מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:
שאלה אחת משאלות 1 ו־2;
שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6
ערך כל שאלה: 33 נקודות.
נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכן עמוד: תמירות, אורך פעיל, אקסצנטריות ויסוד
בתרשים מסורטטים קטע מתוכנית קומה של בניין משרדים וחתך א-א.
יש לתכנן את עמוד מספר 1 שמועמס בכוח קבוע של 1600 ק"נ (160 טון) וכוח שימושי של 200 ק"נ (20 טון).
מידות העמוד: 40/60 ס"מ. ס"מ.
העמוד מוחזק בכיוון ואינו מוחזק בכיוון .
העמוד רתום בתחתית שלו ליסוד.
העמוד מתוכנן מבטון ב-30 (אגרגט גירי)
זיון – מפלדה מצולעת. (חוזק התכן: ).
נתון עבור שני הכיוונים: , :

חשבו את ערך התמירות הגבולית, , בכיוון .
חשבו את האורך הפעיל של העמוד בכיוון . תנאי השענה של קורה: פרקי ().
עבור סעיפים: ג', ד', נתון: האורך הפעיל בכיוון מטר.
חשבו את תמירות העמוד () בכיוון .
נתון: אורך עמוד צירי ( מטר). חשבו את שני סוגי האקסצנטריות (), () בכיוון (אין לחשב ).
עבור סעיפים: ה', ו' נתון: האורך הפעיל בכיוון שווה ל- 4.6 מטר ().
חשבו את תמירות העמוד () בכיוון .
נתון: אורך העמוד הצירי: מטר, (מקדם אינטגרציה), , , .
חשבו את שלושת סוגי האקסצנטריות (), (), (), בכיוון .
נתון: מאמץ שרות מותר בקרקע 250 ק"נ/מ"ר (25 טון/מ"ר) חשבו מידות יסוד ריבועי ותכננו את זיון הכפיפה התחתון שלו.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, ,
נתון: עומס קבוע , עומס שימושי , עמוד ס"מ מבטון ב-30 (), , , .
מבוקש: התמירות הגבולית – התמירות שמתחתיה אפשר להזניח את השפעות הסדר השני.
1. כוח התכן בעמוד (מקדם 1.4 לעומס הקבוע ו-1.6 לשימושי):
2. שטח חתך הבטון:
3. הכוח הצירי היחסי:
4. התמירות הגבולית:
תשובה: (עם , ).
סעיף ב
, ,
נתון: בכיוון העמוד מוחזק (מסגרת שאינה נעה הצידה). ממד העמוד בכיוון הוא 60 ס"מ (בתוכנית: 60 בכיוון , 40 בכיוון ). אורך העמוד הצירי (מאמצע היסוד, , עד אמצע הקורה). בראש העמוד מתחברת בכיוון קורה אחת בלבד – בין עמוד 1 לעמוד 2 (עמוד 1 הוא עמוד קצה), באורך צירי , וקצה הקורה הרחוק נחשב פרקי. בתחתית – ריתום מלא ליסוד.
מבוקש: האורך הפעיל בכיוון .
רעיון: האורך הפעיל תלוי בכמה הקורות והיסוד מרסנים את סיבוב קצות העמוד. לכל קצה מחשבים מקדם גמישות (קשיחות העמוד חלקי קשיחות האלמנטים שמרסנים אותו), ומציבים בנוסחה לעמוד מוחזק.
1. מומנט ההתמד של העמוד לכפיפה בכיוון ( ס"מ):
קשיחות העמוד:
2. קשיחות הקורה (קצה רחוק פרקי). בהיעדר נתון אחר על החתך הסדוק נשתמש במומנט ההתמד של חתך הקורה המלבני :
3. מקדמי הגמישות:
•בראש העמוד:
•בתחתית (ריתום מלא ליסוד):
4. אורך פעיל של עמוד מוחזק:
התוצאה מתאימה לערך הנתון לסעיפים ג-ד.
תשובה: ().
סעיף ג
– עמוד קצר בכיוון
התמירות היא האורך הפעיל חלקי רדיוס ההתמד של החתך בכיוון הכפיפה ( ס"מ בכיוון ).
1. רדיוס ההתמד:
2. התמירות:
3. השוואה: – העמוד אינו תמיר בכיוון , ואין צורך באקסצנטריות מסדר שני בכיוון זה.
תשובה: – עמוד קצר בכיוון .
סעיף ד
,
נתון: בכיוון , , , אין מומנט חיצוני נתון ().
1. אקסצנטריות תכנונית (מינימלית):
2. אקסצנטריות בגלל אי-דיוקי ביצוע. מקדם הגובה:
– מוגבל לתחום , ולכן .
תשובה: , .
סעיף ה
בכיוון ממד העמוד הוא ס"מ.
