דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · עומס כוכב לא סימטרי: זרם אפס וקבלים

באיור לשאלה נתונים שלושה עומסים המחוברים בכוכב ללוח הראשי של מתקן חשמלי.

המתח הנקוב של הרשת 400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz} . עכבת הרשת ניתנת להזנחה. כל העומסים בעלי אופי השראי.

עומסהספק מדומה S(kVA)S(\text{kVA})מקדם הספק cos⁡φ\cos\varphi
L1550.8
L2800.84
L3350.75
א.

חשבו את הזרם במוליך האפס (גודל וזוית)

(4 נקודות)
ב.

חשבו את המתח בין נקודת N2 לאדמה בהנחה שיש נתק במוליך האפס בנקודה A.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת על מנת לשפר את מקדם ההספק ל-0.93.

הנחו שהקבלים מחוברים בכוכב וחשב את הספק הקבלים ואת הקיבוליות.

(4 נקודות)
ד.

לאחר התקנת הקבלים, הוחלט לשנות את חיבור הקבלים לחיבור משולש, איך משפיע השינוי על ערך מקדם ההספק ברשת?

(4 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם ההספק החדש, לאחר שינוי חיבור הקבלים למשולש.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IˉN≈175.8∠−119.9∘ A\bar I_N\approx175.8\angle-119.9^\circ\,\text{A}

נתון: מתח שלוב 400 V400\,\text{V}, שלושה עומסים חד מופעיים בכוכב עם מוליך אפס, S1=55 kVAS_1=55\,\text{kVA} (cos⁡φ1=0.8\cos\varphi_1=0.8), S2=80 kVAS_2=80\,\text{kVA} (cos⁡φ2=0.84\cos\varphi_2=0.84), S3=35 kVAS_3=35\,\text{kVA} (cos⁡φ3=0.75\cos\varphi_3=0.75), כולם השראיים.

מבוקש: הזרם במוליך האפס.

רעיון: כל עומס מחובר בין מופע לאפס, ולכן הוא מקבל את המתח המופעי. נחשב את זרם כל מופע כפאזור, והזרם באפס הוא סכום שלושת הפאזורים (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודה N2N_2).

1. המתח המופעי, ונבחר את מתח מופע L1 כייחוס (סדר מופעים ישר):

Uph=UL3=4003=230.94 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230.94\,\text{V}

Uˉ1=230.94∠0∘\bar U_1=230.94\angle0^\circ, Uˉ2=230.94∠−120∘\bar U_2=230.94\angle-120^\circ, Uˉ3=230.94∠120∘ V\bar U_3=230.94\angle120^\circ\,\text{V}

2. גודל הזרם בכל מופע I=SUphI=\frac{S}{U_{ph}}, וזווית הפיגור φ=arccos⁡(cos⁡φ)\varphi=\arccos(\cos\varphi) (עומס השראי - הזרם מפגר אחרי המתח של המופע שלו). נסמן את הזרמים מהלוח אל העומסים:

I1=55 000230.94=238.16 AI_1=\frac{55\,000}{230.94}=238.16\,\text{A}, φ1=36.87∘\varphi_1=36.87^\circ: Iˉ1=238.16∠−36.87∘=190.53−j142.89 A\bar I_1=238.16\angle-36.87^\circ=190.53-j142.89\,\text{A}

I2=80 000230.94=346.41 AI_2=\frac{80\,000}{230.94}=346.41\,\text{A}, φ2=32.86∘\varphi_2=32.86^\circ: Iˉ2=346.41∠(−120∘−32.86∘)=346.41∠−152.86∘=−308.27−j158.02 A\bar I_2=346.41\angle(-120^\circ-32.86^\circ)=346.41\angle-152.86^\circ=-308.27-j158.02\,\text{A}

I3=35 000230.94=151.55 AI_3=\frac{35\,000}{230.94}=151.55\,\text{A}, φ3=41.41∘\varphi_3=41.41^\circ: Iˉ3=151.55∠(120∘−41.41∘)=151.55∠78.59∘=29.98+j148.56 A\bar I_3=151.55\angle(120^\circ-41.41^\circ)=151.55\angle78.59^\circ=29.98+j148.56\,\text{A}

3. הזרם במוליך האפס (חוזר מ-N2N_2 אל N1N_1) הוא סכום זרמי המופעים:

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=(190.53−308.27+29.98)+j(−142.89−158.02+148.56)=−87.76−j152.36 A\bar I_N=\bar I_1+\bar I_2+\bar I_3=(190.53-308.27+29.98)+j(-142.89-158.02+148.56)=-87.76-j152.36\,\text{A}

IN=87.762+152.362=175.83 AI_N=\sqrt{87.76^2+152.36^2}=175.83\,\text{A}, והזווית ברביע השלישי: ∠IˉN=−180∘+arctan⁡152.3687.76=−119.94∘\angle\bar I_N=-180^\circ+\arctan\frac{152.36}{87.76}=-119.94^\circ

תשובה: IˉN≈175.8∠−119.9∘ A\bar I_N\approx175.8\angle-119.9^\circ\,\text{A} (ביחס למתח מופע L1).

סעיף ב

תשובה:

UˉN2≈55.3∠−84.0∘ V\bar U_{N2}\approx55.3\angle-84.0^\circ\,\text{V}, כלומר כ-55 V55\,\text{V} בין N2N_2 לאדמה

נתון: הזרמים והמתחים מסעיף א. נקודת N1N_1 מוארקת (האדמה והאפס של הלוח באותו פוטנציאל), והאפס נקטע בנקודה A.

מבוקש: המתח בין N2N_2 לאדמה.

רעיון: אחרי הנתק נקודת הכוכב של העומסים N2N_2 "צפה". נניח שהעומסים הם עכבות קבועות, נחשב את העכבה של כל עומס ונמצא את המתח של N2N_2 ביחס ל-N1N_1 (האדמה) בשיטת מילמן (שיטת מתח הצמתים).

1. עכבת כל עומס: Zˉ=UˉIˉ\bar Z=\frac{\bar U}{\bar I}, ולכן המוליכות Yˉ=IˉUˉ=IUph∠−φ\bar Y=\frac{\bar I}{\bar U}=\frac{I}{U_{ph}}\angle-\varphi:

Yˉ1=238.16230.94∠−36.87∘=1.031∠−36.87∘=0.825−j0.619 S\bar Y_1=\frac{238.16}{230.94}\angle-36.87^\circ=1.031\angle-36.87^\circ=0.825-j0.619\,\text{S} (Z1=0.970 ΩZ_1=0.970\,\Omega)

Yˉ2=346.41230.94∠−32.86∘=1.5∠−32.86∘=1.260−j0.814 S\bar Y_2=\frac{346.41}{230.94}\angle-32.86^\circ=1.5\angle-32.86^\circ=1.260-j0.814\,\text{S} (Z2=0.667 ΩZ_2=0.667\,\Omega)

Yˉ3=151.55230.94∠−41.41∘=0.656∠−41.41∘=0.492−j0.434 S\bar Y_3=\frac{151.55}{230.94}\angle-41.41^\circ=0.656\angle-41.41^\circ=0.492-j0.434\,\text{S} (Z3=1.524 ΩZ_3=1.524\,\Omega)

∑Yˉ=2.577−j1.867=3.182∠−35.92∘ S\sum\bar Y=2.577-j1.867=3.182\angle-35.92^\circ\,\text{S}

2. משוואת הצומת N2N_2 (סכום הזרמים הנכנסים אליו אפס, כי אין יותר מוליך אפס):

∑Yˉi(Uˉi−UˉN2)=0 ⇒ UˉN2=∑UˉiYˉi∑Yˉi\sum\bar Y_i(\bar U_i-\bar U_{N2})=0\ \Rightarrow\ \bar U_{N2}=\frac{\sum\bar U_i\bar Y_i}{\sum\bar Y_i}

המונה הוא בדיוק סכום הזרמים מסעיף א: ∑UˉiYˉi=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=175.83∠−119.94∘ A\sum\bar U_i\bar Y_i=\bar I_1+\bar I_2+\bar I_3=175.83\angle-119.94^\circ\,\text{A}

3. המתח בין N2N_2 לאדמה:

UˉN2=175.83∠−119.94∘3.182∠−35.92∘=55.25∠−84.03∘ V\bar U_{N2}=\frac{175.83\angle-119.94^\circ}{3.182\angle-35.92^\circ}=55.25\angle-84.03^\circ\,\text{V}

4. כתוצאה, המתחים על העומסים אינם שווים עוד: ∣Uˉ1−UˉN2∣=231.8 V|\bar U_1-\bar U_{N2}|=231.8\,\text{V}, ∣Uˉ2−UˉN2∣=189.0 V|\bar U_2-\bar U_{N2}|=189.0\,\text{V}, ∣Uˉ3−UˉN2∣=282.3 V|\bar U_3-\bar U_{N2}|=282.3\,\text{V}. העומס הקטן ביותר (L3) מקבל מתח יתר, וגופים מתכתיים שמחוברים ל-N2N_2 נמצאים במתח של כ-55 V55\,\text{V} מעל האדמה.

תשובה: UˉN2≈55.3∠−84.0∘ V\bar U_{N2}\approx55.3\angle-84.0^\circ\,\text{V}, כלומר מתח של כ-55 V55\,\text{V} בין N2N_2 לאדמה.

סעיף ג

תשובה:

QC≈45.2 kVArQ_C\approx45.2\,\text{kVAr} (כ-15.1 kVAr15.1\,\text{kVAr} לכל מופע), C≈900 μFC\approx900\,\mu\text{F} לכל מופע (בכוכב)

נתון: העומסים מסעיף א, מקדם הספק נדרש cos⁡φ2=0.93\cos\varphi_2=0.93, קבלים בחיבור כוכב.

מבוקש: ההספק ההיגבי של הסוללה והקיבול של כל קבל.

1. ההספק הפעיל וההיגבי של כל עומס (P=Scos⁡φP=S\cos\varphi, Q=Ssin⁡φQ=S\sin\varphi):

P1=55⋅0.8=44 kWP_1=55\cdot0.8=44\,\text{kW}, Q1=55⋅0.6=33 kVArQ_1=55\cdot0.6=33\,\text{kVAr}

P2=80⋅0.84=67.2 kWP_2=80\cdot0.84=67.2\,\text{kW}, Q2=80⋅0.5426=43.41 kVArQ_2=80\cdot0.5426=43.41\,\text{kVAr}

P3=35⋅0.75=26.25 kWP_3=35\cdot0.75=26.25\,\text{kW}, Q3=35⋅0.6614=23.15 kVArQ_3=35\cdot0.6614=23.15\,\text{kVAr}

P=44+67.2+26.25=137.45 kWP=44+67.2+26.25=137.45\,\text{kW}, Q=33+43.41+23.15=99.56 kVArQ=33+43.41+23.15=99.56\,\text{kVAr}

tan⁡φ1=QP=99.56137.45=0.7243\tan\varphi_1=\frac{Q}{P}=\frac{99.56}{137.45}=0.7243 (כלומר cos⁡φ1=0.81\cos\varphi_1=0.81)

2. היעד: tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.93)=0.3952\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.93)=0.3952. ההספק ההיגבי הנדרש מהקבלים:

QC=P⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=137.45⋅(0.7243−0.3952)=45.23 kVArQ_C=P\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=137.45\cdot(0.7243-0.3952)=45.23\,\text{kVAr}

לכל מופע: QC,ph=45.233=15.08 kVArQ_{C,ph}=\frac{45.23}{3}=15.08\,\text{kVAr}

3. בחיבור כוכב כל קבל מקבל את המתח המופעי 230.94 V230.94\,\text{V}, ו-QC,ph=ωC Uph2Q_{C,ph}=\omega C\,U_{ph}^2:

C=QC3⋅ω⋅Uph2=45 2303⋅2π⋅50⋅230.942=900⋅10−6 F=900 μFC=\frac{Q_C}{3\cdot\omega\cdot U_{ph}^2}=\frac{45\,230}{3\cdot2\pi\cdot50\cdot230.94^2}=900\cdot10^{-6}\,\text{F}=900\,\mu\text{F}

תשובה: סוללה של QC≈45.2 kVArQ_C\approx45.2\,\text{kVAr} (כ-15.1 kVAr15.1\,\text{kVAr} לכל מופע), בכוכב: C≈900 μFC\approx900\,\mu\text{F} לכל מופע.

סעיף ד

תשובה:

ההספק ההיגבי של הקבלים גדל פי 3 (המתח על כל קבל גדל פי 3\sqrt3), נוצר קיזוז יתר ומקדם ההספק הופך לקיבולי

1. ההספק ההיגבי של קבל הוא Q=ωC U2Q=\omega C\,U^2 - הוא תלוי בריבוע המתח על הקבל.

2. בחיבור כוכב על כל קבל יש המתח המופעי 4003=230.94 V\frac{400}{\sqrt3}=230.94\,\text{V}; בחיבור משולש אותו קבל מקבל את המתח השלוב 400 V400\,\text{V}, גדול פי 3\sqrt3.

3. לכן ההספק של כל קבל, ושל כל הסוללה, גדל פי (3)2=3(\sqrt3)^2=3: במקום 45.2 kVAr45.2\,\text{kVAr} הסוללה תספק כ-135.7 kVAr135.7\,\text{kVAr}.

