מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2024 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97153 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2024 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות.
יש לענות על 3 שאלות בלבד.
ערך כל שאלה: 33 נקודות.
נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בניה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · מסגרת פלדה בגג: עומסי רוח ובחירת פרופילים
בתרשים מספר 1 מסורטטת תוכנית של גג פלדה.
בתרשים מספר 1א' מופיע חתך 1-1 של מסגרת בציר B.
תרשים מספר 1ב' מיועד לסעיפים ד' ו-ה' בלבד.
גג המבנה נתמך במסגרות פלדה כפי שמוצג בסרטוט, וכל מסגרת מורכבת מקורה ועמוד המחוברים לתקרת הבטון (אין צורך לתכנן את תקרת הבטון).
המרישים בגג מסודרים במרחק של כ-1.0 מטרים זה מזה. קירוי הגג והחזיתות עשויים מפח גלי.
המשקל העצמי של קונסטרוקציית הגג, כולל המסגרות, הוא 0.45 ק"נ למ"ר (45 ק"ג למ"ר) וכולל את משקל הקורות, משקל המרישים ומשקל פחי הקירוי.
מתכנן בדק את הכוחות הפועלים על המבנה כתוצאה ממשב רוח בכיוון: .
להלן הלחצים האופייניים על הגג ועל חזיתות המבנה:
גג – פני הגג בכיוון מעלה הרוח: ק"נ למ"ר (160 ק"ג למ"ר) (יניקה).
חזית מזרחית: 1.4 ק"נ למ"ר (140 ק"ג למ"ר) (יניקה).
בפתרון השאלה, יש להתייחס לנתונים אלה כאל נתונים מוגדרים וסופיים, ואין צורך בחישוב נוסף לכוחות הרוח.


תארו את הסכמות הסטטיות של מרישי הגג והקיר (מריש a בגג ומריש b בחזית המזרחית) והגדירו את העומסים עליהם.
חשבו את פירוס עומסי הרוח הפועלים על הקורה והעמוד בציר B וסרטטו אותם.
חשבו את מהלך המומנטים על הקורה והעמוד בציר B ובחרו פרופיל IPN מתאים עבורם.
הנח שהמאמץ המותר בפלדה, עבור כפיפה, מתיחה או לחיצה הוא: .
נתון: תולים רכיב מבנה במשקל 30 ק"נ (3 טון) ממרכז הקורה בציר B.

חשבו ושרטטו את מהלך המומנטים עבור הקורה בציר B לאחר הוספת הכוח (ללא עומסי רוח ובהזנחת משקל עצמי) ובחרו פרופיל מתאים במידת הצורך.
עבור הכוח האנכי בלבד: יש לבחור פרופיל IPN מתאים עבור העמוד בציר B (יש להתחשב בשיקולי קריסה).
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
קורות פשוטות במפתח 6 מ'; מריש a: כלפי מעלה; מריש b: אופקי.
נתון: מרישים באורך 6 מ' בין המסגרות (צירים A, B, C, D), מרווח בין מרישים כ-1.0 מ', כל החיבורים פירקיים; יניקת רוח על הגג 160 ק"ג/מ"ר, משקל עצמי 45 ק"ג/מ"ר, יניקה על החזית המזרחית 140 ק"ג/מ"ר.
מבוקש: הסכמה הסטטית של כל מריש והעומס הקווי עליו.
1. סכמה סטטית. המרישים מחוברים למסגרות בחיבור פירקי, ואורכם 6 מ' - כלומר כל מריש מתחיל במסגרת אחת ונגמר בבאה. לכן כל מריש הוא קורה פשוטה (סמוכה פשוט) במפתח .
2. רוחב העמסה. כל מריש "אוסף" עומס מחצי המרווח מכל צד שלו: .
3. מריש a (גג). היניקה מושכת את הגג כלפי מעלה, והמשקל העצמי פועל כלפי מטה ומקטין אותה. העומס נטו כלפי מעלה:
(כ-) - כלפי מעלה.
4. מריש b (קיר מזרחי). בקיר אין משקל עצמי בכיוון הרוח, ולכן כל היניקה פועלת על המריש, בניצב לחזית (בכיוון , החוצה מהמבנה):
(כ-) - אופקי.
תשובה: שני המרישים הם קורות פשוטות במפתח 6 מ'. על מריש a בגג: עומס מפורס כלפי מעלה (יניקה פחות משקל עצמי); על מריש b בקיר: עומס מפורס אופקי .

