דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2026 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 12 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2026 מועד א', כל 12 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 2 פרקים:

פרק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

פרק ב' – יש לבחור ארבע מתוך שבע שאלות. 60 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א': כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב': כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספח המצורף על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה, תרגום לערבית לפרק ב'.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · פישוט ביטוי עם חזקות והצבה

א.

פשטו את הביטוי לביטוי המצומצם ביותר:

4a8⋅s3⋅3a2⋅s2a5⋅s4⋅6a4=\frac{4a^8\cdot s^3\cdot 3a^2\cdot s}{2a^5\cdot s^4\cdot 6a^4}=
(8 נקודות)
ב.

נתון: a=4,s=126a=4,s=\frac{1}{26}

מצאו את הערך המספרי של הביטוי שמצאתם בסעיף א' לאחר צמצום.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

aa

מפשטים בנפרד את המקדמים, את החזקות של aa ואת החזקות של ss (בהנחה ש-a≠0a\neq0, s≠0s\neq0).

1. המקדמים: במונה 4⋅3=124\cdot 3=12, במכנה 2⋅6=122\cdot 6=12, ולכן 1212=1\dfrac{12}{12}=1.

2. החזקות של aa: בכפל מחברים מעריכים, a8⋅a2=a10a^8\cdot a^2=a^{10} ו-a5⋅a4=a9a^5\cdot a^4=a^{9}. בחילוק מחסרים מעריכים:

a10a9=a10−9=a1=a\frac{a^{10}}{a^9}=a^{10-9}=a^1=a

3. החזקות של ss: s3⋅s=s4s^3\cdot s=s^4 במונה, ו-s4s^4 במכנה:

s4s4=s0=1\frac{s^4}{s^4}=s^{0}=1

4. מכפילים את שלושת החלקים:

4a8⋅s3⋅3a2⋅s2a5⋅s4⋅6a4=12a10s412a9s4=1⋅a⋅1=a\frac{4a^8\cdot s^3\cdot 3a^2\cdot s}{2a^5\cdot s^4\cdot 6a^4}=\frac{12a^{10}s^4}{12a^9s^4}=1\cdot a\cdot 1=a

תשובה: הביטוי המצומצם הוא aa.

סעיף ב

תשובה:

44

מציבים בביטוי המצומצם aa מסעיף א.

1. הביטוי המצומצם תלוי רק ב-aa (החזקות של ss התבטלו), ולכן ערכו של ss אינו משפיע.

2. מציבים a=4a=4: הערך הוא 44.

תשובה: ערך הביטוי הוא 44.

שאלה 2 · משוואה ממעלה ראשונה עם שברים

נתונה משוואה:

5x+43−2=x−12−1−7x6\frac{5x+4}{3}-2=\frac{x-1}{2}-\frac{1-7x}{6}
א.

פתרו את המשוואה.

(8 נקודות)
ב.

האם x=−2x=-2 הוא פתרון של המשוואה ?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

המשוואה מתקיימת לכל xx (זהות): כל מספר ממשי הוא פתרון.

פותרים משוואה עם מכנים מספריים: כופלים במכנה המשותף ומקבלים משוואה ללא שברים.

1. המכנים הם 33, 22, 66. המכנה המשותף הקטן ביותר הוא 66. כופלים כל איבר ב-66:

6⋅5x+43−6⋅2=6⋅x−12−6⋅1−7x66\cdot\frac{5x+4}{3}-6\cdot 2=6\cdot\frac{x-1}{2}-6\cdot\frac{1-7x}{6}
2(5x+4)−12=3(x−1)−(1−7x)2(5x+4)-12=3(x-1)-(1-7x)

2. פותחים סוגריים (שימו לב לסימן המינוס לפני הסוגריים האחרונים):

10x+8−12=3x−3−1+7x10x+8-12=3x-3-1+7x

3. מכנסים איברים דומים בכל אגף:

10x−4=10x−410x-4=10x-4

4. מעבירים אגפים: 10x−10x=−4+410x-10x=-4+4, כלומר 0⋅x=00\cdot x=0.

5. השוויון 0=00=0 נכון לכל ערך של xx. לכן המשוואה היא זהות: כל מספר ממשי פותר אותה (אין מכנה שתלוי ב-xx, ולכן אין ערכים אסורים).

תשובה: המשוואה מתקיימת לכל xx ממשי (אינסוף פתרונות).

סעיף ב

תשובה:

כן. עבור x=−2x=-2 שני האגפים שווים −4-4.

לפי סעיף א כל מספר הוא פתרון, ולכן גם x=−2x=-2. נוודא בהצבה במשוואה המקורית.

1. אגף שמאל:

5⋅(−2)+43−2=−63−2=−2−2=−4\frac{5\cdot(-2)+4}{3}-2=\frac{-6}{3}-2=-2-2=-4

2. אגף ימין:

−2−12−1−7⋅(−2)6=−32−156=−1.5−2.5=−4\frac{-2-1}{2}-\frac{1-7\cdot(-2)}{6}=\frac{-3}{2}-\frac{15}{6}=-1.5-2.5=-4

3. שני האגפים שווים, ולכן x=−2x=-2 מקיים את המשוואה.

תשובה: כן, x=−2x=-2 הוא פתרון של המשוואה (שני האגפים שווים −4-4).

שאלה 3 · מעוין: אלכסונים, צלע וגובה

נתון מעוין ABCDABCD שאורך האלכסון הארוך שלו AC=80AC=80 ס"מ ושטחו 14001400 סמ"ר. BEBE מאונך לצלע ADAD.

א.

מה אורך האלכסון הקצר BDBD?

(3 נקודות)
ב.

חשבו את אורך צלע המעוין?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את גובה המעוין (BE)(BE)?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

BD=35BD=35 ס"מ

נתון: AC=80AC=80 ס"מ, שטח המעוין S=1400S=1400 סמ"ר.

