דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 5 שאלות. יש לענות על 3 שאלות בלבד. ערך כל שאלה: 33 נקודות. נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית. בסך הכול: 100 נקודות.

ענו על 3 שאלות מתוך השאלות 5-1, ערך כל שאלה 33 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בניה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · גלריית פלדה: קורות, סכמות, פרופילים ועמודים

בתרשים מספר 1 מסורטטת תוכנית של תוספת גלריית פלדה בתוך מפעל קיים לאחסון חומרים.

כל החיבורים של גלרית הפלדה מוגדרים כפירקיים.

הגלריה מוחזקת בכיוון XX ובכיוון YY (כמו כן בחזית הצפונית קיים קיר בטון המסוגל לשאת את עומסי הגלרייה עליו).

העומס כולל את המשקל העצמי של הגלריה שהוא 20 ק"נ למ"ר (2 טון למ"ר).

רצפת הגלריה במפלס +5.00+5.00 תהיה בנויה מלוחות פלדה הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות הפלדה.

המאמץ מותר בפלדה: q=1400 kg/cm2=140 MPaq=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

א.

הוסיפו 3 עמודים בחזית הדרומית( לאורך ציר 2 בלבד) וסרטט על תרשים 1א את מיקומם.

(5 נקודות)
ב.

סרטטו על תרשים 1א קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה והעומס על הקורה.

(10 נקודות)
ד.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות והוכח שהמאמץ בהם קטן מהמאמץ מותר.

(5 נקודות)
ה.

מבין העמודים שהוספתם קבעו איזה הוא העמוד העמוס ביותר לדעתכם ובחרו פרופיל מתאים עבורו (קבעו עובי דופן עבור 300\300\t300\backslash300\backslash t RHS).

(5 נקודות)
ו.

הסבירו כיצד מתקבלת ההקשחה האופקית של רצפת הגלריה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

שלושה עמודים על ציר 2: ע1 במפגש עם ציר AA, ע2 באמצע (במרחק 6 m6\,\text{m} מציר AA, בנקודת השבירה של קו הגלריה), ע3 במפגש עם ציר BB. המפתחים בציר 2: 6+6 m6+6\,\text{m}.

הגאומטריה מתרשים 1: הגלריה ברוחב 12 m12\,\text{m} בין ציר AA לציר BB (שני שדות של 6 m6\,\text{m}). בין ציר 1 (קיר הבטון הצפוני) לציר 2 המרחק 6 m6\,\text{m}. בחצי המזרחי (בין אמצע הרוחב לציר BB) רצפת הגלריה ממשיכה עוד 2 m2\,\text{m} דרומה מעבר לציר 2, כלומר עומקה שם 8 m8\,\text{m}. גובה הגלריה 5.00 m5.00\,\text{m}.

מבוקש: למקם 3 עמודים על ציר 2.

1. בצפון הגלריה נשענת על קיר הבטון (ציר 1), ולכן בכיוון צפון-דרום דרושה שורת סמכים אחת בלבד בדרום - על ציר 2.

2. על ציר 2 נעביר קורה ראשית לכל רוחב הגלריה (12 m12\,\text{m}). כדי לקבל מפתחים שווים וקצרים ככל האפשר עם 3 עמודים, נשים עמוד בכל קצה ועמוד באמצע:

•ע1 - בצומת ציר AA / ציר 2.

•ע2 - על ציר 2, במרחק 6 m6\,\text{m} מציר AA (בדיוק בנקודה שבה קו הגלריה יורד דרומה).

•ע3 - בצומת ציר BB / ציר 2.

3. כך הקורה הראשית על ציר 2 מתחלקת לשני מפתחים של 6 m6\,\text{m}, והעמוד האמצעי נמצא גם בפינת הקטע הבולט, כך שהקורות של הבליטה מקבלות סמך ישיר.

על תרשים 1א מסמנים את שלושת העמודים (ריבוע 300/300300/300) על ציר 2 בנקודות אלה, עם מידות 600+600600+600.

תשובה: ע1 בציר AA/2, ע2 על ציר 2 במרחק 6 m6\,\text{m} מציר AA, ע3 בציר BB/2.

סעיף ב

תשובה:

קורות ראשיות על ציר 2: ק"ר1 (ע1-ע2, 6 m6\,\text{m}) וק"ר2 (ע2-ע3, 6 m6\,\text{m}). קורות משניות בכיוון צפון-דרום כל 0.75 m0.75\,\text{m}: ק"מ1 בחצי המערבי (6 m6\,\text{m}, מהקיר עד ק"ר1), ק"מ2 בחצי המזרחי (6 m6\,\text{m} + זיז 2 m2\,\text{m} מעבר לק"ר2).

מבוקש: מערך קורות שבו לוחות הרצפה נשענים על קורות במרחק של עד 80 cm80\,\text{cm}.

1. קורות ראשיות (ק"ר) - על ציר 2, בין העמודים:

•ק"ר1 בין ע1 ל-ע2, מפתח 6 m6\,\text{m}.

•ק"ר2 בין ע2 ל-ע3, מפתח 6 m6\,\text{m}.

2. קורות משניות (ק"מ) - בכיוון צפון-דרום, נשענות בצפון על קיר הבטון ובדרום על הקורות הראשיות. המרווח המרבי המותר 80 cm80\,\text{cm}; כדי שבכל חצי (6 m6\,\text{m}) יתקבל מספר שלם של רווחים נבחר:

s=6.008=0.75 m<0.80 ms=\frac{6.00}{8}=0.75\,\text{m}<0.80\,\text{m}

כלומר 8 רווחים בכל חצי, ו-17 קורות משניות לכל רוחב הגלריה (כולל קורות הקצה בצירים AA ו-BB והקורה בקו האמצע).

•ק"מ1 - בחצי המערבי: מהקיר עד ק"ר1, מפתח 6 m6\,\text{m}.

•ק"מ2 - בחצי המזרחי: מהקיר, עוברת מעל ק"ר2 וממשיכה כזיז של 2 m2\,\text{m} עד הקצה הדרומי של הבליטה (הקורה רציפה מעל ק"ר2; החיבור אליה פירקי, כלומר זו קורה על שני סמכים עם זיז).

3. בקצה הדרומי של הבליטה מסמנים קורת שוליים קלה המחברת את קצות הזיזים ותומכת את שפת הלוח.

לוחות הפלדה פורשים בכיוון מזרח-מערב בין הקורות המשניות (מפתח 0.75 m0.75\,\text{m}).

תשובה: ק"ר1, ק"ר2 על ציר 2; ק"מ1 (מפתח 6 m6\,\text{m}) וק"מ2 (6 m6\,\text{m} + זיז 2 m2\,\text{m}) כל 0.75 m0.75\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

ק"מ1: קורה פשוטה 6 m6\,\text{m}, w=1.5 t/mw=1.5\,\text{t/m}. ק"מ2: קורה על סמכים (קיר, ק"ר2) 6 m6\,\text{m} + זיז 2 m2\,\text{m}, w=1.5 t/mw=1.5\,\text{t/m}, ריאקציות 4.04.0 ו-8.0 t8.0\,\text{t}. ק"ר1: קורה פשוטה ע1-ע2, 6 m6\,\text{m}, q=6.0 t/mq=6.0\,\text{t/m}. ק"ר2: קורה פשוטה ע2-ע3, 6 m6\,\text{m}, q=10.67 t/mq=10.67\,\text{t/m}.

הערה: בכל השאלה נעבוד ביחידות הישנות: טון (t\text{t}), מטר, t/m\text{t/m}, t/m2\text{t/m}^2, ומאמצים ב-kg/cm2\text{kg/cm}^2.

נתון: עומס כולל 2 t/m22\,\text{t/m}^2 (כולל משקל עצמי), מרווח קורות משניות 0.75 m0.75\,\text{m}, כל החיבורים פירקיים.

מבוקש: סכמה סטטית ועומס לכל קורה.

1. עומס על קורה משנית - רוחב ההשפעה הוא המרווח בין הקורות:

w=2⋅0.75=1.5 t/mw=2\cdot0.75=1.5\,\text{t/m}

2. ק"מ1 (חצי מערבי): קורה פשוטה. סמך צפוני - קיר הבטון (ציר 1), סמך דרומי - ק"ר1. מפתח L=6 mL=6\,\text{m}, עומס w=1.5 t/mw=1.5\,\text{t/m}.

ריאקציה בכל סמך: R=wL2=1.5⋅62=4.5 tR=\frac{w L}{2}=\frac{1.5\cdot6}{2}=4.5\,\text{t}

3. ק"מ2 (חצי מזרחי): קורה על שני סמכים עם זיז. סמך צפוני - קיר הבטון, סמך דרומי - ק"ר2, מפתח L=6 mL=6\,\text{m}, זיז a=2 ma=2\,\text{m}, עומס w=1.5 t/mw=1.5\,\text{t/m} לכל האורך (8 m8\,\text{m}).

ריאקציה בקיר (שיווי מומנטים סביב ק"ר2):

Rwall=w(L2−a2)2L=1.5 (36−4)12=4.0 tR_{wall}=\frac{w(L^2-a^2)}{2L}=\frac{1.5\,(36-4)}{12}=4.0\,\text{t}

ריאקציה על ק"ר2: R2=w(L+a)−Rwall=1.5⋅8−4.0=8.0 tR_{2}=w(L+a)-R_{wall}=1.5\cdot8-4.0=8.0\,\text{t}

4. ק"ר1 (ע1-ע2): קורה פשוטה, מפתח 6 m6\,\text{m}. כל 0.75 m0.75\,\text{m} נשענת עליה ק"מ1 עם 4.5 t4.5\,\text{t}; נחליף את הכוחות הצפופים בעומס מפורס שקול:

q1=4.50.75=6.0 t/mq_1=\frac{4.5}{0.75}=6.0\,\text{t/m}

5. ק"ר2 (ע2-ע3): קורה פשוטה, מפתח 6 m6\,\text{m}, מקבלת 8.0 t8.0\,\text{t} מכל ק"מ2:

q2=8.00.75=10.67 t/mq_2=\frac{8.0}{0.75}=10.67\,\text{t/m}

הסכמות במחברת: לכל קורה קו עם שם, סמך פירקי בקצה אחד וגלגלת בשני (שמות הסמכים: "קיר", "ק"ר1/ק"ר2", "ע1", "ע2", "ע3"), המפתח, ועומס מפורס עם ערכו.

