דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:

שאלה אחת משאלות 1 ו־2;

שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד: תמירות, אורך פעיל, אקסצנטריות ויסוד

בתרשים מסורטטים קטע מתוכנית קומה של בניין משרדים וחתך א-א.

יש לתכנן את עמוד מספר 1 שמועמס בכוח קבוע של 1600 ק"נ (160 טון) וכוח שימושי של 200 ק"נ (20 טון).

מידות העמוד: 40/60 ס"מ. ds=ds′=5.0d_s=d_s'=5.0 ס"מ.

העמוד מוחזק בכיוון XX ואינו מוחזק בכיוון YY.

העמוד רתום בתחתית שלו ליסוד.

העמוד מתוכנן מבטון ב-30 (אגרגט גירי)

זיון – מפלדה מצולעת. (חוזק התכן: fsd=435 [MPa] (4350 kg/cm2)f_{sd}=435\,[\text{MPa}]\ (4350\,\text{kg/cm}^2)).

נתון עבור שני הכיוונים: YY, XX:

A=0.7, B=1.58, C=1.7A=0.7,\ B=1.58,\ C=1.7

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

דרוש:

א.

חשבו את ערך התמירות הגבולית, λmin\lambda_{min}, בכיוון XX.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את האורך הפעיל של העמוד בכיוון XX. תנאי השענה של קורה: פרקי (Kb=3EIcr,b/lbK_b=3EI_{cr,b}/l_b).

(8 נקודות)

עבור סעיפים: ג', ד', נתון: האורך הפעיל בכיוון XX le=2.2l_e=2.2 מטר.

ג.

חשבו את תמירות העמוד (λ\lambda) בכיוון XX.

(2 נקודות)
ד.

נתון: אורך עמוד צירי (l=3.50l=3.50 מטר). חשבו את שני סוגי האקסצנטריות (ede_d), (eie_i) בכיוון XX (אין לחשב e2e_2).

(3 נקודות)

עבור סעיפים: ה', ו' נתון: האורך הפעיל בכיוון YY שווה ל- 4.6 מטר (le=4.6 [m]l_e=4.6\,[\text{m}]).

ה.

חשבו את תמירות העמוד (λ\lambda) בכיוון YY.

(2 נקודות)
ו.

נתון: אורך העמוד הצירי: l=3.6l=3.6 מטר, c=8c=8 (מקדם אינטגרציה), Kφ=1.14K_\varphi=1.14, Kr=0.55K_r=0.55, d∗=dd^*=d.

חשבו את שלושת סוגי האקסצנטריות (ede_d), (eie_i), (e2e_2), בכיוון YY.

(6 נקודות)
ז.

נתון: מאמץ שרות מותר בקרקע 250 ק"נ/מ"ר (25 טון/מ"ר) חשבו מידות יסוד ריבועי ותכננו את זיון הכפיפה התחתון שלו.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Nd=2560 kNN_d=2560\,\text{kN}, n=0.821n=0.821, λmin=41.5\lambda_{min}=41.5

נתון: עומס קבוע G=1600 kNG=1600\,\text{kN}, עומס שימושי Q=200 kNQ=200\,\text{kN}, עמוד 40/6040/60 ס"מ מבטון ב-30 (fcd=13 MPa=13000 kN/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=13000\,\text{kN/m}^2), A=0.7A=0.7, B=1.58B=1.58, C=1.7C=1.7.

מבוקש: התמירות הגבולית λmin\lambda_{min} – התמירות שמתחתיה אפשר להזניח את השפעות הסדר השני.

1. כוח התכן בעמוד (מקדם 1.4 לעומס הקבוע ו-1.6 לשימושי):

Nd=1.4⋅G+1.6⋅Q=1.4⋅1600+1.6⋅200=2240+320=2560 kNN_d=1.4\cdot G+1.6\cdot Q=1.4\cdot1600+1.6\cdot200=2240+320=2560\,\text{kN}

2. שטח חתך הבטון: Ac=0.40⋅0.60=0.24 m2A_c=0.40\cdot0.60=0.24\,\text{m}^2

3. הכוח הצירי היחסי:

n=NdAc⋅fcd=25600.24⋅13000=25603120=0.821n=\frac{N_d}{A_c\cdot f_{cd}}=\frac{2560}{0.24\cdot13000}=\frac{2560}{3120}=0.821

4. התמירות הגבולית:

λmin=20⋅A⋅B⋅Cn=20⋅0.7⋅1.58⋅1.70.821=37.600.906=41.5\lambda_{min}=\frac{20\cdot A\cdot B\cdot C}{\sqrt{n}}=\frac{20\cdot0.7\cdot1.58\cdot1.7}{\sqrt{0.821}}=\frac{37.60}{0.906}=41.5

תשובה: λmin=41.5\lambda_{min}=41.5 (עם Nd=2560 kNN_d=2560\,\text{kN}, n=0.821n=0.821).

סעיף ב

תשובה:

k1=0k_1=0, k2=0.629k_2=0.629, le=0.629⋅3.50≈2.20 ml_e=0.629\cdot3.50\approx2.20\,\text{m}

נתון: בכיוון XX העמוד מוחזק (מסגרת שאינה נעה הצידה). ממד העמוד בכיוון XX הוא 60 ס"מ (בתוכנית: 60 בכיוון XX, 40 בכיוון YY). אורך העמוד הצירי l=3.50 ml=3.50\,\text{m} (מאמצע היסוד, 0.30+2.90+0.300.30+2.90+0.30, עד אמצע הקורה). בראש העמוד מתחברת בכיוון XX קורה אחת בלבד – 40/6040/60 בין עמוד 1 לעמוד 2 (עמוד 1 הוא עמוד קצה), באורך צירי lb=0.30+6.00+0.30=6.60 ml_b=0.30+6.00+0.30=6.60\,\text{m}, וקצה הקורה הרחוק נחשב פרקי. בתחתית – ריתום מלא ליסוד.

מבוקש: האורך הפעיל lel_e בכיוון XX.

רעיון: האורך הפעיל תלוי בכמה הקורות והיסוד מרסנים את סיבוב קצות העמוד. לכל קצה מחשבים מקדם גמישות kk (קשיחות העמוד חלקי קשיחות האלמנטים שמרסנים אותו), ומציבים בנוסחה לעמוד מוחזק.

1. מומנט ההתמד של העמוד לכפיפה בכיוון XX (h=60h=60 ס"מ):

Ic=40⋅60312=720,000 cm4I_c=\frac{40\cdot60^3}{12}=720{,}000\,\text{cm}^4

קשיחות העמוד: EIcl=E⋅720000350=2057 E cm3\frac{EI_c}{l}=E\cdot\frac{720000}{350}=2057\,E\ \text{cm}^3

2. קשיחות הקורה (קצה רחוק פרקי). בהיעדר נתון אחר על החתך הסדוק נשתמש במומנט ההתמד של חתך הקורה המלבני 40/6040/60:

Ib=40⋅60312=720,000 cm4I_b=\frac{40\cdot60^3}{12}=720{,}000\,\text{cm}^4

Kb=3EIblb=E⋅3⋅720000660=3273 E cm3K_b=\frac{3EI_b}{l_b}=E\cdot\frac{3\cdot720000}{660}=3273\,E\ \text{cm}^3

3. מקדמי הגמישות:

•בראש העמוד: k2=EIc/lKb=20573273=0.629k_2=\frac{EI_c/l}{K_b}=\frac{2057}{3273}=0.629

•בתחתית (ריתום מלא ליסוד): k1=0k_1=0

4. אורך פעיל של עמוד מוחזק:

le=0.5⋅l⋅(1+k10.45+k1)(1+k20.45+k2)=0.5⋅3.50⋅(1+0)(1+0.6291.079)=1.75⋅1.583=1.75⋅1.258=2.20 ml_e=0.5\cdot l\cdot\sqrt{\left(1+\frac{k_1}{0.45+k_1}\right)\left(1+\frac{k_2}{0.45+k_2}\right)}=0.5\cdot3.50\cdot\sqrt{(1+0)\left(1+\frac{0.629}{1.079}\right)}=1.75\cdot\sqrt{1.583}=1.75\cdot1.258=2.20\,\text{m}

התוצאה מתאימה לערך le=2.2 ml_e=2.2\,\text{m} הנתון לסעיפים ג-ד.

תשובה: le≈2.20 ml_e\approx2.20\,\text{m} (le/l=0.629l_e/l=0.629).

סעיף ג

תשובה:

λx=12.7<λmin=41.5\lambda_x=12.7<\lambda_{min}=41.5 – עמוד קצר בכיוון XX

התמירות היא האורך הפעיל חלקי רדיוס ההתמד של החתך בכיוון הכפיפה (h=60h=60 ס"מ בכיוון XX).

1. רדיוס ההתמד: ix=h12=6012=17.32 cmi_x=\frac{h}{\sqrt{12}}=\frac{60}{\sqrt{12}}=17.32\,\text{cm}

2. התמירות: λx=leix=22017.32=12.7\lambda_x=\frac{l_e}{i_x}=\frac{220}{17.32}=12.7

3. השוואה: λx=12.7<λmin=41.5\lambda_x=12.7<\lambda_{min}=41.5 – העמוד אינו תמיר בכיוון XX, ואין צורך באקסצנטריות מסדר שני בכיוון זה.

תשובה: λx=12.7\lambda_x=12.7 – עמוד קצר בכיוון XX.

סעיף ד

תשובה:

ed=2.0 cme_d=2.0\,\text{cm}, ei=0.55 cme_i=0.55\,\text{cm}

נתון: h=60 cmh=60\,\text{cm} בכיוון XX, l=3.50 ml=3.50\,\text{m}, le=2.2 ml_e=2.2\,\text{m}, אין מומנט חיצוני נתון (md=0m_d=0).

1. אקסצנטריות תכנונית (מינימלית):

ed=max⁡{h30; 2 cm; mdNd}=max⁡{6030=2.0; 2; 0}=2.0 cme_d=\max\left\{\frac{h}{30};\ 2\,\text{cm};\ \frac{m_d}{N_d}\right\}=\max\left\{\frac{60}{30}=2.0;\ 2;\ 0\right\}=2.0\,\text{cm}

2. אקסצנטריות בגלל אי-דיוקי ביצוע. מקדם הגובה:

αh=2l=23.50=1.07\alpha_h=\frac{2}{\sqrt{l}}=\frac{2}{\sqrt{3.50}}=1.07 – מוגבל לתחום 23≤αh≤1.0\frac{2}{3}\le\alpha_h\le1.0, ולכן αh=1.0\alpha_h=1.0.

ei=0.5⋅αh200⋅le=0.5⋅1.0200⋅220=0.55 cme_i=0.5\cdot\frac{\alpha_h}{200}\cdot l_e=0.5\cdot\frac{1.0}{200}\cdot220=0.55\,\text{cm}

תשובה: ed=2.0 cme_d=2.0\,\text{cm}, ei=0.55 cme_i=0.55\,\text{cm}.

סעיף ה

תשובה:

λy=39.8\lambda_y=39.8

בכיוון YY ממד העמוד הוא h=40h=40 ס"מ.

1. רדיוס ההתמד: iy=4012=11.55 cmi_y=\frac{40}{\sqrt{12}}=11.55\,\text{cm}

2. התמירות: λy=leiy=46011.55=39.8\lambda_y=\frac{l_e}{i_y}=\frac{460}{11.55}=39.8

התמירות בכיוון YY גדולה בהרבה מזו שבכיוון XX (12.7) וקרובה לערך הגבולי 41.5. מאחר שבכיוון זה העמוד אינו מוחזק, נדרש בסעיף ו לחשב גם את האקסצנטריות מסדר שני (חישוב בצד הבטוח).

תשובה: λy=39.8\lambda_y=39.8.

סעיף ו

תשובה:

ed=2.0 cme_d=2.0\,\text{cm}, ei=1.15 cme_i=1.15\,\text{cm}, e2=2.29 cme_2=2.29\,\text{cm}

נתון: h=40 cmh=40\,\text{cm}, d=d∗=40−5=35 cmd=d^*=40-5=35\,\text{cm}, l=3.6 ml=3.6\,\text{m}, le=4.6 ml_e=4.6\,\text{m}, Kr=0.55K_r=0.55, Kφ=1.14K_\varphi=1.14, c=8c=8, fsd=435 MPaf_{sd}=435\,\text{MPa}, Es=200,000 MPaE_s=200{,}000\,\text{MPa}.

