דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2021 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2021 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות: יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15. ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות: יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21. ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד. ערך כל שאלה 4 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. יש לענות על 4 שאלות בלבד. ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · קוטר מוליך מהתנגדות סגולית

מה קוטרו של מוליך ברזל באורך 800 cm800\,\text{cm} שהתנגדותו 0.48 Ω0.48\,\Omega והתנגדות הסגולית 0.12 Ωmm2m0.12\,\frac{\Omega mm^2}{m}?

א. d=1.596 (m)d=1.596\,(m)

ב. d=15.96 (mm)d=15.96\,(mm)

ג. d=1.596 (mm)d=1.596\,(mm)

ד. d=159.6 (mm)d=159.6\,(mm)

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. d=1.596 mmd=1.596\,\text{mm}

נתון: l=800 cm=8 ml=800\,\text{cm}=8\,\text{m}, R=0.48 ΩR=0.48\,\Omega, ρ=0.12 Ω⋅mm2m\rho=0.12\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}.

מבוקש: קוטר המוליך dd.

1. מנוסחת ההתנגדות של מוליך R=ρlAR=\rho\frac{l}{A} מבודדים את שטח החתך (האורך במטרים, ולכן השטח יוצא ב-mm2mm^2):

A=ρ⋅lR=0.12⋅80.48=2 mm2A=\frac{\rho\cdot l}{R}=\frac{0.12\cdot8}{0.48}=2\,\text{mm}^2

2. החתך עגול, A=πd24A=\frac{\pi d^2}{4}, ולכן:

d=4Aπ=4⋅2π≈1.596 mmd=\sqrt{\frac{4A}{\pi}}=\sqrt{\frac{4\cdot2}{\pi}}\approx1.596\,\text{mm}

תשובה: ג. d=1.596 mmd=1.596\,\text{mm}

שאלה 2 · זרם במעגל טורי עם שלושה מקורות

באיור לשאלה 2 מתואר מעגל חשמלי.

מה שיעורו של הזרם הכללי במעגל?

א. I=0.2 AI=0.2\,\text{A}

ב. I=0.4 AI=0.4\,\text{A}

ג. I=0.5 AI=0.5\,\text{A}

ד. I=0.8 AI=0.8\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. I=0.5 AI=0.5\,\text{A}

נתון: U1=60 VU_1=60\,\text{V}, U2=20 VU_2=20\,\text{V}, U3=40 VU_3=40\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=40 ΩR_2=40\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, כולם בטור.

מבוקש: הזרם במעגל.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, שמחובר להדקים השליליים של U1U_1 ושל U3U_3, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין שני רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו השמאלי מחובר להדק החיובי של U1U_1, ולכן הוא ב-60 V60\,\text{V}. הקו הימני מחובר להדק החיובי של U3U_3, ולכן הוא ב-40 V40\,\text{V}.

•הזרם II מסומן בכיוון השעון: עולה דרך U1U_1 ועובר משמאל לימין בקו העליון. הפוטנציאלים של שאר הקווים מחושבים בשלב 4.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, וכל הרכיבים בטור, ולכן בכולם זורם אותו זרם. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקה משוואה אחת לפי חוק המתחים של קירכהוף.

1. בכיוון זה U1U_1 מעביר את הזרם מהדק −- להדק ++ (מעלה מתח), גם U2U_2 (−- משמאל, ++ מימין) מעלה מתח, ואילו U3U_3 מעביר את הזרם מ-++ ל-−- (מוריד מתח).

2. חוק המתחים של קירכהוף לאורך הלולאה:

U1+U2−U3=I⋅(R1+R2+R3)U_1+U_2-U_3=I\cdot(R_1+R_2+R_3)

3. מציבים:

I=U1+U2−U3R1+R2+R3=60+20−4010+40+30=4080=0.5 AI=\frac{U_1+U_2-U_3}{R_1+R_2+R_3}=\frac{60+20-40}{10+40+30}=\frac{40}{80}=0.5\,\text{A}

הזרם חיובי, כלומר זורם בכיוון השעון כפי שסימנו.

4. בדיקה בעזרת הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הולכים לאורך הלולאה בכיוון הזרם, מההדק החיובי של U1U_1. על כל נגד המתח יורד ב-I⋅RI\cdot R, והמקור U2U_2 מעלה אותו ב-20 V20\,\text{V}:

60−0.5⋅10=55 V60-0.5\cdot10=55\,\text{V} (אחרי R1R_1)

55−0.5⋅40=35 V55-0.5\cdot40=35\,\text{V} (אחרי R2R_2)

35+20=55 V35+20=55\,\text{V} (אחרי U2U_2)

55−0.5⋅30=40 V55-0.5\cdot30=40\,\text{V} (אחרי R3R_3)

מגיעים ל-40 V40\,\text{V}, וזה בדיוק הפוטנציאל של ההדק החיובי של U3U_3, כך שהלולאה נסגרת.

שני הקווים שיצאו ב-55 V55\,\text{V} (בין R1R_1 ל-R2R_2, ובין U2U_2 ל-R3R_3) אינם מחוברים זה לזה, אבל הם באותו פוטנציאל, ולכן הם צבועים באותו צבע.

תשובה: ג. I=0.5 AI=0.5\,\text{A}

שאלה 3 · זרם כללי במעגל טורי-מקבילי

באיור לשאלה 3 מתואר מעגל חשמלי.

מה שיעורו של הזרם הכללי במעגל?

א. 2 A2\,\text{A}

ב. 0.7 A0.7\,\text{A}

ג. 20 mA20\,\text{mA}

ד. 2.4 A2.4\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

א. I=2 AI=2\,\text{A}

נתון: UT=80 VU_T=80\,\text{V}, R1=16 ΩR_1=16\,\Omega, R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega.

מבוקש: הזרם הכללי שהמקור מספק.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, שמחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-80 V80\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. הקו שמימין ל-R1R_1 מגיע גם לקצה העליון של R2R_2 וגם לקצה העליון של R3R_3, ושני הקצוות התחתונים שלהם נמצאים על הקו התחתון. לכן R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים בין אותם שני קווים, כלומר במקביל.

•הזרם II יוצא מההדק החיובי של המקור, עובר ב-R1R_1 ומתפצל בין R2R_2 ל-R3R_3.

בחירת השיטה. במעגל מקור אחד, והצבעים מראים מבנה טורי-מקבילי פשוט. לכן אין צורך במערכת משוואות: מחשבים את ההתנגדות השקולה ואחר כך את הזרם לפי חוק אוהם.

1. R2R_2 ו-R3R_3 במקביל:

R23=R2⋅R3R2+R3=60⋅4060+40=24 ΩR_{23}=\frac{R_2\cdot R_3}{R_2+R_3}=\frac{60\cdot40}{60+40}=24\,\Omega

2. R1R_1 בטור עם הצירוף:

RT=R1+R23=16+24=40 ΩR_T=R_1+R_{23}=16+24=40\,\Omega

3. לפי חוק אוהם:

I=UTRT=8040=2 AI=\frac{U_T}{R_T}=\frac{80}{40}=2\,\text{A}

4. בדיקה בעזרת הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הפוטנציאל של הקו הימני העליון (אחרי המפל על R1R_1):

V=UT−I⋅R1=80−2⋅16=48 VV=U_T-I\cdot R_1=80-2\cdot16=48\,\text{V}

הזרמים בענפים, כלפי מטה:

IR2=4860=0.8 AI_{R2}=\frac{48}{60}=0.8\,\text{A}, IR3=4840=1.2 AI_{R3}=\frac{48}{40}=1.2\,\text{A}

וסכומם 2 A2\,\text{A}, כמו הזרם שנכנס לצומת.

תשובה: א. I=2 AI=2\,\text{A}

שאלה 4 · אורך תיל של גוף חימום

גוף החימום שהתנגדותו 2 Ω2\,\Omega, עשוי מתיל כרום ניקל וקוטרו 2 mm2\,\text{mm}.

ההתנגדות הסגולית של כרום ניקל היא 1 Ωmm2m1\,\frac{\Omega mm^2}{m}.

מהו אורך התיל בנתונים אלה?

א. 6.28 m6.28\,m

ב. 62.562 mm62.562\,mm

ג. 2.3562 m2.3562\,m

ד. 2.623 m2.623\,m

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

א. l≈6.28 ml\approx6.28\,\text{m}

נתון: R=2 ΩR=2\,\Omega, d=2 mmd=2\,\text{mm}, ρ=1 Ω⋅mm2m\rho=1\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}.

מבוקש: אורך התיל ll.

