דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט חלקי מכונות ותהליכי עיבוד שבבי 97002 - אביב 2024 מועד א'

הנדסת מכונות · סמל 97002 · 18 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחלקי מכונות ותהליכי עיבוד שבבי, אביב 2024 מועד א', כל 18 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א' (80 נקודות) – שמונה שאלות פתוחות, יש לענות על ארבע שאלות:

שאלות 4-1 בנושא חלקי מכונות.

שאלות 8-5 בנושא תהליכי עיבוד שבבי.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

חלק ב' (20 נקודות) – עשר שאלות ברירה – יש לבחור 8 שאלות מתוך 10.

שאלות 13-9 בנושא חלקי מכונות.

שאלות 18-14 בנושא תהליכי עיבוד שבבי.

ערך כל שאלה 2.5 נקודות.

חומר עזר: מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

שלושה ספרי לימוד.

נוסחאון מה"ט בחלקי מכונות ועיבוד שבבי - להורדה ב-PDF, 505 עמודים.

שאלה 1 · ממסרה דו-שלבית: חוזק שן ואורך חיי מסב

בממסרה בעלת שני זוגות גלגלי שיניים ישרות, מסתובב המנוע במהירות של 1000 RPM ומעביר הספק של 18 kW.

גל AB נתמך על מסבים (סמכים) בנקודות A ו-B, כמוצג באיור לשאלה, סמך A קבוע, סמך B נייד.

יחס התמסורת של כל זוג גלגלים הוא 1:2.

נתונים:

•מודול השן m=5 mmm=5\,\text{mm}, Z1=20Z_1=20.

•מקדם רוחב השן b/m=10b/m=10.

•מקדם תנאי עבודה בעבודת הממסרה הוא 1.8.

•הגלגלים מיוצרים בעיבוד שבבי.

•מקדם תנאי עבודה בעבודת המסבים הוא 1.6.

א.

חשבו את המאמץ הקיים בשיני גלגל מס' 1 (חשבו לחוזק לכפיפה בלבד).

(8 נקודות)
ב.

האם המאמץ הקיים בשיני גלגל מס' 3 יהיה גדול, קטן מהמחושב בסעיף א' או שווה לו, אם Z3=20Z_3=20? הסבירו ללא חישוב.

(4 נקודות)
ג.

גל AB באיור לשאלה, שקוטרו 40 mm נתמך על ידי מסבים כדוריים מסוג 6208. חשבו את אורך חיי המסב, אם נתון שהכוחות הרדיאלי והצירי במסב הם 1600 N ו-600 N בהתאמה. היעזרו בנספח המסבים המצורף.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

σb≈83.6 MPa\sigma_b\approx83.6\,\text{MPa}

נתון: P=18 kWP=18\,\text{kW}, n1=1000 rpmn_1=1000\,\text{rpm}, m=5 mmm=5\,\text{mm}, Z1=20Z_1=20, λ=bm=10\lambda=\frac{b}{m}=10, מקדם תנאי העבודה K0=1.8K_0=1.8, שיניים בעיבוד שבבי.

מבוקש: מאמץ הכפיפה בשן של גלגל 1 (הגלגל המניע, שיושב על גל המנוע).

1. מספר השיניים של גלגל 2. יחס התמסורת 1:2, ולכן:

Z2=2⋅Z1=2⋅20=40Z_2=2\cdot Z_1=2\cdot20=40

2. קוטר החלוקה של גלגל 1 והמהירות ההיקפית:

D1=m⋅Z1=5⋅20=100 mmD_1=m\cdot Z_1=5\cdot20=100\,\text{mm}

v=π⋅D1⋅n160⋅1000=π⋅100⋅100060,000=5.24 msv=\frac{\pi\cdot D_1\cdot n_1}{60\cdot1000}=\frac{\pi\cdot100\cdot1000}{60{,}000}=5.24\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

3. מקדם המהירות לשיניים שיוצרו בעיבוד שבבי:

Kv=5050+200⋅v=5050+200⋅5.24=0.607K_v=\frac{50}{50+\sqrt{200\cdot v}}=\frac{50}{50+\sqrt{200\cdot5.24}}=0.607

4. מקדם חלוקת העומס בין השיניים (תשלובת חיצונית):

Kε=0.9⋅[1.88−3.2⋅(1Z1+1Z2)]=0.9⋅[1.88−3.2⋅(120+140)]=1.476K_\varepsilon=0.9\cdot\left[1.88-3.2\cdot\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}\right)\right]=0.9\cdot\left[1.88-3.2\cdot\left(\frac{1}{20}+\frac{1}{40}\right)\right]=1.476

5. מקדם צורת השן (לואיס) מהטבלה בנוסחאון: עבור Z1=20Z_1=20, Y=0.322Y=0.322.

6. מאמץ הכפיפה בשן, מנוסחת החוזק לכפיפה שבנוסחאון (PP ב-kW, n1n_1 ב-rpm, mm ב-mm):

σb=(265m)3⋅P⋅K0n1⋅λ⋅Z1⋅Y⋅Kv⋅Kε\sigma_b=\left(\frac{265}{m}\right)^3\cdot\frac{P\cdot K_0}{n_1\cdot\lambda\cdot Z_1\cdot Y\cdot K_v\cdot K_\varepsilon}

σb=(2655)3⋅18⋅1.81000⋅10⋅20⋅0.322⋅0.607⋅1.476=148,877⋅32.457,698=83.6 MPa\sigma_b=\left(\frac{265}{5}\right)^3\cdot\frac{18\cdot1.8}{1000\cdot10\cdot20\cdot0.322\cdot0.607\cdot1.476}=148{,}877\cdot\frac{32.4}{57{,}698}=83.6\,\text{MPa}

תשובה: σb≈83.6 MPa\sigma_b\approx83.6\,\text{MPa}

סעיף ב

תשובה:

גדול יותר: גלגל 3 מסתובב לאט פי 2 ומעביר אותו הספק, ולכן המומנט והכוח ההיקפי על שיניו גדולים פי 2, באותו מודול, רוחב ומספר שיניים.

משווים בין גלגל 1 לגלגל 3:

•לשניהם אותו מודול, אותו מקדם רוחב, ואותו מספר שיניים (Z3=Z1=20Z_3=Z_1=20), ולכן אותו מקדם צורה YY ואותו קוטר. גם הגלגל שמולם זהה (Z4=Z2=40Z_4=Z_2=40), ולכן גם KεK_\varepsilon זהה.

•גלגל 3 יושב על גל AB, יחד עם גלגל 2. הגל הזה מסתובב לאט פי 2 מהמנוע (500 rpm500\,\text{rpm}).

•ההספק העובר דרך הממסרה זהה (בלי הפסדים), ולכן המומנט על גלגל 3 גדול פי 2: Mt=9550⋅PnM_t=\frac{9550\cdot P}{n}.

•באותו קוטר, מומנט גדול פי 2 נותן כוח היקפי גדול פי 2 על השן, ולכן מאמץ הכפיפה גדל.

•המהירות ההיקפית של גלגל 3 קטנה פי 2, ולכן מקדם המהירות KvK_v גדל מעט (העומס הדינמי קטן). זה מקטין מעט את ההגדלה, אבל לא משנה את המגמה.

לבדיקה בלבד: לפי אותה נוסחה מתקבל בגלגל 3 מאמץ של כ-148 MPa148\,\text{MPa}, פי 1.77 בערך.

תשובה: המאמץ בשיני גלגל 3 יהיה גדול יותר, כי הוא מעביר אותו הספק במהירות סיבוב קטנה פי 2, כלומר מומנט וכוח היקפי גדולים פי 2.

סעיף ג

תשובה:

L≈767L\approx767 מיליון סיבובים, Lh≈25,570L_h\approx25{,}570 שעות.

נתון: מסב 6208, Fr=1600 NF_r=1600\,\text{N}, Fa=600 NF_a=600\,\text{N}, מקדם תנאי העבודה fw=1.6f_w=1.6.

מבוקש: אורך חיי המסב, במיליוני סיבובים ובשעות.

1. מהירות הסיבוב של גל AB. גלגל 1 (1000 rpm1000\,\text{rpm}) מניע את גלגל 2 ביחס 1:2, וגלגל 2 יושב על גל AB:

n=10002=500 rpmn=\frac{1000}{2}=500\,\text{rpm}

2. נתוני המסב מנספח המסבים (נספח המסבים לשאלון), בשורה d=40d=40, D=80D=80, B=18B=18, מסב 6208:

עומס דינמי בסיסי C=30,700 NC=30{,}700\,\text{N}, עומס סטטי בסיסי C0=19,000 NC_0=19{,}000\,\text{N}.

3. מקדמי העומס. בטבלת מקדמי החישוב שבנספח (Normal clearance) נכנסים לפי FaC0\frac{F_a}{C_0}:

FaC0=60019,000=0.032\frac{F_a}{C_0}=\frac{600}{19{,}000}=0.032

השורה הקרובה בטבלה היא FaC0=0.025\frac{F_a}{C_0}=0.025, שבה e=0.22e=0.22, X=0.56X=0.56, Y=2Y=2.

בודקים מול ee: FaFr=6001600=0.375>e=0.22\frac{F_a}{F_r}=\frac{600}{1600}=0.375>e=0.22, ולכן הכוח הצירי משפיע, ומשתמשים ב-X=0.56X=0.56, Y=2Y=2.

4. העומס השקול על המסב:

P=X⋅Fr+Y⋅Fa=0.56⋅1600+2⋅600=896+1200=2096 NP=X\cdot F_r+Y\cdot F_a=0.56\cdot1600+2\cdot600=896+1200=2096\,\text{N}

5. אורך החיים במיליוני סיבובים (מסב כדורי, מעריך 3), עם מקדם תנאי העבודה:

L=(CP⋅fw)3=(30,7002096⋅1.6)3=9.1543=767 L=\left(\frac{C}{P\cdot f_w}\right)^3=\left(\frac{30{,}700}{2096\cdot1.6}\right)^3=9.154^3=767\, מיליון סיבובים

6. אורך החיים בשעות:

Lh=106⋅L60⋅n=106⋅76760⋅500=25,567 hL_h=\frac{10^6\cdot L}{60\cdot n}=\frac{10^6\cdot767}{60\cdot500}=25{,}567\,\text{h}

הערה: אם מבצעים אינטרפולציה בין השורות 0.025 ו-0.04 מקבלים Y≈1.91Y\approx1.91, P≈2043 NP\approx2043\,\text{N} ו-Lh≈27,600 hL_h\approx27{,}600\,\text{h}. השורה הקרובה נותנת YY גדול יותר, ולכן תוצאה שמרנית.

תשובה: L≈767L\approx767 מיליון סיבובים, כלומר Lh≈25,570L_h\approx25{,}570 שעות עבודה.

שאלה 2 · גל מניע עם גלגל שיניים: תגובות, מומנטים וקוטר

באיור לשאלה מוצג גל מניע ACB, הגל הוא חלק מממסרת גלגלי שיניים, ועליו מחובר בנקודה C, גלגל שיניים מניע 1. על גלגל 1 פועלים כוחות שילוב כמוצג באיור:

Ft=3500 NF_t=3500\,\text{N}, Fr=1500 NF_r=1500\,\text{N}, Fa=2000 NF_a=2000\,\text{N}.

נתונים:

•קוטר גלגל 1 – D1=300 mmD_1=300\,\text{mm}.

•מאמץ הכניעה של חומר הגל σy=350 MPa\sigma_y=350\,\text{MPa}.

•מקדם הביטחון בתכנון הגל הוא 2.

א.

