דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2024 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות.

יש לענות על 3 שאלות בלבד.

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בניה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · מסגרת פלדה בגג: עומסי רוח ובחירת פרופילים

בתרשים מספר 1 מסורטטת תוכנית של גג פלדה.

בתרשים מספר 1א' מופיע חתך 1-1 של מסגרת בציר B.

תרשים מספר 1ב' מיועד לסעיפים ד' ו-ה' בלבד.

גג המבנה נתמך במסגרות פלדה כפי שמוצג בסרטוט, וכל מסגרת מורכבת מקורה ועמוד המחוברים לתקרת הבטון (אין צורך לתכנן את תקרת הבטון).

כל החיבורים של מבנה הפלדה (כולל המרישים שמגיעים באורך של 6 מטר) מוגדרים כפירקיים.

המרישים בגג מסודרים במרחק של כ-1.0 מטרים זה מזה. קירוי הגג והחזיתות עשויים מפח גלי.

המשקל העצמי של קונסטרוקציית הגג, כולל המסגרות, הוא 0.45 ק"נ למ"ר (45 ק"ג למ"ר) וכולל את משקל הקורות, משקל המרישים ומשקל פחי הקירוי.

מתכנן בדק את הכוחות הפועלים על המבנה כתוצאה ממשב רוח בכיוון: +X+X.

להלן הלחצים האופייניים על הגג ועל חזיתות המבנה:

גג – פני הגג בכיוון מעלה הרוח: −1.6-1.6 ק"נ למ"ר (160 ק"ג למ"ר) (יניקה).

חזית מזרחית: 1.4 ק"נ למ"ר (140 ק"ג למ"ר) (יניקה).

בפתרון השאלה, יש להתייחס לנתונים אלה כאל נתונים מוגדרים וסופיים, ואין צורך בחישוב נוסף לכוחות הרוח.

יש להזניח את השיפוע של הגג בפתרון הכוחות.

א.

תארו את הסכמות הסטטיות של מרישי הגג והקיר (מריש a בגג ומריש b בחזית המזרחית) והגדירו את העומסים עליהם.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את פירוס עומסי הרוח הפועלים על הקורה והעמוד בציר B וסרטטו אותם.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את מהלך המומנטים על הקורה והעמוד בציר B ובחרו פרופיל IPN מתאים עבורם.

הנח שהמאמץ המותר בפלדה, עבור כפיפה, מתיחה או לחיצה הוא: q=1.4 tcm2=140 MPaq=1.4\,\frac{t}{cm^2}=140\,MPa.

(10 נקודות)

עבור סעיפים ד' ה'

נתון: תולים רכיב מבנה במשקל 30 ק"נ (3 טון) ממרכז הקורה בציר B.

ד.

חשבו ושרטטו את מהלך המומנטים עבור הקורה בציר B לאחר הוספת הכוח (ללא עומסי רוח ובהזנחת משקל עצמי) ובחרו פרופיל מתאים במידת הצורך.

(5 נקודות)
ה.

עבור הכוח האנכי בלבד: יש לבחור פרופיל IPN מתאים עבור העמוד בציר B (יש להתחשב בשיקולי קריסה).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

קורות פשוטות במפתח 6 מ'; מריש a: 115 kg/m115\,\text{kg/m} כלפי מעלה; מריש b: 140 kg/m140\,\text{kg/m} אופקי.

נתון: מרישים באורך 6 מ' בין המסגרות (צירים A, B, C, D), מרווח בין מרישים כ-1.0 מ', כל החיבורים פירקיים; יניקת רוח על הגג 160 ק"ג/מ"ר, משקל עצמי 45 ק"ג/מ"ר, יניקה על החזית המזרחית 140 ק"ג/מ"ר.

מבוקש: הסכמה הסטטית של כל מריש והעומס הקווי עליו.

1. סכמה סטטית. המרישים מחוברים למסגרות בחיבור פירקי, ואורכם 6 מ' - כלומר כל מריש מתחיל במסגרת אחת ונגמר בבאה. לכן כל מריש הוא קורה פשוטה (סמוכה פשוט) במפתח L=6 mL=6\,\text{m}.

2. רוחב העמסה. כל מריש "אוסף" עומס מחצי המרווח מכל צד שלו: b=1.0⋅0.5+1.0⋅0.5=1.0 mb=1.0\cdot 0.5+1.0\cdot 0.5=1.0\,\text{m}.

3. מריש a (גג). היניקה מושכת את הגג כלפי מעלה, והמשקל העצמי פועל כלפי מטה ומקטין אותה. העומס נטו כלפי מעלה:

qa=b⋅(160−45)=1.0⋅115=115 kg/mq_a=b\cdot(160-45)=1.0\cdot 115=115\,\text{kg/m} (כ-1.15 kN/m1.15\,\text{kN/m}) - כלפי מעלה.

4. מריש b (קיר מזרחי). בקיר אין משקל עצמי בכיוון הרוח, ולכן כל היניקה פועלת על המריש, בניצב לחזית (בכיוון +X+X, החוצה מהמבנה):

qb=b⋅140=1.0⋅140=140 kg/mq_b=b\cdot 140=1.0\cdot 140=140\,\text{kg/m} (כ-1.4 kN/m1.4\,\text{kN/m}) - אופקי.

תשובה: שני המרישים הם קורות פשוטות במפתח 6 מ'. על מריש a בגג: עומס מפורס 115 kg/m115\,\text{kg/m} כלפי מעלה (יניקה פחות משקל עצמי); על מריש b בקיר: עומס מפורס אופקי 140 kg/m140\,\text{kg/m}.

סעיף ב

תשובה:

קורה: 690 kg/m690\,\text{kg/m} כלפי מעלה (מפתח 6.85 מ'); עמוד: 840 kg/m840\,\text{kg/m} אופקי (גובה 2 מ').

נתון: העומסים על המרישים מסעיף א; מסגרת B היא מסגרת פנימית, ומגיעים אליה מרישים משני הצדדים (מהמפתח A-B ומהמפתח B-C).

מבוקש: העומס על הקורה (מפתח 6.85 מ') ועל העמוד (גובה 2.0 מ') של מסגרת B.

1. תגובת מריש על המסגרת. מריש פשוט מעביר לכל סמך חצי מהעומס שעליו: R=q⋅L2R=\frac{q\cdot L}{2}.

2. קורת הגג. בכל נקודת מריש מגיעות למסגרת B שתי תגובות (מריש משמאל ומריש מימין):

Rroof=2⋅qa⋅L2=115⋅3⋅2=690 kgR_{\text{roof}}=2\cdot\frac{q_a\cdot L}{2}=115\cdot 3\cdot 2=690\,\text{kg} לכל מריש.

המרישים נמצאים כל 1.0 מ', ולכן אפשר להחליף את הכוחות המרוכזים בעומס מפורס שווה ערך: qroof=6901.0=690 kg/mq_{\text{roof}}=\frac{690}{1.0}=690\,\text{kg/m} (כ-6.9 kN/m6.9\,\text{kN/m}), כלפי מעלה, לאורך המפתח 6.85 מ'.

3. העמוד. באותו אופן מריש b מעביר לעמוד:

Rwall=140⋅3⋅2=840 kgR_{\text{wall}}=140\cdot 3\cdot 2=840\,\text{kg} כל 1.0 מ', כלומר qwall=840 kg/mq_{\text{wall}}=840\,\text{kg/m} (כ-8.4 kN/m8.4\,\text{kN/m}), אופקי, לאורך גובה העמוד 2.0 מ'.

4. הסכמות. הקורה והעמוד מחוברים בחיבורים פירקיים, ולכן כל אחד מהם הוא קורה פשוטה: הקורה במפתח 6.85 מ' עם 690 kg/m690\,\text{kg/m} כלפי מעלה, והעמוד בגובה 2.0 מ' עם 840 kg/m840\,\text{kg/m} אופקי (ראו את הסרטוט).

תשובה: על קורת הגג בציר B: 690 kg/m690\,\text{kg/m} (כ-6.9 kN/m6.9\,\text{kN/m}) כלפי מעלה על מפתח 6.85 מ'; על העמוד: 840 kg/m840\,\text{kg/m} (כ-8.4 kN/m8.4\,\text{kN/m}) אופקי על גובה 2.0 מ'.

סעיף ג

תשובה:

קורה: Mmax⁡=4.05 t⋅mM_{\max}=4.05\,\text{t}\cdot\text{m}, Wreq=289 cm3W_{\text{req}}=289\,\text{cm}^3 - IPN240; עמוד: Mmax⁡=0.42 t⋅mM_{\max}=0.42\,\text{t}\cdot\text{m}, Wreq=30 cm3W_{\text{req}}=30\,\text{cm}^3 - IPN100.

נתון: הקורה - קורה פשוטה L=6.85 mL=6.85\,\text{m} עם q=0.69 t/mq=0.69\,\text{t/m}; העמוד - קורה פשוטה L=2.0 mL=2.0\,\text{m} עם q=0.84 t/mq=0.84\,\text{t/m}; σall=1.4 t/cm2=1400 kg/cm2\sigma_{\text{all}}=1.4\,\text{t/cm}^2=1400\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: מהלך המומנטים, המומנט המרבי, ומודול החתך הדרוש לבחירת פרופיל.

1. מהלך המומנטים. בקורה פשוטה עם עומס מפורס אחיד המומנט הוא פרבולה: M(x)=q x (L−x)2M(x)=\frac{q\,x\,(L-x)}{2}, אפס בסמכים ומרבי באמצע המפתח: Mmax⁡=qL28M_{\max}=\frac{qL^2}{8}.

2. הקורה:

Mroof=0.69⋅6.8528=4.05 t⋅mM_{\text{roof}}=\frac{0.69\cdot 6.85^2}{8}=4.05\,\text{t}\cdot\text{m} (כ-40.5 kN⋅m40.5\,\text{kN}\cdot\text{m}).

