דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2026 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל תמורה לפי תבנין וחיבור סוללה

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו מעגל תמורה לפי תבנין בין נקודות a,ba,b.

(14 נקודות)
ב.

בין הדקים a,ba,b מחברים סוללה של 7.5V7.5V בעלת התנגדות פנימית של 1KΩ1K\Omega.

חשבו את הזרם דרך הסוללה. האם הסוללה היא מקור או צרכן?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=−10 VV_{th}=V_{ab}=-10\,\text{V} (הנקודה bb חיובית ב-10 V10\,\text{V} ביחס ל-aa), Rth=16 kΩR_{th}=16\,\text{k}\Omega

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=10 VV_2=10\,\text{V}, V3=20 VV_3=20\,\text{V}, R1=R2=8 kΩR_1=R_2=8\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, R4=R5=16 kΩR_4=R_5=16\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מקור תבנין Vth=VabV_{th}=V_{ab} (הקוטביות לפי הסימון באיור: ++ ב-aa, −- ב-bb) והתנגדות תבנין RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשתי הנקודות aa ו-bb שבאיור. הנקודה aa היא הצומת התחתון של החלק השמאלי (ההדק −- של V1V_1 והקצה התחתון של R2R_2), והנקודה bb היא הצומת התחתון של החלק הימני (ההדק −- של V2V_2 וההדק ++ של V3V_3). בין aa ל-bb לא מחובר דבר, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•נבחר את ההדק aa כנקודת ייחוס (0 V0\,\text{V}). כך Vab=Va−Vb=−VbV_{ab}=V_a-V_b=-V_b.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. VmV_m הוא הצומת העליון בין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3, ו-VnV_n הוא הצומת העליון בין R3R_3, R4R_4 ו-R5R_5.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק ++ של V1V_1, שההדק −- שלו ב-aa, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•בין aa ל-bb נתק. החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך R3R_3, ודרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם: ב-R3R_3 זורם I=0I=0, אין עליו מפל מתח, ולכן Vn=VmV_n=V_m (אותו צבע משני צדיו).

•בכל חלק נשאר חוג אחד: I1I_1 בחוג השמאלי ו-I2I_2 בחוג הימני, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים היו כאן שלושה נעלמים (VmV_m, VnV_n וצומת-על אחד של bb עם הקווים של V2V_2 ו-V3V_3). לעומת זאת, בין aa ל-bb אין חיבור, ולכן במעגל רק שני חוגים שבהם זורם זרם, בלי ענף משותף. בכל חוג נעלם אחד, ואין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף בכל חוג, ואחר כך סכום מתחים לאורך המסלול a→m→n→ba\to m\to n\to b.

1. החלק השמאלי. הזרם I1I_1 יוצא מההדק ++ של V1V_1, עובר דרך R1R_1 ימינה ודרך R2R_2 מלמעלה למטה אל aa:

I1=V1R1+R2=108+8=0.625 mAI_1=\frac{V_1}{R_1+R_2}=\frac{10}{8+8}=0.625\,\text{mA}

Vm−Va=I1R2=0.625⋅8=5 VV_m-V_a=I_1R_2=0.625\cdot8=5\,\text{V}

כלומר Vm=5 VV_m=5\,\text{V}, ולכן גם Vn=5 VV_n=5\,\text{V}.

2. החלק הימני. בחוג (R4R_4, V2V_2, V3V_3, R5R_5) המקורות V2V_2 ו-V3V_3 פועלים באותו כיוון סיבוב. הזרם I2I_2 יוצא מההדק ++ של V2V_2, עובר דרך R4R_4 כלפי מעלה אל nn, דרך R5R_5 ימינה, ודרך V3V_3 מההדק −- אל ההדק ++ חזרה ל-bb:

I2=V2+V3R4+R5=10+2016+16=0.9375 mAI_2=\frac{V_2+V_3}{R_4+R_5}=\frac{10+20}{16+16}=0.9375\,\text{mA}

המתח בין nn ל-bb לאורך הענף של V2V_2: מ-bb עולים ב-V2V_2 אל ההדק ++ שלו, והזרם I2I_2 עובר ב-R4R_4 מלמטה למעלה, ולכן הקצה העליון (nn) נמוך מהקצה התחתון ב-I2R4I_2R_4:

Vn−Vb=V2−I2R4=10−0.9375⋅16=−5 VV_n-V_b=V_2-I_2R_4=10-0.9375\cdot16=-5\,\text{V}

3. מתח תבנין. הולכים מ-aa אל bb דרך mm ו-nn:

Vab=Va−Vb=−(Vm−Va)+(Vm−Vn)+(Vn−Vb)=−5+0+(−5)=−10 VV_{ab}=V_a-V_b=-(V_m-V_a)+(V_m-V_n)+(V_n-V_b)=-5+0+(-5)=-10\,\text{V}

כלומר Vb=10 VV_b=10\,\text{V}: הנקודה bb גבוהה מ-aa ב-10 V10\,\text{V}. לפי הסרטוט גם שאר הקווים מתאימים: הקו שבין R4R_4 ל-V2V_2 נמצא ב-Vb+V2=20 VV_b+V_2=20\,\text{V}, והקו העליון הימני ב-Vb−V3=−10 VV_b-V_3=-10\,\text{V}; הזרם I2I_2 אכן יורד בפוטנציאל לאורך R4R_4 (מ-2020 ל-5 V5\,\text{V}) ולאורך R5R_5 (מ-55 ל-−10 V-10\,\text{V}).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: שלושת מקורות המתח מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש ארבעה צבעים. הקו העליון השמאלי התאחד עם הקו של aa (דרך V1V_1 המקוצר). הקו העליון הימני והקו שמתחת ל-R4R_4 התאחדו עם הקו של bb (דרך V3V_3 ו-V2V_2 המקוצרים).

•R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לצומת mm, כלומר במקביל:

R1∥R2=8⋅88+8=4 kΩR_1\parallel R_2=\frac{8\cdot8}{8+8}=4\,\text{k}\Omega

•R3R_3 מחובר בין mm ל-nn: 4 kΩ4\,\text{k}\Omega.

•R4R_4 ו-R5R_5 מחוברים שניהם בין nn לקו של bb, כלומר במקביל:

R4∥R5=16⋅1616+16=8 kΩR_4\parallel R_5=\frac{16\cdot16}{16+16}=8\,\text{k}\Omega

5. זרם שנכנס בהדק aa עובר את שלושת החלקים בזה אחר זה, ולכן הם בטור:

Rth=4+4+8=16 kΩR_{th}=4+4+8=16\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח Vth=10 VV_{th}=10\,\text{V} שההדק החיובי שלו לכיוון bb (או, לפי הקוטביות שבאיור, Vab=−10 VV_{ab}=-10\,\text{V}), בטור עם נגד Rth=16 kΩR_{th}=16\,\text{k}\Omega, בין הנקודות aa ו-bb:

תשובה: Vth=Vab=−10 VV_{th}=V_{ab}=-10\,\text{V} (ההדק החיובי של המקור השקול לכיוון bb), Rth=16 kΩR_{th}=16\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

I=0.147 mAI=0.147\,\text{mA}, נכנס להדק ++ של הסוללה - הסוללה צרכן (נטענת)

נתון: מעגל התמורה מסעיף א (10 V10\,\text{V} עם הדק חיובי לכיוון bb, Rth=16 kΩR_{th}=16\,\text{k}\Omega) וסוללה E=7.5 VE=7.5\,\text{V} עם התנגדות פנימית r=1 kΩr=1\,\text{k}\Omega, שההדק ++ שלה מחובר ל-bb וההדק −- ל-aa (לפי האיור לסעיף).

מבוקש: הזרם בסוללה וכיוונו.

סימון על הסרטוט. נשתמש במעגל התמורה מסעיף א ונחבר אליו את הסוללה בין ההדקים:

•הסוללה מסורטטת כמקור 7.5 V7.5\,\text{V} בטור עם ההתנגדות הפנימית rr, וההדק ++ שלה פונה ל-bb, כמו באיור לסעיף.

•החץ המעגלי מסמן את הזרם II בכיוון שבו הוא זורם בפועל (הנימוק בשלב 1).

בחירת השיטה. אחרי ההחלפה במעגל התמורה נשאר חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג.

1. הלולאה. מחברים את הסוללה למעגל התמורה ומקבלים לולאה אחת. שני המקורות מחוברים כשההדק החיובי של כל אחד מהם בנקודה bb, ולכן בלולאה הם פועלים זה נגד זה. המקור החזק יותר (מקור תבנין, 10 V10\,\text{V}) קובע את כיוון הזרם: הזרם יוצא מהדק החיובי של מקור תבנין אל bb, נכנס לסוללה בהדק ++, יוצא בהדק −- אל aa וחוזר דרך RthR_{th}.

2. חוק המתחים של קירכהוף:

I=Vth−ERth+r=10−7.516+1=0.147 mAI=\frac{V_{th}-E}{R_{th}+r}=\frac{10-7.5}{16+1}=0.147\,\text{mA}

3. בדיקה: המתח על הדקי הסוללה:

Vba=E+Ir=7.5+0.147⋅1=7.647 VV_{ba}=E+Ir=7.5+0.147\cdot1=7.647\,\text{V}

ובצד מעגל התמורה: Vba=10−0.147⋅16=7.647 VV_{ba}=10-0.147\cdot16=7.647\,\text{V} - מתאים.

4. מקור או צרכן. הזרם נכנס לסוללה בהדק החיובי ויוצא בהדק השלילי, כלומר הסוללה מקבלת אנרגיה (נטענת). ההספק שהיא קולטת: P=E⋅I=7.5⋅0.147=1.1 mWP=E\cdot I=7.5\cdot0.147=1.1\,\text{mW} (ועוד I2r=0.02 mWI^2r=0.02\,\text{mW} בהתנגדות הפנימית).