תשובה: ק"מ1 - 6 m6\,\text{m}, 1.5 t/m1.5\,\text{t/m}; ק"מ2 - 6 m6\,\text{m} + זיז 2 m2\,\text{m}, 1.5 t/m1.5\,\text{t/m}; ק"ר1 - 6 m6\,\text{m}, 6.0 t/m6.0\,\text{t/m}; ק"ר2 - 6 m6\,\text{m}, 10.67 t/m10.67\,\text{t/m}.

סעיף ד

תשובה:

קורות משניות IPB 200 (σ=1184 kg/cm2\sigma=1184\,\text{kg/cm}^2); ק"ר1 IPB 340 (σ=1250\sigma=1250); ק"ר2 IPB 450 (σ=1352 kg/cm2\sigma=1352\,\text{kg/cm}^2) - כולן קטנות מ-1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: לכל קורה המומנט המרבי, מודול החתך הדרוש W=MσallW=\frac{M}{\sigma_{all}}, בחירת IPB מהטבלאות ובדיקת המאמץ σ=MW≤1400 kg/cm2\sigma=\frac{M}{W}\le1400\,\text{kg/cm}^2. (המרה: 1 t⋅m=105 kg⋅cm1\,\text{t}\cdot\text{m}=10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}.)

1. ק"מ1 - קורה פשוטה:

M=wL28=1.5⋅628=6.75 t⋅mM=\frac{wL^2}{8}=\frac{1.5\cdot6^2}{8}=6.75\,\text{t}\cdot\text{m}

Wreq=6.75⋅1051400=482 cm3W_{req}=\frac{6.75\cdot10^5}{1400}=482\,\text{cm}^3 ← IPB 200 (Wx=570 cm3W_x=570\,\text{cm}^3)

σ=6.75⋅105570=1184 kg/cm2<1400\sigma=\frac{6.75\cdot10^5}{570}=1184\,\text{kg/cm}^2<1400

2. ק"מ2 - קורה עם זיז. המומנט השלילי מעל ק"ר2:

M−=wa22=1.5⋅222=3.0 t⋅mM^-=\frac{wa^2}{2}=\frac{1.5\cdot2^2}{2}=3.0\,\text{t}\cdot\text{m}

המומנט החיובי המרבי בשדה, במקום שבו הגזירה מתאפסת (x=Rwallw=4.01.5=2.67 mx=\frac{R_{wall}}{w}=\frac{4.0}{1.5}=2.67\,\text{m} מהקיר):

M+=Rwall22w=4.022⋅1.5=5.33 t⋅mM^+=\frac{R_{wall}^2}{2w}=\frac{4.0^2}{2\cdot1.5}=5.33\,\text{t}\cdot\text{m}

המומנט קטן מזה של ק"מ1, ולכן לאחידות נשתמש גם כאן ב-IPB 200:

σ=5.33⋅105570=936 kg/cm2<1400\sigma=\frac{5.33\cdot10^5}{570}=936\,\text{kg/cm}^2<1400

3. ק"ר1:

M=q1L28=6.0⋅628=27.0 t⋅mM=\frac{q_1L^2}{8}=\frac{6.0\cdot6^2}{8}=27.0\,\text{t}\cdot\text{m}

Wreq=27.0⋅1051400=1929 cm3W_{req}=\frac{27.0\cdot10^5}{1400}=1929\,\text{cm}^3. IPB 320 (Wx=1930W_x=1930) מנוצל ב-100% בדיוק, ולכן נבחר IPB 340 (Wx=2160 cm3W_x=2160\,\text{cm}^3):

σ=27.0⋅1052160=1250 kg/cm2<1400\sigma=\frac{27.0\cdot10^5}{2160}=1250\,\text{kg/cm}^2<1400

4. ק"ר2:

M=q2L28=10.67⋅628=48.0 t⋅mM=\frac{q_2L^2}{8}=\frac{10.67\cdot6^2}{8}=48.0\,\text{t}\cdot\text{m}

Wreq=48.0⋅1051400=3429 cm3W_{req}=\frac{48.0\cdot10^5}{1400}=3429\,\text{cm}^3 ← IPB 450 (Wx=3550 cm3W_x=3550\,\text{cm}^3)

σ=48.0⋅1053550=1352 kg/cm2<1400\sigma=\frac{48.0\cdot10^5}{3550}=1352\,\text{kg/cm}^2<1400

תשובה: קורות משניות IPB 200, ק"ר1 IPB 340, ק"ר2 IPB 450; בכולן σ<1400 kg/cm2\sigma<1400\,\text{kg/cm}^2.

סעיף ה

תשובה:

העמוד העמוס ביותר הוא ע2 (האמצעי), N=50 tN=50\,\text{t}. נבחר RHS 300\300\8300\backslash300\backslash8: λ≈42\lambda\approx42, ω≈1.15\omega\approx1.15, σ=617 kg/cm2<1400\sigma=617\,\text{kg/cm}^2<1400.

מבוקש: העומס על כל עמוד, בחירת העמוד העמוס ועובי הדופן של RHS 300/300300/300 עם בדיקת קריסה בשיטת מקדם הקריסה ω\omega.

1. עומסים על העמודים - כל קורה ראשית פשוטה מעבירה חצי מעומסה לכל עמוד:

•ע1: N1=q1L2=6.0⋅62=18.0 tN_1=\frac{q_1L}{2}=\frac{6.0\cdot6}{2}=18.0\,\text{t}

•ע3: N3=q2L2=10.67⋅62=32.0 tN_3=\frac{q_2L}{2}=\frac{10.67\cdot6}{2}=32.0\,\text{t}

•ע2 מקבל משתי הקורות: N2=18.0+32.0=50.0 tN_2=18.0+32.0=50.0\,\text{t}

העמוד העמוס ביותר הוא ע2.

2. אורך קריסה: העמוד פירקי בשני קצותיו, בגובה 5.00 m5.00\,\text{m}, ולכן le=500 cml_e=500\,\text{cm}.

3. חתך RHS 300/300/8300/300/8 (חישוב גאומטרי לפי דפנות דקות):

A=302−(30−2⋅0.8)2=900−806.56=93.4 cm2A=30^2-(30-2\cdot0.8)^2=900-806.56=93.4\,\text{cm}^2

I=304−28.4412=13288 cm4I=\frac{30^4-28.4^4}{12}=13288\,\text{cm}^4

i=IA=1328893.4=11.93 cmi=\sqrt{\frac{I}{A}}=\sqrt{\frac{13288}{93.4}}=11.93\,\text{cm}

4. תמירות ומקדם קריסה:

λ=lei=50011.93=41.9\lambda=\frac{l_e}{i}=\frac{500}{11.93}=41.9

מטבלת ω\omega לפלדה St37: ω(40)=1.14\omega(40)=1.14, ω(50)=1.21\omega(50)=1.21; באינטרפולציה ω≈1.15\omega\approx1.15.

5. בדיקת מאמץ:

σ=ωNA=1.15⋅50,00093.4=617 kg/cm2<1400 kg/cm2\sigma=\frac{\omega N}{A}=\frac{1.15\cdot50{,}000}{93.4}=617\,\text{kg/cm}^2<1400\,\text{kg/cm}^2

6. מדוע לא דופן דקה יותר: החוזק מספיק גם בעובי קטן יותר, אך בדופן דקה הדופן עצמה עלולה להתקמט (קריסה מקומית). עבור t=8 mmt=8\,\text{mm} היחס ct=300−3⋅88=34.5\frac{c}{t}=\frac{300-3\cdot8}{8}=34.5, קטן מהגבול המקובל (כ-42) לדופן לחוצה של צינור מרובע, בעוד שב-t=6 mmt=6\,\text{mm} מתקבל 2826=47\frac{282}{6}=47 - דופן דקה מדי.

תשובה: ע2 (העמוד האמצעי), N=50 tN=50\,\text{t}; RHS 300\300\8300\backslash300\backslash8, σ=617 kg/cm2<1400\sigma=617\,\text{kg/cm}^2<1400.

סעיף ו

תשובה:

באמצעות מערכת חיזוק אופקית במישור הרצפה (מוטות אלכסוניים בצורת X בין הקורות, או לוחות פלדה מרותכים הפועלים כדיאפרגמה), המעבירה את הכוחות האופקיים לקיר הבטון ולמערכת החיזוק האנכית (מוטות אלכסוניים) בקו העמודים.

כל החיבורים בגלריה פירקיים, ולכן מערך הקורות והעמודים לבדו הוא מנגנון: הוא אינו מסוגל לשאת כוח אופקי (רוח, רעידה, בלימת מלגזה). צריך ליצור יציבות אופקית בשני מישורים:

1. במישור הרצפה (דיאפרגמה):

•מוסיפים מוטות חיזוק אלכסוניים (זוויתנים או מוטות בצורת X) בין הקורות הראשיות והמשניות, לפחות בשדה אחד בכל כיוון, ויוצרים מסבך אופקי;

•או מרתכים את לוחות הפלדה של הרצפה ברצף לקורות, כך שהרצפה עצמה פועלת כדסקה קשיחה במישורה.

2. העברת הכוח לסמכים: הדיאפרגמה מחוברת לאורך ציר 1 לקיר הבטון, שהוא אלמנט קשיח מאוד במישורו, ומעבירה אליו את הכוחות.

3. במישור האנכי: בקו העמודים (ציר 2) ובצדי הגלריה (צירים AA ו-BB) מוסיפים חיזוקים אלכסוניים אנכיים (X) בין העמודים לקורות, כך שהכוח האופקי יורד ליסודות. כך הגלריה "מוחזקת בכיוון XX ובכיוון YY" כפי שנדרש.

תשובה: בעזרת מערכת חיזוק אופקית במישור הרצפה (מוטות אלכסוניים X או לוחות מרותכים כדיאפרגמה), המחוברת לקיר הבטון ולחיזוקים אלכסוניים אנכיים בקווי העמודים.

שאלה 2 · חנות בשני מפלסי גג: עמודים, תקרות וקורות

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית אדריכלות של חנות עם גג בעל שני מפלסים.

במפלס התחתון, כפי שרואים בתוכנית, יש ממ"ד.

בתרשים מספר 2א' מופיע חתך 1-1 המציג את הבדלי המפלסים.