מבוקש: BDBD.

1. שטח מעוין שווה למחצית מכפלת האלכסונים:

S=AC⋅BD2S=\frac{AC\cdot BD}{2}

2. מציבים ומבודדים את BDBD:

1400=80⋅BD2 ⇒ BD=2⋅140080=280080=35 cm1400=\frac{80\cdot BD}{2}\ \Rightarrow\ BD=\frac{2\cdot 1400}{80}=\frac{2800}{80}=35\ \text{cm}

תשובה: BD=35BD=35 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

AB≈43.66AB\approx 43.66 ס"מ

אלכסוני המעוין חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה. לכן נקודת מפגשם OO יוצרת ארבעה משולשים ישרי-זווית, ובכל אחד מהם הצלע היא היתר.

1. מחצית האלכסונים:

AO=AC2=802=40 cm,BO=BD2=352=17.5 cmAO=\frac{AC}{2}=\frac{80}{2}=40\ \text{cm},\qquad BO=\frac{BD}{2}=\frac{35}{2}=17.5\ \text{cm}

2. משפט פיתגורס במשולש AOBAOB (הזווית OO ישרה):

AB2=AO2+BO2=402+17.52=1600+306.25=1906.25AB^2=AO^2+BO^2=40^2+17.5^2=1600+306.25=1906.25
AB=1906.25≈43.66 cmAB=\sqrt{1906.25}\approx 43.66\ \text{cm}

תשובה: אורך צלע המעוין הוא AB≈43.66AB\approx 43.66 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

BE≈32.07BE\approx 32.07 ס"מ

המעוין הוא מקבילית, ולכן אפשר לחשב את שטחו גם כצלע כפול הגובה אליה. BEBE הוא הגובה לצלע ADAD.

1. נוסחת השטח: S=AD⋅BES=AD\cdot BE, ו-AD=AB≈43.66AD=AB\approx 43.66 ס"מ (כל צלעות המעוין שוות).

2. מבודדים את BEBE ומציבים:

BE=SAD=140043.66≈32.07 cmBE=\frac{S}{AD}=\frac{1400}{43.66}\approx 32.07\ \text{cm}

תשובה: גובה המעוין הוא BE≈32.07BE\approx 32.07 ס"מ.

שאלה 4 · חילוץ משתנה מנוסחה והצבה

נתונה הנוסחה:

x=x(a+bx)+yx=x\left(a+\frac{b}{x}\right)+y
א.

בטאו את xx בעזרת aa, bb ו-yy.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את xx אם נתון: y=4 ,b=−2 ,a=0.5y=4\ ,b=-2\ ,a=0.5.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x=b+y1−ax=\dfrac{b+y}{1-a} (עבור a≠1a\neq1)

מטרתנו לבודד את xx באגף אחד. (x≠0x\neq0, כי xx מופיע במכנה.)

1. פותחים את הסוגריים, כופלים את xx בכל איבר:

x=ax+x⋅bx+y=ax+b+yx=ax+x\cdot\frac{b}{x}+y=ax+b+y

2. מעבירים את כל האיברים עם xx לאגף שמאל:

x−ax=b+yx-ax=b+y

3. מוציאים את xx כגורם משותף:

x(1−a)=b+yx(1-a)=b+y

4. מחלקים ב-(1−a)(1-a), בתנאי ש-a≠1a\neq 1:

x=b+y1−ax=\frac{b+y}{1-a}

תשובה: x=b+y1−ax=\dfrac{b+y}{1-a}, בתנאי a≠1a\neq 1.

סעיף ב

תשובה:

x=4x=4

מציבים את הנתונים בנוסחה שקיבלנו בסעיף א.

1. הצבה:

x=b+y1−a=−2+41−0.5=20.5=4x=\frac{b+y}{1-a}=\frac{-2+4}{1-0.5}=\frac{2}{0.5}=4

2. בדיקה בנוסחה המקורית: x(a+bx)+y=4(0.5+−24)+4=4⋅0+4=4=xx\left(a+\frac{b}{x}\right)+y=4\left(0.5+\frac{-2}{4}\right)+4=4\cdot 0+4=4=x. מתקיים.

תשובה: x=4x=4.

שאלה 5 · מלבן וטרפז שווה-שוקיים: צלע, אלכסון ושטח

בסרטוט שלפניכם ABCDABCD הוא מלבן ו-GHCDGHCD הוא טרפז שווה שוקיים.

נתונים: אורך הקטע BC=60BC=60 ס"מ, DC=180DC=180 ס"מ, גודל הזווית ∡BCH=30∘\measuredangle BCH=30^\circ.

א.

חשבו את אורך הצלע DGDG.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את אורך האלכסון ACAC (לא מסומן בסרטוט).

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז GHCDGHCD.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

DG=403≈69.28DG=40\sqrt{3}\approx 69.28 ס"מ

נתון: BC=60BC=60 ס"מ, ∡BCH=30∘\measuredangle BCH=30^\circ, GHCDGHCD טרפז שווה-שוקיים.

מבוקש: DGDG.

1. בטרפז שווה-שוקיים השוקיים שוות: DG=CHDG=CH. לכן נחשב את CHCH.

2. המשולש HBCHBC ישר-זווית (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ, זווית של מלבן). CHCH הוא היתר, ו-BCBC הוא הניצב שליד הזווית 30∘30^\circ. לכן:

cos⁡30∘=BCCH ⇒ CH=BCcos⁡30∘=600.866≈69.28 cm\cos 30^\circ=\frac{BC}{CH}\ \Rightarrow\ CH=\frac{BC}{\cos 30^\circ}=\frac{60}{0.866}\approx 69.28\ \text{cm}

(בדיוק: CH=603/2=403CH=\dfrac{60}{\sqrt3/2}=40\sqrt3.)

3. לכן DG=CH≈69.28DG=CH\approx 69.28 ס"מ.