חשבו את התגובות בסמכים A, B.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מומנטי הכפיפה והפיתול לאורך הגל, וסרטטו במחברת את מהלך מומנטי הכפיפה והפיתול לאורך הגל.

(9 נקודות)
ג.

חשבו את קוטר הגל הנדרש, בהנחה שהוא אחיד לכל אורכו?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

מישור אנכי: Ay=1500 NA_y=1500\,\text{N}, By=0B_y=0. מישור אופקי: Ax=2100 NA_x=2100\,\text{N}, Bx=1400 NB_x=1400\,\text{N}. צירית: Az=2000 NA_z=2000\,\text{N}. שקולות: RA≈2581 NR_A\approx2581\,\text{N}, RB=1400 NR_B=1400\,\text{N}.

נתון: Ft=3500 NF_t=3500\,\text{N}, Fr=1500 NF_r=1500\,\text{N}, Fa=2000 NF_a=2000\,\text{N}, רדיוס הגלגל R=D12=150 mmR=\frac{D_1}{2}=150\,\text{mm}, AC=200 mmAC=200\,\text{mm}, CB=300 mmCB=300\,\text{mm}, AB=500 mmAB=500\,\text{mm}.

מבוקש: תגובות הסמכים בשני המישורים.

קריאת האיור. נקודת השילוב נמצאת בראש גלגל 1, 150 mm150\,\text{mm} מעל ציר הגל.

•FrF_r פועל כלפי מטה, במישור האנכי (מישור האיור).

•FaF_a מקביל לציר הגל ומכוון לכיוון A, אבל פועל 150 mm150\,\text{mm} מעל הציר. לכן הוא יוצר בנקודה C מומנט כפיפה מרוכז במישור האנכי, Fa⋅RF_a\cdot R, ונוסף על כך דוחף את הגל בכיוון הצירי.

•FtF_t (החץ המשופע באיור) ניצב למישור האיור. הוא מכופף את הגל במישור האופקי ויוצר את מומנט הפיתול.

מישור אנכי.

1. מומנטים סביב A (חיובי נגד כיוון השעון; xx נמדד מ-A לכיוון B):

•FrF_r כלפי מטה במרחק 200: −Fr⋅200-F_r\cdot200

•FaF_a כלפי A, 150 mm150\,\text{mm} מעל הציר: הכוח דוחף את ראש הגלגל לכיוון A, כלומר מסובב נגד כיוון השעון: +Fa⋅150+F_a\cdot150

•ByB_y כלפי מעלה במרחק 500: +By⋅500+B_y\cdot500

ΣMA=0: By⋅500=Fr⋅200−Fa⋅150=1500⋅200−2000⋅150=300,000−300,000=0\Sigma M_A=0:\ B_y\cdot500=F_r\cdot200-F_a\cdot150=1500\cdot200-2000\cdot150=300{,}000-300{,}000=0

By=0B_y=0

2. סכום הכוחות האנכיים:

Ay=Fr−By=1500 NA_y=F_r-B_y=1500\,\text{N} (כלפי מעלה)

3. הכוח הצירי: FaF_a נישא על ידי סמך אחד. השאלה לא מציינת איזה סמך קבוע, ולכן מניחים שהסמך הקבוע הוא A, הקרוב למנוע ולכיוון הכוח:

Az=Fa=2000 NA_z=F_a=2000\,\text{N}

מישור אופקי.

4. מומנטים סביב A:

Bx⋅500=Ft⋅200 ⇒ Bx=3500⋅200500=1400 NB_x\cdot500=F_t\cdot200\ \Rightarrow\ B_x=\frac{3500\cdot200}{500}=1400\,\text{N}

5. סכום הכוחות:

Ax=Ft−Bx=3500−1400=2100 NA_x=F_t-B_x=3500-1400=2100\,\text{N}

(שתי התגובות בכיוון ההפוך ל-FtF_t.)

6. התגובות השקולות (הרדיאליות) בסמכים:

RA=Ax2+Ay2=21002+15002=2581 NR_A=\sqrt{A_x^2+A_y^2}=\sqrt{2100^2+1500^2}=2581\,\text{N}

RB=Bx2+By2=1400 NR_B=\sqrt{B_x^2+B_y^2}=1400\,\text{N}

הערה: באיור FaF_a מכוון לכיוון A, ולכן המומנט שלו מקזז את המומנט של FrF_r סביב A. אם FaF_a היה מכוון לכיוון B, שני המומנטים היו מצטרפים, ומתקבל By=1200 NB_y=1200\,\text{N}, Ay=300 NA_y=300\,\text{N}.

תשובה: Ay=1500 NA_y=1500\,\text{N}, By=0B_y=0; Ax=2100 NA_x=2100\,\text{N}, Bx=1400 NB_x=1400\,\text{N}; Az=2000 NA_z=2000\,\text{N}. שקולות: RA≈2581 NR_A\approx2581\,\text{N}, RB=1400 NR_B=1400\,\text{N}.

סעיף ב

תשובה:

מישור אנכי: MC=300 NmM_C=300\,\text{Nm} משמאל ל-C, ו-0 מימין ל-C. מישור אופקי: MC=420 NmM_C=420\,\text{Nm}. פיתול: Mt=525 NmM_t=525\,\text{Nm} בקטע שבין המנוע ל-C, ו-0 בקטע CB.

מבוקש: ערכי המומנטים בנקודות האופייניות (A, C, B) וצורת המהלכים.

מישור אנכי.

1. בין A ל-C המומנט עולה בקו ישר מאפס. מסמנים ב-L את הערך מעט משמאל ל-C וב-R את הערך מעט מימין לו:

My,CL=Ay⋅200=1500⋅200=300,000 Nmm=300 NmM_{y,C}^{L}=A_y\cdot200=1500\cdot200=300{,}000\,\text{Nmm}=300\,\text{Nm}

2. ב-C פועל המומנט המרוכז של FaF_a:

Fa⋅R=2000⋅150=300,000 Nmm=300 NmF_a\cdot R=2000\cdot150=300{,}000\,\text{Nmm}=300\,\text{Nm}

הוא גורם לקפיצה במהלך המומנט, בגודל 300 Nm300\,\text{Nm}.

3. מימין ל-C מחשבים מצד B:

My,CR=By⋅300=0M_{y,C}^{R}=B_y\cdot300=0

כלומר אחרי הקפיצה המומנט יורד בדיוק לאפס, ובקטע CB אין מומנט כפיפה אנכי.

מישור אופקי.

4. המומנט עולה בקו ישר מ-A עד C ויורד בקו ישר עד B:

Mx,C=Ax⋅200=2100⋅200=420,000 Nmm=420 NmM_{x,C}=A_x\cdot200=2100\cdot200=420{,}000\,\text{Nmm}=420\,\text{Nm}

בדיקה מצד B: Bx⋅300=1400⋅300=420,000 NmmB_x\cdot300=1400\cdot300=420{,}000\,\text{Nmm}.

מומנט הפיתול.

5. Mt=Ft⋅R=3500⋅150=525,000 Nmm=525 NmM_t=F_t\cdot R=3500\cdot150=525{,}000\,\text{Nmm}=525\,\text{Nm}

המומנט נכנס מהמנוע (משמאל ל-A) ויוצא בגלגל 1 בנקודה C. לכן הוא קבוע בקטע שבין המנוע ל-C (כולל הקטע AC), ומתאפס בקטע CB.

הסרטוט. מסרטטים את הגל עם A, C, B ומתחתיו שלושה מהלכים:

•MyM_y (אנכי): משולש ישר מ-0 ב-A עד 300 Nm300\,\text{Nm} משמאל ל-C, קו אנכי (קפיצה) ב-C עד 0, ו-0 לכל אורך CB.

•MxM_x (אופקי): משולש, מ-0 ב-A עד 420 Nm420\,\text{Nm} ב-C, וחזרה ל-0 ב-B.

•MtM_t: מלבן בגובה 525 Nm525\,\text{Nm} מהמנוע עד C, ו-0 מ-C עד B.

תשובה: My,C=300 NmM_{y,C}=300\,\text{Nm} משמאל ל-C ו-0 מימין לו; Mx,C=420 NmM_{x,C}=420\,\text{Nm}; Mt=525 NmM_t=525\,\text{Nm} בקטע שבין המנוע ל-C.

סעיף ג

תשובה:

d≈34.8 mmd\approx34.8\,\text{mm}; בוחרים d=35 mmd=35\,\text{mm}.

מבוקש: הקוטר הקטן ביותר של גל אחיד שעומד בחוזק בחתך המסוכן.

1. החתך המסוכן: מעט משמאל ל-C. שם פועלים יחד מומנט הכפיפה האנכי הגדול (300 Nm300\,\text{Nm}), המומנט האופקי הגדול (420 Nm420\,\text{Nm}) ומומנט הפיתול (525 Nm525\,\text{Nm}). מימין ל-C אין פיתול ואין מומנט אנכי.

2. המאמץ המותר:

[σ]=σyS=3502=175 MPa[\sigma]=\frac{\sigma_y}{S}=\frac{350}{2}=175\,\text{MPa}

3. המומנט השקול בחתך המסוכן (כפיפה בשני מישורים יחד עם פיתול):

Me=My2+Mx2+Mt2=3002+4202+5252=736.2 Nm=736,200 NmmM_e=\sqrt{M_y^2+M_x^2+M_t^2}=\sqrt{300^2+420^2+525^2}=736.2\,\text{Nm}=736{,}200\,\text{Nmm}

4. הקוטר הנדרש, מתנאי החוזק σe=10⋅Med3≤[σ]\sigma_e=\frac{10\cdot M_e}{d^3}\le[\sigma]:

d=10⋅Me[σ]3=10⋅736,2001753=34.8 mmd=\sqrt[3]{\frac{10\cdot M_e}{[\sigma]}}=\sqrt[3]{\frac{10\cdot736{,}200}{175}}=34.8\,\text{mm}

5. בוחרים קוטר עגול: d=35 mmd=35\,\text{mm}. בדיקה: σe=10⋅736,200353=171.7 MPa<175 MPa\sigma_e=\frac{10\cdot736{,}200}{35^3}=171.7\,\text{MPa}<175\,\text{MPa}.

הכוח הצירי FaF_a יוצר בגל מאמץ צירי קטן (2000π4⋅352≈2 MPa\frac{2000}{\frac{\pi}{4}\cdot35^2}\approx2\,\text{MPa}), ולכן מזניחים אותו.

תשובה: d≈34.8 mmd\approx34.8\,\text{mm}, ובוחרים גל בקוטר 35 mm35\,\text{mm}.

שאלה 3 · לוח מחובר בשישה ברגים: הידוק ומאמץ מורכב

במבנה שבאיור לשאלה 3 מחובר לוח פלדה 1 אל לוח פלדה 2 באמצעות שישה (6) בורגי הידוק ואומים M12X1.75 בדרגת חוזק 5.8. לוח 2 רתום ומקובע. על לוח 1 פועל כוח אנכי F=8 kNF=8\,\text{kN}.

נתונים:

•מקדם הביטחון הנדרש בבורג הוא S=2S=2.

•מקדם החיכוך בתבריג הוא 0.12.

•מקדם החיכוך בין חלקי המבנה הוא 0.25.

•מקדם מניעת החלקה בין החלקים הוא fk=1.2f_k=1.2.

א.

חשבו את כוח ההידוק (המתיחה) המרבי הנדרש בברגים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המאמץ המרבי הקיים בברגים. הניחו שכוח ההידוק (המתיחה) המרבי בברגים הוא Q=10 kNQ=10\,\text{kN}. בצעו את החישוב למאמץ מורכב.

(9 נקודות)
ג.
(1)

האם הבורג עומד בדרישות החוזק? הסבירו את תשובתכם.

