דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.

ערך כל שאלה – 20 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

ענו על חמש מבין השאלות 1-8, ערך כל שאלה 20 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.

אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · רשת מוזנת משני צדדים: זרמים, מתח מזערי והפסדים

נתונה רשת תלת מופעית המוזנת במתח נקוב של 400 וולט. ההיגב של מוליכי הרשת זניח. הרשת מוזנת משני מקורות במתחים שונים. ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ωmm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\text{mm}^2}{\text{m}}.

שטח החתך במקטעים ABCDE הוא 16 mm216\,\text{mm}^2

שטח החתך במקטעים CGH הוא 6 mm26\,\text{mm}^2

א.

חשבו את הזרם בכל אחד מקטעי הרשת. יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).

(7 נקודות)
ב.

קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את איבודי ההספק בקטע CGH .

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IAB=74.27∠−25.34∘ AI_{AB}=74.27\angle-25.34^\circ\,\text{A}, IBC=39.57∠−14.84∘ AI_{BC}=39.57\angle-14.84^\circ\,\text{A}, ICD=20.65∠−26.79∘ AI_{CD}=20.65\angle-26.79^\circ\,\text{A}, IED=37.12∠−31.07∘ AI_{ED}=37.12\angle-31.07^\circ\,\text{A} (מ-E אל D), ICG=19.84∠−2.40∘ AI_{CG}=19.84\angle-2.40^\circ\,\text{A}, IGH=15∠−31.79∘ AI_{GH}=15\angle-31.79^\circ\,\text{A}

נתון: מתח בנקודה A הוא UA=402 VU_A=402\,\text{V} ובנקודה E הוא UE=400 VU_E=400\,\text{V} (מתחים שלובים), מוליכי נחושת ρ=158 Ωmm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\text{mm}^2}{\text{m}}, היגב זניח, הקו הראשי ABCDE בחתך 16 mm216\,\text{mm}^2 באורך כולל 30+25+35+80=170 m30+25+35+80=170\,\text{m}, והענף CGH בחתך 6 mm26\,\text{mm}^2.

מבוקש: הזרם בכל קטע, כמספר מרוכב.

רעיון: ברשת המוזנת משני צדדים, הזרם מהמקור A מורכב משני חלקים: חלוקת העומסים לפי "מומנטים" של אורכים (כאילו שני המקורות שווי מתח), ועוד זרם משלים I0I_0 שנובע מהפרש המתחים בין המקורות. אחרי שנמצא את הזרם מ-A, נמצא את שאר הזרמים בחוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת.

נבחר את מתח הפאזה כייחוס (זווית 0∘0^\circ). כיוון חיובי של הזרם בקו הראשי: מ-A לכיוון E. בענף: מ-C אל G ומ-G אל H.

1. זרמי העומסים (בזווית שלילית לעומס השראי וחיובית לעומס קיבולי):

IB=PB3 Ucos⁡φB=200003⋅400⋅0.8=36.08 AI_B=\frac{P_B}{\sqrt{3}\,U\cos\varphi_B}=\frac{20000}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.8}=36.08\,\text{A}, φB=arccos⁡0.8=36.87∘\varphi_B=\arccos0.8=36.87^\circ:

IˉB=36.08∠−36.87∘=28.87−j21.65 A\bar I_B=36.08\angle-36.87^\circ=28.87-j21.65\,\text{A}

ID=SD3 U=400003⋅400=57.74 AI_D=\frac{S_D}{\sqrt{3}\,U}=\frac{40000}{\sqrt{3}\cdot400}=57.74\,\text{A}, φD=arccos⁡0.87=29.54∘\varphi_D=\arccos0.87=29.54^\circ:

IˉD=57.74∠−29.54∘=50.23−j28.47 A\bar I_D=57.74\angle-29.54^\circ=50.23-j28.47\,\text{A}

IˉG=10∠45.01∘=7.07+j7.07 A\bar I_G=10\angle45.01^\circ=7.07+j7.07\,\text{A} (קיבולי, arccos⁡0.707=45.01∘\arccos0.707=45.01^\circ)

IˉH=15∠−31.79∘=12.75−j7.90 A\bar I_H=15\angle-31.79^\circ=12.75-j7.90\,\text{A} (arccos⁡0.85=31.79∘\arccos0.85=31.79^\circ)

2. כל הענף CGH מתחבר לקו הראשי בנקודה C, ולכן מבחינת הקו הראשי זהו עומס אחד בנקודה C:

IˉC=IˉG+IˉH=(7.07+12.75)+j(7.07−7.90)=19.82−j0.83=19.84∠−2.40∘ A\bar I_C=\bar I_G+\bar I_H=(7.07+12.75)+j(7.07-7.90)=19.82-j0.83=19.84\angle-2.40^\circ\,\text{A}

3. התנגדות הקו הראשי (חתך אחיד):

RΣ=ρ⋅lAEA=17058⋅16=0.1832 ΩR_\Sigma=\frac{\rho\cdot l_{AE}}{A}=\frac{170}{58\cdot16}=0.1832\,\Omega

4. הזרם המשלים, שזורם מהמקור הגבוה (A) אל הנמוך (E):

I0=UA−UE3⋅RΣ=402−4003⋅0.1832=6.30 AI_0=\frac{U_A-U_E}{\sqrt{3}\cdot R_\Sigma}=\frac{402-400}{\sqrt{3}\cdot0.1832}=6.30\,\text{A}

מכיוון שהקו התנגדותי בלבד והמתחים בשני הקצוות באותה מופע, I0I_0 ממשי.

