מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2026 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון המצורף לבחינה.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · מעגל תמורה לפי תבנין וחיבור סוללה
נתון המעגל הבא:

חשבו ושרטטו מעגל תמורה לפי תבנין בין נקודות .

בין הדקים מחברים סוללה של בעלת התנגדות פנימית של .
חשבו את הזרם דרך הסוללה. האם הסוללה היא מקור או צרכן?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(הנקודה חיובית ב- ביחס ל-),
נתון: , , , , , .
מבוקש: מקור תבנין (הקוטביות לפי הסימון באיור: ב-, ב-) והתנגדות תבנין .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשתי הנקודות ו- שבאיור. הנקודה היא הצומת התחתון של החלק השמאלי (ההדק של והקצה התחתון של ), והנקודה היא הצומת התחתון של החלק הימני (ההדק של וההדק של ). בין ל- לא מחובר דבר, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•נבחר את ההדק כנקודת ייחוס (). כך .
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הוא הצומת העליון בין , ו-, ו- הוא הצומת העליון בין , ו-.
•הקו העליון השמאלי מחובר להדק של , שההדק שלו ב-, ולכן הוא ב-.
•בין ל- נתק. החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך , ודרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם: ב- זורם , אין עליו מפל מתח, ולכן (אותו צבע משני צדיו).
•בכל חלק נשאר חוג אחד: בחוג השמאלי ו- בחוג הימני, בכיוון החיצים.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים היו כאן שלושה נעלמים (, וצומת-על אחד של עם הקווים של ו-). לעומת זאת, בין ל- אין חיבור, ולכן במעגל רק שני חוגים שבהם זורם זרם, בלי ענף משותף. בכל חוג נעלם אחד, ואין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק המתחים של קירכהוף בכל חוג, ואחר כך סכום מתחים לאורך המסלול .
1. החלק השמאלי. הזרם יוצא מההדק של , עובר דרך ימינה ודרך מלמעלה למטה אל :
כלומר , ולכן גם .
2. החלק הימני. בחוג (, , , ) המקורות ו- פועלים באותו כיוון סיבוב. הזרם יוצא מההדק של , עובר דרך כלפי מעלה אל , דרך ימינה, ודרך מההדק אל ההדק חזרה ל-:
המתח בין ל- לאורך הענף של : מ- עולים ב- אל ההדק שלו, והזרם עובר ב- מלמטה למעלה, ולכן הקצה העליון () נמוך מהקצה התחתון ב-:
3. מתח תבנין. הולכים מ- אל דרך ו-:
כלומר : הנקודה גבוהה מ- ב-. לפי הסרטוט גם שאר הקווים מתאימים: הקו שבין ל- נמצא ב-, והקו העליון הימני ב-; הזרם אכן יורד בפוטנציאל לאורך (מ- ל-) ולאורך (מ- ל-).
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: שלושת מקורות המתח מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש ארבעה צבעים. הקו העליון השמאלי התאחד עם הקו של (דרך המקוצר). הקו העליון הימני והקו שמתחת ל- התאחדו עם הקו של (דרך ו- המקוצרים).
• ו- מחוברים שניהם בין הקו של לצומת , כלומר במקביל:
• מחובר בין ל-: .
• ו- מחוברים שניהם בין לקו של , כלומר במקביל:
5. זרם שנכנס בהדק עובר את שלושת החלקים בזה אחר זה, ולכן הם בטור:
שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח שההדק החיובי שלו לכיוון (או, לפי הקוטביות שבאיור, ), בטור עם נגד , בין הנקודות ו-:

תשובה: (ההדק החיובי של המקור השקול לכיוון ), .
סעיף ב
, נכנס להדק של הסוללה - הסוללה צרכן (נטענת)
נתון: מעגל התמורה מסעיף א ( עם הדק חיובי לכיוון , ) וסוללה עם התנגדות פנימית , שההדק שלה מחובר ל- וההדק ל- (לפי האיור לסעיף).
מבוקש: הזרם בסוללה וכיוונו.
סימון על הסרטוט. נשתמש במעגל התמורה מסעיף א ונחבר אליו את הסוללה בין ההדקים:

•הסוללה מסורטטת כמקור בטור עם ההתנגדות הפנימית , וההדק שלה פונה ל-, כמו באיור לסעיף.
•החץ המעגלי מסמן את הזרם בכיוון שבו הוא זורם בפועל (הנימוק בשלב 1).
בחירת השיטה. אחרי ההחלפה במעגל התמורה נשאר חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג.
1. הלולאה. מחברים את הסוללה למעגל התמורה ומקבלים לולאה אחת. שני המקורות מחוברים כשההדק החיובי של כל אחד מהם בנקודה , ולכן בלולאה הם פועלים זה נגד זה. המקור החזק יותר (מקור תבנין, ) קובע את כיוון הזרם: הזרם יוצא מהדק החיובי של מקור תבנין אל , נכנס לסוללה בהדק , יוצא בהדק אל וחוזר דרך .
2. חוק המתחים של קירכהוף:
3. בדיקה: המתח על הדקי הסוללה:
ובצד מעגל התמורה: - מתאים.
4. מקור או צרכן. הזרם נכנס לסוללה בהדק החיובי ויוצא בהדק השלילי, כלומר הסוללה מקבלת אנרגיה (נטענת). ההספק שהיא קולטת: (ועוד בהתנגדות הפנימית).
תשובה: , הזורם בתוך הסוללה מ- ל- (נכנס בהדק ); הסוללה היא צרכן.
שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל ישר
נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים ו- .
חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: ו- ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). כל הקו התחתון, שאליו מחוברים , , ו-, נמצא בפוטנציאל הזה.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של הצומת כולל גם את החוט שעולה אל הקצה השמאלי של , והקו של הצומת כולל את החוט שעולה אל הקצה הימני של .
•הקו העליון השמאלי מחובר להדק של , ולכן הוא ב-. הקו העליון הימני מחובר להדק של , ולכן הוא ב-.
•נשארים שני פוטנציאלים לא ידועים: ו-.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שני נעלמים, ו- (שאר הקווים ידועים מהמקורות). בשיטת זרמי החוגים יש ארבעה חוגים (שני החוגים הצדדיים, החוג של מעל מקור הזרם, והחוג שמתחת למקור הזרם), ומקור הזרם קובע רק את ההפרש בין שני חוגים - נשארות שלוש משוואות. לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים: שתי משוואות, והן נותנות ישירות את המבוקש.
נעבוד בוולט, מיליאמפר וקילו-אוהם. בכל צומת נסמן את כל זרמי הנגדים כיוצאים מהצומת. מקור הזרם (החץ שמאלה) מוציא מהצומת ומכניס אותו לצומת .
1. חוק הזרמים בצומת (סכום הזרמים היוצאים דרך הנגדים = הזרם שנכנס ממקור הזרם):
נכפול ב-16:
2. חוק הזרמים בצומת (מקור הזרם מוציא מ- זרם של ):
נכפול ב-16:
3. פתרון המערכת (שיטת קרמר):
4. בדיקה בצומת : - שווה ל-.
תשובה: , .
סעיף ב
(ספק), (ספק), מקור הזרם קולט (צרכן)
נתון: , מסעיף א.
מבוקש: ההספק של כל מקור וסימנו.
סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. עכשיו הפוטנציאלים של הצמתים ידועים ( ו-), ולכן אפשר לסמן את הזרם בכל ענף בכיוון שבו הוא זורם בפועל - מהקו הגבוה אל הקו הנמוך:

• דרך מהקו של אל , ו- מההדק של דרך אל .
• ו- יורדים מהצמתים אל האדמה, ו- זורם מ- () אל ().
מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו (עולה בו במתח); צורך הספק כשהזרם נכנס להדק החיובי.
1. מקור . נסמן את הזרם יוצא מההדק של דרך אל :
- הזרם יוצא מההדק החיובי: ספק.
2. מקור . נסמן את הזרם יוצא מההדק של דרך אל :
- ספק.
3. מקור הזרם. המקור מעביר מ- ל-. המתח עליו בכיוון הזרם (מהכניסה ליציאה): , כלומר הזרם עובר בו מנקודה במתח גבוה () לנקודה במתח נמוך (), כמו בנגד:
- המקור קולט : צרכן.
4. מאזן הספקים לבדיקה. זרמי הנגדים, בכיווני החיצים: , , .
- המאזן מתקיים.
תשובה: מספק ו- מספק (שניהם ספקים); מקור הזרם קולט (צרכן).
שאלה 3 · מתח צומת בזרם חילופין בסופרפוזיציה
נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח . פיתרו בעזרת סופר-פוזיציה.
רשמו את הביטוי של .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(ערך יעיל)
נתון: , , , , ומקורות בתדר .
מבוקש: הפאזור - מתח הצומת העליון ביחס לאדמה (באיור הוא מסומן ).
בחירת השיטה. השאלה מכתיבה סופרפוזיציה: מחשבים את פעם עם מקור הזרם בלבד ופעם עם מקור המתח בלבד, לכל מצב מסרטטים מעגל חלקי משלו, ומחברים את שתי ההשפעות. (בשיטת מתחי הצמתים היה כאן נעלם אחד בלבד, , ומשוואה אחת הייתה מספיקה.)
1. מעבר לפאזורים (ערכים יעילים, ייחוס לפונקציית סינוס):
העכבות: , , , .
שימו לב: מחובר בטור למקור הזרם, ולכן אינו משפיע על הזרם שנכנס לצומת (ואינו משפיע על ).
2. השפעת מקור הזרם בלבד. מאפסים את מקור המתח - מחליפים אותו בקצר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•הקו העליון הימני התאחד עם קו האדמה דרך המקור המקוצר, ולכן הוא צבוע באותו צבע.
•הצומת הוא הקו שאליו מחוברים , , ו-. בסרטוט רואים שכל אחד מ-, ו- מחובר בין הקו הזה לקו האדמה - שלושה ענפים מקבילים.
הזרם נכנס לצומת ומתפצל בין שלושת הענפים המקבילים. האדמיטנס השקול:
3. השפעת מקור המתח בלבד. מאפסים את מקור הזרם - מוציאים אותו ומשאירים נתק:

•בענף של יש עכשיו נתק, ולכן דרכו ואין עליו מפל מתח: הקו השמאלי באותו פוטנציאל כמו הצומת (אותו צבע), והענף לא משפיע.
•הקו העליון הימני מחובר להדק של מקור המתח, ולכן הפוטנציאל שלו הוא .
• ו- מחוברים שניהם בין הצומת לאדמה (במקביל), ו- מחובר בין הקו של לצומת - מחלק מתח.
מחלק מתח בין ל-:
4. סכום ההשפעות:
,
תשובה: (ערך יעיל).
סעיף ב
ממירים את הפאזור בחזרה לפונקציית זמן: ערך השיא הוא הערך היעיל כפול , והזווית נשארת (ייחוס לסינוס, כמו בנתונים).
תשובה: .
שאלה 4 · מעגל גשר עם מקור זרם ומקור מתח
נתון המעגל החשמל הבא:

חשבו את מתח מקור הזרם .
חשבו את זרם מקור המתח .
חשבו את ההספק הפעיל ביחידות של שני המקורות.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , .
מבוקש: המתח על מקור הזרם.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל וכיווני הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (פאזור אחד). במעגל ארבעה קווים: הקו התחתון, הקו העליון , והצמתים האמצעיים (בין ל-, הדק של ) ו- (בין ל-).
•מקור הזרם מחובר בין הקו העליון לקו התחתון ומזרים את מלמטה למעלה אל . לכן המתח עליו הוא בדיוק - זה המבוקש.
•זרמי העכבות עד מסומנים מלמעלה למטה. הוא הזרם בתוך מקור המתח מ- אל (יוצא מההדק ); נחשב אותו בסעיף ב.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שלושה צמתים לא ידועים (, , ), אבל ו- מחוברים במקור מתח ולכן הם צומת-על אחד עם הקשר : נשארות שתי משוואות. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, וזרם החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם: גם כאן שתי משוואות. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי המבוקש הוא מתח () והיא נותנת אותו ישירות; את שיטת זרמי החוגים נשתמש לבדיקה.
1. קשר המקור: .
2. חוק הזרמים בחתך התחתון. כל הזרם שעולה לצומת חוזר לאדמה רק דרך ו-:
נציב ונעבור לאדמיטנסים:
,
3. חוק הזרמים בצומת :
, ,
,
מונה:
בדיקה בשיטת זרמי החוגים. בשלושת החלונות של הסרטוט נסמן זרמי חוגים עם כיוון השעון: בחוג השמאלי (, , ), בחוג העליון הימני (, , ), בחוג התחתון הימני (, , ).

4.מקור הזרם נמצא רק בחוג השמאלי ובכיוון החוג, ולכן . בענף המשותף זורם כלפי מטה, וב- זורם כלפי מטה; ב- זורם וב- זורם .
5. חוג . החוג עובר ב- מ- אל , מההדק אל ההדק , כלומר עולה בו ב-:
6. חוג . החוג עובר ב- מ- אל , מההדק אל ההדק , כלומר יורד בו ב-:
7. המתח על מקור הזרם הוא סכום המתחים על ו- מלמעלה למטה:
- מתאים.
תשובה: המתח על מקור הזרם (ההדק העליון חיובי).
סעיף ב
(יוצא מההדק אל )
נתון: מתחי הצמתים מסעיף א.
מבוקש: הזרם דרך . נסמן אותו , זורם בתוך המקור מ- אל (יוצא מההדק ).
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: עליו מסומנים הצמתים ו-, זרמי העכבות מלמעלה למטה, והחץ של . בצומת נפגשים שלושה ענפים בלבד (, והמקור), ולכן מספיק חוק הזרמים בצומת הזה.
1. זרמי העכבות (מלמעלה למטה):
2. חוק הזרמים בצומת : הנכנסים ( מלמעלה ו- מהמקור) שווים ליוצא דרך :
,
3. בדיקה בצומת : , .
הזרם שיוצא מ- אל המקור: - אותו זרם.
תשובה: , יוצא מההדק החיובי של המקור.
סעיף ג
, (שניהם מספקים)
נתון: , , , מהסעיפים הקודמים (ערכים יעילים).
מבוקש: ההספק הפעיל של כל מקור. בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן הוא ההספק שהמקור מספק.
1. מקור הזרם:
2. מקור המתח:
3. בדיקה - מאזן הספקים ( בכל עכבה; קיבולית טהורה ואינה צורכת הספק פעיל):
, , ,
- מתאים.
תשובה: ו-; שני המקורות מספקים הספק פעיל.
שאלה 5 · תדר, ערך ממוצע ויעיל של אות
נתון האות החשמלי המחזורי הבא:

חשבו את תדר האות.
חשבו את הערך הממוצע של האות.
חשבו את הערך היעיל (RMS) של האות.
האות מופעל על נגד עומס . חשבו את ההספק הממוצע המתפתח בעומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
קוראים מהגרף את זמן המחזור: האות עולה מ- ל- בין ל-, יורד חזרה ל- ב-, ומשם חוזר על עצמו (שיא נוסף ב-, מינימום ב-).
תשובה: .
סעיף ב
הערך הממוצע הוא השטח מתחת לאות במחזור אחד, חלקי זמן המחזור.
1. קטע עולה ( עד , מ- ל-) - טרפז:
2. קטע יורד ( עד , מ- ל-) - טרפז:
3. ממוצע:
תשובה: .
סעיף ג
הערך היעיל: .
1. אינטגרל של קטע ישר. בקטע שבו האות משתנה בקו ישר מערך לערך במשך :
בשני הקטעים הם ו-:
2. סכום על המחזור:
3. ערך יעיל:
תשובה: .
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח (סעיף ג):
תשובה: .
שאלה 6 · תופעת מעבר בסליל עם סגירת מפסק
נתון המעגל הבא:

נתון כי .
כאשר זרם דרך הסליל מגיע ל- המפסק נסגר.
חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הסליל ואת הזרם דרך הסליל .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
: , ; : ,
נתון: , , , , , , , . בהתחלה המפסק פתוח, והוא נסגר כשהזרם בסליל מגיע ל-.
מבוקש: ו- בשני השלבים.
נסמן את בענף - מלמעלה למטה, ואת - ההדק העליון של הסליל חיובי. הצומת מחובר ישירות לקצה הימני של ולמפסק.
בחירת השיטה. בכל שלב הסליל רואה מעגל של נגדים ומקורות. במקום לפתור את כל המעגל עם הסליל, מחליפים את כל מה שמחוץ לענף - במעגל התמורה של תבנין, ומקבלים לולאה אחת: , , ו- בטור. ממנה יוצאים ישירות קבוע הזמן והזרם הסופי . כשהמפסק נסגר המעגל משתנה, ולכן מחשבים מעגל תבנין נפרד לכל שלב.
ההדקים. מנתקים את הענף -. ההדקים הם הצומת (הקצה העליון של הענף) והאדמה (הקצה התחתון). מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה.
1. שלב 1 - פתוח: מתח תבנין. המעגל כשהענף - מנותק:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). הקו העליון השמאלי מחובר להדק של , ולכן הוא ב-.
•המפסק פתוח, ולכן בענף של לא זורם זרם () ואין על הנגד מפל מתח: הקצה העליון של נמצא באותו פוטנציאל כמו האדמה (אותו צבע).
•הקו של מחובר עכשיו רק ל-, למפסק הפתוח ול-. לכן כל זרם המקור עובר דרך אל (נגד בטור למקור זרם אינו משנה את הזרם), וממשיך דרך אל , בכיוון החיצים.
•הזרם עובר ב- מ- אל הקו של , ולכן גבוה יותר:
(והקו שבין למקור הזרם נמצא ב-.)
שלב 1: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מוחלף בקצר ומקור הזרם מוחלף בנתק. אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקו העליון השמאלי התאחד עם האדמה (דרך המקוצר), ולכן מחובר בין לאדמה.
• מחובר ל- רק בצד אחד; הצד השני מסתיים בנתק של מקור הזרם, ולכן לא זורם בו זרם. גם מחובר לאדמה רק בצד אחד, כי המפסק פתוח. בנגד בלי זרם אין מפל מתח, ולכן שני הצדדים של כל אחד מהם צבועים באותו צבע. שניהם לא משפיעים.
•ההתנגדות בלולאת הסליל:
2. ביטויים בשלב 1 ():
3. רגע סגירת המפסק - כשהזרם מגיע ל-:
ממש לפני הסגירה: .
4. שלב 2 - סגור: מתח תבנין. המפסק סגור, ולכן הוא מסורטט כחוט, ו- מחובר בין לאדמה. ההדקים אותם הדקים ( והאדמה):

•הקו של כולל עכשיו גם את הקצה העליון של . זה הצומת הלא ידוע היחיד, ולכן מספיק חוק הזרמים בצומת אחד. אל נכנס זרם המקור דרך , ויוצאים ממנו הזרמים דרך (אל הקו של ) ודרך (אל האדמה):
•התוצאה מוסברת בסרטוט: והקו העליון השמאלי שניהם ב- (אותו צבע), ולכן ב- לא זורם זרם (), וכל זרם המקור יורד דרך : . הקו שבין למקור הזרם נמצא ב-.
שלב 2: התנגדות תבנין. שוב מוחלף בקצר ומקור הזרם בנתק:

• מחובר בין לאדמה (דרך המקוצר), ו- מחובר בין לאדמה דרך המפסק הסגור: שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל. שוב תלוי בנתק, בלי זרם (שני צדדיו באותו צבע), ולא משפיע.
•בדיקה במקור נורטון: כשמקצרים את לאדמה, זורם בקצר הזרם מ- דרך ועוד זרם המקור, , ו- - מתאים.
5. ביטויים בשלב 2. הזרם בסליל רציף: .
המתח על הסליל קופץ ברגע הסגירה מ- ל- (הזרם, לעומתו, רציף). תופעת המעבר מסתיימת בקירוב אחרי , כלומר בערך ב-; אז ו-.
6. שרטוט הזרם בסליל: עלייה מעריכית מ- ל- עד , ומשם עלייה איטית יותר אל .
7. שרטוט המתח על הסליל: דעיכה מ- ל-, קפיצה ל- ב-, ודעיכה לאפס.
תשובה: עד : , ; אחרי הסגירה: , .
שאלה 7 · מייצב מתח בדיודת זנר
נתון המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר:

חשבו את הזרם הזורם דרך דיודת זנר ב- 2 מקרים: ו- .
הנגד מתנתק ומתח המבוא משתנה בתחום .
חשבו את ההספק המינימלי הנדרש מהדיודה כדי שהיא לא תשרף.
במעגל המקורי ונגד העומס שונה ל- . חשבו את מתח המוצא.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
: ; :
נתון: , . מהאופיין: מתח פריצה (בכיוון האחורי), מתח קדמי .
מבוקש: עבור ו-.
הקתודה של הזנר מחוברת לצומת והאנודה לאדמה, ולכן עבור הדיודה במתח אחורי, והיא פורצת אם המתח עליה מגיע ל-. נסמן: דרך משמאל לימין, דרך הזנר מלמעלה למטה, דרך מלמעלה למטה.
1. בדיקה אם הזנר פורץ (). בלי הזנר, המתח על העומס לפי מחלק מתח:
לכן הזנר פורץ ו-. ב- המתח גבוה עוד יותר, והזנר בוודאי פורץ.
2. זרם העומס (זהה בשני המקרים):
3. :
חוק הזרמים בצומת :
4. :
תשובה: עבור : ; עבור : .
סעיף ב
נתון: מנותק, .
מבוקש: ההספק המרבי שהזנר יפזר - זהו ההספק המינימלי שהדיודה צריכה לעמוד בו.
1. בלי עומס כל הזרם של עובר בזנר (בכל התחום , ולכן הזנר פורץ). הזרם מרבי כאשר מרבי:
2. ההספק על הזנר:
תשובה: הדיודה צריכה לעמוד בהספק של לפחות .
סעיף ג
(הזנר אינו פורץ)
נתון: , , .
מבוקש: .
1. בדיקה אם הזנר פורץ. נניח שהזנר בנתק ונחשב לפי מחלק מתח:
2. , ולכן הזנר אינו מגיע למתח הפריצה ונשאר בנתק - ההנחה נכונה. העומס הקטן "מושך" זרם רב מדי והמייצב אינו מייצב.
תשובה: .
שאלה 8 · מיתוג ממסר בטרנזיסטור עם דיודת גלגל חופשי
נתון המעגל הבא, המכיל טרנסיסטור, חוצץ, דיודה וממסר :
נתוני הטרנזיסטור הם:
זרם התפיסה של הממסר הוא .
זרם השחרור של הממסר הוא .
החוצץ אינו מבצע פעולה לוגית כלשהי ולא משנה את רמת מתחים בין כניסה ליציאה.
מתח המבוא מתואר באיור הבא:


מהו זמן המינימלי המבטיח תפיסת הממסר? הניחו .
עבור ו- חשבו ושרטטו את עבור זמנים , אחד מתחת לשני. ציינו ערכים אופייניים.
חשבו את זמן התפיסה ואת זמן השחרור של הממסר לנתונים בסעיף ב'.
הסבירו מה תפקיד הדיודה ומה יקרה אם מנתקים את הדיודה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , , , , מבוא (החוצץ מעביר את הרמה כמו שהיא), זרם תפיסה .
מבוקש: משך הפולס המינימלי שבו זרם הסליל מגיע ל-.
נסמן את דרך הממסר מלמעלה למטה (מ- אל הקולט).
1. זרם הבסיס:
2. זרם הרוויה של הממסר (טרנזיסטור ברוויה, זרם סופי של מעגל ה-RL):
כל עוד , הטרנזיסטור יכול להעביר יותר זרם ממה שהסליל מאפשר, ולכן הוא ברוויה והזרם עולה מעריכית אל . זרם התפיסה קטן מ-, ולכן הוא מושג עוד בשלב הרוויה.
3. קבוע הזמן:
4. הזמן להגיע ל-:
תשובה: ; פולס קצר מזה לא יגרום לתפיסת הממסר.
סעיף ב
: , (עד ); : , (עד )
נתון: , , ושאר הנתונים כמו בסעיף א. .
מבוקש: ו- בתחום .
1. מצב הטרנזיסטור בפולס:
,
לכן הטרנזיסטור ברוויה לאורך כל הפולס: . הדיודה במתח אחורי (הקתודה ב-, האנודה ב-) ואינה מוליכה.
2. זרם הסליל בפולס (), :
בסוף הפולס:
3. אחרי הפולס (): המבוא , הטרנזיסטור בקטעון. זרם הסליל אינו יכול להתאפס בבת אחת, והוא ממשיך לזרום דרך הדיודה: הקולט הדיודה . הדיודה מוליכה, ולכן:
חוק המתחים בלולאה , , דיודה: . הזרם דועך בקבוע זמן אל הערך הסופי (המדומה) :
ב-: - עדיין חיובי, ולכן הדיודה מוליכה עד סוף התחום ו- כל הזמן הזה.
4. ערכים אופייניים: : עד וקפיצה ל-. : מ- עולה ל- ב- (עובר את ב-), ואז דועך ל- ב- (עובר את ב-, ראו סעיף ג).
שרטוט :
שרטוט (מתחת, באותו ציר זמן):
תשובה: : , עד ; : , עד .
סעיף ג
זמן תפיסה (מתחילת הפולס); זמן שחרור (מסוף הפולס, ב-)
נתון: הביטויים של מסעיף ב; זרם תפיסה , זרם שחרור .
מבוקש: הזמן מתחילת הפולס עד שהממסר נתפס, והזמן מסוף הפולס עד שהוא משתחרר.
1. זמן התפיסה - עולה ל- (בפולס, כמו בסעיף א, כי גם כאן הזרם הסופי ):
, ולכן הממסר אכן נתפס.
2. זמן השחרור - אחרי סוף הפולס יורד ל-:
כלומר הממסר משתחרר ב-.
תשובה: זמן התפיסה ; זמן השחרור אחרי סוף הפולס ().
סעיף ד
הדיודה היא דיודת גלגל חופשי: נותנת מסלול לזרם הסליל בניתוק ומגבילה את מתח הקולט ל-; בלעדיה נוצר קוץ מתח גבוה מאוד על הקולט שעלול להרוס את הטרנזיסטור.
1. תפקיד הדיודה (דיודת גלגל חופשי). כשהטרנזיסטור נכבה, הסליל "מתנגד" לשינוי הזרם (). הדיודה נותנת לזרם הסליל מסלול סגור דרך והדיודה, כך שהזרם דועך בהדרגה (קבוע זמן ), והמתח על הקולט מוגבל ל- בלבד.
2. בלי הדיודה. ברגע הכיבוי אין לזרם הסליל מסלול, והוא נדרש לרדת כמעט מיד מ- לאפס. לכן גדול מאוד, ונוצר על הסליל מתח השראה גבוה מאוד בקוטביות הפוכה, שמתווסף ל- על הקולט. המתח עלול לעבור את מתח הפריצה של הטרנזיסטור ולהרוס אותו (וגם לגרום לניצוצות ולהפרעות). בנוסף, הממסר ישתחרר כמעט מיד ולא בהשהיה של .
תשובה: הדיודה מגינה על הטרנזיסטור מקוץ המתח של הסליל בזמן הכיבוי; בלעדיה מתח הקולט יקפוץ לערך גבוה מאוד והטרנזיסטור עלול להיהרס.
שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, RC וטרנזיסטור
לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)
יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.
נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר.

