מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2024 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-9.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · עומסים חד-מופעיים: הגנה, זרם אפס ומקדם הספק
באיור המצורף לשאלה 1 מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא . העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן? מהו הערך המרבי הנדרש עבור התנגדות אלקטרודת הארקה ביחס למסת האדמה בהתאם לדרישות תקנות החשמל?
חשבו את הזרם במוליך האפס.
חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.
חשבו מהו גודל המתח עבור עומס בניתוק של פאזה (בנקודה A).
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הארקת הגנה (TT); התנגדות האלקטרודה למסת האדמה לא תעלה על .
נתון: באיור נקודת הכוכב של השנאי מוארקת בהארקת שיטה, ואילו במתקן יש אלקטרודת הארקה מקומית נפרדת, שאליה מחובר מוליך ההגנה PE. מוליך האפס N אינו מחובר ל-PE במתקן.
מבוקש: שיטת ההגנה והערך המרבי של התנגדות האלקטרודה.
1. זיהוי השיטה: הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים דרך PE לאלקטרודה מקומית שאינה קשורה לאפס של הרשת. בתקלת בידוד זרם התקלה עובר מהגוף דרך האלקטרודה המקומית, דרך האדמה, אל הארקת השיטה של השנאי וחזרה. זו שיטת הארקת הגנה (TT). (באיפוס, לעומת זאת, הגופים היו מחוברים למוליך האפס/PEN של הרשת.)
2. דרישת התקנות: לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט), ההתנגדות בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה לבין המסה הכללית של האדמה () לא תעלה על . בנוסף, עכבת לולאת התקלה צריכה להיות נמוכה דיה כדי שזרם התקלה יגרום להפסקת הזינה על ידי אמצעי ההגנה בזמן הנדרש.
תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT), וההתנגדות המרבית של אלקטרודת ההארקה ביחס למסת האדמה היא .
סעיף ב
, כלומר
נתון: מתח שלוב , ולכן מתח מופע . כל עכבה מחוברת בין מופע לבין מוליך האפס.
מבוקש: הזרם במוליך האפס, שהוא הסכום הפאזורי של שלושת זרמי המופעים.
1. מתחי המופעים (מערכת סימטרית, כייחוס):
2. העכבות בצורה קוטבית:
, ,
3. זרמי המופעים לפי חוק אוהם (כיוון הזרם מהמופע דרך העכבה אל האפס):
4. זרם האפס (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת האפס של העומסים):
תשובה: הזרם במוליך האפס הוא ().
סעיף ג
(השראתי)
מקדם ההספק של המתקן הוא היחס בין ההספק הפעיל הכולל לבין ההספק המדומה הכולל. נחשב את ההספק המרוכב בכל מופע: (זרמים מסעיף ב).
1.
2.
3.
(בדיקה: , וכך גם לשאר.)
4. ההספק הכולל:
5. מקדם ההספק:
ההספק ההיגבי חיובי, ולכן המתקן בעל אופי השראתי.
תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא השראתי.
סעיף ד
(ללא שינוי)
נתון: מופע מנותק בנקודה A, מוליך האפס N שלם ומחובר לנקודת הכוכב המוארקת של השנאי.
מבוקש: המתח על .
1. כל עומס מחובר בין מופע לבין מוליך האפס. כל עוד מוליך האפס שלם, נקודת הכוכב של העומסים מוחזקת בפוטנציאל של נקודת הכוכב של השנאי (התנגדות מוליך האפס זניחה), ולכן אין הזזת נקודת אפס.
2. ניתוק רק מפסיק את הזרם ב- (). העומסים ו- ממשיכים לקבל את מתח המופע שלהם:
3. הזרם ב- נשאר , ורק זרם האפס משתנה: , . (רק בניתוק מוליך האפס היה המתח על העומסים משתנה.)
תשובה: המתח על נשאר ().