תשובה: I=0.147 mAI=0.147\,\text{mA}, הזורם בתוך הסוללה מ-bb ל-aa (נכנס בהדק ++); הסוללה היא צרכן.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל ישר

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים aa ו- bb.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V}

נתון: V1=20 VV_1=20\,\text{V}, V2=48 VV_2=48\,\text{V}, I=1 mAI=1\,\text{mA}, R1=16 kΩR_1=16\,\text{k}\Omega, R2=0.5 kΩR_2=0.5\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=16 kΩR_4=16\,\text{k}\Omega, R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקו התחתון, שאליו מחוברים V1V_1, R2R_2, R4R_4 ו-V2V_2, נמצא בפוטנציאל הזה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של הצומת aa כולל גם את החוט שעולה אל הקצה השמאלי של R3R_3, והקו של הצומת bb כולל את החוט שעולה אל הקצה הימני של R3R_3.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק ++ של V1V_1, ולכן הוא ב-20 V20\,\text{V}. הקו העליון הימני מחובר להדק ++ של V2V_2, ולכן הוא ב-48 V48\,\text{V}.

•נשארים שני פוטנציאלים לא ידועים: VaV_a ו-VbV_b.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b (שאר הקווים ידועים מהמקורות). בשיטת זרמי החוגים יש ארבעה חוגים (שני החוגים הצדדיים, החוג של R3R_3 מעל מקור הזרם, והחוג שמתחת למקור הזרם), ומקור הזרם קובע רק את ההפרש בין שני חוגים - נשארות שלוש משוואות. לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים: שתי משוואות, והן נותנות ישירות את המבוקש.

נעבוד בוולט, מיליאמפר וקילו-אוהם. בכל צומת נסמן את כל זרמי הנגדים כיוצאים מהצומת. מקור הזרם II (החץ שמאלה) מוציא 1 mA1\,\text{mA} מהצומת bb ומכניס אותו לצומת aa.

1. חוק הזרמים בצומת aa (סכום הזרמים היוצאים דרך הנגדים = הזרם שנכנס ממקור הזרם):

Va−V1R1+VaR2+Va−VbR3=I\frac{V_a-V_1}{R_1}+\frac{V_a}{R_2}+\frac{V_a-V_b}{R_3}=I

Va−2016+Va0.5+Va−Vb2=1\frac{V_a-20}{16}+\frac{V_a}{0.5}+\frac{V_a-V_b}{2}=1

נכפול ב-16:

Va−20+32Va+8Va−8Vb=16⇒41Va−8Vb=36V_a-20+32V_a+8V_a-8V_b=16\Rightarrow 41V_a-8V_b=36

2. חוק הזרמים בצומת bb (מקור הזרם מוציא מ-bb זרם של 1 mA1\,\text{mA}):

Vb−VaR3+VbR4+Vb−V2R5=−I\frac{V_b-V_a}{R_3}+\frac{V_b}{R_4}+\frac{V_b-V_2}{R_5}=-I

Vb−Va2+Vb16+Vb−484=−1\frac{V_b-V_a}{2}+\frac{V_b}{16}+\frac{V_b-48}{4}=-1

נכפול ב-16:

8Vb−8Va+Vb+4Vb−192=−16⇒−8Va+13Vb=1768V_b-8V_a+V_b+4V_b-192=-16\Rightarrow -8V_a+13V_b=176

3. פתרון המערכת (שיטת קרמר):

D=41⋅13−(−8)(−8)=533−64=469D=41\cdot13-(-8)(-8)=533-64=469

Va=36⋅13+8⋅176469=1876469=4 VV_a=\frac{36\cdot13+8\cdot176}{469}=\frac{1876}{469}=4\,\text{V}

Vb=41⋅176+8⋅36469=7504469=16 VV_b=\frac{41\cdot176+8\cdot36}{469}=\frac{7504}{469}=16\,\text{V}

4. בדיקה בצומת aa: 4−2016+40.5+4−162=−1+8−6=1 mA\frac{4-20}{16}+\frac{4}{0.5}+\frac{4-16}{2}=-1+8-6=1\,\text{mA} - שווה ל-II.

תשובה: Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV1=20 mWP_{V1}=20\,\text{mW} (ספק), PV2=384 mWP_{V2}=384\,\text{mW} (ספק), מקור הזרם קולט 12 mW12\,\text{mW} (צרכן)

נתון: Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: ההספק של כל מקור וסימנו.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. עכשיו הפוטנציאלים של הצמתים ידועים (4 V4\,\text{V} ו-16 V16\,\text{V}), ולכן אפשר לסמן את הזרם בכל ענף בכיוון שבו הוא זורם בפועל - מהקו הגבוה אל הקו הנמוך:

•I1I_1 דרך R1R_1 מהקו של 20 V20\,\text{V} אל aa, ו-I2I_2 מההדק ++ של V2V_2 דרך R5R_5 אל bb.

•IR2I_{R2} ו-IR4I_{R4} יורדים מהצמתים אל האדמה, ו-IR3I_{R3} זורם מ-bb (16 V16\,\text{V}) אל aa (4 V4\,\text{V}).

מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו (עולה בו במתח); צורך הספק כשהזרם נכנס להדק החיובי.

1. מקור V1V_1. נסמן את הזרם I1I_1 יוצא מההדק ++ של V1V_1 דרך R1R_1 אל aa:

I1=V1−VaR1=20−416=1 mAI_1=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{20-4}{16}=1\,\text{mA}

PV1=V1I1=20⋅1=20 mWP_{V1}=V_1I_1=20\cdot1=20\,\text{mW} - הזרם יוצא מההדק החיובי: ספק.

2. מקור V2V_2. נסמן את הזרם I2I_2 יוצא מההדק ++ של V2V_2 דרך R5R_5 אל bb:

I2=V2−VbR5=48−164=8 mAI_2=\frac{V_2-V_b}{R_5}=\frac{48-16}{4}=8\,\text{mA}

PV2=V2I2=48⋅8=384 mWP_{V2}=V_2I_2=48\cdot8=384\,\text{mW} - ספק.

3. מקור הזרם. המקור מעביר 1 mA1\,\text{mA} מ-bb ל-aa. המתח עליו בכיוון הזרם (מהכניסה ליציאה): Va−Vb=4−16=−12 VV_a-V_b=4-16=-12\,\text{V}, כלומר הזרם עובר בו מנקודה במתח גבוה (16 V16\,\text{V}) לנקודה במתח נמוך (4 V4\,\text{V}), כמו בנגד:

PI=(Va−Vb)⋅I=−12⋅1=−12 mWP_I=(V_a-V_b)\cdot I=-12\cdot1=-12\,\text{mW} - המקור קולט 12 mW12\,\text{mW}: צרכן.

4. מאזן הספקים לבדיקה. זרמי הנגדים, בכיווני החיצים: IR2=40.5=8 mAI_{R2}=\frac{4}{0.5}=8\,\text{mA}, IR3=16−42=6 mAI_{R3}=\frac{16-4}{2}=6\,\text{mA}, IR4=1616=1 mAI_{R4}=\frac{16}{16}=1\,\text{mA}.

PR=12⋅16+82⋅0.5+62⋅2+12⋅16+82⋅4=16+32+72+16+256=392 mWP_R=1^2\cdot16+8^2\cdot0.5+6^2\cdot2+1^2\cdot16+8^2\cdot4=16+32+72+16+256=392\,\text{mW}

PV1+PV2+PI=20+384−12=392 mWP_{V1}+P_{V2}+P_I=20+384-12=392\,\text{mW} - המאזן מתקיים.

תשובה: V1V_1 מספק 20 mW20\,\text{mW} ו-V2V_2 מספק 384 mW384\,\text{mW} (שניהם ספקים); מקור הזרם קולט 12 mW12\,\text{mW} (צרכן).

שאלה 3 · מתח צומת בזרם חילופין בסופרפוזיציה

נתון המעגל הבא:

i(t)=2⋅sin⁡(314⋅t+90∘) Ai(t)=\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t+90^\circ)\,A

v(t)=2⋅2⋅sin⁡(314⋅t−120∘) Vv(t)=2\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t-120^\circ)\,V

א.

חשבו את המתח VXV_X. פיתרו בעזרת סופר-פוזיציה.

(16 נקודות)
ב.

רשמו את הביטוי של VX(t)V_X(t).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉX=4.561∠85.46∘ V\bar{V}_X=4.561\angle85.46^\circ\,\text{V} (ערך יעיל) =0.361+j4.546 V=0.361+j4.546\,\text{V}

נתון: XL1=2 ΩX_{L1}=2\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, XL2=6 ΩX_{L2}=6\,\Omega, ומקורות בתדר ω=314 rad/s\omega=314\,\text{rad/s}.

מבוקש: הפאזור VˉX\bar{V}_X - מתח הצומת העליון ביחס לאדמה (באיור הוא מסומן VxV_x).

בחירת השיטה. השאלה מכתיבה סופרפוזיציה: מחשבים את VˉX\bar{V}_X פעם עם מקור הזרם בלבד ופעם עם מקור המתח בלבד, לכל מצב מסרטטים מעגל חלקי משלו, ומחברים את שתי ההשפעות. (בשיטת מתחי הצמתים היה כאן נעלם אחד בלבד, VˉX\bar{V}_X, ומשוואה אחת הייתה מספיקה.)

1. מעבר לפאזורים (ערכים יעילים, ייחוס לפונקציית סינוס):

Iˉ=22∠90∘=1∠90∘=j1 A\bar{I}=\frac{\sqrt2}{\sqrt2}\angle90^\circ=1\angle90^\circ=j1\,\text{A}

Vˉ=222∠−120∘=2∠−120∘=−1−j1.732 V\bar{V}=\frac{2\sqrt2}{\sqrt2}\angle-120^\circ=2\angle-120^\circ=-1-j1.732\,\text{V}

העכבות: ZL1=j2 ΩZ_{L1}=j2\,\Omega, ZC=−j4 ΩZ_C=-j4\,\Omega, ZR=4 ΩZ_R=4\,\Omega, ZL2=j6 ΩZ_{L2}=j6\,\Omega.

שימו לב: XL1X_{L1} מחובר בטור למקור הזרם, ולכן אינו משפיע על הזרם שנכנס לצומת VXV_X (ואינו משפיע על VXV_X).

2. השפעת מקור הזרם בלבד. מאפסים את מקור המתח - מחליפים אותו בקצר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון הימני התאחד עם קו האדמה דרך המקור המקוצר, ולכן הוא צבוע באותו צבע.