1. אקסצנטריות תכנונית:

ed=max⁡{4030=1.33; 2 cm}=2.0 cme_d=\max\left\{\frac{40}{30}=1.33;\ 2\,\text{cm}\right\}=2.0\,\text{cm}

2. אקסצנטריות בגלל אי-דיוקי ביצוע:

αh=23.6=1.05>1.0\alpha_h=\frac{2}{\sqrt{3.6}}=1.05>1.0, ולכן αh=1.0\alpha_h=1.0.

ei=0.5⋅1.0200⋅460=1.15 cme_i=0.5\cdot\frac{1.0}{200}\cdot460=1.15\,\text{cm}

3. אקסצנטריות מסדר שני. קודם העקמומיות הבסיסית:

1r0=fsd/Es0.45⋅d∗=435/2000000.45⋅0.35=0.0021750.1575=0.01381 1/m\frac{1}{r_0}=\frac{f_{sd}/E_s}{0.45\cdot d^*}=\frac{435/200000}{0.45\cdot0.35}=\frac{0.002175}{0.1575}=0.01381\,\text{1/m}

ואז:

e2=Kr⋅Kφ⋅1r0⋅le2c=0.55⋅1.14⋅0.01381⋅4.628=0.0229 m=2.29 cme_2=K_r\cdot K_\varphi\cdot\frac{1}{r_0}\cdot\frac{l_e^2}{c}=0.55\cdot1.14\cdot0.01381\cdot\frac{4.6^2}{8}=0.0229\,\text{m}=2.29\,\text{cm}

האקסצנטריות הכוללת בכיוון YY: etot=2.0+1.15+2.29=5.44 cme_{tot}=2.0+1.15+2.29=5.44\,\text{cm}.

תשובה: ed=2.0 cme_d=2.0\,\text{cm}, ei=1.15 cme_i=1.15\,\text{cm}, e2=2.29 cme_2=2.29\,\text{cm}.

סעיף ז

תשובה:

יסוד 2.70×2.70 m2.70\times2.70\,\text{m} (עובי 60 ס"מ); זיון תחתון: מוטות בכיוון YY – Φ16@19\Phi16@19 (10.22 cm2/m10.22\,\text{cm}^2/\text{m} נדרש), מוטות בכיוון XX – Φ14@17\Phi14@17 (As,min=9.0 cm2/mA_{s,min}=9.0\,\text{cm}^2/\text{m})

נתון: עומס שירות N=G+Q=1600+200=1800 kNN=G+Q=1600+200=1800\,\text{kN}, Nd=2560 kNN_d=2560\,\text{kN}, מאמץ מותר σadm=250 kN/m2\sigma_{adm}=250\,\text{kN/m}^2, עובי היסוד לפי החתך H=60 cmH=60\,\text{cm}, d=60−5=55 cmd=60-5=55\,\text{cm}, עמוד 6060 ס"מ בכיוון XX ו-4040 ס"מ בכיוון YY.

מבוקש: צלע היסוד הריבועי וזיון הכפיפה התחתון.

מידות היסוד (לפי עומסי שירות, כי משווים למאמץ שירות מותר; משקל היסוד העצמי לא נכלל):

1. A=Nσadm=1800250=7.2 m2A=\frac{N}{\sigma_{adm}}=\frac{1800}{250}=7.2\,\text{m}^2

2. a=7.2=2.68 ma=\sqrt{7.2}=2.68\,\text{m} – נבחר a=2.70 ma=2.70\,\text{m}.

בדיקה: σ=18002.702=246.9 kN/m2≤250 kN/m2\sigma=\frac{1800}{2.70^2}=246.9\,\text{kN/m}^2\le250\,\text{kN/m}^2 ✓

זיון הכפיפה

3. מאמץ התכן בקרקע (כלפי מעלה):

σd=Nda2=25602.702=351.2 kN/m2\sigma_d=\frac{N_d}{a^2}=\frac{2560}{2.70^2}=351.2\,\text{kN/m}^2

4. כל צד של היסוד עובד כזיז שיוצא מפני העמוד. אורך הזיז ומומנט לרוחב 1 מ':

•כפיפה בכיוון YY (העמוד ברוחב 40 ס"מ): cy=2.70−0.402=1.15 mc_y=\frac{2.70-0.40}{2}=1.15\,\text{m}

My=σd⋅cy22=351.2⋅1.1522=232.2 kNm/mM_y=\frac{\sigma_d\cdot c_y^2}{2}=\frac{351.2\cdot1.15^2}{2}=232.2\,\text{kNm/m}

•כפיפה בכיוון XX (העמוד ברוחב 60 ס"מ): cx=2.70−0.602=1.05 mc_x=\frac{2.70-0.60}{2}=1.05\,\text{m}

Mx=351.2⋅1.0522=193.6 kNm/mM_x=\frac{351.2\cdot1.05^2}{2}=193.6\,\text{kNm/m}

5. זיון למומנט הגדול (My=232.2 kNm/mM_y=232.2\,\text{kNm/m}, b=1 mb=1\,\text{m}, d=0.55 md=0.55\,\text{m}):

ω=1−1−2Mb d2fcd=1−1−2⋅232.21⋅0.552⋅13000=0.061<0.1\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M}{b\,d^2f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot232.2}{1\cdot0.55^2\cdot13000}}=0.061<0.1 – נשתמש ב-ω=0.1\omega=0.1 לזרוע הפנימית.

As=M(1−ω/2) d fsd=232.20.95⋅0.55⋅435000=10.22⋅10−4 m2=10.22 cm2/mA_s=\frac{M}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}=\frac{232.2}{0.95\cdot0.55\cdot435000}=10.22\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=10.22\,\text{cm}^2/\text{m}

נבחר Φ16@19\Phi16@19: 2.010.19=10.58 cm2/m≥10.22\frac{2.01}{0.19}=10.58\,\text{cm}^2/\text{m}\ge10.22 ✓ – מוטות בכיוון YY (כ-15 מוטות לרוחב 2.70 מ').

6. כיוון XX, Mx=193.6 kNm/mM_x=193.6\,\text{kNm/m}:

As=193.60.95⋅0.55⋅435000=8.52 cm2/mA_s=\frac{193.6}{0.95\cdot0.55\cdot435000}=8.52\,\text{cm}^2/\text{m}

זיון מינימלי: As,min=0.0015⋅100⋅60=9.0 cm2/m>8.52A_{s,min}=0.0015\cdot100\cdot60=9.0\,\text{cm}^2/\text{m}>8.52 – קובע המינימום.

נבחר Φ14@17\Phi14@17: 1.5390.17=9.05 cm2/m≥9.0\frac{1.539}{0.17}=9.05\,\text{cm}^2/\text{m}\ge9.0 ✓ – מוטות בכיוון XX.

תשובה: יסוד 2.70×2.70 m2.70\times2.70\,\text{m} בעובי 60 ס"מ; זיון תחתון Φ16@19\Phi16@19 בכיוון YY ו-Φ14@17\Phi14@17 בכיוון XX.

שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות ובדיקת חדירה

בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות המשמש למסחר.

במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים, ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.

העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית נוסף על משקלה העצמי:

Δg=6.0 kN/m2\Delta_g=6.0\,\text{kN/m}^2 (600 kg/m2600\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:

q=3.0 kN/m2q=3.0\,\text{kN/m}^2 (300 kg/m2300\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa435\,\text{MPa} (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.

דרוש:

יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

א.

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ב.

קבעו איזה רצועה קיימת לאורך ציר A וחשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך ציר A

(10 נקודות)
ג.

חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 10 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ב.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד 5 ועמוד 7.

(2 נקודות)
ה.

בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד 5 (אין צורך לחשב זיון חדירה).

אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ρ=0.005\rho=0.005).

(6 נקודות)
ו.

עבור עמוד 7 חשבו וקבעו את הזיון הדרוש מקוטר 14 מ"מ לכיסוי המומנטים השליליים מעליו בכיוונים XX ו־YY.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

נדרש h=24.97 cmh=24.97\,\text{cm} – נבחר h=25 cmh=25\,\text{cm}

נתון: תקרה מקשית ללא קורות, מפתחים בין צירי עמודים l=420+30=450 cml=420+30=450\,\text{cm} בשני הכיוונים, Δg=6.0 kN/m2\Delta_g=6.0\,\text{kN/m}^2, q=3.0 kN/m2q=3.0\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: העובי לפי דרישת הכפף: h≥l0k11 k12 k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}.

1. מפתח יעיל: בתקרה מקשית ללא קורות לוקחים את המפתח בין צירי העמודים, l0=450 cml_0=450\,\text{cm} (המקדם k11k_{11} של תקרה ללא קורות כבר מביא בחשבון את אופן ההשענה).

2. הערכה ראשונה של העובי (לחישוב המשקל העצמי): h≈45018=25 cmh\approx\frac{450}{18}=25\,\text{cm}, משקל עצמי 0.25⋅25=6.25 kN/m20.25\cdot25=6.25\,\text{kN/m}^2.

3. מקדם סוג האלמנט – תקרה מקשית ללא קורות: k11=0.85k_{11}=0.85

4. עומס השירות:

fser=6.25+6.0+3.0=15.25 kN/m2f_{ser}=6.25+6.0+3.0=15.25\,\text{kN/m}^2

k12=24.4(10fser)1/3=24.4(1015.25)1/3=21.20k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\left(\frac{10}{15.25}\right)^{1/3}=21.20

5. מקדם הפלדה: k13=1k_{13}=1

6. העובי הדרוש:

h=l0k11 k12 k13=4500.85⋅21.20⋅1=24.97 cmh=\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}=\frac{450}{0.85\cdot21.20\cdot1}=24.97\,\text{cm} – נבחר h=25 cmh=25\,\text{cm} (מתאים להנחה בצעד 2).

תשובה: h=25 cmh=25\,\text{cm} (נדרש 24.97 cm24.97\,\text{cm}).

סעיף ב

תשובה:

רצועת אמצע (רוחב 2.25 m2.25\,\text{m}); m+=40.4 kNm/mm^+=40.4\,\text{kNm/m} בשדות הקצה, m+=29.6 kNm/mm^+=29.6\,\text{kNm/m} בשדה האמצעי, m−=49.4 kNm/mm^-=49.4\,\text{kNm/m} מעל הסמכים הפנימיים, 0 בקצוות

נתון: h=25 cmh=25\,\text{cm}, מפתחים l=4.5 ml=4.5\,\text{m}.

מבוקש: סוג הרצועה לאורך ציר A ומהלך המומנטים לאורכה.

1. סוג הרצועה: ציר A עובר באמצע הדרך בין שורת העמודים 2, 3, 4 לשורת העמודים 5, 6, 7, ולא דרך עמודים – לאורכו קיימת רצועת אמצע. רוחבה – חצי מהמפתח הניצב: 4.52=2.25 m\frac{4.5}{2}=2.25\,\text{m} (רבע מפתח מכל צד של קווי העמודים שייך לרצועות העמודים).

2. הסכמה: לאורך ציר A הרצועה רציפה על שלושה מפתחים של 4.5 m4.5\,\text{m}: משפת התקרה בקו העמודים 2–5, דרך קווי העמודים 3–6 ו-4–7, ועד הקיר w2 (סמך קצה).