1. רדיוס ההתמד:
2. התמירות:
התמירות בכיוון גדולה בהרבה מזו שבכיוון (12.7) וקרובה לערך הגבולי 41.5. מאחר שבכיוון זה העמוד אינו מוחזק, נדרש בסעיף ו לחשב גם את האקסצנטריות מסדר שני (חישוב בצד הבטוח).
תשובה: .
סעיף ו
, ,
נתון: , , , , , , , , .
1. אקסצנטריות תכנונית:
2. אקסצנטריות בגלל אי-דיוקי ביצוע:
, ולכן .
3. אקסצנטריות מסדר שני. קודם העקמומיות הבסיסית:
ואז:
האקסצנטריות הכוללת בכיוון : .
תשובה: , , .
סעיף ז
יסוד (עובי 60 ס"מ); זיון תחתון: מוטות בכיוון – ( נדרש), מוטות בכיוון – ()
נתון: עומס שירות , , מאמץ מותר , עובי היסוד לפי החתך , , עמוד ס"מ בכיוון ו- ס"מ בכיוון .
מבוקש: צלע היסוד הריבועי וזיון הכפיפה התחתון.
מידות היסוד (לפי עומסי שירות, כי משווים למאמץ שירות מותר; משקל היסוד העצמי לא נכלל):
1.
2. – נבחר .
בדיקה: ✓
3. מאמץ התכן בקרקע (כלפי מעלה):
4. כל צד של היסוד עובד כזיז שיוצא מפני העמוד. אורך הזיז ומומנט לרוחב 1 מ':
•כפיפה בכיוון (העמוד ברוחב 40 ס"מ):
•כפיפה בכיוון (העמוד ברוחב 60 ס"מ):
5. זיון למומנט הגדול (, , ):
– נשתמש ב- לזרוע הפנימית.
נבחר : ✓ – מוטות בכיוון (כ-15 מוטות לרוחב 2.70 מ').
6. כיוון , :
זיון מינימלי: – קובע המינימום.
נבחר : ✓ – מוטות בכיוון .
תשובה: יסוד בעובי 60 ס"מ; זיון תחתון בכיוון ו- בכיוון .
שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות ובדיקת חדירה
בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות המשמש למסחר.
במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים, ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.
העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית נוסף על משקלה העצמי:
().
העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:
().
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: ()
עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.
יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.
קבעו איזה רצועה קיימת לאורך ציר A וחשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך ציר A
חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 10 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ב.
חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד 5 ועמוד 7.
בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד 5 (אין צורך לחשב זיון חדירה).
אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ).
עבור עמוד 7 חשבו וקבעו את הזיון הדרוש מקוטר 14 מ"מ לכיסוי המומנטים השליליים מעליו בכיוונים ו־.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נדרש – נבחר
נתון: תקרה מקשית ללא קורות, מפתחים בין צירי עמודים בשני הכיוונים, , .
מבוקש: העובי לפי דרישת הכפף: .
1. מפתח יעיל: בתקרה מקשית ללא קורות לוקחים את המפתח בין צירי העמודים, (המקדם של תקרה ללא קורות כבר מביא בחשבון את אופן ההשענה).
2. הערכה ראשונה של העובי (לחישוב המשקל העצמי): , משקל עצמי .
3. מקדם סוג האלמנט – תקרה מקשית ללא קורות:
4. עומס השירות:
5. מקדם הפלדה:
6. העובי הדרוש:
– נבחר (מתאים להנחה בצעד 2).
תשובה: (נדרש ).
סעיף ב
רצועת אמצע (רוחב ); בשדות הקצה, בשדה האמצעי, מעל הסמכים הפנימיים, 0 בקצוות
נתון: , מפתחים .
מבוקש: סוג הרצועה לאורך ציר A ומהלך המומנטים לאורכה.
1. סוג הרצועה: ציר A עובר באמצע הדרך בין שורת העמודים 2, 3, 4 לשורת העמודים 5, 6, 7, ולא דרך עמודים – לאורכו קיימת רצועת אמצע. רוחבה – חצי מהמפתח הניצב: (רבע מפתח מכל צד של קווי העמודים שייך לרצועות העמודים).
2. הסכמה: לאורך ציר A הרצועה רציפה על שלושה מפתחים של : משפת התקרה בקו העמודים 2–5, דרך קווי העמודים 3–6 ו-4–7, ועד הקיר w2 (סמך קצה).
3. עומס התכן:
4. המומנטים לרוחב 1 מ' לפי מקדמי מומנטים של רצועה רציפה:
•שדות קצה:
•שדה אמצעי:
•סמכים פנימיים (קווי העמודים 3–6 ו-4–7):
5. מהלך המומנטים לאורך ציר A ( מקו העמודים 2–5; חיובי – מתיחה תחתונה):
בין הערכים – קשתות פרבוליות: המומנט השלילי מצויר מעל הסמכים הפנימיים, החיובי בשדות, והדיאגרמה סימטרית סביב אמצע השדה האמצעי.