•הצומת VX′V_X' הוא הקו שאליו מחוברים XL1X_{L1}, XCX_C, R1R_1 ו-XL2X_{L2}. בסרטוט רואים שכל אחד מ-XCX_C, R1R_1 ו-XL2X_{L2} מחובר בין הקו הזה לקו האדמה - שלושה ענפים מקבילים.

הזרם Iˉ\bar{I} נכנס לצומת VX′V_X' ומתפצל בין שלושת הענפים המקבילים. האדמיטנס השקול:

Y=1−j4+14+1j6=j0.25+0.25−j0.1667=0.25+j0.0833 SY=\frac{1}{-j4}+\frac14+\frac{1}{j6}=j0.25+0.25-j0.1667=0.25+j0.0833\,\text{S}

Zeq=1Y=3.6−j1.2=3.795∠−18.43∘ ΩZ_{eq}=\frac1Y=3.6-j1.2=3.795\angle-18.43^\circ\,\Omega

VˉX′=Iˉ⋅Zeq=1∠90∘⋅3.795∠−18.43∘=3.795∠71.57∘=1.2+j3.6 V\bar{V}_X'=\bar{I}\cdot Z_{eq}=1\angle90^\circ\cdot3.795\angle-18.43^\circ=3.795\angle71.57^\circ=1.2+j3.6\,\text{V}

3. השפעת מקור המתח בלבד. מאפסים את מקור הזרם - מוציאים אותו ומשאירים נתק:

•בענף של XL1X_{L1} יש עכשיו נתק, ולכן I=0I=0 דרכו ואין עליו מפל מתח: הקו השמאלי באותו פוטנציאל כמו הצומת VX′′V_X'' (אותו צבע), והענף לא משפיע.

•הקו העליון הימני מחובר להדק ++ של מקור המתח, ולכן הפוטנציאל שלו הוא Vˉ=2∠−120∘ V\bar{V}=2\angle-120^\circ\,\text{V}.

•XCX_C ו-R1R_1 מחוברים שניהם בין הצומת VX′′V_X'' לאדמה (במקביל), ו-XL2X_{L2} מחובר בין הקו של Vˉ\bar{V} לצומת - מחלק מתח.

Zp=(−j4)⋅44−j4=2−j2=2.828∠−45∘ ΩZ_p=\frac{(-j4)\cdot4}{4-j4}=2-j2=2.828\angle-45^\circ\,\Omega

מחלק מתח בין ZL2Z_{L2} ל-ZpZ_p:

VˉX′′=Vˉ⋅ZpZp+ZL2=2∠−120∘⋅2−j22+j4\bar{V}_X''=\bar{V}\cdot\frac{Z_p}{Z_p+Z_{L2}}=2\angle-120^\circ\cdot\frac{2-j2}{2+j4}

2−j22+j4=2.828∠−45∘4.472∠63.43∘=0.6325∠−108.43∘\frac{2-j2}{2+j4}=\frac{2.828\angle-45^\circ}{4.472\angle63.43^\circ}=0.6325\angle-108.43^\circ

VˉX′′=2⋅0.6325∠(−120∘−108.43∘)=1.265∠−228.43∘=1.265∠131.57∘=−0.839+j0.946 V\bar{V}_X''=2\cdot0.6325\angle(-120^\circ-108.43^\circ)=1.265\angle-228.43^\circ=1.265\angle131.57^\circ=-0.839+j0.946\,\text{V}

4. סכום ההשפעות:

VˉX=VˉX′+VˉX′′=(1.2−0.839)+j(3.6+0.946)=0.361+j4.546 V\bar{V}_X=\bar{V}_X'+\bar{V}_X''=(1.2-0.839)+j(3.6+0.946)=0.361+j4.546\,\text{V}

∣VˉX∣=0.3612+4.5462=4.561 V|\bar{V}_X|=\sqrt{0.361^2+4.546^2}=4.561\,\text{V}, φ=arctan⁡4.5460.361=85.46∘\varphi=\arctan\frac{4.546}{0.361}=85.46^\circ

תשובה: VˉX=4.561∠85.46∘ V\bar{V}_X=4.561\angle85.46^\circ\,\text{V} (ערך יעיל).

סעיף ב

תשובה:

vX(t)=6.45sin⁡(314t+85.46∘) Vv_X(t)=6.45\sin(314t+85.46^\circ)\,\text{V}

ממירים את הפאזור בחזרה לפונקציית זמן: ערך השיא הוא הערך היעיל כפול 2\sqrt2, והזווית נשארת (ייחוס לסינוס, כמו בנתונים).

VX,max=2⋅4.561=6.45 VV_{X,max}=\sqrt2\cdot4.561=6.45\,\text{V}

תשובה: vX(t)=6.45sin⁡(314t+85.46∘) Vv_X(t)=6.45\sin(314t+85.46^\circ)\,\text{V}.

שאלה 4 · מעגל גשר עם מקור זרם ומקור מתח

נתון המעגל החשמל הבא:

א.

חשבו את מתח מקור הזרם ISI_S.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את זרם מקור המתח VSV_S.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הפעיל ביחידות WattWatt של שני המקורות.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VˉIS=31.38∠89.22∘ V\bar{V}_{I_S}=31.38\angle89.22^\circ\,\text{V}

נתון: IˉS=2∠15∘ A\bar{I}_S=2\angle15^\circ\,\text{A}, VˉS=100∠0∘ V\bar{V}_S=100\angle0^\circ\,\text{V}, Z1=10∠36.87∘=8+j6 ΩZ_1=10\angle36.87^\circ=8+j6\,\Omega, Z2=6∠30∘=5.196+j3 ΩZ_2=6\angle30^\circ=5.196+j3\,\Omega, Z3=10∠−53.13∘=6−j8 ΩZ_3=10\angle-53.13^\circ=6-j8\,\Omega, Z4=−j8 ΩZ_4=-j8\,\Omega.

מבוקש: המתח על מקור הזרם.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל וכיווני הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (פאזור אחד). במעגל ארבעה קווים: הקו התחתון, הקו העליון TT, והצמתים האמצעיים M1M_1 (בין Z1Z_1 ל-Z2Z_2, הדק ++ של VSV_S) ו-M2M_2 (בין Z3Z_3 ל-Z4Z_4).

•מקור הזרם מחובר בין הקו העליון לקו התחתון ומזרים את IˉS\bar{I}_S מלמטה למעלה אל TT. לכן המתח עליו הוא בדיוק VˉT\bar{V}_T - זה המבוקש.

•זרמי העכבות IˉZ1\bar{I}_{Z1} עד IˉZ4\bar{I}_{Z4} מסומנים מלמעלה למטה. IˉV\bar{I}_V הוא הזרם בתוך מקור המתח מ-M2M_2 אל M1M_1 (יוצא מההדק ++); נחשב אותו בסעיף ב.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שלושה צמתים לא ידועים (TT, M1M_1, M2M_2), אבל M1M_1 ו-M2M_2 מחוברים במקור מתח ולכן הם צומת-על אחד עם הקשר VˉM1=VˉM2+100\bar{V}_{M1}=\bar{V}_{M2}+100: נשארות שתי משוואות. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, וזרם החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם: גם כאן שתי משוואות. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי המבוקש הוא מתח (VˉT\bar{V}_T) והיא נותנת אותו ישירות; את שיטת זרמי החוגים נשתמש לבדיקה.

1. קשר המקור: VˉM1−VˉM2=VˉS=100 V\bar{V}_{M1}-\bar{V}_{M2}=\bar{V}_S=100\,\text{V}.

2. חוק הזרמים בחתך התחתון. כל הזרם IˉS\bar{I}_S שעולה לצומת TT חוזר לאדמה רק דרך Z2Z_2 ו-Z4Z_4:

IˉS=VˉM1Z2+VˉM2Z4\bar{I}_S=\frac{\bar{V}_{M1}}{Z_2}+\frac{\bar{V}_{M2}}{Z_4}

נציב VˉM1=VˉM2+100\bar{V}_{M1}=\bar{V}_{M2}+100 ונעבור לאדמיטנסים:

Y2=16∠30∘=0.1667∠−30∘=0.1443−j0.0833 SY_2=\frac{1}{6\angle30^\circ}=0.1667\angle-30^\circ=0.1443-j0.0833\,\text{S}, Y4=1−j8=j0.125 SY_4=\frac{1}{-j8}=j0.125\,\text{S}

VˉM2(Y2+Y4)=IˉS−100Y2\bar{V}_{M2}(Y_2+Y_4)=\bar{I}_S-100Y_2

Y2+Y4=0.1443+j0.0417=0.1502∠16.10∘ SY_2+Y_4=0.1443+j0.0417=0.1502\angle16.10^\circ\,\text{S}

IˉS−100Y2=(1.932+j0.518)−(14.434−j8.333)=−12.502+j8.851=15.318∠144.70∘ A\bar{I}_S-100Y_2=(1.932+j0.518)-(14.434-j8.333)=-12.502+j8.851=15.318\angle144.70^\circ\,\text{A}

VˉM2=15.318∠144.70∘0.1502∠16.10∘=101.96∠128.60∘=−63.61+j79.68 V\bar{V}_{M2}=\frac{15.318\angle144.70^\circ}{0.1502\angle16.10^\circ}=101.96\angle128.60^\circ=-63.61+j79.68\,\text{V}

VˉM1=VˉM2+100=36.39+j79.68=87.60∠65.46∘ V\bar{V}_{M1}=\bar{V}_{M2}+100=36.39+j79.68=87.60\angle65.46^\circ\,\text{V}

3. חוק הזרמים בצומת TT:

IˉS=(VˉT−VˉM1)Y1+(VˉT−VˉM2)Y3\bar{I}_S=(\bar{V}_T-\bar{V}_{M1})Y_1+(\bar{V}_T-\bar{V}_{M2})Y_3

