דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2026 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 12 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2026 מועד ב', כל 12 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה 2 פרקים:

פרק א' – יש לבחור ארבע מתוך חמש שאלות. 40 נקודות.

פרק ב' – יש לבחור ארבע מתוך שבע שאלות. 60 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

פרק א' (שאלות 1-5): יש לענות על ארבע מתוך חמש שאלות. כל שאלה 10 נקודות.

פרק ב' (שאלות 6-12): יש לענות על ארבע מתוך שבע שאלות. כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספח המצורף על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאון במתמטיקה, תרגום לערבית לפרק ב'.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · השוואת חזקות ופישוט ביטוי בעזרת חוקי חזקות

פתרו את הסעיפים הבאים בעזרת חוקי חזקות (אין קשר בין הסעיפים)

יש להציג חישובים מפורטים:

א.

כתבו >>, ==, <<:

27150 ‾ 922027^{150}\ \underline{\qquad\qquad}\ 9^{220}
(3 נקודות)
ב.

כתבו >>, ==, <<:

8050 ‾ 320080^{50}\ \underline{\qquad\qquad}\ 3^{200}
(3 נקודות)
ג.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד (ללא מחשבון):

2⋅1048+105051⋅1045\frac{2\cdot 10^{48}+10^{50}}{51\cdot 10^{45}}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

27150>922027^{150}>9^{220}

כדי להשוות שתי חזקות נכתוב את שתיהן כחזקות של אותו בסיס, ואז מספיק להשוות את המעריכים.

1. 27=3327=3^3 ולכן לפי החוק (am)n=am⋅n(a^m)^n=a^{m\cdot n}:

27150=(33)150=33⋅150=345027^{150}=\left(3^3\right)^{150}=3^{3\cdot 150}=3^{450}

2. 9=329=3^2 ולכן:

9220=(32)220=32⋅220=34409^{220}=\left(3^2\right)^{220}=3^{2\cdot 220}=3^{440}

3. הבסיס 33 גדול מ-11, ולכן החזקה עם המעריך הגדול יותר גדולה יותר: 450>440450>440, כלומר 3450>34403^{450}>3^{440}.

תשובה: 27150>922027^{150}>9^{220}.

סעיף ב

תשובה:

8050<320080^{50}<3^{200}

כאן הבסיסים שונים, אבל אפשר לכתוב את שתי החזקות עם אותו מעריך 5050 ולהשוות את הבסיסים.

1. 200=4⋅50200=4\cdot 50, ולכן לפי החוק am⋅n=(am)na^{m\cdot n}=(a^m)^n:

3200=34⋅50=(34)50=81503^{200}=3^{4\cdot 50}=\left(3^4\right)^{50}=81^{50}

2. עכשיו משווים את 805080^{50} עם 815081^{50}: המעריך זהה וחיובי, ולכן החזקה עם הבסיס הגדול יותר גדולה יותר. 80<8180<81, ולכן 8050<815080^{50}<81^{50}.

תשובה: 8050<320080^{50}<3^{200}.

סעיף ג

תשובה:

20002000 (כלומר 2⋅1032\cdot 10^3)

מוציאים גורם משותף במונה ואחר כך מצמצמים עם המכנה.

1. נכתוב 1050=1048⋅102=100⋅104810^{50}=10^{48}\cdot 10^{2}=100\cdot 10^{48}, ונוציא את 104810^{48} כגורם משותף במונה:

2⋅1048+1050=1048(2+100)=102⋅10482\cdot 10^{48}+10^{50}=10^{48}\left(2+100\right)=102\cdot 10^{48}

2. מציבים בשבר ומפרידים בין המספרים לחזקות:

102⋅104851⋅1045=10251⋅10481045\frac{102\cdot 10^{48}}{51\cdot 10^{45}}=\frac{102}{51}\cdot\frac{10^{48}}{10^{45}}

3. 10251=2\dfrac{102}{51}=2, ולפי החוק aman=am−n\dfrac{a^m}{a^n}=a^{m-n}: 10481045=1048−45=103\dfrac{10^{48}}{10^{45}}=10^{48-45}=10^{3}.

4. לכן הביטוי שווה ל-2⋅103=20002\cdot 10^{3}=2000.

תשובה: 2⋅1048+105051⋅1045=2⋅103=2000\dfrac{2\cdot 10^{48}+10^{50}}{51\cdot 10^{45}}=2\cdot 10^{3}=2000.

שאלה 2 · פרבולה: קודקוד, חיתוך עם ציר x ותחומי עלייה

לפניכם גרף של פונקציה ריבועית: y=2x−x2+3y=2x-x^2+3

נקודה AA היא קודקוד הפרבולה,

בנקודות BB ו-CC הפרבולה חותכת את ציר ה-XX.

א.

מצאו את שיעורי נקודות A,B,CA,B,C.

(6 נקודות)
ב.

רשמו תחומי עלייה וירידה של הפרבולה.

(2 נקודות)
ג.

כמה פתרונות יש למשוואה 5=2x−x2+35=2x-x^2+3?

נמקו על סמך הגרף או באמצעות חישוב.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

A(1,4)A(1,4), B(−1,0)B(-1,0), C(3,0)C(3,0)

נתון: y=−x2+2x+3y=-x^2+2x+3, כלומר a=−1a=-1, b=2b=2, c=3c=3.

מבוקש: הקודקוד AA ונקודות החיתוך BB, CC עם ציר ה-XX.

1. שיעור ה-xx של הקודקוד:

xA=−b2a=−22⋅(−1)=1x_A=\frac{-b}{2a}=\frac{-2}{2\cdot(-1)}=1

2. מציבים בפונקציה כדי למצוא את שיעור ה-yy:

yA=2⋅1−12+3=2−1+3=4y_A=2\cdot 1-1^2+3=2-1+3=4

לכן A(1,4)A(1,4).