3. עומס התכן:

fd=1.4⋅(0.25⋅25+6.0)+1.6⋅3.0=1.4⋅12.25+4.8=17.15+4.8=21.95 kN/m2f_d=1.4\cdot(0.25\cdot25+6.0)+1.6\cdot3.0=1.4\cdot12.25+4.8=17.15+4.8=21.95\,\text{kN/m}^2

4. המומנטים לרוחב 1 מ' לפי מקדמי מומנטים של רצועה רציפה:

•שדות קצה: m+=fd l211=21.95⋅4.5211=40.4 kNm/mm^+=\frac{f_d\,l^2}{11}=\frac{21.95\cdot4.5^2}{11}=40.4\,\text{kNm/m}

•שדה אמצעי: m+=fd l215=21.95⋅4.5215=29.6 kNm/mm^+=\frac{f_d\,l^2}{15}=\frac{21.95\cdot4.5^2}{15}=29.6\,\text{kNm/m}

•סמכים פנימיים (קווי העמודים 3–6 ו-4–7): m−=fd l29=21.95⋅4.529=49.4 kNm/mm^-=\frac{f_d\,l^2}{9}=\frac{21.95\cdot4.5^2}{9}=49.4\,\text{kNm/m}

5. מהלך המומנטים לאורך ציר A (xx מקו העמודים 2–5; חיובי – מתיחה תחתונה):

נקודהxx [m]מומנט [kNm/m]
קו 2–5 (שפה)00
שדה קצה≈1.8+40.4
קו 3–64.5-49.4
שדה אמצעי6.75+29.6
קו 4–79.0-49.4
שדה קצה≈11.7+40.4
קיר w2 (קצה)13.50

בין הערכים – קשתות פרבוליות: המומנט השלילי מצויר מעל הסמכים הפנימיים, החיובי בשדות, והדיאגרמה סימטרית סביב אמצע השדה האמצעי.

תשובה: לאורך ציר A – רצועת אמצע ברוחב 2.25 m2.25\,\text{m}; +40.4+40.4 / −49.4-49.4 / +29.6+29.6 / −49.4-49.4 / +40.4 kNm/m+40.4\,\text{kNm/m}.

סעיף ג

תשובה:

מעל הסמכים Φ10@14\Phi10@14 (5.43 cm2/m5.43\,\text{cm}^2/\text{m} נדרש, עליון); שדות קצה ושדה אמצעי – Φ10@17\Phi10@17 (קובע As,min=4.5 cm2/mA_{s,min}=4.5\,\text{cm}^2/\text{m}, תחתון)

נתון: b=1 mb=1\,\text{m}, d=25−3=22 cmd=25-3=22\,\text{cm}, fcd=13000 kN/m2f_{cd}=13000\,\text{kN/m}^2, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2; מוט Φ10\Phi10: 0.785 cm20.785\,\text{cm}^2.

בכל מומנט: ω=1−1−2Mdb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}} (לא פחות מ-0.1 לחישוב הזרוע), As=Md(1−ω/2) d fsdA_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}, מרווח s=0.785As⋅100s=\frac{0.785}{A_s}\cdot100.

זיון מינימלי בתקרה: As,min=0.0018⋅100⋅25=4.5 cm2/mA_{s,min}=0.0018\cdot100\cdot25=4.5\,\text{cm}^2/\text{m}.

1. מעל הסמכים, Md=49.4 kNm/mM_d=49.4\,\text{kNm/m}:

ω=1−1−2⋅49.391⋅0.222⋅13000=0.082<0.1\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot49.39}{1\cdot0.22^2\cdot13000}}=0.082<0.1 ⇐ ω=0.1\omega=0.1

As=49.390.95⋅0.22⋅435000=5.43⋅10−4 m2=5.43 cm2/mA_s=\frac{49.39}{0.95\cdot0.22\cdot435000}=5.43\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=5.43\,\text{cm}^2/\text{m}

s=0.7855.43⋅100=14.5 cms=\frac{0.785}{5.43}\cdot100=14.5\,\text{cm} – נבחר Φ10@14\Phi10@14 (5.61 cm2/m5.61\,\text{cm}^2/\text{m}), זיון עליון.

2. שדות קצה, Md=40.4 kNm/mM_d=40.4\,\text{kNm/m}: ω=0.066<0.1\omega=0.066<0.1 ⇐ ω=0.1\omega=0.1

As=40.410.95⋅0.22⋅435000=4.45 cm2/m<As,min=4.5 cm2/mA_s=\frac{40.41}{0.95\cdot0.22\cdot435000}=4.45\,\text{cm}^2/\text{m}<A_{s,min}=4.5\,\text{cm}^2/\text{m} – קובע המינימום.

s=0.7854.5⋅100=17.4 cms=\frac{0.785}{4.5}\cdot100=17.4\,\text{cm} – נבחר Φ10@17\Phi10@17 (4.62 cm2/m4.62\,\text{cm}^2/\text{m}), זיון תחתון.

3. שדה אמצעי, Md=29.6 kNm/mM_d=29.6\,\text{kNm/m}: ω=0.048<0.1\omega=0.048<0.1 ⇐ ω=0.1\omega=0.1

As=29.630.95⋅0.22⋅435000=3.26 cm2/m<4.5A_s=\frac{29.63}{0.95\cdot0.22\cdot435000}=3.26\,\text{cm}^2/\text{m}<4.5 – קובע המינימום: Φ10@17\Phi10@17 (4.62 cm2/m4.62\,\text{cm}^2/\text{m}), זיון תחתון.

תשובה: סמכים Φ10@14\Phi10@14 (עליון); שדות קצה ושדה אמצעי Φ10@17\Phi10@17 (תחתון, זיון מינימלי).

סעיף ד

תשובה:

R5≈71.1 kNR_5\approx71.1\,\text{kN}, R7≈537.8 kNR_7\approx537.8\,\text{kN} (ריאקציות תכן)

נתון: fd=21.95 kN/m2f_d=21.95\,\text{kN/m}^2, מפתחים 4.5 m4.5\,\text{m}.

מבוקש: ריאקציות התכן בעמודים 5 ו-7, לפי שטח השפעה: בכל כיוון לוקחים מקדם ריאקציה של רצועה רציפה – 0.4 l0.4\,l בסמך קצה, ו-0.55 l+0.55 l=1.1 l0.55\,l+0.55\,l=1.1\,l בסמך פנימי.

1. עמוד 5 – עמוד פינתי: אין תקרה משמאלו (שפת התקרה) ולא מתחתיו (שפת התקרה בין עמודים 5 ל-6). בשני הכיוונים הוא סמך קצה:

R5=fd⋅(0.4⋅4.5)⋅(0.4⋅4.5)=21.95⋅1.8⋅1.8=71.1 kNR_5=f_d\cdot(0.4\cdot4.5)\cdot(0.4\cdot4.5)=21.95\cdot1.8\cdot1.8=71.1\,\text{kN}

2. עמוד 7 – עמוד פנימי: בכיוון XX יש תקרה משני צדיו (לכיוון עמוד 6 ולכיוון הקיר w2), ובכיוון YY – לכיוון עמוד 4 ולכיוון הקיר w3. בשני הכיוונים זהו סמך פנימי של רצועה רציפה:

R7=fd⋅(1.1⋅4.5)⋅(1.1⋅4.5)=21.95⋅4.952=537.8 kNR_7=f_d\cdot(1.1\cdot4.5)\cdot(1.1\cdot4.5)=21.95\cdot4.95^2=537.8\,\text{kN}

תשובה: R5≈71.1 kNR_5\approx71.1\,\text{kN}, R7≈537.8 kNR_7\approx537.8\,\text{kN}.

סעיף ה

תשובה:

VEd=106.7 kN<VRd,c=145.8 kNV_{Ed}=106.7\,\text{kN}<V_{Rd,c}=145.8\,\text{kN} – אין בעיית חדירה

נתון: R5=71.1 kNR_5=71.1\,\text{kN}, עמוד 30×3030\times30 ס"מ בפינת התקרה, d=22 cmd=22\,\text{cm}, ב-30 (fck=30 MPaf_{ck}=30\,\text{MPa}), ρl=0.005\rho_l=0.005.

מבוקש: האם כוח החדירה גדול מתסבולת הבטון ללא זיון חדירה.

1. כוח החדירה לתכן – בעמוד פינתי מגדילים בגלל אי-הסימטריה (β=1.5\beta=1.5):

VEd=β⋅R5=1.5⋅71.1=106.7 kNV_{Ed}=\beta\cdot R_5=1.5\cdot71.1=106.7\,\text{kN}

2. היקף הבקרה במרחק 2d2d: שני קטעים ישרים לאורך הפאות הפנימיות של העמוד (30+30 cm30+30\,\text{cm}) ורבע עיגול ברדיוס 2d2d:

u1=30+30+2π⋅2d4=60+π⋅22=129.1 cmu_1=30+30+\frac{2\pi\cdot2d}{4}=60+\pi\cdot22=129.1\,\text{cm}

3. מקדם הגודל: K=1+200220=1.95≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{220}}=1.95\le2.

4. תסבולת הבטון (מ"מ, N):

vRd,c=0.12 K (100 ρl⋅0.7fck)1/3=0.12⋅1.95⋅(100⋅0.005⋅21)1/3=0.234⋅2.19=0.513 MPav_{Rd,c}=0.12\,K\,(100\,\rho_l\cdot0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot1.95\cdot(100\cdot0.005\cdot21)^{1/3}=0.234\cdot2.19=0.513\,\text{MPa}

ערך מינימלי: 0.035 K3/2(0.7fck)1/2=0.035⋅1.951.5⋅21=0.438 MPa0.035\,K^{3/2}(0.7f_{ck})^{1/2}=0.035\cdot1.95^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.438\,\text{MPa} – קובע 0.513 MPa0.513\,\text{MPa}.

VRd,c=vRd,c⋅u1⋅d=0.513⋅1291⋅220=145.8⋅103 N=145.8 kNV_{Rd,c}=v_{Rd,c}\cdot u_1\cdot d=0.513\cdot1291\cdot220=145.8\cdot10^3\,\text{N}=145.8\,\text{kN}

5. השוואה: VEd=106.7 kN<VRd,c=145.8 kNV_{Ed}=106.7\,\text{kN}<V_{Rd,c}=145.8\,\text{kN} (ניצול 73%) – אין בעיית חדירה סביב עמוד 5, ואין צורך בזיון חדירה.

6. אילו הייתה בעיה, הפתרונות האפשריים: זיון חדירה (חישוקים/סיכות או "שושנות" פלדה) סביב העמוד, עיבוי מקומי של התקרה (drop panel) או כותרת לעמוד, הגדלת חתך העמוד, או הגדלת מנת הזיון העליון מעל העמוד.

תשובה: VEd=106.7 kN<VRd,c=145.8 kNV_{Ed}=106.7\,\text{kN}<V_{Rd,c}=145.8\,\text{kN} – אין בעיית חדירה.

סעיף ו

תשובה:

m−=74.1 kNm/mm^-=74.1\,\text{kNm/m}, As=8.26 cm2/mA_s=8.26\,\text{cm}^2/\text{m} – Φ14@18\Phi14@18 עליון בכיוון XX ובכיוון YY

נתון: עמוד 7 פנימי, מפתחים 4.5 m4.5\,\text{m} בשני הכיוונים, fd=21.95 kN/m2f_d=21.95\,\text{kN/m}^2, d=22 cmd=22\,\text{cm}; מוט Φ14\Phi14: 1.539 cm21.539\,\text{cm}^2.

1. המומנט השלילי הממוצע מעל סמך פנימי הוא fd l29=49.4 kNm/m\frac{f_d\,l^2}{9}=49.4\,\text{kNm/m}. מעל העמוד, ברצועת העמודים, המומנט השלילי מתרכז; ניקח פי 1.51.5 מהממוצע:

m−=1.5⋅21.95⋅4.529=1.5⋅49.39=74.1 kNm/mm^-=1.5\cdot\frac{21.95\cdot4.5^2}{9}=1.5\cdot49.39=74.1\,\text{kNm/m}

2. ω=1−1−2⋅74.081⋅0.222⋅13000=0.126<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot74.08}{1\cdot0.22^2\cdot13000}}=0.126<0.4 – אין צורך בזיון לחוץ.

3. As=74.08(1−0.126/2)⋅0.22⋅435000=8.26⋅10−4 m2=8.26 cm2/mA_s=\frac{74.08}{(1-0.126/2)\cdot0.22\cdot435000}=8.26\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=8.26\,\text{cm}^2/\text{m}

4. מרווח: 1.5398.26⋅100=18.6 cm\frac{1.539}{8.26}\cdot100=18.6\,\text{cm} – נבחר Φ14@18\Phi14@18 (8.55 cm2/m8.55\,\text{cm}^2/\text{m}).

5. המפתחים סביב עמוד 7 שווים בשני הכיוונים, ולכן אותו זיון עליון בכיוון XX ובכיוון YY.

תשובה: Φ14@18\Phi14@18 זיון עליון מעל עמוד 7 בכיוון XX ובכיוון YY.

שאלה 3 · ניתוח סייסמי: מקדמים, מרכזים וכוחות אופקיים

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א, ב, ג, ד של בניין משרדים.

בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ה. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, והוא מבוסס על גבי רפסודה.

בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.

מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על תקרות א, ב, ג, ד במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): g=14 kN/m2 (1400 kg/m2)g=14\,\text{kN/m}^2\ (1400\,\text{kg/m}^2).

העומס על תקרה ה' כולל משקל עצמי של התקרה): g=20 kN/m2 (2000 kg/m2)g=20\,\text{kN/m}^2\ (2000\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

המבנה נמצא באזור תל אביב. SS=0.14S_S=0.14, S1=0.04S_1=0.04, Z=0.06Z=0.06.

הקרקע באתר מסוג C.

המבנה מתוכנן למשיכות נמוכה.

אין צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.

א.

קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית SaS_a.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי CdC_d.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים Y,XY,X, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(אין להפחית את פתח המדרגות, אין להתחשב במשקל הקירות, הקורות והעמודים).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים Y,XY,X, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(10 נקודות)

עבור סעיפים: ד–ה נתון: Cd=0.1C_d=0.1.

ד.

חשבו את שטח התקרה של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).

(1 נקודות)
ה.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון YY בלבד).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ψ=0.2\psi=0.2 בתקרות הקומות, ψ=0\psi=0 בגג; I=1.0I=1.0; T=0.475 sT=0.475\,\text{s}; Sa=0.143S_a=0.143; Cd=0.096≈0.1C_d=0.096\approx0.1

נתון: מבנה משרדים, גג ללא גישה, גובה מעל הרפסודה H=5⋅3.30+3.60=20.10 mH=5\cdot3.30+3.60=20.10\,\text{m} (חתך 1-1), קירות הקשחה מבטון, SS=0.14S_S=0.14, S1=0.04S_1=0.04, קרקע C, רמת משיכות נמוכה.

1. מקדמי שכיחות לעומס שימושי (איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על התקרה בזמן רעידה ונכנס למסה הסייסמית):

•תקרות הקומות (משרדים): ψ=0.2\psi=0.2

•תקרת קומה ה (גג ללא אפשרות עלייה): ψ=0\psi=0

2. מקדם חשיבות: בניין משרדים רגיל – I=1.0I=1.0.

3. התקופה הבסיסית (נוסחה מקורבת למבנה עם קירות הקשחה מבטון, Ct=0.05C_t=0.05):

T=Ct⋅H3/4=0.05⋅20.100.75=0.05⋅9.49=0.475 sT=C_t\cdot H^{3/4}=0.05\cdot20.10^{0.75}=0.05\cdot9.49=0.475\,\text{s}

4. מקדם תאוצת התכן הספקטרית:

מקדמי הקרקע לקרקע מסוג C (עבור SS≤0.25S_S\le0.25, S1≤0.1S_1\le0.1): Fa=1.2F_a=1.2, Fv=1.7F_v=1.7.

SDS=Fa⋅SS=1.2⋅0.14=0.168S_{DS}=F_a\cdot S_S=1.2\cdot0.14=0.168

SD1=Fv⋅S1=1.7⋅0.04=0.068S_{D1}=F_v\cdot S_1=1.7\cdot0.04=0.068

TS=SD1SDS=0.0680.168=0.405 sT_S=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.068}{0.168}=0.405\,\text{s}, T0=0.2 TS=0.081 sT_0=0.2\,T_S=0.081\,\text{s}

T=0.475 s>TST=0.475\,\text{s}>T_S – הענף היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0680.475=0.143S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.068}{0.475}=0.143

5. מקדם התכן הסייסמי (רמת משיכות נמוכה – מקדם התנהגות K=1.5K=1.5):

Cd=Sa⋅IK=0.143⋅1.01.5=0.096C_d=\frac{S_a\cdot I}{K}=\frac{0.143\cdot1.0}{1.5}=0.096

(הערך מתאים ל-Cd=0.1C_d=0.1 הנתון לסעיפים ד-ה.)

תשובה: ψ=0.2\psi=0.2 (קומות), ψ=0\psi=0 (גג); I=1.0I=1.0; T=0.475 sT=0.475\,\text{s}; Sa=0.143S_a=0.143; Cd≈0.096C_d\approx0.096.

סעיף ב

תשובה:

(xc,yc)=(8.0, 10.5) m(x_c,y_c)=(8.0,\ 10.5)\,\text{m}

ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של התוכנית (תרשים 3). לפי שרשראות המידות התקרה היא מלבן מלא: 16.0 m16.0\,\text{m} בכיוון XX (40+460+600+460+4040+460+600+460+40) ו-21.0 m21.0\,\text{m} בכיוון YY (500+415+40+515+30+570+30500+415+40+515+30+570+30).

העומס על התקרה אחיד, ובלי הפחתת הפתח מרכז הכובד נמצא במרכז המלבן:

xc=16.02=8.0 mx_c=\frac{16.0}{2}=8.0\,\text{m}, yc=21.02=10.5 my_c=\frac{21.0}{2}=10.5\,\text{m}

על התרשים: בנקודה שבאמצע רוחב התוכנית, 10.5 מ' מעל הקצה התחתון (כ-1 מ' מעל הדופן העליונה של הפיר).

(לשימוש בהמשך – בתקרת קומה ה, מלבן 16×516\times5 וטרפז בגובה 12 מ' שבסיסיו 16 ו-8 מ': yc=80⋅2.5+144⋅10.33224=7.54 my_c=\frac{80\cdot2.5+144\cdot10.33}{224}=7.54\,\text{m}, xc=8.0 mx_c=8.0\,\text{m}.)

תשובה: (xc,yc)=(8.0, 10.5) m(x_c,y_c)=(8.0,\ 10.5)\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

(xck,yck)=(8.0, 8.84) m(x_{ck},y_{ck})=(8.0,\ 8.84)\,\text{m}

הקירות והפיר הם קונסולות זהות בגובה ובחומר, ולכן קשיחות כל אחד בכיוון מסוים פרופורציונית למומנט ההתמד שלו סביב הציר החזק בכיוון זה (הקשיחות בניצב למישור הקיר והעמודים מוזנחים).

מיקום האלמנטים (לפי תרשים 3):

- 4 קירות w1 בכיוון XX, אורך 4.0 m4.0\,\text{m}, עובי 0.3 m0.3\,\text{m}: בשורה העליונה צירם ב-y=21.0−0.15=20.85 my=21.0-0.15=20.85\,\text{m}, ובשורה השנייה ב-y=21.0−0.30−5.70−0.15=14.85 my=21.0-0.30-5.70-0.15=14.85\,\text{m}; בצד שמאל x=0x=0–44 ובצד ימין x=12x=12–1616.

- 2 קירות w2 בכיוון YY, אורך 5.0 m5.0\,\text{m}, עובי 0.4 m0.4\,\text{m}: צירם ב-x=0.2x=0.2 וב-x=15.8 mx=15.8\,\text{m}.

•הפיר: מלבן חיצוני 6.0 m6.0\,\text{m} (בכיוון XX, 30+540+3030+540+30) על 5.0 m5.0\,\text{m} (בכיוון YY, 30+440+3030+440+30), בעובי 0.3 m0.3\,\text{m}; בין x=5.0x=5.0 ל-11.0 m11.0\,\text{m} ובין y=4.55y=4.55 ל-9.55 m9.55\,\text{m}, ומרכזו ב-(8.0, 7.05)(8.0,\ 7.05).

מומנטי התמד

1. קיר w1 (כיוון XX): Iw1=0.3⋅4.0312=1.60 m4I_{w1}=\frac{0.3\cdot4.0^3}{12}=1.60\,\text{m}^4

2. קיר w2 (כיוון YY): Iw2=0.4⋅5.0312=4.17 m4I_{w2}=\frac{0.4\cdot5.0^3}{12}=4.17\,\text{m}^4

3. הפיר לכוח בכיוון XX: Ip,x=5.0⋅6.03−4.4⋅5.4312=1080−692.812=32.26 m4I_{p,x}=\frac{5.0\cdot6.0^3-4.4\cdot5.4^3}{12}=\frac{1080-692.8}{12}=32.26\,\text{m}^4

הפיר לכוח בכיוון YY: Ip,y=6.0⋅5.03−5.4⋅4.4312=750−460.012=24.17 m4I_{p,y}=\frac{6.0\cdot5.0^3-5.4\cdot4.4^3}{12}=\frac{750-460.0}{12}=24.17\,\text{m}^4

xckx_{ck} – נקבע מהאלמנטים שנושאים בכיוון YY: שני קירות w2 זהים, סימטריים סביב x=8.0x=8.0, והפיר שמרכזו ב-x=8.0x=8.0:

xck=4.17⋅0.2+4.17⋅15.8+24.17⋅8.04.17+4.17+24.17=8.0 mx_{ck}=\frac{4.17\cdot0.2+4.17\cdot15.8+24.17\cdot8.0}{4.17+4.17+24.17}=8.0\,\text{m}

ycky_{ck} – נקבע מהאלמנטים שנושאים בכיוון XX: ארבעה קירות w1 והפיר:

yck=∑Ii yi∑Ii=32.26⋅7.05+2⋅1.60⋅20.85+2⋅1.60⋅14.8532.26+4⋅1.60=227.46+66.72+47.5238.66=341.7038.66=8.84 my_{ck}=\frac{\sum I_i\,y_i}{\sum I_i}=\frac{32.26\cdot7.05+2\cdot1.60\cdot20.85+2\cdot1.60\cdot14.85}{32.26+4\cdot1.60}=\frac{227.46+66.72+47.52}{38.66}=\frac{341.70}{38.66}=8.84\,\text{m}

מרכז הקשיחות קרוב לפיר, שהוא האלמנט הקשיח ביותר, ומוזז מעט כלפי מעלה בגלל קירות w1. על התרשים: באמצע הרוחב, כ-0.7 מ' מתחת לדופן העליונה של הפיר. המרחק ממרכז הכובד: ey=10.5−8.84=1.66 me_y=10.5-8.84=1.66\,\text{m}.

תשובה: (xck,yck)=(8.0, 8.84) m(x_{ck},y_{ck})=(8.0,\ 8.84)\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

תקרה טיפוסית 336 m2336\,\text{m}^2; תקרת קומה ה 224 m2224\,\text{m}^2

1. תקרה טיפוסית (קרקע עד ד, תרשים 3) – מלבן 16×21 m16\times21\,\text{m}:

A=16.0⋅21.0=336 m2A=16.0\cdot21.0=336\,\text{m}^2

2. תקרת קומה ה (תרשים 3א) – מלבן 16×5 m16\times5\,\text{m} ומעליו טרפז בגובה 12 m12\,\text{m} שבסיסיו 16 m16\,\text{m} ו-8 m8\,\text{m}:

Ae=16.0⋅5.0+16.0+8.02⋅12.0=80+144=224 m2A_e=16.0\cdot5.0+\frac{16.0+8.0}{2}\cdot12.0=80+144=224\,\text{m}^2

תשובה: A=336 m2A=336\,\text{m}^2 (טיפוסית), Ae=224 m2A_e=224\,\text{m}^2 (קומה ה).

סעיף ה

תשובה:

FH=2867 kNF_H=2867\,\text{kN}; Fi=138.9, 277.8, 416.7, 555.7, 694.6, 783.5 kNF_i=138.9,\ 277.8,\ 416.7,\ 555.7,\ 694.6,\ 783.5\,\text{kN} (מקרקע עד ה)

נתון: Cd=0.1C_d=0.1, g=14 kN/m2g=14\,\text{kN/m}^2 בתקרות קרקע עד ד ו-20 kN/m220\,\text{kN/m}^2 בתקרת ה, שטחים מסעיף ד, גבהים לפי חתך 1-1.

מבוקש: הכוח האופקי בכל מפלס תקרה בכיוון YY לפי שיטת הכוח השקול.