תשובה: לאורך ציר A – רצועת אמצע ברוחב ; / / / / .
סעיף ג
מעל הסמכים ( נדרש, עליון); שדות קצה ושדה אמצעי – (קובע , תחתון)
נתון: , , , ; מוט : .
בכל מומנט: (לא פחות מ-0.1 לחישוב הזרוע), , מרווח .
זיון מינימלי בתקרה: .
1. מעל הסמכים, :
⇐
– נבחר (), זיון עליון.
2. שדות קצה, : ⇐
– קובע המינימום.
– נבחר (), זיון תחתון.
3. שדה אמצעי, : ⇐
– קובע המינימום: (), זיון תחתון.
תשובה: סמכים (עליון); שדות קצה ושדה אמצעי (תחתון, זיון מינימלי).
סעיף ד
, (ריאקציות תכן)
נתון: , מפתחים .
מבוקש: ריאקציות התכן בעמודים 5 ו-7, לפי שטח השפעה: בכל כיוון לוקחים מקדם ריאקציה של רצועה רציפה – בסמך קצה, ו- בסמך פנימי.
1. עמוד 5 – עמוד פינתי: אין תקרה משמאלו (שפת התקרה) ולא מתחתיו (שפת התקרה בין עמודים 5 ל-6). בשני הכיוונים הוא סמך קצה:
2. עמוד 7 – עמוד פנימי: בכיוון יש תקרה משני צדיו (לכיוון עמוד 6 ולכיוון הקיר w2), ובכיוון – לכיוון עמוד 4 ולכיוון הקיר w3. בשני הכיוונים זהו סמך פנימי של רצועה רציפה:
תשובה: , .
סעיף ה
– אין בעיית חדירה
נתון: , עמוד ס"מ בפינת התקרה, , ב-30 (), .
מבוקש: האם כוח החדירה גדול מתסבולת הבטון ללא זיון חדירה.
1. כוח החדירה לתכן – בעמוד פינתי מגדילים בגלל אי-הסימטריה ():
2. היקף הבקרה במרחק : שני קטעים ישרים לאורך הפאות הפנימיות של העמוד () ורבע עיגול ברדיוס :
3. מקדם הגודל: .
4. תסבולת הבטון (מ"מ, N):
ערך מינימלי: – קובע .
5. השוואה: (ניצול 73%) – אין בעיית חדירה סביב עמוד 5, ואין צורך בזיון חדירה.
6. אילו הייתה בעיה, הפתרונות האפשריים: זיון חדירה (חישוקים/סיכות או "שושנות" פלדה) סביב העמוד, עיבוי מקומי של התקרה (drop panel) או כותרת לעמוד, הגדלת חתך העמוד, או הגדלת מנת הזיון העליון מעל העמוד.
תשובה: – אין בעיית חדירה.
סעיף ו
, – עליון בכיוון ובכיוון
נתון: עמוד 7 פנימי, מפתחים בשני הכיוונים, , ; מוט : .
1. המומנט השלילי הממוצע מעל סמך פנימי הוא . מעל העמוד, ברצועת העמודים, המומנט השלילי מתרכז; ניקח פי מהממוצע:
2. – אין צורך בזיון לחוץ.
3.
4. מרווח: – נבחר ().
5. המפתחים סביב עמוד 7 שווים בשני הכיוונים, ולכן אותו זיון עליון בכיוון ובכיוון .
תשובה: זיון עליון מעל עמוד 7 בכיוון ובכיוון .
שאלה 3 · ניתוח סייסמי: מקדמים, מרכזים וכוחות אופקיים
בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א, ב, ג, ד של בניין משרדים.
בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ה. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.
המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, והוא מבוסס על גבי רפסודה.
בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).
במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.
מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.
העומס הקבוע על תקרות א, ב, ג, ד במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): .
העומס על תקרה ה' כולל משקל עצמי של התקרה): .
העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.
המבנה נמצא באזור תל אביב. , , .
הקרקע באתר מסוג C.
המבנה מתוכנן למשיכות נמוכה.



קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.
קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.
חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.
חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית .
חשבו את מקדם התכן הסייסמי .
חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים , שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים , שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
עבור סעיפים: ד–ה נתון: .
חשבו את שטח התקרה של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).
חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון בלבד).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
בתקרות הקומות, בגג; ; ; ;
נתון: מבנה משרדים, גג ללא גישה, גובה מעל הרפסודה (חתך 1-1), קירות הקשחה מבטון, , , קרקע C, רמת משיכות נמוכה.
1. מקדמי שכיחות לעומס שימושי (איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על התקרה בזמן רעידה ונכנס למסה הסייסמית):
•תקרות הקומות (משרדים):
•תקרת קומה ה (גג ללא אפשרות עלייה):
2. מקדם חשיבות: בניין משרדים רגיל – .