4. ההספק ההיגבי של המתקן הוא רק כ-99.6 kVAr99.6\,\text{kVAr}, ולכן הקבלים מספקים יותר ממה שהעומס צורך: נוצר קיזוז יתר. ההספק ההיגבי שזורם ברשת מחליף סימן, והמתקן מתנהג כעומס קיבולי - הזרם מקדים את המתח.

5. מקדם ההספק כבר אינו השראי (0.93 שנקבע), אלא קיבולי. קיזוז יתר אינו רצוי: הוא גורם לעליית מתח, להעמסת הרשת בהספק היגבי ולסכנת תהודה, ובפועל המתקן כבר לא עומד במקדם ההספק שתוכנן. הסוללה צריכה להיות קטנה פי 3 (קיבול 300 μF300\,\mu\text{F}) כדי לקבל את אותו תיקון במשולש.

תשובה: בחיבור משולש המתח על כל קבל גדל פי 3\sqrt3 וההספק ההיגבי של הסוללה גדל פי 3. מתקבל קיזוז יתר: מקדם ההספק ברשת הופך מהשראי לקיבולי (הזרם מקדים את המתח).

סעיף ה

תשובה:

cos⁡φ≈0.967\cos\varphi\approx0.967 קיבולי (Q=−36.1 kVArQ=-36.1\,\text{kVAr})

נתון: P=137.45 kWP=137.45\,\text{kW}, Q=99.56 kVArQ=99.56\,\text{kVAr} (סעיף ג), סוללה של 45.23 kVAr45.23\,\text{kVAr} בכוכב.

1. ההספק של הסוללה במשולש (פי 3, סעיף ד):

QCΔ=3⋅QCY=3⋅45.23=135.70 kVArQ_{C\Delta}=3\cdot Q_{CY}=3\cdot45.23=135.70\,\text{kVAr}

2. ההספק ההיגבי שנשאר ברשת:

Q′=Q−QCΔ=99.56−135.70=−36.14 kVArQ'=Q-Q_{C\Delta}=99.56-135.70=-36.14\,\text{kVAr} (סימן שלילי: הספק היגבי קיבולי)

3. ההספק המדומה ומקדם ההספק:

S′=P2+Q′2=137.452+36.142=142.12 kVAS'=\sqrt{P^2+Q'^2}=\sqrt{137.45^2+36.14^2}=142.12\,\text{kVA}

cos⁡φ′=PS′=137.45142.12=0.967\cos\varphi'=\frac{P}{S'}=\frac{137.45}{142.12}=0.967

תשובה: cos⁡φ′≈0.967\cos\varphi'\approx0.967 קיבולי (קיזוז יתר של כ-36.1 kVAr36.1\,\text{kVAr}).

שאלה 2 · רשת מוזנת מצד אחד או משני צדדים

באיור לשאלה מוצגת רשת עם אפשרות להזנת העומסים ממקור אחד או משני מקורות.

מתח נומינלי של הרשת 400 V400\,\text{V} .

נתוני המוליכים: X0=0.1 [Ω/km]X_0=0.1\,[\Omega/\text{km}], ρ=158[Ω⋅mm2m]\rho=\frac{1}{58}\left[\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right]

מפסק CB1 פתוח

א.

חשבו את שטחי החתך של מוליכי הרשת לפי קריטריון צפיפות זרם אחידה, עבור מפל מתח מכסימלי מותר של 3%.

(7 נקודות)
ב.

בחרו שטחי חתך תקניים וחשב את איבודי ההספק בקטע AC.

(5 נקודות)

סוגרים את מפסק CB1

ג.

חשבו את הזרם בקטעים השונים על פי שטחי החתך התקניים שנבחרו בסעיף ב (ניתן להזניח את ההיגב ההשראי).

(5 נקודות)
ד.

האם מפל המתח המכסימלי יגדל, יקטן או לא ישתנה לאחר סגירת המפסק? נמקו את תשובתך.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

J≈2.44 A/mm2J\approx2.44\,\text{A/mm}^2; AAB≈49.6A_{AB}\approx49.6, ABC≈31.5A_{BC}\approx31.5, ACD≈27.9A_{CD}\approx27.9, ADE≈24.5 mm2A_{DE}\approx24.5\,\text{mm}^2

נתון: הזנה מ-A בלבד (400 V400\,\text{V}), אורכי הקטעים 6060, 2525, 3535, 45 m45\,\text{m}, העומסים שבאיור, γ=58 mΩ⋅mm2\gamma=58\,\frac{\text{m}}{\Omega\cdot\text{mm}^2}, x0=0.1 Ω/kmx_0=0.1\,\Omega/\text{km}, ΔUmax=3%\Delta U_{max}=3\%.

מבוקש: שטח החתך של כל קטע, כשצפיפות הזרם בכל הקטעים זהה.

רעיון: מפל המתח מתחלק לחלק היגבי (תלוי ב-x0x_0, שכמעט אינו תלוי בחתך) ולחלק פעיל (תלוי בחתך). נחשב את החלק ההיגבי, נשאיר את היתרה לחלק הפעיל, ונמצא ממנה את צפיפות הזרם JJ. אז Ai=IiJA_i=\frac{I_i}{J}.

1. זרמי העומסים כפאזורים (מתח הרשת הוא הייחוס; עומס השראי - זווית שלילית, קיבולי - חיובית):

•B: IˉB=50∠−36.87∘=40−j30 A\bar I_B=50\angle-36.87^\circ=40-j30\,\text{A}

•C: SC=7.50.6=12.5 kVAS_C=\frac{7.5}{0.6}=12.5\,\text{kVA}, IC=12 5003⋅400=18.04 AI_C=\frac{12\,500}{\sqrt3\cdot400}=18.04\,\text{A}: IˉC=18.04∠53.13∘=10.83+j14.43 A\bar I_C=18.04\angle53.13^\circ=10.83+j14.43\,\text{A}

•D: SD=10.50.707=14.85 kVAS_D=\frac{10.5}{0.707}=14.85\,\text{kVA}, ID=14 8513⋅400=21.44 AI_D=\frac{14\,851}{\sqrt3\cdot400}=21.44\,\text{A}: IˉD=21.44∠45∘=15.16+j15.16 A\bar I_D=21.44\angle45^\circ=15.16+j15.16\,\text{A}

•E: IE=41 5003⋅400=59.90 AI_E=\frac{41\,500}{\sqrt3\cdot400}=59.90\,\text{A}: IˉE=59.90∠−31.79∘=50.92−j31.55 A\bar I_E=59.90\angle-31.79^\circ=50.92-j31.55\,\text{A}

2. זרמי הקטעים (מ-A לכיוון E, כל קטע נושא את כל העומסים שאחריו):

•IˉDE=IˉE=50.92−j31.55=59.90 A\bar I_{DE}=\bar I_E=50.92-j31.55=59.90\,\text{A}, cos⁡φDE=0.85\cos\varphi_{DE}=0.85

•IˉCD=IˉD+IˉE=66.07−j16.39=68.07 A\bar I_{CD}=\bar I_D+\bar I_E=66.07-j16.39=68.07\,\text{A}, cos⁡φCD=0.971\cos\varphi_{CD}=0.971

•IˉBC=IˉC+IˉCD=76.90−j1.96=76.92 A\bar I_{BC}=\bar I_C+\bar I_{CD}=76.90-j1.96=76.92\,\text{A}, cos⁡φBC=0.9997\cos\varphi_{BC}=0.9997

•IˉAB=IˉB+IˉBC=116.90−j31.96=121.19 A\bar I_{AB}=\bar I_B+\bar I_{BC}=116.90-j31.96=121.19\,\text{A}, cos⁡φAB=0.965\cos\varphi_{AB}=0.965

3. מפל המתח המותר: ΔUmax=0.03⋅400=12 V\Delta U_{max}=0.03\cdot400=12\,\text{V}.

החלק ההיגבי (הרכיב ההיגבי של זרם כל קטע כפול ההיגב שלו):

ΔUr=3⋅x0⋅∑Ir,i li=3⋅0.1⋅10−3⋅(31.96⋅60+1.96⋅25+16.39⋅35+31.55⋅45)=0.686 V\Delta U_r=\sqrt3\cdot x_0\cdot\sum I_{r,i}\,l_i=\sqrt3\cdot0.1\cdot10^{-3}\cdot(31.96\cdot60+1.96\cdot25+16.39\cdot35+31.55\cdot45)=0.686\,\text{V}

4. החלק הפעיל שנשאר:

ΔUa=12−0.686=11.314 V\Delta U_a=12-0.686=11.314\,\text{V}

5. בצפיפות זרם אחידה Ii=J⋅AiI_i=J\cdot A_i, ולכן ΔUa=3∑Iicos⁡φi liγAi=3 Jγ∑licos⁡φi\Delta U_a=\sqrt3\sum\frac{I_i\cos\varphi_i\,l_i}{\gamma A_i}=\frac{\sqrt3\,J}{\gamma}\sum l_i\cos\varphi_i:

∑licos⁡φi=60⋅0.965+25⋅0.9997+35⋅0.971+45⋅0.85=155.09 m\sum l_i\cos\varphi_i=60\cdot0.965+25\cdot0.9997+35\cdot0.971+45\cdot0.85=155.09\,\text{m}

J=γ⋅ΔUa3⋅∑licos⁡φi=58⋅11.3143⋅155.09=2.443 A/mm2J=\frac{\gamma\cdot\Delta U_a}{\sqrt3\cdot\sum l_i\cos\varphi_i}=\frac{58\cdot11.314}{\sqrt3\cdot155.09}=2.443\,\text{A/mm}^2

6. שטחי החתך Ai=IiJA_i=\frac{I_i}{J}:

AAB=121.192.443=49.6 mm2A_{AB}=\frac{121.19}{2.443}=49.6\,\text{mm}^2, ABC=76.922.443=31.5 mm2A_{BC}=\frac{76.92}{2.443}=31.5\,\text{mm}^2, ACD=68.072.443=27.9 mm2A_{CD}=\frac{68.07}{2.443}=27.9\,\text{mm}^2, ADE=59.902.443=24.5 mm2A_{DE}=\frac{59.90}{2.443}=24.5\,\text{mm}^2

תשובה: J≈2.44 A/mm2J\approx2.44\,\text{A/mm}^2; AAB≈49.6 mm2A_{AB}\approx49.6\,\text{mm}^2, ABC≈31.5 mm2A_{BC}\approx31.5\,\text{mm}^2, ACD≈27.9 mm2A_{CD}\approx27.9\,\text{mm}^2, ADE≈24.5 mm2A_{DE}\approx24.5\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

AB - 5050, BC - 3535, CD - 3535, DE - 25 mm225\,\text{mm}^2; ΔPAC≈1.13 kW\Delta P_{AC}\approx1.13\,\text{kW}

1. בוחרים לכל קטע את החתך התקני הקרוב מעל החתך המחושב (כך מפל המתח לא יעלה על 3%3\%):

AB: 49.6→50 mm249.6\to50\,\text{mm}^2; BC: 31.5→35 mm231.5\to35\,\text{mm}^2; CD: 27.9→35 mm227.9\to35\,\text{mm}^2; DE: 24.5→25 mm224.5\to25\,\text{mm}^2.

בדיקה: מפל המתח עד E עם החתכים התקניים הוא 11.23 V11.23\,\text{V}, כלומר 2.81%<3%2.81\%<3\%.

2. התנגדות הקטעים שבין A ל-C (R=lγAR=\frac{l}{\gamma A}):

RAB=6058⋅50=0.02069 ΩR_{AB}=\frac{60}{58\cdot50}=0.02069\,\Omega, RBC=2558⋅35=0.01232 ΩR_{BC}=\frac{25}{58\cdot35}=0.01232\,\Omega

3. איבודי ההספק בשלושת המופעים (ΔP=3I2R\Delta P=3I^2R, בזרמי הקטעים מסעיף א):

ΔPAB=3⋅121.192⋅0.02069=911.6 W\Delta P_{AB}=3\cdot121.19^2\cdot0.02069=911.6\,\text{W}

ΔPBC=3⋅76.922⋅0.01232=218.6 W\Delta P_{BC}=3\cdot76.92^2\cdot0.01232=218.6\,\text{W}

ΔPAC=911.6+218.6=1130 W\Delta P_{AC}=911.6+218.6=1130\,\text{W}

תשובה: חתכים תקניים: AB - 50 mm250\,\text{mm}^2, BC - 35 mm235\,\text{mm}^2, CD - 35 mm235\,\text{mm}^2, DE - 25 mm225\,\text{mm}^2. איבודי ההספק בקטע AC: כ-1.13 kW1.13\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

IˉAB≈42.8∠−10.8∘\bar I_{AB}\approx42.8\angle-10.8^\circ, IˉBC≈22.1∠84.7∘\bar I_{BC}\approx22.1\angle84.7^\circ (מ-B ל-C), IˉDC≈11.6∠−40.7∘\bar I_{DC}\approx11.6\angle-40.7^\circ (מ-D ל-C), IˉED≈25.1∠17.6∘\bar I_{ED}\approx25.1\angle17.6^\circ (מ-E ל-D); מהמקור שב-E: 78.6∠−17.8∘ A78.6\angle-17.8^\circ\,\text{A}

נתון: שני מקורות שווים (400 V400\,\text{V}, באותה פאזה) ב-A ובצד CB1, החתכים מסעיף ב, ההיגב מוזנח.