Y1=110∠36.87∘=0.08−j0.06 SY_1=\frac{1}{10\angle36.87^\circ}=0.08-j0.06\,\text{S}, Y3=110∠−53.13∘=0.06+j0.08 SY_3=\frac{1}{10\angle-53.13^\circ}=0.06+j0.08\,\text{S}, Y1+Y3=0.14+j0.02=0.1414∠8.13∘ SY_1+Y_3=0.14+j0.02=0.1414\angle8.13^\circ\,\text{S}

VˉT=IˉS+VˉM1Y1+VˉM2Y3Y1+Y3\bar{V}_T=\frac{\bar{I}_S+\bar{V}_{M1}Y_1+\bar{V}_{M2}Y_3}{Y_1+Y_3}

VˉM1Y1=7.692+j4.192 A\bar{V}_{M1}Y_1=7.692+j4.192\,\text{A}, VˉM2Y3=−10.192−j0.308 A\bar{V}_{M2}Y_3=-10.192-j0.308\,\text{A}

מונה: (1.932+j0.518)+(7.692+j4.192)+(−10.192−j0.308)=−0.568+j4.401=4.438∠97.35∘ A(1.932+j0.518)+(7.692+j4.192)+(-10.192-j0.308)=-0.568+j4.401=4.438\angle97.35^\circ\,\text{A}

VˉT=4.438∠97.35∘0.1414∠8.13∘=31.38∠89.22∘=0.428+j31.38 V\bar{V}_T=\frac{4.438\angle97.35^\circ}{0.1414\angle8.13^\circ}=31.38\angle89.22^\circ=0.428+j31.38\,\text{V}

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. בשלושת החלונות של הסרטוט נסמן זרמי חוגים עם כיוון השעון: Iˉa\bar{I}_a בחוג השמאלי (ISI_S, Z1Z_1, Z2Z_2), Iˉb\bar{I}_b בחוג העליון הימני (Z1Z_1, Z3Z_3, VSV_S), Iˉc\bar{I}_c בחוג התחתון הימני (Z2Z_2, VSV_S, Z4Z_4).

4.מקור הזרם נמצא רק בחוג השמאלי ובכיוון החוג, ולכן Iˉa=IˉS\bar{I}_a=\bar{I}_S. בענף המשותף Z1Z_1 זורם Iˉa−Iˉb\bar{I}_a-\bar{I}_b כלפי מטה, וב-Z2Z_2 זורם Iˉa−Iˉc\bar{I}_a-\bar{I}_c כלפי מטה; ב-Z3Z_3 זורם Iˉb\bar{I}_b וב-Z4Z_4 זורם Iˉc\bar{I}_c.

5. חוג bb. החוג עובר ב-VSV_S מ-M2M_2 אל M1M_1, מההדק −- אל ההדק ++, כלומר עולה בו ב-100 V100\,\text{V}:

(Z1+Z3)Iˉb=VˉS+Z1Iˉa⇒Iˉb=113.4∠7.97∘14.14∠−8.13∘=8.022∠16.10∘ A(Z_1+Z_3)\bar{I}_b=\bar{V}_S+Z_1\bar{I}_a\Rightarrow\bar{I}_b=\frac{113.4\angle7.97^\circ}{14.14\angle-8.13^\circ}=8.022\angle16.10^\circ\,\text{A}

6. חוג cc. החוג עובר ב-VSV_S מ-M1M_1 אל M2M_2, מההדק ++ אל ההדק −-, כלומר יורד בו ב-100 V100\,\text{V}:

(Z2+Z4)Iˉc=−VˉS+Z2Iˉa⇒Iˉc=91.91∠174.70∘7.211∠−43.90∘=12.75∠−141.40∘ A(Z_2+Z_4)\bar{I}_c=-\bar{V}_S+Z_2\bar{I}_a\Rightarrow\bar{I}_c=\frac{91.91\angle174.70^\circ}{7.211\angle-43.90^\circ}=12.75\angle-141.40^\circ\,\text{A}

7. המתח על מקור הזרם הוא סכום המתחים על Z1Z_1 ו-Z2Z_2 מלמעלה למטה:

VˉT=Z1(Iˉa−Iˉb)+Z2(Iˉa−Iˉc)=(−35.96−j48.31)+(36.39+j79.68)=0.43+j31.38 V\bar{V}_T=Z_1(\bar{I}_a-\bar{I}_b)+Z_2(\bar{I}_a-\bar{I}_c)=(-35.96-j48.31)+(36.39+j79.68)=0.43+j31.38\,\text{V} - מתאים.

תשובה: המתח על מקור הזרם VˉIS=31.38∠89.22∘ V\bar{V}_{I_S}=31.38\angle89.22^\circ\,\text{V} (ההדק העליון חיובי).

סעיף ב

תשובה:

IˉVS=20.39∠29.94∘ A\bar{I}_{V_S}=20.39\angle29.94^\circ\,\text{A} (יוצא מההדק ++ אל M1M_1)

נתון: מתחי הצמתים מסעיף א.

מבוקש: הזרם דרך VSV_S. נסמן אותו IˉV\bar{I}_{V}, זורם בתוך המקור מ-M2M_2 אל M1M_1 (יוצא מההדק ++).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: עליו מסומנים הצמתים M1M_1 ו-M2M_2, זרמי העכבות מלמעלה למטה, והחץ של IˉV\bar{I}_V. בצומת M1M_1 נפגשים שלושה ענפים בלבד (Z1Z_1, Z2Z_2 והמקור), ולכן מספיק חוק הזרמים בצומת הזה.

1. זרמי העכבות (מלמעלה למטה):

IˉZ1=VˉT−VˉM1Z1=−35.96−j48.3110∠36.87∘=60.22∠−126.66∘10∠36.87∘=6.022∠−163.53∘ A\bar{I}_{Z1}=\frac{\bar{V}_T-\bar{V}_{M1}}{Z_1}=\frac{-35.96-j48.31}{10\angle36.87^\circ}=\frac{60.22\angle-126.66^\circ}{10\angle36.87^\circ}=6.022\angle-163.53^\circ\,\text{A}

IˉZ2=VˉM1Z2=87.60∠65.46∘6∠30∘=14.60∠35.46∘ A\bar{I}_{Z2}=\frac{\bar{V}_{M1}}{Z_2}=\frac{87.60\angle65.46^\circ}{6\angle30^\circ}=14.60\angle35.46^\circ\,\text{A}

2. חוק הזרמים בצומת M1M_1: הנכנסים (IˉZ1\bar{I}_{Z1} מלמעלה ו-IˉV\bar{I}_V מהמקור) שווים ליוצא דרך Z2Z_2:

IˉV=IˉZ2−IˉZ1=(11.892+j8.469)−(−5.775−j1.707)=17.668+j10.176 A\bar{I}_V=\bar{I}_{Z2}-\bar{I}_{Z1}=(11.892+j8.469)-(-5.775-j1.707)=17.668+j10.176\,\text{A}

∣IˉV∣=17.6682+10.1762=20.39 A|\bar{I}_V|=\sqrt{17.668^2+10.176^2}=20.39\,\text{A}, φ=arctan⁡10.17617.668=29.94∘\varphi=\arctan\frac{10.176}{17.668}=29.94^\circ

3. בדיקה בצומת M2M_2: IˉZ3=VˉT−VˉM2Z3=80.22∠−37.03∘10∠−53.13∘=8.022∠16.10∘=7.707+j2.225 A\bar{I}_{Z3}=\frac{\bar{V}_T-\bar{V}_{M2}}{Z_3}=\frac{80.22\angle-37.03^\circ}{10\angle-53.13^\circ}=8.022\angle16.10^\circ=7.707+j2.225\,\text{A}, IˉZ4=VˉM2Z4=12.745∠−141.40∘=−9.961−j7.952 A\bar{I}_{Z4}=\frac{\bar{V}_{M2}}{Z_4}=12.745\angle-141.40^\circ=-9.961-j7.952\,\text{A}.

הזרם שיוצא מ-M2M_2 אל המקור: IˉZ3−IˉZ4=17.668+j10.176 A\bar{I}_{Z3}-\bar{I}_{Z4}=17.668+j10.176\,\text{A} - אותו זרם.

תשובה: IˉVS=20.39∠29.94∘ A\bar{I}_{V_S}=20.39\angle29.94^\circ\,\text{A}, יוצא מההדק החיובי של המקור.

סעיף ג

תשובה:

PIS=17.07 WP_{I_S}=17.07\,\text{W}, PVS=1766.8 WP_{V_S}=1766.8\,\text{W} (שניהם מספקים)

נתון: VˉT\bar{V}_T, IˉS\bar{I}_S, VˉS\bar{V}_S, IˉV\bar{I}_V מהסעיפים הקודמים (ערכים יעילים).

מבוקש: ההספק הפעיל של כל מקור. בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן P=Re{VˉIˉ∗}=VIcos⁡φP=\text{Re}\{\bar{V}\bar{I}^*\}=VI\cos\varphi הוא ההספק שהמקור מספק.

1. מקור הזרם:

PIS=VTIScos⁡(φV−φI)=31.38⋅2⋅cos⁡(89.22∘−15∘)=62.76⋅0.272=17.07 WP_{I_S}=V_TI_S\cos(\varphi_V-\varphi_I)=31.38\cdot2\cdot\cos(89.22^\circ-15^\circ)=62.76\cdot0.272=17.07\,\text{W}

2. מקור המתח:

PVS=VSIVcos⁡(0∘−29.94∘)=100⋅20.39⋅0.8666=1766.8 WP_{V_S}=V_SI_V\cos(0^\circ-29.94^\circ)=100\cdot20.39\cdot0.8666=1766.8\,\text{W}

3. בדיקה - מאזן הספקים (P=I2RP=I^2R בכל עכבה; Z4Z_4 קיבולית טהורה ואינה צורכת הספק פעיל):

PZ1=6.0222⋅8=290.1 WP_{Z1}=6.022^2\cdot8=290.1\,\text{W}, PZ2=14.602⋅5.196=1107.6 WP_{Z2}=14.60^2\cdot5.196=1107.6\,\text{W}, PZ3=8.0222⋅6=386.1 WP_{Z3}=8.022^2\cdot6=386.1\,\text{W}, PZ4=0P_{Z4}=0

∑P=290.1+1107.6+386.1=1783.8 W=17.07+1766.8\sum P=290.1+1107.6+386.1=1783.8\,\text{W}=17.07+1766.8 - מתאים.