(2)

חשבו את מקדם הביטחון המתקבל בחישוב הבורג?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Qmax=Qf+QM=6400+19,150≈25,550 N≈25.6 kNQ_{max}=Q_f+Q_M=6400+19{,}150\approx25{,}550\,\text{N}\approx25.6\,\text{kN}, בארבעת ברגי הפינות.

נתון: F=8000 NF=8000\,\text{N}, שישה ברגים (i=6i=6), משטח מגע אחד (ni=1n_i=1), μ0=0.25\mu_0=0.25, fk=1.2f_k=1.2.

מבוקש: כוח ההידוק הגדול ביותר שנדרש בבורג, כך שהלוח לא יחליק ולא יסתובב.

קריאת האיור. הברגים מסודרים בשתי עמודות שהמרחק ביניהן 130 mm130\,\text{mm}, ובשלוש שורות שהמרחק ביניהן 50 mm50\,\text{mm}. מרכז קבוצת הברגים (O) נמצא באמצע, 65 mm65\,\text{mm} מכל עמודה, בגובה השורה האמצעית. הכוח FF פועל 150 mm150\,\text{mm} מימין לעמודה הימנית, ולכן המרחק שלו ממרכז הברגים:

L=150+65=215 mmL=150+65=215\,\text{mm}

מה הכוח עושה למחבר. הכוח פועל במישור הלוחות, ולכן הוא מנסה:

•להחליק את לוח 1 כלפי מטה;

•לסובב את לוח 1 סביב מרכז הברגים, במומנט Mt=F⋅LM_t=F\cdot L.

כוח ההידוק יוצר חיכוך בין הלוחות, שמונע את שתי התנועות.

1. כוח ההידוק נגד החלקה, שווה בכל הברגים:

Qf=fk⋅Fi⋅ni⋅μ0=1.2⋅80006⋅1⋅0.25=6400 NQ_f=\frac{f_k\cdot F}{i\cdot n_i\cdot\mu_0}=\frac{1.2\cdot8000}{6\cdot1\cdot0.25}=6400\,\text{N}

2. מומנט הסיבוב סביב מרכז הברגים:

Mt=F⋅L=8000⋅215=1,720,000 NmmM_t=F\cdot L=8000\cdot215=1{,}720{,}000\,\text{Nmm}

3. מרחקי הברגים ממרכז הסיבוב O:

•ארבעת ברגי הפינות: r1=652+502=82.0 mmr_1=\sqrt{65^2+50^2}=82.0\,\text{mm}

•שני הברגים בשורה האמצעית: r2=65 mmr_2=65\,\text{mm}

Σri2=4⋅82.02+2⋅652=26,900+8450=35,350 mm2\Sigma r_i^2=4\cdot82.0^2+2\cdot65^2=26{,}900+8450=35{,}350\,\text{mm}^2

4. כוח ההידוק נגד סיבוב. הוא גדל עם המרחק מהמרכז, ולכן הוא מרבי בברגי הפינות:

QM=Mt⋅fk⋅rmaxni⋅μ0⋅Σri2=1,720,000⋅1.2⋅82.01⋅0.25⋅35,350=19,150 NQ_M=\frac{M_t\cdot f_k\cdot r_{max}}{n_i\cdot\mu_0\cdot\Sigma r_i^2}=\frac{1{,}720{,}000\cdot1.2\cdot82.0}{1\cdot0.25\cdot35{,}350}=19{,}150\,\text{N}

5. כוח ההידוק המרבי, בברגי הפינות:

Qmax=Qf+QM=6400+19,150=25,550 N≈25.6 kNQ_{max}=Q_f+Q_M=6400+19{,}150=25{,}550\,\text{N}\approx25.6\,\text{kN}

(בשני הברגים האמצעיים: QM=19,150⋅6582=15,180 NQ_M=19{,}150\cdot\frac{65}{82}=15{,}180\,\text{N}, ובסך הכול כ-21.6 kN21.6\,\text{kN}.)

הערה: מומנט הסיבוב גדול (הכוח רחוק מהברגים), ולכן רוב כוח ההידוק נדרש נגד הסיבוב ולא נגד ההחלקה. בסעיף ב השאלה מניחה כוח הידוק של 10 kN10\,\text{kN}, ולכן שם מחשבים עם הערך הזה.

תשובה: Qmax≈25.6 kNQ_{max}\approx25.6\,\text{kN}, בארבעת ברגי הפינות.

סעיף ב

תשובה:

σe≈162.3 MPa\sigma_e\approx162.3\,\text{MPa}

נתון: Q=10,000 NQ=10{,}000\,\text{N}, בורג M12X1.75, מקדם החיכוך בתבריג μ=0.12\mu=0.12.

מבוקש: המאמץ המורכב בקנה הבורג: מתיחה מכוח ההידוק יחד עם פיתול שנוצר בזמן ההידוק.

1. נתוני התבריג M12X1.75 מטבלת התבריגים המטריים בנוסחאון:

p=1.75 mmp=1.75\,\text{mm}, A=76.3 mm2A=76.3\,\text{mm}^2, d1=9.853 mmd_1=9.853\,\text{mm}, d2=10.863 mmd_2=10.863\,\text{mm}

(pp הפסיעה, AA שטח החתך, d1d_1 הקוטר הפנימי, d2d_2 הקוטר האפקטיבי.)

2. מאמץ המתיחה:

σt=QA=10,00076.3=131.1 MPa\sigma_t=\frac{Q}{A}=\frac{10{,}000}{76.3}=131.1\,\text{MPa}

3. זווית המעלה:

γ=tan⁡−1(pπ⋅d2)=tan⁡−1(1.75π⋅10.863)=2.94∘\gamma=\tan^{-1}\left(\frac{p}{\pi\cdot d_2}\right)=\tan^{-1}\left(\frac{1.75}{\pi\cdot10.863}\right)=2.94^\circ

4. זווית החיכוך המתוקנת (חצי זווית הפרופיל בתבריג מטרי 30∘30^\circ):

φ′=tan⁡−1(μcos⁡30∘)=tan⁡−1(0.120.866)=7.89∘\varphi'=\tan^{-1}\left(\frac{\mu}{\cos30^\circ}\right)=\tan^{-1}\left(\frac{0.12}{0.866}\right)=7.89^\circ

5. מאמץ הפיתול בקנה בזמן ההידוק:

τt=8⋅Q⋅d2⋅tan⁡(γ+φ′)π⋅d13=8⋅10,000⋅10.863⋅tan⁡10.83∘π⋅9.8533=8⋅10,000⋅10.863⋅0.19123005=55.3 MPa\tau_t=\frac{8\cdot Q\cdot d_2\cdot\tan(\gamma+\varphi')}{\pi\cdot d_1^3}=\frac{8\cdot10{,}000\cdot10.863\cdot\tan10.83^\circ}{\pi\cdot9.853^3}=\frac{8\cdot10{,}000\cdot10.863\cdot0.1912}{3005}=55.3\,\text{MPa}

6. המאמץ המורכב:

σe=σt2+3⋅τt2=131.12+3⋅55.32=162.3 MPa\sigma_e=\sqrt{\sigma_t^2+3\cdot\tau_t^2}=\sqrt{131.1^2+3\cdot55.3^2}=162.3\,\text{MPa}

אותה תוצאה מתקבלת מהצורה המקוצרת שבנוסחאון:

σe=QA⋅1+3⋅[2⋅d2d1⋅tan⁡(γ+φ′)]2=131.1⋅1+3⋅[2⋅10.8639.853⋅0.1912]2=162.3 MPa\sigma_e=\frac{Q}{A}\cdot\sqrt{1+3\cdot\left[2\cdot\frac{d_2}{d_1}\cdot\tan(\gamma+\varphi')\right]^2}=131.1\cdot\sqrt{1+3\cdot\left[2\cdot\frac{10.863}{9.853}\cdot0.1912\right]^2}=162.3\,\text{MPa}

תשובה: σe≈162.3 MPa\sigma_e\approx162.3\,\text{MPa}

סעיף ג

(1)
תשובה:

כן: σe≈162.3 MPa<[σ]=210 MPa\sigma_e\approx162.3\,\text{MPa}<[\sigma]=210\,\text{MPa}.

1. מאמץ הכניעה של בורג בדרגת חוזק 5.8, מטבלת דרגות החוזק בנוסחאון: σy=420 MPa\sigma_y=420\,\text{MPa}. (המספר 5 פירושו חוזק מתיחה של 500 MPa500\,\text{MPa}, והמספר 8 פירושו שהכניעה היא בערך 80% ממנו.)

2. המאמץ המותר:

[σ]=σyS=4202=210 MPa[\sigma]=\frac{\sigma_y}{S}=\frac{420}{2}=210\,\text{MPa}

3. השוואה: σe=162.3 MPa<[σ]=210 MPa\sigma_e=162.3\,\text{MPa}<[\sigma]=210\,\text{MPa}, ולכן הבורג עומד בדרישות החוזק בכוח ההידוק שנתון בסעיף ב.

הערה: בכוח ההידוק שחושב בסעיף א (25.6 kN25.6\,\text{kN}) המאמץ גדל באותו יחס, לכ-415 MPa415\,\text{MPa}, והבורג M12 לא היה עומד בדרישות. במקרה כזה בוחרים בורג גדול יותר או דרגת חוזק גבוהה יותר.

תשובה: כן. σe≈162.3 MPa\sigma_e\approx162.3\,\text{MPa}, פחות מהמאמץ המותר 210 MPa210\,\text{MPa}.

(2)
תשובה:

S≈2.6S\approx2.6

מקדם הביטחון המתקבל הוא היחס בין מאמץ הכניעה למאמץ הקיים:

S=σyσe=420162.3=2.59S=\frac{\sigma_y}{\sigma_e}=\frac{420}{162.3}=2.59

הוא גדול מהנדרש (S=2S=2), בהתאם למסקנה של סעיף ג1.

תשובה: S≈2.6S\approx2.6

שאלה 4 · מבנה מוטות מרותך: מאמצים ועובי תפר

באיור לשאלה 4 מתואר מבנה ABCD הבנוי משני מוטות פלדה: מוט AB ומוט DBC המחוברים ליחידה אחת, בנקודה B. מבנה ABCD מרותך לבסיס פלדה בנקודה A, בריתוך מילאת (פינתי) היקפי, קוטר המוטות 50 mm, בנקודה C פועל כוח אנכי F1=1500 NF_1=1500\,\text{N}, הפועל במקביל לציר Y, כמוצג באיור לשאלה.

המאמץ המותר בתפר הריתוך הוא 100 MPa.

הערה: הזניחו את משקל המוט.

א.

חשבו את המאמצים הנוצרים בתפר הריתוך A, כאשר פועל כוח F1F_1 בלבד.

(7 נקודות)
ב.
(1)

סרטטו במחברת הבחינה תרשים של המאמצים שחושבו בסעיף א, וציינו באיזו נקודה בתפר A קיים המאמץ המרבי.

(2)

חשבו את המאמץ המרבי בתפר A כתוצאה מפעולת כוח F1F_1 בלבד ואת עובי תפר הריתוך הנדרש.

ג.

חשבו את המאמץ בתפר A ואת עובי התפר הנדרש, אם פועלים שני כוחות שווים ומנוגדים: F1F_1 בנקודה C ו-F2F_2 בנקודה D, כך ש-F1=F2=1500 NF_1=F_2=1500\,\text{N} כמוצג באיור לשאלה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ρs≈9.5 Nmm\rho_s\approx9.5\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, ρb≈382 Nmm\rho_b\approx382\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, ρtr≈76.4 Nmm\rho_{tr}\approx76.4\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

נתון: F1=1500 NF_1=1500\,\text{N} ב-C, כלפי מטה. AB=500 mmAB=500\,\text{mm} (לאורך ציר Z), BC=200 mmBC=200\,\text{mm} (לאורך ציר X), תפר היקפי סביב מוט בקוטר d=50 mmd=50\,\text{mm}.

