דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2021 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2021 מועד א', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות, 60 נקודות.

חלק ב' – שש שאלות, 40 נקודות.

סך הכול 100 נקודות.

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לך לענות על מספר שאלות כרצונך, אך סך כל הנקודות שתוכל לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערך כל שאלה הוא 20 נקודות. עליך לענות על 2 שאלות בלבד. אם תענה על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=2x−32−x−x+1x−4f(x)=\frac{2x-3}{2-x}-\frac{x+1}{x-4}

מצא את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתור את המשוואה: 2x−32−x−x+1x−4=1\frac{2x-3}{2-x}-\frac{x+1}{x-4}=1

(7 נקודות)
ג.

בדוק את נכונות הפתרונות שמצאת.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠2x\neq 2 וגם x≠4x\neq 4

נמצא אילו ערכי xx מאפסים מכנה, כי אסור לחלק באפס.

1. מכנה השבר הראשון: 2−x=0⇒x=22-x=0\Rightarrow x=2.

2. מכנה השבר השני: x−4=0⇒x=4x-4=0\Rightarrow x=4.

3. לכן הפונקציה מוגדרת לכל xx פרט לשני ערכים אלה.

תשובה: תחום ההגדרה: x≠2x\neq 2 וגם x≠4x\neq 4.

סעיף ב

תשובה:

x=3x=3, x=1.5x=1.5

נכפול את המשוואה במכנה המשותף (2−x)(x−4)(2-x)(x-4) (מותר, כי לפי סעיף א x≠2, x≠4x\neq 2,\ x\neq 4), וכך נקבל משוואה בלי שברים.

1. אחרי הכפל: (2x−3)(x−4)−(x+1)(2−x)=(2−x)(x−4)(2x-3)(x-4)-(x+1)(2-x)=(2-x)(x-4).

2. נפתח סוגריים:

(2x−3)(x−4)=2x2−11x+12(2x-3)(x-4)=2x^2-11x+12

(x+1)(2−x)=−x2+x+2(x+1)(2-x)=-x^2+x+2

(2−x)(x−4)=−x2+6x−8(2-x)(x-4)=-x^2+6x-8

3. נציב: 2x2−11x+12−(−x2+x+2)=−x2+6x−82x^2-11x+12-(-x^2+x+2)=-x^2+6x-8

3x2−12x+10=−x2+6x−83x^2-12x+10=-x^2+6x-8

4. נעביר אגפים: 4x2−18x+18=04x^2-18x+18=0, ונחלק ב-2: 2x2−9x+9=02x^2-9x+9=0.

5. נוסחת השורשים: x1,2=9±81−4⋅2⋅92⋅2=9±94=9±34x_{1,2}=\frac{9\pm\sqrt{81-4\cdot 2\cdot 9}}{2\cdot 2}=\frac{9\pm\sqrt{9}}{4}=\frac{9\pm 3}{4}

x1=124=3,x2=64=1.5x_1=\frac{12}{4}=3,\qquad x_2=\frac{6}{4}=1.5

6. שני הפתרונות בתחום ההגדרה (שונים מ-2 ומ-4).

תשובה: x=3x=3 או x=1.5x=1.5.

סעיף ג

תשובה:

בהצבה של x=3x=3 ושל x=1.5x=1.5 באגף שמאל מתקבל 1 בשני המקרים.

נציב כל פתרון במשוואה המקורית ונבדוק שאגף שמאל שווה ל-1.

1. x=3x=3: 2⋅3−32−3−3+13−4=3−1−4−1=−3+4=1\frac{2\cdot 3-3}{2-3}-\frac{3+1}{3-4}=\frac{3}{-1}-\frac{4}{-1}=-3+4=1 ✓

2. x=1.5x=1.5: 2⋅1.5−32−1.5−1.5+11.5−4=00.5−2.5−2.5=0+1=1\frac{2\cdot 1.5-3}{2-1.5}-\frac{1.5+1}{1.5-4}=\frac{0}{0.5}-\frac{2.5}{-2.5}=0+1=1 ✓

תשובה: שני הפתרונות מקיימים את המשוואה המקורית, ולכן הם נכונים.

שאלה 2 · טריגונומטריה במשולש שווה-שוקיים עם גובה

נתון משולש שווה-שוקיים ABC שבו AD הוא הגובה לבסיס ו-DE מאונך לשוק AB.

נתונים:

1) אורך הקטע DE=5.78 mDE=5.78\,\text{m}.

2) הזווית ∠BDE=32∘\angle BDE=32^\circ.

א.

חשב את אורך הבסיס BC.

(3 נקודות)
ב.

חשב את היקף המשולש ΔADE\Delta ADE.

(6 נקודות)
ג.

מצא את הזוויות במשולש ΔABC\Delta ABC.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

BC≈13.63 mBC\approx 13.63\,\text{m}

נתון: DE=5.78 mDE=5.78\,\text{m}, ∠BDE=32∘\angle BDE=32^\circ, DE⊥ABDE\perp AB, AD גובה לבסיס.

מבוקש: BC.

1. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, ולכן D אמצע BC ו-BC=2BDBC=2BD. מספיק למצוא את BD.

2. המשולש BDE ישר-זווית ב-E. DE הוא הניצב שליד הזווית 32∘32^\circ ו-BD הוא היתר:

cos⁡32∘=DEBD⇒BD=5.78cos⁡32∘=5.780.848≈6.816 m\cos 32^\circ=\frac{DE}{BD}\Rightarrow BD=\frac{5.78}{\cos 32^\circ}=\frac{5.78}{0.848}\approx 6.816\,\text{m}

3. BC=2BD=2⋅6.816≈13.63 mBC=2BD=2\cdot 6.816\approx 13.63\,\text{m}

תשובה: BC≈13.63 mBC\approx 13.63\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

PADE≈25.94 mP_{ADE}\approx 25.94\,\text{m}

מבוקש: DE+AE+ADDE+AE+AD. את DE יודעים, נמצא את AE ואת AD מהמשולש ADE, שהוא ישר-זווית ב-E.

1. זווית ∠ADE\angle ADE: AD⊥BCAD\perp BC, לכן ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ ו-∠ADE=90∘−32∘=58∘\angle ADE=90^\circ-32^\circ=58^\circ.

