דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, אביב 2026 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 6 שאלות.

יש לענות על שאלה אחת מבין השאלות 1 ו-2 ושתי שאלות נוספות לפי בחירה

יש לענות על 3 שאלות בלבד. ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

ענו על שאלה אחת מתוך השאלות 1–2. ערך כל שאלה 33 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד צומח ויסוד עובר

נתון מבנה חנייה בין שתי קומות. קומת החניה התחתונה היא תת-קרקעית.

בתרשים מספר 1 מסורטטת תוכנית תקרת קומת הקרקע במפלס +3.75 וכן חתך א-א.

עומס התכן הפועל על תקרה זו, כולל משקלה העצמי הוא, 20 kNm2 [2.0 tm2]20\,\frac{\text{kN}}{\text{m}^2}\ \left[2.0\,\frac{\text{t}}{\text{m}^2}\right]

בתרשים מספר 1א מסורטטת תוכנית תקרת המרתף במפלס ±0.00.

בתרשים מספר 1ב מסורטטת תוכנית רצפת המרתף במפלס -3.75.

העמודים בקומה העליונה, "צומחים" מקיר בטון ברוחב 50 ס"מ. הקיר מבוסס על יסוד עובר.

מידות העמודים: 50/60 ס"מ וכיסוי הבטון: 5.0 ס"מ=ds=ds′d_s=d_s'.

העמודים הרתומים לקיר הבטון בכוון YY, אינם מוחזקים בכיוון XX ואינם מוחזקים בכיוון YY.

סוג הבטון, ב־30 (אגרגט גירי) והפלדה מצולעת עם חוזק תכן: 435 MPa [4.35 tcm2]435\,\text{MPa}\ \left[4.35\,\frac{\text{t}}{\text{cm}^2}\right].

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סעיפים א', ב', ג' ו-ד' עוסקים בתכן עמוד מספר 2.

נתון עבור כיוון Y:

c=8c=8, kφ=1.1k_\varphi=1.1, kr=1k_r=1; lc=2.95 [m]l_c=2.95\,[\text{m}]; λmin=25\lambda_{min}=25; lax=3.55 [m]l_{ax}=3.55\,[\text{m}] (אורך צירי)

דרוש:

א.

חשבו בשיטת שטחי השפעה את עומס התכן על העמוד.

אין להתחשב במשקל העצמי של הקורות והעמוד.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את האורך השקיל של העמוד בכיוון YY

(5 נקודות)
ג.

חשבו את האקסצנטריות הכוללת בכיוון YY.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את שטח הזיון הדרוש בעמוד (בכיוון YY) ובחרו מוטות זיון בקוטר 16 מ"מ.

שרטטו את חתך העמוד עם הברזל שחישבתם.

(5 נקודות)

סעיפים ה', ו', ז' ו-ח' עוסקים בתכן היסוד.

העומס האופייני הקבוע הפועל על היסוד, 180 kN/m [18 t/m]180\,\text{kN/m}\ [18\,\text{t/m}].

והעומס האופייני השימושי 70 kN/m [7.0 t/m]70\,\text{kN/m}\ [7.0\,\text{t/m}].

מאמץ השירות של הקרקע הוא 200 kN/m2 [20 t/m2]200\,\text{kN/m}^2\ [20\,\text{t/m}^2].

ה.

חשבו את רוחב היסוד (B) לפי חתך א-א בתרשים מספר 1. אין להתחשב במשקלו העצמי של היסוד.

(3 נקודות)
ו.

חשבו וסרטטו את פילוג מאמצי המגע בתחתית היסוד (במצב תכן).

(3 נקודות)
ז.

חשבו את גובה היסוד HH כמתואר בחתך א-א בתרשים מספר 1, משיקולי גזירה.

(5 נקודות)
ח.

חשבו את זיון היסוד בכיוון X.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

A=4.00⋅7.60=30.4 m2A=4.00\cdot 7.60=30.4\,\text{m}^2, Nd=608 kNN_d=608\,\text{kN} (60.8 טון)

נתון: עומס תכן על התקרה qd=20 kN/m2q_d=20\,\text{kN/m}^2 (כולל משקל עצמי), עמוד 2 על קורה 50/80 בציר השמאלי של התוכנית.

מבוקש: כוח התכן בעמוד 2 לפי שטח ההשפעה שלו.

שטח ההשפעה של עמוד הוא השטח שהעומס עליו "זורם" לעמוד: עד אמצע המפתח לכל כיוון, ועד שפת התקרה בצד שאין בו המשך.

1. כיוון X. התקרה נשענת על שתי קורות 50/80 בכיוון YY. המרחק בין צירי הקורות: 502+700+502=750 cm\frac{50}{2}+700+\frac{50}{2}=750\,\text{cm}. עמוד 2 נמצא על הקורה השמאלית, ושפת התקרה משמאל לו נמצאת בפני הקורה, 25 cm25\,\text{cm} מהציר. לכן:

ax=0.25+7.502=0.25+3.75=4.00 ma_x=0.25+\frac{7.50}{2}=0.25+3.75=4.00\,\text{m}

2. כיוון Y. מרחקי הצירים בין העמודים (עמוד ברוחב 60 ס"מ בכיוון YY):

בין עמוד 1 לעמוד 2: 602+750+602=810 cm\frac{60}{2}+750+\frac{60}{2}=810\,\text{cm}; בין עמוד 2 לעמוד 3: 602+650+602=710 cm\frac{60}{2}+650+\frac{60}{2}=710\,\text{cm}.

ay=8.102+7.102=4.05+3.55=7.60 ma_y=\frac{8.10}{2}+\frac{7.10}{2}=4.05+3.55=7.60\,\text{m}

3. שטח ההשפעה:

A=ax⋅ay=4.00⋅7.60=30.4 m2A=a_x\cdot a_y=4.00\cdot 7.60=30.4\,\text{m}^2

4. כוח התכן (העומס הנתון הוא כבר עומס תכן):

Nd=qd⋅A=20⋅30.4=608 kN (60.8 t)N_d=q_d\cdot A=20\cdot 30.4=608\,\text{kN}\ (60.8\,\text{t})

תשובה: Nd=608 kNN_d=608\,\text{kN} (60.8 טון).

סעיף ב

תשובה:

ktop=0.225k_{top}=0.225, kbot=0k_{bot}=0; β=1.184\beta=1.184; le=1.184⋅2.95=3.49 ml_e=1.184\cdot 2.95=3.49\,\text{m} (λ=20.2<λmin=25\lambda=20.2<\lambda_{min}=25)

נתון: עמוד 50/6050/60 ס"מ, בכיוון YY הממד הוא h=60 cmh=60\,\text{cm}. העמוד רתום בתחתיתו לקיר הבטון, ובראשו מתחברות אליו בכיוון YY שתי קורות 50/8050/80 (לכיוון עמוד 1 ולכיוון עמוד 3). העמוד אינו מוחזק בכיוון YY (מסגרת עם תזוזה צידית). אורך צירי lax=3.55 ml_{ax}=3.55\,\text{m}, גובה חופשי lc=2.95 ml_c=2.95\,\text{m}.

מבוקש: האורך השקיל (הפעיל) lel_e בכיוון YY.

רעיון: האורך השקיל תלוי בריסון הסיבובי בשני קצות העמוד. מחשבים לכל קצה את מקדם הגמישות k=(EI/l)col∑2(EI/l)bk=\frac{(EI/l)_{col}}{\sum 2(EI/l)_{b}} (קשיחות הקורות נלקחת כ-2EI/l2EI/l בגלל סדיקתן), ומציבים בנוסחה לעמוד לא מוחזק:

lelc=max⁡{1+10k1k2k1+k2 ; (1+k11+k1)(1+k21+k2)}\frac{l_e}{l_c}=\max\left\{\sqrt{1+10\frac{k_1k_2}{k_1+k_2}}\ ;\ \left(1+\frac{k_1}{1+k_1}\right)\left(1+\frac{k_2}{1+k_2}\right)\right\}

המודול EE זהה לעמוד ולקורות ומצטמצם.

1. העמוד (כפיפה בכיוון YY, הממד 60 ס"מ בכיוון הכפיפה), עם האורך הצירי:

Ic=0.50⋅0.60312=0.0090 m4I_c=\frac{0.50\cdot 0.60^3}{12}=0.0090\,\text{m}^4, Iclax=0.00903.55=0.002535 m3\frac{I_c}{l_{ax}}=\frac{0.0090}{3.55}=0.002535\,\text{m}^3

2. הקורות 50/80 (מפתחים ציריים 8.10 ו-7.10 מ', מסעיף א):

Ib=0.50⋅0.80312=0.02133 m4I_b=\frac{0.50\cdot 0.80^3}{12}=0.02133\,\text{m}^4

Ib8.10=0.002634 m3\frac{I_b}{8.10}=0.002634\,\text{m}^3, Ib7.10=0.003005 m3\frac{I_b}{7.10}=0.003005\,\text{m}^3

3. מקדם הגמישות בראש העמוד:

k2=0.0025352⋅0.002634+2⋅0.003005=0.0025350.011278=0.225k_2=\frac{0.002535}{2\cdot 0.002634+2\cdot 0.003005}=\frac{0.002535}{0.011278}=0.225

בתחתית – העמוד רתום לקיר בטון מסיבי: k1=0k_1=0.

4. מקדם האורך השקיל:

1+10⋅0⋅0.2250+0.225=1.00\sqrt{1+10\cdot\frac{0\cdot 0.225}{0+0.225}}=1.00

(1+0)(1+0.2251.225)=1.184\left(1+0\right)\left(1+\frac{0.225}{1.225}\right)=1.184

β=max⁡{1.00; 1.184}=1.184\beta=\max\{1.00;\ 1.184\}=1.184

5. האורך השקיל (על הגובה החופשי בין פני הקיר לתחתית הקורה):

le=β⋅lc=1.184⋅2.95=3.49 ml_e=\beta\cdot l_c=1.184\cdot 2.95=3.49\,\text{m}

6. בדיקת תמירות (נחוצה לסעיף ג): רדיוס ההתמד בכיוון YY:

i=h12=6012=17.32 cmi=\frac{h}{\sqrt{12}}=\frac{60}{\sqrt{12}}=17.32\,\text{cm}

λ=lei=34917.32=20.2<λmin=25\lambda=\frac{l_e}{i}=\frac{349}{17.32}=20.2<\lambda_{min}=25

העמוד אינו תמיר בכיוון YY.

תשובה: le≈3.49 ml_e\approx 3.49\,\text{m} (λ=20.2<25\lambda=20.2<25 – עמוד קצר בכיוון YY).

סעיף ג

תשובה:

ed=2.0 cme_d=2.0\,\text{cm}, ei=0.87 cme_i=0.87\,\text{cm}, e2=0e_2=0 (העמוד אינו תמיר): etot=2.87 cme_{tot}=2.87\,\text{cm}

נתון: h=60 cmh=60\,\text{cm}, d=60−5=55 cmd=60-5=55\,\text{cm}, le=3.49 ml_e=3.49\,\text{m}, lax=3.55 ml_{ax}=3.55\,\text{m}, λ=20.2\lambda=20.2, λmin=25\lambda_{min}=25, אין מומנט חיצוני על העמוד.

מבוקש: האקסצנטריות הכוללת etot=ed+ei+e2e_{tot}=e_d+e_i+e_2.

1. אקסצנטריות תכנונית (מינימלית) ede_d. אין מומנט חיצוני (md=0m_d=0), ולכן קובעת האקסצנטריות המינימלית:

ed=max⁡{h30; 2 cm; mdNd}=max⁡{6030=2.0; 2.0; 0}=2.0 cme_d=\max\left\{\frac{h}{30};\ 2\,\text{cm};\ \frac{m_d}{N_d}\right\}=\max\left\{\frac{60}{30}=2.0;\ 2.0;\ 0\right\}=2.0\,\text{cm}

2. אקסצנטריות עקב אי-דיוקים בביצוע eie_i.

αh=2lax=23.55=1.06\alpha_h=\frac{2}{\sqrt{l_{ax}}}=\frac{2}{\sqrt{3.55}}=1.06; המקדם מוגבל ל-23≤αh≤1.0\frac{2}{3}\le\alpha_h\le 1.0, ולכן αh=1.0\alpha_h=1.0.

ei=0.5⋅αh200⋅le=0.5⋅1.0200⋅349=0.87 cme_i=0.5\cdot\frac{\alpha_h}{200}\cdot l_e=0.5\cdot\frac{1.0}{200}\cdot 349=0.87\,\text{cm}

3. אקסצנטריות מסדר שני e2e_2. בסעיף ב מצאנו λ=20.2<λmin=25\lambda=20.2<\lambda_{min}=25: העמוד קצר בכיוון YY, ומותר להזניח את השפעות הסדר השני:

e2=0e_2=0

(לשם השוואה בלבד: אילו העמוד היה תמיר, 1r0=fsd/Es0.45d=435/2000000.45⋅0.55=8.79⋅10−3 m−1\frac{1}{r_0}=\frac{f_{sd}/E_s}{0.45d}=\frac{435/200000}{0.45\cdot 0.55}=8.79\cdot 10^{-3}\,\text{m}^{-1} ו-e2=krkφ1r0le2c=1⋅1.1⋅8.79⋅10−3⋅3.4928=1.47 cme_2=k_r k_\varphi\frac{1}{r_0}\frac{l_e^2}{c}=1\cdot 1.1\cdot 8.79\cdot 10^{-3}\cdot\frac{3.49^2}{8}=1.47\,\text{cm}. בסעיף ד נראה שגם תוספת כזו אינה משנה את הזיון.)

4. אקסצנטריות כוללת:

etot=ed+ei+e2=2.0+0.87+0=2.87 cme_{tot}=e_d+e_i+e_2=2.0+0.87+0=2.87\,\text{cm}

תשובה: etot≈2.87 cme_{tot}\approx 2.87\,\text{cm} (ed=2.0e_d=2.0, ei=0.87e_i=0.87, e2=0e_2=0).

סעיף ד

תשובה:

מבחינת החישוב לא נדרש זיון (As<0A_s<0); קובע זיון מינימלי 0.002bh=6.0 cm20.002bh=6.0\,\text{cm}^2 לכל פאה: 3Φ163\Phi16 (6.03 cm26.03\,\text{cm}^2) בכל פאה של 50 ס"מ, סה"כ 6Φ166\Phi16

נתון: Nd=608 kNN_d=608\,\text{kN}, etot=2.87 cme_{tot}=2.87\,\text{cm}, b=50 cmb=50\,\text{cm} (בניצב לכיוון YY), h=60 cmh=60\,\text{cm}, d=55 cmd=55\,\text{cm}, ds′=5 cmd_s'=5\,\text{cm}, fcd=13 MPa=13000 kN/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=13000\,\text{kN/m}^2 (ב-30), fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: הזיון האורכי לכפיפה בכיוון YY, ובחירת מוטות Φ16\Phi16.

1. סוג האקסצנטריות. h2−ds′=30−5=25 cm>etot=2.87 cm\frac{h}{2}-d_s'=30-5=25\,\text{cm}>e_{tot}=2.87\,\text{cm} – הכוח פועל בתוך תחום הזיון (אקסצנטריות קטנה).

2. המומנט סביב הזיון המתוח:

Msd=Nd(etot+h2−ds)=608⋅(0.0287+0.30−0.05)=169.5 kNmM_{sd}=N_d\left(e_{tot}+\frac{h}{2}-d_s\right)=608\cdot(0.0287+0.30-0.05)=169.5\,\text{kNm}

3. בדיקה מול כושר הבטון בזיון יחיד:

Mcd,max=0.32⋅b⋅d2⋅fcd=0.32⋅0.50⋅0.552⋅13000=629.2 kNm>169.5M_{cd,max}=0.32\cdot b\cdot d^2\cdot f_{cd}=0.32\cdot 0.50\cdot 0.55^2\cdot 13000=629.2\,\text{kNm}>169.5 – אין צורך בזיון לחוץ.

