מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2021 מועד ב'
מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2021 מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:
חלק א' – תשע שאלות, 60 נקודות.
חלק ב' – שש שאלות, 40 נקודות.
סך הכול: 100 נקודות.
חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לך לענות על מספר שאלות כרצונך, אך סך כל הנקודות שתוכל לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.
חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – כל שאלה ערכה הוא 20 נקודות. עליך לענות על 2 שאלות בלבד. אם תענה על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.
חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.
2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.
נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.
שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים
נתונה הפונקציה:
מצא את תחום ההגדרה שלה.
פתור את המשוואה:
בדוק את נכונות הפתרונות שמצאת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
וגם
הפונקציה מוגדרת בכל נקודה שבה אף מכנה אינו מתאפס, כי אסור לחלק באפס.
1. המכנה הראשון: , ולכן .
2. המכנה השני: , ולכן .
תשובה: תחום ההגדרה: כל ממשי פרט ל- ול- , כלומר .
סעיף ב
או
נכפול את שני האגפים במכנה המשותף (מותר, כי בתחום ההגדרה הוא שונה מאפס), וכך נקבל משוואה בלי שברים.
1. כפל במכנה המשותף:
2. פתיחת סוגריים באגף שמאל:
סכומם:
3. אגף ימין:
4. המשוואה: , כלומר , ואחרי חילוק ב-2: .
5. נוסחת השורשים:
6. שני הפתרונות שונים מ- ומ- , ולכן שניהם בתחום ההגדרה.
תשובה: או .
סעיף ג
בהצבה שני הפתרונות נותנים 2 באגף שמאל: שניהם נכונים.
נציב כל פתרון באגף שמאל של המשוואה המקורית ונבדוק שמתקבל 2.
1. :
✓
2. :
✓
תשובה: בשני המקרים אגף שמאל שווה ל-2, ולכן ו- הם פתרונות נכונים.
שאלה 2 · משולש ישר-זווית עם תיכון לניצב
במשולש ישר-זווית ABC () נתונים:
1) הניצב ס"מ
2) CD תיכון, וארכו 9.5 ס"מ.

חשב את גודל הזווית .
חשב את שטח המשולש .
חשב את זוויות המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , ס"מ, CD תיכון לצלע AB ו- ס"מ.
מבוקש: .
1. התיכון CD חוצה את הצלע AB, ולכן D אמצע AB:
ס"מ
2. המשולש ACD ישר-זווית ב- A. ביחס לזווית הצלע AD היא הניצב שמול הזווית, ו- CD הוא היתר. לכן נשתמש בסינוס:
3.
תשובה: .
סעיף ב
סמ"ר
מבוקש: שטח המשולש BCD. הבסיס DB נמצא על הישר AB, והגובה אליו הוא AC (כי ). לכן צריך קודם את AC.
1. משפט פיתגורס במשולש ACD:
ס"מ
2. שטח המשולש BCD (בסיס DB, גובה AC):
סמ"ר
תשובה: שטח המשולש BCD הוא כ- סמ"ר.
סעיף ג
, ,
נחשב את זווית B מהמשולש הגדול ABC, את זווית D כזווית צמודה, ואת הזווית השלישית מסכום הזוויות במשולש.
1. זווית B: במשולש ABC הישר-זווית, AC מול זווית B ו- AB ליד זווית B:
2. זווית במשולש ACD:
3. הזוויות ו- צמודות (A, D, B על ישר אחד):
4. סכום הזוויות במשולש BCD:
(בדיקה: , ו- , אותה תוצאה.)
תשובה: , , .
שאלה 3 · סדרה חשבונית: מציאת נעלם ומספר איברים
את שלושת האיברים הראשונים של סדרה חשבונית ניתן לכתוב בצורה:
כאשר הוא גודל בלתי-ידוע שצריך למצוא אותו.
מצא את , ובעזרתו מצא את הפרש הסדרה החשבונית ואת האיבר הראשון שלה .
מחברים את כל איברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 3,478?
מצא את כל הפתרונות האפשריים. נמק את תשובתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, ,
בסדרה חשבונית ההפרש בין איברים סמוכים קבוע, ולכן . מזה נקבל משוואה ב- .
1.
2.
3. השוואה:
4. הצבה: , ,
5. (ואכן גם ).
תשובה: , , .
סעיף ב
(הפתרון היחיד)
נתון: , , . מבוקש: .