2. AE הוא הניצב שמול הזווית 58∘58^\circ:

tan⁡58∘=AEDE⇒AE=5.78⋅tan⁡58∘=5.78⋅1.6003≈9.25 m\tan 58^\circ=\frac{AE}{DE}\Rightarrow AE=5.78\cdot\tan 58^\circ=5.78\cdot 1.6003\approx 9.25\,\text{m}

3. AD הוא היתר:

cos⁡58∘=DEAD⇒AD=5.78cos⁡58∘=5.780.5299≈10.91 m\cos 58^\circ=\frac{DE}{AD}\Rightarrow AD=\frac{5.78}{\cos 58^\circ}=\frac{5.78}{0.5299}\approx 10.91\,\text{m}

4. ההיקף: P=DE+AE+AD=5.78+9.25+10.91≈25.94 mP=DE+AE+AD=5.78+9.25+10.91\approx 25.94\,\text{m}

תשובה: היקף המשולש ADE הוא בערך 25.94 m25.94\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

∠B=∠C=58∘\angle B=\angle C=58^\circ, ∠A=64∘\angle A=64^\circ

1. במשולש BDE: ∠BED=90∘\angle BED=90^\circ, ∠BDE=32∘\angle BDE=32^\circ, לכן ∠B=180∘−90∘−32∘=58∘\angle B=180^\circ-90^\circ-32^\circ=58^\circ.

2. זוויות הבסיס במשולש שווה-שוקיים שוות: ∠C=∠B=58∘\angle C=\angle B=58^\circ.

3. זווית הראש: ∠A=180∘−2⋅58∘=64∘\angle A=180^\circ-2\cdot 58^\circ=64^\circ.

תשובה: ∠B=∠C=58∘\angle B=\angle C=58^\circ, ∠BAC=64∘\angle BAC=64^\circ.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: איבר ראשון, הפרש וסכום

האיבר התשיעי של סדרה חשבונית גדול פי 2 מהאיבר הרביעי.

הסכום של שלושת האיברים הראשונים בסדרה זו הוא 45.

א.

מצא את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל אברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה איברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 5,635?

מצא את כל הפתרונות האפשריים. נמק את תשובתך.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

d=5d=5, a1=10a_1=10

נתון: a9=2a4a_9=2a_4, S3=45S_3=45. מבוקש: a1a_1 ו-dd.

נרשום כל נתון בעזרת a1a_1 ו-dd ונקבל שתי משוואות בשני נעלמים.

1. an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d, לכן a9=a1+8da_9=a_1+8d, a4=a1+3da_4=a_1+3d:

a1+8d=2(a1+3d)⇒a1+8d=2a1+6d⇒a1=2da_1+8d=2(a_1+3d)\Rightarrow a_1+8d=2a_1+6d\Rightarrow a_1=2d

2. S3=a1+a2+a3=3a1+3d=45⇒a1+d=15S_3=a_1+a_2+a_3=3a_1+3d=45\Rightarrow a_1+d=15

3. נציב a1=2da_1=2d: 2d+d=15⇒d=52d+d=15\Rightarrow d=5, ואז a1=2⋅5=10a_1=2\cdot 5=10.

4. בדיקה: a4=25a_4=25, a9=50=2⋅25a_9=50=2\cdot 25 ✓; 10+15+20=4510+15+20=45 ✓.

תשובה: d=5d=5, a1=10a_1=10.

סעיף ב

תשובה:

n=46n=46 איברים (הפתרון n=−49n=-49 נפסל)

מבוקש: nn כך ש-Sn=5635S_n=5635.

1. נוסחת הסכום: Sn=n2[2a1+(n−1)d]=n2[20+5(n−1)]=n2(5n+15)S_n=\frac{n}{2}\left[2a_1+(n-1)d\right]=\frac{n}{2}\left[20+5(n-1)\right]=\frac{n}{2}(5n+15)

2. נשווה ל-5635: n(5n+15)2=5635⇒5n2+15n=11270⇒n2+3n−2254=0\frac{n(5n+15)}{2}=5635\Rightarrow 5n^2+15n=11270\Rightarrow n^2+3n-2254=0

3. נוסחת השורשים: n=−3±9+4⋅22542=−3±90252=−3±952n=\frac{-3\pm\sqrt{9+4\cdot 2254}}{2}=\frac{-3\pm\sqrt{9025}}{2}=\frac{-3\pm 95}{2}

n1=46,n2=−49n_1=46,\qquad n_2=-49

4. מספר האיברים חייב להיות מספר טבעי, לכן n=−49n=-49 נפסל.

5. בדיקה: S46=462(2⋅10+45⋅5)=23⋅245=5635S_{46}=\frac{46}{2}(2\cdot 10+45\cdot 5)=23\cdot 245=5635 ✓

תשובה: יש לחבר 46 איברים; זה הפתרון היחיד, כי n=−49n=-49 אינו מספר טבעי.

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי בחזקות

א.

פתור את מערכת אי-השוויונים:

7x−5−x>3(x+2)−27x-5-x>3(x+2)-2 וגם 2(3x+2)+3x≥2(4x+3)2(3x+2)+3x\geq 2(4x+3)

(6 נקודות)
ב.

פשט את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

R=3⋅(4a2)3⋅(27a4)2(18a)3⋅(a3)5(a≠0)R=3\cdot\frac{\sqrt{\left(4a^2\right)^3}\cdot\left(27a^4\right)^2}{(18a)^3\cdot\sqrt{\left(a^3\right)^5}}\qquad(a\neq 0)

נתון: a=4a=4.

הצב בתוצאה שקיבלת וחשב, ללא שימוש במחשבון, את ערך RR.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x>3x>3

נפתור כל אי-שוויון בנפרד, ואחר כך ניקח את החיתוך (כי "וגם").

1. אי-השוויון הראשון:

6x−5>3x+6−26x-5>3x+6-2

6x−5>3x+46x-5>3x+4

3x>9⇒x>33x>9\Rightarrow x>3

2. אי-השוויון השני:

6x+4+3x≥8x+66x+4+3x\geq 8x+6

9x+4≥8x+6⇒x≥29x+4\geq 8x+6\Rightarrow x\geq 2

3. חיתוך: מספר שגדול מ-3 גדול בוודאי גם מ-2, לכן הפתרון המשותף הוא x>3x>3.

תשובה: x>3x>3.

סעיף ב

תשובה:

R=3aR=3\sqrt{a}; עבור a=4a=4: R=6R=6

נפשט כל גורם לחוד בעזרת (xy)n=xnyn(xy)^n=x^ny^n, (xm)n=xmn(x^m)^n=x^{mn}, x=x12\sqrt{x}=x^{\frac{1}{2}}. הביטוי (a3)5=a15\sqrt{(a^3)^5}=\sqrt{a^{15}} מוגדר רק עבור a>0a>0, לכן a>0a>0.