4. הזיון המתוח:

μ=Msdbd2fcd=169.50.50⋅0.552⋅13000=0.0862\mu=\frac{M_{sd}}{b d^2 f_{cd}}=\frac{169.5}{0.50\cdot 0.55^2\cdot 13000}=0.0862, ω=1−1−2μ=1−1−0.1724=0.0903\omega=1-\sqrt{1-2\mu}=1-\sqrt{1-0.1724}=0.0903

As=ω b d fcdfsd−Ndfsd=0.0903⋅0.50⋅0.55⋅13000435000−608435000=(7.42−13.98)⋅10−4=−6.56 cm2A_s=\frac{\omega\, b\, d\, f_{cd}}{f_{sd}}-\frac{N_d}{f_{sd}}=\frac{0.0903\cdot 0.50\cdot 0.55\cdot 13000}{435000}-\frac{608}{435000}=(7.42-13.98)\cdot 10^{-4}=-6.56\,\text{cm}^2

התוצאה שלילית: הכוח הצירי מכסה את כל המתיחה, והחתך כולו בלחיצה. מבחינת חוזק אין צורך בזיון, וקובע הזיון המינימלי. (גם עם e2=1.47 cme_2=1.47\,\text{cm} מסעיף ג: Msd=178.5 kNmM_{sd}=178.5\,\text{kNm} והתוצאה עדיין שלילית.)

5. זיון מינימלי לכל פאה:

As,min=0.002⋅b⋅h=0.002⋅50⋅60=6.0 cm2A_{s,min}=0.002\cdot b\cdot h=0.002\cdot 50\cdot 60=6.0\,\text{cm}^2

(בדיקה נוספת: 0.1Ndfsd=1.40 cm2<6.00.1\frac{N_d}{f_{sd}}=1.40\,\text{cm}^2<6.0.)

6. בחירה: מוט Φ16\Phi16: 2.01 cm22.01\,\text{cm}^2. 3Φ16=6.03 cm2≥6.0 cm23\Phi16=6.03\,\text{cm}^2\ge 6.0\,\text{cm}^2 ✓

העמוד אינו מוחזק וכיוון הכפיפה יכול להתהפך, ולכן מזיינים סימטרית.

חתך העמוד (לשרטוט): מלבן 50×6050\times 60 ס"מ, הצלע של 60 ס"מ בכיוון YY. בכל אחת משתי הפאות של 50 ס"מ (הניצבות לכיוון YY) – 3Φ163\Phi16: שני מוטות בפינות ומוט אחד באמצע, במרחק ds=5 cmd_s=5\,\text{cm} מהפאה (ציר המוט). סך הכול 6Φ166\Phi16 (12.06 cm212.06\,\text{cm}^2, ρ=0.40%\rho=0.40\%). חישוקים Φ8@20\Phi8@20 סביב כל המוטות, ובפאות של 60 ס"מ חישוק עזר (סיכה) למוטות האמצעיים.

תשובה: החישוב נותן As<0A_s<0, וקובע הזיון המינימלי 6.0 cm26.0\,\text{cm}^2 לפאה: 3Φ163\Phi16 בכל פאה, סה"כ 6Φ166\Phi16.

סעיף ה

תשובה:

B=180+70200=1.25 mB=\frac{180+70}{200}=1.25\,\text{m}

נתון: עומסי שירות לאורך היסוד: G=180 kN/mG=180\,\text{kN/m}, Q=70 kN/mQ=70\,\text{kN/m}; מאמץ שירות בקרקע σ=200 kN/m2\sigma=200\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: רוחב היסוד העובר. את שטח היסוד קובעים לפי עומסי השירות (בלי מקדמי בטחון), ומחשבים לרוחב של 1 מ' לאורך הקיר.

1. סך עומס השירות לכל מטר אורך:

N=G+Q=180+70=250 kN/mN=G+Q=180+70=250\,\text{kN/m}

2. הרוחב הדרוש, כך שהמאמץ בקרקע לא יעלה על המותר (הקיר במרכז היסוד, העומס מרכזי):

B=Nσ⋅1.0=250200=1.25 mB=\frac{N}{\sigma\cdot 1.0}=\frac{250}{200}=1.25\,\text{m}

תשובה: B=1.25 mB=1.25\,\text{m} (היסוד סימטרי סביב הקיר: בליטה של 1.25−0.502=0.375 m\frac{1.25-0.50}{2}=0.375\,\text{m} לכל צד).

סעיף ו

תשובה:

פילוג אחיד: σd=3641.25=291.2 kN/m2\sigma_d=\frac{364}{1.25}=291.2\,\text{kN/m}^2 לכל רוחב היסוד

נתון: G=180G=180, Q=70 kN/mQ=70\,\text{kN/m}, B=1.25 mB=1.25\,\text{m}; העומס מרכזי.

מבוקש: מאמצי המגע תחת עומסי התכן.

1. עומס התכן לכל מטר אורך:

Nd=1.4⋅G+1.6⋅Q=1.4⋅180+1.6⋅70=252+112=364 kN/mN_d=1.4\cdot G+1.6\cdot Q=1.4\cdot 180+1.6\cdot 70=252+112=364\,\text{kN/m}

2. העומס מרכזי ואין מומנט, ולכן הלחץ בתחתית היסוד אחיד:

σd=NdB⋅1.0=3641.25=291.2 kN/m2 (29.1 t/m2)\sigma_d=\frac{N_d}{B\cdot 1.0}=\frac{364}{1.25}=291.2\,\text{kN/m}^2\ (29.1\,\text{t/m}^2)

פילוג המגע (xx לרוחב היסוד, הקיר בין x=0.375x=0.375 ל-x=0.875 mx=0.875\,\text{m}) – מלבן בגובה קבוע:

x [m]σ [kN/m²]0.00.20.40.60.81.01.2050100150200250300350291.2291.2

תשובה: מאמץ מגע אחיד σd=291.2 kN/m2\sigma_d=291.2\,\text{kN/m}^2 לכל רוחב היסוד.

סעיף ז

תשובה:

נדרש d≥14.7 cmd\ge 14.7\,\text{cm} (H≥19.7 cmH\ge 19.7\,\text{cm}); נבחר H=25 cmH=25\,\text{cm} (d=20 cmd=20\,\text{cm}): VEd=51.0<VRd,c=90.7 kN/mV_{Ed}=51.0<V_{Rd,c}=90.7\,\text{kN/m}

נתון: σd=291.2 kN/m2\sigma_d=291.2\,\text{kN/m}^2, בליטת היסוד מפני הקיר c=0.375 mc=0.375\,\text{m}, בטון ב-30 (fck=30 MPaf_{ck}=30\,\text{MPa}), ds=5 cmd_s=5\,\text{cm}, יסוד ללא זיון גזירה.

מבוקש: עובי היסוד, כך שהבטון לבדו יישא את כוח הגזירה.

רעיון: כל בליטה היא זיז שהקרקע דוחפת כלפי מעלה. את הגזירה בודקים במרחק dd מפני הקיר (עומס מפורס ישיר), ומשווים לתסבולת הבטון VRd,cV_{Rd,c}. נחשב לרוחב 1 מ' לאורך הקיר.

1. תסבולת מינימלית של הבטון. ביסוד דק d<200 mmd<200\,\text{mm}, ולכן מקדם הגודל מגיע לערכו המרבי K=1+200d≤2.0⇒K=2.0K=1+\sqrt{\frac{200}{d}}\le 2.0\Rightarrow K=2.0:

vmin=0.035⋅K3/2⋅0.7fck=0.035⋅2.01.5⋅21=0.454 MPa=454 kN/m2v_{min}=0.035\cdot K^{3/2}\cdot\sqrt{0.7f_{ck}}=0.035\cdot 2.0^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.454\,\text{MPa}=454\,\text{kN/m}^2

2. תנאי הגזירה במרחק dd מפני הקיר:

VEd=σd (c−d)≤vmin⋅dV_{Ed}=\sigma_d\,(c-d)\le v_{min}\cdot d

291.2 (0.375−d)≤454 d ⇒ d≥291.2⋅0.375291.2+454=109.2745.2=0.147 m291.2\,(0.375-d)\le 454\,d\ \Rightarrow\ d\ge\frac{291.2\cdot 0.375}{291.2+454}=\frac{109.2}{745.2}=0.147\,\text{m}

H≥d+ds=14.7+5=19.7 cmH\ge d+d_s=14.7+5=19.7\,\text{cm}

3. בחירה: נבחר H=25 cmH=25\,\text{cm} (עובי מעשי מינימלי ליסוד עובר), d=25−5=20 cmd=25-5=20\,\text{cm}.

4. בדיקה בעובי שנבחר:

VEd=291.2⋅(0.375−0.20)=51.0 kN/mV_{Ed}=291.2\cdot(0.375-0.20)=51.0\,\text{kN/m}

K=1+200200=2.0K=1+\sqrt{\frac{200}{200}}=2.0; עם הזיון שייבחר בסעיף ח (Φ10@20\Phi10@20, ρl=3.93100⋅20=0.00196\rho_l=\frac{3.93}{100\cdot 20}=0.00196):

v1=0.12⋅K⋅(100ρl⋅0.7fck)1/3=0.12⋅2.0⋅(100⋅0.00196⋅21)1/3=0.385 MPa<vmin=0.454 MPav_1=0.12\cdot K\cdot(100\rho_l\cdot 0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot 2.0\cdot(100\cdot 0.00196\cdot 21)^{1/3}=0.385\,\text{MPa}<v_{min}=0.454\,\text{MPa}

VRd,c=0.454⋅1000⋅0.20=90.7 kN/m>VEd=51.0 kN/mV_{Rd,c}=0.454\cdot 1000\cdot 0.20=90.7\,\text{kN/m}>V_{Ed}=51.0\,\text{kN/m} ✓

(גם הגזירה בפני הקיר, 291.2⋅0.375=109.2 kN/m291.2\cdot 0.375=109.2\,\text{kN/m}, נבדקת כאן במרחק dd, כנהוג בעומס מפורס.)

תשובה: נדרש H≥19.7 cmH\ge 19.7\,\text{cm}; נבחר H=25 cmH=25\,\text{cm}.

סעיף ח

תשובה:

Md=20.5 kNm/mM_d=20.5\,\text{kNm/m}, As=2.48 cm2/m<As,min=3.75A_s=2.48\,\text{cm}^2/\text{m}<A_{s,min}=3.75 ← Φ10@20\Phi10@20 (3.93 cm2/m3.93\,\text{cm}^2/\text{m}) בתחתית, בניצב לקיר

נתון: σd=291.2 kN/m2\sigma_d=291.2\,\text{kN/m}^2, c=0.375 mc=0.375\,\text{m}, H=25 cmH=25\,\text{cm}, d=20 cmd=20\,\text{cm}, fcd=13000f_{cd}=13000, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: הזיון הראשי בכיוון XX – בניצב לקיר, ברוחב היסוד (הקיר והיסוד העובר נמשכים בכיוון YY).

1. המומנט בפני הקיר (זיז באורך cc, לרוחב 1 מ' לאורך הקיר):

Md=σd⋅c22=291.2⋅0.37522=20.5 kNm/mM_d=\frac{\sigma_d\cdot c^2}{2}=\frac{291.2\cdot 0.375^2}{2}=20.5\,\text{kNm/m}

המתיחה בתחתית היסוד (הקרקע דוחפת כלפי מעלה).

2. ω\omega:

μ=Mdbd2fcd=20.51⋅0.202⋅13000=0.0394\mu=\frac{M_d}{b d^2 f_{cd}}=\frac{20.5}{1\cdot 0.20^2\cdot 13000}=0.0394, ω=1−1−2⋅0.0394=0.040<0.1\omega=1-\sqrt{1-2\cdot 0.0394}=0.040<0.1, ולכן לזרוע הפנימית לוקחים z=0.95dz=0.95d.

3. שטח הזיון:

As=Md0.95⋅d⋅fsd=20.50.95⋅0.20⋅435000=2.48⋅10−4 m2=2.48 cm2/mA_s=\frac{M_d}{0.95\cdot d\cdot f_{sd}}=\frac{20.5}{0.95\cdot 0.20\cdot 435000}=2.48\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=2.48\,\text{cm}^2/\text{m}

4. זיון מינימלי:

As,min=0.0015⋅b⋅h=0.0015⋅100⋅25=3.75 cm2/m>2.48A_{s,min}=0.0015\cdot b\cdot h=0.0015\cdot 100\cdot 25=3.75\,\text{cm}^2/\text{m}>2.48 – קובע המינימום.

5. בחירה: Φ10@20\Phi10@20: As=0.7850.20=3.93 cm2/m≥3.75A_s=\frac{0.785}{0.20}=3.93\,\text{cm}^2/\text{m}\ge 3.75 ✓

המוטות בתחתית היסוד, בכיוון XX לכל רוחב היסוד (1.25 מ', עם כיסוי 5 ס"מ בקצוות). בכיוון YY (לאורך היסוד) – זיון חלוקה, למשל Φ8@25\Phi8@25 מעל המוטות הראשיים.

תשובה: Φ10@20\Phi10@20 (3.93 cm2/m3.93\,\text{cm}^2/\text{m}) בתחתית היסוד בכיוון XX.

שאלה 2 · תקרת צלעות ותקרת ערוגות: עובי ומומנטים

בתרשים מספר 2 מוצגת תוכנית קונסטרוקצייה של תקרה עליונה במבנה בית כנסת,

וכן חתך דרך הצלעות.

התקרה מורכבת מתקרת ערוגות ומתקרת צלעות.

עובי תקרת הערוגות 30 ס"מ, ועובי תקרת הצלעות 25 ס"מ.

העומס הקבוע על כל תקרה בנוסף למשקלה העצמי הוא, 4.5 kN/m2 [0.45 t/m2]4.5\,\text{kN/m}^2\ [0.45\,\text{t/m}^2]

העומס השימושי, 1.5 kN/m2 [0.15 t/m2]1.5\,\text{kN/m}^2\ [0.15\,\text{t/m}^2].

משקל בלוקי המילוי, 4.0 kN/m3 [0.40 t/m3]4.0\,\text{kN/m}^3\ [0.40\,\text{t/m}^3]

סוג הבטון, ב־30 (אגרגט גירי) והפלדה מצולעת עם חוזק תכן: 435 MPa [4.35 tcm2]435\,\text{MPa}\ \left[4.35\,\frac{\text{t}}{\text{cm}^2}\right].

כיסוי הבטון, 3 ס"מ.

אין להתחשב במצבי העמסה מסוכנים.

א.

בדקו אם עובי שני סוגי התקרות עונה על דרישות התקן משיקולי כפף.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את עומס התכן עבור כל סוג תקרה.

(2 נקודות)

עבור הסעיפים הבאים, נתון שעומס התכן על תקרת הערוגות הוא, 14 kN/m2 [1.40 t/m2]14\,\text{kN/m}^2\ [1.40\,\text{t/m}^2],

ועומס התכן על תקרת הצלעות הוא, 13.5 kN/m2 [1.35 t/m2]13.5\,\text{kN/m}^2\ [1.35\,\text{t/m}^2].

ג.

חשבו את המומנטים בתקרת הערוגות.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את המומנטים החיוביים והשליליים בתקרת הצלעות בחתך א-א.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את המומנטים השליליים הסופיים בחתך א-א.

(1 נקודות)
ו.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך צלע המשכית בתקרת הצלעות

ובתקרת הערוגות העוברת דרך חתך א-א.

(3 נקודות)
ז.

חשבו את הזיון הדרוש עבור המומנט השלילי לצלע שחישבתם בסעיף ו'.