העומס פועל כלפי מעלה, ולכן הסיבים העליונים של הקורה נמתחים (הכיוון ההפוך מקורה בעומס כובד).

x [m]M [t·m]1234567123454.05

3. העמוד:

Mwall=0.84⋅228=0.42 t⋅mM_{\text{wall}}=\frac{0.84\cdot 2^2}{8}=0.42\,\text{t}\cdot\text{m} (כ-4.2 kN⋅m4.2\,\text{kN}\cdot\text{m}), באמצע גובה העמוד.

4. בחירת פרופיל. מתנאי המאמץ σ=MW≤σall\sigma=\frac{M}{W}\le\sigma_{\text{all}} מקבלים Wreq=MσallW_{\text{req}}=\frac{M}{\sigma_{\text{all}}} (המומנט מומר ל-kg⋅cm\text{kg}\cdot\text{cm} בכפל ב-10510^5):

קורה: Wreq=4.05⋅1051400=289 cm3W_{\text{req}}=\frac{4.05\cdot 10^5}{1400}=289\,\text{cm}^3. בטבלת פרופילי IPN: Wx(IPN220)=278<289W_x(\text{IPN}220)=278<289, Wx(IPN240)=354>289W_x(\text{IPN}240)=354>289 - בוחרים IPN240.

עמוד: Wreq=0.42⋅1051400=30 cm3W_{\text{req}}=\frac{0.42\cdot 10^5}{1400}=30\,\text{cm}^3. Wx(IPN100)=34.2>30W_x(\text{IPN}100)=34.2>30 - בוחרים IPN100.

תשובה: בקורה Mmax⁡=4.05 t⋅mM_{\max}=4.05\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע המפתח (פרבולה) - IPN240; בעמוד Mmax⁡=0.42 t⋅mM_{\max}=0.42\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע הגובה - IPN100.

סעיף ד

תשובה:

Mmax⁡=PL4=5.14 t⋅mM_{\max}=\frac{PL}{4}=5.14\,\text{t}\cdot\text{m}, Wreq=367 cm3W_{\text{req}}=367\,\text{cm}^3 - IPN260.

נתון: קורה פשוטה L=6.85 mL=6.85\,\text{m}, כוח מרוכז P=3 tP=3\,\text{t} באמצע המפתח (a=b=3.425 ma=b=3.425\,\text{m}), ללא עומסים אחרים.

מבוקש: מהלך המומנטים ובדיקה אם IPN240 מסעיף ג מספיק.

1. ריאקציות: מסימטריה R1=R2=P2=1.5 tR_1=R_2=\frac{P}{2}=1.5\,\text{t}.

2. מהלך המומנטים: משולש - עולה ליניארית מאפס בסמך, M(x)=1.5 xM(x)=1.5\,x, עד השיא מתחת לכוח, ויורד ליניארית לאפס בסמך השני:

Mmax⁡=P⋅L4=3⋅6.854=5.14 t⋅mM_{\max}=\frac{P\cdot L}{4}=\frac{3\cdot 6.85}{4}=5.14\,\text{t}\cdot\text{m} (כ-51.4 kN⋅m51.4\,\text{kN}\cdot\text{m}).

x [m]M [t·m]12345671234565.14

3. בדיקת הפרופיל:

Wreq=5.14⋅1051400=367 cm3W_{\text{req}}=\frac{5.14\cdot 10^5}{1400}=367\,\text{cm}^3.

ל-IPN240 יש Wx=354<367 cm3W_x=354<367\,\text{cm}^3 - לא מספיק. ל-IPN260 יש Wx=442>367 cm3W_x=442>367\,\text{cm}^3 - מתאים.

תשובה: מהלך מומנטים משולשי עם Mmax⁡=5.14 t⋅mM_{\max}=5.14\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע המפתח; Wreq=367 cm3W_{\text{req}}=367\,\text{cm}^3, ולכן יש להחליף את הקורה ל-IPN260.

סעיף ה

תשובה:

N=1.5 tN=1.5\,\text{t}, λ=50\lambda=50, ω=1.21\omega=1.21, σ=171 kg/cm2<1400\sigma=171\,\text{kg/cm}^2<1400 - IPN100 מתאים.

נתון: הכוח P=3 tP=3\,\text{t} באמצע הקורה; העמוד בגובה 2.0 מ' עם חיבורים פירקיים בשני קצותיו; פרופיל העמוד מסעיף ג: IPN100 (A=10.6 cm2A=10.6\,\text{cm}^2, ix=4.01 cmi_x=4.01\,\text{cm}, iy=1.07 cmi_y=1.07\,\text{cm}); σall=1400 kg/cm2\sigma_{\text{all}}=1400\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: בדיקת קריסה של העמוד בשיטת מקדם הקריסה ω\omega.

1. הכוח בעמוד. הקורה מעבירה לכל סמך חצי מהכוח, ולכן העמוד בציר B נלחץ בכוח N=32=1.5 t=1500 kgN=\frac{3}{2}=1.5\,\text{t}=1500\,\text{kg}.

2. אורך קריסה. עמוד פירקי בשני קצותיו: le=1.0⋅l=200 cml_e=1.0\cdot l=200\,\text{cm}.

3. תמירות. בכיוון מישור המסגרת (ציר חזק): λ=leix=2004.01=50\lambda=\frac{l_e}{i_x}=\frac{200}{4.01}=50. מטבלת מקדמי הקריסה לפלדה: ω=1.21\omega=1.21.

4. בדיקת מאמץ:

σ=ω⋅NA=1.21⋅150010.6=171 kg/cm2<1400 kg/cm2\sigma=\frac{\omega\cdot N}{A}=\frac{1.21\cdot 1500}{10.6}=171\,\text{kg/cm}^2<1400\,\text{kg/cm}^2 - מתאים.

5. הערה על הציר החלש. בניצב למישור המסגרת העמוד מקובע במרישי הקיר b כל 1.0 מ', ולכן λy=1001.07≈93\lambda_y=\frac{100}{1.07}\approx 93, ω≈1.8\omega\approx 1.8 ו-σ≈1.8⋅150010.6≈250 kg/cm2\sigma\approx\frac{1.8\cdot 1500}{10.6}\approx 250\,\text{kg/cm}^2 - גם כן הרבה מתחת למותר.

תשובה: N=1.5 tN=1.5\,\text{t}, λ=50\lambda=50, ω=1.21\omega=1.21, σ=171 kg/cm2<1400\sigma=171\,\text{kg/cm}^2<1400 - הפרופיל IPN100 מתאים לעמוד.

שאלה 2 · תכנון תקרה מקשית ללא קורות

בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למשרדים.

במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.

העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית הוא נוסף על משקלה העצמי:

Δg=3 KN/m2 (0.30 T/m2)\Delta g=3\,\text{KN/m}^2\ (0.30\,\text{T/m}^2).

העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:

q=2 KN/m2 (0.20 T/m2)q=2\,\text{KN/m}^2\ (0.20\,\text{T/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון עבור 2 הכיוונים הוא: 3 ס"מ.

דרוש:

יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

א.

חלקו את התקרה לרצועות ב-2 הכיוונים, על גבי תרשים מספר 2.

ציינו את המיקום, את הכינוי ואת המידות של הרצועות בכל כיוון.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצועת העמודים A-B-C-D.

(10 נקודות)
ד.

חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 12 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג'.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד B.

(2 נקודות)
ו.

בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד B (אין צורך לחשב זיון חדירה) העמוד במידות 30/30, אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח אחוז זיון ρ=0.015\rho=0.015).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

רצועות עמודים 300 ס"מ (150 בשפה A-D), רצועות שדה 300 ס"מ, רצועות קיר 450 ס"מ.

נתון: מפתחים של 6.0 מ' בין צירים (570 ס"מ נטו + 30 ס"מ עמוד) בשני הכיוונים; התקרה נשענת על קירות בהיקף (A-E, D-I, H-I) ועל העמודים B, C, F, G.

מבוקש: חלוקה לרצועות עמודים, רצועות שדה ורצועות קיר.

1. הכלל. בתקרה מקשית ללא קורות מחלקים כל מפתח לרצועת עמודים - ברוחב רבע מפתח מכל צד של קו העמודים, כלומר 2⋅L4=L22\cdot\frac{L}{4}=\frac{L}{2} - ולרצועת שדה באמצע, ברוחב החצי הנותר. ליד קיר נושא נוצרת רצועת קיר: הקיר תומך ברצף, ולכן כל השטח שבין הקיר לרצועת העמודים הקרובה הוא רצועה אחת.

2. מידות למפתח 6.0 מ': רצועת עמודים 6002=300\frac{600}{2}=300 ס"מ (150 ס"מ מכל צד של קו העמודים), רצועת שדה 600−300=300600-300=300 ס"מ.

3. רצועות לאורך Y (חלוקה לאורך ציר X, מ-A ל-D):

•רצועת קיר ליד הקיר A-E: 600−150=450600-150=450 ס"מ.

•רצועת עמודים על קו B-F: 300 ס"מ.

•רצועת שדה בין B ל-C: 300 ס"מ.

•רצועת עמודים על קו C-G: 300 ס"מ.

•רצועת קיר ליד הקיר D-I: 450 ס"מ.

4. רצועות לאורך X (חלוקה לאורך ציר Y, מ-A-D כלפי מטה):

•רצועת עמודים (חצי רצועה, בשפת התקרה) לאורך A-B-C-D: 150 ס"מ.

•רצועת שדה: 300 ס"מ.

•רצועת עמודים על קו E-F-G: 300 ס"מ.

•רצועת קיר ליד הקיר H-I: 450 ס"מ.

תשובה: רצועות עמודים ברוחב 300 ס"מ (150 ס"מ בשפה A-D), רצועות שדה ברוחב 300 ס"מ ורצועות קיר ברוחב 450 ס"מ, כמסומן בסרטוט.