1. נוסחת סכום סדרה חשבונית:
2. משוואה:
3. נוסחת השורשים:
4. מספר האיברים חייב להיות מספר טבעי, ולכן נפסל (שלילי ואינו שלם).
5. בדיקה: ✓
תשובה: צריך לחבר 47 איברים; זה הפתרון האפשרי היחיד.
שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי חזקות
פתור את מערכת אי-השוויונים:
וגם
פשט את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:
נתון: . הצב בתוצאה שקיבלת וחשב, ללא שימוש במחשבון, את ערך .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נפתור כל אי-שוויון לחוד, ואז ניקח את החיתוך (כי כתוב "וגם").
1. אי-השוויון הראשון:
(חילוק ב- הופך את כיוון אי-השוויון)
2. אי-השוויון השני:
3. החיתוך של ושל : .
תשובה: .
סעיף ב
; עבור :
נפשט כל גורם לחוד בעזרת ו- , ואז נחלק לפי .
1. גורמי המונה:
המונה:
2. גורמי המכנה:
(כי )
המכנה:
3. החילוק:
4. הצבה :
תשובה: , ועבור : .
שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית
נתונה הנוסחה:
נתון: .
הצב את הערך הנתון של בנוסחה הנתונה ובטא את באמצעות .
נתון גם: . חשב (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית).
הצב את הערך המספרי של (שקיבלת בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלת בסע' א' וחשב את .
הצג את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה כאשר מספר שלם ו- כש- כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נציב את , נעביר את 4.5 לאגף השני, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים שבהם באגף אחד.
1. הצבת :
, ,
2. העברת 4.5 שמאלה:
3. כפל במכנה :
4. איסוף האיברים עם באגף שמאל וכל השאר באגף ימין:
5. חילוק ב- (בהנחה ש- ) והכפלת מונה ומכנה ב- :
תשובה: .
סעיף ב
נחשב את השורש ונעגל.
1.
2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 8, ולכן מעגלים את הספרה השלישית כלפי מעלה: .
(בעיגול ל-3 ספרות משמעותיות בדיוק מתקבל ; בהמשך נראה שהתוצאה בסעיף ג' זהה בשני המקרים.)
תשובה: .
סעיף ג
נציב בנוסחה מסעיף א'.
1. המונה:
2. המכנה:
3.
4. הצגה מדעית: , ובדיוק של 3 ספרות משמעותיות: .
(עם מתקבל , וגם הוא .)
5. בדיקה: הצבת ו- באגף ימין של הנוסחה המקורית נותנת כ- , ואכן .
תשובה: .
שאלה 6 · מעוין: זוויות, צלע ואלכסונים
במעוין ABCD הזווית הקהה היא בת ואורך האלכסון הגדול BD הוא 22.8 ס"מ.

חשב גודל הזווית .
חשב את אורך צלע המעוין.
חשב את אורך האלכסון הקצר AC.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: מעוין ABCD, הזווית הקהה , האלכסון הגדול ס"מ.
מבוקש: .
1. במעוין (כמו בכל מקבילית) זוויות סמוכות משלימות ל- , ולכן הזווית החדה:
2. האלכסון הגדול מחבר את קודקודי הזוויות החדות, כלומר B ו- D הם קודקודי הזוויות החדות: (ו- , כמסומן באיור).
3. אלכסוני המעוין חוצים את זוויותיו, ולכן:
תשובה: .
סעיף ב
כ- ס"מ
אלכסוני המעוין חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה. נסמן ב- O את נקודת חיתוכם; המשולש AOD ישר-זווית ב- O.
1. ס"מ
2. במשולש AOD: הוא הניצב שליד הזווית , ו- הוא היתר:
ס"מ
תשובה: צלע המעוין כ- ס"מ.
סעיף ג
ס"מ
באותו משולש ישר-זווית AOD, AO הוא הניצב שמול הזווית , ו- .
1. ס"מ
2. ס"מ
(בדיקה בפיתגורס: ✓)
תשובה: ס"מ.
שאלה 7 · פרבולה, ישרים מאונכים ושטח משולש
בשרטוט מתואר הגרף של הפרבולה .
הפרבולה חותכת את ציר בנקודה A.
B היא נקודה על הפרבולה כך שהישר AB מקביל לציר .
C היא נקודה על הפרבולה כך ש- .

מצא את משוואת הישר BC.
הישר AD מאונך לישר BC. מצא את משוואת AD.