5. הזרם מהמקור A לפי נוסחת הרשת עם שני מקורות (אורכים נמדדים מ-E: lBE=140 ml_{BE}=140\,\text{m}, lCE=115 ml_{CE}=115\,\text{m}, lDE=80 ml_{DE}=80\,\text{m}):

IˉA=IˉB⋅lBE+IˉC⋅lCE+IˉD⋅lDElAE+I0\bar I_A=\frac{\bar I_B\cdot l_{BE}+\bar I_C\cdot l_{CE}+\bar I_D\cdot l_{DE}}{l_{AE}}+I_0

IˉA=(28.87−j21.65)⋅140+(19.82−j0.83)⋅115+(50.23−j28.47)⋅80170+6.30\bar I_A=\frac{(28.87-j21.65)\cdot140+(19.82-j0.83)\cdot115+(50.23-j28.47)\cdot80}{170}+6.30

IˉA=(60.82−j31.79)+6.30=67.12−j31.79=74.27∠−25.34∘ A\bar I_A=(60.82-j31.79)+6.30=67.12-j31.79=74.27\angle-25.34^\circ\,\text{A}

6. חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת לאורך הקו:

IˉAB=IˉA=67.12−j31.79=74.27∠−25.34∘ A\bar I_{AB}=\bar I_A=67.12-j31.79=74.27\angle-25.34^\circ\,\text{A}

IˉBC=IˉAB−IˉB=38.25−j10.14=39.57∠−14.84∘ A\bar I_{BC}=\bar I_{AB}-\bar I_B=38.25-j10.14=39.57\angle-14.84^\circ\,\text{A}

IˉCD=IˉBC−IˉC=18.43−j9.31=20.65∠−26.79∘ A\bar I_{CD}=\bar I_{BC}-\bar I_C=18.43-j9.31=20.65\angle-26.79^\circ\,\text{A}

IˉDE=IˉCD−IˉD=−31.80+j19.16=37.12∠148.93∘ A\bar I_{DE}=\bar I_{CD}-\bar I_D=-31.80+j19.16=37.12\angle148.93^\circ\,\text{A}

הסימן השלילי של IˉDE\bar I_{DE} אומר שבקטע DE הזרם זורם בפועל מ-E אל D: IˉED=31.80−j19.16=37.12∠−31.07∘ A\bar I_{ED}=31.80-j19.16=37.12\angle-31.07^\circ\,\text{A}, וזה הזרם שמספק המקור E.

7. בענף:

IˉCG=IˉC=19.84∠−2.40∘ A\bar I_{CG}=\bar I_C=19.84\angle-2.40^\circ\,\text{A}, IˉGH=IˉH=15∠−31.79∘ A\bar I_{GH}=\bar I_H=15\angle-31.79^\circ\,\text{A}

בדיקה: IˉA+IˉED=(67.12+31.80)−j(31.79+19.16)=98.92−j50.95 A\bar I_A+\bar I_{ED}=(67.12+31.80)-j(31.79+19.16)=98.92-j50.95\,\text{A}, וזה שווה לסכום העומסים IˉB+IˉC+IˉD=(28.87+19.82+50.23)−j(21.65+0.83+28.47)\bar I_B+\bar I_C+\bar I_D=(28.87+19.82+50.23)-j(21.65+0.83+28.47).

תשובה: IAB=74.27∠−25.34∘ AI_{AB}=74.27\angle-25.34^\circ\,\text{A}, IBC=39.57∠−14.84∘ AI_{BC}=39.57\angle-14.84^\circ\,\text{A}, ICD=20.65∠−26.79∘ AI_{CD}=20.65\angle-26.79^\circ\,\text{A}, IED=37.12∠−31.07∘ AI_{ED}=37.12\angle-31.07^\circ\,\text{A} (מ-E אל D), ICG=19.84∠−2.40∘ AI_{CG}=19.84\angle-2.40^\circ\,\text{A}, IGH=15∠−31.79∘ AI_{GH}=15\angle-31.79^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

בקו הראשי נקודת חלוקת הזרמים היא D (UD=395.25 VU_D=395.25\,\text{V}); המתח המזערי ברשת כולה בנקודה H: UH=391.31 VU_H=391.31\,\text{V}

נתון: הזרמים מסעיף א. מבוקש: היכן המתח הנמוך ביותר ומה ערכו.

רעיון: ההיגב זניח, ולכן מפל המתח בכל קטע נקבע רק על ידי הרכיב האקטיבי (החלק הממשי) של הזרם:

ΔU=3⋅R⋅Ia\Delta U=\sqrt{3}\cdot R\cdot I_a

בקו הראשי המתח יורד כל עוד הרכיב האקטיבי של הזרם חיובי (זורם מ-A לכיוון E). הרכיב האקטיבי מחליף סימן בין הקטע CD (18.43 A18.43\,\text{A}) לקטע DE (−31.80 A-31.80\,\text{A}), ולכן נקודת חלוקת הזרמים, שבה המתח בקו הראשי מזערי, היא D. אחר כך נבדוק את הענף CGH, שמסתעף מ-C ויורד ממנו המתח עוד יותר.