שאלה 2 · חניון משותף: שנאי, מפסק וחתך כבל
לשלושה מגדלי מגורים בעלי חניון משותף קיים חדר שנאים עם שנאי חלוקה. מלוח ההזנה הראשי של החניון המשותף קיימים קווי הזנה ללוחות עמדות טעינה (בכל מפלס חניון קיים לוח בודד לעמדות טעינה), קווי ההזנה הם תלת-מופעיים במתח . קו ההזנה לכל לוח עמדות טעינה מותקן בתוך תעלה על גבי קיר (התקנה חשיפה). הטמפרטורה האופפת של הכבל נעה בין ל- ובתעלה מותקנים לפחות עוד 3 קווים נוספים. הכבל הוא רב גידי בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE.
טבלת העומסים של מערכת החשמל מפורטת:
חשבו מהו ההספק המדומה המינימלי של שנאי החלוקה, אם ידוע שמקדם העמסת השנאי הוא 0.6.
שנאי החלוקה ממוקם בחדר חשמל בקומת הקרקע במגדל המרכזי. מהי שיטת ההגנה בפני חשמול המיושמת למתקן החשמלי?
חשבו מהו גודל המפסק של קו ההזנה ללוח עמדות טעינה בודד במפלס חניון?
קבעו מהו שטח החתך של כבלי ההזנה ללוח עמדות טעינה בודד במפלס החניון (יש להשתמש בשני כבלים רב גידיים) הנדרש משיקולי העמסת יתר ומפל המתח הנדרש לא יעלה על 1% בלבד. הניחו שקו ההזנה ללוח עמדות הטעינה הוא באורך של 70 מטר.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(שנאי תקני: )
נתון: טבלת העומסים, מקדם העמסת השנאי .
מבוקש: ההספק המדומה המינימלי של השנאי.
רעיון: נחשב את ההספק הפעיל וההיגבי המחושבים (עם מקדמי בו-זמניות), נקבל את ההספק המדומה של העומס, ואז .
1. הספק פעיל מחושב לכל סוג: , והספק היגבי :
(, .)
2. סיכום:
3. ההספק הנקוב המינימלי של השנאי:
השנאי התקני הקרוב כלפי מעלה הוא .
תשובה: , ולכן נבחר שנאי תקני של .
סעיף ב
איפוס בשיטת TN-S
1. השנאי נמצא בתוך המבנה עצמו (חדר חשמל בקומת הקרקע), ולכן נקודת הכוכב של המשני מוארקת בהארקת היסוד של המבנה, ומשם יוצאים מוליך אפס N ומוליך הגנה PE נפרדים לכל אורך המתקן.
2. הגופים המתכתיים מחוברים דרך PE לנקודת הכוכב המוארקת של השנאי, כך שזרם תקלה חוזר במתכת (לולאה בעכבה נמוכה) וגורם להפעלת ההגנה. זהו איפוס, ומכיוון ש-N ו-PE מופרדים כבר מהשנאי – בשיטת TN-S.
תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס (TN-S).
סעיף ג
, מפסק
נתון: לוח בודד – 20 עמדות של , מקדם בו-זמניות 0.2, , מתח .
מבוקש: הזרם הנקוב של המפסק ().
1. ההספק המחושב של הלוח:
2. זרם העבודה:
3. המפסק צריך לקיים . הערך קטן מ-, ולכן נבחר את הערך הבא ברשימה.
תשובה: מפסק של .
סעיף ה
שני כבלים רב-גידיים במקביל, כל אחד (מפל המתח קובע; העמסת יתר לבדה דורשת )
נתון: (סעיף ג), , שני כבלים רב-גידיים במקביל, נחושת/XLPE, בתעלה על קיר, טמפרטורת סביבה עד , בתעלה לפחות עוד 3 קווים, , , מפל מתח מרבי 1%.
מבוקש: שטח החתך של כל כבל.
שלב 1 – העמסת יתר. התנאי: .
1. מקדם טמפרטורה: לוקחים את המקרה הגרוע, ; לבידוד XLPE: .
2. מקדם קיבוץ: בתעלה נמצאים שני הכבלים שלנו ולפחות עוד 3 קווים, כלומר לפחות 5 מעגלים צמודים: .
