דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2021 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2021 מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות, 60 נקודות.

חלק ב' – שש שאלות, 40 נקודות.

סך הכול: 100 נקודות.

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לך לענות על מספר שאלות כרצונך, אך סך כל הנקודות שתוכל לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – כל שאלה ערכה הוא 20 נקודות. עליך לענות על 2 שאלות בלבד. אם תענה על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=2x−33−x+2x+1x+3f(x)=\frac{2x-3}{3-x}+\frac{2x+1}{x+3}

מצא את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתור את המשוואה: 2x−33−x+2x+1x+3=2\frac{2x-3}{3-x}+\frac{2x+1}{x+3}=2

(7 נקודות)
ג.

בדוק את נכונות הפתרונות שמצאת.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠3x\ne 3 וגם x≠−3x\ne -3

הפונקציה מוגדרת בכל נקודה שבה אף מכנה אינו מתאפס, כי אסור לחלק באפס.

1. המכנה הראשון: 3−x=0⇒x=33-x=0 \Rightarrow x=3, ולכן x≠3x\ne 3.

2. המכנה השני: x+3=0⇒x=−3x+3=0 \Rightarrow x=-3, ולכן x≠−3x\ne -3.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx ממשי פרט ל- x=3x=3 ול- x=−3x=-3, כלומר x≠±3x\ne \pm 3.

סעיף ב

תשובה:

x=2x=2 או x=−6x=-6

נכפול את שני האגפים במכנה המשותף (3−x)(x+3)(3-x)(x+3) (מותר, כי בתחום ההגדרה הוא שונה מאפס), וכך נקבל משוואה בלי שברים.

1. כפל במכנה המשותף:

(2x−3)(x+3)+(2x+1)(3−x)=2(3−x)(x+3)(2x-3)(x+3)+(2x+1)(3-x)=2(3-x)(x+3)

2. פתיחת סוגריים באגף שמאל:

(2x−3)(x+3)=2x2+6x−3x−9=2x2+3x−9(2x-3)(x+3)=2x^2+6x-3x-9=2x^2+3x-9

(2x+1)(3−x)=6x−2x2+3−x=−2x2+5x+3(2x+1)(3-x)=6x-2x^2+3-x=-2x^2+5x+3

סכומם: 2x2+3x−9−2x2+5x+3=8x−62x^2+3x-9-2x^2+5x+3=8x-6

3. אגף ימין: 2(3−x)(x+3)=2(9−x2)=18−2x22(3-x)(x+3)=2(9-x^2)=18-2x^2

4. המשוואה: 8x−6=18−2x28x-6=18-2x^2, כלומר 2x2+8x−24=02x^2+8x-24=0, ואחרי חילוק ב-2: x2+4x−12=0x^2+4x-12=0.

5. נוסחת השורשים:

x1,2=−4±16+482=−4±82x_{1,2}=\frac{-4\pm\sqrt{16+48}}{2}=\frac{-4\pm 8}{2}

x1=2,x2=−6x_1=2,\quad x_2=-6

6. שני הפתרונות שונים מ- 33 ומ- −3-3, ולכן שניהם בתחום ההגדרה.

תשובה: x=2x=2 או x=−6x=-6.

סעיף ג

תשובה:

בהצבה שני הפתרונות נותנים 2 באגף שמאל: שניהם נכונים.

נציב כל פתרון באגף שמאל של המשוואה המקורית ונבדוק שמתקבל 2.

1. x=2x=2:

2⋅2−33−2+2⋅2+12+3=11+55=1+1=2\frac{2\cdot 2-3}{3-2}+\frac{2\cdot 2+1}{2+3}=\frac{1}{1}+\frac{5}{5}=1+1=2 ✓

2. x=−6x=-6:

2⋅(−6)−33−(−6)+2⋅(−6)+1−6+3=−159+−11−3=−53+113=63=2\frac{2\cdot(-6)-3}{3-(-6)}+\frac{2\cdot(-6)+1}{-6+3}=\frac{-15}{9}+\frac{-11}{-3}=-\frac{5}{3}+\frac{11}{3}=\frac{6}{3}=2 ✓

תשובה: בשני המקרים אגף שמאל שווה ל-2, ולכן x=2x=2 ו- x=−6x=-6 הם פתרונות נכונים.

שאלה 2 · משולש ישר-זווית עם תיכון לניצב

במשולש ישר-זווית ABC (∠A=90∘\angle A=90^\circ) נתונים:

1) הניצב AB=16.4AB=16.4 ס"מ

2) CD תיכון, וארכו 9.5 ס"מ.

א.

חשב את גודל הזווית ∠ACD\angle ACD.

(4 נקודות)
ב.

חשב את שטח המשולש △BCD\triangle BCD.

(4 נקודות)
ג.

חשב את זוויות המשולש △BCD\triangle BCD.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

∠ACD≈59.67∘\angle ACD\approx 59.67^\circ

נתון: ∠A=90∘\angle A=90^\circ, AB=16.4AB=16.4 ס"מ, CD תיכון לצלע AB ו- CD=9.5CD=9.5 ס"מ.

מבוקש: ∠ACD\angle ACD.

1. התיכון CD חוצה את הצלע AB, ולכן D אמצע AB:

AD=DB=16.42=8.2AD=DB=\frac{16.4}{2}=8.2 ס"מ

2. המשולש ACD ישר-זווית ב- A. ביחס לזווית ∠ACD\angle ACD הצלע AD היא הניצב שמול הזווית, ו- CD הוא היתר. לכן נשתמש בסינוס:

sin⁡∠ACD=ADCD=8.29.5≈0.8632\sin\angle ACD=\frac{AD}{CD}=\frac{8.2}{9.5}\approx 0.8632

3. ∠ACD≈59.67∘\angle ACD\approx 59.67^\circ

תשובה: ∠ACD≈59.67∘\angle ACD\approx 59.67^\circ.

סעיף ב

תשובה:

SBCD≈19.67S_{BCD}\approx 19.67 סמ"ר

מבוקש: שטח המשולש BCD. הבסיס DB נמצא על הישר AB, והגובה אליו הוא AC (כי AC⊥ABAC\perp AB). לכן צריך קודם את AC.

1. משפט פיתגורס במשולש ACD:

AC=CD2−AD2=9.52−8.22=90.25−67.24=23.01≈4.797AC=\sqrt{CD^2-AD^2}=\sqrt{9.5^2-8.2^2}=\sqrt{90.25-67.24}=\sqrt{23.01}\approx 4.797 ס"מ

2. שטח המשולש BCD (בסיס DB, גובה AC):

SBCD=DB⋅AC2=8.2⋅4.7972≈19.67S_{BCD}=\frac{DB\cdot AC}{2}=\frac{8.2\cdot 4.797}{2}\approx 19.67 סמ"ר

תשובה: שטח המשולש BCD הוא כ- 19.6719.67 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

∠B≈16.30∘\angle B\approx 16.30^\circ, ∠BDC≈149.67∘\angle BDC\approx 149.67^\circ, ∠BCD≈14.02∘\angle BCD\approx 14.02^\circ

נחשב את זווית B מהמשולש הגדול ABC, את זווית D כזווית צמודה, ואת הזווית השלישית מסכום הזוויות במשולש.