3. בנקודות החיתוך עם ציר ה-XX מתקיים y=0y=0:

−x2+2x+3=0 /⋅(−1)⇒x2−2x−3=0-x^2+2x+3=0\ \Big/\cdot(-1)\quad\Rightarrow\quad x^2-2x-3=0

4. פותרים בנוסחת השורשים:

x1,2=2±(−2)2−4⋅1⋅(−3)2⋅1=2±162=2±42x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot 1\cdot(-3)}}{2\cdot 1}=\frac{2\pm\sqrt{16}}{2}=\frac{2\pm 4}{2}
x1=62=3,x2=−22=−1x_1=\frac{6}{2}=3,\qquad x_2=\frac{-2}{2}=-1

5. לפי האיור BB היא נקודת החיתוך השמאלית ו-CC הימנית, ולכן B(−1,0)B(-1,0), C(3,0)C(3,0).

בדיקה: 2⋅3−32+3=02\cdot 3-3^2+3=0 ו-2⋅(−1)−(−1)2+3=02\cdot(-1)-(-1)^2+3=0.

תשובה: A(1,4)A(1,4), B(−1,0)B(-1,0), C(3,0)C(3,0).

סעיף ב

תשובה:

עלייה: x<1x<1; ירידה: x>1x>1

המקדם של x2x^2 שלילי (a=−1a=-1), ולכן זו פרבולה "בוכה" (הקודקוד הוא נקודת מקסימום). פרבולה כזו עולה משמאל לקודקוד ויורדת מימינו.

1. שיעור ה-xx של הקודקוד הוא x=1x=1 (סעיף א).

2. משמאל לקודקוד, כלומר עבור x<1x<1, הפונקציה עולה.

3. מימין לקודקוד, כלומר עבור x>1x>1, הפונקציה יורדת.

תשובה: תחום עלייה: x<1x<1; תחום ירידה: x>1x>1.

סעיף ג

תשובה:

אין פתרונות (0 פתרונות)

נימוק לפי הגרף: הערך הגדול ביותר של הפונקציה הוא שיעור ה-yy של הקודקוד, yA=4y_A=4. הישר y=5y=5 נמצא מעל הקודקוד, ולכן אינו פוגש את הפרבולה כלל.

נימוק בחישוב:

1. מעבירים אגפים:

−x2+2x+3−5=0⇒−x2+2x−2=0⇒x2−2x+2=0-x^2+2x+3-5=0\quad\Rightarrow\quad -x^2+2x-2=0\quad\Rightarrow\quad x^2-2x+2=0

2. מחשבים את הדיסקרימיננטה:

Δ=b2−4ac=(−2)2−4⋅1⋅2=4−8=−4<0\Delta=b^2-4ac=(-2)^2-4\cdot 1\cdot 2=4-8=-4<0

3. הדיסקרימיננטה שלילית, ולכן למשוואה אין פתרונות.

-2-11234-5-4-3-2-1123456A(1,4)B(-1,0)C(3,0)

תשובה: למשוואה אין פתרונות, כי הגובה המקסימלי של הפרבולה הוא 4<54<5.

שאלה 3 · חילוץ משתנה מנוסחה והצבת נתונים

נתונה הנוסחה:

y=x−x(n−bx)y=x-x\left(n-\frac{b}{x}\right)
א.

בטאו את xx בעזרת nn, bb ו-yy.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את xx אם נתון: y=−4y=-4, b=2.5b=2.5, n=3n=3.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x=y−b1−nx=\dfrac{y-b}{1-n} (כאשר n≠1n\neq 1, x≠0x\neq 0)

מפשטים את אגף ימין, מבודדים את האיברים עם xx ומוציאים את xx כגורם משותף.

1. תנאי: בנוסחה יש שבר עם xx במכנה, ולכן x≠0x\neq 0.

2. פותחים סוגריים: x⋅bx=bx\cdot\dfrac{b}{x}=b, ולכן

y=x−nx+by=x-nx+b

3. מעבירים את bb לאגף שמאל:

y−b=x−nxy-b=x-nx

4. מוציאים את xx כגורם משותף:

y−b=x(1−n)y-b=x(1-n)

5. מחלקים ב-(1−n)(1-n) (בתנאי n≠1n\neq 1):

x=y−b1−nx=\frac{y-b}{1-n}

תשובה: x=y−b1−nx=\dfrac{y-b}{1-n} (בתנאי n≠1n\neq 1; וכן x≠0x\neq 0).

סעיף ב

תשובה:

x=3.25x=3.25

מציבים את הנתונים בנוסחה שקיבלנו בסעיף א.

1.

x=y−b1−n=−4−2.51−3=−6.5−2=3.25x=\frac{y-b}{1-n}=\frac{-4-2.5}{1-3}=\frac{-6.5}{-2}=3.25

2. בדיקה בנוסחה המקורית:

y=3.25−3.25(3−2.53.25)=3.25−3.25⋅3+2.5=3.25−9.75+2.5=−4 ✓y=3.25-3.25\left(3-\frac{2.5}{3.25}\right)=3.25-3.25\cdot 3+2.5=3.25-9.75+2.5=-4\ \checkmark

תשובה: x=3.25x=3.25.

שאלה 4 · משולש עם גובה: זוויות והיקף

נתון משולש ΔABC\Delta ABC, ADAD גובה לצלע BCBC.

•AB=28AB=28 מטר

•AD=20AD=20 מטר

•CD=37CD=37 מטר

א.

חשבו את זוויות המשולש ΔABC\Delta ABC

(4 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המשולש ΔABC\Delta ABC

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

∡B≈45.58∘\measuredangle B\approx 45.58^\circ, ∡C≈28.39∘\measuredangle C\approx 28.39^\circ, ∡A≈106.02∘\measuredangle A\approx 106.02^\circ

נתון: AD⊥BCAD\perp BC, AB=28AB=28 מ', AD=20AD=20 מ', CD=37CD=37 מ'.