תשובה: DG=403≈69.28DG=40\sqrt3\approx 69.28 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

AC=36000≈189.74AC=\sqrt{36000}\approx 189.74 ס"מ

האלכסון ACAC הוא יתר במשולש ישר-הזווית ADCADC (או ABCABC), שניצביו הם צלעות המלבן.

1. במלבן AD=BC=60AD=BC=60 ס"מ, DC=180DC=180 ס"מ, ∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ.

2. משפט פיתגורס:

AC2=AD2+DC2=602+1802=3600+32400=36000AC^2=AD^2+DC^2=60^2+180^2=3600+32400=36000
AC=36000≈189.74 cmAC=\sqrt{36000}\approx 189.74\ \text{cm}

תשובה: AC≈189.74AC\approx 189.74 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

S≈8721.54S\approx 8721.54 סמ"ר

לשטח טרפז צריך את שני הבסיסים ואת הגובה. הבסיס הגדול DC=180DC=180 ס"מ, והגובה שווה לרוחב המלבן BC=60BC=60 ס"מ (הבסיסים GHGH ו-DCDC מונחים על צלעות המלבן). חסר הבסיס GHGH.

1. במשולש HBCHBC הניצב BHBH מול הזווית 30∘30^\circ:

tan⁡30∘=BHBC ⇒ BH=60⋅tan⁡30∘≈60⋅0.5774≈34.64 cm\tan 30^\circ=\frac{BH}{BC}\ \Rightarrow\ BH=60\cdot\tan 30^\circ\approx 60\cdot 0.5774\approx 34.64\ \text{cm}

2. הטרפז שווה-שוקיים, ולכן המשולשים GADGAD ו-HBCHBC חופפים ו-AG=BH≈34.64AG=BH\approx 34.64 ס"מ.

3. הבסיס הקטן:

GH=AB−AG−BH=180−2⋅34.64≈110.72 cmGH=AB-AG-BH=180-2\cdot 34.64\approx 110.72\ \text{cm}

4. שטח הטרפז:

S=(DC+GH)⋅BC2=(180+110.72)⋅602≈8721.54 cm2S=\frac{(DC+GH)\cdot BC}{2}=\frac{(180+110.72)\cdot 60}{2}\approx 8721.54\ \text{cm}^2

(בדרך אחרת: שטח המלבן פחות שני המשולשים: 180⋅60−2⋅34.64⋅602=10800−2078.46≈8721.54180\cdot60-2\cdot\frac{34.64\cdot 60}{2}=10800-2078.46\approx 8721.54.)

תשובה: שטח הטרפז GHCDGHCD הוא כ-8721.548721.54 סמ"ר.

שאלה 6 · ריבוע במערכת צירים: אמצע, ישר ניצב וקודקודים

אדריכל נוף סרטט גינה בצורת ריבוע ABCDABCD.

כל פינה מיוצגת באמצעות נקודה במישור.

האדריכל קבע את 2 קודקודי האלכסון BDBD: B(−1,4)B(-1,4) D(3,2)D(3,2).

כמו כן שיפוע הצלע BCBC הוא 13\frac{1}{3}.

א.

חשבו את שיעורי נקודת מפגש האלכסונים MM.

(5 נקודות)
ב.

מצאו את משוואת האלכסון השני ACAC.

(5 נקודות)
ג.

מצאו את שיעורי הנקודות AA ו-CC.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

M(1,3)M(1,3)

בריבוע האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע הקטע BDBD.

1. נוסחת אמצע קטע:

xM=xB+xD2=−1+32=1,yM=yB+yD2=4+22=3x_M=\frac{x_B+x_D}{2}=\frac{-1+3}{2}=1,\qquad y_M=\frac{y_B+y_D}{2}=\frac{4+2}{2}=3

תשובה: M(1,3)M(1,3).

סעיף ב

תשובה:

y=2x+1y=2x+1

בריבוע האלכסונים מאונכים זה לזה, והאלכסון ACAC עובר דרך MM.

1. שיפוע BDBD:

mBD=yD−yBxD−xB=2−43−(−1)=−24=−12m_{BD}=\frac{y_D-y_B}{x_D-x_B}=\frac{2-4}{3-(-1)}=\frac{-2}{4}=-\frac{1}{2}

2. ישרים מאונכים: מכפלת השיפועים היא −1-1, ולכן:

mAC=−1mBD=−1−12=2m_{AC}=-\frac{1}{m_{BD}}=-\frac{1}{-\frac12}=2

3. משוואת ישר דרך M(1,3)M(1,3) בשיפוע 22:

y−3=2(x−1) ⇒ y=2x+1y-3=2(x-1)\ \Rightarrow\ y=2x+1

תשובה: משוואת האלכסון ACAC: y=2x+1y=2x+1.

סעיף ג

תשובה:

A(0,1)A(0,1), C(2,5)C(2,5)

הנקודה CC נמצאת גם על הישר BCBC (שיפועו 13\frac13 והוא עובר דרך BB) וגם על האלכסון ACAC. לכן נמצא את CC כנקודת החיתוך, ואת AA לפי כך ש-MM היא אמצע ACAC.

