.966\,\text{V} (ההדק החיובי בצד של bb) בטור עם RTH=1.932 kΩR_{TH}=1.932\,k\Omega.

6. RL=RTH≈1.932 kΩR_L=R_{TH}\approx1.932\,k\Omega

7. PL,max=VTH24RL=0.96624⋅1.932=0.1208 mW≈121 μWP_{L,max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_L}=\frac{0.966^2}{4\cdot1.932}=0.1208\,mW\approx121\,\mu W

(הזרם בעומס הוא 0.9662⋅1.932=0.25 mA\frac{0.966}{2\cdot1.932}=0.25\,mA, ואכן 0.252⋅1.932=0.1208 mW0.25^2\cdot1.932=0.1208\,mW.)

תשובה: RL≈1.932 kΩR_L\approx1.932\,k\Omega, PL,max≈0.121 mWP_{L,max}\approx0.121\,mW

סעיף ג

תשובה:

PE=20 mWP_E=20\,mW (מקור המתח מספק הספק)

משתמשים בתוצאות סעיף א: E=10 VE=10\,\text{V}, Vm=4 VV_m=4\,\text{V}, ובסרטוט המסומן מסעיף א (שוב יש קצר בין aa ל-bb). הפס העליון (בצבע אחד) הוא צומת שמתחברים אליו EE, R1R_1, R3R_3 ומקור הזרם. נסמן ב-IEI_E את הזרם שיוצא מההדק החיובי של EE אל הפס העליון (החץ בסרטוט).

בחירת השיטה. כל הפוטנציאלים כבר ידועים מסעיף א, ולכן אין צורך בשיטה חדשה: מספיק חוק הזרמים בפס העליון.

1. הזרמים היוצאים מהפס העליון דרך R1R_1 ודרך R3R_3:

I1=E−VmR1=10−43=2 mAI_1=\frac{E-V_m}{R_1}=\frac{10-4}{3}=2\,mA, I3=E−VmR3=10−42=3 mAI_3=\frac{E-V_m}{R_3}=\frac{10-4}{2}=3\,mA

2. מקור הזרם מכניס לפס העליון IS=3 mAI_S=3\,mA (החץ כלפי מעלה). חוק הזרמים:

IE+IS=I1+I3 ⇒ IE=2+3−3=2 mAI_E+I_S=I_1+I_3\ \Rightarrow\ I_E=2+3-3=2\,mA

3. הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן המקור מספק הספק:

PE=E⋅IE=10⋅2=20 mWP_E=E\cdot I_E=10\cdot2=20\,mW

בדיקת מאזן: הספק הנגדים 623+622+421.6+421.6=12+18+10+10=50 mW\frac{6^2}{3}+\frac{6^2}{2}+\frac{4^2}{1.6}+\frac{4^2}{1.6}=12+18+10+10=50\,mW; מקור הזרם מספק 10⋅3=30 mW10\cdot3=30\,mW ומקור המתח 20 mW20\,mW, יחד 50 mW50\,mW.

תשובה: PE=20 mWP_E=20\,mW, מקור המתח מתפקד כמקור (מספק הספק).

שאלה 2 · מעגל זרם ישר: מתח מקור והספק

המעגל החשמלי המוצג באיור כולל מקורות מתח ומקורות זרם אידיאליים.

נתון שהמתח Vab=104VV_{ab}=104V.

א.

חשב את מתח המקור E2E_2.

(8 נקודות)
ב.

בין הנקודות aa ו- bb חובר נגד עומס 30Ω30\Omega.

חשב את הספק מקור המתח E1E_1 ומצב פעולתו (מקור או צרכן).

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

E2=10 VE_2=10\,\text{V}

נתון: E1=120 VE_1=120\,\text{V}, IS1=4 AI_{S1}=4\,\text{A}, IS2=6 AI_{S2}=6\,\text{A}, R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=20 ΩR_4=20\,\Omega, R5=40 ΩR_5=40\,\Omega, Vab=104 VV_{ab}=104\,\text{V} (כשהנקודות a,ba,b פתוחות).

מבוקש: E2E_2.

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•כשהנקודות aa ו-bb פתוחות, החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך R5R_5, בחוט אחד. זרם לא יכול לזרום בחוט יחיד בלי מסלול חזרה, ולכן I=0I=0 ב-R5R_5, אין עליו מפל מתח, ושני הפסים התחתונים באותו פוטנציאל. לכן הם צבועים באותו צבע, והם נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•ההדקים החיוביים של E1E_1 ושל E2E_2 (הקווים הארוכים) פונים למעלה. לכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-120 V120\,\text{V}, והקו שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא בפוטנציאל E2E_2.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי (המחובר ל-aa), ו-VbV_b של הקו העליון הימני (המחובר ל-bb).

•כיווני הזרמים (החצים): I1I_1 ב-R1R_1 משמאל לימין, I2I_2 ב-R2R_2 ו-I4I_4 ב-R4R_4 כלפי מטה, I3I_3 ב-R3R_3 מימין לשמאל (מ-E2E_2 אל bb).

בחירת השיטה. בכל צד יש צומת לא ידוע אחד, VaV_a או VbV_b, והם קשורים זה לזה דרך המתח הנתון VabV_{ab}. בשיטת זרמי החוגים יש בכל צד שני חוגים, ומקור הזרם נמצא בענף המשותף להם, כך שצריך לטפל בו כאילוץ נוסף. בשיטת מתחי הצמתים מקורות הזרם נכנסים ישירות למשוואות. לכן נשתמש בשיטת מתחי הצמתים: חוק הזרמים בצומת aa נותן את VaV_a, מ-VabV_{ab} נקבל את VbV_b, וחוק הזרמים בצומת bb נותן את E2E_2.

1. חוק הזרמים בצומת aa: נכנסים I1I_1 והזרם IS1I_{S1}; יוצא I2I_2:

E1−VaR1+IS1=VaR2 ⇒ 120−Va60+4=Va60\frac{E_1-V_a}{R_1}+I_{S1}=\frac{V_a}{R_2}\ \Rightarrow\ \frac{120-V_a}{60}+4=\frac{V_a}{60}

120−Va+240=Va ⇒ Va=180 V120-V_a+240=V_a\ \Rightarrow\ V_a=180\,\text{V}

2. המתח בצומת bb:

Vb=Va−Vab=180−104=76 VV_b=V_a-V_{ab}=180-104=76\,\text{V}

3. חוק הזרמים בצומת bb: נכנסים IS2I_{S2} ו-I3I_3; יוצא I4I_4:

IS2+E2−VbR3=VbR4 ⇒ 6+E2−7630=7620=3.8I_{S2}+\frac{E_2-V_b}{R_3}=\frac{V_b}{R_4}\ \Rightarrow\ 6+\frac{E_2-76}{30}=\frac{76}{20}=3.8

E2−7630=−2.2 ⇒ E2=76−66=10 V\frac{E_2-76}{30}=-2.2\ \Rightarrow\ E_2=76-66=10\,\text{V}

(כלומר I3=−2.2 AI_3=-2.2\,\text{A}: הזרם ב-R3R_3 זורם בפועל מהצומת bb אל E2E_2, והוא נכנס להדק החיובי של E2E_2. גם I1=120−18060=−1 AI_1=\frac{120-180}{60}=-1\,\text{A} זורם בפועל מ-aa אל E1E_1.)

תשובה: E2=10 VE_2=10\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PE1≈64.3 WP_{E1}\approx64.3\,\text{W}, E1E_1 מתפקד כצרכן (קולט הספק)

נתון: E2=10 VE_2=10\,\text{V} (מסעיף א), ובין aa ל-bb מחובר RL=30 ΩR_L=30\,\Omega.

מבוקש: ההספק של E1E_1 ומצב פעולתו.

סימון על הסרטוט. עכשיו יש מסלול סגור דרך RLR_L ו-R5R_5, וזורם זרם ב-R5R_5. לכן לשני הפסים התחתונים יש פוטנציאלים שונים, והם צבועים בשני צבעים:

•הפס התחתון השמאלי הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•VaV_a - הקו העליון השמאלי, VbV_b - הקו העליון הימני, VMV_M - הפס התחתון הימני.

•ההדק השלילי של E2E_2 מחובר לפס MM, ולכן הקו שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-VM+10V_M+10.

•כיווני הזרמים (החצים): I1I_1 ב-R1R_1 מ-E1E_1 אל aa; ILI_L ב-RLR_L מ-aa ל-bb; I2I_2 ב-R2R_2 ו-I4I_4 ב-R4R_4 כלפי מטה; I3I_3 ב-R3R_3 מ-E2E_2 אל bb; I5I_5 ב-R5R_5 מ-MM אל הייחוס.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•מתחי צמתים: שלושה פוטנציאלים לא ידועים, VaV_a, VbV_b ו-VMV_M (שני הקווים האחרים נקבעים על ידי מקורות המתח). שלוש משוואות.

•זרמי חוגים: חמישה חוגים, ושני מקורות הזרם נמצאים בענפים משותפים לשני חוגים. נשארים שלושה נעלמים, אבל צריך לכתוב חוגי-על סביב מקורות הזרם.