מבוקש: ∡B\measuredangle B, ∡C\measuredangle C, ∡BAC\measuredangle BAC.

הגובה מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי-זווית (∡ADB=∡ADC=90∘\measuredangle ADB=\measuredangle ADC=90^\circ). בכל אחד מהם נמצא זווית אחת בעזרת פונקציה טריגונומטרית.

1. במשולש ABDABD: ADAD הניצב מול הזווית BB ו-ABAB היתר, ולכן:

sin⁡B=ADAB=2028=0.7143 ⇒ ∡B≈45.585∘\sin B=\frac{AD}{AB}=\frac{20}{28}=0.7143\ \Rightarrow\ \measuredangle B\approx 45.585^\circ

2. במשולש ACDACD: ADAD הניצב מול הזווית CC ו-CDCD הניצב שליד הזווית, ולכן:

tan⁡C=ADCD=2037=0.5405 ⇒ ∡C≈28.393∘\tan C=\frac{AD}{CD}=\frac{20}{37}=0.5405\ \Rightarrow\ \measuredangle C\approx 28.393^\circ

3. הזווית השלישית לפי סכום הזוויות במשולש ABCABC:

∡BAC=180∘−45.585∘−28.393∘≈106.02∘\measuredangle BAC=180^\circ-45.585^\circ-28.393^\circ\approx 106.02^\circ

תשובה: ∡B≈45.58∘\measuredangle B\approx 45.58^\circ, ∡C≈28.39∘\measuredangle C\approx 28.39^\circ, ∡A≈106.02∘\measuredangle A\approx 106.02^\circ.

סעיף ב

תשובה:

P≈126.66P\approx 126.66 מטר

מבוקש: AB+BC+ACAB+BC+AC. חסרים לנו ACAC ו-BC=BD+DCBC=BD+DC; את ACAC ואת BDBD נמצא במשפט פיתגורס בשני המשולשים ישרי-הזווית.

1. במשולש ACDACD (∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ), ACAC הוא היתר:

AC=AD2+CD2=202+372=400+1369=1769≈42.06 mAC=\sqrt{AD^2+CD^2}=\sqrt{20^2+37^2}=\sqrt{400+1369}=\sqrt{1769}\approx 42.06\ \text{m}

2. במשולש ABDABD (∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ), ABAB הוא היתר ו-BDBD ניצב:

BD=AB2−AD2=282−202=784−400=384≈19.60 mBD=\sqrt{AB^2-AD^2}=\sqrt{28^2-20^2}=\sqrt{784-400}=\sqrt{384}\approx 19.60\ \text{m}

3. הצלע BCBC:

BC=BD+DC=19.596+37=56.596 mBC=BD+DC=19.596+37=56.596\ \text{m}

4. ההיקף:

P=AB+BC+AC=28+56.596+42.059≈126.66 mP=AB+BC+AC=28+56.596+42.059\approx 126.66\ \text{m}

תשובה: היקף המשולש ΔABC\Delta ABC הוא כ-126.66126.66 מטר.

שאלה 5 · טרפז ישר-זווית: צלע, שטחים והיקפים

נתון טרפז ישר זווית ABCDABCD, שבו הזוויות AA ו-BB ישרות,

אורך הבסיס הגדול AD=17AD=17 ס"מ

אורך הבסיס הקטן BC=11BC=11 ס"מ

והגובה AB=12AB=12 ס"מ

א.

חשבו את אורך הצלע CDCD.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ΔABD\Delta ABD ואת היקפו.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש BCDBCD ואת היקפו.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

CD=180≈13.42CD=\sqrt{180}\approx 13.42 ס"מ

נתון: ∡A=∡B=90∘\measuredangle A=\measuredangle B=90^\circ, AD=17AD=17, BC=11BC=11, AB=12AB=12 (ס"מ).

מבוקש: השוק CDCD.

נוריד גובה מ-CC לבסיס ADAD, ונסמן את עקבו ב-EE. נקבל משולש ישר-זווית CEDCED שבו CDCD הוא היתר.

1. ABCEABCE הוא מלבן, ולכן CE=AB=12CE=AB=12 ו-AE=BC=11AE=BC=11.

2. הניצב השני:

ED=AD−AE=17−11=6 cmED=AD-AE=17-11=6\ \text{cm}

3. משפט פיתגורס במשולש CEDCED:

CD=CE2+ED2=122+62=144+36=180≈13.42 cmCD=\sqrt{CE^2+ED^2}=\sqrt{12^2+6^2}=\sqrt{144+36}=\sqrt{180}\approx 13.42\ \text{cm}

תשובה: CD=180=65≈13.42CD=\sqrt{180}=6\sqrt{5}\approx 13.42 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

S=102S=102 סמ"ר, P≈49.81P\approx 49.81 ס"מ

המשולש ABDABD ישר-זווית ב-AA, וניצביו הם AB=12AB=12 ו-AD=17AD=17.

1. שטח משולש ישר-זווית הוא חצי מכפלת הניצבים:

SABD=AB⋅AD2=12⋅172=102 cm2S_{ABD}=\frac{AB\cdot AD}{2}=\frac{12\cdot 17}{2}=102\ \text{cm}^2

2. להיקף חסר היתר BDBD (אלכסון הטרפז). לפי משפט פיתגורס:

BD=AB2+AD2=122+172=144+289=433≈20.81 cmBD=\sqrt{AB^2+AD^2}=\sqrt{12^2+17^2}=\sqrt{144+289}=\sqrt{433}\approx 20.81\ \text{cm}

3. ההיקף:

PABD=AB+AD+BD=12+17+20.809≈49.81 cmP_{ABD}=AB+AD+BD=12+17+20.809\approx 49.81\ \text{cm}

תשובה: שטח המשולש ΔABD\Delta ABD הוא 102102 סמ"ר, והיקפו כ-49.8149.81 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

S=66S=66 סמ"ר, P≈45.23P\approx 45.23 ס"מ

נבחר במשולש BCDBCD את הצלע BCBC כבסיס. הגובה לבסיס זה הוא המרחק בין הישרים המקבילים BCBC ו-ADAD, כלומר גובה הטרפז AB=12AB=12.