סעיף ב
קורה: כלפי מעלה (מפתח 6.85 מ'); עמוד: אופקי (גובה 2 מ').
נתון: העומסים על המרישים מסעיף א; מסגרת B היא מסגרת פנימית, ומגיעים אליה מרישים משני הצדדים (מהמפתח A-B ומהמפתח B-C).
מבוקש: העומס על הקורה (מפתח 6.85 מ') ועל העמוד (גובה 2.0 מ') של מסגרת B.
1. תגובת מריש על המסגרת. מריש פשוט מעביר לכל סמך חצי מהעומס שעליו: .
2. קורת הגג. בכל נקודת מריש מגיעות למסגרת B שתי תגובות (מריש משמאל ומריש מימין):
לכל מריש.
המרישים נמצאים כל 1.0 מ', ולכן אפשר להחליף את הכוחות המרוכזים בעומס מפורס שווה ערך: (כ-), כלפי מעלה, לאורך המפתח 6.85 מ'.
3. העמוד. באותו אופן מריש b מעביר לעמוד:
כל 1.0 מ', כלומר (כ-), אופקי, לאורך גובה העמוד 2.0 מ'.
4. הסכמות. הקורה והעמוד מחוברים בחיבורים פירקיים, ולכן כל אחד מהם הוא קורה פשוטה: הקורה במפתח 6.85 מ' עם כלפי מעלה, והעמוד בגובה 2.0 מ' עם אופקי (ראו את הסרטוט).
תשובה: על קורת הגג בציר B: (כ-) כלפי מעלה על מפתח 6.85 מ'; על העמוד: (כ-) אופקי על גובה 2.0 מ'.

סעיף ג
קורה: , - IPN240; עמוד: , - IPN100.
נתון: הקורה - קורה פשוטה עם ; העמוד - קורה פשוטה עם ; .
מבוקש: מהלך המומנטים, המומנט המרבי, ומודול החתך הדרוש לבחירת פרופיל.
1. מהלך המומנטים. בקורה פשוטה עם עומס מפורס אחיד המומנט הוא פרבולה: , אפס בסמכים ומרבי באמצע המפתח: .
2. הקורה:
(כ-).
העומס פועל כלפי מעלה, ולכן הסיבים העליונים של הקורה נמתחים (הכיוון ההפוך מקורה בעומס כובד).
3. העמוד:
(כ-), באמצע גובה העמוד.
4. בחירת פרופיל. מתנאי המאמץ מקבלים (המומנט מומר ל- בכפל ב-):
קורה: . בטבלת פרופילי IPN: , - בוחרים IPN240.
עמוד: . - בוחרים IPN100.
תשובה: בקורה באמצע המפתח (פרבולה) - IPN240; בעמוד באמצע הגובה - IPN100.
סעיף ד
, - IPN260.
נתון: קורה פשוטה , כוח מרוכז באמצע המפתח (), ללא עומסים אחרים.
מבוקש: מהלך המומנטים ובדיקה אם IPN240 מסעיף ג מספיק.
1. ריאקציות: מסימטריה .
2. מהלך המומנטים: משולש - עולה ליניארית מאפס בסמך, , עד השיא מתחת לכוח, ויורד ליניארית לאפס בסמך השני:
(כ-).
3. בדיקת הפרופיל:
.
ל-IPN240 יש - לא מספיק. ל-IPN260 יש - מתאים.
תשובה: מהלך מומנטים משולשי עם באמצע המפתח; , ולכן יש להחליף את הקורה ל-IPN260.
סעיף ה
, , , - IPN100 מתאים.
נתון: הכוח באמצע הקורה; העמוד בגובה 2.0 מ' עם חיבורים פירקיים בשני קצותיו; פרופיל העמוד מסעיף ג: IPN100 (, , ); .
מבוקש: בדיקת קריסה של העמוד בשיטת מקדם הקריסה .
1. הכוח בעמוד. הקורה מעבירה לכל סמך חצי מהכוח, ולכן העמוד בציר B נלחץ בכוח .
2. אורך קריסה. עמוד פירקי בשני קצותיו: .
3. תמירות. בכיוון מישור המסגרת (ציר חזק): . מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה: .
4. בדיקת מאמץ:
- מתאים.
5. הערה על הציר החלש. בניצב למישור המסגרת העמוד מקובע במרישי הקיר b כל 1.0 מ', ולכן , ו- - גם כן הרבה מתחת למותר.
תשובה: , , , - הפרופיל IPN100 מתאים לעמוד.
שאלה 2 · תכנון תקרה מקשית ללא קורות
בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למשרדים.
במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.
העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית הוא נוסף על משקלה העצמי:
.
העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:
.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון עבור 2 הכיוונים הוא: 3 ס"מ.
יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