מבוקש: הזרם בכל קטע.

רעיון: קו המוזן משני קצותיו במתחים שווים. הזרם שמגיע מ-A נמצא מ"משוואת המומנטים": כל עומס מתחלק בין שני המקורות ביחס הפוך להתנגדות המסלול אליהם. כיוון שההיגב מוזנח, עובדים עם התנגדויות בלבד ועם זרמי העומסים כפאזורים.

1. התנגדויות הקטעים:

RAB=0.02069 ΩR_{AB}=0.02069\,\Omega, RBC=0.01232 ΩR_{BC}=0.01232\,\Omega, RCD=3558⋅35=0.01724 ΩR_{CD}=\frac{35}{58\cdot35}=0.01724\,\Omega, RDE=4558⋅25=0.03103 ΩR_{DE}=\frac{45}{58\cdot25}=0.03103\,\Omega

RAE=0.02069+0.01232+0.01724+0.03103=0.08128 ΩR_{AE}=0.02069+0.01232+0.01724+0.03103=0.08128\,\Omega

2. ההתנגדות מכל עומס עד המקור שב-E (העומס E מחובר ישירות למקור, ולכן אינו מקבל זרם מ-A):

RBE=0.06059 ΩR_{BE}=0.06059\,\Omega, RCE=0.04828 ΩR_{CE}=0.04828\,\Omega, RDE=0.03103 ΩR_{DE}=0.03103\,\Omega, REE=0R_{EE}=0

3. הזרם מהמקור A (נבחר כיוון חיובי מ-A ל-E):

IˉA=IˉBRBE+IˉCRCE+IˉDRDERAE=(40−j30)⋅0.06059+(10.83+j14.43)⋅0.04828+(15.16+j15.16)⋅0.031030.08128\bar I_A=\frac{\bar I_B R_{BE}+\bar I_C R_{CE}+\bar I_D R_{DE}}{R_{AE}}=\frac{(40-j30)\cdot0.06059+(10.83+j14.43)\cdot0.04828+(15.16+j15.16)\cdot0.03103}{0.08128}

IˉA=3.417−j0.6500.08128=42.03−j8.00=42.79∠−10.78∘ A\bar I_A=\frac{3.417-j0.650}{0.08128}=42.03-j8.00=42.79\angle-10.78^\circ\,\text{A}

4. הזרמים בקטעים לפי חוק הזרמים בכל צומת (כיוון חיובי מ-A ל-E):

IˉAB=IˉA=42.03−j8.00=42.79∠−10.78∘ A\bar I_{AB}=\bar I_A=42.03-j8.00=42.79\angle-10.78^\circ\,\text{A}

IˉBC=IˉAB−IˉB=2.03+j22.00=22.09∠84.72∘ A\bar I_{BC}=\bar I_{AB}-\bar I_B=2.03+j22.00=22.09\angle84.72^\circ\,\text{A}

IˉCD=IˉBC−IˉC=−8.79+j7.56 A\bar I_{CD}=\bar I_{BC}-\bar I_C=-8.79+j7.56\,\text{A} - הרכיב הפעיל שלילי, כלומר הזרם זורם מ-D ל-C: IˉDC=8.79−j7.56=11.60∠−40.71∘ A\bar I_{DC}=8.79-j7.56=11.60\angle-40.71^\circ\,\text{A}

IˉDE=IˉCD−IˉD=−23.95−j7.60 A\bar I_{DE}=\bar I_{CD}-\bar I_D=-23.95-j7.60\,\text{A}, כלומר מ-E ל-D: IˉED=23.95+j7.60=25.12∠17.60∘ A\bar I_{ED}=23.95+j7.60=25.12\angle17.60^\circ\,\text{A}

5. הזרם מהמקור שב-E (דרך CB1) מזין את העומס E ואת הזרם שזורם ל-D:

IˉCB1=IˉE+IˉED=(50.92−j31.55)+(23.95+j7.60)=74.86−j23.96=78.60∠−17.75∘ A\bar I_{CB1}=\bar I_E+\bar I_{ED}=(50.92-j31.55)+(23.95+j7.60)=74.86-j23.96=78.60\angle-17.75^\circ\,\text{A}

בדיקה: IˉA+IˉCB1=116.90−j31.96 A\bar I_A+\bar I_{CB1}=116.90-j31.96\,\text{A} - שווה לסכום כל העומסים.

הרכיב הפעיל של הזרם מגיע לנקודה C משני הצדדים, ולכן C היא נקודת המתח הנמוך ביותר.

תשובה: IAB≈42.8 AI_{AB}\approx42.8\,\text{A} (מ-A ל-B), IBC≈22.1 AI_{BC}\approx22.1\,\text{A} (מ-B ל-C), IDC≈11.6 AI_{DC}\approx11.6\,\text{A} (מ-D ל-C), IED≈25.1 AI_{ED}\approx25.1\,\text{A} (מ-E ל-D); מהמקור שב-E נכנסים כ-78.6 A78.6\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

יקטן: מכ-11.2 V11.2\,\text{V} (2.8%2.8\%, בנקודה E) לכ-1.55 V1.55\,\text{V} (0.39%0.39\%, בנקודה C)

1. כשהמפסק פתוח, כל הזרם עובר מ-A לאורך כל הקו, והנקודה הרחוקה E מקבלת את המפל הגדול ביותר. עם החתכים התקניים (סעיף ב):

ΔUmax=ΔUAE=11.23 V\Delta U_{max}=\Delta U_{AE}=11.23\,\text{V} (2.81%2.81\%)

2. כשהמפסק סגור, כל עומס מוזן משני כיוונים, הזרמים בקטעים קטנים בהרבה (סעיף ג) והמסלולים קצרים יותר. הנקודה בעלת המתח הנמוך ביותר היא C (אליה מגיע הזרם הפעיל משני הצדדים). מפל המתח עד C מצד A (ההיגב מוזנח):

ΔUC=3 (Ia,ABRAB+Ia,BCRBC)=3 (42.03⋅0.02069+2.03⋅0.01232)=1.55 V\Delta U_C=\sqrt3\,(I_{a,AB}R_{AB}+I_{a,BC}R_{BC})=\sqrt3\,(42.03\cdot0.02069+2.03\cdot0.01232)=1.55\,\text{V} (0.39%0.39\%)

3. מפל המתח המרבי קטן פי 7 בערך.

תשובה: מפל המתח המכסימלי יקטן - מכ-11.2 V11.2\,\text{V} (2.8%2.8\%) בנקודה E לכ-1.55 V1.55\,\text{V} (0.39%0.39\%) בנקודה C, כי בהזנה דו-צדדית כל עומס מקבל את הזרם במסלולים קצרים יותר והזרמים בקטעים קטנים.

שאלה 3 · זרם קצר בלוחות, כושר ניתוק ופסי צבירה

מתקן חשמלי מוזן במתח 400 V400\,\text{V} , השנאי מזין לוח ראשי לוח A , לוח A מזין את לוח B ולוח B מזין את לוח C .

שטחי החתך של הכבלים המזינים את הלוחות והמרחקים בין הלוחות מצוינים בתרשים. על פי נתוני יצרן ההיגב ההשראי של כל הכבלים X0=0.08 Ω/kmX_0=0.08\,\Omega/\text{km} . המוליכים עשויים נחושת ρ=158[Ω⋅mm2m]\rho=\frac{1}{58}\left[\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right] זרם הקצר במוצא השנאי חושב לפי הנוסחא Ik=U3⋅ZI_k=\frac{U}{\sqrt3\cdot Z} והתקבל ערך של 27.3∠−85∘ kA27.3\angle-85^\circ\,\text{kA}.

א.

מה תהיה עצמת זרם הקצר התלת מופעי המתמיד שיזרום במוליכים אם יתרחש קצר בפסי הצבירה של לוח C.

(10 נקודות)
ב.

כושר הניתוק של כל המפסקים בתרשים הוא 25 kA25\,\text{kA} האם הם עומדים בתקנות החשמל (יש להתייחס לכל מפסק בנפרד). ציינו על פי איזו תקנה בדקת את התאמתם.

(5 נקודות)
ג.

בלוח C התקינו פסי צבירה מנחושת בשטח חתך של 60X10, הפסים מותקנים במאונך.

המרחק בין מרכזי פסי הצבירה 10 סמ' , והמרחק בין המבודדים 50 סמ'. האם פסי הצבירה תקינים? הוכחו באמצעות חישובים מתאימים.

מאמץ הכפיפה המינימלי המותר לנחושת σ=1250 kgcm2\sigma=1250\,\frac{\text{kg}}{\text{cm}^2}

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Iˉk,C≈10.94∠−40.2∘ kA\bar I_{k,C}\approx10.94\angle-40.2^\circ\,\text{kA}

נתון: Iˉk=27.3∠−85∘ kA\bar I_k=27.3\angle-85^\circ\,\text{kA} במוצא השנאי (לוח A), כבל A-B: 2×(4×120 mm2)2\times(4\times120\,\text{mm}^2) באורך 70 m70\,\text{m}, כבל B-C: 4×50 mm24\times50\,\text{mm}^2 באורך 30 m30\,\text{m}, γ=58\gamma=58, x0=0.08 Ω/kmx_0=0.08\,\Omega/\text{km}.

מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי בפסי לוח C.

רעיון: מזרם הקצר הידוע נמצא את עכבת המקור (רשת ושנאי) עד לוח A, נוסיף את עכבות הכבלים עד C ונחלק את המתח המופעי בעכבה הכוללת.

1. עכבת המקור, מהנוסחה Ik=U3⋅ZI_k=\frac{U}{\sqrt3\cdot Z} (הזווית של העכבה הפוכה לזווית הזרם):

ZˉS=U3⋅Iˉk=4003⋅27 300∠−85∘=8.459∠85∘ mΩ=0.737+j8.427 mΩ\bar Z_S=\frac{U}{\sqrt3\cdot\bar I_k}=\frac{400}{\sqrt3\cdot27\,300\angle-85^\circ}=8.459\angle85^\circ\,\text{m}\Omega=0.737+j8.427\,\text{m}\Omega

2. כבל A-B (שני כבלים במקביל - ההתנגדות וההיגב מתחלקים ב-2):

RAB=lγ⋅n⋅A=7058⋅2⋅120=5.029 mΩR_{AB}=\frac{l}{\gamma\cdot n\cdot A}=\frac{70}{58\cdot2\cdot120}=5.029\,\text{m}\Omega, XAB=x0⋅ln=0.08⋅0.072=2.8 mΩX_{AB}=\frac{x_0\cdot l}{n}=\frac{0.08\cdot0.07}{2}=2.8\,\text{m}\Omega

3. כבל B-C:

RBC=3058⋅50=10.345 mΩR_{BC}=\frac{30}{58\cdot50}=10.345\,\text{m}\Omega, XBC=0.08⋅0.03=2.4 mΩX_{BC}=0.08\cdot0.03=2.4\,\text{m}\Omega

4. העכבה הכוללת עד פסי לוח C:

ZˉC=(0.737+5.029+10.345)+j(8.427+2.8+2.4)=16.111+j13.627=21.10∠40.23∘ mΩ\bar Z_C=(0.737+5.029+10.345)+j(8.427+2.8+2.4)=16.111+j13.627=21.10\angle40.23^\circ\,\text{m}\Omega

5. זרם הקצר המתמיד:

Iˉk,C=U3⋅ZˉC=4003⋅21.10⋅10−3∠40.23∘=10.94∠−40.23∘ kA\bar I_{k,C}=\frac{U}{\sqrt3\cdot\bar Z_C}=\frac{400}{\sqrt3\cdot21.10\cdot10^{-3}\angle40.23^\circ}=10.94\angle-40.23^\circ\,\text{kA}

(לשימוש בסעיף ב: עד פסי לוח B, ZˉB=5.766+j11.227=12.62 mΩ\bar Z_B=5.766+j11.227=12.62\,\text{m}\Omega ו-Ik,B=4003⋅12.62⋅10−3=18.30 kAI_{k,B}=\frac{400}{\sqrt3\cdot12.62\cdot10^{-3}}=18.30\,\text{kA}.)

תשובה: Iˉk,C≈10.94∠−40.2∘ kA\bar I_{k,C}\approx10.94\angle-40.2^\circ\,\text{kA}.

סעיף ב

תשובה:

המפסקים בלוח A (CB1 והיציאות) - לא (27.3>25 kA27.3>25\,\text{kA}); המפסקים בלוח B (כולל מפסק 4) - כן (18.3 kA18.3\,\text{kA}); CB5 והמפסקים בלוח C - כן (10.9 kA10.9\,\text{kA})

הדרישה (תקנות החשמל - לוחות למתח נמוך, והגנה מפני זרם יתר): כושר הניתוק של מפסק לא יפחת מזרם הקצר המרבי הצפוי במקום התקנתו. לכן משווים את 25 kA25\,\text{kA} לזרם הקצר בלוח שבו מותקן כל מפסק (קצר מיד אחרי המפסק).

1. CB1 (מפסק הכניסה של לוח A) ומפסקי היציאה בלוח A (כולל המפסק שמזין את לוח B): זרם הקצר בלוח A הוא זרם הקצר במוצא השנאי, 27.3 kA27.3\,\text{kA}.