תשובה: PIS=17.07 WP_{I_S}=17.07\,\text{W} ו-PVS=1766.8 WP_{V_S}=1766.8\,\text{W}; שני המקורות מספקים הספק פעיל.

שאלה 5 · תדר, ערך ממוצע ויעיל של אות

נתון האות החשמלי המחזורי הבא:

א.

חשבו את תדר האות.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הערך הממוצע של האות.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הערך היעיל (RMS) של האות.

(8 נקודות)
ד.

האות u(t)u(t) מופעל על נגד עומס RL=10ΩR_L=10\Omega. חשבו את ההספק הממוצע המתפתח בעומס.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

f=25 Hzf=25\,\text{Hz}

קוראים מהגרף את זמן המחזור: האות עולה מ-20 V20\,\text{V} ל-80 V80\,\text{V} בין 00 ל-30 ms30\,\text{ms}, יורד חזרה ל-20 V20\,\text{V} ב-40 ms40\,\text{ms}, ומשם חוזר על עצמו (שיא נוסף ב-70 ms70\,\text{ms}, מינימום ב-80 ms80\,\text{ms}).

T=40 msT=40\,\text{ms}

f=1T=140⋅10−3=25 Hzf=\frac1T=\frac{1}{40\cdot10^{-3}}=25\,\text{Hz}

תשובה: f=25 Hzf=25\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Uavg=50 VU_{avg}=50\,\text{V}

הערך הממוצע הוא השטח מתחת לאות במחזור אחד, חלקי זמן המחזור.

1. קטע עולה (00 עד 30 ms30\,\text{ms}, מ-2020 ל-80 V80\,\text{V}) - טרפז:

A1=20+802⋅30=1500 V⋅msA_1=\frac{20+80}{2}\cdot30=1500\,\text{V}\cdot\text{ms}

2. קטע יורד (3030 עד 40 ms40\,\text{ms}, מ-8080 ל-20 V20\,\text{V}) - טרפז:

A2=80+202⋅10=500 V⋅msA_2=\frac{80+20}{2}\cdot10=500\,\text{V}\cdot\text{ms}

3. ממוצע:

Uavg=A1+A2T=1500+50040=50 VU_{avg}=\frac{A_1+A_2}{T}=\frac{1500+500}{40}=50\,\text{V}

תשובה: Uavg=50 VU_{avg}=50\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

URMS=52.92 VU_{RMS}=52.92\,\text{V}

הערך היעיל: URMS=1T∫0Tu2(t) dtU_{RMS}=\sqrt{\frac1T\int_0^Tu^2(t)\,dt}.

1. אינטגרל של קטע ישר. בקטע שבו האות משתנה בקו ישר מערך aa לערך bb במשך Δt\Delta t:

∫u2 dt=Δt⋅a2+ab+b23\int u^2\,dt=\Delta t\cdot\frac{a^2+ab+b^2}{3}

בשני הקטעים a,ba,b הם 2020 ו-80 V80\,\text{V}:

202+20⋅80+8023=400+1600+64003=2800 V2\frac{20^2+20\cdot80+80^2}{3}=\frac{400+1600+6400}{3}=2800\,\text{V}^2

2. סכום על המחזור:

∫0Tu2 dt=30⋅2800+10⋅2800=112000 V2⋅ms\int_0^Tu^2\,dt=30\cdot2800+10\cdot2800=112000\,\text{V}^2\cdot\text{ms}

3. ערך יעיל:

URMS=11200040=2800=52.92 VU_{RMS}=\sqrt{\frac{112000}{40}}=\sqrt{2800}=52.92\,\text{V}

תשובה: URMS=52.92 VU_{RMS}=52.92\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

P=280 WP=280\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח (סעיף ג):

P=URMS2RL=280010=280 WP=\frac{U_{RMS}^2}{R_L}=\frac{2800}{10}=280\,\text{W}

תשובה: P=280 WP=280\,\text{W}.

שאלה 6 · תופעת מעבר בסליל עם סגירת מפסק

נתון המעגל הבא:

נתון כי IL(0)=0mAI_L(0)=0mA.

כאשר זרם דרך הסליל מגיע ל- 1mA1mA המפסק SS נסגר.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הסליל VL(t)V_L(t) ואת הזרם דרך הסליל IL(t)I_L(t).

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0≤t≤76.4 μs0\le t\le76.4\,\mu\text{s}: iL=1.667(1−e−t/83.3μs) mAi_L=1.667(1-e^{-t/83.3\mu\text{s}})\,\text{mA}, vL=20e−t/83.3μs Vv_L=20e^{-t/83.3\mu\text{s}}\,\text{V}; t≥76.4 μst\ge76.4\,\mu\text{s}: iL=1.429−0.429e−(t−76.4μs)/142.9μs mAi_L=1.429-0.429e^{-(t-76.4\mu\text{s})/142.9\mu\text{s}}\,\text{mA}, vL=3e−(t−76.4μs)/142.9μs Vv_L=3e^{-(t-76.4\mu\text{s})/142.9\mu\text{s}}\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, I=1 mAI=1\,\text{mA}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, iL(0)=0i_L(0)=0. בהתחלה המפסק SS פתוח, והוא נסגר כשהזרם בסליל מגיע ל-1 mA1\,\text{mA}.

מבוקש: vL(t)v_L(t) ו-iL(t)i_L(t) בשני השלבים.

נסמן את iLi_L בענף R2R_2-LL מלמעלה למטה, ואת vLv_L - ההדק העליון של הסליל חיובי. הצומת xx מחובר ישירות לקצה הימני של R1R_1 ולמפסק.

בחירת השיטה. בכל שלב הסליל רואה מעגל של נגדים ומקורות. במקום לפתור את כל המעגל עם הסליל, מחליפים את כל מה שמחוץ לענף R2R_2-LL במעגל התמורה של תבנין, ומקבלים לולאה אחת: VthV_{th}, RthR_{th}, R2R_2 ו-LL בטור. ממנה יוצאים ישירות קבוע הזמן τ=LRth+R2\tau=\frac{L}{R_{th}+R_2} והזרם הסופי VthRth+R2\frac{V_{th}}{R_{th}+R_2}. כשהמפסק נסגר המעגל משתנה, ולכן מחשבים מעגל תבנין נפרד לכל שלב.

ההדקים. מנתקים את הענף R2R_2-LL. ההדקים הם הצומת xx (הקצה העליון של הענף) והאדמה (הקצה התחתון). מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.

1. שלב 1 - SS פתוח: מתח תבנין. המעגל כשהענף R2R_2-LL מנותק:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון השמאלי מחובר להדק ++ של V1V_1, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•המפסק פתוח, ולכן בענף של R4R_4 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין על הנגד מפל מתח: הקצה העליון של R4R_4 נמצא באותו פוטנציאל כמו האדמה (אותו צבע).

•הקו של xx מחובר עכשיו רק ל-R1R_1, למפסק הפתוח ול-R3R_3. לכן כל זרם המקור II עובר דרך R3R_3 אל xx (נגד בטור למקור זרם אינו משנה את הזרם), וממשיך דרך R1R_1 אל V1V_1, בכיוון החיצים.

•הזרם עובר ב-R1R_1 מ-xx אל הקו של 10 V10\,\text{V}, ולכן xx גבוה יותר:

Vth1=Vx=V1+IR1=10+1⋅10=20 VV_{th1}=V_x=V_1+IR_1=10+1\cdot10=20\,\text{V}

(והקו שבין R3R_3 למקור הזרם נמצא ב-20+1⋅1=21 V20+1\cdot1=21\,\text{V}.)

שלב 1: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: V1V_1 מוחלף בקצר ומקור הזרם מוחלף בנתק. אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקו העליון השמאלי התאחד עם האדמה (דרך V1V_1 המקוצר), ולכן R1R_1 מחובר בין xx לאדמה.

•R3R_3 מחובר ל-xx רק בצד אחד; הצד השני מסתיים בנתק של מקור הזרם, ולכן לא זורם בו זרם. גם R4R_4 מחובר לאדמה רק בצד אחד, כי המפסק פתוח. בנגד בלי זרם אין מפל מתח, ולכן שני הצדדים של כל אחד מהם צבועים באותו צבע. שניהם לא משפיעים.

Rth1=R1=10 kΩR_{th1}=R_1=10\,\text{k}\Omega

•ההתנגדות בלולאת הסליל: Rth1+R2=10+2=12 kΩR_{th1}+R_2=10+2=12\,\text{k}\Omega

τ1=LRth1+R2=112⋅103=83.3 μs\tau_1=\frac{L}{R_{th1}+R_2}=\frac{1}{12\cdot10^3}=83.3\,\mu\text{s}

iL(∞)=Vth1Rth1+R2=2012=1.667 mAi_L(\infty)=\frac{V_{th1}}{R_{th1}+R_2}=\frac{20}{12}=1.667\,\text{mA}

2. ביטויים בשלב 1 (iL(0)=0i_L(0)=0):

iL(t)=1.667(1−e−t/83.3 μs) mAi_L(t)=1.667\left(1-e^{-t/83.3\,\mu\text{s}}\right)\,\text{mA}

vL(t)=Vth1−(Rth1+R2)iL=20e−t/83.3 μs Vv_L(t)=V_{th1}-(R_{th1}+R_2)i_L=20e^{-t/83.3\,\mu\text{s}}\,\text{V}

3. רגע סגירת המפסק t1t_1 - כשהזרם מגיע ל-1 mA1\,\text{mA}:

1=1.667(1−e−t1/τ1)⇒e−t1/τ1=1−11.667=0.41=1.667\left(1-e^{-t_1/\tau_1}\right)\Rightarrow e^{-t_1/\tau_1}=1-\frac{1}{1.667}=0.4

t1=τ1ln⁡10.4=83.3⋅0.9163=76.4 μst_1=\tau_1\ln\frac{1}{0.4}=83.3\cdot0.9163=76.4\,\mu\text{s}

ממש לפני הסגירה: vL(t1−)=20⋅0.4=8 Vv_L(t_1^-)=20\cdot0.4=8\,\text{V}.