סעיף ב

תשובה:

hreq=31.2 cmh_{\text{req}}=31.2\,\text{cm}, נבחר h=32 cmh=32\,\text{cm}.

נתון: L=600 cmL=600\,\text{cm}, Δg=0.30 t/m2\Delta g=0.30\,\text{t/m}^2, q=0.20 t/m2q=0.20\,\text{t/m}^2, בטון ב-30 עם אגרגט גירי.

מבוקש: העובי המינימלי hh לפי נוסחת הכפף של ת"י 466: h≥l0k11⋅k12⋅k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\cdot k_{12}\cdot k_{13}}.

1. אורך הכפף: l0=600 cml_0=600\,\text{cm}.

2. מקדם תנאי הסמיכה: לתקרה מקשית ללא קורות k11=0.85k_{11}=0.85.

3. עומס השירות. העומס תלוי בעובי עצמו, ולכן מניחים עובי התחלתי h=30 cmh=30\,\text{cm}:

fser=0.30⋅2.5+0.30+0.20=1.25 t/m2=12.5 kN/m2f_{ser}=0.30\cdot 2.5+0.30+0.20=1.25\,\text{t/m}^2=12.5\,\text{kN/m}^2.

4. מקדם העומס: k12=24.4⋅(10fser)1/3=24.4⋅(1012.5)1/3=22.65k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\cdot\left(\frac{10}{12.5}\right)^{1/3}=22.65.

5. מקדם סוג האגרגט: אגרגט גירי - k13=1k_{13}=1.

6. העובי הדרוש:

h=6000.85⋅22.65⋅1=31.2 cmh=\frac{600}{0.85\cdot 22.65\cdot 1}=31.2\,\text{cm}, ולכן בוחרים h=32 cmh=32\,\text{cm}.

7. בדיקה עם העובי הנבחר: fser=0.32⋅2.5+0.5=1.30 t/m2f_{ser}=0.32\cdot 2.5+0.5=1.30\,\text{t/m}^2, k12=24.4⋅(1013)1/3=22.36k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{13}\right)^{1/3}=22.36, h=6000.85⋅22.36=31.6≤32 cmh=\frac{600}{0.85\cdot 22.36}=31.6\le 32\,\text{cm} - מתאים.

תשובה: h=32 cmh=32\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

fd=1.86 t/m2f_d=1.86\,\text{t/m}^2; שדות קצה 7.307.30, שדה פנימי 5.365.36, סמכים B ו-C −11.16 t⋅m/m-11.16\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

נתון: h=32 cmh=32\,\text{cm}; שלושה מפתחים רציפים של 6.0 מ' (A-B, B-C, C-D), כאשר A ו-D נשענים על קירות.

מבוקש: מומנטי התכן ברצועת העמודים.

1. עומס התכן (מקדם 1.4 לעומס קבוע ו-1.6 לעומס שימושי):

fd=(0.32⋅2.5+0.30)⋅1.4+0.20⋅1.6=1.54+0.32=1.86 t/m2f_d=(0.32\cdot 2.5+0.30)\cdot 1.4+0.20\cdot 1.6=1.54+0.32=1.86\,\text{t/m}^2.

2. מומנטים כלליים לרוחב 1 מ' (שיטת המקדמים לקורה רציפה):

שדה קצה: m+=fd l211=1.86⋅6211=6.09 t⋅m/mm^+=\frac{f_d\,l^2}{11}=\frac{1.86\cdot 6^2}{11}=6.09\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

שדה פנימי: m+=fd l215=1.86⋅6215=4.46 t⋅m/mm^+=\frac{f_d\,l^2}{15}=\frac{1.86\cdot 6^2}{15}=4.46\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

סמך פנימי (B, C): m−=fd l29=1.86⋅629=7.44 t⋅m/mm^-=\frac{f_d\,l^2}{9}=\frac{1.86\cdot 6^2}{9}=7.44\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

בקירות A ו-D התקרה נחשבת סמוכה פשוט, והמומנט שם אפס.

3. חלוקה לרצועת העמודים. רצועת העמודים קשיחה יותר ומקבלת חלק גדול יותר מהמומנט: בשדה פי 1.2 ובסמך פי 1.5 מהמומנט הממוצע:

שדה קצה: 6.09⋅1.2=7.30 t⋅m/m6.09\cdot 1.2=7.30\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

שדה פנימי: 4.46⋅1.2=5.36 t⋅m/m4.46\cdot 1.2=5.36\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

סמכים B ו-C: 7.44⋅1.5=11.16 t⋅m/m7.44\cdot 1.5=11.16\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

4. מהלך המומנטים: אפס ב-A, חיובי עד 7.307.30 בשדה A-B, שלילי −11.16-11.16 מעל B, חיובי 5.365.36 בשדה B-C, שלילי −11.16-11.16 מעל C, חיובי 7.307.30 בשדה C-D ואפס ב-D (ראו את הסרטוט).

תשובה: ברצועת העמודים: M+=7.30 t⋅m/mM^+=7.30\,\text{t}\cdot\text{m/m} בשדות הקצה, M+=5.36 t⋅m/mM^+=5.36\,\text{t}\cdot\text{m/m} בשדה האמצעי, M−=11.16 t⋅m/mM^-=11.16\,\text{t}\cdot\text{m/m} מעל העמודים B ו-C.

סעיף ד

תשובה:

סמכים: As=9.35 cm2/mA_s=9.35\,\text{cm}^2/\text{m} - ϕ12@12\phi12@12; שדות קצה: 6.006.00 - ϕ12@18\phi12@18; שדה פנימי: 4.364.36 - ϕ12@25\phi12@25.

נתון: מומנטים מסעיף ג; h=32 cmh=32\,\text{cm}, כיסוי 3 ס"מ, ולכן d=32−3=29 cmd=32-3=29\,\text{cm}; b=1.0 mb=1.0\,\text{m}; fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2 (ב-30); fyd=4.35 t/cm2f_{yd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: שטח הזיון לכל מ' ופריסה בקוטר 12 מ"מ.

1. הנוסחאות: ω=1−1−2Mdb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2 f_{cd}}} (בודקים ω<0.4\omega<0.4), ואז As=Md(1−ω/2) d fydA_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{yd}}.

שטח מוט ϕ12\phi12: 1.13 cm21.13\,\text{cm}^2.

2. סמכים B ו-C (Md=11.16M_d=11.16, זיון עליון):

ω=1−1−2⋅11.161⋅0.292⋅1300=0.108<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 11.16}{1\cdot 0.29^2\cdot 1300}}=0.108<0.4.

As=11.16(1−0.054)⋅0.29⋅4.35=9.35 cm2/mA_s=\frac{11.16}{(1-0.054)\cdot 0.29\cdot 4.35}=9.35\,\text{cm}^2/\text{m} - נבחר ϕ12@12\phi12@12 (9.42 cm2/m9.42\,\text{cm}^2/\text{m}).

3. שדות קצה (Md=7.30M_d=7.30, זיון תחתון):

ω=1−1−2⋅7.301⋅0.292⋅1300=0.069\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 7.30}{1\cdot 0.29^2\cdot 1300}}=0.069.

As=7.30(1−0.035)⋅0.29⋅4.35=6.00 cm2/mA_s=\frac{7.30}{(1-0.035)\cdot 0.29\cdot 4.35}=6.00\,\text{cm}^2/\text{m} - נבחר ϕ12@18\phi12@18 (6.28 cm2/m6.28\,\text{cm}^2/\text{m}).

4. שדה פנימי (Md=5.36M_d=5.36, זיון תחתון):

ω=1−1−2⋅5.361⋅0.292⋅1300=0.050\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 5.36}{1\cdot 0.29^2\cdot 1300}}=0.050.

As=5.36(1−0.025)⋅0.29⋅4.35=4.36 cm2/mA_s=\frac{5.36}{(1-0.025)\cdot 0.29\cdot 4.35}=4.36\,\text{cm}^2/\text{m} - נבחר ϕ12@25\phi12@25 (4.52 cm2/m4.52\,\text{cm}^2/\text{m}).

תשובה: מעל העמודים B, C: ϕ12@12\phi12@12 עליון; בשדות הקצה: ϕ12@18\phi12@18 תחתון; בשדה האמצעי: ϕ12@25\phi12@25 תחתון.

סעיף ה

תשובה:

RB=1.86⋅3⋅6.6≈36.8 tR_B=1.86\cdot 3\cdot 6.6\approx 36.8\,\text{t} (כ-368 kN368\,\text{kN}).

נתון: fd=1.86 t/m2f_d=1.86\,\text{t/m}^2; עמוד B נמצא בשפת התקרה (על קו A-D), בין המפתח A-B (מפתח קצה) למפתח B-C.

מבוקש: ריאקציית התכן בעמוד, לפי שטח ההשפעה שלו.

1. בכיוון Y: העמוד בשפה, ולכן הוא מקבל עומס מחצי המפתח שמתחתיו: 0.5⋅6=3.0 m0.5\cdot 6=3.0\,\text{m}.

2. בכיוון X: מצד מפתח הקצה A-B הסמך הפנימי הראשון מקבל חלק גדול יותר - 0.6⋅6=3.6 m0.6\cdot 6=3.6\,\text{m}; מצד המפתח B-C - 0.5⋅6=3.0 m0.5\cdot 6=3.0\,\text{m}. סך הכול 6.6 m6.6\,\text{m}.

3. הריאקציה:

RB=fd⋅3.0⋅(3.6+3.0)=1.86⋅3.0⋅6.6=36.8 tR_B=f_d\cdot 3.0\cdot(3.6+3.0)=1.86\cdot 3.0\cdot 6.6=36.8\,\text{t} (כ-368 kN368\,\text{kN}).

תשובה: RB≈36.8 tR_B\approx 36.8\,\text{t} (עומס תכן).