מספר המשוואות שווה, ובשיטת מתחי הצמתים מקורות הזרם נכנסים ישירות לחוק הזרמים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ומ-VaV_a נמצא את הזרם ב-E1E_1. כל זרם נכתב לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבקצות הנגד:

I1=120−Va60I_1=\frac{120-V_a}{60}, I2=Va60I_2=\frac{V_a}{60}, IL=Va−Vb30I_L=\frac{V_a-V_b}{30}, I3=VM+10−Vb30I_3=\frac{V_M+10-V_b}{30}, I4=Vb−VM20I_4=\frac{V_b-V_M}{20}, I5=VM40I_5=\frac{V_M}{40}

1. חוק הזרמים בצומת aa, I1+IS1=I2+ILI_1+I_{S1}=I_2+I_L:

120−Va60+4=Va60+Va−Vb30\frac{120-V_a}{60}+4=\frac{V_a}{60}+\frac{V_a-V_b}{30}

כופלים ב-120: 240−2Va+480=2Va+4Va−4Vb ⇒ 2Va−Vb=180240-2V_a+480=2V_a+4V_a-4V_b\ \Rightarrow\ 2V_a-V_b=180

2. חוק הזרמים בצומת bb, IL+IS2+I3=I4I_L+I_{S2}+I_3=I_4:

Va−Vb30+6+VM+10−Vb30=Vb−VM20\frac{V_a-V_b}{30}+6+\frac{V_M+10-V_b}{30}=\frac{V_b-V_M}{20}

כופלים ב-120: 4Va−4Vb+720+4VM+40−4Vb=6Vb−6VM ⇒ 2Va−7Vb+5VM=−3804V_a-4V_b+720+4V_M+40-4V_b=6V_b-6V_M\ \Rightarrow\ 2V_a-7V_b+5V_M=-380

3. חוק הזרמים בצומת MM: נכנסים אליו I4I_4 והזרם שעולה מהפס דרך E2E_2 ו-R3R_3 בכיוון ההפוך ל-I3I_3; יוצאים ממנו IS2I_{S2} (שעולה ממנו אל bb) ו-I5I_5:

Vb−VM20+Vb−VM−1030=6+VM40\frac{V_b-V_M}{20}+\frac{V_b-V_M-10}{30}=6+\frac{V_M}{40}

כופלים ב-120: 6Vb−6VM+4Vb−4VM−40=720+3VM ⇒ 10Vb−13VM=7606V_b-6V_M+4V_b-4V_M-40=720+3V_M\ \Rightarrow\ 10V_b-13V_M=760

4. פתרון המערכת: ממשוואה 1 Vb=2Va−180V_b=2V_a-180; מציבים ב-2: 2Va−14Va+1260+5VM=−380 ⇒ 12Va−5VM=16402V_a-14V_a+1260+5V_M=-380\ \Rightarrow\ 12V_a-5V_M=1640. מציבים ב-3: 20Va−1800−13VM=760 ⇒ 20Va−13VM=256020V_a-1800-13V_M=760\ \Rightarrow\ 20V_a-13V_M=2560.

כופלים את הראשונה ב-5 ואת השנייה ב-3: 60Va−25VM=820060V_a-25V_M=8200 ו-60Va−39VM=768060V_a-39V_M=7680. מחסרים: 14VM=520 ⇒ VM=37.14 V14V_M=520\ \Rightarrow\ V_M=37.14\,\text{V}, ואז

Va=1640+5⋅37.1412=152.14 VV_a=\frac{1640+5\cdot37.14}{12}=152.14\,\text{V}, Vb=2⋅152.14−180=124.29 VV_b=2\cdot152.14-180=124.29\,\text{V}

בדיקה: IL=152.14−124.2930=0.929 AI_L=\frac{152.14-124.29}{30}=0.929\,\text{A} ו-I5=37.1440=0.929 AI_5=\frac{37.14}{40}=0.929\,\text{A}. הזרם שעובר מהצד השמאלי לימני דרך RLR_L חוזר דרך R5R_5, כמו שצריך.

5. הזרם ב-E1E_1 הוא I1I_1 (בכיוון החץ, מההדק החיובי דרך R1R_1 אל aa):

I1=E1−VaR1=120−152.1460=−0.536 AI_1=\frac{E_1-V_a}{R_1}=\frac{120-152.14}{60}=-0.536\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל מ-aa דרך R1R_1 ונכנס להדק החיובי של E1E_1.

6. ההספק:

PE1=E1⋅∣I1∣=120⋅0.536=64.3 WP_{E1}=E_1\cdot|I_1|=120\cdot0.536=64.3\,\text{W}

הזרם נכנס להדק החיובי, ולכן E1E_1 קולט הספק.

בדיקת מאזן הספקים: הנגדים צורכים יחד 1041.4 W1041.4\,\text{W}; מקור הזרם IS1I_{S1} מספק 4⋅152.14=608.6 W4\cdot152.14=608.6\,\text{W}, מקור הזרם IS2I_{S2} מספק 6⋅(124.29−37.14)=522.9 W6\cdot(124.29-37.14)=522.9\,\text{W}, E1E_1 קולט 64.3 W64.3\,\text{W} ו-E2E_2 קולט 10⋅2.571=25.7 W10\cdot2.571=25.7\,\text{W}: 608.6+522.9−64.3−25.7=1041.4 W608.6+522.9-64.3-25.7=1041.4\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: PE1≈64.3 WP_{E1}\approx64.3\,\text{W}, ומקור המתח E1E_1 מתפקד כצרכן.

שאלה 3 · העברת הספק מרבית במעגל זרם חילופין

נתון המעגל הבא:

א.

מהו ZLZ_L שבו תהיה העברת הספק מכסימלית?

(15 נקודות)
ב.

חשב את ההספק המכסימלי המועבר לעומס ZLZ_L.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ZL=ZTH∗=16−j20 ΩZ_L=Z_{TH}^*=16-j20\,\Omega

נתון: Vˉ1=20∠10∘ V\bar{V}_1=20\angle10^\circ\,\text{V}, Iˉ1=5∠−30∘ A\bar{I}_1=5\angle-30^\circ\,\text{A}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=12 ΩX_{L1}=12\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, XL2=8 ΩX_{L2}=8\,\Omega, XC=16 ΩX_C=16\,\Omega.

מבוקש: ZLZ_L להעברת הספק מרבית. לפי המשפט, העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת תבנין שהוא "רואה": ZL=ZTH∗Z_L=Z_{TH}^*. לכן מספיק למצוא את ZTHZ_{TH} בין הדקי ZLZ_L.

ההדקים. מנתקים את ZLZ_L ומסמנים את שני ההדקים שלו: aa (העליון, בצד של XL2X_{L2}) ו-bb (התחתון, בצד הפס התחתון). מאותם שני הדקים מודדים את עכבת תבנין (בסעיף זה) ואת מתח תבנין (בסעיף ב).

עכבת תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח Vˉ1\bar{V}_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם Iˉ1\bar{I}_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות רק העכבות:

1. בגלל הקצר במקום Vˉ1\bar{V}_1, הקו השמאלי והפס התחתון הם קו אחד (צבע אחד), וההדק bb נמצא עליו.

2. הקבל נמצא בטור עם מקור הזרם, שהוא עכשיו נתק. הקו שמימין לקבל מסתיים בנתק, ולכן דרך הקבל לא יכול לעבור זרם, והוא לא משפיע על העכבה.

3. זרם שנכנס בהדק aa עובר ב-XL2X_{L2} וב-R2R_2 אל הצומת העליון, ומשם רק דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הקו של bb. כל הרכיבים במסלול הזה בטור:

ZTH=(R2+jXL2)+(R1+jXL1)=(6+j8)+(10+j12)=16+j20 ΩZ_{TH}=(R_2+jX_{L2})+(R_1+jX_{L1})=(6+j8)+(10+j12)=16+j20\,\Omega

4. העומס המתאים:

ZL=ZTH∗=16−j20 ΩZ_L=Z_{TH}^*=16-j20\,\Omega

כלומר נגד של 16 Ω16\,\Omega בטור עם קבל שהיגבו 20 Ω20\,\Omega (בצורה קוטבית 25.61∠−51.34∘ Ω25.61\angle-51.34^\circ\,\Omega).

תשובה: ZL=16−j20 ΩZ_L=16-j20\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Pmax≈53.5 WP_{max}\approx53.5\,\text{W}

מבוקש: ההספק בעומס המותאם, Pmax=∣VˉTH∣24RTHP_{max}=\frac{|\bar{V}_{TH}|^2}{4R_{TH}}. צריך את מתח תבנין, כלומר מתח הריקם בין ההדקים aa ו-bb מסעיף א. (ערכי המקורות נלקחים כערכים יעילים.)

סימון על הסרטוט. המעגל עם המקורות, כש-ZLZ_L מנותק:

•הפס התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וההדק bb נמצא עליו. ההדק החיובי של Vˉ1\bar{V}_1 למעלה, ולכן הקו השמאלי העליון נמצא בפוטנציאל Vˉ1\bar{V}_1.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הצומת העליון. כשהענף של ZLZ_L פתוח, I=0I=0 ב-R2R_2 וב-XL2X_{L2}, ואין עליהם מפל מתח. לכן גם ההדק aa נמצא ב-VaV_a, ולכן הוא צבוע באותו צבע כמו הצומת העליון, ו-VˉTH=Va−0=Va\bar{V}_{TH}=V_a-0=V_a.

•מקור הזרם מושך את הזרם Iˉ1\bar{I}_1 מהצומת העליון דרך הקבל ומחזיר אותו לפס התחתון (החץ שלו כלפי מטה). מאחר שאין זרם בענף האמצעי, כל הזרם Iˉ1\bar{I}_1 מגיע לצומת העליון מ-Vˉ1\bar{V}_1 דרך R1R_1, XL1X_{L1} משמאל לימין (החץ I1I_1).