(3 נקודות)
ח.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך צלע בתקרת הצלעות

העוברת דרך חתך ב-ב.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

צלעות: hreq=20.4≤25 cmh_{req}=20.4\le 25\,\text{cm} ✓; ערוגות: hreq=26.2≤30 cmh_{req}=26.2\le 30\,\text{cm} ✓ – שתי התקרות עומדות בדרישה

הגאומטריה מתרשים 2: תקרת הצלעות (25 ס"מ: 5 ס"מ בטון עליון וצלעות 20/2020/20 ברווח 70 ס"מ, בלוקים ברוחב 50 ס"מ) נמצאת בין קורה A (ציר 1) לקורה B (ציר 2). הצלעות הראשיות בכיוון XX; המפתח בין צירי הקורות 20/2+490+20/2=510 cm20/2+490+20/2=510\,\text{cm}, ובין עמודים 8 ו-12 יש לה זיז של 150 ס"מ מפני קורה A (1.60 m1.60\,\text{m} מציר הקורה). תקרת הערוגות (30 ס"מ: 5 ס"מ עליון, צלעות 20/2520/25 בשני הכיוונים ברווח 70 ס"מ, בלוקים 50/5050/50) נשענת על הקורות B, C, D, E; המפתח בין צירי הקורות 760 cm760\,\text{cm} בשני הכיוונים (נטו 740). בחתך א-א הצלעות של שתי התקרות רציפות מעל קורה B.

נתון: Δg=4.5 kN/m2\Delta g=4.5\,\text{kN/m}^2, q=1.5 kN/m2q=1.5\,\text{kN/m}^2, משקל בטון 25 kN/m325\,\text{kN/m}^3, בלוקים 4.0 kN/m34.0\,\text{kN/m}^3.

מבוקש: בדיקה לפי ת"י 466: h≥l0k11⋅k12⋅k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\cdot k_{12}\cdot k_{13}}, עם k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2), k13=1k_{13}=1 (אגרגט גירי, פלדה מצולעת). בתקרות עם צלעות (חתך T, bbw=7020=3.5>3\frac{b}{b_w}=\frac{70}{20}=3.5>3) המקדם k11k_{11} מוקטן פי 0.8: לצלעות חד-כיווניות k11=0.8⋅1.0=0.8k_{11}=0.8\cdot 1.0=0.8, ולערוגות (צלעות בשני כיוונים) k11=0.8⋅1.22=0.976k_{11}=0.8\cdot 1.22=0.976.

משקל עצמי – לפי מודול של 0.70×0.70 m0.70\times 0.70\,\text{m} (בטון = נפח מלא פחות נפח הבלוקים):

1. צלעות (הזנחנו את צלעות הפיזור הרוחביות):

בטון: 0.05+0.20⋅0.200.70=0.1071 m3/m20.05+\frac{0.20\cdot 0.20}{0.70}=0.1071\,\text{m}^3/\text{m}^2 → 0.1071⋅25=2.68 kN/m20.1071\cdot 25=2.68\,\text{kN/m}^2

בלוקים: 0.20⋅0.500.70=0.1429 m3/m2\frac{0.20\cdot 0.50}{0.70}=0.1429\,\text{m}^3/\text{m}^2 → 0.1429⋅4.0=0.57 kN/m20.1429\cdot 4.0=0.57\,\text{kN/m}^2

g0=2.68+0.57=3.25 kN/m2g_{0}=2.68+0.57=3.25\,\text{kN/m}^2

2. ערוגות:

בלוקים: 0.25⋅0.50⋅0.500.70⋅0.70=0.1276 m3/m2\frac{0.25\cdot 0.50\cdot 0.50}{0.70\cdot 0.70}=0.1276\,\text{m}^3/\text{m}^2 → 0.51 kN/m20.51\,\text{kN/m}^2

בטון: 0.30−0.1276=0.1724 m3/m20.30-0.1276=0.1724\,\text{m}^3/\text{m}^2 → 4.31 kN/m24.31\,\text{kN/m}^2

g0=4.31+0.51=4.82 kN/m2g_{0}=4.31+0.51=4.82\,\text{kN/m}^2

תקרת הצלעות (h=25 cmh=25\,\text{cm}):

3. fser=3.25+4.5+1.5=9.25 kN/m2f_{ser}=3.25+4.5+1.5=9.25\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(109.25)1/3=25.04k_{12}=24.4\left(\frac{10}{9.25}\right)^{1/3}=25.04

4. המפתח: שדה קצה – רציף מעל B (עם הערוגות, ובחתך ב-ב עם הזיז שמעל A): l0=0.8⋅510=408 cml_0=0.8\cdot 510=408\,\text{cm}.

hreq=4080.8⋅25.04⋅1=20.4 cm≤25 cmh_{req}=\frac{408}{0.8\cdot 25.04\cdot 1}=20.4\,\text{cm}\le 25\,\text{cm} ✓

5. הזיז: l0=2.2⋅160=352 cm<408l_0=2.2\cdot 160=352\,\text{cm}<408 – אינו קובע (hreq=17.6 cmh_{req}=17.6\,\text{cm}).

תקרת הערוגות (h=30 cmh=30\,\text{cm}):

6. fser=4.82+4.5+1.5=10.82 kN/m2f_{ser}=4.82+4.5+1.5=10.82\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(1010.82)1/3=23.77k_{12}=24.4\left(\frac{10}{10.82}\right)^{1/3}=23.77

7. לוח דו-כיווני ריבועי 7.60×7.60 m7.60\times 7.60\,\text{m}, רציף בצד אחד (B): l0=0.8⋅760=608 cml_0=0.8\cdot 760=608\,\text{cm}.

hreq=6080.976⋅23.77⋅1=26.2 cm≤30 cmh_{req}=\frac{608}{0.976\cdot 23.77\cdot 1}=26.2\,\text{cm}\le 30\,\text{cm} ✓

תשובה: תקרת הצלעות: נדרש 20.4 cm≤2520.4\,\text{cm}\le 25; תקרת הערוגות: נדרש 26.2 cm≤3026.2\,\text{cm}\le 30 – שתיהן עומדות בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

צלעות: qd=13.25 kN/m2q_d=13.25\,\text{kN/m}^2; ערוגות: qd=15.45 kN/m2q_d=15.45\,\text{kN/m}^2

נתון: המשקלים העצמיים מסעיף א (צלעות 3.253.25, ערוגות 4.82 kN/m24.82\,\text{kN/m}^2), Δg=4.5\Delta g=4.5, q=1.5 kN/m2q=1.5\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: qd=1.4g+1.6qq_d=1.4g+1.6q.

1. צלעות: g=3.25+4.5=7.75 kN/m2g=3.25+4.5=7.75\,\text{kN/m}^2

qd=1.4⋅7.75+1.6⋅1.5=10.85+2.40=13.25 kN/m2q_d=1.4\cdot 7.75+1.6\cdot 1.5=10.85+2.40=13.25\,\text{kN/m}^2 (1.33 t/m21.33\,\text{t/m}^2); לצלע אחת (רוחב 0.70 מ'): 13.25⋅0.70=9.28 kN/m13.25\cdot 0.70=9.28\,\text{kN/m}.

2. ערוגות: g=4.82+4.5=9.32 kN/m2g=4.82+4.5=9.32\,\text{kN/m}^2

qd=1.4⋅9.32+1.6⋅1.5=13.05+2.40=15.45 kN/m2q_d=1.4\cdot 9.32+1.6\cdot 1.5=13.05+2.40=15.45\,\text{kN/m}^2 (1.55 t/m21.55\,\text{t/m}^2).

בהמשך השאלה עובדים עם הערכים הנתונים בשאלון (1414 לערוגות ו-13.5 kN/m213.5\,\text{kN/m}^2 לצלעות).

תשובה: צלעות 13.25 kN/m213.25\,\text{kN/m}^2, ערוגות 15.45 kN/m215.45\,\text{kN/m}^2.

סעיף ג

תשובה:

לרוחב 1 מ': mx,B=−67.8m_{x,B}=-67.8, mx+=27.5m_x^+=27.5, my+=20.2 kNm/mm_y^+=20.2\,\text{kNm/m} (לצלע ברוחב 0.70 מ': −47.4-47.4, 19.319.3, 14.2 kNm14.2\,\text{kNm})

נתון: qd=14 kN/m2q_d=14\,\text{kN/m}^2, לוח ריבועי lx=ly=7.60 ml_x=l_y=7.60\,\text{m} (בין צירי הקורות).

מבוקש: המומנטים בשדה ובסמכים של תקרת הערוגות (לוח דו-כיווני).

1. תנאי שפה. בצד B הלוח רציף עם תקרת הצלעות – נחשב אותו רתום. בצדדים C, D, E הלוח מסתיים על קורות שפה – סמיכה פשוטה. XX – הכיוון הניצב לצד הרתום (לאורך חתך א-א).

2. מקדמים מטבלאות ללוחות מצולבים (לוח ריבועי, lylx=1\frac{l_y}{l_x}=1, צד אחד רתום ושלושה סמוכים פשוט, ν=0\nu=0): m=q l2αm=\frac{q\,l^2}{\alpha} עם

αx,e=11.9\alpha_{x,e}=11.9 (מומנט שלילי בצד הרתום), αx=29.4\alpha_{x}=29.4 (שדה, כיוון XX), αy=40.0\alpha_{y}=40.0 (שדה, כיוון YY).

3. q l2=14⋅7.602=808.6 kNq\,l^2=14\cdot 7.60^2=808.6\,\text{kN}

4. המומנטים לרוחב 1 מ':

mx,B=−808.611.9=−67.8 kNm/mm_{x,B}=-\frac{808.6}{11.9}=-67.8\,\text{kNm/m} (מעל קורה B)

mx+=808.629.4=27.5 kNm/mm_x^+=\frac{808.6}{29.4}=27.5\,\text{kNm/m}

my+=808.640.0=20.2 kNm/mm_y^+=\frac{808.6}{40.0}=20.2\,\text{kNm/m}

בצדדים C, D, E (סמיכה פשוטה) המומנט אפס.

5. לצלע אחת (הצלעות כל 0.70 מ'):

Mx,B=−67.8⋅0.70=−47.4 kNmM_{x,B}=-67.8\cdot 0.70=-47.4\,\text{kNm}, Mx+=27.5⋅0.70=19.3 kNmM_x^+=27.5\cdot 0.70=19.3\,\text{kNm}, My+=20.2⋅0.70=14.2 kNmM_y^+=20.2\cdot 0.70=14.2\,\text{kNm}

תשובה: mx,B=−67.8m_{x,B}=-67.8, mx+=27.5m_x^+=27.5, my+=20.2 kNm/mm_y^+=20.2\,\text{kNm/m}.

סעיף ד

תשובה:

MB=−ql28=−43.9 kNm/mM_B=-\frac{ql^2}{8}=-43.9\,\text{kNm/m} (−30.7-30.7 לצלע); M+=9ql2128=24.7 kNm/mM^+=\frac{9ql^2}{128}=24.7\,\text{kNm/m} (17.317.3 לצלע)

נתון: qd=13.5 kN/m2q_d=13.5\,\text{kN/m}^2, מפתח l=5.10 ml=5.10\,\text{m} (בין צירי הקורות A ו-B).

מבוקש: המומנטים בצלעות בחתך א-א.

1. סכמה סטטית. בחתך א-א הצלע נשענת על קורה A (סמך קצה, אין שם המשך – סמך פשוט) ועל קורה B, שמעליה היא ממשיכה לתקרת הערוגות. כדי לקבל את המומנט השלילי מצד תקרת הצלעות מניחים ריתום ב-B: קורה סמוכה-רתומה.

2. מומנט שלילי ב-B (לרוחב 1 מ'):

MB=−q l28=−13.5⋅5.1028=−43.9 kNm/mM_B=-\frac{q\,l^2}{8}=-\frac{13.5\cdot 5.10^2}{8}=-43.9\,\text{kNm/m}

3. מומנט חיובי מרבי בשדה:

M+=9128q l2=9128⋅13.5⋅5.102=24.7 kNm/mM^+=\frac{9}{128}q\,l^2=\frac{9}{128}\cdot 13.5\cdot 5.10^2=24.7\,\text{kNm/m} (במרחק 38l=1.91 m\frac{3}{8}l=1.91\,\text{m} מ-A)

4. לצלע אחת (0.70 מ'): MB=−43.9⋅0.70=−30.7 kNmM_B=-43.9\cdot 0.70=-30.7\,\text{kNm}, M+=24.7⋅0.70=17.3 kNmM^+=24.7\cdot 0.70=17.3\,\text{kNm}.

תשובה: MB=−43.9 kNm/mM_B=-43.9\,\text{kNm/m}, M+=24.7 kNm/mM^+=24.7\,\text{kNm/m} (לצלע: −30.7-30.7 ו-17.3 kNm17.3\,\text{kNm}).

סעיף ה

תשובה:

MB=−67.8+43.92=−55.8 kNm/mM_B=-\frac{67.8+43.9}{2}=-55.8\,\text{kNm/m} (−39.1 kNm-39.1\,\text{kNm} לצלע)

נתון: מעל קורה B: מצד הערוגות −67.8 kNm/m-67.8\,\text{kNm/m} (סעיף ג), מצד הצלעות −43.9 kNm/m-43.9\,\text{kNm/m} (סעיף ד).

מבוקש: מומנט שלילי אחד מעל B (בפועל הסמך משותף, ולכן שני הערכים צריכים להשתוות).

1. משווים את המומנטים: לוקחים את הממוצע, אך לא פחות מ-80% מהגדול:

67.8+43.92=55.8 kNm/m\frac{67.8+43.9}{2}=55.8\,\text{kNm/m}; 0.8⋅67.8=54.2 kNm/m<55.80.8\cdot 67.8=54.2\,\text{kNm/m}<55.8

MB=−55.8 kNm/mM_B=-55.8\,\text{kNm/m}

2. לצלע אחת: MB=−55.8⋅0.70=−39.1 kNmM_B=-55.8\cdot 0.70=-39.1\,\text{kNm}

תשובה: MB=−55.8 kNm/mM_B=-55.8\,\text{kNm/m} (−39.1 kNm-39.1\,\text{kNm} לצלע).

סעיף ו

תשובה:

לצלע: A 00; שדה צלעות +14.3 kNm+14.3\,\text{kNm} (1.74 מ' מ-A); B −39.1 kNm-39.1\,\text{kNm}; שדה ערוגות כ-+23.5 kNm+23.5\,\text{kNm}; C 00

נתון: עומס לצלע בתקרת הצלעות w=13.5⋅0.70=9.45 kN/mw=13.5\cdot 0.70=9.45\,\text{kN/m}, מפתח 5.10 m5.10\,\text{m}; מומנט סופי ב-B −39.1 kNm-39.1\,\text{kNm} (סעיף ה); מומנטי הערוגות לצלע מסעיף ג.

מבוקש: מהלך המומנטים לאורך צלע אחת רציפה A–B–C.

קטע הצלעות (A–B):

1. תגובה ב-A (עם המומנט הסופי ב-B):

RA=w l2−∣MB∣l=9.45⋅5.102−39.15.10=24.10−7.66=16.43 kNR_A=\frac{w\,l}{2}-\frac{|M_B|}{l}=\frac{9.45\cdot 5.10}{2}-\frac{39.1}{5.10}=24.10-7.66=16.43\,\text{kN}

2. המומנט המרבי בשדה, במקום שבו V=0V=0: x0=RAw=16.439.45=1.74 mx_0=\frac{R_A}{w}=\frac{16.43}{9.45}=1.74\,\text{m}

M+=RA22w=16.4322⋅9.45=14.3 kNmM^+=\frac{R_A^2}{2w}=\frac{16.43^2}{2\cdot 9.45}=14.3\,\text{kNm}

המומנט מתאפס ב-x=2x0=3.48 mx=2x_0=3.48\,\text{m} מ-A. (המומנט בשדה קטן מהערך בסעיף ד כי המומנט ב-B גדל מ-30.7 ל-39.1; לתכן הזיון התחתון בשדה כדאי להשאיר לפחות את הערך שבסעיף ד, 17.3 kNm17.3\,\text{kNm}.)