מבוקש: המאמצים הקוויים בתפר, בשיטת המאמץ הקווי (כוח ליחידת אורך של התפר, Nmm\frac{\text{N}}{\text{mm}}).

מה הכוח עושה לתפר. מעבירים את F1F_1 למרכז התפר ב-A:

•כוח גוזר F1F_1, במישור התפר.

•מומנט כפיפה: F1F_1 רחוק 500 mm500\,\text{mm} מהתפר לאורך ציר Z:

Mb=F1⋅500=1500⋅500=750,000 NmmM_b=F_1\cdot500=1500\cdot500=750{,}000\,\text{Nmm}

•מומנט פיתול סביב ציר המוט AB: F1F_1 רחוק 200 mm200\,\text{mm} מהציר הזה:

Mt=F1⋅200=1500⋅200=300,000 NmmM_t=F_1\cdot200=1500\cdot200=300{,}000\,\text{Nmm}

תכונות התפר כקו (תפר מעגלי בקוטר dd):

•אורך: l=π⋅d=π⋅50=157.1 mml=\pi\cdot d=\pi\cdot50=157.1\,\text{mm}

•מומנט התנגדות קווי לכפיפה: Zb=π⋅d24=π⋅5024=1963 mm2Z_b=\frac{\pi\cdot d^2}{4}=\frac{\pi\cdot50^2}{4}=1963\,\text{mm}^2

•מומנט התמד קוטבי קווי: I0=π⋅d34=π⋅5034=98,175 mm3I_0=\frac{\pi\cdot d^3}{4}=\frac{\pi\cdot50^3}{4}=98{,}175\,\text{mm}^3

1. מאמץ גזירה ישירה, אחיד לאורך התפר, בכיוון הכוח:

ρs=F1π⋅d=1500157.1=9.5 Nmm\rho_s=\frac{F_1}{\pi\cdot d}=\frac{1500}{157.1}=9.5\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

2. מאמץ כפיפה, ניצב למישור התפר, מרבי בנקודה העליונה ובנקודה התחתונה:

ρb=MbZb=750,0001963=382 Nmm\rho_b=\frac{M_b}{Z_b}=\frac{750{,}000}{1963}=382\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

3. מאמץ פיתול, משיק להיקף התפר, שווה בכל הנקודות (r=d2=25 mmr=\frac{d}{2}=25\,\text{mm}):

ρtr=Mt⋅rI0=300,000⋅2598,175=76.4 Nmm\rho_{tr}=\frac{M_t\cdot r}{I_0}=\frac{300{,}000\cdot25}{98{,}175}=76.4\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

תשובה: ρs≈9.5 Nmm\rho_s\approx9.5\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, ρb≈382 Nmm\rho_b\approx382\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, ρtr≈76.4 Nmm\rho_{tr}\approx76.4\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

סעיף ב

(1)
תשובה:

המאמץ המרבי בנקודה העליונה ובנקודה התחתונה של התפר (נקודות 3 ו-1 בתרשים), שבהן מאמץ הכפיפה מרבי.

מסרטטים את התפר כמעגל ומסמנים ארבע נקודות: 3 למעלה, 1 למטה, 2 ו-4 בצדדים. בכל נקודה מסמנים את המאמצים מסעיף א:

1. ρb\rho_b: ניצב למישור התפר. הכוח F1F_1 כלפי מטה מכופף את המוט כך שהצד העליון נמתח והתחתון נלחץ. לכן בנקודה 3 ρb\rho_b יוצא מהבסיס (עיגול עם נקודה), ובנקודה 1 נכנס אליו (עיגול עם איקס). בנקודות 2 ו-4, שעל ציר הכפיפה, הוא מתאפס.

2. ρtr\rho_{tr}: משיק למעגל בכל נקודה, כולם באותו כיוון סיבוב. בנקודות 3 ו-1 הוא אופקי (בכיוונים מנוגדים), ובנקודות 2 ו-4 אנכי.

3. ρs\rho_s: אנכי כלפי מטה, שווה בכל הנקודות.

איפה המאמץ המרבי? בנקודות 1 ו-3 פועל מאמץ הכפיפה הגדול (382 Nmm382\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}), ואליו מצטרפים בניצב ρtr\rho_{tr} (אופקי) ו-ρs\rho_s (אנכי). בנקודות 2 ו-4 אין כפיפה, ויש רק ρs\rho_s ו-ρtr\rho_{tr} שפועלים יחד באותו קו (בנקודה 4 מצטרפים ל-85.9 Nmm85.9\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}). לכן המאמץ המרבי בנקודות 1 ו-3.

תשובה: המאמץ המרבי נמצא בנקודה העליונה ובנקודה התחתונה של התפר (3 ו-1), שבהן מאמץ הכפיפה מרבי.

(2)
תשובה:

ρe≈390 Nmm\rho_e\approx390\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}; עובי תפר a≈3.9 mma\approx3.9\,\text{mm}, גובה רגל K≈5.5 mmK\approx5.5\,\text{mm} (בפועל 6 mm).

1. בנקודות 1 ו-3 שלושת המאמצים ניצבים זה לזה: ρb\rho_b ניצב למישור התפר, ρtr\rho_{tr} אופקי ו-ρs\rho_s אנכי. לכן המאמץ הקווי השקול הוא שורש סכום הריבועים:

ρe=ρb2+ρtr2+ρs2=3822+76.42+9.52=389.7 Nmm\rho_e=\sqrt{\rho_b^2+\rho_{tr}^2+\rho_s^2}=\sqrt{382^2+76.4^2+9.5^2}=389.7\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

2. עובי התפר (גובה המשולש), מתנאי החוזק ρea≤[σ]\frac{\rho_e}{a}\le[\sigma]:

a=ρe[σ]=389.7100=3.9 mma=\frac{\rho_e}{[\sigma]}=\frac{389.7}{100}=3.9\,\text{mm}

3. גובה הרגל של תפר המילאת:

K=1.4⋅a=1.4⋅3.9=5.5 mmK=1.4\cdot a=1.4\cdot3.9=5.5\,\text{mm}

מעגלים כלפי מעלה למידה מעשית: K=6 mmK=6\,\text{mm}.

תשובה: ρe≈390 Nmm\rho_e\approx390\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, K≈5.5 mmK\approx5.5\,\text{mm} (בפועל 6 mm6\,\text{mm}).

סעיף ג

תשובה:

נשאר רק פיתול: ρtr≈152.8 Nmm\rho_{tr}\approx152.8\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}; K≈2.1 mmK\approx2.1\,\text{mm}.

נתון: F1=1500 NF_1=1500\,\text{N} כלפי מטה ב-C, ו-F2=1500 NF_2=1500\,\text{N} כלפי מעלה ב-D. מהאיור: DC=400 mmDC=400\,\text{mm} ו-BC=200 mmBC=200\,\text{mm}, ולכן גם DB=200 mmDB=200\,\text{mm}.

1. הכוח הגוזר בתפר: הכוחות שווים ומנוגדים, וסכומם אפס. לכן ρs=0\rho_s=0.

2. מומנט הכפיפה בתפר: שני הכוחות רחוקים 500 mm500\,\text{mm} מהתפר לאורך Z, ומומנטי הכפיפה שלהם מנוגדים ושווים:

Mb=F1⋅500−F2⋅500=0M_b=F_1\cdot500-F_2\cdot500=0, ולכן ρb=0\rho_b=0.

3. מומנט הפיתול סביב ציר AB: F1F_1 כלפי מטה בצד אחד של AB ו-F2F_2 כלפי מעלה בצד השני, שניהם ב-200 mm200\,\text{mm}. הם מסובבים באותו כיוון, כלומר יוצרים זוג כוחות:

Mt=F1⋅200+F2⋅200=2⋅300,000=600,000 NmmM_t=F_1\cdot200+F_2\cdot200=2\cdot300{,}000=600{,}000\,\text{Nmm}

4. מאמץ הפיתול בתפר:

ρtr=Mt⋅rI0=600,000⋅2598,175=152.8 Nmm\rho_{tr}=\frac{M_t\cdot r}{I_0}=\frac{600{,}000\cdot25}{98{,}175}=152.8\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}

זה גם המאמץ המרבי, והוא שווה בכל נקודות התפר.

5. עובי התפר וגובה הרגל:

a=ρtr[σ]=152.8100=1.53 mma=\frac{\rho_{tr}}{[\sigma]}=\frac{152.8}{100}=1.53\,\text{mm}

K=1.4⋅a=1.4⋅1.53=2.1 mmK=1.4\cdot a=1.4\cdot1.53=2.1\,\text{mm}

הזוג מבטל את הכפיפה ואת הגזירה, ולכן התפר הנדרש קטן בהרבה מזה של סעיף ב2, אף שמאמץ הפיתול גדל פי 2.

תשובה: ρtr≈152.8 Nmm\rho_{tr}\approx152.8\,\frac{\text{N}}{\text{mm}}, ועובי התפר K≈2.1 mmK\approx2.1\,\text{mm}.

שאלה 5 · חריטת ציר מדורג: מעברים, זמן גמר והספק

באיור לשאלה 5 מוצג החלק ציר לגלגל, העשוי מפלדה SAE 1045. הציר מיוצר בעיבוד שבבי מתוך מוט.

מידות המוצא של חומר הגלם הם: ϕ28×80\phi28\times80. העיבוד מבוצע בשני שלבים: עיבוד מוקדם ועיבוד גמר.

לביצוע עיבוד הגמר יש להשאיר 1 mm בקוטר בכל מידות החלק.

היעזרו בנספח תנאי שיבוב כלליים בחריטה המצורף.

נתונים:

•נצילות המחרטה – 80%.

•התנגדות סגולית – 3,000 Nmm23{,}000\,\frac{\text{N}}{\text{mm}^2}.

•קדמה בשלב העיבוד המוקדם – 0.2 mmrev0.2\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}.

•קדמה בשלב העיבוד הסופי – 0.1 mmrev0.1\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}.

•הגש מרבי בשלב העיבוד המוקדם – 4 mm.

•כלי העיבוד – סכין מתק"ש.

א.

תארו והסבירו את תהליך העיבוד ואת מספר המעברים בכל שלב.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הזמן הנדרש לשלב עיבוד הגמר של החלק.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנדרש לשלב עיבוד הגמר של החלק.

(5 נקודות)
ד.

כיצד ישפיע שינוי הנתונים הבאים על ההספק שחושב בסעיף ג'. האם ההספק יגדל או יקטן? הסבירו ללא חישוב.

להלן השינויים:

•החלפת חומר הציר מפלדה לנחושת.

•הגדלת הקדמה ל- 0.3 mmrev0.3\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מוקדם: חריטה ל-∅26\varnothing26 לכל האורך (מעבר אחד); מ-∅26\varnothing26 ל-∅17\varnothing17 בשני הצדדים (2 מעברים בכל צד, הגש 2.5 ו-2 mm); מ-∅17\varnothing17 ל-∅13\varnothing13 בקטעי ∅12\varnothing12 (מעבר אחד בכל צד, הגש 2 mm); חריטת מצחים. גמר: מעבר אחד (הגש 0.5 mm) לכל קוטר, מצחים ופאזות.

