מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, קיץ 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.
אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · עומס כוכב לא סימטרי: זרם אפס וקבלים
באיור לשאלה נתונים שלושה עומסים המחוברים בכוכב ללוח הראשי של מתקן חשמלי.
המתח הנקוב של הרשת . עכבת הרשת ניתנת להזנחה. כל העומסים בעלי אופי השראי.

חשבו את הזרם במוליך האפס (גודל וזוית)
חשבו את המתח בין נקודת N2 לאדמה בהנחה שיש נתק במוליך האפס בנקודה A.
חשבו את גודל סוללת הקבלים הנדרשת על מנת לשפר את מקדם ההספק ל-0.93.
הנחו שהקבלים מחוברים בכוכב וחשב את הספק הקבלים ואת הקיבוליות.
לאחר התקנת הקבלים, הוחלט לשנות את חיבור הקבלים לחיבור משולש, איך משפיע השינוי על ערך מקדם ההספק ברשת?
חשבו את מקדם ההספק החדש, לאחר שינוי חיבור הקבלים למשולש.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: מתח שלוב , שלושה עומסים חד מופעיים בכוכב עם מוליך אפס, (), (), (), כולם השראיים.
מבוקש: הזרם במוליך האפס.
רעיון: כל עומס מחובר בין מופע לאפס, ולכן הוא מקבל את המתח המופעי. נחשב את זרם כל מופע כפאזור, והזרם באפס הוא סכום שלושת הפאזורים (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודה ).
1. המתח המופעי, ונבחר את מתח מופע L1 כייחוס (סדר מופעים ישר):
, ,
2. גודל הזרם בכל מופע , וזווית הפיגור (עומס השראי - הזרם מפגר אחרי המתח של המופע שלו). נסמן את הזרמים מהלוח אל העומסים:
, :
, :
, :
3. הזרם במוליך האפס (חוזר מ- אל ) הוא סכום זרמי המופעים:
, והזווית ברביע השלישי:
תשובה: (ביחס למתח מופע L1).
סעיף ב
, כלומר כ- בין לאדמה
נתון: הזרמים והמתחים מסעיף א. נקודת מוארקת (האדמה והאפס של הלוח באותו פוטנציאל), והאפס נקטע בנקודה A.
מבוקש: המתח בין לאדמה.
רעיון: אחרי הנתק נקודת הכוכב של העומסים "צפה". נניח שהעומסים הם עכבות קבועות, נחשב את העכבה של כל עומס ונמצא את המתח של ביחס ל- (האדמה) בשיטת מילמן (שיטת מתח הצמתים).
1. עכבת כל עומס: , ולכן המוליכות :
()
()
()
2. משוואת הצומת (סכום הזרמים הנכנסים אליו אפס, כי אין יותר מוליך אפס):
המונה הוא בדיוק סכום הזרמים מסעיף א:
3. המתח בין לאדמה:
4. כתוצאה, המתחים על העומסים אינם שווים עוד: , , . העומס הקטן ביותר (L3) מקבל מתח יתר, וגופים מתכתיים שמחוברים ל- נמצאים במתח של כ- מעל האדמה.
תשובה: , כלומר מתח של כ- בין לאדמה.
סעיף ג
(כ- לכל מופע), לכל מופע (בכוכב)
נתון: העומסים מסעיף א, מקדם הספק נדרש , קבלים בחיבור כוכב.
מבוקש: ההספק ההיגבי של הסוללה והקיבול של כל קבל.
1. ההספק הפעיל וההיגבי של כל עומס (, ):
,
,
,
,
(כלומר )
2. היעד: . ההספק ההיגבי הנדרש מהקבלים:
לכל מופע:
3. בחיבור כוכב כל קבל מקבל את המתח המופעי , ו-:
תשובה: סוללה של (כ- לכל מופע), בכוכב: לכל מופע.
סעיף ד
ההספק ההיגבי של הקבלים גדל פי 3 (המתח על כל קבל גדל פי ), נוצר קיזוז יתר ומקדם ההספק הופך לקיבולי
1. ההספק ההיגבי של קבל הוא - הוא תלוי בריבוע המתח על הקבל.
2. בחיבור כוכב על כל קבל יש המתח המופעי ; בחיבור משולש אותו קבל מקבל את המתח השלוב , גדול פי .
3. לכן ההספק של כל קבל, ושל כל הסוללה, גדל פי : במקום הסוללה תספק כ-.
4. ההספק ההיגבי של המתקן הוא רק כ-, ולכן הקבלים מספקים יותר ממה שהעומס צורך: נוצר קיזוז יתר. ההספק ההיגבי שזורם ברשת מחליף סימן, והמתקן מתנהג כעומס קיבולי - הזרם מקדים את המתח.
5. מקדם ההספק כבר אינו השראי (0.93 שנקבע), אלא קיבולי. קיזוז יתר אינו רצוי: הוא גורם לעליית מתח, להעמסת הרשת בהספק היגבי ולסכנת תהודה, ובפועל המתקן כבר לא עומד במקדם ההספק שתוכנן. הסוללה צריכה להיות קטנה פי 3 (קיבול ) כדי לקבל את אותו תיקון במשולש.
תשובה: בחיבור משולש המתח על כל קבל גדל פי וההספק ההיגבי של הסוללה גדל פי 3. מתקבל קיזוז יתר: מקדם ההספק ברשת הופך מהשראי לקיבולי (הזרם מקדים את המתח).
סעיף ה
קיבולי ()
נתון: , (סעיף ג), סוללה של בכוכב.
1. ההספק של הסוללה במשולש (פי 3, סעיף ד):
2. ההספק ההיגבי שנשאר ברשת:
(סימן שלילי: הספק היגבי קיבולי)
3. ההספק המדומה ומקדם ההספק:
תשובה: קיבולי (קיזוז יתר של כ-).
