דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · עומסים חד-מופעיים: הגנה, זרם אפס ומקדם הספק

באיור המצורף לשאלה 1 מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}. העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

צרכןעכבת הצרכן [Ω][\Omega]
Z1Z_13.5+j53.5+j5
Z2Z_20.8+j50.8+j5
Z3Z_37−j107-j10
א.

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן? מהו הערך המרבי הנדרש עבור התנגדות אלקטרודת הארקה ביחס למסת האדמה בהתאם לדרישות תקנות החשמל?

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם במוליך האפס.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.

(5 נקודות)
ד.

חשבו מהו גודל המתח עבור עומס Z3Z_3 בניתוק של פאזה L1L_1 (בנקודה A).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

הארקת הגנה (TT); התנגדות האלקטרודה למסת האדמה לא תעלה על 5 Ω5\,\Omega.

נתון: באיור נקודת הכוכב של השנאי מוארקת בהארקת שיטה, ואילו במתקן יש אלקטרודת הארקה מקומית נפרדת, שאליה מחובר מוליך ההגנה PE. מוליך האפס N אינו מחובר ל-PE במתקן.

מבוקש: שיטת ההגנה והערך המרבי של התנגדות האלקטרודה.

1. זיהוי השיטה: הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים דרך PE לאלקטרודה מקומית שאינה קשורה לאפס של הרשת. בתקלת בידוד זרם התקלה עובר מהגוף דרך האלקטרודה המקומית, דרך האדמה, אל הארקת השיטה של השנאי וחזרה. זו שיטת הארקת הגנה (TT). (באיפוס, לעומת זאת, הגופים היו מחוברים למוליך האפס/PEN של הרשת.)

2. דרישת התקנות: לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), ההתנגדות בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה (RER_E) לא תעלה על 5 Ω5\,\Omega. בנוסף, עכבת לולאת התקלה צריכה להיות נמוכה דיה כדי שזרם התקלה יגרום להפסקת הזינה על ידי אמצעי ההגנה בזמן הנדרש.

תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT), וההתנגדות המרבית של אלקטרודת ההארקה ביחס למסת האדמה היא RE≤5 ΩR_E\le5\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

IˉN≈41.68∠−161.8∘ A\bar{I}_N\approx41.68\angle-161.8^\circ\,\text{A}, כלומר ∣IN∣≈41.7 A|I_N|\approx41.7\,\text{A}

נתון: מתח שלוב 400 V400\,\text{V}, ולכן מתח מופע Uph=4003≈230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt3}\approx230\,\text{V}. כל עכבה מחוברת בין מופע לבין מוליך האפס.

מבוקש: הזרם במוליך האפס, שהוא הסכום הפאזורי של שלושת זרמי המופעים.

1. מתחי המופעים (מערכת סימטרית, L1L_1 כייחוס):

Uˉ1=230∠0∘ V,Uˉ2=230∠−120∘ V,Uˉ3=230∠120∘ V\bar{U}_1=230\angle0^\circ\,\text{V},\quad \bar{U}_2=230\angle-120^\circ\,\text{V},\quad \bar{U}_3=230\angle120^\circ\,\text{V}

2. העכבות בצורה קוטבית:

Z1=3.5+j5=6.103∠55.01∘ ΩZ_1=3.5+j5=6.103\angle55.01^\circ\,\Omega, Z2=0.8+j5=5.064∠80.91∘ ΩZ_2=0.8+j5=5.064\angle80.91^\circ\,\Omega, Z3=7−j10=12.207∠−55.01∘ ΩZ_3=7-j10=12.207\angle-55.01^\circ\,\Omega

3. זרמי המופעים לפי חוק אוהם (כיוון הזרם מהמופע דרך העכבה אל האפס):

Iˉ1=230∠0∘6.103∠55.01∘=37.68∠−55.01∘=21.61−j30.87 A\bar{I}_1=\frac{230\angle0^\circ}{6.103\angle55.01^\circ}=37.68\angle-55.01^\circ=21.61-j30.87\,\text{A}

Iˉ2=230∠−120∘5.064∠80.91∘=45.42∠159.09∘=−42.43+j16.21 A\bar{I}_2=\frac{230\angle-120^\circ}{5.064\angle80.91^\circ}=45.42\angle159.09^\circ=-42.43+j16.21\,\text{A}

Iˉ3=230∠120∘12.207∠−55.01∘=18.84∠175.01∘=−18.77+j1.64 A\bar{I}_3=\frac{230\angle120^\circ}{12.207\angle-55.01^\circ}=18.84\angle175.01^\circ=-18.77+j1.64\,\text{A}

4. זרם האפס (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת האפס של העומסים):

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=(21.61−42.43−18.77)+j(−30.87+16.21+1.64)=−39.59−j13.02 A\bar{I}_N=\bar{I}_1+\bar{I}_2+\bar{I}_3=(21.61-42.43-18.77)+j(-30.87+16.21+1.64)=-39.59-j13.02\,\text{A}

IˉN=41.68∠−161.8∘ A\bar{I}_N=41.68\angle-161.8^\circ\,\text{A}

תשובה: הזרם במוליך האפס הוא ∣IN∣≈41.7 A|I_N|\approx41.7\,\text{A} (IˉN=41.68∠−161.8∘ A\bar{I}_N=41.68\angle-161.8^\circ\,\text{A}).

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.55\cos\varphi\approx0.55 (השראתי)

מקדם ההספק של המתקן הוא היחס בין ההספק הפעיל הכולל לבין ההספק המדומה הכולל. נחשב את ההספק המרוכב בכל מופע: Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^* (זרמים מסעיף ב).

1. Sˉ1=230∠0∘⋅37.68∠55.01∘=8667∠55.01∘=4970+j7101 VA\bar{S}_1=230\angle0^\circ\cdot37.68\angle55.01^\circ=8667\angle55.01^\circ=4970+j7101\,\text{VA}

2. Sˉ2=230∠−120∘⋅45.42∠−159.09∘=10447∠80.91∘=1651+j10316 VA\bar{S}_2=230\angle-120^\circ\cdot45.42\angle-159.09^\circ=10447\angle80.91^\circ=1651+j10316\,\text{VA}

3. Sˉ3=230∠120∘⋅18.84∠−175.01∘=4334∠−55.01∘=2485−j3550 VA\bar{S}_3=230\angle120^\circ\cdot18.84\angle-175.01^\circ=4334\angle-55.01^\circ=2485-j3550\,\text{VA}

(בדיקה: P1=I12R1=37.682⋅3.5=4970 WP_1=I_1^2R_1=37.68^2\cdot3.5=4970\,\text{W}, וכך גם לשאר.)

4. ההספק הכולל:

Sˉ=Sˉ1+Sˉ2+Sˉ3=9106+j13866 VA=16589∠56.71∘ VA\bar{S}=\bar{S}_1+\bar{S}_2+\bar{S}_3=9106+j13866\,\text{VA}=16589\angle56.71^\circ\,\text{VA}

5. מקדם ההספק:

cos⁡φ=PS=910616589=0.549\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{9106}{16589}=0.549

ההספק ההיגבי חיובי, ולכן המתקן בעל אופי השראתי.

תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא cos⁡φ≈0.55\cos\varphi\approx0.55 השראתי.

סעיף ד

תשובה:

UZ3=230 VU_{Z3}=230\,\text{V} (ללא שינוי)

נתון: מופע L1L_1 מנותק בנקודה A, מוליך האפס N שלם ומחובר לנקודת הכוכב המוארקת של השנאי.

מבוקש: המתח על Z3Z_3.

1. כל עומס מחובר בין מופע לבין מוליך האפס. כל עוד מוליך האפס שלם, נקודת הכוכב של העומסים מוחזקת בפוטנציאל של נקודת הכוכב של השנאי (התנגדות מוליך האפס זניחה), ולכן אין הזזת נקודת אפס.

2. ניתוק L1L_1 רק מפסיק את הזרם ב-Z1Z_1 (Iˉ1=0\bar{I}_1=0). העומסים Z2Z_2 ו-Z3Z_3 ממשיכים לקבל את מתח המופע שלהם:

UˉZ3=Uˉ3=230∠120∘ V\bar{U}_{Z3}=\bar{U}_3=230\angle120^\circ\,\text{V}

3. הזרם ב-Z3Z_3 נשאר 18.84 A18.84\,\text{A}, ורק זרם האפס משתנה: IˉN=Iˉ2+Iˉ3=−61.20+j17.85 A\bar{I}_N=\bar{I}_2+\bar{I}_3=-61.20+j17.85\,\text{A}, ∣IN∣≈63.8 A|I_N|\approx63.8\,\text{A}. (רק בניתוק מוליך האפס היה המתח על העומסים משתנה.)

תשובה: המתח על Z3Z_3 נשאר 230 V230\,\text{V} (UˉZ3=230∠120∘ V\bar{U}_{Z3}=230\angle120^\circ\,\text{V}).

שאלה 2 · חניון משותף: שנאי, מפסק וחתך כבל

לשלושה מגדלי מגורים בעלי חניון משותף קיים חדר שנאים עם שנאי חלוקה. מלוח ההזנה הראשי של החניון המשותף קיימים קווי הזנה ללוחות עמדות טעינה (בכל מפלס חניון קיים לוח בודד לעמדות טעינה), קווי ההזנה הם תלת-מופעיים במתח 400 V400\,\text{V}. קו ההזנה לכל לוח עמדות טעינה מותקן בתוך תעלה על גבי קיר (התקנה חשיפה). הטמפרטורה האופפת של הכבל נעה בין 35∘C35^\circ\text{C} ל- 45∘C45^\circ\text{C} ובתעלה מותקנים לפחות עוד 3 קווים נוספים. הכבל הוא רב גידי בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE.

טבלת העומסים של מערכת החשמל מפורטת:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק חשמלי לצרכן בודד [kW][\text{kW}]מקדם בו זמניותמקדם ההספק
דירת 3 חדרים6040.40.95
דירת 4 חדרים6050.40.95
דירת 6 חדרים1260.60.95
שטח ציבורי38010.93
לוח עמדות טעינה במפלס 120110.21
לוח עמדות טעינה במפלס 220110.21
לוח עמדות טעינה במפלס 320110.21
א.

חשבו מהו ההספק המדומה המינימלי של שנאי החלוקה, אם ידוע שמקדם העמסת השנאי הוא 0.6.

