דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2026 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א' – שאלות סגורות: 15 שאלות - יש לענות על 10 שאלות.

חלק ב' – שאלות פתוחות: 6 שאלות - יש לענות על 4 שאלות.

מפתח ההערכה:

יש להשיב על השאלות ולכתוב את התשובות במחברת הבחינה.

חלק א': כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב': כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך בטמפרטורה אחרת

התנגדותו של מוליך זהב בטמפרטורה של 340∘C340^{\circ}\text{C} היא 120 Ω120\,\Omega,

ומקדם הטמפרטורה שלו ב- 20∘C20^{\circ}\text{C} הוא α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מהי התנגדותו של מוליך הזהב בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C}?

א. 46.7 Ω46.7\,\Omega

ב. 65.7 Ω65.7\,\Omega

ג. 53.3 Ω53.3\,\Omega

ד. 65.3 Ω65.3\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. R20≈53.3 ΩR_{20}\approx53.3\,\Omega

נתון: R340=120 ΩR_{340}=120\,\Omega בטמפרטורה 340∘C340^{\circ}\text{C}, מקדם הטמפרטורה ביחס ל-20∘C20^{\circ}\text{C}: α20=0.0039 1∘C\alpha_{20}=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מבוקש: ההתנגדות R20R_{20} בטמפרטורה 20∘C20^{\circ}\text{C}.

1. מקדם הטמפרטורה נתון ביחס ל-20∘C20^{\circ}\text{C}, ולכן נכתוב את הקשר הקווי כשנקודת הייחוס היא 20∘C20^{\circ}\text{C}:

RT=R20(1+α20 (T−20))R_{T}=R_{20}\left(1+\alpha_{20}\,(T-20)\right)

2. שינוי הטמפרטורה:

ΔT=340−20=320∘C\Delta T=340-20=320^{\circ}\text{C}

3. נציב ונבודד את R20R_{20}:

R20=R3401+α20ΔT=1201+0.0039⋅320=1202.248=53.38 ΩR_{20}=\frac{R_{340}}{1+\alpha_{20}\Delta T}=\frac{120}{1+0.0039\cdot320}=\frac{120}{2.248}=53.38\,\Omega

תשובה: ג. R20≈53.3 ΩR_{20}\approx53.3\,\Omega

שאלה 2 · מתח מקור במעגל נגדים מקבילי

נתון המעגל החשמלי הבא, הזרם דרך הנגד R2R_2 הוא 4 A4\,\text{A}:

מהו מתח המקור?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 48 V48\,\text{V}.

ג. 12 V12\,\text{V}.

ד. 72 V72\,\text{V}.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. UT=48 VU_T=48\,\text{V}

נתון: R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=12 ΩR_2=12\,\Omega, R3=24 ΩR_3=24\,\Omega מחוברים במקביל למקור UTU_T; I2=4 AI_2=4\,\text{A}.

מבוקש: מתח המקור UTU_T.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של UTU_T, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון הוא תיל רציף אחד: הוא מחבר את ההדק החיובי של המקור לקצה העליון של שלושת הנגדים. לכן כולו בפוטנציאל אחד, UTU_T, וצבוע בצבע אחד (בסוף החישוב יתברר שזה 48 V48\,\text{V}).

•בכל נגד הזרם זורם מהקו העליון לקו התחתון, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. במעגל רק שני קווים שווי-פוטנציאל, וכל שלושת הנגדים מחוברים בין אותם שני קווים, כלומר במקביל. אין צומת נוסף שהמתח שלו לא ידוע, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם על הנגד שהזרם בו נתון.

1. המתח על כל נגד הוא הפרש הפוטנציאלים בין הקו העליון לתחתון, כלומר מתח המקור.

2. לפי חוק אוהם על R2R_2:

UT=UR2=I2R2=4⋅12=48 VU_T=U_{R_2}=I_2R_2=4\cdot12=48\,\text{V}

3. (לבדיקה: I1=488=6 AI_1=\frac{48}{8}=6\,\text{A}, I3=4824=2 AI_3=\frac{48}{24}=2\,\text{A}, וזרם המקור 6+4+2=12 A6+4+2=12\,\text{A}.)

תשובה: ב. UT=48 VU_T=48\,\text{V}

שאלה 3 · קבל רב-לוחות בטור ומטען שקול

נתון מעגל חשמלי:

להלן הנתונים של הקבל C1C_1 המכיל חמש לוחות:

שטח כל לוח: 10.589 cm210.589\,\text{cm}^2.

המרחק בין כל 2 לוחות סמוכים: 0.01 mm0.01\,\text{mm}.

הקבוע הדיאלקטרי היחסי של החומר שביניהם הוא 4.

מהו המטען החשמלי השקול של המעגל?

א. 50 nC50\,\text{nC}

ב. 100 nC100\,\text{nC}

ג. 200 nC200\,\text{nC}

ד. 300 nC300\,\text{nC}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. Q=200 nCQ=200\,\text{nC}

נתון: C1C_1 בעל n=5n=5 לוחות, A=10.589 cm2=10.589⋅10−4 m2A=10.589\,\text{cm}^2=10.589\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, d=0.01 mm=10−5 md=0.01\,\text{mm}=10^{-5}\,\text{m}, εr=4\varepsilon_r=4; C2=C3=C4=90 nFC_2=C_3=C_4=90\,\text{nF} בטור עם C1C_1; UT=20 VU_T=20\,\text{V}.

מבוקש: המטען השקול QQ.

1. קבל של חמישה לוחות (הלוחות מחוברים לסירוגין לשני ההדקים) יוצר n−1=4n-1=4 קבלים של שני לוחות המחוברים במקביל, ולכן:

C1=(n−1)ε0εrAd=4⋅8.854⋅10−12⋅4⋅10.589⋅10−410−5=4⋅3.75⋅10−9=15 nFC_1=(n-1)\frac{\varepsilon_0\varepsilon_rA}{d}=4\cdot\frac{8.854\cdot10^{-12}\cdot4\cdot10.589\cdot10^{-4}}{10^{-5}}=4\cdot3.75\cdot10^{-9}=15\,\text{nF}

2. ארבעת הקבלים מחוברים בטור עם המקור:

1Ceq=1C1+1C2+1C3+1C4=115+390=115+130=110 1nF\frac{1}{C_{eq}}=\frac{1}{C_1}+\frac{1}{C_2}+\frac{1}{C_3}+\frac{1}{C_4}=\frac{1}{15}+\frac{3}{90}=\frac{1}{15}+\frac{1}{30}=\frac{1}{10}\ \frac{1}{\text{nF}}

Ceq=10 nFC_{eq}=10\,\text{nF}

3. בחיבור טורי המטען על כל קבל שווה למטען השקול:

Q=CeqUT=10⋅10−9⋅20=200⋅10−9 C=200 nCQ=C_{eq}U_T=10\cdot10^{-9}\cdot20=200\cdot10^{-9}\,\text{C}=200\,\text{nC}

תשובה: ג. Q=200 nCQ=200\,\text{nC}

שאלה 4 · נגד עומס להעברת הספק מרבי

נתון מעגל חשמלי.

מהו ערכו של הנגד העומס RLR_L שיש לחבר בין הנקודות A ו- B לקבלת הספק מקסימלי?

א. RL=0 ΩR_L=0\,\Omega.

ב. RL=20 ΩR_L=20\,\Omega.

ג. RL=30 ΩR_L=30\,\Omega.

ד. RL=40 ΩR_L=40\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ד. RL=40 ΩR_L=40\,\Omega

נתון: המעגל שבאיור (ערכי E1E_1 ו-E2E_2 אינם נחוצים).

מבוקש: RLR_L להספק מרבי בין A ל-B.

לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}, ההתנגדות השקולה של מעגל התמורה של תבנין בין A ל-B.

ההדקים. העומס RLR_L יחובר בין A ל-B, ולכן אלה ההדקים של מעגל התמורה. העומס עדיין לא מחובר, וההדקים פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה. כאן נדרשת רק ההתנגדות, ולכן גם אין צורך בערכי E1E_1 ו-E2E_2.

המעגל החדש. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקצר שבמקום E1E_1 מחבר את התיל השמאלי העליון לקו התחתון, ולכן הקצה השמאלי של הנגד 50 Ω50\,\Omega צבוע כמו הקו התחתון. הקו התחתון הוא גם ההדק B.

•הקצר שבמקום E2E_2 מחבר את הקצה התחתון של הנגד 120 Ω120\,\Omega לקו התחתון.

•VXV_X הוא הצומת שבין 50 Ω50\,\Omega, 150 Ω150\,\Omega ו-2.5 Ω2.5\,\Omega, ו-VYV_Y הוא הצומת שבין 2.5 Ω2.5\,\Omega, 120 Ω120\,\Omega ו-10 Ω10\,\Omega.

בחירת השיטה. אחרי האיפוס כל נגד מחובר בין שני צמתים סמוכים בשרשרת או בין צומת לקו התחתון: זה מעגל סולם. לכן מספיקים צירופי טור ומקביל, מהקצה הרחוק אל ההדקים, בלי מערכת משוואות.

1. לפי הצבעים, הנגדים 50 Ω50\,\Omega ו-150 Ω150\,\Omega מחוברים שניהם בין VXV_X לקו התחתון, ולכן הם במקביל:

50∥150=50⋅15050+150=37.5 Ω50\parallel150=\frac{50\cdot150}{50+150}=37.5\,\Omega

2. מ-VYV_Y עוברים דרך 2.5 Ω2.5\,\Omega אל VXV_X ומשם דרך הצירוף המקבילי אל הקו התחתון, כלומר בטור:

37.5+2.5=40 Ω37.5+2.5=40\,\Omega

3. גם הנגד 120 Ω120\,\Omega מחובר בין VYV_Y לקו התחתון, ולכן הוא במקביל לתוצאה:

40∥120=40⋅12040+120=30 Ω40\parallel120=\frac{40\cdot120}{40+120}=30\,\Omega

4. מההדק A עוברים דרך 10 Ω10\,\Omega אל VYV_Y, ומשם דרך 30 Ω30\,\Omega אל הקו התחתון, שהוא ההדק B. כלומר בטור:

RTH=10+30=40 ΩR_{TH}=10+30=40\,\Omega

לכן RL=RTH=40 ΩR_L=R_{TH}=40\,\Omega.