שאלה 2 · רשת מוזנת מצד אחד או משני צדדים
באיור לשאלה מוצגת רשת עם אפשרות להזנת העומסים ממקור אחד או משני מקורות.
מתח נומינלי של הרשת .
נתוני המוליכים: ,

מפסק CB1 פתוח
חשבו את שטחי החתך של מוליכי הרשת לפי קריטריון צפיפות זרם אחידה, עבור מפל מתח מכסימלי מותר של 3%.
בחרו שטחי חתך תקניים וחשב את איבודי ההספק בקטע AC.
סוגרים את מפסק CB1
חשבו את הזרם בקטעים השונים על פי שטחי החתך התקניים שנבחרו בסעיף ב (ניתן להזניח את ההיגב ההשראי).
האם מפל המתח המכסימלי יגדל, יקטן או לא ישתנה לאחר סגירת המפסק? נמקו את תשובתך.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
; , , ,
נתון: הזנה מ-A בלבד (), אורכי הקטעים , , , , העומסים שבאיור, , , .
מבוקש: שטח החתך של כל קטע, כשצפיפות הזרם בכל הקטעים זהה.
רעיון: מפל המתח מתחלק לחלק היגבי (תלוי ב-, שכמעט אינו תלוי בחתך) ולחלק פעיל (תלוי בחתך). נחשב את החלק ההיגבי, נשאיר את היתרה לחלק הפעיל, ונמצא ממנה את צפיפות הזרם . אז .
1. זרמי העומסים כפאזורים (מתח הרשת הוא הייחוס; עומס השראי - זווית שלילית, קיבולי - חיובית):
•B:
•C: , :
•D: , :
•E: :
2. זרמי הקטעים (מ-A לכיוון E, כל קטע נושא את כל העומסים שאחריו):
•,
•,
•,
•,
3. מפל המתח המותר: .
החלק ההיגבי (הרכיב ההיגבי של זרם כל קטע כפול ההיגב שלו):
4. החלק הפעיל שנשאר:
5. בצפיפות זרם אחידה , ולכן :
6. שטחי החתך :
, , ,
תשובה: ; , , , .
סעיף ב
AB - , BC - , CD - , DE - ;
1. בוחרים לכל קטע את החתך התקני הקרוב מעל החתך המחושב (כך מפל המתח לא יעלה על ):
AB: ; BC: ; CD: ; DE: .
בדיקה: מפל המתח עד E עם החתכים התקניים הוא , כלומר .
2. התנגדות הקטעים שבין A ל-C ():
,
3. איבודי ההספק בשלושת המופעים (, בזרמי הקטעים מסעיף א):
תשובה: חתכים תקניים: AB - , BC - , CD - , DE - . איבודי ההספק בקטע AC: כ-.
סעיף ג
, (מ-B ל-C), (מ-D ל-C), (מ-E ל-D); מהמקור שב-E:
נתון: שני מקורות שווים (, באותה פאזה) ב-A ובצד CB1, החתכים מסעיף ב, ההיגב מוזנח.
מבוקש: הזרם בכל קטע.
רעיון: קו המוזן משני קצותיו במתחים שווים. הזרם שמגיע מ-A נמצא מ"משוואת המומנטים": כל עומס מתחלק בין שני המקורות ביחס הפוך להתנגדות המסלול אליהם. כיוון שההיגב מוזנח, עובדים עם התנגדויות בלבד ועם זרמי העומסים כפאזורים.
1. התנגדויות הקטעים:
, , ,
2. ההתנגדות מכל עומס עד המקור שב-E (העומס E מחובר ישירות למקור, ולכן אינו מקבל זרם מ-A):
, , ,
3. הזרם מהמקור A (נבחר כיוון חיובי מ-A ל-E):
4. הזרמים בקטעים לפי חוק הזרמים בכל צומת (כיוון חיובי מ-A ל-E):
- הרכיב הפעיל שלילי, כלומר הזרם זורם מ-D ל-C:
, כלומר מ-E ל-D:
5. הזרם מהמקור שב-E (דרך CB1) מזין את העומס E ואת הזרם שזורם ל-D:
בדיקה: - שווה לסכום כל העומסים.
הרכיב הפעיל של הזרם מגיע לנקודה C משני הצדדים, ולכן C היא נקודת המתח הנמוך ביותר.
תשובה: (מ-A ל-B), (מ-B ל-C), (מ-D ל-C), (מ-E ל-D); מהמקור שב-E נכנסים כ-.
סעיף ד
יקטן: מכ- (, בנקודה E) לכ- (, בנקודה C)
1. כשהמפסק פתוח, כל הזרם עובר מ-A לאורך כל הקו, והנקודה הרחוקה E מקבלת את המפל הגדול ביותר. עם החתכים התקניים (סעיף ב):
()
2. כשהמפסק סגור, כל עומס מוזן משני כיוונים, הזרמים בקטעים קטנים בהרבה (סעיף ג) והמסלולים קצרים יותר. הנקודה בעלת המתח הנמוך ביותר היא C (אליה מגיע הזרם הפעיל משני הצדדים). מפל המתח עד C מצד A (ההיגב מוזנח):
()
3. מפל המתח המרבי קטן פי 7 בערך.
תשובה: מפל המתח המכסימלי יקטן - מכ- () בנקודה E לכ- () בנקודה C, כי בהזנה דו-צדדית כל עומס מקבל את הזרם במסלולים קצרים יותר והזרמים בקטעים קטנים.
שאלה 3 · זרם קצר בלוחות, כושר ניתוק ופסי צבירה
מתקן חשמלי מוזן במתח , השנאי מזין לוח ראשי לוח A , לוח A מזין את לוח B ולוח B מזין את לוח C .
שטחי החתך של הכבלים המזינים את הלוחות והמרחקים בין הלוחות מצוינים בתרשים. על פי נתוני יצרן ההיגב ההשראי של כל הכבלים . המוליכים עשויים נחושת זרם הקצר במוצא השנאי חושב לפי הנוסחא והתקבל ערך של .

