מבחן מה"ט חלקי מכונות ותהליכי עיבוד שבבי 97002 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת מכונות · סמל 97002 · 18 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחלקי מכונות ותהליכי עיבוד שבבי, קיץ 2026 מועד א', כל 18 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: חלק א' (80 נקודות) – שמונה שאלות פתוחות, יש לענות על ארבע שאלות כמפורט:
שאלות 4-1 בנושא חלקי מכונות – יש לענות על שתי שאלות,
שאלות 8-5 בנושא תהליכי עיבוד שבבי – יש לענות על שתי שאלות.
ערך כל שאלה 20 נקודות.
חלק ב' (20 נקודות) – עשר שאלות ברירה (יש לענות על כולן):
שאלות 13-9 בנושא חלקי מכונות,
שאלות 18-14 בנושא תהליכי עיבוד שבבי.
ערך כל שאלה שתי נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. שלושה ספרי לימוד.
נוסחאון מה"ט בחלקי מכונות ועיבוד שבבי - להורדה ב-PDF, 505 עמודים.
שאלה 1 · בורגי הידוק בזוויתן: כוח הידוק ובחירת בורג
זוויתן פלדה 1 מהודק לבסיס פלדה 2 רתום באמצעות חמישה בורגי הידוק, A, B, C, D, E, כמוצג באיור לשאלה.
בקצה העליון של הזוויתן פועל כוח אנכי .
נתונים:
•מקדם הביטחון בחישוב הברגים:
•דרגת החוזק של הברגים: 8.8
•מקדם החיכוך בתבריג: 0.12
•מקדם החיכוך בין המשטחים המהודקים: 0.3
•מקדם החלקה:

חשבו את כוח ההידוק המרבי הנדרש בברגים. באילו ברגים נדרש כוח הדוק זה? הסבירו.
חשבו את כוח ההידוק הנדרש בבורג E.
חשבו ובחרו בורג מתאים. חשבו למאמצים מורכבים בברגים.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, בברגים A ו-B (השורה העליונה): הם הרחוקים ביותר גם ממרכז הסיבוב E וגם מציר ההתהפכות שבקצה התחתון של הזוויתן.
נתון: , חמישה ברגים (), מקדם החיכוך בין המשטחים , מקדם ההחלקה . שני חלקים מהודקים זה לזה, ולכן יש משטח מגע אחד ().
מבוקש: כוח ההידוק (הכוח הצירי בקנה הבורג) הגדול ביותר שנדרש, ובאילו ברגים הוא נדרש.
•הברגים A, B, C, D יושבים בפינות של ריבוע , והבורג E במרכז הריבוע. לכן E הוא מרכז הכובד של קבוצת הברגים.
•E נמצא במרחק מהקצה של הזוויתן שממנו נמדדות המידות 20 ו-160. הכוח פועל במישור הדופן הבולטת של הזוויתן, במרחק מאותו קצה. לכן המרחק של קו הפעולה של ממרכז הברגים הוא .
•הכוח רחוק ממישור ההידוק (המשטח שבו הזוויתן נצמד לבסיס).
•מרחקי השורות מהקצה התחתון של הזוויתן: השורה של C ו-D ב-, הבורג E ב-, והשורה של A ו-B ב-.
מה הכוח מנסה לעשות למחבר. הכוח מקביל למישור ההידוק, אינו עובר דרך מרכז הברגים, וגם מרוחק מהמישור. זה המקרה בנוסחאון שבו קו פעולת הכוח מרוחק ממישור הברגים ו- ממרכז הברגים. לכוח שלוש השפעות, ולכל אחת מהן נדרש כוח הידוק משלה:
•החלקה: הכוח מנסה להחליק את הזוויתן כלפי מטה על הבסיס.
•סיבוב במישור ההידוק: הכוח מנסה לסובב את הזוויתן סביב מרכז הברגים E, במומנט .
•התהפכות: הכוח מנסה לנתק את החלק העליון של הזוויתן מהבסיס ולסובב אותו סביב הקצה התחתון שלו, במומנט .
את ההתהפכות מביאים בחשבון, כי הכוח מרוחק ממישור ההידוק (בלעדיה היה מתקבל רק , וזה פחות מהנדרש בפועל).
כוח ההידוק יוצר חיכוך בין המשטחים, שמונע את ההחלקה ואת הסיבוב, ומתיחה שמונעת את ההתהפכות. כך הברגים עצמם אינם נגזרים.
1. כוח ההידוק למניעת החלקה. הוא שווה בכל הברגים:
( מספר הברגים, מספר משטחי המגע, מקדם החיכוך בין המשטחים, מקדם ההחלקה.)
2. כוח ההידוק למניעת הסיבוב סביב E. מומנט הסיבוב:
המרחק של כל אחד מארבעת ברגי הפינות ממרכז הסיבוב E: . הבורג E נמצא במרכז עצמו, ולכן .
הכוח הזה נדרש בכל אחד מארבעת ברגי הפינות, כי לכולם אותו רדיוס.
3. כוח ההידוק למניעת ההתהפכות סביב הקצה התחתון של הזוויתן. מומנט הכפיפה:
בנוסחה הוא המרחק של שורת ברגים מציר הסיבוב, ו- מספר הברגים בשורה:
הכוח גדל עם המרחק מהציר, ולכן הוא מרבי בשורה העליונה ():
4. כוח ההידוק המרבי הוא סכום שלושת הכוחות:
5. באילו ברגים? משווים בין הברגים:
שווה בכולם. שווה בארבעת ברגי הפינות ומתאפס ב-E. תלוי במרחק מהקצה התחתון, והוא הגדול ביותר בשורה העליונה. לכן הכוח המרבי נדרש בברגים A ו-B: הם גם הרחוקים ביותר ממרכז הסיבוב E וגם הרחוקים ביותר מציר ההתהפכות.
תשובה: , בברגים A ו-B (השורה העליונה).
סעיף ב
מבוקש: כוח ההידוק הנדרש בבורג E, שנמצא במרכז קבוצת הברגים. משתמשים באותם שלושה רכיבים מסעיף א, עם המרחקים של E.
1. מניעת החלקה: כמו בכל בורג, .
2. מניעת סיבוב: E נמצא במרכז הסיבוב, , ולכן . בורג שיושב בציר הסיבוב אינו תורם להתנגדות לסיבוב.
3. מניעת התהפכות: E נמצא במרחק מהקצה התחתון של הזוויתן:
4. הסכום:
תשובה:
סעיף ג
בורג M14 (פסיעה ) בדרגת חוזק 8.8: .
נתון: הכוח הצירי המרבי מסעיף א, , דרגת חוזק 8.8, מקדם ביטחון , מקדם החיכוך בתבריג .
מבוקש: לבחור בורג, ולבדוק אותו למאמץ מורכב (מתיחה מכוח ההידוק יחד עם פיתול שנוצר בזמן ההידוק). כל חמשת הברגים זהים, ולכן מתכננים לפי הבורג העמוס ביותר.
1. המאמץ המותר. לפי טבלת דרגות החוזק (Din 898) בנוסחאון, לדרגה 8.8 מאמץ הכניעה הוא :
2. שטח הקנה המזערי. המקדם 1.25 מביא בחשבון מראש את תוספת המאמץ מהפיתול:
3. בחירה מטבלת התבריגים המטריים (תבריג רגיל): ל-M12 שטח של , פחות מהנדרש. הבורג הבא הוא M14:
, , ,
( הפסיעה, שטח החתך למתיחה, הקוטר הפנימי, הקוטר האפקטיבי.)
4. מאמץ המתיחה בקנה הבורג:
5. זוויות התבריג. זווית המעלה:
זווית החיכוך המתוקנת (חצי זווית הפרופיל בתבריג מטרי היא ):
, ולכן מתקיים תנאי הנעילה העצמית: הבורג לא ישתחרר מעצמו.
6. מאמץ הפיתול בקנה הבורג בזמן ההידוק:
7. המאמץ המורכב (המשולב):
8. בדיקה: . הבורג עומד בתנאי החוזק. מקדם הביטחון בפועל: , יותר מהנדרש.
(אותה בדיקה ל-M12 נותנת , כלומר M12 באמת אינו מספיק.)
תשובה: בורגי M14 (תבריג רגיל, פסיעה ) בדרגת חוזק 8.8. המאמץ המורכב קטן מהמאמץ המותר .
שאלה 2 · גל עם גלגל שיניים משופעות: מומנטים וחוזק
תמסורת של זוג גלגלי שיניים משופעות 1 ו-2 מניעה את גל ABC, שמעביר מומנט לצרכן.
גלגל שיניים 2 שקוטרו , מחובר בנקודה C לגל ABC. בין הגלגלים פועלים כוחות שילוב , , .
הגל נתמך באמצעות סמכים (מסבים) בנקודות A ו-B (סמך B קבוע, סמך A נייד). קוטר הגל אחיד –
נתונים:
•, ,
•מאמץ הכניעה בחומר הגל: .
•מקדם הביטחון הנדרש בתכנון הגל הוא:

חשבו וסרטטו את מהלך מומנטי הכפיפה והפיתול לאורך הגל.
האם הגל עומד בדרישות החוזק? חשבו והסבירו את תשובתכם.
חשבו את המאמץ הקיים בגל בנקודה D.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מישור אנכי: , , . מישור אופקי: , , . פיתול: קבוע לכל אורך הגל.
