דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2021 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2021 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א – שאלות סגורות.

עליך לענות: על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב – שאלות פתוחות.

עליך לענות: על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

הבחינה בחומר סגור.

נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · אורך מוליך לפי התנגדות סגולית

לבניית מוליך שהתנגדותו 80 Ω80\,\Omega השתמשו בחוט ששטח החתך שלו 4 mm24\,mm^2 וההתנגדות הסגולית שלו היא ρ=0.5Ωmm2m\rho=0.5\frac{\Omega mm^2}{m} מהו אורך החוט בנתונים אלה?

א. 640 m2640\,m^2

ב. 320 m320\,m

ג. 640 m640\,m

ד. 640 mm640\,mm

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. l=640 ml=640\,m

נתון: R=80 ΩR=80\,\Omega, A=4 mm2A=4\,mm^2, ρ=0.5 Ω⋅mm2m\rho=0.5\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}.

מבוקש: אורך החוט ll.

1. התנגדות של מוליך תלויה באורכו, בשטח החתך ובחומר: R=ρ⋅lAR=\rho\cdot\frac{l}{A}.

2. מבודדים את האורך. היחידות של ρ\rho נתונות ב-Ω⋅mm2m\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}, ולכן כששטח החתך ב-mm2mm^2 האורך יוצא במטרים:

l=R⋅Aρ=80⋅40.5=640 ml=\frac{R\cdot A}{\rho}=\frac{80\cdot4}{0.5}=640\,m

3. אורך נמדד ביחידות אורך (מטר), ולכן תשובה א (m2m^2) ותשובה ד (mmmm) נפסלות גם מבחינת היחידות.

תשובה: ג. l=640 ml=640\,m

שאלה 2 · זרם במעגל טורי לפי הספק נגד

נתון מעגל חשמלי. ההספק על הנגד R4R_4 הוא 72W72W.

מה תהיה קריאת מד הזרם?

א. 12 A12\,\text{A}

ב. 1 A1\,\text{A}

ג. 6 A6\,\text{A}

ד. 20 mA20\,\text{mA}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. I=6 AI=6\,\text{A}

נתון: ארבעה נגדים בטור R1=1 ΩR_1=1\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega, R4=2 ΩR_4=2\,\Omega, וההספק על R4R_4 הוא P4=72 WP_4=72\,\text{W}.

מבוקש: קריאת מד הזרם.

1. כל הרכיבים (המקור, מד הזרם והנגדים) מחוברים בטור, ולכן דרך כולם עובר אותו זרם II, וזה הזרם שמד הזרם מראה.

2. את הזרם מוצאים מההספק על R4R_4: P4=I2⋅R4P_4=I^2\cdot R_4, ולכן

I=P4R4=722=36=6 AI=\sqrt{\frac{P_4}{R_4}}=\sqrt{\frac{72}{2}}=\sqrt{36}=6\,\text{A}

תשובה: ג. I=6 AI=6\,\text{A}

שאלה 3 · מתח במעגל מקבילי לפי הספק נגד

נתון המעגל החשמלי הבא. ההספק על הנגד R2R_2 הוא 1728W1728W.

מהו שיעור המתח על הנגד R3R_3?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 144 V144\,\text{V}

ג. 12 V12\,\text{V}

ד. 72 V72\,\text{V}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ב. UR3=144 VU_{R3}=144\,\text{V}

נתון: R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=12 ΩR_2=12\,\Omega, R3=24 ΩR_3=24\,\Omega מחוברים במקביל למקור UTU_T, וההספק על R2R_2 הוא P2=1728 WP_2=1728\,\text{W}.

מבוקש: המתח על R3R_3.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד ולכן צבוע בצבע אחד. במעגל יש רק שני קווים: הקו העליון (ההדק החיובי של המקור) והקו התחתון.

•כל אחד משלושת הנגדים מחובר בין הקו העליון לקו התחתון, ולכן על כולם אותו מתח, UTU_T.

בחירת השיטה. במעגל צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע (הקו העליון), והמתח שלו נקבע מההספק הנתון על R2R_2. לכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק חוק אוהם ונוסחת ההספק.

1. שלושת הנגדים מחוברים במקביל בין אותם שני קווים, ולכן על כולם אותו מתח, השווה למתח המקור UTU_T.

2. את המתח מוצאים מההספק על R2R_2: P2=U2R2P_2=\frac{U^2}{R_2}, ולכן

U=P2⋅R2=1728⋅12=20736=144 VU=\sqrt{P_2\cdot R_2}=\sqrt{1728\cdot12}=\sqrt{20736}=144\,\text{V}

3. זהו גם המתח על R3R_3, כי לפי הסרטוט הוא מחובר בין אותם שני קווים: UR3=144 VU_{R3}=144\,\text{V}.

תשובה: ב. UR3=144 VU_{R3}=144\,\text{V}

שאלה 4 · השפעת מכשירי מדידה על הזרם הנמדד

במעגל הנתון מתוארים מכשירי המדידה, מד הזרם הוא בעל התנגדות פנימית של 5.5 Ω5.5\,\Omega.

מד המתח הוא בעל התנגדות פנימית של 5 kΩ5\,k\Omega.

מהו שיעור הזרם הנמדד במעגל?

א. 20 mA20\,\text{mA}

ב. 200 mA200\,\text{mA}

ג. 22 A22\,\text{A}

ד. 50 mA50\,\text{mA}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. I≈200 mAI\approx200\,\text{mA}

נתון: UT=11 VU_T=11\,\text{V}, R=50 ΩR=50\,\Omega, התנגדות מד הזרם RA=5.5 ΩR_A=5.5\,\Omega, התנגדות מד המתח RV=5 kΩR_V=5\,k\Omega.

מבוקש: הזרם שמראה מד הזרם.

סימון על הסרטוט.

•הקו הימני, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-11 V11\,\text{V}.

•כאן מכשירי המדידה אינם אידיאליים, ולכן כל אחד מהם הוא נגד לכל דבר. על מד הזרם יש מפל מתח, ולכן שני הצדדים שלו בצבעים שונים.

•הקו שבין מד הזרם לנגד RR הוא צומת אחד. הנגד RR ומד המתח מחוברים שניהם בין הצומת הזה לקו הימני, ולכן הם במקביל. לפי החישוב שלמטה, הפוטנציאל של הצומת הוא כ-9.9 V9.9\,\text{V}.

•הזרם II יוצא מההדק החיובי של המקור, בכיוון החץ, ועובר כולו דרך מד הזרם.

בחירת השיטה. המעגל הוא חיבור טורי-מקבילי פשוט: RR ומד המתח במקביל, והצירוף בטור עם מד הזרם והמקור. לכן מספיק לחשב התנגדות שקולה ולהפעיל את חוק אוהם, בלי שיטת זרמי חוגים או מתחי צמתים.

1. מד המתח מחובר במקביל לנגד RR, ומד הזרם מחובר בטור עם הצירוף הזה ועם המקור. לכן ההתנגדות הכוללת היא RAR_A בטור עם R∥RVR\parallel R_V.

2. ההתנגדות השקולה של RR ומד המתח:

R∥RV=R⋅RVR+RV=50⋅500050+5000≈49.5 ΩR\parallel R_V=\frac{R\cdot R_V}{R+R_V}=\frac{50\cdot5000}{50+5000}\approx49.5\,\Omega

3. ההתנגדות הכוללת במעגל:

RT=RA+R∥RV=5.5+49.5=55 ΩR_T=R_A+R\parallel R_V=5.5+49.5=55\,\Omega

4. לפי חוק אוהם, הזרם במעגל (וזה הזרם שעובר דרך מד הזרם):

I=UTRT=1155=0.2 A=200 mAI=\frac{U_T}{R_T}=\frac{11}{55}=0.2\,\text{A}=200\,\text{mA}

5. בדיקה לפי הסרטוט: על מד הזרם נופל המתח I⋅RA=0.2⋅5.5=1.1 VI\cdot R_A=0.2\cdot5.5=1.1\,\text{V}, ולכן הצומת שאחריו נמצא ב-11−1.1=9.9 V11-1.1=9.9\,\text{V}. זה המתח על הצירוף המקבילי, ואכן 9.949.5=0.2 A\frac{9.9}{49.5}=0.2\,\text{A}.

תשובה: ב. I≈200 mAI\approx200\,\text{mA}

שאלה 5 · תנאי להעברת הספק מרבי לעומס

נתון מעגל תמורה לפי תבנין:

מהו ערכו של העומס שעבורו יתפתח הספק מרבי?

א. ההספק על העומס מרבי תמיד.

ב. אי אפשר לדעת.

ג. 8 Ω8\,\Omega

ד. 4 Ω4\,\Omega

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ד. RL=4 ΩR_L=4\,\Omega

נתון: מעגל תמורה של תבנין עם UTh=12 VU_{Th}=12\,\text{V} ו-RTh=4 ΩR_{Th}=4\,\Omega.