1. התנגדויות הקטעים (R=ρlAR=\frac{\rho l}{A}):

RAB=3058⋅16=0.03233 ΩR_{AB}=\frac{30}{58\cdot16}=0.03233\,\Omega, RBC=2558⋅16=0.02694 ΩR_{BC}=\frac{25}{58\cdot16}=0.02694\,\Omega, RCD=3558⋅16=0.03772 ΩR_{CD}=\frac{35}{58\cdot16}=0.03772\,\Omega, RDE=8058⋅16=0.08621 ΩR_{DE}=\frac{80}{58\cdot16}=0.08621\,\Omega

RCG=2058⋅6=0.05747 ΩR_{CG}=\frac{20}{58\cdot6}=0.05747\,\Omega, RGH=5058⋅6=0.1437 ΩR_{GH}=\frac{50}{58\cdot6}=0.1437\,\Omega

2. המתחים לאורך הקו הראשי מ-A:

UB=UA−3RABIa,AB=402−3⋅0.03233⋅67.12=402−3.76=398.24 VU_B=U_A-\sqrt{3}R_{AB}I_{a,AB}=402-\sqrt{3}\cdot0.03233\cdot67.12=402-3.76=398.24\,\text{V}

UC=UB−3⋅0.02694⋅38.25=398.24−1.78=396.46 VU_C=U_B-\sqrt{3}\cdot0.02694\cdot38.25=398.24-1.78=396.46\,\text{V}

UD=UC−3⋅0.03772⋅18.43=396.46−1.20=395.25 VU_D=U_C-\sqrt{3}\cdot0.03772\cdot18.43=396.46-1.20=395.25\,\text{V}

בדיקה מהצד של E: UD=UE−3⋅0.08621⋅31.80=400−4.75=395.25 VU_D=U_E-\sqrt{3}\cdot0.08621\cdot31.80=400-4.75=395.25\,\text{V}, אותה תוצאה.

3. המתחים בענף:

UG=UC−3⋅RCG⋅Ia,CG=396.46−3⋅0.05747⋅19.82=396.46−1.97=394.48 VU_G=U_C-\sqrt{3}\cdot R_{CG}\cdot I_{a,CG}=396.46-\sqrt{3}\cdot0.05747\cdot19.82=396.46-1.97=394.48\,\text{V}

UH=UG−3⋅RGH⋅Ia,GH=394.48−3⋅0.1437⋅12.75=394.48−3.17=391.31 VU_H=U_G-\sqrt{3}\cdot R_{GH}\cdot I_{a,GH}=394.48-\sqrt{3}\cdot0.1437\cdot12.75=394.48-3.17=391.31\,\text{V}

4. מסקנה: בקו הראשי המתח המזערי בנקודת חלוקת הזרמים D (395.25 V395.25\,\text{V}), אבל הענף CGH (חתך קטן, 6 mm26\,\text{mm}^2) מוסיף מפל מתח מ-C, והמתח הנמוך ביותר ברשת כולה הוא בקצה הענף, בנקודה H.

תשובה: המתח המזערי ברשת בנקודה H: UH=391.31 VU_H=391.31\,\text{V}. בקו הראשי המתח המזערי בנקודת חלוקת הזרמים D: UD=395.25 VU_D=395.25\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

ΔPCGH=164.8 W\Delta P_{CGH}=164.8\,\text{W} (67.85 W67.85\,\text{W} בקטע CG ועוד 96.98 W96.98\,\text{W} בקטע GH)

נתון: ICG=19.84 AI_{CG}=19.84\,\text{A}, IGH=15 AI_{GH}=15\,\text{A}, RCG=0.05747 ΩR_{CG}=0.05747\,\Omega, RGH=0.1437 ΩR_{GH}=0.1437\,\Omega (מסעיפים א, ב). מבוקש: הפסדי ההספק בענף.

הפסדי ההספק ברשת תלת מופעית תלויים בגודל הזרם (בלי זווית): ΔP=3⋅I2⋅R\Delta P=3\cdot I^2\cdot R.

1. קטע CG:

ΔPCG=3⋅19.842⋅0.05747=67.85 W\Delta P_{CG}=3\cdot19.84^2\cdot0.05747=67.85\,\text{W}

2. קטע GH:

ΔPGH=3⋅152⋅0.1437=96.98 W\Delta P_{GH}=3\cdot15^2\cdot0.1437=96.98\,\text{W}

3. סך הכול בקטע CGH:

ΔPCGH=67.85+96.98=164.83 W\Delta P_{CGH}=67.85+96.98=164.83\,\text{W}

תשובה: ΔPCGH≈164.8 W\Delta P_{CGH}\approx164.8\,\text{W}

שאלה 2 · הארקת נקודת האפס דרך סליל כיבוי

באיור לשאלה מופיע קטע של רשת חלוקה במתח גבוה מוזן משנאי 160/24 kV160/24\,\text{kV}, S=45 MVAS=45\,\text{MVA}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}

נקודת הכוכב של השנאי מוארקת באמצעות סליל כיבוי LL. ביטוי המתחים כלפי האדמה במצב תקין:

UR=Uphsin⁡(ωt+90∘), US=Uphsin⁡(ωt−30∘), UT=Uphsin⁡(ωt−150∘)U_R=U_{ph}\sin(\omega t+90^\circ),\ U_S=U_{ph}\sin(\omega t-30^\circ),\ U_T=U_{ph}\sin(\omega t-150^\circ)

נתוני הקו במתח גבוה הם: R0=0.2 Ω/kmR_0=0.2\,\Omega/\text{km} X0=0.1 Ω/kmX_0=0.1\,\Omega/\text{km} C0=0.2 μF/kmC_0=0.2\,\mu\text{F/km}

בהנחה שהעומס בפס B מנותק, במצב תקין בנקודה A נמדד הספק היגבי של 750 kVAr750\,\text{kVAr}

א.