בחירת השיטה. הזרם בענף השמאלי ידוע (Iˉ1\bar{I}_1), ולכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף מהפס התחתון דרך Vˉ1\bar{V}_1, R1R_1 ו-XL1X_{L1} אל הצומת העליון.

1. המקורות בצורה קרטזית:

Vˉ1=20∠10∘=19.696+j3.473 V\bar{V}_1=20\angle10^\circ=19.696+j3.473\,\text{V}

Iˉ1=5∠−30∘=4.330−j2.5 A\bar{I}_1=5\angle-30^\circ=4.330-j2.5\,\text{A}

2. המפל על R1+jXL1R_1+jX_{L1} (ש-10+j12=15.62∠50.19∘ Ω10+j12=15.62\angle50.19^\circ\,\Omega):

Iˉ1(R1+jXL1)=5∠−30∘⋅15.62∠50.19∘=78.10∠20.19∘=73.30+j26.96 V\bar{I}_1(R_1+jX_{L1})=5\angle-30^\circ\cdot15.62\angle50.19^\circ=78.10\angle20.19^\circ=73.30+j26.96\,\text{V}

3. הזרם זורם מהקו של Vˉ1\bar{V}_1 אל הצומת העליון, ולכן הצומת העליון נמוך יותר במפל הזה:

VˉTH=Va=Vˉ1−Iˉ1(R1+jXL1)=(19.696+j3.473)−(73.30+j26.96)=−53.61−j23.49 V\bar{V}_{TH}=V_a=\bar{V}_1-\bar{I}_1(R_1+jX_{L1})=(19.696+j3.473)-(73.30+j26.96)=-53.61-j23.49\,\text{V}

∣VˉTH∣=53.612+23.492=58.53 V|\bar{V}_{TH}|=\sqrt{53.61^2+23.49^2}=58.53\,\text{V}, כלומר VˉTH=58.53∠−156.34∘ V\bar{V}_{TH}=58.53\angle-156.34^\circ\,\text{V}

4. מעגל התמורה הוא מקור VˉTH\bar{V}_{TH} בטור עם ZTH=16+j20 ΩZ_{TH}=16+j20\,\Omega. בעומס המותאם החלקים המדומים מתבטלים, העכבה הכוללת בלולאה היא 2RTH=32 Ω2R_{TH}=32\,\Omega, והזרם הוא 58.5332=1.829 A\frac{58.53}{32}=1.829\,\text{A}. ההספק:

Pmax=∣VˉTH∣24RTH=58.5324⋅16=3425.264=53.5 WP_{max}=\frac{|\bar{V}_{TH}|^2}{4R_{TH}}=\frac{58.53^2}{4\cdot16}=\frac{3425.2}{64}=53.5\,\text{W}

תשובה: Pmax≈53.5 WP_{max}\approx53.5\,\text{W}

שאלה 4 · מתח צומת והספקים מרוכבים במעגל חילופין

נתון המעגל הבא:

א.

חשב את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשב את הספקי SS במקורות המתח.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈285.4∠2.29∘ V\bar{V}\approx285.4\angle2.29^\circ\,\text{V}

נתון: IˉS1=20∠0∘ A\bar{I}_{S1}=20\angle0^\circ\,\text{A}, VˉS=240∠40∘ V\bar{V}_S=240\angle40^\circ\,\text{V}, בענף השמאלי jXL1=j4 ΩjX_{L1}=j4\,\Omega ו-R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, בענף האמצעי −jXC=−j3 Ω-jX_C=-j3\,\Omega ו-R3=7 ΩR_3=7\,\Omega, בענף הימני R2=2 ΩR_2=2\,\Omega ו-jXL2=j8 ΩjX_{L2}=j8\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת VV ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר) ואת כיווני הזרמים:

•הפס התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הצומת VV הוא הקו שאליו מתחברים שלושת הענפים. הפוטנציאל שלו הוא הנעלם.

•ההדק החיובי של VˉS\bar{V}_S למעלה, ולכן הקו העליון הימני (בין XL2X_{L2} למקור) נמצא בפוטנציאל VˉS\bar{V}_S.

•הקו העליון השמאלי נמצא בפוטנציאל VISV_{IS} - המתח על מקור הזרם. הוא לא ידוע, אבל לא צריך אותו כדי למצוא את VV: מקור הזרם קובע את הזרם בענף, ולכן לכל אורך הענף השמאלי זורם IˉS1\bar{I}_{S1} אל הצומת VV, והעכבות שבטור איתו אינן משפיעות עליו.

•הקווים הקצרים שבין שני רכיבים בטור (בין XL1X_{L1} ל-R1R_1, בין R2R_2 ל-XL2X_{L2}, בין הקבל ל-R3R_3) הם נקודות בתוך ענף, ואין צורך בפוטנציאל שלהן.

•כיווני הזרמים: IS1I_{S1} אל הצומת משמאל, IVSI_{VS} מ-VˉS\bar{V}_S אל הצומת מימין, ICI_C מהצומת כלפי מטה בענף האמצעי.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•מתחי צמתים: צומת לא ידוע אחד, VV. משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שני חוגים, והזרם של החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם. גם כאן משוואה אחת.

שתי השיטות נותנות משוואה אחת. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי הנעלם שלה הוא בדיוק המתח המבוקש VV. נסמן את העכבות:

Za=R2+jXL2=2+j8 ΩZ_a=R_2+jX_{L2}=2+j8\,\Omega, Zb=R3−jXC=7−j3 ΩZ_b=R_3-jX_C=7-j3\,\Omega

ולפי חוק אוהם: IˉVS=VˉS−VˉZa\bar{I}_{VS}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_a}, IˉC=VˉZb\bar{I}_C=\frac{\bar{V}}{Z_b}.

1. חוק הזרמים בצומת VV, IˉS1+IˉVS=IˉC\bar{I}_{S1}+\bar{I}_{VS}=\bar{I}_C:

IˉS1+VˉS−VˉZa=VˉZb ⇒ Vˉ(1Za+1Zb)=IˉS1+VˉSZa\bar{I}_{S1}+\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_a}=\frac{\bar{V}}{Z_b}\ \Rightarrow\ \bar{V}\left(\frac{1}{Z_a}+\frac{1}{Z_b}\right)=\bar{I}_{S1}+\frac{\bar{V}_S}{Z_a}

2. המוליכויות:

1Za=2−j868=0.02941−j0.11765 S\frac{1}{Z_a}=\frac{2-j8}{68}=0.02941-j0.11765\,\text{S}, 1Zb=7+j358=0.12069+j0.05172 S\frac{1}{Z_b}=\frac{7+j3}{58}=0.12069+j0.05172\,\text{S}

1Za+1Zb=0.15010−j0.06592=0.1639∠−23.71∘ S\frac{1}{Z_a}+\frac{1}{Z_b}=0.15010-j0.06592=0.1639\angle-23.71^\circ\,\text{S}

3. אגף ימין: Za=8.246∠75.96∘ ΩZ_a=8.246\angle75.96^\circ\,\Omega, ולכן

VˉSZa=240∠40∘8.246∠75.96∘=29.10∠−35.96∘=23.557−j17.092 A\frac{\bar{V}_S}{Z_a}=\frac{240\angle40^\circ}{8.246\angle75.96^\circ}=29.10\angle-35.96^\circ=23.557-j17.092\,\text{A}

IˉS1+VˉSZa=20+23.557−j17.092=43.557−j17.092=46.79∠−21.43∘ A\bar{I}_{S1}+\frac{\bar{V}_S}{Z_a}=20+23.557-j17.092=43.557-j17.092=46.79\angle-21.43^\circ\,\text{A}

4. המתח:

Vˉ=46.79∠−21.43∘0.1639∠−23.71∘=285.4∠2.29∘=285.18+j11.38 V\bar{V}=\frac{46.79\angle-21.43^\circ}{0.1639\angle-23.71^\circ}=285.4\angle2.29^\circ=285.18+j11.38\,\text{V}

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. זרם החוג השמאלי הוא IˉS1\bar{I}_{S1}, והוא יורד בענף האמצעי. את זרם החוג הימני נסמן Iˉr\bar{I}_r, נגד כיוון השעון: מ-VˉS\bar{V}_S דרך ZaZ_a אל הצומת ודרך ZbZ_b כלפי מטה (זה הזרם IVSI_{VS} שבסרטוט). בענף האמצעי זורמים שני זרמי החוגים כלפי מטה, IˉC=IˉS1+Iˉr\bar{I}_C=\bar{I}_{S1}+\bar{I}_r. חוק המתחים בחוג הימני:

VˉS=IˉrZa+(IˉS1+Iˉr)Zb ⇒ Iˉr=VˉS−IˉS1ZbZa+Zb=13.83+j16.12 A\bar{V}_S=\bar{I}_r Z_a+(\bar{I}_{S1}+\bar{I}_r)Z_b\ \Rightarrow\ \bar{I}_r=\frac{\bar{V}_S-\bar{I}_{S1}Z_b}{Z_a+Z_b}=13.83+j16.12\,\text{A}

Vˉ=(IˉS1+Iˉr)Zb=(33.83+j16.12)(7−j3)=285.18+j11.38 V\bar{V}=(\bar{I}_{S1}+\bar{I}_r)Z_b=(33.83+j16.12)(7-j3)=285.18+j11.38\,\text{V}. אותה תוצאה.