חלקו את התקרה לרצועות ב-2 הכיוונים, על גבי תרשים מספר 2.
ציינו את המיקום, את הכינוי ואת המידות של הרצועות בכל כיוון.
חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצועת העמודים A-B-C-D.
חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 12 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג'.
חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד B.
בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד B (אין צורך לחשב זיון חדירה) העמוד במידות 30/30, אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח אחוז זיון ).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
רצועות עמודים 300 ס"מ (150 בשפה A-D), רצועות שדה 300 ס"מ, רצועות קיר 450 ס"מ.
נתון: מפתחים של 6.0 מ' בין צירים (570 ס"מ נטו + 30 ס"מ עמוד) בשני הכיוונים; התקרה נשענת על קירות בהיקף (A-E, D-I, H-I) ועל העמודים B, C, F, G.
מבוקש: חלוקה לרצועות עמודים, רצועות שדה ורצועות קיר.
1. הכלל. בתקרה מקשית ללא קורות מחלקים כל מפתח לרצועת עמודים - ברוחב רבע מפתח מכל צד של קו העמודים, כלומר - ולרצועת שדה באמצע, ברוחב החצי הנותר. ליד קיר נושא נוצרת רצועת קיר: הקיר תומך ברצף, ולכן כל השטח שבין הקיר לרצועת העמודים הקרובה הוא רצועה אחת.
2. מידות למפתח 6.0 מ': רצועת עמודים ס"מ (150 ס"מ מכל צד של קו העמודים), רצועת שדה ס"מ.
3. רצועות לאורך Y (חלוקה לאורך ציר X, מ-A ל-D):
•רצועת קיר ליד הקיר A-E: ס"מ.
•רצועת עמודים על קו B-F: 300 ס"מ.
•רצועת שדה בין B ל-C: 300 ס"מ.
•רצועת עמודים על קו C-G: 300 ס"מ.
•רצועת קיר ליד הקיר D-I: 450 ס"מ.
4. רצועות לאורך X (חלוקה לאורך ציר Y, מ-A-D כלפי מטה):
•רצועת עמודים (חצי רצועה, בשפת התקרה) לאורך A-B-C-D: 150 ס"מ.
•רצועת שדה: 300 ס"מ.
•רצועת עמודים על קו E-F-G: 300 ס"מ.
•רצועת קיר ליד הקיר H-I: 450 ס"מ.
תשובה: רצועות עמודים ברוחב 300 ס"מ (150 ס"מ בשפה A-D), רצועות שדה ברוחב 300 ס"מ ורצועות קיר ברוחב 450 ס"מ, כמסומן בסרטוט.

סעיף ב
, נבחר .
נתון: , , , בטון ב-30 עם אגרגט גירי.
מבוקש: העובי המינימלי לפי נוסחת הכפף של ת"י 466: .
1. אורך הכפף: .
2. מקדם תנאי הסמיכה: לתקרה מקשית ללא קורות .
3. עומס השירות. העומס תלוי בעובי עצמו, ולכן מניחים עובי התחלתי :
.
4. מקדם העומס: .
5. מקדם סוג האגרגט: אגרגט גירי - .
6. העובי הדרוש:
, ולכן בוחרים .
7. בדיקה עם העובי הנבחר: , , - מתאים.
תשובה: .
סעיף ג
; שדות קצה , שדה פנימי , סמכים B ו-C .
נתון: ; שלושה מפתחים רציפים של 6.0 מ' (A-B, B-C, C-D), כאשר A ו-D נשענים על קירות.
מבוקש: מומנטי התכן ברצועת העמודים.
1. עומס התכן (מקדם 1.4 לעומס קבוע ו-1.6 לעומס שימושי):
.
2. מומנטים כלליים לרוחב 1 מ' (שיטת המקדמים לקורה רציפה):
שדה קצה: .
שדה פנימי: .
סמך פנימי (B, C): .
בקירות A ו-D התקרה נחשבת סמוכה פשוט, והמומנט שם אפס.
3. חלוקה לרצועת העמודים. רצועת העמודים קשיחה יותר ומקבלת חלק גדול יותר מהמומנט: בשדה פי 1.2 ובסמך פי 1.5 מהמומנט הממוצע:
שדה קצה: .
שדה פנימי: .
סמכים B ו-C: .
4. מהלך המומנטים: אפס ב-A, חיובי עד בשדה A-B, שלילי מעל B, חיובי בשדה B-C, שלילי מעל C, חיובי בשדה C-D ואפס ב-D (ראו את הסרטוט).
תשובה: ברצועת העמודים: בשדות הקצה, בשדה האמצעי, מעל העמודים B ו-C.