1. משוואת הישר BCBC, דרך B(−1,4)B(-1,4) בשיפוע 13\frac13:

y−4=13(x+1) ⇒ y=13x+133y-4=\frac13(x+1)\ \Rightarrow\ y=\frac13x+\frac{13}{3}

2. חיתוך עם ACAC: y=2x+1y=2x+1:

2x+1=13x+133  /⋅3 ⇒ 6x+3=x+13 ⇒ 5x=10 ⇒ x=22x+1=\frac13x+\frac{13}{3}\ \ /\cdot 3\ \Rightarrow\ 6x+3=x+13\ \Rightarrow\ 5x=10\ \Rightarrow\ x=2
y=2⋅2+1=5 ⇒ C(2,5)y=2\cdot 2+1=5\ \Rightarrow\ C(2,5)

3. M(1,3)M(1,3) אמצע ACAC, ולכן:

xA=2xM−xC=2⋅1−2=0,yA=2yM−yC=2⋅3−5=1 ⇒ A(0,1)x_A=2x_M-x_C=2\cdot1-2=0,\qquad y_A=2y_M-y_C=2\cdot3-5=1\ \Rightarrow\ A(0,1)

4. בדיקה: MA2=(0−1)2+(1−3)2=5MA^2=(0-1)^2+(1-3)^2=5 ו-MB2=(−1−1)2+(4−3)2=5MB^2=(-1-1)^2+(4-3)^2=5, כלומר האלכסונים שווים כנדרש בריבוע. שיפוע ABAB הוא 4−1−1−0=−3\frac{4-1}{-1-0}=-3, ומכפלתו בשיפוע BCBC היא −3⋅13=−1-3\cdot\frac13=-1, כלומר AB⊥BCAB\perp BC.

תשובה: A(0,1)A(0,1), C(2,5)C(2,5).

שאלה 7 · מסלול פרבולי: קודקוד, חיתוך, ישר וזוויות

מאור משתתף בתחרות הטלת כדור ברזל. הוא עומד בראשית הצירים (D)(D).

בשרטוט ציר XX הוא המרחק שבו הכדור נמצא מנקודת ההטלה, ציר YY הוא הגובה שבו נמצא הכדור במהלך ההטלה.

מאור מטיל את הכדור פעמיים מנקודה AA על ציר ה-YY:

•בפעם הראשונה במסלול פרבולי: y=−x2+2x+5.25y=-x^2+2x+5.25

•בפעם השנייה במסלול אופקי המקביל לציר ה-XX מנקודה AA לנקודה BB (שהיא נקודת החיתוך עם הפרבולה).

במסלול הפרבולי הכדור פוגע ברצפה בנקודה CC.

הציור להמחשה בלבד ואינו בקנה מידה אמיתי.

א.

חשבו את הגובה המקסימלי אליו הגיע הכדור, ואת שיעורי נקודה CC .

(5 נקודות)
ב.

מהי משוואת הישר העובר דרך נקודה BB ודרך קודקוד הפרבולה?

(5 נקודות)
ג.

מעבירים ישר בין הנקודות BB ל- CC. חשבו את זוויות הטרפז ABCDABCD?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

גובה מקסימלי 6.256.25; C(3.5,0)C(3.5,0)

הגובה המקסימלי הוא שיעור ה-yy של קודקוד הפרבולה (המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן הקודקוד הוא נקודת מקסימום). CC היא נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx (הרצפה) מימין לנקודת ההטלה.

1. שיעור ה-xx של הקודקוד (a=−1a=-1, b=2b=2):

xv=−b2a=−22⋅(−1)=1x_v=-\frac{b}{2a}=-\frac{2}{2\cdot(-1)}=1

2. הגובה בקודקוד:

yv=−12+2⋅1+5.25=−1+2+5.25=6.25y_v=-1^2+2\cdot1+5.25=-1+2+5.25=6.25

3. נקודת הפגיעה ברצפה: y=0y=0:

−x2+2x+5.25=0  /⋅(−1) ⇒ x2−2x−5.25=0-x^2+2x+5.25=0\ \ /\cdot(-1)\ \Rightarrow\ x^2-2x-5.25=0
x1,2=2±(−2)2−4⋅1⋅(−5.25)2=2±4+212=2±52x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot1\cdot(-5.25)}}{2}=\frac{2\pm\sqrt{4+21}}{2}=\frac{2\pm5}{2}
x1=3.5,x2=−1.5x_1=3.5,\qquad x_2=-1.5

4. הכדור נע קדימה (x>0x>0), ולכן x=−1.5x=-1.5 נפסל. C(3.5,0)C(3.5,0).

תשובה: הגובה המקסימלי הוא 6.256.25 (בקודקוד (1,6.25)(1,6.25)), ו-C(3.5,0)C(3.5,0).

סעיף ב

תשובה:

y=−x+7.25y=-x+7.25

צריך קודם את שיעורי BB, ואז ישר דרך שתי נקודות.

1. AA היא נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-yy: x=0⇒y=5.25x=0\Rightarrow y=5.25, כלומר A(0,5.25)A(0,5.25).

2. המסלול ABAB אופקי, ולכן ב-BB גם y=5.25y=5.25:

−x2+2x+5.25=5.25 ⇒ −x2+2x=0 ⇒ −x(x−2)=0-x^2+2x+5.25=5.25\ \Rightarrow\ -x^2+2x=0\ \Rightarrow\ -x(x-2)=0

x=0x=0 היא הנקודה AA, ולכן B(2,5.25)B(2,5.25).

3. שיפוע הישר דרך B(2,5.25)B(2,5.25) והקודקוד (1,6.25)(1,6.25):

m=6.25−5.251−2=1−1=−1m=\frac{6.25-5.25}{1-2}=\frac{1}{-1}=-1

4. משוואת הישר דרך (1,6.25)(1,6.25):

y−6.25=−1⋅(x−1) ⇒ y=−x+7.25y-6.25=-1\cdot(x-1)\ \Rightarrow\ y=-x+7.25

5. בדיקה עם BB: −2+7.25=5.25-2+7.25=5.25. מתקיים.

תשובה: y=−x+7.25y=-x+7.25.

סעיף ג

תשובה:

∡A=∡D=90∘\measuredangle A=\measuredangle D=90^\circ, ∡C≈74.05∘\measuredangle C\approx 74.05^\circ, ∡B≈105.95∘\measuredangle B\approx 105.95^\circ

הקודקודים: A(0,5.25)A(0,5.25), B(2,5.25)B(2,5.25), C(3.5,0)C(3.5,0), D(0,0)D(0,0). ABAB ו-DCDC אופקיים ולכן מקבילים, ו-ADAD מונח על ציר ה-yy ולכן מאונך לשניהם: זה טרפז ישר-זווית.