1. זווית B: במשולש ABC הישר-זווית, AC מול זווית B ו- AB ליד זווית B:

tan⁡B=ACAB=4.79716.4≈0.2925⇒∠B≈16.30∘\tan B=\frac{AC}{AB}=\frac{4.797}{16.4}\approx 0.2925 \Rightarrow \angle B\approx 16.30^\circ

2. זווית ∠ADC\angle ADC במשולש ACD: ∠ADC=90∘−∠ACD=90∘−59.67∘=30.33∘\angle ADC=90^\circ-\angle ACD=90^\circ-59.67^\circ=30.33^\circ

3. הזוויות ∠ADC\angle ADC ו- ∠BDC\angle BDC צמודות (A, D, B על ישר אחד):

∠BDC=180∘−30.33∘=149.67∘\angle BDC=180^\circ-30.33^\circ=149.67^\circ

4. סכום הזוויות במשולש BCD:

∠BCD=180∘−149.67∘−16.30∘≈14.02∘\angle BCD=180^\circ-149.67^\circ-16.30^\circ\approx 14.02^\circ

(בדיקה: ∠ACB=90∘−16.30∘=73.70∘\angle ACB=90^\circ-16.30^\circ=73.70^\circ, ו- ∠BCD=∠ACB−∠ACD=73.70∘−59.67∘≈14.02∘\angle BCD=\angle ACB-\angle ACD=73.70^\circ-59.67^\circ\approx 14.02^\circ, אותה תוצאה.)

תשובה: ∠DBC≈16.30∘\angle DBC\approx 16.30^\circ, ∠BDC≈149.67∘\angle BDC\approx 149.67^\circ, ∠BCD≈14.02∘\angle BCD\approx 14.02^\circ.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: מציאת נעלם ומספר איברים

את שלושת האיברים הראשונים של סדרה חשבונית ניתן לכתוב בצורה:

a1=2x+1 ; a2=3x+2 ; a3=5x+1a_1=2x+1\ ;\ a_2=3x+2\ ;\ a_3=5x+1

כאשר xx הוא גודל בלתי-ידוע שצריך למצוא אותו.

א.

מצא את xx, ובעזרתו מצא את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל איברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 3,478?

מצא את כל הפתרונות האפשריים. נמק את תשובתך.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x=2x=2, d=3d=3, a1=5a_1=5

בסדרה חשבונית ההפרש בין איברים סמוכים קבוע, ולכן a2−a1=a3−a2a_2-a_1=a_3-a_2. מזה נקבל משוואה ב- xx.

1. a2−a1=(3x+2)−(2x+1)=x+1a_2-a_1=(3x+2)-(2x+1)=x+1

2. a3−a2=(5x+1)−(3x+2)=2x−1a_3-a_2=(5x+1)-(3x+2)=2x-1

3. השוואה: x+1=2x−1⇒x=2x+1=2x-1 \Rightarrow x=2

4. הצבה: a1=2⋅2+1=5a_1=2\cdot 2+1=5, a2=3⋅2+2=8a_2=3\cdot 2+2=8, a3=5⋅2+1=11a_3=5\cdot 2+1=11

5. d=a2−a1=8−5=3d=a_2-a_1=8-5=3 (ואכן גם 11−8=311-8=3).

תשובה: x=2x=2, d=3d=3, a1=5a_1=5.

סעיף ב

תשובה:

n=47n=47 (הפתרון היחיד)

נתון: a1=5a_1=5, d=3d=3, Sn=3478S_n=3478. מבוקש: nn.

1. נוסחת סכום סדרה חשבונית:

Sn=n2(2a1+(n−1)d)=n2(10+3(n−1))=n(3n+7)2S_n=\frac{n}{2}\left(2a_1+(n-1)d\right)=\frac{n}{2}\left(10+3(n-1)\right)=\frac{n(3n+7)}{2}

2. משוואה: n(3n+7)2=3478⇒3n2+7n−6956=0\frac{n(3n+7)}{2}=3478 \Rightarrow 3n^2+7n-6956=0

3. נוסחת השורשים:

n=−7±49+12⋅69566=−7±835216=−7±2896n=\frac{-7\pm\sqrt{49+12\cdot 6956}}{6}=\frac{-7\pm\sqrt{83521}}{6}=\frac{-7\pm 289}{6}

n1=2826=47,n2=−2966≈−49.33n_1=\frac{282}{6}=47,\qquad n_2=\frac{-296}{6}\approx -49.33

4. מספר האיברים חייב להיות מספר טבעי, ולכן n2n_2 נפסל (שלילי ואינו שלם).

5. בדיקה: S47=472(10+3⋅46)=47⋅1482=3478S_{47}=\frac{47}{2}(10+3\cdot 46)=\frac{47\cdot 148}{2}=3478 ✓

תשובה: צריך לחבר 47 איברים; זה הפתרון האפשרי היחיד.

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי חזקות

א.

פתור את מערכת אי-השוויונים:

2(2−3x)−3x≥2(3−4x)2(2-3x)-3x\ge 2(3-4x) וגם 30+3x>2(5−x)30+3x>2(5-x)

(6 נקודות)
ב.

פשט את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

K=4(8a3)23⋅(b2)52⋅a6b33(4a4b2)32⋅a6b2(a,b>0)K=\frac{4\left(8a^3\right)^{\frac{2}{3}}\cdot\left(b^2\right)^{\frac{5}{2}}\cdot\sqrt[3]{a^6b^3}}{\left(4a^4b^2\right)^{\frac{3}{2}}\cdot\sqrt{a^6b^2}}\qquad (a,b>0)

נתון: a=2,b=3a=2,b=3. הצב בתוצאה שקיבלת וחשב, ללא שימוש במחשבון, את ערך KK.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

−4<x≤−2-4<x\le -2

נפתור כל אי-שוויון לחוד, ואז ניקח את החיתוך (כי כתוב "וגם").

1. אי-השוויון הראשון:

4−6x−3x≥6−8x4-6x-3x\ge 6-8x

4−9x≥6−8x4-9x\ge 6-8x

−x≥2-x\ge 2

x≤−2x\le -2 (חילוק ב- −1-1 הופך את כיוון אי-השוויון)

2. אי-השוויון השני:

30+3x>10−2x30+3x>10-2x

5x>−205x>-20

x>−4x>-4

3. החיתוך של x≤−2x\le -2 ושל x>−4x>-4: −4<x≤−2-4<x\le -2.

תשובה: −4<x≤−2-4<x\le -2.

סעיף ב

תשובה:

K=2b2a5K=\frac{2b^2}{a^5}; עבור a=2,b=3a=2,b=3: K=916K=\frac{9}{16}

נפשט כל גורם לחוד בעזרת (xy)n=xnyn(xy)^n=x^ny^n ו- (xm)n=xmn(x^m)^n=x^{mn}, ואז נחלק לפי xmxn=xm−n\frac{x^m}{x^n}=x^{m-n}.