מבוקש: ערך RLR_L שעבורו ההספק בעומס מרבי.

1. ההספק בעומס הוא PL=I2RL=(UThRTh+RL)2RLP_L=I^2R_L=\left(\frac{U_{Th}}{R_{Th}+R_L}\right)^2R_L. כש-RLR_L קטן מאוד המתח עליו קטן, וכש-RLR_L גדול מאוד הזרם קטן; בשני המקרים ההספק שואף לאפס, ולכן יש ערך ביניים שבו ההספק מרבי.

2. לפי משפט העברת ההספק המרבי, ההספק מרבי כאשר התנגדות העומס שווה להתנגדות תבנין:

RL=RTh=4 ΩR_L=R_{Th}=4\,\Omega

3. לשם המחשה, ההספק המרבי הוא Pmax=UTh24RTh=1224⋅4=9 WP_{max}=\frac{U_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{12^2}{4\cdot4}=9\,\text{W}, ולמשל עבור RL=8 ΩR_L=8\,\Omega מתקבל PL=(124+8)2⋅8=8 WP_L=\left(\frac{12}{4+8}\right)^2\cdot8=8\,\text{W}, פחות מ-9 W9\,\text{W}.

תשובה: ד. RL=4 ΩR_L=4\,\Omega

שאלה 6 · רכיב ישר של אות סינוסי מוסט

נתון אות מתח:

מה ערכו של המתח הישר?

א. 40 V40\,\text{V}

ב. 15 V15\,\text{V}

ג. 5 V5\,\text{V}

ד. 30 V30\,\text{V}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. UDC=15 VU_{DC}=15\,\text{V}

נתון: אות סינוסי שערכו המרבי 35 V35\,\text{V} וערכו המזערי −5 V-5\,\text{V}, והוא נע סביב קו המסומן DCDC.

מבוקש: ערך המתח הישר (הרכיב הקבוע) של האות.

1. האות הוא סכום של מתח ישר UDCU_{DC} ושל סינוס בעל משרעת UmU_m: u(t)=UDC+Umsin⁡ωtu(t)=U_{DC}+U_m\sin\omega t. הסינוס סימטרי סביב קו ה-DCDC, ולכן קו ה-DCDC נמצא בדיוק באמצע בין השיא לשפל:

UDC=Umax+Umin2=35+(−5)2=15 VU_{DC}=\frac{U_{max}+U_{min}}{2}=\frac{35+(-5)}{2}=15\,\text{V}

2. בדיקה: המשרעת היא Um=Umax−Umin2=35−(−5)2=20 VU_m=\frac{U_{max}-U_{min}}{2}=\frac{35-(-5)}{2}=20\,\text{V}, ואכן 15+20=35 V15+20=35\,\text{V} ו-15−20=−5 V15-20=-5\,\text{V}.

תשובה: ב. UDC=15 VU_{DC}=15\,\text{V}

שאלה 7 · עכבה של מעגל RLC מקבילי

נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין:

XL=24 ΩX_L=24\,\Omega XC=12 ΩX_C=12\,\Omega R=12 ΩR=12\,\Omega

מהי עכבת המעגל?

א. Z=(500+j100) ΩZ=(500+j100)\,\Omega

ב. Z=(9.6−4.8j) ΩZ=(9.6-4.8j)\,\Omega

ג. Z=10.7∠−90∘ ΩZ=10.7\angle-90^\circ\,\Omega

ד. Z=4.8∠51.488∘ ΩZ=4.8\angle51.488^\circ\,\Omega

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. Z=(9.6−j4.8) ΩZ=(9.6-j4.8)\,\Omega

נתון: R=12 ΩR=12\,\Omega, XC=12 ΩX_C=12\,\Omega, XL=24 ΩX_L=24\,\Omega, שלושתם מחוברים במקביל למקור.

מבוקש: העכבה השקולה ZZ.

1. ברכיבים מקביליים נוח לחבר מוליכויות (אדמיטנסים): Y=1R+1−jXC+1jXLY=\frac{1}{R}+\frac{1}{-jX_C}+\frac{1}{jX_L}.

2. מציבים:

Y=112+1−j12+1j24=112+j112−j124=(112+j124) S≈(0.0833+j0.0417) SY=\frac{1}{12}+\frac{1}{-j12}+\frac{1}{j24}=\frac{1}{12}+j\frac{1}{12}-j\frac{1}{24}=\left(\frac{1}{12}+j\frac{1}{24}\right)\,\text{S}\approx(0.0833+j0.0417)\,\text{S}

3. העכבה היא ההופכי של המוליכות. כופלים מונה ומכנה בצמוד:

Z=1Y=112−j124(112)2+(124)2=112−j1245576=(9.6−j4.8) ΩZ=\frac{1}{Y}=\frac{\frac{1}{12}-j\frac{1}{24}}{\left(\frac{1}{12}\right)^2+\left(\frac{1}{24}\right)^2}=\frac{\frac{1}{12}-j\frac{1}{24}}{\frac{5}{576}}=(9.6-j4.8)\,\Omega

4. בצורה קוטבית: ∣Z∣=9.62+4.82≈10.73 Ω|Z|=\sqrt{9.6^2+4.8^2}\approx10.73\,\Omega, φ=arctan⁡−4.89.6≈−26.57∘\varphi=\arctan\frac{-4.8}{9.6}\approx-26.57^\circ, כלומר Z≈10.73∠−26.57∘ ΩZ\approx10.73\angle-26.57^\circ\,\Omega (אופי קיבולי, כי הזרם בקבל גדול מהזרם בסליל).

תשובה: ב. Z=(9.6−j4.8) ΩZ=(9.6-j4.8)\,\Omega

שאלה 8 · הספק מדומה במעגל RC מקבילי

במעגל חשמלי מקבילי המוזן ממתח חילופין R=6 ΩR=6\,\Omega XC=8 ΩX_C=8\,\Omega הזרם הוא: I=20∠40∘AI=20\angle40^\circ A.

מהו ההספק המדומה?

א. 12∠93.13∘ VA12\angle93.13^\circ\,VA

ב. 1920∠−36.87∘ VA1920\angle-36.87^\circ\,VA

ג. 19∠−90∘ VA19\angle-90^\circ\,VA

ד. 1920+j1526 VA1920+j1526\,VA

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. Sˉ=1920∠−36.87∘ VA\bar{S}=1920\angle-36.87^\circ\,\text{VA}

נתון: R=6 ΩR=6\,\Omega במקביל ל-XC=8 ΩX_C=8\,\Omega, הזרם הכולל Iˉ=20∠40∘ A\bar{I}=20\angle40^\circ\,\text{A}.

מבוקש: ההספק המדומה Sˉ\bar{S}.

1. העכבה השקולה של RR ו-−jXC-jX_C במקביל:

Z=R⋅(−jXC)R−jXC=6⋅(−j8)6−j8=−j48(6+j8)62+82=384−j288100=(3.84−j2.88) ΩZ=\frac{R\cdot(-jX_C)}{R-jX_C}=\frac{6\cdot(-j8)}{6-j8}=\frac{-j48(6+j8)}{6^2+8^2}=\frac{384-j288}{100}=(3.84-j2.88)\,\Omega

בצורה קוטבית: ∣Z∣=3.842+2.882=4.8 Ω|Z|=\sqrt{3.84^2+2.88^2}=4.8\,\Omega, φ=arctan⁡−2.883.84=−36.87∘\varphi=\arctan\frac{-2.88}{3.84}=-36.87^\circ, כלומר Z=4.8∠−36.87∘ ΩZ=4.8\angle-36.87^\circ\,\Omega.

2. מתח המקור: Vˉ=Iˉ⋅Z=20∠40∘⋅4.8∠−36.87∘=96∠3.13∘ V\bar{V}=\bar{I}\cdot Z=20\angle40^\circ\cdot4.8\angle-36.87^\circ=96\angle3.13^\circ\,\text{V}.

3. ההספק המדומה המרוכב: Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗=96∠3.13∘⋅20∠−40∘=1920∠−36.87∘ VA\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*=96\angle3.13^\circ\cdot20\angle-40^\circ=1920\angle-36.87^\circ\,\text{VA}

(ובאופן שקול: Sˉ=I2⋅Z=202⋅4.8∠−36.87∘=1920∠−36.87∘ VA\bar{S}=I^2\cdot Z=20^2\cdot4.8\angle-36.87^\circ=1920\angle-36.87^\circ\,\text{VA}.)

4. בצורה קרטזית: Sˉ=(1536−j1152) VA\bar{S}=(1536-j1152)\,\text{VA}, כלומר P=1536 WP=1536\,\text{W} ו-Q=−1152 VArQ=-1152\,\text{VAr} (קיבולי). הזווית השלילית מתאימה למעגל קיבולי.