1. שטח החתך של התיל:

A=πd24=π⋅224=π≈3.1416 mm2A=\frac{\pi d^2}{4}=\frac{\pi\cdot2^2}{4}=\pi\approx3.1416\,\text{mm}^2

2. מ-R=ρlAR=\rho\frac{l}{A} מבודדים את האורך:

l=R⋅Aρ=2⋅3.14161≈6.283 ml=\frac{R\cdot A}{\rho}=\frac{2\cdot3.1416}{1}\approx6.283\,\text{m}

תשובה: א. l≈6.28 ml\approx6.28\,\text{m}

שאלה 5 · מעגל תמורה של תבנין והספק בעומס

נתון באיור לשאלה 5 מעגל תמורה, הכולל את המתח UThU_{Th}, ההתנגדות RThR_{Th} ונגד העומס RLR_L.

מה אפשר להסיק ממעגל התמורה?

א. שההספק על העומס הוא מרבי.

ב. שההספק על העומס הוא מזערי.

ג. שאי אפשר לדעת מהו ההספק על העומס.

ד. שאפשר לחשב את ההספק על העומס.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ד. אפשר לחשב את ההספק על העומס: PL≈50.34 WP_L\approx50.34\,\text{W}

נתון: UTh=22 VU_{Th}=22\,\text{V}, RTh=2.4 ΩR_{Th}=2.4\,\Omega, RL=2.6 ΩR_L=2.6\,\Omega.

1. הספק מרבי מועבר לעומס רק כאשר RL=RThR_L=R_{Th}. כאן RL=2.6 Ω≠RTh=2.4 ΩR_L=2.6\,\Omega\neq R_{Th}=2.4\,\Omega, ולכן ההספק אינו מרבי (טענה א שגויה). גם אין "הספק מזערי" במצב זה: ההספק המזערי (אפס) מתקבל רק בקצר או בנתק (טענה ב שגויה).

2. כל הנתונים ידועים, ולכן אפשר לחשב את ההספק (טענה ג שגויה). הזרם במעגל הטורי:

I=UThRTh+RL=222.4+2.6=4.4 AI=\frac{U_{Th}}{R_{Th}+R_L}=\frac{22}{2.4+2.6}=4.4\,\text{A}

3. ההספק בעומס:

PL=I2⋅RL=4.42⋅2.6≈50.34 WP_L=I^2\cdot R_L=4.4^2\cdot2.6\approx50.34\,\text{W}

(לשם השוואה, ההספק המרבי האפשרי, כאשר RL=2.4 ΩR_L=2.4\,\Omega: Pmax=UTh24RTh=2224⋅2.4≈50.42 WP_{max}=\frac{U_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{22^2}{4\cdot2.4}\approx50.42\,\text{W}, קרוב אבל לא שווה.)

תשובה: ד. אפשר לחשב את ההספק על העומס (PL≈50.34 WP_L\approx50.34\,\text{W}).

שאלה 6 · ערך יעיל והספק של אות משולש

אות המתח המתואר באיור לשאלה 6, מחובר כמקור מתח חילופין לנגד חשמלי Rant=50 ΩR_{ant}=50\,\Omega. מה נכון לגבי מצב זה?

א. הספק ממוצע המתפתח על הנגד הוא Pav=0 WP_{av}=0\,\text{W}, כי האות סימטרי סביב האפס והמתח הממוצע הוא Pav=0 VP_{av}=0\,\text{V}.

ב. הספק ממוצע המתפתח על הנגד הוא Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW}, כי המתח האפקטיבי הוא URMS=32 [V]U_{RMS}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,[V].

ג. השטח מתחת לגרף המתח בחצי המחזור החיובי מתאר את המתח הממוצע ושווה לאפס.

ד. השטח מתחת לגרף המתח במחזור אחד מתאר את המתח הממוצע ושווה ל- Uav=32 [V]U_{av}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,[V].

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. URMS=32≈0.866 VU_{RMS}=\frac{\sqrt3}{2}\approx0.866\,\text{V}, Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW}

נתון: אות משולש סימטרי סביב האפס, ערך שיא Um=1.5 VU_m=1.5\,\text{V} (מחזור T=0.1 sT=0.1\,\text{s}), המחובר לנגד R=50 ΩR=50\,\Omega.

1. המתח הממוצע של האות במחזור שלם הוא אפס (השטחים החיובי והשלילי שווים), אבל ההספק בנגד תלוי בריבוע המתח, כלומר בערך היעיל, ולא בממוצע. לכן טענה א שגויה. גם ג ו-ד שגויות: השטח בחצי המחזור החיובי חיובי ואינו אפס, והממוצע במחזור שלם הוא אפס ולא 32 V\frac{\sqrt3}{2}\,\text{V}.

2. הערך היעיל של אות משולש סימטרי (לפי הנוסחאון):

URMS=Um3=1.53=32≈0.866 VU_{RMS}=\frac{U_m}{\sqrt3}=\frac{1.5}{\sqrt3}=\frac{\sqrt3}{2}\approx0.866\,\text{V}

3. ההספק הממוצע בנגד:

Pav=URMS2R=0.7550=0.015 W=15 mWP_{av}=\frac{U_{RMS}^2}{R}=\frac{0.75}{50}=0.015\,\text{W}=15\,\text{mW}

תשובה: ב. Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW}, כי URMS=32 VU_{RMS}=\frac{\sqrt3}{2}\,\text{V}.

שאלה 7 · זרם במעגל RL טורי מדיאגרמת עכבות

למעגל חשמלי המורכב מנגד וסליל המחוברים בטור מסופק מתח של 20∠45∘ V20\angle45^\circ\,V.

דיאגרמת העכבות נתונה באיור לשאלה 7:

מהו הזרם במעגל?

א. Ieff=0.25∠6.488∘ AI_{eff}=0.25\angle6.488^\circ\,A

ב. Ieff=802.985∠51.488∘ AI_{eff}=802.985\angle51.488^\circ\,A

ג. Ieff=0.025∠−6.488∘ AI_{eff}=0.025\angle-6.488^\circ\,A

ד. Ieff=0.025∠96.488∘ AI_{eff}=0.025\angle96.488^\circ\,A

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ג. Ieff≈0.025∠−6.488∘ AI_{eff}\approx0.025\angle-6.488^\circ\,\text{A}

נתון: Uˉ=20∠45∘ V\bar U=20\angle45^\circ\,\text{V}, R=500 ΩR=500\,\Omega, XL=628.319 ΩX_L=628.319\,\Omega.

מבוקש: פאזור הזרם.

1. העכבה הטורית בצורה קרטזית, והמרה לקוטבית:

Zˉ=R+jXL=500+j628.319 Ω\bar Z=R+jX_L=500+j628.319\,\Omega

∣Z∣=5002+628.3192≈802.985 Ω|Z|=\sqrt{500^2+628.319^2}\approx802.985\,\Omega, φ=arctan⁡628.319500≈51.488∘\varphi=\arctan\frac{628.319}{500}\approx51.488^\circ

Zˉ≈802.985∠51.488∘ Ω\bar Z\approx802.985\angle51.488^\circ\,\Omega

2. לפי חוק אוהם בפאזורים מחלקים מודולים ומחסירים זוויות:

Iˉ=UˉZˉ=20∠45∘802.985∠51.488∘≈0.0249∠−6.488∘ A\bar I=\frac{\bar U}{\bar Z}=\frac{20\angle45^\circ}{802.985\angle51.488^\circ}\approx0.0249\angle-6.488^\circ\,\text{A}

הזרם מפגר אחרי המתח ב-51.488∘51.488^\circ, כמצופה במעגל השראותי.

תשובה: ג. Ieff≈0.025∠−6.488∘ AI_{eff}\approx0.025\angle-6.488^\circ\,\text{A}

שאלה 8 · עכבה שקולה של מעגל זרם חילופין

נתון באיור לשאלה 8 מעגל המחובר למקור מתח חילופין. מהי עכבת המעגל?

עכבת המעגל היא:

א. ZT=20.099∠5.71∘ ΩZ_T=20.099\angle5.71^\circ\,\Omega

ב. ZT=21.4∠19.8∘ ΩZ_T=21.4\angle19.8^\circ\,\Omega

ג. ZT=7.8∠−38∘ ΩZ_T=7.8\angle-38^\circ\,\Omega

ד. ZT=72∠−28.2∘ ΩZ_T=72\angle-28.2^\circ\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

לפי הנתונים: ZT=30+j2≈30.07∠3.81∘ ΩZ_T=30+j2\approx30.07\angle3.81^\circ\,\Omega (אף תשובה אינה מתאימה; תשובה א מתקבלת אם R1=8 ΩR_1=8\,\Omega)

נתון: R1=18 ΩR_1=18\,\Omega, XC1=−j2 ΩX_{C1}=-j2\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega במקביל ל-XL=j20 ΩX_L=j20\,\Omega, וענף R3=20 ΩR_3=20\,\Omega בטור עם XC3=−j20 ΩX_{C3}=-j20\,\Omega.