3. התקופה הבסיסית (נוסחה מקורבת למבנה עם קירות הקשחה מבטון, ):
4. מקדם תאוצת התכן הספקטרית:
מקדמי הקרקע לקרקע מסוג C (עבור , ): , .
,
– הענף היורד של הספקטרום:
5. מקדם התכן הסייסמי (רמת משיכות נמוכה – מקדם התנהגות ):
(הערך מתאים ל- הנתון לסעיפים ד-ה.)
תשובה: (קומות), (גג); ; ; ; .
סעיף ב
ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של התוכנית (תרשים 3). לפי שרשראות המידות התקרה היא מלבן מלא: בכיוון () ו- בכיוון ().
העומס על התקרה אחיד, ובלי הפחתת הפתח מרכז הכובד נמצא במרכז המלבן:
,
על התרשים: בנקודה שבאמצע רוחב התוכנית, 10.5 מ' מעל הקצה התחתון (כ-1 מ' מעל הדופן העליונה של הפיר).
(לשימוש בהמשך – בתקרת קומה ה, מלבן וטרפז בגובה 12 מ' שבסיסיו 16 ו-8 מ': , .)
תשובה: .
סעיף ג
הקירות והפיר הם קונסולות זהות בגובה ובחומר, ולכן קשיחות כל אחד בכיוון מסוים פרופורציונית למומנט ההתמד שלו סביב הציר החזק בכיוון זה (הקשיחות בניצב למישור הקיר והעמודים מוזנחים).
מיקום האלמנטים (לפי תרשים 3):
- 4 קירות w1 בכיוון , אורך , עובי : בשורה העליונה צירם ב-, ובשורה השנייה ב-; בצד שמאל – ובצד ימין –.
- 2 קירות w2 בכיוון , אורך , עובי : צירם ב- וב-.
•הפיר: מלבן חיצוני (בכיוון , ) על (בכיוון , ), בעובי ; בין ל- ובין ל-, ומרכזו ב-.
1. קיר w1 (כיוון ):
2. קיר w2 (כיוון ):
3. הפיר לכוח בכיוון :
הפיר לכוח בכיוון :
– נקבע מהאלמנטים שנושאים בכיוון : שני קירות w2 זהים, סימטריים סביב , והפיר שמרכזו ב-:
– נקבע מהאלמנטים שנושאים בכיוון : ארבעה קירות w1 והפיר:
מרכז הקשיחות קרוב לפיר, שהוא האלמנט הקשיח ביותר, ומוזז מעט כלפי מעלה בגלל קירות w1. על התרשים: באמצע הרוחב, כ-0.7 מ' מתחת לדופן העליונה של הפיר. המרחק ממרכז הכובד: .
תשובה: .
סעיף ד
תקרה טיפוסית ; תקרת קומה ה
1. תקרה טיפוסית (קרקע עד ד, תרשים 3) – מלבן :
2. תקרת קומה ה (תרשים 3א) – מלבן ומעליו טרפז בגובה שבסיסיו ו-:
תשובה: (טיפוסית), (קומה ה).
סעיף ה
; (מקרקע עד ה)
נתון: , בתקרות קרקע עד ד ו- בתקרת ה, שטחים מסעיף ד, גבהים לפי חתך 1-1.
מבוקש: הכוח האופקי בכל מפלס תקרה בכיוון לפי שיטת הכוח השקול.
1. משקל סייסמי של כל תקרה – העומס הקבוע ועוד כפול העומס השימושי. לפי ת"י 412 העומס השימושי במשרדים :
•תקרה טיפוסית:
•תקרת קומה ה (גג, ):
2. המשקל הכולל:
3. כוח הגזירה בבסיס:
4. חלוקה לגובה (התקופה , ולכן אין כוח מרוכז נוסף בראש המבנה):
, כאשר .
לדוגמה, תקרת קומה ה: .
תשובה: ; (מקרקע עד ה).
שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ומאמצי מגע
נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.
נתוני מילוי:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
נתון:
•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: .
•המשקל המרחבי של בטון הקיר: .
ועומס שימושי של .
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: .
עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.
אין להתחשב בכוחות פסיביים.


חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.
חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.
חשבו את רוחב B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים (SF=1.5).
עבור סעיפים ד-ו נתון: הערך מטר
חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.
האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.
חשבו ושרטטו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; מלבן (מהעומס השימושי) ומשולש מ-0 עד ; סה"כ בתחתית , לאורך
נתון: , , עומס שימושי על פני המילוי.
מידות הקיר (תרשים 4): גובה הגזע ועובי היסוד – גובה כולל ; בוהן ; גזע ברוחב למטה ו- למעלה (הפאה הקדמית משופעת, האחורית אנכית); עקב באורך .
הלחץ האקטיבי מחושב על מישור אנכי שעובר בקצה העקב, לכל הגובה (הקרקע שמעל העקב נעה יחד עם הקיר).