תשובה: ב. Sˉ=1920∠−36.87∘ VA\bar{S}=1920\angle-36.87^\circ\,\text{VA}

שאלה 9 · הספק פעיל במעגל RLC מקבילי

נגד, סליל וקבל מחוברים במקביל למקור מתח חילופין שעוצמתו Vmax=2⋅220VV_{max}=\sqrt{2}\cdot220V. התנגדות הנגד היא 10Ω10\Omega, היגב הסליל הוא XL=40ΩX_L=40\Omega והיגב הקבל הוא XC=120ΩX_C=120\Omega.

מהו ההספק הפעיל במעגל?

א. 3.75 VAr3.75\,VAr

ב. 15 W15\,W

ג. 4840 W4840\,W

ד. 17401 W17401\,W

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. P=4840 WP=4840\,\text{W}

נתון: Vmax=2⋅220 VV_{max}=\sqrt{2}\cdot220\,\text{V}, R=10 ΩR=10\,\Omega, XL=40 ΩX_L=40\,\Omega, XC=120 ΩX_C=120\,\Omega, כולם במקביל.

מבוקש: ההספק הפעיל PP.

1. הספק פעיל נצרך רק בנגד; הסליל והקבל האידאליים צורכים הספק היגבי בלבד.

2. הרכיבים במקביל, ולכן על הנגד נמצא מתח המקור כולו. הערך היעיל:

V=Vmax2=2⋅2202=220 VV=\frac{V_{max}}{\sqrt{2}}=\frac{\sqrt{2}\cdot220}{\sqrt{2}}=220\,\text{V}

3. ההספק הפעיל:

P=V2R=220210=4840 WP=\frac{V^2}{R}=\frac{220^2}{10}=4840\,\text{W}

תשובה: ג. P=4840 WP=4840\,\text{W}

שאלה 10 · זרם קו בעומס כוכב סימטרי

באיור לשאלה 10 נתון תרשים של עומס תלת מופעי סימטרי המחובר בכוכב לרשת תלת מופעית בעלת מתח שלוב של VL=3⋅230VV_L=\sqrt{3}\cdot230V.

מהי עוצמת הזרמים בקווים של הרשת?

א. I=9.2 AI=9.2\,\text{A}

ב. I=11.5 AI=11.5\,\text{A}

ג. I=8 AI=8\,\text{A}

ד. I=11 AI=11\,\text{A}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

א. I=9.2 AI=9.2\,\text{A}

נתון: עומס סימטרי בכוכב, Z=25 ΩZ=25\,\Omega בכל מופע, מתח שלוב VL=3⋅230 VV_L=\sqrt{3}\cdot230\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקו II.

1. בחיבור כוכב המתח על כל עומס הוא המתח המופעי, הקטן פי 3\sqrt{3} מהמתח השלוב:

Vph=VL3=3⋅2303=230 VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{\sqrt{3}\cdot230}{\sqrt{3}}=230\,\text{V}

2. הזרם המופעי לפי חוק אוהם:

Iph=VphZ=23025=9.2 AI_{ph}=\frac{V_{ph}}{Z}=\frac{230}{25}=9.2\,\text{A}

3. בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם המופעי: I=Iph=9.2 AI=I_{ph}=9.2\,\text{A}.

תשובה: א. I=9.2 AI=9.2\,\text{A}

שאלה 11 · מתח קולקטור-אמיטר בטרנזיסטור עם זרם בסיס

באיור לשאלה 11 מתואר מעגל חשמלי הכולל טרנזיסטור. נתון: β=100\beta=100.

מהו המתח הנמדד בין הקולקטור לאמיטר?

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 2.5 V2.5\,\text{V}

ג. 5.5 V5.5\,\text{V}

ד. אי אפשר לדעת

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. VCE≈5.5 VV_{CE}\approx5.5\,\text{V}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, מקור זרם I=10 μAI=10\,\mu\text{A} המזין את הבסיס, RC=4 kΩR_C=4\,k\Omega, RE=0.5 kΩR_E=0.5\,k\Omega, β=100\beta=100.

מבוקש: המתח VCEV_{CE}.

1. מקור הזרם מחובר בין VCCV_{CC} לבסיס, והחץ שלו פונה אל הבסיס, ולכן זרם הבסיס קבוע: IB=10 μAI_B=10\,\mu\text{A} (בלי תלות בשאר המעגל).

2. נניח שהטרנזיסטור באזור הפעיל. זרם הקולקטור:

IC=β⋅IB=100⋅10 μA=1 mAI_C=\beta\cdot I_B=100\cdot10\,\mu\text{A}=1\,\text{mA}

3. זרם האמיטר:

IE=(β+1)⋅IB=101⋅10 μA=1.01 mAI_E=(\beta+1)\cdot I_B=101\cdot10\,\mu\text{A}=1.01\,\text{mA}

4. חוק המתחים של קירכהוף במסלול VCC→RC→V_{CC}\to R_C\to קולקטור-אמיטר →RE→\to R_E\to אדמה:

VCE=VCC−IC⋅RC−IE⋅RE=10−1⋅4−1.01⋅0.5=10−4−0.505≈5.5 VV_{CE}=V_{CC}-I_C\cdot R_C-I_E\cdot R_E=10-1\cdot4-1.01\cdot0.5=10-4-0.505\approx5.5\,\text{V}

5. VCEV_{CE} חיובי וגדול בהרבה ממתח הרוויה, ולכן ההנחה שהטרנזיסטור באזור הפעיל נכונה.

תשובה: ג. VCE≈5.5 VV_{CE}\approx5.5\,\text{V}

שאלה 12 · זיהוי תצורת מגבר קולקטור משותף

נתון המעגל הבא:

מהו ההיגד הנכון לגבי המעגל הנתון?

א. מתח המוצא נמדד על האמיטר ולכן ההגבר חיובי.

ב. מתח המוצא נמדד בקולקטור ולכן ההגבר הוא שלילי.

ג. הטרנזיסטור מצוי ברוויה.

ד. הטרנזיסטור מצוי בקטעון.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

א. מתח המוצא נמדד על האמיטר ולכן ההגבר חיובי.

מבוקש: לזהות את תצורת המגבר ואת סימן ההגבר.

1. מזהים לאן מחובר כל הדק בזרם חילופין (קבלים →∞\to\infty הם קצר לאות):

•האות VinVin נכנס דרך C1C_1 לבסיס.

•הקולקטור מחובר דרך C2C_2 לאדמה, כלומר בזרם חילופין הקולקטור מוארק.

•המוצא VoutVout נלקח דרך C3C_3 מהאמיטר, על נגד העומס.

2. הקולקטור משותף לכניסה ולמוצא, ולכן זו תצורת קולקטור משותף (עוקב אמיטר). במעגל כזה מתח האמיטר "עוקב" אחרי מתח הבסיס: ve=vb−vbev_e=v_b-v_{be}, ולכן המוצא באותה פאזה כמו הכניסה וההגבר חיובי (קרוב ל-1 ומעט קטן ממנו).

3. ההיגד על מוצא בקולקטור שגוי, כי הקולקטור מוארק בזרם חילופין דרך C2C_2 והמוצא לא נלקח ממנו. לגבי רוויה או קטעון: המעגל בנוי כמגבר עם נגד ממתח ההזנה לבסיס שמספק זרם בסיס, ואין נתונים שמראים שהטרנזיסטור יוצא מהאזור הפעיל, ולכן ההיגדים האלה אינם הנכונים.

תשובה: א. מתח המוצא נמדד על האמיטר ולכן ההגבר חיובי.

שאלה 13 · מגבר שרת לא מהפך עם מחלק מתח

המעגל שבאיור לשאלה 13 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout

א. Vout=4 VVout=4\,\text{V}

ב. Vout=5 VVout=5\,\text{V}

ג. Vout=6 VVout=6\,\text{V}

ד. Vout=10 VVout=10\,\text{V}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=10 VVout=10\,\text{V}

נתון: Vin=3 VVin=3\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,k\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega (מחלק מתח לכניסה ++), R3=1 kΩR_3=1\,k\Omega (מהכניסה −- לאדמה), R4=3 kΩR_4=3\,k\Omega (משוב).

מבוקש: VoutVout.

1. מגבר שרת אידיאלי אינו מושך זרם בכניסותיו, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 הם מחלק מתח פשוט:

V+=Vin⋅R2R1+R2=3⋅102+10=2.5 VV_+=Vin\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=3\cdot\frac{10}{2+10}=2.5\,\text{V}

2. יש משוב שלילי (R4R_4 לכניסה −-), ולכן V−=V+=2.5 VV_-=V_+=2.5\,\text{V}. זו תצורה לא מהפכת, וההגבר מ-V+V_+ למוצא:

A=1+R4R3=1+31=4A=1+\frac{R_4}{R_3}=1+\frac{3}{1}=4

3. מתח המוצא:

Vout=A⋅V+=4⋅2.5=10 VVout=A\cdot V_+=4\cdot2.5=10\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=10 VVout=10\,\text{V}

שאלה 14 · מיאון של מעגל מגנטי משני חומרים

באיור א' לשאלה 14 מתואר מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, העשוי משני חומרים פרומגנטיים שונים, מידות המעגל המגנטי נתונות באיור, החתך הנתון באיור א' הוא ריבועי. שטחי 2 החומרים זהים.

