דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2024 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

ענו על 5 מבין השאלות 1-9, ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · עומסים חד-מופעיים בכוכב ונתק במוליך PEN

באיור לשאלה 1 מוצגים עומסים חד-מופעיים המחוברים בתצורת כוכב לרשת החשמל בבית פרטי.

המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

צרכנים:

צרכןעכבת הצרכן [Ω][\Omega]
Z1Z_111+j511+j5
Z2Z_24.5+j74.5+j7
Z3Z_38−j2.58-j2.5
א.

מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במתקן החשמלי?

(3 נקודות)
ב.

חשבו את מקדם ההספק של המתקן התלת-מופעי.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את המתח עבור עכבת Z3Z_3, כאשר ישנו נתק במוליך ה- PENPEN בנקודה AA

(הסתמכו על חישוב זרמי העבודה טרם נותק מוליך ה- PENPEN).

(4 נקודות)
ד.

הסבירו בצורה איכותית מהו המוליך המסומן באמצעות החץ? מה צבעו ומטרתו?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

שיטת TN-C-STN\text{-}C\text{-}S.

נזהה את השיטה לפי הדרך שבה מוארקת נקודת הכוכב של השנאי ולפי המוליכים שמגיעים למתקן.

1. נקודת הכוכב של המשני של השנאי מחוברת ישירות להארקת השיטה, כלומר הרשת מוארקת ישירות (האות הראשונה TT).

2. גופי המתקן מוארקים דרך מוליך שמחובר לנקודת הכוכב המוארקת של הרשת (האות השנייה NN).

3. מהשנאי ועד המתקן מגיע מוליך משולב אחד, PENPEN, שמשמש גם כאפס וגם כמוליך הגנה (CC - Combined).

4. במתקן עצמו מוליך ה-PENPEN מחובר להארקת היסוד (לפס השוואת הפוטנציאלים), וממנו ואילך מוליך ההגנה ומוליך האפס מופרדים (SS - Separated).

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס בשיטת TN-C-STN\text{-}C\text{-}S.

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ≈0.93\cos\varphi\approx0.93 (השראתי), ST≈14.45∠21.42∘ kVAS_T\approx14.45\angle21.42^\circ\,\text{kVA}

נתון: מתח שלוב 400 V400\,\text{V}, כלומר מתח מופעי Uph=4003≈230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt3}\approx230\,\text{V}, ושלוש עכבות שונות המחוברות בכוכב.

מבוקש: מקדם ההספק של המתקן כולו.

רעיון: העומס אינו סימטרי, ולכן אי אפשר לקחת את מקדם ההספק של מופע אחד. נחשב את ההספק המדומה המרוכב של כל מופע, נחבר את שלושתם, ומזווית ההספק הכולל נקבל את מקדם ההספק.

נבחר את מתחי המופעים: Uˉ1=230∠0∘ V\bar U_1=230\angle0^\circ\,\text{V}, Uˉ2=230∠−120∘ V\bar U_2=230\angle-120^\circ\,\text{V}, Uˉ3=230∠120∘ V\bar U_3=230\angle120^\circ\,\text{V}. הזרם בכל עכבה זורם מהמופע אל נקודת הכוכב (מוליך ה-PENPEN).

1. זרמי המופעים לפי חוק אוהם:

Iˉ1=Uˉ1Z1=230∠0∘11+j5=19.03∠−24.44∘ A\bar I_1=\frac{\bar U_1}{Z_1}=\frac{230\angle0^\circ}{11+j5}=19.03\angle-24.44^\circ\,\text{A}

Iˉ2=Uˉ2Z2=230∠−120∘4.5+j7=27.64∠−177.27∘ A\bar I_2=\frac{\bar U_2}{Z_2}=\frac{230\angle-120^\circ}{4.5+j7}=27.64\angle-177.27^\circ\,\text{A}

Iˉ3=Uˉ3Z3=230∠120∘8−j2.5=27.44∠137.35∘ A\bar I_3=\frac{\bar U_3}{Z_3}=\frac{230\angle120^\circ}{8-j2.5}=27.44\angle137.35^\circ\,\text{A}

2. ההספק המדומה של כל מופע, Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar S=\bar U\cdot\bar I^*:

Sˉ1=230∠0∘⋅19.03∠24.44∘=4378∠24.44∘=3985.6+j1811.6 VA\bar S_1=230\angle0^\circ\cdot19.03\angle24.44^\circ=4378\angle24.44^\circ=3985.6+j1811.6\,\text{VA}

Sˉ2=230∠−120∘⋅27.64∠177.27∘=6356.9∠57.27∘=3437.5+j5347.3 VA\bar S_2=230\angle-120^\circ\cdot27.64\angle177.27^\circ=6356.9\angle57.27^\circ=3437.5+j5347.3\,\text{VA}

Sˉ3=230∠120∘⋅27.44∠−137.35∘=6311.5∠−17.35∘=6024.2−j1882.6 VA\bar S_3=230\angle120^\circ\cdot27.44\angle-137.35^\circ=6311.5\angle-17.35^\circ=6024.2-j1882.6\,\text{VA}

3. ההספק הכולל של המתקן:

SˉT=Sˉ1+Sˉ2+Sˉ3=13447.4+j5276.4=14445.5∠21.42∘ VA\bar S_T=\bar S_1+\bar S_2+\bar S_3=13447.4+j5276.4=14445.5\angle21.42^\circ\,\text{VA}

4. מקדם ההספק:

cos⁡φ=cos⁡21.42∘=PTST=13447.414445.5≈0.93\cos\varphi=\cos21.42^\circ=\frac{P_T}{S_T}=\frac{13447.4}{14445.5}\approx0.93

ההספק העיוור הכולל חיובי, ולכן מקדם ההספק השראתי.

תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא cos⁡φ≈0.93\cos\varphi\approx0.93 (השראתי).

סעיף ג

תשובה:

UˉZ3≈230∠120∘ V\bar U_{Z3}\approx230\angle120^\circ\,\text{V} (התנגדויות ההארקה זניחות); באופן כללי UˉZ3=230∠120∘−31.88∠162.86∘⋅R\bar U_{Z3}=230\angle120^\circ-31.88\angle162.86^\circ\cdot R

נתון: זרמי העבודה מסעיף ב. מוליך ה-PENPEN נקטע בנקודה AA, בין השנאי לבין נקודת החיבור של מוליך הארקת היסוד.

מבוקש: המתח על העכבה Z3Z_3.

רעיון: אחרי הנתק, נקודת הכוכב של הצרכנים עדיין מחוברת להארקת היסוד של המבנה (דרך המוליך המסומן בחץ), והזרם החוזר עובר דרך האדמה אל הארקת השיטה של השנאי. לכן מתח נקודת הכוכב של הצרכנים שווה למפל המתח של זרם האפס על התנגדות מסלול ההארקה.

1. זרם האפס (הזרם החוזר) הוא סכום זרמי המופעים שחושבו בסעיף ב:

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=19.03∠−24.44∘+27.64∠−177.27∘+27.44∠137.35∘=31.88∠162.86∘ A\bar I_N=\bar I_1+\bar I_2+\bar I_3=19.03\angle-24.44^\circ+27.64\angle-177.27^\circ+27.44\angle137.35^\circ=31.88\angle162.86^\circ\,\text{A}

2. נסמן ב-RR את ההתנגדות הכוללת של מסלול ההחזרה (הארקת יסוד + אדמה + הארקת שיטה). הזרם IˉN\bar I_N זורם מנקודת הכוכב של הצרכנים דרך RR אל השנאי, ולכן לפי חוק המתחים של קירכהוף במופע 3:

UˉZ3=Uˉ3−IˉN⋅R=230∠120∘−31.88∠162.86∘⋅R\bar U_{Z3}=\bar U_3-\bar I_N\cdot R=230\angle120^\circ-31.88\angle162.86^\circ\cdot R

3. לפי נתוני השאלה התנגדויות הארקת היסוד והארקת השיטה זניחות (R≈0R\approx0), ולכן נקודת הכוכב של הצרכנים נשארת בפוטנציאל האדמה והמתח על Z3Z_3 אינו משתנה:

UˉZ3≈230∠120∘ V\bar U_{Z3}\approx230\angle120^\circ\,\text{V}

הערה: הארקת היסוד היא שמגינה כאן על הצרכנים. אילו נקודת הכוכב של הצרכנים הייתה מנותקת לגמרי (בלי הארקת יסוד), מתח נקודת הכוכב היה נקבע לפי UˉN=∑Uˉi/Zi∑1/Zi=116.7∠−175.7∘ V\bar U_N=\frac{\sum\bar U_i/Z_i}{\sum 1/Z_i}=116.7\angle-175.7^\circ\,\text{V}, והמתחים על הצרכנים היו מתעוותים: על Z3Z_3 היו מתקבלים כ-208 V208\,\text{V}, ועל Z1Z_1 כ-347 V347\,\text{V}, מתח מסוכן לציוד.

תשובה: כשהתנגדויות ההארקה זניחות, המתח על Z3Z_3 נשאר UˉZ3≈230∠120∘ V\bar U_{Z3}\approx230\angle120^\circ\,\text{V}; באופן כללי UˉZ3=230∠120∘−31.88∠162.86∘⋅R V\bar U_{Z3}=230\angle120^\circ-31.88\angle162.86^\circ\cdot R\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

מוליך הארקת ה-PENPEN: מחבר את מוליך ה-PENPEN של קו ההזנה לפס השוואת הפוטנציאלים (הארקת היסוד); בידוד כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות; חתכו לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר.

1. מהו המוליך: זהו מוליך הארקת ה-PENPEN. הוא מחבר את מוליך ה-PENPEN של קו ההזנה (מוליך משולב של אפס והגנה) אל פס השוואת הפוטנציאלים ואל הארקת היסוד של המבנה. בנקודה זו מתבצעת ההפרדה בין מוליך האפס NN לבין מוליך ההגנה PEPE (המעבר מ-TN-CTN\text{-}C ל-TN-STN\text{-}S).

2. מטרתו:

•לאפשר זרימה של זרם תקלה גבוה דרך מוליכי הרשת אל נקודת הכוכב של השנאי בעת חשמול, כך שאמצעי ההגנה (מפסק או נתיך) ינתק במהירות.

•להשוות את הפוטנציאל של מוליך ה-PENPEN לפוטנציאל של הארקת היסוד ושל כל החלקים המתכתיים במבנה, וכך להקטין מתחי מגע.

•כפי שראינו בסעיף ג, בנתק של מוליך ה-PENPEN ברשת הוא שומר על נקודת הכוכב של הצרכנים מחוברת לאדמה ומונע עיוות מסוכן של המתחים.

3. צבעו וחתכו: המוליך הוא בעל בידוד בצבע כחול, ובכל קצה שלו יש סימון (שרוול או כיוצא בזה) בצבע צהוב-ירוק לסירוגין, כמקובל למוליך PENPEN. חתכו יהיה לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר היוצא מפס האפס או מהדק האפס.

תשובה: זהו מוליך הארקת ה-PENPEN, המחבר את מוליך ה-PENPEN של ההזנה לפס השוואת הפוטנציאלים ולהארקת היסוד; מטרתו לאפשר זרם תקלה דרך מוליכי הרשת ולהשוות פוטנציאלים; צבעו כחול עם סימון צהוב-ירוק בקצוות, וחתכו לפחות כחתך מוליך האפס הגדול ביותר.

שאלה 2 · כבלי הזנה: מפסק, הספק, בידוד וכיוונון

למתקן חשמלי במתח נקוב של 400 V400\,\text{V}, קיימת הזנה מרשת החשמל.

המתקן מחובר בשני כבלים רב גידיים צמודים בשטח חתך של 150 mm2150\,\text{mm}^2 שמותקנים ישירות באדמה ללא רווח ביניהם, כאשר טמפרטורת האדמה היא 45∘C45^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}.

הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד XLPEXLPE.

א.

מה יהיה גודלו המרבי של המפסק האוטומטי אשר יאפשר הגנה של כבלי ההזנה נגד העמסת יתר?

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A

(5 נקודות)
ב.