3. הזרם הנדרש מכל כבל לפי הטבלה:
4. לפי טבלת הזרמים המותרים (כבל רב-גידי, נחושת/XLPE, שלושה מוליכים עמוסים, בתעלה על קיר): – (לא מספיק), – . משיקולי העמסת יתר מספיק .
שלב 2 – מפל מתח. . מקדם ההספק 1, ולכן ההיגב לא משפיע. שני הכבלים במקביל שקולים לחתך :
5. בדיקה עם : – לא עומד.
6. עם : – עומד.
תשובה: שני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך כל אחד (מפל המתח הוא הקובע).
שאלה 3 · מדידת עכבת לולאת תקלה במכשיר בדיקה
באיור המצורף לשאלה 3 מתואר מעגל תמורה של רשת חשמל, ואליו חובר מכשיר בדיקה לעכבת לולאת התקלה (תקלה בין פאזה להארקה).
עבור רשת החשמל לכל פאזה/ מוליך הארקה.
עומס S הוא עומס תלת- פאזי.
עבור מכשיר המדידה:
מתג המכשיר נמצא במצב 1.

חשבו מהו המתח הנמדד בהדקי המכשיר בדיקה (בדיקה 1).
לאחר העברת המתג למצב 2. חשבו מה יהיה גודל הזרם במכשיר הבדיקה (בדיקה 2).
לאחר העברת המתג למצב 2. חשבו מה יהיה גודל המתח שימדד בהדקי המכשיר מדידה (בדיקה 2).
חשבו את גודל עכבת לולאת התקלה בהתאם לנוסחא הבאה:
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: לכל מופע ולמוליך ההארקה , , עומס תלת-מופעי .
מבוקש: המתח בין המופע להארקה בהדקי המכשיר כשהמתג במצב 1 (ענף המדידה פתוח).
1. במצב 1 דרך המכשיר לא עובר זרם (המד-מתח אידיאלי). העומס התלת-מופעי סימטרי, ולכן אין זרם חוזר במוליך ההארקה ואין עליו מפל מתח. המכשיר מודד את מתח המופע בנקודת החיבור.
2. זרם העומס במופע (הספק למופע ; נחשב את הזרם לפי מתח המקור , כמקובל):
3. מפל המתח על עכבת המופע:
4. המתח בהדקי המכשיר (חוק המתחים של קירכהוף לאורך המופע):
תשובה: .
סעיף ב
נתון: (סעיף א), .
מבוקש: זרם המכשיר כשהמתג במצב 2.
1. במצב 2 מתחברת עכבת המכשיר בין המופע לבין מוליך ההארקה. נניח שזרם העומס אינו משתנה במשך הבדיקה. לפי משפט תבנין, כפי שנראה מהדקי המכשיר: מתח תבנין הוא , ועכבת תבנין היא עכבת הלולאה – עכבת המופע ועכבת מוליך ההארקה בטור: .
2. נסמן את זרם המכשיר מהמופע דרך המכשיר אל מוליך ההארקה וחזרה להארקת השיטה:
תשובה: .
סעיף ג
המד-מתח מחובר במקביל לענף המדידה, ולכן מודד את המתח על :
1.
2.
(בדרך אחרת: .)
תשובה: .
סעיף ד
מציבים את תוצאות הבדיקות:
1.
2. בדיקת סבירות: עכבת הלולאה האמיתית היא עכבת המופע ועכבת מוליך ההארקה בטור:
התוצאות כמעט זהות, כי הזווית של () קרובה לזווית של עכבת הלולאה (), ולכן הפרש הגדלים שווה כמעט להפרש הפאזורים.
תשובה: .
שאלה 4 · זרמי קצר תלת-מופעיים ברשת עם שני שנאים
באיור המצורף לשאלה 4 מתוארת מערכת חשמל (תדירות המערכת היא ):
נתוני השנאים:
שנאי – מתח וקבוצת חיבורים YNd1, , , .
שנאי – מתח וקבוצת חיבורים Dyn11, , , , .
קווים: , (הנתונים באיור הם עבור כל קו בנפרד).

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.