תשובה: ד. RL=40 ΩR_L=40\,\Omega

שאלה 5 · התנגדות פנימית אידיאלית של מכשירי מדידה

נתון מעגל חשמלי.

מה צריכה להיות ההתנגדות הפנימית של מד הזרם ושל מד המתח כדי שהיא לא תשפיע לחלוטין על תוצאות המדידה?

א. במד המתח אין-סופית ומד הזרם אפס.

ב. אין-סופיים במד המתח וגם במד הזרם.

ג. במד המתח אפס ובמד הזרם אין-סופית.

ד. אפס במד המתח וגם במד הזרם.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. מד מתח - התנגדות אין-סופית, מד זרם - התנגדות אפס

1. מד הזרם מחובר בטור לענף שבו מודדים את הזרם (בטור עם RR). כל התנגדות פנימית שלו מוסיפה התנגדות לענף, משנה את הזרם ומפילה עליו מתח. כדי שלא ישפיע - התנגדותו הפנימית צריכה להיות אפס (קצר).

2. מד המתח מחובר במקביל לנקודות שבין הן מודדים מתח. הוא יוצר ענף נוסף שגוזל זרם מהמעגל. כדי שלא יזרום דרכו זרם ולא ישנה את המעגל - התנגדותו הפנימית צריכה להיות אין-סופית (נתק).

תשובה: א. במד המתח אין-סופית ובמד הזרם אפס.

שאלה 6 · ערך אפקטיבי והספק של אות משולשי

אות המתח המתואר באיור, מחובר כמקור מתח חילופין לנגד Rant=50 ΩR_{ant}=50\,\Omega,

מה נכון לגבי מצב זה?

א. הספק ממוצע המתפתח על הנגד הוא Pav=0 WP_{av}=0\,\text{W}, כי האות סימטרי סביב האפס והמתח הממוצע הוא Uav=0 VU_{av}=0\,\text{V}.

ב. הספק ממוצע המתפתח על הנגד הוא Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW} כי המתח האפקטיבי הוא URMS=32 VU_{RMS}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,\text{V}

ג. השטח מתחת לגרף המתח בחצי המחזור החיובי מתאר את המתח הממוצע.

ד. השטח מתחת לגרף המתח במחזור אחד מתאר את המתח הממוצע ושווה ל- Uav=32 VU_{av}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. URMS=32≈0.866 VU_{RMS}=\frac{\sqrt{3}}{2}\approx0.866\,\text{V}, Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW}

נתון: אות משולשי סימטרי עם ערך שיא Um=1.5 VU_m=1.5\,\text{V} (מחזור T=0.1 sT=0.1\,\text{s}), R=50 ΩR=50\,\Omega.

מבוקש: איזו טענה נכונה.

1. ההספק הממוצע על נגד נקבע לפי הערך האפקטיבי של המתח, לא לפי הערך הממוצע. לאות משולשי (קווי לחלוטין בין −Um-U_m ל-+Um+U_m) הערך האפקטיבי הוא:

URMS=Um3=1.53=0.866 V=32 VU_{RMS}=\frac{U_m}{\sqrt{3}}=\frac{1.5}{\sqrt{3}}=0.866\,\text{V}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,\text{V}

2. ההספק הממוצע:

Pav=URMS2R=0.7550=0.015 W=15 mWP_{av}=\frac{U_{RMS}^2}{R}=\frac{0.75}{50}=0.015\,\text{W}=15\,\text{mW}

3. בדיקת שאר הטענות:

•א: אכן Uav=0U_{av}=0, אבל ההספק תלוי ב-u2u^2 שהוא תמיד חיובי, ולכן Pav≠0P_{av}\neq0 - שגוי.

•ג: השטח מתחת לגרף הוא בעל יחידות V⋅s\text{V}\cdot\text{s}; הערך הממוצע הוא השטח מחולק בזמן. בנוסף המתח הממוצע במחזור שלם הוא 00 - שגוי.

•ד: על פני מחזור שלם השטח החיובי והשלילי מתקזזים, ולכן Uav=0U_{av}=0, ולא 32 V\frac{\sqrt{3}}{2}\,\text{V} - שגוי.

תשובה: ב. Pav=15 mWP_{av}=15\,\text{mW}, URMS=32 VU_{RMS}=\frac{\sqrt{3}}{2}\,\text{V}

שאלה 7 · השראות סליל במעגל RLC טורי

נתון תרשים של מעגל RLCRLC טורי.

u(t)=50sin⁡(1000t+60∘) Vi(t)=10sin⁡1000t (A)u(t)=50\sin(1000t+60^{\circ})\,\text{V}\qquad i(t)=10\sin1000t\,(\text{A})

מהי השראות הסליל?

א. 2.44 mH2.44\,\text{mH}.

ב. אי אפשר לדעת.

ג. 4.66 mH4.66\,\text{mH}

ד. 6.33 mH6.33\,\text{mH}

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

נתון: Um=50 VU_m=50\,\text{V} בזווית 60∘60^{\circ}, Im=10 AI_m=10\,\text{A} בזווית 0∘0^{\circ}, ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, C=500 μFC=500\,\mu\text{F}.

מבוקש: LL.

1. העכבה הכוללת מתוך הפאזורים (אפשר לעבוד עם ערכי שיא):

Zˉ=UˉIˉ=50∠60∘10∠0∘=5∠60∘ Ω\bar{Z}=\frac{\bar{U}}{\bar{I}}=\frac{50\angle60^{\circ}}{10\angle0^{\circ}}=5\angle60^{\circ}\,\Omega

2. נעבור לצורה קרטזית:

Zˉ=5cos⁡60∘+j5sin⁡60∘=2.5+j4.33 Ω\bar{Z}=5\cos60^{\circ}+j5\sin60^{\circ}=2.5+j4.33\,\Omega

כלומר R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega והיגב כולל X=XL−XC=4.33 ΩX=X_L-X_C=4.33\,\Omega.

3. היגב הקבל:

XC=1ωC=11000⋅500⋅10−6=2 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot500\cdot10^{-6}}=2\,\Omega

4. היגב הסליל:

XL=X+XC=4.33+2=6.33 ΩX_L=X+X_C=4.33+2=6.33\,\Omega

5. ההשראות:

L=XLω=6.331000=6.33⋅10−3 H=6.33 mHL=\frac{X_L}{\omega}=\frac{6.33}{1000}=6.33\cdot10^{-3}\,\text{H}=6.33\,\text{mH}

תשובה: ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

שאלה 8 · קבל טורי להפעלת נורה במתח כפול

נתון צרכן (נורה) שנתוניו הם 115 V115\,\text{V} ו- 60 W60\,\text{W}. יש להפעיל את הנורה בנתונים הנומינליים שלה ממקור מתח חילופין של 230 V230\,\text{V}. נחבר קבל בטור כדי "להפיל" עליו את המתח.

מהו היגב הקבל הנדרש?

א. 381.77 Ω381.77\,\Omega

ב. 426.87 Ω426.87\,\Omega

ג. 657.05 Ω657.05\,\Omega

ד. 769.98 Ω769.98\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

א. XC≈381.77 ΩX_C\approx381.77\,\Omega

נתון: נורה (נגד טהור) UR=115 VU_R=115\,\text{V}, P=60 WP=60\,\text{W}; מקור U=230 VU=230\,\text{V}; קבל בטור.

מבוקש: XCX_C.

1. זרם הנורה בתנאים נומינליים:

I=PUR=60115=0.5217 AI=\frac{P}{U_R}=\frac{60}{115}=0.5217\,\text{A}

2. במעגל RC טורי המתח על הנגד והמתח על הקבל מוסטים ב-90∘90^{\circ}, ולכן הם מתחברים כמו ניצבים במשולש (ולא בחיבור פשוט):

U2=UR2+UC2U^2=U_R^2+U_C^2

UC=U2−UR2=2302−1152=199.19 VU_C=\sqrt{U^2-U_R^2}=\sqrt{230^2-115^2}=199.19\,\text{V}

3. היגב הקבל (אותו זרם עובר בכל רכיבי המעגל הטורי):

XC=UCI=199.190.5217=381.77 ΩX_C=\frac{U_C}{I}=\frac{199.19}{0.5217}=381.77\,\Omega

(בדיקה: R=UR2P=115260=220.42 ΩR=\frac{U_R^2}{P}=\frac{115^2}{60}=220.42\,\Omega, Z=2300.5217=440.83 ΩZ=\frac{230}{0.5217}=440.83\,\Omega, 440.832−220.422=381.77 Ω\sqrt{440.83^2-220.42^2}=381.77\,\Omega.)

תשובה: א. XC≈381.77 ΩX_C\approx381.77\,\Omega

שאלה 9 · תדירות תהודה של מעגל מקבילי עם התנגדויות

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין:

עבור איזו תדירות מעגלית ω\omega יימצא המעגל בתהודה?

א. ω0=6546.536 radsec\omega_0=6546.536\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ב. ω0=7896.236 radsec\omega_0=7896.236\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ג. ω0=8146.126 radsec\omega_0=8146.126\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ד. ω0=9239.116 radsec\omega_0=9239.116\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. ω0≈6546.5 radsec\omega_0\approx6546.5\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

נתון: ענף RL=8 ΩR_L=8\,\Omega בטור עם L=1 mHL=1\,\text{mH}, במקביל לענף RC=4 ΩR_C=4\,\Omega בטור עם C=10 μFC=10\,\mu\text{F}.

מבוקש: ω0\omega_0 שבה המעגל בתהודה (המעגל התנגדותי טהור, החלק המדומה של האדמיטנס הכולל מתאפס).