חשבו את אורך הקו LABL_{AB}.

(6 נקודות)
ב.

מתרחש קצר בין פאזה T לאדמה. חשבו את זרם התקלה בנקודת הקצר (גודל וזווית) וחשבו את השראות סליל הכיבוי בקיזוז יתר של 10%.

(8 נקודות)
ג.

שרטטו דיאגרמה וקטורית של המתחים וזרמים כאשר מתרחש קצר בין בפאזה T לאדמה.

(4 נקודות)
ד.

מנו את יתרונות וחסרונות של רשת עם נקודת האפס מוארקת באמצעות סליל כיבוי.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

LAB≈20.72 kmL_{AB}\approx20.72\,\text{km}

נתון: U=24 kVU=24\,\text{kV}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, C0=0.2 μF/kmC_0=0.2\,\mu\text{F/km}; העומס ב-B מנותק ובנקודה A נמדד הספק היגבי (קיבולי) Q=750 kVArQ=750\,\text{kVAr}.

מבוקש: אורך הקו.

רעיון: כשהעומס מנותק, הקו "רואה" רק את קיבולי המופעים כלפי האדמה, וההספק ההיגבי שנמדד ב-A הוא ההספק של הקיבולים האלה (הזרם הקיבולי קטן, ולכן ההספק ההיגבי הנצרך בהיגב הטורי X0X_0 זניח). ההספק תלוי באורך הקו, ומכאן נחלץ את האורך.

1. מתח המופע ותדירות זוויתית:

Uph=240003=13856 VU_{ph}=\frac{24000}{\sqrt{3}}=13856\,\text{V}, ω=2π⋅50=314.16 rad/s\omega=2\pi\cdot50=314.16\,\text{rad/s}

2. ההספק ההיגבי של שלושת המופעים:

Q=3⋅Uph2⋅ω⋅C0⋅l=U2⋅ω⋅C0⋅lQ=3\cdot U_{ph}^2\cdot\omega\cdot C_0\cdot l=U^2\cdot\omega\cdot C_0\cdot l

3. ההספק לכל קילומטר:

Ql=240002⋅314.16⋅0.2⋅10−6=36191 VAr/km\frac{Q}{l}=24000^2\cdot314.16\cdot0.2\cdot10^{-6}=36191\,\text{VAr/km}

4. אורך הקו:

l=75000036191=20.72 kml=\frac{750000}{36191}=20.72\,\text{km}

תשובה: LAB≈20.72 kmL_{AB}\approx20.72\,\text{km}

סעיף ב

תשובה:

ללא הסליל: IˉK=54.13∠−60∘ A\bar I_K=54.13\angle-60^\circ\,\text{A} (מהפאזה T לאדמה, מקדים את UTU_T ב-90∘90^\circ); LP=0.741 HL_P=0.741\,\text{H}; עם הסליל זרם התקלה השיורי 5.41∠120∘ A5.41\angle120^\circ\,\text{A}

נתון: Uph=13856 VU_{ph}=13856\,\text{V}, C0=0.2 μF/kmC_0=0.2\,\mu\text{F/km}, l=20.72 kml=20.72\,\text{km} (סעיף א). המתחים במצב תקין (כפאזורים, לפי הביטויים בשאלה): UˉR=Uph∠90∘\bar U_R=U_{ph}\angle90^\circ, UˉS=Uph∠−30∘\bar U_S=U_{ph}\angle-30^\circ, UˉT=Uph∠−150∘\bar U_T=U_{ph}\angle-150^\circ.

מבוקש: זרם התקלה בקצר T-אדמה, והשראות הסליל לקיזוז יתר של 10%.

רעיון: בקצר בין T לאדמה, הפוטנציאל של האדמה "עובר" לפאזה T. המתח של כל פאזה תקינה כלפי האדמה עולה למתח השלוב, וזרמי הקיבול של שתי הפאזות התקינות זורמים דרך האדמה ונסגרים דרך נקודת הקצר. זה זרם התקלה (בלי סליל). הסליל מזרים זרם השראי בכיוון ההפוך, שמקזז אותו.

1. הקיבול וההיגב הקיבולי של מופע אחד לכל הקו:

C=C0⋅l=0.2⋅10−6⋅20.72=4.145 μFC=C_0\cdot l=0.2\cdot10^{-6}\cdot20.72=4.145\,\mu\text{F}

XC=1ωC=1314.16⋅4.145⋅10−6=768 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{314.16\cdot4.145\cdot10^{-6}}=768\,\Omega

2. הזרם הקיבולי של מופע במצב תקין:

IC=UphXC=13856768=18.04 AI_C=\frac{U_{ph}}{X_C}=\frac{13856}{768}=18.04\,\text{A}

3. בזמן הקצר, מתחי הפאזות התקינות כלפי האדמה:

UˉR′=UˉR−UˉT=24000∠60∘ V\bar U_{R}'=\bar U_R-\bar U_T=24000\angle60^\circ\,\text{V}, UˉS′=UˉS−UˉT=24000∠0∘ V\bar U_{S}'=\bar U_S-\bar U_T=24000\angle0^\circ\,\text{V}

ונקודת הכוכב מקבלת כלפי האדמה את המתח UˉN=−UˉT=13856∠30∘ V\bar U_N=-\bar U_T=13856\angle30^\circ\,\text{V}.