1. משקל סייסמי של כל תקרה – העומס הקבוע ועוד ψ\psi כפול העומס השימושי. לפי ת"י 412 העומס השימושי במשרדים q=2.0 kN/m2q=2.0\,\text{kN/m}^2:

•תקרה טיפוסית: W=336⋅(14+0.2⋅2.0)=336⋅14.4=4838.4 kNW=336\cdot(14+0.2\cdot2.0)=336\cdot14.4=4838.4\,\text{kN}

•תקרת קומה ה (גג, ψ=0\psi=0): We=224⋅20=4480 kNW_e=224\cdot20=4480\,\text{kN}

2. המשקל הכולל: ∑W=5⋅4838.4+4480=28672 kN\sum W=5\cdot4838.4+4480=28672\,\text{kN}

3. כוח הגזירה בבסיס: FH=Cd⋅∑W=0.1⋅28672=2867.2 kNF_H=C_d\cdot\sum W=0.1\cdot28672=2867.2\,\text{kN}

4. חלוקה לגובה (התקופה T<0.7 sT<0.7\,\text{s}, ולכן אין כוח מרוכז נוסף בראש המבנה):

Fi=FH⋅Wihi∑WjhjF_i=F_H\cdot\frac{W_ih_i}{\sum W_jh_j}, כאשר ∑Wjhj=329549 kN⋅m\sum W_jh_j=329549\,\text{kN}\cdot\text{m}.

תקרהhih_i [m]WiW_i [kN]WihiW_ih_i [kN·m]FiF_i [kN]
קרקע3.304838.415967138.9
א6.604838.431933277.8
ב9.904838.447900416.7
ג13.204838.463867555.7
ד16.504838.479834694.6
ה20.104480.090048783.5
סה"כ286723295492867.2

לדוגמה, תקרת קומה ה: F6=2867.2⋅90048329549=783.5 kNF_6=2867.2\cdot\frac{90048}{329549}=783.5\,\text{kN}.

תשובה: FH=2867.2 kNF_H=2867.2\,\text{kN}; Fi=138.9, 277.8, 416.7, 555.7, 694.6, 783.5 kNF_i=138.9,\ 277.8,\ 416.7,\ 555.7,\ 694.6,\ 783.5\,\text{kN} (מקרקע עד ה).

שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ומאמצי מגע

נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.

נתוני מילוי:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ=(2000 kg/m3) 20 kN/m3\gamma=(2000\,\text{kg/m}^3)\ 20\,\text{kN/m}^3.

•זווית השפיכה של הקרקע: φ=45∘\varphi=45^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.45\mu=0.45.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=(2500 kg/m3) 25 kN/m3\gamma=(2500\,\text{kg/m}^3)\ 25\,\text{kN/m}^3.

ועומס שימושי של (2000 kg/m2) 20 kN/m2(2000\,\text{kg/m}^2)\ 20\,\text{kN/m}^2.

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

אין להתחשב בכוחות פסיביים.

דרוש:

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את רוחב B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים (SF=1.5).

(6 נקודות)

עבור סעיפים ד-ו נתון: הערך B=2.5B=2.5 מטר

ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(6 נקודות)
ה.

האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

(2 נקודות)
ו.

חשבו ושרטטו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ka=0.172k_a=0.172; מלבן 3.43 kN/m23.43\,\text{kN/m}^2 (מהעומס השימושי) ומשולש מ-0 עד 18.87 kN/m218.87\,\text{kN/m}^2; סה"כ בתחתית 22.30 kN/m222.30\,\text{kN/m}^2, לאורך H=5.5 mH=5.5\,\text{m}

נתון: φ=45∘\varphi=45^\circ, γ=20 kN/m3\gamma=20\,\text{kN/m}^3, עומס שימושי q=20 kN/m2q=20\,\text{kN/m}^2 על פני המילוי.

מידות הקיר (תרשים 4): גובה הגזע 5.00 m5.00\,\text{m} ועובי היסוד 0.50 m0.50\,\text{m} – גובה כולל H=5.50 mH=5.50\,\text{m}; בוהן 0.50 m0.50\,\text{m}; גזע ברוחב 0.50 m0.50\,\text{m} למטה ו-0.25 m0.25\,\text{m} למעלה (הפאה הקדמית משופעת, האחורית אנכית); עקב באורך B−1.00 mB-1.00\,\text{m}.

הלחץ האקטיבי מחושב על מישור אנכי שעובר בקצה העקב, לכל הגובה HH (הקרקע שמעל העקב נעה יחד עם הקיר).

1. מקדם לחץ אקטיבי (רנקין):

ka=tan⁡2(45∘−φ2)=tan⁡2(22.5∘)=0.172k_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi}{2}\right)=\tan^2(22.5^\circ)=0.172

2. לחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה (מלבן):

σq=ka⋅q=0.1716⋅20=3.43 kN/m2\sigma_q=k_a\cdot q=0.1716\cdot20=3.43\,\text{kN/m}^2

3. לחץ ממשקל הקרקע – גדל ליניארית מאפס בראש (משולש):

בתחתית: σγ=ka⋅γ⋅H=0.1716⋅20⋅5.5=18.87 kN/m2\sigma_\gamma=k_a\cdot\gamma\cdot H=0.1716\cdot20\cdot5.5=18.87\,\text{kN/m}^2

4. הסרטוט: על המישור האנכי בקצה העקב – מלבן ברוחב 3.43 kN/m23.43\,\text{kN/m}^2 לכל הגובה, ומעליו (בצמוד) משולש שמתחיל באפס בראש ומגיע ל-18.87 kN/m218.87\,\text{kN/m}^2 בתחתית היסוד. בראש: 3.43 kN/m23.43\,\text{kN/m}^2; בתחתית: 3.43+18.87=22.30 kN/m23.43+18.87=22.30\,\text{kN/m}^2 (פילוג טרפזי).

תשובה: ka=0.172k_a=0.172; 3.43 kN/m23.43\,\text{kN/m}^2 בראש, 22.30 kN/m222.30\,\text{kN/m}^2 בתחתית (H=5.5 mH=5.5\,\text{m}).

סעיף ב

תשובה:

Eq=18.87 kN/mE_q=18.87\,\text{kN/m} בגובה 2.75 m2.75\,\text{m}; Eγ=51.90 kN/mE_\gamma=51.90\,\text{kN/m} בגובה 1.83 m1.83\,\text{m}; סה"כ 70.77 kN/m70.77\,\text{kN/m}

כל שקול שווה לשטח חלק הפילוג שלו ופועל במרכז הכובד שלו (גבהים נמדדים מתחתית היסוד, לרוחב 1 מ' של קיר).

1. מהעומס השימושי (מלבן):

Eq=σq⋅H=3.43⋅5.5=18.87 kN/mE_q=\sigma_q\cdot H=3.43\cdot5.5=18.87\,\text{kN/m}, בגובה H2=2.75 m\frac{H}{2}=2.75\,\text{m}.

2. ממשקל הקרקע (משולש):

Eγ=σγ⋅H2=18.87⋅5.52=51.90 kN/mE_\gamma=\frac{\sigma_\gamma\cdot H}{2}=\frac{18.87\cdot5.5}{2}=51.90\,\text{kN/m}, בגובה H3=1.83 m\frac{H}{3}=1.83\,\text{m}.

3. סך הכוח האופקי: E=18.87+51.90=70.77 kN/mE=18.87+51.90=70.77\,\text{kN/m}.

בסרטוט: שני חצים אופקיים לכיוון הבוהן, על המישור האנכי בקצה העקב, בגבהים 2.752.75 ו-1.83 m1.83\,\text{m}.

תשובה: Eq=18.87 kN/mE_q=18.87\,\text{kN/m} (2.75 m2.75\,\text{m}), Eγ=51.90 kN/mE_\gamma=51.90\,\text{kN/m} (1.83 m1.83\,\text{m}), סה"כ 70.77 kN/m70.77\,\text{kN/m}.

סעיף ג

תשובה:

B≥2.57 mB\ge2.57\,\text{m} – נבחר B=2.60 mB=2.60\,\text{m}

מבוקש: BB כך ש-SFs=μ⋅∑V∑H≥1.5SF_s=\frac{\mu\cdot\sum V}{\sum H}\ge1.5. הכוח האנכי תלוי ב-BB, ולכן נכתוב אותו כפונקציה של BB (לרוחב 1 מ'). העומס השימושי שמעל העקב לא נספר ככוח מייצב (הוא עלול שלא להיות קיים), אך הלחץ האופקי שהוא יוצר נספר – זו ההנחה המחמירה.

1. משקל הגזע: שטח הטרפז 0.50+0.252⋅5.0=1.875 m2\frac{0.50+0.25}{2}\cdot5.0=1.875\,\text{m}^2

W1=25⋅1.875=46.88 kN/mW_1=25\cdot1.875=46.88\,\text{kN/m}

2. משקל היסוד: W2=25⋅0.50⋅B=12.5 B kN/mW_2=25\cdot0.50\cdot B=12.5\,B\ \text{kN/m}

3. משקל הקרקע מעל העקב (רוחב B−1.0B-1.0, גובה 5.0 m5.0\,\text{m}):

W3=20⋅5.0⋅(B−1.0)=100 (B−1.0) kN/mW_3=20\cdot5.0\cdot(B-1.0)=100\,(B-1.0)\ \text{kN/m}

4. סך הכוחות האנכיים:

∑V=46.88+12.5B+100B−100=112.5B−53.13 kN/m\sum V=46.88+12.5B+100B-100=112.5B-53.13\ \text{kN/m}

5. תנאי ההחלקה:

0.45⋅(112.5B−53.13)70.77≥1.5 ⇒ 112.5B−53.13≥1.5⋅70.770.45=235.9 ⇒ B≥235.9+53.13112.5=2.57 m\frac{0.45\cdot(112.5B-53.13)}{70.77}\ge1.5\ \Rightarrow\ 112.5B-53.13\ge\frac{1.5\cdot70.77}{0.45}=235.9\ \Rightarrow\ B\ge\frac{235.9+53.13}{112.5}=2.57\,\text{m}

בדיקה עם B=2.60 mB=2.60\,\text{m}: ∑V=112.5⋅2.6−53.13=239.4 kN/m\sum V=112.5\cdot2.6-53.13=239.4\,\text{kN/m}, SFs=0.45⋅239.470.77=1.52≥1.5SF_s=\frac{0.45\cdot239.4}{70.77}=1.52\ge1.5 ✓

תשובה: Bmin=2.57 mB_{min}=2.57\,\text{m} – נבחר B=2.60 mB=2.60\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

Mst=339.3 kNm/mM_{st}=339.3\,\text{kNm/m}, Mov=147.1 kNm/mM_{ov}=147.1\,\text{kNm/m}, SFo=2.31SF_o=2.31

מבוקש: היחס בין המומנטים המייצבים למומנטים המהפכים סביב נקודת ההיפוך – הקצה התחתון של הבוהן. גם כאן העומס השימושי שמעל העקב אינו נספר כמייצב.

1. כוחות אנכיים וזרועות (מקצה הבוהן, B=2.5 mB=2.5\,\text{m}):

•גזע, חלק מלבני 0.25×5.00.25\times5.0 (בין x=0.75x=0.75 ל-1.001.00): 31.25 kN/m31.25\,\text{kN/m}, זרוע 0.875 m0.875\,\text{m} ⇐ 27.34 kNm/m27.34\,\text{kNm/m}

•גזע, חלק משולש (הפאה המשופעת, בין x=0.50x=0.50 ל-0.750.75): 0.25⋅5.02⋅25=15.63 kN/m\frac{0.25\cdot5.0}{2}\cdot25=15.63\,\text{kN/m}, זרוע 0.75−0.253=0.667 m0.75-\frac{0.25}{3}=0.667\,\text{m} ⇐ 10.42 kNm/m10.42\,\text{kNm/m}

•יסוד: 12.5⋅2.5=31.25 kN/m12.5\cdot2.5=31.25\,\text{kN/m}, זרוע 1.25 m1.25\,\text{m} ⇐ 39.06 kNm/m39.06\,\text{kNm/m}

•קרקע מעל העקב: 100⋅1.5=150 kN/m100\cdot1.5=150\,\text{kN/m}, זרוע 1.0+1.52=1.75 m1.0+\frac{1.5}{2}=1.75\,\text{m} ⇐ 262.50 kNm/m262.50\,\text{kNm/m}

∑V=228.1 kN/m\sum V=228.1\,\text{kN/m}

2. מומנט מייצב: Mst=27.34+10.42+39.06+262.50=339.3 kNm/mM_{st}=27.34+10.42+39.06+262.50=339.3\,\text{kNm/m}

3. מומנט מהפך:

Mov=Eq⋅2.75+Eγ⋅1.833=18.87⋅2.75+51.90⋅1.833=51.90+95.15=147.1 kNm/mM_{ov}=E_q\cdot2.75+E_\gamma\cdot1.833=18.87\cdot2.75+51.90\cdot1.833=51.90+95.15=147.1\,\text{kNm/m}

4. מקדם הביטחון להיפוך:

SFo=MstMov=339.3147.1=2.31SF_o=\frac{M_{st}}{M_{ov}}=\frac{339.3}{147.1}=2.31

תשובה: SFo=2.31SF_o=2.31.