מה תהיה עצמת זרם הקצר התלת מופעי המתמיד שיזרום במוליכים אם יתרחש קצר בפסי הצבירה של לוח C.
כושר הניתוק של כל המפסקים בתרשים הוא האם הם עומדים בתקנות החשמל (יש להתייחס לכל מפסק בנפרד). ציינו על פי איזו תקנה בדקת את התאמתם.
בלוח C התקינו פסי צבירה מנחושת בשטח חתך של 60X10, הפסים מותקנים במאונך.
המרחק בין מרכזי פסי הצבירה 10 סמ' , והמרחק בין המבודדים 50 סמ'. האם פסי הצבירה תקינים? הוכחו באמצעות חישובים מתאימים.
מאמץ הכפיפה המינימלי המותר לנחושת
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: במוצא השנאי (לוח A), כבל A-B: באורך , כבל B-C: באורך , , .
מבוקש: זרם הקצר התלת מופעי בפסי לוח C.
רעיון: מזרם הקצר הידוע נמצא את עכבת המקור (רשת ושנאי) עד לוח A, נוסיף את עכבות הכבלים עד C ונחלק את המתח המופעי בעכבה הכוללת.
1. עכבת המקור, מהנוסחה (הזווית של העכבה הפוכה לזווית הזרם):
2. כבל A-B (שני כבלים במקביל - ההתנגדות וההיגב מתחלקים ב-2):
,
3. כבל B-C:
,
4. העכבה הכוללת עד פסי לוח C:
5. זרם הקצר המתמיד:
(לשימוש בסעיף ב: עד פסי לוח B, ו-.)
תשובה: .
סעיף ב
המפסקים בלוח A (CB1 והיציאות) - לא (); המפסקים בלוח B (כולל מפסק 4) - כן (); CB5 והמפסקים בלוח C - כן ()
הדרישה (תקנות החשמל - לוחות למתח נמוך, והגנה מפני זרם יתר): כושר הניתוק של מפסק לא יפחת מזרם הקצר המרבי הצפוי במקום התקנתו. לכן משווים את לזרם הקצר בלוח שבו מותקן כל מפסק (קצר מיד אחרי המפסק).
1. CB1 (מפסק הכניסה של לוח A) ומפסקי היציאה בלוח A (כולל המפסק שמזין את לוח B): זרם הקצר בלוח A הוא זרם הקצר במוצא השנאי, .
- אינם עומדים בתקנות.
2. המפסקים בלוח B - מפסק הכניסה, מפסק היציאה 4 שמזין את לוח C ויתר היציאות: זרם הקצר בלוח B הוא (סעיף א).
- עומדים.
3. CB5 (כניסת לוח C) ומפסקי היציאה בלוח C: זרם הקצר בלוח C הוא .
- עומדים.
4. בלוח A יש להחליף את המפסקים במפסקים בכושר ניתוק תקני גבוה יותר (למשל ), או להשתמש בהגנת עורף מתואמת שאושרה על ידי היצרן.
תשובה: לפי תקנות החשמל (כושר הניתוק של אמצעי הגנה לא יקטן מזרם הקצר הצפוי במקום ההתקנה): המפסקים בלוח A (CB1 והיציאות) אינם תקינים (); המפסקים בלוח B (כולל 4) תקינים (); CB5 והמפסקים בלוח C תקינים ().
סעיף ג
תקינים: ,
נתון: פס נחושת (, ) מותקן במאונך, בין מרכזי הפסים, בין מבודדים, ; בלוח C: , .
מבוקש: האם מאמץ הכפיפה בקצר קטן מהמותר.
רעיון: הכוח בין הפסים נקבע לפי ערך השיא של זרם הקצר (זרם ההלם). מחשבים את הכוח, את המומנט, ומחלקים במומנט ההתנגדות של הפס.
1. מקדם ההלם לפי היחס בנקודת הקצר:
2. זרם ההלם:
3. הכוח על הפס האמצעי בקצר תלת מופעי ( ב-kA, אורכים ב-cm):
4. המומנט המכופף (פס רציף על כמה מבודדים):
5. מומנט ההתנגדות: בהתקנה במאונך הפסים עומדים על הצד הצר והכוח פועל בניצב לפנים הרחבות, כלומר בכיוון העובי :
6. מאמץ הכפיפה:
- הפסים עומדים בכוחות הקצר במרווח גדול.
תשובה: פסי הצבירה תקינים: ומאמץ הכפיפה כ-, קטן בהרבה מ-.
שאלה 4 · קו כבלים במתח גבוה: מעגל תמורה T
רשת תת קרקעית הבנויה מכבלים מזינה שנאי באיזור מגורים. ההספק המועבר ברשת במקדם הספק של 0.83, ובמתח . אורך הרשת 15 קמ'.
נתוני הרשת:
•מוליכי הרשת עשויים חמרן פלדה
•שטח חתך המוליכים
•היגב השראי סגולי
•קיבוליות סגולית
שרטטו מעגל תמורה T , חשב את הפרמטרים של הרשת וציינו אותם על מעגל התמורה.
חשבו את המתח, הזרם ומקדם ההספק בתחילת קו ההזנה (חישוב מדויק ולא מקורב).
שרטטו דיאגרמה וקטורית של המתחים המתבסס על סכמת תמורה T.
(הנחו עומס ).
חשבו את ההספק המדומה הנמסר לרשת בתחילת הקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, , (); בכל זרוע: , ובאמצע ענף קיבולי
נתון: , , , , , .
מבוקש: פרמטרי הקו ומעגל התמורה T (למופע).