סעיף ו

תשובה:

VEd=51.6 tV_{Ed}=51.6\,\text{t}, u1=272 cmu_1=272\,\text{cm}, VRd,c=54.8 t>VEdV_{Rd,c}=54.8\,\text{t}>V_{Ed} - אין בעיית חדירה (מרווח קטן); פתרונות אפשריים: עיבוי מקומי, הגדלת עמוד, זיון חדירה.

נתון: V=36.8 tV=36.8\,\text{t} מסעיף ה; עמוד שפה 30/3030/30; d=29 cmd=29\,\text{cm}; fck=30 MPaf_{ck}=30\,\text{MPa}; ρl=0.015\rho_l=0.015.

מבוקש: השוואת כוח החדירה לתסבולת הבטון ללא זיון חדירה, בהיקף הביקורת u1u_1 במרחק 2d2d מהעמוד.

1. כוח החדירה המתוכנן. בעמוד שפה העומס אינו סימטרי (יש גם מומנט בחיבור), ולכן מגדילים את הכוח במקדם β=1.4\beta=1.4:

VEd=1.4⋅36.8=51.6 tV_{Ed}=1.4\cdot 36.8=51.6\,\text{t}.

2. היקף העמוד: העמוד בשפה, ולכן רק 3 פאות שלו בתוך התקרה: u0=30+30+30=90 cmu_0=30+30+30=90\,\text{cm}.

3. היקף הביקורת u1u_1 (במרחק 2d=58 cm2d=58\,\text{cm} מפני העמוד): שלוש הפאות ועוד שני רבעי מעגל ברדיוס 2d2d, שיחד הם חצי מעגל:

u1=90+π⋅2d=90+π⋅58=272 cmu_1=90+\pi\cdot 2d=90+\pi\cdot 58=272\,\text{cm}.

4. מקדם הגודל: K=1+200d=1+200290=1.83≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{d}}=1+\sqrt{\frac{200}{290}}=1.83\le 2 (dd במ"מ).

5. תסבולת הבטון לחדירה ללא זיון (הגדול מבין שני הביטויים):

v1=0.12⋅K⋅(100ρ⋅0.7fck)1/3=0.12⋅1.83⋅(100⋅0.015⋅0.7⋅30)1/3=0.694 MPav_1=0.12\cdot K\cdot(100\rho\cdot 0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot 1.83\cdot(100\cdot 0.015\cdot 0.7\cdot 30)^{1/3}=0.694\,\text{MPa}.

v2=0.035⋅K3/2⋅(0.7fck)1/2=0.035⋅1.831.5⋅21=0.397 MPav_2=0.035\cdot K^{3/2}\cdot(0.7f_{ck})^{1/2}=0.035\cdot 1.83^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.397\,\text{MPa}.

VRd,c=v1⋅u1⋅d=0.694⋅2722⋅290=548 kN≈54.8 tV_{Rd,c}=v_1\cdot u_1\cdot d=0.694\cdot 2722\cdot 290=548\,\text{kN}\approx 54.8\,\text{t}.

6. בדיקת לחיצה באלכסון ליד העמוד (בהיקף u0u_0):

VRd,max⁡=0.24⋅(1−0.7⋅30250)⋅13⋅900⋅290=746 kN≈74.6 t>51.6 tV_{Rd,\max}=0.24\cdot\left(1-0.7\cdot\frac{30}{250}\right)\cdot 13\cdot 900\cdot 290=746\,\text{kN}\approx 74.6\,\text{t}>51.6\,\text{t} - תקין.

7. השוואה: VEd=51.6 t<VRd,c=54.8 tV_{Ed}=51.6\,\text{t}<V_{Rd,c}=54.8\,\text{t} - הבטון לבדו נושא את כוח החדירה, אך המרווח קטן (כ-6%).

8. אילו הייתה בעיה (למשל בהגדלת העומס), הפתרונות האפשריים ללא חישוב: הגדלת עובי התקרה סביב העמוד (עיבוי מקומי - "כותרת"/"drop panel"), הגדלת מידות העמוד (מגדילה את u0u_0 ואת u1u_1), הגדלת אחוז הזיון העליון מעל העמוד או שימוש בבטון חזק יותר, או הוספת זיון חדירה (חישוקים / "ראשי חדירה").

תשובה: VEd=1.4⋅36.8=51.6 t<VRd,c=54.8 tV_{Ed}=1.4\cdot 36.8=51.6\,\text{t}<V_{Rd,c}=54.8\,\text{t} ו-VRd,max⁡=74.6 tV_{Rd,\max}=74.6\,\text{t} - אין בעיית חדירה (המרווח קטן). אילו הייתה, היה צורך בעיבוי מקומי של התקרה, הגדלת העמוד או זיון חדירה.

שאלה 3 · כוחות רעידת אדמה במבנה וחלוקה לגרעין

בתרשים מספר 3 מתוארת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'.

בתרשים מספר 3א' מתוארת תוכנית תקרה של קומה ה',

ובתרשים מספר 3ב' מתואר חתך של מבנה.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 6 מפלסים ללא אפשרות עלייה לגג, מבוסס ע"ג רפסודה.

בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה וגרעין הקשחה חדר מדרגות מבטון מזויין.

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין-סופית.

מידות חדר המדרגות וקירות ההקשחה לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל קומה משטחי המבנה (כולל משקל עצמי):

g=13 KN/m2g=13\,\text{KN/m}^2 (1.30 טון למ"ר)

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

המבנה נמצא באזור תל אביב. Z=0.06Z=0.06, S1=0.04S_1=0.04, SS=0.14S_S=0.14.

הקרקע במקום היא מטיפוס D.

המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה. יש להתייחס למבנה כמבנה סדיר.

א.

קבעו את מקדמי השכיות לעומס שימושי.

(2 נקודות)
ב.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית Sa.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי Cd.

(2 נקודות)
ו.

חשבו את שטח התקרה הטיפוסית ואת תקרת הגג כולל שטח חדר המדרגות והגרעין.

(1 נקודות)

עבור סעיפים ז' ח' ט' י' נתון: Cd=0.15C_d=0.15

ז.

חשב את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (התייחס לעומסים בחדר המדרגות והגרעין כעומסים במבנה).

(7 נקודות)
ח.

חשבו את הכוחות הפועלים על חדר המדרגות בלבד עקב רעידת אדמה בכיוון X.

(7 נקודות)
ט.

חשבו ושרטטו במחברת הבחינה את מהלך מומנטים על פיר חדר המדרגות.

(3 נקודות)
י.

חשבו ושרטטו במחברת הבחינה את מהלך כוחות הגזירה על חדר המדרגות

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

kq=0.2k_q=0.2 בקומות טיפוסיות, kq=0k_q=0 בגג.

מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על המבנה בזמן רעידת אדמה, ולכן נכנס למסה הסייסמית.

1. קומות טיפוסיות (משרדים): ψ=kq=0.2\psi=k_q=0.2.

2. גג: אין עלייה לגג, ולכן אין עליו עומס שימושי קבוע לאורך זמן: kq=0k_q=0.

תשובה: בקומות הטיפוסיות kq=0.2k_q=0.2; בגג kq=0k_q=0.

סעיף ב

תשובה:

I=1.0I=1.0

מקדם החשיבות נקבע לפי ייעוד המבנה. מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי וכדומה) ואינו מאכלס קהל רב במיוחד, ולכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה.

תשובה: I=1.0I=1.0.

סעיף ג

תשובה:

T=0.05⋅21.153/4≈0.49 sT=0.05\cdot 21.15^{3/4}\approx 0.49\,\text{s}

מחשבים את זמן המחזור הבסיסי בנוסחה המקורבת T=Ct⋅H3/4T=C_t\cdot H^{3/4}.

1. גובה המבנה (מפני הרפסודה עד תקרת הגג, לפי החתך): H=4.65+5⋅3.30=21.15 mH=4.65+5\cdot 3.30=21.15\,\text{m}.

2. המקדם: למבנה שהקשחתו בקירות בטון Ct=0.05C_t=0.05.

3. T=0.05⋅21.153/4=0.05⋅9.86=0.49 sT=0.05\cdot 21.15^{3/4}=0.05\cdot 9.86=0.49\,\text{s}.

תשובה: T≈0.49 sT\approx 0.49\,\text{s}.

סעיף ד

תשובה:

SDS=0.224S_{DS}=0.224, SD1=0.096S_{D1}=0.096, TS=0.43 s<TT_S=0.43\,\text{s}<T - Sa=0.0960.49=0.196S_a=\frac{0.096}{0.49}=0.196

נתון: SS=0.14S_S=0.14, S1=0.04S_1=0.04, קרקע מטיפוס D, T=0.49 sT=0.49\,\text{s}.

מבוקש: SaS_a מספקטרום התכן.

1. מקדמי הקרקע: לקרקע D עם SS≤0.25S_S\le 0.25 ו-S1≤0.1S_1\le 0.1: Fa=1.6F_a=1.6, Fv=2.4F_v=2.4.

2. תאוצות התכן הספקטרליות:

SDS=Fa⋅SS=1.6⋅0.14=0.224S_{DS}=F_a\cdot S_S=1.6\cdot 0.14=0.224.

SD1=Fv⋅S1=2.4⋅0.04=0.096S_{D1}=F_v\cdot S_1=2.4\cdot 0.04=0.096.

3. זמן המחזור בגבול הענף הקבוע: TS=SD1SDS=0.0960.224=0.43 sT_S=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.096}{0.224}=0.43\,\text{s}.

4. הענף המתאים: T=0.49>TS=0.43T=0.49>T_S=0.43, ולכן המבנה בענף היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0960.49=0.196S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.096}{0.49}=0.196 (קטן מ-SDS=0.224S_{DS}=0.224, כנדרש).

תשובה: Sa≈0.196S_a\approx 0.196.