סעיף ד
סמכים: - ; שדות קצה: - ; שדה פנימי: - .
נתון: מומנטים מסעיף ג; , כיסוי 3 ס"מ, ולכן ; ; (ב-30); .
מבוקש: שטח הזיון לכל מ' ופריסה בקוטר 12 מ"מ.
1. הנוסחאות: (בודקים ), ואז .
שטח מוט : .
2. סמכים B ו-C (, זיון עליון):
.
- נבחר ().
3. שדות קצה (, זיון תחתון):
.
- נבחר ().
4. שדה פנימי (, זיון תחתון):
.
- נבחר ().
תשובה: מעל העמודים B, C: עליון; בשדות הקצה: תחתון; בשדה האמצעי: תחתון.
סעיף ה
(כ-).
נתון: ; עמוד B נמצא בשפת התקרה (על קו A-D), בין המפתח A-B (מפתח קצה) למפתח B-C.
מבוקש: ריאקציית התכן בעמוד, לפי שטח ההשפעה שלו.
1. בכיוון Y: העמוד בשפה, ולכן הוא מקבל עומס מחצי המפתח שמתחתיו: .
2. בכיוון X: מצד מפתח הקצה A-B הסמך הפנימי הראשון מקבל חלק גדול יותר - ; מצד המפתח B-C - . סך הכול .
3. הריאקציה:
(כ-).
תשובה: (עומס תכן).
סעיף ו
, , - אין בעיית חדירה (מרווח קטן); פתרונות אפשריים: עיבוי מקומי, הגדלת עמוד, זיון חדירה.
נתון: מסעיף ה; עמוד שפה ; ; ; .
מבוקש: השוואת כוח החדירה לתסבולת הבטון ללא זיון חדירה, בהיקף הביקורת במרחק מהעמוד.
1. כוח החדירה המתוכנן. בעמוד שפה העומס אינו סימטרי (יש גם מומנט בחיבור), ולכן מגדילים את הכוח במקדם :
.
2. היקף העמוד: העמוד בשפה, ולכן רק 3 פאות שלו בתוך התקרה: .
3. היקף הביקורת (במרחק מפני העמוד): שלוש הפאות ועוד שני רבעי מעגל ברדיוס , שיחד הם חצי מעגל:
.
4. מקדם הגודל: ( במ"מ).
5. תסבולת הבטון לחדירה ללא זיון (הגדול מבין שני הביטויים):
.
.
.
6. בדיקת לחיצה באלכסון ליד העמוד (בהיקף ):
- תקין.
7. השוואה: - הבטון לבדו נושא את כוח החדירה, אך המרווח קטן (כ-6%).
8. אילו הייתה בעיה (למשל בהגדלת העומס), הפתרונות האפשריים ללא חישוב: הגדלת עובי התקרה סביב העמוד (עיבוי מקומי - "כותרת"/"drop panel"), הגדלת מידות העמוד (מגדילה את ואת ), הגדלת אחוז הזיון העליון מעל העמוד או שימוש בבטון חזק יותר, או הוספת זיון חדירה (חישוקים / "ראשי חדירה").
תשובה: ו- - אין בעיית חדירה (המרווח קטן). אילו הייתה, היה צורך בעיבוי מקומי של התקרה, הגדלת העמוד או זיון חדירה.