אורך מסלול השטף בשני החומרים זהה. החדירות היחסית של החומרים: μr1=1500\mu_{r1}=1500 μr2=1000\mu_{r2}=1000.

באיור ב' לשאלה 14 מתואר שטח חתך ריבועי של המעגל המגנטי

מהו המיאון (ההתנגדות המגנטית) של המעגל?

א. RmT=1.591⋅106 1HR_{m_T}=1.591\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ב. RmT=4.111⋅106 1HR_{m_T}=4.111\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ג. RmT=5.622⋅106 1HR_{m_T}=5.622\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ד. RmT=6.453⋅106 1HR_{m_T}=6.453\cdot10^6\,\frac{1}{H}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

א. RmT≈1.591⋅106 1HR_{m_T}\approx1.591\cdot10^6\,\frac{1}{H}

נתון: מידה חיצונית 7 cm7\,cm, מידה פנימית (חלון) 5 cm5\,cm, חתך ריבועי 1 cm×1 cm1\,cm\times1\,cm, μr1=1500\mu_{r1}=1500, μr2=1000\mu_{r2}=1000, ולכל חומר מחצית ממסלול השטף.

מבוקש: המיאון הכולל RmTR_{m_T}.

1. שטח החתך:

A=1 cm⋅1 cm=1 cm2=1⋅10−4 m2A=1\,cm\cdot1\,cm=1\,cm^2=1\cdot10^{-4}\,m^2

2. מסלול השטף הממוצע עובר באמצע הדפנות. צלע הריבוע הממוצע היא ממוצע המידה החיצונית והפנימית: 7+52=6 cm\frac{7+5}{2}=6\,cm, ולכן אורך המסלול כולו:

l=4⋅6=24 cm=0.24 ml=4\cdot6=24\,cm=0.24\,m

ולכל חומר: l1=l2=0.242=0.12 ml_1=l_2=\frac{0.24}{2}=0.12\,m

3. השטף עובר בשני החומרים זה אחר זה, ולכן המיאונים מחוברים בטור. מיאון של קטע: Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_r A}, עם μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{H}{m}.

Rm1=0.124π⋅10−7⋅1500⋅10−4≈0.6366⋅106 1HR_{m1}=\frac{0.12}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1500\cdot10^{-4}}\approx0.6366\cdot10^6\,\frac{1}{H}

Rm2=0.124π⋅10−7⋅1000⋅10−4≈0.9549⋅106 1HR_{m2}=\frac{0.12}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1000\cdot10^{-4}}\approx0.9549\cdot10^6\,\frac{1}{H}

4. המיאון הכולל:

RmT=Rm1+Rm2≈0.6366⋅106+0.9549⋅106≈1.591⋅106 1HR_{m_T}=R_{m1}+R_{m2}\approx0.6366\cdot10^6+0.9549\cdot10^6\approx1.591\cdot10^6\,\frac{1}{H}

תשובה: א. RmT≈1.591⋅106 1HR_{m_T}\approx1.591\cdot10^6\,\frac{1}{H}

שאלה 15 · מיאון של גרעין לפי נתוניו

באיור לשאלה 15 נתון מעגל מגנטי, הכולל גרעין שעליו מלופף סליל. להלן נתוני המעגל:

שטח החתך של הגרעין 1.5⋅10−4 m21.5\cdot10^{-4}\,m^2

אורך המסלול המגנטי הממוצע 0.2 m0.2\,m

החלחלות (חדירות) המוחלטת μ=1.5⋅10−3\mu=1.5\cdot10^{-3} (=μ0⋅μr)(=\mu_0\cdot\mu_r).

מהו המיאון (ההתנגדות המגנטית) של המעגל?

א. Rm=222.222⋅103 1HR_m=222.222\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ב. Rm=888.888⋅103 1HR_m=888.888\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ג. Rm=444.444⋅103 1HR_m=444.444\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ד. Rm=666.666⋅103 1HR_m=666.666\cdot10^3\,\frac{1}{H}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ב. Rm≈888.888⋅103 1HR_m\approx888.888\cdot10^3\,\frac{1}{H}

נתון: A=1.5⋅10−4 m2A=1.5\cdot10^{-4}\,m^2, l=0.2 ml=0.2\,m, μ=μ0μr=1.5⋅10−3 Hm\mu=\mu_0\mu_r=1.5\cdot10^{-3}\,\frac{H}{m}.

מבוקש: המיאון RmR_m.

1. מיאון של גרעין אחיד: Rm=lμ⋅AR_m=\frac{l}{\mu\cdot A}.

2. מציבים:

Rm=0.21.5⋅10−3⋅1.5⋅10−4=0.22.25⋅10−7≈888.9⋅103 1HR_m=\frac{0.2}{1.5\cdot10^{-3}\cdot1.5\cdot10^{-4}}=\frac{0.2}{2.25\cdot10^{-7}}\approx888.9\cdot10^3\,\frac{1}{H}

תשובה: ב. Rm≈888.888⋅103 1HR_m\approx888.888\cdot10^3\,\frac{1}{H}

שאלה 16 · מעגל זרם ישר עם שני מקורות ומקור זרם

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק בנגד R3R_3.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1≈7.64 mAI_{R1}\approx7.64\,\text{mA} (מעלה), IR2≈0.18 mAI_{R2}\approx0.18\,\text{mA} (מטה, אל E2E_2), IR4≈7.45 mAI_{R4}\approx7.45\,\text{mA} (משמאל לימין), IR3≈2.55 mAI_{R3}\approx2.55\,\text{mA} (מלמטה למעלה)

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V}, E2=12 VE_2=12\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,k\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,k\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,k\Omega, R4=2 kΩR_4=2\,k\Omega, מקור זרם I=10 mAI=10\,\text{mA}.

מבוקש: הזרם בכל נגד.

סימון על הסרטוט. נעבוד ב-kΩk\Omega, mA\text{mA} ו-V\text{V}.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד ולכן צבוע בצבע אחד.

•לפי האיור, ההדק החיובי (הקו הארוך) של E1E_1 ושל E2E_2 פונה למעלה, וההדק השלילי מחובר לקו התחתון. לכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V}, והקו שבין E2E_2 ל-R2R_2 נמצא ב-12 V12\,\text{V}.

•V1V_1 הוא הקו העליון השמאלי (הצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R4R_4), ו-V2V_2 הוא הקו העליון הימני (הצומת שבין R4R_4, R3R_3 ומקור הזרם). אלה שני הפוטנציאלים היחידים שלא ידועים.

•מקור הזרם מושך 10 mA10\,\text{mA} מהצומת V2V_2 אל הקו התחתון (החץ כלפי מטה).

•החצים הכחולים מראים את כיווני הזרמים בנגדים, כפי שיתקבלו בשלב 4.

בחירת השיטה. לפי הסרטוט נשארים שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, V1V_1 ו-V2V_2, ולכן בשיטת מתחי הצמתים יש שתי משוואות. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, אבל הזרם בחוג הימני נקבע על ידי מקור הזרם, כך שגם שם נשארות שתי משוואות. נבחר במתחי הצמתים, כי מהם כל זרם נגד יוצא ישירות בחוק אוהם, וזה בדיוק המבוקש.

בכל צומת נכתוב את סכום הזרמים היוצאים ממנו דרך הענפים ונשווה לאפס.

1. צומת V1V_1: הזרם היוצא דרך R1R_1 אל הקו של 20 V20\,\text{V} הוא V1−E1R1\frac{V_1-E_1}{R_1}, דרך R2R_2 אל הקו של 12 V12\,\text{V} הוא V1−E2R2\frac{V_1-E_2}{R_2}, ודרך R4R_4 הוא V1−V2R4\frac{V_1-V_2}{R_4}:

V1−201+V1−122+V1−V22=0 ⇒ 2V1−0.5V2=26\frac{V_1-20}{1}+\frac{V_1-12}{2}+\frac{V_1-V_2}{2}=0\ \Rightarrow\ 2V_1-0.5V_2=26

2. צומת V2V_2: יוצאים זרם דרך R4R_4, זרם דרך R3R_3 לקו התחתון, והזרם של מקור הזרם:

V2−V12+V21+10=0 ⇒ −0.5V1+1.5V2=−10\frac{V_2-V_1}{2}+\frac{V_2}{1}+10=0\ \Rightarrow\ -0.5V_1+1.5V_2=-10

3. פותרים: מהמשוואה הראשונה V1=13+0.25V2V_1=13+0.25V_2. מציבים בשנייה:

−0.5(13+0.25V2)+1.5V2=−10 ⇒ 1.375V2=−3.5 ⇒ V2=−2811≈−2.545 V-0.5(13+0.25V_2)+1.5V_2=-10\ \Rightarrow\ 1.375V_2=-3.5\ \Rightarrow\ V_2=-\frac{28}{11}\approx-2.545\,\text{V}

V1=13+0.25⋅(−2811)=13611≈12.364 VV_1=13+0.25\cdot\left(-\frac{28}{11}\right)=\frac{136}{11}\approx12.364\,\text{V}

4. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם (כל זרם זורם מהקו שהפוטנציאל שלו גבוה יותר אל הקו שהפוטנציאל שלו נמוך יותר):

IR1=E1−V1R1=20−12.3641≈7.636 mAI_{R1}=\frac{E_1-V_1}{R_1}=\frac{20-12.364}{1}\approx7.636\,\text{mA} – זורם מלמטה למעלה (מ-E1E_1 אל הצומת V1V_1).