1. התנגדות הקו:
2. ההיגב ההשראי:
3. הקיבול וההיגב (המוליכות) הקיבולי:
, כלומר
4. מעגל התמורה T (למופע, בין מופע לאפס): העכבה הטורית מחולקת לשתי זרועות שוות, והקיבול כולו מרוכז באמצע הקו:
•זרוע בכניסה (מתחילת הקו לנקודת האמצע):
•ענף מקביל באמצע, בין נקודת האמצע לאפס: ()
•זרוע ביציאה (מנקודת האמצע לעומס):
בכניסה מתח וזרם , באמצע וזרם הקבל , ובקצה מתח העומס וזרם העומס .
תשובה: , , . במעגל T: שתי זרועות טוריות של , וביניהן ענף קיבולי של ().
סעיף ב
(שלוב; מופעי), , השראי
נתון: מעגל T מסעיף א, בקצה הקו , השראי, .
מבוקש: , ו-.
רעיון: עובדים למופע, מהעומס לכיוון ההתחלה: מפל מתח על הזרוע השנייה נותן את מתח האמצע, ממנו זרם הקבל, ואז זרם הכניסה ומפל המתח על הזרוע הראשונה.
1. מתח העומס המופעי (ייחוס):
2. זרם העומס (, מפגר):
3. מפל המתח על הזרוע השנייה ומתח האמצע:
4. הזרם בקבל:
5. זרם הכניסה (חוק הזרמים בנקודת האמצע):
6. מפל המתח על הזרוע הראשונה ומתח הכניסה:
המתח השלוב:
7. מקדם ההספק בתחילת הקו - הזווית בין המתח לזרם:
, (השראי)
תשובה: (שלוב), , השראי.
סעיף ג
; (במקביל ל-) (ניצב) ; (מופעי)
הדיאגרמה בנויה (למופע, ב-kV) לפי שתי משוואות המתחים של מעגל T: ו-.
1. - פאזור הייחוס, על הציר הממשי. הזרם מפגר אחריו ב-.
2. מקצה : מפל המתח ההתנגדותי , במקביל ל- (זווית ).
3. מקצהו: מפל המתח ההשראי , ניצב ל- ומקדים אותו ב- (זווית ).
4. הפאזור מהראשית עד כאן הוא מתח האמצע . זרם הקבל מקדים את ב-, ולכן מפגר רק ב-.
5. מקצה : במקביל ל- (זווית ), ואחריו ניצב לו (זווית ).
6. הפאזור מהראשית עד הקצה הוא מתח הכניסה .
באיור (ב-kV, למופע) מפלי המתח הם החיצים הקצרים בין קצות פאזורי המתח; החיצים מהראשית שמסומנים I2 ו-I1 מראים רק את כיווני הזרמים (לא בקנה מידה).
תשובה: ; מוסיפים במקביל ל- ו- בניצב, ומקבלים ; מוסיפים ו-, ומקבלים (מופעי).
סעיף ד
,
נתון: (מופעי), (סעיף ב).
1. ההספק המרוכב בשלושת המופעים:
2. ברכיבים:
(בדיקה: .)
3. לעומת העומס (), הקו צורך כ- הפסדים פעילים וכ- היגביים (נטו, אחרי ההספק שהקיבול מייצר).
תשובה: ().
שאלה 5 · מחסן קירור: שנאי, כבלי הזנה ושיטת הגנה
בחדר מכונות של מחסן קירור תעשייתי הפועל במתח נמוך קיימים העומסים לפי הפירוט בטבלה הבאה:
מהו ההספק הנקוב המינימלי הנדרש מהשנאי המזין את המחסן. (יש להתחשב בהתפתחות עתידית של 10%). ההספקים הנקובים האפשריים של השנאי הם: , , , , .
בחירת כבל ההזנה מהשנאי ללוח המחסן נעשה לפי ההספק הנקוב של השנאי. יש להשתמש בכבלים חד גידיים לכל מופע על גבי מגש מחורר, הטמפרטורה האופפת בתוואי ההתקנה היא .
יש להשתמש בכבל מסוג N2XY בשטח חתך של . כמה כבלים חד גידיים נדרשים לכל מופע?
הקבלן שם לב שיש לו במחסן כבלים מסוג NYY והוא מבקש אישור להשתמש בכבלים אלו – 2 כבלים למופע. האם ניתן לאשר לקבלן? נמקו את תשובתך באמצעות נתונים.
לאחר בדיקת לולאת התקלה במתקן התקבלו התוצאות הבאות:
מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במחסן הקירור (נמקו את תשובתך)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
, עם : - שנאי
נתון: טבלת העומסים, תוספת להתפתחות עתידית.
מבוקש: ההספק הנקוב המינימלי של השנאי.
רעיון: ההספק הפעיל המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק כפול מקדם הבו-זמניות. את ההספקים ההיגביים מחשבים לפי מקדם ההספק של כל קבוצה, ומחברים בנפרד פעיל והיגבי (חיבור וקטורי).
1. ההספק הפעיל וההיגבי של כל קבוצה (, ):
•מדחסים: , ,
•משאבות: , ,
•מפוחים: , ,
•תאורה ושקעים (ההספק הכולל ): , ,
2. הסכומים וההספק המדומה:
,
()
3. עם התפתחות עתידית:
4. ההספק התקני הקרוב מעל: ( קטן מדי).
תשובה: ההספק הנדרש כ-, ולכן השנאי המינימלי הוא .
סעיף ב
2 כבלים N2XY לכל מופע (; , בהנחה שאין הקטנה בגלל קיבוץ)
נתון: שנאי (סעיף א), ; כבלי N2XY חד גידיים (נחושת, בידוד XLPE, טמפרטורת מוליך מרבית ) בחתך על מגש מחורר; טמפרטורת האוויר .
מבוקש: מספר הכבלים במקביל לכל מופע.
רעיון: הכבלים צריכים לשאת את הזרם הנקוב של השנאי. לוקחים מטבלת העמסת המוליכים את הזרם המתמיד של כבל אחד, מתקנים אותו לטמפרטורה האופפת, ובודקים כמה כבלים במקביל מספיקים.