27.3 kA>25 kA27.3\,\text{kA}>25\,\text{kA} - אינם עומדים בתקנות.

2. המפסקים בלוח B - מפסק הכניסה, מפסק היציאה 4 שמזין את לוח C ויתר היציאות: זרם הקצר בלוח B הוא 18.30 kA18.30\,\text{kA} (סעיף א).

18.30 kA<25 kA18.30\,\text{kA}<25\,\text{kA} - עומדים.

3. CB5 (כניסת לוח C) ומפסקי היציאה בלוח C: זרם הקצר בלוח C הוא 10.94 kA10.94\,\text{kA}.

10.94 kA<25 kA10.94\,\text{kA}<25\,\text{kA} - עומדים.

4. בלוח A יש להחליף את המפסקים במפסקים בכושר ניתוק תקני גבוה יותר (למשל 36 kA36\,\text{kA}), או להשתמש בהגנת עורף מתואמת שאושרה על ידי היצרן.

תשובה: לפי תקנות החשמל (כושר הניתוק של אמצעי הגנה לא יקטן מזרם הקצר הצפוי במקום ההתקנה): המפסקים בלוח A (CB1 והיציאות) אינם תקינים (27.3>25 kA27.3>25\,\text{kA}); המפסקים בלוח B (כולל 4) תקינים (18.3 kA18.3\,\text{kA}); CB5 והמפסקים בלוח C תקינים (10.9 kA10.9\,\text{kA}).

סעיף ג

תשובה:

תקינים: ip≈16.2 kAi_p\approx16.2\,\text{kA}, σ≈96.5 kg/cm2<1250 kg/cm2\sigma\approx96.5\,\text{kg/cm}^2<1250\,\text{kg/cm}^2

נתון: פס נחושת 60×10 mm60\times10\,\text{mm} (h=6 cmh=6\,\text{cm}, b=1 cmb=1\,\text{cm}) מותקן במאונך, a=10 cma=10\,\text{cm} בין מרכזי הפסים, L=50 cmL=50\,\text{cm} בין מבודדים, σper=1250 kg/cm2\sigma_{per}=1250\,\text{kg/cm}^2; בלוח C: ZˉC=16.111+j13.627 mΩ\bar Z_C=16.111+j13.627\,\text{m}\Omega, Ik,C=10.94 kAI_{k,C}=10.94\,\text{kA}.

מבוקש: האם מאמץ הכפיפה בקצר קטן מהמותר.

רעיון: הכוח בין הפסים נקבע לפי ערך השיא של זרם הקצר (זרם ההלם). מחשבים את הכוח, את המומנט, ומחלקים במומנט ההתנגדות של הפס.

1. מקדם ההלם לפי היחס RX\frac{R}{X} בנקודת הקצר:

RX=16.11113.627=1.182\frac{R}{X}=\frac{16.111}{13.627}=1.182

κ=1.02+0.98⋅e−3RX=1.02+0.98⋅e−3⋅1.182=1.048\kappa=1.02+0.98\cdot e^{-3\frac{R}{X}}=1.02+0.98\cdot e^{-3\cdot1.182}=1.048

2. זרם ההלם:

ip=κ⋅2⋅Ik=1.048⋅2⋅10.94=16.22 kAi_p=\kappa\cdot\sqrt2\cdot I_k=1.048\cdot\sqrt2\cdot10.94=16.22\,\text{kA}

3. הכוח על הפס האמצעי בקצר תלת מופעי (ipi_p ב-kA, אורכים ב-cm):

F=1.76⋅10−2⋅ip2⋅La=1.76⋅10−2⋅16.222⋅5010=23.16 kgF=1.76\cdot10^{-2}\cdot i_p^2\cdot\frac{L}{a}=1.76\cdot10^{-2}\cdot16.22^2\cdot\frac{50}{10}=23.16\,\text{kg}

4. המומנט המכופף (פס רציף על כמה מבודדים):

M=F⋅L12=23.16⋅5012=96.5 kg⋅cmM=\frac{F\cdot L}{12}=\frac{23.16\cdot50}{12}=96.5\,\text{kg}\cdot\text{cm}

5. מומנט ההתנגדות: בהתקנה במאונך הפסים עומדים על הצד הצר והכוח פועל בניצב לפנים הרחבות, כלומר בכיוון העובי bb:

W=b2⋅h6=12⋅66=1 cm3W=\frac{b^2\cdot h}{6}=\frac{1^2\cdot6}{6}=1\,\text{cm}^3

6. מאמץ הכפיפה:

σ=MW=96.51=96.5 kg/cm2\sigma=\frac{M}{W}=\frac{96.5}{1}=96.5\,\text{kg/cm}^2

96.5 kg/cm2<1250 kg/cm296.5\,\text{kg/cm}^2<1250\,\text{kg/cm}^2 - הפסים עומדים בכוחות הקצר במרווח גדול.

תשובה: פסי הצבירה תקינים: ip≈16.2 kAi_p\approx16.2\,\text{kA} ומאמץ הכפיפה כ-96.5 kg/cm296.5\,\text{kg/cm}^2, קטן בהרבה מ-1250 kg/cm21250\,\text{kg/cm}^2.

שאלה 4 · קו כבלים במתח גבוה: מעגל תמורה T

רשת תת קרקעית הבנויה מכבלים מזינה שנאי באיזור מגורים. ההספק המועבר ברשת 10 [MW]10\,[\text{MW}] במקדם הספק של 0.83, ובמתח 22 [kV]22\,[\text{kV}]. אורך הרשת 15 קמ'.

נתוני הרשת:

•מוליכי הרשת עשויים חמרן פלדה γ=34[mΩ⋅mm2]\gamma=34\left[\frac{\text{m}}{\Omega\cdot\text{mm}^2}\right]

•שטח חתך המוליכים 240 [mm2]240\,[\text{mm}^2]

•היגב השראי סגולי 0.35 [Ω/km]0.35\,[\Omega/\text{km}]

•קיבוליות סגולית 0.25 [μF/km]0.25\,[\mu\text{F}/\text{km}]

א.

שרטטו מעגל תמורה T , חשב את הפרמטרים של הרשת וציינו אותם על מעגל התמורה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את המתח, הזרם ומקדם ההספק בתחילת קו ההזנה (חישוב מדויק ולא מקורב).

(10 נקודות)
ג.

שרטטו דיאגרמה וקטורית של המתחים המתבסס על סכמת תמורה T.

(הנחו UU עומס =22 kV∠0∘=22\,\text{kV}\angle0^\circ ).

(3 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק המדומה הנמסר לרשת בתחילת הקו.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

R=1.838 ΩR=1.838\,\Omega, X=5.25 ΩX=5.25\,\Omega, C=3.75 μFC=3.75\,\mu\text{F} (B=1.178 mSB=1.178\,\text{mS}); בכל זרוע: 0.919+j2.625 Ω0.919+j2.625\,\Omega, ובאמצע ענף קיבולי −j849 Ω-j849\,\Omega

נתון: l=15 kml=15\,\text{km}, γ=34\gamma=34, A=240 mm2A=240\,\text{mm}^2, x0=0.35 Ω/kmx_0=0.35\,\Omega/\text{km}, c0=0.25 μF/kmc_0=0.25\,\mu\text{F/km}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: פרמטרי הקו ומעגל התמורה T (למופע).

1. התנגדות הקו:

R=lγ⋅A=15 00034⋅240=1.838 ΩR=\frac{l}{\gamma\cdot A}=\frac{15\,000}{34\cdot240}=1.838\,\Omega

2. ההיגב ההשראי:

X=x0⋅l=0.35⋅15=5.25 ΩX=x_0\cdot l=0.35\cdot15=5.25\,\Omega

3. הקיבול וההיגב (המוליכות) הקיבולי:

C=c0⋅l=0.25⋅15=3.75 μFC=c_0\cdot l=0.25\cdot15=3.75\,\mu\text{F}

B=ωC=2π⋅50⋅3.75⋅10−6=1.178⋅10−3 SB=\omega C=2\pi\cdot50\cdot3.75\cdot10^{-6}=1.178\cdot10^{-3}\,\text{S}, כלומר XC=1B=849 ΩX_C=\frac{1}{B}=849\,\Omega

4. מעגל התמורה T (למופע, בין מופע לאפס): העכבה הטורית מחולקת לשתי זרועות שוות, והקיבול כולו מרוכז באמצע הקו:

•זרוע בכניסה (מתחילת הקו לנקודת האמצע): R2+jX2=0.919+j2.625 Ω\frac{R}{2}+j\frac{X}{2}=0.919+j2.625\,\Omega

•ענף מקביל באמצע, בין נקודת האמצע לאפס: C=3.75 μFC=3.75\,\mu\text{F} (−j849 Ω-j849\,\Omega)

•זרוע ביציאה (מנקודת האמצע לעומס): 0.919+j2.625 Ω0.919+j2.625\,\Omega

בכניסה מתח Uˉ1\bar U_1 וזרם Iˉ1\bar I_1, באמצע Uˉm\bar U_m וזרם הקבל IˉC\bar I_C, ובקצה מתח העומס Uˉ2\bar U_2 וזרם העומס Iˉ2\bar I_2.

תשובה: R=1.838 ΩR=1.838\,\Omega, X=5.25 ΩX=5.25\,\Omega, C=3.75 μFC=3.75\,\mu\text{F}. במעגל T: שתי זרועות טוריות של 0.919+j2.625 Ω0.919+j2.625\,\Omega, וביניהן ענף קיבולי של 3.75 μF3.75\,\mu\text{F} (B=1.178 mSB=1.178\,\text{mS}).

סעיף ב

תשובה:

U1≈24.44 kVU_1\approx24.44\,\text{kV} (שלוב; 14.11∠4.34∘ kV14.11\angle4.34^\circ\,\text{kV} מופעי), Iˉ1≈307.1∠−31.5∘ A\bar I_1\approx307.1\angle-31.5^\circ\,\text{A}, cos⁡φ1≈0.811\cos\varphi_1\approx0.811 השראי

נתון: מעגל T מסעיף א, בקצה הקו P=10 MWP=10\,\text{MW}, cos⁡φ2=0.83\cos\varphi_2=0.83 השראי, U2=22 kVU_2=22\,\text{kV}.

מבוקש: U1U_1, I1I_1 ו-cos⁡φ1\cos\varphi_1.

רעיון: עובדים למופע, מהעומס לכיוון ההתחלה: מפל מתח על הזרוע השנייה נותן את מתח האמצע, ממנו זרם הקבל, ואז זרם הכניסה ומפל המתח על הזרוע הראשונה.

1. מתח העומס המופעי (ייחוס):

Uˉ2=22 0003∠0∘=12 701.7∠0∘ V\bar U_2=\frac{22\,000}{\sqrt3}\angle0^\circ=12\,701.7\angle0^\circ\,\text{V}

2. זרם העומס (φ2=arccos⁡0.83=33.90∘\varphi_2=\arccos0.83=33.90^\circ, מפגר):

I2=P3⋅U2⋅cos⁡φ2=10⋅1063⋅22 000⋅0.83=316.18 AI_2=\frac{P}{\sqrt3\cdot U_2\cdot\cos\varphi_2}=\frac{10\cdot10^6}{\sqrt3\cdot22\,000\cdot0.83}=316.18\,\text{A}

Iˉ2=316.18∠−33.90∘=262.43−j176.36 A\bar I_2=316.18\angle-33.90^\circ=262.43-j176.36\,\text{A}

3. מפל המתח על הזרוע השנייה ומתח האמצע:

Iˉ2⋅Zˉ2=316.18∠−33.90∘⋅2.781∠70.70∘=879.4∠36.80∘=704.1+j526.8 V\bar I_2\cdot\frac{\bar Z}{2}=316.18\angle-33.90^\circ\cdot2.781\angle70.70^\circ=879.4\angle36.80^\circ=704.1+j526.8\,\text{V}

Uˉm=Uˉ2+Iˉ2Zˉ2=13 405.8+j526.8=13 416.2∠2.25∘ V\bar U_m=\bar U_2+\bar I_2\frac{\bar Z}{2}=13\,405.8+j526.8=13\,416.2\angle2.25^\circ\,\text{V}

4. הזרם בקבל:

IˉC=jB⋅Uˉm=1.178⋅10−3∠90∘⋅13 416.2∠2.25∘=15.81∠92.25∘=−0.62+j15.79 A\bar I_C=jB\cdot\bar U_m=1.178\cdot10^{-3}\angle90^\circ\cdot13\,416.2\angle2.25^\circ=15.81\angle92.25^\circ=-0.62+j15.79\,\text{A}

5. זרם הכניסה (חוק הזרמים בנקודת האמצע):

Iˉ1=Iˉ2+IˉC=(262.43−0.62)+j(−176.36+15.79)=261.81−j160.56=307.12∠−31.52∘ A\bar I_1=\bar I_2+\bar I_C=(262.43-0.62)+j(-176.36+15.79)=261.81-j160.56=307.12\angle-31.52^\circ\,\text{A}

6. מפל המתח על הזרוע הראשונה ומתח הכניסה:

Iˉ1⋅Zˉ2=307.12∠−31.52∘⋅2.781∠70.70∘=854.2∠39.18∘=662.1+j539.7 V\bar I_1\cdot\frac{\bar Z}{2}=307.12\angle-31.52^\circ\cdot2.781\angle70.70^\circ=854.2\angle39.18^\circ=662.1+j539.7\,\text{V}

Uˉ1=Uˉm+Iˉ1Zˉ2=14 068.0+j1 066.5=14 108.3∠4.34∘ V\bar U_1=\bar U_m+\bar I_1\frac{\bar Z}{2}=14\,068.0+j1\,066.5=14\,108.3\angle4.34^\circ\,\text{V}

המתח השלוב: U1L=3⋅14 108.3=24 436 V≈24.44 kVU_{1L}=\sqrt3\cdot14\,108.3=24\,436\,\text{V}\approx24.44\,\text{kV}

7. מקדם ההספק בתחילת הקו - הזווית בין המתח לזרם:

φ1=4.34∘−(−31.52∘)=35.85∘\varphi_1=4.34^\circ-(-31.52^\circ)=35.85^\circ, cos⁡φ1=cos⁡35.85∘=0.811\cos\varphi_1=\cos35.85^\circ=0.811 (השראי)

תשובה: U1≈24.44 kVU_1\approx24.44\,\text{kV} (שלוב), Iˉ1≈307.1∠−31.5∘ A\bar I_1\approx307.1\angle-31.5^\circ\,\text{A}, cos⁡φ1≈0.811\cos\varphi_1\approx0.811 השראי.