מה יהיה ההספק המדומה המקסימלי של המפעל בהנחה שבחירת כבל ההזנה מבוססת על שיקולי העמסת יתר בלבד?

(5 נקודות)
ג.

לפי תקנות החשמל, מה צריכה להיות התנגדות הבידוד של הכבלים?

(5 נקודות)
ד.

נדרש לכוונן את המפסק האוטומטי לפי עכבת לולאת תקלה מינימלית שנמדדה כ- 0.33 Ω0.33\,\Omega.

ערכי הכיוונון המתאפשרים הם 1.5- 2- 2.5- 3- 4- 5 -6 -8-10 מכפלות הזרם הנקוב.

מה הכיוונון המרבי המתאפשר בהתאם לתוצאות המדידה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IZ′=325 AI'_Z=325\,\text{A}, ולכן מפסק של 250 A250\,\text{A}.

נתון: שני כבלי נחושת XLPEXLPE רב-גידיים בחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2, מונחים צמודים ישירות באדמה, טמפרטורת קרקע 45∘C45^\circ\text{C}.

מבוקש: הזרם הנקוב המרבי של המפסק, כך שיגן על הכבלים מפני העמסת יתר.

רעיון: נמצא בטבלאות את הזרם המתמיד המותר בכבל בתנאי הבסיס, נתקן אותו לפי תנאי ההתקנה (טמפרטורת הקרקע וקיבוץ כבלים צמודים), נכפיל במספר הכבלים, ונבחר מפסק שהזרם הנקוב שלו אינו עולה על הזרם המותר: In≤IZ′I_n\le I'_Z.

1. הזרם המתמיד המרבי לכבל נחושת XLPEXLPE רב-גידי 150 mm2150\,\text{mm}^2 המונח באדמה (טבלה 90.6 של התקנות): IZ=252 AI_Z=252\,\text{A} (לפי טבלה זו, תנאי הבסיס כוללים התנגדות תרמית סגולית של קרקע 2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}, כך שאין צורך בתיקון נוסף בגללה).

2. מקדם תיקון לטמפרטורת קרקע של 45∘C45^\circ\text{C}: K2=0.86K_2=0.86.

3. מקדם תיקון לכבלים רב-גידיים צמודים זה לזה באדמה (ללא רווח): K5=0.75K_5=0.75.

4. הזרם המותר בשני הכבלים יחד:

IZ′=2⋅IZ⋅K2⋅K5=2⋅252⋅0.86⋅0.75=325.1 AI'_Z=2\cdot I_Z\cdot K_2\cdot K_5=2\cdot252\cdot0.86\cdot0.75=325.1\,\text{A}

5. בחירת המפסק: צריך In≤IZ′=325.1 AI_n\le I'_Z=325.1\,\text{A}. הערך התקני הגדול ביותר שאינו עולה על 325.1 A325.1\,\text{A} הוא 250 A250\,\text{A} (הערך הבא, 400 A400\,\text{A}, גדול מדי).

תשובה: הזרם המותר בכבלים הוא 325 A325\,\text{A}, ולכן גודלו המרבי של המפסק הוא 250 A250\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

Smax≈173.2 kVAS_{max}\approx173.2\,\text{kVA}

נתון: המפסק שנבחר בסעיף א, In=250 AI_n=250\,\text{A}, ומתח שלוב UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: ההספק המדומה המרבי שאפשר להעביר במתקן.

רעיון: המפסק מגביל את הזרם הממושך ל-InI_n, ולכן ההספק המרבי הוא ההספק התלת-מופעי בזרם זה.

Smax=3⋅UL⋅In=3⋅400⋅250=173,205 VA≈173.2 kVAS_{max}=\sqrt3\cdot U_L\cdot I_n=\sqrt3\cdot400\cdot250=173{,}205\,\text{VA}\approx173.2\,\text{kVA}

תשובה: ההספק המדומה המרבי של המפעל הוא כ-173.2 kVA173.2\,\text{kVA}.

סעיף ג

תשובה:

לא פחות מ-1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega בבדיקת הפעלה, ולא פחות מ-0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega בבדיקה תקופתית.

זהו מתקן במתח נמוך שמתחו לאדמה אינו עולה על 250 V250\,\text{V} (230 V230\,\text{V} בין מופע לאדמה).

לפי תקנות החשמל, שיעור התנגדות הבידוד בין שני מוליכים במעגל חשמלי אחד, ובין מוליך המעגל לבין גוף מוארק, לא יפחת מהערכים הבאים, לפי סוג הבדיקה:

1. בבדיקת הפעלה (לפני חיבור המתקן לראשונה): לפחות 1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega.

2. בבדיקה תקופתית: לפחות 0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega.

ההבדל נובע מכך שבידוד חדש צריך להיות במצב מצוין, ואילו לאחר שנות עבודה מותרת ירידה מסוימת בהתנגדות הבידוד, כל עוד היא נשארת מעל הסף הבטיחותי.

תשובה: התנגדות הבידוד צריכה להיות לפחות 1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega בבדיקת הפעלה ולפחות 0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega בבדיקה תקופתית.

סעיף ד

תשובה:

Ik≈700 AI_k\approx700\,\text{A}, K=2.8K=2.8, ולכן הכיוונון המרבי הוא 2.5⋅In2.5\cdot I_n (כלומר 625 A625\,\text{A}).

נתון: עכבת לולאת התקלה Zs=0.33 ΩZ_s=0.33\,\Omega, מפסק In=250 AI_n=250\,\text{A} (סעיף א).

מבוקש: הכיוונון המרבי של ההגנה המגנטית (מכפלת הזרם הנקוב) שעדיין יבטיח ניתוק בתקלה.

רעיון: כדי שהמפסק ינתק מיד בקצר בין מופע לגוף, זרם הניתוק המגנטי שמכוונן חייב להיות קטן מזרם התקלה המזערי שיזרום בלולאה.

1. זרם התקלה המזערי (מתח מופעי חלקי עכבת הלולאה):

Ik=UL3⋅Zs=4003⋅0.33=699.8≈700 AI_k=\frac{U_L}{\sqrt3\cdot Z_s}=\frac{400}{\sqrt3\cdot0.33}=699.8\approx700\,\text{A}

2. היחס בין זרם התקלה לזרם הנקוב של המפסק:

K=IkIn=700250=2.8K=\frac{I_k}{I_n}=\frac{700}{250}=2.8

3. צריך לבחור כיוונון Kset≤2.8K_{set}\le2.8. מבין הערכים האפשריים, הגדול ביותר שאינו עולה על 2.82.8 הוא 2.52.5 (הערך 33 כבר גבוה מדי: 3⋅250=750 A>700 A3\cdot250=750\,\text{A}>700\,\text{A}, והמפסק לא היה מנתק).

זרם הניתוק המכוונן: 2.5⋅250=625 A<700 A2.5\cdot250=625\,\text{A}<700\,\text{A}.

תשובה: הכיוונון המרבי המתאפשר הוא 2.5⋅In2.5\cdot I_n (זרם ניתוק של 625 A625\,\text{A}).

שאלה 3 · עומס המוזן מהרשת וממערכת פוטו-וולטאית

עומס חשמלי מחובר לשני מקורות הזנה. מקור ההזנה הראשון הוא רשת החשמל,

ומקור ההזנה השני הוא מתקן פוטו-וולטאי המספק בצורה קבועה את הערכים הבאים:

SPV=300 kVA; cos⁡φ=0.93; UPV=400 VACS_{PV}=300\,kVA;\ \cos\varphi=0.93;\ U_{PV}=400\,VAC

בתנאים אופטימליים הספק הייצור הוא כ- 300 kVA300\,\text{kVA} ומקדם הספק של 0.930.93. באיור לשאלה 3 מתוארת המערכת המחוברת לרשת החשמל.

צרכן א':

S=150 kVA; cos⁡φ=0.8S=150\,kVA;\ \cos\varphi=0.8

מספר הדרגהמתח בראשוני (צד המתח הגבוה)מתח בשניוני (צד המתח הנמוך)
123.10 kV23.10\,\text{kV}400 V400\,\text{V}
222.55 kV22.55\,\text{kV}400 V400\,\text{V}
322.00 kV22.00\,\text{kV}400 V400\,\text{V}
421.45 kV21.45\,\text{kV}400 V400\,\text{V}
520.90 kV20.90\,\text{kV}400 V400\,\text{V}

בסעיפים הבאים הניחו שדרגת השנאי היא 3.

א.

חשבו את הזרם שימדד בפאזה L1L1 בנקודה AA (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא 400 V400\,\text{V}).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם שימדד בפאזה L1L1 בנקודה BB (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא 400 V400\,\text{V}).

(5 נקודות)
ג.

חשבו את המתח בנקודה CC. (הניחו שהמערכת הפוטו-וולטאית מצויה בתנאים אופטימליים ומתח המערכת הוא 400 V400\,\text{V}).

(5 נקודות)
ד.

בשנאי ההספק יש משנה דרגות כמתואר בטבלה לשאלה 3. מהי הדרגה שהייתם בוחרים במטרה שהמתח בנקודה CC יהיה הקרוב ביותר למתח הנקוב של הרשת (22 kV)(22\,\text{kV}) בזמן שאין ייצור ממערכת הפוטו-וולטאית.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IˉA=216.5∠−36.87∘ A=173.2−j129.9 A\bar I_A=216.5\angle-36.87^\circ\,\text{A}=173.2-j129.9\,\text{A}

נתון: צרכן א' - S=150 kVAS=150\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 (השראתי), מתח שלוב 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: הזרם בפאזה L1L1 בנקודה AA, כלומר הזרם של צרכן א'.

1. גודל הזרם התלת-מופעי:

IA=S3⋅UL=150⋅1033⋅400=216.5 AI_A=\frac{S}{\sqrt3\cdot U_L}=\frac{150\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=216.5\,\text{A}

2. זווית הזרם: הצרכן השראתי, ולכן הזרם מפגר אחרי המתח (מתח המופע L1L1 נבחר כייחוס 0∘0^\circ):

φA=−arccos⁡0.8=−36.87∘\varphi_A=-\arccos0.8=-36.87^\circ

3. בצורה קרטזית:

IˉA=216.5∠−36.87∘=216.5⋅(0.8−j0.6)=173.2−j129.9 A\bar I_A=216.5\angle-36.87^\circ=216.5\cdot(0.8-j0.6)=173.2-j129.9\,\text{A}

תשובה: IˉA=216.5∠−36.87∘ A=173.2−j129.9 A\bar I_A=216.5\angle-36.87^\circ\,\text{A}=173.2-j129.9\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IˉB=231.4∠−7.26∘ A=229.5−j29.25 A\bar I_B=231.4\angle-7.26^\circ\,\text{A}=229.5-j29.25\,\text{A} (זורם מ-BB אל השנאי)

נתון: המערכת הפוטו-וולטאית מספקת 300 kVA300\,\text{kVA} ב-cos⁡φ=0.93\cos\varphi=0.93; זרם הצרכן מסעיף א.

מבוקש: הזרם בנקודה BB (בין השנאי לנקודת החיבור של הצרכן).

רעיון: נסמן את כיוון הזרם בנקודה BB מהצד של המערכת הפוטו-וולטאית אל השנאי. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת שבין המערכת, הצרכן והשנאי: הזרם שהמערכת מייצרת שווה לזרם הצרכן ועוד הזרם שעובר דרך BB לשנאי.

1. זרם המערכת הפוטו-וולטאית (היא מספקת גם הספק עיוור, כמו מקור בעל מקדם הספק השראתי):

IPV=SPV3⋅UL=300⋅1033⋅400=433.0 A,φPV=−arccos⁡0.93=−21.57∘I_{PV}=\frac{S_{PV}}{\sqrt3\cdot U_L}=\frac{300\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=433.0\,\text{A},\quad \varphi_{PV}=-\arccos0.93=-21.57^\circ

IˉPV=433.0∠−21.57∘=402.7−j159.16 A\bar I_{PV}=433.0\angle-21.57^\circ=402.7-j159.16\,\text{A}

2. חוק הזרמים של קירכהוף:

IˉB=IˉPV−IˉA=(402.7−j159.16)−(173.2−j129.9)=229.5−j29.25 A\bar I_B=\bar I_{PV}-\bar I_A=(402.7-j159.16)-(173.2-j129.9)=229.5-j29.25\,\text{A}

3. בצורה קוטבית:

IB=229.52+29.252=231.4 A,φB=arctan⁡−29.25229.5=−7.26∘I_B=\sqrt{229.5^2+29.25^2}=231.4\,\text{A},\quad \varphi_B=\arctan\frac{-29.25}{229.5}=-7.26^\circ

הרכיב הממשי חיובי, ולכן הזרם אכן זורם מ-BB אל השנאי ומשם לרשת: עודף הייצור מוזרם לרשת החשמל.

