מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2024 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2024 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
ענו על 5 מבין השאלות 1-9, ערך כל שאלה 20 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · עומסים חד-מופעיים בכוכב ונתק במוליך PEN
באיור לשאלה 1 מוצגים עומסים חד-מופעיים המחוברים בתצורת כוכב לרשת החשמל בבית פרטי.
המתח הנקוב של הרשת הוא .
צרכנים:

מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן החשמלי?
חשבו את מקדם ההספק של המתקן התלת-מופעי.
חשבו את המתח עבור עכבת , כאשר ישנו נתק במוליך ה- בנקודה
(הסתמכו על חישוב זרמי העבודה טרם נותק מוליך ה- ).
הסבירו בצורה איכותית מהו המוליך המסומן באמצעות החץ? מה צבעו ומטרתו?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
שיטת .
נזהה את השיטה לפי הדרך שבה מוארקת נקודת הכוכב של השנאי ולפי המוליכים שמגיעים למתקן.
1. נקודת הכוכב של המשני של השנאי מחוברת ישירות להארקת השיטה, כלומר הרשת מוארקת ישירות (האות הראשונה ).
2. גופי המתקן מוארקים דרך מוליך שמחובר לנקודת הכוכב המוארקת של הרשת (האות השנייה ).
3. מהשנאי ועד המתקן מגיע מוליך משולב אחד, , שמשמש גם כאפס וגם כמוליך הגנה ( - Combined).
4. במתקן עצמו מוליך ה- מחובר להארקת היסוד (לפס השוואת הפוטנציאלים), וממנו ואילך מוליך ההגנה ומוליך האפס מופרדים ( - Separated).
תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס בשיטת .
סעיף ב
(השראתי),
נתון: מתח שלוב , כלומר מתח מופעי , ושלוש עכבות שונות המחוברות בכוכב.
מבוקש: מקדם ההספק של המתקן כולו.
רעיון: העומס אינו סימטרי, ולכן אי אפשר לקחת את מקדם ההספק של מופע אחד. נחשב את ההספק המדומה המרוכב של כל מופע, נחבר את שלושתם, ומזווית ההספק הכולל נקבל את מקדם ההספק.
נבחר את מתחי המופעים: , , . הזרם בכל עכבה זורם מהמופע אל נקודת הכוכב (מוליך ה-).
1. זרמי המופעים לפי חוק אוהם:
2. ההספק המדומה של כל מופע, :
3. ההספק הכולל של המתקן:
4. מקדם ההספק:
ההספק העיוור הכולל חיובי, ולכן מקדם ההספק השראתי.
תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא (השראתי).
סעיף ג
(התנגדויות ההארקה זניחות); באופן כללי
נתון: זרמי העבודה מסעיף ב. מוליך ה- נקטע בנקודה , בין השנאי לבין נקודת החיבור של מוליך הארקת היסוד.
מבוקש: המתח על העכבה .
רעיון: אחרי הנתק, נקודת הכוכב של הצרכנים עדיין מחוברת להארקת היסוד של המבנה (דרך המוליך המסומן בחץ), והזרם החוזר עובר דרך האדמה אל הארקת השיטה של השנאי. לכן מתח נקודת הכוכב של הצרכנים שווה למפל המתח של זרם האפס על התנגדות מסלול ההארקה.
1. זרם האפס (הזרם החוזר) הוא סכום זרמי המופעים שחושבו בסעיף ב:
2. נסמן ב- את ההתנגדות הכוללת של מסלול ההחזרה (הארקת יסוד + אדמה + הארקת שיטה). הזרם זורם מנקודת הכוכב של הצרכנים דרך אל השנאי, ולכן לפי חוק המתחים של קירכהוף במופע 3:
3. לפי נתוני השאלה התנגדויות הארקת היסוד והארקת השיטה זניחות (), ולכן נקודת הכוכב של הצרכנים נשארת בפוטנציאל האדמה והמתח על אינו משתנה:
הערה: הארקת היסוד היא שמגינה כאן על הצרכנים. אילו נקודת הכוכב של הצרכנים הייתה מנותקת לגמרי (בלי הארקת יסוד), מתח נקודת הכוכב היה נקבע לפי , והמתחים על הצרכנים היו מתעוותים: על היו מתקבלים כ-, ועל כ-, מתח מסוכן לציוד.
תשובה: כשהתנגדויות ההארקה זניחות, המתח על נשאר ; באופן כללי .
סעיף ד
מוליך הארקת ה-: מחבר את מוליך ה- של קו ההזנה לפס השוואת הפוטנציאלים (הארקת היסוד); בידוד כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות; חתכו לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר.
1. מהו המוליך: זהו מוליך הארקת ה-. הוא מחבר את מוליך ה- של קו ההזנה (מוליך משולב של אפס והגנה) אל פס השוואת הפוטנציאלים ואל הארקת היסוד של המבנה. בנקודה זו מתבצעת ההפרדה בין מוליך האפס לבין מוליך ההגנה (המעבר מ- ל-).