נתון: , , , קוטר גלגל 2 הוא , ולכן הכוחות פועלים ברדיוס מציר הגל. המרחקים: , .
מבוקש: מהלך מומנטי הכפיפה ומהלך מומנט הפיתול לאורך הגל.
מה כל כוח עושה לגל. נקודת השילוב נמצאת בתחתית גלגל 2 (באיור לשאלה), מתחת לציר הגל.
• פועל במישור האיור, בניצב לגל (כלפי מעלה באיור). הוא מכופף את הגל במישור האנכי.
• מקביל לציר הגל, אבל פועל במרחק מהציר. לכן הוא גם מותח את הקטע BC (הסמך הקבוע B נושא אותו) וגם יוצר בנקודה C מומנט כפיפה מרוכז במישור האנכי.
• ניצב למישור האיור. הוא מכופף את הגל במישור האופקי, ויוצר את מומנט הפיתול.
את מודדים מהסמך A לכיוון C.
1. המומנט המרוכז ש- יוצר ב-C:
גם וגם המומנט הזה מנסים לסובב את הגל סביב B באותו כיוון.
2. תגובות הסמכים. מומנטים סביב B:
(בכיוון של )
סכום הכוחות: (בכיוון ההפוך ל-)
3. מומנטי הכפיפה:
•ב-A:
•ב-B:
•ב-C: . זה בדיוק המומנט המרוכז של , כצפוי.
בין הנקודות המומנט משתנה בקו ישר, כי אין עומס מפורש.
4. תגובות הסמכים. מומנטים סביב B:
(בכיוון ההפוך ל-)
5. מומנטי הכפיפה:
•ב-A:
•ב-B:
•ב-C:
6.
המומנט נכנס לגל בגלגל 2 (נקודה C) ויוצא אל הצרכן, שנמצא מעבר לסמך A. לכן הוא קבוע לכל אורך הגל, מ-C דרך B ו-A ועד הצרכן.
הסרטוט. על ציר אופקי מסמנים את הנקודות A (), B () ו-C ():
•: קו ישר שעולה מ-0 ב-A עד ב-B, יורד בקו ישר עד ב-C, ושם קופץ לאפס.
•: משולש. עולה מ-0 ב-A עד ב-B, ויורד ל-0 ב-C.
•: מלבן בגובה לכל אורך הגל (מקווקו בגרף).
תשובה: מישור אנכי: , , . מישור אופקי: , , . מומנט פיתול קבוע לכל אורך הגל.
סעיף ב
כן. בחתך המסוכן (סמך B): , . מקדם הביטחון הקיים כ-2.5.
מבוקש: לבדוק אם גל בקוטר עומד בתנאי החוזק, עם מקדם ביטחון .
1. החתך המסוכן. לפי המהלכים מסעיף א, שני מומנטי הכפיפה מגיעים לשיא בסמך B, ומומנט הפיתול קבוע לאורך הגל. לכן החתך המסוכן הוא ב-B.
2. המומנט השקול ב-B (כפיפה בשני מישורים יחד עם פיתול):
3. המאמץ המשולב בחתך (גל מלא, ):
4. המאמץ המותר:
5. השוואה: . מקדם הביטחון הקיים:
הערות:
•המקדם 10 בנוסחה הוא עיגול של . בחישוב עם מתקבל , והמסקנה זהה.
•בקטע BC פועל גם כוח מתיחה צירי . המאמץ שהוא יוצר, , זניח לעומת מאמצי הכפיפה והפיתול.
תשובה: כן, הגל עומד בדרישות החוזק. בחתך המסוכן (סמך B) , ומקדם הביטחון הקיים הוא כ-2.5, יותר מהנדרש.
סעיף ג
()
מבוקש: המאמץ בגל בנקודה D, שנמצאת בין הסמכים, מהסמך A.
1. מומנטי הכפיפה ב-D. בין A ל-B המומנטים עולים בקו ישר מאפס, ולכן:
2. מומנט הפיתול ב-D. הנקודה D נמצאת בין הגלגל לצרכן, ולכן עובר בה כל מומנט הפיתול: .
3. המומנט השקול:
4. המאמץ המשולב:
המאמץ הזה מורכב ממאמץ כפיפה וממאמץ פיתול . בין A ל-B אין כוח צירי, כי את נושא הסמך הקבוע B.
תשובה: (כפיפה ופיתול ).
שאלה 3 · מחבר סמרור עם שני לוחות חיבור
במחבר סמרור מסוג חפייה מחוברים לוחות 2 ו-3 באמצעות לוחות 1 ו-4 על ידי 16 מסמרות, כמוצג באיור.
על המחבר פועל כוח חיצוני
נתונים:
•המאמץ המותר לגזירה במסמרות ובלוחות הוא
•המאמץ המותר למעיכה בלוחות ובמסמרות הוא
•המאמץ המותר למתיחה בלוחות הוא

חשב את קוטר המסמרות הנדרש משיקולי חוזק לגזירה ולמעיכה.
חשב ותאר באופן גרפי את מהלך כוחות המתיחה בלוחות 1, 2 ו-3 בחתכים a-f המתוארים באיור.
בסעיפים ג', ד' קוטר המסמרות הוא .
חשב את רוחב הלוחות הנדרש b.
מה יהיה רוחב הלוחות הנדרש b, אם עובי לוחות 1 ו-4 יהיה כל אחד? (לוחות 2, 3 ללא שינוי)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
לפי גזירה , לפי מעיכה . קובעת הגזירה, ובוחרים קוטר תקני .
נתון: , , . עובי הלוחות 2 ו-3 הוא , ועובי כל אחד מהלוחות 1 ו-4 הוא .
מבוקש: קוטר המסמרות הנדרש לפי גזירה ולפי מעיכה.
איך הכוח עובר במחבר. באיור רואים שהלוחות 2 ו-3 מונחים זה מול זה, ורווח קטן ביניהם. הם אינם מחוברים ישירות: לוח 3 מעביר את הכוח דרך 8 המסמרות שלו (החתכים a, b, c) אל הלוחות 1 ו-4, ומהם הכוח עובר דרך 8 המסמרות האחרות (החתכים d, e, f) אל לוח 2. לכן, אף שבשאלה המחבר נקרא מחבר חפייה, כל אחד מהלוחות 2 ו-3 נאחז ב-8 מסמרות בלבד, והכוח מתחלק בין מחצית המסמרות, כמו במחבר השקה עם שני לוחות חיבור.
1. הכוח על מסמרה אחת:
2. קוטר לפי גזירה. כל מסמרה עוברת דרך שלושה לוחות (1, הלוח האמצעי, 4), ולכן היא נגזרת בשני חתכים: .
3. קוטר לפי מעיכה. בנוסחה הוא עובי המגע הקטן ביותר. הלוח האמצעי () מקבל את כל הכוח . שני לוחות החיבור מקבלים יחד את אותו כוח, על עובי כולל של . הקטן מביניהם הוא :
4. בוחרים בתוצאה הגדולה: . הגזירה היא שקובעת.
5. קוטר תקני: קטן מדי, ולכן בוחרים .
בדיקה עם : גזירה , מעיכה .
תשובה: נדרש (לפי גזירה; לפי מעיכה ). בוחרים מסמרות תקניות בקוטר .
סעיף ב
לוח 3: , , בחתכים a, b, c. לוח 2: , , בחתכים d, e, f. לוח 1: , , , , , בחתכים a עד f.
מבוקש: כוח המתיחה בכל אחד מהלוחות 1, 2 ו-3 בחתכים a עד f, ותיאור גרפי שלו.
העיקרון. כל מסמרה מעבירה מהלוח האמצעי אל שני לוחות החיבור, חצי לכל אחד: ללוח 1 ו- ללוח 4. מספר המסמרות בחתכים: 3 ב-a, 2 ב-b, 3 ב-c, ובאותו אופן 3 ב-d, 2 ב-e, 3 ב-f.
בכל חתך בודקים את הלוח עם הכוח שמגיע אל שורת המסמרות, לפני שהשורה הזאת העבירה את חלקה:
( מספר המסמרות שמחזיקות את הלוח, מספר המסמרות בשורות שהכוח כבר עבר.)
1. לוח 3. הכוח נכנס אליו מהקצה החופשי שלו, והשורה הראשונה שהוא פוגש היא a:
•חתך a:
•חתך b:
•חתך c:
אחרי השורה c הלוח מסתיים, והכוח בו אפס. בחתכים d, e, f לוח 3 אינו קיים.
2. לוח 2. תמונת ראי של לוח 3. הכוח נכנס מהקצה החופשי שלו, והשורה הראשונה היא f:
•חתך f:
•חתך e:
•חתך d:
בחתכים a, b, c לוח 2 אינו קיים.
3. לוח 1 (ובאותו אופן לוח 4). לוח החיבור אוסף כוח ממסמרה למסמרה, ולכן הכוח בו גדל מהקצה אל האמצע. בכל לוח חיבור עובר בסך הכול חצי מהכוח, :
•חתך a:
•חתך b:
•חתך c:
•בין c ל-d, מעל הרווח שבין לוח 3 ללוח 2: . שם שני לוחות החיבור נושאים לבדם את כל הכוח ().
•חתך d: , חתך e: , חתך f:
4. ריכוז התוצאות (ב-kN):
בדיקה: בין שתי שורות סמוכות סכום הכוחות בכל הלוחות חייב להיות . למשל בין a ל-b: בלוח 3 נשארו , ובשני לוחות החיבור . ביחד .