1. ∡A=∡D=90∘\measuredangle A=\measuredangle D=90^\circ (ציר ה-yy מאונך לקווים האופקיים).

2. כדי למצוא את ∡C\measuredangle C מורידים אנך מ-BB לציר ה-xx, לנקודה K(2,0)K(2,0). במשולש ישר-הזווית BKCBKC:

BK=5.25,KC=3.5−2=1.5BK=5.25,\qquad KC=3.5-2=1.5
tan⁡∡C=BKKC=5.251.5=3.5 ⇒ ∡C≈74.05∘\tan\measuredangle C=\frac{BK}{KC}=\frac{5.25}{1.5}=3.5\ \Rightarrow\ \measuredangle C\approx 74.05^\circ

3. בטרפז סכום הזוויות שליד אותה שוק הוא 180∘180^\circ (זוויות חד-צדדיות בין מקבילים):

∡B=180∘−74.05∘=105.95∘\measuredangle B=180^\circ-74.05^\circ=105.95^\circ

4. בדיקה: 90∘+90∘+74.05∘+105.95∘=360∘90^\circ+90^\circ+74.05^\circ+105.95^\circ=360^\circ.

תשובה: ∡A=∡D=90∘\measuredangle A=\measuredangle D=90^\circ, ∡C≈74.05∘\measuredangle C\approx 74.05^\circ, ∡B≈105.95∘\measuredangle B\approx 105.95^\circ.

שאלה 8 · טרפז שווה-שוקיים: אחוזים, זווית והיקף

4 ישובים (A,B,C,D)(A,B,C,D) ממוקמים באופן גיאוגרפי בצורת טרפז שווה שוקיים (ראו סרטוט)

המרחק בין ישוב AA לישוב BB הוא 1010 ק"מ.

המרחק בין ישוב CC לבין ישוב DD גדול ב-40%40\% מהמרחק בין AA לבין BB.

המרחק בין ישוב BB לבין ישוב CC קטן ב-10%10\% מהמרחק בין AA לבין BB.

א.

בכמה אחוזים קטן המרחק בין ישוב CC לבין ישוב BB, מהמרחק בין DD ל- CC?

(5 נקודות)
ב.

מהו גודל הזווית הקהה של הטרפז?

(5 נקודות)
ג.

מחברים כבל חשמל בין 4 הישובים. מהי עלות הכבל החשמלי (היקף הטרפז), אם נתון שמחיר מטר כבל חשמלי הוא 5050 ש"ח?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

בכ-35.71%35.71\%

נתון: AB=10AB=10 ק"מ; CDCD גדול ב-40%40\% מ-ABAB; BCBC קטן ב-10%10\% מ-ABAB.

מבוקש: בכמה אחוזים BCBC קטן מ-CDCD.

1. CD=10⋅(1+0.4)=10⋅1.4=14CD=10\cdot(1+0.4)=10\cdot1.4=14 ק"מ.

2. BC=10⋅(1−0.1)=10⋅0.9=9BC=10\cdot(1-0.1)=10\cdot0.9=9 ק"מ.

3. ההפרש: CD−BC=14−9=5CD-BC=14-9=5 ק"מ. האחוז מחושב ביחס ל-CDCD (הגודל שאליו משווים):

514⋅100%≈35.71%\frac{5}{14}\cdot100\%\approx 35.71\%

תשובה: המרחק BCBC קטן בכ-35.71%35.71\% מהמרחק DCDC.

סעיף ב

תשובה:

כ-102.84∘102.84^\circ

נמצא תחילה את הזווית החדה שליד הבסיס הגדול בעזרת משולש ישר-זווית, ואז את הזווית הקהה.

1. מורידים מ-BB גובה BKBK לבסיס DCDC. בטרפז שווה-שוקיים ההיטל של כל שוק על הבסיס הגדול הוא:

KC=DC−AB2=14−102=2 kmKC=\frac{DC-AB}{2}=\frac{14-10}{2}=2\ \text{km}

2. במשולש ישר-הזווית BKCBKC, היתר הוא BC=9BC=9 והניצב שליד ∡C\measuredangle C הוא KC=2KC=2:

cos⁡∡C=KCBC=29 ⇒ ∡C≈77.16∘\cos\measuredangle C=\frac{KC}{BC}=\frac{2}{9}\ \Rightarrow\ \measuredangle C\approx 77.16^\circ

3. הזוויות שליד אותה שוק משלימות ל-180∘180^\circ:

∡B=180∘−77.16∘=102.84∘\measuredangle B=180^\circ-77.16^\circ=102.84^\circ

(בטרפז שווה-שוקיים גם ∡A=∡B\measuredangle A=\measuredangle B.)

תשובה: הזווית הקהה של הטרפז היא כ-102.84∘102.84^\circ.

סעיף ג

תשובה:

2,100,0002{,}100{,}000 ש"ח

אורך הכבל הוא היקף הטרפז. המחיר נתון למטר, ולכן ממירים ק"מ למטרים.

1. היקף הטרפז (השוקיים שוות, AD=BC=9AD=BC=9):

P=AB+BC+CD+DA=10+9+14+9=42 kmP=AB+BC+CD+DA=10+9+14+9=42\ \text{km}

2. המרה למטרים: 42 km=42⋅1000=42,00042\ \text{km}=42\cdot1000=42{,}000 מ'.

3. העלות:

42,000⋅50=2,100,00042{,}000\cdot 50=2{,}100{,}000

כלומר 2,100,0002{,}100{,}000 ש"ח.

תשובה: עלות הכבל היא 2,100,0002{,}100{,}000 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף פיזור וממוצע

6 תלמידים למדו למבחן. הגרף מציג את מספר השעות שלמדו התלמידים למבחן ואת הציונים שקיבלו.