תשובה: Vˉ≈285.4∠2.29∘ V\bar{V}\approx285.4\angle2.29^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

SˉVS≈5030−j831 VA=5098∠−9.38∘ VA\bar{S}_{VS}\approx5030-j831\,\text{VA}=5098\angle-9.38^\circ\,\text{VA}; (מקור הזרם: SˉIS1≈8104+j1828 VA\bar{S}_{IS1}\approx8104+j1828\,\text{VA})

מבוקש: ההספק המדומה המרוכב Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^* שמספקים המקורות. במעגל יש מקור מתח אחד, VˉS\bar{V}_S; נחשב גם את ההספק של מקור הזרם, כדי לבדוק את מאזן ההספקים. משתמשים ב-Vˉ=285.18+j11.38 V\bar{V}=285.18+j11.38\,\text{V} מסעיף א ובסרטוט המסומן מסעיף א: IVSI_{VS} הוא הזרם בענף הימני, ICI_C הזרם בענף האמצעי, ו-VISV_{IS} הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי, כלומר המתח על מקור הזרם.

בחירת השיטה. הפוטנציאלים של כל הקווים כבר ידועים או מתקבלים מחוק אוהם, ולכן אין צורך בשיטה חדשה: מוצאים את הזרם בכל מקור, וההספק שלו הוא Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*.

מקור המתח VˉS\bar{V}_S. הזרם היוצא מההדק החיובי שלו ועובר דרך ZaZ_a אל הצומת:

1. VˉS=240∠40∘=183.85+j154.27 V\bar{V}_S=240\angle40^\circ=183.85+j154.27\,\text{V}

VˉS−Vˉ=183.85+j154.27−285.18−j11.38=−101.33+j142.89=175.17∠125.34∘ V\bar{V}_S-\bar{V}=183.85+j154.27-285.18-j11.38=-101.33+j142.89=175.17\angle125.34^\circ\,\text{V}

2. IˉVS=VˉS−VˉZa=175.17∠125.34∘8.246∠75.96∘=21.24∠49.38∘ A\bar{I}_{VS}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_a}=\frac{175.17\angle125.34^\circ}{8.246\angle75.96^\circ}=21.24\angle49.38^\circ\,\text{A}

3. ההספק של המקור:

SˉVS=VˉS⋅IˉVS∗=240∠40∘⋅21.24∠−49.38∘=5098∠−9.38∘=5030−j831 VA\bar{S}_{VS}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}_{VS}^*=240\angle40^\circ\cdot21.24\angle-49.38^\circ=5098\angle-9.38^\circ=5030-j831\,\text{VA}

המקור מספק הספק פעיל P≈5030 WP\approx5030\,\text{W}; ההספק ההיגבי שלו שלילי, Q≈−831 VARQ\approx-831\,\text{VAR} (הוא קולט הספק היגבי).

מקור הזרם IˉS1\bar{I}_{S1}. המתח על הדקיו הוא VISV_{IS} (הקו העליון השמאלי ביחס לאדמה). הזרם IˉS1\bar{I}_{S1} זורם מהקו הזה דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הצומת, ולכן VISV_{IS} הוא מתח הצומת ועוד המפל על R1+jXL1R_1+jX_{L1}:

4. המתח על מקור הזרם:

VˉIS=Vˉ+IˉS1(6+j4)=285.18+j11.38+120+j80=405.18+j91.38=415.36∠12.71∘ V\bar{V}_{IS}=\bar{V}+\bar{I}_{S1}(6+j4)=285.18+j11.38+120+j80=405.18+j91.38=415.36\angle12.71^\circ\,\text{V}

5. ההספק של מקור הזרם:

SˉIS1=VˉIS⋅IˉS1∗=415.36∠12.71∘⋅20∠0∘=8307∠12.71∘=8104+j1828 VA\bar{S}_{IS1}=\bar{V}_{IS}\cdot\bar{I}_{S1}^*=415.36\angle12.71^\circ\cdot20\angle0^\circ=8307\angle12.71^\circ=8104+j1828\,\text{VA}

בדיקת מאזן. הזרם בענף האמצעי IˉC=VˉZb=37.48∠25.48∘ A\bar{I}_C=\frac{\bar{V}}{Z_b}=37.48\angle25.48^\circ\,\text{A}. ההספק בעכבות:

202(6+j4)+37.482(7−j3)+21.242(2+j8)=13134+j997 VA20^2(6+j4)+37.48^2(7-j3)+21.24^2(2+j8)=13134+j997\,\text{VA}

וסכום הספקי המקורות: (5030−j831)+(8104+j1828)=13134+j997 VA(5030-j831)+(8104+j1828)=13134+j997\,\text{VA}. המאזן מתקיים.

תשובה: SˉVS≈5030−j831 VA\bar{S}_{VS}\approx5030-j831\,\text{VA} (5098∠−9.38∘ VA5098\angle-9.38^\circ\,\text{VA}); מקור הזרם: SˉIS1≈8104+j1828 VA\bar{S}_{IS1}\approx8104+j1828\,\text{VA}.

שאלה 5 · מעגל RC עם דיודה: טעינה ופריקה

נתון המעגל הבא וצורת אות המבוא:

הדיודה אידיאלית.

א.

חשב ושרטט את המתח על הדקי הקבל VC(t)V_C(t).

(15 נקודות)
ב.

חשב את הזמנים שבהם המתח על הדקי הקבל שווה ל- 4V4V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

0<t<4ms0<t<4ms: VC=10(1−e−t/2ms)V_C=10(1-e^{-t/2ms}), עד 8.65 V8.65\,\text{V}; 4<t<6ms4<t<6ms: VC=−5+13.65e−(t−4ms)/6msV_C=-5+13.65e^{-(t-4ms)/6ms}, עד 4.78 V4.78\,\text{V}; t>6mst>6ms: VC=4.78e−(t−6ms)/6msV_C=4.78e^{-(t-6ms)/6ms}

נתון: R1=30 kΩR_1=30\,k\Omega בטור עם דיודה אידיאלית, ענף זה במקביל ל-R2=60 kΩR_2=60\,k\Omega; C=0.1 μFC=0.1\,\mu F; המבוא VS=10 VV_S=10\,\text{V} ב-0<t<4 ms0<t<4\,ms, VS=−5 VV_S=-5\,\text{V} ב-4<t<6 ms4<t<6\,ms ו-00 אחרי 6 ms6\,ms. הקבל ריק ב-t=0t=0.

מבוקש: VC(t)V_C(t).

רעיון: הדיודה מכוונת מהמקור אל הקבל (האנודה בצד R1R_1). לכן:

•כאשר VS>VCV_S>V_C הזרם זורם מהמקור אל הקבל, הדיודה מוליכה, והקבל נטען דרך R1∥R2R_1\parallel R_2.

•כאשר VS<VCV_S<V_C הזרם זורם מהקבל אל המקור, הדיודה בקטעון, והקבל נפרק דרך R2R_2 בלבד.

בכל קטע זמן המתח מתקרב באופן מעריכי למתח המקור: VC(t)=Vf+(V0−Vf)e−(t−t0)/τV_C(t)=V_f+(V_0-V_f)e^{-(t-t_0)/\tau}.

ההדקים. הקבל "רואה" את שאר המעגל בין שני ההדקים שלו: aa (העליון) ו-bb (התחתון, על האדמה). מוציאים את הקבל, ומאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם ואת ההתנגדות השקולה.

•מתח הריקם: כשהקבל מנותק לא זורם זרם ב-R1R_1 וב-R2R_2, ואין עליהם מפל מתח. לכן VTH=VSV_{TH}=V_S, וזה המתח הסופי VfV_f שאליו הקבל שואף בכל קטע.

•ההתנגדות השקולה: מאפסים את מקור המתח VSV_S (מוחלף בקצר) ומסרטטים את המעגל החדש בכל אחד ממצבי הדיודה. דיודה אידיאלית שמוליכה היא חוט, ודיודה בקטעון היא נתק.

•הדיודה מוליכה (טעינה): הקצר במקום VSV_S מחבר את הקו השמאלי לאדמה, ולכן הקצה השמאלי של R1R_1 ושל R2R_2 וההדק bb הם קו אחד (צבע אחד). הדיודה היא חוט, ולכן הקצה הימני של R1R_1 ושל R2R_2 נמצא על הקו של aa. שני הנגדים מחוברים בין אותם שני קווים, כלומר במקביל: RTH=R1∥R2R_{TH}=R_1\parallel R_2.

•הדיודה בקטעון (פריקה): במקום הדיודה יש נתק. דרך R1R_1 לא עובר זרם, ולכן שני הקצוות שלו באותו פוטנציאל (בצבע של הקו של bb), והוא לא משפיע. בין aa ל-bb נשאר רק R2R_2: RTH=R2R_{TH}=R_2.

בחירת השיטה. בכל אחד מהמעגלים החדשים יש רק שני קווים, ולכן מספיק חיבור נגדים במקביל, בלי מערכת משוואות.