5. התיאור הגרפי. מסרטטים לכל לוח תרשים מדרגות לאורך המחבר: בלוח 3 המדרגות יורדות מ-140 ל-87.5 ול-52.5 ואז לאפס, בלוח 2 אותן מדרגות בכיוון ההפוך, ובלוח 1 המדרגות עולות מ-26.25 ל-43.75 ול-70 באמצע, ויורדות חזרה באותו אופן.
תשובה: לוח 3: , , בחתכים a, b, c. לוח 2: , , בחתכים d, e, f. לוח 1 (וגם 4): , , , , , בחתכים a עד f.
סעיף ג
, בפועל כ- (קובע חתך a בלוח 3 וחתך f בלוח 2).
נתון: , , והכוחות בחתכים מסעיף ב.
מבוקש: רוחב הלוחות הנדרש כדי שהלוחות לא ייקרעו במתיחה.
בחתך שעובר דרך שורת מסמרות הלוח מוחלש בקדחים, ולכן השטח שנושא את הכוח הוא , כאשר מספר המסמרות בחתך ו- עובי הלוח. מכאן:
בודקים את כל החתכים ובוחרים ברוחב הגדול ביותר.
1. הלוחות 2 ו-3 ():
•חתך a (ובלוח 2 חתך f), , 3 מסמרות:
•חתך b (e), , 2 מסמרות:
•חתך c (d), , 3 מסמרות:
2. הלוחות 1 ו-4 ( כל אחד). החתך העמוס ביותר הוא c (או d), שבו כל לוח נושא ויש 3 מסמרות:
(בחתכים b ו-a מתקבל פחות: ו-.)
3. הרוחב הנדרש הוא הגדול מכולם: . החתך הקובע הוא השורה הראשונה של הלוח האמצעי (a בלוח 3, f בלוח 2), שבה עובר כל הכוח דרך לוח שמוחלש בשלושה קדחים. מעגלים כלפי מעלה, למשל .
תשובה: (נקבע בחתך a של לוח 3 ובחתך f של לוח 2). בפועל .
סעיף ד
(קובעים הלוחות 1 ו-4 בחתכים c ו-d).
נתון: עובי הלוחות 1 ו-4 יורד ל- כל אחד. הלוחות 2 ו-3 נשארים בעובי , ו-.
מבוקש: הרוחב הנדרש במצב החדש.
1. הלוחות 2 ו-3 לא השתנו, ולכן הדרישה שלהם נשארת כמו בסעיף ג: .
2. הלוחות 1 ו-4 דקים יותר עכשיו. בחתך העמוס שלהם (c או d) כל לוח נושא :
3. בוחרים בגדול: .
ההסבר: בסעיף ג העובי הכולל של שני לוחות החיבור היה , יותר מהלוח האמצעי (), ולכן הלוח האמצעי קבע. עכשיו העובי הכולל שלהם הוא בלבד, פחות מ-, ולוחות החיבור הם החוליה החלשה: באמצע המחבר הם נושאים לבדם את כל הכוח.
תשובה: (נקבע בלוחות 1 ו-4, בחתכים c ו-d).
שאלה 4 · ממסרת הפחתה: גלגלי שיניים ורצועה שטוחה
ממסרת ההפחתה, המוצגת באיור לשאלה, מורכבת מתמסורת רצועה שטוחה – גלגלים 1, 2, ותמסורת גלגלי שיניים ישרות 3, 4. המנוע מסתובב במהירות 1500 סל"ד.
יחס התמסורת בכל אחת מהתמסורת 1:2.5. הזנח הפסדים בממסרה.
נתוני תמסורת גלגלי השיניים:
•נתוני גלגלי השיניים: .
•מודול השיניים: , מקדם רוחב השן: .
•מקדם תנאי עבודה בעבודת גלגלי השיניים: 1.8
•מאמץ הכפיפה המותר בשיניים: .
•גלגלי השיניים מיוצרים בעיבוד שבבי
נתוני תמסורת הרצועה:
•קוטר הגלגל המניע – .
•נתוני הרצועה: עובי - , זווית החביקה בגלגל המניע - , מקדם החיכוך - , המאמץ המותר - , מודול האלסטיות -

חשבו את המומנט המרבי המועבר לצרכן על ידי תמסורת גלגלי השיניים. (חשבו לחוזק לכפיפה בשיניים)
חשבו את רוחב הרצועה השטוחה הנדרש.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(על הגלגל המניע 3: ).
נתון: , יחס תמסורת 1:2.5 בכל שלב, , , , , , שיניים בעיבוד שבבי, בלי הפסדים.
מבוקש: המומנט הגדול ביותר שתמסורת גלגלי השיניים יכולה להעביר לצרכן, כך שמאמץ הכפיפה בשן לא יעבור את המותר.
מהלך הכוח. המנוע מסובב את גלגל הרצועה 1. הרצועה מסובבת את גלגל 2, שיושב על אותו גל עם גלגל השיניים 3. גלגל 3 מניע את גלגל 4, שמחובר לצרכן. לכן בתמסורת גלגלי השיניים הגלגל המניע הוא 3.
1. מהירויות הסיבוב ומספרי השיניים:
,
2. המהירות ההיקפית של גלגל 3:
3. מקדם המהירות לשיניים שיוצרו בעיבוד שבבי:
4. מקדם חלוקת העומס בין השיניים (תשלובת חיצונית):
5. מקדם צורת השן (לואיס) מהטבלה בנוסחאון: עבור , .
6. המומנט המרבי על הגלגל המניע 3, לפי תנאי החוזק לכפיפה:
7. למה מספיק לבדוק את גלגל 3: על שני הגלגלים פועל אותו כוח היקפי, והם באותו רוחב ומודול. לגלגל 4 יש יותר שיניים, ולכן מקדם הצורה שלו גדול יותר ( עבור ) והמאמץ בשיניו קטן יותר. השן החלשה היא של הגלגל הקטן.
8. המומנט לצרכן. בלי הפסדים, המומנט גדל ביחס ההפחתה:
הערה: אפשר לחשב קודם את ההספק המרבי בנוסחה , ואז . ההפרש (כ-2.5%) נובע מעיגול הקבוע 265 בנוסחת ההספק. שתי הדרכים מקובלות.
תשובה: (המומנט המרבי על גלגל 3: ).
סעיף ב
, בפועל .
נתון: , , , זווית חביקה , , , .
מבוקש: רוחב הרצועה , כך שהרצועה תוכל להעביר את ההספק שמתאים למומנט המרבי מסעיף א.
1. ההספק שהרצועה צריכה להעביר. גלגל הרצועה 2 וגלגל השיניים 3 יושבים על אותו גל, ואין הפסדים, ולכן זה ההספק של גלגל 3:
2. המהירות ההיקפית של הגלגל המניע:
3. הכוח המשיקי (ההיקפי) שהרצועה מעבירה:
4. יחס המתיחויות בין הענף הפעיל לענף הרפוי (נוסחת אוילר). זווית החביקה ברדיאנים: .
5. כוח המתיחה בענף הפעיל:
6. המאמצים שמנצלים חלק מהמאמץ המותר:
•מאמץ הכפיפה של הרצועה סביב הגלגל הקטן:
•המאמץ הצנטריפוגלי: , ולכן .
למתיחה נשאר .
7. רוחב הרצועה:
מעגלים כלפי מעלה למספר שלם: .
בדיקה: .
תשובה: , כלומר רצועה ברוחב .
שאלה 5 · כרסום פנים וכרסום חריץ: מהלכים, זמן והספק
באיור לשאלה מוצג חלק העשוי מפלדה בעלת קשיות HB 250. נדרש לעבד את שטח A ולכרסם חריץ ברוחב 20 לכל אורכו, כמוצג באיור לשאלה. חומר המוצא הוא מוט ריבועי במידות . שטח A מעובד באמצעות כרסומת אנכית עם כרסום פנים (מצח). קוטר הכרסום , והוא בעל 10 שיני מתק"ש מסוג IC50M(P25).
כרסום החריץ מתבצע באמצעות כרסום אצבע בעל ארבע שיניים העשוי ממתק"ש.
יש לבצע עיבוד מוקדם וגמר.
נתוני היגש: עד שלושה מ"מ לעיבוד מוקדם, ועד מ"מ אחד לעיבוד גמר.
ההתנגדות הסגולית לשיבוב בכרסום של החומר היא .
היעזרו בנספחים המצורפים של תנאי השיבוב לכרסום אצבע וכרסום פנים.



תארו את תהליך השיבוב כך שמספר המהלכים יהיה הנמוך ביותר. פרטו את המהלכים בכל שלב.
חשבו את זמן העיבוד המוקדם הנדרש, בהנחה שיש לתת לכרסום הפנים תוספת מהלך של 10 מ"מ מכל צד, ולכרסום האצבע 2 מ"מ מכל צד.
חשבו את ההספק הנדרש ממנוע הכרסומת בעיבוד המוקדם אם הנצילות היא 80%.
האם הספק הכרסומת הנדרש לעיבוד הגמר יהיה גדול או קטן יותר מהמחושב בסעיף ג'? הסבירו ללא חישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
שטח A (כרסום פנים): 2 מהלכים מוקדמים בהיגש ומהלך גמר אחד בהיגש . החריץ (כרסום אצבע ): 3 מהלכים מוקדמים בהיגש ומהלך גמר אחד בהיגש . סך הכול 7 מהלכים.