IR2=V1−E2R2=12.364−122≈0.182 mAI_{R2}=\frac{V_1-E_2}{R_2}=\frac{12.364-12}{2}\approx0.182\,\text{mA} – זורם מלמעלה למטה (מהצומת V1V_1 אל E2E_2, כלומר E2E_2 נטען).

IR4=V1−V2R4=12.364−(−2.545)2≈7.455 mAI_{R4}=\frac{V_1-V_2}{R_4}=\frac{12.364-(-2.545)}{2}\approx7.455\,\text{mA} – זורם משמאל לימין.

IR3=0−V2R3=2.5451≈2.545 mAI_{R3}=\frac{0-V_2}{R_3}=\frac{2.545}{1}\approx2.545\,\text{mA} – זורם מלמטה למעלה (מהקו התחתון אל הצומת V2V_2, כי V2V_2 שלילי).

5. בדיקת חוק הזרמים בצומת V2V_2: נכנסים IR4+IR3=7.455+2.545=10 mAI_{R4}+I_{R3}=7.455+2.545=10\,\text{mA}, ויוצא זרם מקור הזרם 10 mA10\,\text{mA}. בצומת V1V_1: נכנס 7.636 mA7.636\,\text{mA} ויוצאים 0.182+7.455=7.636 mA0.182+7.455=7.636\,\text{mA}. המאזן מתקיים.

תשובה: IR1≈7.64 mAI_{R1}\approx7.64\,\text{mA} (מלמטה למעלה), IR2≈0.18 mAI_{R2}\approx0.18\,\text{mA} (מלמעלה למטה), IR4≈7.45 mAI_{R4}\approx7.45\,\text{mA} (משמאל לימין), IR3≈2.55 mAI_{R3}\approx2.55\,\text{mA} (מלמטה למעלה).

סעיף ב

תשובה:

PR3≈6.48 mWP_{R3}\approx6.48\,\text{mW}

משתמשים בזרם שמצאנו בסעיף א: IR3=2811≈2.545 mAI_{R3}=\frac{28}{11}\approx2.545\,\text{mA}, R3=1 kΩR_3=1\,k\Omega.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הנגד R3R_3 מחובר בין הקו של V2V_2 לקו התחתון, ולכן המתח עליו הוא ∣V2∣≈2.545 V|V_2|\approx2.545\,\text{V}.

1. ההספק בנגד:

PR3=IR32⋅R3=(2.545⋅10−3)2⋅1000≈6.48⋅10−3 W=6.48 mWP_{R3}=I_{R3}^2\cdot R_3=(2.545\cdot10^{-3})^2\cdot1000\approx6.48\cdot10^{-3}\,\text{W}=6.48\,\text{mW}

2. בדיקה דרך המתח: PR3=V22R3=2.54521000≈6.48 mWP_{R3}=\frac{V_2^2}{R_3}=\frac{2.545^2}{1000}\approx6.48\,\text{mW}.

תשובה: PR3≈6.48 mWP_{R3}\approx6.48\,\text{mW}

שאלה 17 · מעגל תמורה של תבנין והספק מרבי

נתון מעגל חשמלי:

א.

שרטטו את מעגל התמורה של תבנין בין הנקודות AA ו- BB והציבו את הערכים בהתאמה למעגל.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את העומס שיש לחבר בין הנקודות AA ו- BB לקבלת הספק מקסימלי.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

UTh=817E≈0.471EU_{Th}=\frac{8}{17}E\approx0.471E (הדק חיובי ב-AA), RTh=24017≈14.12 kΩR_{Th}=\frac{240}{17}\approx14.12\,k\Omega; למשל עבור E=17 VE=17\,\text{V}: UTh=8 VU_{Th}=8\,\text{V}

נתון: R1=20 kΩR_1=20\,k\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,k\Omega, R3=60 kΩR_3=60\,k\Omega, R4=40 kΩR_4=40\,k\Omega. ערך מתח המקור EE לא נתון בשאלה, ולכן נפתור באופן כללי באמצעות EE, ובסוף נציב ערך לדוגמה.

מבוקש: מקור UThU_{Th} בטור עם RThR_{Th} בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הצמתים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון, שהוא ההדק BB, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). אליו מחוברים ההדק השלילי של EE, התחתית של R3R_3 והתחתית של R4R_4.

•הקו של ההדק החיובי של EE מגיע עד R2R_2, ולכן הפוטנציאל שלו הוא EE.

•הקו של R2R_2 חוצה את הקו האנכי של R3R_3 בלי נקודת חיבור, כלומר אין שם צומת. לכן שני הקווים צבועים בצבעים שונים: הקו האנכי שייך לצומת VCV_C, שבין R1R_1 ל-R3R_3.

•VAV_A הוא הקו של ההדק AA, ואליו מחוברים הקצה הימני של R1R_1, הקצה הימני של R2R_2 והקצה העליון של R4R_4.

•הזרם II יוצא מההדק החיובי של EE ועובר דרך R2R_2 משמאל לימין אל AA, ושם מתפצל בין שני ענפים אל BB: הענף של R4R_4, והענף של R1R_1 ו-R3R_3 בטור.

בחירת השיטה. השאלה מבקשת מעגל תמורה של תבנין, ולכן השיטה נתונה. בשלב של מתח הריקם יש שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (VAV_A ו-VCV_C), אבל לפי הצבעים R1R_1 ו-R3R_3 נמצאים בענף אחד בלי שום חיבור נוסף ביניהם, ולכן אפשר לצמצם את המעגל בהתנגדויות שקולות ולסיים במחלק מתח, בלי מערכת משוואות.

1. שני הענפים בין AA ל-BB במקביל:

RAB=(R1+R3)∥R4=80⋅4080+40=803≈26.67 kΩR_{AB}=(R_1+R_3)\parallel R_4=\frac{80\cdot40}{80+40}=\frac{80}{3}\approx26.67\,k\Omega

2. הזרם II עובר דרך R2R_2 ואחר כך דרך RABR_{AB}, ולכן R2R_2 ו-RABR_{AB} הם מחלק מתח:

UTh=UAB=E⋅RABR2+RAB=E⋅80330+803=817E≈0.471EU_{Th}=U_{AB}=E\cdot\frac{R_{AB}}{R_2+R_{AB}}=E\cdot\frac{\frac{80}{3}}{30+\frac{80}{3}}=\frac{8}{17}E\approx0.471E

הנקודה AA חיובית ביחס ל-BB, כלומר VA=817EV_A=\frac{8}{17}E.

3. לשם השלמת הסרטוט: הענף R1R_1, R3R_3 הוא מחלק מתח בין VAV_A ל-00, ולכן VC=VA⋅R3R1+R3=817E⋅6080=617EV_C=V_A\cdot\frac{R_3}{R_1+R_3}=\frac{8}{17}E\cdot\frac{60}{80}=\frac{6}{17}E. הפוטנציאלים יורדים לאורך כל ענף: E>VA>VC>0E>V_A>V_C>0.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי היחיד: EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש רק שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של AA, הצומת VCV_C, והקו של BB. הקו של BB כולל עכשיו גם את הקו השמאלי של R2R_2, כי הקצר שבמקום EE מחבר אותו לקו התחתון.

