דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2026 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: מבנה השאלון:

חלק א' – שאלות סגורות: 15 שאלות - יש לענות על 10 שאלות.

חלק ב' – שאלות פתוחות: 6 שאלות - יש לענות על 4 שאלות.

מפתח ההערכה:

יש להשיב על השאלות ולכתוב את התשובות במחברת הבחינה.

חלק א': כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות. ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב': כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

פרק א' – שאלות סגורות: ענו על עשר שאלות מתוך השאלות 1-15, ערך כל שאלה 4 נקודות.

פרק ב' – שאלות פתוחות: ענו על ארבע שאלות מתוך השאלות 16-21, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · שינוי התנגדות מוליך בקירור

התנגדות של מוליך ניקל בטמפרטורה של 200c20^{0}c היא 80 Ω80\,\Omega, ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.006 10c\alpha=0.006\,\frac{1}{^{0}c}.

כתוצאה מקירור המוליך ירדה הטמפרטורה שלו ל- −550c-55^{0}c.

מהי התנגדות המוליך לאחר הקירור?

א. 44 Ω44\,\Omega

ב. 54 Ω54\,\Omega

ג. 63.2 Ω63.2\,\Omega

ד. 65.2 Ω65.2\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

א. R=44 ΩR=44\,\Omega

נתון: R0=80 ΩR_0=80\,\Omega בטמפרטורה T0=20∘CT_0=20^{\circ}\text{C}, α=0.006 1∘C\alpha=0.006\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}, הטמפרטורה הסופית T=−55∘CT=-55^{\circ}\text{C}.

מבוקש: ההתנגדות RTR_T לאחר הקירור.

1. שינוי הטמפרטורה (שלילי, כי המוליך התקרר):

ΔT=T−T0=−55−20=−75∘C\Delta T=T-T_0=-55-20=-75^{\circ}\text{C}

2. התנגדות של מוליך משתנה עם הטמפרטורה לפי הקשר הקווי:

RT=R0(1+αΔT)=80⋅(1+0.006⋅(−75))=80⋅(1−0.45)=80⋅0.55=44 ΩR_T=R_0\left(1+\alpha\Delta T\right)=80\cdot\left(1+0.006\cdot(-75)\right)=80\cdot(1-0.45)=80\cdot0.55=44\,\Omega

ההתנגדות ירדה, כמצופה ממתכת שמקדם הטמפרטורה שלה חיובי.

תשובה: א. R=44 ΩR=44\,\Omega

שאלה 2 · מציאת נגד במעגל מקבילי

נתון המעגל החשמלי הבא:

מהי התנגדות הנגד R3R_3?

א. 24 Ω24\,\Omega

ב. 6 Ω6\,\Omega

ג. 12 Ω12\,\Omega

ד. 4 Ω4\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. R3=6 ΩR_3=6\,\Omega

נתון: UT=7.2 VU_T=7.2\,\text{V}, IT=6 AI_T=6\,\text{A}, R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R4=12 ΩR_4=12\,\Omega; ארבעת הנגדים מחוברים במקביל למקור.

מבוקש: R3R_3.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון מחובר להדק החיובי, ולכן הפוטנציאל שלו 7.2 V7.2\,\text{V}.

•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל: כל הקו העליון צבוע בצבע אחד.

•יש רק שני קווים שווי-פוטנציאל, וכל נגד מחובר בין שניהם. לכן על כל נגד המתח UT=7.2 VU_T=7.2\,\text{V}, והנגדים במקביל.

•הזרם ITI_T (החץ ליד מד הזרם) יוצא מההדק החיובי ומתפצל לזרמים I1I_1 עד I4I_4, שזורמים בכל נגד כלפי מטה.

בחירת השיטה. כל הפוטנציאלים במעגל ידועים כבר מהסרטוט, ואין צומת שהמתח שלו לא ידוע. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים (ארבעה חוגים) או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק אוהם לכל נגד וחוק הזרמים של קירכהוף.

1. הזרמים בנגדים הידועים (חוק אוהם):

I1=UTR1=7.23=2.4 AI_1=\frac{U_T}{R_1}=\frac{7.2}{3}=2.4\,\text{A}

I2=UTR2=7.24=1.8 AI_2=\frac{U_T}{R_2}=\frac{7.2}{4}=1.8\,\text{A}

I4=UTR4=7.212=0.6 AI_4=\frac{U_T}{R_4}=\frac{7.2}{12}=0.6\,\text{A}

2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף, הזרם ב-R3R_3 הוא היתרה:

I3=IT−I1−I2−I4=6−2.4−1.8−0.6=1.2 AI_3=I_T-I_1-I_2-I_4=6-2.4-1.8-0.6=1.2\,\text{A}

3. ההתנגדות:

R3=UTI3=7.21.2=6 ΩR_3=\frac{U_T}{I_3}=\frac{7.2}{1.2}=6\,\Omega

בדיקה: RT=UTIT=7.26=1.2 ΩR_T=\frac{U_T}{I_T}=\frac{7.2}{6}=1.2\,\Omega, ואכן 13+14+16+112=1012=11.2\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{6}+\frac{1}{12}=\frac{10}{12}=\frac{1}{1.2}.

תשובה: ב. R3=6 ΩR_3=6\,\Omega

שאלה 3 · אמפרמטר בין מקורות מתח זהים

במעגל נתון שני מקורות מתח זהים של 12 V12\,\text{V} מחוברים במקביל, כאשר ביניהם מחובר אמפרמטר אידיאלי (התנגדות פנימית =0 Ω=0\,\Omega)

מה יראה האמפרמטר?

א. אין סוף

ב. 12 A12\,A

ג. 0 A0\,A

ד. תלוי בערכי הנגדים במעגל

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. 0 A0\,\text{A}

נתון: שני מקורות זהים E1=E2=12 VE_1=E_2=12\,\text{V} מחוברים במקביל (הדק חיובי לחיובי), ואמפרמטר אידיאלי בלולאה שביניהם.

מבוקש: קריאת האמפרמטר, כלומר הזרם שזורם במעגל הסגור שבין שני המקורות.

1. נסמן זרם II שזורם בלולאה: יוצא מההדק החיובי של E1E_1, עובר דרך האמפרמטר ונכנס להדק החיובי של E2E_2.

2. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה זו (המקורות מחוברים זה מול זה, ולכן המתחים שלהם מתנגדים):

E1−E2=I⋅RAE_1-E_2=I\cdot R_A

12−12=012-12=0

3. כלומר אין בלולאה שום מתח מניע: שני הדקי האמפרמטר נמצאים באותו פוטנציאל (12 V12\,\text{V}), ולכן לא זורם דרכו זרם מאיזון. מקורות זהים במקביל רק מתחלקים בזרם העומס, אם יש עומס, ואינם מזרימים זרם זה לזה.

תשובה: ג. 0 A0\,\text{A}

שאלה 4 · שקול נורטון בין שתי נקודות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות AA ו- BB?

א. IN=2ARTh=25ΩI_N=2A\quad R_{Th}=25\Omega

ב. IN=2ARTh=4ΩI_N=2A\quad R_{Th}=4\Omega

ג. IN=3.2ARTh=25ΩI_N=3.2A\quad R_{Th}=25\Omega

ד. IN=4ARTh=40ΩI_N=4A\quad R_{Th}=40\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. IN=3.2 AI_N=3.2\,\text{A}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

נתון: E1=100 VE_1=100\,\text{V} (ההדק החיובי למעלה) בטור עם R1=10 ΩR_1=10\,\Omega; בענף האמצעי R2=15 ΩR_2=15\,\Omega בטור עם E2=50 VE_2=50\,\text{V} (ההדק החיובי למעלה); מהצומת העליון R3=14 ΩR_3=14\,\Omega אל A, ומהצומת התחתון R4=5 ΩR_4=5\,\Omega אל B.

מבוקש: INI_N ו-RTh=RNR_{Th}=R_N בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTh=VABV_{Th}=V_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N, ומהם IN=VThRNI_N=\frac{V_{Th}}{R_N}.

סימון על הסרטוט (הדקים פתוחים).

•הקו התחתון (בין E1E_1, E2E_2 ו-R4R_4) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). בשני המקורות ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-E2E_2 נמצא ב-50 V50\,\text{V} מעל הקו התחתון.

•V1V_1 הוא הצומת העליון שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3, והמתח שלו לא ידוע.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R3R_3 וב-R4R_4 לא זורם זרם ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק A צבוע כמו הצומת V1V_1, וההדק B צבוע כמו הקו התחתון.

•בחוג השמאלי זורם זרם אחד, II, בכיוון החץ.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, V1V_1: משוואת צומת אחת. בשיטת זרמי החוגים יש כאן חוג אחד, אבל בסוף עדיין צריך לחשב ממנו את V1V_1, כך שאין לה יתרון.

1. מתח תבנין: דרך R3R_3 ו-R4R_4 לא זורם זרם, ולכן VAB=V1V_{AB}=V_1. משוואת צומת עבור V1V_1 (שני הזרמים, דרך R1R_1 ודרך R2R_2, נכתבים כיוצאים מהצומת):

V1−E1R1+V1−E2R2=0\frac{V_1-E_1}{R_1}+\frac{V_1-E_2}{R_2}=0

V1−10010+V1−5015=0\frac{V_1-100}{10}+\frac{V_1-50}{15}=0

V1=10010+5015110+115=10+3.3330.1667=80 VV_1=\frac{\frac{100}{10}+\frac{50}{15}}{\frac{1}{10}+\frac{1}{15}}=\frac{10+3.333}{0.1667}=80\,\text{V}

כלומר VTh=VAB=80 VV_{Th}=V_{AB}=80\,\text{V} (A חיובית ביחס ל-B). בדיקה לפי הסרטוט: בחוג השמאלי זורם I=E1−E2R1+R2=5025=2 AI=\frac{E_1-E_2}{R_1+R_2}=\frac{50}{25}=2\,\text{A}, ו-V1=E1−I⋅R1=100−20=80 VV_1=E_1-I\cdot R_1=100-20=80\,\text{V}.

2. התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת V1V_1 לקו התחתון, ולכן הם במקביל. R3R_3 מחבר את A לצומת, ו-R4R_4 מחבר את הקו התחתון ל-B. מ-A עוברים דרך R3R_3, אחר כך דרך הצירוף המקבילי, ואחר כך דרך R4R_4 אל B, כלומר בטור:

RTh=R3+R4+R1R2R1+R2=14+5+10⋅1525=14+5+6=25 ΩR_{Th}=R_3+R_4+\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=14+5+\frac{10\cdot15}{25}=14+5+6=25\,\Omega

3. זרם נורטון (זרם הקצר בין A ל-B, זורם בקצר מ-A ל-B):

IN=VThRTh=8025=3.2 AI_N=\frac{V_{Th}}{R_{Th}}=\frac{80}{25}=3.2\,\text{A}

תשובה: ג. IN=3.2 AI_N=3.2\,\text{A}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

שאלה 5 · זרם בסוללה מתאים בחיבור מעורב

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת שמונה תאים זהים המחוברים במעורב,

מספר התאים בכל שורה הוא ארבע ומספר השורות/ענפים הוא שתיים.

כל תא הוא בעל כא"מ של 2V2V התנגדות פנימית של 0.16 Ω0.16\,\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו RL=3.68 ΩR_L=3.68\,\Omega.

מהו הזרם במעגל?

א. 1 A1\,A

ב. 1.5 A1.5\,A

ג. 2 A2\,A

ד. 2.5 A2.5\,A

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. I=2 AI=2\,\text{A}

נתון: n=4n=4 תאים בטור בכל ענף, m=2m=2 ענפים במקביל, E0=2 VE_0=2\,\text{V}, r=0.16 Ωr=0.16\,\Omega לתא, RL=3.68 ΩR_L=3.68\,\Omega.

מבוקש: הזרם II בעומס.

1. הכא"מ של ענף אחד (תאים בטור מתחברים) הוא גם הכא"מ של הסוללה, כי הענפים זהים ומחוברים במקביל:

E=n⋅E0=4⋅2=8 VE=n\cdot E_0=4\cdot2=8\,\text{V}

2. ההתנגדות הפנימית: בכל ענף n⋅rn\cdot r, ושני ענפים במקביל מחלקים אותה ב-mm:

rin=n⋅rm=4⋅0.162=0.32 Ωr_{\text{in}}=\frac{n\cdot r}{m}=\frac{4\cdot0.16}{2}=0.32\,\Omega

3. הזרם במעגל (חוק אוהם למעגל שלם):

I=Erin+RL=80.32+3.68=84=2 AI=\frac{E}{r_{\text{in}}+R_L}=\frac{8}{0.32+3.68}=\frac{8}{4}=2\,\text{A}

תשובה: ג. I=2 AI=2\,\text{A}

שאלה 6 · ערך ממוצע של אות מיושר מוסט

The voltage-waveform, as measured by an oscilloscope, is shown in the figure.

What is the average voltage?

א. 4.219 V4.219\,V

ב. 6.809 V6.809\,V

ג. 8.909 V8.909\,V

ד. 10.569 V10.569\,V

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. Uav≈8.909 VU_{\text{av}}\approx8.909\,\text{V}

נתון: האות נע בין ערך מזערי 7 V7\,\text{V} לערך מרבי 10 V10\,\text{V}, וצורתו קשתות סינוס מיושרות (יישור גל מלא) שיושבות על רמה קבועה.

מבוקש: הערך הממוצע.

1. נפרק את האות לשני רכיבים: רמה קבועה (DC) של 7 V7\,\text{V}, ועליה סינוס מיושר בגל מלא שערכו המרבי:

Um=10−7=3 VU_m=10-7=3\,\text{V}

2. הערך הממוצע של סינוס מיושר בגל מלא:

Uav,AC=2Umπ=2⋅3π=1.909 VU_{\text{av,AC}}=\frac{2U_m}{\pi}=\frac{2\cdot3}{\pi}=1.909\,\text{V}

3. הממוצע של סכום הוא סכום הממוצעים:

Uav=7+1.909=8.909 VU_{\text{av}}=7+1.909=8.909\,\text{V}

תשובה: ג. Uav≈8.909 VU_{\text{av}}\approx8.909\,\text{V}

שאלה 7 · עכבה טורית ממדידות מתח, זרם והספק

מכשיר חשמלי ניזון מספק כח זרם-חילופין חד-פאזי שהתדירות שלו אינה ידועה.

במכשיר יש רק נגדים וסלילים.

הפעילו את המכשיר ומדדו את המתח ואת הזרם היעילים, ואת ההספק הפעיל של המכשיר:

U1=230 VI1=15 AP1=3 kWU_1=230\,V\qquad I_1=15\,A\qquad P_1=3\,kW

מהי העכבה השקילה של המכשיר, אם מתארים אותה באמצעות התנגדות המחוברת בטור להשראות?

א. 10.864+j4.576 Ω10.864+j4.576\,\Omega

ב. 13.333+j7.571 Ω13.333+j7.571\,\Omega

ג. 16.954+j2.886 Ω16.954+j2.886\,\Omega

ד. 20.724+j9.486 Ω20.724+j9.486\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. Z=13.333+j7.571 ΩZ=13.333+j7.571\,\Omega

נתון: U1=230 VU_1=230\,\text{V}, I1=15 AI_1=15\,\text{A} (ערכים יעילים), P1=3 kWP_1=3\,\text{kW}; העומס השראי (נגדים וסלילים).

מבוקש: Z=R+jXLZ=R+jX_L בתיאור טורי.

1. גודל העכבה לפי חוק אוהם:

∣Z∣=U1I1=23015=15.333 Ω|Z|=\frac{U_1}{I_1}=\frac{230}{15}=15.333\,\Omega

2. ההספק הפעיל מתפתח רק בהתנגדות, ולכן:

R=P1I12=3000152=3000225=13.333 ΩR=\frac{P_1}{I_1^2}=\frac{3000}{15^2}=\frac{3000}{225}=13.333\,\Omega

3. ההיגב מתוך משולש העכבות:

XL=∣Z∣2−R2=15.3332−13.3332=235.11−177.78=7.571 ΩX_L=\sqrt{|Z|^2-R^2}=\sqrt{15.333^2-13.333^2}=\sqrt{235.11-177.78}=7.571\,\Omega

העומס השראי, ולכן החלק המדומה חיובי.

תשובה: ב. Z=13.333+j7.571 ΩZ=13.333+j7.571\,\Omega

שאלה 8 · הספק היגבי של סליל ממדידות

כדי למצוא את התנגדותו ואת השראתו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין,

שתדרו 50 Hz50\,Hz כפי שמוצג בתרשים:

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד הזרם 5 A5\,A

•מד המתח 230 V230\,V

•מד ההספק 600 W600\,W

מהו ההספק הראקטיבי?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 753.65 VAr753.65\,VAr

ג. 823.65 VAr823.65\,VAr

ד. 981 VAr981\,VAr

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ד. Q≈981 VArQ\approx981\,\text{VAr}

נתון: I=5 AI=5\,\text{A}, U=230 VU=230\,\text{V}, P=600 WP=600\,\text{W} (קריאת מד ההספק), f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: ההספק ההיגבי QQ.

1. ההספק המדומה הוא מכפלת קריאות מד המתח ומד הזרם:

S=U⋅I=230⋅5=1150 VAS=U\cdot I=230\cdot5=1150\,\text{VA}

2. מד ההספק מודד את ההספק הפעיל PP. ממשולש ההספקים:

Q=S2−P2=11502−6002=1322500−360000=962500=981.07 VArQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{1150^2-600^2}=\sqrt{1322500-360000}=\sqrt{962500}=981.07\,\text{VAr}

(אפשר גם דרך הרכיבים: R=PI2=60025=24 ΩR=\frac{P}{I^2}=\frac{600}{25}=24\,\Omega, ∣Z∣=2305=46 Ω|Z|=\frac{230}{5}=46\,\Omega, XL=462−242=39.24 ΩX_L=\sqrt{46^2-24^2}=39.24\,\Omega, Q=I2XL=25⋅39.24=981.07 VArQ=I^2X_L=25\cdot39.24=981.07\,\text{VAr}.)

תשובה: ד. Q≈981 VArQ\approx981\,\text{VAr}

שאלה 9 · בדיקת תהודה במעגל מקבילי

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין:

האם המעגל שבאיור נמצא במצב תהודה?

א. אי אפשר לדעת

ב. המעגל לא במצב תהודה.

ג. המעגל במצב תהודה

ד. התנאי לתהודה מקבילית XL=XCX_L=X_C

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. המעגל במצב תהודה (המוליכות השקולה ממשית, Y=0.05 SY=0.05\,\text{S})

נתון: ענף אחד R=4 ΩR=4\,\Omega בטור עם XL=8 ΩX_L=8\,\Omega, ובמקביל אליו קבל XC=10 ΩX_C=10\,\Omega; המקור 100∠0∘ V100\angle0^\circ\,\text{V}.

מבוקש: האם המעגל בתהודה, כלומר האם הזרם מהמקור באותה מופע עם המתח (המוליכות השקולה ממשית).