מצא את שטח המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
כדי לכתוב משוואת ישר צריך שתי נקודות עליו. לכן נמצא קודם את A, את B ואת C.
1. A: חיתוך עם ציר , נציב : , ולכן .
2. B: הישר AB מקביל לציר , ולכן :
היא הנקודה A, ולכן , כלומר .
3. C: , כלומר .
4. שיפוע BC:
5. משוואת הישר דרך :
(בדיקה עם C: ✓)
תשובה: .
סעיף ב
מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא .
1.
2. הישר עובר דרך , ולכן 5 הוא החיתוך עם ציר :
תשובה: .
סעיף ג
יח"ש
הצלע AB מקבילה לציר , ולכן נוח לקחת אותה כבסיס; הגובה אליה הוא ההפרש בשיעורי בין C לבין הישר .
1. בסיס:
2. גובה:
3.
תשובה: שטח המשולש ABC הוא 24 יחידות שטח.
שאלה 8 · בעיה מילולית: עלות, אחוזים ורווח
במפעל לייצור כלי בית ייצרו 1500 מערכות מהודרות של כלי אוכל. כל מערכת כזו כוללת 6 צלחות בינוניות ו- 6 צלחות גדולות.
ידוע שאם עלות ההכנה של צלחת גדולה היא ש"ח, אז עלות ההכנה של צלחת קטנה נמוכה ב- 40%.
בטא בעזרת את עלות ההכנה של מערכת אחת.
המפעל מבקש למכור את כל המערכות לחנויות ברווח של 50%. בטא בעזרת את ההכנסה הצפויה ממכירת כל המערכות.
נתון כעת (לצורך סעיף זה בלבד!) שעלות ההכנה של צלחת קטנה היא 15 ש"ח. מה הערך של ?
מה יהיה אז הרווח של המפעל ממכירת מערכת אחת?
שימו לב: בסעיפים א' ו-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת וערך או ערכים מספריים הנתונים לעיל בשאלה.
אין להשתמש שם בנתון מסעיף ג'. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.
בסעיף ג' יש להשתמש בתוצאות סעיפים א' ו- ב' – לא כחישוב נפרד.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
ש"ח
נתון: צלחת גדולה עולה ש"ח; הצלחת הקטנה (הבינונית, ראו הערה) זולה ממנה ב-40%. בכל מערכת 6 צלחות מכל סוג.
מבוקש: עלות מערכת אחת.
הערה: בשאלה כתוב שהמערכת כוללת צלחות "בינוניות" ו"גדולות", ובהמשך מדובר על צלחת "קטנה". מובן שהכוונה לאותן צלחות שאינן הגדולות, כלומר 6 צלחות קטנות.
1. עלות צלחת קטנה: נמוכה ב-40%, כלומר 60% מ- : ש"ח
2. עלות מערכת: ש"ח
תשובה: עלות ההכנה של מערכת אחת היא ש"ח.
סעיף ב
ש"ח
רווח של 50% פירושו שמחיר המכירה הוא 150% מעלות ההכנה.
1. מחיר מכירה של מערכת: ש"ח
2. הכנסה מכל 1500 המערכות: ש"ח
תשובה: ההכנסה הצפויה היא ש"ח.
סעיף ג
ש"ח; רווח ממערכת אחת: 120 ש"ח
נתון: צלחת קטנה עולה 15 ש"ח. מסעיף א' עלותה , ומזה נמצא את .
1. ש"ח
2. מסעיף א': עלות מערכת ש"ח.
מסעיף ב': מחיר מכירה של מערכת ש"ח.
3. הרווח ממערכת אחת: ש"ח (כלומר , וזה אכן 50% מ-240).
תשובה: ש"ח, והרווח ממכירת מערכת אחת הוא 120 ש"ח.
שאלה 9 · קריאת גרף טמפרטורה וקצב שינוי
הגרף מתאר את תוצאות מדידת הטמפרטורה במאגר מים מסוים במהלך יום אחד, לפי שעות:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענה על השאלות שלפניך:
בין אילו שעות היתה הטמפרטורה גבוהה ביותר? מה היה אז ערכה?
באיזו שעה היתה הטמפרטורה נמוכה ביותר? מה היה אז ערכה?
בין אילו שעות עלתה הטמפרטורה? מה היה אז קצב גידול הטמפרטורה?