קבעו את כושר הניתוק הנדרש למפסק CB2.
חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה B.
עבור זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה B, בהנחה שזווית המתח בזמן הקצר היא , חשבו מהו גודל זרם הקצר בפאזה L1 ברגע ?
בהנחה ששטח חתך מוליך הארקה שווה לשטח חתך הפאזה בקו L4. קבעו מה יהיה היחס בין זרם הקצר התלת פאזי בנקודה B לזרם הקצר לאדמה בנקודה B (אין צורך בחישוב).
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , שני קווים מקבילים עם , .
מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה A (פס ).
נחשב את כל העכבות כשהן מועברות למתח , ונשתמש במקדם מתח לזרם קצר מרבי.
1. עכבת הרשת:
2. שנאי :
3. קו בודד:
שני קווים זהים במקביל: ,
4. עכבת הקצר עד A:
,
(זווית )
5. זרם הקצר:
תשובה: .
סעיף ב
בפס BB3, ולכן כושר ניתוק של
המפסק CB2 צריך לנתק את הקצר הגרוע ביותר שזורם דרכו – קצר מיד אחריו, על פס BB3 (). נעביר את העכבות למתח .
1. יחס ההעברה:
,
2. שנאי :
3. עכבת הקצר בפס BB3:
, ,
4. זרם הקצר:
5. כושר הניתוק של המפסק חייב להיות גדול מזרם זה, ולכן נבחר את הערך התקני . (ערך הפסגה המתאים: , – זה כושר החיבור הנדרש.)
תשובה: זרם הקצר בפס BB3 הוא כ-, ולכן ל-CB2 נדרש כושר ניתוק של .
סעיף ג
,
נתון: קו , , .
מבוקש: ערך הפסגה (זרם ההלם) בנקודה B.
1. עכבת הקו:
2. עכבת הקצר עד B (בהמשך לסעיף ב):
,
(זווית )
3. זרם הקצר המתמיד:
4. מקדם ההלם לפי היחס :
5. ערך הפסגה:
תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר בנקודה B הוא כ-.
סעיף ד
(רכיב חילופין + רכיב ישר )
נתון: , , , , .
מבוקש: הערך הרגעי של זרם הקצר בפאזה L1 ב-.
1. הזרם הרגעי הוא סכום רכיב החילופין והרכיב הישר הדועך:
2. קבוע הזמן:
3. נתונים להצבה: , , , ו- ().
4. רכיב החילופין:
5. הרכיב הישר:
6. הזרם הכולל:
תשובה: ברגע הזרם בפאזה L1 הוא כ-.
סעיף ה
זרם הקצר לאדמה קטן כמעט פי 2 מזרם הקצר התלת-פאזי (היחס בין 1 ל-2, קרוב ל-2; כ-1.8)
1. בקצר תלת-פאזי הזרם נקבע ע"י העכבה של מופע אחד: עכבת המקור והשנאי ועכבת מוליך הפאזה בקו : .
2. בקצר בין פאזה לאדמה (איפוס) זרם התקלה חוזר במוליך ההארקה, ולכן הלולאה כוללת את מוליך הפאזה ואת מוליך ההארקה. השנאי Dyn11 בעל עכבה אפסית שווה בקירוב לעכבה הישרה, ולכן: .
3. כשהחתכים שווים, עכבת מוליך ההארקה שווה לעכבת הפאזה, והקו (230 מ') הוא החלק הדומיננטי בעכבה (כ- מול כ- של המקור והשנאי). לכן העכבה בלולאת התקלה לאדמה כמעט כפולה.
4. מכאן – בין 1 ל-2 וקרוב ל-2 (בהצבה מתקבל כ-1.8).
תשובה: זרם הקצר התלת-פאזי בנקודה B גדול בערך פי 2 (כ-1.8) מזרם הקצר לאדמה.
שאלה 5 · עקומת העמסה יומית ושיפור מקדם הספק
מתקן חשמלי מקבל הזנה תלת מופעית במתח .
בגרף מתוארים עקומת העמסה יומית ומקדם ההספק של המתקן. הניחו שמקדם ההספק השראתי.