שאלה 3 · כוחות רעידת אדמה במבנה וחלוקה לגרעין
בתרשים מספר 3 מתוארת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'.
בתרשים מספר 3א' מתוארת תוכנית תקרה של קומה ה',
ובתרשים מספר 3ב' מתואר חתך של מבנה.
המבנה הוא מבנה משרדים בן 6 מפלסים ללא אפשרות עלייה לגג, מבוסס ע"ג רפסודה.
בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה וגרעין הקשחה חדר מדרגות מבטון מזויין.
במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין-סופית.
מידות חדר המדרגות וקירות ההקשחה לפי הרשום בתרשים.
העומס הקבוע על כל קומה משטחי המבנה (כולל משקל עצמי):
(1.30 טון למ"ר)
העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.
המבנה נמצא באזור תל אביב. , , .
הקרקע במקום היא מטיפוס D.
המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה. יש להתייחס למבנה כמבנה סדיר.



קבעו את מקדמי השכיות לעומס שימושי.
קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.
חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.
חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית Sa.
חשבו את מקדם התכן הסייסמי Cd.
חשבו את שטח התקרה הטיפוסית ואת תקרת הגג כולל שטח חדר המדרגות והגרעין.
עבור סעיפים ז' ח' ט' י' נתון:
חשב את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (התייחס לעומסים בחדר המדרגות והגרעין כעומסים במבנה).
חשבו את הכוחות הפועלים על חדר המדרגות בלבד עקב רעידת אדמה בכיוון X.
חשבו ושרטטו במחברת הבחינה את מהלך מומנטים על פיר חדר המדרגות.
חשבו ושרטטו במחברת הבחינה את מהלך כוחות הגזירה על חדר המדרגות
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
בקומות טיפוסיות, בגג.
מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על המבנה בזמן רעידת אדמה, ולכן נכנס למסה הסייסמית.
1. קומות טיפוסיות (משרדים): .
2. גג: אין עלייה לגג, ולכן אין עליו עומס שימושי קבוע לאורך זמן: .
תשובה: בקומות הטיפוסיות ; בגג .
סעיף ב
מקדם החשיבות נקבע לפי ייעוד המבנה. מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי וכדומה) ואינו מאכלס קהל רב במיוחד, ולכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה.
תשובה: .
סעיף ג
מחשבים את זמן המחזור הבסיסי בנוסחה המקורבת .
1. גובה המבנה (מפני הרפסודה עד תקרת הגג, לפי החתך): .
2. המקדם: למבנה שהקשחתו בקירות בטון .
3. .
תשובה: .
סעיף ד
, , -
נתון: , , קרקע מטיפוס D, .
מבוקש: מספקטרום התכן.
1. מקדמי הקרקע: לקרקע D עם ו-: , .
2. תאוצות התכן הספקטרליות:
.
.
3. זמן המחזור בגבול הענף הקבוע: .
4. הענף המתאים: , ולכן המבנה בענף היורד של הספקטרום:
(קטן מ-, כנדרש).
תשובה: .
סעיף ה
מקדם התכן הסייסמי מקטין את התאוצה הספקטרלית לפי יכולת המבנה לספוג אנרגיה (מקדם התגובה ) ומגדיל אותה לפי החשיבות:
.
למבנה עם קירות הקשחה מבטון ברמת משיכות נמוכה :
.
תשובה: .
סעיף ו
,
התקרות עגולות; שטח עיגול .
1. תקרה טיפוסית (): .
2. תקרת הגג (): .
תשובה: , .
סעיף ז
, ;
נתון: , , עומס שימושי למשרדים עם (בגג ), שטחים מסעיף ו, גובהי המפלסים מהחתך.
מבוקש: הכוח הסייסמי הכולל והתפלגותו לגובה.
1. משקלי הקומות (המשקל שנלקח בחשבון ברעידה):
.
.
.
2. כוח הגזירה בבסיס: .
3. התפלגות לגובה. הכוח בכל מפלס יחסי למכפלת המשקל בגובה: . הגבהים: מ' ובכל קומה נוספת 3.30 מ'.
.
תשובה: ; הכוחות במפלסים 1 עד 6: 21.1, 36.1, 51.0, 66.0, 80.9, 73.6 טון.
סעיף ח
; על הגרעין: (סך הכול )
נתון: הכוחות מסעיף ז; התקרות קשיחות לחלוטין במישורן; המבנה סימטרי, ולכן אין פיתול.
מבוקש: איזה חלק מהכוח בכיוון X עובר לגרעין חדר המדרגות.
1. העיקרון. תקרה קשיחה מזיזה את כל האלמנטים המקשיחים באותה מידה, ולכן כל אלמנט מקבל כוח ביחס לקשיחותו, כלומר ביחס למומנט האינרציה שלו סביב הציר הניצב לכיוון הרעידה.
2. האלמנטים שעובדים בכיוון X: הגרעין, ושני הקירות שאורכם בכיוון X (400/20 בצפון ובדרום). הקירות שאורכם בכיוון Y עובדים בכיוון החלש שלהם, ומזניחים אותם.
3. מומנט האינרציה של הגרעין (ריבוע חלול 400/400 עם חלל 360/360):
.
4. קיר בכיוון X: , ושני קירות: .
5. סך הכול: .
6. החלק של הגרעין: .
7. הכוחות על הגרעין: :
תשובה: הגרעין מקבל 77.5% מהכוח: 16.3, 27.9, 39.5, 51.1, 62.7, 57.0 טון במפלסים 1 עד 6 (סך הכול 254.6 טון).
סעיף ט
: 0 בגג; 188, 583, 1147, 1841, 2628 במפלסים 5 עד 1; בבסיס.
הגרעין הוא קורה זיזית (קונסולה) הרתומה ברפסודה, ועליה הכוחות מסעיף ח בגובה כל מפלס. המומנט בכל מפלס הוא סכום מכפלות הכוחות שמעליו במרחקיהם; נוח לחשב מלמעלה למטה: , כאשר הוא כוח הגזירה בקומה (סעיף י).
1. מתחת לגג (מפלס 5): .
2. מפלס 4: .
3. מפלס 3: .
4. מפלס 2: .
5. מפלס 1: .
6. בבסיס (רפסודה): .
בין המפלסים המומנט משתנה ליניארית, ובגג הוא אפס.
תשובה: המומנט גדל מ-0 בגג עד כ- בבסיס הגרעין (ערכים במפלסים: 188, 583, 1147, 1841, 2628).