1. קבועי הזמן:

Rch=R1∥R2=30⋅6030+60=20 kΩR_{ch}=R_1\parallel R_2=\frac{30\cdot60}{30+60}=20\,k\Omega, τ1=RchC=20⋅103⋅0.1⋅10−6=2 ms\tau_1=R_{ch}C=20\cdot10^3\cdot0.1\cdot10^{-6}=2\,ms

τ2=R2C=60⋅103⋅0.1⋅10−6=6 ms\tau_2=R_2C=60\cdot10^3\cdot0.1\cdot10^{-6}=6\,ms

2. קטע 0<t<4 ms0<t<4\,ms: VS=10 V>VCV_S=10\,\text{V}>V_C, הדיודה מוליכה. V0=0V_0=0, Vf=10 VV_f=10\,\text{V}:

VC(t)=10(1−e−t/2ms) VV_C(t)=10\left(1-e^{-t/2ms}\right)\,\text{V}

VC(4ms)=10(1−e−2)=10⋅0.8647=8.65 VV_C(4ms)=10\left(1-e^{-2}\right)=10\cdot0.8647=8.65\,\text{V}

3. קטע 4<t<6 ms4<t<6\,ms: VS=−5 V<VCV_S=-5\,\text{V}<V_C, הדיודה בקטעון, פריקה דרך R2R_2 (τ2=6 ms\tau_2=6\,ms). V0=8.65 VV_0=8.65\,\text{V}, Vf=−5 VV_f=-5\,\text{V}:

VC(t)=−5+(8.65+5)e−(t−4ms)/6ms=−5+13.65e−(t−4ms)/6ms VV_C(t)=-5+(8.65+5)e^{-(t-4ms)/6ms}=-5+13.65e^{-(t-4ms)/6ms}\,\text{V}

VC(6ms)=−5+13.65⋅e−1/3=−5+13.65⋅0.7165=4.78 VV_C(6ms)=-5+13.65\cdot e^{-1/3}=-5+13.65\cdot0.7165=4.78\,\text{V}

המתח נשאר חיובי וגדול מ-VSV_S, ולכן הדיודה אכן בקטעון לאורך כל הקטע.

4. קטע t>6 mst>6\,ms: VS=0<VCV_S=0<V_C, הדיודה בקטעון, הקבל נפרק דרך R2R_2 לאפס:

VC(t)=4.78e−(t−6ms)/6ms VV_C(t)=4.78e^{-(t-6ms)/6ms}\,\text{V}

המתח כמעט מתאפס אחרי כ-5τ2=30 ms5\tau_2=30\,ms, כלומר בסביבות t≈36 mst\approx36\,ms.

שרטוט (ציר הזמן ב-msms):

טעינה, τ=2msפריקה, τ=6ms
t [ms]Vc [V]51015202530510(4ms, 8.65V)(6ms, 4.78V)(1.02ms, 4V)(7.07ms, 4V)

תשובה: עלייה מעריכית עם τ=2 ms\tau=2\,ms מ-00 ל-8.65 V8.65\,\text{V} ב-t=4 mst=4\,ms; ירידה עם τ=6 ms\tau=6\,ms (לכיוון −5 V-5\,\text{V}) ל-4.78 V4.78\,\text{V} ב-t=6 mst=6\,ms; ואחר כך דעיכה עם τ=6 ms\tau=6\,ms לאפס.

סעיף ב

תשובה:

t1≈1.02 mst_1\approx1.02\,ms, t2≈7.07 mst_2\approx7.07\,ms

מציבים VC=4 VV_C=4\,\text{V} בביטויים של סעיף א, בכל קטע בנפרד.

1. בעלייה (0<t<4 ms0<t<4\,ms):

4=10(1−e−t1/2) ⇒ e−t1/2=0.6 ⇒ t1=−2ln⁡0.6=2⋅0.5108=1.02 ms4=10\left(1-e^{-t_1/2}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/2}=0.6\ \Rightarrow\ t_1=-2\ln0.6=2\cdot0.5108=1.02\,ms

2. בקטע 4<t<6 ms4<t<6\,ms המתח יורד מ-8.65 V8.65\,\text{V} רק עד 4.78 V4.78\,\text{V}, כלומר אינו מגיע ל-4 V4\,\text{V} בקטע זה.

3. בדעיכה אחרי t=6 mst=6\,ms:

4=4.78e−(t2−6)/6 ⇒ t2−6=6ln⁡4.784=6⋅0.1778=1.07 ms ⇒ t2=7.07 ms4=4.78e^{-(t_2-6)/6}\ \Rightarrow\ t_2-6=6\ln\frac{4.78}{4}=6\cdot0.1778=1.07\,ms\ \Rightarrow\ t_2=7.07\,ms

תשובה: t1≈1.02 mst_1\approx1.02\,ms ו-t2≈7.07 mst_2\approx7.07\,ms.

שאלה 6 · מעגל RC עם דופק דו-קוטבי

נתון המעגל הבא:

א.

חשב ושרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) עבור כניסה המוצגת באיור.

ציין ערכים על השרטוט.

(15 נקודות)
ב.

חשב מתי המתח על הדקי הקבל שווה ל- −0.5V-0.5V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

τ=1.43 ms\tau=1.43\,ms; Vo(2ms)=2.15 VV_o(2ms)=2.15\,\text{V}, Vo(4ms)=−1.62 VV_o(4ms)=-1.62\,\text{V}, ואחר כך דעיכה לאפס

נתון: R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,k\Omega, C=0.5 μFC=0.5\,\mu F; המבוא Vi=10 VV_i=10\,\text{V} ב-0<t<2 ms0<t<2\,ms, Vi=−10 VV_i=-10\,\text{V} ב-2<t<4 ms2<t<4\,ms ו-00 אחרי 4 ms4\,ms. הקבל ריק ב-t=0t=0.

מבוקש: Vo(t)V_o(t), שהוא המתח על הקבל.

רעיון: נחליף את מה שהקבל "רואה" (ViV_i, R1R_1, R2R_2) במעגל תבנין. מתקבל מעגל RC פשוט, ובכל קטע זמן Vo(t)=Vf+(V0−Vf)e−(t−t0)/τV_o(t)=V_f+(V_0-V_f)e^{-(t-t_0)/\tau}.

ההדקים. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שלו: aa (העליון) ו-bb (התחתון). מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם VTHV_{TH} ואת ההתנגדות השקולה RTHR_{TH} שהקבל "רואה".

שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו השמאלי העליון נמצא בפוטנציאל ViV_i של המבוא.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו העליון, שאליו מחוברים R1R_1, R2R_2 וההדק aa. ההדק bb נמצא על הקו התחתון, ולכן VTH=VaV_{TH}=V_a.

•כשהקבל מנותק יש מסלול אחד בלבד: הזרם II עובר דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור (החצים).

בחירת השיטה. יש חוג אחד בלבד, ו-R1R_1, R2R_2 בטור עליו. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: VaV_a הוא מחלק מתח.

1. מתח תבנין:

VTH=Va=Vi⋅R2R1+R2=Vi⋅414=0.2857ViV_{TH}=V_a=V_i\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=V_i\cdot\frac{4}{14}=0.2857V_i

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים את המעגל מחדש: מתח המבוא ViV_i (מקור מתח) מוחלף בקצר בין שני הדקי המבוא. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

2. בגלל הקצר, הקו השמאלי העליון והקו התחתון הם עכשיו קו אחד (צבע אחד). R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו הזה, שעליו נמצא bb, ולכן מההדקים הם נראים במקביל:

RTH=R1∥R2=10⋅410+4=2.857 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot4}{10+4}=2.857\,k\Omega

3. מעגל התמורה הוא מקור VTH=0.2857ViV_{TH}=0.2857V_i בטור עם RTHR_{TH}, שאליו מחובר הקבל. קבוע הזמן:

τ=RTHC=2.857⋅103⋅0.5⋅10−6=1.429 ms\tau=R_{TH}C=2.857\cdot10^3\cdot0.5\cdot10^{-6}=1.429\,ms

לכן כאשר Vi=±10 VV_i=\pm10\,\text{V} המתח הסופי הוא Vf=±2.857 VV_f=\pm2.857\,\text{V}.

4. קטע 0<t<2 ms0<t<2\,ms (V0=0V_0=0, Vf=2.857 VV_f=2.857\,\text{V}):

Vo(t)=2.857(1−e−t/1.429ms) VV_o(t)=2.857\left(1-e^{-t/1.429ms}\right)\,\text{V}

Vo(2ms)=2.857(1−e−1.4)=2.857⋅0.7534=2.153 VV_o(2ms)=2.857\left(1-e^{-1.4}\right)=2.857\cdot0.7534=2.153\,\text{V}

5. קטע 2<t<4 ms2<t<4\,ms (V0=2.153 VV_0=2.153\,\text{V}, Vf=−2.857 VV_f=-2.857\,\text{V}):

Vo(t)=−2.857+(2.153+2.857)e−(t−2ms)/1.429ms=−2.857+5.010e−(t−2ms)/1.429ms VV_o(t)=-2.857+(2.153+2.857)e^{-(t-2ms)/1.429ms}=-2.857+5.010e^{-(t-2ms)/1.429ms}\,\text{V}

Vo(4ms)=−2.857+5.010⋅e−1.4=−2.857+5.010⋅0.2466=−1.622 VV_o(4ms)=-2.857+5.010\cdot e^{-1.4}=-2.857+5.010\cdot0.2466=-1.622\,\text{V}

6. קטע t>4 mst>4\,ms (V0=−1.622 VV_0=-1.622\,\text{V}, Vf=0V_f=0):

Vo(t)=−1.622e−(t−4ms)/1.429ms VV_o(t)=-1.622e^{-(t-4ms)/1.429ms}\,\text{V}

המתח חוזר לאפס אחרי כ-5τ≈7.1 ms5\tau\approx7.1\,ms, כלומר בסביבות t≈11 mst\approx11\,ms.