סעיף ה

תשובה:

Cd=0.196⋅11.5≈0.13C_d=0.196\cdot\frac{1}{1.5}\approx 0.13

מקדם התכן הסייסמי מקטין את התאוצה הספקטרלית לפי יכולת המבנה לספוג אנרגיה (מקדם התגובה KK) ומגדיל אותה לפי החשיבות:

Cd=Sa⋅IKC_d=S_a\cdot\frac{I}{K}.

למבנה עם קירות הקשחה מבטון ברמת משיכות נמוכה K=1.5K=1.5:

Cd=0.196⋅1.01.5=0.13C_d=0.196\cdot\frac{1.0}{1.5}=0.13.

תשובה: Cd≈0.13C_d\approx 0.13.

סעיף ו

תשובה:

Atyp=283.5 m2A_{typ}=283.5\,\text{m}^2, Aroof=224.3 m2A_{roof}=224.3\,\text{m}^2

התקרות עגולות; שטח עיגול A=πr2A=\pi r^2.

1. תקרה טיפוסית (R=9.50 mR=9.50\,\text{m}): Atyp=π⋅9.52=283.5 m2A_{typ}=\pi\cdot 9.5^2=283.5\,\text{m}^2.

2. תקרת הגג (R=8.45 mR=8.45\,\text{m}): Aroof=π⋅8.452=224.3 m2A_{roof}=\pi\cdot 8.45^2=224.3\,\text{m}^2.

תשובה: Atyp≈283.5 m2A_{typ}\approx 283.5\,\text{m}^2, Aroof≈224.3 m2A_{roof}\approx 224.3\,\text{m}^2.

סעיף ז

תשובה:

∑W=2191 t\sum W=2191\,\text{t}, FH=328.7 tF_H=328.7\,\text{t}; F1..F6=21.1, 36.1, 51.0, 66.0, 80.9, 73.6 tF_1..F_6=21.1,\ 36.1,\ 51.0,\ 66.0,\ 80.9,\ 73.6\,\text{t}

נתון: Cd=0.15C_d=0.15, g=1.30 t/m2g=1.30\,\text{t/m}^2, עומס שימושי למשרדים q=0.20 t/m2q=0.20\,\text{t/m}^2 עם kq=0.2k_q=0.2 (בגג kq=0k_q=0), שטחים מסעיף ו, גובהי המפלסים מהחתך.

מבוקש: הכוח הסייסמי הכולל והתפלגותו לגובה.

1. משקלי הקומות (המשקל שנלקח בחשבון ברעידה):

Wtyp=Atyp⋅(g+kq q)=283.5⋅(1.30+0.2⋅0.20)=380 tW_{typ}=A_{typ}\cdot(g+k_q\,q)=283.5\cdot(1.30+0.2\cdot 0.20)=380\,\text{t}.

Wroof=Aroof⋅g=224.3⋅1.30=291.6 tW_{roof}=A_{roof}\cdot g=224.3\cdot 1.30=291.6\,\text{t}.

∑W=5⋅380+291.6=2191 t\sum W=5\cdot 380+291.6=2191\,\text{t}.

2. כוח הגזירה בבסיס: FH=Cd⋅∑W=0.15⋅2191=328.7 tF_H=C_d\cdot\sum W=0.15\cdot 2191=328.7\,\text{t}.

3. התפלגות לגובה. הכוח בכל מפלס יחסי למכפלת המשקל בגובה: Fi=FH⋅Wi hi∑Wj hjF_i=F_H\cdot\frac{W_i\,h_i}{\sum W_j\,h_j}. הגבהים: h1=4.65h_1=4.65 מ' ובכל קומה נוספת 3.30 מ'.

∑Wjhj=27,539 t⋅m\sum W_j h_j=27{,}539\,\text{t}\cdot\text{m}.

מפלסWiW_i [t]hih_i [m]WihiW_i h_i [t·m]FiF_i [t]
1 (תקרת קרקע)3804.65176721.1
2 (תקרת א')3807.95302036.1
3 (תקרת ב')38011.25427451.0
4 (תקרת ג')38014.55552866.0
5 (תקרת ד')38017.85678280.9
6 (גג)291.621.15616873.6
סך הכול219127539328.7

תשובה: FH=328.7 tF_H=328.7\,\text{t}; הכוחות במפלסים 1 עד 6: 21.1, 36.1, 51.0, 66.0, 80.9, 73.6 טון.

סעיף ח

תשובה:

beta=7.3379.470=0.775\\beta=\frac{7.337}{9.470}=0.775; על הגרעין: 16.3, 27.9, 39.5, 51.1, 62.7, 57.0 t16.3,\ 27.9,\ 39.5,\ 51.1,\ 62.7,\ 57.0\,\text{t} (סך הכול 254.6 t254.6\,\text{t})

נתון: הכוחות FiF_i מסעיף ז; התקרות קשיחות לחלוטין במישורן; המבנה סימטרי, ולכן אין פיתול.

מבוקש: איזה חלק מהכוח בכיוון X עובר לגרעין חדר המדרגות.

1. העיקרון. תקרה קשיחה מזיזה את כל האלמנטים המקשיחים באותה מידה, ולכן כל אלמנט מקבל כוח ביחס לקשיחותו, כלומר ביחס למומנט האינרציה שלו סביב הציר הניצב לכיוון הרעידה.

2. האלמנטים שעובדים בכיוון X: הגרעין, ושני הקירות שאורכם בכיוון X (400/20 בצפון ובדרום). הקירות שאורכם בכיוון Y עובדים בכיוון החלש שלהם, ומזניחים אותם.

3. מומנט האינרציה של הגרעין (ריבוע חלול 400/400 עם חלל 360/360):

Icore=4.04−3.6412=7.337 m4I_{core}=\frac{4.0^4-3.6^4}{12}=7.337\,\text{m}^4.

4. קיר בכיוון X: Iw=0.2⋅4.0312=1.067 m4I_w=\frac{0.2\cdot 4.0^3}{12}=1.067\,\text{m}^4, ושני קירות: 2.133 m42.133\,\text{m}^4.

5. סך הכול: Itot=7.337+2.133=9.470 m4I_{tot}=7.337+2.133=9.470\,\text{m}^4.

6. החלק של הגרעין: beta=IcoreItot=7.3379.470=0.775\\beta=\frac{I_{core}}{I_{tot}}=\frac{7.337}{9.470}=0.775.

7. הכוחות על הגרעין: Fi,core=beta⋅FiF_{i,core}=\\beta\cdot F_i:

מפלסFiF_i [t]Fi,coreF_{i,core} [t]
121.116.3
236.127.9
351.039.5
466.051.1
580.962.7
6 (גג)73.657.0
סך הכול328.7254.6

תשובה: הגרעין מקבל 77.5% מהכוח: 16.3, 27.9, 39.5, 51.1, 62.7, 57.0 טון במפלסים 1 עד 6 (סך הכול 254.6 טון).

סעיף ט

תשובה:

MM: 0 בגג; 188, 583, 1147, 1841, 2628 במפלסים 5 עד 1; 3812 t⋅m3812\,\text{t}\cdot\text{m} בבסיס.

הגרעין הוא קורה זיזית (קונסולה) הרתומה ברפסודה, ועליה הכוחות מסעיף ח בגובה כל מפלס. המומנט בכל מפלס הוא סכום מכפלות הכוחות שמעליו במרחקיהם; נוח לחשב מלמעלה למטה: Mi=Mi+1+Vi⋅hstoryM_{i}=M_{i+1}+V_i\cdot h_{\text{story}}, כאשר ViV_i הוא כוח הגזירה בקומה (סעיף י).

1. מתחת לגג (מפלס 5): M=57.0⋅3.3=188 t⋅mM=57.0\cdot 3.3=188\,\text{t}\cdot\text{m}.

2. מפלס 4: M=188+119.7⋅3.3=583 t⋅mM=188+119.7\cdot 3.3=583\,\text{t}\cdot\text{m}.

3. מפלס 3: M=583+170.9⋅3.3=1147 t⋅mM=583+170.9\cdot 3.3=1147\,\text{t}\cdot\text{m}.

4. מפלס 2: M=1147+210.4⋅3.3=1841 t⋅mM=1147+210.4\cdot 3.3=1841\,\text{t}\cdot\text{m}.

5. מפלס 1: M=1841+238.3⋅3.3=2628 t⋅mM=1841+238.3\cdot 3.3=2628\,\text{t}\cdot\text{m}.

6. בבסיס (רפסודה): M=2628+254.6⋅4.65=3812 t⋅mM=2628+254.6\cdot 4.65=3812\,\text{t}\cdot\text{m}.

בין המפלסים המומנט משתנה ליניארית, ובגג הוא אפס.

תשובה: המומנט גדל מ-0 בגג עד כ-3812 t⋅m3812\,\text{t}\cdot\text{m} בבסיס הגרעין (ערכים במפלסים: 188, 583, 1147, 1841, 2628).

סעיף י

תשובה:

VV: 57.0, 119.7, 170.9, 210.4, 238.3, 254.6 t254.6\,\text{t} מהקומה העליונה עד הקרקע.

כוח הגזירה בכל קומה של הגרעין שווה לסכום הכוחות האופקיים שפועלים מעליה. בתוך כל קומה הגזירה קבועה, ובכל מפלס היא קופצת בגודל הכוח שפועל בו (מהלך מדורג).

קומההכוחות שמעליהVV [t]
ה' (קומה 6)57.057.0
ד' (קומה 5)57.0+62.7119.7
ג' (קומה 4)119.7+51.1170.9
ב' (קומה 3)170.9+39.5210.4
א' (קומה 2)210.4+27.9238.3
קרקע (קומה 1)238.3+16.3254.6

תשובה: מהלך מדורג: 57.0, 119.7, 170.9, 210.4, 238.3, 254.6 טון מהקומה העליונה עד קומת הקרקע.

שאלה 4 · קיר תומך: לחצי קרקע, יציבות וזיון

נתון קיר תומך המוצג בתרשים מספר 4.

מילוי סוג א:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ1=2.0 t/m3 (20 kN/m3)\gamma_1=2.0\,\text{t/m}^3\ (20\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(1)=36∘\varphi(1)=36^\circ.