1. מוליכות הענף ההשראי:

Y1=14+j8=4−j842+82=4−j880=0.05−j0.1 SY_1=\frac{1}{4+j8}=\frac{4-j8}{4^2+8^2}=\frac{4-j8}{80}=0.05-j0.1\,\text{S}

2. מוליכות הקבל:

Y2=1−j10=j0.1 SY_2=\frac{1}{-j10}=j0.1\,\text{S}

3. המוליכות השקולה (ענפים במקביל מתחברים):

Y=Y1+Y2=0.05−j0.1+j0.1=0.05 SY=Y_1+Y_2=0.05-j0.1+j0.1=0.05\,\text{S}

החלק המדומה מתאפס, ולכן המעגל במצב תהודה: Z=10.05=20 ΩZ=\frac{1}{0.05}=20\,\Omega (ממשי), והזרם מהמקור I=100⋅0.05=5∠0∘ AI=100\cdot0.05=5\angle0^\circ\,\text{A}, באותו מופע עם המתח.

התנאי XL=XCX_L=X_C נכון רק לסליל ולקבל טהורים במקביל; כאן יש התנגדות בטור לסליל, והתנאי הוא XC=R2+XL2XL=16+648=10 ΩX_C=\frac{R^2+X_L^2}{X_L}=\frac{16+64}{8}=10\,\Omega, שמתקיים.

תשובה: ג. המעגל במצב תהודה

שאלה 10 · עכבת ענף בעומס משולש סימטרי

באיור לשאלה מופיע עומס תלת מופעי סימטרי, המחובר לרשת תלת מופעית.

ההספק הממשי בכל אחת מהעכבות הוא P=4000 WP=4000\,W וגורם הספק הוא cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8,

המתח הקווי: UL=400 VU_L=400\,V.

מהי העכבה (ההתנגדות וההיגב ההשראי) בכל ענף בעומס?

א. Z=(12.4+j47.3) ΩZ=(12.4+j47.3)\,\Omega

ב. Z=(12.4+j19.2) ΩZ=(12.4+j19.2)\,\Omega

ג. Z=(25.6+j19.2) ΩZ=(25.6+j19.2)\,\Omega

ד. Z=(45.2+j18.5) ΩZ=(45.2+j18.5)\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. Z=(25.6+j19.2) ΩZ=(25.6+j19.2)\,\Omega

נתון: עומס סימטרי בחיבור משולש, P=4000 WP=4000\,\text{W} בכל עכבה, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: Z=R+jXLZ=R+jX_L של ענף אחד.

1. בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן מתח הפאזה שווה למתח הקווי:

Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}

2. ההספק המדומה בכל עכבה:

Sph=Pcos⁡φ=40000.8=5000 VAS_{ph}=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{4000}{0.8}=5000\,\text{VA}

3. זרם הפאזה וגודל העכבה:

Iph=SphUph=5000400=12.5 AI_{ph}=\frac{S_{ph}}{U_{ph}}=\frac{5000}{400}=12.5\,\text{A}

∣Z∣=UphIph=40012.5=32 Ω|Z|=\frac{U_{ph}}{I_{ph}}=\frac{400}{12.5}=32\,\Omega

4. פירוק לרכיבים (sin⁡φ=1−0.82=0.6\sin\varphi=\sqrt{1-0.8^2}=0.6):

R=∣Z∣cos⁡φ=32⋅0.8=25.6 ΩR=|Z|\cos\varphi=32\cdot0.8=25.6\,\Omega

XL=∣Z∣sin⁡φ=32⋅0.6=19.2 ΩX_L=|Z|\sin\varphi=32\cdot0.6=19.2\,\Omega

בדיקה: P=Iph2R=12.52⋅25.6=4000 WP=I_{ph}^2R=12.5^2\cdot25.6=4000\,\text{W}.

תשובה: ג. Z=(25.6+j19.2) ΩZ=(25.6+j19.2)\,\Omega

שאלה 11 · מתח עומס במעגל עם דיודת זנר

נתון המעגל החשמלי הבא:

מהו ערכו של המתח בנגד RLR_L?

א. 2 V2\,V

ב. 0 V0\,V

ג. 4.7 V4.7\,V

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. VRL=2 VV_{RL}=2\,\text{V}

נתון: E=6 VE=6\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, RL=0.5 kΩR_L=0.5\,\text{k}\Omega, דיודת זנר VZ=4.7 VV_Z=4.7\,\text{V} במקביל לעומס (הקתודה לכיוון הצומת העליון, כלומר בממתח אחורי).

מבוקש: המתח על RLR_L.

1. נבדוק אם הזנר פורץ: ננתק אותו לרגע ונחשב את המתח על העומס במחלק המתח R1R_1-RLR_L:

VRL=E⋅RLR1+RL=6⋅0.51+0.5=2 VV_{RL}=E\cdot\frac{R_L}{R_1+R_L}=6\cdot\frac{0.5}{1+0.5}=2\,\text{V}

2. המתח הזה קטן ממתח הזנר (2 V<4.7 V2\,\text{V}<4.7\,\text{V}), ולכן הזנר לא פורץ, אינו מוליך, וכאילו אינו במעגל.

3. לכן המתח על העומס הוא מתח המחלק: VRL=2 VV_{RL}=2\,\text{V} (הזרם במעגל I=61.5 kΩ=4 mAI=\frac{6}{1.5\,\text{k}\Omega}=4\,\text{mA}).

תשובה: א. VRL=2 VV_{RL}=2\,\text{V}

שאלה 12 · זרם בסיס בטרנזיסטור PNP

לטרנזיסטור נתונים אלו:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,V

מהו זרם הבסיס של הטרנזיסטור?

א. 8.112 μA8.112\,\mu A

ב. 14.532 μA14.532\,\mu A

ג. 30.158 μA30.158\,\mu A

ד. 41.872 μA41.872\,\mu A

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IB≈30.16 μAI_B\approx30.16\,\mu\text{A}

נתון: טרנזיסטור PNP (החץ באמיטר מצביע פנימה). האמיטר מחובר דרך R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega ל-VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, הקולט דרך R4=0.25 kΩR_4=0.25\,\text{k}\Omega להארקה, והבסיס דרך RBB=50 kΩR_{BB}=50\,\text{k}\Omega למקור VBB=6.7 VV_{BB}=6.7\,\text{V}. β=100\beta=100, ∣VBE∣=0.7 V|V_{BE}|=0.7\,\text{V}.

מבוקש: IBI_B.

בטרנזיסטור PNP הזרם נכנס באמיטר ויוצא בבסיס ובקולט. נסמן: IEI_E זורם מ-VCCV_{CC} דרך R3R_3 אל האמיטר, IBI_B יוצא מהבסיס דרך RBBR_{BB} אל ההדק החיובי של VBBV_{BB}, ו-IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B.

1. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה VCC→R3→V_{CC}\to R_3\to אמיטר →\to בסיס →RBB→VBB→\to R_{BB}\to V_{BB}\to הארקה:

VCC−IER3−VEB−IBRBB=VBBV_{CC}-I_ER_3-V_{EB}-I_BR_{BB}=V_{BB}

2. נציב IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B ונבודד את IBI_B:

IB=VCC−VEB−VBB(β+1)R3+RBB=15−0.7−6.7101⋅2⋅103+50⋅103=7.6252⋅103=30.16⋅10−6 AI_B=\frac{V_{CC}-V_{EB}-V_{BB}}{(\beta+1)R_3+R_{BB}}=\frac{15-0.7-6.7}{101\cdot2\cdot10^3+50\cdot10^3}=\frac{7.6}{252\cdot10^3}=30.16\cdot10^{-6}\,\text{A}

3. בדיקה: VE=15−101⋅30.16⋅10−6⋅2000=8.908 VV_E=15-101\cdot30.16\cdot10^{-6}\cdot2000=8.908\,\text{V}, VB=6.7+30.16⋅10−6⋅50000=8.208 VV_B=6.7+30.16\cdot10^{-6}\cdot50000=8.208\,\text{V}, ואכן VE−VB=0.7 VV_E-V_B=0.7\,\text{V}.

תשובה: ג. IB≈30.16 μAI_B\approx30.16\,\mu\text{A} (בשאלון 30.158 μA30.158\,\mu\text{A})

שאלה 13 · מתח מוצא של מגבר עוקב

המעגל המוצג באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout?

א. 0 V0\,V

ב. 2.5 V2.5\,V

ג. 5 V5\,V

ד. 7.5 V7.5\,V

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ב. Vout=2.5 VV_{out}=2.5\,\text{V}

נתון: מגבר שרת אידיאלי; בכניסה הלא-מהפכת מחלק מתח R1=R2=10 kΩR_1=R_2=10\,\text{k}\Omega מהמקור 5 V5\,\text{V}; R3=5 kΩR_3=5\,\text{k}\Omega מחובר בין המוצא לכניסה המהפכת, ואין נגד מהכניסה המהפכת להארקה.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. לכניסות מגבר אידיאלי לא נכנס זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור מהווים מחלק מתח:

V+=5⋅R2R1+R2=5⋅1010+10=2.5 VV^+=5\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=5\cdot\frac{10}{10+10}=2.5\,\text{V}

2. במשוב שלילי V−=V+=2.5 VV^-=V^+=2.5\,\text{V}. דרך R3R_3 לא זורם זרם (אין לו לאן להמשיך, כי לכניסה המהפכת לא נכנס זרם), ולכן אין עליו מפל מתח:

Vout=V−+0⋅R3=2.5 VV_{out}=V^-+0\cdot R_3=2.5\,\text{V}

זהו מגבר עוקב מתח (הגבר 1); הנגד R3R_3 אינו משפיע.

תשובה: ב. Vout=2.5 VV_{out}=2.5\,\text{V}

שאלה 14 · מוט נע בשדה מגנטי: זרמי הנגדים

בתרשים נתונה מערכת המורכבת משתי מסילות חלקות שהתנגדותן זניחה.

מוט מוליך שהתנגדותו 4 אום נע על המסילות ללא חיכוך במהירות קבועה וכיוונו ימינה.

המערכת נמצאת בתוך שדה מגנטי אחיד וכיוונה "מחוץ לדף", בניצב אליו.