5. לפי הצבעים: R2R_2 מחובר ישירות בין AA ל-BB, וגם R4R_4. הנגדים R1R_1 ו-R3R_3 נפגשים בצומת VCV_C, שאין אליו חיבור אחר, ולכן הם בטור ויוצרים ענף שלישי בין AA ל-BB. שלושת הענפים במקביל:

RTh=R2∥R4∥(R1+R3)=1130+140+180=24017≈14.12 kΩR_{Th}=R_2\parallel R_4\parallel(R_1+R_3)=\frac{1}{\frac{1}{30}+\frac{1}{40}+\frac{1}{80}}=\frac{240}{17}\approx14.12\,k\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח UTh=817EU_{Th}=\frac{8}{17}E שההדק החיובי שלו פונה ל-AA, בטור עם נגד RTh≈14.12 kΩR_{Th}\approx14.12\,k\Omega, בין הנקודות AA ו-BB:

6. מכיוון ש-EE חסר, נבחר לדוגמה E=17 VE=17\,\text{V} (ערך שנותן מספר עגול): UTh=817⋅17=8 VU_{Th}=\frac{8}{17}\cdot17=8\,\text{V}, ובסרטוט המסומן VA=8 VV_A=8\,\text{V} ו-VC=6 VV_C=6\,\text{V}. עבור כל ערך אחר של EE מציבים באותה נוסחה.

תשובה: UTh=817E≈0.471EU_{Th}=\frac{8}{17}E\approx0.471E (הדק חיובי ב-AA), RTh≈14.12 kΩR_{Th}\approx14.12\,k\Omega; עבור E=17 VE=17\,\text{V} מתקבל UTh=8 VU_{Th}=8\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

RL=RTh≈14.12 kΩR_L=R_{Th}\approx14.12\,k\Omega

נשתמש במעגל התמורה מסעיף א: העומס מחובר בין ההדקים AA ו-BB, כלומר בטור עם RThR_{Th} ועם המקור UThU_{Th}.

1. לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי ממעגל התמורה כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:

RL=RTh=24017≈14.12 kΩR_L=R_{Th}=\frac{240}{17}\approx14.12\,k\Omega

2. ערך זה אינו תלוי ב-EE. לשם המחשה, עבור E=17 VE=17\,\text{V} ההספק המרבי הוא

Pmax=UTh24RTh=824⋅14.12≈1.13 mWP_{max}=\frac{U_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{8^2}{4\cdot14.12}\approx1.13\,\text{mW}

תשובה: RL≈14.12 kΩR_L\approx14.12\,k\Omega

שאלה 18 · זרמי חוגים במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי.

מתחי מקורות המתח הם: U2=35∠90∘ VU_2=35\angle90^\circ\,V U1=30⋅2∠45∘ VU_1=30\cdot\sqrt{2}\angle45^\circ\,V

א.

רשמו את משוואות הרשת לפי שיטת זרמי חוגים.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך כל אחד ממקורות המתח (לפי השיטה שברצונכם להשתמש בה כדי לפתור).

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

(25+j10)Iˉa−(5+j10)Iˉb=30+j30(25+j10)\bar{I}_a-(5+j10)\bar{I}_b=30+j30; −(5+j10)Iˉa+(7.5+j5)Iˉb=−j35-(5+j10)\bar{I}_a+(7.5+j5)\bar{I}_b=-j35

נתון: R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=2.5 ΩR_2=2.5\,\Omega, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, XC=5 ΩX_C=5\,\Omega, Uˉ1=302∠45∘ V\bar{U}_1=30\sqrt{2}\angle45^\circ\,\text{V}, Uˉ2=35∠90∘ V\bar{U}_2=35\angle90^\circ\,\text{V}.

מבוקש: משוואות זרמי החוגים.

סימון על הסרטוט. זרמי החוגים מסומנים על המעגל:

•במעגל שני חוגים (חלונות): החוג השמאלי (U1U_1, R1R_1 והענף האמצעי) והחוג הימני (הענף האמצעי, R2R_2, CC ו-U2U_2). בכל חוג מסומן זרם חוג: Iˉa\bar{I}_a בשמאלי ו-Iˉb\bar{I}_b בימני, שניהם בכיוון השעון.

•לפי האיור, החצים של שני המקורות פונים למעלה, כלומר ההדק החיובי של כל מקור למעלה.

•הענף האמצעי (XLX_L ו-R3R_3) משותף לשני החוגים. Iˉa\bar{I}_a עובר בו מלמעלה למטה ו-Iˉb\bar{I}_b מלמטה למעלה, ולכן זורם בו מלמעלה למטה ההפרש Iˉa−Iˉb\bar{I}_a-\bar{I}_b.

בחירת השיטה. השאלה מבקשת במפורש את שיטת זרמי החוגים: שני חוגים בלי מקורות זרם, כלומר שתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים היה כאן צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע (הצומת העליון האמצעי), כלומר משוואה אחת. נשתמש בה לבדיקה בסעיף ב.

1. נעביר את המתחים לצורה קרטזית:

Uˉ1=302(cos⁡45∘+jsin⁡45∘)=(30+j30) V\bar{U}_1=30\sqrt{2}(\cos45^\circ+j\sin45^\circ)=(30+j30)\,\text{V}, Uˉ2=35∠90∘=j35 V\bar{U}_2=35\angle90^\circ=j35\,\text{V}

2. העכבות: Z1=R1=20 ΩZ_1=R_1=20\,\Omega (ענף שמאלי עליון), Z3=R3+jXL=(5+j10) ΩZ_3=R_3+jX_L=(5+j10)\,\Omega (ענף אמצעי), Z2=R2−jXC=(2.5−j5) ΩZ_2=R_2-jX_C=(2.5-j5)\,\Omega (ענף ימני עליון).

3. חוק המתחים בחוג השמאלי: Iˉa\bar{I}_a עולה דרך U1U_1 (מהשלילי לחיובי, עליית מתח Uˉ1\bar{U}_1) ויורד על Z1Z_1 ועל Z3Z_3. על Z3Z_3 זורם Iˉa−Iˉb\bar{I}_a-\bar{I}_b, ולכן מפל המתח עליו הוא Z3(Iˉa−Iˉb)Z_3(\bar{I}_a-\bar{I}_b):

(Z1+Z3)Iˉa−Z3Iˉb=Uˉ1 ⇒ (25+j10)Iˉa−(5+j10)Iˉb=30+j30(Z_1+Z_3)\bar{I}_a-Z_3\bar{I}_b=\bar{U}_1\ \Rightarrow\ (25+j10)\bar{I}_a-(5+j10)\bar{I}_b=30+j30

4. חוק המתחים בחוג הימני: Iˉb\bar{I}_b עובר דרך U2U_2 מלמעלה למטה (מהחיובי לשלילי, ירידת מתח Uˉ2\bar{U}_2), ובענף האמצעי זורם בכיוון שלו Iˉb−Iˉa\bar{I}_b-\bar{I}_a:

−Z3Iˉa+(Z2+Z3)Iˉb=−Uˉ2 ⇒ −(5+j10)Iˉa+(7.5+j5)Iˉb=−j35-Z_3\bar{I}_a+(Z_2+Z_3)\bar{I}_b=-\bar{U}_2\ \Rightarrow\ -(5+j10)\bar{I}_a+(7.5+j5)\bar{I}_b=-j35

תשובה:

(25+j10)Iˉa−(5+j10)Iˉb=30+j30(25+j10)\bar{I}_a-(5+j10)\bar{I}_b=30+j30

−(5+j10)Iˉa+(7.5+j5)Iˉb=−j35-(5+j10)\bar{I}_a+(7.5+j5)\bar{I}_b=-j35

סעיף ב

תשובה:

IˉU1=2∠0∘ A\bar{I}_{U1}=2\angle0^\circ\,\text{A}, IˉU2=2∠90∘ A\bar{I}_{U2}=2\angle90^\circ\,\text{A} (שניהם יוצאים מההדק החיובי, כלפי מעלה)

בחירת השיטה. את משוואות זרמי החוגים כבר כתבנו בסעיף א, והזרמים המבוקשים הם בדיוק זרמי החוגים (כל מקור נמצא בחוג אחד בלבד). לכן נפתור את שתי המשוואות בשיטת קרמר, ונבדוק את התוצאה בשיטת מתחי הצמתים, שבה יש משוואה אחת בלבד.

1. הדטרמיננטה של המערכת:

Δ=(25+j10)(7.5+j5)−(5+j10)2=(137.5+j200)−(−75+j100)=(212.5+j100) Ω2\Delta=(25+j10)(7.5+j5)-(5+j10)^2=(137.5+j200)-(-75+j100)=(212.5+j100)\,\Omega^2

2. הדטרמיננטה של Iˉa\bar{I}_a (מחליפים את העמודה הראשונה בצד ימין):

Δa=(30+j30)(7.5+j5)−(5+j10)(j35)=(75+j375)−(−350+j175)=425+j200\Delta_a=(30+j30)(7.5+j5)-(5+j10)(j35)=(75+j375)-(-350+j175)=425+j200

Iˉa=ΔaΔ=425+j200212.5+j100=2 A=2∠0∘ A\bar{I}_a=\frac{\Delta_a}{\Delta}=\frac{425+j200}{212.5+j100}=2\,\text{A}=2\angle0^\circ\,\text{A}

3. הדטרמיננטה של Iˉb\bar{I}_b:

Δb=(25+j10)(−j35)+(5+j10)(30+j30)=(350−j875)+(−150+j450)=200−j425\Delta_b=(25+j10)(-j35)+(5+j10)(30+j30)=(350-j875)+(-150+j450)=200-j425

Iˉb=ΔbΔ=200−j425212.5+j100=−j2 A=2∠−90∘ A\bar{I}_b=\frac{\Delta_b}{\Delta}=\frac{200-j425}{212.5+j100}=-j2\,\text{A}=2\angle-90^\circ\,\text{A}

(בדיקה: −j2⋅(212.5+j100)=200−j425-j2\cdot(212.5+j100)=200-j425.)