התלמידים מסומנים בגרף על ידי אותיות א' ב' ג' ד' ה' ו'.

א.

מיהו התלמיד שלמד למבחן את מספר השעות הגדול ביותר?

(3 נקודות)
ב.

מיהו התלמיד שקיבל את הציון הנמוך ביותר?

(3 נקודות)
ג.

מיהם התלמידים שקיבלו ציון זהה?

(3 נקודות)
ד.

קבעו מיהו התלמיד שאמר את המשפט הבא: "החבר שלי ואני למדנו למבחן אותו מספר שעות אך הוא קיבל ציון גבוה יותר מהציון שאני קיבלתי"

(3 נקודות)
ה.

תלמיד א' קבל 8080, ב' קבל 2020, ג' קבל 6060, ד' קבל 4040, ו' קבל 100100. מהו הציון הממוצע של כל ששת התלמידים?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

תלמיד ו'

מספר השעות מוצג על הציר האופקי. התלמיד שלמד הכי הרבה שעות הוא זה שהנקודה שלו הכי רחוקה ימינה.

1. הנקודה הימנית ביותר בגרף היא ו'.

תשובה: תלמיד ו'.

סעיף ב

תשובה:

תלמיד ב'

הציון מוצג על הציר האנכי. הציון הנמוך ביותר שייך לנקודה הנמוכה ביותר.

1. הנקודה הנמוכה ביותר בגרף היא ב'.

תשובה: תלמיד ב'.

סעיף ג

תשובה:

תלמידים ג' ו-ה'

ציון זהה פירושו אותו גובה בגרף: הנקודות מונחות על אותו קו אופקי.

1. הנקודות ג' ו-ה' נמצאות באותו גובה (ה' מימין ל-ג', כלומר למד יותר שעות, אך קיבל אותו ציון).

תשובה: תלמידים ג' ו-ה'.

סעיף ד

תשובה:

תלמיד ד'

"אותו מספר שעות" פירושו אותו מקום על הציר האופקי, כלומר שתי נקודות זו מעל זו.

1. הנקודות ג' ו-ד' נמצאות על אותו קו אנכי: שני התלמידים למדו אותו מספר שעות.

2. ג' גבוה יותר מ-ד', כלומר ג' קיבל ציון גבוה יותר.

3. הדובר הוא מי שקיבל את הציון הנמוך מבין השניים, כלומר ד' (והחבר שלו הוא ג').

תשובה: תלמיד ד'.

סעיף ה

תשובה:

6060

הציון של ה' לא נתון במפורש, אבל לפי סעיף ג ה' קיבל ציון זהה ל-ג', כלומר 6060.

1. סכום הציונים של ששת התלמידים:

80+20+60+40+60+100=36080+20+60+40+60+100=360

2. הממוצע הוא הסכום חלקי מספר התלמידים:

xˉ=3606=60\bar{x}=\frac{360}{6}=60

תשובה: הציון הממוצע הוא 6060.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מערכת משוואות ויחס

2 אחים נשקלו ורשמו את משקלם.

האח הבכור אומר לאחיו: סכום המשקל שלנו יחד הוא פי 1.61.6 ממשקלי.

האח הקטן עונה לאחיו: נכון, וההפרש בין המשקלים שלנו הוא 2929 ק"ג.

סמנו XX למשקל של האח הבכור, ו- YY למשקל של האח הקטן.

א.

הציבו משתנים וכתבו מערכת משוואות לתיאור הבעיה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את המשקל של כל אח.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את היחס בין משקל האח הקטן לבין סכום משקל האחים.

(3 נקודות)
ד.

כעבור שנה כל אחד מהאחים עלה במשקל ב- aa ק"ג. חשבו את aa, אם ידוע שכעת היחס בין משקל האח הבכור למשקל האח הקטן הוא 1.581.58.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

X+Y=1.6XX+Y=1.6X, X−Y=29X-Y=29

מתרגמים כל משפט במילים למשוואה.

1. המשתנים: XX = משקל האח הבכור (ק"ג), YY = משקל האח הקטן (ק"ג).

2. "סכום המשקל שלנו יחד הוא פי 1.61.6 ממשקלי" (הבכור מדבר, ולכן "משקלי" הוא XX):

X+Y=1.6XX+Y=1.6X

3. "ההפרש בין המשקלים שלנו הוא 2929 ק"ג". מהמשוואה הראשונה Y=0.6XY=0.6X, כלומר הבכור כבד יותר, ולכן:

X−Y=29X-Y=29

תשובה:

{X+Y=1.6XX−Y=29\begin{cases}X+Y=1.6X\\ X-Y=29\end{cases}

סעיף ב

תשובה:

הבכור 72.572.5 ק"ג, הקטן 43.543.5 ק"ג

פותרים את מערכת המשוואות מסעיף א בשיטת ההצבה.

1. מהמשוואה הראשונה: Y=1.6X−X=0.6XY=1.6X-X=0.6X.

2. מציבים במשוואה השנייה:

X−0.6X=29 ⇒ 0.4X=29 ⇒ X=290.4=72.5X-0.6X=29\ \Rightarrow\ 0.4X=29\ \Rightarrow\ X=\frac{29}{0.4}=72.5

3. Y=0.6⋅72.5=43.5Y=0.6\cdot72.5=43.5.

4. בדיקה: X+Y=116X+Y=116 ו-1.6⋅72.5=1161.6\cdot72.5=116; X−Y=72.5−43.5=29X-Y=72.5-43.5=29. שתי המשוואות מתקיימות.

תשובה: משקל האח הבכור 72.572.5 ק"ג, ומשקל האח הקטן 43.543.5 ק"ג.

סעיף ג

תשובה:

38=0.375\frac{3}{8}=0.375

מחלקים את משקל האח הקטן בסכום המשקלים.