1. (4a2)3=64a6=8a3\sqrt{\left(4a^2\right)^3}=\sqrt{64a^6}=8a^3

2. (27a4)2=729a8\left(27a^4\right)^2=729a^8

3. (18a)3=5832a3(18a)^3=5832a^3

4. (a3)5=a15=a152\sqrt{\left(a^3\right)^5}=\sqrt{a^{15}}=a^{\frac{15}{2}}

5. נציב: R=3⋅8a3⋅729a85832a3⋅a152=3⋅5832a115832a212R=3\cdot\frac{8a^3\cdot 729a^8}{5832a^3\cdot a^{\frac{15}{2}}}=3\cdot\frac{5832a^{11}}{5832a^{\frac{21}{2}}}

(כי 8⋅729=58328\cdot 729=5832 ו-3+152=2123+\frac{15}{2}=\frac{21}{2})

6. R=3⋅a11−212=3a12=3aR=3\cdot a^{11-\frac{21}{2}}=3a^{\frac{1}{2}}=3\sqrt{a}

7. עבור a=4a=4: R=34=3⋅2=6R=3\sqrt{4}=3\cdot 2=6

תשובה: R=3aR=3\sqrt{a}, ועבור a=4a=4 מתקבל R=6R=6.

שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: 5M=2M−7.5P2P−3K−2.5K5M=\frac{2M-7.5P}{2P-3K}-2.5K

נתון: K=−12.4K=-12.4.

א.

הצב את הערך הנתון של KK בנוסחה הנתונה ובטא את PP באמצעות MM.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: M=29.71M=\sqrt{29.71}. חשב (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של MM בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הצב את הערך המספרי של MM (שקיבלת בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלת בסעיף א' וחשב את PP.

הצג את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר m מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\leq|a|<10 כש- a כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

P=1153.2−184M10M−54.5P=\frac{1153.2-184M}{10M-54.5}

נציב את KK, נכפול במכנה כדי להיפטר מהשבר, ונאסוף את כל האיברים שיש בהם PP לאגף אחד.

1. הצבה: 3K=3⋅(−12.4)=−37.23K=3\cdot(-12.4)=-37.2, 2.5K=2.5⋅(−12.4)=−312.5K=2.5\cdot(-12.4)=-31:

5M=2M−7.5P2P+37.2+315M=\frac{2M-7.5P}{2P+37.2}+31

2. נעביר 31 שמאלה: 5M−31=2M−7.5P2P+37.25M-31=\frac{2M-7.5P}{2P+37.2}

3. נכפול ב-(2P+37.2)(2P+37.2) (בתנאי 2P+37.2≠02P+37.2\neq 0):

(5M−31)(2P+37.2)=2M−7.5P(5M-31)(2P+37.2)=2M-7.5P

4. נפתח סוגריים: 10MP+186M−62P−1153.2=2M−7.5P10MP+186M-62P-1153.2=2M-7.5P

5. איברים עם PP לאגף שמאל, השאר לימין:

10MP−62P+7.5P=2M−186M+1153.210MP-62P+7.5P=2M-186M+1153.2

P(10M−54.5)=1153.2−184MP(10M-54.5)=1153.2-184M

6. נחלק ב-(10M−54.5)(10M-54.5):

P=1153.2−184M10M−54.5P=\frac{1153.2-184M}{10M-54.5}

תשובה: P=1153.2−184M10M−54.5P=\frac{1153.2-184M}{10M-54.5}.

סעיף ב

תשובה:

M≈5.451M\approx 5.451

מחשבים את השורש ומעגלים ל-3 ספרות אחרי הנקודה.

M=29.71=5.45068…≈5.451M=\sqrt{29.71}=5.45068\ldots\approx 5.451

(הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 6, לכן מעגלים כלפי מעלה.)

תשובה: M≈5.451M\approx 5.451.

סעיף ג

תשובה:

P=15021.6≈1.50⋅104P=15021.6\approx 1.50\cdot 10^4

נציב M=5.451M=5.451 במונה ובמכנה בנפרד.

1. מונה: 1153.2−184⋅5.451=1153.2−1002.984=150.2161153.2-184\cdot 5.451=1153.2-1002.984=150.216

2. מכנה: 10⋅5.451−54.5=54.51−54.5=0.0110\cdot 5.451-54.5=54.51-54.5=0.01

3. P=150.2160.01=15021.6P=\frac{150.216}{0.01}=15021.6

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה 4 מקומות שמאלה, ומעגלים ל-3 ספרות משמעותיות:

P=1.50216⋅104≈1.50⋅104P=1.50216\cdot 10^4\approx 1.50\cdot 10^4

5. בדיקה: הצבת M=5.451M=5.451, P=15021.6P=15021.6, K=−12.4K=-12.4 בנוסחה המקורית נותנת בשני האגפים 27.25527.255 ✓.

6. הערה: המכנה 10M−54.510M-54.5 קרוב מאוד לאפס, ולכן הערך של PP רגיש מאוד לעיגול של MM; לכן חשוב להציב בדיוק את הערך המעוגל שנדרש בסעיף ב.

תשובה: P≈1.50⋅104P\approx 1.50\cdot 10^4.

שאלה 6 · מעוין: אלכסונים, זווית קהה וגובה

במעוין ABCD אורך האלכסון AC הוא 38 ס"מ ושטח המעוין הוא 532 סמ"ר.

א.

חשב את אורך האלכסון BD.

(3 נקודות)
ב.

חשב את גודל הזווית הקהה של המעוין.

(5 נקודות)
ג.

חשב את אורך גובה המעוין.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

BD=28BD=28 ס"מ

נתון: AC=38AC=38 ס"מ, S=532S=532 סמ"ר. מבוקש: BD.

שטח מעוין הוא מחצית מכפלת האלכסונים:

S=AC⋅BD2⇒532=38⋅BD2⇒BD=2⋅53238=28S=\frac{AC\cdot BD}{2}\Rightarrow 532=\frac{38\cdot BD}{2}\Rightarrow BD=\frac{2\cdot 532}{38}=28

תשובה: BD=28BD=28 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∠ABC=∠ADC≈107.23∘\angle ABC=\angle ADC\approx 107.23^\circ

נשתמש בכך שאלכסוני מעוין חוצים זה את זה, מאונכים זה לזה וחוצים את זוויות המעוין.

1. נסמן ב-O את נקודת מפגש האלכסונים: AO=382=19AO=\frac{38}{2}=19 ס"מ, BO=282=14BO=\frac{28}{2}=14 ס"מ, ∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ.

2. הזווית הקהה נמצאת בקודקודים שעל האלכסון הקצר (B ו-D). במשולש ישר-הזווית AOB:

tan⁡∠ABO=AOBO=1914≈1.357⇒∠ABO≈53.62∘\tan\angle ABO=\frac{AO}{BO}=\frac{19}{14}\approx 1.357\Rightarrow\angle ABO\approx 53.62^\circ

3. BD חוצה את זווית B, לכן ∠ABC=2⋅53.62∘≈107.23∘\angle ABC=2\cdot 53.62^\circ\approx 107.23^\circ.

(הזווית החדה: 180∘−107.23∘=72.77∘180^\circ-107.23^\circ=72.77^\circ.)