נתון: B=0.55 TV=0.25 msℓ=1.2 mR1=6 ΩR2=9 ΩB=0.55\,T\quad V=0.25\,\frac{m}{s}\quad \ell=1.2\,m\quad R_1=6\,\Omega\quad R_2=9\,\Omega

מהי עוצמת הזרם בנגדים R1R_1, R2R_2?

א. I1=0 AI_1=0\,A , I2=0 AI_2=0\,A

ב. I1=5.5 mAI_1=5.5\,mA , I2=12.5 mAI_2=12.5\,mA

ג. I1=9.9 mAI_1=9.9\,mA , I2=6.6 mAI_2=6.6\,mA

ד. I1=12 mAI_1=12\,mA , I2=14 mAI_2=14\,mA

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ג (הקרובה ביותר). בחישוב: I1≈13.0 mAI_1\approx13.0\,\text{mA}, I2≈8.68 mAI_2\approx8.68\,\text{mA}

נתון: B=0.55 TB=0.55\,\text{T} (מחוץ לדף), v=0.25 msv=0.25\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ימינה, ℓ=1.2 m\ell=1.2\,\text{m}, התנגדות המוט r=4 Ωr=4\,\Omega, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, R2=9 ΩR_2=9\,\Omega.

מבוקש: הזרמים I1I_1 ו-I2I_2.

1. המוט הנע חותך קווי שדה, ולכן מושרה בו כא"מ:

ε=Bℓv=0.55⋅1.2⋅0.25=0.165 V\varepsilon=B\ell v=0.55\cdot1.2\cdot0.25=0.165\,\text{V}

2. כיוון: הכוח על מטען חיובי במוט הוא qv→×B→q\vec v\times\vec B; מהירות ימינה ושדה מחוץ לדף נותנים כוח כלפי מטה. לכן הזרם במוט זורם מ-A אל B, והמוט פועל כמקור שהדקו החיובי ב-B.

סימון על הסרטוט.

•התנגדות המסילות זניחה, ולכן כל מסילה היא קו שווה-פוטנציאל אחד, יחד עם התיל שמחבר אותה לנגדים. המסילה העליונה (A) נבחרה כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•המוט הוא המקור: הזרם II זורם בו כלפי מטה, ולכן המסילה התחתונה (B) בפוטנציאל גבוה יותר.

•R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין שני הקווים, ולכן הם במקביל. הזרמים I1I_1 ו-I2I_2 זורמים בהם מ-B אל A, כלומר כלפי מעלה.

בחירת השיטה. במעגל מקור אחד (המוט, עם התנגדות פנימית rr) ושני נגדים במקביל. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מחשבים התנגדות שקולה, ומהזרם הכולל את המתח בין המסילות.

3. ההתנגדות השקולה של R1R_1 ו-R2R_2 והזרם במוט:

R1∥R2=6⋅96+9=3.6 ΩR_1\parallel R_2=\frac{6\cdot9}{6+9}=3.6\,\Omega

I=εr+R1∥R2=0.1654+3.6=21.71 mAI=\frac{\varepsilon}{r+R_1\parallel R_2}=\frac{0.165}{4+3.6}=21.71\,\text{mA}

4. המתח בין המסילות (המסילה B חיובית) והזרמים בנגדים:

UBA=I⋅3.6=21.71⋅10−3⋅3.6=78.16 mVU_{BA}=I\cdot3.6=21.71\cdot10^{-3}\cdot3.6=78.16\,\text{mV}

I1=UBAR1=78.166=13.03 mAI_1=\frac{U_{BA}}{R_1}=\frac{78.16}{6}=13.03\,\text{mA}

I2=UBAR2=78.169=8.68 mAI_2=\frac{U_{BA}}{R_2}=\frac{78.16}{9}=8.68\,\text{mA}

בדיקה בחוק הזרמים: I1+I2=13.03+8.68=21.71 mA=II_1+I_2=13.03+8.68=21.71\,\text{mA}=I.

אף אחת מהאפשרויות אינה מתאימה בדיוק לחישוב. ההשוואה מראה שתשובה ג היא היחידה שבה I1I2=R2R1=1.5\frac{I_1}{I_2}=\frac{R_2}{R_1}=1.5, כנדרש בנגדים במקביל, והיא מתקבלת אם מציבים התנגדות כוללת של 10 Ω10\,\Omega במקום 7.6 Ω7.6\,\Omega (I=16.5 mAI=16.5\,\text{mA}). התשובה הנבחרת: ג.

תשובה: ג (בחישוב מדויק I1≈13.0 mAI_1\approx13.0\,\text{mA}, I2≈8.68 mAI_2\approx8.68\,\text{mA})

שאלה 15 · כוח לורנץ על אלקטרון בשדה

אלקטרון (q=1.6⋅10−19 c)\left(q=1.6\cdot10^{-19}\,c\right) נע במהירות 12⋅106 msec12\cdot10^{6}\,\frac{m}{sec} בשדה מגנטי אחיד שעוצמתו 0.25 T0.25\,T.

חשבו את הכוח והכיוון שמרגיש האלקטרון.

א. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,N כיוון הכוח "פנימה" – לתוך הדף.

ב. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,N כיוון הכוח "החוצה" – מהדף.

ג. F=2.4⋅10−13 NF=2.4\cdot10^{-13}\,N כיוון הכוח "פנימה" – לתוך הדף.

ד. F=2.4⋅10−13 NF=2.4\cdot10^{-13}\,N כיוון הכוח "החוצה" – מהדף.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}, לתוך הדף

נתון: ∣q∣=1.6⋅10−19 C|q|=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C} (מטען שלילי), v=12⋅106 msv=12\cdot10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}} שמאלה, B=0.25 TB=0.25\,\text{T} כלפי מטה (בניצב למהירות).

מבוקש: גודל הכוח וכיוונו.

1. גודל הכוח (המהירות ניצבת לשדה, sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1):

F=∣q∣vB=1.6⋅10−19⋅12⋅106⋅0.25=4.8⋅10−13 NF=|q|vB=1.6\cdot10^{-19}\cdot12\cdot10^{6}\cdot0.25=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}

2. כיוון: F→=q v→×B→\vec F=q\,\vec v\times\vec B. נגדיר ימינה +x+x, למעלה +y+y, מחוץ לדף +z+z. אז v→\vec v בכיוון −x-x ו-B→\vec B בכיוון −y-y:

(−x^)×(−y^)=x^×y^=+z^(-\hat x)\times(-\hat y)=\hat x\times\hat y=+\hat z (מחוץ לדף)

זה הכיוון עבור מטען חיובי. האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו בכיוון ההפוך: −z^-\hat z, לתוך הדף.

תשובה: א. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}, כיוון הכוח לתוך הדף

שאלה 16 · מעגל זרם ישר עם שלושה מקורות

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם שזורם דרך R2R_2.

(9 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח על הנגד R4R_4.

(2 נקודות)
ג.

האם מקורות המתח משמשים כיצרנים או צרכנים? תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

I2=18879≈2.38 AI_2=\frac{188}{79}\approx2.38\,\text{A}, משמאל לימין (מהצומת העליון אל E3E_3)

נתון: E1=36 VE_1=36\,\text{V}, E2=6 VE_2=6\,\text{V}, E3=20 VE_3=20\,\text{V}, R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, R3=6 ΩR_3=6\,\Omega, R4=8 ΩR_4=8\,\Omega.

מבוקש: הזרם ב-R2R_2.

סימון על הסרטוט.

•במעגל שני צמתים בלבד, שבהם הזרם מתפצל: X (הצומת השמאלי העליון) ו-Y (הצומת הימני התחתון), ושלושה ענפים ביניהם. הצומת Y נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והמתח של X, VXV_X, לא ידוע.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו הצבוע כמו Y כולל את הקצה הימני של R4R_4, את הקצה הימני התחתון של R3R_3 ואת ההדק החיובי של E3E_3.

•הקו שבין R2R_2 ל-E3E_3 מחובר להדק השלילי של E3E_3, שההדק החיובי שלו נמצא ב-0 V0\,\text{V}. לכן הפוטנציאל שלו ידוע: −20 V-20\,\text{V}.

•שאר הקטעים (בין R1R_1 ל-E1E_1, בין E1E_1 ל-R4R_4, בין E2E_2 ל-R3R_3) אינם צמתים: כל אחד מהם מחבר שני רכיבים בטור בתוך ענף אחד.

•כיווני הזרמים (החיצים): I1I_1 מ-Y דרך R4R_4, E1E_1 ו-R1R_1 אל X (כלפי מעלה בענף השמאלי); I2I_2 מ-X דרך R2R_2 אל E3E_3 (משמאל לימין); I3I_3 מ-Y דרך R3R_3 ו-E2E_2 אל X (באלכסון, כלפי מעלה).

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: שלושה ענפים בין שני צמתים יוצרים שני חוגים בלתי תלויים, כלומר שתי משוואות.

•מתחי צמתים: כש-Y הוא נקודת הייחוס נשאר נעלם אחד, VXV_X, כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

סימני המקורות בכל ענף (לפי סימני הקוטביות באיור):

•ענף 1: מ-Y דרך R4R_4 אל ההדק השלילי של E1E_1, ומההדק החיובי דרך R1R_1 אל X. בענף R1+R4=16 ΩR_1+R_4=16\,\Omega, והמקור מעלה את המתח ב-36 V36\,\text{V} לכיוון X.

•ענף 2: מ-X דרך R2R_2 אל ההדק השלילי של E3E_3, שנמצא ב-−20 V-20\,\text{V}.

•ענף 3: מ-X אל ההדק החיובי של E2E_2, ומההדק השלילי שלו דרך R3R_3 אל Y. לכן בצד של R3R_3 שליד E2E_2 הפוטנציאל VX−6V_X-6.