1. מקדם לחץ אקטיבי (רנקין):
2. לחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה (מלבן):
3. לחץ ממשקל הקרקע – גדל ליניארית מאפס בראש (משולש):
בתחתית:
4. הסרטוט: על המישור האנכי בקצה העקב – מלבן ברוחב לכל הגובה, ומעליו (בצמוד) משולש שמתחיל באפס בראש ומגיע ל- בתחתית היסוד. בראש: ; בתחתית: (פילוג טרפזי).
תשובה: ; בראש, בתחתית ().
סעיף ב
בגובה ; בגובה ; סה"כ
כל שקול שווה לשטח חלק הפילוג שלו ופועל במרכז הכובד שלו (גבהים נמדדים מתחתית היסוד, לרוחב 1 מ' של קיר).
1. מהעומס השימושי (מלבן):
, בגובה .
2. ממשקל הקרקע (משולש):
, בגובה .
3. סך הכוח האופקי: .
בסרטוט: שני חצים אופקיים לכיוון הבוהן, על המישור האנכי בקצה העקב, בגבהים ו-.
תשובה: (), (), סה"כ .
סעיף ג
– נבחר
מבוקש: כך ש-. הכוח האנכי תלוי ב-, ולכן נכתוב אותו כפונקציה של (לרוחב 1 מ'). העומס השימושי שמעל העקב לא נספר ככוח מייצב (הוא עלול שלא להיות קיים), אך הלחץ האופקי שהוא יוצר נספר – זו ההנחה המחמירה.
1. משקל הגזע: שטח הטרפז
2. משקל היסוד:
3. משקל הקרקע מעל העקב (רוחב , גובה ):
4. סך הכוחות האנכיים:
5. תנאי ההחלקה:
בדיקה עם : , ✓
תשובה: – נבחר .
סעיף ד
, ,
מבוקש: היחס בין המומנטים המייצבים למומנטים המהפכים סביב נקודת ההיפוך – הקצה התחתון של הבוהן. גם כאן העומס השימושי שמעל העקב אינו נספר כמייצב.
1. כוחות אנכיים וזרועות (מקצה הבוהן, ):
•גזע, חלק מלבני (בין ל-): , זרוע ⇐
•גזע, חלק משולש (הפאה המשופעת, בין ל-): , זרוע ⇐
•יסוד: , זרוע ⇐
•קרקע מעל העקב: , זרוע ⇐
2. מומנט מייצב:
3. מומנט מהפך:
4. מקדם הביטחון להיפוך:
תשובה: .
סעיף ה
היפוך: – עומד; החלקה: – אינו עומד. פתרון: שן (זיז) מתחת ליסוד או הרחבת היסוד ל-
1. היפוך: – הקיר עומד בתנאי.
2. החלקה עם :
– הקיר אינו עומד בתנאי ההחלקה (כצפוי, כי לפי סעיף ג נדרש ).
3. פתרונות אפשריים:
•הרחבת היסוד (העקב) ל- – מוסיפה משקל קרקע מעל העקב ומקבלים .
•הוספת שן (זיז) בטון מתחת ליסוד, שנכנסת לקרקע ומפעילה התנגדות נוספת להחלקה.
•שיפור החיכוך בבסיס (למשל מצע מהודק עם גבוה יותר) או ניקוז המילוי.
תשובה: היפוך – עומד (); החלקה – אינו עומד (); פתרון: שן מתחת ליסוד או .
סעיף ו
; (מתחת לבוהן), (בקצה העקב) – פילוג טרפזי
מבוקש: פילוג המאמצים בתחתית היסוד (). לחישוב מאמצי המגע נכלול את כל העומסים הפועלים בפועל, כולל העומס השימושי שמעל העקב (בסוף נבדוק גם את המצב בלעדיו).
1. עומס שימושי מעל העקב: , זרוע ⇐ .
2. סך הכוח האנכי:
3. מומנט מייצב: ; מומנט מהפך .
4. מקום השקול מקצה הבוהן:
5. אקסצנטריות ממרכז הבסיס:
– השקול בשליש התיכון, כל הבסיס בלחיצה.
6. המאמצים:
(מתחת לקצה הבוהן), (מתחת לקצה העקב).
7. הסרטוט: מתחת לבסיס – טרפז: בקצה הבוהן, יורד ליניארית ל- בקצה העקב.
(ללא העומס השימושי מעל העקב: , , / – המאמץ המרבי גדל מעט, ועדיין כל הבסיס בלחיצה, אך השקול כמעט בגבול השליש התיכון.)
תשובה: , , .
שאלה 5 · גלריית פלדה: קורות, סכמות סטטיות ועמודים
בתרשים מספר 5 מסורטטת תוכנית של תוספת גלריית פלדה בתוך מפעל קיים לאחסון חומרים.
הגלריה מוחזקת בכיוון ובכיוון (כמו כן בחזית הצפונית קיים קיר בטון המסוגל לשאת את עומסי הגלרייה עליו).