1. גורמי המונה:

(8a3)23=823a2=4a2\left(8a^3\right)^{\frac{2}{3}}=8^{\frac{2}{3}}a^{2}=4a^2

(b2)52=b5\left(b^2\right)^{\frac{5}{2}}=b^5

a6b33=a2b\sqrt[3]{a^6b^3}=a^2b

המונה: 4⋅4a2⋅b5⋅a2b=16a4b64\cdot 4a^2\cdot b^5\cdot a^2b=16a^4b^6

2. גורמי המכנה:

(4a4b2)32=432a6b3=8a6b3\left(4a^4b^2\right)^{\frac{3}{2}}=4^{\frac{3}{2}}a^6b^3=8a^6b^3

a6b2=a3b\sqrt{a^6b^2}=a^3b (כי a,b>0a,b>0)

המכנה: 8a6b3⋅a3b=8a9b48a^6b^3\cdot a^3b=8a^9b^4

3. החילוק:

K=16a4b68a9b4=2a4−9b6−4=2a−5b2=2b2a5K=\frac{16a^4b^6}{8a^9b^4}=2a^{4-9}b^{6-4}=2a^{-5}b^2=\frac{2b^2}{a^5}

4. הצבה a=2, b=3a=2,\ b=3:

K=2⋅3225=1832=916K=\frac{2\cdot 3^2}{2^5}=\frac{18}{32}=\frac{9}{16}

תשובה: K=2b2a5K=\frac{2b^2}{a^5}, ועבור a=2,b=3a=2,b=3: K=916K=\frac{9}{16}.

שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: 3.5P=2W−5R24W−1.5R+4.53.5P=\frac{2W-5R^2}{4W-1.5R}+4.5

נתון: R=−12.4R=-12.4.

א.

הצב את הערך הנתון של RR בנוסחה הנתונה ובטא את WW באמצעות PP.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: P=12.13P=\sqrt{12.13}. חשב (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של PP בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

(2 נקודות)
ג.

הצב את הערך המספרי של PP (שקיבלת בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלת בסע' א' וחשב את WW.

הצג את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le|a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

W=685.1+65.1P20−14PW=\frac{685.1+65.1P}{20-14P}

נציב את RR, נעביר את 4.5 לאגף השני, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים שבהם WW באגף אחד.

1. הצבת R=−12.4R=-12.4:

R2=(−12.4)2=153.76R^2=(-12.4)^2=153.76, 5R2=768.85R^2=768.8, 1.5R=−18.61.5R=-18.6

3.5P=2W−768.84W+18.6+4.53.5P=\frac{2W-768.8}{4W+18.6}+4.5

2. העברת 4.5 שמאלה:

3.5P−4.5=2W−768.84W+18.63.5P-4.5=\frac{2W-768.8}{4W+18.6}

3. כפל במכנה 4W+18.64W+18.6:

(3.5P−4.5)(4W+18.6)=2W−768.8(3.5P-4.5)(4W+18.6)=2W-768.8

14PW+65.1P−18W−83.7=2W−768.814PW+65.1P-18W-83.7=2W-768.8

4. איסוף האיברים עם WW באגף שמאל וכל השאר באגף ימין:

14PW−18W−2W=−768.8+83.7−65.1P14PW-18W-2W=-768.8+83.7-65.1P

W(14P−20)=−685.1−65.1PW(14P-20)=-685.1-65.1P

5. חילוק ב- 14P−2014P-20 (בהנחה ש- P≠107P\ne\frac{10}{7}) והכפלת מונה ומכנה ב- −1-1:

W=685.1+65.1P20−14PW=\frac{685.1+65.1P}{20-14P}

תשובה: W=685.1+65.1P20−14PW=\frac{685.1+65.1P}{20-14P}.

סעיף ב

תשובה:

P≈3.483P\approx 3.483

נחשב את השורש ונעגל.

1. P=12.13=3.48281…P=\sqrt{12.13}=3.48281\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 8, ולכן מעגלים את הספרה השלישית כלפי מעלה: P≈3.483P\approx 3.483.

(בעיגול ל-3 ספרות משמעותיות בדיוק מתקבל P≈3.48P\approx 3.48; בהמשך נראה שהתוצאה בסעיף ג' זהה בשני המקרים.)

תשובה: P≈3.483P\approx 3.483.

סעיף ג

תשובה:

W≈−3.17⋅101W\approx -3.17\cdot 10^{1}

נציב P=3.483P=3.483 בנוסחה מסעיף א'.

1. המונה: 685.1+65.1⋅3.483=685.1+226.743=911.843685.1+65.1\cdot 3.483=685.1+226.743=911.843

2. המכנה: 20−14⋅3.483=20−48.762=−28.76220-14\cdot 3.483=20-48.762=-28.762

3. W=911.843−28.762≈−31.70W=\frac{911.843}{-28.762}\approx -31.70

4. הצגה מדעית: −31.70=−3.170⋅101-31.70=-3.170\cdot 10^{1}, ובדיוק של 3 ספרות משמעותיות: W≈−3.17⋅101W\approx -3.17\cdot 10^{1}.

(עם P=3.48P=3.48 מתקבל W≈−31.74W\approx -31.74, וגם הוא −3.17⋅101-3.17\cdot 10^1.)

5. בדיקה: הצבת W=−31.70W=-31.70 ו- R=−12.4R=-12.4 באגף ימין של הנוסחה המקורית נותנת כ- 12.1912.19, ואכן 3.5⋅3.483≈12.193.5\cdot 3.483\approx 12.19.

תשובה: W≈−3.17⋅101W\approx -3.17\cdot 10^{1}.

שאלה 6 · מעוין: זוויות, צלע ואלכסונים

במעוין ABCD הזווית הקהה היא בת 126∘126^\circ ואורך האלכסון הגדול BD הוא 22.8 ס"מ.

א.

חשב גודל הזווית ∠ADB\angle ADB.

(4 נקודות)
ב.

חשב את אורך צלע המעוין.

(4 נקודות)
ג.

חשב את אורך האלכסון הקצר AC.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

∠ADB=27∘\angle ADB=27^\circ

נתון: מעוין ABCD, הזווית הקהה 126∘126^\circ, האלכסון הגדול BD=22.8BD=22.8 ס"מ.

מבוקש: ∠ADB\angle ADB.

1. במעוין (כמו בכל מקבילית) זוויות סמוכות משלימות ל- 180∘180^\circ, ולכן הזווית החדה:

180∘−126∘=54∘180^\circ-126^\circ=54^\circ

2. האלכסון הגדול מחבר את קודקודי הזוויות החדות, כלומר B ו- D הם קודקודי הזוויות החדות: ∠ADC=54∘\angle ADC=54^\circ (ו- ∠BCD=126∘\angle BCD=126^\circ, כמסומן באיור).

3. אלכסוני המעוין חוצים את זוויותיו, ולכן:

∠ADB=54∘2=27∘\angle ADB=\frac{54^\circ}{2}=27^\circ

תשובה: ∠ADB=27∘\angle ADB=27^\circ.

סעיף ב

תשובה:

כ- 12.7912.79 ס"מ

אלכסוני המעוין חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה. נסמן ב- O את נקודת חיתוכם; המשולש AOD ישר-זווית ב- O.