תשובה: IˉB=231.4∠−7.26∘ A=229.5−j29.25 A\bar I_B=231.4\angle-7.26^\circ\,\text{A}=229.5-j29.25\,\text{A}, בכיוון מהמערכת אל הרשת.

סעיף ג

תשובה:

UC≈21.958 kVU_C\approx21.958\,\text{kV}

נתון: שנאי Sn=630 kVAS_n=630\,\text{kVA}, 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, uk=6%u_k=6\%, דרגה 3 (יחס 22/0.422/0.4); המתח בנקודה BB הוא 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: המתח בנקודה CC (בצד המתח הגבוה של השנאי).

רעיון: נמצא את ההספק שעובר דרך השנאי ואת כיוונו, ואז נחשב את מפל המתח על עכבת השנאי. מתח 400 V400\,\text{V} בנקודה BB, ביחס דרגה 3, שקול ל-22 kV22\,\text{kV} בצד הגבוה.

1. הספק הצרכן: SˉL=150∠36.87∘=120+j90 kVA\bar S_{L}=150\angle36.87^\circ=120+j90\,\text{kVA}

2. הספק הייצור: SˉPV=300∠21.57∘=279+j110.27 kVA\bar S_{PV}=300\angle21.57^\circ=279+j110.27\,\text{kVA}

3. ההספק שעובר דרך השנאי מ-BB אל CC (עודף הייצור):

SˉT=SˉPV−SˉL=(279+j110.27)−(120+j90)=159+j20.27 kVA\bar S_T=\bar S_{PV}-\bar S_L=(279+j110.27)-(120+j90)=159+j20.27\,\text{kVA}

4. היגב השנאי, מוחזר לצד המתח הגבוה (התנגדות השנאי לא נתונה ולכן נזניח אותה):

XT=uk(%)100⋅U2Sn=6100⋅(22⋅103)2630⋅103=46.1 ΩX_T=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=\frac{6}{100}\cdot\frac{(22\cdot10^3)^2}{630\cdot10^3}=46.1\,\Omega

5. מפל המתח על השנאי, ΔU=P⋅R+Q⋅XU\Delta U=\frac{P\cdot R+Q\cdot X}{U} עם R≈0R\approx0:

ΔUT=QT⋅XTU=20.27⋅103⋅46.122⋅103=42.5 V\Delta U_T=\frac{Q_T\cdot X_T}{U}=\frac{20.27\cdot10^3\cdot46.1}{22\cdot10^3}=42.5\,\text{V}

6. ההספק זורם מ-BB אל CC, ולכן המתח יורד בכיוון זה:

UC=22,000−42.5=21,957.5 V≈21.958 kVU_C=22{,}000-42.5=21{,}957.5\,\text{V}\approx21.958\,\text{kV}

תשובה: UC≈21.958 kVU_C\approx21.958\,\text{kV}.

סעיף ד

תשובה:

דרגה 3.

נתון: אין ייצור פוטו-וולטאי, כלומר הצרכן (120+j90 kVA120+j90\,\text{kVA}) מוזן כולו מהרשת דרך הקו L1L_1 והשנאי. קו: r0=0.4 Ω/kmr_0=0.4\,\Omega/\text{km}, x0=0.1 Ω/kmx_0=0.1\,\Omega/\text{km}, L1=5 kmL_1=5\,\text{km}.

מבוקש: הדרגה המתאימה של משנה הדרגות.

רעיון: נחשב את מפלי המתח בכיוון הזרימה (מהרשת אל הצרכן) ונבדוק איזו דרגה נותנת מתחים הקרובים ביותר לנקובים.

1. עכבת הקו: R=r0⋅l=0.4⋅5=2 ΩR=r_0\cdot l=0.4\cdot5=2\,\Omega, X=x0⋅l=0.1⋅5=0.5 ΩX=x_0\cdot l=0.1\cdot5=0.5\,\Omega

2. מפל המתח על הקו (מתח הרשת 22 kV22\,\text{kV}):

ΔUL1=P⋅R+Q⋅XU=120⋅103⋅2+90⋅103⋅0.522⋅103=12.95 V\Delta U_{L1}=\frac{P\cdot R+Q\cdot X}{U}=\frac{120\cdot10^3\cdot2+90\cdot10^3\cdot0.5}{22\cdot10^3}=12.95\,\text{V}

UC=22,000−12.95=21,987 VU_C=22{,}000-12.95=21{,}987\,\text{V}

המתח בנקודה CC נקבע על ידי הרשת והקו בלבד; הוא קרוב מאוד ל-22 kV22\,\text{kV} (99.94%99.94\%), ומשנה הדרגות אינו משנה אותו כמעט. משנה הדרגות משפיע על המתח בצד הנמוך, ולכן נבחר את הדרגה כך שגם המתח בצד הנמוך יהיה הקרוב ביותר לנקוב.

3. מפל המתח על השנאי (מוחזר לצד הגבוה):

ΔUT=Q⋅XTUC=90⋅103⋅46.121,987=188.7 V\Delta U_T=\frac{Q\cdot X_T}{U_C}=\frac{90\cdot10^3\cdot46.1}{21{,}987}=188.7\,\text{V}

UB′=21,987−188.7=21,798 VU'_B=21{,}987-188.7=21{,}798\,\text{V}

4. המתח בצד הנמוך בכל דרגה: UB=UB′⋅0.4U1,nU_B=U'_B\cdot\frac{0.4}{U_{1,n}}:

•דרגה 2: UB=21,798⋅40022,550=386.7 VU_B=21{,}798\cdot\frac{400}{22{,}550}=386.7\,\text{V}

•דרגה 3: UB=21,798⋅40022,000=396.3 VU_B=21{,}798\cdot\frac{400}{22{,}000}=396.3\,\text{V}

•דרגה 4: UB=21,798⋅40021,450=406.5 VU_B=21{,}798\cdot\frac{400}{21{,}450}=406.5\,\text{V}

דרגה 3 נותנת סטייה של 3.7 V3.7\,\text{V} בלבד מ-400 V400\,\text{V}, פחות מכל דרגה אחרת, ובמקביל המתח בנקודה CC קרוב ל-22 kV22\,\text{kV}.

תשובה: נבחר בדרגה 3 (יחס 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}).

שאלה 4 · רשת טבעתית במתח גבוה: זרימות, חתך והפסדים

באיור לשאלה 4 נתונה רשת תלת-מופעית טבעתית במתח גבוה. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא 0.12 Ω/km0.12\,\Omega/\text{km}. מתח הרשת הנקוב הוא 13.2 kV13.2\,\text{kV}.

א.

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא 1%1\% בלבד ואם ידוע שמוליכי הרשת מנחושת ρ=134 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{34}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}.

(6 נקודות)
ג.

קבעו את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשבו את ערכו.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את הפסדי הרשת.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

SAB=4.06+j3.69S_{AB}=4.06+j3.69, SBC=1.76+j1.84S_{BC}=1.76+j1.84 (מ-BB ל-CC), SDC=2.24+j2.24S_{DC}=2.24+j2.24 (מ-DD ל-CC), SAD=4.27+j3.86 MVAS_{AD}=4.27+j3.86\,\text{MVA}

נתון: מקור בנקודה AA; קטעים AB=0.75 kmAB=0.75\,\text{km}, BC=0.56 kmBC=0.56\,\text{km}, CD=0.75 kmCD=0.75\,\text{km}, DA=0.55 kmDA=0.55\,\text{km}; שלושה עומסים בנקודות BB, CC, DD.

מבוקש: ההספק (פעיל ועיוור) בכל קטע.

רעיון: נמיר כל עומס להספק מרוכב, "נפתח" את הטבעת בנקודת ההזנה AA לקו המוזן משני קצותיו (AA ו-A′A') באותו מתח, ונחלק את ההספקים לפי שיטת המומנטים (חתך אחיד בכל הטבעת). אחר כך נמצא את שאר הקטעים לפי מאזן הספקים בכל צומת.

1. העומסים:

•נקודה DD: cos⁡φ=1−0.6252=0.781\cos\varphi=\sqrt{1-0.625^2}=0.781, PD=2.6⋅0.781=2.03 MWP_D=2.6\cdot0.781=2.03\,\text{MW}, QD=2.6⋅0.625=1.625 MVArQ_D=2.6\cdot0.625=1.625\,\text{MVAr}, כלומר SD=2.03+j1.625 MVAS_D=2.03+j1.625\,\text{MVA}.

•נקודה CC: SC=3⋅U⋅I=3⋅13.2⋅250=5716 kVAS_C=\sqrt3\cdot U\cdot I=\sqrt3\cdot13.2\cdot250=5716\,\text{kVA}, PC=5.716⋅0.7=4.0 MWP_C=5.716\cdot0.7=4.0\,\text{MW}, QC=PC⋅tan⁡(arccos⁡0.7)=4.0⋅1.02=4.08 MVArQ_C=P_C\cdot\tan(\arccos0.7)=4.0\cdot1.02=4.08\,\text{MVAr}, כלומר SC=4.0+j4.08 MVAS_C=4.0+j4.08\,\text{MVA}.

•נקודה BB: tan⁡φ=tan⁡(arccos⁡0.78)=0.802\tan\varphi=\tan(\arccos0.78)=0.802, PB=QBtan⁡φ=1.850.802=2.31 MWP_B=\frac{Q_B}{\tan\varphi}=\frac{1.85}{0.802}=2.31\,\text{MW}, כלומר SB=2.31+j1.85 MVAS_B=2.31+j1.85\,\text{MVA}.

2. פותחים את הטבעת: A−B−C−D−A′A-B-C-D-A', אורך כולל L=0.75+0.56+0.75+0.55=2.61 kmL=0.75+0.56+0.75+0.55=2.61\,\text{km}. המרחקים של העומסים מ-A′A': BB - 1.86 km1.86\,\text{km}, CC - 1.30 km1.30\,\text{km}, DD - 0.55 km0.55\,\text{km}.

3. ההספק שיוצא מ-AA לכיוון BB (מומנטים סביב A′A'):

SAB=SB⋅1.86+SC⋅1.30+SD⋅0.552.61=(2.31+j1.85)⋅1.86+(4.0+j4.08)⋅1.30+(2.03+j1.625)⋅0.552.61=4.06+j3.69 MVAS_{AB}=\frac{S_B\cdot1.86+S_C\cdot1.30+S_D\cdot0.55}{2.61}=\frac{(2.31+j1.85)\cdot1.86+(4.0+j4.08)\cdot1.30+(2.03+j1.625)\cdot0.55}{2.61}=4.06+j3.69\,\text{MVA}

4. ההספק שיוצא מ-A′A' לכיוון DD (מומנטים סביב AA; מרחקים מ-AA: 0.750.75, 1.311.31, 2.06 km2.06\,\text{km}):

SAD=SB⋅0.75+SC⋅1.31+SD⋅2.062.61=4.27+j3.86 MVAS_{AD}=\frac{S_B\cdot0.75+S_C\cdot1.31+S_D\cdot2.06}{2.61}=4.27+j3.86\,\text{MVA}

בדיקה: SAB+SAD=8.34+j7.56=SB+SC+SDS_{AB}+S_{AD}=8.34+j7.56=S_B+S_C+S_D. המאזן מתקיים.

5. שאר הקטעים לפי מאזן בצמתים:

SBC=SAB−SB=(4.06+j3.69)−(2.31+j1.85)=1.76+j1.84 MVAS_{BC}=S_{AB}-S_B=(4.06+j3.69)-(2.31+j1.85)=1.76+j1.84\,\text{MVA} (מ-BB אל CC)

SDC=SAD−SD=(4.27+j3.86)−(2.03+j1.625)=2.24+j2.24 MVAS_{DC}=S_{AD}-S_D=(4.27+j3.86)-(2.03+j1.625)=2.24+j2.24\,\text{MVA} (מ-DD אל CC)

בדיקה: SBC+SDC=4.0+j4.08=SCS_{BC}+S_{DC}=4.0+j4.08=S_C.