חשבו את ההספק המדומה המקסימלי של המפעל.
חשבו את האנרגיה היומית של המתקן החשמלי.
חשבו את מקדם ההספק הממוצע של המפעל.
נדרש לתכנן סוללת קבלים כך שמקדם ההספק הממוצע יהיה 0.92. חשבו מה יהיה גודל סוללת הקבלים.
חשבו מה יהיה ההספק המדומה המקסימלי של המפעל לאחר חיבור סוללת הקבלים? בין אילו שעות במהלך היום ההספק המדומה הוא מקסימלי?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(בין 14:00 ל-18:00)
נתון מהגרף: 00:00-06:00 – , ; 06:00-14:00 – , ; 14:00-18:00 – , ; 18:00-24:00 – , .
מבוקש: ההספק המדומה המרבי. בכל פרק זמן :
1.
2.
3.
4.
ההספק הפעיל המרבי הוא בין 06:00 ל-14:00, אבל בגלל מקדם ההספק הנמוך ההספק המדומה המרבי הוא בין 14:00 ל-18:00.
תשובה: , בין השעות 14:00 ל-18:00.
סעיף ב
(אנרגיה היגבית )
האנרגיה הפעילה היא השטח מתחת לעקומת ההספק: .
1.
2. לסעיף הבא נחשב גם את האנרגיה ההיגבית, :
, , ,
תשובה: האנרגיה הפעילה היומית היא .
סעיף ג
מקדם ההספק הממוצע נקבע לפי האנרגיות היומיות (סעיף ב):
1.
2.
תשובה: מקדם ההספק הממוצע הוא כ- (השראתי).
סעיף ד
נתון: , , מקדם הספק נדרש .
מבוקש: גודל סוללת קבלים קבועה (פועלת כל היממה).
1. ההספק הפעיל הממוצע:
2.
3. הספק הסוללה:
תשובה: נדרשת סוללת קבלים של כ-.
סעיף ה
, בין 06:00 ל-14:00
הסוללה מפחיתה מההספק ההיגבי בכל פרק זמן; ההספק הפעיל לא משתנה. :
1. 00:00-06:00: ,
2. 06:00-14:00: ,
3. 14:00-18:00: ,
4. 18:00-24:00: ,
לאחר הקיזוז ההספק המדומה המרבי עובר לפרק הזמן שבו ההספק הפעיל מרבי.
תשובה: , בין השעות 06:00 ל-14:00.
שאלה 6 · שנאי מפעל: נצילות, קבלים ובחירת שנאי
אגף תפעול מוזן מרשת תלת-מופעית במתח של . האגף פועל 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. שנאי ההספק (שנאי יבש) המתוכנן להזין את האגף בעל הנתונים הבאים:
לוח החשמל הראשי במתח נמוך של המפעל מזין שלושה לוחות חשמל משניים. המתח הנמוך באגף הוא .
בטבלה מוצגים נתונים של לוחות החשמל:
חשבו באיזה מקדם העמסה, נצילות השנאי תהיה מרבית.
חשבו מהי סוללת הקבלים המינימלית הנדרשת עבור התנאי שמקדם ההספק של המתקן יהיה 0.93 לפחות.
לוח הקבלים שתוכנן בסעיף הקודם הותקן באגף. בחרו את גודל המבטח ללוח הקבלים ואת שטח החתך (מהיבט העמסת יתר) בהתאם לשיטת התקנה 'ג' עבור כבל רב גידי עם מוליכי נחושת ובידוד XLPE.
בהתאם לנתוני העמסה (לאחר יישום סוללת קבלים בהתאם לסעיף ב'), קבעו לפי הטבלה המצורפת איזה סוג שנאי כדאי מבחינה כלכלית לבחירה בהתאם לתנאים הבאים:
1. צפי תפקוד השנאי הוא ל- 20 שנה.
2. עלות של 1kW כ- 0.55 ₪.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(כ-)
הנצילות מרבית כאשר ההפסדים המשתנים (נחושת) שווים להפסדים הקבועים (ברזל): .