נתון: חומר גלם ∅28×80\varnothing28\times80. מהאיור: אורך כולל 77 mm77\,\text{mm}; משמאל לימין: ∅16\varnothing16 באורך 8, ∅12\varnothing12 באורך 25, ∅25\varnothing25 באורך 77−8−25−16−8=2077-8-25-16-8=20, ∅12\varnothing12 באורך 16, ∅16\varnothing16 באורך 8; פאזות 2×45∘2\times45^\circ בשני הקצוות. משאירים 1 mm1\,\text{mm} בקוטר לגמר, והגש מרבי במוקדם 4 mm4\,\text{mm}.

מבוקש: סדר העבודה ומספר המעברים.

הרעיון. בעיבוד המוקדם מגיעים לכל קוטר סופי ועוד 1 mm1\,\text{mm}, כלומר ל-∅26\varnothing26, ∅17\varnothing17 ו-∅13\varnothing13. בעיבוד הגמר מסירים את המילימטר הנותר (הגש 0.5 mm0.5\,\text{mm}) במעבר אחד. החלק מדורג משני צדי ∅25\varnothing25, ולכן חורטים צד אחד, הופכים את החלק וחורטים את הצד השני.

עיבוד מוקדם (קדמה 0.2 mmrev0.2\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}):

1. חריטה מ-∅28\varnothing28 ל-∅26\varnothing26 לכל האורך: הגש 28−262=1 mm\frac{28-26}{2}=1\,\text{mm}, מעבר אחד.

2. חריטה מ-∅26\varnothing26 ל-∅17\varnothing17 בשני צדי הקוטר המרכזי, באורכים של כ-34 ו-25 mm (הקטעים 8+258+25 ו-16+816+8, ועוד תוספת לחריטת המצח): הגש כולל 26−172=4.5 mm\frac{26-17}{2}=4.5\,\text{mm}, יותר מ-4 mm4\,\text{mm}, ולכן 2 מעברים בכל צד, בהגש 2.5 mm2.5\,\text{mm} ו-2 mm2\,\text{mm}.

3. חריטה מ-∅17\varnothing17 ל-∅13\varnothing13 בקטעי ∅12\varnothing12 (באורכים 25 ו-16 mm): הגש 17−132=2 mm\frac{17-13}{2}=2\,\text{mm}, מעבר אחד בכל צד.

4. חריטת מצח בכל צד, עד האורך הסופי 77 mm77\,\text{mm}.

עיבוד גמר (קדמה 0.1 mmrev0.1\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}): מעבר אחד בהגש 0.5 mm0.5\,\text{mm} לכל קוטר (∅25\varnothing25, ∅16\varnothing16, ∅12\varnothing12), כולל המדרגות, ופאזות 2×45∘2\times45^\circ בשני הקצוות.

תשובה: מוקדם: מעבר אחד ל-∅26\varnothing26, שני מעברים בכל צד ל-∅17\varnothing17, מעבר אחד בכל צד ל-∅13\varnothing13, ומצחים. גמר: מעבר אחד לכל קוטר, ופאזות.

סעיף ב

תשובה:

n≈2700 rpmn\approx2700\,\text{rpm}, L=114 mmL=114\,\text{mm}, t≈0.42 mint\approx0.42\,\text{min} (כ-25 שניות).

נתון: פלדה פחמנית SAE 1045, סכין מתק"ש, קדמה בגמר f=0.1 mmrevf=0.1\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}.

מבוקש: זמן מעבר הגמר לאורך כל פרופיל החלק.

1. מהירות החיתוך מנספח "תנאי שיבוב כלליים בחריטה", בשורה "פלדות פחמניות", חומר כלי מתק"ש, בעמודה f=0.1f=0.1: הטווח 200200 עד 220 mmin220\,\frac{\text{m}}{\text{min}}. בוחרים את האמצע: vc=210 mminv_c=210\,\frac{\text{m}}{\text{min}}.

2. מהירות הסיבוב. מחשבים לפי הקוטר הגדול (25 mm25\,\text{mm}), כדי שמהירות החיתוך לא תעבור את המותר באף קוטר:

n=1000⋅vcπ⋅D=1000⋅210π⋅25=2674 rpmn=\frac{1000\cdot v_c}{\pi\cdot D}=\frac{1000\cdot210}{\pi\cdot25}=2674\,\text{rpm}

מעגלים למהירות מעשית של 2700 rpm2700\,\text{rpm}. בקוטר 25 היא נותנת vc=212 mminv_c=212\,\frac{\text{m}}{\text{min}}, עדיין בתוך הטווח שבנספח.

3. אורך מהלך הסכין בגמר: הסכין עוברת לאורך כל הפרופיל, כולל המצחים, המדרגות והפאזות:

•שני מצחים (∅16\varnothing16, מהמרכז להיקף): 162⋅2=16 mm\frac{16}{2}\cdot2=16\,\text{mm}

•שתי פאזות: 2 mm2\,\text{mm} בכל אחת, ובסך הכול 2+2=4 mm2+2=4\,\text{mm}

•שני קטעי ∅16\varnothing16: 8+8=16 mm8+8=16\,\text{mm}

•שתי מדרגות 16→1216\to12: 16−122⋅2=4 mm\frac{16-12}{2}\cdot2=4\,\text{mm}

•שני קטעי ∅12\varnothing12: 25+16=41 mm25+16=41\,\text{mm}

•שתי מדרגות 12→2512\to25: 25−122⋅2=13 mm\frac{25-12}{2}\cdot2=13\,\text{mm}

•הקוטר ∅25\varnothing25: 20 mm20\,\text{mm}

L=16+4+16+4+41+13+20=114 mmL=16+4+16+4+41+13+20=114\,\text{mm}

4. זמן הגמר:

t=Ln⋅f=1142700⋅0.1=0.42 min≈25 st=\frac{L}{n\cdot f}=\frac{114}{2700\cdot0.1}=0.42\,\text{min}\approx25\,\text{s}

תשובה: t≈0.42 mint\approx0.42\,\text{min}

סעיף ג

תשובה:

Pz=150 NP_z=150\,\text{N}, N≈0.66 kWN\approx0.66\,\text{kW}

נתון: Ks=3000 Nmm2K_s=3000\,\frac{\text{N}}{\text{mm}^2}, f=0.1 mmrevf=0.1\,\frac{\text{mm}}{\text{rev}}, הגש בגמר a=12=0.5 mma=\frac{1}{2}=0.5\,\text{mm} (מילימטר אחד בקוטר), vc=210 mminv_c=210\,\frac{\text{m}}{\text{min}}, beta=0.8\\beta=0.8.

1. כוח החיתוך:

Pz=Ks⋅f⋅a=3000⋅0.1⋅0.5=150 NP_z=K_s\cdot f\cdot a=3000\cdot0.1\cdot0.5=150\,\text{N}

2. ההספק הנדרש מהמנוע:

N=Pz⋅vc60⋅1000⋅beta=150⋅21060,000⋅0.8=0.66 kWN=\frac{P_z\cdot v_c}{60\cdot1000\cdot\\beta}=\frac{150\cdot210}{60{,}000\cdot0.8}=0.66\,\text{kW}

תשובה: N≈0.66 kWN\approx0.66\,\text{kW}

סעיף ד

תשובה:

בשני המקרים ההספק יגדל: בנחושת מהירות החיתוך כמעט כפולה; בקדמה 0.3 כוח החיתוך גדל פי 3.

ההספק הוא N=Pz⋅vc60,000⋅betaN=\frac{P_z\cdot v_c}{60{,}000\cdot\\beta}, כאשר Pz=Ks⋅f⋅aP_z=K_s\cdot f\cdot a. בודקים כל שינוי לפי מה שהוא משנה בנוסחה.

1. נחושת במקום פלדה. בנספח, לנחושת עם סכין מתק"ש בקדמה 0.10.1 מהירות החיתוך היא 350350 עד 450 mmin450\,\frac{\text{m}}{\text{min}}, כמעט פי 2 מהפלדה. ההספק יחסי למהירות החיתוך, ולכן הוא גדל. ההתנגדות הסגולית של נחושת קטנה מזו של הפלדה, וזה מקטין חלק מההגדלה, אבל ההשפעה של מהירות החיתוך גדולה יותר. ההספק יגדל (בקירוב עד פי 2).

2. הגדלת הקדמה ל-0.3. כוח החיתוך יחסי לקדמה, ולכן הוא גדל פי 0.30.1=3\frac{0.3}{0.1}=3, ואיתו ההספק. ההספק יגדל. (אם מקטינים בהתאם גם את מהירות החיתוך לפי הנספח, לכ-150 mmin150\,\frac{\text{m}}{\text{min}}, ההספק גדל בערך פי 2.)

תשובה: בשני השינויים ההספק יגדל.

שאלה 6 · פין מזלג: שרשרת מידות ודרישת ניצבות

באיור לשאלה 6 מתואר החלק פין מזלג (רק חלק מהמידות מוצגות).

א.

חשבו את המידה המתקבלת X±ΔXX\pm\Delta X.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המידה הטכנולוגית Y±ΔYY\pm\Delta Y.

(7 נקודות)
ג.

ביחס לדרישה ⊥0.1A\boxed{\perp}\boxed{0.1}\boxed{A}, הסבירו את הדברים הבאים:

(1)

מה משמעות הדרישה? מה המשמעות של כל אחד משלושת המלבנים בדרישה?

(2)

כיצד מבטיחים את ביצוע הדרישה בתהליך הייצור?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

X=5±0.4 mmX=5\pm0.4\,\text{mm}

נתון: מהאיור, המידה 25±0.225^{\pm0.2} נמדדת מפני הגוף עד קצה הפין, והמידה 20±0.220^{\pm0.2} מהפנים של הצווארון עד קצה הפין. XX היא רוחב הצווארון, שבין שתי המידות (חיצי המידה שלה מסורטטים מבחוץ כי המרחק קטן).

מבוקש: XX ותחום הסבולת שלה. זו מידה מתקבלת: לא מודדים אותה ישירות, והיא נוצרת מהמידות 25 ו-20.

1. שרשרת המידות: X=25−20X=25-20, ולכן המידה הנומינלית:

X=25−20=5 mmX=25-20=5\,\text{mm}

2. המידה המרבית מתקבלת כשהמידה המגדילה (25) מרבית והמידה המקטינה (20) מזערית:

Xmax=25.2−19.8=5.4 mmX_{max}=25.2-19.8=5.4\,\text{mm}

3. המידה המזערית:

Xmin=24.8−20.2=4.6 mmX_{min}=24.8-20.2=4.6\,\text{mm}

4. תחום הסבולת: TX=5.4−4.6=0.8 mmT_X=5.4-4.6=0.8\,\text{mm}. זה סכום הסבולות של המידות בשרשרת (0.4+0.40.4+0.4), כמצופה ממידה מתקבלת.

תשובה: X=5±0.4 mmX=5\pm0.4\,\text{mm}

סעיף ב

תשובה:

Y=14 mmY=14\,\text{mm} נומינלית. בסבולות המודפסות בשאלון אי אפשר לקבוע את YY (Ymax=13.7<Ymin=14.0Y_{max}=13.7<Y_{min}=14.0); עם הסבולות שבפתרון הרשמי (75±0.475\pm0.4, 36±0.236\pm0.2, 25±0.125\pm0.1): Y=14±0.1 mmY=14\pm0.1\,\text{mm}.

נתון: לאורך החלק 75−0.3=36±0.1+Y+25±0.275^{-0.3}=36^{\pm0.1}+Y+25^{\pm0.2}. המידה 36 נמדדת מהקצה השמאלי עד ציר הקדח ∅18\varnothing18, YY מציר הקדח עד פני הגוף, ו-25 מפני הגוף עד קצה הפין.

מבוקש: YY - מידה טכנולוגית, כלומר מידה שאינה בסרטוט, והעובד מייצר לפיה. יש לקבוע לה סבולת שתבטיח שמידת הסרטוט הסוגרת את השרשרת, האורך הכולל 75, תתקבל בתחום שלה.