2. מטרתו:
•לאפשר זרימה של זרם תקלה גבוה דרך מוליכי הרשת אל נקודת הכוכב של השנאי בעת חשמול, כך שאמצעי ההגנה (מפסק או נתיך) ינתק במהירות.
•להשוות את הפוטנציאל של מוליך ה- לפוטנציאל של הארקת היסוד ושל כל החלקים המתכתיים במבנה, וכך להקטין מתחי מגע.
•כפי שראינו בסעיף ג, בנתק של מוליך ה- ברשת הוא שומר על נקודת הכוכב של הצרכנים מחוברת לאדמה ומונע עיוות מסוכן של המתחים.
3. צבעו וחתכו: המוליך הוא בעל בידוד בצבע כחול, ובכל קצה שלו יש סימון (שרוול או כיוצא בזה) בצבע צהוב-ירוק לסירוגין, כמקובל למוליך . חתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס.
תשובה: זהו מוליך הארקת ה-, המחבר את מוליך ה- של ההזנה לפס השוואת הפוטנציאלים ולהארקת היסוד; מטרתו לאפשר זרם תקלה דרך מוליכי הרשת ולהשוות פוטנציאלים; צבעו כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות, וחתכו לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר.
שאלה 2 · כבלי הזנה: מפסק, הספק, בידוד וכיוונון
למתקן חשמלי במתח נקוב של , קיימת הזנה מרשת החשמל.
המתקן מחובר בשני כבלים רב גידיים צמודים בשטח חתך של שמותקנים ישירות באדמה ללא רווח ביניהם, כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא .
הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד .
מה יהיה גודלו המרבי של המפסק האוטומטי אשר יאפשר הגנה של כבלי ההזנה נגד העמסת יתר?
2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A
מה יהיה ההספק המדומה המקסימלי של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר בלבד?
לפי תקנות החשמל, מה צריכה להיות התנגדות הבידוד של הכבלים?
נדרש לכוונן את המפסק האוטומטי לפי עכבת לולאת תקלה מינימלית שנמדדה כ- .
ערכי הכיוונון המתאפשרים הם 1.5- 2- 2.5- 3- 4- 5 -6 -8-10 מכפלות הזרם הנקוב.
מה הכיוונון המרבי המתאפשר בהתאם לתוצאות המדידה?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, ולכן מפסק של .
נתון: שני כבלי נחושת רב-גידיים בחתך , מונחים צמודים ישירות באדמה, טמפרטורת קרקע .
מבוקש: הזרם הנקוב המרבי של המפסק, כך שיגן על הכבלים מפני העמסת יתר.
רעיון: נמצא בטבלאות את הזרם המתמיד המותר בכבל בתנאי הבסיס, נתקן אותו לפי תנאי ההתקנה (טמפרטורת הקרקע וקיבוץ כבלים צמודים), נכפיל במספר הכבלים, ונבחר מפסק שהזרם הנקוב שלו אינו עולה על הזרם המותר: .
1. הזרם המתמיד המרבי לכבל נחושת רב-גידי המונח באדמה (טבלה 90.6 של התקנות): (לפי טבלה זו, תנאי הבסיס כוללים התנגדות תרמית סגולית של קרקע , כך שאין צורך בתיקון נוסף בגללה).
2. מקדם תיקון לטמפרטורת קרקע של : .
3. מקדם תיקון לכבלים רב-גידיים צמודים זה לזה באדמה (ללא רווח): .
4. הזרם המותר בשני הכבלים יחד:
5. בחירת המפסק: צריך . הערך התקני הגדול ביותר שאינו עולה על הוא (הערך הבא, , גדול מדי).
תשובה: הזרם המותר בכבלים הוא , ולכן גודלו המרבי של המפסק הוא .
סעיף ב
נתון: המפסק שנבחר בסעיף א, , ומתח שלוב .
מבוקש: ההספק המדומה המרבי שאפשר להעביר במתקן.
רעיון: המפסק מגביל את הזרם הממושך ל-, ולכן ההספק המרבי הוא ההספק התלת-מופעי בזרם זה.
תשובה: ההספק המדומה המרבי של המפעל הוא כ-.
סעיף ג
לא פחות מ- בבדיקת הפעלה, ולא פחות מ- בבדיקה תקופתית.
זהו מתקן במתח נמוך שמתחו לאדמה אינו עולה על ( בין מופע לאדמה).
לפי תקנות החשמל, שיעור התנגדות הבידוד בין שני מוליכים במעגל חשמלי אחד, ובין מוליך המעגל לבין גוף מוארק, לא יפחת מהערכים הבאים, לפי סוג הבדיקה:
1. בבדיקת הפעלה (לפני חיבור המתקן לראשונה): לפחות .
2. בבדיקה תקופתית: לפחות .
ההבדל נובע מכך שבידוד חדש צריך להיות במצב מצוין, ואילו לאחר שנות עבודה מותרת ירידה מסוימת בהתנגדות הבידוד, כל עוד היא נשארת מעל הסף הבטיחותי.