1. הזרמים בענפים כפונקציה של VXV_X (חוק אוהם על הנגדים של כל ענף):

I1=36−VX16I_1=\frac{36-V_X}{16}, I2=VX−(−20)10=VX+2010I_2=\frac{V_X-(-20)}{10}=\frac{V_X+20}{10}, I3=6−VX6I_3=\frac{6-V_X}{6}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת X (נכנסים = יוצאים):

I1+I3=I2I_1+I_3=I_2

36−VX16+6−VX6=VX+2010\frac{36-V_X}{16}+\frac{6-V_X}{6}=\frac{V_X+20}{10}

3. נסדר:

VX(116+110+16)=3616−2010+66V_X\left(\frac{1}{16}+\frac{1}{10}+\frac{1}{6}\right)=\frac{36}{16}-\frac{20}{10}+\frac{6}{6}

0.32917 VX=2.25−2+1=1.250.32917\,V_X=2.25-2+1=1.25

VX=1.250.32917=30079=3.797 VV_X=\frac{1.25}{0.32917}=\frac{300}{79}=3.797\,\text{V}

4. הזרם ב-R2R_2:

I2=VX+2010=3.797+2010=2.380 AI_2=\frac{V_X+20}{10}=\frac{3.797+20}{10}=2.380\,\text{A}

הזרם חיובי, ולכן כיוונו כפי שסומן בסרטוט: מ-X דרך R2R_2 אל E3E_3 (משמאל לימין).

לבדיקה, שאר הזרמים: I1=36−3.79716=2.013 AI_1=\frac{36-3.797}{16}=2.013\,\text{A}, I3=6−3.7976=0.367 AI_3=\frac{6-3.797}{6}=0.367\,\text{A}, ואכן I1+I3=2.013+0.367=2.380 A=I2I_1+I_3=2.013+0.367=2.380\,\text{A}=I_2. גם I1I_1 ו-I3I_3 חיוביים, כלומר כל הזרמים זורמים בכיווני החיצים.

תשובה: I2≈2.38 AI_2\approx2.38\,\text{A}, משמאל לימין

סעיף ב

תשובה:

PR4≈32.4 WP_{R4}\approx32.4\,\text{W}

נתון: R4=8 ΩR_4=8\,\Omega נמצא בענף 1, שבו זורם I1=2.013 AI_1=2.013\,\text{A} (סעיף א).

מבוקש: ההספק על R4R_4.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: R4R_4 נמצא בענף השמאלי, בטור עם E1E_1 ו-R1R_1, ולכן זורם בו הזרם I1I_1.

PR4=I12R4=2.0132⋅8=4.051⋅8=32.41 WP_{R4}=I_1^2R_4=2.013^2\cdot8=4.051\cdot8=32.41\,\text{W}

תשובה: PR4≈32.4 WP_{R4}\approx32.4\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

שלושת המקורות פועלים כיצרנים (הזרם יוצא מההדק החיובי של כל אחד)

מקור הוא יצרן כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו (עובר בתוכו מ-−- ל-++), וצרכן כאשר הזרם נכנס להדק החיובי. נבדוק כל מקור לפי כיווני החיצים בסרטוט המסומן מסעיף א; כל הזרמים יצאו שם חיוביים, ולכן הם זורמים בכיוון החיצים:

1. E1E_1: הזרם I1=2.013 AI_1=2.013\,\text{A} עולה דרכו מההדק השלילי לחיובי ויוצא אל R1R_1 - יצרן.

PE1=E1I1=36⋅2.013=72.46 WP_{E1}=E_1I_1=36\cdot2.013=72.46\,\text{W}

2. E2E_2: הזרם I3=0.367 AI_3=0.367\,\text{A} מגיע מ-R3R_3 להדק השלילי ויוצא מההדק החיובי אל X - יצרן.

PE2=E2I3=6⋅0.367=2.20 WP_{E2}=E_2I_3=6\cdot0.367=2.20\,\text{W}

3. E3E_3: הזרם I2=2.380 AI_2=2.380\,\text{A} מגיע מ-R2R_2 להדק השלילי ויוצא מההדק החיובי אל Y - יצרן.

PE3=E3I2=20⋅2.380=47.59 WP_{E3}=E_3I_2=20\cdot2.380=47.59\,\text{W}

בדיקת מאזן הספקים:

סך ההספק המסופק: 72.46+2.20+47.59=122.25 W72.46+2.20+47.59=122.25\,\text{W}

סך ההספק בנגדים: I12(R1+R4)+I22R2+I32R3=2.0132⋅16+2.3802⋅10+0.3672⋅6=64.81+56.64+0.81=122.25 WI_1^2(R_1+R_4)+I_2^2R_2+I_3^2R_3=2.013^2\cdot16+2.380^2\cdot10+0.367^2\cdot6=64.81+56.64+0.81=122.25\,\text{W}

המאזן מתקיים.

תשובה: שלושת המקורות משמשים כיצרנים, כי בכל אחד מהם הזרם יוצא מההדק החיובי.

שאלה 17 · טעינה ופריקה של קבל במעגל RC

נתון מעגל חשמלי.

המתח ההתחלתי על הקבל הוא UC(0)=5 VU_{C(0)}=5\,V.

בזמן t=0t=0 המפסק נסגר.

א.

חשבו את המתח על הקבל לאחר 8 msec⁡8\,m\sec.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה האגורה בקבל בזמן t=8 msec⁡t=8\,m\sec.

(2 נקודות)

לאחר שהמתג היה במצב סגור זמן ארוך מאוד, העבירו את המתג למצב פתוח.

ג.

כמה זמן יש לחכות מרגע פתיחת המתג עד אשר המתח שבין הדקי הקבל יהיה 20 V20\,V?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

UC(8 ms)≈15.62 VU_C(8\,\text{ms})\approx15.62\,\text{V}

נתון: E=40 VE=40\,\text{V}, R1=200 ΩR_1=200\,\Omega, R2=R3=400 ΩR_2=R_3=400\,\Omega, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, UC(0)=5 VU_C(0)=5\,\text{V} (באותה קוטביות שהמקור טוען, ההדק העליון חיובי).

מבוקש: UCU_C בזמן t=8 mst=8\,\text{ms} לאחר סגירת המפסק.

הקבל רואה מעגל של מקור ונגדים, ולכן נחליף את כל מה שמחובר אליו בשקול תבנין. כך מקבלים את המתח הסופי של הקבל (UThU_{Th}) ואת קבוע הזמן (RThCR_{Th}C).

ההדקים. ההדקים הם שתי הנקודות שאליהן מחובר הקבל: aa (למעלה) ו-bb (למטה). מוציאים את הקבל מהמעגל, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם UThU_{Th} וגם את ההתנגדות RThR_{Th}. המפסק סגור.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשהקבל הוצא וההדקים פתוחים:

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של EE, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). המפסק סגור, ולכן כל הקו מההדק החיובי של EE ועד R1R_1 נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•ההדק aa צבוע כמו הצומת העליון שבין R1R_1 ל-R2R_2, וההדק bb צבוע כמו הקו התחתון. המתח ביניהם, UThU_{Th}, מסומן בסרטוט: aa חיובי.

•מההדקים לא יוצא זרם, ולכן R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 בטור, וזורם בהם זרם אחד II בכיוון החץ:

I=ER1+R2+R3=401000=40 mAI=\frac{E}{R_1+R_2+R_3}=\frac{40}{1000}=40\,\text{mA}

•מכאן הפוטנציאלים שעל הסרטוט. הצומת העליון:

I⋅(R2+R3)=40⋅10−3⋅800=32 VI\cdot(R_2+R_3)=40\cdot10^{-3}\cdot800=32\,\text{V}

והנקודה שבין R2R_2 ל-R3R_3:

I⋅R3=40⋅10−3⋅400=16 VI\cdot R_3=40\cdot10^{-3}\cdot400=16\,\text{V}

1. מתח תבנין הוא המתח בין aa ל-bb, כלומר המתח על R2+R3R_2+R_3:

UTh=E⋅R2+R3R1+R2+R3=40⋅8001000=32 VU_{Th}=E\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=40\cdot\frac{800}{1000}=32\,\text{V}

זה גם המתח הסופי של הקבל: בסוף הטעינה לא זורם זרם בקבל, והוא מתנהג כנתק, בדיוק כמו ההדקים הפתוחים בסרטוט.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE: הוא מוחלף בקצר. במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

2. לפי הצבעים: R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb (דרך המפסק הסגור והמקור המקוצר). R2R_2 ו-R3R_3 בטור (ביניהם נקודה שאין בה התפצלות), והענף שלהם מחובר גם הוא בין aa ל-bb. לכן R1R_1 במקביל ל-R2+R3R_2+R_3:

RTh=200⋅800200+800=160 ΩR_{Th}=\frac{200\cdot800}{200+800}=160\,\Omega

3. קבוע הזמן:

τ=RThC=160⋅100⋅10−6=16 ms\tau=R_{Th}C=160\cdot100\cdot10^{-6}=16\,\text{ms}

4. הקבל נטען מהמתח ההתחלתי אל המתח הסופי UThU_{Th}:

UC(t)=UTh+(UC(0)−UTh)e−t/τ=32+(5−32)e−t/16 msU_C(t)=U_{Th}+\left(U_C(0)-U_{Th}\right)e^{-t/\tau}=32+(5-32)e^{-t/16\,\text{ms}}

5. נציב t=8 mst=8\,\text{ms}:

UC(8 ms)=32−27⋅e−0.5=32−27⋅0.6065=32−16.38=15.62 VU_C(8\,\text{ms})=32-27\cdot e^{-0.5}=32-27\cdot0.6065=32-16.38=15.62\,\text{V}

תשובה: UC(8 ms)≈15.62 VU_C(8\,\text{ms})\approx15.62\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

WC≈12.2 mJW_C\approx12.2\,\text{mJ}

נתון: C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, UC=15.62 VU_C=15.62\,\text{V} (סעיף א).