מילוי סוג ב:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ2=1.6 t/m3 (16 kN/m3)\gamma_2=1.6\,\text{t/m}^3\ (16\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(2)=33∘\varphi(2)=33^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.50\mu=0.50.

•מקדם הביטחון להחלקה: K=1.50K=1.50.

•מקדם הביטחון להיפוך: K=2.00K=2.00.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=2.5 t/m3 (25 kN/m3)\gamma=2.5\,\text{t/m}^3\ (25\,\text{kN/m}^3).

•בראש הקיר קיים עומס שימושי של 1.0 t/m2 (10 kN/m2)1.0\,\text{t/m}^2\ (10\,\text{kN/m}^2).

חובה להתחשב בתרומת העומס השימושי עבור יציבות הקיר.

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון 5 ס"מ.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את רוחב היסוד B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים.

(8 נקודות)

עבור סעיפים ד-ו נתון: הערך B=2.5 מטר

ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(6 נקודות)
ה.

האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

(2 נקודות)
ו.

נתון שמומנט התכן בנק ריתום A הוא 104 קילו-ניטון*מ/מ (10.4 טון*מ/מ) חשבו וסרטטו את הברזל הדרוש עבור הקיר בתרשים מספר 4א'.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ka2=0.29k_{a2}=0.29, ka1=0.26k_{a1}=0.26; רכיבים: q1=0.26q_1=0.26, q2=0.29q_2=0.29, q3=0.93q_3=0.93, q4=0.83q_4=0.83, q5=1.30 t/m2q_5=1.30\,\text{t/m}^2.

נתון: שכבת מילוי ב (γ2=1.6\gamma_2=1.6, φ=33∘\varphi=33^\circ) בעובי 2.0 מ' העליונים; מתחתיה מילוי א (γ1=2.0\gamma_1=2.0, φ=36∘\varphi=36^\circ) בעובי 2.0 מ' + 0.5 מ' של היסוד, כלומר 2.5 מ'; עומס שימושי p=1.0 t/m2p=1.0\,\text{t/m}^2 על פני הקרקע.

מבוקש: הלחץ האופקי האקטיבי לאורך הגובה (על מישור אנכי בקצה העקב).

1. מקדמי הלחץ האקטיבי (רנקין): ka=tan⁡2(45∘−φ2)k_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi}{2}\right).

מילוי א: ka1=tan⁡2(45∘−18∘)=0.26k_{a1}=\tan^2(45^\circ-18^\circ)=0.26.

מילוי ב: ka2=tan⁡2(45∘−16.5∘)=0.29k_{a2}=\tan^2(45^\circ-16.5^\circ)=0.29.

2. הלחץ מהעומס השימושי (קבוע לאורך כל שכבה, σ=ka⋅p\sigma=k_a\cdot p):

בשכבה ב: q2=1.0⋅0.29=0.29 t/m2q_2=1.0\cdot 0.29=0.29\,\text{t/m}^2.

בשכבה א: q1=1.0⋅0.26=0.26 t/m2q_1=1.0\cdot 0.26=0.26\,\text{t/m}^2.

3. הלחץ ממשקל שכבה ב עצמה (משולש, מאפס בראש עד בסיס השכבה):

q3=γ2⋅2.0⋅ka2=1.6⋅2⋅0.29=0.93 t/m2q_3=\gamma_2\cdot 2.0\cdot k_{a2}=1.6\cdot 2\cdot 0.29=0.93\,\text{t/m}^2.

4. בשכבה א, משקל שכבה ב שמעליה פועל כעומס קבוע (מלבן):

q4=γ2⋅2.0⋅ka1=1.6⋅2⋅0.26=0.83 t/m2q_4=\gamma_2\cdot 2.0\cdot k_{a1}=1.6\cdot 2\cdot 0.26=0.83\,\text{t/m}^2.

5. הלחץ ממשקל שכבה א עצמה (משולש לאורך 2.5 מ'):

q5=γ1⋅2.5⋅ka1=2.0⋅2.5⋅0.26=1.30 t/m2q_5=\gamma_1\cdot 2.5\cdot k_{a1}=2.0\cdot 2.5\cdot 0.26=1.30\,\text{t/m}^2.

6. סיכום הפילוג: בראש הקיר 0.29 t/m20.29\,\text{t/m}^2; בבסיס שכבה ב 0.29+0.93=1.22 t/m20.29+0.93=1.22\,\text{t/m}^2; מתחת לגבול השכבות יש קפיצה (מקדם kak_a אחר) ל-0.26+0.83=1.09 t/m20.26+0.83=1.09\,\text{t/m}^2; בתחתית היסוד 1.09+1.30=2.39 t/m21.09+1.30=2.39\,\text{t/m}^2.

תשובה: ka2=0.29k_{a2}=0.29 (מילוי ב), ka1=0.26k_{a1}=0.26 (מילוי א); הלחץ: 0.29→1.22 t/m20.29\to 1.22\,\text{t/m}^2 בשכבה ב, ו-1.09→2.39 t/m21.09\to 2.39\,\text{t/m}^2 בשכבה א (כולל עומס שימושי).

סעיף ב

תשובה:

Q1=0.65Q_1=0.65, Q2=0.58Q_2=0.58, Q3=0.93Q_3=0.93, Q4=2.08Q_4=2.08, Q5=1.625Q_5=1.625; H=5.86 t/mH=5.86\,\text{t/m}

כל שקול הוא שטח דיאגרמת הלחץ (לרוחב 1 מ' של קיר), והוא פועל במרכז הכובד של הדיאגרמה. הגבהים נמדדים מתחתית היסוד.

1. Q1=q1⋅2.5=0.26⋅2.5=0.65 t/mQ_1=q_1\cdot 2.5=0.26\cdot 2.5=0.65\,\text{t/m}, בגובה 1.25 m1.25\,\text{m} (מלבן).

2. Q2=q2⋅2.0=0.29⋅2=0.58 t/mQ_2=q_2\cdot 2.0=0.29\cdot 2=0.58\,\text{t/m}, בגובה 2.5+1.0=3.50 m2.5+1.0=3.50\,\text{m}.

3. Q3=q3⋅2.02=0.93⋅22=0.93 t/mQ_3=\frac{q_3\cdot 2.0}{2}=\frac{0.93\cdot 2}{2}=0.93\,\text{t/m}, בגובה 2.5+23=3.17 m2.5+\frac{2}{3}=3.17\,\text{m} (שליש מבסיס המשולש).

4. Q4=q4⋅2.5=0.83⋅2.5=2.08 t/mQ_4=q_4\cdot 2.5=0.83\cdot 2.5=2.08\,\text{t/m}, בגובה 1.25 m1.25\,\text{m}.

5. Q5=q5⋅2.52=1.30⋅2.52=1.625 t/mQ_5=\frac{q_5\cdot 2.5}{2}=\frac{1.30\cdot 2.5}{2}=1.625\,\text{t/m}, בגובה 2.53=0.83 m\frac{2.5}{3}=0.83\,\text{m}.

6. סך הכוח האופקי: H=0.65+0.58+0.93+2.08+1.625=5.86 t/mH=0.65+0.58+0.93+2.08+1.625=5.86\,\text{t/m} (כ-58.6 kN/m58.6\,\text{kN/m}).

תשובה: Q1=0.65Q_1=0.65, Q2=0.58Q_2=0.58, Q3=0.93Q_3=0.93, Q4=2.08Q_4=2.08, Q5=1.625 t/mQ_5=1.625\,\text{t/m}; סך הכול H≈5.86 t/mH\approx 5.86\,\text{t/m}.

סעיף ג

תשובה:

∑V=9.45B−3.4\sum V=9.45B-3.4; 0.5(9.45B−3.4)5.86≥1.5\frac{0.5(9.45B-3.4)}{5.86}\ge 1.5 - B≥2.22 mB\ge 2.22\,\text{m}

נתון: H=5.86 t/mH=5.86\,\text{t/m}, μ=0.5\mu=0.5, Ks=1.5K_s=1.5; גאומטריה: בהונה 0.5 מ', דופן תחתונה 0.5 מ' (גובה 2.0 מ'), דופן עליונה 0.25 מ' (גובה 2.0 מ', צמודה לפני הקיר), יסוד בעובי 0.5 מ'.

מבוקש: BB כך ש-μ⋅∑VH≥1.5\frac{\mu\cdot\sum V}{H}\ge 1.5.

1. הכוחות האנכיים לרוחב 1 מ' (כפונקציה של BB):

יסוד: w1=B⋅0.5⋅2.5=1.25Bw_1=B\cdot 0.5\cdot 2.5=1.25B.

דופן תחתונה: w2=0.5⋅2⋅2.5=2.5 tw_2=0.5\cdot 2\cdot 2.5=2.5\,\text{t}.

דופן עליונה: w3=0.25⋅2⋅2.5=1.25 tw_3=0.25\cdot 2\cdot 2.5=1.25\,\text{t}.

קרקע ב מעל העקב והמדף (מ-0.75 מ' עד BB): w4=1.6⋅2⋅(B−0.75)=3.2B−2.4w_4=1.6\cdot 2\cdot(B-0.75)=3.2B-2.4.

קרקע א מעל העקב (מ-1.0 מ' עד BB): w5=2.0⋅2⋅(B−1)=4B−4w_5=2.0\cdot 2\cdot(B-1)=4B-4.

עומס שימושי (על אותו רוחב כמו קרקע ב): w6=1.0⋅(B−0.75)=B−0.75w_6=1.0\cdot(B-0.75)=B-0.75.

∑V=1.25B+2.5+1.25+3.2B−2.4+4B−4+B−0.75=9.45B−3.4\sum V=1.25B+2.5+1.25+3.2B-2.4+4B-4+B-0.75=9.45B-3.4.