1. האדמיטנס של כל ענף:

Yˉ1=1RL+jωL=RL−jωLRL2+ω2L2\bar{Y}_1=\frac{1}{R_L+j\omega L}=\frac{R_L-j\omega L}{R_L^2+\omega^2L^2}, Yˉ2=1RC−j1ωC=RC+j1ωCRC2+1ω2C2\quad\bar{Y}_2=\frac{1}{R_C-j\frac{1}{\omega C}}=\frac{R_C+j\frac{1}{\omega C}}{R_C^2+\frac{1}{\omega^2C^2}}

2. תנאי תהודה - סכום החלקים המדומים שווה לאפס:

ωLRL2+ω2L2=1ωCRC2+1ω2C2\frac{\omega L}{R_L^2+\omega^2L^2}=\frac{\frac{1}{\omega C}}{R_C^2+\frac{1}{\omega^2C^2}}

3. פתרון המשוואה נותן את הנוסחה:

ω0=1LCRL2−LCRC2−LC\omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}\sqrt{\frac{R_L^2-\frac{L}{C}}{R_C^2-\frac{L}{C}}}

4. נציב: LC=10−310⋅10−6=100 Ω2\frac{L}{C}=\frac{10^{-3}}{10\cdot10^{-6}}=100\,\Omega^2, 1LC=110−3⋅10−5=10000 rads\frac{1}{\sqrt{LC}}=\frac{1}{\sqrt{10^{-3}\cdot10^{-5}}}=10000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

ω0=10000⋅64−10016−100=10000⋅0.42857=6546.5 rads\omega_0=10000\cdot\sqrt{\frac{64-100}{16-100}}=10000\cdot\sqrt{0.42857}=6546.5\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

5. בדיקה: ב-ω0\omega_0: XL=6.5465 ΩX_L=6.5465\,\Omega, XC=15.275 ΩX_C=15.275\,\Omega:

6.546564+42.857=0.06126\frac{6.5465}{64+42.857}=0.06126 ו-15.27516+233.33=0.06126\frac{15.275}{16+233.33}=0.06126 - החלקים המדומים מתקזזים.

תשובה: א. ω0≈6546.5 radsec\omega_0\approx6546.5\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

שאלה 10 · המרת עומס משולש לעומס כוכב שקול

באיור לשאלה מופיע עומס תלת מופעי סימטרי המחובר לרשת תלת מופעית.

העכבה למופע של העומס ZL=(32+j24) ΩZ_L=(32+j24)\,\Omega ההספק הנצרך בעומס S=12∠36.87∘ kVAS=12\angle36.87^{\circ}\,\text{kVA}

המתחים המופעיים Uph=400 VU_{ph}=400\,\text{V}.

מהו העומס שיש לחבר בכוכב במקום העומס הנתון בלי שנתוני הצריכה של העומס ישתנו?

א. ZY=(10.667+j8) ΩZ_Y=(10.667+j8)\,\Omega

ב. ZY=(14.427+j12) ΩZ_Y=(14.427+j12)\,\Omega

ג. ZY=(16.521+j14) ΩZ_Y=(16.521+j14)\,\Omega

ד. ZY=(18.946+j13) ΩZ_Y=(18.946+j13)\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

א. ZY=(10.667+j8) ΩZ_Y=(10.667+j8)\,\Omega

נתון: עומס משולש סימטרי ZΔ=ZL=(32+j24) ΩZ_\Delta=Z_L=(32+j24)\,\Omega.

מבוקש: עומס כוכב שקול ZYZ_Y (אותם זרמי קו, אותה צריכה).

1. בעומס סימטרי, המרת משולש לכוכב היא:

ZY=ZΔZΔ3ZΔ=ZΔ3Z_Y=\frac{Z_\Delta Z_\Delta}{3Z_\Delta}=\frac{Z_\Delta}{3}

2. נציב:

ZY=32+j243=(10.667+j8) ΩZ_Y=\frac{32+j24}{3}=(10.667+j8)\,\Omega

3. בדיקת התאמה לנתוני הצריכה: ∣ZL∣=322+242=40 Ω|Z_L|=\sqrt{32^2+24^2}=40\,\Omega בזווית arctan⁡2432=36.87∘\arctan\frac{24}{32}=36.87^{\circ}, ו-S=3Uph2∣ZL∣=3⋅400240=12000 VA=12 kVAS=3\frac{U_{ph}^2}{|Z_L|}=3\cdot\frac{400^2}{40}=12000\,\text{VA}=12\,\text{kVA} - תואם ל-S=12∠36.87∘ kVAS=12\angle36.87^{\circ}\,\text{kVA}. לעומס הכוכב אותה זווית, ולכן גם ההספק הפעיל וההיגבי זהים.

תשובה: א. ZY=(10.667+j8) ΩZ_Y=(10.667+j8)\,\Omega

שאלה 11 · זרם עומס בגשר דיודות עם מקור ישר

נתון המעגל החשמלי הבא:

אופיין כל הדיודות במעגל זהה:

מהו הזרם דרך הנגד?

א. 0 A0\,\text{A}

ב. 50 mA50\,\text{mA}

ג. 110 mA110\,\text{mA}

ד. 120 mA120\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. I=110 mAI=110\,\text{mA}

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, RL=100 ΩR_L=100\,\Omega; כל דיודה מתחילה להוליך ב-0.5 V0.5\,\text{V} (מתח הברך), ובהולכה המתח עליה נשאר 0.5 V0.5\,\text{V}.

מבוקש: הזרם דרך RLR_L.

סימונים לפי האיור: ההדק החיובי של המקור מחובר לצומת העליון של הגשר, ההדק השלילי לצומת התחתון. הצומת השמאלי מחובר להארקה, והצומת הימני לנגד RLR_L (שקצהו השני בהארקה).

1. נמצא אילו דיודות מוליכות: מהצומת העליון (הפוטנציאל הגבוה) הזרם יכול לצאת רק דרך D2D_2 (האנודה שלה בצומת העליון) אל הצומת הימני, דרך RLR_L מלמעלה למטה אל ההארקה, ומשם לצומת השמאלי ודרך D4D_4 (האנודה בצומת השמאלי) אל הצומת התחתון - ההדק השלילי של המקור.

2. D1D_1 ו-D3D_3 בממתח אחורי: הקתודה של D1D_1 בצומת העליון (הגבוה ביותר), והאנודה של D3D_3 בצומת התחתון (הנמוך ביותר). הן לא מוליכות.

3. חוק המתחים של קירכהוף במסלול: מקור - D2D_2 - RLR_L - D4D_4:

V1=UD2+IRL+UD4V_1=U_{D2}+IR_L+U_{D4}

4. נבודד את הזרם:

I=V1−2UDRL=12−2⋅0.5100=11100=0.11 A=110 mAI=\frac{V_1-2U_D}{R_L}=\frac{12-2\cdot0.5}{100}=\frac{11}{100}=0.11\,\text{A}=110\,\text{mA}

תשובה: ג. I=110 mAI=110\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם קולקטור בממתח בסיס קבוע

לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

מהו זרם הקולקטור ICI_C?

א. 0.25 mA0.25\,\text{mA}

ב. 0.55 mA0.55\,\text{mA}

ג. 0.86 mA0.86\,\text{mA}

ד. 3.25 mA3.25\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

נתון: VBB=5 VV_{BB}=5\,\text{V}, RB=500 kΩR_B=500\,\text{k}\Omega, VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=1 kΩR_C=1\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}; הפולט מוארק.

מבוקש: ICI_C.

1. נסמן את זרם הבסיס IBI_B מ-VBBV_{BB} דרך RBR_B אל הבסיס. חוק המתחים בחוג הבסיס:

VBB=IBRB+VBEV_{BB}=I_BR_B+V_{BE}

IB=VBB−VBERB=5−0.7500⋅103=8.6 μAI_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{500\cdot10^3}=8.6\,\mu\text{A}

2. במצב פעיל:

IC=βIB=100⋅8.6⋅10−6=0.86 mAI_C=\beta I_B=100\cdot8.6\cdot10^{-6}=0.86\,\text{mA}

3. בדיקה שהטרנזיסטור לא ברוויה:

VCE=VCC−ICRC=10−0.86⋅10−3⋅103=9.14 V>0.2 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=10-0.86\cdot10^{-3}\cdot10^3=9.14\,\text{V}>0.2\,\text{V} - מצב פעיל.

תשובה: ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

שאלה 13 · זרם בנגד בכניסה הלא-מהפכת

במעגל הבא המגבר שרת הוא אידיאלי.

מהו ערכו של הזרם דרך R3R_3?

א. 0 A0\,\text{A}

ב. 0.2 A0.2\,\text{A}

ג. 0.4 A0.4\,\text{A}

ד. 0.8 A0.8\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. IR3=0 AI_{R_3}=0\,\text{A}

נתון: מגבר שרת אידיאלי; R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega מחובר בין הכניסה הלא-מהפכת (+) להארקה.

מבוקש: הזרם דרך R3R_3.

1. למגבר שרת אידיאלי התנגדות כניסה אין-סופית, ולכן לא נכנס זרם להדקי הכניסה: I+=0I^+=0.

2. הנגד R3R_3 מחובר רק בין הכניסה (+) להארקה, כלומר הוא בטור עם הכניסה. הזרם בו הוא הזרם שנכנס לכניסה (+):

IR3=I+=0I_{R_3}=I^+=0

3. לכן אין מפל מתח על R3R_3 ו-V+=0 VV^+=0\,\text{V}. (המעגל הוא מגבר מהפך: Vout=−R2R1Vin=−82⋅0.5=−2 VV_{out}=-\frac{R_2}{R_1}V_{in}=-\frac{8}{2}\cdot0.5=-2\,\text{V}, אבל זה לא משנה את הזרם ב-R3R_3.)