סעיף י
: 57.0, 119.7, 170.9, 210.4, 238.3, מהקומה העליונה עד הקרקע.
כוח הגזירה בכל קומה של הגרעין שווה לסכום הכוחות האופקיים שפועלים מעליה. בתוך כל קומה הגזירה קבועה, ובכל מפלס היא קופצת בגודל הכוח שפועל בו (מהלך מדורג).
תשובה: מהלך מדורג: 57.0, 119.7, 170.9, 210.4, 238.3, 254.6 טון מהקומה העליונה עד קומת הקרקע.

שאלה 4 · קיר תומך: לחצי קרקע, יציבות וזיון
נתון קיר תומך המוצג בתרשים מספר 4.
מילוי סוג א:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
מילוי סוג ב:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
נתון:
•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: .
•מקדם הביטחון להחלקה: .
•מקדם הביטחון להיפוך: .
•המשקל המרחבי של בטון הקיר: .
•בראש הקיר קיים עומס שימושי של .
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: .
עובי כיסוי הבטון 5 ס"מ.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.
חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.
חשבו את רוחב היסוד B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים.
חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.
האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

נתון שמומנט התכן בנק ריתום A הוא 104 קילו-ניטון*מ/מ (10.4 טון*מ/מ) חשבו וסרטטו את הברזל הדרוש עבור הקיר בתרשים מספר 4א'.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, ; רכיבים: , , , , .
נתון: שכבת מילוי ב (, ) בעובי 2.0 מ' העליונים; מתחתיה מילוי א (, ) בעובי 2.0 מ' + 0.5 מ' של היסוד, כלומר 2.5 מ'; עומס שימושי על פני הקרקע.
מבוקש: הלחץ האופקי האקטיבי לאורך הגובה (על מישור אנכי בקצה העקב).
1. מקדמי הלחץ האקטיבי (רנקין): .
מילוי א: .
מילוי ב: .
2. הלחץ מהעומס השימושי (קבוע לאורך כל שכבה, ):
בשכבה ב: .
בשכבה א: .
3. הלחץ ממשקל שכבה ב עצמה (משולש, מאפס בראש עד בסיס השכבה):
.
4. בשכבה א, משקל שכבה ב שמעליה פועל כעומס קבוע (מלבן):
.
5. הלחץ ממשקל שכבה א עצמה (משולש לאורך 2.5 מ'):
.
6. סיכום הפילוג: בראש הקיר ; בבסיס שכבה ב ; מתחת לגבול השכבות יש קפיצה (מקדם אחר) ל-; בתחתית היסוד .
תשובה: (מילוי ב), (מילוי א); הלחץ: בשכבה ב, ו- בשכבה א (כולל עומס שימושי).