צרכן CC מוזן משני הכיוונים, כלומר CC היא נקודת חלוקת ההספקים (גם הפעיל וגם העיוור).

תשובה: SAB=4.06+j3.69 MVAS_{AB}=4.06+j3.69\,\text{MVA}, SBC=1.76+j1.84 MVAS_{BC}=1.76+j1.84\,\text{MVA} (מ-BB ל-CC), SDC=2.24+j2.24 MVAS_{DC}=2.24+j2.24\,\text{MVA} (מ-DD ל-CC), SAD=4.27+j3.86 MVAS_{AD}=4.27+j3.86\,\text{MVA}.

סעיף ב

תשובה:

Acalc≈92.2 mm2A_{calc}\approx92.2\,\text{mm}^2, נבחר חתך מסחרי 95 mm295\,\text{mm}^2.

נתון: מפל מתח מרבי 1%1\%, x0=0.12 Ω/kmx_0=0.12\,\Omega/\text{km}, ρ=134 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{34}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m} (כפי שנתון בשאלה), זרימות מסעיף א.

מבוקש: חתך אחיד מסחרי.

רעיון: מפל המתח המרבי הוא בנקודת חלוקת ההספקים CC. נחשב אותו לאורך המסלול A−B−CA-B-C (באותו מסלול או במסלול A′−D−CA'-D-C מתקבל אותו מפל). נפריד את המפל לחלק ההיגבי (שאינו תלוי בחתך) ולחלק האקטיבי (שתלוי בחתך), ומהחלק האקטיבי המותר נחשב את החתך.

1. מפל המתח המותר:

ΔUmax=U⋅ΔU[%]100=13,200⋅1100=132 V\Delta U_{max}=U\cdot\frac{\Delta U[\%]}{100}=13{,}200\cdot\frac{1}{100}=132\,\text{V}

2. החלק ההיגבי של המפל עד CC:

ΔUx=x0U⋅∑Q⋅l=0.1213.2⋅103⋅(3.69⋅0.75+1.84⋅0.56)⋅106=0.12⋅3.803⋅10613.2⋅103=34.6 V\Delta U_x=\frac{x_0}{U}\cdot\sum Q\cdot l=\frac{0.12}{13.2\cdot10^3}\cdot(3.69\cdot0.75+1.84\cdot0.56)\cdot10^6=\frac{0.12\cdot3.803\cdot10^6}{13.2\cdot10^3}=34.6\,\text{V}

3. החלק האקטיבי שנשאר לרשותנו:

ΔUa=132−34.6=97.4 V\Delta U_a=132-34.6=97.4\,\text{V}

4. החתך הנדרש, מתוך ΔUa=ρA⋅U∑P⋅l\Delta U_a=\frac{\rho}{A\cdot U}\sum P\cdot l (עם PP ב-W\text{W} ו-ll ב-m\text{m}):

∑P⋅l=(4.06⋅0.75+1.76⋅0.56)⋅106⋅103=4.032⋅109 W⋅m\sum P\cdot l=(4.06\cdot0.75+1.76\cdot0.56)\cdot10^6\cdot10^3=4.032\cdot10^9\,\text{W}\cdot\text{m}

A=ρ⋅∑P⋅lU⋅ΔUa=4.032⋅10934⋅13.2⋅103⋅97.4=92.2 mm2A=\frac{\rho\cdot\sum P\cdot l}{U\cdot\Delta U_a}=\frac{4.032\cdot10^9}{34\cdot13.2\cdot10^3\cdot97.4}=92.2\,\text{mm}^2

5. החתך המסחרי הקרוב כלפי מעלה הוא 95 mm295\,\text{mm}^2.

תשובה: החתך המחושב 92.2 mm292.2\,\text{mm}^2, ונבחר חתך מסחרי אחיד של 95 mm295\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

נקודה CC; UC≈13,071 VU_C\approx13{,}071\,\text{V} (מפל 129 V129\,\text{V}, כ-0.98%0.98\%)

המתח המזערי ברשת טבעתית הוא בנקודת חלוקת ההספקים, שבה הזרם מגיע משני הכיוונים. בסעיף א מצאנו שזו נקודה CC.

1. המפל ההיגבי (סעיף ב): ΔUx=34.6 V\Delta U_x=34.6\,\text{V}.

2. המפל האקטיבי עם החתך שנבחר, A=95 mm2A=95\,\text{mm}^2:

ΔUa=ρ⋅∑P⋅lU⋅A=4.032⋅10934⋅13.2⋅103⋅95=94.6 V\Delta U_a=\frac{\rho\cdot\sum P\cdot l}{U\cdot A}=\frac{4.032\cdot10^9}{34\cdot13.2\cdot10^3\cdot95}=94.6\,\text{V}

3. המפל הכולל עד CC:

ΔU=ΔUa+ΔUx=94.6+34.6=129.2 V\Delta U=\Delta U_a+\Delta U_x=94.6+34.6=129.2\,\text{V}, כלומר 129.213,200⋅100=0.98%<1%\frac{129.2}{13{,}200}\cdot100=0.98\%<1\%.

4. המתח בנקודה CC:

UC=13,200−129.2=13,070.8 V≈13,071 VU_C=13{,}200-129.2=13{,}070.8\,\text{V}\approx13{,}071\,\text{V}

תשובה: המתח המזערי הוא בנקודה CC, וערכו כ-13,071 V13{,}071\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

ΔP≈92.5 kW\Delta P\approx92.5\,\text{kW}

הפסדי ההספק בכל קטע הם ΔP=3I2R=S2U2⋅R\Delta P=3I^2R=\frac{S^2}{U^2}\cdot R, כאשר R=ρ⋅lAR=\frac{\rho\cdot l}{A}. נסכם על ארבעת הקטעים.

1. ריבועי ההספקים המדומים (מסעיף א), ב-MVA2\text{MVA}^2:

SAB2=4.062+3.692=30.16S_{AB}^2=4.06^2+3.69^2=30.16, SBC2=1.762+1.842=6.49S_{BC}^2=1.76^2+1.84^2=6.49, SDC2=2.242+2.242=10.04S_{DC}^2=2.24^2+2.24^2=10.04, SAD2=4.272+3.862=33.18S_{AD}^2=4.27^2+3.86^2=33.18

2. הסכום המשוקלל באורכים:

∑S2⋅l=30.16⋅0.75+6.49⋅0.56+10.04⋅0.75+33.18⋅0.55=52.03 MVA2⋅km\sum S^2\cdot l=30.16\cdot0.75+6.49\cdot0.56+10.04\cdot0.75+33.18\cdot0.55=52.03\,\text{MVA}^2\cdot\text{km}

3. ההפסדים (עם ll במטרים):

ΔP=ρ⋅∑S2⋅lU2⋅A=52.03⋅1012⋅10334⋅(13.2⋅103)2⋅95=92,450 W≈92.5 kW\Delta P=\frac{\rho\cdot\sum S^2\cdot l}{U^2\cdot A}=\frac{52.03\cdot10^{12}\cdot10^3}{34\cdot(13.2\cdot10^3)^2\cdot95}=92{,}450\,\text{W}\approx92.5\,\text{kW}

תשובה: הפסדי הרשת הם כ-92.5 kW92.5\,\text{kW}.

שאלה 5 · שנאי מפעל: העמסה, נצילות וקבלים

מפעל מוזן מרשת תלת-מופעית 22 kV22\,\text{kV}. הספק הקצר של רשת 22 kV22\,\text{kV} הוא 250 MVA250\,\text{MVA}. שנאי ההספק המזין את המפעל נמצא בחדר השנאה והוא בעל הנתונים הבאים:

Sn=800 kVA; U1U2=22 kV0.4 kV; ΔPCU=8 kW; ΔPFE=1.3 kW; uk[%]=6S_n=800\,kVA;\ \frac{U_1}{U_2}=\frac{22\,kV}{0.4\,kV};\ \Delta P_{CU}=8\,kW;\ \Delta P_{FE}=1.3\,kW;\ u_k[\%]=6

לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין 3 לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך במפעל הוא 400 V400\,\text{V}.

הטבלה המצורפת לשאלה 5 מציגה את עומס המפעל:

לוח חשמלזרם העבודה הממושך [A][\text{A}]מקדם הספק בלוח החשמל
12400.75 השראתי
2680.79 השראתי
32350.93 השראתי
א.

חשבו את מקדם העמסת השנאי?

(5 נקודות)
ב.

קבעו האם השנאי עובד בנצילות המרבית?

(5 נקודות)
ג.

במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת עבור מקדם הספק של 0.940.94, עבור הלוח הראשי.

(5 נקודות)
ד.

בחרו מהו הערך הנקוב המינימלי של המבטח לסוללות הקבלים, בהתאם לדרישות תקנות החשמל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

S=371 kVAS=371\,\text{kVA}, β≈0.464\beta\approx0.464

נתון: שלושה לוחות במתח 400 V400\,\text{V} עם זרמים ומקדמי הספק; שנאי Sn=800 kVAS_n=800\,\text{kVA}.

מבוקש: מקדם ההעמסה β=SSn\beta=\frac{S}{S_n}.

רעיון: אי אפשר לחבר הספקים מדומים של עומסים בעלי מקדמי הספק שונים, ולכן נחשב לכל לוח הספק פעיל ועיוור, נחבר בנפרד, ואז נחשב את ההספק המדומה הכולל.

1. לכל לוח: S=3⋅U⋅IS=\sqrt3\cdot U\cdot I, P=S⋅cos⁡φP=S\cdot\cos\varphi, Q=S⋅sin⁡φQ=S\cdot\sin\varphi:

•לוח 1: S1=3⋅400⋅240=166.28 kVAS_1=\sqrt3\cdot400\cdot240=166.28\,\text{kVA}, P1=166.28⋅0.75=124.71 kWP_1=166.28\cdot0.75=124.71\,\text{kW}, Q1=166.28⋅0.661=109.98 kVArQ_1=166.28\cdot0.661=109.98\,\text{kVAr}

•לוח 2: S2=3⋅400⋅68=47.11 kVAS_2=\sqrt3\cdot400\cdot68=47.11\,\text{kVA}, P2=47.11⋅0.79=37.22 kWP_2=47.11\cdot0.79=37.22\,\text{kW}, Q2=47.11⋅0.613=28.88 kVArQ_2=47.11\cdot0.613=28.88\,\text{kVAr}

•לוח 3: S3=3⋅400⋅235=162.81 kVAS_3=\sqrt3\cdot400\cdot235=162.81\,\text{kVA}, P3=162.81⋅0.93=151.42 kWP_3=162.81\cdot0.93=151.42\,\text{kW}, Q3=162.81⋅0.368=59.84 kVArQ_3=162.81\cdot0.368=59.84\,\text{kVAr}

2. הסכומים:

PT=124.71+37.22+151.42=313.34 kWP_T=124.71+37.22+151.42=313.34\,\text{kW}

QT=109.98+28.88+59.84=198.71 kVArQ_T=109.98+28.88+59.84=198.71\,\text{kVAr}

ST=313.342+198.712=371.04 kVAS_T=\sqrt{313.34^2+198.71^2}=371.04\,\text{kVA}, cos⁡φT=313.34371.04=0.845\cos\varphi_T=\frac{313.34}{371.04}=0.845 (השראתי)

3. מקדם ההעמסה:

β=STSn=371.04800=0.464\beta=\frac{S_T}{S_n}=\frac{371.04}{800}=0.464

תשובה: מקדם העמסת השנאי הוא β≈0.464\beta\approx0.464 (השנאי מועמס בכ-46%46\%).

סעיף ב

תשובה:

βopt=0.403\beta_{opt}=0.403, β=0.464\beta=0.464: השנאי קרוב לנצילות המרבית אך מועמס מעט מעל העומס האופטימלי.