1.
2. ההספק המתאים:
תשובה: הנצילות מרבית במקדם העמסה .
סעיף ב
נתון: זרמי הלוחות ומקדמי ההספק, .
מבוקש: הספק סוללת הקבלים המינימלי עבור .
1. לכל לוח: , , :
2. סיכום: , ,
מקדם ההספק הנוכחי: ,
3.
4.
תשובה: סוללת קבלים של כ-.
סעיף ג
מבטח ; שני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך
נתון: , , שיטת התקנה ג' (כבל צמוד לקיר), נחושת/XLPE.
מבוקש: המבטח וחתך הכבל.
1. הזרם הנקוב של הסוללה:
2. לפי תקנות החשמל, ההגנה על סוללת קבלים מתוכננת לזרם גדול פי 1.43 מהזרם הנקוב (בגלל הרמוניות וסבולת הקיבול):
הערך קטן מעט מהנדרש, ולכן נבחר מבטח של .
3. הכבל צריך לקיים . לפי טבלת הזרמים המותרים (כבל רב-גידי, נחושת/XLPE, שיטה ג'), הכבל הרב-גידי הגדול ביותר, , נושא כ- בלבד, ולכן נדרשים שני כבלים במקביל.
4. שני כבלים צמודים בשכבה אחת על הקיר – מקדם קיבוץ :
•: – לא מספיק.
•: – מתאים.
תשובה: מבטח של ושני כבלים רב-גידיים במקביל בחתך כל אחד.
סעיף ד
שנאי יבש: עלות כוללת לאורך 20 שנה כ- ₪ לעומת כ- ₪ לשנאי רטוב
נתון: , מקדם הספק לאחר קיזוז , השנאי פועל שעות בשנה, 20 שנה, מחיר אנרגיה ₪ לקוט"ש.
מבוקש: איזה שנאי זול יותר בעלות הכוללת (רכישה + הפסדים).
1. העומס לאחר הקיזוז ומקדם ההעמסה:
, ,
2. הפסדי ההספק:
•רטוב:
•יבש:
3. אנרגיית ההפסדים ב-20 שנה () ועלותה:
•רטוב: , עלות ₪
•יבש: , עלות ₪
4. עלות כוללת:
•רטוב: ₪
•יבש: ₪
השנאי היבש יקר יותר ב- ₪ ברכישה, אבל חוסך כ- ₪ בשנה בהפסדים, ולכן ההפרש מוחזר בתוך פחות משנה.
תשובה: כדאי לבחור בשנאי היבש (עלות כוללת כ- ₪ לעומת כ- ₪; חיסכון של כ- ₪ ב-20 שנה).
שאלה 7 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך והפסדים
באיור המצורף לשאלה 7 נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא . מתח הרשת הנקוב הוא . מוליכי הרשת מנחושת .

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא 2% בלבד.
חשבו את הפסדי ההספק ברשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
מקור→A: ; B→A: ; C→B: ; D→C: ; מקור→D: (ב-kW, kVAr). נקודת החלוקה: A
נתון: טבעת: מקור–A (), A–B (), B–C (), C–D (), D–מקור (); סה"כ .
מבוקש: ההספק (פעיל והיגבי) בכל קטע.
1. ההספקים בצמתים ():
•A: ,
•B: , ,
•C (קיבולי): ,
•D: , ,
2. "פותחים" את הטבעת במקור ומקבלים קו המוזן משני קצותיו באותו מתח. כשהחתך אחיד, כל עומס מתחלק בין שני הקצוות ביחס הפוך למרחקים. המרחק של כל צומת מהמקור דרך D (הקצה הנגדי): A – , B – , C – , D – .
3. לפי חוק הזרמים בכל צומת:
(כלומר זורם מ-B אל A)
(מ-C אל B)
(מ-D אל C)
, כלומר מהמקור אל D:
4. בדיקה: – שווה לסכום העומסים.
5. גם ההספק הפעיל וגם ההיגבי מגיעים לצומת A משני הכיוונים, ולכן A היא נקודת החלוקה – נקודת המתח הנמוך ביותר.