(6 נקודות)
ב.

שנאי החלוקה ממוקם בחדר חשמל בקומת הקרקע במגדל המרכזי. מהי שיטת ההגנה בפני חשמול המיושמת למתקן החשמלי?

(2 נקודות)
ג.

חשבו מהו גודל המפסק של קו ההזנה ללוח עמדות טעינה בודד במפלס חניון?

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

2A; 4A; 6A; 10A; 16A; 20A; 25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A; 500A; 630A; 800A; 1000A; 1250A2\text{A};\ 4\text{A};\ 6\text{A};\ 10\text{A};\ 16\text{A};\ 20\text{A};\ 25\text{A};\ 32\text{A};\ 40\text{A};\ 50\text{A};\ 63\text{A};\ 80\text{A};\ 100\text{A};\ 125\text{A};\ 160\text{A};\ 200\text{A};\ 250\text{A};\ 400\text{A};\ 500\text{A};\ 630\text{A};\ 800\text{A};\ 1000\text{A};\ 1250\text{A}

(2 נקודות)
ה.

קבעו מהו שטח החתך של כבלי ההזנה ללוח עמדות טעינה בודד במפלס החניון (יש להשתמש בשני כבלים רב גידיים) הנדרש משיקולי העמסת יתר ומפל המתח הנדרש לא יעלה על 1% בלבד. הניחו שקו ההזנה ללוח עמדות הטעינה הוא באורך של 70 מטר.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Sn,min≈1094 kVAS_{n,min}\approx1094\,\text{kVA} (שנאי תקני: 1250 kVA1250\,\text{kVA})

נתון: טבלת העומסים, מקדם העמסת השנאי β=0.6\beta=0.6.

מבוקש: ההספק המדומה המינימלי של השנאי.

רעיון: נחשב את ההספק הפעיל וההיגבי המחושבים (עם מקדמי בו-זמניות), נקבל את ההספק המדומה של העומס, ואז Sn=SβS_n=\frac{S}{\beta}.

1. הספק פעיל מחושב לכל סוג: P=n⋅P1⋅KP=n\cdot P_1\cdot K, והספק היגבי Q=P⋅tan⁡φQ=P\cdot\tan\varphi:

סוג צרכןP [kW]P\,[\text{kW}]tan⁡φ\tan\varphiQ [kVAr]Q\,[\text{kVAr}]
דירות 3 חדרים60⋅4⋅0.4=9660\cdot4\cdot0.4=960.328731.55
דירות 4 חדרים60⋅5⋅0.4=12060\cdot5\cdot0.4=1200.328739.44
דירות 6 חדרים12⋅6⋅0.6=43.212\cdot6\cdot0.6=43.20.328714.20
שטח ציבורי3⋅80⋅1=2403\cdot80\cdot1=2400.395294.85
עמדות טעינה (3 לוחות)3⋅20⋅11⋅0.2=1323\cdot20\cdot11\cdot0.2=13200

(tan⁡(cos⁡−10.95)=0.3287\tan(\cos^{-1}0.95)=0.3287, tan⁡(cos⁡−10.93)=0.3952\tan(\cos^{-1}0.93)=0.3952.)

2. סיכום:

P=96+120+43.2+240+132=631.2 kWP=96+120+43.2+240+132=631.2\,\text{kW}

Q=31.55+39.44+14.20+94.85=180.05 kVArQ=31.55+39.44+14.20+94.85=180.05\,\text{kVAr}

S=631.22+180.052=656.4 kVAS=\sqrt{631.2^2+180.05^2}=656.4\,\text{kVA}

3. ההספק הנקוב המינימלי של השנאי:

Sn=Sβ=656.40.6=1094 kVAS_n=\frac{S}{\beta}=\frac{656.4}{0.6}=1094\,\text{kVA}

השנאי התקני הקרוב כלפי מעלה הוא 1250 kVA1250\,\text{kVA}.

תשובה: Sn,min≈1094 kVAS_{n,min}\approx1094\,\text{kVA}, ולכן נבחר שנאי תקני של 1250 kVA1250\,\text{kVA}.

סעיף ב

תשובה:

איפוס בשיטת TN-S

1. השנאי נמצא בתוך המבנה עצמו (חדר חשמל בקומת הקרקע), ולכן נקודת הכוכב של המשני מוארקת בהארקת היסוד של המבנה, ומשם יוצאים מוליך אפס N ומוליך הגנה PE נפרדים לכל אורך המתקן.

2. הגופים המתכתיים מחוברים דרך PE לנקודת הכוכב המוארקת של השנאי, כך שזרם תקלה חוזר במתכת (לולאה בעכבה נמוכה) וגורם להפעלת ההגנה. זהו איפוס, ומכיוון ש-N ו-PE מופרדים כבר מהשנאי – בשיטת TN-S.

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס (TN-S).

סעיף ג

תשובה:

Ib=63.5 AI_b=63.5\,\text{A}, מפסק 80 A80\,\text{A}

נתון: לוח בודד – 20 עמדות של 11 kW11\,\text{kW}, מקדם בו-זמניות 0.2, cos⁡φ=1\cos\varphi=1, מתח 400 V400\,\text{V}.

מבוקש: הזרם הנקוב של המפסק (In≥IbI_n\ge I_b).

1. ההספק המחושב של הלוח:

P=20⋅11⋅0.2=44 kWP=20\cdot11\cdot0.2=44\,\text{kW}

2. זרם העבודה:

Ib=P3⋅U⋅cos⁡φ=44⋅1033⋅400⋅1=63.5 AI_b=\frac{P}{\sqrt3\cdot U\cdot\cos\varphi}=\frac{44\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400\cdot1}=63.5\,\text{A}

3. המפסק צריך לקיים In≥IbI_n\ge I_b. הערך 63 A63\,\text{A} קטן מ-63.5 A63.5\,\text{A}, ולכן נבחר את הערך הבא ברשימה.

תשובה: מפסק של 80 A80\,\text{A}.

סעיף ה

תשובה:

שני כבלים רב-גידיים במקביל, 25 mm225\,\text{mm}^2 כל אחד (מפל המתח קובע; העמסת יתר לבדה דורשת 16 mm216\,\text{mm}^2)

נתון: In=80 AI_n=80\,\text{A} (סעיף ג), Ib=63.5 AI_b=63.5\,\text{A}, שני כבלים רב-גידיים במקביל, נחושת/XLPE, בתעלה על קיר, טמפרטורת סביבה עד 45∘C45^\circ\text{C}, בתעלה לפחות עוד 3 קווים, L=70 mL=70\,\text{m}, ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}, מפל מתח מרבי 1%.

מבוקש: שטח החתך של כל כבל.

שלב 1 – העמסת יתר. התנאי: In≤IZ′=2⋅IZ⋅Kt⋅KgI_n\le I_Z'=2\cdot I_Z\cdot K_t\cdot K_g.

1. מקדם טמפרטורה: לוקחים את המקרה הגרוע, 45∘C45^\circ\text{C}; לבידוד XLPE: Kt=0.87K_t=0.87.

2. מקדם קיבוץ: בתעלה נמצאים שני הכבלים שלנו ולפחות עוד 3 קווים, כלומר לפחות 5 מעגלים צמודים: Kg=0.60K_g=0.60.

3. הזרם הנדרש מכל כבל לפי הטבלה:

IZ≥In2⋅Kt⋅Kg=802⋅0.87⋅0.60=76.6 AI_Z\ge\frac{I_n}{2\cdot K_t\cdot K_g}=\frac{80}{2\cdot0.87\cdot0.60}=76.6\,\text{A}

4. לפי טבלת הזרמים המותרים (כבל רב-גידי, נחושת/XLPE, שלושה מוליכים עמוסים, בתעלה על קיר): 10 mm210\,\text{mm}^2 – 60 A60\,\text{A} (לא מספיק), 16 mm216\,\text{mm}^2 – 80 A≥76.6 A80\,\text{A}\ge76.6\,\text{A}. משיקולי העמסת יתר מספיק 16 mm216\,\text{mm}^2.

שלב 2 – מפל מתח. ΔUmax=0.01⋅400=4 V\Delta U_{max}=0.01\cdot400=4\,\text{V}. מקדם ההספק 1, ולכן ההיגב לא משפיע. שני הכבלים במקביל שקולים לחתך 2A2A:

ΔU=3⋅Ib⋅L⋅ρ2A≤4 ⇒ 2A≥3⋅63.5⋅7058⋅4=33.19 mm2 ⇒ A≥16.6 mm2\Delta U=\frac{\sqrt3\cdot I_b\cdot L\cdot\rho}{2A}\le4\ \Rightarrow\ 2A\ge\frac{\sqrt3\cdot63.5\cdot70}{58\cdot4}=33.19\,\text{mm}^2\ \Rightarrow\ A\ge16.6\,\text{mm}^2

5. בדיקה עם 16 mm216\,\text{mm}^2: ΔU=3⋅63.5⋅7058⋅2⋅16=4.15 V=1.04%>1%\Delta U=\frac{\sqrt3\cdot63.5\cdot70}{58\cdot2\cdot16}=4.15\,\text{V}=1.04\%>1\% – לא עומד.

6. עם 25 mm225\,\text{mm}^2: ΔU=3⋅63.5⋅7058⋅2⋅25=2.66 V=0.66%≤1%\Delta U=\frac{\sqrt3\cdot63.5\cdot70}{58\cdot2\cdot25}=2.66\,\text{V}=0.66\%\le1\% – עומד.

תשובה: שני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך 25 mm225\,\text{mm}^2 כל אחד (מפל המתח הוא הקובע).

שאלה 3 · מדידת עכבת לולאת תקלה במכשיר בדיקה

באיור המצורף לשאלה 3 מתואר מעגל תמורה של רשת חשמל, ואליו חובר מכשיר בדיקה לעכבת לולאת התקלה (תקלה בין פאזה להארקה).

עבור רשת החשמל לכל פאזה/ מוליך הארקה.

X=0.2 Ω; R=0.4 Ω; E=240 VX=0.2\,\Omega;\ R=0.4\,\Omega;\ E=240\,\text{V}

עומס S הוא עומס תלת- פאזי.

S=30+j15 kVAS=30+j15\,\text{kVA}

עבור מכשיר המדידה:

Xm=7 Ω; Rm=13 ΩX_m=7\,\Omega;\ R_m=13\,\Omega

מתג המכשיר נמצא במצב 1.