מבוקש: העכבה שרואה המקור.

סימון על הסרטוט.

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה קווים כאלה.

•הקו העליון מתחיל מימין לקבל XC1X_{C1} וממשיך אל הקצה העליון של R2R_2, של XLX_L ושל R3R_3. הקו התחתון מגיע אל ההדק התחתון של המקור ואל הקצה התחתון של R2R_2, של XLX_L ושל XC3X_{C3}.

•הקטע שבין R1R_1 ל-XC1X_{C1} והקטע שבין R3R_3 ל-XC3X_{C3} מחברים כל אחד שני רכיבים בלבד, ולכן כל זוג כזה מחובר בטור.

בחירת השיטה. הצבעים מראים מבנה טורי-מקבילי: R2R_2 ו-XLX_L מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר במקביל, וגם הענף R3+XC3R_3+X_{C3} מחובר בין אותם שני קווים. R1R_1 ו-XC1X_{C1} מחברים את המקור אל הקו העליון, ולכן הם בטור עם כל הצירוף. מספיק לחבר עכבות בטור ובמקביל, בלי מערכת משוואות.

1. R2R_2 במקביל ל-XLX_L:

Za=R2⋅jXLR2+jXL=20⋅j2020+j20=j40020+j20=10+j10 ΩZ_a=\frac{R_2\cdot jX_L}{R_2+jX_L}=\frac{20\cdot j20}{20+j20}=\frac{j400}{20+j20}=10+j10\,\Omega

2. הענף הימני:

Zb=R3−jXC3=20−j20 ΩZ_b=R_3-jX_{C3}=20-j20\,\Omega

3. שני הענפים במקביל. המכפלה: (10+j10)(20−j20)=200−j200+j200+200=400(10+j10)(20-j20)=200-j200+j200+200=400, והסכום: 30−j1030-j10. לכן

Zp=Za⋅ZbZa+Zb=40030−j10=400(30+j10)302+102=12+j4 ΩZ_p=\frac{Z_a\cdot Z_b}{Z_a+Z_b}=\frac{400}{30-j10}=\frac{400(30+j10)}{30^2+10^2}=12+j4\,\Omega

4. מוסיפים את הענף הטורי:

ZT=R1−jXC1+Zp=18−j2+12+j4=30+j2 ΩZ_T=R_1-jX_{C1}+Z_p=18-j2+12+j4=30+j2\,\Omega

5. המרה לקוטבית:

∣ZT∣=302+22≈30.07 Ω|Z_T|=\sqrt{30^2+2^2}\approx30.07\,\Omega, φ=arctan⁡230≈3.81∘\varphi=\arctan\frac{2}{30}\approx3.81^\circ

הערה: הערך אינו מופיע בין התשובות. תשובה א, 20.099∠5.71∘=20+j2 Ω20.099\angle5.71^\circ=20+j2\,\Omega, מתקבלת בדיוק אם R1=8 ΩR_1=8\,\Omega (אז 8−j2+12+j4=20+j28-j2+12+j4=20+j2), כנראה שגיאת הדפסה בערך R1R_1 באיור. לפי הנתונים כפי שהם מודפסים, העכבה היא 30.07∠3.81∘ Ω30.07\angle3.81^\circ\,\Omega.

תשובה: ZT=30+j2≈30.07∠3.81∘ ΩZ_T=30+j2\approx30.07\angle3.81^\circ\,\Omega. אף אחת מהתשובות אינה מתאימה לנתונים; התשובה המיועדת היא כנראה א (מתאימה ל-R1=8 ΩR_1=8\,\Omega).

שאלה 9 · הספק מדומה מביטויי מתח וזרם

עבור מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין נמדדו הערכים הבאים:

u(t)=100⋅2sin⁡(500t+π3)(V)u(t)=100\cdot\sqrt{2}\sin\left(500t+\frac{\pi}{3}\right)(V)

i(t)=4⋅2sin⁡(500t+30∘)(A)i(t)=4\cdot\sqrt{2}\sin\left(500t+30^\circ\right)(A)

מהו ההספק המדומה של המעגל?

א. S=(346.416+j30) VAS=(346.416+j30)\,VA

ב. S=400∠30∘ VAS=400\angle30^\circ\,VA

ג. S=400∠200∘ VAS=400\angle200^\circ\,VA

ד. S=(400+j30) VAS=(400+j30)\,VA

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. S=400∠30∘ VAS=400\angle30^\circ\,\text{VA}

נתון: ערכי שיא 1002 V100\sqrt2\,\text{V} ו-42 A4\sqrt2\,\text{A}, זווית המתח π3=60∘\frac{\pi}{3}=60^\circ, זווית הזרם 30∘30^\circ.

מבוקש: ההספק המדומה (המרוכב) Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar S=\bar U\cdot\bar I^*.

1. פאזורים בערכים יעילים (ערך השיא חלקי 2\sqrt2):

Uˉ=100∠60∘ V\bar U=100\angle60^\circ\,\text{V}, Iˉ=4∠30∘ A\bar I=4\angle30^\circ\,\text{A}

2. ההספק המרוכב (צמוד הזרם הופך את סימן הזווית):

Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗=100∠60∘⋅4∠−30∘=400∠30∘ VA\bar S=\bar U\cdot\bar I^*=100\angle60^\circ\cdot4\angle-30^\circ=400\angle30^\circ\,\text{VA}

3. בצורה קרטזית:

Sˉ=400cos⁡30∘+j400sin⁡30∘≈346.41+j200 VA\bar S=400\cos30^\circ+j400\sin30^\circ\approx346.41+j200\,\text{VA}

כלומר P≈346.41 WP\approx346.41\,\text{W}, Q=200 VARQ=200\,\text{VAR}, ∣S∣=400 VA|S|=400\,\text{VA}. תשובה א שגויה (החלק המדומה הוא 200200 ולא 3030).

תשובה: ב. S=400∠30∘ VAS=400\angle30^\circ\,\text{VA}

שאלה 10 · זרם קו בעומס משולש סימטרי

באיור לשאלה 10 מופיע עומס תלת מופעי אומי סימטרי המחובר לרשת תלת מופעית בעלת מתח שלוב: UL=400 VU_L=400\,V.

מהו הזרם בכל אחד מקווי ההזנה?

א. IL=16.46 AI_L=16.46\,A

ב. IL=18.46 AI_L=18.46\,A

ג. IL=10.64 AI_L=10.64\,A

ד. IL=13.86 AI_L=13.86\,A

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ד. IL≈13.86 AI_L\approx13.86\,\text{A}

נתון: עומס סימטרי בחיבור משולש, Z=50 ΩZ=50\,\Omega (אומי) בכל מופע, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקו.

1. בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן המתח על כל מופע הוא המתח השלוב: Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}.

2. זרם המופע:

Iph=UphZ=40050=8 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{Z}=\frac{400}{50}=8\,\text{A}

3. בחיבור משולש סימטרי זרם הקו גדול פי 3\sqrt3 מזרם המופע:

IL=3⋅Iph=3⋅8≈13.86 AI_L=\sqrt3\cdot I_{ph}=\sqrt3\cdot8\approx13.86\,\text{A}

תשובה: ד. IL≈13.86 AI_L\approx13.86\,\text{A}

שאלה 11 · מודל שתי דיודות ומצבי טרנזיסטור

אפשר לאפיין טרנזיסטור ביפולרי מסוג NPN כשתי דיודות המחוברות בצורה הבאה:

מהו המשפט הנכון לגבי מצבי הפעולה של הטרנזיסטור?

א. במצב קטעון מתקיים VBE−VBE,on<0V_{BE}-V_{BE,on}<0 ושתי הדיודות נמצאות בממתח קדמי.

ב. במצב הפעיל מתקיים VBE−VBE,on<0V_{BE}-V_{BE,on}<0 ורק הדיודה בין הבסיס לאמיטר נמצאת בממתח קדמי.

ג. במצב הפעיל מתקיים VBE−VBE,on>0V_{BE}-V_{BE,on}>0 ורק הדיודה בין הבסיס לקולקטור נמצאת בממתח קדמי.

ד. במצב רוויה מתקיים VBE−VBE,on>0V_{BE}-V_{BE,on}>0 ושתי הדיודות נמצאות במתח קדמי.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ד. ברוויה VBE>VBE,onV_{BE}>V_{BE,on} ושתי הצמתים בממתח קדמי.

במודל, דיודה אחת בין הבסיס לאמיטר (צומת B-E) ודיודה שנייה בין הבסיס לקולקטור (צומת B-C), בשתיהן האנודה בבסיס (טרנזיסטור NPN). נבדוק כל מצב פעולה:

1. קטעון: VBE<VBE,onV_{BE}<V_{BE,on}, כלומר VBE−VBE,on<0V_{BE}-V_{BE,on}<0, ושתי הדיודות בממתח אחורי (לא זורם זרם). טענה א שגויה, כי היא אומרת ששתיהן בממתח קדמי.