הנצילות של שנאי מרבית כאשר הפסדי הנחושת (המשתנים עם ריבוע העומס) שווים להפסדי הברזל (הקבועים):

βopt2⋅ΔPCU=ΔPFE\beta_{opt}^2\cdot\Delta P_{CU}=\Delta P_{FE}

1. מקדם ההעמסה לנצילות מרבית:

βopt=ΔPFEΔPCU=1.38=0.403\beta_{opt}=\sqrt{\frac{\Delta P_{FE}}{\Delta P_{CU}}}=\sqrt{\frac{1.3}{8}}=0.403

2. השוואה למקדם ההעמסה בפועל (סעיף א): β=0.464>βopt=0.403\beta=0.464>\beta_{opt}=0.403.

בעומס הנוכחי הפסדי הנחושת הם β2⋅ΔPCU=0.4642⋅8=1.72 kW\beta^2\cdot\Delta P_{CU}=0.464^2\cdot8=1.72\,\text{kW}, מעט יותר מהפסדי הברזל 1.3 kW1.3\,\text{kW}.

3. מסקנה: השנאי אינו עובד בדיוק בנצילות המרבית, אבל קרוב אליה; הוא מועמס מעט מעל העומס האופטימלי. מכיוון שעקומת הנצילות שטוחה מאוד סביב המקסימום, ההפרש בנצילות זניח.

תשובה: לא בדיוק: β=0.464\beta=0.464 לעומת βopt=0.403\beta_{opt}=0.403, כלומר השנאי עובד קרוב לנצילות המרבית, מעט מעל העומס האופטימלי.

סעיף ג

תשובה:

QC≈85 kVArQ_C\approx85\,\text{kVAr}

נתון: PT=313.34 kWP_T=313.34\,\text{kW}, QT=198.71 kVArQ_T=198.71\,\text{kVAr} (סעיף א); מקדם הספק רצוי 0.940.94.

מבוקש: ההספק העיוור של סוללת הקבלים בלוח הראשי.

רעיון: בקיזוז מרכזי הסוללה מותקנת בלוח הראשי ומקטינה את ההספק העיוור הכולל, בעוד ההספק הפעיל אינו משתנה: QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)Q_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2).

1. המצב הקיים: tan⁡φ1=QTPT=198.71313.34=0.634\tan\varphi_1=\frac{Q_T}{P_T}=\frac{198.71}{313.34}=0.634 (מתאים ל-cos⁡φ1=0.845\cos\varphi_1=0.845)

2. המצב הרצוי: tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.94)=0.363\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.94)=0.363

3. גודל הסוללה:

QC=313.34⋅(0.634−0.363)=85.0 kVArQ_C=313.34\cdot(0.634-0.363)=85.0\,\text{kVAr}

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-85 kVAr85\,\text{kVAr}.

סעיף ד

תשובה:

I≥1.43⋅IC=175.4 AI\ge1.43\cdot I_C=175.4\,\text{A}, נבחר מבטח של 200 A200\,\text{A}.

לפי תקנות החשמל, הזרם הנקוב של המבטח לסוללת קבלים יהיה לפחות 1.431.43 מהזרם הנקוב של הסוללה (כדי שלא ינתק בגלל זרם הטעינה בחיבור ובגלל הרמוניות).

1. הזרם הנקוב של הסוללה (סעיף ג):

IC=QC3⋅U=85.0⋅1033⋅400=122.7 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt3\cdot U}=\frac{85.0\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=122.7\,\text{A}

2. הזרם הנקוב המזערי של המבטח:

In≥1.43⋅IC=1.43⋅122.7=175.4 AI_n\ge1.43\cdot I_C=1.43\cdot122.7=175.4\,\text{A}

3. הערך התקני הקרוב כלפי מעלה הוא 200 A200\,\text{A}.

תשובה: הזרם המזערי הנדרש הוא כ-175 A175\,\text{A}, ונבחר מבטח בעל ערך נקוב של 200 A200\,\text{A}.

שאלה 6 · קו חלוקה במתח נמוך: חתכים, הפסדים וקבלים

באיור לשאלה 6 מתוארים לוחות חשמל לחלוקה הפרושים במרחקים שונים זה מזה. ההזנה היא תלת-מופעית במתח של 400 V400\,\text{V}.

מוליכי ההזנה לכל אורכה של הרשת הם מנחושת ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot mm^2}{m} וההיגב ההשראתי של מוליכי הקו הוא 0.12 Ω/km0.12\,\Omega/\text{km}.

מפסק SW1SW1 מופסק.

א.

בחרו את שטחי החתך התקניים בקטעי הרשת השונים לפי קריטריון של מינימום חומר כאשר מפל המתח המקסימלי הוא 3%3\%.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי הרשת.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את גודל המתח בנקודה CC.

(4 נקודות)
ד.

מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק בקו של צרכן ד' (נקודה EE) יהיה 0.930.93 לפחות?

(3 נקודות)
ה.

מהו גודלו של נגד הפריקה עבור הקבל לשיפור מקדם ההספק בהתאם לדרישות חוק החשמל?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

AAB=150 mm2A_{AB}=150\,\text{mm}^2, ABC=150 mm2A_{BC}=150\,\text{mm}^2, ACD=120 mm2A_{CD}=120\,\text{mm}^2, ADE=95 mm2A_{DE}=95\,\text{mm}^2

נתון: קו A−B−C−D−EA-B-C-D-E באורכים 6565, 5555, 3535, 60 m60\,\text{m}; ארבעה צרכנים; ρ=158\rho=\frac{1}{58}, x0=0.12 Ω/kmx_0=0.12\,\Omega/\text{km}, מפל מרבי 3%3\% מ-400 V400\,\text{V}.

מבוקש: חתך תקני לכל קטע לפי מינימום חומר.

רעיון: נחשב את זרמי הצרכנים בצורה מרוכבת, ממנה את הזרמים בקטעים. נפריד את מפל המתח לחלק הראקטיבי (כמעט אינו תלוי בחתך) ולחלק האקטיבי. בשיטת מינימום החומר, החתך של כל קטע פרופורציונלי לשורש הרכיב האקטיבי של הזרם בו: Ai=K⋅Ia,iA_i=K\cdot\sqrt{I_{a,i}}.

1. זרמי הצרכנים (מתח המופע ייחוס; זרם השראתי מפגר, קיבולי מקדים):

•צרכן א': 34∠−25.84∘=30.6−j14.82 A34\angle-25.84^\circ=30.6-j14.82\,\text{A}

•צרכן ב': I=P3⋅U⋅cos⁡φ=27,4503⋅400⋅0.88=45.02 AI=\frac{P}{\sqrt3\cdot U\cdot\cos\varphi}=\frac{27{,}450}{\sqrt3\cdot400\cdot0.88}=45.02\,\text{A}, קיבולי: 45.02∠28.36∘=39.62+j21.38 A45.02\angle28.36^\circ=39.62+j21.38\,\text{A}

•צרכן ג': 100∠−31.79∘=85−j52.68 A100\angle-31.79^\circ=85-j52.68\,\text{A}

•צרכן ד': 81∠−27.13∘=72.09−j36.93 A81\angle-27.13^\circ=72.09-j36.93\,\text{A}

2. הזרמים בקטעים (מהסוף להתחלה, חוק הזרמים בכל צומת):

IDE=72.09−j36.93 AI_{DE}=72.09-j36.93\,\text{A} (∣I∣=81 A|I|=81\,\text{A})

ICD=IDE+Ig=157.09−j89.61 AI_{CD}=I_{DE}+I_{g}=157.09-j89.61\,\text{A} (180.85 A180.85\,\text{A})

IBC=ICD+Ib=196.71−j68.23 AI_{BC}=I_{CD}+I_{b}=196.71-j68.23\,\text{A} (208.21 A208.21\,\text{A})

IAB=IBC+Ia=227.31−j83.05 AI_{AB}=I_{BC}+I_{a}=227.31-j83.05\,\text{A} (242.01 A242.01\,\text{A})

3. החלק הראקטיבי של המפל עד הקצה EE:

ΔUr=3⋅x0⋅∑Ir⋅l=3⋅0.121000⋅(83.05⋅65+68.23⋅55+89.61⋅35+36.93⋅60)=3.01 V\Delta U_r=\sqrt3\cdot x_0\cdot\sum I_r\cdot l=\sqrt3\cdot\frac{0.12}{1000}\cdot(83.05\cdot65+68.23\cdot55+89.61\cdot35+36.93\cdot60)=3.01\,\text{V}

4. החלק האקטיבי המותר:

ΔUmax=3100⋅400=12 V\Delta U_{max}=\frac{3}{100}\cdot400=12\,\text{V}, ΔUa=12−3.01=8.99 V\Delta U_a=12-3.01=8.99\,\text{V}

5. מקדם מינימום החומר:

∑Ia⋅l=227.31⋅65+196.71⋅55+157.09⋅35+72.09⋅60=2699.5\sum\sqrt{I_a}\cdot l=\sqrt{227.31}\cdot65+\sqrt{196.71}\cdot55+\sqrt{157.09}\cdot35+\sqrt{72.09}\cdot60=2699.5

K=3⋅ρΔUa⋅∑Ia⋅l=358⋅8.99⋅2699.5=8.97K=\frac{\sqrt3\cdot\rho}{\Delta U_a}\cdot\sum\sqrt{I_a}\cdot l=\frac{\sqrt3}{58\cdot8.99}\cdot2699.5=8.97

6. החתכים:

AAB=8.97⋅227.31=135.3 mm2→150 mm2A_{AB}=8.97\cdot\sqrt{227.31}=135.3\,\text{mm}^2\rightarrow150\,\text{mm}^2

ABC=8.97⋅196.71=125.8 mm2→150 mm2A_{BC}=8.97\cdot\sqrt{196.71}=125.8\,\text{mm}^2\rightarrow150\,\text{mm}^2

ACD=8.97⋅157.09=112.4 mm2→120 mm2A_{CD}=8.97\cdot\sqrt{157.09}=112.4\,\text{mm}^2\rightarrow120\,\text{mm}^2

ADE=8.97⋅72.09=76.2 mm2→95 mm2A_{DE}=8.97\cdot\sqrt{72.09}=76.2\,\text{mm}^2\rightarrow95\,\text{mm}^2

תשובה: ABAB - 150 mm2150\,\text{mm}^2, BCBC - 150 mm2150\,\text{mm}^2, CDCD - 120 mm2120\,\text{mm}^2, DEDE - 95 mm295\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

ΔP≈2.84 kW\Delta P\approx2.84\,\text{kW}

ההפסדים בקו תלת-מופעי: ΔP=3⋅∑I2⋅R=3⋅ρ⋅∑I2⋅lA\Delta P=3\cdot\sum I^2\cdot R=3\cdot\rho\cdot\sum\frac{I^2\cdot l}{A}, עם גודלי הזרמים מסעיף א והחתכים שנבחרו.

ΔP=358⋅(242.012⋅65150+208.212⋅55150+180.852⋅35120+812⋅6095)\Delta P=\frac{3}{58}\cdot\left(242.01^2\cdot\frac{65}{150}+208.21^2\cdot\frac{55}{150}+180.85^2\cdot\frac{35}{120}+81^2\cdot\frac{60}{95}\right)

=358⋅(25,379+15,895+9,540+4,144)=358⋅54,958=2843 W=\frac{3}{58}\cdot(25{,}379+15{,}895+9{,}540+4{,}144)=\frac{3}{58}\cdot54{,}958=2843\,\text{W}

תשובה: הפסדי הרשת הם כ-2.84 kW2.84\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

UC≈393 VU_C\approx393\,\text{V}

המתח ב-CC שווה למתח ההזנה פחות מפל המתח בקטעים ABAB ו-BCBC: ΔU=3⋅∑(Ia⋅R+Ir⋅X)\Delta U=\sqrt3\cdot\sum(I_a\cdot R+I_r\cdot X).