מבוקש: האנרגיה בקבל.

WC=12CUC2=12⋅100⋅10−6⋅15.622=12⋅10−4⋅244.1=12.2⋅10−3 JW_C=\frac{1}{2}CU_C^2=\frac{1}{2}\cdot100\cdot10^{-6}\cdot15.62^2=\frac{1}{2}\cdot10^{-4}\cdot244.1=12.2\cdot10^{-3}\,\text{J}

תשובה: WC≈12.2 mJW_C\approx12.2\,\text{mJ}

סעיף ג

תשובה:

t≈37.6 mst\approx37.6\,\text{ms}

נתון: המפסק היה סגור זמן רב, ואז נפתח. R2=R3=400 ΩR_2=R_3=400\,\Omega, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}.

מבוקש: הזמן עד ש-UC=20 VU_C=20\,\text{V}.

1. המתח ההתחלתי: אחרי זמן רב עם מפסק סגור הקבל טעון למתח הסופי מסעיף א (זרם הקבל אפס, והוא נתק כמו ההדקים הפתוחים בסרטוט המסומן של סעיף א):

UC(0+)=UTh=32 VU_C(0^+)=U_{Th}=32\,\text{V}

ההדקים. קבוע הזמן החדש נקבע לפי ההתנגדות שהקבל "רואה" אחרי פתיחת המפסק: שוב מוציאים את הקבל ומודדים בין ההדקים aa ו-bb. המקור EE מאופס (קצר), והמפסק פתוח כמו באיור:

•המפסק פתוח, ולכן ב-R1R_1 לא זורם זרם: הקטע שבין המפסק ל-R1R_1 מנותק משאר המעגל (צבע נפרד), ו-R1R_1 כבר לא מחובר בין aa ל-bb.

•בין aa ל-bb נשאר רק הענף של R2R_2 ו-R3R_3 בטור.

2. ההתנגדות שהקבל רואה וקבוע הזמן:

RTh=R2+R3=800 ΩR_{Th}=R_2+R_3=800\,\Omega

τ2=(R2+R3)C=800⋅100⋅10−6=80 ms\tau_2=(R_2+R_3)C=800\cdot100\cdot10^{-6}=80\,\text{ms}

אין מקור במעגל שמחובר לקבל, ולכן הקבל מתפרק אל 0 V0\,\text{V}:

UC(t)=32 e−t/τ2U_C(t)=32\,e^{-t/\tau_2}

3. נציב UC=20 VU_C=20\,\text{V} ונבודד את tt:

20=32 e−t/80 ms ⇒ t=τ2ln⁡3220=80⋅ln⁡1.6=80⋅0.47=37.6 ms20=32\,e^{-t/80\,\text{ms}}\ \Rightarrow\ t=\tau_2\ln\frac{32}{20}=80\cdot\ln1.6=80\cdot0.47=37.6\,\text{ms}

תשובה: t≈37.6 mst\approx37.6\,\text{ms}

שאלה 18 · עכבה, זרם והספק במעגל חילופין

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין:

א.

מהי העכבה השקולה של המעגל (גודל וזווית)?

(4 נקודות)
ב.

מהו הזרם הזורם דרך הנגד R3R_3 (גודל וזווית)?

(7 נקודות)
ג.

מהו ההספק הממשי במעגל? מהו הרכיב או הרכיבים בהם הוא מתפתח?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Z=15+j40=42.72∠69.44∘ ΩZ=15+j40=42.72\angle69.44^\circ\,\Omega

נתון: R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=j25 ΩX_{L1}=j25\,\Omega בטור עם המקור; XL2=j10 ΩX_{L2}=j10\,\Omega במקביל לענף R3=10 ΩR_3=10\,\Omega בטור עם XC3=−j20 ΩX_{C3}=-j20\,\Omega; US=200∠45∘ VU_S=200\angle45^\circ\,\text{V}.

מבוקש: ZZ בצורה קוטבית.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שמחובר להדק החיובי נמצא בפוטנציאל USU_S. בזרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה.

•UpU_p הוא הצומת העליון שבין XL1X_{L1}, XL2X_{L2} ו-R3R_3. זה הצומת היחיד (חוץ מהקו התחתון) שבו הזרם מתפצל.

•הקטע שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והקטע שבין R3R_3 לקבל אינם צמתים: כל אחד מהם מחבר שני רכיבים בטור.

•הזרמים: Iˉ\bar I יוצא מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1 ו-XL1X_{L1} אל הצומת, ומתפצל ל-Iˉ2\bar I_2 (דרך XL2X_{L2} כלפי מטה) ול-Iˉ3\bar I_3 (דרך R3R_3 והקבל).

בחירת השיטה. לפי הצבעים, XL2X_{L2} והענף R3R_3-XC3X_{C3} מחוברים שניהם בין UpU_p לקו התחתון, ולכן הם במקביל. R1R_1 ו-XL1X_{L1} בטור עם הצירוף הזה ועם המקור. זה מעגל טורי-מקבילי פשוט, ולכן העכבה השקולה מתקבלת ישירות מצירוף עכבות, בלי מערכת משוואות.

1. הענף הימני:

Z3=R3+XC3=10−j20 ΩZ_3=R_3+X_{C3}=10-j20\,\Omega

2. XL2X_{L2} במקביל ל-Z3Z_3:

Zp=j10⋅(10−j20)j10+10−j20=200+j10010−j10=(200+j100)(10+j10)102+102=1000+j3000200=5+j15 ΩZ_p=\frac{j10\cdot(10-j20)}{j10+10-j20}=\frac{200+j100}{10-j10}=\frac{(200+j100)(10+j10)}{10^2+10^2}=\frac{1000+j3000}{200}=5+j15\,\Omega

3. בטור עם R1R_1 ו-XL1X_{L1}:

Z=10+j25+5+j15=15+j40 ΩZ=10+j25+5+j15=15+j40\,\Omega

4. המרה לצורה קוטבית:

∣Z∣=152+402=1825=42.72 Ω|Z|=\sqrt{15^2+40^2}=\sqrt{1825}=42.72\,\Omega, φ=arctan⁡4015=69.44∘\varphi=\arctan\frac{40}{15}=69.44^\circ

תשובה: Z=42.72∠69.44∘ ΩZ=42.72\angle69.44^\circ\,\Omega (15+j40 Ω15+j40\,\Omega)

סעיף ב

תשובה:

Iˉ3≈3.31∠110.56∘ A\bar I_3\approx3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

נתון: Z=42.72∠69.44∘ ΩZ=42.72\angle69.44^\circ\,\Omega (סעיף א), US=200∠45∘ VU_S=200\angle45^\circ\,\text{V}.

מבוקש: Iˉ3\bar I_3.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: Iˉ\bar I יוצא מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1 ו-XL1X_{L1} אל הצומת UpU_p, ומשם Iˉ3\bar I_3 זורם דרך R3R_3 ו-XC3X_{C3} אל הקו התחתון (0 V0\,\text{V}).

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, UpU_p. בשיטת זרמי החוגים היו כאן שני חוגים ושתי משוואות. העכבה השקולה כבר ידועה מסעיף א, ולכן הדרך הקצרה: הזרם הכולל לפי חוק אוהם, ואחר כך מחלק זרם בין שני הענפים המקבילים. מתח הצומת UpU_p ישמש לבדיקה.

1. הזרם הכולל (חוק אוהם):

Iˉ=USZ=200∠45∘42.72∠69.44∘=4.682∠−24.44∘ A\bar I=\frac{U_S}{Z}=\frac{200\angle45^\circ}{42.72\angle69.44^\circ}=4.682\angle-24.44^\circ\,\text{A}

2. מחלק זרם בין XL2X_{L2} ל-Z3Z_3:

Iˉ3=Iˉ⋅XL2XL2+Z3=Iˉ⋅j1010−j10\bar I_3=\bar I\cdot\frac{X_{L2}}{X_{L2}+Z_3}=\bar I\cdot\frac{j10}{10-j10}

j1010−j10=10∠90∘14.142∠−45∘=0.7071∠135∘\frac{j10}{10-j10}=\frac{10\angle90^\circ}{14.142\angle-45^\circ}=0.7071\angle135^\circ

Iˉ3=4.682∠−24.44∘⋅0.7071∠135∘=3.310∠110.56∘ A\bar I_3=4.682\angle-24.44^\circ\cdot0.7071\angle135^\circ=3.310\angle110.56^\circ\,\text{A}

3. בדיקה דרך מתח הצומת: Uˉp=Iˉ⋅Zp=4.682∠−24.44∘⋅15.81∠71.57∘=74.02∠47.12∘ V\bar U_p=\bar I\cdot Z_p=4.682\angle-24.44^\circ\cdot15.81\angle71.57^\circ=74.02\angle47.12^\circ\,\text{V}, ו-Iˉ3=UˉpZ3=74.02∠47.12∘22.36∠−63.43∘=3.310∠110.56∘ A\bar I_3=\frac{\bar U_p}{Z_3}=\frac{74.02\angle47.12^\circ}{22.36\angle-63.43^\circ}=3.310\angle110.56^\circ\,\text{A}.

תשובה: Iˉ3≈3.31∠110.56∘ A\bar I_3\approx3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

P≈328.8 WP\approx328.8\,\text{W}, מתפתח רק בנגדים: R1R_1 (219.2 W219.2\,\text{W}) ו-R3R_3 (109.6 W109.6\,\text{W})

נתון: ∣Iˉ∣=4.682 A|\bar I|=4.682\,\text{A} ב-R1R_1, ∣Iˉ3∣=3.310 A|\bar I_3|=3.310\,\text{A} ב-R3R_3 (סעיף ב).