תשובה: א. 0 A0\,\text{A}

שאלה 14 · כוח על מוט נע במעגל פתוח

באיור לשאלה נתונה מערכת הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.6 TB=0.6\,\text{T}.

השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי, ללא חיכוך שאורכו ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m} והתנגדותו היא R=4 ΩR=4\,\Omega, במהירות של V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

כאשר המפסק SS פתוח, האם פועל על המוט ABAB כוח שמפעיל השדה המגנטי?

אם כן חשבו את גודלו.

א. לא פועל כוח מגנטי.

ב. FB=0.2 NF_B=0.2\,\text{N}

ג. FB=0.4 NF_B=0.4\,\text{N}

ד. FB=0.6 NF_B=0.6\,\text{N}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

א. לא פועל כוח מגנטי

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, R=4 ΩR=4\,\Omega, V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}; המפסק SS פתוח.

מבוקש: הכוח המגנטי על המוט.

1. בתנועת המוט בשדה נוצר בו כא"מ מושרה:

E=BℓV=0.6⋅0.8⋅9=4.32 VE=B\ell V=0.6\cdot0.8\cdot9=4.32\,\text{V}

2. הכוח המגנטי על מוליך הוא F=BIℓF=BI\ell, כלומר הוא פועל רק כאשר זורם במוליך זרם.

3. כשהמפסק SS פתוח המעגל אינו סגור (המסילות והמוט לא יוצרים חוג), ולכן לא זורם זרם: I=0I=0.

4. לכן:

FB=BIℓ=0.6⋅0⋅0.8=0 NF_B=BI\ell=0.6\cdot0\cdot0.8=0\,\text{N}

על המוט יש רק מתח מושרה של 4.32 V4.32\,\text{V} בין קצותיו, בלי זרם ובלי כוח.

תשובה: א. לא פועל כוח מגנטי.

שאלה 15 · כוח שקול בין שלושה מוליכים מקבילים

באיור לשאלה נראים שלושה מוליכים ישרים, ארוכים ומקבילים המותקנים במישור אחד, המרחק בין מרכזי המוליכים 30 cm30\,\text{cm}.

הזרם במוליך מספר 1 הוא 150 A150\,\text{A} "פנימה" (לתוך הדף).

הזרם במוליך מספר 2 הוא 300 A300\,\text{A} "החוצה" (החוצה מהדף).

הזרם במוליך מספר 3 הוא 250 A250\,\text{A} "החוצה" (החוצה מהדף).

מהו הכוח ליחידת אורך (גודל וכיוון) הפועל על מוליך מספר 2?

א. הכוח השקול בכיוון שמאל ∑F2=0.02 Nm\sum F_2=0.02\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

ב. הכוח השקול בכיוון ימין ∑F2=0.02 Nm\sum F_2=0.02\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

ג. הכוח השקול בכיוון שמאל ∑F2=0.08 Nm\sum F_2=0.08\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

ד. הכוח השקול בכיוון ימין ∑F2=0.08 Nm\sum F_2=0.08\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ד. ∑F2=0.08 Nm\sum F_2=0.08\,\frac{\text{N}}{\text{m}} ימינה

נתון: I1=150 AI_1=150\,\text{A} (פנימה), I2=300 AI_2=300\,\text{A} (החוצה), I3=250 AI_3=250\,\text{A} (החוצה); d=0.3 md=0.3\,\text{m} בין מוליכים סמוכים. מוליך 1 משמאל למוליך 2, ומוליך 3 מימינו.

מבוקש: הכוח השקול ליחידת אורך על מוליך 2.

הכוח ליחידת אורך בין שני מוליכים מקבילים:

Fℓ=μ0IaIb2πd=2⋅10−7IaIbd\frac{F}{\ell}=\frac{\mu_0I_aI_b}{2\pi d}=2\cdot10^{-7}\frac{I_aI_b}{d}

זרמים בכיוונים מנוגדים - דחייה; זרמים באותו כיוון - משיכה.

1. הכוח של מוליך 1 על מוליך 2: הזרמים מנוגדים - דחייה, כלומר מוליך 2 נדחף הרחק ממוליך 1 - ימינה:

F12ℓ=2⋅10−7⋅150⋅3000.3=0.03 Nm\frac{F_{12}}{\ell}=2\cdot10^{-7}\cdot\frac{150\cdot300}{0.3}=0.03\,\frac{\text{N}}{\text{m}} (ימינה)

2. הכוח של מוליך 3 על מוליך 2: הזרמים באותו כיוון - משיכה, כלומר מוליך 2 נמשך לעבר מוליך 3 - ימינה:

F32ℓ=2⋅10−7⋅300⋅2500.3=0.05 Nm\frac{F_{32}}{\ell}=2\cdot10^{-7}\cdot\frac{300\cdot250}{0.3}=0.05\,\frac{\text{N}}{\text{m}} (ימינה)

3. שני הכוחות באותו כיוון ולכן מתחברים:

∑F2ℓ=0.03+0.05=0.08 Nm\sum\frac{F_2}{\ell}=0.03+0.05=0.08\,\frac{\text{N}}{\text{m}} ימינה

תשובה: ד. הכוח השקול בכיוון ימין, ∑F2=0.08 Nm\sum F_2=0.08\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

שאלה 16 · מעגל עם שלושה מקורות: זרמים ומאזן הספקים

באיור לשאלה מתואר מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרמים במקורות המתח IE1I_{E_1} ו- IE3I_{E_3}.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בנגד R3R_3 וקבעו את כיוונו, האם מ- aa ל- bb או מ- bb ל- aa?

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IE1=1.5 AI_{E_1}=1.5\,\text{A}, IE3=1.5 AI_{E_3}=1.5\,\text{A} (שניהם יוצאים מההדק החיובי, כלומר המקורות מספקים הספק)

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V} (החיובי למעלה), E2=10 VE_2=10\,\text{V} (החיובי למטה, בצד b), E3=20 VE_3=20\,\text{V} (החיובי למעלה); R1=7 ΩR_1=7\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=8 ΩR_5=8\,\Omega.

מבוקש: הזרמים במקורות E1E_1 ו-E3E_3.

סימון על הסרטוט.

•הצומת b, כלומר כל הקו התחתון, נבחר כנקודת הייחוס (Vb=0V_b=0). אליו מחוברים ההדק השלילי של E1E_1, ההדק החיובי של E2E_2 וההדק השלילי של E3E_3.

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן צבוע בצבע אחד. הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V}, וגם הקו שבין E3E_3 ל-R5R_5 נמצא ב-20 V20\,\text{V}. שני הקווים האלה אינם מחוברים זה לזה, אבל הפוטנציאל שלהם שווה, ולכן הם צבועים באותו צבע.

•בענף האמצעי ההדק השלילי של E2E_2 למעלה, ולכן הקו שבין E2E_2 ל-R3R_3 נמצא ב-−10 V-10\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל הלא ידוע של הצומת a (הקו שמחבר את R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4).

•הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 והקו שבין R4R_4 ל-R5R_5 אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני נגדים. לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור (12 Ω12\,\Omega), וגם R4R_4 ו-R5R_5 (12 Ω12\,\Omega).

•כיווני הזרמים (החיצים): IE1I_{E_1} עולה דרך E1E_1 וזורם ימינה אל a, IE3I_{E_3} עולה דרך E3E_3 וזורם שמאלה אל a, ו-IR3I_{R_3} יורד מ-a דרך R3R_3.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים (שמאלי וימני), כלומר שתי משוואות בשני נעלמים.

•מתחי צמתים: במעגל שני צמתים עיקריים, a ו-b. כש-b הוא נקודת הייחוס נשאר נעלם אחד, VaV_a, ומשוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של הנגדים שבענף:

IE1=20−VaR1+R2I_{E_1}=\frac{20-V_a}{R_1+R_2}, IE3=20−VaR4+R5I_{E_3}=\frac{20-V_a}{R_4+R_5}, IR3=Va−(−10)R3I_{R_3}=\frac{V_a-(-10)}{R_3}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת a (נכנסים = יוצאים):

IE1+IE3=IR3I_{E_1}+I_{E_3}=I_{R_3}

20−Va12+20−Va12=Va+104\frac{20-V_a}{12}+\frac{20-V_a}{12}=\frac{V_a+10}{4}

3. נסדר:

Va(112+112+14)=2012+2012−104V_a\left(\frac{1}{12}+\frac{1}{12}+\frac{1}{4}\right)=\frac{20}{12}+\frac{20}{12}-\frac{10}{4}

512Va=1012\frac{5}{12}V_a=\frac{10}{12}

Va=2 VV_a=2\,\text{V}

4. הזרמים במקורות:

IE1=20−Va12=20−212=1.5 AI_{E_1}=\frac{20-V_a}{12}=\frac{20-2}{12}=1.5\,\text{A}

IE3=20−Va12=20−212=1.5 AI_{E_3}=\frac{20-V_a}{12}=\frac{20-2}{12}=1.5\,\text{A}

שני הזרמים חיוביים, כלומר הם זורמים בכיוון החיצים: הזרם יוצא מההדק החיובי של כל מקור - שני המקורות מספקים הספק.

תשובה: IE1=1.5 AI_{E_1}=1.5\,\text{A}, IE3=1.5 AI_{E_3}=1.5\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

IR3=3 AI_{R_3}=3\,\text{A}, מ-aa ל-bb

מבוקש: הזרם ב-R3R_3 וכיוונו. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א וב-Va=2 VV_a=2\,\text{V}.

1. לפי הסרטוט המסומן, הקצה העליון של R3R_3 נמצא בצומת a (Va=2 VV_a=2\,\text{V}), והקצה התחתון שלו נמצא על הקו שבין R3R_3 ל-E2E_2, ב-−10 V-10\,\text{V} (ההדק השלילי של E2E_2 למעלה). לפי חוק אוהם על R3R_3, עם הכיוון מ-a כלפי מטה:

IR3=Va−(−10)R3=2+104=3 AI_{R_3}=\frac{V_a-(-10)}{R_3}=\frac{2+10}{4}=3\,\text{A}

2. בדיקה לפי חוק הזרמים בצומת a: IE1+IE3=1.5+1.5=3 A=IR3I_{E_1}+I_{E_3}=1.5+1.5=3\,\text{A}=I_{R_3}.