1. החלק הראקטיבי:

ΔUr,AC=3⋅0.121000⋅(83.05⋅65+68.23⋅55)=1.90 V\Delta U_{r,AC}=\sqrt3\cdot\frac{0.12}{1000}\cdot(83.05\cdot65+68.23\cdot55)=1.90\,\text{V}

2. החלק האקטיבי (עם החתכים שנבחרו):

ΔUa,AC=358⋅(227.31⋅65150+196.71⋅55150)=358⋅(98.50+72.13)=5.10 V\Delta U_{a,AC}=\frac{\sqrt3}{58}\cdot\left(\frac{227.31\cdot65}{150}+\frac{196.71\cdot55}{150}\right)=\frac{\sqrt3}{58}\cdot(98.50+72.13)=5.10\,\text{V}

3. המתח בנקודה CC:

UC=400−1.90−5.10=393.0 VU_C=400-1.90-5.10=393.0\,\text{V}

תשובה: UC≈393 VU_C\approx393\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

QC≈5.85 kVArQ_C\approx5.85\,\text{kVAr}

נתון: צרכן ד' - I=81 AI=81\,\text{A}, cos⁡φ1=0.89\cos\varphi_1=0.89 השראתי; נדרש cos⁡φ2≥0.93\cos\varphi_2\ge0.93.

1. ההספק הפעיל של הצרכן:

P=3⋅U⋅I⋅cos⁡φ1=3⋅400⋅81⋅0.89=49.95 kWP=\sqrt3\cdot U\cdot I\cdot\cos\varphi_1=\sqrt3\cdot400\cdot81\cdot0.89=49.95\,\text{kW}

2. tan⁡φ1=tan⁡(arccos⁡0.89)=0.512\tan\varphi_1=\tan(\arccos0.89)=0.512, tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.93)=0.395\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.93)=0.395

3. הסוללה המזערית:

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=49.95⋅(0.512−0.395)=5.85 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=49.95\cdot(0.512-0.395)=5.85\,\text{kVAr}

תשובה: סוללת הקבלים המינימלית היא כ-5.85 kVAr5.85\,\text{kVAr}.

סעיף ה

תשובה:

C≈116.3 μFC\approx116.3\,\mu\text{F}, R≤212.6 kΩR\le212.6\,\text{k}\Omega

לפי תקנות החשמל, לאחר ניתוק הקבל המתח עליו צריך לרדת אל מתחת ל-50 V50\,\text{V} תוך דקה אחת (t=60 st=60\,\text{s}). הפריקה דרך נגד היא מעריכית: u(t)=U0⋅e−tRCu(t)=U_0\cdot e^{-\frac{t}{RC}}.

1. קיבול הסוללה (לכל מופע, בחיבור כוכב, Q=U2⋅ωCQ=U^2\cdot\omega C):

C=QC2πf⋅U2=58502π⋅50⋅4002=116.3 μFC=\frac{Q_C}{2\pi f\cdot U^2}=\frac{5850}{2\pi\cdot50\cdot400^2}=116.3\,\mu\text{F}

2. המתח ההתחלתי הגרוע ביותר הוא ערך השיא: U0=4002=565.7 VU_0=400\sqrt2=565.7\,\text{V}.

3. מהדרישה U0⋅e−tRC≤50U_0\cdot e^{-\frac{t}{RC}}\le50 מקבלים:

R≤tC⋅ln⁡U050=60116.3⋅10−6⋅ln⁡565.750=60116.3⋅10−6⋅2.426=212.6 kΩR\le\frac{t}{C\cdot\ln\frac{U_0}{50}}=\frac{60}{116.3\cdot10^{-6}\cdot\ln\frac{565.7}{50}}=\frac{60}{116.3\cdot10^{-6}\cdot2.426}=212.6\,\text{k}\Omega

נגד גדול יותר יפרוק לאט מדי, ולכן זהו הערך המרבי.

תשובה: נגד הפריקה יהיה לכל היותר כ-212.6 kΩ212.6\,\text{k}\Omega.

שאלה 7 · זרמי קצר תלת-מופעי ברשת עם מנוע אסינכרוני

באיור לשאלה 7 נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא 50 Hz50\,\text{Hz}):

נתוני השנאים:

שנאי T1T1 – מתח 33/3.6 kV33/3.6\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd1YNd1 Uk.r(%)=6%U_{k.r}(\%)=6\%, Uk.a(%)=1.5 %U_{k.a}(\%)=1.5\,\%, Sn=2.5 MVAS_n=2.5\,\text{MVA}.

שנאי T2T2 – מתח 3.6/0.4 kV3.6/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים Dyn11Dyn11 Uk.r(%)=5%U_{k.r}(\%)=5\%, Uk.a(%)=1%U_{k.a}(\%)=1\%, Sn=1.6 MVAS_n=1.6\,\text{MVA}.

מנוע M1M1 – מתח 3.6 kV3.6\,\text{kV}, תצורת חיבור YY, Istart=5.5×InI_{start}=5.5\times I_n, Pn=800 kWP_n=800\,\text{kW}, cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75, beta=0.9\\beta=0.9.

קו הזנה למנוע האסינכרוני – RL=0.25 Ω/kmR_L=0.25\,\Omega/\text{km}, XL=0.1 Ω/kmX_L=0.1\,\Omega/\text{km}, L=100 mL=100\,\text{m}.

א.

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה AA.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערך זווית הקצר התלת-מופעי בנקודה BB (יש לחשב את תרומת המנוע האסינכרוני לזרם הקצר).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה BB (יש לחשב את תרומת המנוע האסינכרוני לזרם הקצר).

(4 נקודות)
ד.

חשבו את ערך רכיב הזרם הישר של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה BB עבור פאזה L3L3 ברגע t=0.01 sect=0.01\,\text{sec} (בהנחה שזווית המתח בזמן הקצר היא φU=15∘\varphi_U=15^\circ, אין צורך להתחשב בתרומת המנוע לזרם הקצר).

(4 נקודות)
ה.

חשבו את ערך המשרן שיש לחבר ביציאה של הקו הזנה למנוע כדי להקטין את זרם הקצר המתואר בסעיף ג' למחצית מערכו שחושב.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

IkA≈6.41 kAI_{kA}\approx6.41\,\text{kA}

נתון: הספק הקצר של הרשת Sk=350 MVAS_k=350\,\text{MVA} (באיור), שנאי T1T1: Sn=2.5 MVAS_n=2.5\,\text{MVA}, uk.r=6%u_{k.r}=6\% (רכיב היגבי), uk.a=1.5%u_{k.a}=1.5\% (רכיב אקטיבי).

מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי על פס 3.6 kV3.6\,\text{kV} (נקודה AA).

רעיון: נחשב את עכבות הרשת והשנאי מוחזרות למתח 3.6 kV3.6\,\text{kV}, נחבר אותן בטור, ונחשב את הזרם עם מקדם המתח c=1.1c=1.1 (זרם קצר מרבי). בסעיף זה מתייחסים לתרומת הרשת בלבד.

1. היגב הרשת:

Xs=U2Sk=(3.6⋅103)2350⋅106=37.0 mΩX_s=\frac{U^2}{S_k}=\frac{(3.6\cdot10^3)^2}{350\cdot10^6}=37.0\,\text{m}\Omega

2. עכבת השנאי T1T1:

XT1=uk.r(%)100⋅U2Sn=6100⋅(3.6⋅103)22.5⋅106=311.0 mΩX_{T1}=\frac{u_{k.r}(\%)}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=\frac{6}{100}\cdot\frac{(3.6\cdot10^3)^2}{2.5\cdot10^6}=311.0\,\text{m}\Omega

RT1=uk.a(%)100⋅U2Sn=1.5100⋅(3.6⋅103)22.5⋅106=77.8 mΩR_{T1}=\frac{u_{k.a}(\%)}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=\frac{1.5}{100}\cdot\frac{(3.6\cdot10^3)^2}{2.5\cdot10^6}=77.8\,\text{m}\Omega

3. עכבת הקצר עד AA:

Zeq=RT12+(Xs+XT1)2=77.82+(37.0+311.0)2=356.6 mΩZ_{eq}=\sqrt{R_{T1}^2+(X_s+X_{T1})^2}=\sqrt{77.8^2+(37.0+311.0)^2}=356.6\,\text{m}\Omega

4. זרם הקצר המרבי:

IkA=1.1⋅U3⋅Zeq=1.1⋅3.6⋅1033⋅356.6⋅10−3=6.41 kAI_{kA}=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot3.6\cdot10^3}{\sqrt3\cdot356.6\cdot10^{-3}}=6.41\,\text{kA}

תשובה: IkA≈6.41 kAI_{kA}\approx6.41\,\text{kA}.

סעיף ב

תשובה:

IkB=7.15∠−76.3∘ kAI_{kB}=7.15\angle-76.3^\circ\,\text{kA}, זווית הקצר כ-76.3∘76.3^\circ (השראתית)

מבוקש: זווית זרם הקצר הכולל בנקודה BB (ביחס למתח), כשלזרם מהרשת מתווסף הזרם שהמנוע מזין לנקודת הקצר.

1. עכבת הקו:

RL=l⋅r0=0.1⋅0.25=25 mΩR_L=l\cdot r_0=0.1\cdot0.25=25\,\text{m}\Omega, XL=l⋅x0=0.1⋅0.1=10 mΩX_L=l\cdot x_0=0.1\cdot0.1=10\,\text{m}\Omega

2. עכבת הקצר מהרשת עד BB:

Zˉeq=(RT1+RL)+j(Xs+XT1+XL)=(77.8+25)+j(37.0+311.0+10)=102.8+j358.1 mΩ=372.5∠73.99∘ mΩ\bar Z_{eq}=(R_{T1}+R_L)+j(X_s+X_{T1}+X_L)=(77.8+25)+j(37.0+311.0+10)=102.8+j358.1\,\text{m}\Omega=372.5\angle73.99^\circ\,\text{m}\Omega

3. תרומת הרשת:

Iˉk,net=1.1⋅U3⋅Zˉeq=1.1⋅3.6⋅1033⋅372.5∠73.99∘⋅10−3=6.14∠−73.99∘ kA\bar I_{k,net}=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot\bar Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot3.6\cdot10^3}{\sqrt3\cdot372.5\angle73.99^\circ\cdot10^{-3}}=6.14\angle-73.99^\circ\,\text{kA}

4. תרומת המנוע: בקצר המנוע מתנהג כמקור שמזין זרם בגודל זרם ההתנעה שלו. נחשב את הזרם הנקוב:

In=Pn3⋅U⋅cos⁡φ⋅beta=800⋅1033⋅3.6⋅103⋅0.75⋅0.9=190.1 AI_n=\frac{P_n}{\sqrt3\cdot U\cdot\cos\varphi\cdot\\beta}=\frac{800\cdot10^3}{\sqrt3\cdot3.6\cdot10^3\cdot0.75\cdot0.9}=190.1\,\text{A}

Ik,mot=5.5⋅In=5.5⋅190.1=1045 A=1.045 kAI_{k,mot}=5.5\cdot I_n=5.5\cdot190.1=1045\,\text{A}=1.045\,\text{kA}

עכבת המנוע בהתנעה כמעט היגבית טהורה, ולכן נניח זווית −90∘-90^\circ: Iˉk,mot=1.045∠−90∘ kA\bar I_{k,mot}=1.045\angle-90^\circ\,\text{kA}.

5. הזרם הכולל בנקודה BB:

IˉkB=6.14∠−73.99∘+1.045∠−90∘=(1.693−j5.900)+(0−j1.045)=1.693−j6.945=7.15∠−76.3∘ kA\bar I_{kB}=6.14\angle-73.99^\circ+1.045\angle-90^\circ=(1.693-j5.900)+(0-j1.045)=1.693-j6.945=7.15\angle-76.3^\circ\,\text{kA}

תשובה: זווית הקצר בנקודה BB היא כ-76.3∘76.3^\circ (הזרם מפגר, השראתי), ו-IˉkB=7.15∠−76.3∘ kA\bar I_{kB}=7.15\angle-76.3^\circ\,\text{kA}.

סעיף ג

תשובה:

IkB′′≈7.15 kAI''_{kB}\approx7.15\,\text{kA}; זרם ההלם (ערך הפסגה) ip≈15.4 kAi_p\approx15.4\,\text{kA}

הזרם הסימטרי ההתחלתי בנקודה BB חושב בסעיף ב: IkB′′=7.15 kAI''_{kB}=7.15\,\text{kA}. הערך המרבי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את רכיב הזרם הישר במחזור הראשון: ip=2⋅κ⋅Ik′′i_p=\sqrt2\cdot\kappa\cdot I''_k. נחשב אותו בנפרד לכל מקור.