תשובה: הזווית הקהה של המעוין היא בערך 107.23∘107.23^\circ.

סעיף ג

תשובה:

h≈22.54h\approx 22.54 ס"מ

את השטח כבר יודעים; אם נמצא את הצלע, נקבל את הגובה מ-S=a⋅hS=a\cdot h.

1. צלע המעוין (פיתגורס במשולש AOB): a=AB=192+142=557≈23.60a=AB=\sqrt{19^2+14^2}=\sqrt{557}\approx 23.60 ס"מ

2. h=Sa=53223.60≈22.54h=\frac{S}{a}=\frac{532}{23.60}\approx 22.54 ס"מ

תשובה: גובה המעוין הוא בערך 22.5422.54 ס"מ.

שאלה 7 · פרבולה וישר: נקודות חיתוך, אנך ושטח

בשרטוט שלפניך מתוארים הגרף של הפרבולה y=−x2+2x+7y=-x^2+2x+7 ושל הישר y=x+1y=x+1.

הפרבולה והישר נחתכים בנקודות A ו- B.

א.

מצא את שיעורי הנקודות A, B.

(4 נקודות)
ב.

C היא נקודה על הפרבולה כך שהישר AC מקביל לציר xx.

הישר CD מאונך לישר AB. מצא את משוואת CD.

(4 נקודות)
ג.

D היא נקודת החיתוך של שני הישרים. מצא את שטח המשולש ΔACD\Delta ACD.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

A(−2,−1)A(-2,-1), B(3,4)B(3,4)

בנקודות החיתוך ערכי ה-yy של שני הגרפים שווים, לכן נשווה ביניהם.

1. −x2+2x+7=x+1⇒x2−x−6=0⇒(x−3)(x+2)=0-x^2+2x+7=x+1\Rightarrow x^2-x-6=0\Rightarrow (x-3)(x+2)=0

2. x=3x=3 או x=−2x=-2.

3. נציב בישר: x=−2⇒y=−1x=-2\Rightarrow y=-1; x=3⇒y=4x=3\Rightarrow y=4.

4. לפי השרטוט A היא השמאלית: A(−2,−1)A(-2,-1), B(3,4)B(3,4).

תשובה: A(−2,−1)A(-2,-1), B(3,4)B(3,4).

סעיף ב

תשובה:

C(4,−1)C(4,-1); CD: y=−x+3CD:\ y=-x+3

קודם נמצא את C, ואז נבנה ישר דרכה בשיפוע המאונך ל-AB.

1. AC מקביל לציר xx, לכן ל-C אותו yy כמו ל-A: y=−1y=-1.

−x2+2x+7=−1⇒x2−2x−8=0⇒(x−4)(x+2)=0-x^2+2x+7=-1\Rightarrow x^2-2x-8=0\Rightarrow(x-4)(x+2)=0

x=−2x=-2 היא A עצמה, לכן C(4,−1)C(4,-1).

2. שיפוע AB הוא 1 (מהמשוואה y=x+1y=x+1). ישרים מאונכים: m1⋅m2=−1m_1\cdot m_2=-1, לכן mCD=−1m_{CD}=-1.

3. משוואת ישר דרך C(4,−1)C(4,-1): y−(−1)=−1⋅(x−4)⇒y=−x+3y-(-1)=-1\cdot(x-4)\Rightarrow y=-x+3

תשובה: משוואת CD: y=−x+3y=-x+3.

סעיף ג

תשובה:

D(1,2)D(1,2); SACD=9S_{ACD}=9 יחידות שטח

1. D: נשווה את הישרים: x+1=−x+3⇒2x=2⇒x=1x+1=-x+3\Rightarrow 2x=2\Rightarrow x=1, y=2y=2. D(1,2)D(1,2).

2. הצלע AC אופקית (y=−1y=-1), אורכה AC=4−(−2)=6AC=4-(-2)=6.

3. הגובה מ-D לצלע AC הוא המרחק האנכי מ-y=2y=2 ל-y=−1y=-1: h=2−(−1)=3h=2-(-1)=3.

4. S=AC⋅h2=6⋅32=9S=\frac{AC\cdot h}{2}=\frac{6\cdot 3}{2}=9

תשובה: שטח המשולש ACD הוא 9 יחידות שטח.

שאלה 8 · בעיה מילולית: עלויות, ביטויים ואחוזים

בעל חנות רהיטים הזמין מהמפעל MM מערכות לפינות אוכל. בכל מערכת כזו שולחן אחד ו- 6 כסאות.

עלות שולחן אחד 2500 ש"ח, ועלות כיסא אחד היא 10% ממחיר שולחן.

א.

בטא בעזרת MM את מספר הכיסאות שנקנו.

(2 נקודות)
ב.

מהי העלות של מערכת פינת אוכל שלמה (שולחן + 6 כסאות)?

(4 נקודות)
ג.

בטא בעזרת MM את הסכום הכולל ששילם בעל החנות עבור הפריטים שקנה.

(2 נקודות)
ד.

בעל החנות מבקש למכור כל מערכת כזו ברווח של 40%. מהו יהיה המחיר ללקוח של מערכת אחת?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

6M6M כיסאות

בכל מערכת 6 כיסאות, ויש MM מערכות, לכן מספר הכיסאות הוא 6⋅M=6M6\cdot M=6M.

תשובה: 6M6M כיסאות.

סעיף ב

תשובה:

4000 ש"ח

1. עלות כיסא: 10%=10100=0.110\%=\frac{10}{100}=0.1, לכן 0.1⋅2500=2500.1\cdot 2500=250 ש"ח.

2. עלות 6 כיסאות: 6⋅250=15006\cdot 250=1500 ש"ח.

3. מערכת שלמה: 2500+1500=40002500+1500=4000 ש"ח.

תשובה: מערכת שלמה עולה 4000 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

4000M4000M ש"ח

כל מערכת עולה 4000 ש"ח (סעיף ב), ונקנו MM מערכות: 4000⋅M=4000M4000\cdot M=4000M ש"ח.

תשובה: 4000M4000M ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

5600 ש"ח

רווח של 40% פירושו שהמחיר ללקוח הוא 100%+40%=140%100\%+40\%=140\% מהעלות, כלומר פי 1.41.4.

1. 4000⋅1.4=56004000\cdot 1.4=5600 ש"ח

(הרווח עצמו: 0.4⋅4000=16000.4\cdot 4000=1600 ש"ח, ו-4000+1600=56004000+1600=5600.)

תשובה: המחיר ללקוח הוא 5600 ש"ח למערכת.