א.

חשבו מהו המתח הנמדד בהדקי המכשיר בדיקה (בדיקה 1).

(5 נקודות)
ב.

לאחר העברת המתג למצב 2. חשבו מה יהיה גודל הזרם במכשיר הבדיקה (בדיקה 2).

(5 נקודות)
ג.

לאחר העברת המתג למצב 2. חשבו מה יהיה גודל המתח שימדד בהדקי המכשיר מדידה (בדיקה 2).

(5 נקודות)
ד.

חשבו את גודל עכבת לולאת התקלה בהתאם לנוסחא הבאה:

ZLT=∣V1∣−∣V2∣∣I2∣Z_{LT}=\frac{|V_1|-|V_2|}{|I_2|}

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

V1≈219.2 VV_1\approx219.2\,\text{V}

נתון: לכל מופע ולמוליך ההארקה Z=R+jX=0.4+j0.2 ΩZ=R+jX=0.4+j0.2\,\Omega, E=240 VE=240\,\text{V}, עומס תלת-מופעי S=30+j15 kVAS=30+j15\,\text{kVA}.

מבוקש: המתח בין המופע להארקה בהדקי המכשיר כשהמתג במצב 1 (ענף המדידה פתוח).

1. במצב 1 דרך המכשיר לא עובר זרם (המד-מתח אידיאלי). העומס התלת-מופעי סימטרי, ולכן אין זרם חוזר במוליך ההארקה ואין עליו מפל מתח. המכשיר מודד את מתח המופע בנקודת החיבור.

2. זרם העומס במופע (הספק למופע S3=10+j5 kVA\frac{S}{3}=10+j5\,\text{kVA}; נחשב את הזרם לפי מתח המקור EE, כמקובל):

IˉL=(Sˉ/3E)∗=(10000+j5000240)∗=41.67−j20.83 A=46.58∠−26.57∘ A\bar{I}_L=\left(\frac{\bar{S}/3}{E}\right)^*=\left(\frac{10000+j5000}{240}\right)^*=41.67-j20.83\,\text{A}=46.58\angle-26.57^\circ\,\text{A}

3. מפל המתח על עכבת המופע:

Zˉ⋅IˉL=(0.4+j0.2)(41.67−j20.83)=16.67+4.17+j(8.33−8.33)=20.83 V\bar{Z}\cdot\bar{I}_L=(0.4+j0.2)(41.67-j20.83)=16.67+4.17+j(8.33-8.33)=20.83\,\text{V}

4. המתח בהדקי המכשיר (חוק המתחים של קירכהוף לאורך המופע):

Vˉ1=E−Zˉ⋅IˉL=240−20.83=219.17∠0∘ V\bar{V}_1=E-\bar{Z}\cdot\bar{I}_L=240-20.83=219.17\angle0^\circ\,\text{V}

תשובה: V1≈219.2 VV_1\approx219.2\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

I2≈14.0 AI_2\approx14.0\,\text{A}

נתון: Vˉ1=219.17 V\bar{V}_1=219.17\,\text{V} (סעיף א), Zm=Rm+jXm=13+j7 ΩZ_m=R_m+jX_m=13+j7\,\Omega.

מבוקש: זרם המכשיר כשהמתג במצב 2.

1. במצב 2 מתחברת עכבת המכשיר ZmZ_m בין המופע לבין מוליך ההארקה. נניח שזרם העומס אינו משתנה במשך הבדיקה. לפי משפט תבנין, כפי שנראה מהדקי המכשיר: מתח תבנין הוא Vˉ1\bar{V}_1, ועכבת תבנין היא עכבת הלולאה – עכבת המופע ועכבת מוליך ההארקה בטור: 2Z=0.8+j0.4 Ω2Z=0.8+j0.4\,\Omega.

2. נסמן את זרם המכשיר Iˉ2\bar{I}_2 מהמופע דרך המכשיר אל מוליך ההארקה וחזרה להארקת השיטה:

Iˉ2=Vˉ1Zm+2Z=219.17(13+0.8)+j(7+0.4)=219.1713.8+j7.4=219.1715.659∠28.2∘=14.0∠−28.2∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_1}{Z_m+2Z}=\frac{219.17}{(13+0.8)+j(7+0.4)}=\frac{219.17}{13.8+j7.4}=\frac{219.17}{15.659\angle28.2^\circ}=14.0\angle-28.2^\circ\,\text{A}

תשובה: I2≈14.0 AI_2\approx14.0\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

V2≈206.7 VV_2\approx206.7\,\text{V}

המד-מתח מחובר במקביל לענף המדידה, ולכן מודד את המתח על ZmZ_m:

1. ∣Zm∣=132+72=14.765 Ω|Z_m|=\sqrt{13^2+7^2}=14.765\,\Omega

2. V2=∣Iˉ2∣⋅∣Zm∣=13.996⋅14.765=206.65 VV_2=|\bar{I}_2|\cdot|Z_m|=13.996\cdot14.765=206.65\,\text{V}

(בדרך אחרת: Vˉ2=Vˉ1−2Z⋅Iˉ2=219.17−(0.8+j0.4)(12.33−j6.61)=206.65+j0.36 V\bar{V}_2=\bar{V}_1-2Z\cdot\bar{I}_2=219.17-(0.8+j0.4)(12.33-j6.61)=206.65+j0.36\,\text{V}.)

תשובה: V2≈206.7 VV_2\approx206.7\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

ZLT≈0.894 ΩZ_{LT}\approx0.894\,\Omega

מציבים את תוצאות הבדיקות:

1. ZLT=∣V1∣−∣V2∣∣I2∣=219.17−206.6514.0=0.894 ΩZ_{LT}=\frac{|V_1|-|V_2|}{|I_2|}=\frac{219.17-206.65}{14.0}=0.894\,\Omega

2. בדיקת סבירות: עכבת הלולאה האמיתית היא עכבת המופע ועכבת מוליך ההארקה בטור:

∣2Z∣=∣0.8+j0.4∣=0.894 Ω|2Z|=|0.8+j0.4|=0.894\,\Omega

התוצאות כמעט זהות, כי הזווית של ZmZ_m (28.3∘28.3^\circ) קרובה לזווית של עכבת הלולאה (26.6∘26.6^\circ), ולכן הפרש הגדלים שווה כמעט להפרש הפאזורים.

תשובה: ZLT≈0.894 ΩZ_{LT}\approx0.894\,\Omega.

שאלה 4 · זרמי קצר תלת-מופעיים ברשת עם שני שנאים

באיור המצורף לשאלה 4 מתוארת מערכת חשמל (תדירות המערכת היא 50 Hz50\,\text{Hz}):

נתוני השנאים:

שנאי T1T_1 – מתח 161/22 kV161/22\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd1, Uk.r(%)=12%U_{k.r}(\%)=12\%, Uk.a(%)=1.5%U_{k.a}(\%)=1.5\%, Sn=45 MVAS_n=45\,\text{MVA}.

שנאי T2T_2 – מתח 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים Dyn11, ΔPCU=22 kW\Delta P_{CU}=22\,\text{kW}, ΔPFE=4.8 kW\Delta P_{FE}=4.8\,\text{kW}, Uk(%)=7%U_k(\%)=7\%, Sn=2.5 MVAS_n=2.5\,\text{MVA}.

קווים: L1=L2=12 kmL_1=L_2=12\,\text{km}, L3=L4=230 mL_3=L_4=230\,\text{m} (הנתונים באיור הם עבור כל קו בנפרד).

א.

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.

(4 נקודות)
ב.

קבעו את כושר הניתוק הנדרש למפסק CB2.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה B.

(4 נקודות)
ד.

עבור זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה B, בהנחה שזווית המתח בזמן הקצר היא φU=35∘\varphi_U=35^\circ, חשבו מהו גודל זרם הקצר בפאזה L1 ברגע t=0.01 sect=0.01\,\text{sec}?

(4 נקודות)
ה.

בהנחה ששטח חתך מוליך הארקה שווה לשטח חתך הפאזה בקו L4. קבעו מה יהיה היחס בין זרם הקצר התלת פאזי בנקודה B לזרם הקצר לאדמה בנקודה B (אין צורך בחישוב).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Ik,A≈2.65 kAI_{k,A}\approx2.65\,\text{kA}

נתון: Sk=350 MVAS_k=350\,\text{MVA}, T1T_1, שני קווים מקבילים L1=L2=12 kmL_1=L_2=12\,\text{km} עם L=1.3 mH/kmL=1.3\,\text{mH/km}, r0=0.18 Ω/kmr_0=0.18\,\Omega/\text{km}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה A (פס 22 kV22\,\text{kV}).

נחשב את כל העכבות כשהן מועברות למתח U=22 kVU=22\,\text{kV}, ונשתמש במקדם מתח c=1.1c=1.1 לזרם קצר מרבי.

1. עכבת הרשת:

Xs=U2Sk=(22⋅103)2350⋅106=1.383 ΩX_s=\frac{U^2}{S_k}=\frac{(22\cdot10^3)^2}{350\cdot10^6}=1.383\,\Omega

2. שנאי T1T_1:

XT1=uk.r100⋅U2Sn=0.12⋅(22⋅103)245⋅106=1.291 ΩX_{T1}=\frac{u_{k.r}}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.12\cdot\frac{(22\cdot10^3)^2}{45\cdot10^6}=1.291\,\Omega

RT1=uk.a100⋅U2Sn=0.015⋅(22⋅103)245⋅106=0.161 ΩR_{T1}=\frac{u_{k.a}}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.015\cdot\frac{(22\cdot10^3)^2}{45\cdot10^6}=0.161\,\Omega

3. קו בודד:

RL=r0⋅l=0.18⋅12=2.16 ΩR_{L}=r_0\cdot l=0.18\cdot12=2.16\,\Omega

XL=2πf⋅L⋅l=2π⋅50⋅1.3⋅10−3⋅12=4.901 ΩX_{L}=2\pi f\cdot L\cdot l=2\pi\cdot50\cdot1.3\cdot10^{-3}\cdot12=4.901\,\Omega

שני קווים זהים במקביל: RL∥=1.08 ΩR_{L\parallel}=1.08\,\Omega, XL∥=2.450 ΩX_{L\parallel}=2.450\,\Omega

4. עכבת הקצר עד A:

RA=0.161+1.08=1.241 ΩR_A=0.161+1.08=1.241\,\Omega, XA=1.383+1.291+2.450=5.124 ΩX_A=1.383+1.291+2.450=5.124\,\Omega

ZA=1.2412+5.1242=5.272 ΩZ_A=\sqrt{1.241^2+5.124^2}=5.272\,\Omega (זווית 76.4∘76.4^\circ)

5. זרם הקצר:

Ik,A=c⋅U3⋅ZA=1.1⋅22⋅1033⋅5.272=2650 AI_{k,A}=\frac{c\cdot U}{\sqrt3\cdot Z_A}=\frac{1.1\cdot22\cdot10^3}{\sqrt3\cdot5.272}=2650\,\text{A}

תשובה: Ik,A≈2.65 kAI_{k,A}\approx2.65\,\text{kA}.