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
נתון המעגל הבא:

סמן את התשובה הנכונה:
א. קבוע הזמן של המעגל הוא והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא .
ב. קבוע הזמן של המעגל הוא והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא .
ג. קבוע הזמן של המעגל הוא והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא .
ד. קבוע הזמן של המעגל הוא והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא .
נתון המעגל הבא:


נתוני דיודות הזנר: מתח קדמי: , מתח פריצה: .
אופיין המעבר של המעגל הוא:
נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור:
מתח שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף 9.1
א.
נתון: , , ; זנר עם מתח פריצה ומתח קדמי . נמדד בין הצומת שבין ל- לבין האדמה, כלומר על והזנר יחד.
1. מצב הזנר. הקתודה פונה למעלה (אל ), ולכן הזרם מהמקור עובר בו בכיוון האחורי. , ולכן הזנר פורץ ומתח עליו.
2. הזרם בלולאה (כיוון השעון):
3. מתח המוצא:
(בדיקה: .)
תשובה: א.
סעיף 9.2
ד. ו-
נתון: , במקביל ל-, ובטור אליהם .
ההדקים. קבוע הזמן ומתח המצב המתמיד נקבעים לפי מה ש"רואה" הקבל: מנתקים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שלו (שמאלי) ו- (ימני). מהם מודדים את ההתנגדות השקולה ואת מתח הריקם, שהוא המתח של הקבל במצב המתמיד (אז הקבל הוא נתק).
בחירת השיטה. בלי הקבל נשאר חוג אחד (, , ), ולכן מספיק מחלק מתח; את מוצאים מצירוף טורי/מקבילי במעגל החדש.
1. מצב מתמיד - מתח הריקם. המעגל כשהקבל מנותק:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (). הקו של מחובר להדק של המקור, ולכן הוא ב-.
•זרם זורם דרך ו- בטור: , והקו של נמצא במתח שעל :
•המתח על הקבל הוא המתח שבין ל-, כלומר המתח על :
2. קבוע הזמן. מקצרים את מקור המתח ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו של התאחד עם קו האדמה דרך המקור המקוצר (צבע אחד).
• מחובר בין הקו של לקו של , וגם מחובר בין הקו של לקו האדמה, שהוא עכשיו הקו של . שניהם בין אותם שני צבעים, ולכן הם במקביל:
תשובה: ד. ו-
סעיף 9.3
א
נתון: שני נגדים שווים (בטור ובמקביל למוצא), ובמקביל למוצא שתי דיודות זנר בטור, מחוברות גב אל גב (הקתודות פונות זו לזו), , .
1. ענף הזנרים. בכל קוטביות אחת הדיודות בכיוון קדמי () והשנייה בכיוון אחורי. הענף מוליך רק כאשר מגיע ל-. לכן המוצא מוגבל ל-.
2. כשהזנרים בנתק (): מחלק מתח של שני נגדים שווים:
- שיפוע חיובי (אין היפוך).
3. נקודת השבירה: . כלומר עבור : , ועבור : .
4. אופיין עם שיפוע חיובי, רוויה ב- ונקודות שבירה ב- - זה האופיין באפשרות א. (באפשרות ב השבירה ב-, כלומר שיפוע ; באפשרויות ג, ד יש היפוך, שאינו קיים במעגל.)
תשובה: א.
סעיף 9.4
א.
נתון: , , , , .
1. זרם הבסיס (לולאת הבסיס: בסיס-פולט אדמה):
2. זרם הקולט (בהנחת אזור פעיל):
3. מתח קולט-פולט:
, ולכן ההנחה (אזור פעיל) נכונה.
תשובה: א.