2. פעיל: צומת B-E בממתח קדמי, ולכן VBE−VBE,on>0V_{BE}-V_{BE,on}>0 (בפועל VBE=VBE,onV_{BE}=V_{BE,on}), וצומת B-C בממתח אחורי. טענה ב שגויה (סימן האי-שוויון הפוך), וטענה ג שגויה (הדיודה המוליכה במצב הפעיל היא B-E ולא B-C).

3. רוויה: גם צומת B-E וגם צומת B-C בממתח קדמי, ו-VBE−VBE,on>0V_{BE}-V_{BE,on}>0. זו בדיוק טענה ד.

תשובה: ד. במצב רוויה מתקיים VBE−VBE,on>0V_{BE}-V_{BE,on}>0 ושתי הדיודות בממתח קדמי.

שאלה 12 · הגבר של מגבר מהפך

המעגל שבאיור 12 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו הגבר המתח?

א. AV=−5A_V=-5

ב. AV=−15A_V=-15

ג. AV=18A_V=18

ד. AV=15A_V=15

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

א. AV=−5A_V=-5

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega בכניסה המהפכת, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega במשוב, הכניסה הלא-מהפכת מוארקת, Vin=3 VV_{in}=3\,\text{V}.

מבוקש: הגבר המתח.

1. זהו מגבר מהפך. במגבר שרת אידיאלי (קצר מדומה) V−=V+=0V^-=V^+=0, ואין זרם לכניסות. לכן הזרם דרך R1R_1 ממשיך כולו דרך R2R_2:

Vin−0R1=0−VoutR2\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{0-V_{out}}{R_2}

2. מכאן ההגבר:

AV=VoutVin=−R2R1=−51=−5A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{R_2}{R_1}=-\frac{5}{1}=-5

(עבור Vin=3 VV_{in}=3\,\text{V} מתקבל Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}; זה מתח המוצא, לא ההגבר. נגד העומס RLR_L אינו משפיע על ההגבר כי מוצא מגבר אידיאלי הוא מקור מתח.)

תשובה: א. AV=−5A_V=-5

שאלה 13 · מגבר שרת ללא משוב כמשווה

המעגל שבאיור 13 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout?

א. Vout=5 VVout=5\,V

ב. Vout=4 VVout=4\,V

ג. Vout=10 VVout=10\,V

ד. Vout=−10 VVout=-10\,V

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=−10 VV_{out}=-10\,\text{V}

נתון: V+=4 VV^+=4\,\text{V}, V−=5 VV^-=5\,\text{V}, מתחי הזנה ±10 V\pm10\,\text{V}, אין משוב.

1. בלי משוב המגבר פועל כמשווה. במגבר אידיאלי ההגבר בחוג פתוח אינסופי:

Vout=AOL⋅(V+−V−)=AOL⋅(4−5)V_{out}=A_{OL}\cdot(V^+-V^-)=A_{OL}\cdot(4-5), וזה שואף ל-−∞-\infty.

2. מתח המוצא מוגבל על ידי מתחי ההזנה, ולכן המגבר נכנס לרוויה שלילית:

V+<V− ⇒ Vout=−VCC=−10 VV^+<V^-\ \Rightarrow\ V_{out}=-V_{CC}=-10\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=−10 VV_{out}=-10\,\text{V}

שאלה 14 · מיאון של טבעת עם מרווח אוויר

באיור לשאלה 14 מתואר המבנה של ליבת אלקטרומגנט. החומר הפרומגנטי ממנו עשוי המעגל המגנטי μr=3000\mu_r=3000. הרדיוס הממוצע של הטבעת r=45 mmr=45\,mm.

מהו המיאון (ההתנגדות המגנטית) של המעגל?

א. RmT=2.67⋅106 1HR_{m_T}=2.67\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ב. RmT=5.09⋅106 1HR_{m_T}=5.09\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ג. RmT=4.24⋅106 1HR_{m_T}=4.24\cdot10^6\,\frac{1}{H}

ד. RmT=1.06⋅106 1HR_{m_T}=1.06\cdot10^6\,\frac{1}{H}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

RmT≈5.30⋅106 1HR_{m_T}\approx5.30\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}; התשובה הקרובה היא ב (5.09⋅1065.09\cdot10^6)

נתון: μr=3000\mu_r=3000, r=45 mmr=45\,\text{mm}, קוטר החתך d=20 mmd=20\,\text{mm}, מרווח אוויר l0=2 mml_0=2\,\text{mm}, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון הכולל. הברזל ומרווח האוויר נמצאים בטור במסלול השטף, ולכן המיאונים מתחברים.

1. שטח החתך (עגול):

A=πd24=π⋅0.0224≈3.1416⋅10−4 m2A=\frac{\pi d^2}{4}=\frac{\pi\cdot0.02^2}{4}\approx3.1416\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

2. אורך המסלול הממוצע בברזל (היקף הטבעת פחות המרווח):

lFe=2πr−l0=2π⋅0.045−0.002≈0.2807 ml_{Fe}=2\pi r-l_0=2\pi\cdot0.045-0.002\approx0.2807\,\text{m}

3. מיאון הברזל:

RFe=lFeμ0μrA=0.28074π⋅10−7⋅3000⋅3.1416⋅10−4≈0.237⋅106 1HR_{Fe}=\frac{l_{Fe}}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.2807}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3000\cdot3.1416\cdot10^{-4}}\approx0.237\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

4. מיאון מרווח האוויר (μr=1\mu_r=1):

R0=l0μ0A=0.0024π⋅10−7⋅3.1416⋅10−4≈5.066⋅106 1HR_0=\frac{l_0}{\mu_0A}=\frac{0.002}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3.1416\cdot10^{-4}}\approx5.066\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

5. המיאון הכולל:

RmT=RFe+R0≈0.237⋅106+5.066⋅106≈5.30⋅106 1HR_{m_T}=R_{Fe}+R_0\approx0.237\cdot10^6+5.066\cdot10^6\approx5.30\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

הערה: מרווח האוויר של 2 mm2\,\text{mm} קובע כמעט את כל המיאון. הערך המדויק אינו מופיע בין התשובות; הקרוב ביותר הוא ב (5.09⋅1065.09\cdot10^6), שמתקבל אם מיאון הברזל קטן פי 10 (למשל אם מציבים בטעות r=4.5 mmr=4.5\,\text{mm}). לכן בוחרים ב, בציון שהערך המחושב הוא 5.30⋅106 1H5.30\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}.

תשובה: RmT≈5.30⋅106 1HR_{m_T}\approx5.30\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}; התשובה הקרובה היא ב.

שאלה 15 · מיאון של מעגל מגנטי ריבועי

באיור א' לשאלה 15 נתון מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, העשוי מחומר פרומגנטי שהחדירות היחסית שלו μr=1500\mu_r=1500.

באיור ב' לשאלה 15 מתואר שטח חתך ריבועי של המעגל המגנטי.

מהו המיאון (ההתנגדות המגנטית) של המעגל?

א. Rm=183.265⋅103 1HR_m=183.265\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ב. Rm=614.287⋅103 1HR_m=614.287\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ג. Rm=424.413⋅103 1HR_m=424.413\cdot10^3\,\frac{1}{H}

ד. Rm=823.613⋅103 1HR_m=823.613\cdot10^3\,\frac{1}{H}

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. Rm≈424.413⋅103 1HR_m\approx424.413\cdot10^3\,\frac{1}{\text{H}}

נתון: מידה חיצונית 15 cm15\,\text{cm}, פתח פנימי 10 cm10\,\text{cm}, רוחב הזרוע 2.5 cm2.5\,\text{cm}, חתך ריבועי 2.5×2.5 cm2.5\times2.5\,\text{cm}, μr=1500\mu_r=1500.

מבוקש: המיאון של המעגל.

1. אורך המסלול הממוצע עובר במרכז הזרועות. צלע הריבוע הממוצע היא המידה החיצונית פחות רוחב זרוע אחת (חצי רוחב מכל צד):

a=15−2.5=12.5 cma=15-2.5=12.5\,\text{cm} (או 10+2.5=12.5 cm10+2.5=12.5\,\text{cm})

l=4a=4⋅12.5=50 cm=0.5 ml=4a=4\cdot12.5=50\,\text{cm}=0.5\,\text{m}

2. שטח החתך:

A=0.025⋅0.025=6.25⋅10−4 m2A=0.025\cdot0.025=6.25\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

3. המיאון:

Rm=lμ0μrA=0.54π⋅10−7⋅1500⋅6.25⋅10−4≈424.413⋅103 1HR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1500\cdot6.25\cdot10^{-4}}\approx424.413\cdot10^3\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: ג. Rm≈424.413⋅103 1HR_m\approx424.413\cdot10^3\,\frac{1}{\text{H}}

שאלה 16 · גשר עם שני מקורות: זרמים ומאזן הספקים

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

(10 נקודות)
ב.