נתון: מוט באורך . הגובה הסופי , חריץ ברוחב ובעומק לכל האורך. טיב שטח N7 בשטח A ובחריץ, ולכן נדרש גם עיבוד גמר. היגש מרבי: בעיבוד מוקדם, בעיבוד גמר.
מבוקש: תהליך עם מספר המהלכים הקטן ביותר.
כדי שמספר המהלכים יהיה קטן, משאירים לגמר את ההיגש המרבי המותר (, במהלך אחד), ואת השאר מסירים במספר המהלכים המוקדמים הקטן ביותר. מספר המהלכים המוקדמים הוא עובי החומר חלקי ההיגש המרבי, מעוגל כלפי מעלה.
•עובי החומר להסרה: .
•קוטר הכרסום () גדול מרוחב החלק (), ולכן כל מהלך מכסה את כל הרוחב.
•גמר: מהלך אחד בהיגש .
•מוקדם: נשארו . , כלומר 2 מהלכים, בהיגש כל אחד.
•סך הכול 3 מהלכים: .
שלב 2: כרסום החריץ בכרסום אצבע. בוחרים כרסום אצבע בקוטר , כרוחב החריץ, כך שכל מהלך פותח את החריץ במלוא רוחבו.
•עומק החריץ: .
•גמר: מהלך אחד בהיגש .
•מוקדם: נשארו . , כלומר 3 מהלכים, בהיגש כל אחד.
•סך הכול 4 מהלכים: .
סדר העבודה: דופנים את המוט במלחציים על שולחן הכרסומת האנכית, מכרסמים קודם את שטח A (מוקדם ואז גמר), מחליפים כלי, ומכרסמים את החריץ (מוקדם ואז גמר). את עומק החריץ מודדים משטח A המוגמר.
תשובה: שטח A: 2 מהלכים מוקדמים () ומהלך גמר אחד (). החריץ, בכרסום אצבע : 3 מהלכים מוקדמים () ומהלך גמר אחד (). בסך הכול 7 מהלכים.
סעיף ב
כ-: כרסום הפנים (, , , 2 מהלכים), וכרסום האצבע (, , , 3 מהלכים). בחירה אחרת של תנאי שיבוב מתוך הנספח תשנה את התוצאה.
מבוקש: זמן העיבוד המוקדם: 2 מהלכים בכרסום הפנים ו-3 מהלכים בכרסום האצבע (מסעיף א).
בכל כלי מחשבים לפי הסדר: מהירות סיבוב , מהירות קידמה , וזמן , כאשר אורך המהלך ו- מספר המהלכים.
1. תנאי השיבוב מהנספח "תנאי שיבוב בכירסום - כרסום פנים, מתק"ש", בעמודות של IC50M (P25), בשורה "פלדות פחמן, HB 250". בעיבוד מוקדם רוצים להסיר חומר מהר, ולכן בוחרים בקידמה לשן הגבוהה: , ולה מתאימה מהירות חיתוך .
2. מהירות הסיבוב:
3. מהירות הקידמה של השולחן ( שיניים):
4. אורך המהלך. בכרסום פנים בעיבוד גס מספיק שהחזית של הכרסום תעבור את סוף החלק לכל רוחבו:
, כאשר
( רדיוס הכרסום, אורך החלק, רוחב החלק, תוספות הכניסה והיציאה שנתונות בשאלה.)
5. זמן שני המהלכים:
6. תנאי השיבוב מהנספח "נתוני שיבוב בכרסום אצבע, מתק"ש", בעמודות "כירסום גס", חומר פלדה. הקשיות HB 250 היא הגבול בין השורה HB 200-250 ( עד ) לשורה HB 250-325 ( עד ), ובשתיהן עד . בוחרים ערכים שמתאימים לשתי השורות: , .
7. מהירות הסיבוב ():
8. מהירות הקידמה ( שיניים):
9. אורך המהלך. החריץ פתוח בשני הקצוות, והכרסום מתחיל כולו מחוץ לחלק ויוצא ממנו כולו, עם תוספת של מכל צד:
10. זמן שלושת המהלכים:
11. זמן העיבוד המוקדם הכולל:
הערות:
•בנספחים יש טווחי ערכים, ולכן גם בחירה אחרת בתוך הטווח נכונה, והזמן ישתנה בהתאם.
•טבלת כרסום האצבע מופיעה בנספחים פעמיים, ובאחת מהן הכותרות "כירסום גס" ו"כירסום עדין" מוחלפות. המספרים זהים. בעיבוד גס עובדים במהירות חיתוך נמוכה ובקידמה גבוהה, ולכן הטווחים עד ו- עד הם של העיבוד הגס.
•אם מוציאים את כרסום הפנים כולו מהחלק גם בעיבוד המוקדם (), מתקבל , וזמן כולל של כ-.
תשובה: כ-: כרסום הפנים (2 מהלכים), וכרסום האצבע (3 מהלכים).
סעיף ג
כ- ( בכרסום הפנים, שהוא הקובע; בכרסום החריץ).
נתון: , נצילות , ותנאי העיבוד המוקדם מסעיף ב.
מבוקש: ההספק שהמנוע צריך לספק בעיבוד המוקדם. שתי הפעולות אינן מתבצעות יחד, ולכן מחשבים את ההספק של כל אחת, והמנוע צריך לספק את הגדול מהשניים.
בכל פעולה מחשבים קודם את הרכיב המשיקי של כוח החיתוך:
( רוחב הכרסום, ההיגש, הקידמה לשן, מספר השיניים, קוטר הכרסום.)
ואז את ההספק:
1. כרסום הפנים: , , , , , .
2. כרסום האצבע: (רוחב החריץ), , , , , .
3. ההספק הנדרש מהמנוע נקבע לפי כרסום הפנים: .
תשובה: כ- ( בכרסום הפנים; בכרסום החריץ נדרשים רק ).
סעיף ד
קטן יותר: בעיבוד הגמר ההיגש והקידמה לשן קטנים בהרבה, ולכן כוח החיתוך יורד הרבה יותר ממה שמהירות החיתוך עולה.
ההספק הנדרש לעיבוד הגמר יהיה קטן יותר.
ההסבר: ההספק הוא מכפלה של כוח החיתוך במהירות החיתוך, וכוח החיתוך גדל עם שטח חתך השבב, כלומר עם מכפלת ההיגש בקידמה לשן.
•בעיבוד הגמר ההיגש קטן: במקום .
•בעיבוד הגמר גם הקידמה לשן קטנה, כדי לקבל טיב שטח N7. בכרסום הפנים, למשל, במקום .
•לכן כוח החיתוך קטן פי כמה (בכרסום הפנים בערך פי 10).
•מהירות החיתוך בגמר אמנם גבוהה יותר (בכרסום הפנים במקום ), אבל היא גדלה רק בערך פי 2, הרבה פחות מהירידה בכוח.
לכן המכפלה של כוח במהירות, שהיא ההספק, קטנה בעיבוד הגמר.
תשובה: קטן יותר. בעיבוד הגמר ההיגש והקידמה לשן קטנים בהרבה, ולכן כוח החיתוך יורד הרבה יותר ממה שמהירות החיתוך עולה.
שאלה 6 · תותב מדויק: שרשרת מידות ואפיצות מרווח
באיור לשאלה מוצג החלק תותב מדויק, העשוי מפלדה SAE 1040. רק חלק מהמידות מוצגות.



חשבו את המידה המתקבלת, , הנתונה בסרטוט.
חשבו את המידה הטכנולוגית (החליפית), , הנתונה בסרטוט.
הקוטר במידה מורכב לתוך קדח בקוטר 40 בהתאמת מרווח, עם מרווח מובטח מינימלי.
באיזו שיטה רשומה הסיבולת של מידה זו בסרטוט – שיטת הקדח האחיד או שיטת הגל האחיד? הסבר.
בחרו מהנספח המצורף סיבולת מתאימה למידת הקדח, ברמת התאמה בינונית ובמרווח המינימלי הקיים בנספח, ורשמו אותה. רשמו את האפיצות המתקבלת.
חשבו את המרווחים, המינימלי והמקסימלי, בין הקדח לגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מבוקש: המידה המתקבלת , שהיא רוחב האוגן . מידה מתקבלת אינה מיוצרת ישירות: היא נסגרת מעצמה על ידי מידות אחרות, והסבולת שלה היא סכום הסבולות שלהן.
1. שרשרת המידות. לפי האיור, המידה 25 נמדדת מהקצה של החלק עד הצד הרחוק של האוגן, והמידה 10 נמדדת מאותו קצה עד תחילת האוגן. לכן:
לשתי המידות אין סבולת רשומה, ולכן חלה עליהן הסבולת הכללית : ו-.
2. המידה הנומינלית:
3. המידה המרבית. מידה שמופיעה בחיבור מקבלת את הערך המרבי שלה, ומידה שמופיעה בחיסור את הערך המזערי:
4. המידה המזערית:
5. הכתיבה המקוצרת:
בדיקה: תחום הסבולת של הוא , שווה לסכום תחומי הסבולת של שתי המידות: .
תשובה:
סעיף ב
מבוקש: המידה הטכנולוגית , מהצד של האוגן עד ציר הקדח הרוחבי. מידה טכנולוגית (חליפית) היא מידת ייצור שמחליפה מידה מהסרטוט, וצריך לבחור לה סבולת כך שכל המידות שבסרטוט יתקבלו בתחום שלהן.