4. שלב 2 - SS סגור: מתח תבנין. המפסק סגור, ולכן הוא מסורטט כחוט, ו-R4R_4 מחובר בין xx לאדמה. ההדקים אותם הדקים (xx והאדמה):

•הקו של xx כולל עכשיו גם את הקצה העליון של R4R_4. זה הצומת הלא ידוע היחיד, ולכן מספיק חוק הזרמים בצומת אחד. אל xx נכנס זרם המקור II דרך R3R_3, ויוצאים ממנו הזרמים דרך R1R_1 (אל הקו של 10 V10\,\text{V}) ודרך R4R_4 (אל האדמה):

Vx−1010+Vx10=1⇒Vth2=Vx=10 V\frac{V_x-10}{10}+\frac{V_x}{10}=1\Rightarrow V_{th2}=V_x=10\,\text{V}

•התוצאה מוסברת בסרטוט: xx והקו העליון השמאלי שניהם ב-10 V10\,\text{V} (אותו צבע), ולכן ב-R1R_1 לא זורם זרם (I=0I=0), וכל זרם המקור יורד דרך R4R_4: 1⋅10=10 V1\cdot10=10\,\text{V}. הקו שבין R3R_3 למקור הזרם נמצא ב-11 V11\,\text{V}.

שלב 2: התנגדות תבנין. שוב V1V_1 מוחלף בקצר ומקור הזרם בנתק:

•R1R_1 מחובר בין xx לאדמה (דרך V1V_1 המקוצר), ו-R4R_4 מחובר בין xx לאדמה דרך המפסק הסגור: שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל. R3R_3 שוב תלוי בנתק, בלי זרם (שני צדדיו באותו צבע), ולא משפיע.

Rth2=R1∥R4=10⋅1010+10=5 kΩR_{th2}=R_1\parallel R_4=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

•בדיקה במקור נורטון: כשמקצרים את xx לאדמה, זורם בקצר הזרם מ-V1V_1 דרך R1R_1 ועוד זרם המקור, IN=V1R1+I=1010+1=2 mAI_N=\frac{V_1}{R_1}+I=\frac{10}{10}+1=2\,\text{mA}, ו-INRth2=2⋅5=10 VI_NR_{th2}=2\cdot5=10\,\text{V} - מתאים.

τ2=LRth2+R2=17⋅103=142.9 μs\tau_2=\frac{L}{R_{th2}+R_2}=\frac{1}{7\cdot10^3}=142.9\,\mu\text{s}

iL(∞)=Vth2Rth2+R2=107=1.429 mAi_L(\infty)=\frac{V_{th2}}{R_{th2}+R_2}=\frac{10}{7}=1.429\,\text{mA}

5. ביטויים בשלב 2. הזרם בסליל רציף: iL(t1+)=1 mAi_L(t_1^+)=1\,\text{mA}.

iL(t)=1.429+(1−1.429)e−(t−t1)/τ2=1.429−0.429e−(t−76.4 μs)/142.9 μs mAi_L(t)=1.429+(1-1.429)e^{-(t-t_1)/\tau_2}=1.429-0.429e^{-(t-76.4\,\mu\text{s})/142.9\,\mu\text{s}}\,\text{mA}

vL(t1+)=Vth2−(Rth2+R2)⋅iL(t1)=10−7⋅1=3 Vv_L(t_1^+)=V_{th2}-(R_{th2}+R_2)\cdot i_L(t_1)=10-7\cdot1=3\,\text{V}

vL(t)=3e−(t−76.4 μs)/142.9 μs Vv_L(t)=3e^{-(t-76.4\,\mu\text{s})/142.9\,\mu\text{s}}\,\text{V}

המתח על הסליל קופץ ברגע הסגירה מ-8 V8\,\text{V} ל-3 V3\,\text{V} (הזרם, לעומתו, רציף). תופעת המעבר מסתיימת בקירוב אחרי 5τ2=714 μs5\tau_2=714\,\mu\text{s}, כלומר בערך ב-t≈0.79 mst\approx0.79\,\text{ms}; אז iL=1.429 mAi_L=1.429\,\text{mA} ו-vL=0v_L=0.

6. שרטוט הזרם בסליל: עלייה מעריכית מ-00 ל-1 mA1\,\text{mA} עד 76.4 μs76.4\,\mu\text{s}, ומשם עלייה איטית יותר אל 1.429 mA1.429\,\text{mA}.

t [µs]i_L [mA]02004006008000.00.20.40.60.81.01.21.41.61.81 mA, 76.4 µs1.43 mA

7. שרטוט המתח על הסליל: דעיכה מ-20 V20\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V}, קפיצה ל-3 V3\,\text{V} ב-t1t_1, ודעיכה לאפס.

t [µs]v_L [V]02004006008000510152020 V8 V3 V

תשובה: עד t1=76.4 μst_1=76.4\,\mu\text{s}: iL=1.667(1−e−t/83.3μs) mAi_L=1.667(1-e^{-t/83.3\mu\text{s}})\,\text{mA}, vL=20e−t/83.3μs Vv_L=20e^{-t/83.3\mu\text{s}}\,\text{V}; אחרי הסגירה: iL=1.429−0.429e−(t−t1)/142.9μs mAi_L=1.429-0.429e^{-(t-t_1)/142.9\mu\text{s}}\,\text{mA}, vL=3e−(t−t1)/142.9μs Vv_L=3e^{-(t-t_1)/142.9\mu\text{s}}\,\text{V}.

שאלה 7 · מייצב מתח בדיודת זנר

נתון המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר:

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך דיודת זנר ב- 2 מקרים: Vi=10VV_i=10V ו- Vi=20VV_i=20V.

(10 נקודות)
ב.

הנגד RLR_L מתנתק ומתח המבוא משתנה בתחום 10V≤Vi≤20V10V\le V_i\le20V.

חשבו את ההספק המינימלי הנדרש מהדיודה כדי שהיא לא תשרף.

(8 נקודות)
ג.

במעגל המקורי Vi=15VV_i=15V ונגד העומס שונה ל- RL=15ΩR_L=15\Omega. חשבו את מתח המוצא.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vi=10 VV_i=10\,\text{V}: IZ=42.56 mAI_Z=42.56\,\text{mA}; Vi=20 VV_i=20\,\text{V}: IZ=298.97 mAI_Z=298.97\,\text{mA}

נתון: R1=39 ΩR_1=39\,\Omega, RL=100 ΩR_L=100\,\Omega. מהאופיין: מתח פריצה VZ=6 VV_Z=6\,\text{V} (בכיוון האחורי), מתח קדמי 1 V1\,\text{V}.

מבוקש: IZI_Z עבור Vi=10 VV_i=10\,\text{V} ו-Vi=20 VV_i=20\,\text{V}.

הקתודה של הזנר מחוברת לצומת VoV_o והאנודה לאדמה, ולכן עבור Vi>0V_i>0 הדיודה במתח אחורי, והיא פורצת אם המתח עליה מגיע ל-6 V6\,\text{V}. נסמן: IR1I_{R1} דרך R1R_1 משמאל לימין, IZI_Z דרך הזנר מלמעלה למטה, ILI_L דרך RLR_L מלמעלה למטה.

1. בדיקה אם הזנר פורץ (Vi=10 VV_i=10\,\text{V}). בלי הזנר, המתח על העומס לפי מחלק מתח:

Vo=ViRLR1+RL=10⋅100139=7.19 V>6 VV_o=V_i\frac{R_L}{R_1+R_L}=10\cdot\frac{100}{139}=7.19\,\text{V}>6\,\text{V}

לכן הזנר פורץ ו-Vo=6 VV_o=6\,\text{V}. ב-Vi=20 VV_i=20\,\text{V} המתח גבוה עוד יותר, והזנר בוודאי פורץ.

2. זרם העומס (זהה בשני המקרים):

IL=VZRL=6100=60 mAI_L=\frac{V_Z}{R_L}=\frac{6}{100}=60\,\text{mA}

3. Vi=10 VV_i=10\,\text{V}:

IR1=Vi−VZR1=10−639=102.56 mAI_{R1}=\frac{V_i-V_Z}{R_1}=\frac{10-6}{39}=102.56\,\text{mA}

חוק הזרמים בצומת VoV_o: IZ=IR1−IL=102.56−60=42.56 mAI_Z=I_{R1}-I_L=102.56-60=42.56\,\text{mA}

4. Vi=20 VV_i=20\,\text{V}:

IR1=20−639=358.97 mAI_{R1}=\frac{20-6}{39}=358.97\,\text{mA}

IZ=358.97−60=298.97 mAI_Z=358.97-60=298.97\,\text{mA}

תשובה: עבור Vi=10 VV_i=10\,\text{V}: IZ=42.56 mAI_Z=42.56\,\text{mA}; עבור Vi=20 VV_i=20\,\text{V}: IZ=298.97 mAI_Z=298.97\,\text{mA}.

סעיף ב

תשובה:

PZ,min=2.154 WP_{Z,min}=2.154\,\text{W}

נתון: RLR_L מנותק, 10 V≤Vi≤20 V10\,\text{V}\le V_i\le20\,\text{V}.

מבוקש: ההספק המרבי שהזנר יפזר - זהו ההספק המינימלי שהדיודה צריכה לעמוד בו.

1. בלי עומס כל הזרם של R1R_1 עובר בזנר (בכל התחום Vi>6 VV_i>6\,\text{V}, ולכן הזנר פורץ). הזרם מרבי כאשר ViV_i מרבי:

IZ,max=Vi,max−VZR1=20−639=358.97 mAI_{Z,max}=\frac{V_{i,max}-V_Z}{R_1}=\frac{20-6}{39}=358.97\,\text{mA}

2. ההספק על הזנר:

PZ,max=VZ⋅IZ,max=6⋅0.35897=2.154 WP_{Z,max}=V_Z\cdot I_{Z,max}=6\cdot0.35897=2.154\,\text{W}

תשובה: הדיודה צריכה לעמוד בהספק של לפחות 2.154 W2.154\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

Vo=4.17 VV_o=4.17\,\text{V} (הזנר אינו פורץ)

נתון: Vi=15 VV_i=15\,\text{V}, R1=39 ΩR_1=39\,\Omega, RL=15 ΩR_L=15\,\Omega.