קטע הערוגות (B–C):

3. ב-B המומנט קטן מ-−47.4-47.4 ל-−39.1 kNm-39.1\,\text{kNm} (הפרש 8.4 kNm8.4\,\text{kNm}). את מחצית ההפרש מוסיפים למומנט השדה:

Mx+=19.3+8.42=23.5 kNmM_x^+=19.3+\frac{8.4}{2}=23.5\,\text{kNm} (כ-4.7 מ' מ-B)

4. ב-C (קורת שפה, סמך פשוט) M=0M=0.

מהלך המומנטים (xx מציר A; B ב-x=5.10x=5.10, C ב-x=12.70 mx=12.70\,\text{m}; חיובי – מתיחה בתחתית):

x [m]M [kNm]024681012-40-30-20-10102030A: 014.3B: -39.123.5C: 0

תשובה: A: 0; שדה הצלעות +14.3 kNm+14.3\,\text{kNm}; B: −39.1 kNm-39.1\,\text{kNm}; שדה הערוגות ≈+23.5 kNm\approx+23.5\,\text{kNm}; C: 0 (לצלע).

סעיף ז

תשובה:

בפני קורה B: M=35.9 kNmM=35.9\,\text{kNm}, As=4.80 cm2A_s=4.80\,\text{cm}^2 ← 2Φ182\Phi18 (5.09 cm25.09\,\text{cm}^2) עליון

נתון: MB=−39.1 kNmM_B=-39.1\,\text{kNm} לצלע (על ציר B), צלע ברוחב bw=20 cmb_w=20\,\text{cm} בתקרת הצלעות (h=25 cmh=25\,\text{cm}, החתך הקובע – הנמוך מבין השניים), כיסוי 3 ס"מ.

מבוקש: הזיון העליון מעל B.

1. חתך התכן. במומנט שלילי המתיחה למעלה (בבטון העליון), והלחיצה בתחתית הצלע – חתך מלבני ברוחב b=20 cmb=20\,\text{cm}.

d=25−3−0.8=21.2 cmd=25-3-0.8=21.2\,\text{cm} (כיסוי ומחצית קוטר מוט)

2. המומנט בפני הקורה (רוחב קורה B 20 ס"מ, VB=w l−RA=9.45⋅5.10−16.43=31.8 kNV_B=w\,l-R_A=9.45\cdot 5.10-16.43=31.8\,\text{kN}):

Mface=39.1−31.8⋅0.10=35.9 kNmM_{face}=39.1-31.8\cdot 0.10=35.9\,\text{kNm}

3. בדיקת זיון יחיד:

Mcd,max=0.32⋅b⋅d2⋅fcd=0.32⋅0.20⋅0.2122⋅13000=37.4 kNm>35.9M_{cd,max}=0.32\cdot b\cdot d^2\cdot f_{cd}=0.32\cdot 0.20\cdot 0.212^2\cdot 13000=37.4\,\text{kNm}>35.9 – אין צורך בזיון לחוץ.

4. ω\omega:

μ=35.90.20⋅0.2122⋅13000=0.307\mu=\frac{35.9}{0.20\cdot 0.212^2\cdot 13000}=0.307, ω=1−1−2⋅0.307=0.379\omega=1-\sqrt{1-2\cdot 0.307}=0.379

5. שטח הזיון:

As=M(1−ω2)d fsd=35.9(1−0.190)⋅0.212⋅435000=4.80⋅10−4 m2=4.80 cm2A_s=\frac{M}{\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d\,f_{sd}}=\frac{35.9}{(1-0.190)\cdot 0.212\cdot 435000}=4.80\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=4.80\,\text{cm}^2

6. בחירה: 2Φ182\Phi18: 2⋅2.54=5.09 cm2≥4.802\cdot 2.54=5.09\,\text{cm}^2\ge 4.80 ✓. מרווח פנוי: 20−2⋅3−2⋅1.8=10.4 cm20-2\cdot 3-2\cdot 1.8=10.4\,\text{cm} ✓.

המוטות נמשכים מעבר לנקודות האפס של המומנט משני צדי B (כ-1.6 מ' לתוך הצלעות וכ-1.8 מ' לתוך הערוגות) ועוד אורך עיגון.

תשובה: As=4.80 cm2A_s=4.80\,\text{cm}^2 – 2Φ182\Phi18 עליון בכל צלע מעל קורה B.

סעיף ח

תשובה:

זיז 1.601.60 מ' ומפתח 5.105.10 מ': MA=−12.1 kNmM_A=-12.1\,\text{kNm}, M+=25.0 kNmM^+=25.0\,\text{kNm} (2.30 מ' מ-B); RA=41.6R_A=41.6, RB=21.7 kNR_B=21.7\,\text{kN}

נתון: w=13.5⋅0.70=9.45 kN/mw=13.5\cdot 0.70=9.45\,\text{kN/m} לצלע. בחתך ב-ב (בין עמודים 8 ו-12) הצלע יוצאת כזיז של 1.50+0.10=1.60 m1.50+0.10=1.60\,\text{m} מציר קורה A, וממשיכה במפתח 5.10 m5.10\,\text{m} עד קורה B. מימין ל-B אין תקרה (מתחת לעמוד 9), ולכן ב-B סמך קצה פשוט.

מבוקש: מהלך המומנטים בצלע.

1. סכמה: קורה על שני סמכים (A ו-B) עם זיז בצד A, עומס אחיד 9.45 kN/m9.45\,\text{kN/m} לכל האורך.

2. מומנט בסמך A (מהזיז):

MA=−w a22=−9.45⋅1.6022=−12.1 kNmM_A=-\frac{w\,a^2}{2}=-\frac{9.45\cdot 1.60^2}{2}=-12.1\,\text{kNm}

3. תגובות (מומנטים סביב A):

RB=w l2/2−w a2/2l=9.45⋅5.102/2−12.15.10=122.9−12.15.10=21.7 kNR_B=\frac{w\,l^2/2-w\,a^2/2}{l}=\frac{9.45\cdot 5.10^2/2-12.1}{5.10}=\frac{122.9-12.1}{5.10}=21.7\,\text{kN}

RA=w (a+l)−RB=9.45⋅6.70−21.7=41.6 kNR_A=w\,(a+l)-R_B=9.45\cdot 6.70-21.7=41.6\,\text{kN}

4. מומנט שדה מרבי: V=0V=0 במרחק RBw=21.79.45=2.30 m\frac{R_B}{w}=\frac{21.7}{9.45}=2.30\,\text{m} מ-B:

M+=RB22w=21.722⋅9.45=25.0 kNmM^+=\frac{R_B^2}{2w}=\frac{21.7^2}{2\cdot 9.45}=25.0\,\text{kNm}

המומנט מתאפס ב-4.60 m4.60\,\text{m} מ-B (כלומר 0.50 מ' מ-A).

מהלך המומנטים (xx מקצה הזיז; A ב-x=1.60x=1.60, B ב-x=6.70 mx=6.70\,\text{m}):

x [m]M [kNm]0123456-101020300A: -12.125.0B: 0

תשובה: MA=−12.1 kNmM_A=-12.1\,\text{kNm} (מעל קורה A), Mmax+=25.0 kNmM^+_{max}=25.0\,\text{kNm} במרחק 2.30 מ' מ-B, MB=0M_B=0.

שאלה 3 · כוחות רעידת אדמה על פיר המעלית

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'.

בתרשים 3א מתוארת תוכנית התקרה של קומה ה'.

בתרשים 3ב מוצג חתך דרך המבנה. מדובר במבנה משרדים בן 6 קומות ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה וגרעיני הקשחה – קירות חדר המדרגות ופיר המעלית מבטון מזויין וקירות המרחב המוגן.

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין-סופית.

המידות של חדר המדרגות, פיר המעלית, המרחב המוגן וקירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע (כולל המשקל העצמי) לכל הקומות והגג הוא 16 kN/m2 [1.60 t/m2]16\,\text{kN/m}^2\ [1.60\,\text{t/m}^2]

העומס השימושי לתקרה הטיפוסית הוא 2.5 kN/m2 [0.25 t/m2]2.5\,\text{kN/m}^2\ [0.25\,\text{t/m}^2]

העומס השימושי לגג הוא 1.5 kN/m2 [0.15 t/m2]1.5\,\text{kN/m}^2\ [0.15\,\text{t/m}^2]

המבנה נמצא באזור רמלה: SS=0.24S_S=0.24, S1=0.05S_1=0.05, Z=0.07Z=0.07

הקרקע במקום היא מטיפוס C.

המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה.

אין צורך להתחשב בדרישות התקן לסדירות המבנה.

א.

קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.

(2 נקודות)
ב.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית SaS_a.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי CdC_d.

(2 נקודות)
ו.

חשבו את שטח התקרות הטיפוסיות ואת תקרת הגג, כולל שטח חדר המדרגות, חדר המעלית

ושטח המרחב המוגן.

(1 נקודות)

עבור סעיפים ז' ח' ט' י' נתון: Cd=0.15C_d=0.15.

ז.

חשבו את הכוחות האופקיים בכיוון YY הפועלים על כל קומה (התייחסו לעומסים בחדר המדרגות, חדר המעלית והגרעין כעומסים במבנה).

(7 נקודות)
ח.

חשבו את הכוחות הפועלים על קירות המעלית בלבד עקב רעידת אדמה בכיוון YY.

(7 נקודות)
ט.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את מהלך כוחות הגזירה על קירות חדר המעלית בכיוון YY.

(3 נקודות)
י.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את מהלך המומנטים על קירות חדר המעלית בכיוון YY.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

קומות טיפוסיות (משרדים): ψ=0.2\psi=0.2; גג ללא גישה: ψ=0\psi=0

מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על המבנה בזמן רעידת אדמה, ולכן נכלל במסה הסייסמית.

1. תקרות הקומות (קרקע עד ד', משרדים, q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2): ψ=0.2\psi=0.2.

2. תקרת הגג (קומה ה') – אין אפשרות עלייה לגג, ולכן אין עליו עומס שימושי קבוע בזמן רעידה: ψ=0\psi=0.

תשובה: ψ=0.2\psi=0.2 לתקרות הטיפוסיות, ψ=0\psi=0 לגג.

סעיף ב

תשובה:

I=1.0I=1.0

מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי, מרכז חירום) ואינו מבנה עם התקהלות גדולה, ולכן הוא שייך לקבוצת החשיבות הרגילה של ת"י 413.

תשובה: I=1.0I=1.0.

סעיף ג

תשובה:

H=20.2 mH=20.2\,\text{m}, T=0.05⋅20.23/4=0.476 sT=0.05\cdot 20.2^{3/4}=0.476\,\text{s}

נתון (תרשים 3ב): גובה המבנה מפני הרפסודה עד הגג: קומת קרקע 3.90 מ', ארבע קומות של 3.20 מ' וקומה ה' 3.50 מ':

H=3.90+4⋅3.20+3.50=20.20 mH=3.90+4\cdot 3.20+3.50=20.20\,\text{m} (כמו המידה 2020 בחתך).

המערכת הנושאת את הכוחות האופקיים – קירות וגרעיני בטון, ולכן בנוסחה המקורבת Ct=0.05C_t=0.05:

T=Ct⋅H3/4=0.05⋅20.20.75=0.05⋅9.528=0.476 sT=C_t\cdot H^{3/4}=0.05\cdot 20.2^{0.75}=0.05\cdot 9.528=0.476\,\text{s}

תשובה: T≈0.476 sT\approx 0.476\,\text{s}.

סעיף ד

תשובה:

Fa=1.2F_a=1.2, Fv=1.7F_v=1.7: SDS=0.288S_{DS}=0.288, SD1=0.085S_{D1}=0.085, Ts=0.295 sT_s=0.295\,\text{s}; T>TsT>T_s ← Sa=0.0850.476=0.178S_a=\frac{0.085}{0.476}=0.178

נתון: SS=0.24S_S=0.24, S1=0.05S_1=0.05, קרקע מטיפוס C, T=0.476 sT=0.476\,\text{s}.

מבוקש: SaS_a מתוך ספקטרום התכן של ת"י 413.

1. מקדמי הגברת הקרקע (טיפוס C, SS≤0.25S_S\le 0.25, S1≤0.1S_1\le 0.1): Fa=1.2F_a=1.2, Fv=1.7F_v=1.7.

2. התאוצות הספקטרליות לתכן:

SDS=Fa⋅SS=1.2⋅0.24=0.288S_{DS}=F_a\cdot S_S=1.2\cdot 0.24=0.288

SD1=Fv⋅S1=1.7⋅0.05=0.085S_{D1}=F_v\cdot S_1=1.7\cdot 0.05=0.085

3. זמני המחזור של הספקטרום:

Ts=SD1SDS=0.0850.288=0.295 sT_s=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.085}{0.288}=0.295\,\text{s}, T0=0.2 Ts=0.059 sT_0=0.2\,T_s=0.059\,\text{s}

4. T=0.476 s>Ts=0.295 sT=0.476\,\text{s}>T_s=0.295\,\text{s} – המבנה בענף היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0850.476=0.178S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.085}{0.476}=0.178

תשובה: Sa≈0.178S_a\approx 0.178.

סעיף ה

תשובה:

Cd=0.178⋅1.01.5=0.119C_d=\frac{0.178\cdot 1.0}{1.5}=0.119

נתון: Sa=0.178S_a=0.178, I=1.0I=1.0. למערכת קירות בטון ברמת משיכות נמוכה מקדם ההתנהגות K=1.5K=1.5.

Cd=Sa⋅IK=0.178⋅1.01.5=0.119C_d=\frac{S_a\cdot I}{K}=\frac{0.178\cdot 1.0}{1.5}=0.119

(בסעיפים הבאים נתון Cd=0.15C_d=0.15, ובו משתמשים.)

תשובה: Cd≈0.119C_d\approx 0.119.

סעיף ו

תשובה:

תקרה טיפוסית A=325.2 m2A=325.2\,\text{m}^2; גג A=247.7 m2A=247.7\,\text{m}^2

1. תקרה טיפוסית (תרשים 3): מלבן 19.00×18.80 m19.00\times 18.80\,\text{m} (400+1100+400400+1100+400; 130+420+180+420+180+420+130130+420+180+420+180+420+130) שבארבע פינותיו נחתך משולש ישר-זווית בניצבים 4.00×4.00 m4.00\times 4.00\,\text{m}:

A=19.00⋅18.80−4⋅4.00⋅4.002=357.2−32.0=325.2 m2A=19.00\cdot 18.80-4\cdot\frac{4.00\cdot 4.00}{2}=357.2-32.0=325.2\,\text{m}^2

2. תקרת הגג – קומה ה' (תרשים 3א): מלבן 16.40×16.20 m16.40\times 16.20\,\text{m} (300+1040+300300+1040+300; 300+1020+300300+1020+300) עם משולשי פינה 3.00×3.00 m3.00\times 3.00\,\text{m}:

A=16.40⋅16.20−4⋅3.00⋅3.002=265.68−18.0=247.7 m2A=16.40\cdot 16.20-4\cdot\frac{3.00\cdot 3.00}{2}=265.68-18.0=247.7\,\text{m}^2

(חדר המדרגות, המעלית והמרחב המוגן כלולים, ללא הפחתת פתחים.)

תשובה: Atyp=325.2 m2A_{typ}=325.2\,\text{m}^2, Aroof=247.7 m2A_{roof}=247.7\,\text{m}^2.

סעיף ז

תשובה:

W=30792 kNW=30792\,\text{kN}, F=4619 kNF=4619\,\text{kN}; קרקע 271, א' 494, ב' 716, ג' 939, ד' 1161, ה' (גג) 1037 kN\text{kN}

נתון: Cd=0.15C_d=0.15, g=16 kN/m2g=16\,\text{kN/m}^2, q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2 עם ψ=0.2\psi=0.2, בגג ψ=0\psi=0; שטחים מסעיף ו. גובהי התקרות מעל הרפסודה: 3.93.9, 7.17.1, 10.310.3, 13.513.5, 16.716.7, 20.2 m20.2\,\text{m}.