תשובה: מקור→A: ; B→A: ; C→B: ; D→C: ; מקור→D: (kW, kVAr). נקודת החלוקה היא A.
סעיף ב
, נבחר (מפל מתח )
נתון: , .
מבוקש: חתך אחיד.
1. מפל המתח המרבי הוא בנקודת החלוקה A. נחשב לאורך הקטע מקור–A (), שבו זורם :
2. הרכיב ההיגבי (לא תלוי בחתך):
3. נשאר לרכיב האומי:
4. נבחר חתך מסחרי . בדיקה:
(חישוב לאורך הכיוון השני, מקור–D–C–B–A, נותן אותו מפל, כמצופה בנקודת חלוקה.)
תשובה: שטח חתך אחיד של .
סעיף ג
הפסדי ההספק בקטע: , עם .
1. ההספק המדומה בכל קטע (סעיף א): , , , , .
2. ההפסדים בכל קטע:
•מקור–A:
•A–B:
•B–C:
•C–D:
•D–מקור:
3. סה"כ: , כ- מההספק הפעיל הכולל ().
תשובה: הפסדי ההספק ברשת הם כ-.
שאלה 8 · סליל כיבוי: קיבול רשת וזרם תקלה לאדמה
בתחנת משנה במרכז הארץ (), נקודת הכוכב במשני של שנאי ההספק ממתח עליון/מתח גבוה מטופלת באמצעות סליל כיבוי. השנאי מזין את רשת החלוקה אשר בחלקה היא רשת עילית ובחלקה רשת כבלים תת קרקעית. קיבול הרשת הממוצע לכל פאזה כ- .
מתח הרשת הנקוב הוא . יש להיעזר באיור המצורף לשאלה 8.

הניחו שמתג SW1 סגור ומתג SW2 מופסק. ההספק שנמדד בנקודה A הוא . חשבו אורך הרשת בהסתמך על נתוני המדידה.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו את עוצמת זרם התקלה בפאזה L3.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, הסבירו באמצעות שרטוט מה תהיה הזווית בין זרם התקלה בפאזה L3 לבין המתח שימדד בין הארקה לנקודת הכוכב של השנאי.
במצב קצר חד פאזי בין פאזה L3 לאדמה, חשבו את השראות הסליל הנדרשת עבור קיזוז יתר של 10%.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: (הרשת בריקם – זה ההספק הקיבולי שלה), , .
מבוקש: אורך הרשת.
1. ההספק הקיבולי התלת-מופעי:
2. מכאן:
תשובה: אורך הרשת הוא כ-.
סעיף ב
(זרם קיבולי, לפני קיזוז)
1. בקצר של L3 לאדמה, שתי הפאזות התקינות מקבלות כלפי האדמה את המתח השלוב, והזרמים הקיבוליים שלהן חוזרים דרך נקודת התקלה. זרם התקלה גדול פי 3 מהזרם הקיבולי של פאזה במצב תקין:
2. הצבה:
3. בדיקה ישירה מההספק: .
תשובה: זרם התקלה (הקיבולי) בפאזה L3 הוא כ-.
סעיף ג
: זרם התקלה (הקיבולי) מקדים ב- את המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב
1. בקצר מלא של L3 לאדמה, פוטנציאל האדמה שווה לפוטנציאל של L3. לכן המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב הוא מתח המופע של L3:
(בגודל ). נקודת הכוכב "זזה" ביחס לאדמה ב-.
2. מתחי הפאזות התקינות לאדמה הם ו-. הזרמים הקיבוליים שלהן:
זרמים אלה חוזרים מהאדמה דרך נקודת התקלה אל L3. לכן זרם התקלה בכיוון מ-L3 אל האדמה הוא:
3. המקדם פירושו סיבוב של : זרם התקלה מקדים ב- את המתח (או מפגר ב- אחרי מתח הזזת הכוכב , תלוי בכיוון הייחוס). הזווית בין הפאזורים היא – זרם קיבולי טהור.