מבוקש: VoV_o.

1. בדיקה אם הזנר פורץ. נניח שהזנר בנתק ונחשב לפי מחלק מתח:

Vo=ViRLR1+RL=15⋅1539+15=4.17 VV_o=V_i\frac{R_L}{R_1+R_L}=15\cdot\frac{15}{39+15}=4.17\,\text{V}

2. 4.17 V<6 V4.17\,\text{V}<6\,\text{V}, ולכן הזנר אינו מגיע למתח הפריצה ונשאר בנתק - ההנחה נכונה. העומס הקטן "מושך" זרם רב מדי והמייצב אינו מייצב.

תשובה: Vo=4.17 VV_o=4.17\,\text{V}.

שאלה 8 · מיתוג ממסר בטרנזיסטור עם דיודת גלגל חופשי

נתון המעגל הבא, המכיל טרנסיסטור, חוצץ, דיודה וממסר (L+r)(L+r):

נתוני הטרנזיסטור הם:

VBE=VD=0.7 V, VCEsat=0.2 V, β=100V_{BE}=V_D=0.7\,V,\ V_{CEsat}=0.2\,V,\ \beta=100

זרם התפיסה של הממסר הוא 150 mA150\,mA.

זרם השחרור של הממסר הוא 100 mA100\,mA.

החוצץ אינו מבצע פעולה לוגית כלשהי ולא משנה את רמת מתחים בין כניסה ליציאה.

מתח המבוא מתואר באיור הבא:

א.

מהו זמן TT המינימלי המבטיח תפיסת הממסר? הניחו RB=2.2KΩR_B=2.2K\Omega.

(6 נקודות)
ב.

עבור RB=1KΩR_B=1K\Omega ו- T=12mSecT=12mSec חשבו ושרטטו את VO(t),iL(t)V_O(t), i_L(t) עבור זמנים 0<t<20msec0<t<20msec, אחד מתחת לשני. ציינו ערכים אופייניים.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את זמן התפיסה ואת זמן השחרור של הממסר לנתונים בסעיף ב'.

(6 נקודות)
ד.

הסבירו מה תפקיד הדיודה ומה יקרה אם מנתקים את הדיודה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Tmin=9.95 msT_{min}=9.95\,\text{ms}

נתון: Vcc=24 VV_{cc}=24\,\text{V}, L=1 HL=1\,\text{H}, r=100 Ωr=100\,\Omega, RB=2.2 kΩR_B=2.2\,\text{k}\Omega, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, β=100\beta=100, מבוא 5 V5\,\text{V} (החוצץ מעביר את הרמה כמו שהיא), זרם תפיסה 150 mA150\,\text{mA}.

מבוקש: משך הפולס המינימלי שבו זרם הסליל מגיע ל-150 mA150\,\text{mA}.

נסמן את iLi_L דרך הממסר מלמעלה למטה (מ-VccV_{cc} אל הקולט).

1. זרם הבסיס:

IB=Vi−VBERB=5−0.72.2=1.955 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{2.2}=1.955\,\text{mA}

βIB=100⋅1.955=195.5 mA\beta I_B=100\cdot1.955=195.5\,\text{mA}

2. זרם הרוויה של הממסר (טרנזיסטור ברוויה, זרם סופי של מעגל ה-RL):

Isat=Vcc−VCEsatr=24−0.2100=238 mAI_{sat}=\frac{V_{cc}-V_{CEsat}}{r}=\frac{24-0.2}{100}=238\,\text{mA}

כל עוד iL<βIB=195.5 mAi_L<\beta I_B=195.5\,\text{mA}, הטרנזיסטור יכול להעביר יותר זרם ממה שהסליל מאפשר, ולכן הוא ברוויה והזרם עולה מעריכית אל 238 mA238\,\text{mA}. זרם התפיסה 150 mA150\,\text{mA} קטן מ-195.5 mA195.5\,\text{mA}, ולכן הוא מושג עוד בשלב הרוויה.

3. קבוע הזמן:

τ=Lr=1100=10 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

iL(t)=238(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=238\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

4. הזמן להגיע ל-150 mA150\,\text{mA}:

150=238(1−e−T/τ)⇒e−T/τ=238−150238=88238150=238\left(1-e^{-T/\tau}\right)\Rightarrow e^{-T/\tau}=\frac{238-150}{238}=\frac{88}{238}

Tmin=τln⁡23888=10⋅ln⁡2.705=9.95 msT_{min}=\tau\ln\frac{238}{88}=10\cdot\ln2.705=9.95\,\text{ms}

תשובה: Tmin=9.95 msT_{min}=9.95\,\text{ms}; פולס קצר מזה לא יגרום לתפיסת הממסר.

סעיף ב

תשובה:

0<t<12 ms0<t<12\,\text{ms}: VO=0.2 VV_O=0.2\,\text{V}, iL=238(1−e−t/10ms) mAi_L=238(1-e^{-t/10\text{ms}})\,\text{mA} (עד 166.3 mA166.3\,\text{mA}); 12<t<20 ms12<t<20\,\text{ms}: VO=24.7 VV_O=24.7\,\text{V}, iL=173.3e−(t−12ms)/10ms−7 mAi_L=173.3e^{-(t-12\text{ms})/10\text{ms}}-7\,\text{mA} (עד 70.9 mA70.9\,\text{mA})

נתון: RB=1 kΩR_B=1\,\text{k}\Omega, T=12 msT=12\,\text{ms}, ושאר הנתונים כמו בסעיף א. VD=0.7 VV_D=0.7\,\text{V}.

מבוקש: VO(t)V_O(t) ו-iL(t)i_L(t) בתחום 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms}.

1. מצב הטרנזיסטור בפולס:

IB=5−0.71=4.3 mAI_B=\frac{5-0.7}{1}=4.3\,\text{mA}, βIB=430 mA>Isat=238 mA\beta I_B=430\,\text{mA}>I_{sat}=238\,\text{mA}

לכן הטרנזיסטור ברוויה לאורך כל הפולס: VO=VCEsat=0.2 VV_O=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}. הדיודה במתח אחורי (הקתודה ב-24 V24\,\text{V}, האנודה ב-0.2 V0.2\,\text{V}) ואינה מוליכה.

2. זרם הסליל בפולס (0<t<12 ms0<t<12\,\text{ms}), τ=Lr=10 ms\tau=\frac{L}{r}=10\,\text{ms}:

iL(t)=238(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=238\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

בסוף הפולס: iL(12 ms)=238(1−e−1.2)=238⋅0.6988=166.3 mAi_L(12\,\text{ms})=238\left(1-e^{-1.2}\right)=238\cdot0.6988=166.3\,\text{mA}

3. אחרי הפולס (t>12 mst>12\,\text{ms}): המבוא 00, הטרנזיסטור בקטעון. זרם הסליל אינו יכול להתאפס בבת אחת, והוא ממשיך לזרום דרך הדיודה: Vcc→L→r→V_{cc}\to L\to r\to הקולט →\to הדיודה →Vcc\to V_{cc}. הדיודה מוליכה, ולכן:

VO=Vcc+VD=24+0.7=24.7 VV_O=V_{cc}+V_D=24+0.7=24.7\,\text{V}

חוק המתחים בלולאה LL, rr, דיודה: LdiLdt+riL+VD=0L\frac{di_L}{dt}+ri_L+V_D=0. הזרם דועך בקבוע זמן τ=10 ms\tau=10\,\text{ms} אל הערך הסופי (המדומה) −VDr=−0.7100=−7 mA-\frac{V_D}{r}=-\frac{0.7}{100}=-7\,\text{mA}:

iL(t)=−7+(166.3+7)e−(t−12 ms)/10 ms=173.3e−(t−12 ms)/10 ms−7 mAi_L(t)=-7+(166.3+7)e^{-(t-12\,\text{ms})/10\,\text{ms}}=173.3e^{-(t-12\,\text{ms})/10\,\text{ms}}-7\,\text{mA}

ב-t=20 mst=20\,\text{ms}: iL=173.3e−0.8−7=70.9 mAi_L=173.3e^{-0.8}-7=70.9\,\text{mA} - עדיין חיובי, ולכן הדיודה מוליכה עד סוף התחום ו-VO=24.7 VV_O=24.7\,\text{V} כל הזמן הזה.

4. ערכים אופייניים: VOV_O: 0.2 V0.2\,\text{V} עד 12 ms12\,\text{ms} וקפיצה ל-24.7 V24.7\,\text{V}. iLi_L: מ-00 עולה ל-166.3 mA166.3\,\text{mA} ב-12 ms12\,\text{ms} (עובר את 150 mA150\,\text{mA} ב-9.95 ms9.95\,\text{ms}), ואז דועך ל-70.9 mA70.9\,\text{mA} ב-20 ms20\,\text{ms} (עובר את 100 mA100\,\text{mA} ב-16.82 ms16.82\,\text{ms}, ראו סעיף ג).

שרטוט VO(t)V_O(t):

t [ms]V_O [V]510152005101520250.2 V24.7 V

שרטוט iL(t)i_L(t) (מתחת, באותו ציר זמן):

t [ms]i_L [mA]02468101214161820020406080100120140160180200150 mA, 9.95 ms166.3 mA100 mA, 16.82 ms70.9 mA

תשובה: 0<t<12 ms0<t<12\,\text{ms}: VO=0.2 VV_O=0.2\,\text{V}, iL=238(1−e−t/10 ms) mAi_L=238(1-e^{-t/10\,\text{ms}})\,\text{mA} עד 166.3 mA166.3\,\text{mA}; 12<t<20 ms12<t<20\,\text{ms}: VO=24.7 VV_O=24.7\,\text{V}, iL=173.3e−(t−12 ms)/10 ms−7 mAi_L=173.3e^{-(t-12\,\text{ms})/10\,\text{ms}}-7\,\text{mA} עד 70.9 mA70.9\,\text{mA}.