4. הזרם במקור U1U_1 הוא זרם החוג Iˉa\bar{I}_a, היוצא מההדק החיובי כלפי מעלה:

IˉU1=Iˉa=2∠0∘ A\bar{I}_{U1}=\bar{I}_a=2\angle0^\circ\,\text{A}

5. בחוג הימני Iˉb\bar{I}_b עובר דרך U2U_2 מלמעלה למטה. הזרם שיוצא מההדק החיובי של U2U_2 כלפי מעלה (בכיוון החץ) הוא לכן:

IˉU2=−Iˉb=j2=2∠90∘ A\bar{I}_{U2}=-\bar{I}_b=j2=2\angle90^\circ\,\text{A}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. הסרטוט המסומן של המעגל הפתור, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים שמצאנו:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין U1U_1 ל-R1R_1 נמצא ב-Uˉ1=(30+j30) V\bar{U}_1=(30+j30)\,\text{V}, והקו שבין CC ל-U2U_2 נמצא ב-Uˉ2=j35 V\bar{U}_2=j35\,\text{V}.

•VˉN\bar{V}_N הוא הצומת העליון האמצעי, הצומת היחיד שהמתח שלו לא ידוע. שני הקווים הנוספים (בין XLX_L ל-R3R_3, ובין R2R_2 ל-CC) הם רק חיבורים בתוך ענף טורי, ולא צריך את הפוטנציאל שלהם.

•החצים הכחולים מראים את הזרמים: 2 A2\,\text{A} דרך U1U_1, j2 Aj2\,\text{A} דרך U2U_2 (שניהם כלפי מעלה), ו-(2+j2) A(2+j2)\,\text{A} בענף האמצעי כלפי מטה.

6. מתח הצומת מתוך הענף השמאלי (הזרם 2 A2\,\text{A} עובר ב-R1R_1 מהקו של Uˉ1\bar{U}_1 אל הצומת):

VˉN=Uˉ1−IˉaR1=(30+j30)−2⋅20=(−10+j30) V\bar{V}_N=\bar{U}_1-\bar{I}_aR_1=(30+j30)-2\cdot20=(-10+j30)\,\text{V}

7. הזרם בענף האמצעי, מהצומת אל הקו התחתון:

VˉNZ3=−10+j305+j10=(2+j2) A\frac{\bar{V}_N}{Z_3}=\frac{-10+j30}{5+j10}=(2+j2)\,\text{A}

ואכן Iˉa−Iˉb=2−(−j2)=(2+j2) A\bar{I}_a-\bar{I}_b=2-(-j2)=(2+j2)\,\text{A}.

8. הזרם בענף הימני, מהקו של Uˉ2\bar{U}_2 אל הצומת:

Uˉ2−VˉNZ2=j35−(−10+j30)2.5−j5=10+j52.5−j5=j2 A\frac{\bar{U}_2-\bar{V}_N}{Z_2}=\frac{j35-(-10+j30)}{2.5-j5}=\frac{10+j5}{2.5-j5}=j2\,\text{A}

9. חוק הזרמים בצומת: נכנסים 2 A2\,\text{A} דרך R1R_1 ו-j2 Aj2\,\text{A} דרך R2R_2, ויוצא (2+j2) A(2+j2)\,\text{A} בענף האמצעי. מתאים.

תשובה: הזרם דרך U1U_1: 2∠0∘ A2\angle0^\circ\,\text{A}; הזרם דרך U2U_2: 2∠90∘ A2\angle90^\circ\,\text{A} (שניהם בכיוון החצים, מההדק החיובי כלפי מעלה). בענף האמצעי זורם 22∠45∘≈2.83∠45∘ A2\sqrt{2}\angle45^\circ\approx2.83\angle45^\circ\,\text{A} כלפי מטה.

שאלה 19 · נקודת עבודה והגבר של מגבר אמיטר משותף

באיור לשאלה 19 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור. הקבלים גדולים מאוד.

β=hfe=100\beta=hfe=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,V

hie=0.8 kΩhie=0.8\,k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הגבר המתח.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

IB≈19.1 μAI_B\approx19.1\,\mu\text{A}, IC≈1.91 mAI_C\approx1.91\,\text{mA}, VCE≈16.2 VV_{CE}\approx16.2\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, R1=200 kΩR_1=200\,k\Omega, R2=20 kΩR_2=20\,k\Omega, RC=1.6 kΩR_C=1.6\,k\Omega, RE=0.4 kΩR_E=0.4\,k\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (IC,VCE)(I_C, V_{CE}).

רעיון: בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן המקור VSV_S והעומס RLR_L מנותקים, ונשאר מעגל ממתח הזרמה במחלק מתח עם נגד אמיטר.

ההדקים. נחליף את מחלק המתח R1R_1, R2R_2 במעגל התמורה של תבנין כפי שהוא נראה מהבסיס. ההדקים הם aa (הצומת שבין R1R_1, R2R_2 והבסיס) ו-bb (האדמה). מנתקים את הטרנזיסטור מההדק aa, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VThV_{Th} וגם את ההתנגדות RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. מחלק המתח לבדו, עם ההדקים הפתוחים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC} ולכן נמצא ב-20 V20\,\text{V}.

•ההדק aa פתוח, ולכן כל הזרם שעובר ב-R1R_1 ממשיך ל-R2R_2: שני הנגדים בטור בין 20 V20\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}, והצומת aa הוא מוצא של מחלק מתח.

1. מתח הריקם בין aa ל-bb:

VTh=VCC⋅R2R1+R2=20⋅20200+20≈1.818 VV_{Th}=V_{CC}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{20}{200+20}\approx1.818\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VCCV_{CC}: הקו העליון מחובר בקצר לאדמה. במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTh=R1∥R2=200⋅20200+20≈18.18 kΩR_{Th}=R_1\parallel R_2=\frac{200\cdot20}{200+20}\approx18.18\,k\Omega

2. חוק המתחים בחוג בסיס-אמיטר (הזרם IBI_B זורם מ-VThV_{Th} דרך RThR_{Th} לבסיס, והזרם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B זורם דרך RER_E לאדמה):

VTh=IBRTh+VBE+(β+1)IBREV_{Th}=I_BR_{Th}+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTh−VBERTh+(β+1)RE=1.818−0.718.18+101⋅0.4=1.11858.58≈0.01909 mA=19.09 μAI_B=\frac{V_{Th}-V_{BE}}{R_{Th}+(\beta+1)R_E}=\frac{1.818-0.7}{18.18+101\cdot0.4}=\frac{1.118}{58.58}\approx0.01909\,\text{mA}=19.09\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולקטור והאמיטר:

IC=βIB=100⋅19.09 μA≈1.909 mAI_C=\beta I_B=100\cdot19.09\,\mu\text{A}\approx1.909\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅19.09 μA≈1.928 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot19.09\,\mu\text{A}\approx1.928\,\text{mA}

4. חוק המתחים בחוג קולקטור-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC−IERE=20−1.909⋅1.6−1.928⋅0.4≈20−3.054−0.771≈16.17 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=20-1.909\cdot1.6-1.928\cdot0.4\approx20-3.054-0.771\approx16.17\,\text{V}

5. VCEV_{CE} גבוה בהרבה מ-VCE(sat)V_{CE(sat)}, ולכן הטרנזיסטור באזור הפעיל, כפי שהנחנו. (מתח האמיטר VE=IERE≈0.77 VV_E=I_ER_E\approx0.77\,\text{V} ומתח הבסיס VB≈1.47 VV_B\approx1.47\,\text{V}.)

תשובה: IB≈19.1 μAI_B\approx19.1\,\mu\text{A}, IC≈1.91 mAI_C\approx1.91\,\text{mA}, VCE≈16.2 VV_{CE}\approx16.2\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

AV=−150A_V=-150

נתון: hfe=100h_{fe}=100, hie=0.8 kΩh_{ie}=0.8\,k\Omega, RC=1.6 kΩR_C=1.6\,k\Omega, RL=4.8 kΩR_L=4.8\,k\Omega, והקבל CE→∞C_E\to\infty מקצר את RER_E לאות.

מבוקש: הגבר המתח AV=VoutVSA_V=\frac{V_{out}}{V_S}.