2. תנאי ההחלקה:

Ks=μ∑VH=0.5⋅(9.45B−3.4)5.86≥1.5K_s=\frac{\mu\sum V}{H}=\frac{0.5\cdot(9.45B-3.4)}{5.86}\ge 1.5.

9.45B−3.4≥1.5⋅5.860.5=17.69.45B-3.4\ge\frac{1.5\cdot 5.86}{0.5}=17.6.

9.45B≥21.09.45B\ge 21.0, ולכן B≥2.22 mB\ge 2.22\,\text{m}.

תשובה: B≥2.22 mB\ge 2.22\,\text{m} (למשל B=2.25 mB=2.25\,\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

Ms=29.0M_s=29.0, Mo=9.74 t⋅m/mM_o=9.74\,\text{t}\cdot\text{m/m}; Ko≈3.0>2.0K_o\approx 3.0>2.0

נתון: B=2.5 mB=2.5\,\text{m}; הכוחות מסעיפים ב ו-ג.

מבוקש: Ko=MsMoK_o=\frac{M_s}{M_o} (מומנט מייצב חלקי מומנט מהפך) סביב קצה הבהונה (הנקודה השמאלית התחתונה של היסוד).

1. כוחות אנכיים וזרועותיהם:

w1=2.5⋅0.5⋅2.5=3.125 tw_1=2.5\cdot 0.5\cdot 2.5=3.125\,\text{t}, זרוע 1.25 m1.25\,\text{m}.

w2=2.5 tw_2=2.5\,\text{t}, זרוע 0.75 m0.75\,\text{m}.

w3=1.25 tw_3=1.25\,\text{t}, זרוע 0.625 m0.625\,\text{m}.

w4=1.6⋅2⋅1.75=5.6 tw_4=1.6\cdot 2\cdot 1.75=5.6\,\text{t}, זרוע 0.75+1.752=1.625 m0.75+\frac{1.75}{2}=1.625\,\text{m}.

w5=2⋅2⋅1.5=6.0 tw_5=2\cdot 2\cdot 1.5=6.0\,\text{t}, זרוע 1.0+1.52=1.75 m1.0+\frac{1.5}{2}=1.75\,\text{m}.

w6=1.0⋅1.75=1.75 tw_6=1.0\cdot 1.75=1.75\,\text{t}, זרוע 1.625 m1.625\,\text{m}.

2. מומנט מייצב:

Ms=3.125⋅1.25+2.5⋅0.75+1.25⋅0.625+5.6⋅1.625+6⋅1.75+1.75⋅1.625=29.0 t⋅m/mM_s=3.125\cdot 1.25+2.5\cdot 0.75+1.25\cdot 0.625+5.6\cdot 1.625+6\cdot 1.75+1.75\cdot 1.625=29.0\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

3. מומנט מהפך (הכוחות האופקיים כפול גובהם מסעיף ב):

Mo=0.65⋅1.25+0.58⋅3.5+0.93⋅3.17+2.08⋅1.25+1.625⋅0.83=9.74 t⋅m/mM_o=0.65\cdot 1.25+0.58\cdot 3.5+0.93\cdot 3.17+2.08\cdot 1.25+1.625\cdot 0.83=9.74\,\text{t}\cdot\text{m/m}.

4. מקדם הביטחון:

Ko=29.09.74=2.98≈3.0>2.0K_o=\frac{29.0}{9.74}=2.98\approx 3.0>2.0 - מתקיים.

תשובה: Ko≈3.0>2.0K_o\approx 3.0>2.0.

סעיף ה

תשובה:

כן: Ks=1.72>1.5K_s=1.72>1.5 ו-Ko≈3.0>2.0K_o\approx 3.0>2.0.

בודקים את שני התנאים עם B=2.5 mB=2.5\,\text{m}:

1. היפוך: מסעיף ד, Ko≈3.0>2.0K_o\approx 3.0>2.0 - מתקיים.

2. החלקה: ∑V=9.45⋅2.5−3.4=20.2 t\sum V=9.45\cdot 2.5-3.4=20.2\,\text{t}, ולכן Ks=0.5⋅20.25.86=1.72>1.5K_s=\frac{0.5\cdot 20.2}{5.86}=1.72>1.5 - מתקיים (כצפוי, כי 2.5>2.22 m2.5>2.22\,\text{m} מסעיף ג).

תשובה: כן - הקיר עומד בשני מקדמי הביטחון (Ks=1.72>1.5K_s=1.72>1.5, Ko=3.0>2.0K_o=3.0>2.0), ואין צורך בפתרון נוסף.

סעיף ו

תשובה:

As=5.42<As,min⁡=7.51 cm2/mA_s=5.42<A_{s,\min}=7.51\,\text{cm}^2/\text{m} - ϕ14@20\phi14@20 בצד הקרקע, מעוגן ביסוד.

נתון: Md=10.4 t⋅m/mM_d=10.4\,\text{t}\cdot\text{m/m} בנקודה A (ריתום הדופן ביסוד); עובי הדופן התחתונה 50 ס"מ, כיסוי 5 ס"מ, ולכן d=45 cmd=45\,\text{cm}; b=1.0 mb=1.0\,\text{m}; fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2; fyd=4.35 t/cm2f_{yd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: זיון הכפיפה בדופן וסרטוט הזיון.

1. הצד המתוח. לחץ הקרקע דוחף את הדופן החוצה (כלפי הבהונה), והדופן עובדת כזיז רתום ביסוד, ולכן הצד המתוח הוא צד הקרקע (הצד האחורי של הקיר).

2. חישוב הזיון:

ω=1−1−2⋅10.41⋅0.452⋅1300=0.040<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 10.4}{1\cdot 0.45^2\cdot 1300}}=0.040<0.4.

As=10.4(1−0.02)⋅0.45⋅4.35=5.42 cm2/mA_s=\frac{10.4}{(1-0.02)\cdot 0.45\cdot 4.35}=5.42\,\text{cm}^2/\text{m}.

3. זיון מינימלי: As,min⁡=0.00167⋅100⋅45=7.51 cm2/mA_{s,\min}=0.00167\cdot 100\cdot 45=7.51\,\text{cm}^2/\text{m}.

As=5.42<7.51A_s=5.42<7.51, ולכן קובע הזיון המינימלי.

4. בחירה: ϕ14@20\phi14@20: As=1.54⋅10020=7.70 cm2/m>7.51A_s=\frac{1.54\cdot 100}{20}=7.70\,\text{cm}^2/\text{m}>7.51 - מתאים.

5. מה מסרטטים:

•בצד הקרקע של הדופן: מוטות אנכיים ϕ14@20\phi14@20, מעוגנים בעקב היסוד בכיפוף (רגל אופקית בתחתית היסוד) וממשיכים לגובה הדופן; ברמת המדף (מעבר מעובי 50 לעובי 25) מוטות הדופן העליונה ממשיכים בחפיפה לתוך הדופן התחתונה.

•בצד הנראה של הדופן: זיון מינימלי אנכי.

•בשני הצדדים: מוטות אופקיים (זיון חלוקה) לכל הגובה.

•ביסוד: זיון עליון ותחתון לכל רוחב היסוד (זיון מינימלי), עם סגירה בקצוות.

•כיסוי של 5 ס"מ מכל הפאות.

תשובה: As,req=5.42<As,min⁡=7.51 cm2/mA_{s,\text{req}}=5.42<A_{s,\min}=7.51\,\text{cm}^2/\text{m} - זיון ϕ14@20\phi14@20 בצד הקרקע של הקיר, מעוגן ביסוד, ובשאר הפאות זיון מינימלי.

שאלה 5 · תקרות ונשיאת עמוד צומח על קורה

נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.

תוכניות וחתך מופיעים בתרשים מספר 5.

עמודים 3 ו-4 לא יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:

Δg=20 kN/m2 (2.0 T/m2)\Delta g=20\,\text{kN/m}^2\ (2.0\,\text{T/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

q=1.5 KN/m2 (0.15 T/m2)q=1.5\,\text{KN/m}^2\ (0.15\,\text{T/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

א.

בדוק וקבע:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות ב-2 המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)

סעיפים ב-ה עבור הקורה A במפלס +4.00

ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה A (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה A).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה הדרוש על מנת שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על הקורה.

חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה A

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

+8.00+8.00: מקשית מצולבת ללא קורות, hreq=34.9≤35 cmh_{\text{req}}=34.9\le 35\,\text{cm}; +4.00+4.00: מקשית חד-כיוונית על קורות, hreq=27.3≤28 cmh_{\text{req}}=27.3\le 28\,\text{cm} - שתיהן עומדות.

נתון: תקרת מפלס +8.00+8.00 בעובי D=35 cmD=35\,\text{cm} על ארבעה עמודים בפינות (400/500 ס"מ); תקרת מפלס +4.00+4.00 בעובי D=28 cmD=28\,\text{cm} בין שתי קורות ברוחב 50 ס"מ (מרחק בין צירי הקורות 420+50=470 cm420+50=470\,\text{cm}).

מבוקש: סוג כל תקרה ובדיקת העובי לפי h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, עם k12=24.4⋅(10fser)1/3k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2) ו-k13=1k_{13}=1 (אגרגט גירי).

1. מפלס +8.00: אין קורות בתוכנית, והתקרה נשענת ישירות על 4 העמודים - תקרה מקשית מצולבת ללא קורות (עבודה בשני הכיוונים).

l0=500 cml_0=500\,\text{cm} (המפתח הארוך), k11=0.85k_{11}=0.85.

fser=0.35⋅2.5+2.0+0.15=3.03 t/m2=30.3 kN/m2f_{ser}=0.35\cdot 2.5+2.0+0.15=3.03\,\text{t/m}^2=30.3\,\text{kN/m}^2.

k12=24.4⋅(1030.3)1/3=16.87k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{30.3}\right)^{1/3}=16.87.

h=5000.85⋅16.87⋅1=34.9 cm≤35 cmh=\frac{500}{0.85\cdot 16.87\cdot 1}=34.9\,\text{cm}\le 35\,\text{cm} - עומדת בדרישה.