שרטוט (ציר הזמן ב-msms):

t [ms]Vo [V]24681012-22(2ms, 2.15V)(4ms, -1.62V)(3.08ms, -0.5V)(5.68ms, -0.5V)

תשובה: τ=1.43 ms\tau=1.43\,ms; עלייה מ-00 ל-2.15 V2.15\,\text{V} ב-t=2 mst=2\,ms (לכיוון 2.86 V2.86\,\text{V}), ירידה ל-−1.62 V-1.62\,\text{V} ב-t=4 mst=4\,ms (לכיוון −2.86 V-2.86\,\text{V}), ואחר כך דעיכה לאפס.

סעיף ב

תשובה:

t1≈3.08 mst_1\approx3.08\,ms, t2≈5.68 mst_2\approx5.68\,ms

המתח על הקבל הוא VoV_o. מסעיף א הוא שלילי רק אחרי t=2 mst=2\,ms: הוא יורד מ-2.153 V2.153\,\text{V} ל-−1.622 V-1.622\,\text{V} (ולכן עובר את −0.5 V-0.5\,\text{V} בירידה), ואחר כך חוזר מ-−1.622 V-1.622\,\text{V} לאפס (ועובר את −0.5 V-0.5\,\text{V} שוב בעלייה).

1. בקטע 2<t<4 ms2<t<4\,ms:

−0.5=−2.857+5.010e−(t1−2)/1.429 ⇒ e−(t1−2)/1.429=2.3575.010-0.5=-2.857+5.010e^{-(t_1-2)/1.429}\ \Rightarrow\ e^{-(t_1-2)/1.429}=\frac{2.357}{5.010}

t1−2=1.429ln⁡5.0102.357=1.429⋅0.7540=1.077 ms ⇒ t1=3.08 mst_1-2=1.429\ln\frac{5.010}{2.357}=1.429\cdot0.7540=1.077\,ms\ \Rightarrow\ t_1=3.08\,ms

2. בקטע t>4 mst>4\,ms:

−0.5=−1.622e−(t2−4)/1.429 ⇒ t2−4=1.429ln⁡1.6220.5=1.429⋅1.1767=1.681 ms ⇒ t2=5.68 ms-0.5=-1.622e^{-(t_2-4)/1.429}\ \Rightarrow\ t_2-4=1.429\ln\frac{1.622}{0.5}=1.429\cdot1.1767=1.681\,ms\ \Rightarrow\ t_2=5.68\,ms

תשובה: t1≈3.08 mst_1\approx3.08\,ms ו-t2≈5.68 mst_2\approx5.68\,ms.

שאלה 7 · אופיין מעבר של מעגל דיודות וזנר

נתון המעגל הבא:

הדיודות אידאליות.

חשב ושרטט את אופיין המעבר Vo=f(Vi)V_o=f\left(V_i\right). ציין על האופיין ערכים אופייניים.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

Vo=0V_o=0 עבור Vi≤0V_i\le0; Vo=Vi3V_o=\frac{V_i}{3} עבור 0≤Vi≤6 V0\le V_i\le6\,\text{V}; Vo=Vi+45V_o=\frac{V_i+4}{5} עבור 6≤Vi≤9.33 V6\le V_i\le9.33\,\text{V}; Vo=2.67 VV_o=2.67\,\text{V} עבור Vi≥9.33 VV_i\ge9.33\,\text{V}

נתון: כל הנגדים שווים ל-RR, דיודת זנר VZ=6 VV_Z=6\,\text{V} (הקתודה כלפי מעלה, אל הצומת שבין שני הנגדים העליונים), Vref=2 VV_{ref}=2\,\text{V}, הדיודות אידיאליות.

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

סימונים: VXV_X - מתח הצומת של הזנר (אחרי D1D_1 והנגד הראשון), VoV_o - מתח צומת המוצא. מצב כל רכיב תלוי במתחים:

•D1D_1 מוליכה רק כאשר Vi>0V_i>0 (הזרם זורם מהכניסה פנימה).

•D2D_2 מוליכה כאשר Vo>Vref=2 VV_o>V_{ref}=2\,\text{V} (הזרם זורם מהמוצא דרך RR ו-D2D_2 אל VrefV_{ref}).

•הזנר נפרץ כאשר VXV_X מגיע ל-6 V6\,\text{V} (ואז VX=6 VV_X=6\,\text{V}).

נעבור על התחומים מ-ViV_i שלילי כלפי מעלה, ובכל תחום נבדוק היכן משתנה מצב של רכיב.

1. Vi≤0V_i\le0: D1D_1 בקטעון, אין זרם במעגל, ולכן Vo=0V_o=0.

2. Vi>0V_i>0, D2D_2 בקטעון והזנר אינו נפרץ: הזרם II זורם מהכניסה דרך D1D_1 ושני הנגדים העליונים ואחר כך דרך הנגד הימני לאדמה - שלושה נגדים בטור:

I=Vi3RI=\frac{V_i}{3R}, Vo=I⋅R=Vi3V_o=I\cdot R=\frac{V_i}{3}, VX=I⋅2R=2Vi3V_X=I\cdot2R=\frac{2V_i}{3}

D2D_2 מתחילה להוליך כאשר Vo=2 VV_o=2\,\text{V}, כלומר ב-Vi=6 VV_i=6\,\text{V}; הזנר היה נפרץ רק ב-VX=6V_X=6, כלומר ב-Vi=9 VV_i=9\,\text{V}. לכן D2D_2 נדלקת ראשונה, ב-Vi=6 VV_i=6\,\text{V}, Vo=2 VV_o=2\,\text{V}.

3. D2D_2 מוליכה, הזנר אינו נפרץ (Vi>6 VV_i>6\,\text{V}): חוק הזרמים בשני הצמתים:

בצומת XX: Vi−VXR=VX−VoR ⇒ VX=Vi+Vo2\frac{V_i-V_X}{R}=\frac{V_X-V_o}{R}\ \Rightarrow\ V_X=\frac{V_i+V_o}{2}

בצומת המוצא: VX−VoR=VoR+Vo−2R ⇒ VX=3Vo−2\frac{V_X-V_o}{R}=\frac{V_o}{R}+\frac{V_o-2}{R}\ \Rightarrow\ V_X=3V_o-2

משווים: Vi+Vo2=3Vo−2 ⇒ Vo=Vi+45\frac{V_i+V_o}{2}=3V_o-2\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+4}{5}, ו-VX=3Vi+25V_X=\frac{3V_i+2}{5}

הזנר נפרץ כאשר VX=6V_X=6: 3Vi+2=30 ⇒ Vi=283=9.33 V3V_i+2=30\ \Rightarrow\ V_i=\frac{28}{3}=9.33\,\text{V}, ואז Vo=9.33+45=2.67 VV_o=\frac{9.33+4}{5}=2.67\,\text{V}.

4. הזנר נפרץ (Vi>9.33 VV_i>9.33\,\text{V}): VX=6 VV_X=6\,\text{V} קבוע, ומה שאחריו אינו תלוי עוד ב-ViV_i. חוק הזרמים בצומת המוצא:

6−VoR=VoR+Vo−2R ⇒ 3Vo=8 ⇒ Vo=83=2.67 V\frac{6-V_o}{R}=\frac{V_o}{R}+\frac{V_o-2}{R}\ \Rightarrow\ 3V_o=8\ \Rightarrow\ V_o=\frac{8}{3}=2.67\,\text{V}

סיכום האופיין (שיפועים 00, 13\frac{1}{3}, 15\frac{1}{5}, 00):

Vi [V]Vo [V]-551015-0.50.51.01.52.02.53.03.5(0,0)(6V, 2V)(9.33V, 2.67V)

תשובה: Vo=0V_o=0 עבור Vi≤0V_i\le0; Vo=Vi3V_o=\frac{V_i}{3} עד Vi=6 VV_i=6\,\text{V} (Vo=2 VV_o=2\,\text{V}); Vo=Vi+45V_o=\frac{V_i+4}{5} עד Vi=9.33 VV_i=9.33\,\text{V} (Vo=2.67 VV_o=2.67\,\text{V}); מעבר לכך Vo=2.67 VV_o=2.67\,\text{V} קבוע.

שאלה 8 · טרנזיסטור כמפסק עם עומס השראי וממסר

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VCEsat=0.2V, VBE=0.7V\beta=100,\ V_{CEsat}=0.2V,\ V_{BE}=0.7V

הממסר המחובר לסליל נתפס כאשר זרם דרך הסליל עולה מעל 120 mA120\ mA ומשתחרר כאשר זרם דרך הסליל קטן מ- 80 mA80\ mA.

א.

מה ערכו של נגד RBR_B המבטיח רווית הטרנזיסטור.

(2 נקודות)
ב.

האם המעגל יכול לתפקד בצורה תקינה? אם לא מתי הטרנזיסטור יישרף ומדוע.

מה תוסיף למעגל, על מנת להבטיח פעולה תקינה של המעגל?

שרטט שרטוט חדש של המעגל עם התוספת.

(2 נקודות)
ג.

עבור RB=1KΩR_B=1K\Omega חשב ושרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) ואת הזרם הזורם דרך סליל iL(t)i_L(t) עבור 0<t<40 msec⁡0<t<40\,m\sec, אחד מתחת לשני.