העומס (כולל את המשקל העצמי של הגלריה) הוא 15 ק"נ למ"ר (1.5 טון למ"ר).
רצפת הגלריה במפלס +4.50 תהיה בנויה מלוחות פלדה הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות הפלדה.
המאמץ מותר בפלדה: .


הוסיפו 3 עמודים בחזית הדרומית (לאורך ציר 2 בין צירים A ו־B בלבד) וסרטט על תרשים 1א את מיקומם.
סרטטו על תרשים 5א קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.
סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.
הסכמות יכללו את שם הקורה, שמות הסמכים, מפתח הקורה והעומס על הקורה.
הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות והוכיחו שהמאמץ בהן קטן מהמאמץ מותר.
מתוך העמודים שהוספתם קבעו איזה הוא העמוד העמוס ביותר לדעתכם, ובחרו פרופיל מתאים עבורו (קבעו עובי דופן עבור RHS ).
הסבירו כיצד מתקבלת ההקשחה האופקית של רצפת הגלריה.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
עמודים על ציר 2: C1 בציר A, C2 באמצע ( מציר A), C3 בציר B
(בשאלון כתוב "תרשים 1א" – הכוונה לתרשים 5א, תוכנית הגלריה.)
נתון: הגלריה נשענת בצפון על קיר הבטון (ציר 1). ציר 2 נמצא דרומה. המרחק בין ציר A לציר B הוא (); מזרח לציר B הגלריה בולטת עוד , ובחלק המערבי (בין ציר A לנקודה ממנו) היא בולטת דרומה מציר 2.
שיקולים: העמודים צריכים לחלק את ציר 2 למפתחים שווים וסבירים, ולהיות במקומות שבהם משתנה צורת הגלריה. השרשרת בתוכנית מסמנת את המקום הטבעי.
מיקום העמודים (על ציר 2):
1. C1 – בצומת ציר 2 עם ציר A ().
2. C2 – מציר A (), בדיוק במקום שבו מסתיימת הבליטה הדרומית.
3. C3 – בצומת ציר 2 עם ציר B ().
כך מתקבלים שני מפתחים של לקורה הראשית, וזיזים של מזרחה לעמוד C3 ודרומה מציר 2 בחלק המערבי.
תשובה: שלושה עמודים על ציר 2 – בציר A, מציר A, ובציר B.
סעיף ב
ק"מ1/ק"מ2 – משניות בכיוון כל מהקיר לציר 2 (ק"מ2 עם זיז בחלק המערבי); ק"ר1 (–) וק"ר2 (– עם זיז מזרחה) – ראשיות על ציר 2
עיקרון: לוחות הפלדה פורשים בין קורות משניות קרובות (עד 80 ס"מ), הקורות המשניות פורשות מקיר הבטון בצפון אל הקורה הראשית על ציר 2, והקורה הראשית מעבירה את העומס לעמודים.
1. קורות ראשיות – על ציר 2:
•ק"ר1: מעמוד C1 (ציר A) לעמוד C2, מפתח .
•ק"ר2: מעמוד C2 לעמוד C3 (ציר B), מפתח , ונמשכת כזיז מזרחה עד שפת הגלריה.
2. קורות משניות – בכיוון (צפון-דרום), במרווח של כ- () בין ציר A ל-C3, וכ- () מזרחה ל-C3; כולן :
•ק"מ1: בחלק המזרחי ( עד ) – מקיר הבטון (ציר 1) אל ק"ר2, מפתח .
•ק"מ2: בחלק המערבי ( עד ) – מקיר הבטון אל ק"ר1, מפתח , ונמשכת כזיז דרומה עד שפת הבליטה.
הקורה המשנית בציר A ובשפה המזרחית () משמשות גם כקורות שפה.
תשובה: ראשיות ק"ר1, ק"ר2 על ציר 2; משניות ק"מ1 (פשוטות, ) וק"מ2 (עם זיז ) בכיוון במרווח .
סעיף ג
ק"מ1: פשוטה , ; ק"מ2: + זיז , ; ק"ר1: פשוטה (C1–C2), ; ק"ר2: (C2–C3) + זיז ,
כל החיבורים פירקיים, ולכן כל קורה היא קורה פשוטה (עם זיז במקום שבו הקורה נמשכת מעבר לסמך). המרווח בין הקורות המשניות נלקח (המרבי, בצד הבטוח).
1. ק"מ1 – סמכים: קיר הבטון (ציר 1) וק"ר2; מפתח .
עומס: .
ריאקציות: בכל סמך.
2. ק"מ2 – סמכים: קיר הבטון וק"ר1; מפתח וזיז ; לכל האורך ().
ריאקציה על ק"ר1 (מומנטים סביב הקיר): ; על הקיר: .