1. הזרם הנקוב של השנאי:
2. ערך הטבלה: כבל נחושת XLPE חד גידי באוויר על מגש מחורר, שלושה כבלים טעונים מונחים שטוח וצמוד, טמפרטורת ייחוס : .
3. מקדם תיקון לטמפרטורה האופפת (בידוד ): (קרוב ל-).
הנחה: בין שני המעגלים המקבילים על המגש נשאר מרווח, ולכן אין מקדם הקטנה נוסף בגלל קיבוץ ().
לכבל
4. מספר הכבלים לכל מופע:
בדיקה: (כבל אחד, , אינו מספיק).
5. הערה: המרווח קטן - כ- בלבד (). אם שני המעגלים מונחים צמודים על המגש ונדרש מקדם קיבוץ של או פחות, מתקבל , ואז נדרשים 3 כבלים לכל מופע. לכן חשוב להקפיד על מרווח בין המעגלים.
תשובה: נדרשים 2 כבלים N2XY לכל מופע (יחד ), בהנחה שהמעגלים מונחים עם מרווח ביניהם.
סעיף ג
לא: שני כבלי NYY למופע נושאים רק (היו נדרשים 3 למופע)
נתון: (סעיף ב); אותו חתך (), אותו מספר כבלים (2 למופע) ואותם תנאי התקנה, אבל כבל NYY: נחושת עם בידוד PVC, טמפרטורת מוליך מרבית (במקום ב-N2XY).
מבוקש: האם שני כבלי NYY למופע יעמדו בזרם .
רעיון: לבידוד PVC טמפרטורת עבודה מותרת נמוכה יותר, ולכן הזרם המתמיד שלו קטן יותר, וגם מקדם התיקון ב- גרוע יותר. בודקים את אותו סידור עם ערכי ה-PVC.
1. ערך הטבלה: כבל נחושת PVC חד גידי באוויר על מגש מחורר, שטוח וצמוד (אותה תצורה כמו בסעיף ב): (לעומת ב-XLPE).
2. מקדם תיקון לטמפרטורה (בידוד ): (קרוב ל-), לעומת ב-XLPE. כמו בסעיף ב, אין הקטנה בגלל קיבוץ.
לכבל
3. שני כבלים למופע:
הכבלים יועמסו בכ- מעל המותר (), הבידוד יתחמם מעל ויתיישן מהר.
4. כדי להשתמש ב-NYY היו נדרשים , כלומר 3 כבלים למופע (). המסקנה לא תלויה בהנחת הקיבוץ: גם בלי שום הקטנה שני כבלי NYY רחוקים מהזרם הנדרש.
תשובה: לא ניתן לאשר. שני כבלי NYY למופע נושאים רק כ-, פחות מהזרם הנקוב של השנאי (עם NYY היו נדרשים 3 כבלים למופע).
סעיף ד
הארקת הגנה (TT): לולאת L1-PE () גדולה פי 14 מלולאת L1-N () - זרם התקלה לגוף חוזר דרך האדמה ולא דרך מוליך האפס
1. משמעות המדידות:
•L1-N: לולאה דרך מוליך המופע ומוליך האפס - כולה מתכתית: , זרם .
•L1-L2: לולאה דרך שני מוליכי מופע - מתכתית: , זרם (כמו בטבלה).
•L1-PE: לולאה דרך מוליך המופע ומוליך ההגנה: , זרם .
2. בשיטת האיפוס (TN) מוליך ההגנה מחובר לאפס (לנקודת הכוכב של השנאי) בחיבור מתכתי, ולכן עכבת הלולאה L1-PE קרובה לעכבת L1-N, וזרם התקלה לגוף גדול כמו זרם הקצר מופע-אפס.
3. כאן עכבת L1-PE גדולה פי מעכבת L1-N. המשמעות: אין חיבור מתכתי בין PE לאפס - זרם התקלה לגוף זורם דרך אלקטרודת ההארקה של המתקן, דרך האדמה, ובחזרה להארקת השיטה של השנאי. זו בדיוק הלולאה בשיטת הארקת הגנה.
4. בהתאם, זרם התקלה לגוף קטן () לעומת זרם הקצר מופע-אפס (), ובשיטה זו ההגנה נשענת על מפסקי מגן (פחת) ועל התנאי שמתח המגע לא יעלה על .
תשובה: שיטת ההגנה היא הארקת הגנה (TT): עכבת הלולאה L1-PE () גדולה בהרבה מ-L1-N (), כלומר זרם התקלה לגוף חוזר דרך האדמה ולא דרך מוליך מתכתי לאפס, כפי שהיה באיפוס.
שאלה 6 · בחירת כבל הזנה באדמה ועלותו השנתית
גודל החיבור המוזמן של מתקן חשמלי הוא במתח נמוך, מקדם הספק תקני (). המתקן מוזן משנאי של חברת חשמל המותקן במרחק של מהלוח הראשי. החברה האחראית על מערכת ההולכה הגדירה כי מפל המתח המכסימלי בין השנאי ללוח הראשי יהיה 5%. המתקן יוזן באמצעות כבלים רב גידיים N2XY (מוליכים מנחושת, בידוד ) המותקנים במישרין באדמה, כבלים צמודים, טמפ' הסביבה .
בחרו את שטח החתך הנדרש לכבלים (על שטח החתך לענות הן על דרישת העמסה מותרת של מוליכים וכבלים, והן לדרישה של מפלי מתח). רישמו את תשובתכם בצורה תקנית.
חשבו את איבודי ההספק המכסימליים בכבל שבחרתם (בהנחה שזרם המתקן שווה לגודל החיבור).
אם ידוע שמחיר כבל נחושת הוא 900 ₪/מ' ומחיר האנרגיה 50 אג'/קווט"ש (זנחו את עלות העבודה). ריבית ופחת שנתיים 10%
מה העלות השנתית של המתקן בעבור התקנת כבל ההזנה ואיבודי האנרגיה בכבל ההזנה.