4. זרמי הקיבול בפאזות התקינות (הזרם בקבל מקדים את המתח ב-90∘90^\circ):

IˉCR=jωC⋅UˉR′=24000768∠150∘=31.25∠150∘ A\bar I_{CR}=j\omega C\cdot\bar U_R'=\frac{24000}{768}\angle150^\circ=31.25\angle150^\circ\,\text{A}

IˉCS=jωC⋅UˉS′=31.25∠90∘ A\bar I_{CS}=j\omega C\cdot\bar U_S'=31.25\angle90^\circ\,\text{A}

(כל אחד מהם גדול פי 3\sqrt{3} מהזרם במצב תקין: 3⋅18.04=31.25 A\sqrt{3}\cdot18.04=31.25\,\text{A}.)

5. שני הזרמים זורמים מהפאזות אל האדמה וחוזרים דרך נקודת הקצר אל הפאזה T:

IˉCR+IˉCS=31.25∠150∘+31.25∠90∘=54.13∠120∘ A\bar I_{CR}+\bar I_{CS}=31.25\angle150^\circ+31.25\angle90^\circ=54.13\angle120^\circ\,\text{A}

ולכן זרם התקלה, בכיוון מהפאזה T אל האדמה, הוא

IˉK=54.13∠−60∘ A\bar I_K=54.13\angle-60^\circ\,\text{A}

בגודל: IK=3⋅IC=3⋅18.04=54.13 AI_K=3\cdot I_C=3\cdot18.04=54.13\,\text{A}. הזרם מקדים את UˉT=Uph∠−150∘\bar U_T=U_{ph}\angle-150^\circ ב-90∘90^\circ - זרם קיבולי טהור.

6. זרם הסליל בקיזוז יתר של 10%:

IL=1.1⋅IK=1.1⋅54.13=59.54 AI_L=1.1\cdot I_K=1.1\cdot54.13=59.54\,\text{A}

7. היגב הסליל: על הסליל נמצא מתח נקודת הכוכב, UphU_{ph}:

XL=UphIL=1385659.54=232.7 ΩX_L=\frac{U_{ph}}{I_L}=\frac{13856}{59.54}=232.7\,\Omega

8. השראות הסליל:

LP=XLω=232.7314.16=0.741 HL_P=\frac{X_L}{\omega}=\frac{232.7}{314.16}=0.741\,\text{H}

(לשם השוואה, לקיזוז מלא: LP=13ω2C=13⋅314.162⋅4.145⋅10−6=0.815 HL_P=\frac{1}{3\omega^2C}=\frac{1}{3\cdot314.16^2\cdot4.145\cdot10^{-6}}=0.815\,\text{H}; בקיזוז יתר ההשראות קטנה יותר.)

9. זרם התקלה עם הסליל: זרם הסליל מפגר ב-90∘90^\circ אחרי UˉN\bar U_N, כלומר בכיוון הפוך לזרם הקיבולי, ולכן בנקודת הקצר נשאר

IK,res=IL−IK=59.54−54.13=5.41 AI_{K,res}=I_L-I_K=59.54-54.13=5.41\,\text{A}

בכיוון מ-T לאדמה: 5.41∠120∘ A5.41\angle120^\circ\,\text{A} (מפגר ב-90∘90^\circ אחרי UˉT\bar U_T, זרם שיורי השראי).

תשובה: זרם התקלה (בלי סליל): IˉK=54.13∠−60∘ A\bar I_K=54.13\angle-60^\circ\,\text{A}; השראות הסליל לקיזוז יתר של 10%: LP≈0.741 HL_P\approx0.741\,\text{H}; אחרי הקיזוז נשאר בנקודת הקצר זרם של 5.41∠120∘ A5.41\angle120^\circ\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

משולש המתחים נשאר, האדמה עוברת לקודקוד T: UR′=24∠60∘ kVU_R'=24\angle60^\circ\,\text{kV}, US′=24∠0∘ kVU_S'=24\angle0^\circ\,\text{kV}, UN=13.86∠30∘ kVU_N=13.86\angle30^\circ\,\text{kV}; ICR=31.25∠150∘I_{CR}=31.25\angle150^\circ, ICS=31.25∠90∘I_{CS}=31.25\angle90^\circ, סכומם 54.13∠120∘ A54.13\angle120^\circ\,\text{A}, וזרם הסליל 59.54∠−60∘ A59.54\angle-60^\circ\,\text{A} בכיוון ההפוך

מה משרטטים: את המתחים לפני הקצר ואחריו, ואת זרמי הקיבול והסליל, לפי התוצאות של סעיף ב.

1. מתחי הפאזות (כוכב מהנקודה N, בראשית): UˉR=13.86∠90∘ kV\bar U_R=13.86\angle90^\circ\,\text{kV}, UˉS=13.86∠−30∘ kV\bar U_S=13.86\angle-30^\circ\,\text{kV}, UˉT=13.86∠−150∘ kV\bar U_T=13.86\angle-150^\circ\,\text{kV}. משולש המתחים השלובים לא משתנה בזמן הקצר (השנאי ממשיך לספק מתח סימטרי).

2. בקצר T-אדמה הפוטנציאל של האדמה נמצא בקודקוד T. לכן:

•מתח הפאזה T כלפי האדמה: אפס.