תשובה: התנגדות הבידוד צריכה להיות לפחות בבדיקת הפעלה ולפחות בבדיקה תקופתית.
סעיף ד
, , ולכן הכיוונון המרבי הוא (כלומר ).
נתון: עכבת לולאת התקלה , מפסק (סעיף א).
מבוקש: הכיוונון המרבי של ההגנה המגנטית (מכפלת הזרם הנקוב) שעדיין יבטיח ניתוק בתקלה.
רעיון: כדי שהמפסק ינתק מיד בקצר בין מופע לגוף, זרם הניתוק המגנטי שמכוונן חייב להיות קטן מזרם התקלה המזערי שיזרום בלולאה.
1. זרם התקלה המזערי (מתח מופעי חלקי עכבת הלולאה):
2. היחס בין זרם התקלה לזרם הנקוב של המפסק:
3. צריך לבחור כיוונון . מבין הערכים האפשריים, הגדול ביותר שאינו עולה על הוא (הערך כבר גבוה מדי: , והמפסק לא היה מנתק).
זרם הניתוק המכוונן: .
תשובה: הכיוונון המרבי המתאפשר הוא (זרם ניתוק של ).
שאלה 3 · עומס המוזן מהרשת וממערכת פוטו-וולטאית
עומס חשמלי מחובר לשני מקורות הזנה. מקור ההזנה הראשון הוא רשת החשמל,
ומקור ההזנה השני הוא מתקן פוטו-וולטאי המספק בצורה קבועה את הערכים הבאים:
בתנאים אופטימליים הספק הייצור הוא כ- ומקדם הספק של . באיור לשאלה 3 מתוארת המערכת המחוברת לרשת החשמל.
צרכן א':

בסעיפים הבאים הניחו שדרגת השנאי היא 3.
חשבו את הזרם שימדד בפאזה בנקודה (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא ).
חשבו את הזרם שימדד בפאזה בנקודה (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא ).
חשבו את המתח בנקודה . (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא ).
בשנאי ההספק יש משנה דרגות כמתואר בטבלה לשאלה 3. מהי הדרגה שהייתם בוחרים במטרה שהמתח בנקודה יהיה הקרוב ביותר למתח הנקוב של הרשת בזמן שאין ייצור ממערכת הפוטו-וולטאית.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: צרכן א' - , (השראתי), מתח שלוב .
מבוקש: הזרם בפאזה בנקודה , כלומר הזרם של צרכן א'.
1. גודל הזרם התלת-מופעי:
2. זווית הזרם: הצרכן השראתי, ולכן הזרם מפגר אחרי המתח (מתח המופע נבחר כייחוס ):
3. בצורה קרטזית:
תשובה: .
סעיף ב
(זורם מ- אל השנאי)
נתון: המערכת הפוטו-וולטאית מספקת ב-; זרם הצרכן מסעיף א.
מבוקש: הזרם בנקודה (בין השנאי לנקודת החיבור של הצרכן).
רעיון: נסמן את כיוון הזרם בנקודה מהצד של המערכת הפוטו-וולטאית אל השנאי. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת שבין המערכת, הצרכן והשנאי: הזרם שהמערכת מייצרת שווה לזרם הצרכן ועוד הזרם שעובר דרך לשנאי.
1. זרם המערכת הפוטו-וולטאית (היא מספקת גם הספק עיוור, כמו מקור בעל מקדם הספק השראתי):
2. חוק הזרמים של קירכהוף:
3. בצורה קוטבית:
הרכיב הממשי חיובי, ולכן הזרם אכן זורם מ- אל השנאי ומשם לרשת: עודף הייצור מוזרם לרשת החשמל.
תשובה: , בכיוון מהמערכת אל הרשת.
סעיף ג
נתון: שנאי , , , דרגה 3 (יחס ); המתח בנקודה הוא .
מבוקש: המתח בנקודה (בצד המתח הגבוה של השנאי).
רעיון: נמצא את ההספק שעובר דרך השנאי ואת כיוונו, ואז נחשב את מפל המתח על עכבת השנאי. מתח בנקודה , ביחס דרגה 3, שקול ל- בצד הגבוה.
1. הספק הצרכן:
2. הספק הייצור:
3. ההספק שעובר דרך השנאי מ- אל (עודף הייצור):
4. היגב השנאי, מוחזר לצד המתח הגבוה (התנגדות השנאי לא נתונה ולכן נזניח אותה):
5. מפל המתח על השנאי, עם :
6. ההספק זורם מ- אל , ולכן המתח יורד בכיוון זה:
תשובה: .
סעיף ד
דרגה 3.
נתון: אין ייצור פוטו-וולטאי, כלומר הצרכן () מוזן כולו מהרשת דרך הקו והשנאי. קו: , , .
מבוקש: הדרגה המתאימה של משנה הדרגות.
רעיון: נחשב את מפלי המתח בכיוון הזרימה (מהרשת אל הצרכן) ונבדוק איזו דרגה נותנת מתחים הקרובים ביותר לנקובים.