שאלה 9 · קריאת גרף עלות שכירות רכב

חברה להשכרת רכב מציגה את תנאי ההשכרה באמצעות הגרף שלפניך, כאשר עלות ההשכרה תלויה במספר הקילומטרים הכולל שהרכב עבר:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענה על השאלות שלפניך:

א.

אמירה שכרה רכב, ונסעה בו 350 ק"מ. באיזה תשלום תחויב? מהו המחיר הממוצע לקילומטר אחד?

(3 נקודות)
ב.

משה שילם על השכרת רכב 275 ש"ח. איזה מרחק נסע? מהו המחיר הממוצע לקילומטר אחד?

(3 נקודות)
ג.

מיכל שכרה רכב, ונסעה בו 700 ק"מ. מה היה עבורה המחיר הממוצע לקילומטר אחד?

(2 נקודות)
ד.

חברת "כל יכול" שכרה רכב אחד, לשימוש שלושת סוכני המכירות שלה אשר נסעו ברכב זה אחרי זה. כל אחד מהם נסע ברכב 200 ק"מ.

שימו לב: מדובר בשכירה של רכב אחד, כך שמבחינת חברת ההשכרה מדובר בלקוח אחד.

(1)

כמה שילמה חברת "כל יכול" עבור ההשכרה הכוללת?

(2)

כמה היתה חברת "כל יכול" משלמת אם היו שוכרים לכל סוכן רכב בנפרד? כמה חסכה החברה בהשכרה המשותפת?

נמק את תשובותיך!

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

225 ש"ח; כ-0.64 ש"ח לק"מ

נקרא את הגרף: קטע אופקי מ-(0,150)(0,150) עד (200,150)(200,150), קטע עולה עד (400,250)(400,250), קטע עולה מתון עד (600,300)(600,300), ואחריו קטע אופקי ב-300 ש"ח.

1. 350 ק"מ נמצא בקטע שבין (200,150)(200,150) ל-(400,250)(400,250). שיפוע הקטע: 250−150400−200=100200=0.5\frac{250-150}{400-200}=\frac{100}{200}=0.5 ש"ח לכל ק"מ.

2. התשלום: 150+0.5⋅(350−200)=150+75=225150+0.5\cdot(350-200)=150+75=225 ש"ח.

3. מחיר ממוצע לק"מ: 225350≈0.64\frac{225}{350}\approx 0.64 ש"ח.

תשובה: אמירה תשלם 225 ש"ח, כלומר בממוצע כ-0.64 ש"ח לקילומטר.

סעיף ב

תשובה:

500 ק"מ; 0.55 ש"ח לק"מ

1. 275 ש"ח נמצא בין 250 ל-300, כלומר בקטע שבין (400,250)(400,250) ל-(600,300)(600,300). שיפועו: 300−250600−400=50200=0.25\frac{300-250}{600-400}=\frac{50}{200}=0.25 ש"ח לק"מ.

2. 250+0.25(x−400)=275⇒0.25(x−400)=25⇒x−400=100⇒x=500250+0.25(x-400)=275\Rightarrow 0.25(x-400)=25\Rightarrow x-400=100\Rightarrow x=500 ק"מ.

3. מחיר ממוצע לק"מ: 275500=0.55\frac{275}{500}=0.55 ש"ח.

תשובה: משה נסע 500 ק"מ, בממוצע 0.55 ש"ח לקילומטר.

סעיף ג

תשובה:

300 ש"ח; כ-0.43 ש"ח לק"מ

1. מ-600 ק"מ ואילך הגרף אופקי, לכן עבור 700 ק"מ התשלום הוא 300 ש"ח.

2. מחיר ממוצע לק"מ: 300700≈0.43\frac{300}{700}\approx 0.43 ש"ח.

תשובה: מיכל שילמה 300 ש"ח, בממוצע כ-0.43 ש"ח לקילומטר.

סעיף ד

(1)
תשובה:

300 ש"ח

הרכב אחד, לכן חברת ההשכרה מחייבת לפי המרחק הכולל שעבר.

1. מרחק כולל: 3⋅200=6003\cdot 200=600 ק"מ.

2. לפי הגרף, עבור 600 ק"מ התשלום הוא 300 ש"ח.

תשובה: חברת "כל יכול" שילמה 300 ש"ח.

(2)
תשובה:

450 ש"ח; חסכה 150 ש"ח

1. כל סוכן נוסע 200 ק"מ. לפי הגרף, עד 200 ק"מ התשלום קבוע: 150 ש"ח לרכב.

2. שלושה רכבים נפרדים: 3⋅150=4503\cdot 150=450 ש"ח.

3. החיסכון: 450−300=150450-300=150 ש"ח.

תשובה: בהשכרה נפרדת החברה הייתה משלמת 450 ש"ח, ולכן חסכה 150 ש"ח בהשכרה המשותפת.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מידות מלבן לפי היקף ושטח

נתון מלבן שהיקפו 24 מ'.

אם מגדילים פי שניים את אורך המלבן, ומגדילים ב- 1.5 מ' את רוחב המלבן, מקבלים מלבן חדש, ששטחו גדול ב- 56 מ"ר משטח המלבן הנתון.

מצא את אורכו ואת רוחבו של המלבן הנתון. אם מתקבלות שתי אפשרויות יש לבחור את האפשרות שבה אורך המלבן הוא הגדול ביותר.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

אורך 8 מ', רוחב 4 מ'

נתון: היקף המלבן 24 מ'; במלבן החדש האורך כפול והרוחב גדול ב-1.5 מ'; שטחו גדול ב-56 מ"ר.

מבוקש: אורך ורוחב המלבן הנתון.

1. הגדרת משתנים: נסמן ב-xx את אורך המלבן (במטרים). מחצית ההיקף היא 242=12\frac{24}{2}=12, לכן הרוחב הוא 12−x12-x.

2. המלבן החדש: אורך 2x2x, רוחב 12−x+1.5=13.5−x12-x+1.5=13.5-x.

3. המשוואה (שטח חדש = שטח ישן + 56):

2x(13.5−x)=x(12−x)+562x(13.5-x)=x(12-x)+56

4. פתיחת סוגריים: 27x−2x2=12x−x2+5627x-2x^2=12x-x^2+56

0=x2−15x+560=x^2-15x+56

5. פתרון: x=15±225−2242=15±12x=\frac{15\pm\sqrt{225-224}}{2}=\frac{15\pm 1}{2}, כלומר x=8x=8 או x=7x=7.

6. שתי האפשרויות: אורך 8 ורוחב 12−8=412-8=4, או אורך 7 ורוחב 12−7=512-7=5. לפי הנחיית השאלה בוחרים את האפשרות שבה האורך גדול יותר: x=8x=8.