•הניחו שהמתקן עובד בהספק מלא לאורך כל השנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
4 כבלים במקביל: N2XY (, )
נתון: , , , , כבלי N2XY רב גידיים נחושת/XLPE, במישרין באדמה, צמודים, .
מבוקש: שטח החתך ומספר הכבלים.
רעיון: זרם של גדול מהזרם המתמיד של כל כבל רב גידי, ולכן נדרשים כבלים במקביל. בודקים העמסה (עם מקדמי תיקון לטמפרטורה ולקיבוץ), ואחר כך מפל מתח.
1. מקדמי תיקון:
•טמפרטורת הקרקע (בידוד , ייחוס הטבלה ):
•ההתנגדות התרמית של הקרקע לא נתונה, ולכן נלקח ערך הייחוס של הטבלה:
•כבלים רב גידיים צמודים במישרין באדמה: 3 כבלים - , 4 כבלים - , 5 כבלים -
2. הזרם המתמיד הנדרש מכל כבל, , מול טבלת ההעמסה לכבל רב גידי נחושת XLPE באדמה ( - , - , - ):
•: - אין כבל מתאים.
•: - כבל ().
3. בדיקה ל-4 כבלים של :
4. ההיגב של הכבל לא נתון; נלקח ערך אופייני לכבל מתח נמוך . ארבעה כבלים במקביל:
,
5. מפל המתח ():
שיקול מפל המתח לבדו היה מספיק כבר בחתך כולל של כ-, כך ששיקול ההעמסה הוא הקובע.
6. רישום תקני: 4 כבלים במקביל מסוג N2XY, בכל כבל שלושה מוליכי מופע ומוליך אפס .
תשובה: N2XY - ארבעה כבלים במקביל (, מפל מתח כ-).
סעיף ב
נתון: , התנגדות ארבעת הכבלים במקביל למופע (סעיף א).
1. איבודי ההספק בשלושת המופעים:
(האפס אינו נושא זרם בעומס סימטרי.)
תשובה: .
סעיף ג
כ- ₪ לשנה ( ₪ ריבית ופחת + ₪ אנרגיה)
נתון: 4 כבלים באורך (סעיף א), ₪ למטר כבל, ריבית ופחת לשנה, (סעיף ב), ₪ לקווט"ש, עבודה רצופה ( שעות בשנה).
מבוקש: העלות השנתית - חלק ההשקעה בכבל וחלק האנרגיה המבוזבזת.
1. מחיר הכבלים:
₪
2. העלות השנתית של ההשקעה (ריבית ופחת):
₪
3. איבודי האנרגיה בשנה:
4. עלות האיבודים:
₪
5. העלות השנתית הכוללת:
₪
תשובה: העלות השנתית כ- ₪ ( ₪ ריבית ופחת על הכבלים ועוד כ- ₪ איבודי אנרגיה).
שאלה 7 · תאורת כביש: גובה עמוד, הארה וחתך כבל
באיור א לשאלה 7 מתואר מבט על של מקטע כביש , ומצויינים בו 2 עמודי תאורה. המרחק בין העמודים 30 מ'.
רוחב הכביש 8 מ'.
בכל עמוד גוף תאורה שהספקו ומקדם הספק של 0.96, שטף אור של גוף התאורה
באיור ב' לשאלה מופיע העקום הפולרי (יש להתייחס לקו האדום).


חשבו את גובהו של עמוד התאורה כך שעוצמת ההארה על פני הכביש מתחת לגוף התאורה תהיה 75 לוקס. אין להתחשב בתרומת העמוד הנוסף.
חשבו את עוצמת ההארה בנקודה A הנמצאת בצידו השני של הכביש ובמרחק 10 מ' מנקודה B.
סה"כ לאורך הכביש ישנם 15 עמודי תאורה, עמודי התאורה מוזנים ממרכזיית תאורה הממוקמת 30 מ' לפני העמוד הראשון באמצעות 3 מעגלי תאורה חד פאזיים. מה שטח החתך הנדרש לכבלים אם ידוע שמפל המתח המכסימלי המותר הוא 3%, ויש להגביל את איבודי ההספק ל-2% משיקולים כלכליים.
המוליכים עשויים נחושת , ניתן להזניח את ההיגב ההשראי.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
, ,
נתון: , העקום הפולרי (ב-cd/klm), מתחת לגוף התאורה.
מבוקש: גובה העמוד .
1. מתחת לגוף התאורה הזווית היא . מהעקום (הקו האדום) בזווית : (קצת מתחת למעגל ה-).
2. עוצמת האור בפועל - העקום נתון ל-, ולכן מכפילים בשטף באלפי לומן:
3. בנקודה שמתחת לגוף (, המרחק הוא הגובה):
תשובה: גובה העמוד כ-.
סעיף ב
נתון: (סעיף א), רוחב הכביש , המרחק בין העמודים . לפי האיור, B נמצאת בצד השני של הכביש מול עמוד 1, ו-A רחוקה ממנה בכיוון עמוד 2.
מבוקש: עוצמת ההארה ב-A משני העמודים.
רעיון: לכל עמוד מחשבים את המרחק האופקי לנקודה, את זווית ההקרנה , קוראים מהעקום את עוצמת האור בזווית זו, ומשתמשים ב-.
1. עמוד 1 - המרחק האופקי ל-A (10 מ' לאורך הכביש, 8 מ' לרוחבו):
,
מהעקום: , ולכן
2. עמוד 2 - המרחק לאורך הכביש :
,
מהעקום: , ולכן
3. ההארה הכוללת ב-A:
תשובה: (כ- מעמוד 1 וכ- מעמוד 2).
סעיף ג
(מפל מתח דורש , איבודים דורשים )
נתון: 15 גופים של , , מרווח , העמוד הראשון מהמרכזייה, 3 מעגלים חד מופעיים (), , .
מבוקש: שטח החתך.