סעיף ג

תשובה:

Uˉ2=12.70∠0∘\bar U_2=12.70\angle0^\circ; +Iˉ2R2+\bar I_2\frac{R}{2} (במקביל ל-Iˉ2\bar I_2) +jIˉ2X2+j\bar I_2\frac{X}{2} (ניצב) =Uˉm=13.42∠2.25∘=\bar U_m=13.42\angle2.25^\circ; +Iˉ1R2+jIˉ1X2=Uˉ1=14.11∠4.34∘ kV+\bar I_1\frac{R}{2}+j\bar I_1\frac{X}{2}=\bar U_1=14.11\angle4.34^\circ\,\text{kV} (מופעי)

הדיאגרמה בנויה (למופע, ב-kV) לפי שתי משוואות המתחים של מעגל T: Uˉm=Uˉ2+Iˉ2R2+jIˉ2X2\bar U_m=\bar U_2+\bar I_2\frac{R}{2}+j\bar I_2\frac{X}{2} ו-Uˉ1=Uˉm+Iˉ1R2+jIˉ1X2\bar U_1=\bar U_m+\bar I_1\frac{R}{2}+j\bar I_1\frac{X}{2}.

1. Uˉ2=12.70∠0∘ kV\bar U_2=12.70\angle0^\circ\,\text{kV} - פאזור הייחוס, על הציר הממשי. הזרם Iˉ2\bar I_2 מפגר אחריו ב-33.90∘33.90^\circ.

2. מקצה Uˉ2\bar U_2: מפל המתח ההתנגדותי Iˉ2R2=316.18⋅0.919=290.6 V\bar I_2\frac{R}{2}=316.18\cdot0.919=290.6\,\text{V}, במקביל ל-Iˉ2\bar I_2 (זווית −33.90∘-33.90^\circ).

3. מקצהו: מפל המתח ההשראי jIˉ2X2=316.18⋅2.625=830.0 Vj\bar I_2\frac{X}{2}=316.18\cdot2.625=830.0\,\text{V}, ניצב ל-Iˉ2\bar I_2 ומקדים אותו ב-90∘90^\circ (זווית 56.10∘56.10^\circ).

4. הפאזור מהראשית עד כאן הוא מתח האמצע Uˉm=13.42∠2.25∘ kV\bar U_m=13.42\angle2.25^\circ\,\text{kV}. זרם הקבל IˉC\bar I_C מקדים את Uˉm\bar U_m ב-90∘90^\circ, ולכן Iˉ1=Iˉ2+IˉC\bar I_1=\bar I_2+\bar I_C מפגר רק ב-31.52∘31.52^\circ.

5. מקצה Uˉm\bar U_m: Iˉ1R2=307.12⋅0.919=282.3 V\bar I_1\frac{R}{2}=307.12\cdot0.919=282.3\,\text{V} במקביל ל-Iˉ1\bar I_1 (זווית −31.52∘-31.52^\circ), ואחריו jIˉ1X2=307.12⋅2.625=806.2 Vj\bar I_1\frac{X}{2}=307.12\cdot2.625=806.2\,\text{V} ניצב לו (זווית 58.48∘58.48^\circ).

6. הפאזור מהראשית עד הקצה הוא מתח הכניסה Uˉ1=14.11∠4.34∘ kV\bar U_1=14.11\angle4.34^\circ\,\text{kV}.

באיור (ב-kV, למופע) מפלי המתח הם החיצים הקצרים בין קצות פאזורי המתח; החיצים מהראשית שמסומנים I2 ו-I1 מראים רק את כיווני הזרמים (לא בקנה מידה).

Re [kV]Im [kV]2468101214-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.0U2=12.70∠0°I2·R/2jI2·X/2Um=13.42∠2.25°I1·R/2jI1·X/2U1=14.11∠4.34°I2I1

תשובה: Uˉ2=12.70∠0∘\bar U_2=12.70\angle0^\circ; מוסיפים Iˉ2R2=290.6 V\bar I_2\frac{R}{2}=290.6\,\text{V} במקביל ל-Iˉ2\bar I_2 ו-jIˉ2X2=830.0 Vj\bar I_2\frac{X}{2}=830.0\,\text{V} בניצב, ומקבלים Uˉm=13.42∠2.25∘ kV\bar U_m=13.42\angle2.25^\circ\,\text{kV}; מוסיפים Iˉ1R2=282.3 V\bar I_1\frac{R}{2}=282.3\,\text{V} ו-jIˉ1X2=806.2 Vj\bar I_1\frac{X}{2}=806.2\,\text{V}, ומקבלים Uˉ1=14.11∠4.34∘ kV\bar U_1=14.11\angle4.34^\circ\,\text{kV} (מופעי).

סעיף ד

תשובה:

Sˉ1≈10.54+j7.61 MVA\bar S_1\approx10.54+j7.61\,\text{MVA}, S1≈13.0 MVAS_1\approx13.0\,\text{MVA}

נתון: Uˉ1=14 108.3∠4.34∘ V\bar U_1=14\,108.3\angle4.34^\circ\,\text{V} (מופעי), Iˉ1=307.12∠−31.52∘ A\bar I_1=307.12\angle-31.52^\circ\,\text{A} (סעיף ב).

1. ההספק המרוכב בשלושת המופעים:

Sˉ1=3⋅Uˉ1⋅Iˉ1∗=3⋅14 108.3∠4.34∘⋅307.12∠31.52∘=13.00∠35.85∘ MVA\bar S_1=3\cdot\bar U_1\cdot\bar I_1^*=3\cdot14\,108.3\angle4.34^\circ\cdot307.12\angle31.52^\circ=13.00\angle35.85^\circ\,\text{MVA}

2. ברכיבים:

Sˉ1=10.54+j7.61 MVA\bar S_1=10.54+j7.61\,\text{MVA}

(בדיקה: S1=3⋅24.436⋅0.30712=13.00 MVAS_1=\sqrt3\cdot24.436\cdot0.30712=13.00\,\text{MVA}.)

3. לעומת העומס (10+j6.72 MVA10+j6.72\,\text{MVA}), הקו צורך כ-0.54 MW0.54\,\text{MW} הפסדים פעילים וכ-0.89 MVAr0.89\,\text{MVAr} היגביים (נטו, אחרי ההספק שהקיבול מייצר).

תשובה: S1≈13.0 MVAS_1\approx13.0\,\text{MVA} (10.54 MW+j7.61 MVAr10.54\,\text{MW}+j7.61\,\text{MVAr}).

שאלה 5 · מחסן קירור: שנאי, כבלי הזנה ושיטת הגנה

בחדר מכונות של מחסן קירור תעשייתי הפועל במתח נמוך 400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz} קיימים העומסים לפי הפירוט בטבלה הבאה:

עומסמספרהספק חשמלי [kW][\text{kW}]מקדם בו זמניותמקדם ההספק
מדחסים8450.750.84
משאבות15100.80.82
מפוחים3620.60.8
תאורה ושקעים100.50.95
א.

מהו ההספק הנקוב המינימלי הנדרש מהשנאי המזין את המחסן. (יש להתחשב בהתפתחות עתידית של 10%). ההספקים הנקובים האפשריים של השנאי הם: 400 kVA400\,\text{kVA}, 500 kVA500\,\text{kVA}, 630 kVA630\,\text{kVA}, 800 kVA800\,\text{kVA}, 1000 kVA1000\,\text{kVA}.

(5 נקודות)
ב.

בחירת כבל ההזנה מהשנאי ללוח המחסן נעשה לפי ההספק הנקוב של השנאי. יש להשתמש בכבלים חד גידיים לכל מופע על גבי מגש מחורר, הטמפרטורה האופפת בתוואי ההתקנה היא 45∘C45^\circ\text{C}.

יש להשתמש בכבל מסוג N2XY בשטח חתך של 185 mm2185\,\text{mm}^2. כמה כבלים חד גידיים נדרשים לכל מופע?

(5 נקודות)
ג.

הקבלן שם לב שיש לו במחסן כבלים מסוג NYY והוא מבקש אישור להשתמש בכבלים אלו – 2 כבלים למופע. האם ניתן לאשר לקבלן? נמקו את תשובתך באמצעות נתונים.

(5 נקודות)
ד.

לאחר בדיקת לולאת התקלה במתקן התקבלו התוצאות הבאות:

בדיקת לולאת התקלהL1-NL1-PEL1-L2
עכבת לולאת התקלה [mΩ][\text{m}\Omega]4565060
זרם התקלה [kA][\text{kA}]5.10.353.83

מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במחסן הקירור (נמקו את תשובתך)

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

S≈526.7 kVAS\approx526.7\,\text{kVA}, עם 10%10\%: 579.4 kVA579.4\,\text{kVA} - שנאי 630 kVA630\,\text{kVA}

נתון: טבלת העומסים, תוספת 10%10\% להתפתחות עתידית.

מבוקש: ההספק הנקוב המינימלי של השנאי.

רעיון: ההספק הפעיל המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק כפול מקדם הבו-זמניות. את ההספקים ההיגביים מחשבים לפי מקדם ההספק של כל קבוצה, ומחברים בנפרד פעיל והיגבי (חיבור וקטורי).

1. ההספק הפעיל וההיגבי של כל קבוצה (P=n⋅P1⋅ksP=n\cdot P_1\cdot k_s, Q=P⋅tan⁡φQ=P\cdot\tan\varphi):

•מדחסים: P=8⋅45⋅0.75=270 kWP=8\cdot45\cdot0.75=270\,\text{kW}, tan⁡φ=tan⁡(arccos⁡0.84)=0.646\tan\varphi=\tan(\arccos0.84)=0.646, Q=270⋅0.646=174.40 kVArQ=270\cdot0.646=174.40\,\text{kVAr}

•משאבות: P=15⋅10⋅0.8=120 kWP=15\cdot10\cdot0.8=120\,\text{kW}, tan⁡φ=0.698\tan\varphi=0.698, Q=120⋅0.698=83.76 kVArQ=120\cdot0.698=83.76\,\text{kVAr}

•מפוחים: P=36⋅2⋅0.6=43.2 kWP=36\cdot2\cdot0.6=43.2\,\text{kW}, tan⁡φ=0.75\tan\varphi=0.75, Q=43.2⋅0.75=32.40 kVArQ=43.2\cdot0.75=32.40\,\text{kVAr}

•תאורה ושקעים (ההספק הכולל 10 kW10\,\text{kW}): P=10⋅0.5=5 kWP=10\cdot0.5=5\,\text{kW}, tan⁡φ=0.329\tan\varphi=0.329, Q=5⋅0.329=1.64 kVArQ=5\cdot0.329=1.64\,\text{kVAr}

2. הסכומים וההספק המדומה:

P=270+120+43.2+5=438.2 kWP=270+120+43.2+5=438.2\,\text{kW}, Q=174.40+83.76+32.40+1.64=292.21 kVArQ=174.40+83.76+32.40+1.64=292.21\,\text{kVAr}

S=P2+Q2=438.22+292.212=526.69 kVAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{438.2^2+292.21^2}=526.69\,\text{kVA} (cos⁡φ=0.832\cos\varphi=0.832)

3. עם התפתחות עתידית:

Sreq=1.1⋅526.69=579.36 kVAS_{req}=1.1\cdot526.69=579.36\,\text{kVA}

4. ההספק התקני הקרוב מעל: 630 kVA630\,\text{kVA} (500 kVA500\,\text{kVA} קטן מדי).

תשובה: ההספק הנדרש כ-579.4 kVA579.4\,\text{kVA}, ולכן השנאי המינימלי הוא 630 kVA630\,\text{kVA}.