1. השטח:

SBCD=BC⋅AB2=11⋅122=66 cm2S_{BCD}=\frac{BC\cdot AB}{2}=\frac{11\cdot 12}{2}=66\ \text{cm}^2

(בדיקה: שטח הטרפז (17+11)⋅122=168\dfrac{(17+11)\cdot 12}{2}=168, ואכן 168−102=66168-102=66.)

2. אורכי הצלעות: BC=11BC=11, CD≈13.416CD\approx 13.416 (סעיף א), BD≈20.809BD\approx 20.809 (סעיף ב).

3. ההיקף:

PBCD=BC+CD+BD=11+13.416+20.809≈45.23 cmP_{BCD}=BC+CD+BD=11+13.416+20.809\approx 45.23\ \text{cm}

תשובה: שטח המשולש BCDBCD הוא 6666 סמ"ר, והיקפו כ-45.2345.23 ס"מ.

שאלה 6 · קריאת גרף דרך-זמן של משאית

משאית יצאה מפתח תקווה לכיוון עכו.

המשאית התעכבה בדרכה בחיפה, המשיכה לעכו, והתעכבה שם. אח"כ חזרה לפתח תקווה.

לפניכם גרף המתאר את המרחק שנמצאת המשאית מפתח תקווה מרגע יציאתה (YY), כפונקציה של מספר השעות (XX) שעברו מרגע יציאתה מפתח תקווה.

ענו על הסעיפים הבאים:

א.

כמה זמן התעכבה המשאית בחיפה וכמה זמן התעכבה בעכו?

(4 נקודות)
ב.

כמה ק"מ עברה המשאית באותו יום?

(3 נקודות)
ג.

כעבור כמה זמן מרגע היציאה מפתח תקווה הגיעה המשאית לעכו?

(3 נקודות)
ד.

האם מהירות המשאית עד חיפה ומהירות המשאית בדרך חזרה מעכו לפתח תקווה היו זהות? נמקו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

בחיפה שעה אחת, בעכו 3.5 שעות

בזמן עצירה המרחק מפתח תקווה אינו משתנה, ולכן בגרף רואים קטע אופקי.

1. הקטע האופקי הראשון נמצא בגובה 100100 ק"מ, מ-x=2x=2 עד x=3x=3. זו העצירה בחיפה (התחנה הראשונה בדרך):

3−2=1 h3-2=1\ \text{h}

2. הקטע האופקי השני נמצא בגובה 140140 ק"מ (הנקודה הרחוקה ביותר, עכו), מ-x=4x=4 עד x=7.5x=7.5:

7.5−4=3.5 h7.5-4=3.5\ \text{h}

תשובה: המשאית התעכבה בחיפה שעה אחת ובעכו 3.5 שעות (3 שעות ו-30 דקות).

סעיף ב

תשובה:

280280 ק"מ

המשאית נסעה מפתח תקווה לעכו ובחזרה.

1. המרחק מפתח תקווה לעכו הוא הגובה המקסימלי בגרף: 140140 ק"מ.

2. בדרך הלוך עברה 140140 ק"מ, ובדרך חזור עוד 140140 ק"מ (בסוף היום המרחק חוזר ל-00):

140+140=280 km140+140=280\ \text{km}

תשובה: המשאית עברה באותו יום 280280 ק"מ.

סעיף ג

תשובה:

כעבור 4 שעות

המשאית הגיעה לעכו ברגע שהמרחק הגיע לראשונה ל-140140 ק"מ, כלומר בתחילת הקטע האופקי העליון. בגרף זה קורה ב-x=4x=4.

תשובה: המשאית הגיעה לעכו כעבור 4 שעות מרגע היציאה.

סעיף ד

תשובה:

כן, בשני הקטעים המהירות 5050 קמ"ש

נחשב את המהירות בכל קטע לפי הנוסחה מהירות == דרך חלקי זמן, v=stv=\dfrac{s}{t} (הקטעים בגרף ישרים, כלומר המהירות קבועה בכל קטע).

1. עד חיפה: המשאית עברה 100100 ק"מ בין x=0x=0 ל-x=2x=2:

v1=100−02−0=1002=50 km/hv_1=\frac{100-0}{2-0}=\frac{100}{2}=50\ \text{km/h}

2. בדרך חזרה: המשאית יצאה מעכו ב-x=7.5x=7.5 והגיעה לפתח תקווה (מרחק 00) ב-x≈10.3x\approx 10.3 (לפי הגרף), כלומר נסעה 140140 ק"מ בזמן:

t2=10.3−7.5=2.8 ht_2=10.3-7.5=2.8\ \text{h}
v2=1402.8=50 km/hv_2=\frac{140}{2.8}=50\ \text{km/h}

3. דרך נוספת לראות זאת: בקטע החזרה הגרף יורד 5050 ק"מ בכל שעה (למשל מ-140140 ב-x=7.5x=7.5 לכ-6565 ב-x=9x=9), בדיוק באותו שיפוע (בערכו המוחלט) כמו בקטע העולה עד חיפה.

תשובה: כן. המהירות עד חיפה הייתה 5050 קמ"ש, וגם בדרך חזרה מעכו לפתח תקווה המהירות הייתה 5050 קמ"ש (140140 ק"מ ב-2.82.8 שעות).

שאלה 7 · ישרים במישור: חיתוך, אורך קטע ומשוואת ישר

במישור XYXY מוצבים 2 פנסי לייזר כמוצג בתמונה לשאלה.