סעיף ה

תשובה:

היפוך: 2.31>2.02.31>2.0 – עומד; החלקה: 1.45<1.51.45<1.5 – אינו עומד. פתרון: שן (זיז) מתחת ליסוד או הרחבת היסוד ל-B=2.60 mB=2.60\,\text{m}

1. היפוך: SFo=2.31>2.0SF_o=2.31>2.0 – הקיר עומד בתנאי.

2. החלקה עם B=2.5 mB=2.5\,\text{m}:

SFs=μ∑V∑H=0.45⋅228.170.77=1.45<1.5SF_s=\frac{\mu\sum V}{\sum H}=\frac{0.45\cdot228.1}{70.77}=1.45<1.5 – הקיר אינו עומד בתנאי ההחלקה (כצפוי, כי לפי סעיף ג נדרש B≥2.57 mB\ge2.57\,\text{m}).

3. פתרונות אפשריים:

•הרחבת היסוד (העקב) ל-B=2.60 mB=2.60\,\text{m} – מוסיפה משקל קרקע מעל העקב ומקבלים SFs=1.52SF_s=1.52.

•הוספת שן (זיז) בטון מתחת ליסוד, שנכנסת לקרקע ומפעילה התנגדות נוספת להחלקה.

•שיפור החיכוך בבסיס (למשל מצע מהודק עם μ\mu גבוה יותר) או ניקוז המילוי.

תשובה: היפוך – עומד (2.312.31); החלקה – אינו עומד (1.45<1.51.45<1.5); פתרון: שן מתחת ליסוד או B=2.60 mB=2.60\,\text{m}.

סעיף ו

תשובה:

e=0.30 m<B/6=0.42 me=0.30\,\text{m}<B/6=0.42\,\text{m}; σmax=178.0 kN/m2\sigma_{max}=178.0\,\text{kN/m}^2 (מתחת לבוהן), σmin=28.5 kN/m2\sigma_{min}=28.5\,\text{kN/m}^2 (בקצה העקב) – פילוג טרפזי

מבוקש: פילוג המאמצים בתחתית היסוד (B=2.5 mB=2.5\,\text{m}). לחישוב מאמצי המגע נכלול את כל העומסים הפועלים בפועל, כולל העומס השימושי שמעל העקב (בסוף נבדוק גם את המצב בלעדיו).

1. עומס שימושי מעל העקב: Wq=20⋅1.5=30 kN/mW_q=20\cdot1.5=30\,\text{kN/m}, זרוע 1.75 m1.75\,\text{m} ⇐ 52.5 kNm/m52.5\,\text{kNm/m}.

2. סך הכוח האנכי: N=228.1+30=258.1 kN/mN=228.1+30=258.1\,\text{kN/m}

3. מומנט מייצב: Mst=339.3+52.5=391.8 kNm/mM_{st}=339.3+52.5=391.8\,\text{kNm/m}; מומנט מהפך Mov=147.1 kNm/mM_{ov}=147.1\,\text{kNm/m}.

4. מקום השקול מקצה הבוהן:

a=Mst−MovN=391.8−147.1258.1=0.948 ma=\frac{M_{st}-M_{ov}}{N}=\frac{391.8-147.1}{258.1}=0.948\,\text{m}

5. אקסצנטריות ממרכז הבסיס:

e=B2−a=1.25−0.948=0.302 m<B6=0.417 me=\frac{B}{2}-a=1.25-0.948=0.302\,\text{m}<\frac{B}{6}=0.417\,\text{m} – השקול בשליש התיכון, כל הבסיס בלחיצה.

6. המאמצים:

σmax,min=NB(1±6eB)=258.12.5(1±6⋅0.3022.5)=103.25⋅(1±0.724)\sigma_{max,min}=\frac{N}{B}\left(1\pm\frac{6e}{B}\right)=\frac{258.1}{2.5}\left(1\pm\frac{6\cdot0.302}{2.5}\right)=103.25\cdot(1\pm0.724)

σmax=178.0 kN/m2\sigma_{max}=178.0\,\text{kN/m}^2 (מתחת לקצה הבוהן), σmin=28.5 kN/m2\sigma_{min}=28.5\,\text{kN/m}^2 (מתחת לקצה העקב).

7. הסרטוט: מתחת לבסיס – טרפז: 178.0 kN/m2178.0\,\text{kN/m}^2 בקצה הבוהן, יורד ליניארית ל-28.5 kN/m228.5\,\text{kN/m}^2 בקצה העקב.

(ללא העומס השימושי מעל העקב: N=228.1 kN/mN=228.1\,\text{kN/m}, e=0.407 m<0.417 me=0.407\,\text{m}<0.417\,\text{m}, σmax=180.4\sigma_{max}=180.4 / σmin=2.1 kN/m2\sigma_{min}=2.1\,\text{kN/m}^2 – המאמץ המרבי גדל מעט, ועדיין כל הבסיס בלחיצה, אך השקול כמעט בגבול השליש התיכון.)

תשובה: σmax=178.0 kN/m2\sigma_{max}=178.0\,\text{kN/m}^2, σmin=28.5 kN/m2\sigma_{min}=28.5\,\text{kN/m}^2, e=0.30 me=0.30\,\text{m}.

שאלה 5 · גלריית פלדה: קורות, סכמות סטטיות ועמודים

בתרשים מספר 5 מסורטטת תוכנית של תוספת גלריית פלדה בתוך מפעל קיים לאחסון חומרים.

כל החיבורים של גלריית הפלדה מוגדרים כפירקיים.

הגלריה מוחזקת בכיוון XX ובכיוון YY (כמו כן בחזית הצפונית קיים קיר בטון המסוגל לשאת את עומסי הגלרייה עליו).

העומס (כולל את המשקל העצמי של הגלריה) הוא 15 ק"נ למ"ר (1.5 טון למ"ר).

רצפת הגלריה במפלס +4.50 תהיה בנויה מלוחות פלדה הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות הפלדה.

המאמץ מותר בפלדה: σ=1400 kg/cm2=140 MPa\sigma=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

א.

הוסיפו 3 עמודים בחזית הדרומית (לאורך ציר 2 בין צירים A ו־B בלבד) וסרטט על תרשים 1א את מיקומם.

(5 נקודות)
ב.

סרטטו על תרשים 5א קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.

(5 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה והעומס על הקורה.

(10 נקודות)
ד.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות והוכיחו שהמאמץ בהן קטן מהמאמץ מותר.

(5 נקודות)
ה.

מתוך העמודים שהוספתם קבעו איזה הוא העמוד העמוס ביותר לדעתכם, ובחרו פרופיל מתאים עבורו (קבעו עובי דופן עבור RHS 300\300\t300\backslash300\backslash t).

(5 נקודות)
ו.

הסבירו כיצד מתקבלת ההקשחה האופקית של רצפת הגלריה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

עמודים על ציר 2: C1 בציר A, C2 באמצע (5.50 m5.50\,\text{m} מציר A), C3 בציר B

(בשאלון כתוב "תרשים 1א" – הכוונה לתרשים 5א, תוכנית הגלריה.)

נתון: הגלריה נשענת בצפון על קיר הבטון (ציר 1). ציר 2 נמצא 6.00 m6.00\,\text{m} דרומה. המרחק בין ציר A לציר B הוא 11.00 m11.00\,\text{m} (550+550550+550); מזרח לציר B הגלריה בולטת עוד 2.00 m2.00\,\text{m}, ובחלק המערבי (בין ציר A לנקודה 5.50 m5.50\,\text{m} ממנו) היא בולטת 2.00 m2.00\,\text{m} דרומה מציר 2.

שיקולים: העמודים צריכים לחלק את ציר 2 למפתחים שווים וסבירים, ולהיות במקומות שבהם משתנה צורת הגלריה. השרשרת 550+550550+550 בתוכנית מסמנת את המקום הטבעי.

מיקום העמודים (על ציר 2):

1. C1 – בצומת ציר 2 עם ציר A (x=0x=0).

2. C2 – 5.50 m5.50\,\text{m} מציר A (x=5.50 mx=5.50\,\text{m}), בדיוק במקום שבו מסתיימת הבליטה הדרומית.

3. C3 – בצומת ציר 2 עם ציר B (x=11.00 mx=11.00\,\text{m}).

כך מתקבלים שני מפתחים של 5.50 m5.50\,\text{m} לקורה הראשית, וזיזים של 2.00 m2.00\,\text{m} מזרחה לעמוד C3 ודרומה מציר 2 בחלק המערבי.

תשובה: שלושה עמודים על ציר 2 – בציר A, 5.50 m5.50\,\text{m} מציר A, ובציר B.

סעיף ב

תשובה:

ק"מ1/ק"מ2 – משניות בכיוון YY כל ≤0.80 m\le0.80\,\text{m} מהקיר לציר 2 (ק"מ2 עם זיז 2.0 m2.0\,\text{m} בחלק המערבי); ק"ר1 (C1C1–C2C2) וק"ר2 (C2C2–C3C3 עם זיז 2.0 m2.0\,\text{m} מזרחה) – ראשיות על ציר 2

עיקרון: לוחות הפלדה פורשים בין קורות משניות קרובות (עד 80 ס"מ), הקורות המשניות פורשות מקיר הבטון בצפון אל הקורה הראשית על ציר 2, והקורה הראשית מעבירה את העומס לעמודים.

1. קורות ראשיות – על ציר 2:

•ק"ר1: מעמוד C1 (ציר A) לעמוד C2, מפתח 5.50 m5.50\,\text{m}.

•ק"ר2: מעמוד C2 לעמוד C3 (ציר B), מפתח 5.50 m5.50\,\text{m}, ונמשכת כזיז 2.00 m2.00\,\text{m} מזרחה עד שפת הגלריה.

2. קורות משניות – בכיוון YY (צפון-דרום), במרווח של כ-0.786 m0.786\,\text{m} (5.50/75.50/7) בין ציר A ל-C3, וכ-0.667 m0.667\,\text{m} (2.00/32.00/3) מזרחה ל-C3; כולן ≤0.80 m\le0.80\,\text{m}:

•ק"מ1: בחלק המזרחי (x=5.50x=5.50 עד 13.00 m13.00\,\text{m}) – מקיר הבטון (ציר 1) אל ק"ר2, מפתח 6.00 m6.00\,\text{m}.

•ק"מ2: בחלק המערבי (x=0x=0 עד 5.50 m5.50\,\text{m}) – מקיר הבטון אל ק"ר1, מפתח 6.00 m6.00\,\text{m}, ונמשכת כזיז 2.00 m2.00\,\text{m} דרומה עד שפת הבליטה.

הקורה המשנית בציר A ובשפה המזרחית (x=13.0x=13.0) משמשות גם כקורות שפה.

תשובה: ראשיות ק"ר1, ק"ר2 על ציר 2; משניות ק"מ1 (פשוטות, 6.0 m6.0\,\text{m}) וק"מ2 (עם זיז 2.0 m2.0\,\text{m}) בכיוון YY במרווח ≤0.80 m\le0.80\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

ק"מ1: פשוטה 6.0 m6.0\,\text{m}, 12 kN/m12\,\text{kN/m}; ק"מ2: 6.0 m6.0\,\text{m} + זיז 2.0 m2.0\,\text{m}, 12 kN/m12\,\text{kN/m}; ק"ר1: פשוטה 5.5 m5.5\,\text{m} (C1–C2), 80 kN/m80\,\text{kN/m}; ק"ר2: 5.5 m5.5\,\text{m} (C2–C3) + זיז 2.0 m2.0\,\text{m}, 45 kN/m45\,\text{kN/m}

כל החיבורים פירקיים, ולכן כל קורה היא קורה פשוטה (עם זיז במקום שבו הקורה נמשכת מעבר לסמך). המרווח בין הקורות המשניות נלקח s=0.80 ms=0.80\,\text{m} (המרבי, בצד הבטוח).