סעיף ב

תשובה:

Ik≈40.9 kAI_k\approx40.9\,\text{kA} בפס BB3, ולכן כושר ניתוק של 50 kA50\,\text{kA}

המפסק CB2 צריך לנתק את הקצר הגרוע ביותר שזורם דרכו – קצר מיד אחריו, על פס BB3 (0.4 kV0.4\,\text{kV}). נעביר את העכבות למתח 0.4 kV0.4\,\text{kV}.

1. יחס ההעברה: (0.422)2=3.306⋅10−4\left(\frac{0.4}{22}\right)^2=3.306\cdot10^{-4}

RA′=1.241⋅3.306⋅10−4=0.410 mΩR'_A=1.241\cdot3.306\cdot10^{-4}=0.410\,\text{m}\Omega, XA′=5.124⋅3.306⋅10−4=1.694 mΩX'_A=5.124\cdot3.306\cdot10^{-4}=1.694\,\text{m}\Omega

2. שנאי T2T_2:

ZT2=uk100⋅U2Sn=0.07⋅40022.5⋅106=4.48 mΩZ_{T2}=\frac{u_k}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.07\cdot\frac{400^2}{2.5\cdot10^6}=4.48\,\text{m}\Omega

RT2=ΔPCU⋅U2Sn2=22⋅103⋅4002(2.5⋅106)2=0.563 mΩR_{T2}=\Delta P_{CU}\cdot\frac{U^2}{S_n^2}=22\cdot10^3\cdot\frac{400^2}{(2.5\cdot10^6)^2}=0.563\,\text{m}\Omega

XT2=4.482−0.5632=4.444 mΩX_{T2}=\sqrt{4.48^2-0.563^2}=4.444\,\text{m}\Omega

3. עכבת הקצר בפס BB3:

R=0.410+0.563=0.974 mΩR=0.410+0.563=0.974\,\text{m}\Omega, X=1.694+4.444=6.138 mΩX=1.694+4.444=6.138\,\text{m}\Omega, Z=6.215 mΩZ=6.215\,\text{m}\Omega

4. זרם הקצר:

Ik,BB3=1.1⋅4003⋅6.215⋅10−3=40.9 kAI_{k,BB3}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot6.215\cdot10^{-3}}=40.9\,\text{kA}

5. כושר הניתוק של המפסק חייב להיות גדול מזרם זה, ולכן נבחר את הערך התקני 50 kA50\,\text{kA}. (ערך הפסגה המתאים: κ=1.02+0.98e−3⋅0.974/6.138=1.63\kappa=1.02+0.98e^{-3\cdot0.974/6.138}=1.63, ip=2⋅1.63⋅40.9=94.2 kAi_p=\sqrt2\cdot1.63\cdot40.9=94.2\,\text{kA} – זה כושר החיבור הנדרש.)

תשובה: זרם הקצר בפס BB3 הוא כ-40.9 kA40.9\,\text{kA}, ולכן ל-CB2 נדרש כושר ניתוק של 50 kA50\,\text{kA}.

סעיף ג

תשובה:

Ik,B≈7.36 kAI_{k,B}\approx7.36\,\text{kA}, ip≈12.5 kAi_p\approx12.5\,\text{kA}

נתון: קו L4=230 mL_4=230\,\text{m}, r0=0.07 mΩ/mr_0=0.07\,\text{m}\Omega/\text{m}, L=0.33 mH/kmL=0.33\,\text{mH/km}.

מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) בנקודה B.

1. עכבת הקו:

RL4=0.07⋅230=16.1 mΩR_{L4}=0.07\cdot230=16.1\,\text{m}\Omega

XL4=2π⋅50⋅0.33⋅10−3⋅0.23=23.84 mΩX_{L4}=2\pi\cdot50\cdot0.33\cdot10^{-3}\cdot0.23=23.84\,\text{m}\Omega

2. עכבת הקצר עד B (בהמשך לסעיף ב):

RB=0.974+16.1=17.07 mΩR_B=0.974+16.1=17.07\,\text{m}\Omega, XB=6.138+23.84=29.98 mΩX_B=6.138+23.84=29.98\,\text{m}\Omega

ZB=17.072+29.982=34.50 mΩZ_B=\sqrt{17.07^2+29.98^2}=34.50\,\text{m}\Omega (זווית φk=60.34∘\varphi_k=60.34^\circ)

3. זרם הקצר המתמיד:

Ik,B=1.1⋅4003⋅34.50⋅10−3=7.36 kAI_{k,B}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt3\cdot34.50\cdot10^{-3}}=7.36\,\text{kA}

4. מקדם ההלם לפי היחס RX=17.0729.98=0.569\frac{R}{X}=\frac{17.07}{29.98}=0.569:

κ=1.02+0.98⋅e−3R/X=1.02+0.98⋅e−1.708=1.198\kappa=1.02+0.98\cdot e^{-3R/X}=1.02+0.98\cdot e^{-1.708}=1.198

5. ערך הפסגה:

ip=2⋅κ⋅Ik,B=2⋅1.198⋅7.36=12.47 kAi_p=\sqrt2\cdot\kappa\cdot I_{k,B}=\sqrt2\cdot1.198\cdot7.36=12.47\,\text{kA}

תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר בנקודה B הוא כ-12.5 kA12.5\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

i(0.01)≈5.20 kAi(0.01)\approx5.20\,\text{kA} (רכיב חילופין 4.46 kA4.46\,\text{kA} + רכיב ישר 0.74 kA0.74\,\text{kA})

נתון: Ik,B=7.36 kAI_{k,B}=7.36\,\text{kA}, φk=60.34∘\varphi_k=60.34^\circ, RB=17.07 mΩR_B=17.07\,\text{m}\Omega, XB=29.98 mΩX_B=29.98\,\text{m}\Omega, φU=35∘\varphi_U=35^\circ.

מבוקש: הערך הרגעי של זרם הקצר בפאזה L1 ב-t=0.01 st=0.01\,\text{s}.

1. הזרם הרגעי הוא סכום רכיב החילופין והרכיב הישר הדועך:

i(t)=2Ik[sin⁡(ωt+φU−φk)−sin⁡(φU−φk)⋅e−t/τ]i(t)=\sqrt2 I_k\left[\sin(\omega t+\varphi_U-\varphi_k)-\sin(\varphi_U-\varphi_k)\cdot e^{-t/\tau}\right]

2. קבוע הזמן:

τ=XωR=29.982π⋅50⋅17.07=5.59 ms\tau=\frac{X}{\omega R}=\frac{29.98}{2\pi\cdot50\cdot17.07}=5.59\,\text{ms}

3. נתונים להצבה: 2⋅7.36=10.41 kA\sqrt2\cdot7.36=10.41\,\text{kA}, φU−φk=35∘−60.34∘=−25.34∘\varphi_U-\varphi_k=35^\circ-60.34^\circ=-25.34^\circ, sin⁡(−25.34∘)=−0.428\sin(-25.34^\circ)=-0.428, ו-ωt=2π⋅50⋅0.01=π\omega t=2\pi\cdot50\cdot0.01=\pi (180∘180^\circ).

4. רכיב החילופין:

iAC=10.41⋅sin⁡(180∘−25.34∘)=10.41⋅0.428=4.46 kAi_{AC}=10.41\cdot\sin(180^\circ-25.34^\circ)=10.41\cdot0.428=4.46\,\text{kA}

5. הרכיב הישר:

iDC=−10.41⋅(−0.428)⋅e−0.01/0.00559=4.46⋅0.167=0.74 kAi_{DC}=-10.41\cdot(-0.428)\cdot e^{-0.01/0.00559}=4.46\cdot0.167=0.74\,\text{kA}

6. הזרם הכולל:

i(0.01)=4.46+0.74=5.20 kAi(0.01)=4.46+0.74=5.20\,\text{kA}

תשובה: ברגע t=0.01 st=0.01\,\text{s} הזרם בפאזה L1 הוא כ-5.20 kA5.20\,\text{kA}.

סעיף ה

תשובה:

זרם הקצר לאדמה קטן כמעט פי 2 מזרם הקצר התלת-פאזי (היחס Ik3/Ik1I_{k3}/I_{k1} בין 1 ל-2, קרוב ל-2; כ-1.8)

1. בקצר תלת-פאזי הזרם נקבע ע"י העכבה של מופע אחד: עכבת המקור והשנאי ZupZ_{up} ועכבת מוליך הפאזה בקו ZL4Z_{L4}: Ik3=U0Zup+ZL4I_{k3}=\frac{U_0}{Z_{up}+Z_{L4}}.

2. בקצר בין פאזה לאדמה (איפוס) זרם התקלה חוזר במוליך ההארקה, ולכן הלולאה כוללת את מוליך הפאזה ואת מוליך ההארקה. השנאי Dyn11 בעל עכבה אפסית שווה בקירוב לעכבה הישרה, ולכן: Ik1≈U0Zup+2ZL4I_{k1}\approx\frac{U_0}{Z_{up}+2Z_{L4}}.

3. כשהחתכים שווים, עכבת מוליך ההארקה שווה לעכבת הפאזה, והקו (230 מ') הוא החלק הדומיננטי בעכבה (כ-29 mΩ29\,\text{m}\Omega מול כ-6 mΩ6\,\text{m}\Omega של המקור והשנאי). לכן העכבה בלולאת התקלה לאדמה כמעט כפולה.