1. עכבת הקו: ,
2. מפל המתח על הקו (מתח הרשת ):
המתח בנקודה נקבע על ידי הרשת והקו בלבד; הוא קרוב מאוד ל- (), ומשנה הדרגות אינו משנה אותו כמעט. משנה הדרגות משפיע על המתח בצד הנמוך, ולכן נבחר את הדרגה כך שגם המתח בצד הנמוך יהיה הקרוב ביותר לנקוב.
3. מפל המתח על השנאי (מוחזר לצד הגבוה):
4. המתח בצד הנמוך בכל דרגה: :
•דרגה 2:
•דרגה 3:
•דרגה 4:
דרגה 3 נותנת סטייה של בלבד מ-, פחות מכל דרגה אחרת, ובמקביל המתח בנקודה קרוב ל-.
תשובה: נבחר בדרגה 3 (יחס ).
שאלה 4 · רשת טבעתית במתח גבוה: זרימות, חתך והפסדים
באיור לשאלה 4 נתונה רשת תלת-מופעית טבעתית במתח גבוה. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא . מתח הרשת הנקוב הוא .

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא בלבד ואם ידוע שמוליכי הרשת מנחושת .
קבעו את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשבו את ערכו.
חשבו את הפסדי הרשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, (מ- ל-), (מ- ל-),
נתון: מקור בנקודה ; קטעים , , , ; שלושה עומסים בנקודות , , .
מבוקש: ההספק (פעיל ועיוור) בכל קטע.
רעיון: נמיר כל עומס להספק מרוכב, "נפתח" את הטבעת בנקודת ההזנה לקו המוזן משני קצותיו ( ו-) באותו מתח, ונחלק את ההספקים לפי שיטת המומנטים (חתך אחיד בכל הטבעת). אחר כך נמצא את שאר הקטעים לפי מאזן הספקים בכל צומת.
1. העומסים:
•נקודה : , , , כלומר .
•נקודה : , , , כלומר .
•נקודה : , , כלומר .
2. פותחים את הטבעת: , אורך כולל . המרחקים של העומסים מ-: - , - , - .
3. ההספק שיוצא מ- לכיוון (מומנטים סביב ):
4. ההספק שיוצא מ- לכיוון (מומנטים סביב ; מרחקים מ-: , , ):
בדיקה: . המאזן מתקיים.
5. שאר הקטעים לפי מאזן בצמתים:
(מ- אל )
(מ- אל )
בדיקה: .
צרכן מוזן משני הכיוונים, כלומר היא נקודת חלוקת ההספקים (גם הפעיל וגם העיוור).
תשובה: , (מ- ל-), (מ- ל-), .
סעיף ב
, נבחר חתך מסחרי .
נתון: מפל מתח מרבי , , (כפי שנתון בשאלה), זרימות מסעיף א.
מבוקש: חתך אחיד מסחרי.
רעיון: מפל המתח המרבי הוא בנקודת חלוקת ההספקים . נחשב אותו לאורך המסלול (באותו מסלול או במסלול מתקבל אותו מפל). נפריד את המפל לחלק ההיגבי (שאינו תלוי בחתך) ולחלק האקטיבי (שתלוי בחתך), ומהחלק האקטיבי המותר נחשב את החתך.
1. מפל המתח המותר:
2. החלק ההיגבי של המפל עד :
3. החלק האקטיבי שנשאר לרשותנו:
4. החתך הנדרש, מתוך (עם ב- ו- ב-):
5. החתך המסחרי הקרוב כלפי מעלה הוא .
תשובה: החתך המחושב , ונבחר חתך מסחרי אחיד של .
סעיף ג
נקודה ; (מפל , כ-)
המתח המזערי ברשת טבעתית הוא בנקודת חלוקת ההספקים, שבה הזרם מגיע משני הכיוונים. בסעיף א מצאנו שזו נקודה .
1. המפל ההיגבי (סעיף ב): .
2. המפל האקטיבי עם החתך שנבחר, :
3. המפל הכולל עד :
, כלומר .
4. המתח בנקודה :
תשובה: המתח המזערי הוא בנקודה , וערכו כ-.
סעיף ד
הפסדי ההספק בכל קטע הם , כאשר . נסכם על ארבעת הקטעים.
1. ריבועי ההספקים המדומים (מסעיף א), ב-:
, , ,
2. הסכום המשוקלל באורכים:
3. ההפסדים (עם במטרים):
תשובה: הפסדי הרשת הם כ-.
שאלה 5 · שנאי מפעל: העמסה, נצילות וקבלים
מפעל מוזן מרשת תלת-מופעית . הספק הקצר של רשת הוא . שנאי ההספק המזין את המפעל נמצא בחדר השנאה והוא בעל הנתונים הבאים:
לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין 3 לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך במפעל הוא .
הטבלה המצורפת לשאלה 5 מציגה את עומס המפעל:
חשבו את מקדם העמסת השנאי?
קבעו האם השנאי עובד בנצילות המרבית?
במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת עבור מקדם הספק של , עבור הלוח הראשי.