אפשר למקם עמודים במידות 20/60 רק בקירות שבהיקף החנות ובתוואי של ציר AA המופיע בתרשים מספר 2ב

(רוחב הקיר אינו מחייב לגבי מידות העמוד – אפשר לתכנן עמודים בולטים).

העומס הקבוע על התקרות נוסף על למשקלה העצמי של התקרה:

Δg=4.5 kN/m2 (0.45 T/m2)\Delta g=4.5\,\text{kN/m}^2\ (0.45\,\text{T/m}^2).

העומס השימושי על הגגות בשני המפלסים:

q=1.5 KN/m2 (0.15 T/m2)q=1.5\,\text{KN/m}^2\ (0.15\,\text{T/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון: 3 ס"מ.

א.

סרטטו על גבי תרשים מספר 2 את מיקום העמודים הדרושים, מספרו את העמודים והעתיקו אותם לתרשים מספר 2א'.

(5 נקודות)
ב.

קבעו את סוג התקרות והציעו סכמה סטטית עבור התקרות בשני המפלסים.

סרטטו במחברת את הסכמות המוצעות לפתרון התקרות:

על הסכמות לכלול:

•את מיקום הקורות ואת שמותיהן.

•את כיווני המתיחה של התקרות.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את עובי התקרה ואת מידות הקורה על ציר AA במפלס +4.00+4.00 (אפשר לחשב לפי הקורה המחמירה את סך הכול מידות הקורות למפלס).

(8 נקודות)
ד.

חשבו את עובי התקרה ואת מידות הקורה על ציר AA במפלס +8.00+8.00 (אפשר לחשב לפי הקורה המחמירה את סך הכול מידות הקורות למפלס).

(8 נקודות)
ה.

סרטטו את התוכניות של התקרות (הכוללות את עובי התקרה וממדי הקורות) ואת פריסת הזיון באופן עקרוני בלבד על גבי תרשים מספר 3ב' (הפריסה תכלול הגדרה של מוטות-זיון תחתון ועליון עם צורת עיגון).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

12 עמודים 20/60: ע1-ע3 בקיר הצפוני (עד +4.00+4.00); ע4-ע6 על ציר AA ב-x=0,5,10 mx=0,5,10\,\text{m}; ע7, ע8 בקטעי הקיר שבין החלונות במזרח ובמערב; ע9-ע12 בקיר הדרומי (פינות ומשני צדי הדלת) - כולם עד +8.00+8.00.

הגאומטריה מתרשימים 2, 2א', 2ב: המבנה במידות חוץ 10.00×12.00 m10.00\times12.00\,\text{m}. רצועה צפונית ברוחב 3.00 m3.00\,\text{m} (ממ"ד בפינה הצפון-מערבית, 3×3 m3\times3\,\text{m}, ושירותים) עם גג במפלס +4.00+4.00; ציר AA מפריד בינה לבין אולם החנות (10.00×9.00 m10.00\times9.00\,\text{m}) שגגו במפלס +8.00+8.00. בקירות המזרחי והמערבי של האולם חלונות באורך 3.00 m3.00\,\text{m}, ביניהם קטע קיר של 1.00 m1.00\,\text{m} (במרחק 6.906.90-7.90 m7.90\,\text{m} מהחזית הצפונית); בקיר הדרומי דלת ברוחב כ-2 m2\,\text{m} (כ-3.93.9 עד 5.9 m5.9\,\text{m} מהפינה המערבית).

מבוקש: מיקום עמודים 20/60 בקירות ההיקף ובציר AA בלבד, כך שלקורות יהיו מפתחים סבירים (עד כ-5 m5\,\text{m}).

שיקולים:

1. עמוד בכל פינה של כל אחד משני המפלסים.

2. על ציר AA אורך הקורה 10 m10\,\text{m} - נוסיף עמוד באמצע (x=5 mx=5\,\text{m}), ואז שני מפלסי הקורות על ציר AA יהיו בעלי שני מפתחים של 5 m5\,\text{m}. העמוד מותר כי הוא בתוואי ציר AA.

3. בקירות המזרחי והמערבי של האולם אפשר לשים עמוד רק בקטע הקיר שבין שני החלונות - שם נשים עמוד אמצעי (מפתחים 4.404.40 ו-4.60 m4.60\,\text{m}).

4. בקיר הדרומי, באמצע יש דלת, ולכן נשים שני עמודים משני צדיה (מפתחים כ-3.53.5, 2.72.7, 3.8 m3.8\,\text{m}).

5. בקיר הצפוני (מפלס +4.00+4.00) נשים עמודים בפינות ובאמצע.

מספור העמודים:

•ע1, ע2, ע3 - בקיר הצפוני, ב-x=0, 5.0, 10.0 mx=0,\ 5.0,\ 10.0\,\text{m} (מהפינה המערבית); גובהם עד +4.00+4.00.

•ע4, ע5, ע6 - על ציר AA ב-x=0, 5.0, 10.0 mx=0,\ 5.0,\ 10.0\,\text{m} (ע4 ו-ע6 הם גם בקירות המערבי והמזרחי); גובהם עד +8.00+8.00 (נושאים את הקורה על ציר AA בשני המפלסים).

•ע7, ע8 - בקטע הקיר שבין החלונות, בקיר המערבי ובקיר המזרחי, 4.40 m4.40\,\text{m} דרומית לציר AA (כ-7.40 m7.40\,\text{m} מהחזית הצפונית); עד +8.00+8.00.

•ע9, ע12 - בפינות הדרומיות; ע10, ע11 - בקיר הדרומי משני צדי הדלת, ב-x≈3.5x\approx3.5 ו-x≈6.2 mx\approx6.2\,\text{m}; כולם עד +8.00+8.00.

בחתך 1-1 (תרשים 2א') רואים: את העמוד בקיר הצפוני מהרצפה עד +4.00+4.00, את העמוד על ציר AA מהרצפה עד +8.00+8.00 (התקרה הנמוכה נשענת עליו ב-+4.00+4.00 והגבוהה ב-+8.00+8.00), ואת העמוד בקיר הדרומי עד +8.00+8.00.

תשובה: 12 עמודים כמפורט: ע1-ע3 בקיר הצפוני, ע4-ע6 על ציר AA (כולל עמוד אמצעי ב-x=5 mx=5\,\text{m}), ע7-ע8 בין החלונות, ע9-ע12 בקיר הדרומי.

סעיף ב

תשובה:

מפלס +4.00+4.00: תקרה מקשית חד-כיוונית, מתוחה צפון-דרום (מפתח 3.0 m3.0\,\text{m}) בין קורה ק1 בקיר הצפוני לקורה ק2 על ציר AA. מפלס +8.00+8.00: תקרה מקשית דו-כיוונית (מצולבת) 10×9 m10\times9\,\text{m} על ארבע קורות היקפיות: ק3 (ציר AA), ק4 (דרום), ק5 (מזרח), ק6 (מערב).

מבוקש: סוג התקרה וסכמה סטטית לכל מפלס.

מפלס +4.00+4.00 (רצועה צפונית):

1. התקרה בין הקיר הצפוני לציר AA היא רצועה של 3.0 m3.0\,\text{m} על כ-7 m7\,\text{m} (ממזרח לממ"ד). היחס בין הצלעות גדול מ-2, ולכן זו תקרה מקשית חד-כיוונית, המתוחה בכיוון צפון-דרום.

2. קורות: ק1 - בקיר הצפוני (על ע1-ע2-ע3); ק2 - על ציר AA (על ע4-ע5-ע6), שני מפתחים של 5 m5\,\text{m}.

3. סכמה: רצועה ברוחב 1 m1\,\text{m} על שני סמכים פשוטים (ק1, ק2), מפתח 3.0 m3.0\,\text{m}.

מפלס +8.00+8.00 (גג האולם):

1. האולם 10×9 m10\times9\,\text{m} ואין בו עמודים פנימיים. היחס 109=1.11<2\frac{10}{9}=1.11<2, ולכן נבחר תקרה מקשית דו-כיוונית (מצולבת) הנשענת על ארבע קורות היקפיות.

2. קורות: ק3 - על ציר AA (ע4-ע5-ע6, שני מפתחים של 5 m5\,\text{m}); ק4 - בקיר הדרומי (ע9-ע10-ע11-ע12); ק5 - בקיר המזרחי (ע6-ע8-ע12); ק6 - בקיר המערבי (ע4-ע7-ע9).

3. סכמה: לוח מלבני 10×9 m10\times9\,\text{m} נשען בפשטות על ארבע צלעותיו, מתוח בשני הכיוונים. הקורות ההיקפיות מקבלות את העומס לפי חלוקה בקווים של 45∘45^\circ: הקורות הארוכות (ק3, ק4) עומס טרפזי, הקצרות (ק5, ק6) עומס משולש.

בסכמות במחברת: תוכנית של כל מפלס עם הקורות ושמותיהן, חץ דו-ראשי לכיוון המתיחה (במפלס +4.00+4.00 צפון-דרום; במפלס +8.00+8.00 שני חיצים מצולבים).

תשובה: +4.00+4.00 - תקרה חד-כיוונית צפון-דרום בין ק1 ל-ק2; +8.00+8.00 - תקרה דו-כיוונית על קורות היקפיות ק3-ק6.

סעיף ג

תשובה:

עובי תקרה h=15 cmh=15\,\text{cm} (נדרש 12.2 cm12.2\,\text{cm}); קורה ק2 על ציר AA: 20/3520/35 (נדרש h=33 cmh=33\,\text{cm}).

הערה: בכל השאלה נעבוד ביחידות הישנות: טון (t\text{t}), מטר, t/m\text{t/m}, t/m2\text{t/m}^2, ומאמצים ב-kg/cm2\text{kg/cm}^2.

נתון: Δg=0.45 t/m2\Delta g=0.45\,\text{t/m}^2, q=0.15 t/m2q=0.15\,\text{t/m}^2, משקל בטון 2.5 t/m32.5\,\text{t/m}^3.

מבוקש: עובי התקרה ומידות הקורה על ציר AA לפי דרישות הכפף של ת"י 466:

h≥l0k11 k12 k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}},

כאשר k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} לתקרה (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2), ולקורה k12=24.4(10 bfser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10\,b}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m\text{kN/m}, bb במטרים).

התקרה

1. חד-כיוונית על סמכים פשוטים: l0=300 cml_0=300\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0, ו-k13=1k_{13}=1 (גג, אין מחיצות רגישות ומפתח קטן מ-7 m7\,\text{m}).