מבוקש: ההספק הפעיל, והרכיבים שבהם הוא מתפתח.

הספק ממשי מתפתח רק בהתנגדויות; בסלילים ובקבל ההספק הממוצע אפס (הם רק אוגרים ומחזירים אנרגיה).

1. ההספק ב-R1R_1:

P1=∣Iˉ∣2R1=4.6822⋅10=219.18 WP_1=|\bar I|^2R_1=4.682^2\cdot10=219.18\,\text{W}

2. ההספק ב-R3R_3:

P3=∣Iˉ3∣2R3=3.3102⋅10=109.59 WP_3=|\bar I_3|^2R_3=3.310^2\cdot10=109.59\,\text{W}

3. סה"כ:

P=P1+P3=219.18+109.59=328.77 WP=P_1+P_3=219.18+109.59=328.77\,\text{W}

בדיקה דרך המקור: P=∣Iˉ∣2⋅Re(Z)=4.6822⋅15=328.77 WP=|\bar I|^2\cdot\text{Re}(Z)=4.682^2\cdot15=328.77\,\text{W}, או P=USIcos⁡φ=200⋅4.682⋅cos⁡69.44∘=328.77 WP=U_SI\cos\varphi=200\cdot4.682\cdot\cos69.44^\circ=328.77\,\text{W}.

תשובה: P≈328.8 WP\approx328.8\,\text{W}, שמתפתח בנגדים R1R_1 (219.2 W219.2\,\text{W}) ו-R3R_3 (109.6 W109.6\,\text{W}) בלבד.

שאלה 19 · סליל על טבעת פרומגנטית

באיור מוצג תרשים של טבעת העשויה חומר פרומגנטי.

האורך הממוצע של מסלול השטף המגנטי הוא 140 mm140\,mm, שטח החתך של הטבעת 250 mm2250\,mm^2.

הטבעת עשויה מחומר פרומגנטי בעל חדירות מגנטית יחסית μr=6000\mu_r=6000.

על הטבעת מלופף מוליך נחושת, בעל התנגדות סגולית 0.018 Ωmm2m0.018\,\frac{\Omega mm^2}{m} ושטח חתך של 0.25 mm20.25\,mm^2.

האורך הממוצע של כריכה אחת 700 mm700\,mm.

א.

חשבו את המיאון של המעגל המגנטי.

(3 נקודות)
ב.

כמה כריכות יש להתקין על הטבעת כדי שהשראות הסליל תהיה 25 mH25\,mH.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם בסליל המחובר למקור מתח ישר שהמתח שלו 5v5v.

(5 נקודות)
ד.

כיוון הזרם כמוצג באיור. מה כיוון השטף? נמקו את התשובה.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Rm≈7.43⋅104 AWbR_m\approx7.43\cdot10^{4}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: l=140 mm=0.14 ml=140\,\text{mm}=0.14\,\text{m}, A=250 mm2=250⋅10−6 m2A=250\,\text{mm}^2=250\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr=6000\mu_r=6000, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון RmR_m.

Rm=lμ0μrA=0.144π⋅10−7⋅6000⋅250⋅10−6=0.141.885⋅10−6=74272 AWbR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.14}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot6000\cdot250\cdot10^{-6}}=\frac{0.14}{1.885\cdot10^{-6}}=74272\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: Rm≈7.43⋅104 AWbR_m\approx7.43\cdot10^{4}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ב

תשובה:

N≈43N\approx43 כריכות

נתון: L=25 mHL=25\,\text{mH}, Rm=74272 AWbR_m=74272\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} (סעיף א).

מבוקש: מספר הכריכות NN.

1. השראות של סליל על ליבה: L=N2RmL=\frac{N^2}{R_m}, ולכן:

N=L⋅Rm=25⋅10−3⋅74272=1856.8=43.09N=\sqrt{L\cdot R_m}=\sqrt{25\cdot10^{-3}\cdot74272}=\sqrt{1856.8}=43.09

2. מספר כריכות הוא שלם: N=43N=43 כריכות (נותן L=43274272=24.9 mHL=\frac{43^2}{74272}=24.9\,\text{mH}, קרוב מאוד לנדרש).

תשובה: N≈43N\approx43 כריכות

סעיף ג

תשובה:

I≈2.31 AI\approx2.31\,\text{A}

נתון: N=43N=43, אורך כריכה 0.7 m0.7\,\text{m}, ρ=0.018 Ω mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}, S=0.25 mm2S=0.25\,\text{mm}^2, U=5 VU=5\,\text{V} ישר.

מבוקש: הזרם בסליל.

במתח ישר (במצב יציב) להשראות אין השפעה (XL=0X_L=0), והזרם נקבע רק על ידי התנגדות המוליך.

1. אורך המוליך:

lw=N⋅0.7=43⋅0.7=30.1 ml_w=N\cdot0.7=43\cdot0.7=30.1\,\text{m}

2. התנגדות המוליך:

R=ρlwS=0.018⋅30.10.25=2.167 ΩR=\rho\frac{l_w}{S}=0.018\cdot\frac{30.1}{0.25}=2.167\,\Omega

3. הזרם (חוק אוהם):

I=UR=52.167=2.307 AI=\frac{U}{R}=\frac{5}{2.167}=2.307\,\text{A}

תשובה: I≈2.31 AI\approx2.31\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

השטף בליבה עם כיוון השעון (כלפי מעלה בתוך הסליל שבצד שמאל)

נשתמש בכלל יד ימין לסליל: כאשר האצבעות מתעקלות בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מצביע על כיוון השטף בתוך הסליל.

1. לפי האיור, הזרם נכנס בהדק העליון (החץ ימינה) ועובר בכריכות על פני הטבעת (בצד הקרוב אלינו) משמאל לימין, ומאחורי הטבעת חוזר מימין לשמאל; הכריכות מתקדמות כלפי מטה עד ההדק התחתון.

2. כשהאצבעות מתעקלות כך (בחזית ימינה, מאחור שמאלה), האגודל מצביע כלפי מעלה לאורך הצלע השמאלית של הטבעת.

3. השטף ממשיך בתוך הליבה הסגורה: עולה בצד שמאל, עובר לצד ימין דרך החלק העליון ויורד בצד ימין, כלומר עם כיוון השעון.

תשובה: השטף בטבעת זורם עם כיוון השעון (כלפי מעלה בתוך הסליל).

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

נתוני הטרנזיסטור שבמעגל הנתון באיור לשאלה הם:

VBE=0.7 Vβ=hfe=200hie=1.5 kΩV_{BE}=0.7\,V\quad \beta=hfe=200\quad h_{ie}=1.5\,k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(6 נקודות)
ב.

שרטטו את קו העבודה DCDC ומקמו עליו את נקודת העבודה.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המעגל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB≈37 μAI_B\approx37\,\mu\text{A}, IC≈7.40 mAI_C\approx7.40\,\text{mA}, VCE≈18.74 VV_{CE}\approx18.74\,\text{V}

נתון: VCC=28 VV_{CC}=28\,\text{V}, R1=45 kΩR_1=45\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, RB=2 kΩR_B=2\,\text{k}\Omega, RC1=1 kΩR_{C1}=1\,\text{k}\Omega, RE=0.25 kΩR_E=0.25\,\text{k}\Omega, β=200\beta=200, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE}).

בזרם ישר הקבלים C1C_1, C2C_2, CEC_E הם נתק, ולכן VSV_S, RC2R_{C2} ו-RLR_L אינם משפיעים. במעגל הקולט נשאר רק RC1R_{C1}. נסמן: IBI_B נכנס לבסיס דרך RBR_B, ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RC1R_{C1} לקולט, ו-IE=IB+ICI_E=I_B+I_C יוצא מהאמיטר דרך RER_E להארקה.

1. נחליף את מחלק המתח R1R_1-R2R_2 במעגל תבנין.

ההדקים. ההדק aa הוא הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 (שממנו יוצא RBR_B אל הבסיס), וההדק bb הוא קו ההארקה. מנתקים את RBR_B ואת הטרנזיסטור מהמחלק, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VThV_{Th} וגם את ההתנגדות RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המחלק לבדו, עם ההדקים פתוחים (C1C_1 נתק, ולכן גם VSV_S מנותק):

•קו ההארקה הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC} (28 V28\,\text{V}).

•הקו של aa הוא הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2. מההדק aa לא יוצא זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, והמתח של הצומת נקבע לפי מחלק מתח:

VTh=VCC⋅R2R1+R2=28⋅545+5=2.8 VV_{Th}=V_{CC}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=28\cdot\frac{5}{45+5}=2.8\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VCCV_{CC}: הקו העליון מחובר בקצר לקו ההארקה. במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTh=R1R2R1+R2=45⋅550=4.5 kΩR_{Th}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{45\cdot5}{50}=4.5\,\text{k}\Omega

מעגל התמורה: מקור VTh=2.8 VV_{Th}=2.8\,\text{V} בטור עם RTh=4.5 kΩR_{Th}=4.5\,\text{k}\Omega, ואחריהם RBR_B אל הבסיס.