בחרו מהו הערך הנקוב המינימלי של המבטח לסוללות הקבלים, בהתאם לדרישות תקנות החשמל.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
נתון: שלושה לוחות במתח עם זרמים ומקדמי הספק; שנאי .
מבוקש: מקדם ההעמסה .
רעיון: אי אפשר לחבר הספקים מדומים של עומסים בעלי מקדמי הספק שונים, ולכן נחשב לכל לוח הספק פעיל ועיוור, נחבר בנפרד, ואז נחשב את ההספק המדומה הכולל.
1. לכל לוח: , , :
•לוח 1: , ,
•לוח 2: , ,
•לוח 3: , ,
2. הסכומים:
, (השראתי)
3. מקדם ההעמסה:
תשובה: מקדם העמסת השנאי הוא (השנאי מועמס בכ-).
סעיף ב
, : השנאי קרוב לנצילות המרבית אך מועמס מעט מעל העומס האופטימלי.
הנצילות של שנאי מרבית כאשר הפסדי הנחושת (המשתנים עם ריבוע העומס) שווים להפסדי הברזל (הקבועים):
1. מקדם ההעמסה לנצילות מרבית:
2. השוואה למקדם ההעמסה בפועל (סעיף א): .
בעומס הנוכחי הפסדי הנחושת הם , מעט יותר מהפסדי הברזל .
3. מסקנה: השנאי אינו עובד בדיוק בנצילות המרבית, אבל קרוב אליה; הוא מועמס מעט מעל העומס האופטימלי. מכיוון שעקומת הנצילות שטוחה מאוד סביב המקסימום, ההפרש בנצילות זניח.
תשובה: לא בדיוק: לעומת , כלומר השנאי עובד קרוב לנצילות המרבית, מעט מעל העומס האופטימלי.
סעיף ג
נתון: , (סעיף א); מקדם הספק רצוי .
מבוקש: ההספק העיוור של סוללת הקבלים בלוח הראשי.
רעיון: בקיזוז מרכזי הסוללה מותקנת בלוח הראשי ומקטינה את ההספק העיוור הכולל, בעוד ההספק הפעיל אינו משתנה: .
1. המצב הקיים: (מתאים ל-)
2. המצב הרצוי:
3. גודל הסוללה:
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-.
סעיף ד
, נבחר מבטח של .
לפי תקנות החשמל, הזרם הנקוב של המבטח לסוללת קבלים יהיה לפחות מהזרם הנקוב של הסוללה (כדי שלא ינתק בגלל זרם הטעינה בחיבור ובגלל הרמוניות).
1. הזרם הנקוב של הסוללה (סעיף ג):
2. הזרם הנקוב המזערי של המבטח:
3. הערך התקני הקרוב כלפי מעלה הוא .
תשובה: הזרם המזערי הנדרש הוא כ-, ונבחר מבטח בעל ערך נקוב של .
שאלה 6 · קו חלוקה במתח נמוך: חתכים, הפסדים וקבלים
באיור לשאלה 6 מתוארים לוחות חשמל לחלוקה הפרושים במרחקים שונים זה מזה. ההזנה היא תלת-מופעית במתח של .
מוליכי ההזנה לכל אורכה של הרשת הם מנחושת וההיגב ההשראתי של מוליכי הקו הוא .
מפסק מופסק.

בחרו את שטחי החתך התקניים בקטעי הרשת השונים לפי קריטריון של מינימום חומר כאשר מפל המתח המקסימלי הוא .
חשבו את הפסדי הרשת.
חשבו את גודל המתח בנקודה .
מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק בקו של צרכן ד' (נקודה ) יהיה לפחות?
מהו גודלו של נגד הפריקה עבור הקבל לשיפור מקדם ההספק בהתאם לדרישות חוק החשמל?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, , ,
נתון: קו באורכים , , , ; ארבעה צרכנים; , , מפל מרבי מ-.
מבוקש: חתך תקני לכל קטע לפי מינימום חומר.
רעיון: נחשב את זרמי הצרכנים בצורה מרוכבת, ממנה את הזרמים בקטעים. נפריד את מפל המתח לחלק הראקטיבי (כמעט אינו תלוי בחתך) ולחלק האקטיבי. בשיטת מינימום החומר, החתך של כל קטע פרופורציונלי לשורש הרכיב האקטיבי של הזרם בו: .
1. זרמי הצרכנים (מתח המופע ייחוס; זרם השראתי מפגר, קיבולי מקדים):
•צרכן א':
•צרכן ב': , קיבולי:
•צרכן ג':
•צרכן ד':
2. הזרמים בקטעים (מהסוף להתחלה, חוק הזרמים בכל צומת):
()
()
()
()
3. החלק הראקטיבי של המפל עד הקצה :
4. החלק האקטיבי המותר:
,
5. מקדם מינימום החומר:
6. החתכים:
תשובה: - , - , - , - .
סעיף ב
ההפסדים בקו תלת-מופעי: , עם גודלי הזרמים מסעיף א והחתכים שנבחרו.