2. נניח h=15 cmh=15\,\text{cm}:

fser=0.15⋅2.5+0.45+0.15=0.975 t/m2=9.75 kN/m2f_{ser}=0.15\cdot2.5+0.45+0.15=0.975\,\text{t/m}^2=9.75\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4(109.75)1/3=24.61k_{12}=24.4\left(\frac{10}{9.75}\right)^{1/3}=24.61

4. h=3001.0⋅24.61⋅1=12.2 cmh=\frac{300}{1.0\cdot24.61\cdot1}=12.2\,\text{cm} - נבחר h=15 cmh=15\,\text{cm} (עובי מינימלי מעשי לתקרת גג, וההנחה בחישוב fserf_{ser} מתקיימת).

הקורה על ציר AA (ק2)

1. מפתחים: שני שדות של 5 m5\,\text{m} (ע4-ע5-ע6), רציפה מעל ע5. לשדה קצה שרציף בקצה אחד: l0=0.8⋅500=400 cml_0=0.8\cdot500=400\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0.

2. עומס שירות: הקורה מקבלת חצי ממפתח התקרה, 3.02=1.5 m\frac{3.0}{2}=1.5\,\text{m}, ובנוסף משקל עצמי של הקורה (נניח 20/3520/35):

fser=0.975⋅1.5+0.20⋅0.35⋅2.5=1.46+0.175=1.64 t/m=16.4 kN/mf_{ser}=0.975\cdot1.5+0.20\cdot0.35\cdot2.5=1.46+0.175=1.64\,\text{t/m}=16.4\,\text{kN/m}

(משקל הקיר החיצוני של האולם שמעל ציר AA לא נתון, ולכן לא נכלל.)

3. רוחב הקורה b=0.20 mb=0.20\,\text{m} (כרוחב העמודים והקיר):

k12=24.4(10⋅0.2016.4)1/3=12.11k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot0.20}{16.4}\right)^{1/3}=12.11

4. h=4001.0⋅12.11⋅1=33.0 cmh=\frac{400}{1.0\cdot12.11\cdot1}=33.0\,\text{cm} ← נבחר h=35 cmh=35\,\text{cm}.

הקורה בקיר הצפוני (ק1) נושאת אותו עומס ובאותם מפתחים, ולכן גם היא 20/3520/35.

תשובה: תקרה 15 cm15\,\text{cm}; קורה על ציר AA במפלס +4.00+4.00: 20/3520/35.

סעיף ד

תשובה:

עובי תקרה h=35 cmh=35\,\text{cm} (נדרש 34.4 cm34.4\,\text{cm}); קורה ק3 על ציר AA: 20/5020/50 (נדרש h=44 cmh=44\,\text{cm}).

הערה: בכל השאלה נעבוד ביחידות הישנות: טון (t\text{t}), מטר, t/m\text{t/m}, t/m2\text{t/m}^2, ומאמצים ב-kg/cm2\text{kg/cm}^2.

מבוקש: עובי התקרה הדו-כיוונית ומידות הקורה ק3 על ציר AA לפי ת"י 466 (אותן נוסחאות כמו בסעיף ג).

התקרה (דו-כיוונית 10×9 m10\times9\,\text{m})

1. l0l_0 - המפתח הקצר, נשען בפשטות: l0=900 cml_0=900\,\text{cm}. ללוח דו-כיווני הנשען על קורות בהיקפו k11=1.22k_{11}=1.22; k13=1k_{13}=1 (גג ללא מחיצות).

2. נניח h=35 cmh=35\,\text{cm}:

fser=0.35⋅2.5+0.45+0.15=1.475 t/m2=14.75 kN/m2f_{ser}=0.35\cdot2.5+0.45+0.15=1.475\,\text{t/m}^2=14.75\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4(1014.75)1/3=21.44k_{12}=24.4\left(\frac{10}{14.75}\right)^{1/3}=21.44

4. h=9001.22⋅21.44⋅1=34.4 cm≤35 cmh=\frac{900}{1.22\cdot21.44\cdot1}=34.4\,\text{cm}\le35\,\text{cm} ← h=35 cmh=35\,\text{cm} (ההנחה מתקיימת).

הקורה על ציר AA (ק3)

1. העומס מהתקרה מתחלק בקווים של 45∘45^\circ. הקורה הארוכה (10 m10\,\text{m}) מקבלת טרפז בגובה 92=4.5 m\frac{9}{2}=4.5\,\text{m}:

Atrap=10+(10−9)2⋅4.5=24.75 m2A_{trap}=\frac{10+(10-9)}{2}\cdot4.5=24.75\,\text{m}^2

רוחב השפעה ממוצע: 24.7510=2.475 m\frac{24.75}{10}=2.475\,\text{m}.

2. עומס שירות (נניח קורה 20/5020/50):

fser=1.475⋅2.475+0.20⋅0.50⋅2.5=3.65+0.25=3.90 t/m=39.0 kN/mf_{ser}=1.475\cdot2.475+0.20\cdot0.50\cdot2.5=3.65+0.25=3.90\,\text{t/m}=39.0\,\text{kN/m}

3. שני מפתחים של 5 m5\,\text{m} (ע4-ע5-ע6): l0=0.8⋅500=400 cml_0=0.8\cdot500=400\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0, b=0.20 mb=0.20\,\text{m}:

k12=24.4(10⋅0.2039.0)1/3=9.06k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot0.20}{39.0}\right)^{1/3}=9.06

4. h=4001.0⋅9.06⋅1=44.1 cmh=\frac{400}{1.0\cdot9.06\cdot1}=44.1\,\text{cm} ← נבחר h=50 cmh=50\,\text{cm}.

ק3 נושאת את הטרפז הגדול ובמפתחים של 5 m5\,\text{m}; את הקורות ההיקפיות האחרות של המפלס (מפתחים עד 4.6 m4.6\,\text{m}) נבצע באותו חתך, 20/5020/50.

תשובה: תקרה 35 cm35\,\text{cm}; קורה על ציר AA במפלס +8.00+8.00: 20/5020/50.

סעיף ה

תשובה:

תוכנית +4.00+4.00: תקרה 15 cm15\,\text{cm}, קורות 20/3520/35, זיון ראשי תחתון צפון-דרום מעוגן בקורות בווים, זיון חלוקה בניצב, זיון עליון קצר מעל הקורות. תוכנית +8.00+8.00: תקרה 35 cm35\,\text{cm}, קורות 20/5020/50, רשת תחתונה בשני הכיוונים (הכיוון הקצר בשכבה התחתונה), זיון עליון בשולי הלוח ובפינות, עיגון בווים לתוך הקורות.

(בשאלון כתוב "תרשים מספר 3ב'"; הכוונה לתרשים 2ב, שבו מופיעות תוכניות שני הגגות.)

מבוקש: תוכנית לכל מפלס עם מידות, ופריסה עקרונית של הזיון.

תוכנית מפלס +4.00+4.00

1. מסמנים את התקרה (D=15 cmD=15\,\text{cm}) ואת הקורות ק1 (קיר צפוני) וק2 (ציר AA) בחתך 20/3520/35, ואת העמודים ע1-ע6.

2. זיון תחתון ראשי: מוטות בכיוון צפון-דרום (כיוון המתיחה) לכל רוחב הרצועה, נכנסים לתוך הקורות ומסתיימים בוו או בכיפוף של 90∘90^\circ (עיגון בסמך).

3. זיון חלוקה: מוטות בכיוון מזרח-מערב מעל הזיון הראשי.

4. זיון עליון: מוטות קצרים מעל הקורות (כ-0.20.2-0.250.25 מהמפתח לתוך התקרה), מכופפים בצורת "כובע"/ו בקצה התקרה, למניעת סדקים בחיבור עם הקורות.

תוכנית מפלס +8.00+8.00

1. מסמנים את התקרה (D=35 cmD=35\,\text{cm}) ואת הקורות ק3-ק6 בחתך 20/5020/50 על העמודים ע4-ע12.

2. זיון תחתון: רשת בשני הכיוונים; המוטות בכיוון הקצר (צפון-דרום, 9 m9\,\text{m}) בשכבה התחתונה כי המומנט בכיוון זה גדול יותר, ומעליהם המוטות בכיוון מזרח-מערב. כל המוטות נכנסים לקורות ההיקפיות ומעוגנים בוו.

3. זיון עליון: לאורך כל ההיקף, ברצועה של כ-l5\frac{l}{5} מהקורות, מוטות עליונים מכופפים בוו לתוך הקורה; בפינות - רשת עליונה ותחתונה נוספת נגד פיתול (הפינות נוטות להתרומם).

4. מעל ציר AA, במקום שבו התקרה הגבוהה נפגשת עם קיר האולם, הזיון העליון ממשיך לתוך הקורה ק3.

תשובה: בכל תוכנית מסמנים עובי תקרה וממדי קורות (+4.00+4.00: 15 cm15\,\text{cm}, 20/3520/35; +8.00+8.00: 35 cm35\,\text{cm}, 20/5020/50), זיון תחתון בכיוון/בכיווני המתיחה מעוגן בווים בקורות, וזיון עליון מעל הקורות ובפינות.

שאלה 3 · ניתוח סייסמי של מבנה משרדים לפי ת"י 413

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד', בתרשים 3א מתוארת תוכנית תקרה של קומה ה'.

בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה. המבנה הוא מבנה משרדים בן 6 מפלסים ללא אפשרות עלייה לגג, מבוסס ע"ג רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה וגרעין הקשחה – חדר מדרגות מבטון מזויין.

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין-סופית.

מידות חדר המדרגות וקירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל קומה משטחי המבנה (כולל משקל עצמי): g=14 KN/m2 (1.40 t/m2)g=14\,\text{KN/m}^2\ (1.40\,\text{t/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

המבנה נמצא באזור ירושלים. SS=0.26S_S=0.26, S1=0.06S_1=0.06, Z=0.10Z=0.10.

הקרקע במקום היא מטיפוס AA.

המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה.

אין צורך להתחשב או לבדוק במגבלות מבנה סדיר.

א.

קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.

(2 נקודות)
ב.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית SaS_a.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי CdCd.

(2 נקודות)
ו.

חשבו את שטח התקרות הטיפוסיות ואת תקרת הגג כולל שטח חדר המדרגות והגרעין.