1. סכום המשקלים: 72.5+43.5=11672.5+43.5=116 ק"ג.

2. היחס:

YX+Y=43.5116=0.375=38\frac{Y}{X+Y}=\frac{43.5}{116}=0.375=\frac{3}{8}

תשובה: היחס הוא 3:83:8, כלומר 0.3750.375.

סעיף ד

תשובה:

a=6.5a=6.5 ק"ג

נתון: אחרי שנה משקל הבכור 72.5+a72.5+a ומשקל הקטן 43.5+a43.5+a, והיחס ביניהם 1.581.58.

מבוקש: aa.

1. משוואת היחס:

72.5+a43.5+a=1.58\frac{72.5+a}{43.5+a}=1.58

2. כופלים במכנה (43.5+a>043.5+a>0):

72.5+a=1.58(43.5+a)=68.73+1.58a72.5+a=1.58(43.5+a)=68.73+1.58a

3. מעבירים אגפים:

72.5−68.73=1.58a−a ⇒ 3.77=0.58a ⇒ a=3.770.58=6.572.5-68.73=1.58a-a\ \Rightarrow\ 3.77=0.58a\ \Rightarrow\ a=\frac{3.77}{0.58}=6.5

4. בדיקה: 72.5+6.543.5+6.5=7950=1.58\dfrac{72.5+6.5}{43.5+6.5}=\dfrac{79}{50}=1.58. מתקיים.

תשובה: a=6.5a=6.5 ק"ג.

שאלה 11 · חלון: פרבולה מעל ריבוע, שטח והיקף

בסרטוט נראה חלון של ארמון בצורת ריבוע שמעליו פרבולה.

ACAC מונח על ציר ה- XX שמפריד בין 2 חלקי החלון (הריבוע והפרבולה).

BEBE מונח על ציר ה- YY.

הנקודה OO היא ראשית הצירים. כל יחידה מייצגת מטר אחד.

משוואת הפרבולה היא: y=−6x2+1.5y=-6x^2+1.5

הציור הוא להמחשה בלבד.

א.

חשבו את רוחב החלון ACAC ואת גובה החלון BEBE.

(5 נקודות)
ב.

מתקין החלון הוסיף יתדות עץ ישרות ABAB ו-BCBC כתמיכה לחלון כך שנוצרה הצורה ABCDFABCDF שצלעותיה הם קווים ישרים. חשבו את שטח הצורה ABCDFABCDF ואת היקפה.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את היחס בין שטח הריבוע ACDFACDF לבין שטח הצורה ABCDFABCDF שהוגדרה בסעיף ב'.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

AC=1AC=1 מ', BE=2.5BE=2.5 מ'

AA ו-CC הן נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx. BB הוא קודקוד הפרבולה על ציר ה-yy, ו-EE נמצאת על הצלע התחתונה FDFD של הריבוע.

1. חיתוך עם ציר ה-xx (y=0y=0):

−6x2+1.5=0 ⇒ x2=1.56=0.25 ⇒ x=±0.5-6x^2+1.5=0\ \Rightarrow\ x^2=\frac{1.5}{6}=0.25\ \Rightarrow\ x=\pm0.5

לכן A(−0.5,0)A(-0.5,0), C(0.5,0)C(0.5,0), ורוחב החלון:

AC=0.5−(−0.5)=1 mAC=0.5-(-0.5)=1\ \text{m}

2. הקודקוד BB: עבור x=0x=0, y=1.5y=1.5, כלומר B(0,1.5)B(0,1.5) ו-BO=1.5BO=1.5 מ'.

3. ACDFACDF ריבוע שצלעו AC=1AC=1 מ', ולכן OE=CD=1OE=CD=1 מ' (E(0,−1)E(0,-1)).

4. גובה החלון:

BE=BO+OE=1.5+1=2.5 mBE=BO+OE=1.5+1=2.5\ \text{m}

תשובה: רוחב החלון AC=1AC=1 מ', וגובהו BE=2.5BE=2.5 מ'.

סעיף ב

תשובה:

שטח 1.751.75 מ"ר, היקף 3+10≈6.163+\sqrt{10}\approx 6.16 מ'

הצורה ABCDFABCDF מורכבת מהריבוע ACDFACDF ומהמשולש ABCABC שמעליו.

1. שטח הריבוע: 1⋅1=11\cdot1=1 מ"ר.

2. שטח המשולש ABCABC: הבסיס AC=1AC=1 מ', והגובה אליו BO=1.5BO=1.5 מ' (BO⊥ACBO\perp AC):

SABC=AC⋅BO2=1⋅1.52=0.75 m2S_{ABC}=\frac{AC\cdot BO}{2}=\frac{1\cdot1.5}{2}=0.75\ \text{m}^2

3. שטח הצורה: 1+0.75=1.751+0.75=1.75 מ"ר.

4. אורך היתד ABAB: במשולש ישר-הזווית AOBAOB, AO=0.5AO=0.5, BO=1.5BO=1.5:

AB=0.52+1.52=0.25+2.25=2.5≈1.581 mAB=\sqrt{0.5^2+1.5^2}=\sqrt{0.25+2.25}=\sqrt{2.5}\approx1.581\ \text{m}

ומסימטריה BC=ABBC=AB.

5. היקף הצורה: AB+BC+CD+DF+FAAB+BC+CD+DF+FA:

P=2⋅1.581+3⋅1≈6.16 mP=2\cdot1.581+3\cdot1\approx 6.16\ \text{m}

תשובה: שטח הצורה ABCDFABCDF הוא 1.751.75 מ"ר, והיקפה כ-6.166.16 מ'.

סעיף ג

תשובה:

47≈0.57\frac{4}{7}\approx 0.57

מחלקים את שטח הריבוע (סעיף ב, צעד 1) בשטח הצורה (סעיף ב, צעד 3).