3. התוצאה חיובית, ולכן הזרם זורם מ-a ל-b. דרך E2E_2 הוא נכנס בהדק השלילי ויוצא מההדק החיובי - גם E2E_2 מספק הספק.

תשובה: IR3=3 AI_{R_3}=3\,\text{A}, בכיוון מ-aa ל-bb.

סעיף ג

תשובה:

Pgen=90 WP_{gen}=90\,\text{W}, Pcons=90 WP_{cons}=90\,\text{W} - המאזן מתקיים

מבוקש: ההספק שהמקורות מייצרים, ההספק שהנגדים צורכים, והשוואה ביניהם. נשתמש בזרמים מסעיפים א ו-ב.

1. ההספק המיוצר (PgenP_{gen}): בכל שלושת המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן כולם מספקים הספק P=EIP=EI:

PE1=E1IE1=20⋅1.5=30 WP_{E_1}=E_1I_{E_1}=20\cdot1.5=30\,\text{W}

PE2=E2IR3=10⋅3=30 WP_{E_2}=E_2I_{R_3}=10\cdot3=30\,\text{W}

PE3=E3IE3=20⋅1.5=30 WP_{E_3}=E_3I_{E_3}=20\cdot1.5=30\,\text{W}

Pgen=30+30+30=90 WP_{gen}=30+30+30=90\,\text{W}

2. ההספק הנצרך בנגדים (PconsP_{cons}), P=I2RP=I^2R:

PR1=1.52⋅7=15.75 WP_{R_1}=1.5^2\cdot7=15.75\,\text{W}

PR2=1.52⋅5=11.25 WP_{R_2}=1.5^2\cdot5=11.25\,\text{W}

PR3=32⋅4=36 WP_{R_3}=3^2\cdot4=36\,\text{W}

PR4=1.52⋅4=9 WP_{R_4}=1.5^2\cdot4=9\,\text{W}

PR5=1.52⋅8=18 WP_{R_5}=1.5^2\cdot8=18\,\text{W}

Pcons=15.75+11.25+36+9+18=90 WP_{cons}=15.75+11.25+36+9+18=90\,\text{W}

3. מאזן הספקים:

Pgen=Pcons=90 WP_{gen}=P_{cons}=90\,\text{W} - המאזן מתקיים, וזה מאשר את נכונות הזרמים שחישבנו.

תשובה: הספק מיוצר 90 W90\,\text{W}, הספק נצרך 90 W90\,\text{W}, המאזן מתקיים.

שאלה 17 · תופעות מעבר בסליל עם שני מפסקים

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

ברגע t=0t=0 סוגרים את המפסק S1S_1. לאחר 1 msec1\,\text{msec} סוגרים את המפסק S2S_2 ופותחים את המפסק S1S_1.

א.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום 0≤t≤1 msec0\le t\le1\,\text{msec} וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=1 msect=1\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ב.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום t≥1 msect\ge1\,\text{msec} וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=3 msect=3\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ג.

שרטטו גרף המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

iL(t)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}; iL(1 ms)≈90.6 mAi_L(1\,\text{ms})\approx90.6\,\text{mA}

נתון: E=50 VE=50\,\text{V} (ההדק החיובי למעלה), R1=30 ΩR_1=30\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, L=0.5 HL=0.5\,\text{H}; הסליל ללא זרם לפני t=0t=0.

מבוקש: iL(t)i_L(t) בתחום 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms} ו-iL(1 ms)i_L(1\,\text{ms}).

כדי לכתוב את iL(t)i_L(t) צריך שני נתונים מהמעגל: הזרם הסופי I∞I_\infty (במצב המתמיד הסליל הוא קצר) וקבוע הזמן τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" בין שני ההדקים שלו.

המעגל במצב המתמיד. S1S_1 סגור ו-S2S_2 פתוח. מסרטטים את המעגל מחדש: S1S_1 מצויר סגור, והסליל מוחלף בקצר. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}) היא הקו שמחובר להדק השלילי של EE, עד R2R_2. הקו שבין ההדק החיובי ל-R1R_1 נמצא ב-50 V50\,\text{V}.

•S1S_1 סגור, ולכן הקו שאחרי R1R_1 ממשיך דרכו עד הקצה העליון של R3R_3 (הסליל הוא קצר) ועד המגע העליון של S2S_2.

•S2S_2 פתוח, ולכן הענף הימני לא סוגר מסלול לזרם. הקו שמתחת ל-R3R_3 ממשיך עד המגע התחתון של S2S_2 ועד R2R_2.

•נשאר חוג אחד, E→R1→S1→L→R3→R2→EE\to R_1\to S_1\to L\to R_3\to R_2\to E, והזרם בו, I∞I_\infty, זורם בסליל וב-R3R_3 כלפי מטה (החץ).

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק המתחים של קירכהוף על החוג נותן את הזרם.

1. ההתנגדות הכוללת בחוג והזרם הסופי:

RT=R1+R3+R2=30+20+50=100 ΩR_T=R_1+R_3+R_2=30+20+50=100\,\Omega

I∞=ERT=50100=0.5 AI_\infty=\frac{E}{R_T}=\frac{50}{100}=0.5\,\text{A}

הפוטנציאלים שבסרטוט:

•הקו העליון (אחרי R1R_1): 50−0.5⋅30=35 V50-0.5\cdot30=35\,\text{V}

•הקו שמתחת ל-R3R_3 (לפני R2R_2): 0.5⋅50=25 V0.5\cdot50=25\,\text{V}

•ההפרש, 35−25=10 V35-25=10\,\text{V}, הוא בדיוק המפל על R3R_3: 0.5⋅20=10 V0.5\cdot20=10\,\text{V}.

ההדקים של הסליל. קבוע הזמן תלוי בהתנגדות שהסליל רואה. מוציאים את הסליל, ושני הקצוות שלו הם ההדקים aa (למעלה) ו-bb (למטה). מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE (מקור מתח מוחלף בקצר), ומסרטטים את המעגל החדש, עם הנגדים בלבד:

2. לפי הצבעים: מ-aa הקו העליון מוביל דרך S1S_1 אל R1R_1. אחרי R1R_1 הקצר שבמקום EE מוביל אל R2R_2, ואחרי R2R_2 הקו התחתון מוביל אל R3R_3 ומשם אל bb. הענף של S2S_2 פתוח ולא משתתף. לכן שלושת הנגדים בטור:

RTH=R1+R2+R3=100 ΩR_{TH}=R_1+R_2+R_3=100\,\Omega

3. קבוע הזמן:

τ1=LRTH=0.5100=5 ms\tau_1=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{0.5}{100}=5\,\text{ms}

4. הזרם בסליל לא קופץ, ולכן iL(0)=0i_L(0)=0, והזרם עולה מעריכית:

iL(t)=I∞(1−e−t/τ1)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=I_\infty\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}

5. ברגע t=1 mst=1\,\text{ms}:

iL(1 ms)=0.5(1−e−0.001/0.005)=0.5(1−e−0.2)=0.5⋅0.18127=0.0906 A=90.6 mAi_L(1\,\text{ms})=0.5\left(1-e^{-0.001/0.005}\right)=0.5\left(1-e^{-0.2}\right)=0.5\cdot0.18127=0.0906\,\text{A}=90.6\,\text{mA}

תשובה: iL(t)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}, ו-iL(1 ms)≈90.6 mAi_L(1\,\text{ms})\approx90.6\,\text{mA}

סעיף ב

תשובה:

iL(t)=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A}; iL(3 ms)≈83.7 mAi_L(3\,\text{ms})\approx83.7\,\text{mA}

מבוקש: iL(t)i_L(t) עבור t≥1 mst\ge1\,\text{ms} ו-iL(3 ms)i_L(3\,\text{ms}).

1. ברגע t=1 mst=1\,\text{ms} נפתח S1S_1, ולכן המקור EE עם R1R_1 ו-R2R_2 מנותקים מהסליל. נסגר S2S_2, שמחבר את הצומת העליון של הסליל ישירות לקו התחתון: הסליל ו-R3R_3 יוצרים חוג סגור דרך S2S_2, ללא מקור.

2. הזרם בסליל לא משתנה ברגע המיתוג, ולכן ממשיך באותו כיוון (מלמעלה למטה בסליל) מהערך:

iL(1 ms)=0.0906 Ai_L(1\,\text{ms})=0.0906\,\text{A}

וזורם בחוג: דרך LL, R3R_3, וחזרה דרך S2S_2.

ההדקים של הסליל. כמו בסעיף א, מוציאים את הסליל, ומההדקים aa ו-bb מוצאים את ההתנגדות שהוא רואה, עכשיו כש-S1S_1 פתוח ו-S2S_2 סגור. המקור EE מוחלף בקצר:

3. לפי הצבעים: S2S_2 סגור, ולכן הקו העליון (ההדק aa) והקו שמתחת ל-R3R_3 הם עכשיו קו אחד. בין הקו הזה ל-bb מחובר רק R3R_3. הנגדים R2R_2 ו-R1R_1 מובילים אל המגע השמאלי של S1S_1, שפתוח, ולכן אין דרכם מסלול חזרה ולא זורם בהם זרם (I=0I=0 בסרטוט):

RTH=R3=20 ΩR_{TH}=R_3=20\,\Omega

בחוג של הסליל אין מקור, ולכן הזרם הסופי הוא אפס.