תשובה: הפסדי הרשת הם כ-.
סעיף ג
המתח ב- שווה למתח ההזנה פחות מפל המתח בקטעים ו-: .
1. החלק הראקטיבי:
2. החלק האקטיבי (עם החתכים שנבחרו):
3. המתח בנקודה :
תשובה: .
סעיף ד
נתון: צרכן ד' - , השראתי; נדרש .
1. ההספק הפעיל של הצרכן:
2. ,
3. הסוללה המזערית:
תשובה: סוללת הקבלים המינימלית היא כ-.
סעיף ה
,
לפי תקנות החשמל, לאחר ניתוק הקבל המתח עליו צריך לרדת אל מתחת ל- תוך דקה אחת (). הפריקה דרך נגד היא מעריכית: .
1. קיבול הסוללה (לכל מופע, בחיבור כוכב, ):
2. המתח ההתחלתי הגרוע ביותר הוא ערך השיא: .
3. מהדרישה מקבלים:
נגד גדול יותר יפרוק לאט מדי, ולכן זהו הערך המרבי.
תשובה: נגד הפריקה יהיה לכל היותר כ-.
שאלה 7 · זרמי קצר תלת-מופעי ברשת עם מנוע אסינכרוני
באיור לשאלה 7 נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא ):
שנאי – מתח וקבוצת חיבורים , , .
שנאי – מתח וקבוצת חיבורים , , .
מנוע – מתח , תצורת חיבור , , , , .
קו הזנה למנוע האסינכרוני – , , .

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה .
חשבו את ערך זווית הקצר התלת-מופעי בנקודה (יש לחשב את תרומת המנוע האסינכרוני לזרם הקצר).
חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה (יש לחשב את תרומת המנוע האסינכרוני לזרם הקצר).
חשבו את ערך רכיב הזרם הישר של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה עבור פאזה ברגע (בהנחה שזווית המתח בזמן הקצר היא , אין צורך להתחשב בתרומת המנוע לזרם הקצר).
חשבו את ערך המשרן שיש לחבר ביציאה של הקו הזנה למנוע כדי להקטין את זרם הקצר המתואר בסעיף ג' למחצית מערכו שחושב.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: הספק הקצר של הרשת (באיור), שנאי : , (רכיב היגבי), (רכיב אקטיבי).
מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי על פס (נקודה ).
רעיון: נחשב את עכבות הרשת והשנאי מוחזרות למתח , נחבר אותן בטור, ונחשב את הזרם עם מקדם המתח (זרם קצר מרבי). בסעיף זה מתייחסים לתרומת הרשת בלבד.
1. היגב הרשת:
2. עכבת השנאי :
3. עכבת הקצר עד :
4. זרם הקצר המרבי:
תשובה: .
סעיף ב
, זווית הקצר כ- (השראתית)
מבוקש: זווית זרם הקצר הכולל בנקודה (ביחס למתח), כשלזרם מהרשת מתווסף הזרם שהמנוע מזין לנקודת הקצר.
1. עכבת הקו:
,
2. עכבת הקצר מהרשת עד :
3. תרומת הרשת:
4. תרומת המנוע: בקצר המנוע מתנהג כמקור שמזין זרם בגודל זרם ההתנעה שלו. נחשב את הזרם הנקוב:
עכבת המנוע בהתנעה כמעט היגבית טהורה, ולכן נניח זווית : .
5. הזרם הכולל בנקודה :
תשובה: זווית הקצר בנקודה היא כ- (הזרם מפגר, השראתי), ו-.
סעיף ג
; זרם ההלם (ערך הפסגה)
הזרם הסימטרי ההתחלתי בנקודה חושב בסעיף ב: . הערך המרבי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את רכיב הזרם הישר במחזור הראשון: . נחשב אותו בנפרד לכל מקור.
1. מקדם ההלם של ענף הרשת:
2. מקדם ההלם של המנוע: עכבתו כמעט היגבית טהורה (), ולכן :
3. זרם ההלם הכולל:
תשובה: זרם הקצר הסימטרי בנקודה הוא כ-, וערך הפסגה המרבי (זרם ההלם) הוא כ-.
סעיף ד
נתון: , זווית העכבה , , (סעיף ב, תרומת הרשת בלבד).
מבוקש: הרכיב הישר (הדועך) בפאזה אחרי .
רעיון: ברגע הקצר הזרם אינו יכול לקפוץ, ולכן נוצר רכיב ישר שגודלו ההתחלתי מבטל את הזרם הסינוסי ברגע , והוא דועך עם קבוע הזמן של המעגל:
1. קבוע הזמן:
2. זווית המתח של פאזה : הזווית מתייחסת למופע הייחוס ; מתח המופע מוסט ב- (סדר מופעים : ), ולכן ברגע הקצר:
3. ההצבה:
הסימן השלילי פירושו שהרכיב הישר בפאזה מנוגד לכיוון החיובי שנבחר לזרם.
תשובה: רכיב הזרם הישר בפאזה ברגע הוא כ- (בגודל כ-).