1. מקדם ההלם של ענף הרשת:

RX=102.8358.1=0.287\frac{R}{X}=\frac{102.8}{358.1}=0.287

κ=1.02+0.98⋅e−3RX=1.02+0.98⋅e−3⋅0.287=1.43\kappa=1.02+0.98\cdot e^{-3\frac{R}{X}}=1.02+0.98\cdot e^{-3\cdot0.287}=1.43

ip,net=2⋅1.43⋅6.14=12.45 kAi_{p,net}=\sqrt2\cdot1.43\cdot6.14=12.45\,\text{kA}

2. מקדם ההלם של המנוע: עכבתו כמעט היגבית טהורה (RX≈0\frac{R}{X}\approx0), ולכן κ≈2\kappa\approx2:

ip,mot=2⋅2⋅1.045=2.96 kAi_{p,mot}=\sqrt2\cdot2\cdot1.045=2.96\,\text{kA}

3. זרם ההלם הכולל:

ip=12.45+2.96=15.4 kAi_p=12.45+2.96=15.4\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר הסימטרי בנקודה BB הוא כ-7.15 kA7.15\,\text{kA}, וערך הפסגה המרבי (זרם ההלם) הוא כ-15.4 kA15.4\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

iDC,L3(0.01 s)≈−3.08 kAi_{DC,L3}(0.01\,\text{s})\approx-3.08\,\text{kA}

נתון: Ik=6.14 kAI_k=6.14\,\text{kA}, זווית העכבה φK=73.99∘\varphi_K=73.99^\circ, R=102.8 mΩR=102.8\,\text{m}\Omega, X=358.1 mΩX=358.1\,\text{m}\Omega (סעיף ב, תרומת הרשת בלבד).

מבוקש: הרכיב הישר (הדועך) בפאזה L3L3 אחרי 10 ms10\,\text{ms}.

רעיון: ברגע הקצר הזרם אינו יכול לקפוץ, ולכן נוצר רכיב ישר שגודלו ההתחלתי מבטל את הזרם הסינוסי ברגע t=0t=0, והוא דועך עם קבוע הזמן של המעגל:

iDC(t)=2⋅Ik⋅[−sin⁡(φU−φK)]⋅e−tτi_{DC}(t)=\sqrt2\cdot I_k\cdot\left[-\sin(\varphi_U-\varphi_K)\right]\cdot e^{-\frac{t}{\tau}}

1. קבוע הזמן:

τ=LR=X2πf⋅R=358.12π⋅50⋅102.8=11.09 ms\tau=\frac{L}{R}=\frac{X}{2\pi f\cdot R}=\frac{358.1}{2\pi\cdot50\cdot102.8}=11.09\,\text{ms}

2. זווית המתח של פאזה L3L3: הזווית φU=15∘\varphi_U=15^\circ מתייחסת למופע הייחוס L1L1; מתח המופע L3L3 מוסט ב-120∘120^\circ (סדר מופעים L1,L2,L3L1,L2,L3: 0∘,−120∘,+120∘0^\circ,-120^\circ,+120^\circ), ולכן ברגע הקצר:

φU,L3=15∘+120∘=135∘\varphi_{U,L3}=15^\circ+120^\circ=135^\circ

3. ההצבה:

−sin⁡(φU,L3−φK)=−sin⁡(135∘−73.99∘)=−sin⁡61.01∘=−0.875-\sin(\varphi_{U,L3}-\varphi_K)=-\sin(135^\circ-73.99^\circ)=-\sin61.01^\circ=-0.875

e−0.010.01109=0.406e^{-\frac{0.01}{0.01109}}=0.406

iDC,L3=2⋅6.14⋅103⋅(−0.875)⋅0.406=−3.08 kAi_{DC,L3}=\sqrt2\cdot6.14\cdot10^3\cdot(-0.875)\cdot0.406=-3.08\,\text{kA}

הסימן השלילי פירושו שהרכיב הישר בפאזה L3L3 מנוגד לכיוון החיובי שנבחר לזרם.

תשובה: רכיב הזרם הישר בפאזה L3L3 ברגע t=0.01 st=0.01\,\text{s} הוא כ-−3.08 kA-3.08\,\text{kA} (בגודל כ-3.1 kA3.1\,\text{kA}).

סעיף ה

תשובה:

X≈0.38 ΩX\approx0.38\,\Omega, L≈1.21 mHL\approx1.21\,\text{mH}

רעיון: המשרן מחובר בטור לקו, ולכן הוא מגביל רק את הזרם שמגיע מהרשת דרך הקו; תרומת המנוע אינה עוברת דרכו. לכן נדרוש שתרומת הרשת לקצר ב-BB תקטן למחצית, ונמצא את ההיגב שיש להוסיף לעכבת הקצר.

1. הזרם הנדרש:

Ik,new=Ik2=6.142=3.07 kAI_{k,new}=\frac{I_k}{2}=\frac{6.14}{2}=3.07\,\text{kA}

2. העכבה הכוללת הנדרשת:

Zreq=1.1⋅U3⋅Ik,new=1.1⋅3.6⋅1033⋅3.07⋅103=0.745 ΩZ_{req}=\frac{1.1\cdot U}{\sqrt3\cdot I_{k,new}}=\frac{1.1\cdot3.6\cdot10^3}{\sqrt3\cdot3.07\cdot10^3}=0.745\,\Omega

3. ההיגב של המשרן XX מתווסף לחלק ההיגבי של העכבה:

0.745=0.10282+(0.3581+X)20.745=\sqrt{0.1028^2+(0.3581+X)^2}

0.3581+X=0.7452−0.10282=0.738 ⇒ X=0.380 Ω0.3581+X=\sqrt{0.745^2-0.1028^2}=0.738\ \Rightarrow\ X=0.380\,\Omega

4. השראות המשרן:

L=X2πf=0.3802π⋅50=1.21⋅10−3 H=1.21 mHL=\frac{X}{2\pi f}=\frac{0.380}{2\pi\cdot50}=1.21\cdot10^{-3}\,\text{H}=1.21\,\text{mH}

תשובה: יש לחבר משרן בעל היגב של כ-0.38 Ω0.38\,\Omega, כלומר השראות של כ-1.21 mH1.21\,\text{mH}.

שאלה 8 · סליל כיבוי וזרמים קיבוליים ברשת

בתחנת משנה במרכז הארץ (f=50 Hz)(f=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מטופלת באמצעות סליל כיבוי. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת העילית לכל פאזה כ- 8×10−9 Fkm8\times10^{-9}\,\frac{F}{km} והקיבול של רשת הכבלים לכל פאזה כ- 150×10−9 Fkm150\times10^{-9}\,\frac{F}{km}.

לפניכם אורכים של הרשתות השונות עבור כל מעגל:

מעגלאורך הרשת העילית [ק"מ]אורך רשת הכבלים [ק"מ]
מעגל 183
מעגל 243
מעגל 394
מעגל 4511

מתח הרשת הנקוב הוא 33 kV33\,\text{kV}. יש להיעזר באיור המצורף לשאלה 8.

א.

חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם CT2CT2 במצב תקין של הרשת.

(4 נקודות)
ב.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L2L2 לאדמה בנקודה AA (מעגל 3), חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם CT2CT2.

(4 נקודות)
ג.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L2L2 לאדמה בנקודה AA (מעגל 3), חשבו מהו גודל הזרם הקיבולי אשר יימדד בשנאי זרם CTΣ2CT\Sigma2 (מעגל 2).

(4 נקודות)
ד.

בהמשך לסעיף ב', חשבו את השראות הסליל הנדרשת כך שזרם התקלה יהיה שווה לאפס.

(4 נקודות)
ה.

בהמשך לסעיף ד', האם נדרש לתכנן סליל בעל השראות שונה כאשר התקלה שתוארה הייתה מתרחשת במעגל 2 (נמקו את תשובתכם)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

IC≈20.1 AI_C\approx20.1\,\text{A}

נתון: מתח 33 kV33\,\text{kV}, קיבולים לכל פאזה 8 nF/km8\,\text{nF/km} (עילי) ו-150 nF/km150\,\text{nF/km} (כבלים), ואורכי ארבעת המעגלים.

מבוקש: הזרם הקיבולי שעובר בפאזה L2L2 ביציאת השנאי (שנאי הזרם CT2CT2) כשהרשת תקינה.

רעיון: CT2CT2 נמצא על הפאזה L2L2 לפני הפיצול למעגלים, ולכן הוא מודד את הזרם הקיבולי של פאזה L2L2 בכל הרשת. במצב תקין כל קיבול פאזה-אדמה נמצא תחת המתח המופעי.

1. הקיבול הכולל לפאזה:

אורך כבלים: 3+3+4+11=21 km3+3+4+11=21\,\text{km}; אורך קווים עיליים: 8+4+9+5=26 km8+4+9+5=26\,\text{km}

C=150⋅10−9⋅21+8⋅10−9⋅26=3.15⋅10−6+0.208⋅10−6=3.358 μFC=150\cdot10^{-9}\cdot21+8\cdot10^{-9}\cdot26=3.15\cdot10^{-6}+0.208\cdot10^{-6}=3.358\,\mu\text{F}

2. הזרם הקיבולי:

IC=UL3⋅2πf⋅C=33⋅1033⋅2π⋅50⋅3.358⋅10−6=20.1 AI_C=\frac{U_L}{\sqrt3}\cdot2\pi f\cdot C=\frac{33\cdot10^3}{\sqrt3}\cdot2\pi\cdot50\cdot3.358\cdot10^{-6}=20.1\,\text{A}

תשובה: בשנאי הזרם CT2CT2 יימדד זרם קיבולי של כ-20.1 A20.1\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IC,k=3⋅IC≈60.3 AI_{C,k}=3\cdot I_C\approx60.3\,\text{A}

רעיון: בקצר של פאזה L2L2 לאדמה, הפאזה L2L2 מקבלת את פוטנציאל האדמה, והמתח על הקיבולים של שתי הפאזות התקינות עולה מהמתח המופעי למתח השלוב (3\sqrt3 פעמים). הזרמים הקיבוליים של שתי הפאזות התקינות זורמים לאדמה, מגיעים לנקודת התקלה, וחוזרים דרך מוליך L2L2 אל השנאי - כלומר עוברים דרך CT2CT2.

1. הזרם בכל פאזה תקינה גדל פי 3\sqrt3: 3⋅IC\sqrt3\cdot I_C.

2. שני הזרמים מוסטים זה מזה ב-60∘60^\circ, ולכן סכומם הווקטורי הוא 3⋅3⋅IC=3⋅IC\sqrt3\cdot\sqrt3\cdot I_C=3\cdot I_C.

3. הזרם הכולל שחוזר דרך מוליך L2L2:

IC,k=3⋅IC=3⋅20.1=60.3 AI_{C,k}=3\cdot I_C=3\cdot20.1=60.3\,\text{A}

תשובה: בשנאי הזרם CT2CT2 יימדד זרם קיבולי של כ-60.3 A60.3\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

ICΣ2≈8.66 AI_{C\Sigma2}\approx8.66\,\text{A}

רעיון: שנאי הזרם CTΣ2CT\Sigma2 הוא שנאי טבעתי (סכמי) שעוטף את שלוש הפאזות של מעגל 2, ולכן הוא מודד את סכום זרמי הפאזות, כלומר את זרם האפס של המעגל. מעגל 2 תקין, ובזמן התקלה ב-L2L2 עובר בו זרם השווה לזרם הקיבולי של הקיבולים שלו עצמו: 3⋅IC23\cdot I_{C2}.