4. קבוע הזמן החדש:

τ2=LRTH=0.520=25 ms\tau_2=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{0.5}{20}=25\,\text{ms}

5. בלי מקור, הזרם דועך לאפס:

iL(t)=0.0906 e−(t−0.001)/τ2=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=0.0906\,e^{-(t-0.001)/\tau_2}=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A} עבור t≥1 mst\ge1\,\text{ms}

6. ברגע t=3 mst=3\,\text{ms}:

iL(3 ms)=0.0906 e−0.002/0.025=0.0906 e−0.08=0.0906⋅0.9231=0.0837 A=83.7 mAi_L(3\,\text{ms})=0.0906\,e^{-0.002/0.025}=0.0906\,e^{-0.08}=0.0906\cdot0.9231=0.0837\,\text{A}=83.7\,\text{mA}

תשובה: iL(t)=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A}, ו-iL(3 ms)≈83.7 mAi_L(3\,\text{ms})\approx83.7\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

עלייה מעריכית מ-0 עד 90.6 mA90.6\,\text{mA} ב-1 ms1\,\text{ms} (τ1=5 ms\tau_1=5\,\text{ms}), ואחר כך דעיכה מעריכית לאפס (τ2=25 ms\tau_2=25\,\text{ms}, כ-126 ms126\,\text{ms} עד דעיכה מלאה)

מאפייני הגרף, מתוך סעיפים א ו-ב:

1. בתחום 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms}: עלייה מעריכית מ-00 עם τ1=5 ms\tau_1=5\,\text{ms} (לעבר 500 mA500\,\text{mA} שאינו מושג). בתחום קצר זה (0.2τ10.2\tau_1) העלייה כמעט קווית, עד 90.6 mA90.6\,\text{mA}.

2. ברגע t=1 mst=1\,\text{ms} הגרף רציף (הזרם בסליל לא קופץ) - שיא של 90.6 mA90.6\,\text{mA}.

3. עבור t≥1 mst\ge1\,\text{ms}: דעיכה מעריכית עם τ2=25 ms\tau_2=25\,\text{ms}; למשל 83.7 mA83.7\,\text{mA} ב-t=3 mst=3\,\text{ms}, 33.3 mA33.3\,\text{mA} ב-t=26 mst=26\,\text{ms} (אחרי קבוע זמן אחד, 36.8%36.8\% מהשיא).

4. הזרם מתאפס למעשה אחרי 5τ2=125 ms5\tau_2=125\,\text{ms}, כלומר בסביבות t≈126 mst\approx126\,\text{ms}.

t [ms]i_L [mA]02040608010012002040608010090.6 mA83.7 mA

תשובה: עלייה מעריכית מ-0 עד 90.6 mA90.6\,\text{mA} ב-t=1 mst=1\,\text{ms}, ואחריה דעיכה מעריכית עם τ2=25 ms\tau_2=25\,\text{ms} עד אפס (כ-126 ms126\,\text{ms}).

שאלה 18 · תנאי איזון של גשר עכבות

המעגל שבאיור לשאלה מורכב מארבע עכבות המחוברות בגשר.

לשתי העכבות Z1Z_1 ו- Z3Z_3 ערך קבוע. בעכבות Z2Z_2 ו- Z4Z_4 אפשר לשנות את ההתנגדות R2R_2 ואת ההיגב הקיבולי XC4X_{C_4}.

עבור אילו ערכים של ההתנגדות R2R_2 ושל ההיגב הקיבולי XC4X_{C_4} הגשר יהיה מאוזן (לא יזרום זרם דרך מד הזרם)?

(15 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

פתרון

תשובה:

R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, XC4=14 ΩX_{C_4}=14\,\Omega

נתון: Z1=50 ΩZ_1=50\,\Omega, Z2=(R2−j5) ΩZ_2=(R_2-j5)\,\Omega, Z3=(20−j20) ΩZ_3=(20-j20)\,\Omega, Z4=(10−jXC4) ΩZ_4=(10-jX_{C_4})\,\Omega. המקור מחובר בין הצומת השמאלי לימני; מד הזרם בין הצומת העליון לתחתון.

מבוקש: R2R_2 ו-XC4X_{C_4} לאיזון.

סימון על הסרטוט.

•הקו הימני של המקור נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הפוטנציאל של הקו השמאלי הוא מתח המקור, UU (פאזור).

•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן הצומת העליון והצומת התחתון באותו פוטנציאל, VMV_M, וצבועים באותו צבע.

•הגשר מאוזן כאשר דרך מד הזרם לא זורם זרם (I=0I=0). אז הזרם I1I_1 שעובר ב-Z1Z_1 ממשיך כולו ל-Z3Z_3, והזרם I2I_2 שעובר ב-Z2Z_2 ממשיך כולו ל-Z4Z_4.

בחירת השיטה. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מבקשים רק את התנאי לאיזון. לפי הצבעים, Z1Z_1 ו-Z2Z_2 מחוברים שניהם בין הקו השמאלי ל-VMV_M, ו-Z3Z_3 ו-Z4Z_4 מחוברים שניהם בין VMV_M לקו הימני. לכן יש על כל זוג אותו מתח, וזה נותן את התנאי ישירות.

1. המתח על Z1Z_1 שווה למתח על Z2Z_2 (שניהם U−VMU-V_M), והמתח על Z3Z_3 שווה למתח על Z4Z_4 (שניהם VMV_M). לפי חוק אוהם:

I1Z1=I2Z2I_1Z_1=I_2Z_2, I1Z3=I2Z4I_1Z_3=I_2Z_4

2. נחלק את המשוואה הראשונה בשנייה:

Z1Z3=Z2Z4 ⇒ Z1Z4=Z2Z3\frac{Z_1}{Z_3}=\frac{Z_2}{Z_4}\ \Rightarrow\ Z_1Z_4=Z_2Z_3

3. נציב:

50(10−jXC4)=(R2−j5)(20−j20)50\left(10-jX_{C_4}\right)=\left(R_2-j5\right)\left(20-j20\right)

4. נפתח את אגף ימין:

(R2−j5)(20−j20)=20R2−j20R2−j100+j2⋅100=(20R2−100)−j(20R2+100)\left(R_2-j5\right)\left(20-j20\right)=20R_2-j20R_2-j100+j^2\cdot100=\left(20R_2-100\right)-j\left(20R_2+100\right)

אגף שמאל:

500−j50XC4500-j50X_{C_4}

5. שני מספרים מרוכבים שווים אם החלקים הממשיים שווים והחלקים המדומים שווים.

החלק הממשי:

500=20R2−100 ⇒ R2=60020=30 Ω500=20R_2-100\ \Rightarrow\ R_2=\frac{600}{20}=30\,\Omega

החלק המדומה:

50XC4=20R2+100=20⋅30+100=700 ⇒ XC4=70050=14 Ω50X_{C_4}=20R_2+100=20\cdot30+100=700\ \Rightarrow\ X_{C_4}=\frac{700}{50}=14\,\Omega

6. בדיקה: Z1Z4=50(10−j14)=500−j700Z_1Z_4=50(10-j14)=500-j700, Z2Z3=(30−j5)(20−j20)=600−j600−j100−100=500−j700Z_2Z_3=(30-j5)(20-j20)=600-j600-j100-100=500-j700 - שווים.

תשובה: R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, XC4=14 ΩX_{C_4}=14\,\Omega

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם שני סלילים: כיוון ושטף

באיור א' לשאלה מוצג מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, העשוי מחומר פרומגנטי שהחדירות המגנטית היחסית שלו μr=500\mu_r=500.

באיור ב' מוצג שטח חתך ריבועי של המעגל המגנטי.

על ליבת המעגל מלופפים שני סלילים: סליל ABAB בעל 1000 כריכות, וסליל CDCD בעל 500 כריכות.

א.

כאשר זורם זרם בסליל ABAB ובסליל CDCD אין זרם – כיוון השטף המגנטי במעגל הוא כמסומן באיור. מה כיוון הזרם בסליל ABAB במקרה הזה, מ- A ל- B או מ- B ל- A? נמקו את תשובתכם.

(3 נקודות)
ב.

יש לחשב את השטף המגנטי בליבת המעגל, כאשר הזרם בסליל ABAB הוא I=1.5 AI=1.5\,\text{A} ובסליל CDCD אין זרם.

(7 נקודות)
ג.

יש לחשב את עוצמת הזרם בסליל CDCD ואת כיוונו באופן כזה שעבור זרם של I=1.5 AI=1.5\,\text{A} הזורם מ- A ל- B בסליל ABAB יתאפס השטף המגנטי בליבת הסליל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

מ-A ל-B

נתון: השטף בליבה בכיוון השעון (בצלע הימנית - כלפי מטה), סליל ABAB מלופף על הצלע הימנית.

מבוקש: כיוון הזרם בסליל ABAB.

1. לפי כלל יד ימין לסליל: כשאצבעות כף יד ימין מקיפות את הליבה בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מצביע על כיוון השטף בתוך הסליל.

2. בצלע הימנית השטף המסומן פונה כלפי מטה. לכן האגודל פונה מטה, והאצבעות מקיפות את הצלע כך שבצד הקדמי של הליבה (הצד הפונה אלינו) הזרם זורם מימין לשמאל (כשהאגודל מטה, בצד הקרוב לצופה האצבעות נעות מימין לשמאל).

3. באיור, הקטעים הישרים של הכריכות שחוצים את הליבה הם הצד הקדמי. כאשר עוקבים אחרי החוט מההדק A: הוא חוצה את הצד הקדמי של הליבה מהצד החיצוני (ימין) אל החלון הפנימי (שמאל), עובר מאחורי הליבה חזרה החוצה, וחוזר חלילה עד ההדק B. כלומר זרם הנכנס ב-A זורם בצד הקדמי מימין לשמאל - בדיוק הכיוון שנדרש.

4. לכן הזרם צריך להיכנס בהדק A ולצאת בהדק B.

תשובה: הזרם בסליל ABAB זורם מ-A ל-B.

סעיף ב

תשובה:

Φ≈4.28⋅10−4 Wb=0.428 mWb\Phi\approx4.28\cdot10^{-4}\,\text{Wb}=0.428\,\text{mWb}

נתון: NAB=1000N_{AB}=1000, I=1.5 AI=1.5\,\text{A}, μr=500\mu_r=500; מידות חיצוניות 24 cm24\,\text{cm}, פנימיות 20 cm20\,\text{cm}, חתך 2 cm×2 cm2\,\text{cm}\times2\,\text{cm}.