4. מכאן Ik3Ik1=Zup+2ZL4Zup+ZL4\frac{I_{k3}}{I_{k1}}=\frac{Z_{up}+2Z_{L4}}{Z_{up}+Z_{L4}} – בין 1 ל-2 וקרוב ל-2 (בהצבה מתקבל כ-1.8).

תשובה: זרם הקצר התלת-פאזי בנקודה B גדול בערך פי 2 (כ-1.8) מזרם הקצר לאדמה.

שאלה 5 · עקומת העמסה יומית ושיפור מקדם הספק

מתקן חשמלי מקבל הזנה תלת מופעית במתח 400 V400\,\text{V}.

בגרף מתוארים עקומת העמסה יומית ומקדם ההספק של המתקן. הניחו שמקדם ההספק השראתי.

א.

חשבו את ההספק המדומה המקסימלי של המפעל.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה היומית של המתקן החשמלי.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק הממוצע של המפעל.

(4 נקודות)
ד.

נדרש לתכנן סוללת קבלים כך שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92. חשבו מה יהיה גודל סוללת הקבלים.

(4 נקודות)
ה.

חשבו מה יהיה ההספק המדומה המקסימלי של המפעל לאחר חיבור סוללת הקבלים? בין אילו שעות במהלך היום ההספק המדומה הוא מקסימלי?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Smax≈1714 kVAS_{max}\approx1714\,\text{kVA} (בין 14:00 ל-18:00)

נתון מהגרף: 00:00-06:00 – 400 kW400\,\text{kW}, cos⁡φ=0.75\cos\varphi=0.75; 06:00-14:00 – 1560 kW1560\,\text{kW}, 0.930.93; 14:00-18:00 – 1200 kW1200\,\text{kW}, 0.70.7; 18:00-24:00 – 560 kW560\,\text{kW}, 0.80.8.

מבוקש: ההספק המדומה המרבי. בכל פרק זמן S=Pcos⁡φS=\frac{P}{\cos\varphi}:

1. S1=4000.75=533.3 kVAS_1=\frac{400}{0.75}=533.3\,\text{kVA}

2. S2=15600.93=1677.4 kVAS_2=\frac{1560}{0.93}=1677.4\,\text{kVA}

3. S3=12000.7=1714.3 kVAS_3=\frac{1200}{0.7}=1714.3\,\text{kVA}

4. S4=5600.8=700 kVAS_4=\frac{560}{0.8}=700\,\text{kVA}

ההספק הפעיל המרבי הוא בין 06:00 ל-14:00, אבל בגלל מקדם ההספק הנמוך ההספק המדומה המרבי הוא בין 14:00 ל-18:00.

תשובה: Smax=1714.3 kVAS_{max}=1714.3\,\text{kVA}, בין השעות 14:00 ל-18:00.

סעיף ב

תשובה:

WP=23040 kWhW_P=23040\,\text{kWh} (אנרגיה היגבית 14466 kVArh14466\,\text{kVArh})

האנרגיה הפעילה היא השטח מתחת לעקומת ההספק: W=∑Pi⋅tiW=\sum P_i\cdot t_i.

1. WP=400⋅6+1560⋅8+1200⋅4+560⋅6=2400+12480+4800+3360=23040 kWhW_P=400\cdot6+1560\cdot8+1200\cdot4+560\cdot6=2400+12480+4800+3360=23040\,\text{kWh}

2. לסעיף הבא נחשב גם את האנרגיה ההיגבית, Qi=Pitan⁡φiQ_i=P_i\tan\varphi_i:

Q1=400⋅0.882=352.8Q_1=400\cdot0.882=352.8, Q2=1560⋅0.395=616.6Q_2=1560\cdot0.395=616.6, Q3=1200⋅1.020=1224.2Q_3=1200\cdot1.020=1224.2, Q4=560⋅0.75=420 kVArQ_4=560\cdot0.75=420\,\text{kVAr}

WQ=352.8⋅6+616.6⋅8+1224.2⋅4+420⋅6=2116.6+4932.4+4897.0+2520=14466 kVArhW_Q=352.8\cdot6+616.6\cdot8+1224.2\cdot4+420\cdot6=2116.6+4932.4+4897.0+2520=14466\,\text{kVArh}

תשובה: האנרגיה הפעילה היומית היא 23040 kWh23040\,\text{kWh}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φavg≈0.847\cos\varphi_{avg}\approx0.847

מקדם ההספק הממוצע נקבע לפי האנרגיות היומיות (סעיף ב):

1. tan⁡φavg=WQWP=1446623040=0.628\tan\varphi_{avg}=\frac{W_Q}{W_P}=\frac{14466}{23040}=0.628

2. cos⁡φavg=WPWP2+WQ2=23040230402+144662=2304027205=0.847\cos\varphi_{avg}=\frac{W_P}{\sqrt{W_P^2+W_Q^2}}=\frac{23040}{\sqrt{23040^2+14466^2}}=\frac{23040}{27205}=0.847

תשובה: מקדם ההספק הממוצע הוא כ-0.8470.847 (השראתי).

סעיף ד

תשובה:

QC≈194 kVArQ_C\approx194\,\text{kVAr}

נתון: WP=23040 kWhW_P=23040\,\text{kWh}, tan⁡φ1=0.628\tan\varphi_1=0.628, מקדם הספק נדרש 0.920.92.

מבוקש: גודל סוללת קבלים קבועה (פועלת כל היממה).

1. ההספק הפעיל הממוצע:

Pavg=WP24=2304024=960 kWP_{avg}=\frac{W_P}{24}=\frac{23040}{24}=960\,\text{kW}

2. tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.92)=0.426\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.92)=0.426

3. הספק הסוללה:

QC=Pavg⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=960⋅(0.628−0.426)=193.8 kVArQ_C=P_{avg}\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=960\cdot(0.628-0.426)=193.8\,\text{kVAr}

תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-194 kVAr194\,\text{kVAr}.

סעיף ה

תשובה:

Smax≈1616 kVAS_{max}\approx1616\,\text{kVA}, בין 06:00 ל-14:00

הסוללה מפחיתה QC=193.8 kVArQ_C=193.8\,\text{kVAr} מההספק ההיגבי בכל פרק זמן; ההספק הפעיל לא משתנה. S=P2+(Q−QC)2S=\sqrt{P^2+(Q-Q_C)^2}:

1. 00:00-06:00: Q=352.8−193.8=159.0 kVArQ=352.8-193.8=159.0\,\text{kVAr}, S=4002+159.02=430.4 kVAS=\sqrt{400^2+159.0^2}=430.4\,\text{kVA}

2. 06:00-14:00: Q=616.6−193.8=422.8 kVArQ=616.6-193.8=422.8\,\text{kVAr}, S=15602+422.82=1616.3 kVAS=\sqrt{1560^2+422.8^2}=1616.3\,\text{kVA}

3. 14:00-18:00: Q=1224.2−193.8=1030.5 kVArQ=1224.2-193.8=1030.5\,\text{kVAr}, S=12002+1030.52=1581.7 kVAS=\sqrt{1200^2+1030.5^2}=1581.7\,\text{kVA}

4. 18:00-24:00: Q=420−193.8=226.2 kVArQ=420-193.8=226.2\,\text{kVAr}, S=5602+226.22=604.0 kVAS=\sqrt{560^2+226.2^2}=604.0\,\text{kVA}

לאחר הקיזוז ההספק המדומה המרבי עובר לפרק הזמן שבו ההספק הפעיל מרבי.

תשובה: Smax≈1616 kVAS_{max}\approx1616\,\text{kVA}, בין השעות 06:00 ל-14:00.

שאלה 6 · שנאי מפעל: נצילות, קבלים ובחירת שנאי

אגף תפעול מוזן מרשת תלת-מופעית במתח של 24 kV24\,\text{kV}. האגף פועל 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. שנאי ההספק (שנאי יבש) המתוכנן להזין את האגף בעל הנתונים הבאים:

Sn=1250 kVA; U1U2=24 kV0.4 kV; ΔPCU=11 kW; ΔPFE=1.5 kWS_n=1250\,\text{kVA};\ \frac{U_1}{U_2}=\frac{24\,\text{kV}}{0.4\,\text{kV}};\ \Delta P_{CU}=11\,\text{kW};\ \Delta P_{FE}=1.5\,\text{kW}

לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין שלושה לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך באגף הוא 400 V400\,\text{V}.

בטבלה מוצגים נתונים של לוחות החשמל:

לוח חשמלזרם העבודה הממושך [A]מקדם הספק בלוח החשמל
16700.85 השראתי
22300.9 השראתי
35600.75 השראתי
א.

חשבו באיזה מקדם העמסה, נצילות השנאי תהיה מרבית.

(5 נקודות)
ב.

חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה 0.93 לפחות.

(5 נקודות)
ג.

לוח הקבלים שתוכנן בסעיף הקודם הותקן באגף. בחרו את גודל המבטח ללוח הקבלים ואת שטח החתך (מהיבט העמסת יתר) בהתאם לשיטת התקנה 'ג' עבור כבל רב גידי עם מוליכי נחושת ובידוד XLPE.

(5 נקודות)
ד.

בהתאם לנתוני העמסה (לאחר יישום סוללת קבלים בהתאם לסעיף ב'), קבעו לפי הטבלה המצורפת איזה סוג שנאי כדאי מבחינה כלכלית לבחירה בהתאם לתנאים הבאים:

1. צפי תפקוד השנאי הוא ל- 20 שנה.

2. עלות של 1kW כ- 0.55 ₪.

סוג השנאיעלות השנאי (ש"ח)הפסדי קצר [W]הפסדי ריקם [W]
שנאי רטוב56,00013,4002940
שנאי יבש67,00011,0001500
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

βopt≈0.369\beta_{opt}\approx0.369 (כ-462 kVA462\,\text{kVA})

הנצילות מרבית כאשר ההפסדים המשתנים (נחושת) שווים להפסדים הקבועים (ברזל): β2ΔPCU=ΔPFE\beta^2\Delta P_{CU}=\Delta P_{FE}.

1. βopt=ΔPFEΔPCU=1.511=0.369\beta_{opt}=\sqrt{\frac{\Delta P_{FE}}{\Delta P_{CU}}}=\sqrt{\frac{1.5}{11}}=0.369

2. ההספק המתאים: S=βopt⋅Sn=0.369⋅1250=461.6 kVAS=\beta_{opt}\cdot S_n=0.369\cdot1250=461.6\,\text{kVA}

תשובה: הנצילות מרבית במקדם העמסה β≈0.369\beta\approx0.369.