(1 נקודות)

עבור סעיפים ז' ח' ט' י' נתון: Cd=0.10C_d=0.10.

ז.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (התייחס לעומסים בחדר המדרגות והגרעין כעומסים במבנה).

(7 נקודות)
ח.

חשבו את הכוחות הפועלים על חדר המדרגות בלבד עקב רעידת אדמה בכיוון XX.

(7 נקודות)
ט.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את מהלך כוחות הגזירה על פיר חדר המדרגות.

(3 נקודות)
י.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את מהלך המומנטים על חדר המדרגות.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

קומות טיפוסיות (משרדים): ψ=0.2\psi=0.2; גג ללא גישה: ψ=0\psi=0.

במשקל הסייסמי נכלל רק חלק מהעומס השימושי, החלק שסביר שיימצא על המבנה בזמן רעידה. החלק הזה הוא מקדם השכיחות ψ\psi.

1. קומות קרקע עד ד' משמשות משרדים; העומס השימושי לפי ת"י 412: q=2.0 kN/m2=0.20 t/m2q=2.0\,\text{kN/m}^2=0.20\,\text{t/m}^2, ומקדם השכיחות למשרדים ψ=0.2\psi=0.2.

2. הגג (תקרת קומה ה') ללא אפשרות עלייה - אין עליו עומס שימושי קבוע אנשים/ציוד, ולכן ψ=0\psi=0.

תשובה: ψtyp=0.2\psi_{typ}=0.2; ψroof=0\psi_{roof}=0.

סעיף ב

תשובה:

I=1.0I=1.0

מקדם החשיבות II תלוי בתפקוד המבנה לאחר רעידה. מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי) ואינו מבנה התקהלות גדול, ולכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה.

תשובה: I=1.0I=1.0

סעיף ג

תשובה:

T=0.05⋅20.23/4=0.48 sT=0.05\cdot20.2^{3/4}=0.48\,\text{s}

נתון: גובה המבנה מעל הרפסודה לפי חתך 1-1: H=4.30+4⋅3.00+3.90=20.20 mH=4.30+4\cdot3.00+3.90=20.20\,\text{m}. המערכת הנושאת היא קירות וגרעין מבטון.

נוסחת הקירוב של ת"י 413 למבנה קירות:

T=0.05 H3/4=0.05⋅20.23/4=0.05⋅9.53=0.476 sT=0.05\,H^{3/4}=0.05\cdot20.2^{3/4}=0.05\cdot9.53=0.476\,\text{s}

תשובה: T≈0.48 sT\approx0.48\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

SDS=0.208S_{DS}=0.208, SD1=0.048S_{D1}=0.048, TS=0.231 sT_S=0.231\,\text{s}; T>TST>T_S ולכן Sa=SD1T=0.101S_a=\frac{S_{D1}}{T}=0.101.

נתון: SS=0.26S_S=0.26, S1=0.06S_1=0.06, קרקע מטיפוס AA (סלע), T=0.476 sT=0.476\,\text{s}.

מבוקש: SaS_a מתוך ספקטרום התכן.

1. מקדמי הקרקע לטיפוס AA (מטבלאות ת"י 413): Fa=0.8F_a=0.8, Fv=0.8F_v=0.8.

2. תאוצות התכן הספקטרליות:

SDS=Fa SS=0.8⋅0.26=0.208S_{DS}=F_a\,S_S=0.8\cdot0.26=0.208

SD1=Fv S1=0.8⋅0.06=0.048S_{D1}=F_v\,S_1=0.8\cdot0.06=0.048

3. זמני המחזור של הספקטרום:

TS=SD1SDS=0.0480.208=0.231 sT_S=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.048}{0.208}=0.231\,\text{s}, T0=0.2 TS=0.046 sT_0=0.2\,T_S=0.046\,\text{s}

4. T=0.476 s>TST=0.476\,\text{s}>T_S - המבנה בתחום היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0480.476=0.101S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.048}{0.476}=0.101

תשובה: Sa≈0.10S_a\approx0.10

סעיף ה

תשובה:

Cd=Sa IK=0.101⋅1.01.5=0.067C_d=\frac{S_a\,I}{K}=\frac{0.101\cdot1.0}{1.5}=0.067

מקדם התכן הסייסמי:

Cd=Sa⋅IKC_d=\frac{S_a\cdot I}{K}

עבור מבנה בטון ברמת משיכות נמוכה ניקח מקדם התנהגות K=1.5K=1.5:

Cd=0.101⋅1.01.5=0.067C_d=\frac{0.101\cdot1.0}{1.5}=0.067

תשובה: Cd≈0.067C_d\approx0.067 (בסעיפים הבאים משתמשים בערך הנתון Cd=0.10C_d=0.10).

סעיף ו

תשובה:

Atyp=329 m2A_{typ}=329\,\text{m}^2, Aroof=251 m2A_{roof}=251\,\text{m}^2

התקרה הטיפוסית (תרשים 3): ריבוע 19×19 m19\times19\,\text{m} שבכל פינה שלו נחתך משולש ישר-זווית 4×4 m4\times4\,\text{m}:

Atyp=192−4⋅4⋅42=361−32=329 m2A_{typ}=19^2-4\cdot\frac{4\cdot4}{2}=361-32=329\,\text{m}^2

תקרת הגג (תרשים 3א): ריבוע 16.4×16.4 m16.4\times16.4\,\text{m} שבפינותיו נחתכים משולשים 3×3 m3\times3\,\text{m}:

Aroof=16.42−4⋅3⋅32=268.96−18=250.96 m2A_{roof}=16.4^2-4\cdot\frac{3\cdot3}{2}=268.96-18=250.96\,\text{m}^2

תשובה: Atyp=329 m2A_{typ}=329\,\text{m}^2, Aroof≈251 m2A_{roof}\approx251\,\text{m}^2.

סעיף ז

תשובה:

∑w=2720 t\sum w=2720\,\text{t}, FH=272 tF_H=272\,\text{t}; FiF_i: 17.6, 29.9, 42.1, 54.4, 66.7, 61.3 t61.3\,\text{t} (מקרקע עד גג).

מבוקש: הכוח האופקי הכולל וחלוקתו לגובה.

1. משקל סייסמי לכל קומה wi=A (g+ψq)w_i=A\,(g+\psi q):

wtyp=329⋅(1.40+0.2⋅0.20)=329⋅1.44=473.8 tw_{typ}=329\cdot(1.40+0.2\cdot0.20)=329\cdot1.44=473.8\,\text{t}

wroof=250.96⋅1.40=351.3 tw_{roof}=250.96\cdot1.40=351.3\,\text{t}

2. משקל כולל: ∑wi=5⋅473.8+351.3=2720.1 t\sum w_i=5\cdot473.8+351.3=2720.1\,\text{t}

3. כוח הגזירה בבסיס: FH=Cd∑wi=0.10⋅2720.1=272.0 tF_H=C_d\sum w_i=0.10\cdot2720.1=272.0\,\text{t}

4. חלוקה לגובה (קירוב משולשי): Fi=FHwihi∑wjhjF_i=F_H\frac{w_ih_i}{\sum w_jh_j}, כאשר hih_i גובה התקרה מעל הרפסודה.

קומהhi [m]h_i\,[\text{m}]wi [t]w_i\,[\text{t}]wihi [t⋅m]w_ih_i\,[\text{t}\cdot\text{m}]Fi [t]F_i\,[\text{t}]
קרקע4.30473.82037.217.59
א'7.30473.83458.429.87
ב'10.30473.84879.742.14
ג'13.30473.86301.054.42
ד'16.30473.87722.366.69
ה' (גג)20.20351.37097.161.29
סך הכול2720.131495.8272.0

תשובה: FH=272 tF_H=272\,\text{t}, והכוחות לפי הטבלה.

סעיף ח

תשובה:

חדר המדרגות לוקח beta=0.459\\beta=0.459 מהכוח: Fi,stairF_{i,stair} = 8.08, 13.71, 19.35, 24.98, 30.62, 28.14 t28.14\,\text{t}; סך הכול 124.9 t124.9\,\text{t}.

מבוקש: איזה חלק מהכוח האופקי בכיוון XX נלקח על ידי חדר המדרגות.

התקרות קשיחות אין-סופית במישורן והמבנה סימטרי (אין פיתול), ולכן הכוח מתחלק בין האלמנטים המקשיחים ביחס לקשיחותם, כלומר ביחס למומנטי ההתמד שלהם בכיוון הכוח. העמודים העגולים אינם משתתפים.

1. אלמנטים הפועלים בכיוון XX: חדר המדרגות, הגרעין השני (זהה), ושני קירות ההקשחה שאורכם בכיוון XX (400/20400/20). (גם בקומת הגג הקירות והגרעינים באותן מידות.)

2. מומנט התמד של חדר מדרגות (קופסה סגורה 4.40×4.404.40\times4.40, דופן 0.250.25, פנים 3.903.90):

Istair=4.404−3.90412=374.81−231.3412=11.96 m4I_{stair}=\frac{4.40^4-3.90^4}{12}=\frac{374.81-231.34}{12}=11.96\,\text{m}^4

הגרעין השני זהה: Icore=11.96 m4I_{core}=11.96\,\text{m}^4.

3. קיר הקשחה 4.0×0.204.0\times0.20 (מתכופף סביב הציר החזק):

Iw=0.20⋅4.0312=1.067 m4I_w=\frac{0.20\cdot4.0^3}{12}=1.067\,\text{m}^4

4. סך הכול בכיוון XX: ∑I=2⋅11.96+2⋅1.067=26.04 m4\sum I=2\cdot11.96+2\cdot1.067=26.04\,\text{m}^4

5. חלקו של חדר המדרגות: beta=11.9626.04=0.459\\beta=\frac{11.96}{26.04}=0.459

6. הכוח בכל קומה: Fi,stair=betaFiF_{i,stair}=\\beta F_i:

קומהFi [t]F_i\,[\text{t}]Fi,stair=0.459 Fi [t]F_{i,stair}=0.459\,F_i\,[\text{t}]
קרקע17.598.08
א'29.8713.71
ב'42.1419.35
ג'54.4224.98
ד'66.6930.62
ה' (גג)61.2928.14
סך הכול272.0124.87

תשובה: חדר המדרגות לוקח 45.9%45.9\% מהכוח, 124.9 t124.9\,\text{t} בבסיס; הכוחות לפי הטבלה.