1. המידה הנומינלית:

Y=75−36−25=14 mmY=75-36-25=14\,\text{mm}

2. התנאים. המידה הסוגרת (75) היא סכום שלוש המידות, ולכן:

75max=36max+Ymax+25max ⇒ Ymax=75max−36max−25max75_{max}=36_{max}+Y_{max}+25_{max}\ \Rightarrow\ Y_{max}=75_{max}-36_{max}-25_{max}

75min=36min+Ymin+25min ⇒ Ymin=75min−36min−25min75_{min}=36_{min}+Y_{min}+25_{min}\ \Rightarrow\ Y_{min}=75_{min}-36_{min}-25_{min}

3. הצבה בסבולות המודפסות (75max=75.075_{max}=75.0, 75min=74.775_{min}=74.7):

Ymax=75.0−36.1−25.2=13.7 mmY_{max}=75.0-36.1-25.2=13.7\,\text{mm}

Ymin=74.7−35.9−24.8=14.0 mmY_{min}=74.7-35.9-24.8=14.0\,\text{mm}

התקבל Ymin>YmaxY_{min}>Y_{max}, כלומר סבולת שלילית. הסיבה: סבולת המידה הסוגרת (0.30.3) חייבת להיות גדולה מסכום הסבולות של שאר המידות בשרשרת, וכאן 0.2+0.4=0.6>0.30.2+0.4=0.6>0.3. בנתונים כאלה אין מידה YY שתבטיח את האורך 75, ויש להדק את הסבולות של 36 ו-25 (סכומן חייב לרדת מתחת ל-0.30.3).

4. הפתרון הרשמי של הבחינה פותר את הסעיף עם הסבולות 75±0.475\pm0.4, 36±0.236\pm0.2 ו-25±0.125\pm0.1. בהן:

Ymax=75.4−36.2−25.1=14.1 mmY_{max}=75.4-36.2-25.1=14.1\,\text{mm}

Ymin=74.6−35.8−24.9=13.9 mmY_{min}=74.6-35.8-24.9=13.9\,\text{mm}

TY=14.1−13.9=0.2 mmT_Y=14.1-13.9=0.2\,\text{mm}, ולכן Y=14±0.1 mmY=14\pm0.1\,\text{mm}.

בדיקה: TY=T75−T36−T25=0.8−0.4−0.2=0.2 mmT_Y=T_{75}-T_{36}-T_{25}=0.8-0.4-0.2=0.2\,\text{mm}.

תשובה: Y=14 mmY=14\,\text{mm} נומינלית. בסבולות המודפסות אי אפשר לקבוע לה סבולת; בסבולות של הפתרון הרשמי Y=14±0.1 mmY=14\pm0.1\,\text{mm}.

סעיף ג

(1)
תשובה:

דרישת ניצבות: ציר הקדח ∅18\varnothing18 חייב להיות ניצב לציר המישור A (ציר הקוטר ∅12\varnothing12), בסטייה של עד 0.1 mm0.1\,\text{mm}. המלבנים: סמל הניצבות, גודל הסבולת 0.1 mm0.1\,\text{mm}, ובסיס הייחוס A.

המסגרת מחוברת לקדח ∅18\varnothing18, ולכן הדרישה חלה על ציר הקדח הזה. האות A מסומנת באיור על הקוטר ∅12\varnothing12, ולכן הבסיס הוא ציר הקוטר ∅12\varnothing12.

שלושת המלבנים, משמאל לימין:

1. ⊥\perp - סוג הדרישה: ניצבות.

2. 0.10.1 - גודל הסבולת: ציר הקדח צריך להיות בתוך תחום ברוחב 0.1 mm0.1\,\text{mm}, שניצב במדויק לבסיס.

3. A - בסיס הייחוס: הניצבות נמדדת ביחס לציר הקוטר ∅12\varnothing12.

תשובה: ציר הקדח ∅18\varnothing18 צריך להיות ניצב לציר הקוטר ∅12\varnothing12 (בסיס A), בסטייה של עד 0.1 mm0.1\,\text{mm}.

(2)
תשובה:

מעבדים את הקדח ∅18\varnothing18 כשהחלק דפון על הקוטר ∅12\varnothing12 (הבסיס A), בהתקן שמכוון את ציר הבסיס בניצב לציר הקידוח, או מבצעים את שתי המידות בדפינה אחת.

העיקרון: מעבדים את המשטח הנשלט כשהבסיס עצמו הוא משטח הדפינה (או באותה דפינה עם הבסיס). כך לא מצטברות שגיאות בין דפינות.

1. קודם חורטים את הקוטר ∅12\varnothing12 (הבסיס A).

2. בכרסומת, דופנים את החלק על הקוטר ∅12\varnothing12, למשל בקולט או בגוש V בהתקן, כך שציר הבסיס ניצב לציר הציר של הכלי (מכוונים את ההתקן בעזרת שעון מדידה).

3. באותה דפינה קודחים ומרחיבים (או מכרסמים) את הקדח ∅18\varnothing18.

4. לחלופין, במכונה רב-צירית (מרכז חריטה-כרסום) מעבדים את שתי המידות בדפינה אחת.

5. בודקים את הניצבות בסוף: פין מדידה בתוך הקדח, החלק מונח על גוש V על הקוטר ∅12\varnothing12, ושעון מדידה.

תשובה: מעבדים את הקדח ∅18\varnothing18 כשהחלק דפון על הקוטר ∅12\varnothing12 (הבסיס), או מעבדים את שניהם בדפינה אחת, ובודקים בשעון מדידה.

שאלה 7 · מזלג מתוברג: חומר גלם וסדר פעולות

באיור לשאלה 7 (הנמצא בעמוד הבא) מסורטט החלק מזלג מתוברג, העשוי מפלדה SAE1040.

החלק מיוצר בכמויות קטנות, באמצעות מכונות חריטה וכרסום בלבד.

א.
(1)

פרטו את השיקולים לבחירת הצורה הגאומטרית של חומר הגלם.

(2)

מה יהיו מידות חומר הגלם?

ב.

פרטו במחברת את סדר הפעולות הנדרש לייצור החלק.

אין צורך בתיאור מפורט של כל פעולה בנפרד.

(11 נקודות)
ג.

מהי שיטת הייצור המומלצת לייצור החלק בייצור המוני, אפשר לבחור ביותר משיטה אחת.

הסבירו את תשובתכם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

(1)
תשובה:

צורת החלק (גוף ריבועי 30x30), כמות הייצור (קטנה - חיתוך ממוט מסחרי), דרישות הדיוק וטיב השטח (תוספת עיבוד), וצמצום הסרת החומר והפחת.

1. צורת החלק: רוב נפח החלק הוא גוף בחתך ריבועי 30×3030\times30, ורק הקצה הוא פין עגול (∅20\varnothing20 ו-M12). מוט ריבועי מתאים לגוף ומחייב הסרת חומר מועטה. ממוט עגול היה צריך קוטר של לפחות 2⋅30≈43 mm\sqrt{2}\cdot30\approx43\,\text{mm}, ולכרסם הרבה חומר.

2. כמות הייצור: בכמויות קטנות לא משתלם להכין חומר גלם מיוחד (יציקה, חישול). חותכים מוט מסחרי לאורך הנדרש.

3. דרישות הדיוק וטיב השטח: הפאות מעובדות ב-N7 ובמישוריות 0.050.05, ולכן משאירים תוספת עיבוד על כל המשטחים.

4. חיסכון בחומר ובזמן: בוחרים את חתך המוט הקטן ביותר שמשאיר תוספת עיבוד מספיקה, כדי לצמצם את זמן העיבוד ואת הפחת.

תשובה: בוחרים מוט ריבועי, כי הגוף ריבועי, הכמות קטנה, ויש להשאיר תוספת עיבוד מזערית לדרישות הדיוק.

(2)
תשובה:

מוט ריבועי 32×3232\times32 באורך 77 mm77\,\text{mm}.

1. החתך: הגוף 30×3030\times30. מוסיפים 1 mm1\,\text{mm} לכל צד לכרסום הפאות: 30+2=3230+2=32, כלומר מוט ריבועי 32×3232\times32.

2. האורך: האורך הכולל 75 mm75\,\text{mm}. מוסיפים 1 mm1\,\text{mm} בכל קצה לחריטת המצחים: 75+2=77 mm75+2=77\,\text{mm}.

תשובה: 32×32×77 mm32\times32\times77\,\text{mm}

סעיף ב

תשובה:

חריטה: מצח; קוטר ∅20\varnothing20 וקוטר להכנת M12 בדפינה אחת (ניצבות לבסיס C); שחרור R1.5 ותבריג M12. כרסום (דפינה על C): פאות 30x30, חריץ 8 לעומק 36 (סימטריה), רדיוס R15 בקצה, קדח הכנה ל-M10, קדח ∅11\varnothing11, שקע ∅18\varnothing18 לעומק 6, תבריג M10.

קריאת הסרטוט. גוף 30×3030\times30 באורך 40 mm40\,\text{mm}, שקצהו מעוגל ברדיוס 15 (חצי עיגול סביב ציר הקדח). בגוף חריץ ברוחב 8 ובעומק 36, ודרכו קדח ניצב: בצד אחד תבריג M10, ובצד השני קדח ∅11\varnothing11 עם שקע ∅18\varnothing18 לעומק 6. מהגוף יוצא פין ∅20−0.040\varnothing20^{0}_{-0.04} באורך 15, ואחריו תבריג M12 עם שחרור R1.5 ופאזה 1.5×45∘1.5\times45^\circ. דרישות: ניצבות 0.050.05 של פני הגוף לבסיס C (ציר ∅20\varnothing20), סימטריה 0.10.1 של החריץ ל-C, ומישוריות 0.050.05.

חריטה (המוט דפון במלחציים בעלי 4 לסתות):

1. חריטת מצח בצד הפין.

2. חריטת הקוטר ∅20\varnothing20 והקוטר להכנת M12 (∅12\varnothing12), וחריטת מצח הגוף, בדפינה אחת. כך מבטיחים את ניצבות פני הגוף לבסיס C.

3. חריטת שחרור R1.5 ופאזה, ואחריהם חריטת התבריג M12.

4. היפוך וחריטת המצח בצד השני, לאורך הכולל 75.

כרסום (החלק דפון על הקוטר ∅20\varnothing20, הבסיס C, בהתקן מתאים):

5. כרסום ארבע הפאות של הגוף למידה 30±0.130\pm0.1, תוך הקפדה על המישוריות.

6. כרסום החריץ ברוחב 8 לעומק 36, תוך הקפדה על הסימטריה ביחס ל-C.

7. כרסום הרדיוס R15 בקצה הגוף.

8. קידוח עובר בקוטר הכנה לתבריג M10 (כ-∅8.5\varnothing8.5).

9. קידוח ∅11\varnothing11 מהצד השני, עד החריץ.

10. קידוח (או כרסום) השקע ∅18\varnothing18 לעומק 6.

11. תבריג M10 (הברזה).

בסוף: הסרת גרדים ובדיקת מידות ודרישות.

תשובה: חריטה: מצח, ∅20\varnothing20 והכנה ל-M12 בדפינה אחת, שחרור ותבריג M12, מצח שני. כרסום בדפינה על C: פאות, חריץ, רדיוס, קדחים, שקע ותבריג M10.

סעיף ג

תשובה:

יציקה מדויקת (או חישול בתבנית) לצורה הקרובה לסופית, ועיבוד שבבי רק לגמר המידות והדרישות המיוחדות.