סעיף ב

תשובה:

QC≈243 kVArQ_C\approx243\,\text{kVAr}

נתון: זרמי הלוחות ומקדמי ההספק, U=400 VU=400\,\text{V}.

מבוקש: הספק סוללת הקבלים המינימלי עבור cos⁡φ≥0.93\cos\varphi\ge0.93.

1. לכל לוח: S=3⋅U⋅IS=\sqrt3\cdot U\cdot I, P=Scos⁡φP=S\cos\varphi, Q=Ssin⁡φQ=S\sin\varphi:

לוחS [kVA]S\,[\text{kVA}]P [kW]P\,[\text{kW}]Q [kVAr]Q\,[\text{kVAr}]
13⋅0.4⋅670=464.2\sqrt3\cdot0.4\cdot670=464.2394.6244.5
23⋅0.4⋅230=159.3\sqrt3\cdot0.4\cdot230=159.3143.469.5
33⋅0.4⋅560=388.0\sqrt3\cdot0.4\cdot560=388.0291.0256.6

2. סיכום: P=828.96 kWP=828.96\,\text{kW}, Q=570.61 kVArQ=570.61\,\text{kVAr}, S=828.962+570.612=1006.4 kVAS=\sqrt{828.96^2+570.61^2}=1006.4\,\text{kVA}

מקדם ההספק הנוכחי: cos⁡φ1=828.961006.4=0.824\cos\varphi_1=\frac{828.96}{1006.4}=0.824, tan⁡φ1=570.61828.96=0.688\tan\varphi_1=\frac{570.61}{828.96}=0.688

3. tan⁡φ2=tan⁡(cos⁡−10.93)=0.395\tan\varphi_2=\tan(\cos^{-1}0.93)=0.395

4. QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=828.96⋅(0.688−0.395)=243.0 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=828.96\cdot(0.688-0.395)=243.0\,\text{kVAr}

תשובה: סוללת קבלים של כ-243 kVAr243\,\text{kVAr}.

סעיף ג

תשובה:

מבטח 630 A630\,\text{A}; שני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2

נתון: QC=243 kVArQ_C=243\,\text{kVAr}, U=400 VU=400\,\text{V}, שיטת התקנה ג' (כבל צמוד לקיר), נחושת/XLPE.

מבוקש: המבטח וחתך הכבל.

1. הזרם הנקוב של הסוללה:

IC=QC3⋅U=243.0⋅1033⋅400=350.7 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt3\cdot U}=\frac{243.0\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=350.7\,\text{A}

2. לפי תקנות החשמל, ההגנה על סוללת קבלים מתוכננת לזרם גדול פי 1.43 מהזרם הנקוב (בגלל הרמוניות וסבולת הקיבול):

In≥1.43⋅IC=1.43⋅350.7=501.5 AI_n\ge1.43\cdot I_C=1.43\cdot350.7=501.5\,\text{A}

הערך 500 A500\,\text{A} קטן מעט מהנדרש, ולכן נבחר מבטח של 630 A630\,\text{A}.

3. הכבל צריך לקיים IZ′≥In=630 AI_Z'\ge I_n=630\,\text{A}. לפי טבלת הזרמים המותרים (כבל רב-גידי, נחושת/XLPE, שיטה ג'), הכבל הרב-גידי הגדול ביותר, 300 mm2300\,\text{mm}^2, נושא כ-593 A593\,\text{A} בלבד, ולכן נדרשים שני כבלים במקביל.

4. שני כבלים צמודים בשכבה אחת על הקיר – מקדם קיבוץ 0.850.85:

•2×120 mm22\times120\,\text{mm}^2: IZ′=2⋅328⋅0.85=557.6 A<630 AI_Z'=2\cdot328\cdot0.85=557.6\,\text{A}<630\,\text{A} – לא מספיק.

•2×150 mm22\times150\,\text{mm}^2: IZ′=2⋅379⋅0.85=644.3 A≥630 AI_Z'=2\cdot379\cdot0.85=644.3\,\text{A}\ge630\,\text{A} – מתאים.

תשובה: מבטח של 630 A630\,\text{A} ושני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך 150 mm2150\,\text{mm}^2 כל אחד.

סעיף ד

תשובה:

שנאי יבש: עלות כוללת לאורך 20 שנה כ-750,500750{,}500 ₪ לעומת כ-995,900995{,}900 ₪ לשנאי רטוב

נתון: P=828.96 kWP=828.96\,\text{kW}, מקדם הספק לאחר קיזוז 0.930.93, השנאי פועל 87608760 שעות בשנה, 20 שנה, מחיר אנרגיה 0.550.55 ₪ לקוט"ש.

מבוקש: איזה שנאי זול יותר בעלות הכוללת (רכישה + הפסדים).

1. העומס לאחר הקיזוז ומקדם ההעמסה:

S2=Pcos⁡φ2=828.960.93=891.4 kVAS_2=\frac{P}{\cos\varphi_2}=\frac{828.96}{0.93}=891.4\,\text{kVA}, β=891.41250=0.713\beta=\frac{891.4}{1250}=0.713, β2=0.509\beta^2=0.509

2. הפסדי ההספק: ΔP=ΔP0+β2⋅ΔPk\Delta P=\Delta P_0+\beta^2\cdot\Delta P_k

•רטוב: ΔP=2.94+0.509⋅13.4=9.754 kW\Delta P=2.94+0.509\cdot13.4=9.754\,\text{kW}

•יבש: ΔP=1.5+0.509⋅11=7.093 kW\Delta P=1.5+0.509\cdot11=7.093\,\text{kW}

3. אנרגיית ההפסדים ב-20 שנה (8760⋅20=175200 h8760\cdot20=175200\,\text{h}) ועלותה:

•רטוב: 9.754⋅175200=1,708,855 kWh9.754\cdot175200=1{,}708{,}855\,\text{kWh}, עלות 1,708,855⋅0.55=939,8701{,}708{,}855\cdot0.55=939{,}870 ₪

•יבש: 7.093⋅175200=1,242,758 kWh7.093\cdot175200=1{,}242{,}758\,\text{kWh}, עלות 1,242,758⋅0.55=683,5171{,}242{,}758\cdot0.55=683{,}517 ₪

4. עלות כוללת:

•רטוב: 56,000+939,870=995,87056{,}000+939{,}870=995{,}870 ₪

•יבש: 67,000+683,517=750,51767{,}000+683{,}517=750{,}517 ₪

השנאי היבש יקר יותר ב-11,00011{,}000 ₪ ברכישה, אבל חוסך כ-12,80012{,}800 ₪ בשנה בהפסדים, ולכן ההפרש מוחזר בתוך פחות משנה.

תשובה: כדאי לבחור בשנאי היבש (עלות כוללת כ-750,500750{,}500 ₪ לעומת כ-995,900995{,}900 ₪; חיסכון של כ-245,000245{,}000 ₪ ב-20 שנה).

שאלה 7 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך והפסדים

באיור המצורף לשאלה 7 נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא 0.1 Ω/km0.1\,\Omega/\text{km}. מתח הרשת הנקוב הוא 400 V400\,\text{V}. מוליכי הרשת מנחושת ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

א.

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.

(8 נקודות)
ב.

חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא 2% בלבד.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את הפסדי ההספק ברשת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

מקור→A: 101.4+j88.2101.4+j88.2; B→A: 4.6+j20.04.6+j20.0; C→B: 48.6+j50.748.6+j50.7; D→C: 71.6+j39.671.6+j39.6; מקור→D: 93.0+j55.693.0+j55.6 (ב-kW, kVAr). נקודת החלוקה: A

נתון: טבעת: מקור–A (66 m66\,\text{m}), A–B (55 m55\,\text{m}), B–C (47 m47\,\text{m}), C–D (45 m45\,\text{m}), D–מקור (10 m10\,\text{m}); סה"כ L=223 mL=223\,\text{m}.

מבוקש: ההספק (פעיל והיגבי) בכל קטע.

1. ההספקים בצמתים (Sˉ=P+jQ\bar{S}=P+jQ):

•A: P=106 kWP=106\,\text{kW}, Q=106⋅tan⁡(cos⁡−10.7)=108.14 kVArQ=106\cdot\tan(\cos^{-1}0.7)=108.14\,\text{kVAr}

•B: S=3⋅0.4⋅77.5=53.69 kVAS=\sqrt3\cdot0.4\cdot77.5=53.69\,\text{kVA}, P=53.69⋅0.82=44.03 kWP=53.69\cdot0.82=44.03\,\text{kW}, Q=53.69⋅0.572=30.73 kVArQ=53.69\cdot0.572=30.73\,\text{kVAr}

•C (קיבולי): P=25.55⋅0.9=23.0 kWP=25.55\cdot0.9=23.0\,\text{kW}, Q=−25.55⋅0.436=−11.14 kVArQ=-25.55\cdot0.436=-11.14\,\text{kVAr}

•D: S=160.6=26.67 kVAS=\frac{16}{0.6}=26.67\,\text{kVA}, P=26.67⋅0.8=21.33 kWP=26.67\cdot0.8=21.33\,\text{kW}, Q=16 kVArQ=16\,\text{kVAr}

2. "פותחים" את הטבעת במקור ומקבלים קו המוזן משני קצותיו באותו מתח. כשהחתך אחיד, כל עומס מתחלק בין שני הקצוות ביחס הפוך למרחקים. המרחק של כל צומת מהמקור דרך D (הקצה הנגדי): A – 157 m157\,\text{m}, B – 102 m102\,\text{m}, C – 55 m55\,\text{m}, D – 10 m10\,\text{m}.