נתון שיעורי הנקודה A(−4,4)A(-4,4).

אחד מפנסי הלייזר מאיר בקו שמשוואתו: y=−x+8y=-x+8

והוא חותך את ציר XX בנק' CC.

הפנס השני מאיר על הקו המסומן ABAB המקביל לציר ה-XX.

א.

חשבו את שיעורי נקודה BB.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורך קטע ABAB.

(5 נקודות)
ג.

נסמן את הנקודה PP שהיא אמצע קטע ABAB. מצאו את משוואת הישר PCPC.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

B(4,4)B(4,4)

נתון: A(−4,4)A(-4,4), הישר ABAB מקביל לציר ה-XX, ו-BB נמצאת גם על הישר y=−x+8y=-x+8.

1. ישר המקביל לציר ה-XX הוא ישר אופקי, וכל נקודותיו בעלות אותו שיעור yy. הוא עובר דרך A(−4,4)A(-4,4), ולכן משוואתו y=4y=4.

2. BB היא נקודת החיתוך של y=4y=4 עם y=−x+8y=-x+8. משווים:

4=−x+8 ⇒ x=44=-x+8\ \Rightarrow\ x=4

3. לכן B(4,4)B(4,4). בדיקה: −4+8=4-4+8=4.

תשובה: B(4,4)B(4,4).

סעיף ב

תשובה:

AB=8AB=8

לשתי הנקודות A(−4,4)A(-4,4) ו-B(4,4)B(4,4) אותו שיעור yy, ולכן אורך הקטע הוא ההפרש בין שיעורי ה-xx (זה גם מה שנותנת נוסחת המרחק):

AB=(4−(−4))2+(4−4)2=82+0=8AB=\sqrt{(4-(-4))^2+(4-4)^2}=\sqrt{8^2+0}=8

תשובה: AB=8AB=8 יחידות אורך.

סעיף ג

תשובה:

y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4

כדי למצוא משוואת ישר צריך שתי נקודות עליו: PP ו-CC. נמצא כל אחת מהן, אחר כך את השיפוע, ואז את המשוואה.

1. נקודה CC: חיתוך הישר y=−x+8y=-x+8 עם ציר ה-XX, כלומר y=0y=0:

0=−x+8 ⇒ x=8 ⇒ C(8,0)0=-x+8\ \Rightarrow\ x=8\ \Rightarrow\ C(8,0)

2. נקודה PP, אמצע הקטע ABAB:

xP=−4+42=0,yP=4+42=4 ⇒ P(0,4)x_P=\frac{-4+4}{2}=0,\qquad y_P=\frac{4+4}{2}=4\ \Rightarrow\ P(0,4)

3. שיפוע הישר PCPC:

m=yC−yPxC−xP=0−48−0=−12m=\frac{y_C-y_P}{x_C-x_P}=\frac{0-4}{8-0}=-\frac{1}{2}

4. P(0,4)P(0,4) היא נקודת החיתוך עם ציר ה-YY, ולכן n=4n=4 והמשוואה היא y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4.

5. בדיקה עם CC: −12⋅8+4=0-\frac{1}{2}\cdot 8+4=0.

תשובה: משוואת הישר PCPC: y=−12x+4y=-\frac{1}{2}x+4.

שאלה 8 · בעיית שכר: אחוזים ומשוואה

מיכאל עובד במפעל. הוא עובד כל יום מספר שעות מסוים ומשתכר בסה"כ 480 ש"ח ביום.

מיכאל ביקש לעבור לתפקיד אחר, מתגמל יותר. בתפקיד החדש השכר לשעה של מיכאל גבוה ב-25% מאשר בתפקיד הקודם, והוא גם עובד בכל יום שעתיים יותר מאשר בתפקיד הקודם, ומשתכר סכום של 750 ש"ח ליום.

א.

נסמן ב-xx את השכר לשעה של מיכאל בתפקיד הקודם. כיתבו ביטוי לשכר לשעה בתפקיד החדש.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את ערך השכר לשעה ואת מספר שעות העבודה ביום של מיכאל בשני התפקידים.

(9 נקודות)
ג.

בכמה אחוזים גדל שכרו היומי הכולל של מיכאל עקב השינוי?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

1.25x1.25x ש"ח לשעה

השכר החדש גבוה ב-25% מהשכר הקודם, כלומר הוא 125% מהשכר הקודם:

x+0.25x=1.25xx+0.25x=1.25x

תשובה: השכר לשעה בתפקיד החדש הוא 1.25x1.25x ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

קודם: 6060 ש"ח לשעה, 88 שעות; חדש: 7575 ש"ח לשעה, 1010 שעות

נתון: שכר יומי קודם 480480 ש"ח, שכר יומי חדש 750750 ש"ח, השכר לשעה עלה ב-25%, ומספר השעות עלה ב-22.

מבוקש: השכר לשעה ומספר השעות בכל תפקיד.

נשתמש בקשר: שכר יומי == שכר לשעה ×\times מספר שעות.

1. בתפקיד הקודם: שכר לשעה xx, ולכן מספר השעות ביום הוא 480x\dfrac{480}{x}.

2. בתפקיד החדש: שכר לשעה 1.25x1.25x ומספר השעות 480x+2\dfrac{480}{x}+2. השכר היומי החדש הוא 750750, ולכן:

1.25x(480x+2)=7501.25x\left(\frac{480}{x}+2\right)=750

3. פותחים סוגריים (x≠0x\neq 0):

1.25⋅480+2.5x=750 ⇒ 600+2.5x=7501.25\cdot 480+2.5x=750\ \Rightarrow\ 600+2.5x=750

4. פותרים:

2.5x=150 ⇒ x=1502.5=602.5x=150\ \Rightarrow\ x=\frac{150}{2.5}=60

5. בתפקיד הקודם: 6060 ש"ח לשעה, ומספר השעות 48060=8\dfrac{480}{60}=8.