סעיף ט

תשובה:

גזירה קבועה בכל קומה: מגג למטה 28.1, 58.8, 83.7, 103.1, 116.8, 124.9 t124.9\,\text{t} (בבסיס).

הפיר הוא זיז אנכי הרתום ברפסודה. כוח הגזירה בקומה מסוימת הוא סכום הכוחות הפועלים מעליה:

Vk=∑j≥kFj,stairV_k=\sum_{j\ge k}F_{j,stair}

קטע (קומה)גובה [m][\text{m}]V [t]V\,[\text{t}]
קרקע0.00-4.30124.87
א'4.30-7.30116.79
ב'7.30-10.30103.08
ג'10.30-13.3083.73
ד'13.30-16.3058.75
ה' (גג)16.30-20.2028.14

למשל בקומת הקרקע: V=8.08+13.71+19.35+24.98+30.62+28.14=124.87 tV=8.08+13.71+19.35+24.98+30.62+28.14=124.87\,\text{t}.

הדיאגרמה מדרגתית: קבועה לאורך כל קומה, וקופצת במפלס כל תקרה בגודל הכוח שפועל בה.

z [m]V [t]05101520020406080100120140124.9116.8103.183.758.828.1

תשובה: הגזירה גדלה מ-28.1 t28.1\,\text{t} בקומה העליונה עד 124.9 t124.9\,\text{t} בבסיס.

סעיף י

תשובה:

מומנט בבסיס M≈1734 t⋅mM\approx1734\,\text{t}\cdot\text{m}; במפלסים 4.3/7.3/10.3/13.3/16.3: 1197, 846, 537, 286, 110 t⋅m110\,\text{t}\cdot\text{m}; אפס בגג.

המומנט בגובה zz הוא סכום המומנטים של הכוחות שמעליו:

M(z)=∑hj>zFj,stair (hj−z)M(z)=\sum_{h_j>z}F_{j,stair}\,(h_j-z)

לדוגמה בבסיס:

M0=8.08⋅4.3+13.71⋅7.3+19.35⋅10.3+24.98⋅13.3+30.62⋅16.3+28.14⋅20.2=1733.7 t⋅mM_0=8.08\cdot4.3+13.71\cdot7.3+19.35\cdot10.3+24.98\cdot13.3+30.62\cdot16.3+28.14\cdot20.2=1733.7\,\text{t}\cdot\text{m}

מפלס [m][\text{m}]M [t⋅m]M\,[\text{t}\cdot\text{m}]
0.001733.7
4.301196.8
7.30846.4
10.30537.2
13.30286.0
16.30109.7
20.200.0

המומנט משתנה ליניארית בתוך כל קומה (כי הגזירה בה קבועה) ושיפועו הוא כוח הגזירה של אותה קומה.

z [m]M [t·m]0510152002004006008001000120014001600180017341197846537286110

תשובה: מומנט מרבי בבסיס הפיר M≈1734 t⋅mM\approx1734\,\text{t}\cdot\text{m}, יורד ליניארית בכל קומה עד אפס בגג.

שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ומאמצי מגע

נתון קיר תומך המוצג בתרשים מספר 4.

מילוי הקרקע:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ1=1.8 t/m3 (18 kN/m3)\gamma_1=1.8\,\text{t/m}^3\ (18\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ=36∘\varphi=36^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.50\mu=0.50.

•מקדם הביטחון להחלקה: K=1.50K=1.50.

•מקדם הביטחון להיפוך: K=2.00K=2.00.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=2.5 t/m3 (25 kN/m3)\gamma=2.5\,\text{t/m}^3\ (25\,\text{kN/m}^3).

•בראש הקיר קיים עומס שימושי של 20 ק"נ למ"ר ( 2 טון למ"ר).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.

(7 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(8 נקודות)
ה.

האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

(2 נקודות)
ו.

חשבו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Ka=0.26K_a=0.26; p=0.52 t/m2p=0.52\,\text{t/m}^2 בראש הקיר, p=3.09 t/m2p=3.09\,\text{t/m}^2 בתחתית היסוד (פילוג טרפזי).

הערה: בכל השאלה נעבוד ביחידות הישנות: טון (t\text{t}), מטר, t/m\text{t/m}, t/m2\text{t/m}^2, ומאמצים ב-kg/cm2\text{kg/cm}^2.

הגאומטריה מתרשים 4 (לרוחב 1 m1\,\text{m} של קיר): גובה הגזע מעל היסוד 5.00 m5.00\,\text{m} ועובי היסוד 0.50 m0.50\,\text{m}, ולכן הגובה הכולל H=5.00+0.50=5.50 mH=5.00+0.50=5.50\,\text{m}; יסוד ברוחב B=3.50 mB=3.50\,\text{m}; בוהן (קדמת היסוד) 0.50 m0.50\,\text{m}; גזע הקיר בעובי 0.50 m0.50\,\text{m} בתחתיתו ו-0.25 m0.25\,\text{m} בראשו (הפן האחורי אנכי, הפן הקדמי משופע ב-0.25 m0.25\,\text{m}); עקב (מאחורי הגזע) 3.50−0.50−0.50=2.50 m3.50-0.50-0.50=2.50\,\text{m}. הקרקע מאחורי הקיר בגובה ראשו, ועליה עומס q=2 t/m2q=2\,\text{t/m}^2.

מבוקש: פילוג הלחץ האקטיבי לפי רנקין, על המישור האנכי שעובר בקצה העקב (גובה H=5.50 mH=5.50\,\text{m}, מראש הקרקע עד תחתית היסוד).

1. מקדם הלחץ האקטיבי:

Ka=tan⁡2(45∘−φ2)=tan⁡2(45∘−18∘)=tan⁡227∘=0.26K_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi}{2}\right)=\tan^2(45^\circ-18^\circ)=\tan^2 27^\circ=0.26

2. בראש הקיר (z=0z=0) - רק מהעומס השימושי:

p0=Ka q=0.26⋅2=0.52 t/m2p_0=K_a\,q=0.26\cdot2=0.52\,\text{t/m}^2

3. בתחתית היסוד (z=5.50 mz=5.50\,\text{m}):

pH=Ka (q+γH)=0.26⋅(2+1.8⋅5.50)=0.26⋅11.9=3.09 t/m2p_H=K_a\,(q+\gamma H)=0.26\cdot(2+1.8\cdot5.50)=0.26\cdot11.9=3.09\,\text{t/m}^2

4. הפילוג ליניארי ביניהם (טרפז): מלבן 0.52 t/m20.52\,\text{t/m}^2 מהעומס השימושי ומשולש שגדל מ-0 ל-0.26⋅1.8⋅5.50=2.57 t/m20.26\cdot1.8\cdot5.50=2.57\,\text{t/m}^2 ממשקל הקרקע.

‫עומק z [m]‬p [t/m²]012345601230.523.09

תשובה: Ka=0.26K_a=0.26; 0.52 t/m20.52\,\text{t/m}^2 בראש ו-3.09 t/m23.09\,\text{t/m}^2 בתחתית.

סעיף ב

תשובה:

E1=2.86 tE_1=2.86\,\text{t} ב-2.75 m2.75\,\text{m} מהתחתית; E2=7.08 tE_2=7.08\,\text{t} ב-1.83 m1.83\,\text{m}; סך הכול Ea=9.94 t/mE_a=9.94\,\text{t/m}.

כל חלק של דיאגרמת הלחץ מוחלף בכוח שקול הפועל במרכז הכובד שלו:

1. מהעומס השימושי (מלבן):

E1=Ka q H=0.52⋅5.50=2.86 tE_1=K_a\,q\,H=0.52\cdot5.50=2.86\,\text{t}, פועל ב-H2=2.75 m\frac{H}{2}=2.75\,\text{m} מתחתית היסוד.

2. ממשקל הקרקע (משולש):

E2=12KaγH2=12⋅0.26⋅1.8⋅5.502=7.08 tE_2=\frac{1}{2}K_a\gamma H^2=\frac{1}{2}\cdot0.26\cdot1.8\cdot5.50^2=7.08\,\text{t}, פועל ב-H3=1.83 m\frac{H}{3}=1.83\,\text{m} מתחתית היסוד.

3. סך הכוח האופקי:

Ea=2.86+7.08=9.94 tE_a=2.86+7.08=9.94\,\text{t} (למטר אורך קיר)

בשרטוט: שני חצים אופקיים לכיוון הבוהן, בגבהים 2.752.75 ו-1.83 m1.83\,\text{m}.

תשובה: E1=2.86 tE_1=2.86\,\text{t} (ב-2.75 m2.75\,\text{m}), E2=7.08 tE_2=7.08\,\text{t} (ב-1.83 m1.83\,\text{m}), Ea=9.94 tE_a=9.94\,\text{t}.

סעיף ג

תשובה:

∑W=31.56 t\sum W=31.56\,\text{t}; FSsl=0.5⋅31.569.94=1.59>1.50FS_{sl}=\frac{0.5\cdot31.56}{9.94}=1.59>1.50

מבוקש: היחס בין כוח החיכוך המונע החלקה לבין הכוח האופקי הדוחף.

את העומס השימושי שמעל העקב לא נחשיב ככוח מייצב (הוא יכול להיעדר, בעוד שהלחץ שהוא יוצר על הקיר נלקח בחשבון) - זו ההנחה המחמירה.

1. כוחות אנכיים (לרוחב 1 m1\,\text{m}):

•יסוד: W1=3.50⋅0.50⋅2.5=4.375 tW_1=3.50\cdot0.50\cdot2.5=4.375\,\text{t}

•גזע, חלק מלבני (רוחב 0.250.25): W2=0.25⋅5.00⋅2.5=3.125 tW_2=0.25\cdot5.00\cdot2.5=3.125\,\text{t}

•גזע, חלק משולש (בסיס 0.250.25): W3=12⋅0.25⋅5.00⋅2.5=1.56 tW_3=\frac{1}{2}\cdot0.25\cdot5.00\cdot2.5=1.56\,\text{t}

•קרקע מעל העקב: W4=2.50⋅5.00⋅1.8=22.5 tW_4=2.50\cdot5.00\cdot1.8=22.5\,\text{t}

∑W=4.375+3.125+1.56+22.5=31.56 t\sum W=4.375+3.125+1.56+22.5=31.56\,\text{t}

2. כוח מונע (חיכוך): μ∑W=0.50⋅31.56=15.78 t\mu\sum W=0.50\cdot31.56=15.78\,\text{t}

3. מקדם הביטחון:

FSsl=μ∑WEa=15.789.94=1.59>1.50FS_{sl}=\frac{\mu\sum W}{E_a}=\frac{15.78}{9.94}=1.59>1.50 ✓

(אילו היה מותר לספור גם את העומס השימושי מעל העקב, 2⋅2.5=5 t2\cdot2.5=5\,\text{t}, היה מתקבל 0.5⋅36.569.94=1.84\frac{0.5\cdot36.56}{9.94}=1.84.)