ערכו מאזן הספקים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1≈1.027 AI_{R1}\approx1.027\,\text{A}, IR2≈0.649 AI_{R2}\approx0.649\,\text{A}, IR3≈0.216 AI_{R3}\approx0.216\,\text{A}, IR4≈0.595 AI_{R4}\approx0.595\,\text{A}, IR5≈0.378 AI_{R5}\approx0.378\,\text{A}

נתון: R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, R4=6 ΩR_4=6\,\Omega, R5=1 ΩR_5=1\,\Omega, E1=4 VE_1=4\,\text{V}, E2=2 VE_2=2\,\text{V}.

מבוקש: הזרם בכל נגד.

סימונים: נקרא לצמתים TT (עליון), LL (שמאלי), DD (ימני), BB (תחתון).

R1R_1 בין TT ל-LL, R2R_2 בין TT ל-DD, R3R_3 בין LL ל-BB, R4R_4 בין DD ל-BB, והענף האמצעי (E2E_2 בטור עם R5R_5) בין TT ל-BB.

לפי סמלי המקורות (הלוח הארוך הוא ההדק החיובי): ההדק החיובי של E1E_1 מחובר ל-LL וההדק השלילי ל-DD; ההדק השלילי של E2E_2 פונה ל-TT וההדק החיובי פונה ל-R5R_5 ו-BB.

סימון על הסרטוט.

•הצומת DD נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו הימני, כולל התיל שיורד ממנו אל ההדק השלילי של E1E_1, הוא DD.

•המקור E1E_1 מחבר את LL ישירות ל-DD, ולכן הקו השמאלי ידוע: VL=E1=4 VV_L=E_1=4\,\text{V}.

•הנעלמים הם VTV_T ו-VBV_B. הקטע הקצר שבין E2E_2 ל-R5R_5 אינו צומת (אין בו פיצול זרם), והפוטנציאל שלו הוא VT+E2V_T+E_2.

•הזרמים מסומנים בחיצים: I1I_1 מ-LL אל TT, I2I_2 מ-TT אל DD, I3I_3 מ-LL אל BB, I4I_4 מ-BB אל DD, ו-I5I_5 בענף האמצעי מ-TT אל BB (נכנס ל-E2E_2 בהדק השלילי).

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים לפי הסרטוט:

•זרמי חוגים: במעגל שישה ענפים וארבעה צמתים, כלומר 6−4+1=36-4+1=3 חוגים בלתי תלויים, ואין מקור זרם. שלוש משוואות.

•מתחי צמתים: ארבעה צמתים, אחד הוא נקודת הייחוס (DD), ו-LL קבוע על ידי E1E_1. נשארים שני נעלמים, VTV_T ו-VBV_B. שתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. הזרם בענף האמצעי: מ-TT עוברים דרך E2E_2 מ-−- ל-++ (המתח עולה ב-2 V2\,\text{V}), ואז יורדים על R5R_5:

I5=VT+E2−VBR5=VT+2−VBI_5=\frac{V_T+E_2-V_B}{R_5}=V_T+2-V_B

2. חוק הזרמים בצומת TT (נכנס = יוצא): I1=I2+I5I_1=I_2+I_5

4−VT2=VT3+(VT+2−VB)\frac{4-V_T}{2}=\frac{V_T}{3}+(V_T+2-V_B)

ולאחר סידור: (12+13+1)VT−VB=2−2=0\left(\frac12+\frac13+1\right)V_T-V_B=2-2=0

3. חוק הזרמים בצומת BB: I3+I5=I4I_3+I_5=I_4

4−VB2+(VT+2−VB)=VB6\frac{4-V_B}{2}+(V_T+2-V_B)=\frac{V_B}{6}

ולאחר סידור: −VT+(12+16+1)VB=2+2=4-V_T+\left(\frac12+\frac16+1\right)V_B=2+2=4

4. פתרון שתי המשוואות: מהראשונה VB=116VTV_B=\frac{11}{6}V_T; מציבים בשנייה: −VT+53⋅116VT=4 ⇒ 3718VT=4-V_T+\frac53\cdot\frac{11}{6}V_T=4\ \Rightarrow\ \frac{37}{18}V_T=4

VT=7237≈1.946 VV_T=\frac{72}{37}\approx1.946\,\text{V}, VB=116⋅7237=13237≈3.568 VV_B=\frac{11}{6}\cdot\frac{72}{37}=\frac{132}{37}\approx3.568\,\text{V}

אלה הערכים שרשומים על הסרטוט (מעוגלים).

5. הזרמים:

I1=VL−VTR1=4−1.9462=3837≈1.027 AI_1=\frac{V_L-V_T}{R_1}=\frac{4-1.946}{2}=\frac{38}{37}\approx1.027\,\text{A} (מ-LL אל TT)

I2=VT−VDR2=1.9463=2437≈0.649 AI_2=\frac{V_T-V_D}{R_2}=\frac{1.946}{3}=\frac{24}{37}\approx0.649\,\text{A} (מ-TT אל DD)

I3=VL−VBR3=4−3.5682=837≈0.216 AI_3=\frac{V_L-V_B}{R_3}=\frac{4-3.568}{2}=\frac{8}{37}\approx0.216\,\text{A} (מ-LL אל BB)

I4=VB−VDR4=3.5686=2237≈0.595 AI_4=\frac{V_B-V_D}{R_4}=\frac{3.568}{6}=\frac{22}{37}\approx0.595\,\text{A} (מ-BB אל DD)

I5=VT+2−VB=1.946+2−3.568=1437≈0.378 AI_5=V_T+2-V_B=1.946+2-3.568=\frac{14}{37}\approx0.378\,\text{A} (מ-TT אל BB, דרך E2E_2 ו-R5R_5)

כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.

6. בדיקה: בצומת DD נכנסים I2+I4=0.649+0.595=1.243 AI_2+I_4=0.649+0.595=1.243\,\text{A}, וזה הזרם שחוזר ל-E1E_1; מצומת LL יוצאים I1+I3=1.027+0.216=1.243 AI_1+I_3=1.027+0.216=1.243\,\text{A}. מתאים.

תשובה: IR1≈1.027 AI_{R1}\approx1.027\,\text{A}, IR2≈0.649 AI_{R2}\approx0.649\,\text{A}, IR3≈0.216 AI_{R3}\approx0.216\,\text{A}, IR4≈0.595 AI_{R4}\approx0.595\,\text{A}, IR5≈0.378 AI_{R5}\approx0.378\,\text{A} (בכיוונים שסומנו).

סעיף ב

תשובה:

PE1≈4.973 WP_{E1}\approx4.973\,\text{W}, PE2≈0.757 WP_{E2}\approx0.757\,\text{W} (שניהם מספקים), ∑PR≈5.730 W\sum P_R\approx5.730\,\text{W}

משתמשים בזרמים מסעיף א. מאזן הספקים: סך ההספק שהמקורות מספקים שווה לסך ההספק בנגדים.

1. המקור E1E_1: הזרם IE1=I1+I3=4637≈1.243 AI_{E1}=I_1+I_3=\frac{46}{37}\approx1.243\,\text{A} יוצא מההדק החיובי שלו (אל LL), ולכן הוא מספק:

PE1=E1⋅IE1=4⋅1.243≈4.973 WP_{E1}=E_1\cdot I_{E1}=4\cdot1.243\approx4.973\,\text{W}

2. המקור E2E_2: הזרם I5≈0.378 AI_5\approx0.378\,\text{A} נכנס בהדק השלילי ויוצא מההדק החיובי, ולכן גם הוא מספק:

PE2=E2⋅I5=2⋅0.378≈0.757 WP_{E2}=E_2\cdot I_5=2\cdot0.378\approx0.757\,\text{W}

סך ההספק המסופק: 4.973+0.757≈5.730 W4.973+0.757\approx5.730\,\text{W}

3. ההספקים בנגדים, P=I2RP=I^2R:

PR1=1.0272⋅2≈2.110 WP_{R1}=1.027^2\cdot2\approx2.110\,\text{W}

PR2=0.6492⋅3≈1.262 WP_{R2}=0.649^2\cdot3\approx1.262\,\text{W}

PR3=0.2162⋅2≈0.093 WP_{R3}=0.216^2\cdot2\approx0.093\,\text{W}

PR4=0.5952⋅6≈2.121 WP_{R4}=0.595^2\cdot6\approx2.121\,\text{W}

PR5=0.3782⋅1≈0.143 WP_{R5}=0.378^2\cdot1\approx0.143\,\text{W}

∑PR≈2.110+1.262+0.093+2.121+0.143≈5.730 W\sum P_R\approx2.110+1.262+0.093+2.121+0.143\approx5.730\,\text{W}

4. ההספק המסופק שווה להספק הנצרך (21237≈5.730 W\frac{212}{37}\approx5.730\,\text{W}), והמאזן מתקיים.