2. מפלס +4.00: התקרה נשענת על שתי קורות מקבילות (בצירים 1-5 ו-2-6), ולכן היא מקשית חד-כיוונית על קורות, הנושאת בכיוון הקצר בין הקורות.

l0=470 cml_0=470\,\text{cm}, k11=1k_{11}=1 (סמוכה פשוט).

fser=0.28⋅2.5+2.0+0.15=2.85 t/m2=28.5 kN/m2f_{ser}=0.28\cdot 2.5+2.0+0.15=2.85\,\text{t/m}^2=28.5\,\text{kN/m}^2.

k12=24.4⋅(1028.5)1/3=17.21k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{28.5}\right)^{1/3}=17.21.

h=4701⋅17.21⋅1=27.3 cm≤28 cmh=\frac{470}{1\cdot 17.21\cdot 1}=27.3\,\text{cm}\le 28\,\text{cm} - עומדת בדרישה.

תשובה: מפלס +8.00 - מקשית מצולבת ללא קורות, hreq=34.9≤35h_{\text{req}}=34.9\le 35 ס"מ; מפלס +4.00 - מקשית חד-כיוונית על קורות, hreq=27.3≤28h_{\text{req}}=27.3\le 28 ס"מ. שתי התקרות עומדות בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

qs=6.70 t/mq_s=6.70\,\text{t/m} ו-Ps≈15 tP_s\approx 15\,\text{t} באמצע מפתח של 7.40 m7.40\,\text{m}.

נתון: קורה A בציר 5-1, מפתח בין צירי העמודים 770−30=740 cm770-30=740\,\text{cm}; עליה נשענת התקרה החד-כיוונית של מפלס +4.00, ובאמצע המפתח שלה (370 ס"מ מכל צד) "צומח" עמוד 3 שנושא את תקרת מפלס +8.00.

מבוקש: כל עומסי השירות על הקורה.

1. עומס מפורס מהתקרה. התקרה החד-כיוונית מעבירה לכל אחת משתי הקורות חצי מהמפתח שלה:

qs=4.702⋅2.85=6.70 t/mq_s=\frac{4.70}{2}\cdot 2.85=6.70\,\text{t/m}.

2. כוח מרוכז מהעמוד הצומח. עמוד 3 נושא רבע מתקרת המפלס העליון (5×4 m5\times 4\,\text{m} על 4 עמודים):

Ps=5⋅44⋅3.03=15.1 tP_s=\frac{5\cdot 4}{4}\cdot 3.03=15.1\,\text{t}, הפועל באמצע המפתח.

3. הסכמה: קורה פשוטה במפתח 7.40 מ' עם 6.70 t/m6.70\,\text{t/m} לכל אורכה ו-15.1 t15.1\,\text{t} באמצע (משקלה העצמי של הקורה אינו נכלל, כמו בסעיף ג).

תשובה: qs=6.70 t/mq_s=6.70\,\text{t/m} מפורס ו-Ps≈15.1 tP_s\approx 15.1\,\text{t} מרוכז באמצע המפתח (L=7.40 mL=7.40\,\text{m}).

סעיף ג

תשובה:

l0=888 cml_0=888\,\text{cm}, k12=9.40k_{12}=9.40, h=94.5 cmh=94.5\,\text{cm} - חתך 50/9550/95.

נתון: עומסי השירות מסעיף ב; רוחב הקורה b=50 cmb=50\,\text{cm}; חתך מלבני.

מבוקש: גובה הקורה h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}.

1. אורך הכפף. הכוח המרוכז באמצע המפתח גורם לכפף גדול יותר מעומס מפורס בעל אותו שקול, ולכן מגדילים את אורך הכפף ב-20%:

l0=1.2⋅740=888 cml_0=1.2\cdot 740=888\,\text{cm}.

2. מקדם סמיכה: קורה פשוטה - k11=1k_{11}=1.

3. עומס שירות שקול לאורך (הכוח המרוכז "נמרח" על המפתח):

fser=6.70+15.17.40=8.74 t/m=87.4 kN/mf_{ser}=6.70+\frac{15.1}{7.40}=8.74\,\text{t/m}=87.4\,\text{kN/m}.

4. מקדם העומס לקורה (העומס ליחידת רוחב, bb במטרים):

k12=24.4⋅(10⋅bfser)1/3=24.4⋅(10⋅0.587.4)1/3=9.40k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot b}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot 0.5}{87.4}\right)^{1/3}=9.40.

5. מקדם אגרגט: k13=1k_{13}=1.

6. הגובה הדרוש:

h=8881⋅9.40⋅1=94.5 cmh=\frac{888}{1\cdot 9.40\cdot 1}=94.5\,\text{cm}.

תשובה: hreq≈94.5 cmh_{\text{req}}\approx 94.5\,\text{cm} - נבחר חתך 50/9550/95.

סעיף ד

תשובה:

qd=9.45 t/mq_d=9.45\,\text{t/m}, Pd=21.3 tP_d=21.3\,\text{t}; R=Vmax⁡=45.6 tR=V_{\max}=45.6\,\text{t}; Mmax⁡=104.1 t⋅mM_{\max}=104.1\,\text{t}\cdot\text{m}

נתון: קורה פשוטה L=7.40 mL=7.40\,\text{m}; מקדמי עומס 1.4 לקבוע ו-1.6 לשימושי; העומס הקבוע של התקרה התחתונה 0.28⋅2.5+2.0=2.70 t/m20.28\cdot 2.5+2.0=2.70\,\text{t/m}^2 ושל העליונה 0.35⋅2.5+2.0=2.875 t/m20.35\cdot 2.5+2.0=2.875\,\text{t/m}^2; השימושי 0.15 t/m20.15\,\text{t/m}^2.

מבוקש: עומסי התכן, הגזירה והמומנט.

1. עומס מפורס תכן:

qd=4.702⋅(2.70⋅1.4+0.15⋅1.6)=2.35⋅4.02=9.45 t/mq_d=\frac{4.70}{2}\cdot(2.70\cdot 1.4+0.15\cdot 1.6)=2.35\cdot 4.02=9.45\,\text{t/m}.

2. כוח מרוכז תכן:

Pd=5⋅44⋅(2.875⋅1.4+0.15⋅1.6)=5⋅4.265=21.3 tP_d=\frac{5\cdot 4}{4}\cdot(2.875\cdot 1.4+0.15\cdot 1.6)=5\cdot 4.265=21.3\,\text{t}.

3. ריאקציות (סימטריה):

R=qdL2+Pd2=9.45⋅7.42+21.32=34.95+10.66=45.6 tR=\frac{q_d L}{2}+\frac{P_d}{2}=\frac{9.45\cdot 7.4}{2}+\frac{21.3}{2}=34.95+10.66=45.6\,\text{t}.

4. גזירה: V(x)=45.6−9.45 xV(x)=45.6-9.45\,x בחצי השמאלי. ממש משמאל לכוח (x=3.7 mx=3.7\,\text{m}): V=45.6−9.45⋅3.7=10.66 tV=45.6-9.45\cdot 3.7=10.66\,\text{t}; מתחת לכוח הגזירה קופצת ל-−10.66 t-10.66\,\text{t}, ובסמך הימני −45.6 t-45.6\,\text{t} (מהלך אנטי-סימטרי).

x [m]V [t]12345678-40-20204045.610.66-10.66-45.6

5. מומנט: M(x)=45.6 x−9.45 x22M(x)=45.6\,x-\frac{9.45\,x^2}{2} בחצי השמאלי, סימטרי, ומרבי באמצע המפתח:

Mmax⁡=qdL28+PdL4=9.45⋅7.428+21.3⋅7.44=64.7+39.5=104.1 t⋅mM_{\max}=\frac{q_d L^2}{8}+\frac{P_d L}{4}=\frac{9.45\cdot 7.4^2}{8}+\frac{21.3\cdot 7.4}{4}=64.7+39.5=104.1\,\text{t}\cdot\text{m}.

x [m]M [t·m]1234567820406080100120104.1

תשובה: qd=9.45 t/mq_d=9.45\,\text{t/m}, Pd=21.3 tP_d=21.3\,\text{t}; Vmax⁡=45.6 tV_{\max}=45.6\,\text{t} בסמכים (±10.66 t\pm 10.66\,\text{t} באמצע); Mmax⁡=104.1 t⋅mM_{\max}=104.1\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע המפתח.

סעיף ה

תשובה:

ω=0.212\omega=0.212, As=29.1 cm2A_s=29.1\,\text{cm}^2 - 6ϕ256\phi25 (29.45 cm229.45\,\text{cm}^2).

נתון: Md=104.1 t⋅mM_d=104.1\,\text{t}\cdot\text{m}; חתך 50/9550/95, כיסוי 3 ס"מ, ולכן d=95−3=92 cmd=95-3=92\,\text{cm}; b=0.5 mb=0.5\,\text{m}; fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2; fyd=4.35 t/cm2f_{yd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: זיון תחתון באמצע המפתח.

1. ω=1−1−2Mdb d2fcd=1−1−2⋅104.10.5⋅0.922⋅1300=0.212<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2 f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 104.1}{0.5\cdot 0.92^2\cdot 1300}}=0.212<0.4 - חתך עם זיון חד.

2. As=Md(1−ω/2) d fyd=104.1(1−0.106)⋅0.92⋅4.35=29.1 cm2A_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{yd}}=\frac{104.1}{(1-0.106)\cdot 0.92\cdot 4.35}=29.1\,\text{cm}^2.

3. בחירה: 6ϕ256\phi25: 6⋅4.91=29.45 cm2>29.16\cdot 4.91=29.45\,\text{cm}^2>29.1 - מתאים.

תשובה: As≈29.1 cm2A_s\approx 29.1\,\text{cm}^2 - זיון תחתון 6ϕ256\phi25.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.