(6 נקודות)
ד.

חשב את זמני התפיסה והשחרור של הממסר.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RB≤1.81 kΩR_B\le1.81\,k\Omega

נתון: VCC=24 VV_{CC}=24\,\text{V}, R=100 ΩR=100\,\Omega, L=1 HL=1\,H, מתח המבוא בזמן הדופק 5 V5\,\text{V}, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מבוקש: RBR_B שמבטיח רוויה. הטרנזיסטור רווי כאשר זרם הבסיס גדול מספיק כדי ש-βIB\beta I_B יהיה לפחות זרם הקולט המרבי. הזרם המרבי בקולט הוא הזרם במצב מתמיד, כשהסליל מתנהג כקצר.

1. זרם הקולט ברוויה (מצב מתמיד):

ICsat=VCC−VCEsatR=24−0.2100=0.238 A=238 mAI_{Csat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R}=\frac{24-0.2}{100}=0.238\,\text{A}=238\,mA

2. זרם הבסיס המינימלי:

IB,min=ICsatβ=238100=2.38 mAI_{B,min}=\frac{I_{Csat}}{\beta}=\frac{238}{100}=2.38\,mA

3. חוק המתחים בלולאת הבסיס: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}, ולכן

RB≤Vi−VBEIB,min=5−0.72.38⋅10−3=1807 Ω≈1.81 kΩR_B\le\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{5-0.7}{2.38\cdot10^{-3}}=1807\,\Omega\approx1.81\,k\Omega

תשובה: RB≤1.81 kΩR_B\le1.81\,k\Omega (בפועל בוחרים ערך קטן יותר, למשל 1 kΩ1\,k\Omega, כדי להבטיח רוויה עמוקה).

סעיף ב

תשובה:

לא. הטרנזיסטור יישרף ברגע הניתוק (t=20 mst=20\,ms) בגלל מתח ההשראה העצמית של הסליל; מוסיפים דיודת גלגל חופשי במקביל לסליל (אנודה לקולט, קתודה ל-VCCV_{CC}).

1. האם המעגל תקין? לא. בזמן שהטרנזיסטור מוליך זורם זרם בסליל. בסוף הדופק (t=20 mst=20\,ms, כש-ViV_i יורד ל-00) הטרנזיסטור עובר לקטעון ומנסה לנתק את הזרם בבת אחת.

2. מדוע הוא יישרף? הזרם בסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה. המתח על הסליל הוא vL=LdiLdtv_L=L\frac{di_L}{dt}; כשהזרם מנותק כמעט מיד, diLdt\frac{di_L}{dt} גדול מאוד, ומתפתח מתח השראה עצמית גדול מאוד בכיוון שמנסה להמשיך את הזרם. מתח זה מתווסף ל-VCCV_{CC} ומופיע על הקולט, כך ש-VCEV_{CE} עולה הרבה מעבר למתח הפריצה של הטרנזיסטור. הטרנזיסטור נפרץ ונשרף ברגע הניתוק, כלומר בירידת הדופק (t=20 mst=20\,ms).

3. התוספת: דיודת גלגל חופשי (דיודת הגנה) במקביל לסליל הממסר (הסליל LL עם ההתנגדות RR): האנודה מחוברת לקולט (נקודת VoV_o) והקתודה ל-VCCV_{CC}. כשהטרנזיסטור מוליך הדיודה בממתח אחורי ואינה משפיעה. ברגע הניתוק הזרם של הסליל ממשיך לזרום בלולאה LL - RR - דיודה ודועך בהדרגה, ומתח הקולט מוגבל ל-VCCV_{CC} (ועוד מפל המתח של הדיודה).

4. השרטוט החדש: אותו מעגל בדיוק, ובנוסף דיודה שמחוברת בין נקודת VoV_o (הקולט) לבין קו VCC=24 VV_{CC}=24\,\text{V}, כשהקתודה פונה ל-VCCV_{CC}, כלומר במקביל לטור LL, RR.

תשובה: המעגל אינו תקין: הטרנזיסטור יישרף ברגע הניתוק (t=20 mst=20\,ms) בגלל מתח ההשראה העצמית של הסליל. מוסיפים דיודת גלגל חופשי במקביל לסליל (LL ו-RR), קתודה ל-VCCV_{CC} ואנודה לקולט.

סעיף ג

תשובה:

0<t<20ms0<t<20ms: Vo=0.2 VV_o=0.2\,\text{V}, iL=238(1−e−t/10ms) mAi_L=238(1-e^{-t/10ms})\,mA (עד 205.8 mA205.8\,mA); 20<t<40ms20<t<40ms: Vo=24 VV_o=24\,\text{V}, iL=205.8e−(t−20ms)/10ms mAi_L=205.8e^{-(t-20ms)/10ms}\,mA (עד 27.9 mA27.9\,mA)

נתון: RB=1 kΩR_B=1\,k\Omega; המעגל כולל את דיודת הגלגל החופשי מסעיף ב (דיודה אידיאלית). המבוא 5 V5\,\text{V} ב-0<t<20 ms0<t<20\,ms ו-00 ב-20<t<40 ms20<t<40\,ms, והזרם בסליל אפס ב-t=0t=0.

מבוקש: Vo(t)V_o(t) ו-iL(t)i_L(t).

1. בדיקת רוויה עבור RB=1 kΩR_B=1\,k\Omega:

IB=Vi−VBERB=5−0.71=4.3 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{1}=4.3\,mA, βIB=100⋅4.3=430 mA>238 mA\beta I_B=100\cdot4.3=430\,mA>238\,mA

לכן הטרנזיסטור רווי לאורך כל הדופק, גם כשהזרם בסליל עדיין עולה.

2. קבוע הזמן של הסליל (בהולכה ובפריקה דרך הדיודה הזרם עובר דרך אותה התנגדות RR):

τ=LR=1100=10 ms\tau=\frac{L}{R}=\frac{1}{100}=10\,ms

3. קטע 0<t<20 ms0<t<20\,ms (הטרנזיסטור רווי): המוצא הוא מתח הקולט, Vo=VCEsat=0.2 VV_o=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}. הזרם בסליל עולה מאפס לערך הסופי 238 mA238\,mA:

iL(t)=238(1−e−t/10ms) mAi_L(t)=238\left(1-e^{-t/10ms}\right)\,mA

iL(20ms)=238(1−e−2)=238⋅0.8647=205.8 mAi_L(20ms)=238\left(1-e^{-2}\right)=238\cdot0.8647=205.8\,mA

4. קטע 20<t<40 ms20<t<40\,ms (הטרנזיסטור בקטעון): הזרם בסליל ממשיך בלולאה LL - RR - דיודה ודועך לאפס:

iL(t)=205.8e−(t−20ms)/10ms mAi_L(t)=205.8e^{-(t-20ms)/10ms}\,mA

iL(40ms)=205.8⋅e−2=27.9 mAi_L(40ms)=205.8\cdot e^{-2}=27.9\,mA

הדיודה מוליכה ומחברת את הקולט ל-VCCV_{CC}, ולכן Vo=VCC=24 VV_o=V_{CC}=24\,\text{V} (עם דיודת סיליקון בפועל 24.7 V24.7\,\text{V}). גם כשהזרם מתאפס, אין מפל על RR, ו-VoV_o נשאר 24 V24\,\text{V}.

שרטוט Vo(t)V_o(t):

t [ms]Vo [V]0510152025303540510152025

שרטוט iL(t)i_L(t) (ב-mAmA), מתחת לגרף הקודם:

t [ms]iL [mA]0510152025303540050100150200250(20ms, 205.8mA)(40ms, 27.9mA)‫תפיסה ⁦(7.02ms, 120mA)⁩‬‫שחרור ⁦(29.45ms, 80mA)⁩‬

תשובה: 0<t<20 ms0<t<20\,ms: Vo=0.2 VV_o=0.2\,\text{V}, iL=238(1−e−t/10ms) mAi_L=238(1-e^{-t/10ms})\,mA עד 205.8 mA205.8\,mA; 20<t<40 ms20<t<40\,ms: Vo=24 VV_o=24\,\text{V}, iL=205.8e−(t−20ms)/10ms mAi_L=205.8e^{-(t-20ms)/10ms}\,mA עד 27.9 mA27.9\,mA.

סעיף ד

תשובה:

תפיסה ב-t≈7.02 mst\approx7.02\,ms; שחרור ב-t≈29.45 mst\approx29.45\,ms (כ-9.45 ms9.45\,ms אחרי סוף הדופק)

משתמשים בביטויי iL(t)i_L(t) מסעיף ג. הממסר נתפס כשהזרם עולה ל-120 mA120\,mA ומשתחרר כשהוא יורד ל-80 mA80\,mA.

1. זמן התפיסה (בעלייה, 0<t<20 ms0<t<20\,ms):

120=238(1−e−t1/10) ⇒ e−t1/10=238−120238=118238120=238\left(1-e^{-t_1/10}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/10}=\frac{238-120}{238}=\frac{118}{238}

t1=10ln⁡238118=10⋅0.7016=7.02 mst_1=10\ln\frac{238}{118}=10\cdot0.7016=7.02\,ms

הזמן קטן מ-20 ms20\,ms, ולכן התפיסה אכן מתרחשת בזמן הדופק. הזרם המרבי 205.8 mA205.8\,mA גדול מ-120 mA120\,mA, כך שהממסר נשאר תפוס עד סוף הדופק.