1. OD=BD2=22.82=11.4OD=\frac{BD}{2}=\frac{22.8}{2}=11.4 ס"מ

2. במשולש AOD: ODOD הוא הניצב שליד הזווית ∠ADO=27∘\angle ADO=27^\circ, ו- ADAD הוא היתר:

cos⁡27∘=ODAD⇒AD=11.4cos⁡27∘=11.40.8910≈12.79\cos 27^\circ=\frac{OD}{AD} \Rightarrow AD=\frac{11.4}{\cos 27^\circ}=\frac{11.4}{0.8910}\approx 12.79 ס"מ

תשובה: צלע המעוין כ- 12.7912.79 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

AC≈11.62AC\approx 11.62 ס"מ

באותו משולש ישר-זווית AOD, AO הוא הניצב שמול הזווית 27∘27^\circ, ו- AC=2⋅AOAC=2\cdot AO.

1. tan⁡27∘=AOOD⇒AO=11.4⋅tan⁡27∘=11.4⋅0.5095≈5.809\tan 27^\circ=\frac{AO}{OD} \Rightarrow AO=11.4\cdot\tan 27^\circ=11.4\cdot 0.5095\approx 5.809 ס"מ

2. AC=2⋅AO≈11.62AC=2\cdot AO\approx 11.62 ס"מ

(בדיקה בפיתגורס: AO2+OD2=5.8092+11.42≈163.7≈12.792AO^2+OD^2=5.809^2+11.4^2\approx 163.7\approx 12.79^2 ✓)

תשובה: AC≈11.62AC\approx 11.62 ס"מ.

שאלה 7 · פרבולה, ישרים מאונכים ושטח משולש

בשרטוט מתואר הגרף של הפרבולה y=−x2+4x+5y=-x^2+4x+5.

הפרבולה חותכת את ציר yy בנקודה A.

B היא נקודה על הפרבולה כך שהישר AB מקביל לציר xx.

C היא נקודה על הפרבולה כך ש- xC=−2x_C=-2.

א.

מצא את משוואת הישר BC.

(6 נקודות)
ב.

הישר AD מאונך לישר BC. מצא את משוואת AD.

(3 נקודות)
ג.

מצא את שטח המשולש △ABC\triangle ABC.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

y=2x−3y=2x-3

כדי לכתוב משוואת ישר צריך שתי נקודות עליו. לכן נמצא קודם את A, את B ואת C.

1. A: חיתוך עם ציר yy, נציב x=0x=0: y=5y=5, ולכן A(0,5)A(0,5).

2. B: הישר AB מקביל לציר xx, ולכן yB=5y_B=5:

−x2+4x+5=5⇒−x2+4x=0⇒x(4−x)=0-x^2+4x+5=5 \Rightarrow -x^2+4x=0 \Rightarrow x(4-x)=0

x=0x=0 היא הנקודה A, ולכן xB=4x_B=4, כלומר B(4,5)B(4,5).

3. C: yC=−(−2)2+4⋅(−2)+5=−4−8+5=−7y_C=-(-2)^2+4\cdot(-2)+5=-4-8+5=-7, כלומר C(−2,−7)C(-2,-7).

4. שיפוע BC: mBC=5−(−7)4−(−2)=126=2m_{BC}=\frac{5-(-7)}{4-(-2)}=\frac{12}{6}=2

5. משוואת הישר דרך B(4,5)B(4,5): y−5=2(x−4)⇒y=2x−3y-5=2(x-4) \Rightarrow y=2x-3

(בדיקה עם C: 2⋅(−2)−3=−72\cdot(-2)-3=-7 ✓)

תשובה: y=2x−3y=2x-3.

סעיף ב

תשובה:

y=−12x+5y=-\frac{1}{2}x+5

מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1.

1. mAD⋅mBC=−1⇒mAD=−12m_{AD}\cdot m_{BC}=-1 \Rightarrow m_{AD}=-\frac{1}{2}

2. הישר עובר דרך A(0,5)A(0,5), ולכן 5 הוא החיתוך עם ציר yy:

y=−12x+5y=-\frac{1}{2}x+5

תשובה: y=−12x+5y=-\frac{1}{2}x+5.

סעיף ג

תשובה:

SABC=24S_{ABC}=24 יח"ש

הצלע AB מקבילה לציר xx, ולכן נוח לקחת אותה כבסיס; הגובה אליה הוא ההפרש בשיעורי yy בין C לבין הישר y=5y=5.

1. בסיס: AB=4−0=4AB=4-0=4

2. גובה: h=5−(−7)=12h=5-(-7)=12

3. SABC=AB⋅h2=4⋅122=24S_{ABC}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{4\cdot 12}{2}=24

תשובה: שטח המשולש ABC הוא 24 יחידות שטח.

שאלה 8 · בעיה מילולית: עלות, אחוזים ורווח

במפעל לייצור כלי בית ייצרו 1500 מערכות מהודרות של כלי אוכל. כל מערכת כזו כוללת 6 צלחות בינוניות ו- 6 צלחות גדולות.

ידוע שאם עלות ההכנה של צלחת גדולה היא aa ש"ח, אז עלות ההכנה של צלחת קטנה נמוכה ב- 40%.

א.

בטא בעזרת aa את עלות ההכנה של מערכת אחת.

(4 נקודות)
ב.

המפעל מבקש למכור את כל המערכות לחנויות ברווח של 50%. בטא בעזרת aa את ההכנסה הצפויה ממכירת כל המערכות.

(4 נקודות)
ג.

נתון כעת (לצורך סעיף זה בלבד!) שעלות ההכנה של צלחת קטנה היא 15 ש"ח. מה הערך של aa?

מה יהיה אז הרווח של המפעל ממכירת מערכת אחת?

שימו לב: בסעיפים א' ו-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת aa וערך או ערכים מספריים הנתונים לעיל בשאלה.

אין להשתמש שם בנתון מסעיף ג'. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.

בסעיף ג' יש להשתמש בתוצאות סעיפים א' ו- ב' – לא כחישוב נפרד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

9.6a9.6a ש"ח

נתון: צלחת גדולה עולה aa ש"ח; הצלחת הקטנה (הבינונית, ראו הערה) זולה ממנה ב-40%. בכל מערכת 6 צלחות מכל סוג.

מבוקש: עלות מערכת אחת.

הערה: בשאלה כתוב שהמערכת כוללת צלחות "בינוניות" ו"גדולות", ובהמשך מדובר על צלחת "קטנה". מובן שהכוונה לאותן צלחות שאינן הגדולות, כלומר 6 צלחות קטנות.

1. עלות צלחת קטנה: נמוכה ב-40%, כלומר 60% מ- aa: a⋅(1−0.4)=0.6aa\cdot(1-0.4)=0.6a ש"ח

2. עלות מערכת: 6⋅a+6⋅0.6a=6a+3.6a=9.6a6\cdot a+6\cdot 0.6a=6a+3.6a=9.6a ש"ח

תשובה: עלות ההכנה של מערכת אחת היא 9.6a9.6a ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

21600a21600a ש"ח

רווח של 50% פירושו שמחיר המכירה הוא 150% מעלות ההכנה.