הנחה: הגופים מחולקים לסירוגין בין שלושת המעגלים (מעגל 1 - עמודים 1, 4, 7, ...; מעגל 2 - 2, 5, 8, ...; מעגל 3 - 3, 6, 9, 12, 15), כך שתקלה במעגל אחד אינה מחשיכה קטע שלם. בכל מעגל 5 גופים, והמעגל הקשה ביותר הוא מעגל 3 - הגופים שלו במרחקים , , , , מהמרכזייה.
1. זרם גוף תאורה:
2. במעגל חד מופעי הזרם עובר הלוך וחזור (). ללא היגב: .
3. כל קטע של נושא את הזרם של הגופים שאחריו: , , , , :
4. החתך התקני שעונה על שתי הדרישות: .
בדיקה: , .
תשובה: כבלים בחתך נחושת (מפל מתח דורש לפחות , ואיבודי ההספק - שהם הקובעים - לפחות ).
שאלה 8 · שאלות רב-ברירה בתקנות ובמתקני חשמל
אחד התנאים לביצוע איפוס הינו קיום הארקת יסוד.
מדוע תנאי זה הכרחי בשיטת האיפוס אך אינו הכרחי בשיטת הארקת הגנה TT?
1. כי בעת ניתוק מוליך הארקה של לוח ראשי מתח המגע יעלה על 50 וולט.
2. כי בעת ניתוק החיבור להארקת היסוד מתח המגע יעלה על 50 וולט.
3. כי בעת ניתוק מוליך האפס בקו הזינה מובטחת השוואת פוטנציאלים.
4. כי בהארקת יסוד אנו מבטיחים זרימת זרם גדולה דרך האדמה.
מהי הטענה הנכונה מבין הבאות לגבי מפסק מגן?
1. מפסק מגן, המגן על הקווים יכול שלא יפסיק את המוליך האפס.
2. מפסק מגן, המגן על המעגלים סופיים חייב להפסיק מהזינה רק את מוליכי המופעים.
3. מפסק מגן חייב להפסיק את מוליכי המופעים, מוליך האפס ומוליך הארקה.
4. מפסק מגן חייב תמיד להפסיק את המוליך האפס.
האם מותר להתקין מוליך ללא מובל בהתקנה סמויה או חשיפה?
1. מותר, פרט למקרה שבו החומר המכסה את המוליך עלול לפגוע בבידוד.
2. אסור, אלא אם מדובר במוליך הארקה או אלקטרודה המותקנים בהתאם לתקנות החשמל – הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.
3. מותר, רק בהתקנה זמנית.
4. מותר, רק במתקנים בהם קיימת אחזקה נאותה ואין סכנה של פגיעה מכנית במוליך.
כל אחת משיטות החיבור של נקודת האפס, במערך הזינה של רשתות מתח גבוה מתחמ"ש יש מאפיינים מסוימים, המתארים את תופעות ברשת בשל קצר לאדמה.
איזו אפשרות אינה מהווה תופעה אפשרית?
1. כשנקודת הכוכב המחוברת ישירות לאדמה, המתח בפאזות ה"בריאות" לא משתנה בשל קצר לאדמה באחת מהפאזות.
2. כשנקודת הכוכב מוארקת לאדמה דרך נגד, במקרה של קצר חד פזי לאדמה, המתח בפזות ה"בריאות" עלול לעלות לערך של המתח השלוב.
3. כשנקודת הכוכב מחוברת לאדמה באמצעות סליל כיבוי, במקרה של קצר חד פזי לאדמה, קיים סיכוי לכיבוי עצמי של הקשת.
4. כשנקודת הכוכב מחוברת לאדמה באמצעות סליל כיבוי, זרם הקצר החד פאזי יכול להגיע לערך גבוה מאד (בסדר גודל של זרם תלת פאזי לאדמה).
חשמלאי התקין כבל רב גידי מסוג N2XY בעל ארבעה מוליכים לשם הזנת מנוע תלת מופעי.
צבעי בידוד המוליכים בכבל הם חום, חום כתום, חום שחור וכחול
האם מותר לחשמלאי להשתמש במוליך הכחול כמוליך הארקה?
1. כן. סימון המוליך הכחול כמוליך הארקה מותר בתנאי שיולבש עליו, בכל קצה של הכבל, שרוול מתכווץ בעל צבע צהוב ירוק המהודק לבידוד המקורי.
2. כן. סימון המוליך הכחול כמוליך הארקה מותר תמיד.
3. כן. בתנאי שיותקן במקביל לכבל הזינה מוליך הארקה נוסף בחתך 10 ממ"ר לפחות.
4. לא. אסור להשתמש במוליך כחול בכל מקרה.
במתקן חדש חובר שנאי ב , .
בצד המתח הנמוך נמדד מתח שלוב של .

כיצד יש לשנות את משנה הדרגות שבתמונה בכדי שבצד המתח הנמוך יתקבל מתח שלוב של ?
1. 5-6.
2. 4-6.
3. 4-7.
4. 3-7.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
3
1. באיפוס כל הגופים המתכתיים של המתקן מחוברים למוליך ה-PEN של הרשת. אם מוליך האפס בקו הזינה נקטע, ועומסים לא מאוזנים "מושכים" את האפס, כל הגופים המחוברים אליו עלולים לקבל מתח מסוכן ביחס לאדמה.
2. הארקת היסוד מחברת את כל השלד והזיון של המבנה לפס השוואת הפוטנציאלים. במקרה כזה כל המבנה - הרצפה, הקירות והגופים המתכתיים - עולה לאותו פוטנציאל, ואדם בתוך המבנה אינו נחשף להפרש מתחים. זו השוואת פוטנציאלים.
3. ב-TT הגופים מחוברים לאלקטרודת הארקה של המתקן בלבד ולא לאפס של הרשת, ולכן קטיעת האפס בקו הזינה אינה מעבירה מתח לגופים - ההגנה אינה תלויה בהארקת היסוד.