סעיף ה
,
רעיון: המשרן מחובר בטור לקו, ולכן הוא מגביל רק את הזרם שמגיע מהרשת דרך הקו; תרומת המנוע אינה עוברת דרכו. לכן נדרוש שתרומת הרשת לקצר ב- תקטן למחצית, ונמצא את ההיגב שיש להוסיף לעכבת הקצר.
1. הזרם הנדרש:
2. העכבה הכוללת הנדרשת:
3. ההיגב של המשרן מתווסף לחלק ההיגבי של העכבה:
4. השראות המשרן:
תשובה: יש לחבר משרן בעל היגב של כ-, כלומר השראות של כ-.
שאלה 8 · סליל כיבוי וזרמים קיבוליים ברשת
בתחנת משנה במרכז הארץ , נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מטופלת באמצעות סליל כיבוי. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- .
לפניכם אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:
מתח הרשת הנקוב הוא . יש להיעזר באיור המצורף לשאלה 8.

חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם במצב תקין של הרשת.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה לאדמה בנקודה (מעגל 3), חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם .
במצב קצר חד פאזי בין פאזה לאדמה בנקודה (מעגל 3), חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם (מעגל 2).
בהמשך לסעיף ב', חשבו את השראות הסליל הנדרשת כך שזרם התקלה יהיה שווה לאפס.
בהמשך לסעיף ד', האם נדרש לתכנן סליל בעל השראות שונה כאשר התקלה שתוארה הייתה מתרחשת במעגל 2 (נמקו את תשובתכם)?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: מתח , קיבולים לכל פאזה (עילי) ו- (כבלים), ואורכי ארבעת המעגלים.
מבוקש: הזרם הקיבולי שעובר בפאזה ביציאת השנאי (שנאי הזרם ) כשהרשת תקינה.
רעיון: נמצא על הפאזה לפני הפיצול למעגלים, ולכן הוא מודד את הזרם הקיבולי של פאזה בכל הרשת. במצב תקין כל קיבול פאזה-אדמה נמצא תחת המתח המופעי.
1. הקיבול הכולל לפאזה:
אורך כבלים: ; אורך קווים עיליים:
2. הזרם הקיבולי:
תשובה: בשנאי הזרם יימדד זרם קיבולי של כ-.
סעיף ב
רעיון: בקצר של פאזה לאדמה, הפאזה מקבלת את פוטנציאל האדמה, והמתח על הקיבולים של שתי הפאזות התקינות עולה מהמתח המופעי למתח השלוב ( פעמים). הזרמים הקיבוליים של שתי הפאזות התקינות זורמים לאדמה, מגיעים לנקודת התקלה, וחוזרים דרך מוליך אל השנאי - כלומר עוברים דרך .
1. הזרם בכל פאזה תקינה גדל פי : .
2. שני הזרמים מוסטים זה מזה ב-, ולכן סכומם הווקטורי הוא .
3. הזרם הכולל שחוזר דרך מוליך :
תשובה: בשנאי הזרם יימדד זרם קיבולי של כ-.
סעיף ג
רעיון: שנאי הזרם הוא שנאי טבעתי (סכמי) שעוטף את שלוש הפאזות של מעגל 2, ולכן הוא מודד את סכום זרמי הפאזות, כלומר את זרם האפס של המעגל. מעגל 2 תקין, ובזמן התקלה ב- עובר בו זרם השווה לזרם הקיבולי של הקיבולים שלו עצמו: .
1. הקיבול לפאזה של מעגל 2:
2. הזרם הנמדד:
תשובה: בשנאי הזרם יימדד זרם קיבולי של כ-.
סעיף ד
רעיון: בזמן קצר לאדמה, נקודת הכוכב של השנאי מקבלת את המתח המופעי ביחס לאדמה, והסליל מזרים לנקודת התקלה זרם השראתי. זרם זה מפגר ב-, בעוד הזרם הקיבולי מקדים ב-, ולכן הם מבטלים זה את זה. זרם התקלה מתאפס כאשר הזרם בסליל שווה בגודלו לזרם הקיבולי הכולל (תכוונון מלא, תהודה).
1. התנאי:
2. ההשראות:
תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-.
סעיף ה
לא. זרם התקלה הקיבולי תלוי בקיבול הכולל של הרשת המחוברת ולא במיקום התקלה.
1. בקצר חד-פאזי לאדמה ברשת שנקודת הכוכב שלה מטופלת בסליל כיבוי, הזרם הקיבולי בנקודת התקלה הוא , כאשר מחושב מהקיבול לאדמה של כל הרשת המחוברת גלווני לשנאי (כל ארבעת המעגלים).
2. קיבול זה אינו תלוי במעגל שבו התרחשה התקלה: גם בתקלה במעגל 2 כל קיבולי הפאזות התקינות בכל המעגלים משתתפים בזרם, וזרם התקלה הקיבולי נשאר .
3. גם הזרם של הסליל נקבע רק לפי המתח המופעי שעל נקודת הכוכב, שאינו תלוי במיקום התקלה. לכן התנאי לתהודה, והשראות הסליל, לא משתנים.