7. בדיקה: שטח ישן 8⋅4=328\cdot 4=32; מלבן חדש 16⋅5.5=8816\cdot 5.5=88; 88−32=5688-32=56 ✓; היקף 2(8+4)=242(8+4)=24 ✓.

תשובה: אורך המלבן 8 מ' ורוחבו 4 מ'.

שאלה 11 · פתרון גרפי של משוואה: פרבולה וישר

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=2x2−x−8;(2)y=x+4(1)\quad y=2x^2-x-8\qquad;\qquad(2)\quad y=x+4

א.

שרטט, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (−3≤x≤4-3\leq x\leq 4).

(11 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתור בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

2x2−x−8=x+42x^2-x-8=x+4

(4 נקודות)
ג.

בדוק, בהצבה, את נכונות הפתרון שקיבלת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה דרך (−3,13),(0,−8),(4,20)(-3,13),(0,-8),(4,20) עם קודקוד ב-(0.25,−8.125)(0.25,-8.125), וישר דרך (−3,1),(4,8)(-3,1),(4,8); הם נחתכים ב-(−2,2)(-2,2) וב-(3,7)(3,7).

נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −3≤x≤4-3\leq x\leq 4, נסמן את הנקודות במערכת צירים אחת ונחבר אותן.

1. טבלת ערכים:

xx−3-3−2-2−1-10011223344
y=2x2−x−8y=2x^2-x-8131322−5-5−8-8−7-7−2-2772020
y=x+4y=x+41122334455667788

2. הפרבולה: המקדם של x2x^2 חיובי, לכן היא פתוחה כלפי מעלה ("מחייכת"). קודקוד: x=−b2a=14=0.25x=\frac{-b}{2a}=\frac{1}{4}=0.25, y=2⋅0.0625−0.25−8=−8.125y=2\cdot 0.0625-0.25-8=-8.125. חיתוך עם ציר yy: (0,−8)(0,-8).

3. הישר: שיפוע 1, חותך את ציר yy ב-(0,4)(0,4). מספיקות שתי נקודות, למשל (−3,1)(-3,1) ו-(4,8)(4,8).

4. מהטבלה רואים ששני הגרפים עוברים ב-(−2,2)(-2,2) וב-(3,7)(3,7).

-3-2-11234-10-8-6-4-22468101214161820(-2,2)(3,7)(0,-8)(0,4)

תשובה: הגרפים משורטטים לעיל: פרבולה פתוחה כלפי מעלה עם קודקוד (0.25,−8.125)(0.25,-8.125), וישר העולה בשיפוע 1, והם נחתכים בשתי נקודות.

סעיף ב

תשובה:

x=−2x=-2, x=3x=3

אגף שמאל של המשוואה הוא פונקציה (1) ואגף ימין הוא פונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. מהשרטוט (ומהטבלה) הגרפים נחתכים בנקודות (−2,2)(-2,2) ו-(3,7)(3,7).

2. שיעורי ה-xx שלהן: x=−2x=-2 ו-x=3x=3.

תשובה: x=−2x=-2 או x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

בשני הפתרונות שני האגפים שווים (2=22=2 ו-7=77=7).

נציב כל פתרון בשני אגפי המשוואה 2x2−x−8=x+42x^2-x-8=x+4.

1. x=−2x=-2: אגף שמאל 2⋅(−2)2−(−2)−8=8+2−8=22\cdot(-2)^2-(-2)-8=8+2-8=2; אגף ימין −2+4=2-2+4=2. 2=22=2 ✓

2. x=3x=3: אגף שמאל 2⋅32−3−8=18−3−8=72\cdot 3^2-3-8=18-3-8=7; אגף ימין 3+4=73+4=7. 7=77=7 ✓

תשובה: שני הפתרונות x=−2x=-2 ו-x=3x=3 מקיימים את המשוואה.

שאלה 12 · מקבילית: זוויות, צלע ואלכסון במשפטי סינוס וקוסינוס

במקבילית ABCD האלכסון הקטן AC והצלע CD שווים באורכם, AC=CD=17.4AC=CD=17.4 ס"מ.

נתונה גם הזווית ∠BAC=42∘\angle BAC=42^\circ.

א.

חשב גודל זוויות המקבילית.

(5 נקודות)
ב.

חשב את אורך הצלע BC.

(4 נקודות)
ג.

חשב את אורך האלכסון BD.

(4 נקודות)
ד.

חשב את זוויות המשולש ΔBCE\Delta BCE (E – נקודת מפגש האלכסונים).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∠B=∠D=69∘\angle B=\angle D=69^\circ, ∠A=∠C=111∘\angle A=\angle C=111^\circ

נתון: AC=CD=17.4AC=CD=17.4 ס"מ, ∠BAC=42∘\angle BAC=42^\circ. נשתמש בזוויות מתחלפות בין מקבילים ובמשולש שווה-השוקיים ACD.

1. AB∥DCAB\parallel DC, לכן ∠ACD=∠BAC=42∘\angle ACD=\angle BAC=42^\circ (זוויות מתחלפות).

2. במשולש ACD: AC=CDAC=CD, לכן זוויות הבסיס שוות: ∠CAD=∠ADC=180∘−42∘2=69∘\angle CAD=\angle ADC=\frac{180^\circ-42^\circ}{2}=69^\circ.

3. ∠D=∠ADC=69∘\angle D=\angle ADC=69^\circ, ובמקבילית זוויות נגדיות שוות: ∠B=69∘\angle B=69^\circ.

4. זוויות סמוכות במקבילית משלימות ל-180∘180^\circ: ∠A=∠C=180∘−69∘=111∘\angle A=\angle C=180^\circ-69^\circ=111^\circ.

(בדיקה: ∠BAD=42∘+69∘=111∘\angle BAD=42^\circ+69^\circ=111^\circ ✓)

תשובה: ∠B=∠D=69∘\angle B=\angle D=69^\circ, ∠A=∠C=111∘\angle A=\angle C=111^\circ.

סעיף ב

תשובה:

BC≈12.47BC\approx 12.47 ס"מ

במקבילית BC=ADBC=AD, ואת AD נמצא מהמשולש ACD שבו ידועות כל הזוויות וצלע אחת.

1. משפט הסינוסים במשולש ACD (AD מול ∠ACD=42∘\angle ACD=42^\circ, CD מול ∠CAD=69∘\angle CAD=69^\circ):

ADsin⁡42∘=CDsin⁡69∘⇒AD=17.4⋅sin⁡42∘sin⁡69∘=17.4⋅0.66910.9336≈12.47\frac{AD}{\sin 42^\circ}=\frac{CD}{\sin 69^\circ}\Rightarrow AD=\frac{17.4\cdot\sin 42^\circ}{\sin 69^\circ}=\frac{17.4\cdot 0.6691}{0.9336}\approx 12.47 ס"מ

2. BC=AD≈12.47BC=AD\approx 12.47 ס"מ.

תשובה: BC≈12.47BC\approx 12.47 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

BD≈24.78BD\approx 24.78 ס"מ

במשולש ABD ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן, לכן נשתמש במשפט הקוסינוסים.