•UˉR′=UˉR−UˉT=24∠60∘ kV\bar U_R'=\bar U_R-\bar U_T=24\angle60^\circ\,\text{kV} ו-UˉS′=UˉS−UˉT=24∠0∘ kV\bar U_S'=\bar U_S-\bar U_T=24\angle0^\circ\,\text{kV}: וקטורים מקודקוד T אל קודקודי R ו-S, באורך המתח השלוב.

•נקודת הכוכב מקבלת מתח UˉN=−UˉT=13.86∠30∘ kV\bar U_N=-\bar U_T=13.86\angle30^\circ\,\text{kV}: וקטור מקודקוד T אל N. זה המתח שעל סליל הכיבוי.

3. זרמים (סקלת זרמים נפרדת, משורטטים מהראשית):

•IˉCR=31.25∠150∘ A\bar I_{CR}=31.25\angle150^\circ\,\text{A} מקדים את UˉR′\bar U_R' ב-90∘90^\circ.

•IˉCS=31.25∠90∘ A\bar I_{CS}=31.25\angle90^\circ\,\text{A} מקדים את UˉS′\bar U_S' ב-90∘90^\circ.

•סכומם 54.13∠120∘ A54.13\angle120^\circ\,\text{A}, אלכסון המקבילית ביניהם; הוא זורם דרך נקודת הקצר (הפוך לכיוון UˉN\bar U_N ומקדים אותו ב-90∘90^\circ).

•זרם הסליל IˉL=59.54∠−60∘ A\bar I_L=59.54\angle-60^\circ\,\text{A} מפגר ב-90∘90^\circ אחרי UˉN\bar U_N, כלומר בכיוון הפוך לסכום הזרמים הקיבוליים, וגדול ממנו ב-10%. ההפרש 5.41 A5.41\,\text{A} הוא הזרם השיורי בנקודת הקצר.

U_RU_SU_TU_R'U_S'U_NI_CRI_CSI_CR+I_CSI_L

(מתחים ב-kV; זרמים בסקלה של 4 A4\,\text{A} ליחידה.)

תשובה: הדיאגרמה כמתואר: האדמה בקודקוד T, UR′=24∠60∘ kVU_R'=24\angle60^\circ\,\text{kV}, US′=24∠0∘ kVU_S'=24\angle0^\circ\,\text{kV}, UN=13.86∠30∘ kVU_N=13.86\angle30^\circ\,\text{kV}; זרמי הקיבול 31.25∠150∘31.25\angle150^\circ ו-31.25∠90∘ A31.25\angle90^\circ\,\text{A} (סכומם 54.13∠120∘ A54.13\angle120^\circ\,\text{A}), וזרם הסליל 59.54∠−60∘ A59.54\angle-60^\circ\,\text{A} בכיוון ההפוך.

סעיף ד

תשובה:

יתרונות: זרם תקלה לאדמה קטן מאוד, כיבוי עצמי של קשת, אפשר להמשיך לספק חשמל בזמן תקלה חד מופעית, מתחי מגע וצעד קטנים, פחות נזק. חסרונות: מתח הפאזות התקינות עולה פי 3\sqrt{3} (בידוד למתח שלוב), זיהוי ומיקום התקלה קשה, צריך לכוונן את הסליל לפי אורך הרשת, תהודה ומתחי יתר

יתרונות:

1. זרם התקלה לאדמה כמעט מתקזז (נשאר רק זרם שיורי קטן), ולכן קשת התקלה כבה מעצמה ברוב התקלות החולפות.

2. אפשר להמשיך להפעיל את הרשת זמן מה בזמן קצר חד מופעי לאדמה, בלי לנתק צרכנים - רציפות אספקה.

3. זרם קטן בנקודת התקלה: מתחי מגע וצעד קטנים, נזק מועט לציוד ופחות הפרעות לקווי תקשורת סמוכים.

חסרונות:

1. בזמן התקלה מתח הפאזות התקינות כלפי האדמה עולה פי 3\sqrt{3} (למתח השלוב), ולכן צריך בידוד למתח השלוב, וקיימת סכנה לתקלה שנייה.

2. זרם התקלה קטן, ולכן קשה לגלות ולאתר את הקו התקול בהגנות זרם רגילות; נדרשות הגנות מיוחדות (כיווניות, וואטמטריות).

3. יש לכוונן את הסליל לפי הקיבול של הרשת, שמשתנה עם מיתוג קווים; כיוונון קרוב לתהודה עלול לגרום להזזת נקודת האפס ולמתחי יתר.

4. עלות הסליל ומערכת הכיוונון שלו.

תשובה: יתרונות - קיזוז זרם התקלה וכיבוי עצמי של הקשת, רציפות אספקה, מתחי מגע קטנים. חסרונות - עליית מתח הפאזות התקינות פי 3\sqrt{3}, קושי באיתור התקלה, צורך בכיוונון הסליל וסכנת תהודה, עלות.

שאלה 3 · ויסות מתח בשנאי חלוקה ומפל מתח בכבלים

רשת החלוקה שבאיור לשאלה 3 מזינה שלושה צרכנים תלת–מופעיים במתח נמוך.

הרשת בנויה מארבע כבלים 4×(4×240 mm2)4\times(4\times240\,\text{mm}^2) המחוברים זה אל זה בחיבור מקבילי בקטע BC ובקטע CD משני כבלי נחושת 2×(4×240 mm2)2\times(4\times240\,\text{mm}^2) הכבלים כולם טמונים במישרין באדמה, בידוד 90∘C90^\circ\text{C}.