תשובה: המקורות מספקים 4.973+0.757≈5.730 W4.973+0.757\approx5.730\,\text{W}, והנגדים צורכים 5.730 W5.730\,\text{W}; המאזן מתקיים.

שאלה 17 · זרם והספק בעומס לפי משפט תבנין

נתון באיור לשאלה 17 מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם בנגד RLR_L לפי שיטת תבנין.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק בנגד RLR_L.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

UTh=36 VU_{Th}=36\,\text{V}, RTh=6 ΩR_{Th}=6\,\Omega, IL=1.44 AI_L=1.44\,\text{A}

נתון: E1=52 VE_1=52\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=9 ΩR_2=9\,\Omega, R3=6 ΩR_3=6\,\Omega, I=2 AI=2\,\text{A}, RL=19 ΩR_L=19\,\Omega.

מבוקש: הזרם ב-RLR_L בעזרת מעגל תמורה של תבנין בין הדקי RLR_L.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים של העומס: AA הוא ההדק העליון של RLR_L (בין R1R_1 ל-R2R_2), ו-BB הוא ההדק התחתון שלו, על הקו התחתון. מוציאים את RLR_L מהמעגל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

סימון על הסרטוט (העומס הוצא, ההדקים פתוחים).

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ולכן גם ההדק BB נמצא ב-0 V0\,\text{V}. הקו השמאלי מחובר להדק החיובי של E1E_1, ולכן הוא ב-52 V52\,\text{V}.

•הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 מגיע עד ההדק AA; הפוטנציאל שלו הוא מתח תבנין, 36 V36\,\text{V} (מחושב בהמשך). הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3, שמחובר גם להדק העליון של מקור הזרם, נמצא ב-21.6 V21.6\,\text{V}.

•מקור הזרם מזרים 2 A2\,\text{A} כלפי מעלה אל הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3.

בחירת השיטה. במעגל שני מקורות בלתי תלויים, וכל אחד מהם לבדו יוצר מעגל פשוט: E1E_1 לבדו נותן חוג אחד (מחלק מתח), ומקור הזרם לבדו נותן מחלק זרם. לכן נחשב את מתח תבנין בשיטת הסופרפוזיציה, בלי מערכת משוואות. בשיטת זרמי החוגים הייתה כאן משוואה אחת (זרם החוג של מקור הזרם ידוע, 2 A2\,\text{A}), ובשיטת מתחי הצמתים שתי משוואות (הקווים של AA ושל R2R_2-R3R_3).

שלב 1: מתח תבנין. UTh=VAU_{Th}=V_A כאשר RLR_L מנותק.

1. רק E1E_1: מקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל החדש נשאר חוג אחד, ו-R1R_1 בטור עם R2+R3=15 ΩR_2+R_3=15\,\Omega:

בחוג זורם 5210+15=2.08 A\frac{52}{10+15}=2.08\,\text{A}, ומחלק המתח נותן:

VA′=E1⋅R2+R3R1+R2+R3=52⋅1525=31.2 VV_A'=E_1\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=52\cdot\frac{15}{25}=31.2\,\text{V}

(הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 נמצא ב-2.08⋅6=12.48 V2.08\cdot6=12.48\,\text{V}.)

2. רק מקור הזרם: E1E_1 מוחלף בקצר, ולכן הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר לקו התחתון וצבוע כמוהו:

הזרם II מתחלק בין R3R_3 לבין הענף R2+R1=19 ΩR_2+R_1=19\,\Omega שמוביל ל-AA. הזרם בענף R2R_2-R1R_1:

I21=I⋅R3R3+R2+R1=2⋅66+19=0.48 AI_{21}=I\cdot\frac{R_3}{R_3+R_2+R_1}=2\cdot\frac{6}{6+19}=0.48\,\text{A}

ב-R3R_3 זורם 2−0.48=1.52 A2-0.48=1.52\,\text{A} כלפי מטה. הזרם 0.48 A0.48\,\text{A} עובר דרך R2R_2 מימין לשמאל וממשיך דרך R1R_1 מ-AA אל הקו התחתון, לכן:

VA′′=I21⋅R1=0.48⋅10=4.8 VV_A''=I_{21}\cdot R_1=0.48\cdot10=4.8\,\text{V}

3. מחברים את שתי התרומות:

UTh=VA′+VA′′=31.2+4.8=36 VU_{Th}=V_A'+V_A''=31.2+4.8=36\,\text{V}

ההדק AA חיובי ביחס ל-BB. גם הפוטנציאל של הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 מתקבל כסכום, והוא הערך שבסרטוט של ההדקים הפתוחים:

12.48+9.12=21.6 V12.48+9.12=21.6\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: מקור המתח מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוסר (נתק). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: R1R_1 מחבר את הקו של AA לקו התחתון (BB). R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים בטור דרך הקו שביניהם, שאין לו עוד חיבור (הענף של מקור הזרם פתוח), וגם הם מחברים את AA לקו התחתון. לכן בין AA ל-BB רואים את R1R_1 במקביל לענף R2+R3R_2+R_3:

4. RTh=R1∥(R2+R3)=10⋅(9+6)10+15=15025=6 ΩR_{Th}=R_1\parallel(R_2+R_3)=\frac{10\cdot(9+6)}{10+15}=\frac{150}{25}=6\,\Omega

הזרם בעומס. מעגל התמורה: UTh=36 VU_{Th}=36\,\text{V} בטור עם RTh=6 ΩR_{Th}=6\,\Omega, ומחברים בחזרה את RLR_L בין AA ל-BB:

5. IL=UThRTh+RL=366+19=1.44 AI_L=\frac{U_{Th}}{R_{Th}+R_L}=\frac{36}{6+19}=1.44\,\text{A}, בכיוון מלמעלה למטה ב-RLR_L.

בדיקה בשיטת צמתים על המעגל המלא: מתקבל VA=27.36 VV_A=27.36\,\text{V}, ו-27.3619=1.44 A\frac{27.36}{19}=1.44\,\text{A}.

תשובה: UTh=36 VU_{Th}=36\,\text{V}, RTh=6 ΩR_{Th}=6\,\Omega, IL=1.44 AI_L=1.44\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

PL≈39.4 WP_L\approx39.4\,\text{W}

משתמשים בזרם מסעיף א, IL=1.44 AI_L=1.44\,\text{A}:

PL=IL2⋅RL=1.442⋅19≈39.40 WP_L=I_L^2\cdot R_L=1.44^2\cdot19\approx39.40\,\text{W}

תשובה: PL≈39.4 WP_L\approx39.4\,\text{W}

שאלה 18 · מעגל זרם חילופין: עכבה, זרמים והספקים

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי לזרם חילופין.

א.

חשבו את העכבה השקולה של המעגל.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הזרמים I1I_1, I2I_2 ו-I3I_3.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממשי, את ההספק העיוור (היגבי) ואת ההספק המדומה של המעגל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

ZˉT=4+j3=5∠36.87∘ Ω\bar Z_T=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega

נתון: XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, XL2=6 ΩX_{L2}=6\,\Omega, Uˉ=120∠0∘ V\bar U=120\angle0^\circ\,\text{V}.

מבוקש: העכבה שרואה המקור.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי מחובר להדק העליון של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו 120∠0∘ V120\angle0^\circ\,\text{V}. במעגל חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. Uˉp\bar U_p הוא הקו העליון שמימין ל-XL1X_{L1}; ממנו יורדים שני הענפים.

•שני הקטעים הקצרים שבאמצע הענפים (בין R1R_1 לקבל, ובין R2R_2 לסליל) אינם צמתים: כל אחד מחבר שני רכיבים בטור.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, הענף של R1R_1 והקבל והענף של R2R_2 והסליל מחוברים שניהם בין הקו Uˉp\bar U_p לקו התחתון, כלומר במקביל. XL1X_{L1} מחבר את הקו של המקור לקו Uˉp\bar U_p, ולכן הוא בטור עם הצירוף המקבילי. זה מבנה טורי-מקבילי, ולכן העכבה השקולה מתקבלת מחיבור עכבות בטור ובמקביל, בלי מערכת משוואות.

מבנה: XL1X_{L1} בטור עם המקור; אחריו שני ענפים במקביל: ענף 1 (R1R_1 וקבל) וענף 2 (R2R_2 וסליל).