3. ק"ר1 – סמכים: עמודים C1 ו-C2, מפתח . הקורות המשניות קרובות זו לזו, ולכן העומס שלהן נלקח כעומס מפורס שקול: כל ק"מ2 מעבירה לכל :
ריאקציות: .
4. ק"ר2 – סמכים: עמודים C2 ו-C3, מפתח וזיז מזרחה ל-C3. כל ק"מ1 מעבירה לכל :
לכל האורך ().
ריאקציות (מומנטים סביב C2):
, .
בסרטוט: לכל קורה – קו עם סמך פרקי (משולש) וסמך גלילה, שמות הסמכים (קיר / ק"ר / C1–C3), מידות המפתח והזיז, ועומס מפורס עם ערכו.
תשובה: ק"מ1 – , ; ק"מ2 – , ; ק"ר1 – , ; ק"ר2 – , .
סעיף ד
משניות IPB 180 (); ק"ר1 IPB 360 (); ק"ר2 IPB 240 () – כולן
בכל קורה: מחשבים את המומנט המרבי, את מודול החתך הדרוש , בוחרים פרופיל IPB עם ובודקים .
1. ק"מ1 (פשוטה, ):
– נבחר IPB 180 ():
✓
ק"מ2 (עם זיז): מומנט מעל הסמך ; בשדה הגזירה מתאפסת ב- מהקיר ו- – אותו פרופיל IPB 180 מספיק.
2. ק"ר1 (פשוטה, , ):
– נבחר IPB 360 (; ל-IPB 340 רק ):
✓
3. ק"ר2 (מפתח + זיז , ):
•מעל C3:
•בשדה: הגזירה מתאפסת ב- מ-C2, – קובע.
– נבחר IPB 240 ():
✓
תשובה: קורות משניות IPB 180; ק"ר1 IPB 360; ק"ר2 IPB 240 – בכולן .
סעיף ה
העמוד העמוס – C2: ; RHS 300/300/8: , ,
1. הכוחות בעמודים (מהריאקציות של סעיף ג):
•C1: (מק"ר1)
•C2: (מק"ר1 ומק"ר2)
•C3: (מק"ר2)
העמוד העמוס ביותר: C2, .
2. אורך קריסה: העמוד פרקי בשני קצותיו (כל החיבורים פירקיים, והגלריה מוחזקת אופקית): .
3. ניסיון RHS 300/300/8 (חישוב בקירוב של חתך דק-דופן):
,
4. מקדם קריסה (טבלת לפלדה St37, אינטרפולציה בין , ל-, ): .
5. בדיקת מאמץ:
✓
6. בחירת העובי: החוזק היה מתקיים גם בעובי קטן יותר, אבל בחתך 300 מ"מ דופן דקה מדי עלולה להיכשל בקריסה מקומית. היחס מתקיים בעובי 8 מ"מ (בעובי 6 מ"מ: ). לכן .
תשובה: העמוד העמוס C2 (); נבחר RHS 300/300/8 ().
סעיף ו
לוחות הפלדה המחוברים לקורות יוצרים דיאפרגמה אופקית (או הקשחת X במישור הרצפה), שמעבירה את הכוחות האופקיים לקיר הבטון בצפון ולהקשחות אנכיות בקווי העמודים
כל החיבורים פירקיים, ולכן המסגרת עצמה (קורות ועמודים) אינה יציבה לכוחות אופקיים – צריך מערכת הקשחה נפרדת:
1. במישור הרצפה: לוחות הפלדה מרותכים (או מוברגים) לקורות המשניות והראשיות ויוצרים דיאפרגמה קשיחה במישורה. לחלופין, מוסיפים מתחת לרצפה הקשחה אופקית באלכסונים (צורת X) בין הקורות. הדיאפרגמה אוספת את הכוחות האופקיים מכל הרצפה.
2. העברה לקיר: הקורות המשניות מעוגנות לקיר הבטון שבחזית הצפונית; הקיר קשיח מאוד במישורו (כיוון ), והדיאפרגמה מעבירה אליו כוחות בכיוון זה.
3. בכיוון ולמניעת פיתול: מוסיפים הקשחה אנכית (אלכסונים) בין העמודים לאורך ציר 2, ו/או הקשחות אנכיות בכיוון בקצוות (למשל בין עמוד C1 לקיר, בציר A), כך שהכוחות האופקיים מגיעים ליסודות.
תשובה: הרצפה (לוחות פלדה מחוברים לקורות, או הקשחת X אופקית) פועלת כדיאפרגמה ומעבירה את הכוחות האופקיים לקיר הבטון ולהקשחות אנכיות בין העמודים.
שאלה 6 · תקרות וקורה רציפה הנושאת עמודים צומחים
נתון מבנה ציבורי.
תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשים מספר 6, 6א.
העומס הקבוע על התקרות, נוסף על משקלן העצמי הוא: ().
העומס השימושי על התקרות:
במפלס +4.00: ().
במפלס +8.50: ().
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: 435 mpa ()
עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.