סעיף ג

תשובה:

זמן תפיסה 9.95 ms9.95\,\text{ms} (מתחילת הפולס); זמן שחרור 4.82 ms4.82\,\text{ms} (מסוף הפולס, ב-t=16.82 mst=16.82\,\text{ms})

נתון: הביטויים של iL(t)i_L(t) מסעיף ב; זרם תפיסה 150 mA150\,\text{mA}, זרם שחרור 100 mA100\,\text{mA}.

מבוקש: הזמן מתחילת הפולס עד שהממסר נתפס, והזמן מסוף הפולס עד שהוא משתחרר.

1. זמן התפיסה - iLi_L עולה ל-150 mA150\,\text{mA} (בפולס, כמו בסעיף א, כי גם כאן הזרם הסופי 238 mA238\,\text{mA}):

150=238(1−e−tp/10)⇒tp=10ln⁡23888=9.95 ms150=238\left(1-e^{-t_p/10}\right)\Rightarrow t_p=10\ln\frac{238}{88}=9.95\,\text{ms}

tp<T=12 mst_p<T=12\,\text{ms}, ולכן הממסר אכן נתפס.

2. זמן השחרור - אחרי סוף הפולס iLi_L יורד ל-100 mA100\,\text{mA}:

100=173.3e−tr/10−7⇒e−tr/10=107173.3100=173.3e^{-t_r/10}-7\Rightarrow e^{-t_r/10}=\frac{107}{173.3}

tr=10ln⁡173.3107=4.82 mst_r=10\ln\frac{173.3}{107}=4.82\,\text{ms}

כלומר הממסר משתחרר ב-t=12+4.82=16.82 mst=12+4.82=16.82\,\text{ms}.

תשובה: זמן התפיסה 9.95 ms9.95\,\text{ms}; זמן השחרור 4.82 ms4.82\,\text{ms} אחרי סוף הפולס (t=16.82 mst=16.82\,\text{ms}).

סעיף ד

תשובה:

הדיודה היא דיודת גלגל חופשי: נותנת מסלול לזרם הסליל בניתוק ומגבילה את מתח הקולט ל-24.7 V24.7\,V; בלעדיה נוצר קוץ מתח L di/dtL\,di/dt גבוה מאוד על הקולט שעלול להרוס את הטרנזיסטור.

1. תפקיד הדיודה (דיודת גלגל חופשי). כשהטרנזיסטור נכבה, הסליל "מתנגד" לשינוי הזרם (vL=LdiLdtv_L=L\frac{di_L}{dt}). הדיודה נותנת לזרם הסליל מסלול סגור דרך rr והדיודה, כך שהזרם דועך בהדרגה (קבוע זמן 10 ms10\,\text{ms}), והמתח על הקולט מוגבל ל-Vcc+VD=24.7 VV_{cc}+V_D=24.7\,\text{V} בלבד.

2. בלי הדיודה. ברגע הכיבוי אין לזרם הסליל מסלול, והוא נדרש לרדת כמעט מיד מ-166 mA166\,\text{mA} לאפס. לכן diLdt\frac{di_L}{dt} גדול מאוד, ונוצר על הסליל מתח השראה גבוה מאוד בקוטביות הפוכה, שמתווסף ל-VccV_{cc} על הקולט. המתח VCEV_{CE} עלול לעבור את מתח הפריצה של הטרנזיסטור ולהרוס אותו (וגם לגרום לניצוצות ולהפרעות). בנוסף, הממסר ישתחרר כמעט מיד ולא בהשהיה של 4.82 ms4.82\,\text{ms}.

תשובה: הדיודה מגינה על הטרנזיסטור מקוץ המתח של הסליל בזמן הכיבוי; בלעדיה מתח הקולט יקפוץ לערך גבוה מאוד והטרנזיסטור עלול להיהרס.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, RC וטרנזיסטור

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר.

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10V10V

ב. 8V8V

ג. 4V4V

ד. 12V12V

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.2.

סמן את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,msec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5V5V.

ב. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,msec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10V10V.

ג. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec5\,msec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 0V0V.

ד. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec5\,msec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5V5V.

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.3.

נתוני דיודות הזנר: מתח קדמי: VF=0VV_F=0V, מתח פריצה: VZ=4VV_Z=4V.

אופיין המעבר של המעגל הוא:

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.4.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 0V0V

ד. 0.7V0.7V

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

א. 10 V10\,V

נתון: V=12 VV=12\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega; זנר עם מתח פריצה 4 V4\,\text{V} ומתח קדמי 0.7 V0.7\,\text{V}. VoV_o נמדד בין הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 לבין האדמה, כלומר על R2R_2 והזנר יחד.

1. מצב הזנר. הקתודה פונה למעלה (אל R2R_2), ולכן הזרם מהמקור עובר בו בכיוון האחורי. 12 V>4 V12\,\text{V}>4\,\text{V}, ולכן הזנר פורץ ומתח 4 V4\,\text{V} עליו.

2. הזרם בלולאה (כיוון השעון):

I=V−VZR1+R2=12−41+3=2 mAI=\frac{V-V_Z}{R_1+R_2}=\frac{12-4}{1+3}=2\,\text{mA}

3. מתח המוצא:

Vo=V−IR1=12−2⋅1=10 VV_o=V-IR_1=12-2\cdot1=10\,\text{V}

(בדיקה: Vo=IR2+VZ=2⋅3+4=10 VV_o=IR_2+V_Z=2\cdot3+4=10\,\text{V}.)

תשובה: א. 10 V10\,V

סעיף 9.2

תשובה:

ד. 5 msec5\,msec ו-5 V5\,V

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}, C=1 μFC=1\,\mu\text{F} במקביל ל-R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, ובטור אליהם R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega.

ההדקים. קבוע הזמן ומתח המצב המתמיד נקבעים לפי מה ש"רואה" הקבל: מנתקים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שלו aa (שמאלי) ו-bb (ימני). מהם מודדים את ההתנגדות השקולה RthR_{th} ואת מתח הריקם, שהוא המתח של הקבל במצב המתמיד (אז הקבל הוא נתק).

בחירת השיטה. בלי הקבל נשאר חוג אחד (VV, R1R_1, R2R_2), ולכן מספיק מחלק מתח; את RthR_{th} מוצאים מצירוף טורי/מקבילי במעגל החדש.

1. מצב מתמיד - מתח הריקם. המעגל כשהקבל מנותק:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו של aa מחובר להדק ++ של המקור, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•זרם זורם דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור: 1010+10=0.5 mA\frac{10}{10+10}=0.5\,\text{mA}, והקו של bb נמצא במתח שעל R2R_2:

Vb=10⋅1020=5 VV_b=10\cdot\frac{10}{20}=5\,\text{V}

•המתח על הקבל הוא המתח שבין aa ל-bb, כלומר המתח על R1R_1:

VC=Vth=Va−Vb=10−5=5 VV_C=V_{th}=V_a-V_b=10-5=5\,\text{V}

2. קבוע הזמן. מקצרים את מקור המתח ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו של aa התאחד עם קו האדמה דרך המקור המקוצר (צבע אחד).

•R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb, וגם R2R_2 מחובר בין הקו של bb לקו האדמה, שהוא עכשיו הקו של aa. שניהם בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל:

Rth=R1∥R2=10⋅1010+10=5 kΩR_{th}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

τ=RthC=5⋅103⋅1⋅10−6=5 ms\tau=R_{th}C=5\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=5\,\text{ms}

תשובה: ד. 5 msec5\,msec ו-5V5V

סעיף 9.3

תשובה:

א

נתון: שני נגדים שווים RR (בטור ובמקביל למוצא), ובמקביל למוצא שתי דיודות זנר בטור, מחוברות גב אל גב (הקתודות פונות זו לזו), VF=0 VV_F=0\,\text{V}, VZ=4 VV_Z=4\,\text{V}.

1. ענף הזנרים. בכל קוטביות אחת הדיודות בכיוון קדמי (0 V0\,\text{V}) והשנייה בכיוון אחורי. הענף מוליך רק כאשר ∣Vo∣|V_o| מגיע ל-VZ+VF=4+0=4 VV_Z+V_F=4+0=4\,\text{V}. לכן המוצא מוגבל ל-−4 V≤Vo≤4 V-4\,\text{V}\le V_o\le4\,\text{V}.

2. כשהזנרים בנתק (∣Vo∣<4 V|V_o|<4\,\text{V}): מחלק מתח של שני נגדים שווים:

Vo=ViRR+R=Vi2V_o=V_i\frac{R}{R+R}=\frac{V_i}{2} - שיפוע חיובי 12\frac12 (אין היפוך).

3. נקודת השבירה: Vi2=4⇒Vi=8 V\frac{V_i}{2}=4\Rightarrow V_i=8\,\text{V}. כלומר עבור Vi≥8 VV_i\ge8\,\text{V}: Vo=4 VV_o=4\,\text{V}, ועבור Vi≤−8 VV_i\le-8\,\text{V}: Vo=−4 VV_o=-4\,\text{V}.

4. אופיין עם שיפוע חיובי, רוויה ב-±4 V\pm4\,\text{V} ונקודות שבירה ב-Vi=±8 VV_i=\pm8\,\text{V} - זה האופיין באפשרות א. (באפשרות ב השבירה ב-±4 V\pm4\,\text{V}, כלומר שיפוע 11; באפשרויות ג, ד יש היפוך, שאינו קיים במעגל.)

תשובה: א.

סעיף 9.4

תשובה:

א. 5 V5\,V

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RB=930 kΩR_B=930\,\text{k}\Omega, RC=5 kΩR_C=5\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

1. זרם הבסיס (לולאת הבסיס: VCC→RB→V_{CC}\to R_B\to בסיס-פולט →\to אדמה):

IB=VCC−VBERB=10−0.7930=0.01 mA=10 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{10-0.7}{930}=0.01\,\text{mA}=10\,\mu\text{A}

2. זרם הקולט (בהנחת אזור פעיל):

IC=βIB=100⋅0.01=1 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.01=1\,\text{mA}

3. מתח קולט-פולט:

VCE=VCC−ICRC=10−1⋅5=5 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=10-1\cdot5=5\,\text{V}

5 V>VCEsat=0.2 V5\,\text{V}>V_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ולכן ההנחה (אזור פעיל) נכונה.

תשובה: א. 5V5V

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.