1. שרשרת המידות לאורך החלק, לפי האיור:
•: האורך הכולל.
•: מהקצה עד הצד הרחוק של האוגן (סבולת כללית).
•: מציר הקדח עד הקצה השני.
2. איזו מידה מתקבלת מעצמה? המידה שאינה מיוצרת ישירות היא החוליה הסוגרת, ותחום הסבולת שלה שווה לסכום התחומים של כל האחרות. לכן היא חייבת להיות המידה בעלת הסבולת הגדולה ביותר: (תחום של ). אילו המידה או המידה 25 היו נסגרות מעצמן, לא הייתה נשארת ל- סבולת חיובית. לכן מייצרים את 25, ו-40, והאורך 80 מתקבל מהן:
(נומינלי)
3. הגבולות של . דורשים שהמידה 80 לא תצא מהגבולות שלה גם במקרים הקיצוניים:
4. הכתיבה המקוצרת: תחום הסבולת , והאמצע :
(אותה מידה אפשר לכתוב גם .)
בדיקה: תחום הסבולת של המידה המוחלפת שווה לסכום התחומים של המידות שנשארו: . הסבולת של המידה הטכנולוגית () קטנה מהסבולת של המידה שהיא מחליפה (), כנדרש.
תשובה:
סעיף ג
שיטת הגל האחיד: הסבולת h היא של גל שהסטייה העליונה שלו אפס, ואת הקדח מתאימים אליו.
הסימון הוא : אות קטנה מציינת סבולת של גל, והאות h פירושה שהסטייה העליונה היא אפס, כלומר המידה המרבית של הגל שווה למידה הנומינלית, וכל הסבולת כלפי מטה.
בשיטת הגל האחיד הגל הוא תמיד h, ואת סוג האפיצות (מרווח, מעבר או מדחק) קובעים על ידי בחירת הסבולת של הקדח. כאן הגל כבר נתון כ-h9, ואת הקדח מתאימים אליו, ולכן זו שיטת הגל האחיד.
(בשיטת הקדח האחיד המצב הפוך: הקדח הוא תמיד H, ומתאימים אליו את הגל.)
תשובה: שיטת הגל האחיד, כי סבולת הגל היא h (סטייה עליונה אפס), ואת הקדח מתאימים אליו.
קדח (). האפיצות: .
משתמשים בטבלת "סבולות בשיטת הגל האחיד" שבנספח, כי הגל הוא h9.
1. מוצאים את הקבוצה "התאמה בעיבוד בינוני". הגל בקבוצה הזאת הוא h9, כמו בסרטוט.
2. הקדחים שהטבלה מציעה לגל h9: H8, H11, F8, E9, D10, C11. קוראים את הסטיות בשורה של המידות 30...40 (ב-), ומחשבים לכל אחד את המרווח המינימלי: הסטייה התחתונה של הקדח פחות הסטייה העליונה של הגל (שהיא 0).
3. נדרש מרווח מובטח, כלומר מרווח מינימלי גדול מאפס. ב-H8 וב-H11 המרווח המינימלי הוא אפס, ולכן הם אינם מבטיחים מרווח. מבין הקדחים שנשארו, המרווח המינימלי הקטן ביותר הוא של F8: .
4. סבולת הקדח: . סבולת הגל: .
תשובה: קדח (). האפיצות המתקבלת: .
,
נתון: קדח , גבולות עד . גל , גבולות עד .
1. המרווח המינימלי מתקבל כשהקדח הקטן ביותר פוגש את הגל הגדול ביותר:
2. המרווח המקסימלי מתקבל כשהקדח הגדול ביותר פוגש את הגל הקטן ביותר:
שני המרווחים חיוביים, ולכן זו אכן אפיצות מרווח.
תשובה: ,
שאלה 7 · תהליך ייצור של ציר ודרישות תנוחה
באיור לשאלה 7 מוצג החלק "ציר", העשוי מפלדה SAE 1040
החלק מיוצר בכמויות קטנות.

מהן מידות המוצא של חומר הגלם?
כיצד מבצעים את החריץ שבחתך א-א?
פרטו במחברת הבחינה את סדר הפעולות הנדרש לייצור החלק. יש לציין את כל פעולות העיבוד הנדרשות, אין צורך בתיאור מפורט של הפעולות בתרשימים בנפרד.
הסבירו את שתי דרישות הצורה/תנוחה הבאות שבסרטוט: לקונוס באורך 20, ו- לקוטר .
לגבי כל אחת מהדרישות, ענו על השאלות והסבירו:
מה משמעות הדרישה? כיצד מבטיחים את ביצוע הדרישה בתהליך הייצור?
כיצד נבדקת הדרישה בביקורת איכות?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
מוט עגול מפלדה SAE 1040, (הקוטר הגדול בחלק והאורך 112, בתוספת עיבוד).
קוראים מהסרטוט את המידות החיצוניות הגדולות ביותר של החלק:
•הקוטר הגדול ביותר: (הצווארון שבאמצע החלק).
•האורך הכולל: .
החלק הוא גוף סיבובי, ולכן חומר הגלם המתאים הוא מוט עגול. מוסיפים תוספת עיבוד:
•בקוטר: כ-, כדי לחרוט את ולקבל משטח נקי ומרכזי.
•באורך: כ-, כדי לחרוט את שני המצחים.
בכמויות קטנות מנסרים את הקטעים ממוט מסחרי, ואין הצדקה לחומר גלם מיוחד (חישול או יציקה).
תשובה: מוט עגול מפלדה SAE 1040 בקוטר , מנוסר לאורך של כ-.
בכרסומת, בכרסום דיסקה לשגם סהר בקוטר (R10) וברוחב , שמוחדר בניצב לציר החלק לעומק , עד המידה 19.
החריץ שבחתך א-א נמצא על הקוטר . במבט הראשי התחתית שלו היא קשת ברדיוס R10, ובחתך רואים שרוחבו ושהמידה מהצד הנגדי של הגליל עד תחתית החריץ היא . זה חריץ לשגם חצי-עגול (שגם סהר).
תחתית בצורת קשת מתקבלת כשכרסום בצורת דיסקה חודר לחומר בלי לנוע לאורך הציר. לכן:
•הכלי: כרסום דיסקה לחריצי שגם סהר, בקוטר (רדיוס 10) וברוחב .
•הדפינה: בכרסומת, החלק דפון בראש חלוקה או במלחציים עם פריזמות, על הקטרים המעובדים שלו.
•המיקום: מעמידים את הכרסום מעל ציר החלק, במרחק ממצח הצווארון.
•החיתוך: מחדירים את הכרסום לתוך החלק בניצב לציר, בלי תנועה לאורכו, עד עומק של , כך שמתקבלת המידה 19.
תשובה: בכרסומת, בכרסום דיסקה לשגם סהר בקוטר וברוחב , שמוחדר בניצב לציר החלק לעומק (עד המידה 19), במרחק ממצח הצווארון.
סעיף ב
ניסור מוט ; חריטה בדפינה ראשונה: מצח ומרכוז, , ומצח הצווארון, ופאזה, שחרור R1.5, תבריג M16; חריטה בדפינה שנייה על : מצח לאורך 112, , קונוס, קידוח , פאזה והברזת M10; כרסום: משטח שטוח למידה 32, קידוח וקידוד , חריץ שגם R10; הסרת גרדים וביקורת.
החלק מיוצר בכמויות קטנות, ולכן מייצרים אותו בעיבוד שבבי ממוט: קודם כל פעולות החריטה (המשטחים הסיבוביים והתבריגים), ואחריהן פעולות הכרסום והקידוח (המשטח השטוח, הקדח הרוחבי וחריץ השגם). את הדפינות מתכננים כך שדרישות הצורה והתנוחה ביחס לבסיס A () יתקיימו.
1. ניסור מוט לאורך .
חריטה, דפינה ראשונה (תופסים את הצד שיהיה הקונוס; מעבדים את הצד של התבריג M16):
2. חריטת מצח וקידוח מרכוז (לתמיכה בחודן).
3. חריטת הקוטר של הצווארון.
4. חריטה מוקדמת של המדרגה עד מצח הצווארון.
5. חריטת הקוטר לאורך (הכנה לתבריג M16) ופאזה .
6. חריטת חריץ השחרור R1.5 בסוף התבריג.
7. חריטת גמר של (בסיס A) ושל מצח הצווארון (N7) למידה , באותה דפינה. כך מתקיימת דרישת הניצבות 0.1 של המצח ביחס ל-A.
8. חריטת התבריג M16.
חריטה, דפינה שנייה (הופכים את החלק ותופסים אותו על , בסיס A, בלסתות רכות או בתפסנית קפיצית):
9. חריטת מצח לאורך הכולל .
10. חריטה מוקדמת ואחריה חריטת גמר של (N7), עד מצח הצווארון, למידה .
11. חריטת הקונוס: מ- עד בקצה, לאורך (הטיית המגלשה העליונה בזווית של כ-, כי ).
12. קידוח מרכוז, וקידוח לעומק (קדח מכין לתבריג M10).
13. פאזה פנימית , והברזת התבריג M10 לעומק .
הפעולות 10 ו-11 נעשות כשהחלק דפון על A, וכך מתקיימות דרישת המרכזיות של ודרישת החריגות של הקונוס.