בדקו וקבעו:
מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.
האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?
חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עובי הקורה B הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עומסי התכן על קורה B.
חשבו את המומנט השלילי והגזירה בקורה סמוך לעמוד 11.
חשבו את זיון הכפיפה השלילי הדרוש בקורה B.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
+4.00: מקשית חד-כיוונית על קורות, נדרש – עומדת; +8.50: מקשית ללא קורות (על 4 עמודים), נדרש – עומדת
בדיקת הכפף לפי ת"י 466: , עם ( ב-) ו-.
1. תקרה במפלס +4.00 (): התקרה נשענת על קורות ברוחב 50 ס"מ לאורך שתי הפאות הארוכות (קורה B בין עמודים 1–3–5 והקורה בין 6–8–10) ועל קורות בקצוות. היחס בין הצלעות , ובין עמודים 3 ו-8 אין קורה – תקרה מקשית חד-כיוונית על קורות, הפורשת בכיוון הקצר בשדה אחד פשוט.
•מפתח בין צירי הקורות: , (שדה פשוט),
•,
• – עומדת.
2. תקרות במפלס +8.50 (): שתי תקרות נפרדות, כל אחת , הנשענות ישירות על ארבעה עמודים בפינותיהן (1, 2, 6, 7 ו-4, 5, 9, 10), בלי קורות – תקרה מקשית ללא קורות (שדה בודד).
•המפתח הקובע – הארוך, בין צירי העמודים: , (שדה בודד),
•,
• – עומדת.
תשובה: +4.00 – מקשית חד-כיוונית על קורות, נדרש ; +8.50 – מקשית ללא קורות, נדרש . שתיהן עומדות בדרישות הכפף.
סעיף ב
עומס מפורס (מתקרת +4.00) וכוחות מרוכזים באמצע כל מפתח (עמודים צומחים 2 ו-4)
קורה B נמצאת בפאה הצפונית של תקרת +4.00, נשענת על עמודים 1, 3, 5 (שני מפתחים של בין צירים), ובאמצע כל מפתח ( מהעמוד) "צומחים" ממנה עמודים 2 ו-4 שנושאים את תקרות +8.50. לכן יש עליה שני סוגי עומס:
1. עומס מפורס מתקרת +4.00: התקרה חד-כיוונית ופורשת בין קורה B לקורה שמולה, ולכן כל קורה מקבלת חצי מהמפתח:
2. כוח מרוכז מכל עמוד צומח (2 ו-4): כל תקרת +8.50 () נשענת סימטרית על ארבעה עמודים, וכל עמוד מקבל רבע ממנה:
תשובה: לכל אורך הקורה, ו- באמצע כל אחד משני המפתחים.
סעיף ג
נדרש – נבחר קורה
נתון: מסעיף ב – , באמצע כל מפתח; רוחב הקורה ; קורה רציפה בשני מפתחים של .
1. מפתח יעיל: בקורה רציפה על שני מפתחים כל מפתח הוא שדה קצה: ; חתך מלבני: , .
2. עומס מפורס שקול לכוח המרוכז – לפי שקיעה שווה באמצע המפתח ( ⇐ ):
3. לקורה – לפי העומס ליחידת שטח של הקורה ():
4. הגובה הדרוש:
– נבחר .
תשובה: ; קורה B: .
סעיף ד
, ; מעל עמוד 3: ,
(בתוכנית אין עמוד 11; העמוד האמצעי שעליו נשענת קורה B – והמקום היחיד בקורה עם מומנט שלילי – הוא עמוד 3. החישוב נעשה סמוך לעמוד 3.)
כמו בסעיפים ב-ג, משקלם העצמי של הקורה והעמוד אינו נכלל.
1. עומסי תכן על התקרות (1.4 לקבוע, 1.6 לשימושי):
- +4.00:
- +8.50:
2. עומסי התכן על קורה B:
באמצע כל מפתח.
3. הסכמה: קורה רציפה על שלושה סמכים (עמודים 1, 3, 5), שני מפתחים , עומס לכל האורך ו- באמצע כל מפתח. בגלל הסימטריה – כל מפתח מתנהג כקורה פרקית בצד אחד ורתומה מעל עמוד 3.
4. המומנט השלילי מעל עמוד 3:
5. הגזירה סמוך לעמוד 3 (בכל צד):
(לשם השלמה, הריאקציה בעמודי הקצה: .)
תשובה: , ; סמוך לעמוד 3: , .
סעיף ה
– () עליון מעל עמוד 3
נתון: (מתיחה בפאה העליונה), קורה , (כיסוי 3 ס"מ, חישוק ומחצית המוט), , .
1. – אין צורך בזיון לחוץ.
2.
3. בחירה: מוט – ; ⇐ (), בפאה העליונה מעל עמוד 3 (אפשר בשתי שכבות ברוחב 50 ס"מ).
תשובה: – זיון עליון מעל עמוד 3.