1. עכבות הענפים:

Zˉ1=R1−jXC=3−j4=5∠−53.13∘ Ω\bar Z_1=R_1-jX_C=3-j4=5\angle-53.13^\circ\,\Omega

Zˉ2=R2+jXL2=8+j6=10∠36.87∘ Ω\bar Z_2=R_2+jX_{L2}=8+j6=10\angle36.87^\circ\,\Omega

2. הענפים במקביל:

Zˉ1⋅Zˉ2=(3−j4)(8+j6)=24+j18−j32+24=48−j14 Ω2\bar Z_1\cdot\bar Z_2=(3-j4)(8+j6)=24+j18-j32+24=48-j14\,\Omega^2

Zˉ1+Zˉ2=11+j2 Ω\bar Z_1+\bar Z_2=11+j2\,\Omega

Zˉp=48−j1411+j2=(48−j14)(11−j2)112+22=500−j250125=4−j2 Ω≈4.472∠−26.57∘ Ω\bar Z_p=\frac{48-j14}{11+j2}=\frac{(48-j14)(11-j2)}{11^2+2^2}=\frac{500-j250}{125}=4-j2\,\Omega\approx4.472\angle-26.57^\circ\,\Omega

3. מוסיפים את הסליל הטורי:

ZˉT=jXL1+Zˉp=j5+4−j2=4+j3 Ω\bar Z_T=jX_{L1}+\bar Z_p=j5+4-j2=4+j3\,\Omega

4. בצורה קוטבית: ∣ZT∣=42+32=5 Ω|Z_T|=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\Omega, φ=arctan⁡34≈36.87∘\varphi=\arctan\frac34\approx36.87^\circ

תשובה: ZˉT=4+j3=5∠36.87∘ Ω\bar Z_T=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1=24∠−36.87∘ A\bar I_1=24\angle-36.87^\circ\,\text{A}, Iˉ2≈21.47∠−10.30∘ A\bar I_2\approx21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}, Iˉ3≈10.73∠−100.30∘ A\bar I_3\approx10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}

כיווני הזרמים כמסומן באיור: I1I_1 דרך XL1X_{L1} אל הצומת העליון, I2I_2 מטה דרך R1R_1 והקבל, I3I_3 מטה דרך R2R_2 והסליל XL2X_{L2}.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונרשום עליו את הפוטנציאל של הצומת העליון שנחשב בשלב 2:

•הקו התחתון 0 V0\,\text{V}, הקו של המקור 120∠0∘ V120\angle0^\circ\,\text{V}, והקו העליון שמימין ל-XL1X_{L1} הוא Uˉp\bar U_p.

•Iˉ1\bar I_1 זורם ב-XL1X_{L1}, ועל הסליל נופל ההפרש Uˉ−Uˉp\bar U-\bar U_p. על כל אחד משני הענפים נופל אותו מתח Uˉp\bar U_p, כי שניהם מחוברים בין אותם שני קווים.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד בלבד, Uˉp\bar U_p, ובשיטת זרמי החוגים שני חוגים. אבל העכבה השקולה כבר ידועה מסעיף א, ולכן הדרך הקצרה היא חוק אוהם לזרם הכללי, ממנו המתח Uˉp\bar U_p, וממנו זרמי הענפים.

1. הזרם הכללי לפי חוק אוהם:

Iˉ1=UˉZˉT=120∠0∘5∠36.87∘=24∠−36.87∘=19.2−j14.4 A\bar I_1=\frac{\bar U}{\bar Z_T}=\frac{120\angle0^\circ}{5\angle36.87^\circ}=24\angle-36.87^\circ=19.2-j14.4\,\text{A}

2. המתח על הענפים המקבילים:

Uˉp=Iˉ1⋅Zˉp=24∠−36.87∘⋅4.472∠−26.57∘≈107.33∠−63.43∘ V\bar U_p=\bar I_1\cdot\bar Z_p=24\angle-36.87^\circ\cdot4.472\angle-26.57^\circ\approx107.33\angle-63.43^\circ\,\text{V}

3. הזרמים בענפים:

Iˉ2=UˉpZˉ1=107.33∠−63.43∘5∠−53.13∘≈21.47∠−10.30∘ A\bar I_2=\frac{\bar U_p}{\bar Z_1}=\frac{107.33\angle-63.43^\circ}{5\angle-53.13^\circ}\approx21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}

Iˉ3=UˉpZˉ2=107.33∠−63.43∘10∠36.87∘≈10.73∠−100.30∘ A\bar I_3=\frac{\bar U_p}{\bar Z_2}=\frac{107.33\angle-63.43^\circ}{10\angle36.87^\circ}\approx10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}

4. בדיקה לפי חוק הזרמים: Iˉ2+Iˉ3≈(21.12−j3.84)+(−1.92−j10.56)=19.2−j14.4=Iˉ1\bar I_2+\bar I_3\approx(21.12-j3.84)+(-1.92-j10.56)=19.2-j14.4=\bar I_1. מתאים.

תשובה: Iˉ1=24∠−36.87∘ A\bar I_1=24\angle-36.87^\circ\,\text{A}, Iˉ2≈21.47∠−10.30∘ A\bar I_2\approx21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}, Iˉ3≈10.73∠−100.30∘ A\bar I_3\approx10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

P=2304 WP=2304\,\text{W}, Q=1728 VARQ=1728\,\text{VAR} (השראותי), S=2880 VAS=2880\,\text{VA}

1. ההספק המרוכב:

Sˉ=Uˉ⋅Iˉ1∗=120∠0∘⋅24∠36.87∘=2880∠36.87∘=2304+j1728 VA\bar S=\bar U\cdot\bar I_1^*=120\angle0^\circ\cdot24\angle36.87^\circ=2880\angle36.87^\circ=2304+j1728\,\text{VA}

2. מכאן:

ההספק הממשי P=Scos⁡φ=2880⋅0.8=2304 WP=S\cos\varphi=2880\cdot0.8=2304\,\text{W}

ההספק העיוור Q=Ssin⁡φ=2880⋅0.6=1728 VARQ=S\sin\varphi=2880\cdot0.6=1728\,\text{VAR} (חיובי, כלומר אופי השראותי)

ההספק המדומה S=U⋅I1=120⋅24=2880 VAS=U\cdot I_1=120\cdot24=2880\,\text{VA}

3. בדיקה לפי הרכיבים: P=I22R1+I32R2=21.472⋅3+10.732⋅8≈1382.4+921.6=2304 WP=I_2^2R_1+I_3^2R_2=21.47^2\cdot3+10.73^2\cdot8\approx1382.4+921.6=2304\,\text{W}, ו-Q=I12XL1−I22XC+I32XL2=242⋅5−21.472⋅4+10.732⋅6≈2880−1843.2+691.2=1728 VARQ=I_1^2X_{L1}-I_2^2X_C+I_3^2X_{L2}=24^2\cdot5-21.47^2\cdot4+10.73^2\cdot6\approx2880-1843.2+691.2=1728\,\text{VAR}.

תשובה: P=2304 WP=2304\,\text{W}, Q=1728 VARQ=1728\,\text{VAR}, S=2880 VAS=2880\,\text{VA}

שאלה 19 · טרנזיסטור עם מקור זרם בבסיס: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 19 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

β=hfe=100\beta=hfe=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,V

hie=2.5 kΩhie=2.5\,k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הגבר המתח.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

IB=15 μAI_B=15\,\mu\text{A}, IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}, VCE≈13.29 VV_{CE}\approx13.29\,\text{V}

נתון: VCC=16 VV_{CC}=16\,\text{V}, I=15 μAI=15\,\mu\text{A} (מקור זרם מ-VCCV_{CC} אל הבסיס), RC=1.2 kΩR_C=1.2\,\text{k}\Omega, RE=0.6 kΩR_E=0.6\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICI_C, VCEV_{CE}).

בניתוח DC הקבלים הם נתק, ולכן מקור האות והעומס מנותקים. כיווני זרמים: IBI_B נכנס לבסיס, ICI_C נכנס לקולקטור מ-RCR_C, IEI_E יוצא מהאמיטר דרך RER_E להארקה.

1. כל זרם מקור הזרם נכנס לבסיס (אין לו מסלול אחר בזרם ישר):

IB=I=15 μAI_B=I=15\,\mu\text{A}

2. בהנחת מצב פעיל:

IC=βIB=100⋅15 μA=1.5 mAI_C=\beta I_B=100\cdot15\,\mu\text{A}=1.5\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅15 μA=1.515 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot15\,\mu\text{A}=1.515\,\text{mA}

3. מתחי הצמתים:

VE=IE⋅RE=1.515⋅0.6=0.909 VV_E=I_E\cdot R_E=1.515\cdot0.6=0.909\,\text{V}

VB=VE+VBE=0.909+0.7=1.609 VV_B=V_E+V_{BE}=0.909+0.7=1.609\,\text{V}

VC=VCC−IC⋅RC=16−1.5⋅1.2=14.2 VV_C=V_{CC}-I_C\cdot R_C=16-1.5\cdot1.2=14.2\,\text{V}

4. VCE=VC−VE=14.2−0.909≈13.29 VV_{CE}=V_C-V_E=14.2-0.909\approx13.29\,\text{V}

מאחר ש-VCE>VCE,satV_{CE}>V_{CE,sat} (וצומת B-C בממתח אחורי, VC>VBV_C>V_B), ההנחה שהטרנזיסטור במצב פעיל נכונה.