מבוקש: כוח הגזירה בבסיס וחלוקתו לקומות (פילוג משולשי, Fi=Fwihi∑wjhjF_i=F\frac{w_ih_i}{\sum w_jh_j}).

1. משקל תקרה טיפוסית (קרקע עד ד'):

w=A⋅(g+ψq)=325.2⋅(16+0.2⋅2.5)=325.2⋅16.5=5365.8 kNw=A\cdot(g+\psi q)=325.2\cdot(16+0.2\cdot 2.5)=325.2\cdot 16.5=5365.8\,\text{kN}

2. משקל תקרת הגג:

wroof=247.7⋅16=3962.9 kNw_{roof}=247.7\cdot 16=3962.9\,\text{kN}

3. משקל כולל וכוח בבסיס:

W=5⋅5365.8+3962.9=30791.9 kNW=5\cdot 5365.8+3962.9=30791.9\,\text{kN}

F=Cd⋅W=0.15⋅30791.9=4618.8 kNF=C_d\cdot W=0.15\cdot 30791.9=4618.8\,\text{kN}

4. חלוקה לגובה:

תקרהhih_i [m]wiw_i [kN]wihiw_ih_i [kNm]FiF_i [kN]
קרקע3.95365.820927271.2
א'7.15365.838097493.7
ב'10.35365.855268716.3
ג'13.55365.872438938.8
ד'16.75365.8896091161.3
ה' (גג)20.23962.9800501037.4
סה"כ30791.93563894618.8

לדוגמה, לתקרת קומת הקרקע: F1=4618.8⋅20927356389=271.2 kNF_1=4618.8\cdot\frac{20927}{356389}=271.2\,\text{kN}.

תשובה: קרקע: 271.2, א': 493.7, ב': 716.3, ג': 938.8, ד': 1161.3, ה' (גג): 1037.4 kN (סה"כ 4619 kN).

סעיף ח

תשובה:

חלק פיר המעלית מהקשיחות בכיוון YY: 10.3134.64=0.298\frac{10.31}{34.64}=0.298; קרקע 80.7, א' 147.0, ב' 213.2, ג' 279.5, ד' 345.7, ה' (גג) 308.8 kN\text{kN} (סה"כ 1375 kN)

נתון: הכוחות מסעיף ז; התקרות קשיחות אין-סופית במישורן, ולכן כל קומה זזה כגוף קשיח, והכוח מתחלק בין רכיבי ההקשחה לפי קשיחותם.

מבוקש: החלק של פיר המעלית.

1. הרכיבים הנושאים בכיוון YY: שלושה גרעינים זהים – חדר המדרגות, פיר המעלית והמרחב המוגן: קופסה חיצונית 4.20×4.20 m4.20\times 4.20\,\text{m} בעובי קירות 0.25 m0.25\,\text{m} (25+370+2525+370+25); ושני קירות 0.30×4.20 m0.30\times 4.20\,\text{m} בכיוון YY בציר האמצעי. הקירות זהים בכל הגובה, וכולם קונסולות מהרפסודה – הקשיחות פרופורציונית ל-II.

2. מומנטי התמד:

גרעין (חתך קופסה): Ibox=4.204−3.70412=311.17−187.4212=10.31 m4I_{box}=\frac{4.20^4-3.70^4}{12}=\frac{311.17-187.42}{12}=10.31\,\text{m}^4

קיר 0.30×4.200.30\times 4.20: Iw=0.30⋅4.20312=1.852 m4I_w=\frac{0.30\cdot 4.20^3}{12}=1.852\,\text{m}^4

∑I=3⋅10.31+2⋅1.852=34.64 m4\sum I=3\cdot 10.31+2\cdot 1.852=34.64\,\text{m}^4

3. פיתול. התוכנית סימטרית סביב הציר x=9.50 mx=9.50\,\text{m}: מרכזי הגרעינים ב-x=3.40x=3.40, 9.509.50, 15.60 m15.60\,\text{m} והקירות ב-9.50 m9.50\,\text{m}, וגם התקרה (המתומנת) סימטרית. מרכז הקשיחות ומרכז הכובד מתלכדים בכיוון XX (גם בקומה ה'), ולכן אין פיתול בכוח בכיוון YY (בלי אקסצנטריות מקרית).

4. חלק המעלית:

Ibox∑I=10.3134.64=0.2977\frac{I_{box}}{\sum I}=\frac{10.31}{34.64}=0.2977

תקרהFiF_i [kN]Fi,m=0.2977FiF_{i,m}=0.2977F_i [kN]
קרקע271.280.7
א'493.7147.0
ב'716.3213.2
ג'938.8279.5
ד'1161.3345.7
ה' (גג)1037.4308.8
סה"כ4618.81375.0

תשובה: הכוחות על פיר המעלית: קרקע 80.7, א' 147.0, ב' 213.2, ג' 279.5, ד' 345.7, ה' (גג) 308.8 kN.

סעיף ט

תשובה:

גזירה מצטברת מלמעלה: ה' (גג) 309, ד' 655, ג' 934, ב' 1147, א' 1294, קרקע 1375 kN; בבסיס 1375 kN

הגזירה בקומה שווה לסכום הכוחות שמעליה (קונסולה רתומה ברפסודה, הכוחות פועלים במפלסי התקרות). הגזירה קבועה בתוך כל קומה וקופצת בכל תקרה.

קומהגובה [m]VV [kN]
ה' (גג)16.7–20.2308.8
ד'13.5–16.7654.6
ג'10.3–13.5934.0
ב'7.1–10.31147.2
א'3.9–7.11294.2
קרקע0.0–3.91375.0
z [m]V [kN]024681012141618200200400600800100012001400137512941147934655309

תשובה: מדרגות גזירה מ-309 kN בקומה ה' ועד 1375 kN בקומת הקרקע.

סעיף י

תשובה:

MM בבסיס (רפסודה) 19339 kNm; מהלך קווי בתוך כל קומה, אפס בגג

המומנט במפלס zz הוא סכום הכוחות שמעליו כפול זרועם: M(z)=∑hi>zFi,m(hi−z)M(z)=\sum_{h_i>z}F_{i,m}(h_i-z). בתוך כל קומה הגזירה קבועה, ולכן המומנט משתנה קווית (שיפועו שווה לגזירה).

לדוגמה, בבסיס: M0=∑Fi,mhi=80.7⋅3.9+147.0⋅7.1+213.2⋅10.3+279.5⋅13.5+345.7⋅16.7+308.8⋅20.2=19339 kNmM_0=\sum F_{i,m}h_i=80.7\cdot 3.9+147.0\cdot 7.1+213.2\cdot 10.3+279.5\cdot 13.5+345.7\cdot 16.7+308.8\cdot 20.2=19339\,\text{kNm}

מפלסzz [m]MM [kNm]
גג (ה')20.20
תקרת ד'16.71081
תקרת ג'13.53175
תקרת ב'10.36164
תקרת א'7.19836
תקרת קרקע3.913977
רפסודה0.019339
z [m]M [kNm]0246810121416182005000100001500020000193391397798366164317510810

תשובה: המומנט גדל מאפס בגג עד 19339 kNm ברפסודה.

שאלה 4 · גלריית פלדה: עמודים, קורות IPB ומעקה

בתרשים מספר 4 מסורטטת תוכנית גלריה בחנות.

ברצפת הגלריה יש פתח כמתואר בתרשים וסביב הפתח יש מעקה המורכב מפרופיל R.H.S.

המעקה הוא בגובה של 120 ס"מ והמרחק בין הניצבים הוא, 50 ס"מ.

על המעקה פועל כוח אופקי של 2 kN/m [0.20 t/m]2\,\text{kN/m}\ [0.20\,\text{t/m}]

העומס הכולל על רצפת הגלריה, כולל משקלה העצמי הוא, 9 kN/m2 [0.90 t/m2]9\,\text{kN/m}^2\ [0.90\,\text{t/m}^2].

רצפת הגלריה בנויה מלוחות עץ הנשענים על קורות פלדה. אין לתכנן את לוחות העץ.

המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 100 ס"מ.

המאמץ המותר בפלדה: 140 MPa [1.40 tcm2]140\,\text{MPa}\ \left[1.40\,\frac{\text{t}}{\text{cm}^2}\right].

רצפת הגלריה נשענת על קירות הבטון הקיימים וכן על שני עמודים בלבד שאפשר להוסיף.

דרוש שהמרחק בין העמודים לשפת הפתח לא יקטן מ 1 מ'. הם עשויים מ- R.H.S 100/100/5

דרוש:

א.

על גבי התוכנית בתרשים מספר 4, סרטטו שני עמודים בלבד לתמיכת רצפת הגלריה.

דרוש שהמרחק בין העמודים לשפת הפתח לא יקטן מ 1 מ'.

(3 נקודות)
ב.

שרטטו על תרשים מספר 4 את הקורות הראשיות והקורות המשניות ותנו שם לכל קורה.

נמקו את בחירתכם בכיוון הקורות.

(4 נקודות)
ג.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות

הסכמות יכללו את שם הסכמה, שמות הסמכים, מפתחים ועומסים.

(12 נקודות)
ד.

בחרו פרופילי פלדה מסוג IPB עבור הקורה הראשית והקורה המשנית העמוסות ביותר.

הוכיחו כי המאמץ המקסימלי בכל אחת מהן אינו עולה על המאמץ המותר.

(6 נקודות)
ה.

סרטטו במחברת הבחינה סכמה סטטית למעקה ובחרו פרופיל פלדה מתאים מסוג R.H.S.

(5 נקודות)
ו.

הציעו פרטי חיבור בין הקורות הראשיות של רצפת הגלריה ובין העמודים.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

עמודים C1 ב-(x,y)=(5.00, 2.00)(x,y)=(5.00,\ 2.00) ו-C2 ב-(5.00, 8.00) m(5.00,\ 8.00)\,\text{m} – 1.00 מ' משמאל לשפת הפתח, בקו הפינות שלו

מערכת צירים: xx מפני הקיר השמאלי ימינה (הקיר הימני ב-x=9.00 mx=9.00\,\text{m}, צירי הקירות ב-x=−0.15x=-0.15 ו-x=9.15x=9.15), yy לאורך הקירות מהשפה התחתונה (0 עד 10.00 m10.00\,\text{m}). הפתח: 6.00≤x≤9.006.00\le x\le 9.00, 2.00≤y≤8.00 m2.00\le y\le 8.00\,\text{m} (צמוד לקיר הימני). השפות y=0y=0 ו-y=10y=10 חופשיות – אין שם קירות.

שיקולים:

1. הקירות נמצאים רק בשני צדי הגלריה (בכיוון YY), והמפתח ביניהם 9.00 m9.00\,\text{m} – ארוך מדי לקורות משניות. לכן נשתמש בעמודים כדי ליצור קורה ראשית אחת בכיוון YY, שתחלק את הרוחב לשני מפתחים: 5.155.15 ו-4.15 m4.15\,\text{m} (בין צירים).

2. מיקום הקורה הראשית: x=5.00 mx=5.00\,\text{m} – רחוק ככל האפשר מהקיר השמאלי, אבל 1.00 מ' משפת הפתח (x=6.00x=6.00), כנדרש.

3. מיקום העמודים לאורך הקורה: בגובה פינות הפתח, y=2.00y=2.00 ו-y=8.00 my=8.00\,\text{m}. כך המפתח ביניהם 6.00 m6.00\,\text{m} ושני זיזים של 2.00 m2.00\,\text{m} – שיווי בין מומנט השדה למומנט הזיזים. כל עמוד במרחק 1.00 m1.00\,\text{m} משפת הפתח הקרובה (x=6.00x=6.00) ו-12+02=1.00 m\sqrt{1^2+0^2}=1.00\,\text{m} מפינת הפתח.

תשובה: שני עמודי RHS 100/100/5 על הקו x=5.00 mx=5.00\,\text{m}, ב-y=2.00y=2.00 וב-y=8.00 my=8.00\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

קורה ראשית B1 בכיוון YY על הקו x=5.00x=5.00 (על C1, C2, זיזים 2 מ'); קורות משניות בכיוון XX כל 1.00 מ' (y=0,1,…,10y=0,1,\dots,10): S1 (y=3..7y=3..7), S2 (y=2,8y=2,8), S3 (y=1,9y=1,9), S4 (y=0,10y=0,10)

הקורה הראשית B1: בכיוון YY, לאורך הקו x=5.00 mx=5.00\,\text{m}, מ-y=0y=0 עד y=10.00 my=10.00\,\text{m}, נשענת על העמודים C1 ו-C2 (זיז 2.00 מ' – מפתח 6.00 מ' – זיז 2.00 מ').

הקורות המשניות – בכיוון XX (בניצב לקירות), במרווחים של 1.00 m1.00\,\text{m} בכיוון YY, מונחות על הקיר השמאלי ועל B1:

•S1 (y=3,4,5,6,7y=3,4,5,6,7 – ליד הפתח): מהקיר השמאלי, מעל B1, וזיז של 1.00 m1.00\,\text{m} עד שפת הפתח (x=6.00x=6.00). בקצה הזיז נשען המעקה בשפה x=6.00x=6.00.

•S2 (y=2y=2 ו-y=8y=8 – בשפות הפתח): מהקיר השמאלי, מעל B1, עד הקיר הימני (שני מפתחים); עליהן נשען המעקה בקטע 6≤x≤96\le x\le 9.

•S3 (y=1y=1 ו-y=9y=9): מקיר לקיר, רציפות מעל B1.

•S4 (y=0y=0 ו-y=10y=10 – שפות חופשיות): כמו S3, עם חצי רוחב השפעה.

הנימוק לכיוון הקורות: הסמכים הקיימים היחידים הם שני הקירות שבכיוון YY, ולכן הקורות המשניות חייבות להגיע אליהם – בכיוון XX. כדי לקצר את מפתחן (9 מ' בין הקירות) הן נשענות באמצע על קורה ראשית בכיוון YY, הנתמכת בשני העמודים. בכיוון YY אין סמכים בקצוות (שפות חופשיות), ולכן הקורה הראשית יוצאת כזיזים מעבר לעמודים. לוחות העץ פורשים בכיוון YY בין הקורות המשניות (≤1.00 m\le 1.00\,\text{m}, כנדרש).

תשובה: B1 ראשית בכיוון YY ב-x=5.00x=5.00; משניות S1–S4 בכיוון XX כל 1.00 מ'.

סעיף ג

תשובה:

S1: קורה עם זיז 5.15+1.00 מ', 9 kN/m9\,\text{kN/m}; S2/S3/S4: רציפות 5.15+4.15 מ' (99; 99 ו-4.54.5; 4.5 kN/m4.5\,\text{kN/m}); B1: קורה עם שני זיזים 2.00+6.00+2.00 מ' עם הריאקציות כעומסים מרוכזים כל 1 מ' (26.4, 52.8, 45.9, 33.0×5, ... kN)

נתון: q=9 kN/m2q=9\,\text{kN/m}^2, קורות משניות כל 1.00 m1.00\,\text{m}, מפתחים לצירי הקירות. המשקל העצמי כלול ב-qq. כוח המעקה אופקי – אינו משפיע על הסכמות האנכיות.

S1 (y=3..7y=3..7) – קורה עם זיז: סמך פשוט A בציר הקיר השמאלי, סמך B על B1; מפתח L=0.15+5.00=5.15 mL=0.15+5.00=5.15\,\text{m}, זיז c=1.00 mc=1.00\,\text{m}. עומס q1=9⋅1.00=9 kN/mq_1=9\cdot 1.00=9\,\text{kN/m} לכל האורך.