כרסום וקידוח (כרסומת אנכית, החלק דפון בראש חלוקה או במלחציים עם פריזמות, על הקטרים ו-):
14. כרסום המשטח השטוח בצווארון , למידה 32.
15. קידוח הקדח הרוחבי דרך הצווארון, בניצב למשטח השטוח ובמרחק ממצח הצווארון: קידוח מרכוז, קידוח , וקידוד (ריימר) ל- לקבלת טיב שטח N6.
16. סיבוב החלק ב- בראש החלוקה, וכרסום חריץ השגם (R10, רוחב 6) על , במרחק ממצח הצווארון, למידה 19.
17. הסרת גרדים, וביקורת מידות ודרישות צורה ותנוחה.
תשובה: ניסור; חריטה בדפינה ראשונה (מצח, , ומצח הצווארון, , שחרור R1.5, תבריג M16); חריטה בדפינה שנייה על בסיס A (מצח לאורך 112, , קונוס, קידוח , פאזה, הברזת M10); כרסום המשטח השטוח למידה 32, קידוח וקידוד , כרסום חריץ השגם; הסרת גרדים וביקורת.
סעיף ג
הקונוס: דרישת חריגות (זריקה), עד בסיבוב שלם סביב ציר הבסיס A. הקוטר : דרישת מרכזיות, הציר שלו בתוך גליל סביב ציר A. מבטיחים בחריטה כשהחלק דפון על (או בין חודנים), ובודקים בחוגן כשהחלק מונח על בפריזמה ומסובבים אותו.
בשתי הדרישות הבסיס הוא A: הציר של הגליל .
1. המשמעות: זו דרישת חריגות (זריקה) מעגלית ביחס לבסיס A. כשמסובבים את החלק סיבוב שלם סביב הציר של , נקודה כלשהי על פני הקונוס לא תזוז ביותר מ-, במדידה בניצב לפני הקונוס. הדרישה כוללת גם את אי-העגוליות של הקונוס וגם את הסטייה של הציר שלו מהציר A.
2. איך מבטיחים בייצור: חורטים את הקונוס כשהחלק דפון על הבסיס A עצמו (), בלסתות רכות שנחרטו במקום או בתפסנית קפיצית מדויקת, או בין חודנים. כך ציר הסיבוב של המחרטה מתלכד עם הציר של A, והקונוס נחרט סביב אותו ציר.
3. איך בודקים: מניחים את החלק עם הקוטר על פריזמה (או דופנים אותו על ), מצמידים חוגן (שעון מדידה) לפני הקונוס, בניצב לפניו, ומסובבים את החלק סיבוב שלם. ההפרש בין הקריאה הגדולה לקטנה צריך להיות עד . חוזרים על הבדיקה בכמה מקומות לאורך הקונוס.
1. המשמעות: זו דרישת מרכזיות (שיתוף ציר) ביחס לבסיס A. הציר של הגליל חייב להימצא בתוך גליל דמיוני שקוטרו ושהציר שלו הוא הציר של . כלומר שני הצירים יכולים להיות מוסטים זה מזה ב- לכל היותר.
2. איך מבטיחים בייצור: חורטים את כשהחלק דפון על (לסתות רכות או תפסנית קפיצית), או חורטים את שני הקטרים בין חודנים, על אותם קדחי מרכוז. כך שני הקטרים נחרטים סביב אותו ציר.
3. איך בודקים: מניחים את על פריזמה, מצמידים חוגן לקוטר ומסובבים את החלק סיבוב שלם. תנועת המחוג לא תעלה על (הסטה של בין הצירים נותנת תנועה של במחוג).
תשובה: הדרישה על הקונוס היא חריגות (זריקה) של עד בסיבוב סביב ציר הבסיס A. הדרישה על היא מרכזיות: הציר שלו בתוך גליל סביב ציר A. את שתיהן מבטיחים בחריטה כשהחלק דפון על A () או בין חודנים, ובודקים בחוגן, כשהחלק מונח על בפריזמה ומסובבים אותו סיבוב שלם.
שאלה 8 · כלכלת ייצור: עלויות ונקודות איזון
מפעל "המעבד" נערך לביצוע ייצור סדרתי של החלק "בית ממסרה מיוחד".
המפעל בוחן שלושה תהליכי ייצור:
1) עיבוד שבבי מלא:
בשיטה זו נדרשת החלפת כלי שיבוב לכל מנת ייצור של 300 יחידות, בעלות של 5000 ₪
2) חישול ועיבוד שבבי.
3) יציקה מדויקת ועיבוד שבבי.
בכל התהליכים נדרשת ביקורת איכות לכל מנת ייצור של 100 יח', בעלות של 200 ₪.
להלן נתוני הייצור:
חשבו את עלות הייצור הכוללת של 2400 יחידות בכל אחת משיטות הייצור, כולל עלויות הפסילה והוצאות הכנה ומתקנים.
סרטטו במחברת הבחינה במערכת צירים משותפת, גרפים המציגים עבור כל אחת משיטות הייצור את עלויות הייצור מול כמות היחידות ליצור. הסבירו את משמעות הגרפים שהתקבלו.
היעזרו בגרפים שסורטטו בסעיף ב' וחשבו את נקודות/כמויות האיזון בין השיטות השונות.
הציגו את נקודות האיזון על גבי הגרפים. באילו כמויות מומלץ לייצר בכל אחת משיטות הייצור?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
עיבוד שבבי מלא: כ- ₪. חישול: כ- ₪. יציקה מדויקת: כ- ₪.
מבוקש: העלות הכוללת של 2400 יחידות בכל אחד משלושת התהליכים.
המודל. העלות הכוללת של סדרה היא :
•: ההוצאות הקבועות לסדרה (הכנה ומתקנים). אינן תלויות בכמות.
•: העלות ליחידה. כוללת שכר עבודה, חומר גלם, והחלק היחסי של העלויות שחוזרות בכל מנה: ביקורת האיכות, ובתהליך 1 גם החלפת הכלי.
•: כמות היחידות.
הפסולים. חלק מהיחידות נפסלות, ולכן כדי לקבל יחידה תקינה אחת צריך לייצר יותר מיחידה אחת. כשאחוז הפסולים הוא , מכפילים את העלות ליחידה ב-.
•ביקורת איכות (בכל התהליכים): ₪ ליחידה.
•החלפת כלי (רק בתהליך 1): ₪ ליחידה.
1. תהליך 1, עיבוד שבבי מלא:
•שכר עבודה: ₪
•חומר גלם: ₪
•החלפת כלי: ₪, ביקורת איכות: ₪
₪
₪
2. תהליך 2, חישול ועיבוד שבבי:
•שכר עבודה: ₪
•חומר גלם: ₪
•ביקורת איכות: ₪
₪
₪
3. תהליך 3, יציקה מדויקת ועיבוד שבבי:
•שכר עבודה: ₪
•חומר גלם: ₪
•ביקורת איכות: ₪
₪
₪
4. השוואה: לכמות של 2400 יחידות החישול הוא הזול ביותר, אחריו היציקה המדויקת, והעיבוד השבבי המלא יקר בהרבה.
הערות:
•בדיקה לפי מנות: ב-2400 יחידות יש החלפות כלי ( ₪) ו- ביקורות ( ₪). אלה בדיוק ₪ ו- ₪ ליחידה.
•אם מחשבים את תוספת הפסולים בקירוב, כאשר שיעור הפסולים, מתקבלות כמעט אותן תוצאות: כ-, ו- ₪.
תשובה: עיבוד שבבי מלא: כ- ₪. חישול: כ- ₪. יציקה מדויקת: כ- ₪.
סעיף ב
שלושה קווים ישרים: (עיבוד שבבי מלא), (חישול), (יציקה מדויקת). נקודת המוצא היא ההוצאות הקבועות, והשיפוע הוא העלות ליחידה.
מבוקש: גרף של העלות הכוללת כתלות בכמות, לשלושת התהליכים באותה מערכת צירים.
1. המשוואות. מסעיף א, העלות הכוללת של כל תהליך היא קו ישר :
•עיבוד שבבי מלא:
•חישול:
•יציקה מדויקת:
2. איך מסרטטים. הציר האופקי הוא הכמות , והציר האנכי הוא העלות הכוללת. לכל קו מספיקות שתי נקודות, למשל ו-:
3. משמעות הגרפים:
•נקודת החיתוך של כל קו עם הציר האנכי היא ההוצאות הקבועות (הכנה ומתקנים), שמשלמים גם לפני שיוצרה היחידה הראשונה. בעיבוד שבבי מלא היא הנמוכה ביותר, ובחישול הגבוהה ביותר.
•השיפוע של כל קו הוא העלות של יחידה נוספת. בעיבוד שבבי מלא הקו התלול ביותר (כל יחידה יקרה: זמן עבודה ארוך, שכר גבוה והחלפות כלים), ובחישול המתון ביותר.
•לכן בכמויות קטנות הקו של העיבוד השבבי הוא הנמוך ביותר, ובכמויות גדולות הקו של החישול הוא הנמוך ביותר. ההשקעה הגבוהה בהכנה ובמתקנים משתלמת רק כשמייצרים הרבה יחידות.
•בכל כמות כדאי התהליך שהקו שלו הוא הנמוך ביותר. הקווים נחתכים בנקודות האיזון, שבהן העלות של שני תהליכים שווה.
תשובה: שלושה קווים ישרים: , , . נקודת המוצא של כל קו היא ההוצאות הקבועות, והשיפוע הוא העלות ליחידה. הקו הנמוך ביותר בכל כמות הוא התהליך הכדאי.