בין אילו שעות ירדה הטמפרטורה? מה היה אז קצב הירידה? (יש להתיחס בנפרד לשני הערכים של קצב הירידה)
נמק את תשובותיך!
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
בין 13:00 ל- 14:00;
נקרא מהגרף את נקודות השבירה שלו: , , , , , כלומר בשעה 10 הטמפרטורה , בשעה 13 ובשעה 14 היא , בשעה 16:30 היא ובשעה 18 היא .
1. הנקודה הגבוהה ביותר בגרף היא בגובה 35, והגרף נמצא בגובה זה לאורך קטע אופקי מהשעה 13 עד השעה 14.
תשובה: בין השעות 13:00 ל- 14:00 הטמפרטורה הייתה הגבוהה ביותר, .
סעיף ב
בשעה 18:00;
1. הנקודה הנמוכה ביותר בגרף היא בקצהו הימני, בשעה 18, בגובה 15 (בשעה 10 הטמפרטורה 20, וכל שאר הנקודות גבוהות יותר).
תשובה: בשעה 18:00 הטמפרטורה הייתה הנמוכה ביותר, .
סעיף ג
בין 10:00 ל- 13:00; 5 מעלות לשעה
הטמפרטורה עולה כשהגרף עולה משמאל לימין. הקצב הוא השיפוע: שינוי הטמפרטורה חלקי פרק הזמן.
1. הגרף עולה רק בין השעה 10 לשעה 13, בקו ישר, ולכן הקצב קבוע.
2. קצב הגידול: מעלות לשעה.
תשובה: הטמפרטורה עלתה בין 10:00 ל- 13:00, בקצב של לשעה.
סעיף ד
בין 14:00 ל- 18:00: מ-14:00 עד 16:30 בקצב 2 מעלות לשעה, ומ-16:30 עד 18:00 בקצב 10 מעלות לשעה
הגרף יורד מהשעה 14 עד השעה 18, בשני קטעים ישרים בעלי שיפוע שונה, ולכן נחשב קצב לכל קטע.
1. קטע ראשון, מ-14:00 עד 16:30 (2.5 שעות), מ-35 ל-30:
קצב הירידה מעלות לשעה.
2. קטע שני, מ-16:30 עד 18:00 (1.5 שעות), מ-30 ל-15:
קצב הירידה מעלות לשעה.
3. הקטע השני תלול יותר בגרף, ולכן הירידה בו מהירה יותר, כפי שקיבלנו.
תשובה: הטמפרטורה ירדה בין 14:00 ל- 18:00: בין 14:00 ל- 16:30 בקצב לשעה, ובין 16:30 ל- 18:00 בקצב לשעה.
שאלה 10 · בעיה מילולית: קנייה ומכירה ברווח
סוחר קנה כמות מסוימת של בקבוקי יין.
5 בקבוקים השאיר לעצמו, ואת השאר מכר ברווח של 20 ש"ח לבקבוק.
בסה"כ שילם הסוחר 3000 ש"ח עבור כל הבקבוקים והרויח בעסקה 850 ש"ח.
כמה בקבוקי יין קנה הסוחר, ובכמה קנה כל בקבוק?
שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
60 בקבוקים, 50 ש"ח לבקבוק
נתון: הסוחר שילם 3000 ש"ח על כל הבקבוקים; 5 השאיר לעצמו; את השאר מכר ב-20 ש"ח יותר ממחיר הקנייה; הרווח בעסקה 850 ש"ח.
מבוקש: מספר הבקבוקים ומחיר קנייה של בקבוק.
1. נסמן: מספר הבקבוקים שקנה. מחיר קנייה של בקבוק: ש"ח.
2. הוא מכר בקבוקים, כל אחד במחיר ש"ח.
3. רווח = הכנסה פחות הוצאה, ולכן ההכנסה היא ש"ח:
4. נכפול ב- ():
ואחרי חילוק ב-10:
5. נוסחת השורשים:
6. מספר בקבוקים חייב להיות חיובי ושלם, ולכן .
7. מחיר קנייה: ש"ח לבקבוק.
8. בדיקה: הוא מכר בקבוקים ב- ש"ח: ש"ח, והרווח ש"ח ✓
תשובה: הסוחר קנה 60 בקבוקים, וכל בקבוק עלה לו 50 ש"ח.
שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי
נתונות שתי הפונקציות:
שרטט, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- ועד ().
תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתור בדרך גרפית בלבד את המשוואה:
בדוק – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלת.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
פרבולה הפוכה עם קודקוד וישר עולה; הם נחתכים ב- וב- .
נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום מ- ועד (כולל ערכי הקצוות, כדי לראות מה קורה בהם), נסמן את הנקודות ונחבר אותן: את הפרבולה בקו מעוגל ואת הישר בקו ישר.
1. טבלת ערכים:
2. הפרבולה: המקדם של שלילי (), ולכן היא "בוכה" (פתוחה כלפי מטה). קודקודה:
,
חיתוך עם ציר : .
3. הישר: שיפוע 3, חיתוך עם ציר ב- ועם ציר ב- .
4. מהטבלה רואים ששני הגרפים עוברים באותן נקודות ו- .
תשובה: השרטוט: פרבולה הפוכה עם קודקוד וחיתוך עם ציר ב- , וישר עולה דרך ו- ; שני הגרפים נחתכים ב- וב- .
סעיף ב
או
אגף שמאל של המשוואה הוא פונקציה (1) ואגף ימין הוא פונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של שני הגרפים.
1. בשרטוט שני הגרפים נחתכים בנקודות ו- .
2. שיעורי ה- שלהן: ו- .
3. הערה: נקודת החיתוך שבה נמצאת בדיוק בקצה התחום שבו שרטטנו, ולכן בשרטוט היא נקודת ההתחלה המשותפת של שני הגרפים. היא פתרון של המשוואה, אף שאי-השוויון שבסוגריים בסעיף א' () אינו כולל את הקצה.
תשובה: או .
סעיף ג
בשתי ההצבות שני האגפים שווים: נכונים.
נציב כל פתרון בשני אגפי המשוואה ונוודא שמתקבל אותו ערך.
1. :
אגף שמאל:
אגף ימין: ✓
2. :
אגף שמאל:
אגף ימין: ✓
תשובה: בשני המקרים האגפים שווים, ולכן ו- הם פתרונות נכונים.
שאלה 12 · טרפז עם משולשים שווי-שוקיים
נתון טרפז ABCD שבו:
1) הבסיס הקטן CD שווה באורכו לשוק AD,
2) האלכסון AC שווה באורכו לשוק BC,
נתון: , .

חשב את זוויות הטרפז ABCD.
חשב את היקף הטרפז ABCD.
חשב את אורך האלכסון BD (לא מופיע בשרטוט).
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
, , ,
נתון: , , , .
מבוקש: ארבע זוויות הטרפז.
נשתמש בזוויות בסיס של משולשים שווי-שוקיים ובזוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים.
1. במשולש ACD: , ולכן הזוויות שמול צלעות אלה שוות: .
2.
3. , ולכן (זוויות מתחלפות).
4. במשולש ACB: , ולכן , ו- .
5. זוויות הטרפז:
6. בדיקה: ו- , כמו שצריך בטרפז.
תשובה: , , , .
סעיף ב
כ- ס"מ
ידוע ס"מ. צריך למצוא את (ששווה ל- ) ואת .
1. משפט הסינוסים במשולש ACD ( מול , מול ):
ס"מ
ולכן גם ס"מ.
2. במשולש ACB השווה-שוקיים, הגובה מ- C חוצה את הבסיס AB, ולכן:
ס"מ
3. ההיקף:
ס"מ
תשובה: היקף הטרפז כ- ס"מ.
סעיף ג
ס"מ
במשולש ABD ידועות שתי צלעות והזווית שביניהן (, ו- ), ולכן נשתמש במשפט הקוסינוסים.
1.
2.
3. ס"מ
(בדיקה במשולש BCD עם : , ומתקבל אותו אורך.)
תשובה: ס"מ.
שאלה 13 · מקבילית במערכת צירים: קודקודים ומשוואות
שני קודקודים נגדיים של מקבילית ABCD הם: ו- .
נתון שיפוע האלכסון BD: .
הצלע BC נמצאת על ישר ששיפועו .
נסמן ב- M את נקודת חיתוך האלכסונים. מצא את שיעורי M ואת משוואת האלכסון BD.
מצא את שיעורי הקודקוד B.
מצא את שיעורי הקודקוד הרביעי D.
מעבירים דרך הנקודה D אנך לצלע AB. מצא את משוואתו.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
;
אלכסוני מקבילית חוצים זה את זה, ולכן M היא אמצע AC, וגם האלכסון BD עובר דרכה.
1.
2. BD עובר דרך בשיפוע 3:
תשובה: , ומשוואת האלכסון BD: .