התנגדות סגולית של חמרן 1/34 Ωmm2/m1/34\ \Omega\text{mm}^2/\text{m}, היגב השראי הסגולי של כבל אחד 0.08 Ω/km0.08\,\Omega/\text{km}

נתוני השנאי בתחנת ההשנאה:

S=1000 kVAS=1000\,\text{kVA} Dy11 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV} ΔPCu=10.7 kW\Delta P_{Cu}=10.7\,\text{kW} ΔPFe=1.1 kW\Delta P_{Fe}=1.1\,\text{kW} uk=6%u_k=6\%

לשנאי קיימות חמש דרגות מתח, השינוי נעשה ידנית:

U1=(1±nΔU)U1nU_1=(1\pm n\Delta U)U_{1n} n=−2,−1,0,+1,+2n=-2,-1,0,+1,+2 ΔU=2.5%U1n\Delta U=2.5\%U_{1n}

העומסים המרביים המועברים ברשת חלוקה רשומים באיור.

מקדם ההספק של הצרכנים אחיד ושווה ל 0.82 השראי.

על פי הסכם בין ספק החשמל לצרכנים, כאשר צריכת האנרגיה של הצרכנים נעשית בזרם השווה לעוצמת הזרם הרשומה באיור, על המתח שבין הדקי הצרכנים בנקודה D להיות בגודל של 400 V400\,\text{V} לכל הפחות.

א.

חשבו את מתח שבין הדקי צד המתח הנמוך של השנאי החלוקה, כדי לעמוד בתנאי ההסכם.

(10 נקודות)
ב.

על איזה דרגת מתח יש להציב את בורר המתח ידני שבשנאי חלוקה?

המתח בנקודה A שווה 22.32 kV22.32\,\text{kV}

(5 נקודות)
ג.

איך משפיע עליית מתח ב 2.5%2.5\% על הפסדי הספק במוליכים? נמקו תשובתכם באמצעות חישוב או ביטוי מתמטי?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

UB≈411.4 VU_B\approx411.4\,\text{V}

נתון: עומסים 400 A400\,\text{A} ב-B, 300 A300\,\text{A} ב-C ו-300 A300\,\text{A} ב-D, cos⁡φ=0.82\cos\varphi=0.82 השראי; קטע BC באורך 200 m200\,\text{m} מארבעה כבלים במקביל, קטע CD באורך 100 m100\,\text{m} משני כבלים במקביל, כבל 4×240 mm24\times240\,\text{mm}^2, ρ=134 Ωmm2m\rho=\frac{1}{34}\,\frac{\Omega\text{mm}^2}{\text{m}}, x0=0.08 Ω/kmx_0=0.08\,\Omega/\text{km} לכבל.

מבוקש: המתח בהדקי המתח הנמוך של השנאי (נקודה B) כך שב-D יהיו 400 V400\,\text{V}.

רעיון: מתחילים מ-D (400 V400\,\text{V}) ומוסיפים את מפלי המתח בקטעים CD ו-BC (נוסחת קנאפ לרשת תלת מופעית).

הערה: בשאלה כתוב שכבלי CD מנחושת, אבל ההתנגדות הסגולית הנתונה היא של חמרן; נשתמש בנתון ρ=134\rho=\frac{1}{34} לכל הכבלים, כפי שנתון.

1. זרמי הקטעים (לכל הצרכנים אותו מקדם הספק, ולכן מחברים גדלים):

ICD=300 AI_{CD}=300\,\text{A}, IBC=300+300=600 AI_{BC}=300+300=600\,\text{A}

sin⁡φ=1−0.822=0.5724\sin\varphi=\sqrt{1-0.82^2}=0.5724

2. התנגדות והיגב של הקטעים (כבלים במקביל - מחלקים במספר הכבלים):

RBC=ρ⋅l4⋅A=20034⋅4⋅240=0.006127 ΩR_{BC}=\frac{\rho\cdot l}{4\cdot A}=\frac{200}{34\cdot4\cdot240}=0.006127\,\Omega, XBC=0.08⋅0.24=0.004 ΩX_{BC}=\frac{0.08\cdot0.2}{4}=0.004\,\Omega

RCD=10034⋅2⋅240=0.006127 ΩR_{CD}=\frac{100}{34\cdot2\cdot240}=0.006127\,\Omega, XCD=0.08⋅0.12=0.004 ΩX_{CD}=\frac{0.08\cdot0.1}{2}=0.004\,\Omega

3. מפלי המתח:

ΔUCD=3⋅ICD⋅(RCDcos⁡φ+XCDsin⁡φ)=3⋅300⋅(0.006127⋅0.82+0.004⋅0.5724)=3.80 V\Delta U_{CD}=\sqrt{3}\cdot I_{CD}\cdot(R_{CD}\cos\varphi+X_{CD}\sin\varphi)=\sqrt{3}\cdot300\cdot(0.006127\cdot0.82+0.004\cdot0.5724)=3.80\,\text{V}

ΔUBC=3⋅600⋅(0.006127⋅0.82+0.004⋅0.5724)=7.60 V\Delta U_{BC}=\sqrt{3}\cdot600\cdot(0.006127\cdot0.82+0.004\cdot0.5724)=7.60\,\text{V}

4. המתח הנדרש בהדקי השנאי:

UB=UD+ΔUCD+ΔUBC=400+3.80+7.60=411.40 VU_B=U_D+\Delta U_{CD}+\Delta U_{BC}=400+3.80+7.60=411.40\,\text{V}

תשובה: UB≈411.4 VU_B\approx411.4\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

דרגה n=−2n=-2 (U1=20.9 kVU_1=20.9\,\text{kV}); אז UB≈415.4 VU_B\approx415.4\,\text{V} ו-UD≈404 VU_D\approx404\,\text{V}

נתון: UA=22.32 kVU_A=22.32\,\text{kV}, UB≥411.40 VU_B\ge411.40\,\text{V} (סעיף א), זרם השנאי I=400+300+300=1000 AI=400+300+300=1000\,\text{A} ב-cos⁡φ=0.82\cos\varphi=0.82, נתוני השנאי. מבוקש: הדרגה.