סעיף ג
נקודות האיזון: כ-307 יחידות (עיבוד שבבי מול יציקה), כ-2020 יחידות (יציקה מול חישול), כ-641 יחידות (עיבוד שבבי מול חישול). עד כ-306 יחידות: עיבוד שבבי מלא. מ-307 עד כ-2019: יציקה מדויקת. מ-2020 ומעלה: חישול.
מבוקש: כמויות האיזון בין התהליכים, והמלצה באילו כמויות לייצר בכל תהליך.
בנקודת איזון העלות הכוללת של שני תהליכים שווה: , ומכאן
1. עיבוד שבבי מלא מול יציקה מדויקת:
, כלומר כ-307 יחידות (עלות של כ- ₪).
2. יציקה מדויקת מול חישול:
, כלומר כ-2020 יחידות (עלות של כ- ₪).
3. עיבוד שבבי מלא מול חישול:
, כלומר כ-641 יחידות (עלות של כ- ₪).
לנקודה הזאת אין משמעות מעשית: בכמות של 641 יחידות היציקה המדויקת זולה משני התהליכים האלה (כ- ₪), ולכן הנקודה נמצאת מעל הקו של היציקה.
4. על הגרף מסעיף ב מסמנים את שלוש נקודות החיתוך: (הקו של העיבוד השבבי חותך את הקו של היציקה), (העיבוד השבבי חותך את החישול) ו- (היציקה חותכת את החישול).
5. ההמלצה, לפי הקו הנמוך ביותר בכל תחום:
•עד כ-306 יחידות: עיבוד שבבי מלא.
•מכ-307 ועד כ-2019 יחידות: יציקה מדויקת ועיבוד שבבי.
•מכ-2020 יחידות ומעלה: חישול ועיבוד שבבי.
זה מתאים לתוצאה של סעיף א: 2400 יחידות הן יותר מ-2020, ואכן החישול יצא הזול ביותר.
תשובה: נקודות האיזון: כ-307 יחידות (עיבוד שבבי מול יציקה), כ-2020 יחידות (יציקה מול חישול), וכ-641 יחידות (עיבוד שבבי מול חישול, בלי משמעות מעשית). עד כ-306 יחידות עדיף עיבוד שבבי מלא, מ-307 עד כ-2019 יציקה מדויקת, ומ-2020 ומעלה חישול.
שאלה 9 · דרגת חוזק של בורג ומאמץ כניעה
נתונים שני בורגי הידוק: בורג A בדרגת חוזק 8.8, ובורג B בדרגת חוזק 5.8. איזה משפט נכון?
א. לשני הברגים מאמץ כניעה זהה.
ב. לבורג A מאמץ כניעה גבוה יותר מאשר לבורג B.
ג. לבורג B מאמץ כניעה גבוה יותר מאשר לבורג A.
ד. חסר נתון של קוטר הבורג כדי לענות על השאלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
פתרון
ב. לבורג A מאמץ כניעה גבוה יותר מאשר לבורג B.
דרגת החוזק של בורג מורכבת משני מספרים. המספר הראשון, כפול 100, הוא חוזק המתיחה הנומינלי ב-MPa. המספר השני, חלקי 10, הוא היחס בין מאמץ הכניעה לחוזק המתיחה.
1. בורג A, דרגה 8.8: חוזק מתיחה , ומאמץ כניעה (בטבלת Din 898 שבנוסחאון: ).
2. בורג B, דרגה 5.8: חוזק מתיחה , ומאמץ כניעה (בטבלה: ).
3. לכן מאמץ הכניעה של בורג A גבוה יותר.
למה האחרות לא נכונות:
•א: המספר השני זהה (8), אבל הוא רק יחס. חוזק המתיחה שונה, ולכן גם מאמץ הכניעה שונה.
•ג: הפוך מהנכון, כי 5.8 היא דרגה נמוכה יותר.
•ד: מאמץ הכניעה הוא תכונה של חומר הבורג ונקבע רק לפי דרגת החוזק. הקוטר משפיע על הכוח שהבורג יכול לשאת, לא על המאמץ.
תשובה: ב.
שאלה 10 · המאמצים במחבר סמרור
המאמצים הקיימים במחבר סמרור הם:
א. מאמצי גזירה במסמרות
ב. מאמצי מתיחה בלוחות
ג. מאמצי מתיחה, מעיכה וגזירה בלוחות
ד. מאמצי מעיכה במסמרות
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
ג. מאמצי מתיחה, מעיכה וגזירה בלוחות
במחבר סמרור הכוח עובר מלוח ללוח דרך המסמרות, ובדרך נוצרים כמה סוגי מאמצים:
•במסמרות: גזירה (בחתך שבין הלוחות) ומעיכה (במגע עם דופן הקדח).
•בלוחות: מתיחה (בחתך שמוחלש בקדחים), מעיכה (בדופן הקדח, מול המסמרה), וגזירה (קריעת החומר שבין הקדח לקצה הלוח, ולכן מחשבים מרחק קצה).
בוחרים במשפט המלא ביותר: ג. הוא היחיד שמונה כמה סוגי מאמצים, ושלושתם אכן קיימים בלוחות. הוא גם מתאים לבדיקות שעושים בתכן מחבר סמרור: מתיחה בלוחות, מעיכה, וגזירה.
למה האחרות אינן התשובה:
•א: מאמצי גזירה במסמרות אכן קיימים, אבל זה רק חלק אחד מהתמונה.
•ב: מאמצי מתיחה בלוחות אכן קיימים, אבל בלוחות יש גם מעיכה וגזירה.
•ד: מאמצי מעיכה במסמרות אכן קיימים, אבל גם זה רק חלק מהתמונה.
תשובה: ג.
שאלה 11 · מומנט בתמסורת הפחתה דו-שלבית
מהו המשפט הנכון לגבי תמסורת גלגלי שיניים עם שתי שלבי הפחתה ויחס תמסורת 1:3 בכל שלב?
א. המומנט המועבר לצרכן יהיה זהה למומנט של המנוע.
ב. המומנט המועבר לצרכן יהיה גדול מהמומנט של המנוע פי 6.
ג. המומנט המועבר לצרכן יהיה קטן מהמומנט של המנוע פי 9.
ד. המומנט המועבר לצרכן יהיה גדול מהמומנט של המנוע פי 9.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
פתרון
ד. המומנט המועבר לצרכן יהיה גדול מהמומנט של המנוע פי 9.
בתמסורת הפחתה מהירות הסיבוב יורדת והמומנט עולה באותו יחס, כי ההספק נשמר (בהזנחת הפסדים): .
1. בכל שלב המהירות יורדת פי 3, ולכן המומנט עולה פי 3.
2. בשני שלבים בטור היחסים מוכפלים: .
3. לכן המהירות אצל הצרכן קטנה פי 9, והמומנט גדול פי 9 ממומנט המנוע.
למה האחרות לא נכונות:
•א: המומנט נשאר זהה רק ביחס תמסורת 1:1.
•ב: יחסי התמסורת של שלבים בטור מוכפלים (), לא מחוברים ().
•ג: בהפחתה המהירות היא שקטנה פי 9. המומנט גדל.
תשובה: ד.
שאלה 12 · מקדם הביטחון הקיים בגל
בחישוב קוטר גל, מקדם הביטחון הקיים בחישוב המאמצים בגל יהיה:
א. המאמץ המותר בגל חלקי המאמץ המחושב (הקיים) בגל
ב. המאמץ המחושב (הקיים) בגל חלקי המאמץ המותר בגל
ג. מאמץ הכניעה של חומר הגל חלקי המאמץ המותר בגל
ד. מאמץ הכניעה של חומר הגל חלקי המאמץ המחושב (הקיים) בגל
◂ פתרון מלא לשאלה 12
פתרון
ד. מאמץ הכניעה של חומר הגל חלקי המאמץ המחושב (הקיים) בגל
מקדם הביטחון הקיים אומר פי כמה המאמץ שבאמת פועל בגל רחוק ממאמץ הכניעה, שבו החומר מתחיל להתעוות לצמיתות:
כאשר מאמץ הכניעה של החומר, ו- המאמץ המחושב (הקיים) בגל. זה מה שכתוב ב-ד.
למה האחרות לא נכונות:
•א: היחס בין המאמץ המותר לקיים מראה רק אם הגל עומד בדרישה (גדול מ-1), אבל אינו מקדם הביטחון, כי המאמץ המותר כבר מחולק במקדם הביטחון הנדרש.
•ב: היחס ההפוך, אחוז הניצול של המאמץ המותר.
•ג: מאמץ הכניעה חלקי המאמץ המותר הוא מקדם הביטחון הנדרש (זה שנקבע מראש בתכנון), ולא הקיים.
תשובה: ד.
שאלה 13 · רצועה שטוחה מול רצועות טריזיות
בתמסורת רצועה שטוחה ותמסורת רצועות טריזיות אשר להן גיאומטריה זהה והן מעבירות הספק זהה יתקיים:
א. כוח המתיחה המוקדמת הנדרש ברצועות הטריזיות יהיה גבוה מזה שנדרש ברצועה השטוחה.