2. זמן השחרור (בדעיכה, t>20 mst>20\,ms):

80=205.8e−(t2−20)/10 ⇒ t2−20=10ln⁡205.880=10⋅0.9448=9.45 ms80=205.8e^{-(t_2-20)/10}\ \Rightarrow\ t_2-20=10\ln\frac{205.8}{80}=10\cdot0.9448=9.45\,ms

t2=20+9.45=29.45 mst_2=20+9.45=29.45\,ms

תשובה: הממסר נתפס ב-t≈7.02 mst\approx7.02\,ms ומשתחרר ב-t≈29.45 mst\approx29.45\,ms (כ-9.45 ms9.45\,ms אחרי ירידת הדופק).

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, RL, טרנזיסטור

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף 4 נקודות).

באיורים לסעיף 9.1 נתונים המעגל הבא ואופיין דיודת זנר שבמעגל:

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. −4V-4V

ב. 0.7V0.7V

ג. 4V4V

ד. −0.7V-0.7V

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.2 נתון המעגל הבא:

9.2.

סמן את התשובה הנכונה:

א. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 10V10V וקבוע הזמן של המעגל הוא 10 msec⁡10\,m\sec.

ב. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 0V0V וקבוע הזמן של המעגל הוא 10 msec⁡10\,m\sec.

ג. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 5V5V וקבוע הזמן של המעגל הוא 10 msec⁡10\,m\sec.

ד. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 10V10V וקבוע הזמן של המעגל הוא 40 msec⁡40\,m\sec.

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.3 נתון המעגל הבא:

9.3.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 0V0V

ד. 0.7V0.7V

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

הזרם II במצב מתמיד שווה ל:

א. 10 mA10\,mA

ב. 6.66 mA6.66\,mA

ג. 5 mA5\,mA

ד. 16.66 mA16.66\,mA

(4 נקודות)

באיור לסעיף 9.5 נתון המעגל הבא:

9.5.

קבוע הזמן שווה ל:

א. 50.5 μsec⁡50.5\,\mu\sec

ב. 47.1 μsec⁡47.1\,\mu\sec

ג. 62.5 μsec⁡62.5\,\mu\sec

ד. 83.33 μsec⁡83.33\,\mu\sec

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג. 4V4V

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}, R1=R2=1 kΩR_1=R_2=1\,k\Omega; לפי האופיין הזנר מוליך קדמית ב-VZ=0.7 VV_Z=0.7\,\text{V} ונפרץ ב-VZ=−4 VV_Z=-4\,\text{V}, כלומר מתח הפריצה הוא 4 V4\,\text{V}.

1. הקתודה של הזנר מחוברת לצומת המוצא והאנודה לאדמה. מתח המוצא חיובי, ולכן הזנר בממתח אחורי.

2. נבדוק מה היה המתח בלי הזנר (מחלק מתח):

Vo=V⋅R2R1+R2=10⋅11+1=5 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

3. 5 V>4 V5\,\text{V}>4\,\text{V}, ולכן הזנר נפרץ ומקבע את המוצא על מתח הפריצה: Vo=4 VV_o=4\,\text{V}.

בדיקה: הזרם ב-R1R_1 הוא 10−41=6 mA\frac{10-4}{1}=6\,mA, ב-R2R_2 41=4 mA\frac{4}{1}=4\,mA, ובזנר 6−4=2 mA>06-4=2\,mA>0 בכיוון הפריצה. המצב עקבי.

תשובה: ג. Vo=4VV_o=4V

סעיף 9.2

תשובה:

ג. Vo=5VV_o=5V, τ=10 ms\tau=10\,ms

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}, R1=R2=50 ΩR_1=R_2=50\,\Omega, L=1 HL=1\,H, הכול בטור.

המעגל במצב המתמיד. במקור מתח ישר, במצב המתמיד הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש כשהסליל מוחלף בחוט:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין המקור ל-R1R_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•הסליל הוא עכשיו חוט, ולכן הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 הוא קו אחד, והפוטנציאל שלו הוא VoV_o. בחוג זורם הזרם II.

בחירת השיטה. יש חוג אחד בלבד, ולכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף (מחלק מתח).

1. הזרם והמתח במצב המתמיד:

I=VR1+R2=10100=0.1 AI=\frac{V}{R_1+R_2}=\frac{10}{100}=0.1\,\text{A}, Vo=I⋅R2=0.1⋅50=5 VV_o=I\cdot R_2=0.1\cdot50=5\,\text{V}

2. קבוע הזמן: מוציאים את הסליל ומאפסים את המקור (קצר). מהדקי הסליל רואים מסלול אחד, דרך R1R_1, המקור המקוצר והאדמה, ו-R2R_2, כלומר שני הנגדים בטור:

τ=LR1+R2=1100=0.01 sec⁡=10 ms\tau=\frac{L}{R_1+R_2}=\frac{1}{100}=0.01\,\sec=10\,ms

תשובה: ג. 5V5V ו-10 msec⁡10\,m\sec

סעיף 9.3

תשובה:

א. 5V5V

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RB=930 kΩR_B=930\,k\Omega (מ-VCCV_{CC} לבסיס), RC=5 kΩR_C=5\,k\Omega, האמיטר מוארק.

1. לולאת הבסיס: VCC=IBRB+VBEV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}

IB=VCC−VBERB=10−0.7930⋅103=10 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{10-0.7}{930\cdot10^3}=10\,\mu A

2. נניח מצב פעיל: IC=βIB=100⋅10=1 mAI_C=\beta I_B=100\cdot10=1\,mA

3. לולאת הקולט:

VCE=VCC−ICRC=10−1⋅5=5 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=10-1\cdot5=5\,\text{V}

5 V>VCEsat=0.2 V5\,\text{V}>V_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ולכן ההנחה (מצב פעיל) נכונה.

תשובה: א. VCE=5VV_{CE}=5V

סעיף 9.4

תשובה:

ד. 16.66 mA16.66\,mA

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}; ענף אחד L2=10 mHL_2=10\,mH בטור עם R1=1 kΩR_1=1\,k\Omega, וענף שני L1=1 mHL_1=1\,mH בטור עם R2=1.5 kΩR_2=1.5\,k\Omega, שניהם מחוברים ישירות על המקור.

המעגל במצב המתמיד. במקור מתח ישר, במצב המתמיד הסלילים מתנהגים כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש כשכל סליל מוחלף בחוט:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון נמצא ב-10 V10\,\text{V}, כי ההדק החיובי של המקור למעלה.

•כשהסלילים הם חוט, הקו העליון ממשיך עד הקצה העליון של R1R_1 ושל R2R_2. לכן בסרטוט יש רק שני צבעים, וכל נגד מחובר ישירות בין 10 V10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}.

•I1I_1 ו-I2I_2 הם הזרמים כלפי מטה בשני הענפים.

בחירת השיטה. המתח על כל נגד ידוע מהסרטוט (10 V10\,\text{V}), ולכן מספיק חוק אוהם לכל ענף וחוק הזרמים בצומת העליון.

1. הזרמים בענפים:

I1=VR1=101=10 mAI_1=\frac{V}{R_1}=\frac{10}{1}=10\,mA, I2=VR2=101.5=6.67 mAI_2=\frac{V}{R_2}=\frac{10}{1.5}=6.67\,mA

2. חוק הזרמים בצומת העליון:

I=I1+I2=10+6.67=16.67 mAI=I_1+I_2=10+6.67=16.67\,mA

תשובה: ד. I≈16.66 mAI\approx16.66\,mA

סעיף 9.5

תשובה:

ד. 83.33 μsec⁡83.33\,\mu\sec

נתון: L=1 HL=1\,H במקביל ל-R2=20 kΩR_2=20\,k\Omega (בין הצומת העליון של המקור לבין הצומת הימני), R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega ישירות על המקור, R3=30 kΩR_3=30\,k\Omega מהצומת הימני לאדמה.

1. קבוע הזמן הוא τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כש-RTHR_{TH} היא התנגדות תבנין שהסליל "רואה" בין שני ההדקים שלו.

ההדקים והמעגל החדש. מוציאים את הסליל ומסמנים את ההדקים שלו: aa (השמאלי) ו-bb (הימני). מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח VV מוחלף בקצר. במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

2. בגלל הקצר במקום המקור, הצומת השמאלי והקו התחתון (האדמה) הם קו אחד (צבע אחד), וההדק aa נמצא עליו. R1R_1 מחובר בשני קצותיו לאותו קו, ולכן הוא מקוצר ואינו משפיע.

3. ההדק bb נמצא על הקו של הצומת הימני (הצבע השני). בין שני הקווים מחוברים R2R_2 (הענף האופקי) ו-R3R_3 (מהצומת הימני לאדמה), ולכן מההדקים הם נראים במקביל:

RTH=R2∥R3=20⋅3020+30=12 kΩR_{TH}=R_2\parallel R_3=\frac{20\cdot30}{20+30}=12\,k\Omega

בחירת השיטה. במעגל החדש רק שני פוטנציאלים, ולכן מספיק חיבור נגדים במקביל, בלי מערכת משוואות.

4. τ=LRTH=112⋅103=83.33⋅10−6 sec⁡=83.33 μsec⁡\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{12\cdot10^3}=83.33\cdot10^{-6}\,\sec=83.33\,\mu\sec

תשובה: ד. 83.33 μsec⁡83.33\,\mu\sec

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.