6. בתפקיד החדש: 1.25⋅60=751.25\cdot 60=75 ש"ח לשעה, ומספר השעות 8+2=108+2=10.

7. בדיקה: 75⋅10=75075\cdot 10=750 ש"ח, כנדרש.

תשובה: בתפקיד הקודם: 6060 ש"ח לשעה ו-88 שעות ביום. בתפקיד החדש: 7575 ש"ח לשעה ו-1010 שעות ביום.

סעיף ג

תשובה:

ב-56.25%56.25\%

אחוז השינוי מחושב ביחס לשכר המקורי.

1. הגידול בשכר היומי:

750−480=270750-480=270

ש"ח

2. אחוז הגידול:

270480⋅100%=56.25%\frac{270}{480}\cdot 100\%=56.25\%

תשובה: השכר היומי הכולל גדל ב-56.25%56.25\%.

שאלה 9 · מערכת משוואות: מחירי ירקות והנחה

אביב קנה בחנות 2 ק"ג עגבניות ו-3 ק"ג מלפפונים ושילם 30 ₪.

שמעון קנה באותה חנות 6 ק"ג עגבניות ו-4 ק"ג מלפפונים ושילם 80 ₪.

א.

הציבו משתנים למחיר של ק"ג אחד עגבניות ולמחיר של ק"ג אחד מלפפונים וכתבו מערכת משוואות לתיאור הבעיה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את המחיר לק"ג אחד של עגבניות וק"ג אחד של מלפפונים.

(6 נקודות)
ג.

בסוף היום הורידו את כל מחירי הירקות ב-10%, ענת קנתה בסוף היום בחנות זו 7 ק"ג עגבניות ו-3 ק"ג מלפפונים. כמה שילמה ענת?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

2x+3y=302x+3y=30, 6x+4y=806x+4y=80 (xx – מחיר ק"ג עגבניות, yy – מחיר ק"ג מלפפונים)

1. נסמן: xx – מחיר ק"ג אחד של עגבניות (בש"ח), yy – מחיר ק"ג אחד של מלפפונים (בש"ח).

2. אביב שילם על 22 ק"ג עגבניות 2x2x ועל 33 ק"ג מלפפונים 3y3y, ובסך הכול 3030:

2x+3y=302x+3y=30

3. שמעון שילם על 66 ק"ג עגבניות 6x6x ועל 44 ק"ג מלפפונים 4y4y, ובסך הכול 8080:

6x+4y=806x+4y=80

תשובה:

{2x+3y=306x+4y=80\begin{cases}2x+3y=30\\ 6x+4y=80\end{cases}

סעיף ב

תשובה:

עגבניות 1212 ₪ לק"ג, מלפפונים 22 ₪ לק"ג

פותרים את המערכת מסעיף א בשיטת השוואת מקדמים.

1. כופלים את המשוואה הראשונה ב-33, כדי שהמקדם של xx יהיה 66 בשתי המשוואות:

6x+9y=906x+9y=90

2. מחסרים ממנה את המשוואה השנייה 6x+4y=806x+4y=80:

5y=10 ⇒ y=25y=10\ \Rightarrow\ y=2

3. מציבים במשוואה הראשונה:

2x+3⋅2=30 ⇒ 2x=24 ⇒ x=122x+3\cdot 2=30\ \Rightarrow\ 2x=24\ \Rightarrow\ x=12

4. בדיקה במשוואה השנייה: 6⋅12+4⋅2=72+8=806\cdot 12+4\cdot 2=72+8=80.

תשובה: ק"ג עגבניות עולה 1212 ₪, וק"ג מלפפונים עולה 22 ₪.

סעיף ג

תשובה:

8181 ₪

נחשב את המחיר לפני ההנחה, ואחר כך נוריד 10%.

1. מחיר הקנייה לפני ההנחה: 7⋅12+3⋅2=84+6=907\cdot 12+3\cdot 2=84+6=90 ₪.

2. הורדה של 10% פירושה תשלום של 90% מהמחיר: 0.9⋅90=810.9\cdot 90=81 ₪.

(אותו דבר מתקבל אם מורידים קודם את המחירים: עגבניות 10.810.8 ₪ לק"ג, מלפפונים 1.81.8 ₪ לק"ג, ו-7⋅10.8+3⋅1.8=75.6+5.4=817\cdot 10.8+3\cdot 1.8=75.6+5.4=81.)

תשובה: ענת שילמה 8181 ₪.

שאלה 10 · מקבילית במישור: קודקוד רביעי, אלכסון והיקף

אדריכל פנים תכנן קרקע של בית בצורת מקבילית ABCDABCD והעמיד 4 עמודי בטון בארבעת הנקודות AA, BB, CC, DD.

האדריכל סימן כל עמוד בטון בעזרת נקודה במישור XYXY.

כשהגיע קבלן הבנייה לבנות את הבית, הוא הבחין שרק 3 נקודות מסומנות והנקודה הרביעית אינה מסומנת.

הנקודות המסומנות שהבחין בהן קבלן הבנייה הן: A(6,4)A(6,4) B(8,10)B(8,10) C(22,12)C(22,12).

ידוע ש-AA ו-CC קודקודים נגדיים.

א.

עזרו לקבלן הבנייה לחשב את שיעורי הנקודה הרביעית DD.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את משוואת האלכסון ACAC.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את היקף הקרקע.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

D(20,6)D(20,6)

נתון: A(6,4)A(6,4), B(8,10)B(8,10), C(22,12)C(22,12), ו-AA, CC קודקודים נגדיים במקבילית ABCDABCD.

מבוקש: DD.

במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן לאלכסונים ACAC ו-BDBD יש אותה נקודת אמצע MM.