מבוקש: השטף Φ\Phi בליבה.

1. אורך המסלול הממוצע של השטף: הצלע הממוצעת היא ממוצע המידה החיצונית והפנימית:

a=24+202=22 cma=\frac{24+20}{2}=22\,\text{cm}

l=4a=4⋅0.22=0.88 ml=4a=4\cdot0.22=0.88\,\text{m}

2. שטח החתך:

A=2⋅2=4 cm2=4⋅10−4 m2A=2\cdot2=4\,\text{cm}^2=4\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

3. החדירות המוחלטת:

μ=μ0μr=4π⋅10−7⋅500=6.283⋅10−4 Hm\mu=\mu_0\mu_r=4\pi\cdot10^{-7}\cdot500=6.283\cdot10^{-4}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}

4. הכוח המגנטו-מניע:

F=NI=1000⋅1.5=1500 AF=NI=1000\cdot1.5=1500\,\text{A}

5. הרלוקטנס של הליבה:

Rm=lμA=0.886.283⋅10−4⋅4⋅10−4=3.501⋅106 1HR_m=\frac{l}{\mu A}=\frac{0.88}{6.283\cdot10^{-4}\cdot4\cdot10^{-4}}=3.501\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

6. השטף, לפי "חוק אוהם המגנטי":

Φ=FRm=15003.501⋅106=4.284⋅10−4 Wb\Phi=\frac{F}{R_m}=\frac{1500}{3.501\cdot10^{6}}=4.284\cdot10^{-4}\,\text{Wb}

(שקול: H=NIl=15000.88=1704.5 AmH=\frac{NI}{l}=\frac{1500}{0.88}=1704.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, B=μH=6.283⋅10−4⋅1704.5=1.071 TB=\mu H=6.283\cdot10^{-4}\cdot1704.5=1.071\,\text{T}, Φ=BA=1.071⋅4⋅10−4=4.284⋅10−4 Wb\Phi=BA=1.071\cdot4\cdot10^{-4}=4.284\cdot10^{-4}\,\text{Wb}.)

תשובה: Φ≈4.28⋅10−4 Wb=0.428 mWb\Phi\approx4.28\cdot10^{-4}\,\text{Wb}=0.428\,\text{mWb}

סעיף ג

תשובה:

ICD=3 AI_{CD}=3\,\text{A}, מ-C ל-D

נתון: NAB=1000N_{AB}=1000, IAB=1.5 AI_{AB}=1.5\,\text{A} מ-A ל-B (יוצר שטף בכיוון השעון, לפי סעיף א); NCD=500N_{CD}=500.

מבוקש: ICDI_{CD} וכיוונו כך ש-Φ=0\Phi=0.

1. שני הסלילים על אותה ליבה ובאותו מסלול מגנטי, ולכן השטף מתאפס כאשר הכוחות המגנטו-מניעים שלהם שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם:

NCDICD=NABIABN_{CD}I_{CD}=N_{AB}I_{AB}

2. הגודל:

ICD=NABIABNCD=1000⋅1.5500=3 AI_{CD}=\frac{N_{AB}I_{AB}}{N_{CD}}=\frac{1000\cdot1.5}{500}=3\,\text{A}

3. הכיוון: סליל CDCD צריך ליצור שטף נגד כיוון השעון, כלומר בצלע השמאלית - כלפי מטה. לפי כלל יד ימין (אגודל מטה), בצד הקדמי של הליבה הזרם צריך לזרום מימין לשמאל, מהחלון הפנימי אל הצד החיצוני.

4. כשעוקבים אחרי החוט מההדק C: הוא מגיע לצד החיצוני של הצלע, עובר מאחורי הליבה אל החלון, ובכל כריכה חוצה את הצד הקדמי מהחלון (ימין) אל הצד החיצוני (שמאל), עד ההדק D. לכן זרם הנכנס ב-C זורם בצד הקדמי מימין לשמאל - הכיוון הנדרש.

תשובה: ICD=3 AI_{CD}=3\,\text{A}, בכיוון מ-C ל-D.

שאלה 20 · מגבר פולט משותף: נקודת עבודה, הגבר והתנגדות כניסה

נתוני הטרנזיסטור שבאיור הנתון לשאלה הם:

β=hfe=100VBE=0.7 Vhie=1.2 kΩ\beta=hfe=100\qquad V_{BE}=0.7\,\text{V}\qquad hie=1.2\,\text{k}\Omega

הקבלים גדולים מאוד.

חשבו את:

א.

נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(4 נקודות)
ב.

שרטטו את מעגל התמורה לאות מתח חילופין.

(4 נקודות)
ג.

הגבר המתח של המגבר AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

(4 נקודות)
ד.

התנגדות הכניסה של המגבר.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB≈32.1 μAI_B\approx32.1\,\mu\text{A}, IC≈3.21 mAI_C\approx3.21\,\text{mA}, VCE≈15.15 VV_{CE}\approx15.15\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, RB=500 kΩR_B=500\,\text{k}\Omega, RC=0.5 kΩR_C=0.5\,\text{k}\Omega, RE=1 kΩR_E=1\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE}).

בזרם ישר כל הקבלים הם נתק, ולכן C2C_2 ו-C3C_3 לא משפיעים, והמקור VsV_s והעומס RLR_L מנותקים.

1. נסמן את IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B אל הבסיס, ICI_C מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולט, ו-IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B מהפולט דרך RER_E להארקה.

2. חוק המתחים בחוג הבסיס-פולט:

VCC=IBRB+VBE+(β+1)IBREV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=20−0.7500⋅103+101⋅103=19.3601⋅103=32.11 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{20-0.7}{500\cdot10^3+101\cdot10^3}=\frac{19.3}{601\cdot10^3}=32.11\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולט והפולט:

IC=βIB=100⋅32.11⋅10−6=3.211 mAI_C=\beta I_B=100\cdot32.11\cdot10^{-6}=3.211\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅32.11⋅10−6=3.243 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot32.11\cdot10^{-6}=3.243\,\text{mA}

4. חוק המתחים בחוג הקולט-פולט:

VCE=VCC−ICRC−IERE=20−3.211⋅0.5−3.243⋅1=20−1.606−3.243=15.15 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=20-3.211\cdot0.5-3.243\cdot1=20-1.606-3.243=15.15\,\text{V}

VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור במצב פעיל.

תשובה: IB≈32.1 μAI_B\approx32.1\,\mu\text{A}, IC≈3.21 mAI_C\approx3.21\,\text{mA}, VCE≈15.15 VV_{CE}\approx15.15\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VsV_s על הבסיס; RBR_B ו-hiehie במקביל מהבסיס להארקה; מקור זרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b מהקולט להארקה; RER_E מקוצר; RCR_C מקוצר על ידי C2C_2 ולכן הקולט (ו-RLR_L) מחוברים להארקה

כללי בניית מעגל התמורה לאות קטן:

•הקבלים "גדולים מאוד" - קצר לאות.

•מקור מתח ישר (VCCV_{CC}) - קצר לאות, כלומר נקודת ההזנה היא הארקה לאות.

•הטרנזיסטור מוחלף במודל hh פשוט: בין בסיס לפולט ההתנגדות hiehie, ובין קולט לפולט מקור זרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b.

מתארים את המעגל שמתקבל, צעד אחר צעד:

1. כניסה: C1C_1 קצר, ולכן המקור VsV_s מחובר ישירות לבסיס.

2. RBR_B: קצהו העליון ב-VCCV_{CC}, שהוא הארקה לאות, ולכן RBR_B מחובר מהבסיס להארקה - במקביל לכניסה.

3. פולט: C3C_3 שמקביל ל-RER_E מקצר אותו, ולכן הפולט מחובר ישירות להארקה. בין הבסיס להארקה נמצאת אפוא hiehie, במקביל ל-RBR_B.

4. מוצא: בין הקולט להארקה (הפולט) מקור הזרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b, בכיוון מהקולט אל הפולט.

5. RCR_C: קצהו העליון ב-VCCV_{CC} (הארקה לאות). במעגל כפי שהוא משורטט, הקבל C2C_2 מחובר במקביל ל-RCR_C, ולכן לאות הוא מקצר את RCR_C, והקולט מחובר ישירות להארקה לאות.

6. העומס: C3C_3 בצד המוצא קצר, ולכן RLR_L מחובר בין הקולט להארקה - גם הוא מקוצר.

כלומר: VsV_s →\to (בסיס) →\to RB∥hieR_B\parallel hie להארקה; בצד המוצא מקור הזרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b מחובר בין הקולט להארקה, וכל עומס המוצא (RC∥RLR_C\parallel R_L) מקוצר על ידי C2C_2.

הערה: אם C2C_2 לא היה מחובר במקביל ל-RCR_C (מבנה רגיל של מגבר פולט משותף), עומס המוצא במעגל התמורה היה RC∥RLR_C\parallel R_L בין הקולט להארקה, במקביל למקור הזרם.

תשובה: בכניסה VsV_s על RB∥hieR_B\parallel hie; במוצא מקור זרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b מהקולט להארקה; RER_E מקוצר על ידי C3C_3, ו-RCR_C (ואיתו RLR_L) מקוצר לאות על ידי C2C_2.

סעיף ג

תשובה:

במעגל כפי שהוא משורטט AVS=0A_{VS}=0 (C2C_2 מקצר את RCR_C); ללא C2C_2: AVS≈−38.5A_{VS}\approx-38.5

נתון: hfe=100hfe=100, hie=1.2 kΩhie=1.2\,\text{k}\Omega, RC=0.5 kΩR_C=0.5\,\text{k}\Omega, RL=6 kΩR_L=6\,\text{k}\Omega; אין התנגדות פנימית למקור, ולכן vb=Vsv_b=V_s.