1. ק"מ1 – סמכים: קיר הבטון (ציר 1) וק"ר2; מפתח 6.00 m6.00\,\text{m}.

עומס: w=15⋅0.80=12 kN/mw=15\cdot0.80=12\,\text{kN/m}.

ריאקציות: R=12⋅6.02=36 kNR=\frac{12\cdot6.0}{2}=36\,\text{kN} בכל סמך.

2. ק"מ2 – סמכים: קיר הבטון וק"ר1; מפתח 6.00 m6.00\,\text{m} וזיז 2.00 m2.00\,\text{m}; w=12 kN/mw=12\,\text{kN/m} לכל האורך (8.0 m8.0\,\text{m}).

ריאקציה על ק"ר1 (מומנטים סביב הקיר): R=12⋅8.0⋅4.06.0=64 kNR=\frac{12\cdot8.0\cdot4.0}{6.0}=64\,\text{kN}; על הקיר: R=12⋅8.0−64=32 kNR=12\cdot8.0-64=32\,\text{kN}.

3. ק"ר1 – סמכים: עמודים C1 ו-C2, מפתח 5.50 m5.50\,\text{m}. הקורות המשניות קרובות זו לזו, ולכן העומס שלהן נלקח כעומס מפורס שקול: כל ק"מ2 מעבירה 64 kN64\,\text{kN} לכל 0.80 m0.80\,\text{m}:

w1=15⋅8.0⋅4.06.0=80 kN/mw_1=15\cdot\frac{8.0\cdot4.0}{6.0}=80\,\text{kN/m}

ריאקציות: RC1=RC2=80⋅5.52=220 kNR_{C1}=R_{C2}=\frac{80\cdot5.5}{2}=220\,\text{kN}.

4. ק"ר2 – סמכים: עמודים C2 ו-C3, מפתח 5.50 m5.50\,\text{m} וזיז 2.00 m2.00\,\text{m} מזרחה ל-C3. כל ק"מ1 מעבירה 36 kN36\,\text{kN} לכל 0.80 m0.80\,\text{m}:

w2=15⋅6.02=45 kN/mw_2=15\cdot\frac{6.0}{2}=45\,\text{kN/m} לכל האורך (7.50 m7.50\,\text{m}).

ריאקציות (מומנטים סביב C2):

RC3=45⋅7.5⋅3.755.5=230.1 kNR_{C3}=\frac{45\cdot7.5\cdot3.75}{5.5}=230.1\,\text{kN}, RC2=45⋅7.5−230.1=107.4 kNR_{C2}=45\cdot7.5-230.1=107.4\,\text{kN}.

בסרטוט: לכל קורה – קו עם סמך פרקי (משולש) וסמך גלילה, שמות הסמכים (קיר / ק"ר / C1–C3), מידות המפתח והזיז, ועומס מפורס עם ערכו.

תשובה: ק"מ1 – 6.0 m6.0\,\text{m}, 12 kN/m12\,\text{kN/m}; ק"מ2 – 6.0+2.0 m6.0+2.0\,\text{m}, 12 kN/m12\,\text{kN/m}; ק"ר1 – 5.5 m5.5\,\text{m}, 80 kN/m80\,\text{kN/m}; ק"ר2 – 5.5+2.0 m5.5+2.0\,\text{m}, 45 kN/m45\,\text{kN/m}.

סעיף ד

תשובה:

משניות IPB 180 (σ=126.8 MPa\sigma=126.8\,\text{MPa}); ק"ר1 IPB 360 (σ=126.0 MPa\sigma=126.0\,\text{MPa}); ק"ר2 IPB 240 (σ=136.6 MPa\sigma=136.6\,\text{MPa}) – כולן <140 MPa<140\,\text{MPa}

בכל קורה: מחשבים את המומנט המרבי, את מודול החתך הדרוש Wreq=MmaxσallW_{req}=\frac{M_{max}}{\sigma_{all}}, בוחרים פרופיל IPB עם Wx≥WreqW_x\ge W_{req} ובודקים σ=MmaxWx≤140 MPa\sigma=\frac{M_{max}}{W_x}\le140\,\text{MPa}.

1. ק"מ1 (פשוטה, 6.0 m6.0\,\text{m}): M=12⋅6.028=54.0 kNmM=\frac{12\cdot6.0^2}{8}=54.0\,\text{kNm}

Wreq=54.0⋅106140=385.7⋅103 mm3=385.7 cm3W_{req}=\frac{54.0\cdot10^6}{140}=385.7\cdot10^3\,\text{mm}^3=385.7\,\text{cm}^3 – נבחר IPB 180 (Wx=426 cm3W_x=426\,\text{cm}^3):

σ=54.0⋅106426⋅103=126.8 MPa<140\sigma=\frac{54.0\cdot10^6}{426\cdot10^3}=126.8\,\text{MPa}<140 ✓

ק"מ2 (עם זיז): מומנט מעל הסמך 12⋅2.022=24.0 kNm\frac{12\cdot2.0^2}{2}=24.0\,\text{kNm}; בשדה הגזירה מתאפסת ב-x=3212=2.67 mx=\frac{32}{12}=2.67\,\text{m} מהקיר ו-M=32⋅2.67−12⋅2.6722=42.7 kNm<54.0M=32\cdot2.67-\frac{12\cdot2.67^2}{2}=42.7\,\text{kNm}<54.0 – אותו פרופיל IPB 180 מספיק.

2. ק"ר1 (פשוטה, 5.5 m5.5\,\text{m}, 80 kN/m80\,\text{kN/m}): M=80⋅5.528=302.5 kNmM=\frac{80\cdot5.5^2}{8}=302.5\,\text{kNm}

Wreq=302.5⋅106140=2161 cm3W_{req}=\frac{302.5\cdot10^6}{140}=2161\,\text{cm}^3 – נבחר IPB 360 (Wx=2400 cm3W_x=2400\,\text{cm}^3; ל-IPB 340 רק 2160 cm32160\,\text{cm}^3):

σ=302.5⋅1062400⋅103=126.0 MPa<140\sigma=\frac{302.5\cdot10^6}{2400\cdot10^3}=126.0\,\text{MPa}<140 ✓

3. ק"ר2 (מפתח 5.5 m5.5\,\text{m} + זיז 2.0 m2.0\,\text{m}, 45 kN/m45\,\text{kN/m}):

•מעל C3: M=45⋅2.022=90.0 kNmM=\frac{45\cdot2.0^2}{2}=90.0\,\text{kNm}

•בשדה: הגזירה מתאפסת ב-x0=107.445=2.39 mx_0=\frac{107.4}{45}=2.39\,\text{m} מ-C2, M=107.4⋅2.39−45⋅2.3922=128.1 kNmM=107.4\cdot2.39-\frac{45\cdot2.39^2}{2}=128.1\,\text{kNm} – קובע.

Wreq=128.1⋅106140=915 cm3W_{req}=\frac{128.1\cdot10^6}{140}=915\,\text{cm}^3 – נבחר IPB 240 (Wx=938 cm3W_x=938\,\text{cm}^3):

σ=128.1⋅106938⋅103=136.6 MPa<140\sigma=\frac{128.1\cdot10^6}{938\cdot10^3}=136.6\,\text{MPa}<140 ✓

תשובה: קורות משניות IPB 180; ק"ר1 IPB 360; ק"ר2 IPB 240 – בכולן σ<140 MPa\sigma<140\,\text{MPa}.

סעיף ה

תשובה:

העמוד העמוס – C2: N=327.4 kNN=327.4\,\text{kN}; RHS 300/300/8: λ=37.7\lambda=37.7, ω=1.13\omega=1.13, σ=39.5 MPa<140 MPa\sigma=39.5\,\text{MPa}<140\,\text{MPa}

1. הכוחות בעמודים (מהריאקציות של סעיף ג):

•C1: 220 kN220\,\text{kN} (מק"ר1)

•C2: 220+107.4=327.4 kN220+107.4=327.4\,\text{kN} (מק"ר1 ומק"ר2)

•C3: 230.1 kN230.1\,\text{kN} (מק"ר2)

העמוד העמוס ביותר: C2, N=327.4 kNN=327.4\,\text{kN}.

2. אורך קריסה: העמוד פרקי בשני קצותיו (כל החיבורים פירקיים, והגלריה מוחזקת אופקית): lk=4.50 ml_k=4.50\,\text{m}.

3. ניסיון RHS 300/300/8 (חישוב בקירוב של חתך דק-דופן):

A=3002−2842=9344 mm2A=300^2-284^2=9344\,\text{mm}^2

I=3004−284412=1.329⋅108 mm4I=\frac{300^4-284^4}{12}=1.329\cdot10^8\,\text{mm}^4, i=IA=119.3 mmi=\sqrt{\frac{I}{A}}=119.3\,\text{mm}

λ=lki=4500119.3=37.7\lambda=\frac{l_k}{i}=\frac{4500}{119.3}=37.7

4. מקדם קריסה (טבלת ω\omega לפלדה St37, אינטרפולציה בין λ=30\lambda=30, ω=1.08\omega=1.08 ל-λ=40\lambda=40, ω=1.14\omega=1.14): ω=1.13\omega=1.13.

5. בדיקת מאמץ:

σ=ω⋅NA=1.13⋅327.4⋅1039344=39.5 MPa<140 MPa\sigma=\frac{\omega\cdot N}{A}=\frac{1.13\cdot327.4\cdot10^3}{9344}=39.5\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

6. בחירת העובי: החוזק היה מתקיים גם בעובי קטן יותר, אבל בחתך 300 מ"מ דופן דקה מדי עלולה להיכשל בקריסה מקומית. היחס ct=300−3⋅88=34.5<42\frac{c}{t}=\frac{300-3\cdot8}{8}=34.5<42 מתקיים בעובי 8 מ"מ (בעובי 6 מ"מ: 47>4247>42). לכן t=8 mmt=8\,\text{mm}.

תשובה: העמוד העמוס C2 (327.4 kN327.4\,\text{kN}); נבחר RHS 300/300/8 (σ=39.5 MPa\sigma=39.5\,\text{MPa}).

סעיף ו

תשובה:

לוחות הפלדה המחוברים לקורות יוצרים דיאפרגמה אופקית (או הקשחת X במישור הרצפה), שמעבירה את הכוחות האופקיים לקיר הבטון בצפון ולהקשחות אנכיות בקווי העמודים

כל החיבורים פירקיים, ולכן המסגרת עצמה (קורות ועמודים) אינה יציבה לכוחות אופקיים – צריך מערכת הקשחה נפרדת:

1. במישור הרצפה: לוחות הפלדה מרותכים (או מוברגים) לקורות המשניות והראשיות ויוצרים דיאפרגמה קשיחה במישורה. לחלופין, מוסיפים מתחת לרצפה הקשחה אופקית באלכסונים (צורת X) בין הקורות. הדיאפרגמה אוספת את הכוחות האופקיים מכל הרצפה.

2. העברה לקיר: הקורות המשניות מעוגנות לקיר הבטון שבחזית הצפונית; הקיר קשיח מאוד במישורו (כיוון XX), והדיאפרגמה מעבירה אליו כוחות בכיוון זה.

3. בכיוון YY ולמניעת פיתול: מוסיפים הקשחה אנכית (אלכסונים) בין העמודים לאורך ציר 2, ו/או הקשחות אנכיות בכיוון YY בקצוות (למשל בין עמוד C1 לקיר, בציר A), כך שהכוחות האופקיים מגיעים ליסודות.

תשובה: הרצפה (לוחות פלדה מחוברים לקורות, או הקשחת X אופקית) פועלת כדיאפרגמה ומעבירה את הכוחות האופקיים לקיר הבטון ולהקשחות אנכיות בין העמודים.

שאלה 6 · תקרות וקורה רציפה הנושאת עמודים צומחים

נתון מבנה ציבורי.

תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשים מספר 6, 6א.

עמודים 2, 4, 7, 9 אינם יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות, נוסף על משקלן העצמי הוא: Δg=3.0 kN/m2\Delta_g=3.0\,\text{kN/m}^2 (300 kg/m2300\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

במפלס +4.00: q=5.0 kN/m2q=5.0\,\text{kN/m}^2 (500 kg/m2500\,\text{kg/m}^2).