RA=qL2/2−qc2/2L=9⋅5.152/2−9⋅12/25.15=119.35−4.55.15=22.30 kNR_A=\frac{q L^2/2-q c^2/2}{L}=\frac{9\cdot 5.15^2/2-9\cdot 1^2/2}{5.15}=\frac{119.35-4.5}{5.15}=22.30\,\text{kN}

RB=9⋅6.15−22.30=33.05 kNR_B=9\cdot 6.15-22.30=33.05\,\text{kN}; MB=−4.5 kNmM_B=-4.5\,\text{kNm}; M+=RA22q=22.30218=27.63 kNmM^+=\frac{R_A^2}{2q}=\frac{22.30^2}{18}=27.63\,\text{kNm} (2.48 מ' מ-A).

S3 (y=1,9y=1,9) – קורה רציפה דו-שדתית: סמכים A (קיר שמאלי), B (B1), C (קיר ימני); מפתחים L1=5.15L_1=5.15, L2=4.15 mL_2=4.15\,\text{m}; עומס 9 kN/m9\,\text{kN/m}.

משוואת שלושת המומנטים: MB=−q(L13+L23)8(L1+L2)=−9⋅(136.6+71.5)8⋅9.30=−25.17 kNmM_B=-\frac{q(L_1^3+L_2^3)}{8(L_1+L_2)}=-\frac{9\cdot(136.6+71.5)}{8\cdot 9.30}=-25.17\,\text{kNm}

RA=9⋅5.152−25.175.15=18.29R_A=\frac{9\cdot 5.15}{2}-\frac{25.17}{5.15}=18.29, RC=9⋅4.152−25.174.15=12.61R_C=\frac{9\cdot 4.15}{2}-\frac{25.17}{4.15}=12.61, RB=9⋅9.30−18.29−12.61=52.80 kNR_B=9\cdot 9.30-18.29-12.61=52.80\,\text{kN}; Mmax+=18.29218=18.6 kNmM^+_{max}=\frac{18.29^2}{18}=18.6\,\text{kNm}.

S4 (y=0,10y=0,10, שפה חופשית) – אותה סכמה כמו S3 עם רוחב השפעה 0.50 מ': 4.5 kN/m4.5\,\text{kN/m}; כל הערכים במחצית: MB=−12.6 kNmM_B=-12.6\,\text{kNm}, RB=26.40 kNR_B=26.40\,\text{kN}.

S2 (y=2,8y=2,8, שפות הפתח) – רציפה A–B–C כמו S3; עומס 9 kN/m9\,\text{kN/m} מ-A עד x=6.00x=6.00 (רצפה משני הצדדים) ו-4.5 kN/m4.5\,\text{kN/m} מ-x=6.00x=6.00 עד הקיר הימני (רצפה רק מצד אחד, הפתח בצד השני). מקבלים MB=−21.6 kNmM_B=-21.6\,\text{kNm}, RB=45.88 kNR_B=45.88\,\text{kN}. בקטע 6≤x≤96\le x\le 9 נשען עליה המעקה (כוח אופקי 2 kN/m2\,\text{kN/m}, נבדק בסעיף ה).

B1 – קורה על שני סמכים עם שני זיזים: סמכים C1 (y=2y=2) ו-C2 (y=8y=8), מפתח 6.00 m6.00\,\text{m}, זיזים 2.00 m2.00\,\text{m}. העומסים – ריאקציות הקורות המשניות כעומסים מרוכזים כל 1.00 מ':

y=0,10y=0,10: 26.40 kN26.40\,\text{kN} (S4); y=1,9y=1,9: 52.80 kN52.80\,\text{kN} (S3); y=2,8y=2,8: 45.88 kN45.88\,\text{kN} (S2, מעל העמודים); y=3..7y=3..7: 33.05 kN33.05\,\text{kN} (S1).

סה"כ 2(26.40+52.80+45.88)+5⋅33.05=415.4 kN2(26.40+52.80+45.88)+5\cdot 33.05=415.4\,\text{kN}; מהסימטריה כל עמוד: R=207.7 kNR=207.7\,\text{kN}.

MC1=MC2=−(26.40⋅2+52.80⋅1)=−105.6 kNmM_{C1}=M_{C2}=-(26.40\cdot 2+52.80\cdot 1)=-105.6\,\text{kNm}

באמצע המפתח (y=5y=5): M=207.7⋅3−26.40⋅5−52.80⋅4−45.88⋅3−33.05⋅(2+1)=43.1 kNmM=207.7\cdot 3-26.40\cdot 5-52.80\cdot 4-45.88\cdot 3-33.05\cdot(2+1)=43.1\,\text{kNm}

גזירה מרבית: משמאל ל-C1 −79.2 kN-79.2\,\text{kN}, מימין +82.6 kN+82.6\,\text{kN}.

מהלך המומנטים ב-B1:

y [m]M [kNm]0246810-120-100-80-60-40-202040600-105.643.1-105.60

תשובה: הסכמות כמפורט: S1 זיז, S2–S4 רציפות דו-שדתיות, B1 עם שני זיזים; MB1=−105.6 kNmM_{B1}=-105.6\,\text{kNm} מעל העמודים, MS1+=27.6 kNmM_{S1}^+=27.6\,\text{kNm}.

סעיף ד

תשובה:

B1: M=105.6 kNmM=105.6\,\text{kNm} → IPB 240 (W=938 cm3W=938\,\text{cm}^3, σ=112.6 MPa\sigma=112.6\,\text{MPa}); S1: M=27.6 kNmM=27.6\,\text{kNm} → IPB 140 (W=216 cm3W=216\,\text{cm}^3, σ=127.9 MPa\sigma=127.9\,\text{MPa}) – שניהם <140 MPa<140\,\text{MPa}

נתון: σall=140 MPa\sigma_{all}=140\,\text{MPa}; מסעיף ג: המשנית העמוסה ביותר S1 (M=27.63 kNmM=27.63\,\text{kNm}, גדול מ-25.1725.17 של S3), הראשית B1 (M=105.6 kNmM=105.6\,\text{kNm}).

מבוקש: Wreq=MσallW_{req}=\frac{M}{\sigma_{all}} ובחירת IPB (HE-B) עם σ=MW≤140 MPa\sigma=\frac{M}{W}\le 140\,\text{MPa}.

קורה משנית S1:

1. Wreq=27.63⋅106140=197 400 mm3=197.4 cm3W_{req}=\frac{27.63\cdot 10^6}{140}=197\,400\,\text{mm}^3=197.4\,\text{cm}^3

2. IPB 140: Wx=216 cm3≥197.4W_x=216\,\text{cm}^3\ge 197.4 (IPB 120 עם 144 cm3144\,\text{cm}^3 אינו מספיק).

3. σ=27.63⋅106216⋅103=127.9 MPa≤140 MPa\sigma=\frac{27.63\cdot 10^6}{216\cdot 10^3}=127.9\,\text{MPa}\le 140\,\text{MPa} ✓

קורה ראשית B1:

4. Wreq=105.6⋅106140=754 300 mm3=754.3 cm3W_{req}=\frac{105.6\cdot 10^6}{140}=754\,300\,\text{mm}^3=754.3\,\text{cm}^3

5. IPB 240: Wx=938 cm3≥754.3W_x=938\,\text{cm}^3\ge 754.3 (IPB 220 עם 736 cm3736\,\text{cm}^3 אינו מספיק: σ=143.5>140\sigma=143.5>140).

6. σ=105.6⋅106938⋅103=112.6 MPa≤140 MPa\sigma=\frac{105.6\cdot 10^6}{938\cdot 10^3}=112.6\,\text{MPa}\le 140\,\text{MPa} ✓

(המשקל העצמי של הפרופילים כלול בעומס הכולל הנתון 9 kN/m29\,\text{kN/m}^2.)

תשובה: B1 – IPB 240 (σ=112.6 MPa\sigma=112.6\,\text{MPa}); S1 (וכל המשניות) – IPB 140 (σ=127.9 MPa\sigma=127.9\,\text{MPa}).

סעיף ה

תשובה:

ניצב = זיז רתום באורך 1.20 m1.20\,\text{m} עם P=2⋅0.50=1.0 kNP=2\cdot 0.50=1.0\,\text{kN} בראשו: M=1.2 kNmM=1.2\,\text{kNm}, Wreq=8.6 cm3W_{req}=8.6\,\text{cm}^3 → RHS 60/60/3 (W≈11.7 cm3W\approx 11.7\,\text{cm}^3, σ≈103 MPa\sigma\approx 103\,\text{MPa})

נתון: מעקה בגובה h=1.20 mh=1.20\,\text{m}, ניצבים כל 0.50 m0.50\,\text{m}, כוח אופקי 2 kN/m2\,\text{kN/m} בגובה המאחז.

מבוקש: סכמה סטטית לניצב ובחירת RHS.

1. סכמה: כל ניצב הוא זיז אנכי רתום בבסיסו לקורת השפה (S1/S2) – בריתוך או בפלטת בסיס עם ברגים – באורך 1.20 m1.20\,\text{m}, ובראשו כוח אופקי מרוכז שמגיע מהמאחז העליון (המאחז עצמו – קורה רציפה על הניצבים במפתחים של 0.50 מ').

2. הכוח על ניצב: P=2⋅0.50=1.0 kNP=2\cdot 0.50=1.0\,\text{kN}

3. מומנט בבסיס: M=P⋅h=1.0⋅1.20=1.2 kNmM=P\cdot h=1.0\cdot 1.20=1.2\,\text{kNm}; כוח גזירה V=1.0 kNV=1.0\,\text{kN}.

4. Wreq=1.2⋅106140=8 571 mm3=8.6 cm3W_{req}=\frac{1.2\cdot 10^6}{140}=8\,571\,\text{mm}^3=8.6\,\text{cm}^3

5. בחירה: RHS 60/60/3: Wx≈11.7 cm3W_x\approx 11.7\,\text{cm}^3 (מטבלת פרופילים).

σ=1.2⋅10611.7⋅103=102.6 MPa≤140 MPa\sigma=\frac{1.2\cdot 10^6}{11.7\cdot 10^3}=102.6\,\text{MPa}\le 140\,\text{MPa} ✓

6. המאחז העליון: M≈ql28=2⋅0.5028=0.06 kNmM\approx\frac{q l^2}{8}=\frac{2\cdot 0.50^2}{8}=0.06\,\text{kNm} – זניח; אפשר לבצע אותו מאותו פרופיל.

תשובה: ניצב = זיז 1.20 m1.20\,\text{m} עם 1.0 kN1.0\,\text{kN} בראשו (M=1.2 kNmM=1.2\,\text{kNm}); פרופיל RHS 60/60/3.

סעיף ו

תשובה:

B1 (IPB 240) רציפה מעל העמוד, מונחת על פלטת ראש מרותכת לעמוד ומחוברת ב-4 ברגים (M16) דרך הפלנג' התחתון; צלעות הקשחה בדופן הקורה מעל העמוד

נתון: B1 (IPB 240) עוברת רציפה מעל העמודים RHS 100/100/5 (בגלל הזיזים, היא חייבת להמשיך מעליהם ללא הפסקה). כוח בעמוד R=207.7 kNR=207.7\,\text{kN}.

מבוקש: פרט חיבור.

1. פלטת ראש: בראש העמוד מרתכים פלטה אופקית, למשל 260×260×15 mm260\times 260\times 15\,\text{mm} (מעט רחבה מהפלנג' של IPB 240, ברוחב 240 מ"מ), בריתוך מילאת היקפי.

2. הנחת הקורה: B1 מונחת על הפלטה (חיבור "על גבי"), והפלנג' התחתון שלה מחובר לפלטה ב-4 ברגים (למשל M16), שניים מכל צד של הדופן. הקורה עוברת רציפה מעל העמוד.

3. צלעות הקשחה: מעל העמוד, משני צדי הדופן של IPB 240, מרתכים צלעות הקשחה אנכיות בין הפלנג'ים, בקו דפנות העמוד – כדי להעביר את הכוח המרוכז (כ-208 kN) מהקורה לעמוד בלי קריסה מקומית של הדופן.

4. תפקיד הברגים: הם מקבעים את הקורה בצד ובמקום, ומונעים התהפכות ותזוזה אופקית; הכוח האנכי עובר במגע ישיר בין הפלנג' לפלטה.

5. ההקשחה האופקית של הגלריה מתקבלת מחיבור הקורות המשניות לקירות הבטון (פלטות מעוגנות בברגי עיגון).

תשובה: פלטת ראש מרותכת לעמוד, B1 רציפה מונחת עליה ומחוברת ב-4 ברגים דרך הפלנג' התחתון, עם צלעות הקשחה בדופן מעל העמוד.

שאלה 5 · בדיקת כפף ותכן קורה נושאת עמודים

נתון מבנה מגורים.

תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשים מספר 5 ו-5א.

עמודים A, B, C, D אינם יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות, נוסף על משקלן העצמי: 4.5 kN/m2 [0.45 t/m2]4.5\,\text{kN/m}^2\ [0.45\,\text{t/m}^2].

העומס השימושי על התקרות: 1.5 kN/m2 [0.15 t/m2]1.5\,\text{kN/m}^2\ [0.15\,\text{t/m}^2]

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa [4.35 t/cm2]435\,\text{MPa}\ [4.35\,\text{t/cm}^2]

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

א.

בדקו וקבעו:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

סרטטו את הסכמה הסטטית של קורה A המופיעה בתרשים 5 וחשבו את עומס השירות הפועל עליה. הסכמה תכלול את שמות הסמכים, מפתחים והעומס. (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את גובה קורה A הדרוש לכך שתעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על קורה A.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ומהלך המומנטים לאורך הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה A.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

+7.50: תקרה מקשית ללא קורות, נדרש 25.8>25 cm25.8>25\,\text{cm} – אינה עומדת (בקושי); +3.75: מקשית חד-כיוונית על קורות עם זיזים, נדרש 18.1≤20 cm18.1\le 20\,\text{cm} – עומדת

הגאומטריה (תרשימים 5, 5א):

•מפלס +7.50, h=25 cmh=25\,\text{cm}: פלטה 5.20×6.75 m5.20\times 6.75\,\text{m} על ארבעה עמודים 20/4020/40 (A, B, C, D) בפינות, ללא קורות. מפתחים בין צירי העמודים: XX: 10+480+10=500 cm10+480+10=500\,\text{cm}; YY: 20+495+20=535 cm20+495+20=535\,\text{cm}. מעבר לעמודים A, B יש זיז של 1.00 m1.00\,\text{m} מפני העמוד (1.20 m1.20\,\text{m} מהציר).

•מפלס +3.75, h=20 cmh=20\,\text{cm}: פלטה 7.60×9.15 m7.60\times 9.15\,\text{m} הנשענת על שתי קורות 40/h40/h בכיוון XX (קורה A וקורה B), עם זיזים של 1.70 m1.70\,\text{m} מעבר לכל קורה. המפתח בין צירי הקורות 20+495+20=535 cm20+495+20=535\,\text{cm}; הזיז מציר הקורה 1.70+0.20=1.90 m1.70+0.20=1.90\,\text{m}.

בדיקה לפי ת"י 466: h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} ב-kN/m2\text{kN/m}^2), k13=1k_{13}=1.

מפלס +7.50 – הפלטה נשענת ישירות על ארבעה עמודים, בלי קורות: תקרה מקשית ללא קורות (עובדת בשני הכיוונים), k11=0.85k_{11}=0.85.

1. fser=0.25⋅25+4.5+1.5=12.25 kN/m2f_{ser}=0.25\cdot 25+4.5+1.5=12.25\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(1012.25)1/3=22.80k_{12}=24.4\left(\frac{10}{12.25}\right)^{1/3}=22.80

2. המפתח הקובע: בכיוון XX שדה בודד בלי המשך, l0=500 cml_0=500\,\text{cm}. בכיוון YY הזיז מצד A–B מרסן את השדה (l0=0.8⋅535=428 cml_0=0.8\cdot 535=428\,\text{cm}), והזיז עצמו 2.2⋅120=264 cm2.2\cdot 120=264\,\text{cm}. קובע l0=500 cml_0=500\,\text{cm}.