2. חוק המתחים של קירכהוף בלולאת הבסיס-אמיטר (IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B):

VTh=IB(RTh+RB)+VBE+(β+1)IBREV_{Th}=I_B(R_{Th}+R_B)+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTh−VBERTh+RB+(β+1)RE=2.8−0.74.5+2+201⋅0.25⋅10−3=2.156.75⋅103=37.0 μAI_B=\frac{V_{Th}-V_{BE}}{R_{Th}+R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{2.8-0.7}{4.5+2+201\cdot0.25}\cdot10^{-3}=\frac{2.1}{56.75\cdot10^{3}}=37.0\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולט והאמיטר:

IC=βIB=200⋅37.0⋅10−6=7.40 mAI_C=\beta I_B=200\cdot37.0\cdot10^{-6}=7.40\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=201⋅37.0⋅10−6=7.44 mAI_E=(\beta+1)I_B=201\cdot37.0\cdot10^{-6}=7.44\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת הקולט-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC1−IERE=28−7.40⋅1−7.44⋅0.25=28−7.40−1.86=18.74 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_{C1}-I_ER_E=28-7.40\cdot1-7.44\cdot0.25=28-7.40-1.86=18.74\,\text{V}

תשובה: IB≈37 μAI_B\approx37\,\mu\text{A}, IC≈7.40 mAI_C\approx7.40\,\text{mA}, VCE≈18.74 VV_{CE}\approx18.74\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

קו ישר מ-(VCE=28 V, IC=0)(V_{CE}=28\,\text{V},\ I_C=0) עד (0, 22.38 mA)(0,\ 22.38\,\text{mA}); Q=(18.74 V, 7.40 mA)Q=(18.74\,\text{V},\ 7.40\,\text{mA})

קו העבודה DC מתאר את כל הצירופים האפשריים של ICI_C ו-VCEV_{CE} שמקיימים את משוואת לולאת הקולט-אמיטר.

1. משוואת הלולאה, עם IE=β+1βICI_E=\frac{\beta+1}{\beta}I_C:

VCE=VCC−IC(RC1+201200RE)=28−IC⋅1.25125 kΩV_{CE}=V_{CC}-I_C\left(R_{C1}+\frac{201}{200}R_E\right)=28-I_C\cdot1.25125\,\text{k}\Omega

(בקירוב IE≈ICI_E\approx I_C ההתנגדות היא RC1+RE=1.25 kΩR_{C1}+R_E=1.25\,\text{k}\Omega.)

2. נקודת קטעון (IC=0I_C=0): VCE=28 VV_{CE}=28\,\text{V}.

3. נקודת רוויה (VCE=0V_{CE}=0): IC=281.25125=22.38 mAI_C=\frac{28}{1.25125}=22.38\,\text{mA} (בקירוב 281.25=22.4 mA\frac{28}{1.25}=22.4\,\text{mA}).

4. משרטטים קו ישר בין שתי הנקודות במערכת צירים VCEV_{CE} (אופקי) מול ICI_C (אנכי), ומסמנים עליו את נקודת העבודה מסעיף א: Q=(18.74 V, 7.40 mA)Q=(18.74\,\text{V},\ 7.40\,\text{mA}).

V_CE (V)I_C (mA)51015202530510152025Q (18.74 V, 7.40 mA)22.38 mA28 V

תשובה: קו העבודה עובר דרך (28 V, 0)(28\,\text{V},\ 0) ו-(0, 22.38 mA)(0,\ 22.38\,\text{mA}), ונקודת העבודה Q=(18.74 V, 7.40 mA)Q=(18.74\,\text{V},\ 7.40\,\text{mA}) נמצאת עליו.

סעיף ג

תשובה:

AV=VoutVS≈−32.65A_V=\frac{V_{out}}{V_S}\approx-32.65 (מהבסיס למוצא: −76.19-76.19)

נתון: hfe=200h_{fe}=200, hie=1.5 kΩh_{ie}=1.5\,\text{k}\Omega, RB=2 kΩR_B=2\,\text{k}\Omega, RC1=1 kΩR_{C1}=1\,\text{k}\Omega, RC2=2 kΩR_{C2}=2\,\text{k}\Omega, RL=4 kΩR_L=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: AV=VoutVSA_V=\frac{V_{out}}{V_S}.

מעגל תמורה לאות: הקבלים קצר, ומקור המתח VCCV_{CC} קצר להארקה. לכן CEC_E מקצר את RER_E (האמיטר מוארק לאות), ובמוצא RC1R_{C1}, RC2R_{C2} ו-RLR_L מחוברים כולם במקביל בין הקולט להארקה. המקור VSV_S (אידיאלי) קובע את המתח בצומת R1R_1-R2R_2, ומשם האות עובר דרך RBR_B לבסיס.

1. עומס החילופין בקולט:

Rac=RC1∥RC2∥RL=111+12+14=0.5714 kΩR_{ac}=R_{C1}\parallel R_{C2}\parallel R_L=\frac{1}{\frac{1}{1}+\frac{1}{2}+\frac{1}{4}}=0.5714\,\text{k}\Omega

2. זרם הבסיס לאות (דרך RBR_B ו-hieh_{ie} בטור; R1R_1, R2R_2 מחוברים ישירות על המקור ואינם משפיעים):

ib=vsRB+hiei_b=\frac{v_s}{R_B+h_{ie}}

3. מתח המוצא (זרם הקולט hfeibh_{fe}i_b זורם דרך RacR_{ac}, בהיפוך מופע):

vout=−hfeibRacv_{out}=-h_{fe}i_bR_{ac}

4. ההגבר:

AV=voutvs=−hfeRacRB+hie=−200⋅0.57142+1.5=−32.65A_V=\frac{v_{out}}{v_s}=-\frac{h_{fe}R_{ac}}{R_B+h_{ie}}=-\frac{200\cdot0.5714}{2+1.5}=-32.65

(הגבר הטרנזיסטור עצמו, מהבסיס למוצא: AV,b=−hfeRachie=−200⋅0.57141.5=−76.19A_{V,b}=-\frac{h_{fe}R_{ac}}{h_{ie}}=-\frac{200\cdot0.5714}{1.5}=-76.19.)

תשובה: AV=VoutVS≈−32.65A_V=\frac{V_{out}}{V_S}\approx-32.65 (מהבסיס למוצא −76.19-76.19)

שאלה 21 · מגבר מהפך עם עומס: מתח וזרם מוצא

במעגל באיור לשאלה מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutVout.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את מתח הכניסה ומתח המוצא בהתאמה.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם Iout′Iout' וכיוונו, במוצא מגבר השרת כמסומן באיור לשאלה.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−7.5 VV_{out}=-7.5\,\text{V}

נתון: Vin=1.5 VV_{in}=1.5\,\text{V} (ההדק החיובי כלפי R1R_1), R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=R4=5 kΩR_2=R_4=5\,\text{k}\Omega בטור בין הכניסה המהפכת למוצא, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega מהכניסה הלא-מהפכת להארקה, RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. לכניסה הלא-מהפכת לא נכנס זרם, ולכן אין מפל מתח על R3R_3: V+=0V^+=0. במשוב שלילי V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה).

2. נסמן את הזרם I1I_1 זורם מ-VinV_{in} דרך R1R_1 אל הכניסה המהפכת:

I1=Vin−0R1=1.52⋅103=0.75 mAI_1=\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{1.5}{2\cdot10^3}=0.75\,\text{mA}

3. לכניסה לא נכנס זרם, ולכן כל I1I_1 ממשיך דרך R2R_2 ו-R4R_4 (בטור, Rf=10 kΩR_f=10\,\text{k}\Omega) אל המוצא:

Vout=0−I1(R2+R4)=−0.75⋅10−3⋅10⋅103=−7.5 VV_{out}=0-I_1(R_2+R_4)=-0.75\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^{3}=-7.5\,\text{V}

זהו מגבר מהפך: Vout=−R2+R4R1Vin=−102⋅1.5=−7.5 VV_{out}=-\frac{R_2+R_4}{R_1}V_{in}=-\frac{10}{2}\cdot1.5=-7.5\,\text{V}.

תשובה: Vout=−7.5 VV_{out}=-7.5\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

שני קווים אופקיים: Vin=1.5 VV_{in}=1.5\,\text{V} ו-Vout=−7.5 VV_{out}=-7.5\,\text{V} (קבועים בזמן, בהיפוך סימן)

מתח הכניסה הוא מתח ישר קבוע, ולכן גם מתח המוצא קבוע בזמן. משרטטים על אותה מערכת צירים (זמן מול מתח):

1. VinV_{in}: קו אופקי בגובה +1.5 V+1.5\,\text{V}.

2. VoutV_{out}: קו אופקי בגובה −7.5 V-7.5\,\text{V} - גדול פי 5 ובסימן הפוך (המגבר מהפך).

tV246810-8-6-4-22

תשובה: Vin=1.5 VV_{in}=1.5\,\text{V} קבוע, Vout=−7.5 VV_{out}=-7.5\,\text{V} קבוע.

סעיף ג

תשובה:

Iout′=2.25 mAI_{out}'=2.25\,\text{mA}, נכנס אל מוצא המגבר (המגבר "בולע" זרם)

נתון: Vout=−7.5 VV_{out}=-7.5\,\text{V}, I1=0.75 mAI_1=0.75\,\text{mA} (סעיף א), RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הזרם במוצא המגבר וכיוונו.

בצומת המוצא נפגשים שלושה מוליכים: מוצא המגבר, ענף המשוב (R2R_2, R4R_4) והעומס RLR_L.

1. זרם המשוב: I1=0.75 mAI_1=0.75\,\text{mA} זורם מ-R4R_4 אל צומת המוצא (מהאדמה המדומה ב-0 V0\,\text{V} אל −7.5 V-7.5\,\text{V}).

2. זרם העומס: המוצא שלילי, ולכן הזרם ב-RLR_L זורם מההארקה אל צומת המוצא:

IL=0−VoutRL=7.55⋅103=1.5 mAI_L=\frac{0-V_{out}}{R_L}=\frac{7.5}{5\cdot10^3}=1.5\,\text{mA}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת המוצא: שני הזרמים נכנסים לצומת, ולכן שניהם ממשיכים אל תוך מוצא המגבר:

Iout′=I1+IL=0.75+1.5=2.25 mAI_{out}'=I_1+I_L=0.75+1.5=2.25\,\text{mA}

תשובה: Iout′=2.25 mAI_{out}'=2.25\,\text{mA}, בכיוון אל תוך מוצא מגבר השרת (מהצומת אל המגבר).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.