ב. מאמץ המתיחה ברצועות הטריזיות יהיה גבוה מזה שברצועה השטוחה
ג. לקבלת מתיחות מוקדמת ברצועות, יידרש להפעיל כוח גבוה יותר על הגלגלון המותח ברצועה השטוחה
ד. כל התשובות נכונות.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
פתרון
ג. לקבלת מתיחות מוקדמת ברצועות, יידרש להפעיל כוח גבוה יותר על הגלגלון המותח ברצועה השטוחה
ההבדל בין שני הסוגים הוא באחיזה. רצועה טריזית נדחקת לתוך חריץ הגלגל, ולכן החיכוך האפקטיבי שלה גדול יותר: במקום פועל , ועבור זה בערך פי 3. לפי נוסחת אוילר, יחס המתיחויות גדול בהרבה.
1. אותו הספק ואותה גיאומטריה פירושם אותו כוח היקפי .
2. בענף הפעיל . כש- גדול, קטן יותר, והמתיחה בענף הרפוי כמעט מתאפסת.
3. לכן ברצועות הטריזיות נדרשת מתיחה מוקדמת קטנה בהרבה, וברצועה השטוחה נדרשת מתיחה מוקדמת גדולה. כדי ליצור אותה, הגלגלון המותח של הרצועה השטוחה צריך להפעיל כוח גדול יותר. זה מה שכתוב ב-ג.
למה האחרות לא נכונות:
•א: הפוך. המתיחה המוקדמת הנדרשת ברצועות הטריזיות נמוכה יותר, וזה היתרון העיקרי שלהן (פחות עומס על הגלים והמסבים).
•ב: כוחות המתיחה בענפי הרצועות הטריזיות קטנים יותר, ולכן אין סיבה שמאמץ המתיחה בהן יהיה גבוה יותר.
•ד: מכיוון ש-א ו-ב אינן נכונות, גם ד אינה נכונה.
תשובה: ג.
שאלה 14 · סימון טיב שטח כללי עם סוגריים
מה נכון ביחס לסימון טיב שטח בסרטוט באופן הבא?
א. החלק יעובד בטיב שטח N6 או N7, למעט המשטחים המסומנים ב-N9.
ב. הסימן מחוץ לסוגריים N9 מגדיר את המשטחים עם רמת טיב השטח הגבוהה ביותר.
ג. סימני טיב השטח שבתוך הסוגריים הם המלצה בלבד.
ד. החלק יעובד בטיב שטח N9, למעט המשטחים המסומנים ב-N6 או N7.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
פתרון
ד. החלק יעובד בטיב שטח N9, למעט המשטחים המסומנים ב-N6 או N7.
בסימון כללי של טיב שטח, הסימן שמחוץ לסוגריים הוא טיב השטח הכללי: הוא חל על כל המשטחים שלא סומן עליהם דבר בסרטוט. הסימנים שבתוך הסוגריים מזכירים שיש בסרטוט משטחים שסומנו בנפרד, ואילו דרגות מופיעות עליהם.
1. כאן הסימן שמחוץ לסוגריים הוא N9, ולכן כל החלק מעובד ב-N9.
2. בסוגריים: N6 ו-N7. המשטחים שעליהם מופיע בסרטוט הסימן N6 או N7 יעובדו בדרגה שסומנה עליהם.
3. זה מה שכתוב ב-ד.
למה האחרות לא נכונות:
•א: הפוך. N9 הוא הכלל, ו-N6 ו-N7 הם היוצאים מן הכלל.
•ב: ככל שמספר ה-N גדול יותר, המשטח מחוספס יותר. N9 הוא הגס מבין השלושה, והמשטחים המדויקים הם דווקא N6 ו-N7.
•ג: הסימנים שבסוגריים מחייבים. הם חלים על המשטחים שסומנו כך בסרטוט.
תשובה: ד.
שאלה 15 · זיהוי דרישת חריגות (זריקה)
מה משמעות דרישת הצורה הבאה?
א. זו דרישת חריגות (זריקה), שמגדירה את הסטייה המותרת בסיבוב החלק ביחס לגליל ייחוס A.
ב. זו דרישת עיגוליות, שמגדירה את הסטייה המותרת של קו ההיקף של גליל.
ג. זו דרישת ישרות, שמגדירה את הסטייה המותרת של מישור.
ד. זו דרישת זוויתיות, שמגדירה את הסטייה המותרת בין שני מישורים מקבילים.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
פתרון
א. זו דרישת חריגות (זריקה), שמגדירה את הסטייה המותרת בסיבוב החלק ביחס לגליל ייחוס A.
במסגרת הסבולת שלושה תאים: סמל הדרישה, גודל הסבולת, ובסיס הייחוס.
1. הסמל: חץ אלכסוני. זה הסמל של חריגות (זריקה) מעגלית.
2. הערך: , הסטייה המותרת.
3. האות A: בסיס הייחוס. דרישת חריגות נמדדת תמיד ביחס לציר של גליל ייחוס.
המשמעות: כשמסובבים את החלק סיבוב שלם סביב הציר של גליל הייחוס A, קריאת החוגן על המשטח המסומן לא תשתנה ביותר מ-. זה מה שכתוב ב-א.
למה האחרות לא נכונות:
•ב: הסמל של עיגוליות הוא עיגול, והיא דרישת צורה שאין לה בסיס ייחוס.
•ג: הסמל של ישרות הוא קו אופקי, וגם לה אין בסיס ייחוס. חוץ מזה, סטייה של מישור היא מישוריות ולא ישרות.
•ד: הסמל של זוויתיות הוא זווית חדה, והיא מגדירה סטייה של משטח שנמצא בזווית נתונה לבסיס, לא בין מישורים מקבילים.
תשובה: א.
שאלה 16 · מרווח מרבי באפיצות H7/h6
המרווח המרבי בין גל וקדח באפיצות יהיה:

א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
פתרון
ב.
המרווח המרבי מתקבל כשהקדח הגדול ביותר פוגש את הגל הקטן ביותר.
1. מטבלת הסבולות שבנספח (שיטת הקדח האחיד, קדח H7, שורת המידות 40...50), ב-:
•קדח H7: / , כלומר
•גל h6: / , כלומר
2. המרווח המרבי:
למה האחרות לא נכונות:
•א: הוא רק תחום הסבולת של הקדח H7.
•ג: הוא המרווח המינימלי (הקדח הקטן ביותר 45.000 מול הגל הגדול ביותר 45.000).
•ד: הוא רק תחום הסבולת של הגל h6.
תשובה: ב.
שאלה 17 · כוח החיתוך בחריטה
מה נכון לגבי כוח החיתוך (השיבוב) בחריטה?
א. ככל שההיגש גדול יותר, כוח החיתוך קטן יותר.
ב. ככל שהקדמה גדולה יותר, כוח החיתוך קטן יותר.
ג. ככל שההיגש גדול יותר, כוח החיתוך גדול יותר.
ד. ככל שההתנגדות הסגולית לשיבוב גדולה יותר, כוח החיתוך קטן יותר.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
פתרון
ג. ככל שההיגש גדול יותר, כוח החיתוך גדול יותר.
כוח החיתוך בחריטה הוא מכפלת ההתנגדות הסגולית לשיבוב בשטח חתך השבב:
כאשר ההתנגדות הסגולית של החומר, ההיגש (עומק החיתוך) ו- הקידמה לסיבוב.
שלושת הגורמים מופיעים במכפלה, ולכן כשכל אחד מהם גדל, כוח החיתוך גדל. המשפט היחיד שמתאר זאת נכון הוא ג.
למה האחרות לא נכונות:
•א: היגש גדול יותר פירושו שבב עבה יותר, והכוח גדל.
•ב: אם המילה היא הקידמה לסיבוב, קידמה גדולה יותר מגדילה את שטח חתך השבב ואת הכוח, והמשפט שגוי. אם קוראים בה את זווית הקדמה של הסכין, זווית גדולה יותר אכן מקטינה מעט את הכוח, אבל זו אינה הקביעה שהשאלה בודקת: לפי הנוסחה התשובה היא ג.
•ד: התנגדות סגולית גדולה יותר פירושה חומר שקשה יותר לחתוך, והכוח גדל.
תשובה: ג.
שאלה 18 · מדידה במיקרומטר תבריגים
מה מודדים במיקרומטר המיועד למדידת תבריגים (מיקרומטר תבריגים)?
א. את הקוטר החיצוני של התבריג.
ב. את הקוטר הפנימי של התבריג.
ג. את הקוטר היעיל (האפקטיבי) של התבריג.
ד. את פסיעת התבריג.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
פתרון
ג. את הקוטר היעיל (האפקטיבי) של התבריג.
למיקרומטר תבריגים יש זוג מגעים מיוחדים שמתאימים לפרופיל התבריג: מגע בצורת חרוט, שנכנס לתוך חריץ התבריג, ומולו מגע בצורת V, שיושב על שן התבריג. שני המגעים נוגעים בצדי השיניים (באגפי הפרופיל), ולא בראש השן או בתחתית החריץ. לכן המידה שנמדדת היא הקוטר היעיל (האפקטיבי, ), שהוא הקוטר שקובע את ההתאמה בין הבורג לאום.
למה האחרות לא נכונות:
•א: את הקוטר החיצוני מודדים במיקרומטר רגיל או בזחון, על ראשי השיניים.
•ב: המגעים אינם מגיעים לתחתית החריץ, ולכן הקוטר הפנימי אינו נמדד כך.
•ד: את הפסיעה בודקים במד פסיעות (שבלונת תבריגים). המגעים של מיקרומטר התבריגים רק נבחרים לפי הפסיעה.
תשובה: ג.