במפלס +8.50: q=1.5 kN/m2q=1.5\,\text{kN/m}^2 (150 kg/m2150\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

א.

בדקו וקבעו:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה B הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על קורה B.

חשבו את המומנט השלילי והגזירה בקורה סמוך לעמוד 11.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה השלילי הדרוש בקורה B.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

+4.00: מקשית חד-כיוונית על קורות, נדרש 23.5 cm≤2523.5\,\text{cm}\le25 – עומדת; +8.50: מקשית ללא קורות (על 4 עמודים), נדרש 26.1 cm≤3026.1\,\text{cm}\le30 – עומדת

בדיקת הכפף לפי ת"י 466: h≥l0k11 k12 k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}, עם k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2) ו-k13=1k_{13}=1.

1. תקרה במפלס +4.00 (D=25 cmD=25\,\text{cm}): התקרה נשענת על קורות ברוחב 50 ס"מ לאורך שתי הפאות הארוכות (קורה B בין עמודים 1–3–5 והקורה בין 6–8–10) ועל קורות בקצוות. היחס בין הצלעות 15.105.60=2.7>2\frac{15.10}{5.60}=2.7>2, ובין עמודים 3 ו-8 אין קורה – תקרה מקשית חד-כיוונית על קורות, הפורשת בכיוון הקצר בשדה אחד פשוט.

•מפתח בין צירי הקורות: l=460+50=510 cml=460+50=510\,\text{cm}, l0=l=510 cml_0=l=510\,\text{cm} (שדה פשוט), k11=1.0k_{11}=1.0

•fser=0.25⋅25+3.0+5.0=6.25+8.0=14.25 kN/m2f_{ser}=0.25\cdot25+3.0+5.0=6.25+8.0=14.25\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(1014.25)1/3=21.68k_{12}=24.4\left(\frac{10}{14.25}\right)^{1/3}=21.68

•h=5101.0⋅21.68⋅1=23.5 cm≤25 cmh=\frac{510}{1.0\cdot21.68\cdot1}=23.5\,\text{cm}\le25\,\text{cm} – עומדת.

2. תקרות במפלס +8.50 (D=30 cmD=30\,\text{cm}): שתי תקרות נפרדות, כל אחת 4.00×5.40 m4.00\times5.40\,\text{m}, הנשענות ישירות על ארבעה עמודים בפינותיהן (1, 2, 6, 7 ו-4, 5, 9, 10), בלי קורות – תקרה מקשית ללא קורות (שדה בודד).

•המפתח הקובע – הארוך, בין צירי העמודים: l=480+30=510 cml=480+30=510\,\text{cm}, l0=510 cml_0=510\,\text{cm} (שדה בודד), k11=0.85k_{11}=0.85

•fser=0.30⋅25+3.0+1.5=7.5+4.5=12.0 kN/m2f_{ser}=0.30\cdot25+3.0+1.5=7.5+4.5=12.0\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(1012.0)1/3=22.96k_{12}=24.4\left(\frac{10}{12.0}\right)^{1/3}=22.96

•h=5100.85⋅22.96⋅1=26.1 cm≤30 cmh=\frac{510}{0.85\cdot22.96\cdot1}=26.1\,\text{cm}\le30\,\text{cm} – עומדת.

תשובה: +4.00 – מקשית חד-כיוונית על קורות, נדרש 23.5 cm≤2523.5\,\text{cm}\le25; +8.50 – מקשית ללא קורות, נדרש 26.1 cm≤3026.1\,\text{cm}\le30. שתיהן עומדות בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

עומס מפורס w=36.3 kN/mw=36.3\,\text{kN/m} (מתקרת +4.00) וכוחות מרוכזים P=64.8 kNP=64.8\,\text{kN} באמצע כל מפתח (עמודים צומחים 2 ו-4)

קורה B נמצאת בפאה הצפונית של תקרת +4.00, נשענת על עמודים 1, 3, 5 (שני מפתחים של 710+30=740 cm710+30=740\,\text{cm} בין צירים), ובאמצע כל מפתח (370 cm370\,\text{cm} מהעמוד) "צומחים" ממנה עמודים 2 ו-4 שנושאים את תקרות +8.50. לכן יש עליה שני סוגי עומס:

1. עומס מפורס מתקרת +4.00: התקרה חד-כיוונית ופורשת 5.10 m5.10\,\text{m} בין קורה B לקורה שמולה, ולכן כל קורה מקבלת חצי מהמפתח:

w=fser⋅5.102=14.25⋅2.55=36.3 kN/mw=f_{ser}\cdot\frac{5.10}{2}=14.25\cdot2.55=36.3\,\text{kN/m}

2. כוח מרוכז מכל עמוד צומח (2 ו-4): כל תקרת +8.50 (4.00×5.40 m4.00\times5.40\,\text{m}) נשענת סימטרית על ארבעה עמודים, וכל עמוד מקבל רבע ממנה:

P=4.00⋅5.40⋅12.04=21.6⋅12.04=64.8 kNP=\frac{4.00\cdot5.40\cdot12.0}{4}=\frac{21.6\cdot12.0}{4}=64.8\,\text{kN}

תשובה: w=36.3 kN/mw=36.3\,\text{kN/m} לכל אורך הקורה, ו-P=64.8 kNP=64.8\,\text{kN} באמצע כל אחד משני המפתחים.

סעיף ג

תשובה:

נדרש h=52.4 cmh=52.4\,\text{cm} – נבחר קורה 50/5550/55

נתון: מסעיף ב – w=36.3 kN/mw=36.3\,\text{kN/m}, P=64.8 kNP=64.8\,\text{kN} באמצע כל מפתח; רוחב הקורה b=50 cmb=50\,\text{cm}; קורה רציפה בשני מפתחים של 7.40 m7.40\,\text{m}.

1. מפתח יעיל: בקורה רציפה על שני מפתחים כל מפתח הוא שדה קצה: l0=0.8⋅740=592 cml_0=0.8\cdot740=592\,\text{cm}; חתך מלבני: k11=1.0k_{11}=1.0, k13=1k_{13}=1.

2. עומס מפורס שקול לכוח המרוכז – לפי שקיעה שווה באמצע המפתח (PL348EI=5wL4384EI\frac{PL^3}{48EI}=\frac{5wL^4}{384EI} ⇐ w=8P5Lw=\frac{8P}{5L}):

wP=1.6⋅64.87.40=14.0 kN/mw_P=\frac{1.6\cdot64.8}{7.40}=14.0\,\text{kN/m}

fser=36.3+14.0=50.3 kN/mf_{ser}=36.3+14.0=50.3\,\text{kN/m}

3. k12k_{12} לקורה – לפי העומס ליחידת שטח של הקורה (fser/bf_{ser}/b):

k12=24.4(10⋅bfser)1/3=24.4(10⋅0.5050.3)1/3=11.30k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot b}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\left(\frac{10\cdot0.50}{50.3}\right)^{1/3}=11.30

4. הגובה הדרוש:

h=l0k11k12k13=5921.0⋅11.30⋅1=52.4 cmh=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}=\frac{592}{1.0\cdot11.30\cdot1}=52.4\,\text{cm} – נבחר h=55 cmh=55\,\text{cm}.

תשובה: hreq=52.4 cmh_{req}=52.4\,\text{cm}; קורה B: 50/5550/55.

סעיף ד

תשובה:

wd=53.4 kN/mw_d=53.4\,\text{kN/m}, Pd=92.3 kNP_d=92.3\,\text{kN}; מעל עמוד 3: M−=493.8 kNmM^-=493.8\,\text{kNm}, V=310.6 kNV=310.6\,\text{kN}

(בתוכנית אין עמוד 11; העמוד האמצעי שעליו נשענת קורה B – והמקום היחיד בקורה עם מומנט שלילי – הוא עמוד 3. החישוב נעשה סמוך לעמוד 3.)

כמו בסעיפים ב-ג, משקלם העצמי של הקורה והעמוד אינו נכלל.

1. עומסי תכן על התקרות (1.4 לקבוע, 1.6 לשימושי):

- +4.00: fd=1.4⋅(6.25+3.0)+1.6⋅5.0=12.95+8.0=20.95 kN/m2f_d=1.4\cdot(6.25+3.0)+1.6\cdot5.0=12.95+8.0=20.95\,\text{kN/m}^2

- +8.50: fd=1.4⋅(7.5+3.0)+1.6⋅1.5=14.70+2.40=17.10 kN/m2f_d=1.4\cdot(7.5+3.0)+1.6\cdot1.5=14.70+2.40=17.10\,\text{kN/m}^2

2. עומסי התכן על קורה B:

wd=20.95⋅2.55=53.4 kN/mw_d=20.95\cdot2.55=53.4\,\text{kN/m}

Pd=21.6⋅17.104=92.3 kNP_d=\frac{21.6\cdot17.10}{4}=92.3\,\text{kN} באמצע כל מפתח.

3. הסכמה: קורה רציפה על שלושה סמכים (עמודים 1, 3, 5), שני מפתחים L=7.40 mL=7.40\,\text{m}, עומס wdw_d לכל האורך ו-PdP_d באמצע כל מפתח. בגלל הסימטריה – כל מפתח מתנהג כקורה פרקית בצד אחד ורתומה מעל עמוד 3.

4. המומנט השלילי מעל עמוד 3:

M−=wdL28+3PdL16=53.4⋅7.4028+3⋅92.3⋅7.4016=365.7+128.1=493.8 kNmM^-=\frac{w_dL^2}{8}+\frac{3P_dL}{16}=\frac{53.4\cdot7.40^2}{8}+\frac{3\cdot92.3\cdot7.40}{16}=365.7+128.1=493.8\,\text{kNm}

5. הגזירה סמוך לעמוד 3 (בכל צד):

V=5wdL8+11Pd16=5⋅53.4⋅7.408+11⋅92.316=247.1+63.5=310.6 kNV=\frac{5w_dL}{8}+\frac{11P_d}{16}=\frac{5\cdot53.4\cdot7.40}{8}+\frac{11\cdot92.3}{16}=247.1+63.5=310.6\,\text{kN}

(לשם השלמה, הריאקציה בעמודי הקצה: R1=3wdL8+5Pd16=177.1 kNR_1=\frac{3w_dL}{8}+\frac{5P_d}{16}=177.1\,\text{kN}.)

תשובה: wd=53.4 kN/mw_d=53.4\,\text{kN/m}, Pd=92.3 kNP_d=92.3\,\text{kN}; סמוך לעמוד 3: M−=493.8 kNmM^-=493.8\,\text{kNm}, V=310.6 kNV=310.6\,\text{kN}.

סעיף ה

תשובה:

As=27.9 cm2A_s=27.9\,\text{cm}^2 – 6Φ256\Phi25 (29.45 cm229.45\,\text{cm}^2) עליון מעל עמוד 3

נתון: Md=493.8 kNmM_d=493.8\,\text{kNm} (מתיחה בפאה העליונה), קורה 50/5550/55, d≈55−5=50 cmd\approx55-5=50\,\text{cm} (כיסוי 3 ס"מ, חישוק ומחצית המוט), fcd=13000 kN/m2f_{cd}=13000\,\text{kN/m}^2, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

1. ω=1−1−2Mdb d2fcd=1−1−2⋅493.80.50⋅0.502⋅13000=1−1−0.608=0.374<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot493.8}{0.50\cdot0.50^2\cdot13000}}=1-\sqrt{1-0.608}=0.374<0.4 – אין צורך בזיון לחוץ.

2. As=Md(1−ω/2) d fsd=493.8(1−0.374/2)⋅0.50⋅435000=27.9⋅10−4 m2=27.9 cm2A_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}=\frac{493.8}{(1-0.374/2)\cdot0.50\cdot435000}=27.9\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=27.9\,\text{cm}^2

3. בחירה: מוט Φ25\Phi25 – 4.91 cm24.91\,\text{cm}^2; 27.94.91=5.7\frac{27.9}{4.91}=5.7 ⇐ 6Φ256\Phi25 (29.45 cm229.45\,\text{cm}^2), בפאה העליונה מעל עמוד 3 (אפשר בשתי שכבות ברוחב 50 ס"מ).

תשובה: As=27.9 cm2A_s=27.9\,\text{cm}^2 – 6Φ256\Phi25 זיון עליון מעל עמוד 3.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.