4. זו בדיוק הסיבה שסליל כיבוי, המחובר בין נקודת הכוכב לאדמה, מקזז את זרם התקלה: הזרם בסליל מפגר ב- אחרי אותו מתח, כלומר הפוך בכיוונו לזרם הקיבולי.
שרטוט מחוגים (גדלים יחסיים): ב-, ב-, ב-, וזרם התקלה ב- – מקדים ב- את :
תשובה: הזווית היא – זרם התקלה הקיבולי מקדים ב- את המתח בין ההארקה לנקודת הכוכב.
סעיף ד
(, )
נתון: (סעיף ב), קיזוז יתר של 10%.
מבוקש: השראות הסליל.
1. בקיזוז יתר של 10% זרם הסליל גדול ב-10% מהזרם הקיבולי:
2. בזמן התקלה על הסליל (בין נקודת הכוכב לאדמה) נמצא מתח המופע:
3. היגב הסליל וההשראות:
(לשם השוואה, לקיזוז מלא, תהודה, היה נדרש ; קיזוז יתר פירושו השראות קטנה יותר.)
תשובה: השראות הסליל הנדרשת היא כ-.
שאלה 9 · תאורת פרוזדור ותאורת חירום
חשמלאי נדרש לתכנן התקנה קבועה של גופי תאורה זהים לאורך תקרת פרוזדור (לפי האיור המצורף לשאלה 9). אורכו של הפרוזדור כ- , רוחבו כ- וגובהו כ- . עוצמת ההארה הממוצעת היא לאורכו של הפרוזדור. ארבעת גופי התאורה ממוקמים לפי האיור (תמונה עילית). נצילות התאורה כ- 50% נצילות מקור האור כ- .

חשבו את הספק הנורות בהתאם לנתוני השאלה.
חשבו את רמת ההארה בנקודה A לפי שיטת "חישוב נקודתי". הניחו שפיזור שטף האור היוצא מגוף התאורה מתואר כחצי עיגול בעוצמת אור של
הפרוזדור משמש כדרך מילוט והתקינו 4 נורות חירום לאורכו. עבור תאורת החירום קיימות הדרישות לרמת הארה מינימלית לפי . חשב את הספק המנורה הנדרש.
בהמשך לסעיף ג', תאורת החירום מתבססת על סוללות נטענות. קבעו את קיבולי [Ah] אם ידוע שמתח הסוללה הוא וזמן תפקוד גוף תאורה בחירום הוא למשך 2 שעות.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
כ- לנורה ( לכל ארבע הנורות)
נתון: שטח , , נצילות תאורה , נצילות אורית , 4 גופים.
מבוקש: הספק הנורה.
1. השטף הכולל הנדרש מהנורות:
2. שטף לנורה:
3. הספק הנורה:
תשובה: הספק כל נורה כ- (סה"כ כ-).
סעיף ב
נתון: הגופים בגובה מעל הרצפה, על קו האמצע של הפרוזדור ( מהקיר), במרחקים , , , מקצה הפרוזדור. הנקודה A על הרצפה ליד הקיר, מהקצה, כלומר בניצב לקו הגופים. עוצמת האור בכל כיוון כלפי מטה.
מבוקש: רמת ההארה האופקית ב-A: לכל גוף, וסכום התרומות.
1. שני הגופים הקרובים (בהפרש לאורך הפרוזדור):
, ,
2. שני הגופים הרחוקים (בהפרש ):
, ,
3. סך ההארה ב-A:
תשובה: רמת ההארה בנקודה A היא כ-.
סעיף ג
לכל נורת חירום ( בסך הכול)
1. ההספק הכולל הנדרש לתאורת החירום:
2. לכל אחת מ-4 הנורות:
תשובה: הספק כל נורת חירום הוא .
סעיף ד
כ- לכל גוף תאורה (כ- לכל הארבעה)
1. הזרם שגוף תאורה בודד צורך מהסוללה:
2. הקיבול הנדרש ל-2 שעות:
3. אם כל הנורות מוזנות מסוללה מרכזית אחת: .
תשובה: קיבול של כ- לכל גוף תאורה (כ- לכל ארבעת הגופים יחד).