סעיף ב

תשובה:

2 כבלים N2XY 1×185 mm21\times185\,\text{mm}^2 לכל מופע (In=909.3 AI_n=909.3\,\text{A}; 2⋅533⋅0.87=927.4 A≥909.3 A2\cdot533\cdot0.87=927.4\,\text{A}\ge909.3\,\text{A}, בהנחה שאין הקטנה בגלל קיבוץ)

נתון: שנאי 630 kVA630\,\text{kVA} (סעיף א), 400 V400\,\text{V}; כבלי N2XY חד גידיים (נחושת, בידוד XLPE, טמפרטורת מוליך מרבית 90∘C90^\circ\text{C}) בחתך 185 mm2185\,\text{mm}^2 על מגש מחורר; טמפרטורת האוויר 45∘C45^\circ\text{C}.

מבוקש: מספר הכבלים במקביל לכל מופע.

רעיון: הכבלים צריכים לשאת את הזרם הנקוב של השנאי. לוקחים מטבלת העמסת המוליכים את הזרם המתמיד של כבל אחד, מתקנים אותו לטמפרטורה האופפת, ובודקים כמה כבלים במקביל מספיקים.

1. הזרם הנקוב של השנאי:

In=Sn3⋅U=630⋅1033⋅400=909.3 AI_n=\frac{S_n}{\sqrt3\cdot U}=\frac{630\cdot10^3}{\sqrt3\cdot400}=909.3\,\text{A}

2. ערך הטבלה: כבל נחושת XLPE חד גידי 185 mm2185\,\text{mm}^2 באוויר על מגש מחורר, שלושה כבלים טעונים מונחים שטוח וצמוד, טמפרטורת ייחוס 30∘C30^\circ\text{C}: IZ=533 AI_Z=533\,\text{A}.

3. מקדם תיקון לטמפרטורה האופפת 45∘C45^\circ\text{C} (בידוד 90∘C90^\circ\text{C}): K1=0.87K_1=0.87 (קרוב ל-90−4590−30=0.866\sqrt{\frac{90-45}{90-30}}=0.866).

הנחה: בין שני המעגלים המקבילים על המגש נשאר מרווח, ולכן אין מקדם הקטנה נוסף בגלל קיבוץ (K2=1K_2=1).

IZ′=IZ⋅K1⋅K2=533⋅0.87⋅1=463.7 AI'_Z=I_Z\cdot K_1\cdot K_2=533\cdot0.87\cdot1=463.7\,\text{A} לכבל

4. מספר הכבלים לכל מופע:

n≥InIZ′=909.3463.7=1.96 ⇒ n=2n\ge\frac{I_n}{I'_Z}=\frac{909.3}{463.7}=1.96\ \Rightarrow\ n=2

בדיקה: 2⋅463.7=927.4 A≥909.3 A2\cdot463.7=927.4\,\text{A}\ge909.3\,\text{A} (כבל אחד, 463.7 A463.7\,\text{A}, אינו מספיק).

5. הערה: המרווח קטן - כ-2%2\% בלבד (927.4909.3=1.02\frac{927.4}{909.3}=1.02). אם שני המעגלים מונחים צמודים על המגש ונדרש מקדם קיבוץ של 0.980.98 או פחות, מתקבל 2⋅463.7⋅0.98=908.9 A<909.3 A2\cdot463.7\cdot0.98=908.9\,\text{A}<909.3\,\text{A}, ואז נדרשים 3 כבלים לכל מופע. לכן חשוב להקפיד על מרווח בין המעגלים.

תשובה: נדרשים 2 כבלים N2XY 1×185 mm21\times185\,\text{mm}^2 לכל מופע (יחד 927 A≥909 A927\,\text{A}\ge909\,\text{A}), בהנחה שהמעגלים מונחים עם מרווח ביניהם.

סעיף ג

תשובה:

לא: שני כבלי NYY 185 mm2185\,\text{mm}^2 למופע נושאים רק 2⋅427⋅0.79=674.7 A<909.3 A2\cdot427\cdot0.79=674.7\,\text{A}<909.3\,\text{A} (היו נדרשים 3 למופע)

נתון: In=909.3 AI_n=909.3\,\text{A} (סעיף ב); אותו חתך (185 mm2185\,\text{mm}^2), אותו מספר כבלים (2 למופע) ואותם תנאי התקנה, אבל כבל NYY: נחושת עם בידוד PVC, טמפרטורת מוליך מרבית 70∘C70^\circ\text{C} (במקום 90∘C90^\circ\text{C} ב-N2XY).

מבוקש: האם שני כבלי NYY למופע יעמדו בזרם 909.3 A909.3\,\text{A}.

רעיון: לבידוד PVC טמפרטורת עבודה מותרת נמוכה יותר, ולכן הזרם המתמיד שלו קטן יותר, וגם מקדם התיקון ב-45∘C45^\circ\text{C} גרוע יותר. בודקים את אותו סידור עם ערכי ה-PVC.

1. ערך הטבלה: כבל נחושת PVC חד גידי 185 mm2185\,\text{mm}^2 באוויר על מגש מחורר, שטוח וצמוד (אותה תצורה כמו בסעיף ב): IZ=427 AI_Z=427\,\text{A} (לעומת 533 A533\,\text{A} ב-XLPE).

2. מקדם תיקון לטמפרטורה 45∘C45^\circ\text{C} (בידוד 70∘C70^\circ\text{C}): K1=0.79K_1=0.79 (קרוב ל-70−4570−30=0.79\sqrt{\frac{70-45}{70-30}}=0.79), לעומת 0.870.87 ב-XLPE. כמו בסעיף ב, אין הקטנה בגלל קיבוץ.

IZ′=427⋅0.79=337.3 AI'_Z=427\cdot0.79=337.3\,\text{A} לכבל

3. שני כבלים למופע:

2⋅337.3=674.7 A<909.3 A2\cdot337.3=674.7\,\text{A}<909.3\,\text{A}

הכבלים יועמסו בכ-35%35\% מעל המותר (909.3674.7=1.35\frac{909.3}{674.7}=1.35), הבידוד יתחמם מעל 70∘C70^\circ\text{C} ויתיישן מהר.

4. כדי להשתמש ב-NYY היו נדרשים 909.3337.3=2.70\frac{909.3}{337.3}=2.70, כלומר 3 כבלים למופע (3⋅337.3=1012 A3\cdot337.3=1012\,\text{A}). המסקנה לא תלויה בהנחת הקיבוץ: גם בלי שום הקטנה שני כבלי NYY רחוקים מהזרם הנדרש.

תשובה: לא ניתן לאשר. שני כבלי NYY 185 mm2185\,\text{mm}^2 למופע נושאים רק כ-675 A675\,\text{A}, פחות מהזרם הנקוב של השנאי 909 A909\,\text{A} (עם NYY היו נדרשים 3 כבלים למופע).

סעיף ד

תשובה:

הארקת הגנה (TT): לולאת L1-PE (650 mΩ650\,\text{m}\Omega) גדולה פי 14 מלולאת L1-N (45 mΩ45\,\text{m}\Omega) - זרם התקלה לגוף חוזר דרך האדמה ולא דרך מוליך האפס

1. משמעות המדידות:

•L1-N: לולאה דרך מוליך המופע ומוליך האפס - כולה מתכתית: 45 mΩ45\,\text{m}\Omega, זרם 2300.045=5.1 kA\frac{230}{0.045}=5.1\,\text{kA}.

•L1-L2: לולאה דרך שני מוליכי מופע - מתכתית: 60 mΩ60\,\text{m}\Omega, זרם 4003⋅0.06=3.85 kA\frac{400}{\sqrt3\cdot0.06}=3.85\,\text{kA} (כמו בטבלה).

•L1-PE: לולאה דרך מוליך המופע ומוליך ההגנה: 650 mΩ650\,\text{m}\Omega, זרם 2300.65=0.35 kA\frac{230}{0.65}=0.35\,\text{kA}.

2. בשיטת האיפוס (TN) מוליך ההגנה מחובר לאפס (לנקודת הכוכב של השנאי) בחיבור מתכתי, ולכן עכבת הלולאה L1-PE קרובה לעכבת L1-N, וזרם התקלה לגוף גדול כמו זרם הקצר מופע-אפס.

3. כאן עכבת L1-PE גדולה פי 65045≈14\frac{650}{45}\approx14 מעכבת L1-N. המשמעות: אין חיבור מתכתי בין PE לאפס - זרם התקלה לגוף זורם דרך אלקטרודת ההארקה של המתקן, דרך האדמה, ובחזרה להארקת השיטה של השנאי. זו בדיוק הלולאה בשיטת הארקת הגנה.

4. בהתאם, זרם התקלה לגוף קטן (0.35 kA0.35\,\text{kA}) לעומת זרם הקצר מופע-אפס (5.1 kA5.1\,\text{kA}), ובשיטה זו ההגנה נשענת על מפסקי מגן (פחת) ועל התנאי שמתח המגע לא יעלה על 50 V50\,\text{V}.

תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT): עכבת הלולאה L1-PE (650 mΩ650\,\text{m}\Omega) גדולה בהרבה מ-L1-N (45 mΩ45\,\text{m}\Omega), כלומר זרם התקלה לגוף חוזר דרך האדמה ולא דרך מוליך מתכתי לאפס, כפי שהיה באיפוס.

שאלה 6 · בחירת כבל הזנה באדמה ועלותו השנתית

גודל החיבור המוזמן של מתקן חשמלי הוא 3×800 A3\times800\,\text{A} במתח נמוך, מקדם הספק תקני (cos⁡φ=0.92\cos\varphi=0.92). המתקן מוזן משנאי של חברת חשמל המותקן במרחק של 150 m150\,\text{m} מהלוח הראשי. החברה האחראית על מערכת ההולכה הגדירה כי מפל המתח המכסימלי בין השנאי ללוח הראשי יהיה 5%. המתקן יוזן באמצעות כבלים רב גידיים N2XY (מוליכים מנחושת, בידוד 90∘90^\circ) המותקנים במישרין באדמה, כבלים צמודים, טמפ' הסביבה 35∘C35^\circ\text{C} .

א.

בחרו את שטח החתך הנדרש לכבלים (על שטח החתך לענות הן על דרישת העמסה מותרת של מוליכים וכבלים, והן לדרישה של מפלי מתח). רישמו את תשובתכם בצורה תקנית.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את איבודי ההספק המכסימליים בכבל שבחרתם (בהנחה שזרם המתקן שווה לגודל החיבור).

(5 נקודות)
ג.

אם ידוע שמחיר כבל נחושת הוא 900 ₪/מ' ומחיר האנרגיה 50 אג'/קווט"ש (זנחו את עלות העבודה). ריבית ופחת שנתיים 10%

מה העלות השנתית של המתקן בעבור התקנת כבל ההזנה ואיבודי האנרגיה בכבל ההזנה.

•הניחו שהמתקן עובד בהספק מלא לאורך כל השנה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

4 כבלים במקביל: N2XY 4×(3×300+150) mm24\times(3\times300+150)\,\text{mm}^2 (IZ′≈841 AI_Z'\approx841\,\text{A}, ΔU≈1.1%\Delta U\approx1.1\%)

נתון: I=800 AI=800\,\text{A}, cos⁡φ=0.92\cos\varphi=0.92, l=150 ml=150\,\text{m}, ΔUmax=5%\Delta U_{max}=5\%, כבלי N2XY רב גידיים נחושת/XLPE, במישרין באדמה, צמודים, 35∘C35^\circ\text{C}.

מבוקש: שטח החתך ומספר הכבלים.

רעיון: זרם של 800 A800\,\text{A} גדול מהזרם המתמיד של כל כבל רב גידי, ולכן נדרשים כבלים במקביל. בודקים העמסה (עם מקדמי תיקון לטמפרטורה ולקיבוץ), ואחר כך מפל מתח.

שיקול העמסה.

1. מקדמי תיקון:

•טמפרטורת הקרקע 35∘C35^\circ\text{C} (בידוד 90∘C90^\circ\text{C}, ייחוס הטבלה 30∘C30^\circ\text{C}): K2=90−3590−30=0.96K_2=\sqrt{\frac{90-35}{90-30}}=0.96

•ההתנגדות התרמית של הקרקע לא נתונה, ולכן נלקח ערך הייחוס של הטבלה: K3=1K_3=1

•כבלים רב גידיים צמודים במישרין באדמה: 3 כבלים - 0.650.65, 4 כבלים - 0.600.60, 5 כבלים - 0.550.55

2. הזרם המתמיד הנדרש מכל כבל, IZ≥In⋅K2⋅K5I_Z\ge\frac{I}{n\cdot K_2\cdot K_5}, מול טבלת ההעמסה לכבל רב גידי נחושת XLPE באדמה (185 mm2185\,\text{mm}^2 - 281 A281\,\text{A}, 240 mm2240\,\text{mm}^2 - 324 A324\,\text{A}, 300 mm2300\,\text{mm}^2 - 365 A365\,\text{A}):

•n=3n=3: IZ≥8003⋅0.96⋅0.65=427 AI_Z\ge\frac{800}{3\cdot0.96\cdot0.65}=427\,\text{A} - אין כבל מתאים.

•n=4n=4: IZ≥8004⋅0.96⋅0.60=347 AI_Z\ge\frac{800}{4\cdot0.96\cdot0.60}=347\,\text{A} - כבל 300 mm2300\,\text{mm}^2 (365 A365\,\text{A}).