1. מחיר מכירה של מערכת: 9.6a⋅1.5=14.4a9.6a\cdot 1.5=14.4a ש"ח

2. הכנסה מכל 1500 המערכות: 1500⋅14.4a=21600a1500\cdot 14.4a=21600a ש"ח

תשובה: ההכנסה הצפויה היא 21600a21600a ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

a=25a=25 ש"ח; רווח ממערכת אחת: 120 ש"ח

נתון: צלחת קטנה עולה 15 ש"ח. מסעיף א' עלותה 0.6a0.6a, ומזה נמצא את aa.

1. 0.6a=15⇒a=150.6=250.6a=15 \Rightarrow a=\frac{15}{0.6}=25 ש"ח

2. מסעיף א': עלות מערכת 9.6a=9.6⋅25=2409.6a=9.6\cdot 25=240 ש"ח.

מסעיף ב': מחיר מכירה של מערכת 14.4a=14.4⋅25=36014.4a=14.4\cdot 25=360 ש"ח.

3. הרווח ממערכת אחת: 14.4a−9.6a=4.8a=4.8⋅25=12014.4a-9.6a=4.8a=4.8\cdot 25=120 ש"ח (כלומר 360−240=120360-240=120, וזה אכן 50% מ-240).

תשובה: a=25a=25 ש"ח, והרווח ממכירת מערכת אחת הוא 120 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף טמפרטורה וקצב שינוי

הגרף מתאר את תוצאות מדידת הטמפרטורה במאגר מים מסוים במהלך יום אחד, לפי שעות:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענה על השאלות שלפניך:

א.

בין אילו שעות היתה הטמפרטורה גבוהה ביותר? מה היה אז ערכה?

(2 נקודות)
ב.

באיזו שעה היתה הטמפרטורה נמוכה ביותר? מה היה אז ערכה?

(2 נקודות)
ג.

בין אילו שעות עלתה הטמפרטורה? מה היה אז קצב גידול הטמפרטורה?

(3 נקודות)
ד.

בין אילו שעות ירדה הטמפרטורה? מה היה אז קצב הירידה? (יש להתיחס בנפרד לשני הערכים של קצב הירידה)

נמק את תשובותיך!

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

בין 13:00 ל- 14:00; 35∘C35^\circ\text{C}

נקרא מהגרף את נקודות השבירה שלו: (10,20)(10,20), (13,35)(13,35), (14,35)(14,35), (16.5,30)(16.5,30), (18,15)(18,15), כלומר בשעה 10 הטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}, בשעה 13 ובשעה 14 היא 35∘C35^\circ\text{C}, בשעה 16:30 היא 30∘C30^\circ\text{C} ובשעה 18 היא 15∘C15^\circ\text{C}.

1. הנקודה הגבוהה ביותר בגרף היא בגובה 35, והגרף נמצא בגובה זה לאורך קטע אופקי מהשעה 13 עד השעה 14.

תשובה: בין השעות 13:00 ל- 14:00 הטמפרטורה הייתה הגבוהה ביותר, 35∘C35^\circ\text{C}.

סעיף ב

תשובה:

בשעה 18:00; 15∘C15^\circ\text{C}

1. הנקודה הנמוכה ביותר בגרף היא בקצהו הימני, בשעה 18, בגובה 15 (בשעה 10 הטמפרטורה 20, וכל שאר הנקודות גבוהות יותר).

תשובה: בשעה 18:00 הטמפרטורה הייתה הנמוכה ביותר, 15∘C15^\circ\text{C}.

סעיף ג

תשובה:

בין 10:00 ל- 13:00; 5 מעלות לשעה

הטמפרטורה עולה כשהגרף עולה משמאל לימין. הקצב הוא השיפוע: שינוי הטמפרטורה חלקי פרק הזמן.

1. הגרף עולה רק בין השעה 10 לשעה 13, בקו ישר, ולכן הקצב קבוע.

2. קצב הגידול: 35−2013−10=153=5\frac{35-20}{13-10}=\frac{15}{3}=5 מעלות לשעה.

תשובה: הטמפרטורה עלתה בין 10:00 ל- 13:00, בקצב של 5∘C5^\circ\text{C} לשעה.

סעיף ד

תשובה:

בין 14:00 ל- 18:00: מ-14:00 עד 16:30 בקצב 2 מעלות לשעה, ומ-16:30 עד 18:00 בקצב 10 מעלות לשעה

הגרף יורד מהשעה 14 עד השעה 18, בשני קטעים ישרים בעלי שיפוע שונה, ולכן נחשב קצב לכל קטע.

1. קטע ראשון, מ-14:00 עד 16:30 (2.5 שעות), מ-35 ל-30:

קצב הירידה =35−3016.5−14=52.5=2=\frac{35-30}{16.5-14}=\frac{5}{2.5}=2 מעלות לשעה.

2. קטע שני, מ-16:30 עד 18:00 (1.5 שעות), מ-30 ל-15:

קצב הירידה =30−1518−16.5=151.5=10=\frac{30-15}{18-16.5}=\frac{15}{1.5}=10 מעלות לשעה.

3. הקטע השני תלול יותר בגרף, ולכן הירידה בו מהירה יותר, כפי שקיבלנו.

תשובה: הטמפרטורה ירדה בין 14:00 ל- 18:00: בין 14:00 ל- 16:30 בקצב 2∘C2^\circ\text{C} לשעה, ובין 16:30 ל- 18:00 בקצב 10∘C10^\circ\text{C} לשעה.

שאלה 10 · בעיה מילולית: קנייה ומכירה ברווח

סוחר קנה כמות מסוימת של בקבוקי יין.

5 בקבוקים השאיר לעצמו, ואת השאר מכר ברווח של 20 ש"ח לבקבוק.

בסה"כ שילם הסוחר 3000 ש"ח עבור כל הבקבוקים והרויח בעסקה 850 ש"ח.

כמה בקבוקי יין קנה הסוחר, ובכמה קנה כל בקבוק?

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

60 בקבוקים, 50 ש"ח לבקבוק

נתון: הסוחר שילם 3000 ש"ח על כל הבקבוקים; 5 השאיר לעצמו; את השאר מכר ב-20 ש"ח יותר ממחיר הקנייה; הרווח בעסקה 850 ש"ח.

מבוקש: מספר הבקבוקים ומחיר קנייה של בקבוק.

1. נסמן: nn מספר הבקבוקים שקנה. מחיר קנייה של בקבוק: 3000n\frac{3000}{n} ש"ח.

2. הוא מכר n−5n-5 בקבוקים, כל אחד במחיר 3000n+20\frac{3000}{n}+20 ש"ח.

3. רווח = הכנסה פחות הוצאה, ולכן ההכנסה היא 3000+850=38503000+850=3850 ש"ח:

(n−5)(3000n+20)=3850(n-5)\left(\frac{3000}{n}+20\right)=3850

4. נכפול ב- nn (n>0n>0):

(n−5)(3000+20n)=3850n(n-5)(3000+20n)=3850n

3000n+20n2−15000−100n=3850n3000n+20n^2-15000-100n=3850n

20n2−950n−15000=020n^2-950n-15000=0

ואחרי חילוק ב-10: 2n2−95n−1500=02n^2-95n-1500=0

5. נוסחת השורשים:

n=95±952+4⋅2⋅15004=95±210254=95±1454n=\frac{95\pm\sqrt{95^2+4\cdot 2\cdot 1500}}{4}=\frac{95\pm\sqrt{21025}}{4}=\frac{95\pm 145}{4}

n1=2404=60,n2=−504=−12.5n_1=\frac{240}{4}=60,\qquad n_2=\frac{-50}{4}=-12.5

6. מספר בקבוקים חייב להיות חיובי ושלם, ולכן n=60n=60.