SˉSA=∑Sˉi⋅liL=(106+j108.14)⋅157+(44.03+j30.73)⋅102+(23.0−j11.14)⋅55+(21.33+j16)⋅10223=101.39+j88.16 kVA\bar{S}_{SA}=\frac{\sum\bar{S}_i\cdot l_i}{L}=\frac{(106+j108.14)\cdot157+(44.03+j30.73)\cdot102+(23.0-j11.14)\cdot55+(21.33+j16)\cdot10}{223}=101.39+j88.16\,\text{kVA}

3. לפי חוק הזרמים בכל צומת:

SˉAB=SˉSA−SˉA=−4.61−j19.98\bar{S}_{AB}=\bar{S}_{SA}-\bar{S}_A=-4.61-j19.98 (כלומר 4.61+j19.984.61+j19.98 זורם מ-B אל A)

SˉBC=SˉAB−SˉB=−48.63−j50.71\bar{S}_{BC}=\bar{S}_{AB}-\bar{S}_B=-48.63-j50.71 (מ-C אל B)

SˉCD=SˉBC−SˉC=−71.63−j39.57\bar{S}_{CD}=\bar{S}_{BC}-\bar{S}_C=-71.63-j39.57 (מ-D אל C)

SˉDS=SˉCD−SˉD=−92.96−j55.57\bar{S}_{DS}=\bar{S}_{CD}-\bar{S}_D=-92.96-j55.57, כלומר מהמקור אל D: 92.96+j55.5792.96+j55.57

4. בדיקה: SˉSA+SˉSD=(101.39+92.96)+j(88.16+55.57)=194.36+j143.74\bar{S}_{SA}+\bar{S}_{SD}=(101.39+92.96)+j(88.16+55.57)=194.36+j143.74 – שווה לסכום העומסים.

5. גם ההספק הפעיל וגם ההיגבי מגיעים לצומת A משני הכיוונים, ולכן A היא נקודת החלוקה – נקודת המתח הנמוך ביותר.

תשובה: מקור→A: 101.4 kW+j88.2 kVAr101.4\,\text{kW}+j88.2\,\text{kVAr}; B→A: 4.6+j20.04.6+j20.0; C→B: 48.6+j50.748.6+j50.7; D→C: 71.6+j39.671.6+j39.6; מקור→D: 93.0+j55.693.0+j55.6 (kW, kVAr). נקודת החלוקה היא A.

סעיף ב

תשובה:

A≥44.1 mm2A\ge44.1\,\text{mm}^2, נבחר 50 mm250\,\text{mm}^2 (מפל מתח 7.22 V=1.81%7.22\,\text{V}=1.81\%)

נתון: ΔUmax=0.02⋅400=8 V\Delta U_{max}=0.02\cdot400=8\,\text{V}, x0=0.1 Ω/km=0.1⋅10−3 Ω/mx_0=0.1\,\Omega/\text{km}=0.1\cdot10^{-3}\,\Omega/\text{m}.

מבוקש: חתך אחיד.

1. מפל המתח המרבי הוא בנקודת החלוקה A. נחשב לאורך הקטע מקור–A (66 m66\,\text{m}), שבו זורם 101.39+j88.16 kVA101.39+j88.16\,\text{kVA}:

ΔU=P⋅l⋅ρA+Q⋅l⋅x0U\Delta U=\frac{P\cdot l\cdot\frac{\rho}{A}+Q\cdot l\cdot x_0}{U}

2. הרכיב ההיגבי (לא תלוי בחתך):

ΔUx=88.16⋅103⋅66⋅0.1⋅10−3400=1.455 V\Delta U_x=\frac{88.16\cdot10^3\cdot66\cdot0.1\cdot10^{-3}}{400}=1.455\,\text{V}

3. נשאר לרכיב האומי: 8−1.455=6.545 V8-1.455=6.545\,\text{V}

A≥ρ⋅P⋅lU⋅ΔUr=101.39⋅103⋅6658⋅400⋅6.545=44.07 mm2A\ge\frac{\rho\cdot P\cdot l}{U\cdot\Delta U_r}=\frac{101.39\cdot10^3\cdot66}{58\cdot400\cdot6.545}=44.07\,\text{mm}^2

4. נבחר חתך מסחרי 50 mm250\,\text{mm}^2. בדיקה:

ΔU=101.39⋅103⋅6658⋅50⋅400+1.455=5.769+1.455=7.22 V=1.81%≤2%\Delta U=\frac{101.39\cdot10^3\cdot66}{58\cdot50\cdot400}+1.455=5.769+1.455=7.22\,\text{V}=1.81\%\le2\%

(חישוב לאורך הכיוון השני, מקור–D–C–B–A, נותן אותו מפל, כמצופה בנקודת חלוקה.)

תשובה: שטח חתך אחיד של 50 mm250\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

ΔP≈4.02 kW\Delta P\approx4.02\,\text{kW}

הפסדי ההספק בקטע: ΔP=S2U2⋅R=S2U2⋅ρ⋅lA\Delta P=\frac{S^2}{U^2}\cdot R=\frac{S^2}{U^2}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}, עם A=50 mm2A=50\,\text{mm}^2.

1. ההספק המדומה בכל קטע (סעיף א): SSA=134.36S_{SA}=134.36, SAB=20.50S_{AB}=20.50, SBC=70.26S_{BC}=70.26, SCD=81.83S_{CD}=81.83, SSD=108.31 kVAS_{SD}=108.31\,\text{kVA}.

2. ההפסדים בכל קטע:

•מקור–A: (134.36⋅103)24002⋅6658⋅50=2568 W\frac{(134.36\cdot10^3)^2}{400^2}\cdot\frac{66}{58\cdot50}=2568\,\text{W}

•A–B: (20.50⋅103)24002⋅5558⋅50=49.8 W\frac{(20.50\cdot10^3)^2}{400^2}\cdot\frac{55}{58\cdot50}=49.8\,\text{W}

•B–C: (70.26⋅103)24002⋅4758⋅50=500.1 W\frac{(70.26\cdot10^3)^2}{400^2}\cdot\frac{47}{58\cdot50}=500.1\,\text{W}

•C–D: (81.83⋅103)24002⋅4558⋅50=649.5 W\frac{(81.83\cdot10^3)^2}{400^2}\cdot\frac{45}{58\cdot50}=649.5\,\text{W}

•D–מקור: (108.31⋅103)24002⋅1058⋅50=252.8 W\frac{(108.31\cdot10^3)^2}{400^2}\cdot\frac{10}{58\cdot50}=252.8\,\text{W}

3. סה"כ: ΔP=2568+49.8+500.1+649.5+252.8=4020 W\Delta P=2568+49.8+500.1+649.5+252.8=4020\,\text{W}, כ-2.1%2.1\% מההספק הפעיל הכולל (194.4 kW194.4\,\text{kW}).

תשובה: הפסדי ההספק ברשת הם כ-4.02 kW4.02\,\text{kW}.

שאלה 8 · סליל כיבוי: קיבול רשת וזרם תקלה לאדמה

בתחנת משנה במרכז הארץ (f=50 Hzf=50\,\text{Hz}), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מטופלת באמצעות סליל כיבוי. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת הממוצע לכל פאזה כ- 0.1×10−6 Fkm0.1\times10^{-6}\,\frac{\text{F}}{\text{km}}.

מתח הרשת הנקוב הוא 22 kV22\,\text{kV}. יש להיעזר באיור המצורף לשאלה 8.

א.

הניחו שמתג SW1 סגור ומתג SW2 מופסק. ההספק שנמדד בנקודה A הוא 3 MVAr3\,\text{MVAr}. חשבו אורך הרשת בהסתמך על נתוני המדידה.

(5 נקודות)
ב.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו את עוצמת זרם התקלה בפאזה L3.

(5 נקודות)
ג.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, הסבירו באמצעות שרטוט מה תהיה הזווית בין זרם התקלה בפאזה L3 לבין המתח שימדד בין הארקה לנקודת הכוכב של השנאי.

(5 נקודות)
ד.

במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו את השראות הסליל הנדרשת עבור קיזוז יתר של 10%.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

L≈197 kmL\approx197\,\text{km}

נתון: Q=3 MVArQ=3\,\text{MVAr} (הרשת בריקם – זה ההספק הקיבולי שלה), U=22 kVU=22\,\text{kV}, C0=0.1⋅10−6 F/kmC_0=0.1\cdot10^{-6}\,\text{F/km}.

מבוקש: אורך הרשת.

1. ההספק הקיבולי התלת-מופעי: Q=3⋅Uph2⋅ωC0L=U2⋅ω⋅C0⋅LQ=3\cdot U_{ph}^2\cdot\omega C_0L=U^2\cdot\omega\cdot C_0\cdot L

2. מכאן:

L=QU2⋅ω⋅C0=3⋅106(22⋅103)2⋅2π⋅50⋅0.1⋅10−6=3⋅10615205=197.3 kmL=\frac{Q}{U^2\cdot\omega\cdot C_0}=\frac{3\cdot10^6}{(22\cdot10^3)^2\cdot2\pi\cdot50\cdot0.1\cdot10^{-6}}=\frac{3\cdot10^6}{15205}=197.3\,\text{km}

תשובה: אורך הרשת הוא כ-197 km197\,\text{km}.

סעיף ב

תשובה:

IF≈236 AI_F\approx236\,\text{A} (זרם קיבולי, לפני קיזוז)

1. בקצר של L3 לאדמה, שתי הפאזות התקינות מקבלות כלפי האדמה את המתח השלוב, והזרמים הקיבוליים שלהן חוזרים דרך נקודת התקלה. זרם התקלה גדול פי 3 מהזרם הקיבולי של פאזה במצב תקין:

IF=3⋅U3⋅ωC0L=3⋅U⋅ωC0LI_F=3\cdot\frac{U}{\sqrt3}\cdot\omega C_0L=\sqrt3\cdot U\cdot\omega C_0L

2. הצבה:

IF=3⋅22⋅103⋅2π⋅50⋅0.1⋅10−6⋅197.3=236.2 AI_F=\sqrt3\cdot22\cdot10^3\cdot2\pi\cdot50\cdot0.1\cdot10^{-6}\cdot197.3=236.2\,\text{A}

3. בדיקה ישירה מההספק: IF=QU/3=3⋅10612702=236.2 AI_F=\frac{Q}{U/\sqrt3}=\frac{3\cdot10^6}{12702}=236.2\,\text{A}.

תשובה: זרם התקלה (הקיבולי) בפאזה L3 הוא כ-236 A236\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

90∘90^\circ: זרם התקלה (הקיבולי) מקדים ב-90∘90^\circ את המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב

1. בקצר מלא של L3 לאדמה, פוטנציאל האדמה שווה לפוטנציאל של L3. לכן המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב הוא מתח המופע של L3:

UˉE−N=Eˉ3\bar{U}_{E-N}=\bar{E}_3 (בגודל 12.7 kV12.7\,\text{kV}). נקודת הכוכב "זזה" ביחס לאדמה ב-−Eˉ3-\bar{E}_3.