סעיף ב
, , , , ;
כל שקול הוא שטח דיאגרמת הלחץ (לרוחב 1 מ' של קיר), והוא פועל במרכז הכובד של הדיאגרמה. הגבהים נמדדים מתחתית היסוד.
1. , בגובה (מלבן).
2. , בגובה .
3. , בגובה (שליש מבסיס המשולש).
4. , בגובה .
5. , בגובה .
6. סך הכוח האופקי: (כ-).
תשובה: , , , , ; סך הכול .

סעיף ג
; -
נתון: , , ; גאומטריה: בהונה 0.5 מ', דופן תחתונה 0.5 מ' (גובה 2.0 מ'), דופן עליונה 0.25 מ' (גובה 2.0 מ', צמודה לפני הקיר), יסוד בעובי 0.5 מ'.
מבוקש: כך ש-.
1. הכוחות האנכיים לרוחב 1 מ' (כפונקציה של ):
יסוד: .
דופן תחתונה: .
דופן עליונה: .
קרקע ב מעל העקב והמדף (מ-0.75 מ' עד ): .
קרקע א מעל העקב (מ-1.0 מ' עד ): .
עומס שימושי (על אותו רוחב כמו קרקע ב): .
.
2. תנאי ההחלקה:
.
.
, ולכן .
תשובה: (למשל ).

סעיף ד
, ;
נתון: ; הכוחות מסעיפים ב ו-ג.
מבוקש: (מומנט מייצב חלקי מומנט מהפך) סביב קצה הבהונה (הנקודה השמאלית התחתונה של היסוד).
1. כוחות אנכיים וזרועותיהם:
, זרוע .
, זרוע .
, זרוע .
, זרוע .
, זרוע .
, זרוע .
2. מומנט מייצב:
.
3. מומנט מהפך (הכוחות האופקיים כפול גובהם מסעיף ב):
.
4. מקדם הביטחון:
- מתקיים.
תשובה: .

סעיף ה
כן: ו-.
בודקים את שני התנאים עם :
1. היפוך: מסעיף ד, - מתקיים.
2. החלקה: , ולכן - מתקיים (כצפוי, כי מסעיף ג).
תשובה: כן - הקיר עומד בשני מקדמי הביטחון (, ), ואין צורך בפתרון נוסף.
סעיף ו
- בצד הקרקע, מעוגן ביסוד.
נתון: בנקודה A (ריתום הדופן ביסוד); עובי הדופן התחתונה 50 ס"מ, כיסוי 5 ס"מ, ולכן ; ; ; .
מבוקש: זיון הכפיפה בדופן וסרטוט הזיון.
1. הצד המתוח. לחץ הקרקע דוחף את הדופן החוצה (כלפי הבהונה), והדופן עובדת כזיז רתום ביסוד, ולכן הצד המתוח הוא צד הקרקע (הצד האחורי של הקיר).
2. חישוב הזיון:
.
.
3. זיון מינימלי: .
, ולכן קובע הזיון המינימלי.
4. בחירה: : - מתאים.
5. מה מסרטטים:
•בצד הקרקע של הדופן: מוטות אנכיים , מעוגנים בעקב היסוד בכיפוף (רגל אופקית בתחתית היסוד) וממשיכים לגובה הדופן; ברמת המדף (מעבר מעובי 50 לעובי 25) מוטות הדופן העליונה ממשיכים בחפיפה לתוך הדופן התחתונה.
•בצד הנראה של הדופן: זיון מינימלי אנכי.
•בשני הצדדים: מוטות אופקיים (זיון חלוקה) לכל הגובה.
•ביסוד: זיון עליון ותחתון לכל רוחב היסוד (זיון מינימלי), עם סגירה בקצוות.
•כיסוי של 5 ס"מ מכל הפאות.
תשובה: - זיון בצד הקרקע של הקיר, מעוגן ביסוד, ובשאר הפאות זיון מינימלי.