7. מחיר קנייה: 300060=50\frac{3000}{60}=50 ש"ח לבקבוק.

8. בדיקה: הוא מכר 5555 בקבוקים ב- 7070 ש"ח: 55⋅70=385055\cdot 70=3850 ש"ח, והרווח 3850−3000=8503850-3000=850 ש"ח ✓

תשובה: הסוחר קנה 60 בקבוקים, וכל בקבוק עלה לו 50 ש"ח.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=−2x2+3x+12;(2)y=3x−6(1)\quad y=-2x^2+3x+12\quad ;\quad (2)\quad y=3x-6

א.

שרטט, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (−3<x<4-3<x<4).

(11 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתור בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

−2x2+3x+12=3x−6-2x^2+3x+12=3x-6

(4 נקודות)
ג.

בדוק – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה הפוכה עם קודקוד (0.75,13.125)(0.75,13.125) וישר עולה; הם נחתכים ב- (−3,−15)(-3,-15) וב- (3,3)(3,3).

נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (כולל ערכי הקצוות, כדי לראות מה קורה בהם), נסמן את הנקודות ונחבר אותן: את הפרבולה בקו מעוגל ואת הישר בקו ישר.

1. טבלת ערכים:

xx-3-2-101234
y=−2x2+3x+12y=-2x^2+3x+12-15-271213103-8
y=3x−6y=3x-6-15-12-9-6-3036

2. הפרבולה: המקדם של x2x^2 שלילי (−2-2), ולכן היא "בוכה" (פתוחה כלפי מטה). קודקודה:

xv=−b2a=−32⋅(−2)=0.75x_v=-\frac{b}{2a}=-\frac{3}{2\cdot(-2)}=0.75, yv=−2⋅0.752+3⋅0.75+12=13.125y_v=-2\cdot 0.75^2+3\cdot 0.75+12=13.125

חיתוך עם ציר yy: (0,12)(0,12).

3. הישר: שיפוע 3, חיתוך עם ציר yy ב- (0,−6)(0,-6) ועם ציר xx ב- (2,0)(2,0).

4. מהטבלה רואים ששני הגרפים עוברים באותן נקודות (−3,−15)(-3,-15) ו- (3,3)(3,3).

-4-3-2-112345-16-14-12-10-8-6-4-2246810121416(-3,-15)(3,3)(0.75,13.125)

תשובה: השרטוט: פרבולה הפוכה עם קודקוד (0.75,13.125)(0.75,13.125) וחיתוך עם ציר yy ב- (0,12)(0,12), וישר עולה דרך (0,−6)(0,-6) ו- (2,0)(2,0); שני הגרפים נחתכים ב- (−3,−15)(-3,-15) וב- (3,3)(3,3).

סעיף ב

תשובה:

x=−3x=-3 או x=3x=3

אגף שמאל של המשוואה הוא פונקציה (1) ואגף ימין הוא פונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. בשרטוט שני הגרפים נחתכים בנקודות (−3,−15)(-3,-15) ו- (3,3)(3,3).

2. שיעורי ה- xx שלהן: x=−3x=-3 ו- x=3x=3.

3. הערה: נקודת החיתוך שבה x=−3x=-3 נמצאת בדיוק בקצה התחום שבו שרטטנו, ולכן בשרטוט היא נקודת ההתחלה המשותפת של שני הגרפים. היא פתרון של המשוואה, אף שאי-השוויון שבסוגריים בסעיף א' (−3<x<4-3<x<4) אינו כולל את הקצה.

תשובה: x=−3x=-3 או x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

בשתי ההצבות שני האגפים שווים: x=±3x=\pm 3 נכונים.

נציב כל פתרון בשני אגפי המשוואה ונוודא שמתקבל אותו ערך.

1. x=3x=3:

אגף שמאל: −2⋅32+3⋅3+12=−18+9+12=3-2\cdot 3^2+3\cdot 3+12=-18+9+12=3

אגף ימין: 3⋅3−6=33\cdot 3-6=3 ✓

2. x=−3x=-3:

אגף שמאל: −2⋅(−3)2+3⋅(−3)+12=−18−9+12=−15-2\cdot(-3)^2+3\cdot(-3)+12=-18-9+12=-15

אגף ימין: 3⋅(−3)−6=−153\cdot(-3)-6=-15 ✓

תשובה: בשני המקרים האגפים שווים, ולכן x=3x=3 ו- x=−3x=-3 הם פתרונות נכונים.

שאלה 12 · טרפז עם משולשים שווי-שוקיים

נתון טרפז ABCD שבו:

1) הבסיס הקטן CD שווה באורכו לשוק AD, AD=CDAD=CD

2) האלכסון AC שווה באורכו לשוק BC, AC=BCAC=BC

נתון: ∠ACD=38∘\angle ACD=38^\circ, AC=18.4 cmAC=18.4\,\text{cm}.

א.

חשב את זוויות הטרפז ABCD.

(8 נקודות)
ב.

חשב את היקף הטרפז ABCD.

(8 נקודות)
ג.

חשב את אורך האלכסון BD (לא מופיע בשרטוט).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∠A=76∘\angle A=76^\circ, ∠B=38∘\angle B=38^\circ, ∠C=142∘\angle C=142^\circ, ∠D=104∘\angle D=104^\circ

נתון: AD=CDAD=CD, AC=BCAC=BC, AB∥CDAB\parallel CD, ∠ACD=38∘\angle ACD=38^\circ.

מבוקש: ארבע זוויות הטרפז.

נשתמש בזוויות בסיס של משולשים שווי-שוקיים ובזוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים.

1. במשולש ACD: AD=CDAD=CD, ולכן הזוויות שמול צלעות אלה שוות: ∠DAC=∠DCA=38∘\angle DAC=\angle DCA=38^\circ.

2. ∠D=180∘−38∘−38∘=104∘\angle D=180^\circ-38^\circ-38^\circ=104^\circ

3. AB∥CDAB\parallel CD, ולכן ∠CAB=∠ACD=38∘\angle CAB=\angle ACD=38^\circ (זוויות מתחלפות).

4. במשולש ACB: AC=BCAC=BC, ולכן ∠CBA=∠CAB=38∘\angle CBA=\angle CAB=38^\circ, ו- ∠ACB=180∘−38∘−38∘=104∘\angle ACB=180^\circ-38^\circ-38^\circ=104^\circ.

5. זוויות הטרפז:

∠A=∠DAC+∠CAB=38∘+38∘=76∘\angle A=\angle DAC+\angle CAB=38^\circ+38^\circ=76^\circ

∠B=38∘\angle B=38^\circ

∠C=∠ACD+∠ACB=38∘+104∘=142∘\angle C=\angle ACD+\angle ACB=38^\circ+104^\circ=142^\circ

∠D=104∘\angle D=104^\circ

6. בדיקה: ∠A+∠D=76∘+104∘=180∘\angle A+\angle D=76^\circ+104^\circ=180^\circ ו- ∠B+∠C=38∘+142∘=180∘\angle B+\angle C=38^\circ+142^\circ=180^\circ, כמו שצריך בטרפז.