מבוקש: AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

1. זרם הבסיס לאות (הפולט מוארק לאות):

ib=Vshiei_b=\frac{V_s}{hie}

2. מתח המוצא שווה למפל המתח של זרם הקולט על עומס המוצא:

Vout=−hfe⋅ib⋅RoutV_{out}=-hfe\cdot i_b\cdot R_{out}, כאשר RoutR_{out} היא ההתנגדות שבין הקולט להארקה לאות.

3. במעגל כפי שהוא משורטט, C2C_2 מקצר את RCR_C, ולכן Rout=0R_{out}=0:

Vout=−hfe⋅ib⋅0=0 ⇒ AVS=0V_{out}=-hfe\cdot i_b\cdot0=0\ \Rightarrow\ A_{VS}=0

כל זרם הקולט עובר דרך C2C_2 ל-VCCV_{CC} ואין מתח חילופין במוצא.

4. הערה - אם C2C_2 אינו מחובר על RCR_C (המבנה הרגיל של מגבר פולט משותף, וכנראה הכוונה בשאלה), עומס המוצא הוא:

RC∥RL=0.5⋅60.5+6=0.4615 kΩR_C\parallel R_L=\frac{0.5\cdot6}{0.5+6}=0.4615\,\text{k}\Omega

AVS=−hfe (RC∥RL)hie=−100⋅0.46151.2=−38.46A_{VS}=-\frac{hfe\,(R_C\parallel R_L)}{hie}=-\frac{100\cdot0.4615}{1.2}=-38.46

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^{\circ}.

תשובה: במעגל כמשורטט AVS=0A_{VS}=0; ללא C2C_2 על RCR_C: AVS≈−38.5A_{VS}\approx-38.5

סעיף ד

תשובה:

Rin=RB∥hie≈1.197 kΩR_{in}=R_B\parallel hie\approx1.197\,\text{k}\Omega

מבוקש: ההתנגדות שהמקור VsV_s רואה (כמסומן בחץ RinR_{in}).

ההדקים. C1C_1 הוא קצר לאות, ולכן המקור VsV_s מחובר בין הבסיס B לאדמה. אלה שני ההדקים שמהם מודדים את RinR_{in}. מוציאים את VsV_s, והמקור הבלתי תלוי VCCV_{CC} כבר מאופס (אדמה לאות). המקור התלוי hfe ibh_{fe}\,i_b נשאר במעגל.

המעגל החדש עם מקור בוחן. במעגל יש מקור תלוי, ולכן לא מניחים מראש צירוף טור ומקביל: מחברים להדקים מקור בוחן VTV_T, ומחשבים את הזרם ITI_T שהוא מספק.

•הקו של הבסיס B מחובר להדק החיובי של VTV_T, ולכן כולו בפוטנציאל VTV_T וצבוע בצבע אחד.

•הקו התחתון הוא האדמה (0 V0\,\text{V}): אליו מחוברים ההדק השלילי של VTV_T, הפולט E (כי C3C_3 מקצר את RER_E) והקולט C (כי C2C_2 מקצר את RCR_C אל VCCV_{CC}, שהוא אדמה לאות).

•ITI_T נכנס מ-VTV_T אל הבסיס, ibi_b יורד מהבסיס דרך hieh_{ie} אל הפולט, והמקור התלוי hfe ibh_{fe}\,i_b מחובר בין C ל-E.

בחירת השיטה. יש רק צומת אחד שאינו האדמה, B, והפוטנציאל שלו נקבע על ידי מקור הבוחן. לכן מספיק חוק הזרמים בצומת B.

1. חוק הזרמים בצומת B: הזרם ITI_T מתפצל ל-RBR_B ול-hieh_{ie}:

IT=VTRB+ibI_T=\frac{V_T}{R_B}+i_b

2. לפי חוק אוהם על hieh_{ie}, שקצהו האחד ב-VTV_T והשני בפולט (0 V0\,\text{V}):

ib=VThiei_b=\frac{V_T}{h_{ie}}

3. שני הקצוות של המקור התלוי, C ו-E, נמצאים ב-0 V0\,\text{V}. הזרם שלו נסגר דרך האדמה ואינו משנה את המתח על hieh_{ie}, ולכן אינו משפיע על ITI_T.

4. נציב ונחלק:

IT=VT(1RB+1hie)I_T=V_T\left(\frac{1}{R_B}+\frac{1}{h_{ie}}\right)

Rin=VTIT=11RB+1hie=RB∥hie=500⋅1.2500+1.2=1.197 kΩR_{in}=\frac{V_T}{I_T}=\frac{1}{\frac{1}{R_B}+\frac{1}{h_{ie}}}=R_B\parallel h_{ie}=\frac{500\cdot1.2}{500+1.2}=1.197\,\text{k}\Omega

5. מכיוון ש-RB≫hieR_B\gg h_{ie}, התנגדות הכניסה כמעט שווה ל-hieh_{ie}.

תשובה: Rin≈1.197 kΩ≈1.2 kΩR_{in}\approx1.197\,\text{k}\Omega\approx1.2\,\text{k}\Omega

שאלה 21 · מגבר מהפך עם רשת משוב T ומחלק מתח

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את מתח הצומת VAV_A.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא VoutVout.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו את מתח הכניסה ואת מתח המוצא בהתאמה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

VA=5 VV_A=5\,\text{V}

נתון: V=35 VV=35\,\text{V} (ההדק החיובי מחובר ל-R1R_1), R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=R4=R5=R6=1 kΩR_3=R_4=R_5=R_6=1\,\text{k}\Omega; הכניסה הלא-מהפכת מוארקת.

מבוקש: VAV_A.

1. מגבר שרת אידיאלי עם משוב שלילי: V−=V+=0 VV^-=V^+=0\,\text{V} (אדמה מדומה), ולא נכנס זרם להדקי הכניסה. לכן הקצה הימני של R3R_3 נמצא ב-0 V0\,\text{V}, כלומר R3R_3 מחובר מבחינת הצומת A כאילו להארקה.

2. נסמן זרמים: I1I_1 דרך R1R_1 מהמקור אל A; I2I_2 דרך R2R_2 מ-A להארקה; I3I_3 דרך R3R_3 מ-A אל הכניסה המהפכת. חוק הזרמים בצומת A:

V−VAR1=VAR2+VA−0R3\frac{V-V_A}{R_1}=\frac{V_A}{R_2}+\frac{V_A-0}{R_3}

35−VA4=VA2+VA1\frac{35-V_A}{4}=\frac{V_A}{2}+\frac{V_A}{1} (בזרמים של mA\text{mA})

3. נסדר:

354=VA(14+12+1)\frac{35}{4}=V_A\left(\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+1\right)

8.75=1.75 VA ⇒ VA=5 V8.75=1.75\,V_A\ \Rightarrow\ V_A=5\,\text{V}

4. בדיקה: I1=35−54=7.5 mAI_1=\frac{35-5}{4}=7.5\,\text{mA}, I2=52=2.5 mAI_2=\frac{5}{2}=2.5\,\text{mA}, I3=51=5 mAI_3=\frac{5}{1}=5\,\text{mA}, ו-2.5+5=7.5 mA2.5+5=7.5\,\text{mA}.

תשובה: VA=5 VV_A=5\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

מבוקש: VoutV_{out}. נשתמש ב-I3=5 mAI_3=5\,\text{mA} מסעיף א.

1. לכניסה המהפכת לא נכנס זרם, ולכן כל הזרם I3=5 mAI_3=5\,\text{mA} ממשיך מהצומת V−V^- (0 V0\,\text{V}) דרך R4R_4 כלפי מטה אל הצומת שבין R4R_4, R5R_5 ו-R6R_6 - נסמן אותו M.

2. מתח הצומת M (חוק אוהם על R4R_4):

VM=0−I3R4=−5⋅1=−5 VV_M=0-I_3R_4=-5\cdot1=-5\,\text{V}

3. הזרם ב-R6R_6, מההארקה אל M:

I6=0−VMR6=0−(−5)1=5 mAI_6=\frac{0-V_M}{R_6}=\frac{0-(-5)}{1}=5\,\text{mA}

4. חוק הזרמים בצומת M: הזרמים הנכנסים מ-R4R_4 ומ-R6R_6 יוצאים דרך R5R_5 אל המוצא:

I5=I3+I6=5+5=10 mAI_5=I_3+I_6=5+5=10\,\text{mA}

5. מתח המוצא (חוק אוהם על R5R_5, הזרם זורם מ-M אל המוצא):

Vout=VM−I5R5=−5−10⋅1=−15 VV_{out}=V_M-I_5R_5=-5-10\cdot1=-15\,\text{V}

(המגבר מהפך ביחס ל-VAV_A: VoutVA=−155=−3\frac{V_{out}}{V_A}=\frac{-15}{5}=-3, וביחס למקור: −1535=−0.4286\frac{-15}{35}=-0.4286. מתחי ההזנה של המגבר לא נתונים; מניחים שהם גדולים מ-15 V15\,\text{V}.)

תשובה: Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

שני קווים ישרים אופקיים: Vin=35 VV_{in}=35\,\text{V} ו-Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

1. מתח הכניסה הוא מקור ישר קבוע V=35 VV=35\,\text{V}, ולכן הגרף שלו כפונקציה של הזמן הוא קו אופקי בגובה 35 V35\,\text{V}.

2. המעגל כולו התנגדותי (אין קבלים או סלילים), ולכן המוצא עוקב מיד אחרי הכניסה: גם הוא קבוע, Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V} - קו אופקי מתחת לציר הזמן.

3. היחס בין המוצא לכניסה הוא −1535=−0.4286\frac{-15}{35}=-0.4286: המוצא בקוטביות הפוכה לכניסה.

tV [V]0246810-20-101020304035 V-15 V

תשובה: VinV_{in} - קו אופקי ב-35 V35\,\text{V}; VoutV_{out} - קו אופקי ב-−15 V-15\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.