(מה שכן משתנה הוא חלוקת הזרמים בשנאי הזרם הטבעתיים של המעגלים; זה מאפשר לזהות את המעגל התקול, אבל אינו משפיע על בחירת הסליל.)
תשובה: לא. ההשראות הנדרשת נשארת כ-, כי זרם התקלה הקיבולי תלוי בקיבול הכולל של הרשת ולא במיקום התקלה.
שאלה 9 · תאורת עמדת צילום: עוצמת הארה והספק
עבור צילומים של רכב חשמלי תוכננה עמדת צילום ייעודית. בחדר התצוגה נמצאים 4 גופי תאורה זהים כמתואר באיור לשאלה 9. גופי התאורה הקבועים, מותקנים בתקרה. פיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של והנצילות האורית של גוף התאורה היא .

הצלם מעוניין להגדיל את עוצמת ההארה בנקודה באמצעות גוף נייד בעל נצילות אורית של .
גובה התקרה הוא 6 מטרים וגובה במת התצוגה הוא .
חשבו את רמת ההארה בנקודה טרם הפעלת גוף התאורה הנייד המתואר באיור לשאלה 9.
חשבו את הספק הנורות בהמשך למתואר בסעיף א'.
הצלם מעוניין להגדיל את עוצמת ההארה בנקודה פי שלוש אך באמצעות גוף תאורה נייד (זהה לנורות המותקנות בהתקנה הקבועה) נוסף על התאורה הקבועה. בהתאם להצבתו בגובה של מה יהיה המרחק הנדרש של גוף התאורה הנייד?
הסבירו מה ההבדל בין עוצמת האור לעוצמת התאורה?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: ארבעה גופים קבועים בתקרה, עוצמת אור בכל כיוון בחצי המרחב התחתון; גובה התקרה ונקודה על במה בגובה .
מבוקש: עוצמת ההארה האופקית בנקודה .
רעיון: נחשב את ההארה מכל גוף לפי חוק הקוסינוס בשלישית, , כאשר הוא הגובה של הגוף מעל מישור הנקודה ו- הזווית בין האנך לבין הקו מהגוף לנקודה, ונסכם את תרומות ארבעת הגופים.
1. מיקומים לפי האיור: הגופים נמצאים במרחק מהקיר השמאלי ועוד (כלומר ו-); השורה העליונה במרחק מהקיר העליון והתחתונה במרחק מהקיר התחתון. הנקודה נמצאת באמצע הרוחב () ובמרחק מהקיר העליון. לכן:
•לשני הגופים הקרובים: מרחק אופקי ו-.
•לשני הגופים הרחוקים: מרחק אופקי ו-.
הגובה מעל מישור הבמה: .
2. שני הגופים הקרובים:
,
3. שני הגופים הרחוקים:
,
4. ההארה הכוללת:
תשובה: רמת ההארה בנקודה היא כ-.
סעיף ב
לגוף תאורה
רעיון: גוף שמפזר אור בעוצמה אחידה על פני חצי מרחב (זווית מרחבית סטרדיאן) פולט שטף . מהשטף ומהנצילות האורית נקבל את ההספק.
1. השטף של גוף אחד:
2. ההספק:
תשובה: הספק כל נורה הוא כ- (כ- לארבעת הגופים).
סעיף ג
מהנקודה (בהיטל),
נתון: הגוף הנייד זהה לקבועים (), מוצב בגובה , על הקו האנכי (באיור) שעובר דרך ; נמדד מהקיר התחתון.
מבוקש: , כך שההארה ב- תגדל פי 3.
1. ההארה הנדרשת מהגוף הנייד: הכוללת צריכה להיות , והקבועים כבר נותנים , ולכן:
2. גובה הגוף הנייד מעל מישור הבמה: .
3. מחוק הקוסינוס בשלישית:
4. המרחק האופקי בין הגוף לנקודה :
5. הנקודה נמצאת מהקיר התחתון, והגוף הנייד ממוקם בינה לבין הקיר התחתון:
תשובה: הגוף הנייד יוצב במרחק אופקי של כ- מהנקודה , כלומר .
סעיף ד
עוצמת האור (קנדלה) מאפיינת את מקור האור בכיוון מסוים; עוצמת התאורה (לוקס) מאפיינת את המשטח המואר.
1. עוצמת האור (יחידה: קנדלה, ) היא תכונה של מקור האור: השטף שהמקור פולט ליחידת זווית מרחבית בכיוון מסוים, . היא אינה תלויה במרחק מהמקור.
2. עוצמת התאורה (ההארה) (יחידה: לוקס, ) היא תכונה של המשטח המואר: השטף שנופל על יחידת שטח, . היא תלויה במרחק מהמקור ובזווית הפגיעה (למשל , כפי שהשתמשנו בסעיף א).
תשובה: עוצמת האור מאפיינת את מקור האור (קנדלה), ואילו עוצמת התאורה מאפיינת את השטח המואר (לוקס).