תשובה: ∠A=76∘\angle A=76^\circ, ∠B=38∘\angle B=38^\circ, ∠C=142∘\angle C=142^\circ, ∠D=104∘\angle D=104^\circ.

סעיף ב

תשובה:

כ- 70.7570.75 ס"מ

ידוע BC=AC=18.4BC=AC=18.4 ס"מ. צריך למצוא את CDCD (ששווה ל- ADAD) ואת ABAB.

1. משפט הסינוסים במשולש ACD (CDCD מול ∠DAC=38∘\angle DAC=38^\circ, ACAC מול ∠D=104∘\angle D=104^\circ):

CDsin⁡38∘=ACsin⁡104∘⇒CD=18.4⋅sin⁡38∘sin⁡104∘=18.4⋅0.61570.9703≈11.67\frac{CD}{\sin 38^\circ}=\frac{AC}{\sin 104^\circ} \Rightarrow CD=\frac{18.4\cdot\sin 38^\circ}{\sin 104^\circ}=\frac{18.4\cdot 0.6157}{0.9703}\approx 11.67 ס"מ

ולכן גם AD≈11.67AD\approx 11.67 ס"מ.

2. במשולש ACB השווה-שוקיים, הגובה מ- C חוצה את הבסיס AB, ולכן:

AB=2⋅AC⋅cos⁡38∘=2⋅18.4⋅0.7880≈29.00AB=2\cdot AC\cdot\cos 38^\circ=2\cdot 18.4\cdot 0.7880\approx 29.00 ס"מ

3. ההיקף:

P=AB+BC+CD+DA≈29.00+18.4+11.67+11.67≈70.75P=AB+BC+CD+DA\approx 29.00+18.4+11.67+11.67\approx 70.75 ס"מ

תשובה: היקף הטרפז כ- 70.7570.75 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

BD≈28.52BD\approx 28.52 ס"מ

במשולש ABD ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן (ABAB, ADAD ו- ∠A=76∘\angle A=76^\circ), ולכן נשתמש במשפט הקוסינוסים.

1. BD2=AB2+AD2−2⋅AB⋅AD⋅cos⁡76∘BD^2=AB^2+AD^2-2\cdot AB\cdot AD\cdot\cos 76^\circ

2. BD2≈29.002+11.672−2⋅29.00⋅11.67⋅0.2419≈840.93+136.30−163.81=813.42BD^2\approx 29.00^2+11.67^2-2\cdot 29.00\cdot 11.67\cdot 0.2419\approx 840.93+136.30-163.81=813.42

3. BD≈813.42≈28.52BD\approx\sqrt{813.42}\approx 28.52 ס"מ

(בדיקה במשולש BCD עם ∠C=142∘\angle C=142^\circ: BD2=11.672+18.42−2⋅11.67⋅18.4⋅cos⁡142∘BD^2=11.67^2+18.4^2-2\cdot 11.67\cdot 18.4\cdot\cos 142^\circ, ומתקבל אותו אורך.)

תשובה: BD≈28.52BD\approx 28.52 ס"מ.

שאלה 13 · מקבילית במערכת צירים: קודקודים ומשוואות

שני קודקודים נגדיים של מקבילית ABCD הם: A(3,−1)A(3,-1) ו- C(−3,5)C(-3,5).

נתון שיפוע האלכסון BD: aBD=3a_{BD}=3.

הצלע BC נמצאת על ישר ששיפועו aBC=−3a_{BC}=-3.

א.

נסמן ב- M את נקודת חיתוך האלכסונים. מצא את שיעורי M ואת משוואת האלכסון BD.

(6 נקודות)
ב.

מצא את שיעורי הקודקוד B.

(6 נקודות)
ג.

מצא את שיעורי הקודקוד הרביעי D.

(3 נקודות)
ד.

מעבירים דרך הנקודה D אנך לצלע AB. מצא את משוואתו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

M(0,2)M(0,2); BD: y=3x+2BD:\ y=3x+2

אלכסוני מקבילית חוצים זה את זה, ולכן M היא אמצע AC, וגם האלכסון BD עובר דרכה.

1. M=(3+(−3)2,−1+52)=(0,2)M=\left(\frac{3+(-3)}{2},\frac{-1+5}{2}\right)=(0,2)

2. BD עובר דרך M(0,2)M(0,2) בשיפוע 3: y−2=3(x−0)⇒y=3x+2y-2=3(x-0) \Rightarrow y=3x+2

תשובה: M(0,2)M(0,2), ומשוואת האלכסון BD: y=3x+2y=3x+2.

סעיף ב

תשובה:

B(−1,−1)B(-1,-1)

B נמצא גם על האלכסון BD וגם על הישר BC, ולכן הוא נקודת החיתוך שלהם.

1. ישר BC: שיפוע −3-3 דרך C(−3,5)C(-3,5):

y−5=−3(x+3)⇒y=−3x−4y-5=-3(x+3) \Rightarrow y=-3x-4

2. חיתוך עם BD:

3x+2=−3x−4⇒6x=−6⇒x=−13x+2=-3x-4 \Rightarrow 6x=-6 \Rightarrow x=-1

y=3⋅(−1)+2=−1y=3\cdot(-1)+2=-1

3. בדיקה בישר BC: −3⋅(−1)−4=−1-3\cdot(-1)-4=-1 ✓

תשובה: B(−1,−1)B(-1,-1).

סעיף ג

תשובה:

D(1,5)D(1,5)

M היא אמצע BD, ולכן xM=xB+xD2x_M=\frac{x_B+x_D}{2} ו- yM=yB+yD2y_M=\frac{y_B+y_D}{2}.

1. 0=−1+xD2⇒xD=10=\frac{-1+x_D}{2} \Rightarrow x_D=1

2. 2=−1+yD2⇒yD=52=\frac{-1+y_D}{2} \Rightarrow y_D=5

3. בדיקה: 3⋅1+2=53\cdot 1+2=5, כלומר D על BD ✓

תשובה: D(1,5)D(1,5).

סעיף ד

תשובה:

x=1x=1

נמצא קודם את כיוון הצלע AB, ואז את הישר המאונך לה דרך D.

1. A(3,−1)A(3,-1) ו- B(−1,−1)B(-1,-1) בעלות אותו שיעור yy, ולכן הצלע AB אופקית (מונחת על הישר y=−1y=-1, שיפוע 0).

2. ישר המאונך לישר אופקי הוא ישר אנכי, מהצורה x=constx=\text{const}.

3. האנך עובר דרך D(1,5)D(1,5), ולכן משוואתו x=1x=1.

תשובה: x=1x=1.

שאלה 14 · מציאת פונקציה מנגזרת ומשיקים מקבילים

פונקציה f(x)f(x) מקיימת f′(x)=6x2+6x−10f'(x)=6x^2+6x-10. ידוע שהגרף של פונקציה זו חותך את ציר yy בנקודה y=12y=12.