4. שאר האפשרויות אינן נכונות: הארקת יסוד אינה נועדה להזרים זרם גדול באדמה (באיפוס זרם התקלה חוזר דרך המוליך ולא דרך האדמה), וניתוק מוליך הארקה או החיבור להארקת היסוד אינו ההסבר לדרישה.
תשובה: 3 - כי בעת ניתוק מוליך האפס בקו הזינה מובטחת השוואת פוטנציאלים.
סעיף ב
1
1. בתקנות "מפסק מגן" הוא מפסק אוטומטי (או נתיך) המגן על מוליכים מפני זרם יתר, להבדיל ממפסק מגן בפני זרם דלף (מפסק פחת). התקנות מבחינות בין מפסק המגן על קו (הזנה מלוח ללוח) לבין מפסק המגן על מעגל סופי.
2. בקו תלת מופעי המזין לוח משנה, מוליך האפס אינו נושא זרם יתר מסוכן כשהעומס מאוזן פחות או יותר, ולכן מותר להתקין מפסק תלת קוטבי שאינו מפסיק את האפס. כלומר מפסק המגן על קווים רשאי שלא להפסיק את מוליך האפס - טענה 1 נכונה.
3. מכאן שטענה 4 ("חייב תמיד להפסיק את האפס") שגויה: יש מקרה מוכר שבו אין חובה כזו.
4. טענה 2 שגויה: אין כלל שמחייב מפסק של מעגל סופי להפסיק "רק" את המופעים; מותר, ובמקרים מסוימים נדרש (למשל במעגל חד מופעי שבו אין ודאות שהאפס בפוטנציאל האדמה), להפסיק גם את האפס.
5. טענה 3 שגויה: מוליך הארקה לעולם אינו מופסק על ידי מפסק - הוא חייב להישאר רציף ומחובר לגופים כדי שההגנה תפעל גם אחרי הניתוק.
תשובה: 1. מפסק מגן, המגן על הקווים יכול שלא יפסיק את המוליך האפס.
סעיף ג
2
1. מוליך (בניגוד לכבל) מוגן רק בשכבת בידוד אחת, שאינה מיועדת לעמוד בפגיעה מכנית, בלחות או בחומרי בנייה. לכן בהתקנה סמויה (בתוך קיר, תקרה או רצפה) או חשופה, תקנות החשמל מחייבות להתקין מוליכים בתוך מובל (צינור או תעלה).
2. החריג היחיד הוא מוליכי הארקה ואלקטרודות הארקה, שהותקנו לפי תקנות ההארקות: אלה מותקנים חשופים או מוטמנים בבטון ובאדמה במכוון (למשל הארקת יסוד).
3. אין בתקנות היתר כללי לפי טיב האחזקה, לפי סוג החומר המכסה או למתקן זמני.
תשובה: 2 - אסור, אלא אם מדובר במוליך הארקה או אלקטרודה המותקנים בהתאם לתקנות ההארקות.
סעיף ד
4
1. הארקה ישירה: נקודת הכוכב מקובעת לפוטנציאל האדמה, ולכן בקצר לאדמה המתחים של המופעים הבריאים כמעט אינם משתנים (אבל זרם הקצר גדול) - תופעה אפשרית.
2. הארקה דרך נגד: הנגד מגביל את הזרם, ונקודת הכוכב "זזה". המתח של המופעים הבריאים ביחס לאדמה יכול לעלות עד המתח השלוב - תופעה אפשרית.
3. סליל כיבוי (סליל פטרסן): ההיגב של הסליל מכויל כך שהזרם ההשראי שלו מבטל את הזרם הקיבולי של הרשת בקצר לאדמה. זרם התקלה נשאר קטן מאוד, והקשת יכולה לכבות מעצמה - תופעה אפשרית.
4. מאותה סיבה, בסליל כיבוי זרם הקצר החד מופעי הוא קטן (רק זרם שארי קטן), ולא יכול להגיע לסדר הגודל של זרם קצר תלת מופעי. לכן זו התופעה שאינה אפשרית.
תשובה: 4.
סעיף ה
1
1. המנוע התלת מופעי אינו זקוק למוליך אפס, ולכן בכבל ארבעה גידים שאין בו גיד צהוב-ירוק נשאר גיד פנוי - הכחול - שאפשר להשתמש בו כמוליך הגנה.
2. מוליך הארקה חייב להיות מזוהה בצבע צהוב-ירוק, כדי שאיש לא יחבר אותו בטעות כמוליך אפס או כמוליך חי. לכן מותר להשתמש בגיד הכחול רק אם הוא מסומן לכל אורכו הנראה בקצוות: מלבישים בכל קצה של הכבל שרוול מתכווץ צהוב-ירוק, צמוד לבידוד המקורי.
3. השימוש אינו מותר "תמיד" ללא סימון (2 שגויה), אין דרישה למוליך נוסף במקביל (3 שגויה), והאיסור המוחלט (4) אינו נכון.
תשובה: 1 - מותר, בתנאי שבכל קצה של הכבל יולבש על הגיד הכחול שרוול מתכווץ צהוב-ירוק המהודק לבידוד המקורי.
סעיף ו
2 (4-6, )
נתון: בתמונה הגשר מחבר את ההדקים 4-7, כלומר הדרגה של (יחס ). המתח הנמדד בצד הנמוך .
מבוקש: הדרגה שתיתן .
1. משנה הדרגות קובע את מספר הכריכות בצד הראשוני. המתח בצד הנמוך הוא : הגדלת המתח הנקוב של הדרגה (יותר כריכות בראשוני) מקטינה את המתח המשני.
2. מתח הרשת בפועל, לפי המדידה בדרגה :
3. הדרגה הנדרשת כך שיתקבלו :
- זו הדרגה 4-6.
בדיקה: .
תשובה: 2 - להעביר את הגשר לחיבור 4-6 (דרגה ).