1. היחס:

SACDFSABCDF=11.75=47≈0.57\frac{S_{ACDF}}{S_{ABCDF}}=\frac{1}{1.75}=\frac{4}{7}\approx0.57

תשובה: היחס הוא 4:74:7, כלומר כ-0.570.57.

שאלה 12 · דלתון ביהלום: אלכסון, היקף וטרפז

גלעד סרטט יהלום בשיעור אומנות. במרכז היהלום מונח דלתון ABCDABCD שבו AB=ADAB=AD ו-BC=DCBC=DC.

ראו סרטוט.

נתון כי שטח הדלתון ABCDABCD הוא 3636 סמ"ר ואורך אלכסון הדלתון BDBD הוא 66 ס"מ.

א.

חשבו את אורך האלכסון השני של הדלתון (לא מופיע בסרטוט).

(4 נקודות)
ב.

נתון ∡BAD=66∘, ∡DCB=38∘\measuredangle BAD=66^\circ,\ \measuredangle DCB=38^\circ חשבו את היקף הדלתון ABCDABCD.

(7 נקודות)
ג.

נתון כי מרובע GHDBGHDB הוא טרפז שווה שוקיים ששטחו הוא 3737 סמ"ר.

חשבו את גודל הבסיס GHGH.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

AC=12AC=12 ס"מ

נתון: S=36S=36 סמ"ר, BD=6BD=6 ס"מ.

מבוקש: האלכסון ACAC.

1. בדלתון האלכסונים מאונכים זה לזה, ולכן השטח הוא מחצית מכפלת האלכסונים:

S=AC⋅BD2 ⇒ 36=AC⋅62 ⇒ AC=2⋅366=12 cmS=\frac{AC\cdot BD}{2}\ \Rightarrow\ 36=\frac{AC\cdot6}{2}\ \Rightarrow\ AC=\frac{2\cdot36}{6}=12\ \text{cm}

תשובה: AC=12AC=12 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

כ-29.4529.45 ס"מ

נתון: BD=6BD=6 ס"מ, ∡BAD=66∘\measuredangle BAD=66^\circ, ∡DCB=38∘\measuredangle DCB=38^\circ.

מבוקש: היקף הדלתון 2(AB+BC)2(AB+BC).

1. בדלתון האלכסון הראשי ACAC חוצה את הזוויות AA ו-CC, וחוצה את BDBD בזווית ישרה בנקודה OO. לכן:

BO=BD2=3 cm,∡BAO=66∘2=33∘,∡BCO=38∘2=19∘BO=\frac{BD}{2}=3\ \text{cm},\qquad \measuredangle BAO=\frac{66^\circ}{2}=33^\circ,\qquad \measuredangle BCO=\frac{38^\circ}{2}=19^\circ

2. במשולש ישר-הזווית ABOABO, BOBO מול הזווית 33∘33^\circ ו-ABAB הוא היתר:

sin⁡33∘=BOAB ⇒ AB=3sin⁡33∘=30.5446≈5.508 cm\sin33^\circ=\frac{BO}{AB}\ \Rightarrow\ AB=\frac{3}{\sin33^\circ}=\frac{3}{0.5446}\approx5.508\ \text{cm}

3. במשולש ישר-הזווית CBOCBO, BOBO מול הזווית 19∘19^\circ ו-BCBC הוא היתר:

BC=3sin⁡19∘=30.3256≈9.215 cmBC=\frac{3}{\sin19^\circ}=\frac{3}{0.3256}\approx9.215\ \text{cm}

4. ההיקף (AD=ABAD=AB, DC=BCDC=BC):

P=2(AB+BC)=2(5.508+9.215)≈29.45 cmP=2(AB+BC)=2(5.508+9.215)\approx29.45\ \text{cm}

תשובה: היקף הדלתון הוא כ-29.4529.45 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

GH≈10.02GH\approx10.02 ס"מ

נתון: שטח הטרפז GHDBGHDB הוא 3737 סמ"ר, הבסיס BD=6BD=6 ס"מ.

מבוקש: הבסיס GHGH.

גובה הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים. הנקודה AA מונחת על הבסיס GHGH, ו-AO⊥BDAO\perp BD, ולכן הגובה הוא AOAO.

1. במשולש ישר-הזווית ABOABO (מסעיף ב: BO=3BO=3, ∡BAO=33∘\measuredangle BAO=33^\circ):

tan⁡33∘=BOAO ⇒ AO=3tan⁡33∘=30.6494≈4.62 cm\tan33^\circ=\frac{BO}{AO}\ \Rightarrow\ AO=\frac{3}{\tan33^\circ}=\frac{3}{0.6494}\approx4.62\ \text{cm}

2. נוסחת שטח טרפז:

S=(GH+BD)⋅AO2 ⇒ 37=(GH+6)⋅4.622S=\frac{(GH+BD)\cdot AO}{2}\ \Rightarrow\ 37=\frac{(GH+6)\cdot4.62}{2}

3. מבודדים את GHGH:

GH+6=2⋅374.62≈16.02 ⇒ GH≈16.02−6=10.02 cmGH+6=\frac{2\cdot37}{4.62}\approx16.02\ \Rightarrow\ GH\approx16.02-6=10.02\ \text{cm}

הערה: נתוני השאלה אינם עקביים לגמרי. מהזוויות ומ-BD=6BD=6 מתקבל AC=AO+OC=3tan⁡33∘+3tan⁡19∘≈4.62+8.71=13.33AC=AO+OC=\frac{3}{\tan33^\circ}+\frac{3}{\tan19^\circ}\approx4.62+8.71=13.33 ס"מ, ולא 1212 ס"מ כמו בסעיף א. לכן את הגובה AOAO חישבנו ישירות מהזווית AA ומ-BDBD (הנתונים של סעיף ב), ולא מהאלכסון של סעיף א.

תשובה: GH≈10.02GH\approx10.02 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.