תשובה: נקודת העבודה: IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}, VCE≈13.29 VV_{CE}\approx13.29\,\text{V} (IB=15 μAI_B=15\,\mu\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

AV=−36A_V=-36

בניתוח AC הקבלים C1C_1, C2C_2, CEC_E הם קצר. CEC_E מקצר את RER_E, ולכן האמיטר מוארק לאות. מקור הזרם האידיאלי הוא נתק לאות, כך שמקור האות מחובר ישירות לבסיס: vbe=VSv_{be}=V_S. במוצא, RCR_C ו-RLR_L במקביל (דרך C2C_2 ו-VCCV_{CC} המוארק לאות). זהו מגבר אמיטר משותף.

1. העומס האפקטיבי בקולקטור:

RC∥RL=1.2⋅3.61.2+3.6=0.9 kΩR_C\parallel R_L=\frac{1.2\cdot3.6}{1.2+3.6}=0.9\,\text{k}\Omega

2. במודל hh: ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}, Vout=−hfeib⋅(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}i_b\cdot(R_C\parallel R_L). לכן:

AV=VoutVS=−hfe⋅(RC∥RL)hie=−100⋅0.92.5=−36A_V=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{h_{fe}\cdot(R_C\parallel R_L)}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot0.9}{2.5}=-36

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^\circ.

תשובה: AV=−36A_V=-36

שאלה 20 · טרנזיסטור בממתח בסיס: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 20 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

β=hfe=150\beta=hfe=150

VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,V

hie=2 kΩhie=2\,k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הגבר המתח.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB≈84.3 μAI_B\approx84.3\,\mu\text{A}, IC≈12.64 mAI_C\approx12.64\,\text{mA}, VCE≈7.34 VV_{CE}\approx7.34\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega, RC=0.8 kΩR_C=0.8\,\text{k}\Omega, RE=0.2 kΩR_E=0.2\,\text{k}\Omega, β=150\beta=150, VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICI_C, VCEV_{CE}).

בניתוח DC הקבלים הם נתק. כיווני זרמים: IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B אל הבסיס, ICI_C מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולקטור, IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B מהאמיטר דרך RER_E להארקה.

1. חוק המתחים בלולאת הבסיס-אמיטר (VCC→RB→V_{CC}\to R_B\to בסיס-אמיטר →RE→\to R_E\to הארקה):

VCC=IBRB+VBE+(β+1)IBREV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

2. מבודדים את IBI_B:

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=20−0.6200+151⋅0.2 VkΩ=19.4230.2≈0.08427 mA=84.27 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{20-0.6}{200+151\cdot0.2}\,\frac{\text{V}}{\text{k}\Omega}=\frac{19.4}{230.2}\approx0.08427\,\text{mA}=84.27\,\mu\text{A}

3. IC=βIB=150⋅0.08427≈12.64 mAI_C=\beta I_B=150\cdot0.08427\approx12.64\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=151⋅0.08427≈12.73 mAI_E=(\beta+1)I_B=151\cdot0.08427\approx12.73\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת הקולקטור-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC−IERE=20−12.64⋅0.8−12.73⋅0.2≈20−10.11−2.55≈7.34 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=20-12.64\cdot0.8-12.73\cdot0.2\approx20-10.11-2.55\approx7.34\,\text{V}

VCE>VCE,satV_{CE}>V_{CE,sat}, ולכן הטרנזיסטור אכן במצב פעיל.

תשובה: IC≈12.64 mAI_C\approx12.64\,\text{mA}, VCE≈7.34 VV_{CE}\approx7.34\,\text{V} (IB≈84.3 μAI_B\approx84.3\,\mu\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

AV=−60A_V=-60

בניתוח AC הקבלים C1C_1 ו-CEC_E הם קצר, ו-VCCV_{CC} מוארק לאות. CEC_E מקצר את RER_E, ולכן האמיטר מוארק: מגבר אמיטר משותף. מקור האות מחובר ישירות לבסיס (vbe=VSv_{be}=V_S), ו-RBR_B מחובר במקביל למקור ולכן אינו משפיע על Vout/VSV_{out}/V_S. במוצא אין עומס חיצוני, והעומס בקולקטור הוא RCR_C בלבד.

1. ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}, Vout=−hfe ib RCV_{out}=-h_{fe}\,i_b\,R_C

2. ההגבר:

AV=VoutVS=−hfe⋅RChie=−150⋅0.82=−60A_V=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{h_{fe}\cdot R_C}{h_{ie}}=-\frac{150\cdot0.8}{2}=-60

הסימן השלילי מציין היפוך מופע.

תשובה: AV=−60A_V=-60

שאלה 21 · מגבר שרת מחסר: מתח מוצא וזרם בכניסה

המעגל שבאיור לשאלה 21 כולל מגבר שרת אידיאלי.

א.

חשבו את המתח בכניסת ה- (+)(+) של מגבר השרת.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא VoutVout.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם בנגד R1R_1.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

V+=2.5 VV^+=2.5\,\text{V}

נתון: V2=4 VV_2=4\,\text{V}, R3=3 kΩR_3=3\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega.

במגבר אידיאלי לא זורם זרם לכניסה הלא-מהפכת, ולכן R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים בטור ויוצרים מחלק מתח בין V2V_2 להארקה. הזרם בהם, משמאל לימין דרך R3R_3 ומטה דרך R4R_4:

I3=V2R3+R4=43+5=0.5 mAI_3=\frac{V_2}{R_3+R_4}=\frac{4}{3+5}=0.5\,\text{mA}

V+=I3⋅R4=V2⋅R4R3+R4=4⋅53+5=2.5 VV^+=I_3\cdot R_4=V_2\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=4\cdot\frac{5}{3+5}=2.5\,\text{V}

תשובה: V+=2.5 VV^+=2.5\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout=13.75 VV_{out}=13.75\,\text{V}

נתון: V1=−2 VV_1=-2\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, ומסעיף א V+=2.5 VV^+=2.5\,\text{V}.

1. קצר מדומה (מגבר אידיאלי עם משוב שלילי): V−=V+=2.5 VV^-=V^+=2.5\,\text{V}.

2. נסמן את הזרם I1I_1 דרך R1R_1 מ-V1V_1 אל הכניסה המהפכת, ואת הזרם דרך R2R_2 מהכניסה המהפכת אל המוצא. אין זרם לתוך המגבר, ולכן שני הזרמים שווים:

V1−V−R1=V−−VoutR2\frac{V_1-V^-}{R_1}=\frac{V^--V_{out}}{R_2}

3. מבודדים את VoutV_{out}:

Vout=V−(1+R2R1)−V1⋅R2R1=2.5⋅(1+52)−(−2)⋅52=8.75+5=13.75 VV_{out}=V^-\left(1+\frac{R_2}{R_1}\right)-V_1\cdot\frac{R_2}{R_1}=2.5\cdot\left(1+\frac{5}{2}\right)-(-2)\cdot\frac{5}{2}=8.75+5=13.75\,\text{V}

(מתחי ההזנה לא נתונים; מניחים שהם גבוהים מ-13.75 V13.75\,\text{V}, כך שהמגבר אינו ברוויה.)

תשובה: Vout=13.75 VV_{out}=13.75\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

IR1=2.25 mAI_{R1}=2.25\,\text{mA}, מהכניסה המהפכת לכיוון V1V_1

לפי חוק אוהם על R1R_1, כשהזרם מסומן מ-V1V_1 אל הכניסה המהפכת:

I1=V1−V−R1=−2−2.52=−2.25 mAI_1=\frac{V_1-V^-}{R_1}=\frac{-2-2.5}{2}=-2.25\,\text{mA}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל בכיוון ההפוך: מהכניסה המהפכת (שמתחה 2.5 V2.5\,\text{V}) אל המקור V1V_1 (שמתחו −2 V-2\,\text{V}).

בדיקה: הזרם ב-R2R_2, מהמוצא אל הכניסה המהפכת: 13.75−2.55=2.25 mA\frac{13.75-2.5}{5}=2.25\,\text{mA}, וכולו ממשיך דרך R1R_1. מתאים.

תשובה: IR1=2.25 mAI_{R1}=2.25\,\text{mA}, בכיוון מהכניסה המהפכת אל V1V_1.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.