1. AB=CD=17.4AB=CD=17.4 ס"מ, AD≈12.471AD\approx 12.471 ס"מ (עם 3 ספרות אחרי הנקודה, לדיוק טוב יותר), ∠BAD=111∘\angle BAD=111^\circ.

2. BD2=AB2+AD2−2⋅AB⋅AD⋅cos⁡111∘BD^2=AB^2+AD^2-2\cdot AB\cdot AD\cdot\cos 111^\circ

BD2=17.42+12.4712−2⋅17.4⋅12.471⋅(−0.3584)≈302.76+155.53+155.53=613.82BD^2=17.4^2+12.471^2-2\cdot 17.4\cdot 12.471\cdot(-0.3584)\approx 302.76+155.53+155.53=613.82

3. BD=613.82≈24.78BD=\sqrt{613.82}\approx 24.78 ס"מ.

תשובה: BD≈24.78BD\approx 24.78 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

∠BCE=69∘\angle BCE=69^\circ, ∠CBE≈40.97∘\angle CBE\approx 40.97^\circ, ∠BEC≈70.03∘\angle BEC\approx 70.03^\circ

במשולש BCE נמצא את אורכי הצלעות ואת אחת הזוויות, ואז נשתמש במשפט הסינוסים.

1. באלכסוני מקבילית יש תכונה: הם חוצים זה את זה. לכן CE=AC2=8.7CE=\frac{AC}{2}=8.7 ס"מ, BE=BD2≈12.39BE=\frac{BD}{2}\approx 12.39 ס"מ.

2. AD∥BCAD\parallel BC, לכן ∠BCE=∠BCA=∠CAD=69∘\angle BCE=\angle BCA=\angle CAD=69^\circ (זוויות מתחלפות).

3. משפט הסינוסים במשולש BCE (CE מול ∠CBE\angle CBE, BE מול ∠BCE\angle BCE):

CEsin⁡∠CBE=BEsin⁡69∘⇒sin⁡∠CBE=8.7⋅sin⁡69∘12.39≈0.6557\frac{CE}{\sin\angle CBE}=\frac{BE}{\sin 69^\circ}\Rightarrow\sin\angle CBE=\frac{8.7\cdot\sin 69^\circ}{12.39}\approx 0.6557

4. ∠CBE≈40.97∘\angle CBE\approx 40.97^\circ. (הזווית חדה, כי היא מול הצלע הקצרה מבין השתיים, CE<BECE<BE.)

5. סכום הזוויות במשולש: ∠BEC=180∘−69∘−40.97∘≈70.03∘\angle BEC=180^\circ-69^\circ-40.97^\circ\approx 70.03^\circ.

תשובה: ∠BCE=69∘\angle BCE=69^\circ, ∠CBE≈40.97∘\angle CBE\approx 40.97^\circ, ∠BEC≈70.03∘\angle BEC\approx 70.03^\circ.

שאלה 13 · גאומטריה אנליטית: משולש ישר-זווית ותיכון ליתר

הנקודות A(−2,6)A(-2,6) ו- B(4,3)B(4,3) הן שני קודקודים במשולש ישר-זווית ABC שבו הצלע AC היא היתר.

היתר AC נמצא על הישר y=−3xy=-3x.

א.

מצא את שיעורי הקודקוד השלישי C.

(8 נקודות)
ב.

הראה שצלעות המשולש ABC מקיימות את משפט פיתגורס.

(6 נקודות)
ג.

נסמן ב- M את מרכז היתר AC. מצא את משוואת התיכון BM.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C(1,−3)C(1,-3)

נתון: AC יתר, לכן הזווית הישרה היא ב-B, כלומר AB⊥BCAB\perp BC. C נמצאת גם על BC וגם על y=−3xy=-3x, ולכן היא נקודת החיתוך שלהם.

1. שיפוע AB: mAB=3−64−(−2)=−36=−12m_{AB}=\frac{3-6}{4-(-2)}=\frac{-3}{6}=-\frac{1}{2}

2. BC מאונך ל-AB: mBC=−1mAB=2m_{BC}=-\frac{1}{m_{AB}}=2

3. משוואת BC דרך B(4,3)B(4,3): y−3=2(x−4)⇒y=2x−5y-3=2(x-4)\Rightarrow y=2x-5

4. חיתוך עם y=−3xy=-3x: −3x=2x−5⇒5x=5⇒x=1-3x=2x-5\Rightarrow 5x=5\Rightarrow x=1, y=−3y=-3.

5. בדיקה: A על הישר y=−3xy=-3x: −3⋅(−2)=6-3\cdot(-2)=6 ✓.

תשובה: C(1,−3)C(1,-3).

סעיף ב

תשובה:

AB2+BC2=45+45=90=AC2AB^2+BC^2=45+45=90=AC^2

נחשב את ריבועי אורכי הצלעות בנוסחת המרחק d2=(x2−x1)2+(y2−y1)2d^2=(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2.

1. AB2=(4+2)2+(3−6)2=36+9=45AB^2=(4+2)^2+(3-6)^2=36+9=45, AB=45≈6.71AB=\sqrt{45}\approx 6.71

2. BC2=(1−4)2+(−3−3)2=9+36=45BC^2=(1-4)^2+(-3-3)^2=9+36=45, BC=45≈6.71BC=\sqrt{45}\approx 6.71

3. AC2=(1+2)2+(−3−6)2=9+81=90AC^2=(1+2)^2+(-3-6)^2=9+81=90, AC=90≈9.49AC=\sqrt{90}\approx 9.49

4. AB2+BC2=45+45=90=AC2AB^2+BC^2=45+45=90=AC^2 ✓

תשובה: סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר (45+45=9045+45=90), כלומר משפט פיתגורס מתקיים.

סעיף ג

תשובה:

y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}

1. אמצע AC: M(−2+12,6+(−3)2)=(−0.5, 1.5)M\left(\frac{-2+1}{2},\frac{6+(-3)}{2}\right)=(-0.5,\ 1.5)

2. שיפוע BM: m=3−1.54−(−0.5)=1.54.5=13m=\frac{3-1.5}{4-(-0.5)}=\frac{1.5}{4.5}=\frac{1}{3}

3. משוואה דרך B(4,3)B(4,3): y−3=13(x−4)⇒y=13x+53y-3=\frac{1}{3}(x-4)\Rightarrow y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}

4. בדיקה: x=−0.5⇒y=−16+106=1.5x=-0.5\Rightarrow y=-\frac{1}{6}+\frac{10}{6}=1.5 ✓

תשובה: משוואת התיכון BM: y=13x+53y=\frac{1}{3}x+\frac{5}{3}.