א.

מצא את הפונקציה f(x)f(x).

(8 נקודות)
ב.

מצא את משוואת הישר המשיק לפונקציה f(x)f(x) בנקודה שבה x=1x=1 והנמצאת על גרף הפונקציה.

(6 נקודות)
ג.

מצא את משוואתו של ישר נוסף המשיק לפונקציה f(x)f(x) ומקביל לישר המשיק שמצאת בסעיף הקודם.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

f(x)=2x3+3x2−10x+12f(x)=2x^3+3x^2-10x+12

נמצא פונקציה קדומה של f′(x)f'(x), ואת הקבוע נקבע לפי הנקודה (0,12)(0,12) שעל הגרף.

1. f(x)=∫(6x2+6x−10) dx=2x3+3x2−10x+Cf(x)=\int(6x^2+6x-10)\,dx=2x^3+3x^2-10x+C

2. הגרף חותך את ציר yy ב- y=12y=12, כלומר f(0)=12f(0)=12:

2⋅0+3⋅0−10⋅0+C=12⇒C=122\cdot 0+3\cdot 0-10\cdot 0+C=12 \Rightarrow C=12

3. בדיקה: f′(x)=6x2+6x−10f'(x)=6x^2+6x-10 ✓

תשובה: f(x)=2x3+3x2−10x+12f(x)=2x^3+3x^2-10x+12.

סעיף ב

תשובה:

y=2x+5y=2x+5

למשוואת משיק צריך נקודת השקה ושיפוע. השיפוע הוא ערך הנגזרת בנקודה.

1. נקודת ההשקה: f(1)=2+3−10+12=7f(1)=2+3-10+12=7, כלומר (1,7)(1,7).

2. שיפוע: f′(1)=6+6−10=2f'(1)=6+6-10=2

3. משוואת המשיק: y−7=2(x−1)⇒y=2x+5y-7=2(x-1) \Rightarrow y=2x+5

תשובה: y=2x+5y=2x+5.

סעיף ג

תשובה:

y=2x+32y=2x+32

משיק מקביל הוא בעל אותו שיפוע 2. לכן נחפש נקודות נוספות שבהן f′(x)=2f'(x)=2.

1. 6x2+6x−10=2⇒6x2+6x−12=0⇒x2+x−2=06x^2+6x-10=2 \Rightarrow 6x^2+6x-12=0 \Rightarrow x^2+x-2=0

2. (x+2)(x−1)=0⇒x=1(x+2)(x-1)=0 \Rightarrow x=1 או x=−2x=-2

3. x=1x=1 היא נקודת ההשקה מסעיף ב', ולכן הנקודה הנוספת היא x=−2x=-2.

4. f(−2)=2⋅(−8)+3⋅4−10⋅(−2)+12=−16+12+20+12=28f(-2)=2\cdot(-8)+3\cdot 4-10\cdot(-2)+12=-16+12+20+12=28, כלומר (−2,28)(-2,28).

5. משוואת המשיק: y−28=2(x+2)⇒y=2x+32y-28=2(x+2) \Rightarrow y=2x+32

תשובה: y=2x+32y=2x+32.

שאלה 15 · פירמידה ריבועית ישרה: זווית, שטח ונפח

נתונה פירמידה ישרה ABCDK שבסיסה ריבוע.

אורך צלע הבסיס 12 ס"מ ואורך המקצוע הצדדי של הפירמידה 20 ס"מ.

א.

חשב את הזווית שבין הפאה BCK לבין בסיס הפירמידה. שרטט את הפירמידה במחברתך וציין את הזווית בשרטוט.

(8 נקודות)
ב.

חשב את שטח הפיאה ABK.

(6 נקודות)
ג.

נתונה קוביה שנפחה שווה לנפח הפירמידה. חשב את אורך צלע הקוביה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

כ- 71.67∘71.67^\circ

נתון: בסיס ריבועי ABCD עם צלע 12 ס"מ, מקצועות צדדיים KA=KB=KC=KD=20KA=KB=KC=KD=20 ס"מ.

מבוקש: הזווית בין הפאה BCK לבסיס.

סימון בשרטוט: O מרכז הריבוע (חיתוך האלכסונים), ו- KO גובה הפירמידה (בפירמידה ישרה הגובה יורד למרכז הבסיס). N אמצע הצלע BC.

הפאה BCK היא משולש שווה-שוקיים (KB=KCKB=KC), ולכן התיכון KN מאונך ל- BC. גם ON⊥BCON\perp BC (ON מקביל לצלע AB). לכן הזווית בין הפאה לבסיס היא α=∠KNO\alpha=\angle KNO, ואותה מסמנים בשרטוט.

1. גובה הפאה (אפותמה) במשולש KNB הישר-זווית ב- N, עם NB=6NB=6:

KN=KB2−NB2=202−62=364≈19.08KN=\sqrt{KB^2-NB^2}=\sqrt{20^2-6^2}=\sqrt{364}\approx 19.08 ס"מ

2. ON=122=6ON=\frac{12}{2}=6 ס"מ (מחצית צלע הבסיס).

3. במשולש KON הישר-זווית ב- O:

cos⁡α=ONKN=619.08≈0.3145⇒α≈71.67∘\cos\alpha=\frac{ON}{KN}=\frac{6}{19.08}\approx 0.3145 \Rightarrow \alpha\approx 71.67^\circ

(גובה הפירמידה: KO=KN2−ON2=364−36=328≈18.11KO=\sqrt{KN^2-ON^2}=\sqrt{364-36}=\sqrt{328}\approx 18.11 ס"מ, ובדיקה: tan⁡α=18.116\tan\alpha=\frac{18.11}{6} נותן אותה זווית.)

תשובה: הזווית בין הפאה BCK לבסיס היא ∠KNO≈71.67∘\angle KNO\approx 71.67^\circ.

סעיף ב

תשובה:

כ- 114.47114.47 סמ"ר

הפאה ABK היא משולש שווה-שוקיים זהה לפאה BCK: בסיס 12 ס"מ וגובה לבסיס 364≈19.08\sqrt{364}\approx 19.08 ס"מ (מסעיף א').

1. SABK=AB⋅h2=12⋅3642=6364≈114.47S_{ABK}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{12\cdot\sqrt{364}}{2}=6\sqrt{364}\approx 114.47 סמ"ר

תשובה: שטח הפאה ABK כ- 114.47114.47 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

כ- 9.549.54 ס"מ

נחשב את נפח הפירמידה, ואז נמצא צלע של קובייה בעלת אותו נפח (V=a3V=a^3).

1. שטח הבסיס: 122=14412^2=144 סמ"ר; גובה (מסעיף א'): H=328≈18.11H=\sqrt{328}\approx 18.11 ס"מ.

2. V=13⋅144⋅18.11≈869.32V=\frac{1}{3}\cdot 144\cdot 18.11\approx 869.32 סמ"ק

3. צלע הקובייה: a3=869.32⇒a=869.323≈9.54a^3=869.32 \Rightarrow a=\sqrt[3]{869.32}\approx 9.54 ס"מ

תשובה: צלע הקובייה כ- 9.549.54 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.