3. בדיקה ל-4 כבלים של 300 mm2300\,\text{mm}^2:

IZ′=n⋅IZ⋅K2⋅K5=4⋅365⋅0.96⋅0.60=841 A≥800 AI_Z'=n\cdot I_Z\cdot K_2\cdot K_5=4\cdot365\cdot0.96\cdot0.60=841\,\text{A}\ge800\,\text{A}

שיקול מפל מתח.

4. ההיגב של הכבל לא נתון; נלקח ערך אופייני לכבל מתח נמוך x0=0.08 Ω/kmx_0=0.08\,\Omega/\text{km}. ארבעה כבלים במקביל:

R=lγ⋅n⋅A=15058⋅4⋅300=2.155 mΩR=\frac{l}{\gamma\cdot n\cdot A}=\frac{150}{58\cdot4\cdot300}=2.155\,\text{m}\Omega, X=x0⋅ln=0.08⋅0.154=3.0 mΩX=\frac{x_0\cdot l}{n}=\frac{0.08\cdot0.15}{4}=3.0\,\text{m}\Omega

5. מפל המתח (sin⁡φ=1−0.922=0.392\sin\varphi=\sqrt{1-0.92^2}=0.392):

ΔU=3⋅I⋅(Rcos⁡φ+Xsin⁡φ)=3⋅800⋅(2.155⋅0.92+3.0⋅0.392)⋅10−3=4.38 V\Delta U=\sqrt3\cdot I\cdot(R\cos\varphi+X\sin\varphi)=\sqrt3\cdot800\cdot(2.155\cdot0.92+3.0\cdot0.392)\cdot10^{-3}=4.38\,\text{V}

ΔU%=4.38400⋅100=1.09%<5%\Delta U_\%=\frac{4.38}{400}\cdot100=1.09\%<5\%

שיקול מפל המתח לבדו היה מספיק כבר בחתך כולל של כ-180 mm2180\,\text{mm}^2, כך ששיקול ההעמסה הוא הקובע.

6. רישום תקני: 4 כבלים במקביל מסוג N2XY, בכל כבל שלושה מוליכי מופע 300 mm2300\,\text{mm}^2 ומוליך אפס 150 mm2150\,\text{mm}^2.

תשובה: N2XY 4×(3×300+150) mm24\times(3\times300+150)\,\text{mm}^2 - ארבעה כבלים במקביל (IZ′≈841 A≥800 AI_Z'\approx841\,\text{A}\ge800\,\text{A}, מפל מתח כ-1.1%<5%1.1\%<5\%).

סעיף ב

תשובה:

ΔP≈4.14 kW\Delta P\approx4.14\,\text{kW}

נתון: I=800 AI=800\,\text{A}, התנגדות ארבעת הכבלים במקביל R=2.155 mΩR=2.155\,\text{m}\Omega למופע (סעיף א).

1. איבודי ההספק בשלושת המופעים:

ΔP=3⋅I2⋅R=3⋅8002⋅2.155⋅10−3=4138 W\Delta P=3\cdot I^2\cdot R=3\cdot800^2\cdot2.155\cdot10^{-3}=4138\,\text{W}

(האפס אינו נושא זרם בעומס סימטרי.)

תשובה: ΔP≈4.14 kW\Delta P\approx4.14\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

כ-72,10072{,}100 ₪ לשנה (54,00054{,}000 ₪ ריבית ופחת + 18,12418{,}124 ₪ אנרגיה)

נתון: 4 כבלים באורך 150 m150\,\text{m} (סעיף א), 900900 ₪ למטר כבל, ריבית ופחת 10%10\% לשנה, ΔP=4.138 kW\Delta P=4.138\,\text{kW} (סעיף ב), 0.50.5 ₪ לקווט"ש, עבודה רצופה (87608760 שעות בשנה).

מבוקש: העלות השנתית - חלק ההשקעה בכבל וחלק האנרגיה המבוזבזת.

1. מחיר הכבלים:

K=n⋅l⋅c=4⋅150⋅900=540,000K=n\cdot l\cdot c=4\cdot150\cdot900=540{,}000 ₪

2. העלות השנתית של ההשקעה (ריבית ופחת):

Kyear=0.10⋅540,000=54,000K_{year}=0.10\cdot540{,}000=54{,}000 ₪

3. איבודי האנרגיה בשנה:

ΔW=ΔP⋅t=4.138⋅8760=36,248 kWh\Delta W=\Delta P\cdot t=4.138\cdot8760=36{,}248\,\text{kWh}

4. עלות האיבודים:

CW=36,248⋅0.5=18,124C_W=36{,}248\cdot0.5=18{,}124 ₪

5. העלות השנתית הכוללת:

C=54,000+18,124=72,124C=54{,}000+18{,}124=72{,}124 ₪

תשובה: העלות השנתית כ-72,10072{,}100 ₪ (54,00054{,}000 ₪ ריבית ופחת על הכבלים ועוד כ-18,10018{,}100 ₪ איבודי אנרגיה).

שאלה 7 · תאורת כביש: גובה עמוד, הארה וחתך כבל

באיור א לשאלה 7 מתואר מבט על של מקטע כביש , ומצויינים בו 2 עמודי תאורה. המרחק בין העמודים 30 מ'.

רוחב הכביש 8 מ'.

בכל עמוד גוף תאורה שהספקו 210 [W]210\,[\text{W}] ומקדם הספק של 0.96, שטף אור של גוף התאורה Φ=27100 [Lm]\Phi=27100\,[\text{Lm}]

באיור ב' לשאלה מופיע העקום הפולרי (יש להתייחס לקו האדום).

א.

חשבו את גובהו של עמוד התאורה כך שעוצמת ההארה על פני הכביש מתחת לגוף התאורה תהיה 75 לוקס. אין להתחשב בתרומת העמוד הנוסף.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עוצמת ההארה בנקודה A הנמצאת בצידו השני של הכביש ובמרחק 10 מ' מנקודה B.

(10 נקודות)
ג.

סה"כ לאורך הכביש ישנם 15 עמודי תאורה, עמודי התאורה מוזנים ממרכזיית תאורה הממוקמת 30 מ' לפני העמוד הראשון באמצעות 3 מעגלי תאורה חד פאזיים. מה שטח החתך הנדרש לכבלים אם ידוע שמפל המתח המכסימלי המותר הוא 3%, ויש להגביל את איבודי ההספק ל-2% משיקולים כלכליים.

המוליכים עשויים נחושת ρ=158[Ω⋅mm2m]\rho=\frac{1}{58}\left[\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right], ניתן להזניח את ההיגב ההשראי.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

I0≈275 cd/klmI_0\approx275\,\text{cd/klm}, I=7452 cdI=7452\,\text{cd}, h≈10 mh\approx10\,\text{m}

נתון: Φ=27100 lm\Phi=27100\,\text{lm}, העקום הפולרי (ב-cd/klm), E=75 lxE=75\,\text{lx} מתחת לגוף התאורה.

מבוקש: גובה העמוד hh.

1. מתחת לגוף התאורה הזווית היא γ=0∘\gamma=0^\circ. מהעקום (הקו האדום) בזווית 0∘0^\circ: I0≈275 cd/klmI_0\approx275\,\text{cd/klm} (קצת מתחת למעגל ה-300300).

2. עוצמת האור בפועל - העקום נתון ל-1000 lm1000\,\text{lm}, ולכן מכפילים בשטף באלפי לומן:

I=I0⋅Φ1000=275⋅27.1=7452.5 cdI=I_0\cdot\frac{\Phi}{1000}=275\cdot27.1=7452.5\,\text{cd}

3. בנקודה שמתחת לגוף (cos⁡γ=1\cos\gamma=1, המרחק הוא הגובה):

E=Ih2 ⇒ h=IE=7452.575=9.97 mE=\frac{I}{h^2}\ \Rightarrow\ h=\sqrt{\frac{I}{E}}=\sqrt{\frac{7452.5}{75}}=9.97\,\text{m}

תשובה: גובה העמוד כ-10 m10\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

EA≈32.9+7.7≈40.5 lxE_A\approx32.9+7.7\approx40.5\,\text{lx}

נתון: h=10 mh=10\,\text{m} (סעיף א), רוחב הכביש 8 m8\,\text{m}, המרחק בין העמודים 30 m30\,\text{m}. לפי האיור, B נמצאת בצד השני של הכביש מול עמוד 1, ו-A רחוקה ממנה 10 m10\,\text{m} בכיוון עמוד 2.

מבוקש: עוצמת ההארה ב-A משני העמודים.

רעיון: לכל עמוד מחשבים את המרחק האופקי לנקודה, את זווית ההקרנה γ\gamma, קוראים מהעקום את עוצמת האור בזווית זו, ומשתמשים ב-E=Icos⁡3γh2E=\frac{I\cos^3\gamma}{h^2}.

1. עמוד 1 - המרחק האופקי ל-A (10 מ' לאורך הכביש, 8 מ' לרוחבו):

d1=102+82=12.81 md_1=\sqrt{10^2+8^2}=12.81\,\text{m}, γ1=arctan⁡12.8110=52.0∘\gamma_1=\arctan\frac{12.81}{10}=52.0^\circ

מהעקום: I(52∘)≈520 cd/klmI(52^\circ)\approx520\,\text{cd/klm}, ולכן I1=520⋅27.1=14 092 cdI_1=520\cdot27.1=14\,092\,\text{cd}

E1=I1cos⁡3γ1h2=14 092⋅0.61553102=14 092⋅0.2331100=32.85 lxE_1=\frac{I_1\cos^3\gamma_1}{h^2}=\frac{14\,092\cdot0.6155^3}{10^2}=\frac{14\,092\cdot0.2331}{100}=32.85\,\text{lx}

2. עמוד 2 - המרחק לאורך הכביש 30−10=20 m30-10=20\,\text{m}:

d2=202+82=21.54 md_2=\sqrt{20^2+8^2}=21.54\,\text{m}, γ2=arctan⁡21.5410=65.1∘\gamma_2=\arctan\frac{21.54}{10}=65.1^\circ

מהעקום: I(65∘)≈380 cd/klmI(65^\circ)\approx380\,\text{cd/klm}, ולכן I2=380⋅27.1=10 298 cdI_2=380\cdot27.1=10\,298\,\text{cd}

E2=10 298⋅0.42113100=10 298⋅0.0747100=7.69 lxE_2=\frac{10\,298\cdot0.4211^3}{100}=\frac{10\,298\cdot0.0747}{100}=7.69\,\text{lx}

3. ההארה הכוללת ב-A:

EA=E1+E2=32.85+7.69=40.5 lxE_A=E_1+E_2=32.85+7.69=40.5\,\text{lx}

תשובה: EA≈40.5 lxE_A\approx40.5\,\text{lx} (כ-32.9 lx32.9\,\text{lx} מעמוד 1 וכ-7.7 lx7.7\,\text{lx} מעמוד 2).

סעיף ג

תשובה:

10 mm210\,\text{mm}^2 (מפל מתח דורש 6.166.16, איבודים דורשים 7.35 mm27.35\,\text{mm}^2)

נתון: 15 גופים של 210 W210\,\text{W}, cos⁡φ=0.96\cos\varphi=0.96, מרווח 30 m30\,\text{m}, העמוד הראשון 30 m30\,\text{m} מהמרכזייה, 3 מעגלים חד מופעיים (230 V230\,\text{V}), ΔU≤3%\Delta U\le3\%, ΔP≤2%\Delta P\le2\%.

מבוקש: שטח החתך.

הנחה: הגופים מחולקים לסירוגין בין שלושת המעגלים (מעגל 1 - עמודים 1, 4, 7, ...; מעגל 2 - 2, 5, 8, ...; מעגל 3 - 3, 6, 9, 12, 15), כך שתקלה במעגל אחד אינה מחשיכה קטע שלם. בכל מעגל 5 גופים, והמעגל הקשה ביותר הוא מעגל 3 - הגופים שלו במרחקים 9090, 180180, 270270, 360360, 450 m450\,\text{m} מהמרכזייה.

1. זרם גוף תאורה:

I=PUcos⁡φ=210230⋅0.96=0.951 AI=\frac{P}{U\cos\varphi}=\frac{210}{230\cdot0.96}=0.951\,\text{A}

לפי מפל מתח.

2. במעגל חד מופעי הזרם עובר הלוך וחזור (2l2l). ללא היגב: ΔU=2∑Piliγ⋅A⋅U\Delta U=\frac{2\sum P_i l_i}{\gamma\cdot A\cdot U}.

∑Pili=210⋅(90+180+270+360+450)=283,500 W⋅m\sum P_i l_i=210\cdot(90+180+270+360+450)=283{,}500\,\text{W}\cdot\text{m}

ΔUmax=0.03⋅230=6.9 V\Delta U_{max}=0.03\cdot230=6.9\,\text{V}

A≥2∑Piliγ⋅ΔUmax⋅U=2⋅283,50058⋅6.9⋅230=6.16 mm2A\ge\frac{2\sum P_i l_i}{\gamma\cdot\Delta U_{max}\cdot U}=\frac{2\cdot283{,}500}{58\cdot6.9\cdot230}=6.16\,\text{mm}^2

לפי איבודי הספק.