1. אמצע האלכסון ACAC:

xM=6+222=14,yM=4+122=8 ⇒ M(14,8)x_M=\frac{6+22}{2}=14,\qquad y_M=\frac{4+12}{2}=8\ \Rightarrow\ M(14,8)

2. MM היא גם אמצע BDBD:

8+xD2=14 ⇒ xD=28−8=20\frac{8+x_D}{2}=14\ \Rightarrow\ x_D=28-8=20
10+yD2=8 ⇒ yD=16−10=6\frac{10+y_D}{2}=8\ \Rightarrow\ y_D=16-10=6

3. בדיקה: במקבילית AD→=BC→\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}. אכן מ-BB ל-CC מתקדמים (+14,+2)(+14,+2), ומ-A(6,4)A(6,4) ל-D(20,6)D(20,6) גם (+14,+2)(+14,+2).

תשובה: D(20,6)D(20,6).

סעיף ב

תשובה:

y=12x+1y=\frac{1}{2}x+1

מוצאים את השיפוע לפי שתי הנקודות A(6,4)A(6,4) ו-C(22,12)C(22,12), ואז את המשוואה.

1. השיפוע:

m=12−422−6=816=12m=\frac{12-4}{22-6}=\frac{8}{16}=\frac{1}{2}

2. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה A(6,4)A(6,4):

y−4=12(x−6) ⇒ y=12x−3+4=12x+1y-4=\frac{1}{2}(x-6)\ \Rightarrow\ y=\frac{1}{2}x-3+4=\frac{1}{2}x+1

3. בדיקה עם CC: 12⋅22+1=12\frac{1}{2}\cdot 22+1=12.

תשובה: משוואת האלכסון ACAC: y=12x+1y=\frac{1}{2}x+1.

סעיף ג

תשובה:

P=2(40+200)≈40.93P=2(\sqrt{40}+\sqrt{200})\approx 40.93 יחידות אורך

במקבילית הצלעות הנגדיות שוות (AB=CDAB=CD, BC=ADBC=AD), ולכן מספיק לחשב שתי צלעות סמוכות בנוסחת המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1.

AB=(8−6)2+(10−4)2=4+36=40≈6.325AB=\sqrt{(8-6)^2+(10-4)^2}=\sqrt{4+36}=\sqrt{40}\approx 6.325

2.

BC=(22−8)2+(12−10)2=196+4=200≈14.142BC=\sqrt{(22-8)^2+(12-10)^2}=\sqrt{196+4}=\sqrt{200}\approx 14.142

3. ההיקף:

P=2(AB+BC)=2(6.325+14.142)≈40.93P=2(AB+BC)=2(6.325+14.142)\approx 40.93

תשובה: היקף הקרקע הוא כ-40.9340.93 יחידות אורך.

שאלה 11 · מסלול פרבולי של כדור: גובה, קודקוד והיקף משולש

שחקנית כדורסל עמדה על נקודת מרכז המגרש המסומנת כראשית הצירים. כל יחידה על מערכת הצירים מייצגת מטר אחד בדיוק. השחקנית זרקה את הכדור במסלול פרבולי לכיוון החיובי של ציר XX.

משוואת הפרבולה היא y=−2x2+3x+2y=-2x^2+3x+2.

המשוואה מייצגת את גובה הכדור במטרים מעל המגרש YY כפונקציה של XX, שהוא המרחק במטרים ממרכז המגרש.

א.

חשבו את: הגובה שממנו זרקה השחקנית את הכדור, את הגובה המקסימלי שאליו הגיע הכדור ואת המרחק בין ראשית הצירים ובין הנקודה על ציר ה-XX שבה הכדור נגע במגרש.

(8 נקודות)
ב.

סמנו במערכת צירים את שלושת הנקודות הבאות: AA - הנקודה שממנה נזרק הכדור, BB – קודקוד הפרבולה, CC - נקודת פגיעת הכדור במגרש.

חשבו את היקף המשולש ABCABC.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

גובה הזריקה 22 מ'; גובה מקסימלי 3.1253.125 מ'; הכדור נגע במגרש במרחק 22 מ' מהראשית

נתון: y=−2x2+3x+2y=-2x^2+3x+2 (a=−2a=-2, b=3b=3, c=2c=2), השחקנית עומדת בראשית וזורקת לכיוון החיובי של ציר XX.

1. גובה הזריקה: הכדור יוצא מהנקודה שמעל השחקנית, כלומר ב-x=0x=0:

y(0)=−2⋅02+3⋅0+2=2 my(0)=-2\cdot 0^2+3\cdot 0+2=2\ \text{m}

2. הגובה המקסימלי הוא שיעור ה-yy של הקודקוד (a<0a<0, ולכן הקודקוד הוא נקודת מקסימום):

xB=−b2a=−32⋅(−2)=34=0.75x_B=\frac{-b}{2a}=\frac{-3}{2\cdot(-2)}=\frac{3}{4}=0.75
yB=−2⋅(34)2+3⋅34+2=−98+188+168=258=3.125 my_B=-2\cdot\left(\frac{3}{4}\right)^2+3\cdot\frac{3}{4}+2=-\frac{9}{8}+\frac{18}{8}+\frac{16}{8}=\frac{25}{8}=3.125\ \text{m}

3. הכדור נוגע במגרש כאשר y=0y=0:

−2x2+3x+2=0 /⋅(−1) ⇒ 2x2−3x−2=0-2x^2+3x+2=0\ \Big/\cdot(-1)\ \Rightarrow\ 2x^2-3x-2=0
x1,2=3±(−3)2−4⋅2⋅(−2)2⋅2=3±254=3±54x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{(-3)^2-4\cdot 2\cdot(-2)}}{2\cdot 2}=\frac{3\pm\sqrt{25}}{4}=\frac{3\pm 5}{4}
x1=84=2,x2=−24=−0.5x_1=\frac{8}{4}=2,\qquad x_2=\frac{-2}{4}=-0.5

4. הכדור נזרק לכיוון החיובי של ציר XX, ולכן הפתרון המתאים הוא x=2x=2 (הפתרון x=−0.5x=-0.5 נמצא מאחורי השחקנית ונפסל). המרחק מהראשית לנקודה (2,0)(2,0) הוא 22 מ'.