שאלה 14 · פרבולה: נקודות מיוחדות ושטח באינטגרל

באיור שלפניך נתון גרף הפרבולה: y=8x−x2−12y=8x-x^2-12.

הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות A ו- B, והנקודה K היא נקודת המקסימום (קודקוד) של הפרבולה.

הנקודה C נמצאת על ציר yy, כך שהישר CK מקביל לציר xx.

א.

מצא את שיעורי הנקודות A, C, K.

(8 נקודות)
ב.

חשב את השטח המוגבל בין הפרבולה, הישר CK וציר yy (השטח המסומן).

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

A(2,0)A(2,0), K(4,4)K(4,4), C(0,4)C(0,4)

1. חיתוך עם ציר xx (y=0y=0): 8x−x2−12=0⇒x2−8x+12=0⇒(x−2)(x−6)=08x-x^2-12=0\Rightarrow x^2-8x+12=0\Rightarrow(x-2)(x-6)=0

x=2x=2 או x=6x=6. לפי האיור A היא הקרובה לראשית: A(2,0)A(2,0) (ו-B(6,0)B(6,0)).

2. קודקוד: xK=−b2a=−82⋅(−1)=4x_K=\frac{-b}{2a}=\frac{-8}{2\cdot(-1)}=4 (או: אמצע בין 2 ל-6). yK=8⋅4−42−12=32−16−12=4y_K=8\cdot 4-4^2-12=32-16-12=4. K(4,4)K(4,4).

3. C על ציר yy (x=0x=0), ו-CK מקביל לציר xx, לכן ל-C אותו yy כמו ל-K: C(0,4)C(0,4).

תשובה: A(2,0)A(2,0), K(4,4)K(4,4), C(0,4)C(0,4).

סעיף ב

תשובה:

323≈10.67\frac{32}{3}\approx 10.67 יחידות שטח

השטח המסומן נמצא בין ציר yy (x=0x=0) לבין x=4x=4, מעל ציר xx ומתחת לישר y=4y=4, ומשמאל לפרבולה. בין x=0x=0 ל-x=2x=2 הגבול התחתון הוא ציר xx, ובין x=2x=2 ל-x=4x=4 הגבול התחתון הוא הפרבולה. לכן נחשב את שטח המלבן OCKK' (כאשר K′(4,0)K'(4,0)) ונחסיר ממנו את השטח שמתחת לפרבולה בין A ל-K′K'.

1. שטח המלבן שבין x=0x=0 ל-x=4x=4 ובין y=0y=0 ל-y=4y=4: 4⋅4=164\cdot 4=16.

2. השטח שמתחת לפרבולה בין x=2x=2 ל-x=4x=4:

∫24(8x−x2−12) dx=[4x2−x33−12x]24\int_2^4(8x-x^2-12)\,dx=\left[4x^2-\frac{x^3}{3}-12x\right]_2^4

=(64−643−48)−(16−83−24)=−163−(−323)=163=\left(64-\frac{64}{3}-48\right)-\left(16-\frac{8}{3}-24\right)=-\frac{16}{3}-\left(-\frac{32}{3}\right)=\frac{16}{3}

3. השטח המסומן: S=16−163=323≈10.67S=16-\frac{16}{3}=\frac{32}{3}\approx 10.67

(דרך שקולה: S=∫024 dx+∫24[4−(8x−x2−12)]dx=8+83=323S=\int_0^2 4\,dx+\int_2^4\left[4-(8x-x^2-12)\right]dx=8+\frac{8}{3}=\frac{32}{3}.)

-11234567-112345ABKC

תשובה: השטח המסומן הוא 323≈10.67\frac{32}{3}\approx 10.67 יחידות שטח.

שאלה 15 · גליל: רדיוס, שטח פנים, נפח וחרוט

נתון גליל שהיקף בסיסו 34.5 ס"מ וגובהו 28.3 ס"מ.

א.

חשב את גודל רדיוס הבסיס.

(4 נקודות)
ב.

חשב את שטח הפנים של הגליל (מעטפת + בסיסים).

(7 נקודות)
ג.

חשב את נפח הגליל ומצא את גובהו HH של חרוט אשר רדיוס בסיסו שווה לרדיוס הבסיס של הגליל ונפחו שווה למחצית נפח הגליל.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

r≈5.49r\approx 5.49 ס"מ

היקף מעגל הבסיס: P=2πrP=2\pi r.

34.5=2πr⇒r=34.52π≈5.4934.5=2\pi r\Rightarrow r=\frac{34.5}{2\pi}\approx 5.49 ס"מ

תשובה: r≈5.49r\approx 5.49 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

≈1165.78\approx 1165.78 סמ"ר

שטח הפנים = שטח המעטפת + שטח שני הבסיסים.

1. שטח בסיס: πr2=π⋅5.490852≈94.717\pi r^2=\pi\cdot 5.49085^2\approx 94.717 סמ"ר; שני בסיסים: 2⋅94.717≈189.432\cdot 94.717\approx 189.43 סמ"ר.

2. שטח המעטפת = היקף הבסיס כפול הגובה: 2πr⋅h=34.5⋅28.3=976.352\pi r\cdot h=34.5\cdot 28.3=976.35 סמ"ר.

3. שטח הפנים: 189.43+976.35≈1165.78189.43+976.35\approx 1165.78 סמ"ר.

תשובה: שטח הפנים של הגליל הוא בערך 1165.781165.78 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

V≈2680.49V\approx 2680.49 סמ"ק; H=42.45H=42.45 ס"מ

1. נפח הגליל: V=πr2h≈94.717⋅28.3≈2680.49V=\pi r^2h\approx 94.717\cdot 28.3\approx 2680.49 סמ"ק.

2. נפח החרוט, עם אותו רדיוס rr: Vcone=πr2H3V_{cone}=\frac{\pi r^2H}{3}.

3. נתון שנפח החרוט הוא מחצית נפח הגליל:

πr2H3=πr2h2\frac{\pi r^2H}{3}=\frac{\pi r^2h}{2}

נחלק את שני האגפים ב-πr2\pi r^2: H3=h2⇒H=3h2=1.5⋅28.3=42.45\frac{H}{3}=\frac{h}{2}\Rightarrow H=\frac{3h}{2}=1.5\cdot 28.3=42.45 ס"מ.

4. בדיקה: 94.717⋅42.453≈1340.25=2680.492\frac{94.717\cdot 42.45}{3}\approx 1340.25=\frac{2680.49}{2} ✓

תשובה: נפח הגליל בערך 2680.492680.49 סמ"ק, וגובה החרוט H=42.45H=42.45 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.