1. יציקה מדויקת (בשעווה אבודה). מתאימה לחלק קטן ומורכב כמו המזלג: מתקבלים בבת אחת הגוף, החריץ, הרדיוס והפין, בדיוק טוב ובטיב שטח טוב. נשאר רק עיבוד גמר: הקוטר ∅20−0.040\varnothing20^{0}_{-0.04}, התבריגים, הקדחים ומשטחי N7 עם דרישות הניצבות, הסימטריה והמישוריות. ההשקעה בתבניות גדולה, אבל בייצור המוני היא מתחלקת על הרבה יחידות, וזמן העיבוד ליחידה קטן מאוד.

2. חלופה: חישול בתבנית לצורה הקרובה לסופית, ואחריו עיבוד שבבי. החישול נותן חלק חזק יותר (סיבים רציפים), אבל החריץ הצר והעמוק קשה לחישול, וייתכן שיהיה צורך לכרסם אותו.

3. את העיבוד השבבי שנשאר עושים במכונות CNC עם התקנים ייעודיים, כדי לקצר זמני הכנה ולשמור על אחידות.

תשובה: יציקה מדויקת (או חישול) לצורה הקרובה לסופית, ועיבוד שבבי לגמר המידות והדרישות המיוחדות בלבד.

שאלה 8 · עיבוד שבבי מול יציקה מדויקת: עלויות ונקודת איזון

מפעל קיבל הזמנה לאספקת 3,000 יחידות של אוגן סופי. המפעל שוקל שתי שיטות ייצור למוצר, לביצוע בשני קווי ייצור נפרדים: עיבוד שבבי מלא או שילוב של יציקה מדויקת עם עיבוד שבבי.

להלן טבלה המפרטת את העלויות בכל אחת משיטות הייצור:

שיטת ייצורעלות חומר גלם ליחידה (₪)עלות חומר מתכלה ליחידה (₪)זמן ייצור ליחידה (דקות)עלות שעת עבודה (₪)אחוזי פסילה (%)הוצאות הכנה ומתקנים (₪)
ייצור בעיבוד שבבי50340200420,000
ייצור ביציקה מדויקת ועיבוד שבבי452181502110,000
א.

חשבו את עלות הייצור ליחידה בכל אחת משיטות הייצור ללא הוצאות ההכנה והמתקנים.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עלות הייצור הכוללת של הזמנה של 3,000 יחידות בכל אחת משיטות הייצור.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את נקודת האיזון בין שתי שיטות הייצור. באיזו שיטת ייצור עדיף לייצר? הסבירו.

(5 נקודות)
ד.

סרטטו עבור שתי שיטות הייצור גרפים המציגים את עלויות הייצור נגד כמות היחידות ליצור.

הסבירו את משמעות הגרפים שהתקבלו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

עיבוד שבבי: כ-194.1 ₪ ליחידה; יציקה מדויקת ועיבוד שבבי: כ-93.9 ₪ ליחידה.

מבוקש: העלות המשתנה ליחידה תקינה, בכל שיטה.

עלות יחידה מורכבת מעלות העבודה (זמן ייצור כפול עלות שעת עבודה), עלות חומר הגלם ועלות החומר המתכלה. בגלל הפסילה צריך לייצר יותר יחידות מכפי שמספקים, ולכן מחלקים בשיעור היחידות התקינות:

A=[ch⋅t60+cm+cc]⋅100100−pA=\left[\frac{c_h\cdot t}{60}+c_m+c_c\right]\cdot\frac{100}{100-p}

(chc_h עלות שעת עבודה, tt זמן הייצור ליחידה בדקות, cmc_m עלות חומר הגלם ליחידה, ccc_c עלות החומר המתכלה ליחידה, pp אחוז הפסילה.)

1. עיבוד שבבי:

A1=[200⋅4060+50+3]⋅100100−4=(133.33+53)⋅10096=194.1A_1=\left[\frac{200\cdot40}{60}+50+3\right]\cdot\frac{100}{100-4}=(133.33+53)\cdot\frac{100}{96}=194.1 ₪

2. יציקה מדויקת ועיבוד שבבי:

A2=[150⋅1860+45+2]⋅100100−2=(45+47)⋅10098=93.9A_2=\left[\frac{150\cdot18}{60}+45+2\right]\cdot\frac{100}{100-2}=(45+47)\cdot\frac{100}{98}=93.9 ₪

תשובה: A1≈194.1A_1\approx194.1 ₪, A2≈93.9A_2\approx93.9 ₪ ליחידה.

סעיף ב

תשובה:

עיבוד שבבי: כ-602,300 ₪; יציקה מדויקת ועיבוד שבבי: כ-391,700 ₪.

העלות הכוללת היא הוצאות ההכנה והמתקנים (קבועות) ועוד העלות ליחידה כפול מספר היחידות:

C=B+A⋅QC=B+A\cdot Q

1. עיבוד שבבי:

C1=20,000+194.1⋅3000=20,000+582,300=602,300C_1=20{,}000+194.1\cdot3000=20{,}000+582{,}300=602{,}300 ₪

2. יציקה מדויקת ועיבוד שבבי:

C2=110,000+93.9⋅3000=110,000+281,700=391,700C_2=110{,}000+93.9\cdot3000=110{,}000+281{,}700=391{,}700 ₪

בהזמנה של 3,000 יחידות השיטה המשולבת זולה בכ-210,600 ₪.

תשובה: C1≈602,300C_1\approx602{,}300 ₪, C2≈391,700C_2\approx391{,}700 ₪.

סעיף ג

תשובה:

נקודת האיזון כ-898 יחידות. עד 898 יחידות עדיף עיבוד שבבי; מעליהן עדיפה יציקה מדויקת ועיבוד שבבי, ולכן להזמנה של 3,000 יחידות - יציקה מדויקת.

נקודת האיזון היא הכמות QQ שבה העלות הכוללת של שתי השיטות שווה:

B1+A1⋅Q=B2+A2⋅QB_1+A_1\cdot Q=B_2+A_2\cdot Q

Q=B2−B1A1−A2=110,000−20,000194.1−93.9=90,000100.2=898Q=\frac{B_2-B_1}{A_1-A_2}=\frac{110{,}000-20{,}000}{194.1-93.9}=\frac{90{,}000}{100.2}=898 יחידות

ההסבר:

•לעיבוד השבבי הוצאה קבועה קטנה ועלות גבוהה ליחידה, ולכן הוא זול בכמויות קטנות.

•ליציקה המדויקת הוצאה קבועה גדולה (תבניות ומתקנים) ועלות נמוכה ליחידה. ההוצאה הקבועה מתחזרת רק כשמייצרים הרבה יחידות.

•עד 898 יחידות עדיף עיבוד שבבי, ומעל 898 עדיפה היציקה המדויקת. ההזמנה היא של 3,000 יחידות, הרבה מעל נקודת האיזון, ולכן עדיף לייצר ביציקה מדויקת ועיבוד שבבי.

תשובה: Q≈898Q\approx898 יחידות; להזמנה של 3,000 יחידות עדיפה יציקה מדויקת ועיבוד שבבי.

סעיף ד

תשובה:

שני קווים ישרים: עיבוד שבבי מ-20,000 ₪ עד 602,300 ₪ ב-3,000 יחידות; יציקה מ-110,000 ₪ עד 391,700 ₪. הם נחתכים ב-898 יחידות; מעליה הקו של היציקה נמוך יותר, והפער גדל עם הכמות.

1. הצירים: ציר אופקי - כמות היחידות QQ (0 עד 3,000); ציר אנכי - עלות הייצור הכוללת (₪).

2. כל שיטה היא קו ישר C=B+A⋅QC=B+A\cdot Q: נקודת החיתוך עם הציר האנכי היא ההוצאה הקבועה BB, והשיפוע הוא העלות ליחידה AA.

•עיבוד שבבי: מ-20,00020{,}000 ₪ ב-Q=0Q=0 עד 602,300602{,}300 ₪ ב-Q=3000Q=3000 (שיפוע תלול, 194.1 ₪ ליחידה).

•יציקה מדויקת ועיבוד שבבי: מ-110,000110{,}000 ₪ ב-Q=0Q=0 עד 391,700391{,}700 ₪ ב-Q=3000Q=3000 (שיפוע מתון, 93.9 ₪ ליחידה).

3. הקווים נחתכים בנקודת האיזון, Q≈898Q\approx898 יחידות, בעלות של כ-194,300194{,}300 ₪.

משמעות הגרפים:

•משמאל לנקודת האיזון הקו של העיבוד השבבי נמוך יותר: בכמויות קטנות הוא זול יותר.

•מימין לנקודת האיזון הקו של היציקה נמוך יותר, והפער בין הקווים הולך וגדל עם הכמות. לכן ככל שהכמות גדלה, היתרון של היציקה המדויקת גדל.

תשובה: שני קווים ישרים שנחתכים ב-898 יחידות; מעל הכמות הזו עדיפה יציקה מדויקת, והיתרון שלה גדל עם הכמות.

שאלה 9 · עצירה עצמית בבורג הידוק

אם בבורג הידוק זווית המעלה גדולה מזווית החיכוך:

א. לא יהיה אפשר להבריג את הבורג.

ב. זווית השן בתבריג תהיה קטנה מזווית החיכוך.

ג. לבורג לא תהיה עצירה עצמית לאחר ההידוק.

ד. לבורג תהיה עצירה לאחר ההידוק.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. לבורג לא תהיה עצירה עצמית לאחר ההידוק.

תנאי העצירה העצמית (נעילה עצמית) של בורג הוא γ<φ′\gamma<\varphi': זווית המעלה קטנה מזווית החיכוך. אז החיכוך בתבריג מספיק כדי שהכוח הצירי לא יסובב את האום או את הבורג לאחור. כאשר γ>φ′\gamma>\varphi', הכוח הצירי לבדו מסובב את הבורג לאחור, והוא משתחרר מעצמו. לכן לבורג לא תהיה עצירה עצמית.

למה האחרות לא נכונות:

•א: אפשר להבריג את הבורג. זווית מעלה גדולה דווקא מקלה את ההברגה.

•ב: זווית השן (זווית הפרופיל, 60∘60^\circ בתבריג מטרי) אינה קשורה ליחס שבין זווית המעלה לזווית החיכוך.

•ד: הפוך מהנכון: עצירה עצמית יש רק כש-γ<φ′\gamma<\varphi'.

תשובה: ג.

שאלה 10 · השפעת מודול השן

מהו המשפט הנכון ביחס למודול השן (m) בגלגל שיניים?

א. ככל שמודול השן גדול יותר – מאמצי הכפיפה בשיני הגלגל יקטנו.

ב. ככל שנגדיל את מודול השן, המרחק בין צירי הגלגלים יקטן.

ג. ככל שנגדיל את מהירות הסיבוב של גלגל השיניים יידרש מודול גדול יותר.

ד. ככל שנגדיל את מודול השן, קוטר גלגל השיניים יקטן.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

א. ככל שמודול השן גדול יותר – מאמצי הכפיפה בשיני הגלגל יקטנו.

המודול קובע את גודל השן: עובי השן וגובהה יחסיים ל-mm. בנוסחת החוזק לכפיפה המאמץ יחסי ל-1m3\frac{1}{m^3} (באותו רוחב יחסי λ\lambda ואותו מספר שיניים). לכן מודול גדול יותר נותן שן חזקה יותר ומאמץ כפיפה קטן יותר.

למה האחרות לא נכונות:

•ב: המרחק בין הצירים הוא a=m⋅(Z1+Z2)2a=\frac{m\cdot(Z_1+Z_2)}{2}. הוא גדל עם המודול, לא קטן.