תשובה: FSsl=1.59>1.5FS_{sl}=1.59>1.5 - הקיר יציב בפני החלקה.

סעיף ד

תשובה:

MR=62.06 t⋅mM_R=62.06\,\text{t}\cdot\text{m}, MO=20.84 t⋅mM_O=20.84\,\text{t}\cdot\text{m}, FSov=2.98>2.00FS_{ov}=2.98>2.00

מבוקש: יחס המומנט המייצב למומנט המהפך, סביב קצה הבוהן (הנקודה הקדמית התחתונה של היסוד).

1. מומנטים מייצבים (זרועות מקצה הבוהן):

•יסוד: 4.375⋅1.75=7.664.375\cdot1.75=7.66

•גזע מלבני (מרכזו ב-0.75+0.125=0.875 m0.75+0.125=0.875\,\text{m}): 3.125⋅0.875=2.733.125\cdot0.875=2.73

•גזע משולש (מרכזו ב-0.50+0.75+0.753=0.667 m\frac{0.50+0.75+0.75}{3}=0.667\,\text{m}): 1.56⋅0.667=1.041.56\cdot0.667=1.04

•קרקע (מרכזה ב-1.00+1.25=2.25 m1.00+1.25=2.25\,\text{m}): 22.5⋅2.25=50.6322.5\cdot2.25=50.63

MR=7.66+2.73+1.04+50.63=62.06 t⋅mM_R=7.66+2.73+1.04+50.63=62.06\,\text{t}\cdot\text{m}

2. מומנט מהפך:

MO=E1⋅2.75+E2⋅1.833=2.86⋅2.75+7.08⋅1.833=7.87+12.98=20.84 t⋅mM_O=E_1\cdot2.75+E_2\cdot1.833=2.86\cdot2.75+7.08\cdot1.833=7.87+12.98=20.84\,\text{t}\cdot\text{m}

3. מקדם הביטחון:

FSov=MRMO=62.0620.84=2.98>2.00FS_{ov}=\frac{M_R}{M_O}=\frac{62.06}{20.84}=2.98>2.00 ✓

תשובה: FSov=2.98>2.0FS_{ov}=2.98>2.0 - הקיר יציב בפני היפוך.

סעיף ה

תשובה:

כן: FSsl=1.59>1.5FS_{sl}=1.59>1.5 ו-FSov=2.98>2.0FS_{ov}=2.98>2.0; אין צורך בשינוי.

משווים את המקדמים שחושבו לדרישות:

1. החלקה: 1.59>1.501.59>1.50 ✓

2. היפוך: 2.98>2.002.98>2.00 ✓

הקיר עומד בשני התנאים, ולכן אין צורך בפתרון נוסף. (המרווח בהחלקה קטן; אילו מקדם ההחלקה היה חסר, אפשר היה להרחיב את העקב, להוסיף "שן" מתחת ליסוד או לנצל לחץ פסיבי מול הבוהן.)

תשובה: הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון.

סעיף ו

תשובה:

(עם העומס השימושי) N=36.56 tN=36.56\,\text{t}, e=0.32 m<B6e=0.32\,\text{m}<\frac{B}{6}; σmax=16.09 t/m2\sigma_{max}=16.09\,\text{t/m}^2 מתחת לבוהן, σmin=4.80 t/m2\sigma_{min}=4.80\,\text{t/m}^2 מתחת לעקב.

מבוקש: פילוג המאמצים תחת היסוד. למאמץ המרבי נחשב את כל העומסים, כולל העומס השימושי מעל העקב (Wq=2⋅2.50=5.0 tW_q=2\cdot2.50=5.0\,\text{t} בזרוע 2.25 m2.25\,\text{m}).

1. כוח אנכי כולל: N=31.56+5.0=36.56 tN=31.56+5.0=36.56\,\text{t}

2. מומנט מייצב כולל סביב הבוהן: MR=62.06+5.0⋅2.25=73.31 t⋅mM_R=62.06+5.0\cdot2.25=73.31\,\text{t}\cdot\text{m}

3. מקום השקול מהבוהן:

a=MR−MON=73.31−20.8436.56=1.435 ma=\frac{M_R-M_O}{N}=\frac{73.31-20.84}{36.56}=1.435\,\text{m}

4. אקסצנטריות ביחס למרכז היסוד:

e=B2−a=1.75−1.435=0.315 m<B6=0.58 me=\frac{B}{2}-a=1.75-1.435=0.315\,\text{m}<\frac{B}{6}=0.58\,\text{m} - השקול בגרעין החתך, כל היסוד לחוץ.

5. מאמצי המגע:

σmax,min=NB(1±6eB)=36.563.50(1±6⋅0.3153.50)=10.45 (1±0.540)\sigma_{max,min}=\frac{N}{B}\left(1\pm\frac{6e}{B}\right)=\frac{36.56}{3.50}\left(1\pm\frac{6\cdot0.315}{3.50}\right)=10.45\,(1\pm0.540)

σmax=16.09 t/m2\sigma_{max}=16.09\,\text{t/m}^2 (תחת הבוהן), σmin=4.80 t/m2\sigma_{min}=4.80\,\text{t/m}^2 (תחת העקב).

(בלי העומס השימושי: N=31.56 tN=31.56\,\text{t}, e=0.44 m<0.58e=0.44\,\text{m}<0.58, σ=15.88\sigma=15.88 / 2.15 t/m22.15\,\text{t/m}^2 - המקרה עם העומס קובע.)

תשובה: σmax=16.1 t/m2\sigma_{max}=16.1\,\text{t/m}^2, σmin=4.8 t/m2\sigma_{min}=4.8\,\text{t/m}^2; פילוג טרפזי, ללא מתיחה.

שאלה 5 · מבנה אחסון: תקרות, עומסים ותכנון קורה A

נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.

תוכניות וחתכים מופיעים בתרשים מספר 5.

עמודים 5,6,7 ו- 8 לא יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:

Δg=25 kN/m2 (2.5 T/m2)\Delta g=25\,\text{kN/m}^2\ (2.5\,\text{T/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

q=2.0 KN/m2 (0.20 T/m2)q=2.0\,\text{KN/m}^2\ (0.20\,\text{T/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4.35 t/cm2)435\,\text{mpa}\ (4.35\,\text{t/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון: 3 ס"מ.

א.

בדקו וקבעו:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות?

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה AA (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה AA).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על הקורה.

חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את כמות זיון הכפיפה הדרוש בקורה AA.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

שתי התקרות מקשיות חד-כיווניות על קורות. +4.00+4.00: נדרש h=29.1 cm≤30h=29.1\,\text{cm}\le30 ✓. +7.00+7.00: נדרש h=22.6 cm≤25h=22.6\,\text{cm}\le25 ✓. שתיהן עומדות בדרישות.

הערה: בכל השאלה נעבוד ביחידות הישנות: טון (t\text{t}), מטר, t/m\text{t/m}, t/m2\text{t/m}^2, ומאמצים ב-kg/cm2\text{kg/cm}^2.

הגאומטריה מתרשים 5: מפלס +7.00+7.00 - תקרה D=25 cmD=25\,\text{cm} במידות חוץ 4.00×5.00 m4.00\times5.00\,\text{m}, על עמודים 5-8 (30/3030/30) ושתי קורות C (30/6030/60) בכיוון YY; מפתח התקרה בין הקורות 340 cm340\,\text{cm} נטו, 370 cm370\,\text{cm} בין צירי הקורות. מפלס +4.00+4.00 - תקרה D=30 cmD=30\,\text{cm}, 7.80×5.20 m7.80\times5.20\,\text{m}, על עמודים 1-4 (40×5040\times50) ושתי קורות A ברוחב 50 cm50\,\text{cm} בכיוון XX; מפתח התקרה 420 cm420\,\text{cm} נטו, 470 cm470\,\text{cm} בין צירי הקורות. קורה A: מפתח 700 cm700\,\text{cm} נטו, 740 cm740\,\text{cm} בין צירי העמודים; העמודים הצומחים (5-8) עומדים על קורות A במרחק 150+15=165 cm150+15=165\,\text{cm} מפני העמוד, כלומר a=1.85 ma=1.85\,\text{m} מציר העמוד, והמרחק ביניהם 3.70 m3.70\,\text{m}.

סוג התקרות: בשני המפלסים התקרה נשענת על שתי קורות מקבילות בלבד (קורות A ב-+4.00+4.00, קורות C ב-+7.00+7.00), ולכן אלה תקרות מקשיות חד-כיווניות על קורות, המתוחות בניצב לקורות, בין שני סמכים פשוטים.

בדיקת כפף לפי ת"י 466: h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2), k11=1.0k_{11}=1.0 (חד-כיוונית, נשענת בפשטות), k13=1k_{13}=1.

מפלס +4.00+4.00 (D=30 cmD=30\,\text{cm}, l0=470 cml_0=470\,\text{cm}):

fser=0.30⋅2.5+2.5+0.20=3.45 t/m2=34.5 kN/m2f_{ser}=0.30\cdot2.5+2.5+0.20=3.45\,\text{t/m}^2=34.5\,\text{kN/m}^2

k12=24.4(1034.5)1/3=16.15k_{12}=24.4\left(\frac{10}{34.5}\right)^{1/3}=16.15

hreq=4701.0⋅16.15⋅1=29.1 cm≤30 cmh_{req}=\frac{470}{1.0\cdot16.15\cdot1}=29.1\,\text{cm}\le30\,\text{cm} ✓

מפלס +7.00+7.00 (D=25 cmD=25\,\text{cm}, l0=370 cml_0=370\,\text{cm}):

fser=0.25⋅2.5+2.5+0.20=3.325 t/m2=33.25 kN/m2f_{ser}=0.25\cdot2.5+2.5+0.20=3.325\,\text{t/m}^2=33.25\,\text{kN/m}^2

k12=24.4(1033.25)1/3=16.35k_{12}=24.4\left(\frac{10}{33.25}\right)^{1/3}=16.35

hreq=3701.0⋅16.35⋅1=22.6 cm≤25 cmh_{req}=\frac{370}{1.0\cdot16.35\cdot1}=22.6\,\text{cm}\le25\,\text{cm} ✓

תשובה: תקרות מקשיות חד-כיווניות על קורות; שתיהן עומדות בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

עומס מפורס w=8.11 t/mw=8.11\,\text{t/m} (קבוע 7.647.64, שימושי 0.470.47) + שני כוחות מרוכזים מהעמודים הצומחים P=17.20 tP=17.20\,\text{t} (קבוע 16.2016.20, שימושי 1.001.00) במרחק 1.85 m1.85\,\text{m} מכל סמך.