3. hreq=5000.85⋅22.80⋅1=25.8 cm>25 cmh_{req}=\frac{500}{0.85\cdot 22.80\cdot 1}=25.8\,\text{cm}>25\,\text{cm} ✗

התקרה אינה עומדת בדרישת הכפף (בפער קטן; יש להגדיל את העובי ל-26–27 ס"מ). (אם לוקחים את המפתח הארוך, 535 ס"מ, בלי הפחתה – 27.6 cm27.6\,\text{cm}, ומסקנה זהה.)

מפלס +3.75 – הפלטה נשענת על שתי קורות מקבילות (A ו-B) בכיוון XX ופורשת ביניהן בכיוון YY: תקרה מקשית חד-כיוונית על קורות, עם זיזים משני הצדדים, k11=1.0k_{11}=1.0.

4. fser=0.20⋅25+4.5+1.5=11.0 kN/m2f_{ser}=0.20\cdot 25+4.5+1.5=11.0\,\text{kN/m}^2, k12=24.4(1011)1/3=23.64k_{12}=24.4\left(\frac{10}{11}\right)^{1/3}=23.64

5. השדה מרוסן בשני קצותיו על ידי הזיזים; נלקח בשמרנות כשדה רציף מצד אחד: l0=0.8⋅535=428 cml_0=0.8\cdot 535=428\,\text{cm}

hreq=4281.0⋅23.64=18.1 cm≤20 cmh_{req}=\frac{428}{1.0\cdot 23.64}=18.1\,\text{cm}\le 20\,\text{cm} ✓

6. הזיז: l0=2.2⋅190=418 cml_0=2.2\cdot 190=418\,\text{cm}, hreq=41823.64=17.7 cm≤20 cmh_{req}=\frac{418}{23.64}=17.7\,\text{cm}\le 20\,\text{cm} ✓

תשובה: +7.50 – מקשית ללא קורות, hreq=25.8>25h_{req}=25.8>25 ס"מ – אינה עומדת; +3.75 – מקשית חד-כיוונית על קורות (עם זיזים), hreq=18.1≤20h_{req}=18.1\le 20 ס"מ – עומדת.

סעיף ב

תשובה:

קורה פשוטה 1–3, L=7.40 mL=7.40\,\text{m}; w=50.3 kN/mw=50.3\,\text{kN/m} לכל האורך + P=127.6 kNP=127.6\,\text{kN} מכל אחד מהעמודים A, B (1.20 מ' מכל סמך)

נתון: קורה A במפלס +3.75 בין עמודים 1 ו-3, עליה "צומחים" העמודים A ו-B שנושאים את תקרת +7.50.

מבוקש: סכמה ועומסי שירות.

1. סכמה סטטית: קורה פשוטה על שני סמכים – עמוד 1 (סמך פשוט) ועמוד 3 (סמך פשוט). המפתח בין צירי העמודים: 10+100+20+480+20+100+10=740 cm=7.40 m10+100+20+480+20+100+10=740\,\text{cm}=7.40\,\text{m}. העמודים A ו-B נמצאים 10+100+10=1.20 m10+100+10=1.20\,\text{m} מצירי עמודים 1 ו-3 (המרחק ביניהם 5.00 מ').

2. עומס מפורס מתקרת +3.75: כל קורה נושאת את הזיז שלה (1.90 m1.90\,\text{m} מהציר) ומחצית השדה (5.352=2.675 m\frac{5.35}{2}=2.675\,\text{m}):

רוחב השפעה b=1.90+2.675=4.575 mb=1.90+2.675=4.575\,\text{m}

fser=0.20⋅25+4.5+1.5=11.0 kN/m2f_{ser}=0.20\cdot 25+4.5+1.5=11.0\,\text{kN/m}^2

w=11.0⋅4.575=50.3 kN/mw=11.0\cdot 4.575=50.3\,\text{kN/m}

3. עומסים מרוכזים מתקרת +7.50: עומס השירות הכולל:

fser=12.25 kN/m2f_{ser}=12.25\,\text{kN/m}^2, W=12.25⋅5.20⋅6.75=430.0 kNW=12.25\cdot 5.20\cdot 6.75=430.0\,\text{kN}

חלוקה בין זוג העמודים A–B לזוג C–D לפי שיווי מומנטים בכיוון YY. מרכז הכובד של הפלטה נמצא 6.752−1.20=2.175 m\frac{6.75}{2}-1.20=2.175\,\text{m} מציר A–B (לכיוון C–D):

RAB=W⋅5.35−2.1755.35=430.0⋅0.5935=255.2 kNR_{AB}=W\cdot\frac{5.35-2.175}{5.35}=430.0\cdot 0.5935=255.2\,\text{kN} (RCD=174.8 kNR_{CD}=174.8\,\text{kN})

לכל עמוד: P=255.22=127.6 kNP=\frac{255.2}{2}=127.6\,\text{kN}

סכמה: קורה פשוטה 1–3 (L=7.40 mL=7.40\,\text{m}), עומס אחיד w=50.3 kN/mw=50.3\,\text{kN/m} ושני עומסים מרוכזים P=127.6 kNP=127.6\,\text{kN} במרחק 1.20 m1.20\,\text{m} מכל סמך.

תשובה: w=50.3 kN/mw=50.3\,\text{kN/m}, PA=PB=127.6 kNP_A=P_B=127.6\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

fser=50.3+25.9=76.2 kN/mf_{ser}=50.3+25.9=76.2\,\text{kN/m}, k12=9.14k_{12}=9.14, hreq=7409.14=81.0 cmh_{req}=\frac{740}{9.14}=81.0\,\text{cm} ← קורה 40/8540/85

נתון: L=7.40 mL=7.40\,\text{m}, b=0.40 mb=0.40\,\text{m}, w=50.3 kN/mw=50.3\,\text{kN/m}, P=127.6 kNP=127.6\,\text{kN} ב-a=1.20 ma=1.20\,\text{m} מכל סמך.

מבוקש: הגובה לפי h=l0k11k12k13h=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, עם k12=24.4(10 bfser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10\,b}{f_{ser}}\right)^{1/3} לקורה (bb במטר, fserf_{ser} ב-kN/m\text{kN/m}).

1. l0=740 cml_0=740\,\text{cm} (קורה פשוטה), k11=1.0k_{11}=1.0, k13=1k_{13}=1.

2. עומס מפורס שקול לעומסים המרוכזים (אותה שקיעה באמצע המפתח):

שקיעה משני עומסים סימטריים: δ=Pa(3L2−4a2)24EI\delta=\frac{Pa(3L^2-4a^2)}{24EI}; מעומס אחיד: δ=5qL4384EI\delta=\frac{5qL^4}{384EI}, ולכן

qeq=16 P a (3L2−4a2)5L4=16⋅127.6⋅1.20⋅(3⋅7.402−4⋅1.202)5⋅7.404=25.9 kN/mq_{eq}=\frac{16\,P\,a\,(3L^2-4a^2)}{5L^4}=\frac{16\cdot 127.6\cdot 1.20\cdot(3\cdot 7.40^2-4\cdot 1.20^2)}{5\cdot 7.40^4}=25.9\,\text{kN/m}

3. fser=w+qeq=50.3+25.9=76.2 kN/mf_{ser}=w+q_{eq}=50.3+25.9=76.2\,\text{kN/m}

4. k12=24.4(10⋅0.4076.2)1/3=9.14k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot 0.40}{76.2}\right)^{1/3}=9.14

5. h=7401.0⋅9.14⋅1=81.0 cmh=\frac{740}{1.0\cdot 9.14\cdot 1}=81.0\,\text{cm}

תשובה: hreq=81.0 cmh_{req}=81.0\,\text{cm} ← נבחר חתך 40/8540/85 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

wd=71.8 kN/mw_d=71.8\,\text{kN/m}, Pd=181.7 kNP_d=181.7\,\text{kN}; R=447.5 kNR=447.5\,\text{kN}; Mmax=709.8 kNmM_{max}=709.8\,\text{kNm} (באמצע), MM מתחת לעמודים 485.3 kNm485.3\,\text{kNm}

מבוקש: עומסי תכן (1.4G+1.6Q1.4G+1.6Q), תגובות, גזירה ומומנטים (בלי משקל עצמי של הקורה והעמודים, כמו בסעיפים ב-ג).

1. תקרת +3.75: g=0.20⋅25+4.5=9.5 kN/m2g=0.20\cdot 25+4.5=9.5\,\text{kN/m}^2; fd=1.4⋅9.5+1.6⋅1.5=15.70 kN/m2f_d=1.4\cdot 9.5+1.6\cdot 1.5=15.70\,\text{kN/m}^2

wd=15.70⋅4.575=71.83 kN/mw_d=15.70\cdot 4.575=71.83\,\text{kN/m}

2. תקרת +7.50: g=0.25⋅25+4.5=10.75 kN/m2g=0.25\cdot 25+4.5=10.75\,\text{kN/m}^2; fd=1.4⋅10.75+1.6⋅1.5=17.45 kN/m2f_d=1.4\cdot 10.75+1.6\cdot 1.5=17.45\,\text{kN/m}^2

Pd=17.45⋅5.20⋅6.75⋅0.59352=181.7 kNP_d=\frac{17.45\cdot 5.20\cdot 6.75\cdot 0.5935}{2}=181.7\,\text{kN}

3. תגובות (סימטריה): R1=R3=71.83⋅7.402+181.7=265.8+181.7=447.5 kNR_1=R_3=\frac{71.83\cdot 7.40}{2}+181.7=265.8+181.7=447.5\,\text{kN}

4. גזירה (xx מעמוד 1):

•x=0x=0: V=447.5 kNV=447.5\,\text{kN}

•משמאל לעמוד A (x=1.20x=1.20): V=447.5−71.83⋅1.20=361.3 kNV=447.5-71.83\cdot 1.20=361.3\,\text{kN}; מימין לו: 361.3−181.7=179.6 kN361.3-181.7=179.6\,\text{kN}

•V=0V=0 באמצע (x=3.70 mx=3.70\,\text{m}), ובהמשך מהלך אנטי-סימטרי עד −447.5 kN-447.5\,\text{kN} בעמוד 3.

5. מומנטים:

מתחת לעמוד A: M=447.5⋅1.20−71.83⋅1.2022=537.0−51.7=485.3 kNmM=447.5\cdot 1.20-\frac{71.83\cdot 1.20^2}{2}=537.0-51.7=485.3\,\text{kNm}

באמצע: Mmax=wdL28+Pd a=71.83⋅7.4028+181.7⋅1.20=491.7+218.1=709.8 kNmM_{max}=\frac{w_dL^2}{8}+P_d\,a=\frac{71.83\cdot 7.40^2}{8}+181.7\cdot 1.20=491.7+218.1=709.8\,\text{kNm}

x [m]V [kN]01234567-400-200200400447.5361.3179.60-179.6-361.3-447.5
x [m]M [kNm]0123456701002003004005006007008000485.3709.8485.30

(הערה: אם מוסיפים את משקל גוף הקורה מתחת לתקרה, 0.40⋅0.65⋅25⋅1.4=9.1 kN/m0.40\cdot 0.65\cdot 25\cdot 1.4=9.1\,\text{kN/m}, המומנט גדל בכ-9.1⋅7.4028=62 kNm\frac{9.1\cdot 7.40^2}{8}=62\,\text{kNm}.)

תשובה: wd=71.8 kN/mw_d=71.8\,\text{kN/m}, Pd=181.7 kNP_d=181.7\,\text{kN}; Vmax=447.5 kNV_{max}=447.5\,\text{kN}; Mmax=709.8 kNmM_{max}=709.8\,\text{kNm}.

סעיף ה

תשובה:

d≈80 cmd\approx 80\,\text{cm}, ω=0.243\omega=0.243, As=23.2 cm2A_s=23.2\,\text{cm}^2 ← 5Φ255\Phi25 (24.5 cm224.5\,\text{cm}^2) תחתון

נתון: חתך 40/8540/85, Md=709.8 kNmM_d=709.8\,\text{kNm}, כיסוי 3 ס"מ, חישוקים Φ8\Phi8, מוטות Φ25\Phi25: d=85−3−0.8−1.25≈80 cmd=85-3-0.8-1.25\approx 80\,\text{cm}; fcd=13000f_{cd}=13000, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

1. בדיקת זיון יחיד: Mcd,max=0.32⋅0.40⋅0.802⋅13000=1064 kNm>709.8M_{cd,max}=0.32\cdot 0.40\cdot 0.80^2\cdot 13000=1064\,\text{kNm}>709.8 – אין צורך בזיון לחוץ.

2. μ=709.80.40⋅0.802⋅13000=0.214\mu=\frac{709.8}{0.40\cdot 0.80^2\cdot 13000}=0.214, ω=1−1−2⋅0.214=0.243\omega=1-\sqrt{1-2\cdot 0.214}=0.243

3. As=Md(1−ω2)d fsd=709.8(1−0.122)⋅0.80⋅435000=23.2⋅10−4 m2=23.2 cm2A_s=\frac{M_d}{\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d\,f_{sd}}=\frac{709.8}{(1-0.122)\cdot 0.80\cdot 435000}=23.2\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=23.2\,\text{cm}^2

4. בחירה: 5Φ25=24.54 cm2≥23.25\Phi25=24.54\,\text{cm}^2\ge 23.2 ✓ בשורה אחת. רוחב פנוי 40−2⋅3−2⋅0.8=32.4 cm40-2\cdot 3-2\cdot 0.8=32.4\,\text{cm}; מרווח בין המוטות 32.4−5⋅2.54=5.0 cm>2.5\frac{32.4-5\cdot 2.5}{4}=5.0\,\text{cm}>2.5 ✓

5. זיון מינימלי: 0.0015⋅40⋅80=4.8 cm2<24.50.0015\cdot 40\cdot 80=4.8\,\text{cm}^2<24.5 ✓. בפינות העליונות 2Φ122\Phi12 (זיון מרכיב לחישוקים).

תשובה: As=23.2 cm2A_s=23.2\,\text{cm}^2 – 5Φ255\Phi25 בתחתית הקורה.

שאלה 6 · חצר אנגלית: לחץ קרקע, רצפה וזיון

בתרשים מספר 6 מסורטט חתך דרך חצר אנגלית במרתף בבית פרטי.

•המשקל המרחבי של הקרקע: 23 kN/m3 [2.3 t/m3]23\,\text{kN/m}^3\ [2.3\,\text{t/m}^3].

•זווית השפיכה של הקרקע: 35∘35^\circ.

•העומס השימושי בראש הקיר: 10 kN/m2 [1.0 t/m2]10\,\text{kN/m}^2\ [1.0\,\text{t/m}^2]

•העומס הקבוע על רצפת החצר האנגלית בנוסף למשקלה העצמי: 1.5 kN/m2 [0.15 t/m2]1.5\,\text{kN/m}^2\ [0.15\,\text{t/m}^2]

•העומס השימושי על רצפת החצר האנגלית: 1.5 kN/m2 [0.15 t/m2]1.5\,\text{kN/m}^2\ [0.15\,\text{t/m}^2]

•סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

•הפלדה מצולעת, 435 MPa [4.35 t/cm2]435\,\text{MPa}\ [4.35\,\text{t/cm}^2].

•עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

דרוש:

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הסכמה הסטטית של קיר החצר האנגלית

ואת פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים הפועלים עליו.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה (על אותה סכמה סטטית שהצגתם בסעיף א')

את הכוחות השקולים האופקיים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את עומסי התכן הפועלים על הקיר.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לגובה קיר החצר האנגלית.

(4 נקודות)
ד.

סרטטו את הסכמה הסטטית של רצפת החצר האנגלית.

הסכמה תכלול מפתחים ועומסי תכן.

(יש להתחשב בעומסים המועברים מקיר החצר האנגלית, בנוסף לעומס הישיר הפועל על רצפת החצר).

(6 נקודות)
ה.

סרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצפת החצר האנגלית.

(4 נקודות)
ו.

הציגו את העומס העובר מהחצר האנגלית לקיר A.

(4 נקודות)
ז.

סרטטו על גבי תרשים מספר 6א את פריסת הזיון (אין צורך לחשב את הזיון).