סעיף ב
B נמצא גם על האלכסון BD וגם על הישר BC, ולכן הוא נקודת החיתוך שלהם.
1. ישר BC: שיפוע דרך :
2. חיתוך עם BD:
3. בדיקה בישר BC: ✓
תשובה: .
סעיף ג
M היא אמצע BD, ולכן ו- .
1.
2.
3. בדיקה: , כלומר D על BD ✓
תשובה: .
סעיף ד
נמצא קודם את כיוון הצלע AB, ואז את הישר המאונך לה דרך D.
1. ו- בעלות אותו שיעור , ולכן הצלע AB אופקית (מונחת על הישר , שיפוע 0).
2. ישר המאונך לישר אופקי הוא ישר אנכי, מהצורה .
3. האנך עובר דרך , ולכן משוואתו .
תשובה: .
שאלה 14 · מציאת פונקציה מנגזרת ומשיקים מקבילים
פונקציה מקיימת . ידוע שהגרף של פונקציה זו חותך את ציר בנקודה .
מצא את הפונקציה .
מצא את משוואת הישר המשיק לפונקציה בנקודה שבה והנמצאת על גרף הפונקציה.
מצא את משוואתו של ישר נוסף המשיק לפונקציה ומקביל לישר המשיק שמצאת בסעיף הקודם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
נמצא פונקציה קדומה של , ואת הקבוע נקבע לפי הנקודה שעל הגרף.
1.
2. הגרף חותך את ציר ב- , כלומר :
3. בדיקה: ✓
תשובה: .
סעיף ב
למשוואת משיק צריך נקודת השקה ושיפוע. השיפוע הוא ערך הנגזרת בנקודה.
1. נקודת ההשקה: , כלומר .
2. שיפוע:
3. משוואת המשיק:
תשובה: .
סעיף ג
משיק מקביל הוא בעל אותו שיפוע 2. לכן נחפש נקודות נוספות שבהן .
1.
2. או
3. היא נקודת ההשקה מסעיף ב', ולכן הנקודה הנוספת היא .
4. , כלומר .
5. משוואת המשיק:
תשובה: .
שאלה 15 · פירמידה ריבועית ישרה: זווית, שטח ונפח
נתונה פירמידה ישרה ABCDK שבסיסה ריבוע.
אורך צלע הבסיס 12 ס"מ ואורך המקצוע הצדדי של הפירמידה 20 ס"מ.

חשב את הזווית שבין הפאה BCK לבין בסיס הפירמידה. שרטט את הפירמידה במחברתך וציין את הזווית בשרטוט.
חשב את שטח הפיאה ABK.
נתונה קוביה שנפחה שווה לנפח הפירמידה. חשב את אורך צלע הקוביה.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
כ-
נתון: בסיס ריבועי ABCD עם צלע 12 ס"מ, מקצועות צדדיים ס"מ.
מבוקש: הזווית בין הפאה BCK לבסיס.
סימון בשרטוט: O מרכז הריבוע (חיתוך האלכסונים), ו- KO גובה הפירמידה (בפירמידה ישרה הגובה יורד למרכז הבסיס). N אמצע הצלע BC.
הפאה BCK היא משולש שווה-שוקיים (), ולכן התיכון KN מאונך ל- BC. גם (ON מקביל לצלע AB). לכן הזווית בין הפאה לבסיס היא , ואותה מסמנים בשרטוט.
1. גובה הפאה (אפותמה) במשולש KNB הישר-זווית ב- N, עם :
ס"מ
2. ס"מ (מחצית צלע הבסיס).
3. במשולש KON הישר-זווית ב- O:
(גובה הפירמידה: ס"מ, ובדיקה: נותן אותה זווית.)
תשובה: הזווית בין הפאה BCK לבסיס היא .
סעיף ב
כ- סמ"ר
הפאה ABK היא משולש שווה-שוקיים זהה לפאה BCK: בסיס 12 ס"מ וגובה לבסיס ס"מ (מסעיף א').
1. סמ"ר
תשובה: שטח הפאה ABK כ- סמ"ר.
סעיף ג
כ- ס"מ
נחשב את נפח הפירמידה, ואז נמצא צלע של קובייה בעלת אותו נפח ().
1. שטח הבסיס: סמ"ר; גובה (מסעיף א'): ס"מ.
2. סמ"ק
3. צלע הקובייה: ס"מ
תשובה: צלע הקובייה כ- ס"מ.