מבוקש: כל העומסים על קורה A במצב שירות: התקרה של +4.00+4.00 שנשענת עליה, וגם הגג של +7.00+7.00 שמגיע אליה דרך העמודים הצומחים. (משקל הקורה A והעמודים אינו נכלל, לפי הוראת סעיף ג.)

1. עומס מפורס מהתקרה +4.00+4.00 - הקורה מקבלת חצי ממפתח התקרה: 4.702=2.35 m\frac{4.70}{2}=2.35\,\text{m}:

•קבוע: gw=2.35⋅(0.30⋅2.5+2.5)=2.35⋅3.25=7.64 t/mg_w=2.35\cdot(0.30\cdot2.5+2.5)=2.35\cdot3.25=7.64\,\text{t/m}

•שימושי: qw=2.35⋅0.20=0.47 t/mq_w=2.35\cdot0.20=0.47\,\text{t/m}

•סך הכול: w=7.64+0.47=8.11 t/mw=7.64+0.47=8.11\,\text{t/m}

2. כוחות מרוכזים מהעמודים הצומחים - הגג +7.00+7.00 (4.00×5.00=20 m24.00\times5.00=20\,\text{m}^2) עובר לקורות C ומהן לארבעת העמודים 5-8 באופן שווה (המבנה סימטרי):

•קבוע מהתקרה: 20⋅(0.25⋅2.5+2.5)=20⋅3.125=62.5 t20\cdot(0.25\cdot2.5+2.5)=20\cdot3.125=62.5\,\text{t}

•משקל הבליטה של שתי קורות C מתחת לתקרה: 2⋅0.30⋅(0.60−0.25)⋅2.5⋅4.40=2.31 t2\cdot0.30\cdot(0.60-0.25)\cdot2.5\cdot4.40=2.31\,\text{t}

•שימושי: 20⋅0.20=4.0 t20\cdot0.20=4.0\,\text{t}

לכל עמוד:

Pg=62.5+2.314=16.20 tP_g=\frac{62.5+2.31}{4}=16.20\,\text{t}, Pq=4.04=1.00 tP_q=\frac{4.0}{4}=1.00\,\text{t}, P=17.20 tP=17.20\,\text{t}

תשובה: על קורה A: w=8.11 t/mw=8.11\,\text{t/m} לכל המפתח (7.40 m7.40\,\text{m}), ועוד 2×P=17.20 t2\times P=17.20\,\text{t} במרחק 1.85 m1.85\,\text{m} מכל עמוד.

סעיף ג

תשובה:

Mser=87.3 t⋅mM_{ser}=87.3\,\text{t}\cdot\text{m}, עומס שקול 12.76 t/m12.76\,\text{t/m}, k12=8.29k_{12}=8.29, hreq=89.3 cmh_{req}=89.3\,\text{cm} ← קורה 50/9050/90.

מבוקש: גובה הקורה A (רוחב b=0.50 mb=0.50\,\text{m}) לפי ת"י 466:

h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, k12=24.4(10 bfser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10\,b}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m\text{kN/m}, bb ב-m\text{m}).

1. סכמה: קורה פשוטה בין עמודים 3 ו-1, L=7.40 mL=7.40\,\text{m}; l0=740 cml_0=740\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0, k13=1k_{13}=1.

2. עומס מפורס שקול: הנוסחה מנוסחת לעומס מפורס, ולכן נחליף את העומס המעורב בעומס מפורס שנותן אותו מומנט מרבי. מומנט שירות באמצע המפתח:

Mser=wL28+P a=8.11⋅7.4028+17.20⋅1.85=55.50+31.82=87.32 t⋅mM_{ser}=\frac{wL^2}{8}+P\,a=\frac{8.11\cdot7.40^2}{8}+17.20\cdot1.85=55.50+31.82=87.32\,\text{t}\cdot\text{m}

fser=8MserL2=8⋅87.327.402=12.76 t/m=127.6 kN/mf_{ser}=\frac{8M_{ser}}{L^2}=\frac{8\cdot87.32}{7.40^2}=12.76\,\text{t/m}=127.6\,\text{kN/m}

3. k12=24.4(10⋅0.50127.6)1/3=8.29k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot0.50}{127.6}\right)^{1/3}=8.29

4. hreq=7401.0⋅8.29⋅1=89.3 cmh_{req}=\frac{740}{1.0\cdot8.29\cdot1}=89.3\,\text{cm} ← נבחר h=90 cmh=90\,\text{cm}.

תשובה: קורה A בחתך 50/9050/90.

סעיף ד

תשובה:

wd=11.44 t/mw_d=11.44\,\text{t/m}, Pd=24.28 tP_d=24.28\,\text{t}; R=66.63 tR=66.63\,\text{t}; VV: 66.6 → 45.5 / 21.2 → 0 באמצע; M(1.85)=103.7M(1.85)=103.7, Mmax=123.3 t⋅mM_{max}=123.3\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע.

מבוקש: עומסי תכן (1.41.4 לקבוע, 1.61.6 לשימושי) ודיאגרמות VV ו-MM.

1. עומסי תכן

wd=1.4⋅7.64+1.6⋅0.47=10.69+0.75=11.44 t/mw_d=1.4\cdot7.64+1.6\cdot0.47=10.69+0.75=11.44\,\text{t/m}

Pd=1.4⋅16.20+1.6⋅1.00=22.68+1.60=24.28 tP_d=1.4\cdot16.20+1.6\cdot1.00=22.68+1.60=24.28\,\text{t}

2. ריאקציות (סימטריה):

R=wdL2+Pd=11.44⋅7.402+24.28=42.34+24.28=66.63 tR=\frac{w_dL}{2}+P_d=\frac{11.44\cdot7.40}{2}+24.28=42.34+24.28=66.63\,\text{t}

3. כוחות גזירה (xx מעמוד 3):

•x=0x=0: V=66.63 tV=66.63\,\text{t}

•x=1.85−x=1.85^-: V=66.63−11.44⋅1.85=45.46 tV=66.63-11.44\cdot1.85=45.46\,\text{t}

•x=1.85+x=1.85^+ (אחרי הכוח המרוכז): V=45.46−24.28=21.17 tV=45.46-24.28=21.17\,\text{t}

•x=3.70x=3.70 (אמצע): V=0V=0; ומשם הדיאגרמה אנטי-סימטרית עד −66.63 t-66.63\,\text{t} ב-x=7.40x=7.40.

x [m]V [t]01234567-60-40-2020406066.645.521.2-21.2-45.5-66.6

4. מומנטים

•x=1.85x=1.85: M=R⋅1.85−wd⋅1.8522=66.63⋅1.85−11.44⋅1.8522=103.7 t⋅mM=R\cdot1.85-\frac{w_d\cdot1.85^2}{2}=66.63\cdot1.85-\frac{11.44\cdot1.85^2}{2}=103.7\,\text{t}\cdot\text{m}

•x=3.70x=3.70 (מרבי, שם V=0V=0): Mmax=wdL28+Pd a=11.44⋅7.4028+24.28⋅1.85=78.34+44.92=123.3 t⋅mM_{max}=\frac{w_dL^2}{8}+P_d\,a=\frac{11.44\cdot7.40^2}{8}+24.28\cdot1.85=78.34+44.92=123.3\,\text{t}\cdot\text{m}

•בסמכים M=0M=0. הדיאגרמה פרבולית, עם שבירה מתחת לעמודים הצומחים.

x [m]M [t·m]01234567020406080100120140103.7123.3103.7

תשובה: wd=11.44 t/mw_d=11.44\,\text{t/m}, Pd=24.28 tP_d=24.28\,\text{t}; Vmax=66.6 tV_{max}=66.6\,\text{t} בסמכים; Mmax=123.3 t⋅mM_{max}=123.3\,\text{t}\cdot\text{m} באמצע המפתח.

סעיף ה

תשובה:

ω=0.31<0.4\omega=0.31<0.4; As=39.5 cm2A_s=39.5\,\text{cm}^2 ← 5Φ325\Phi32 (40.2 cm240.2\,\text{cm}^2).

נתון: Md=123.3 t⋅mM_d=123.3\,\text{t}\cdot\text{m}, b=0.50 mb=0.50\,\text{m}, h=0.90 mh=0.90\,\text{m}; כיסוי 3 cm3\,\text{cm} + חישוק + חצי מוט ← d≈0.85 md\approx0.85\,\text{m}; fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2 (ב-30), fsd=4.35 t/cm2f_{sd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

1. מקדם הזיון:

ω=1−1−2Mdb d2fcd=1−1−2⋅123.30.50⋅0.852⋅1300=0.31<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot123.3}{0.50\cdot0.85^2\cdot1300}}=0.31<0.4 - אין צורך בזיון לחוץ.

2. שטח הזיון:

As=Md(1−ω2)d fsd=123.3(1−0.312)⋅0.85⋅4.35=39.5 cm2A_s=\frac{M_d}{\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d\,f_{sd}}=\frac{123.3}{\left(1-\frac{0.31}{2}\right)\cdot0.85\cdot4.35}=39.5\,\text{cm}^2

3. בחירת מוטות: 5Φ325\Phi32 נותנים 5⋅8.04=40.2 cm2≥39.55\cdot8.04=40.2\,\text{cm}^2\ge39.5 ✓ (נכנסים בשורה אחת ברוחב 50 cm50\,\text{cm}).

תשובה: As=39.5 cm2A_s=39.5\,\text{cm}^2, זיון תחתון 5Φ325\Phi32.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.