יש להציג את הברזל גם מחוץ לחתך ולציין אם הברזל הוא זיון ראשי או זיון משני.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Ka=tan⁡2(27.5∘)=0.271K_a=\tan^2(27.5^\circ)=0.271; זיז l=1.925 ml=1.925\,\text{m}; σa\sigma_a טרפזי: 2.71 kN/m22.71\,\text{kN/m}^2 בראש הקיר עד 14.71 kN/m214.71\,\text{kN/m}^2 בבסיס

הגאומטריה מתרשים 6: קיר החצר האנגלית בעובי 25 ס"מ, גובהו החופשי מעל רצפת החצר 1.80 m1.80\,\text{m}; רצפת החצר בעובי 25 ס"מ, ברוחב נטו 1.80 m1.80\,\text{m} בין קיר A לקיר החצר. הקרקע מאחורי קיר החצר מגיעה עד ראשו, ועליה עומס שימושי. הקיר והרצפה יצוקים יחד (חתך בצורת L), והרצפה מחוברת בקצה השני לקיר A של המרתף.

הסכמה הסטטית של קיר החצר: זיז אנכי רתום ברצפת החצר. אורכו מראש הקיר עד ציר הרצפה: l=1.80+0.252=1.925 ml=1.80+\frac{0.25}{2}=1.925\,\text{m}.

נתון: γ=23 kN/m3\gamma=23\,\text{kN/m}^3, φ=35∘\varphi=35^\circ, q=10 kN/m2q=10\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: פילוג הלחץ האקטיבי (לפי רנקין, קיר חלק ואנכי, קרקע אופקית).

1. מקדם הלחץ האקטיבי:

Ka=tan⁡2(45∘−φ2)=tan⁡2(27.5∘)=0.271K_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi}{2}\right)=\tan^2(27.5^\circ)=0.271

2. לחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה:

σq=Ka⋅q=0.271⋅10=2.71 kN/m2\sigma_q=K_a\cdot q=0.271\cdot 10=2.71\,\text{kN/m}^2

3. לחץ מהקרקע – גדל קווית עם העומק zz:

σs(z)=Ka⋅γ⋅z=0.271⋅23⋅z=6.23 z kN/m2\sigma_s(z)=K_a\cdot\gamma\cdot z=0.271\cdot 23\cdot z=6.23\,z\ \text{kN/m}^2

בבסיס הזיז (z=1.925 mz=1.925\,\text{m}): σs=6.23⋅1.925=12.00 kN/m2\sigma_s=6.23\cdot 1.925=12.00\,\text{kN/m}^2

4. סה"כ: בראש הקיר 2.71 kN/m22.71\,\text{kN/m}^2; בבסיס 2.71+12.00=14.71 kN/m22.71+12.00=14.71\,\text{kN/m}^2 – פילוג טרפזי (מלבן מהעומס השימושי ועוד משולש מהקרקע).

z [m]σa [kN/m²]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.802468101214162.7114.71

תשובה: Ka=0.271K_a=0.271; σa=2.71 kN/m2\sigma_a=2.71\,\text{kN/m}^2 בראש ו-14.71 kN/m214.71\,\text{kN/m}^2 בבסיס הזיז.

סעיף ב

תשובה:

Eq=5.22 kN/mE_q=5.22\,\text{kN/m} ב-0.96 m0.96\,\text{m} מעל הבסיס; Es=11.55 kN/mE_s=11.55\,\text{kN/m} ב-0.64 m0.64\,\text{m}; סה"כ 16.76 kN/m16.76\,\text{kN/m}

לרוחב 1 מ' של קיר, מהפילוג שבסעיף א:

1. שקול העומס השימושי (מלבן):

Eq=σq⋅l=2.71⋅1.925=5.22 kN/mE_q=\sigma_q\cdot l=2.71\cdot 1.925=5.22\,\text{kN/m}, פועל באמצע הגובה: 1.9252=0.96 m\frac{1.925}{2}=0.96\,\text{m} מעל בסיס הזיז.

2. שקול לחץ הקרקע (משולש):

Es=12⋅12.00⋅1.925=11.55 kN/mE_s=\frac{1}{2}\cdot 12.00\cdot 1.925=11.55\,\text{kN/m}, פועל בשליש התחתון: 1.9253=0.64 m\frac{1.925}{3}=0.64\,\text{m} מעל הבסיס.

3. סה"כ: Ea=5.22+11.55=16.76 kN/mE_a=5.22+11.55=16.76\,\text{kN/m} (עומסי שירות), שניהם אופקיים לכיוון החצר.

תשובה: Eq=5.22 kN/mE_q=5.22\,\text{kN/m} (ב-0.96 מ'), Es=11.55 kN/mE_s=11.55\,\text{kN/m} (ב-0.64 מ').

סעיף ג

תשובה:

Eq,d=8.35E_{q,d}=8.35, Es,d=16.17E_{s,d}=16.17, Vd=24.5 kN/mV_d=24.5\,\text{kN/m}; Md=18.4 kNm/mM_d=18.4\,\text{kNm/m} בבסיס (בפני הרצפה 15.515.5); מהלך מעוקב, אפס בראש

מקדמי עומס: לחץ הקרקע – עומס קבוע (1.4); הלחץ מהעומס השימושי – 1.6.

1. לחצי תכן: בראש 1.6⋅2.71=4.34 kN/m21.6\cdot 2.71=4.34\,\text{kN/m}^2; בבסיס 4.34+1.4⋅12.00=21.13 kN/m24.34+1.4\cdot 12.00=21.13\,\text{kN/m}^2.

2. כוחות תכן:

Eq,d=1.6⋅5.22=8.35 kN/mE_{q,d}=1.6\cdot 5.22=8.35\,\text{kN/m}, Es,d=1.4⋅11.55=16.17 kN/mE_{s,d}=1.4\cdot 11.55=16.17\,\text{kN/m}

גזירה בבסיס: Vd=8.35+16.17=24.5 kN/mV_d=8.35+16.17=24.5\,\text{kN/m}

3. מומנט בבסיס הזיז:

Md=8.35⋅0.9625+16.17⋅0.6417=8.04+10.37=18.4 kNm/mM_d=8.35\cdot 0.9625+16.17\cdot 0.6417=8.04+10.37=18.4\,\text{kNm/m} (מתיחה בפאה שבצד הקרקע).

4. מהלך לגובה (zz – עומק מראש הקיר):

M(z)=1.6σqz22+1.4Kaγz36=2.168 z2+1.454 z3 kNm/mM(z)=1.6\sigma_q\frac{z^2}{2}+1.4K_a\gamma\frac{z^3}{6}=2.168\,z^2+1.454\,z^3\ \text{kNm/m}

z=1.0z=1.0: 3.63.6; z=1.80z=1.80 (פני הרצפה – חתך התכן): 15.515.5; z=1.925z=1.925: 18.4 kNm/m18.4\,\text{kNm/m}.

z [m]M [kNm/m]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.80246810121416182003.615.518.4

תשובה: Vd=24.5 kN/mV_d=24.5\,\text{kN/m}; Md=18.4 kNm/mM_d=18.4\,\text{kNm/m} בבסיס (15.5 בפני הרצפה), מהלך פולינום ממעלה 3 מאפס בראש.

סעיף ד

תשובה:

זיז רתום בקיר A, l=2.05 ml=2.05\,\text{m}; qd=13.25 kN/m2q_d=13.25\,\text{kN/m}^2; בקצה: Pd=15.75 kN/mP_d=15.75\,\text{kN/m} (משקל הקיר), Md=18.4 kNm/mM_d=18.4\,\text{kNm/m} (מהקיר) ו-Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m} (אופקי)

סכמה: רצפת החצר היא זיז הרתום בקיר A (המילוי מתחת לרצפה אינו נחשב סמך). אורך הזיז מציר קיר A עד ציר קיר החצר:

l=0.125+1.80+0.125=2.05 ml=0.125+1.80+0.125=2.05\,\text{m}

עומסי תכן (לרוחב 1 מ'):

1. ישיר: g=0.25⋅25+1.5=7.75 kN/m2g=0.25\cdot 25+1.5=7.75\,\text{kN/m}^2, q=1.5q=1.5:

qd=1.4⋅7.75+1.6⋅1.5=10.85+2.40=13.25 kN/mq_d=1.4\cdot 7.75+1.6\cdot 1.5=10.85+2.40=13.25\,\text{kN/m}

2. מקיר החצר בקצה הזיז:

•משקל הקיר (גובה 1.80 מ' מעל הרצפה): P=0.25⋅1.80⋅25=11.25 kN/mP=0.25\cdot 1.80\cdot 25=11.25\,\text{kN/m}, Pd=1.4⋅11.25=15.75 kN/mP_d=1.4\cdot 11.25=15.75\,\text{kN/m} (כלפי מטה)

•מומנט מבסיס הקיר (סעיף ג): Md=18.4 kNm/mM_d=18.4\,\text{kNm/m}. בצומת הקיר-רצפה הפאה החיצונית (צד הקרקע של הקיר ותחתית הרצפה) מתוחה, ולכן ברצפה זה מומנט חיובי (מתיחה בתחתית).

•כוח אופקי: Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m} – לחיצה צירית ברצפה, שעוברת לקיר A.

תשובה: זיז 2.05 m2.05\,\text{m} מקיר A עם qd=13.25 kN/mq_d=13.25\,\text{kN/m}, ובקצה Pd=15.75 kN/mP_d=15.75\,\text{kN/m}, Md=+18.4 kNm/mM_d=+18.4\,\text{kNm/m}, Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m}.

סעיף ה

תשובה:

M(s)=18.4−15.75s−6.625s2M(s)=18.4-15.75s-6.625s^2: +18.4+18.4 בקצה, אפס ב-0.86 מ' מהקצה, −41.7 kNm/m-41.7\,\text{kNm/m} בציר קיר A (−36.5-36.5 בפניו)

נתון: הסכמה מסעיף ד. נמדוד ss מקצה הזיז (ציר קיר החצר) לכיוון קיר A; חיובי – מתיחה בתחתית.

M(s)=Md−Pd s−qd s22=18.4−15.75 s−6.625 s2M(s)=M_d-P_d\,s-\frac{q_d\,s^2}{2}=18.4-15.75\,s-6.625\,s^2

1. בקצה (s=0s=0): M=+18.4 kNm/mM=+18.4\,\text{kNm/m}

2. נקודת האפס: 6.625s2+15.75s−18.4=0⇒s=0.86 m6.625s^2+15.75s-18.4=0\Rightarrow s=0.86\,\text{m} (כ-1.19 מ' מציר קיר A)

3. בפני קיר A (s=1.925s=1.925): M=18.4−30.32−24.55=−36.5 kNm/mM=18.4-30.32-24.55=-36.5\,\text{kNm/m}

4. בציר קיר A (s=2.05s=2.05): M=18.4−32.29−27.84=−41.7 kNm/mM=18.4-32.29-27.84=-41.7\,\text{kNm/m} (מתיחה למעלה)

מהלך (xx מציר קיר A):

x [m]M [kNm/m]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.82.0-40-30-20-101020A: -41.7018.4

תשובה: המומנט עובר מ-−41.7 kNm/m-41.7\,\text{kNm/m} בקיר A (מתיחה עליונה), דרך אפס כ-1.19 מ' מהקיר, ל-+18.4 kNm/m+18.4\,\text{kNm/m} בצומת עם קיר החצר (מתיחה תחתונה).

סעיף ו

תשובה:

לרוחב 1 מ' (תכן): Vd=42.9 kN/mV_d=42.9\,\text{kN/m} כלפי מטה, Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m} אופקי, Md=41.7 kNm/mM_d=41.7\,\text{kNm/m} (שירות: V=30.2 kN/mV=30.2\,\text{kN/m})

הריאקציות של הזיז בריתום שלו בקיר A, ובכיוון הפוך – הכוחות שהחצר מפעילה על קיר A (לרוחב 1 מ'):

1. כוח אנכי (כלפי מטה):

Vd=Pd+qd l=15.75+13.25⋅2.05=15.75+27.16=42.9 kN/mV_d=P_d+q_d\,l=15.75+13.25\cdot 2.05=15.75+27.16=42.9\,\text{kN/m}

(בעומסי שירות: 11.25+(7.75+1.5)⋅2.05=30.2 kN/m11.25+(7.75+1.5)\cdot 2.05=30.2\,\text{kN/m})

2. כוח אופקי: לחץ הקרקע על קיר החצר עובר דרך הרצפה (בלחיצה) ודוחף את קיר A לכיוון פנים המרתף:

Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m} (בשירות 16.8 kN/m16.8\,\text{kN/m})

3. מומנט: Md=41.7 kNm/mM_d=41.7\,\text{kNm/m} – מתיחה בצד העליון של הרצפה, שנמשכת לקיר A (המומנט מתחלק בין חלק הקיר שמעל הרצפה וחלקו שמתחתיה, ומשם לתקרות ולרצפת המרתף).

תשובה: Vd=42.9 kN/mV_d=42.9\,\text{kN/m}, Hd=24.5 kN/mH_d=24.5\,\text{kN/m}, Md=41.7 kNm/mM_d=41.7\,\text{kNm/m}.

סעיף ז

תשובה:

ראשי: בקיר החצר – אנכי בפאה שבצד הקרקע, ממשיך בכפף לתחתית הרצפה; ברצפה – עליון מעוגן בקיר A; משני: מוטות חלוקה בניצב בכל הפאות

הזיון הראשי ממוקם בצד המתוח, לפי מהלכי המומנטים שבסעיפים ג ו-ה; כיסוי 5 ס"מ.

זיון ראשי:

1. מוט 1 – קיר החצר, פאה בצד הקרקע (מתוחה, M=18.4 kNm/mM=18.4\,\text{kNm/m}): מוטות אנכיים לכל גובה הקיר. בתחתית הם מתכופפים ב-90∘90^\circ (בפינה החיצונית) וממשיכים בתחתית הרצפה לכיוון קיר A, עד מעבר לנקודת האפס של המומנט (כ-0.9 מ' מהקצה) ועוד אורך עיגון. צורה מחוץ לחתך: "L".

2. מוט 2 – רצפת החצר, זיון עליון (מתוח מעל קיר A, M=−41.7 kNm/mM=-41.7\,\text{kNm/m}): מוטות לאורך הרצפה בפאה העליונה, מקיר A ועד מעבר לנקודת האפס (כ-1.2 מ' מהקיר) ועוד עיגון; בתוך קיר A מתכופפים כלפי מטה (צורת "L"), כדי לעגן את המומנט. מומלץ להמשיך אותם עד קיר החצר ולכופף אותם לתוך הפאה הפנימית שלו.

3. מוט 3 – קיר A באזור הצומת: מוטות בפאה החיצונית של קיר A (צד החצר) מעל הצומת ומתחתיו, שמקבלים את המומנט שעובר מהרצפה, וחופפים עם הזיון האנכי של הקיר.

זיון משני / מבני:

4. מוט 4 – פאה פנימית של קיר החצר: מוטות אנכיים מינימליים (צד החצר), שמתחברים ברצפה לזיון העליון שלה.

5. מוט 5 – תחתית הרצפה ליד קיר A: זיון מינימלי (חפיפה עם מוט 1).

6. מוטות חלוקה בכל הפאות, בניצב לזיון הראשי (אופקיים בקירות ולרוחב הרצפה) – זיון משני.

7. בפינה החיצונית קיר–רצפה הזיון חייב לעבור רציף סביב הפינה (מוט 1), כי שם המומנט מועבר מהקיר לרצפה.

תשובה: זיון ראשי: מוט 1 – פאת הקרקע של קיר החצר, רציף סביב הפינה לתחתית הרצפה; מוט 2 – עליון ברצפה מעוגן בקיר A; מוט 3 – בקיר A בצומת. זיון משני: פאה פנימית של קיר החצר, תחתית הרצפה ליד קיר A, ומוטות חלוקה בניצב.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.