2. מתחי הפאזות התקינות לאדמה הם Eˉ1−Eˉ3\bar{E}_1-\bar{E}_3 ו-Eˉ2−Eˉ3\bar{E}_2-\bar{E}_3. הזרמים הקיבוליים שלהן:

IˉC1+IˉC2=jωC(Eˉ1+Eˉ2−2Eˉ3)=−3jωCEˉ3\bar{I}_{C1}+\bar{I}_{C2}=j\omega C(\bar{E}_1+\bar{E}_2-2\bar{E}_3)=-3j\omega C\bar{E}_3

זרמים אלה חוזרים מהאדמה דרך נקודת התקלה אל L3. לכן זרם התקלה בכיוון מ-L3 אל האדמה הוא:

IˉF=3jωC⋅Eˉ3\bar{I}_F=3j\omega C\cdot\bar{E}_3

3. המקדם jj פירושו סיבוב של +90∘+90^\circ: זרם התקלה מקדים ב-90∘90^\circ את המתח UˉE−N=Eˉ3\bar{U}_{E-N}=\bar{E}_3 (או מפגר ב-90∘90^\circ אחרי מתח הזזת הכוכב −Eˉ3-\bar{E}_3, תלוי בכיוון הייחוס). הזווית בין הפאזורים היא 90∘90^\circ – זרם קיבולי טהור.

4. זו בדיוק הסיבה שסליל כיבוי, המחובר בין נקודת הכוכב לאדמה, מקזז את זרם התקלה: הזרם בסליל מפגר ב-90∘90^\circ אחרי אותו מתח, כלומר הפוך בכיוונו לזרם הקיבולי.

שרטוט מחוגים (גדלים יחסיים): Eˉ1\bar{E}_1 ב-0∘0^\circ, Eˉ2\bar{E}_2 ב-−120∘-120^\circ, Eˉ3=UˉE−N\bar{E}_3=\bar{U}_{E-N} ב-120∘120^\circ, וזרם התקלה IˉF\bar{I}_F ב-210∘210^\circ – מקדים ב-90∘90^\circ את Eˉ3\bar{E}_3:

ReIm-1.0-0.50.51.0-1.0-0.50.51.0E1E2E3 = U(E-N)I_F

תשובה: הזווית היא 90∘90^\circ – זרם התקלה הקיבולי מקדים ב-90∘90^\circ את המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב.

סעיף ד

תשובה:

L≈0.156 HL\approx0.156\,\text{H} (IL≈260 AI_L\approx260\,\text{A}, XL≈48.9 ΩX_L\approx48.9\,\Omega)

נתון: IC=236.2 AI_C=236.2\,\text{A} (סעיף ב), קיזוז יתר של 10%.

מבוקש: השראות הסליל.

1. בקיזוז יתר של 10% זרם הסליל גדול ב-10% מהזרם הקיבולי:

IL=1.1⋅IC=1.1⋅236.2=259.8 AI_L=1.1\cdot I_C=1.1\cdot236.2=259.8\,\text{A}

2. בזמן התקלה על הסליל (בין נקודת הכוכב לאדמה) נמצא מתח המופע:

Uph=22⋅1033=12702 VU_{ph}=\frac{22\cdot10^3}{\sqrt3}=12702\,\text{V}

3. היגב הסליל וההשראות:

XL=UphIL=12702259.8=48.89 ΩX_L=\frac{U_{ph}}{I_L}=\frac{12702}{259.8}=48.89\,\Omega

L=XL2πf=48.892π⋅50=0.156 HL=\frac{X_L}{2\pi f}=\frac{48.89}{2\pi\cdot50}=0.156\,\text{H}

(לשם השוואה, לקיזוז מלא, תהודה, היה נדרש L=0.171 HL=0.171\,\text{H}; קיזוז יתר פירושו השראות קטנה יותר.)

תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-0.156 H0.156\,\text{H}.

שאלה 9 · תאורת פרוזדור ותאורת חירום

חשמלאי נדרש לתכנן התקנה קבועה של גופי תאורה זהים לאורך תקרת פרוזדור (לפי האיור המצורף לשאלה 9). אורכו של הפרוזדור כ- 20 m20\,\text{m}, רוחבו כ- 5 m5\,\text{m} וגובהו כ- 3.5 m3.5\,\text{m}. עוצמת ההארה הממוצעת היא 50 lux50\,\text{lux} לאורכו של הפרוזדור. ארבעת גופי התאורה ממוקמים לפי האיור (תמונה עילית). נצילות התאורה כ- 50% נצילות מקור האור כ- 75 Lm/W75\,\text{Lm/W}.

א.

חשבו את הספק הנורות בהתאם לנתוני השאלה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את רמת ההארה בנקודה A לפי שיטת "חישוב נקודתי". הניחו שפיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של 400 Cd400\,\text{Cd}

(5 נקודות)
ג.

הפרוזדור משמש כדרך מילוט והתקינו 4 נורות חירום לאורכו. עבור תאורת החירום קיימות הדרישות לרמת הארה מינימלית לפי 1 W/m21\,\text{W/m}^2. חשב את הספק המנורה הנדרש.

(5 נקודות)
ד.

בהמשך לסעיף ג', תאורת החירום מתבססת על סוללות נטענות. קבעו את קיבולי [Ah] אם ידוע שמתח הסוללה הוא 12 V12\,\text{V} וזמן תפקוד גוף תאורה בחירום הוא למשך 2 שעות.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

כ-33.3 W33.3\,\text{W} לנורה (133.3 W133.3\,\text{W} לכל ארבע הנורות)

נתון: שטח A=20⋅5=100 m2A=20\cdot5=100\,\text{m}^2, Eavg=50 luxE_{avg}=50\,\text{lux}, נצילות תאורה beta=0.5\\beta=0.5, נצילות אורית 75 lm/W75\,\text{lm/W}, 4 גופים.

מבוקש: הספק הנורה.

1. השטף הכולל הנדרש מהנורות:

Φ=E⋅Abeta=50⋅1000.5=10000 lm\Phi=\frac{E\cdot A}{\\beta}=\frac{50\cdot100}{0.5}=10000\,\text{lm}

2. שטף לנורה: Φ1=100004=2500 lm\Phi_1=\frac{10000}{4}=2500\,\text{lm}

3. הספק הנורה:

P=Φ175=250075=33.3 WP=\frac{\Phi_1}{75}=\frac{2500}{75}=33.3\,\text{W}

תשובה: הספק כל נורה כ-33.3 W33.3\,\text{W} (סה"כ כ-133 W133\,\text{W}).

סעיף ב

תשובה:

EA≈27.1 luxE_A\approx27.1\,\text{lux}

נתון: הגופים בגובה h=3.5 mh=3.5\,\text{m} מעל הרצפה, על קו האמצע של הפרוזדור (2.5 m2.5\,\text{m} מהקיר), במרחקים 2.52.5, 7.57.5, 12.512.5, 17.5 m17.5\,\text{m} מקצה הפרוזדור. הנקודה A על הרצפה ליד הקיר, 10 m10\,\text{m} מהקצה, כלומר 2.5 m2.5\,\text{m} בניצב לקו הגופים. עוצמת האור I=400 cdI=400\,\text{cd} בכל כיוון כלפי מטה.

מבוקש: רמת ההארה האופקית ב-A: E=I⋅cos⁡3αh2E=\frac{I\cdot\cos^3\alpha}{h^2} לכל גוף, וסכום התרומות.

1. שני הגופים הקרובים (בהפרש 2.5 m2.5\,\text{m} לאורך הפרוזדור):

d=2.52+2.52=3.536 md=\sqrt{2.5^2+2.5^2}=3.536\,\text{m}, tan⁡α=3.5363.5⇒α=45.29∘\tan\alpha=\frac{3.536}{3.5}\Rightarrow\alpha=45.29^\circ, cos⁡α=0.7035\cos\alpha=0.7035

E1=400⋅0.703533.52=11.37 luxE_1=\frac{400\cdot0.7035^3}{3.5^2}=11.37\,\text{lux}

2. שני הגופים הרחוקים (בהפרש 7.5 m7.5\,\text{m}):

d=7.52+2.52=7.906 md=\sqrt{7.5^2+2.5^2}=7.906\,\text{m}, tan⁡α=7.9063.5⇒α=66.12∘\tan\alpha=\frac{7.906}{3.5}\Rightarrow\alpha=66.12^\circ, cos⁡α=0.4048\cos\alpha=0.4048

E2=400⋅0.404833.52=2.17 luxE_2=\frac{400\cdot0.4048^3}{3.5^2}=2.17\,\text{lux}

3. סך ההארה ב-A:

EA=2⋅11.37+2⋅2.17=27.07 luxE_A=2\cdot11.37+2\cdot2.17=27.07\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה A היא כ-27.1 lux27.1\,\text{lux}.

סעיף ג

תשובה:

25 W25\,\text{W} לכל נורת חירום (100 W100\,\text{W} בסך הכול)

1. ההספק הכולל הנדרש לתאורת החירום:

P=1 Wm2⋅100 m2=100 WP=1\,\frac{\text{W}}{\text{m}^2}\cdot100\,\text{m}^2=100\,\text{W}

2. לכל אחת מ-4 הנורות:

P1=1004=25 WP_1=\frac{100}{4}=25\,\text{W}

תשובה: הספק כל נורת חירום הוא 25 W25\,\text{W}.

סעיף ד

תשובה:

כ-4.17 Ah4.17\,\text{Ah} לכל גוף תאורה (כ-16.7 Ah16.7\,\text{Ah} לכל הארבעה)

1. הזרם שגוף תאורה בודד צורך מהסוללה:

I=P1U=2512=2.083 AI=\frac{P_1}{U}=\frac{25}{12}=2.083\,\text{A}

2. הקיבול הנדרש ל-2 שעות:

C=I⋅t=2.083⋅2=4.17 AhC=I\cdot t=2.083\cdot2=4.17\,\text{Ah}

3. אם כל הנורות מוזנות מסוללה מרכזית אחת: C=10012⋅2=16.7 AhC=\frac{100}{12}\cdot2=16.7\,\text{Ah}.

תשובה: קיבול של כ-4.17 Ah4.17\,\text{Ah} לכל גוף תאורה (כ-16.7 Ah16.7\,\text{Ah} לכל ארבעת הגופים יחד).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.