3. כל קטע של 90 m90\,\text{m} נושא את הזרם של הגופים שאחריו: 5I5I, 4I4I, 3I3I, 2I2I, II:

∑Ik2lk=90⋅(4.7552+3.8042+2.8532+1.9022+0.9512)=4478 A2m\sum I_k^2 l_k=90\cdot(4.755^2+3.804^2+2.853^2+1.902^2+0.951^2)=4478\,\text{A}^2\text{m}

ΔP=2∑Ik2lkγ⋅A≤0.02⋅5⋅210=21 W\Delta P=\frac{2\sum I_k^2 l_k}{\gamma\cdot A}\le0.02\cdot5\cdot210=21\,\text{W}

A≥2⋅447858⋅21=7.35 mm2A\ge\frac{2\cdot4478}{58\cdot21}=7.35\,\text{mm}^2

4. החתך התקני שעונה על שתי הדרישות: 10 mm210\,\text{mm}^2.

בדיקה: ΔU%=2⋅283,50058⋅10⋅230⋅100230=1.85%\Delta U_\%=\frac{2\cdot283{,}500}{58\cdot10\cdot230}\cdot\frac{100}{230}=1.85\%, ΔP%=2⋅447858⋅10⋅1050⋅100=1.47%\Delta P_\%=\frac{2\cdot4478}{58\cdot10\cdot1050}\cdot100=1.47\%.

תשובה: כבלים בחתך 10 mm210\,\text{mm}^2 נחושת (מפל מתח דורש לפחות 6.16 mm26.16\,\text{mm}^2, ואיבודי ההספק - שהם הקובעים - לפחות 7.35 mm27.35\,\text{mm}^2).

שאלה 8 · שאלות רב-ברירה בתקנות ובמתקני חשמל

א.

אחד התנאים לביצוע איפוס הינו קיום הארקת יסוד.

מדוע תנאי זה הכרחי בשיטת האיפוס אך אינו הכרחי בשיטת הארקת הגנה TT?

1. כי בעת ניתוק מוליך הארקה של לוח ראשי מתח המגע יעלה על 50 וולט.

2. כי בעת ניתוק החיבור להארקת היסוד מתח המגע יעלה על 50 וולט.

3. כי בעת ניתוק מוליך האפס בקו הזינה מובטחת השוואת פוטנציאלים.

4. כי בהארקת יסוד אנו מבטיחים זרימת זרם גדולה דרך האדמה.

(4 נקודות)
ב.

מהי הטענה הנכונה מבין הבאות לגבי מפסק מגן?

1. מפסק מגן, המגן על הקווים יכול שלא יפסיק את המוליך האפס.

2. מפסק מגן, המגן על המעגלים סופיים חייב להפסיק מהזינה רק את מוליכי המופעים.

3. מפסק מגן חייב להפסיק את מוליכי המופעים, מוליך האפס ומוליך הארקה.

4. מפסק מגן חייב תמיד להפסיק את המוליך האפס.

(3 נקודות)
ג.

האם מותר להתקין מוליך ללא מובל בהתקנה סמויה או חשיפה?

1. מותר, פרט למקרה שבו החומר המכסה את המוליך עלול לפגוע בבידוד.

2. אסור, אלא אם מדובר במוליך הארקה או אלקטרודה המותקנים בהתאם לתקנות החשמל – הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.

3. מותר, רק בהתקנה זמנית.

4. מותר, רק במתקנים בהם קיימת אחזקה נאותה ואין סכנה של פגיעה מכנית במוליך.

(4 נקודות)
ד.

כל אחת משיטות החיבור של נקודת האפס, במערך הזינה של רשתות מתח גבוה מתחמ"ש יש מאפיינים מסוימים, המתארים את תופעות ברשת בשל קצר לאדמה.

איזו אפשרות אינה מהווה תופעה אפשרית?

1. כשנקודת הכוכב המחוברת ישירות לאדמה, המתח בפאזות ה"בריאות" לא משתנה בשל קצר לאדמה באחת מהפאזות.

2. כשנקודת הכוכב מוארקת לאדמה דרך נגד, במקרה של קצר חד פזי לאדמה, המתח בפזות ה"בריאות" עלול לעלות לערך של המתח השלוב.

3. כשנקודת הכוכב מחוברת לאדמה באמצעות סליל כיבוי, במקרה של קצר חד פזי לאדמה, קיים סיכוי לכיבוי עצמי של הקשת.

4. כשנקודת הכוכב מחוברת לאדמה באמצעות סליל כיבוי, זרם הקצר החד פאזי יכול להגיע לערך גבוה מאד (בסדר גודל של זרם תלת פאזי לאדמה).

(3 נקודות)
ה.

חשמלאי התקין כבל רב גידי מסוג N2XY בעל ארבעה מוליכים לשם הזנת מנוע תלת מופעי.

צבעי בידוד המוליכים בכבל הם חום, חום כתום, חום שחור וכחול

האם מותר לחשמלאי להשתמש במוליך הכחול כמוליך הארקה?

1. כן. סימון המוליך הכחול כמוליך הארקה מותר בתנאי שיולבש עליו, בכל קצה של הכבל, שרוול מתכווץ בעל צבע צהוב ירוק המהודק לבידוד המקורי.

2. כן. סימון המוליך הכחול כמוליך הארקה מותר תמיד.

3. כן. בתנאי שיותקן במקביל לכבל הזינה מוליך הארקה נוסף בחתך 10 ממ"ר לפחות.

4. לא. אסור להשתמש במוליך כחול בכל מקרה.

(3 נקודות)

במתקן חדש חובר שנאי ב 1000 kVA1000\,\text{kVA}, 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}.

בצד המתח הנמוך נמדד מתח שלוב של 410 V410\,\text{V}.

ו.

כיצד יש לשנות את משנה הדרגות שבתמונה בכדי שבצד המתח הנמוך יתקבל מתח שלוב של 400 V400\,\text{V}?

1. 5-6.

2. 4-6.

3. 4-7.

4. 3-7.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

3

1. באיפוס כל הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים למוליך ה-PEN של הרשת. אם מוליך האפס בקו הזינה נקטע, ועומסים לא מאוזנים "מושכים" את האפס, כל הגופים המחוברים אליו עלולים לקבל מתח מסוכן ביחס לאדמה.

2. הארקת היסוד מחברת את כל השלד והזיון של המבנה לפס השוואת הפוטנציאלים. במקרה כזה כל המבנה - הרצפה, הקירות והגופים המתכתיים - עולה לאותו פוטנציאל, ואדם בתוך המבנה אינו נחשף להפרש מתחים. זו השוואת פוטנציאלים.

3. ב-TT הגופים מחוברים לאלקטרודת הארקה של המתקן בלבד ולא לאפס של הרשת, ולכן קטיעת האפס בקו הזינה אינה מעבירה מתח לגופים - ההגנה אינה תלויה בהארקת היסוד.

4. שאר האפשרויות אינן נכונות: הארקת יסוד אינה נועדה להזרים זרם גדול באדמה (באיפוס זרם התקלה חוזר דרך המוליך ולא דרך האדמה), וניתוק מוליך הארקה או החיבור להארקת היסוד אינו ההסבר לדרישה.

תשובה: 3 - כי בעת ניתוק מוליך האפס בקו הזינה מובטחת השוואת פוטנציאלים.

סעיף ב

תשובה:

1

1. בתקנות "מפסק מגן" הוא מפסק אוטומטי (או נתיך) המגן על מוליכים מפני זרם יתר, להבדיל ממפסק מגן בפני זרם דלף (מפסק פחת). התקנות מבחינות בין מפסק המגן על קו (הזנה מלוח ללוח) לבין מפסק המגן על מעגל סופי.

2. בקו תלת מופעי המזין לוח משנה, מוליך האפס אינו נושא זרם יתר מסוכן כשהעומס מאוזן פחות או יותר, ולכן מותר להתקין מפסק תלת קוטבי שאינו מפסיק את האפס. כלומר מפסק המגן על קווים רשאי שלא להפסיק את מוליך האפס - טענה 1 נכונה.

3. מכאן שטענה 4 ("חייב תמיד להפסיק את האפס") שגויה: יש מקרה מוכר שבו אין חובה כזו.

4. טענה 2 שגויה: אין כלל שמחייב מפסק של מעגל סופי להפסיק "רק" את המופעים; מותר, ובמקרים מסוימים נדרש (למשל במעגל חד מופעי שבו אין ודאות שהאפס בפוטנציאל האדמה), להפסיק גם את האפס.

5. טענה 3 שגויה: מוליך הארקה לעולם אינו מופסק על ידי מפסק - הוא חייב להישאר רציף ומחובר לגופים כדי שההגנה תפעל גם אחרי הניתוק.

תשובה: 1. מפסק מגן, המגן על הקווים יכול שלא יפסיק את המוליך האפס.

סעיף ג

תשובה:

2

1. מוליך (בניגוד לכבל) מוגן רק בשכבת בידוד אחת, שאינה מיועדת לעמוד בפגיעה מכנית, בלחות או בחומרי בנייה. לכן בהתקנה סמויה (בתוך קיר, תקרה או רצפה) או חשופה, תקנות החשמל מחייבות להתקין מוליכים בתוך מובל (צינור או תעלה).

2. החריג היחיד הוא מוליכי הארקה ואלקטרודות הארקה, שהותקנו לפי תקנות ההארקות: אלה מותקנים חשופים או מוטמנים בבטון ובאדמה במכוון (למשל הארקת יסוד).

3. אין בתקנות היתר כללי לפי טיב האחזקה, לפי סוג החומר המכסה או למתקן זמני.

תשובה: 2 - אסור, אלא אם מדובר במוליך הארקה או אלקטרודה המותקנים בהתאם לתקנות ההארקות.

סעיף ד

תשובה:

4

1. הארקה ישירה: נקודת הכוכב מקובעת לפוטנציאל האדמה, ולכן בקצר לאדמה המתחים של המופעים הבריאים כמעט אינם משתנים (אבל זרם הקצר גדול) - תופעה אפשרית.

2. הארקה דרך נגד: הנגד מגביל את הזרם, ונקודת הכוכב "זזה". המתח של המופעים הבריאים ביחס לאדמה יכול לעלות עד המתח השלוב - תופעה אפשרית.

3. סליל כיבוי (סליל פטרסן): ההיגב של הסליל מכויל כך שהזרם ההשראי שלו מבטל את הזרם הקיבולי של הרשת בקצר לאדמה. זרם התקלה נשאר קטן מאוד, והקשת יכולה לכבות מעצמה - תופעה אפשרית.

4. מאותה סיבה, בסליל כיבוי זרם הקצר החד מופעי הוא קטן (רק זרם שארי קטן), ולא יכול להגיע לסדר הגודל של זרם קצר תלת מופעי. לכן זו התופעה שאינה אפשרית.

תשובה: 4.

סעיף ה

תשובה:

1

1. המנוע התלת מופעי אינו זקוק למוליך אפס, ולכן בכבל ארבעה גידים שאין בו גיד צהוב-ירוק נשאר גיד פנוי - הכחול - שאפשר להשתמש בו כמוליך הגנה.

2. מוליך הארקה חייב להיות מזוהה בצבע צהוב-ירוק, כדי שאיש לא יחבר אותו בטעות כמוליך אפס או כמוליך חי. לכן מותר להשתמש בגיד הכחול רק אם הוא מסומן לכל אורכו הנראה בקצוות: מלבישים בכל קצה של הכבל שרוול מתכווץ צהוב-ירוק, צמוד לבידוד המקורי.

3. השימוש אינו מותר "תמיד" ללא סימון (2 שגויה), אין דרישה למוליך נוסף במקביל (3 שגויה), והאיסור המוחלט (4) אינו נכון.

תשובה: 1 - מותר, בתנאי שבכל קצה של הכבל יולבש על הגיד הכחול שרוול מתכווץ צהוב-ירוק המהודק לבידוד המקורי.

סעיף ו

תשובה:

2 (4-6, 22,550 V22{,}550\,\text{V})

נתון: בתמונה הגשר מחבר את ההדקים 4-7, כלומר הדרגה של 22,000 V22{,}000\,\text{V} (יחס 22,000/40022{,}000/400). המתח הנמדד בצד הנמוך 410 V410\,\text{V}.

מבוקש: הדרגה שתיתן 400 V400\,\text{V}.

1. משנה הדרגות קובע את מספר הכריכות בצד הראשוני. המתח בצד הנמוך הוא U2=Unet⋅400U1,tapU_2=U_{net}\cdot\frac{400}{U_{1,tap}}: הגדלת המתח הנקוב של הדרגה (יותר כריכות בראשוני) מקטינה את המתח המשני.

2. מתח הרשת בפועל, לפי המדידה בדרגה 22,000 V22{,}000\,\text{V}:

Unet=410⋅22,000400=22,550 VU_{net}=410\cdot\frac{22{,}000}{400}=22{,}550\,\text{V}

3. הדרגה הנדרשת כך שיתקבלו 400 V400\,\text{V}:

U1,tap=Unet⋅400400=22,550 VU_{1,tap}=U_{net}\cdot\frac{400}{400}=22{,}550\,\text{V} - זו הדרגה 4-6.

בדיקה: U2=22,550⋅40022,550=400 VU_2=22{,}550\cdot\frac{400}{22{,}550}=400\,\text{V}.

תשובה: 2 - להעביר את הגשר לחיבור 4-6 (דרגה 22,550 V22{,}550\,\text{V}).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.