1. הקיבול לפאזה של מעגל 2:

C2=150⋅10−9⋅3+8⋅10−9⋅4=0.482 μFC_2=150\cdot10^{-9}\cdot3+8\cdot10^{-9}\cdot4=0.482\,\mu\text{F}

2. הזרם הנמדד:

ICΣ2=3⋅UL3⋅2πf⋅C2=3⋅33⋅1033⋅2π⋅50⋅0.482⋅10−6=8.66 AI_{C\Sigma2}=3\cdot\frac{U_L}{\sqrt3}\cdot2\pi f\cdot C_2=3\cdot\frac{33\cdot10^3}{\sqrt3}\cdot2\pi\cdot50\cdot0.482\cdot10^{-6}=8.66\,\text{A}

תשובה: בשנאי הזרם CTΣ2CT\Sigma2 יימדד זרם קיבולי של כ-8.66 A8.66\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

L≈1.0 HL\approx1.0\,\text{H}

רעיון: בזמן קצר לאדמה, נקודת הכוכב של השנאי מקבלת את המתח המופעי ביחס לאדמה, והסליל מזרים לנקודת התקלה זרם השראתי. זרם זה מפגר ב-90∘90^\circ, בעוד הזרם הקיבולי מקדים ב-90∘90^\circ, ולכן הם מבטלים זה את זה. זרם התקלה מתאפס כאשר הזרם בסליל שווה בגודלו לזרם הקיבולי הכולל 3IC=60.3 A3I_C=60.3\,\text{A} (תכוונון מלא, תהודה).

1. התנאי:

IL=UL/32πf⋅L=3⋅IC=60.3 AI_L=\frac{U_L/\sqrt3}{2\pi f\cdot L}=3\cdot I_C=60.3\,\text{A}

2. ההשראות:

L=UL3⋅2πf⋅3IC=33⋅1033⋅2π⋅50⋅60.3=1.006 H≈1 HL=\frac{U_L}{\sqrt3\cdot2\pi f\cdot3I_C}=\frac{33\cdot10^3}{\sqrt3\cdot2\pi\cdot50\cdot60.3}=1.006\,\text{H}\approx1\,\text{H}

תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-1 H1\,\text{H}.

סעיף ה

תשובה:

לא. זרם התקלה הקיבולי תלוי בקיבול הכולל של הרשת המחוברת ולא במיקום התקלה.

1. בקצר חד-פאזי לאדמה ברשת שנקודת הכוכב שלה מטופלת בסליל כיבוי, הזרם הקיבולי בנקודת התקלה הוא 3IC3I_C, כאשר ICI_C מחושב מהקיבול לאדמה של כל הרשת המחוברת גלווני לשנאי (כל ארבעת המעגלים).

2. קיבול זה אינו תלוי במעגל שבו התרחשה התקלה: גם בתקלה במעגל 2 כל קיבולי הפאזות התקינות בכל המעגלים משתתפים בזרם, וזרם התקלה הקיבולי נשאר 60.3 A60.3\,\text{A}.

3. גם הזרם של הסליל נקבע רק לפי המתח המופעי שעל נקודת הכוכב, שאינו תלוי במיקום התקלה. לכן התנאי לתהודה, והשראות הסליל, לא משתנים.

(מה שכן משתנה הוא חלוקת הזרמים בשנאי הזרם הטבעתיים של המעגלים; זה מאפשר לזהות את המעגל התקול, אבל אינו משפיע על בחירת הסליל.)

תשובה: לא. ההשראות הנדרשת נשארת כ-1 H1\,\text{H}, כי זרם התקלה הקיבולי תלוי בקיבול הכולל של הרשת ולא במיקום התקלה.

שאלה 9 · תאורת עמדת צילום: עוצמת הארה והספק

עבור צילומים של רכב חשמלי תוכננה עמדת צילום ייעודית. בחדר התצוגה נמצאים 4 גופי תאורה זהים כמתואר באיור לשאלה 9. גופי התאורה הקבועים, מותקנים בתקרה. פיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של 5,500 Cd5{,}500\,\text{Cd} והנצילות האורית של גוף התאורה היא 175 Lm/W175\,\text{Lm/W}.

הצלם מעוניין להגדיל את עוצמת ההארה בנקודה AA באמצעות גוף נייד בעל נצילות אורית של 175 Lm/W175\,\text{Lm/W}.

גובה התקרה הוא 6 מטרים וגובה במת התצוגה הוא 1 m1\,\text{m}.

א.

חשבו את רמת ההארה בנקודה AA טרם הפעלת גוף התאורה הנייד המתואר באיור לשאלה 9.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הספק הנורות בהמשך למתואר בסעיף א'.

(6 נקודות)
ג.

הצלם מעוניין להגדיל את עוצמת ההארה בנקודה AA פי שלוש אך באמצעות גוף תאורה נייד (זהה לנורות המותקנות בהתקנה הקבועה) נוסף על התאורה הקבועה. בהתאם להצבתו בגובה של 3.5 m3.5\,\text{m} מה יהיה המרחק הנדרש (L)(L) של גוף התאורה הנייד?

(6 נקודות)
ד.

הסבירו מה ההבדל בין עוצמת האור לעוצמת התאורה?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

EA≈252.5 luxE_A\approx252.5\,\text{lux}

נתון: ארבעה גופים קבועים בתקרה, עוצמת אור Iα=5500 CdI_\alpha=5500\,\text{Cd} בכל כיוון בחצי המרחב התחתון; גובה התקרה 6 m6\,\text{m} ונקודה AA על במה בגובה 1 m1\,\text{m}.

מבוקש: עוצמת ההארה האופקית בנקודה AA.

רעיון: נחשב את ההארה מכל גוף לפי חוק הקוסינוס בשלישית, E=Iα⋅cos⁡3αh2E=\frac{I_\alpha\cdot\cos^3\alpha}{h^2}, כאשר hh הוא הגובה של הגוף מעל מישור הנקודה ו-α\alpha הזווית בין האנך לבין הקו מהגוף לנקודה, ונסכם את תרומות ארבעת הגופים.

1. מיקומים לפי האיור: הגופים נמצאים במרחק 7 m7\,\text{m} מהקיר השמאלי ועוד 7 m7\,\text{m} (כלומר x=7x=7 ו-x=14 mx=14\,\text{m}); השורה העליונה במרחק 5 m5\,\text{m} מהקיר העליון והתחתונה במרחק 5 m5\,\text{m} מהקיר התחתון. הנקודה AA נמצאת באמצע הרוחב (x=10.5 mx=10.5\,\text{m}) ובמרחק 2.5 m2.5\,\text{m} מהקיר העליון. לכן:

•לשני הגופים הקרובים: מרחק אופקי 3.5 m3.5\,\text{m} ו-2.5 m2.5\,\text{m}.

•לשני הגופים הרחוקים: מרחק אופקי 3.5 m3.5\,\text{m} ו-15−5−2.5=7.5 m15-5-2.5=7.5\,\text{m}.

הגובה מעל מישור הבמה: h=6−1=5 mh=6-1=5\,\text{m}.

2. שני הגופים הקרובים:

d1=3.52+2.52=4.30 md_1=\sqrt{3.5^2+2.5^2}=4.30\,\text{m}, tan⁡α1=4.305=0.860⇒α1=40.70∘\tan\alpha_1=\frac{4.30}{5}=0.860\Rightarrow\alpha_1=40.70^\circ

E1=2⋅5500⋅cos⁡340.70∘52=2⋅5500⋅0.435725=191.7 luxE_1=2\cdot\frac{5500\cdot\cos^3 40.70^\circ}{5^2}=2\cdot\frac{5500\cdot0.4357}{25}=191.7\,\text{lux}

3. שני הגופים הרחוקים:

d2=3.52+7.52=8.28 md_2=\sqrt{3.5^2+7.5^2}=8.28\,\text{m}, tan⁡α2=8.285=1.655⇒α2=58.86∘\tan\alpha_2=\frac{8.28}{5}=1.655\Rightarrow\alpha_2=58.86^\circ

E2=2⋅5500⋅cos⁡358.86∘52=2⋅5500⋅0.138325=60.8 luxE_2=2\cdot\frac{5500\cdot\cos^3 58.86^\circ}{5^2}=2\cdot\frac{5500\cdot0.1383}{25}=60.8\,\text{lux}

4. ההארה הכוללת:

EA=191.7+60.8=252.5 luxE_A=191.7+60.8=252.5\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה AA היא כ-252.5 lux252.5\,\text{lux}.

סעיף ב

תשובה:

P≈197.5 WP\approx197.5\,\text{W} לגוף תאורה

רעיון: גוף שמפזר אור בעוצמה אחידה II על פני חצי מרחב (זווית מרחבית 2π2\pi סטרדיאן) פולט שטף Φ=2π⋅I\Phi=2\pi\cdot I. מהשטף ומהנצילות האורית נקבל את ההספק.

1. השטף של גוף אחד:

Φ=2π⋅Iα=2π⋅5500=34,558 lm\Phi=2\pi\cdot I_\alpha=2\pi\cdot5500=34{,}558\,\text{lm}

2. ההספק:

P=Φbeta=34,558175=197.5 WP=\frac{\Phi}{\\beta}=\frac{34{,}558}{175}=197.5\,\text{W}

תשובה: הספק כל נורה הוא כ-197.5 W197.5\,\text{W} (כ-790 W790\,\text{W} לארבעת הגופים).

סעיף ג

תשובה:

d≈1.67 md\approx1.67\,\text{m} מהנקודה AA (בהיטל), L≈10.83 mL\approx10.83\,\text{m}

נתון: הגוף הנייד זהה לקבועים (Iα=5500 CdI_\alpha=5500\,\text{Cd}), מוצב בגובה 3.5 m3.5\,\text{m}, על הקו האנכי (באיור) שעובר דרך AA; LL נמדד מהקיר התחתון.

מבוקש: LL, כך שההארה ב-AA תגדל פי 3.

1. ההארה הנדרשת מהגוף הנייד: הכוללת צריכה להיות 3EA3E_A, והקבועים כבר נותנים EAE_A, ולכן:

Emob=3EA−EA=2⋅252.5=505.1 luxE_{mob}=3E_A-E_A=2\cdot252.5=505.1\,\text{lux}

2. גובה הגוף הנייד מעל מישור הבמה: h=3.5−1=2.5 mh=3.5-1=2.5\,\text{m}.

3. מחוק הקוסינוס בשלישית:

cos⁡3α=Emob⋅h2Iα=505.1⋅2.525500=0.574⇒cos⁡α=0.831⇒α=33.79∘\cos^3\alpha=\frac{E_{mob}\cdot h^2}{I_\alpha}=\frac{505.1\cdot2.5^2}{5500}=0.574\Rightarrow\cos\alpha=0.831\Rightarrow\alpha=33.79^\circ

4. המרחק האופקי בין הגוף לנקודה AA:

d=h⋅tan⁡α=2.5⋅0.669=1.67 md=h\cdot\tan\alpha=2.5\cdot0.669=1.67\,\text{m}

5. הנקודה AA נמצאת 15−2.5=12.5 m15-2.5=12.5\,\text{m} מהקיר התחתון, והגוף הנייד ממוקם בינה לבין הקיר התחתון:

L=12.5−1.67=10.83 mL=12.5-1.67=10.83\,\text{m}

תשובה: הגוף הנייד יוצב במרחק אופקי של כ-1.67 m1.67\,\text{m} מהנקודה AA, כלומר L≈10.83 mL\approx10.83\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

עוצמת האור (קנדלה) מאפיינת את מקור האור בכיוון מסוים; עוצמת התאורה (לוקס) מאפיינת את המשטח המואר.

1. עוצמת האור II (יחידה: קנדלה, Cd\text{Cd}) היא תכונה של מקור האור: השטף שהמקור פולט ליחידת זווית מרחבית בכיוון מסוים, I=dΦdΩI=\frac{d\Phi}{d\Omega}. היא אינה תלויה במרחק מהמקור.

2. עוצמת התאורה (ההארה) EE (יחידה: לוקס, lx=lm/m2\text{lx}=\text{lm/m}^2) היא תכונה של המשטח המואר: השטף שנופל על יחידת שטח, E=dΦdAE=\frac{d\Phi}{dA}. היא תלויה במרחק מהמקור ובזווית הפגיעה (למשל E=Icos⁡3αh2E=\frac{I\cos^3\alpha}{h^2}, כפי שהשתמשנו בסעיף א).

תשובה: עוצמת האור מאפיינת את מקור האור (קנדלה), ואילו עוצמת התאורה מאפיינת את השטח המואר (לוקס).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.