1. במעגל התמורה לאות קטן: הקבלים קצר, VCCV_{CC} מוארק. האמיטר מוארק ישירות (דרך CEC_E), ולכן זו תצורת אמיטר משותף. המקור VSV_S מחובר דרך C1C_1 ישירות לבסיס, כך ש-vbe=VSv_{be}=V_S.

2. זרם הבסיס לאות: ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}, וזרם הקולקטור hfeibh_{fe}i_b זורם דרך RC∥RLR_C\parallel R_L:

RC∥RL=1.6⋅4.81.6+4.8=1.2 kΩR_C\parallel R_L=\frac{1.6\cdot4.8}{1.6+4.8}=1.2\,k\Omega

3. מתח המוצא Vout=−hfeib(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}i_b(R_C\parallel R_L), ולכן

AV=−hfe⋅(RC∥RL)hie=−100⋅1.20.8=−150A_V=-\frac{h_{fe}\cdot(R_C\parallel R_L)}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot1.2}{0.8}=-150

הסימן השלילי מציין היפוך פאזה של 180∘180^\circ בין המוצא לכניסה.

תשובה: AV=−150A_V=-150

שאלה 20 · מגבר שרת מהפך: הגבר ואותות

במעגל הבא מגבר השרת אידיאלי:

חשבו את:

א.

הגבר המתח AV=Vout/VinA_V=Vout/Vin.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את מתח הכניסה ומתח המוצא בהתאמה.

(5 נקודות)
ג.

החליפו את הנגד R2R_2 בנגד בעל ערך של 10kΩ10k\Omega וחשבו את הגבר המתח AV=Vout/VinA_V=Vout/Vin.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

AV=−5A_V=-5

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,k\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,k\Omega, הכניסה ++ מוארקת, Vin=2sin⁡(2π100t) VVin=2\sin(2\pi100t)\,\text{V}.

מבוקש: AVA_V.

1. הכניסה ++ מוארקת ויש משוב שלילי דרך R2R_2, ולכן במגבר אידיאלי V−=V+=0V_-=V_+=0 (אדמה מדומה).

2. מגבר השרת לא מושך זרם, ולכן הזרם דרך R1R_1 (משמאל לימין) ממשיך כולו דרך R2R_2 אל המוצא:

Vin−0R1=0−VoutR2\frac{Vin-0}{R_1}=\frac{0-Vout}{R_2}

3. מכאן ההגבר:

AV=VoutVin=−R2R1=−51=−5A_V=\frac{Vout}{Vin}=-\frac{R_2}{R_1}=-\frac{5}{1}=-5

(נגד העומס RLR_L אינו משפיע על ההגבר, כי מוצא מגבר שרת אידיאלי הוא מקור מתח.)

תשובה: AV=−5A_V=-5

סעיף ב

תשובה:

Vin=2sin⁡(2π100t) VVin=2\sin(2\pi100t)\,\text{V}, Vout=−10sin⁡(2π100t) VVout=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}: סינוס בתדר 100 Hz100\,\text{Hz} (מחזור 10 ms10\,\text{ms}), משרעת 10 V10\,\text{V}, הפוך בפאזה

1. מתח הכניסה: Vin=2sin⁡(2π⋅100t) VVin=2\sin(2\pi\cdot100t)\,\text{V}, כלומר משרעת 2 V2\,\text{V} ותדר f=100 Hzf=100\,\text{Hz}. זמן המחזור:

T=1f=1100=10 msT=\frac{1}{f}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

2. מתח המוצא לפי סעיף א:

Vout=AV⋅Vin=−5⋅2sin⁡(2π100t)=−10sin⁡(2π100t) VVout=A_V\cdot Vin=-5\cdot2\sin(2\pi100t)=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}

3. המשרעת 10 V10\,\text{V} קטנה ממתח ההזנה 15 V15\,\text{V}, ולכן המוצא אינו נקטם.

4. מאפייני השרטוט (ציר זמן משותף):

•שני האותות סינוסיים באותו תדר (T=10 msT=10\,\text{ms}), ושניהם חוצים את האפס באותם רגעים: t=0,5,10,15 mst=0, 5, 10, 15\,\text{ms}.

•VinVin מגיע לשיא +2 V+2\,\text{V} ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms} ולשפל −2 V-2\,\text{V} ב-t=7.5 mst=7.5\,\text{ms}.

•VoutVout הפוך בפאזה (180∘180^\circ): ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms} הוא בשפל −10 V-10\,\text{V}, וב-t=7.5 mst=7.5\,\text{ms} בשיא +10 V+10\,\text{V}.

t [ms]V [V]05101520-10-55102 V-10 V10 Vt=10 ms

תשובה: Vin=2sin⁡(2π100t) VVin=2\sin(2\pi100t)\,\text{V} ו-Vout=−10sin⁡(2π100t) VVout=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}: אותו תדר (T=10 msT=10\,\text{ms}), משרעת המוצא 10 V10\,\text{V}, והמוצא הפוך בפאזה לכניסה.

סעיף ג

תשובה:

AV=−10A_V=-10 (המוצא התאורטי 20 V20\,\text{V} שיא נקטם בפועל בסביבות ±15 V\pm15\,\text{V})

1. התצורה לא השתנתה (מגבר מהפך), ולכן:

AV=−R2R1=−101=−10A_V=-\frac{R_2}{R_1}=-\frac{10}{1}=-10

2. הערה: עם הגבר זה משרעת המוצא הנדרשת היא 10⋅2=20 V10\cdot2=20\,\text{V}, גדולה ממתח ההזנה ±15 V\pm15\,\text{V}. מוצא מגבר השרת אינו יכול לעבור את מתחי ההזנה, ולכן בפועל צורת הגל במוצא תיקטם (תושטח) בסביבות ±15 V\pm15\,\text{V}, וההגבר −10-10 מתקיים רק בחלק של המחזור שבו ∣Vin∣≤1.5 V|Vin|\le1.5\,\text{V}.

תשובה: AV=−10A_V=-10

שאלה 21 · מגבר שרת לא מהפך עם מחלק מתח

באיור לשאלה 21 נתון מעגל חשמלי, מגבר השרת אידיאלי.

חשבו את:

א.

המתח בנקודה AA.

(5 נקודות)
ב.

מתח המוצא VoutVout.

(5 נקודות)
ג.

הזרם בנגד העומס RLR_L.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

VA=sin⁡ωt VV_A=\sin\omega t\,\text{V}

נתון: Vin=2sin⁡ωt VVin=2\sin\omega t\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,k\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,k\Omega, R3=0.5 kΩR_3=0.5\,k\Omega, R4=1.5 kΩR_4=1.5\,k\Omega, RL=10 kΩR_L=10\,k\Omega.

מבוקש: המתח VAV_A בכניסה ++.

1. מגבר שרת אידיאלי אינו מושך זרם בכניסה ++, ולכן הזרם מהמקור זורם דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור לאדמה, והנקודה AA היא מוצא של מחלק מתח:

VA=Vin⋅R2R1+R2=2sin⁡ωt⋅22+2=sin⁡ωt VV_A=Vin\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=2\sin\omega t\cdot\frac{2}{2+2}=\sin\omega t\,\text{V}

תשובה: VA=sin⁡ωt VV_A=\sin\omega t\,\text{V} (משרעת 1 V1\,\text{V})

סעיף ב

תשובה:

Vout=4sin⁡ωt VVout=4\sin\omega t\,\text{V}

1. יש משוב שלילי דרך R4R_4, ולכן V−=VAV_-=V_A. הכניסה −- מחוברת דרך R3R_3 לאדמה ודרך R4R_4 למוצא – תצורה לא מהפכת. ההגבר מהנקודה AA למוצא:

A=1+R4R3=1+1.50.5=4A=1+\frac{R_4}{R_3}=1+\frac{1.5}{0.5}=4

2. מתח המוצא:

Vout=A⋅VA=4⋅sin⁡ωt=4sin⁡ωt VVout=A\cdot V_A=4\cdot\sin\omega t=4\sin\omega t\,\text{V}

המשרעת 4 V4\,\text{V}, באותה פאזה כמו הכניסה. ההגבר הכולל מ-VinVin: 42=2\frac{4}{2}=2.

תשובה: Vout=4sin⁡ωt VVout=4\sin\omega t\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

IL=0.4sin⁡ωt mAI_L=0.4\sin\omega t\,\text{mA}

1. נגד העומס מחובר בין המוצא לאדמה, ולכן המתח עליו הוא VoutVout. לפי חוק אוהם (כיוון חיובי: מהמוצא אל האדמה):

IL=VoutRL=4sin⁡ωt10 kΩ=0.4sin⁡ωt mAI_L=\frac{Vout}{R_L}=\frac{4\sin\omega t}{10\,k\Omega}=0.4\sin\omega t\,\text{mA}

תשובה: IL=0.4sin⁡ωt mAI_L=0.4\sin\omega t\,\text{mA} (משרעת 0.4 mA0.4\,\text{mA})

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.