תשובה: הכדור נזרק מגובה 22 מ', הגובה המקסימלי 3.1253.125 מ', והכדור נגע במגרש במרחק 22 מ' מראשית הצירים.

סעיף ב

תשובה:

A(0,2)A(0,2), B(0.75,3.125)B(0.75,3.125), C(2,0)C(2,0); היקף ≈7.55\approx 7.55 מ'

לפי סעיף א, שיעורי הנקודות הם A(0,2)A(0,2), B(0.75, 3.125)B(0.75,\,3.125), C(2,0)C(2,0). הנקודות והמשולש מסומנים במערכת הצירים:

-0.50.51.01.52.02.5-0.50.51.01.52.02.53.03.5A(0,2)B(0.75,3.125)C(2,0)

את אורכי הצלעות נחשב בנוסחת המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1.

AB=(0.75−0)2+(3.125−2)2=0.5625+1.265625=1.828125≈1.352 mAB=\sqrt{(0.75-0)^2+(3.125-2)^2}=\sqrt{0.5625+1.265625}=\sqrt{1.828125}\approx 1.352\ \text{m}

2.

BC=(2−0.75)2+(0−3.125)2=1.5625+9.765625=11.328125≈3.366 mBC=\sqrt{(2-0.75)^2+(0-3.125)^2}=\sqrt{1.5625+9.765625}=\sqrt{11.328125}\approx 3.366\ \text{m}

3.

AC=(2−0)2+(0−2)2=4+4=8≈2.828 mAC=\sqrt{(2-0)^2+(0-2)^2}=\sqrt{4+4}=\sqrt{8}\approx 2.828\ \text{m}

4. ההיקף:

P=AB+BC+AC=1.352+3.366+2.828≈7.55 mP=AB+BC+AC=1.352+3.366+2.828\approx 7.55\ \text{m}

תשובה: A(0,2)A(0,2), B(0.75,3.125)B(0.75,3.125), C(2,0)C(2,0); היקף המשולש ABCABC הוא כ-7.557.55 מ'.

שאלה 12 · מלבן: אלכסון, זווית, שטח והיקף והגדלה

בגינה בצורת מלבן ABCDABCD אורכי הצלעות הם 16 מ' ו-9 מ'.

א.

חשבו את אורך אלכסון הגינה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הזווית בין אלכסון הגינה לבין הצלע הארוכה של הגינה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח והיקף הגינה.

(4 נקודות)
ד.

רוצים להגדיל את שטח הגינה פי 4, על ידי הגדלת האורך והרוחב של המלבן פי AA.

מהו AA?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

337≈18.36\sqrt{337}\approx 18.36 מ'

האלכסון מחלק את המלבן לשני משולשים ישרי-זווית, שהניצבים שלהם הם צלעות המלבן והיתר הוא האלכסון. לפי משפט פיתגורס:

d=162+92=256+81=337≈18.36 md=\sqrt{16^2+9^2}=\sqrt{256+81}=\sqrt{337}\approx 18.36\ \text{m}

תשובה: אורך האלכסון הוא כ-18.3618.36 מ'.

סעיף ב

תשובה:

α≈29.36∘\alpha\approx 29.36^\circ

במשולש ישר-הזווית שיוצר האלכסון, הזווית α\alpha בין האלכסון לצלע הארוכה נמצאת ליד הצלע הארוכה (1616 מ'), ומולה נמצאת הצלע הקצרה (99 מ'):

tan⁡α=916=0.5625 ⇒ α≈29.36∘\tan\alpha=\frac{9}{16}=0.5625\ \Rightarrow\ \alpha\approx 29.36^\circ

(בדיקה: sin⁡α=9337=918.358≈0.4903\sin\alpha=\dfrac{9}{\sqrt{337}}=\dfrac{9}{18.358}\approx 0.4903, ואכן sin⁡29.36∘≈0.4903\sin 29.36^\circ\approx 0.4903.)

תשובה: הזווית בין האלכסון לצלע הארוכה היא כ-29.36∘29.36^\circ.

סעיף ג

תשובה:

שטח 144144 מ"ר, היקף 5050 מ'

1. שטח מלבן הוא מכפלת האורך ברוחב:

S=16⋅9=144 m2S=16\cdot 9=144\ \text{m}^2

2. היקף מלבן הוא פעמיים סכום האורך והרוחב:

P=2(16+9)=2⋅25=50 mP=2(16+9)=2\cdot 25=50\ \text{m}

תשובה: שטח הגינה 144144 מ"ר והיקפה 5050 מ'.

סעיף ד

תשובה:

A=2A=2

כשמגדילים גם את האורך וגם את הרוחב פי AA, השטח גדל פי A⋅A=A2A\cdot A=A^2.

1. הצלעות החדשות: 16A16A ו-9A9A, והשטח החדש:

S′=16A⋅9A=144A2S'=16A\cdot 9A=144A^2

2. רוצים ששטח זה יהיה פי 4 מהשטח המקורי:

144A2=4⋅144 ⇒ A2=4 ⇒ A=2144A^2=4\cdot 144\ \Rightarrow\ A^2=4\ \Rightarrow\ A=2

(הפתרון A=−2A=-2 נפסל, כי אורכים חיוביים.)

3. בדיקה: הצלעות החדשות 3232 מ' ו-1818 מ', והשטח 32⋅18=576=4⋅14432\cdot 18=576=4\cdot 144.

תשובה: A=2A=2.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.