•ג: באותו הספק, מהירות סיבוב גבוהה יותר נותנת מומנט קטן יותר, ולכן אפשר להסתפק במודול קטן יותר.

•ד: קוטר החלוקה D=m⋅ZD=m\cdot Z גדל עם המודול.

תשובה: א.

שאלה 11 · מומנט ומהירות בממסרת הפחתה דו-שלבית

בממסרת הפחתה של שני זוגות גלגלי שיניים, ללא הפסדים, יחס התמסורת בכל זוג גלגלי שיניים הוא i=1:3i=1:3. איזה מהמשפטים הבאים נכון?

א. המומנט המועבר לצרכן יגדל פי תשעה (9) ממומנט היציאה מהמנוע.

ב. המומנט המועבר לצרכן יגדל פי שלושה (3) ממומנט היציאה מהמנוע.

ג. מהירות הסיבוב ביציאה לצרכן תהיה גדולה פי תשעה (9) ממהירות היציאה מהמנוע.

ד. המומנט המועבר לצרכן יקטן פי תשעה (9) ממומנט היציאה מהמנוע.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. המומנט המועבר לצרכן יגדל פי תשעה (9) ממומנט היציאה מהמנוע.

1. יחס התמסורת הכולל של שני שלבים הוא מכפלת היחסים: 3⋅3=93\cdot3=9. זו ממסרת הפחתה, ולכן מהירות הסיבוב אצל הצרכן קטנה פי 9.

2. בלי הפסדים ההספק נשמר: P=M⋅ωP=M\cdot\omega. אם המהירות קטנה פי 9, המומנט גדל פי 9.

למה האחרות לא נכונות:

•ב: פי 3 הוא היחס של שלב אחד בלבד. יש שני שלבים.

•ג: בממסרת הפחתה המהירות קטנה, לא גדלה.

•ד: המומנט גדל, כי המהירות קטנה וההספק נשמר.

תשובה: א.

שאלה 12 · המאמצים בבורג הידוק

מהו המשפט הנכון ביחס למאמצים בבורג הידוק?

א. בלב הבורג קיימים מאמצי מתיחה וגזירה.

ב. בשיני התבריג קיימים מאמצי מתיחה וגזירה.

ג. בלב הבורג קיימים מאמצי מתיחה וכפיפה.

ד. בשיני התבריג קיימים מאמצי לחיצה וגזירה.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

א. בלב הבורג קיימים מאמצי מתיחה וגזירה.

בזמן ההידוק כוח ההידוק QQ מותח את לב (קנה) הבורג, והמומנט שמפעילים במפתח, נגד החיכוך בתבריג, מפתל אותו. הפיתול יוצר מאמצי גזירה. לכן בלב הבורג יש מתיחה וגזירה (מפיתול), ובגללם מחשבים את הבורג למאמץ מורכב, σe=σt2+3τt2\sigma_e=\sqrt{\sigma_t^2+3\tau_t^2}.

למה האחרות אינן התשובה:

•ב: שיני התבריג אינן נמתחות. הכוח עובר בהן כמו בזיז קצר.

•ג: בבורג הידוק רגיל אין כפיפה בלב הבורג. הכוח פועל לאורך הציר.

•ד: בשיני התבריג פועלים מאמצי מעיכה (לחץ מגע בין השיניים), גזירה בבסיס השן וגם כפיפה של השן. המשפט חלקי, והמשפט שמתאר נכון ובמלואו את מצב המאמצים בבורג הוא א.

תשובה: א.

שאלה 13 · המאמץ המותר ומקדם הביטחון

מהו המשפט הנכון ביחס למאמץ המותר בחומר?

א. כל חריגה מהמאמץ המותר בחומר עלולה לגרום לשבר בחלק.

ב. בכל חריגה מהמאמץ המותר בחומר, החלק יהיה בתחום הפלסטי.

ג. בכל חריגה מהמאמץ המותר בחומר, נגיע למאמץ הכניעה.

ד. בחריגה מהמאמץ המותר בחומר, החלק יישאר בתחום האלסטי בתלות במקדם הביטחון S.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. בחריגה מהמאמץ המותר בחומר, החלק יישאר בתחום האלסטי בתלות במקדם הביטחון S.

המאמץ המותר הוא מאמץ הכניעה (או מאמץ השבר) חלקי מקדם הביטחון: [σ]=σyS[\sigma]=\frac{\sigma_y}{S}. בין המאמץ המותר למאמץ הכניעה יש מרווח, שגודלו תלוי ב-SS. חריגה קטנה מהמאמץ המותר עדיין משאירה את החלק מתחת למאמץ הכניעה, כלומר בתחום האלסטי. כמה אפשר לחרוג תלוי במקדם הביטחון.

למה האחרות לא נכונות:

•א: שבר מתרחש רק במאמץ השבר, רחוק בהרבה מהמאמץ המותר. לא כל חריגה גורמת לשבר.

•ב: החלק עובר לתחום הפלסטי רק אחרי מאמץ הכניעה, לא בכל חריגה מהמאמץ המותר.

•ג: מגיעים למאמץ הכניעה רק בחריגה פי SS, לא בכל חריגה.

תשובה: ד.

שאלה 14 · מהי אפיצות

מהי אפיצות?

א. דיוק הייצור של חלק.

ב. דרישות ניצבות ומקבילות של החלק.

ג. טיב השטח הקיים בחלק.

ד. המרווחים הקיימים בין שני חלקים המורכבים אחד בתוך השני.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ד. המרווחים הקיימים בין שני חלקים המורכבים אחד בתוך השני.

אפיצות (התאמה) מתארת את היחס בין שני חלקים שמורכבים זה בתוך זה, למשל גל בתוך קדח: האם יש ביניהם מרווח (אפיצות חופשית), הידוק (אפיצות לחוצה) או מצב ביניים (אפיצות מעבר). היא נקבעת לפי הסבולות של הקדח ושל הגל, למשל ∅20H7g7\varnothing20\frac{H7}{g7}.

למה האחרות לא נכונות:

•א: דיוק הייצור של חלק בודד נקבע בסבולת, לא באפיצות. אפיצות תמיד מתייחסת לשני חלקים.

•ב: ניצבות ומקבילות הן סבולות גאומטריות (צורה ומצב).

•ג: טיב השטח מתאר את חספוס פני השטח (N5, N7 וכדומה).

תשובה: ד.

שאלה 15 · חשיבות נוזל החיתוך

שימוש בנוזל חיתוך חשוב מהסיבה הבאה:

א. הקטנת הבלאי והגדלת אורך חיי כלי החיתוך.

ב. שיפור טיב פני השטח המתקבל במהלך העיבוד.

ג. מאפשר הגדלת הקדמה בתהליך העיבוד.

ד. כל התשובות נכונות.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ד. כל התשובות נכונות.

לנוזל החיתוך שני תפקידים עיקריים: קירור (סילוק החום מאזור החיתוך) וסיכה (הקטנת החיכוך בין השבב, הכלי והחלק). מהם נובעות כל התוצאות שבאפשרויות:

•א: פחות חום ופחות חיכוך, ולכן פחות בלאי ואורך חיים גדול יותר לכלי.

•ב: סיכה ושטיפת השבבים מונעות הדבקות חומר על חוד הכלי (חוד בנוי), ולכן טיב השטח משתפר.

•ג: הכלי עומד בעומס חום גבוה יותר, ולכן אפשר לעבוד בתנאי שיבוב גבוהים יותר, כולל קדמה גדולה יותר.

כל אחת מ-א, ב ו-ג נכונה, ולכן התשובה היא שכולן נכונות.

תשובה: ד.

שאלה 16 · משמעות הסימון H7/g7

מהי משמעותה של הדרישה: Φ20H7g7\Phi20\frac{H7}{g7}?

א. הדרישה מתארת קוטר קדח ואת דרישת טיב השטח בקדח.

ב. הדרישה מתארת קוטר גל ואת דרישות הקשיות בגל.

ג. הדרישה מתארת את הסבולות של קדח וגל בהרכבה.

ד. הדרישה מתארת קוטר קדח ואת הדיוק הנדרש בייצורו.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

פתרון

תשובה:

ג. הדרישה מתארת את הסבולות של קדח וגל בהרכבה.

זה סימון של אפיצות: מידה נומינלית אחת (∅20\varnothing20) ושני שדות סבולת בשבר. במונה, באות גדולה, שדה הסבולת של הקדח (H7H7), ובמכנה, באות קטנה, שדה הסבולת של הגל (g7g7). יחד הם מתארים את ההרכבה של קדח וגל. כאן זו אפיצות חופשית עם מרווח קטן: HH מתחיל באפס, ו-gg קטן מעט מהנומינלי.

למה האחרות לא נכונות:

•א: אין בסימון דרישת טיב שטח (היא מסומנת במשולש ובדרגת N).

•ב: אות קטנה מתארת שדה סבולת של גל, לא קשיות.

•ד: יש בסימון גם את הגל (g7g7), ולא רק את הקדח.

תשובה: ג.

שאלה 17 · עיבוד בהשחזה

איזה משפט נכון לגבי פעולת עיבוד בהשחזה?

א. ניתן לעבד בטיב פני שטח N5.

ב. ניתן לעבד משטחים עקומים (משטחים צורתיים).

ג. ניתן לעבד בטיב פני שטח מרבי N7.

ד. ניתן לעבד בדרישת דיוק מרבית של ±0.05\pm0.05.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

פתרון

תשובה:

א. ניתן לעבד בטיב פני שטח N5.

השחזה היא תהליך גמר: אבן ההשחזה מסירה שכבות דקות מאוד של חומר. לכן היא נותנת טיב שטח גבוה, בדרך כלל N5 עד N6 ואף טוב מזה (חספוס RaR_a של כ-0.4 μm0.4\,\mu\text{m} ב-N5), ודיוק מידות של מיקרונים בודדים.

למה האחרות אינן התשובה:

•ב: השחזה משמשת בעיקר למשטחים מישוריים וגליליים. משטחים צורתיים מעבדים בדרך כלל בכרסום או בחריטה בהעתקה, והשחזה צורתית דורשת אבן שמעוצבת במיוחד. זה אינו המאפיין של התהליך.

•ג: N7 הוא טיב שטח שמתקבל כבר בחריטה ובכרסום גמר. בהשחזה מגיעים לטיב טוב יותר, ולכן N7 אינו המרבי.

•ד: ±0.05\pm0.05 הוא דיוק של חריטה או כרסום. בהשחזה מגיעים לדיוק גבוה בהרבה, כ-±0.005\pm0.005.

תשובה: א.

שאלה 18 · מיקרומטר תבריגים

מה מודדים במיקרומטר למדידת תבריגים?

א. את הקוטר החיצוני של התבריג.

ב. את הקוטר הפנימי של התבריג.

ג. את הקוטר היעיל (האפקטבי) של התבריג.

ד. את פסיעת התבריג.

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

פתרון

תשובה:

ג. את הקוטר היעיל (האפקטבי) של התבריג.

במיקרומטר תבריגים יש חודים מיוחדים: חוד חרוטי מצד אחד וחוד בצורת V מהצד השני, בזווית של פרופיל התבריג. החודים נוגעים בצלעות השיניים, באמצע גובהן, ולכן המיקרומטר מודד את הקוטר היעיל (קוטר הצלע, d2d_2). זו המידה הקובעת את ההתאמה בין הבורג לאום.

למה האחרות לא נכונות:

•א: את הקוטר החיצוני מודדים במיקרומטר רגיל עם חודים שטוחים.

•ב: את הקוטר הפנימי מודדים בחודים מחודדים מיוחדים, או מחשבים אותו.

•ד: את הפסיעה בודקים במסרק תבריגים (מד פסיעות).

תשובה: ג.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.