שאלה 5 · תקרות ונשיאת עמוד צומח על קורה
נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.
תוכניות וחתך מופיעים בתרשים מספר 5.
העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:
.
העומס השימושי על התקרות:
.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

בדוק וקבע:
מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.
האם התקרות ב-2 המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?
חשבו את עומס השירות הפועל על קורה A (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה A).
חשבו את עובי הקורה הדרוש על מנת שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עומסי התכן על הקורה.
חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.
חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה A
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
: מקשית מצולבת ללא קורות, ; : מקשית חד-כיוונית על קורות, - שתיהן עומדות.
נתון: תקרת מפלס בעובי על ארבעה עמודים בפינות (400/500 ס"מ); תקרת מפלס בעובי בין שתי קורות ברוחב 50 ס"מ (מרחק בין צירי הקורות ).
מבוקש: סוג כל תקרה ובדיקת העובי לפי , עם ( ב-) ו- (אגרגט גירי).
1. מפלס +8.00: אין קורות בתוכנית, והתקרה נשענת ישירות על 4 העמודים - תקרה מקשית מצולבת ללא קורות (עבודה בשני הכיוונים).
(המפתח הארוך), .
.
.
- עומדת בדרישה.
2. מפלס +4.00: התקרה נשענת על שתי קורות מקבילות (בצירים 1-5 ו-2-6), ולכן היא מקשית חד-כיוונית על קורות, הנושאת בכיוון הקצר בין הקורות.
, (סמוכה פשוט).
.
.
- עומדת בדרישה.
תשובה: מפלס +8.00 - מקשית מצולבת ללא קורות, ס"מ; מפלס +4.00 - מקשית חד-כיוונית על קורות, ס"מ. שתי התקרות עומדות בדרישות הכפף.
סעיף ב
ו- באמצע מפתח של .
נתון: קורה A בציר 5-1, מפתח בין צירי העמודים ; עליה נשענת התקרה החד-כיוונית של מפלס +4.00, ובאמצע המפתח שלה (370 ס"מ מכל צד) "צומח" עמוד 3 שנושא את תקרת מפלס +8.00.
מבוקש: כל עומסי השירות על הקורה.
1. עומס מפורס מהתקרה. התקרה החד-כיוונית מעבירה לכל אחת משתי הקורות חצי מהמפתח שלה:
.
2. כוח מרוכז מהעמוד הצומח. עמוד 3 נושא רבע מתקרת המפלס העליון ( על 4 עמודים):
, הפועל באמצע המפתח.
3. הסכמה: קורה פשוטה במפתח 7.40 מ' עם לכל אורכה ו- באמצע (משקלה העצמי של הקורה אינו נכלל, כמו בסעיף ג).
תשובה: מפורס ו- מרוכז באמצע המפתח ().

סעיף ג
, , - חתך .
נתון: עומסי השירות מסעיף ב; רוחב הקורה ; חתך מלבני.
מבוקש: גובה הקורה .
1. אורך הכפף. הכוח המרוכז באמצע המפתח גורם לכפף גדול יותר מעומס מפורס בעל אותו שקול, ולכן מגדילים את אורך הכפף ב-20%:
.
2. מקדם סמיכה: קורה פשוטה - .
3. עומס שירות שקול לאורך (הכוח המרוכז "נמרח" על המפתח):
.
4. מקדם העומס לקורה (העומס ליחידת רוחב, במטרים):
.
5. מקדם אגרגט: .
6. הגובה הדרוש:
.
תשובה: - נבחר חתך .
סעיף ד
, ; ;
נתון: קורה פשוטה ; מקדמי עומס 1.4 לקבוע ו-1.6 לשימושי; העומס הקבוע של התקרה התחתונה ושל העליונה ; השימושי .
מבוקש: עומסי התכן, הגזירה והמומנט.
1. עומס מפורס תכן:
.
2. כוח מרוכז תכן:
.
3. ריאקציות (סימטריה):
.
4. גזירה: בחצי השמאלי. ממש משמאל לכוח (): ; מתחת לכוח הגזירה קופצת ל-, ובסמך הימני (מהלך אנטי-סימטרי).
5. מומנט: בחצי השמאלי, סימטרי, ומרבי באמצע המפתח:
.
תשובה: , ; בסמכים ( באמצע); באמצע המפתח.
סעיף ה
, - ().
נתון: ; חתך , כיסוי 3 ס"מ, ולכן ; ; ; .
מבוקש: זיון תחתון באמצע המפתח.
1. - חתך עם זיון חד.
2. .
3. בחירה: : - מתאים.
תשובה: - זיון תחתון .