רעיון: המתח בהדקי השנאי בעומס שווה למתח בריקם פחות מפל המתח בשנאי. בורר הדרגות משנה את מספר הליפופים בצד הראשוני, כלומר את המתח הנקוב של הראשוני U1U_1: ככל ש-U1U_1 קטן יותר, יחס ההשנאה קטן והמתח במשני גדל.

1. התנגדות והיגב השנאי (מוחזרים לצד 400 V400\,\text{V}):

RT=ΔPCu⋅U22Sn2=10700⋅400210000002=1.712 mΩR_T=\frac{\Delta P_{Cu}\cdot U_2^2}{S_n^2}=\frac{10700\cdot400^2}{1000000^2}=1.712\,\text{m}\Omega

ZT=uk%⋅U22100⋅Sn=6⋅4002100⋅1000000=9.6 mΩZ_T=\frac{u_k\%\cdot U_2^2}{100\cdot S_n}=\frac{6\cdot400^2}{100\cdot1000000}=9.6\,\text{m}\Omega

XT=ZT2−RT2=9.62−1.7122=9.446 mΩX_T=\sqrt{Z_T^2-R_T^2}=\sqrt{9.6^2-1.712^2}=9.446\,\text{m}\Omega

2. מפל המתח בשנאי:

ΔUT=3⋅I⋅(RTcos⁡φ+XTsin⁡φ)=3⋅1000⋅(0.001712⋅0.82+0.009446⋅0.5724)=11.80 V\Delta U_T=\sqrt{3}\cdot I\cdot(R_T\cos\varphi+X_T\sin\varphi)=\sqrt{3}\cdot1000\cdot(0.001712\cdot0.82+0.009446\cdot0.5724)=11.80\,\text{V}

3. המתח הנדרש במשני בריקם:

U20=UB+ΔUT=411.40+11.80=423.20 VU_{20}=U_B+\Delta U_T=411.40+11.80=423.20\,\text{V}

4. יחס ההשנאה המשתנה: U1400=UAU20\frac{U_1}{400}=\frac{U_A}{U_{20}}, ולכן המתח הנקוב המרבי המותר של הראשוני:

U1≤UA⋅400U20=22320⋅400423.20=21097 VU_1\le\frac{U_A\cdot400}{U_{20}}=\frac{22320\cdot400}{423.20}=21097\,\text{V}

1+n⋅0.025≤2109722000=0.9589 ⇒ n≤−1.641+n\cdot0.025\le\frac{21097}{22000}=0.9589\ \Rightarrow\ n\le-1.64

5. הדרגה השלמה המתאימה היא n=−2n=-2: U1=22000⋅(1−2⋅0.025)=20900 VU_1=22000\cdot(1-2\cdot0.025)=20900\,\text{V}.

בדיקה: U20=22320⋅40020900=427.18 VU_{20}=\frac{22320\cdot400}{20900}=427.18\,\text{V}, UB=427.18−11.80=415.38 VU_B=427.18-11.80=415.38\,\text{V}, UD=415.38−11.40=403.98 V≥400 VU_D=415.38-11.40=403.98\,\text{V}\ge400\,\text{V}.

בדרגה n=−1n=-1: U20=22320⋅40021450=416.22 VU_{20}=\frac{22320\cdot400}{21450}=416.22\,\text{V} ו-UD=416.22−11.80−11.40=393.03 V<400 VU_D=416.22-11.80-11.40=393.03\,\text{V}<400\,\text{V} - לא מספיק.

תשובה: יש להציב את הבורר בדרגה n=−2n=-2 (U1=20.9 kVU_1=20.9\,\text{kV}); אז UD≈404 VU_D\approx404\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

בהספק צרכנים קבוע הזרם קטן פי 1.0251.025 וההפסדים קטנים פי 1.02521.025^2: ירידה של כ-4.8%4.8\% (בקטעים BC ו-CD: מ-8.27 kW8.27\,\text{kW} ל-7.87 kW7.87\,\text{kW})

רעיון: הצרכנים צורכים הספק נתון P=3 U Icos⁡φP=\sqrt{3}\,U\,I\cos\varphi. כשהמתח עולה, אותו הספק עובר בזרם קטן יותר, והפסדי ההספק במוליכים תלויים בריבוע הזרם: ΔP=3I2R\Delta P=3I^2R.

1. הזרם אחרי עליית המתח ב-2.5%2.5\% (הספק ומקדם הספק קבועים):

I′=P3⋅1.025Ucos⁡φ=I1.025I'=\frac{P}{\sqrt{3}\cdot1.025U\cos\varphi}=\frac{I}{1.025}

2. ההפסדים:

ΔP′=3I′2R=ΔP1.0252=0.9518⋅ΔP\Delta P'=3I'^2R=\frac{\Delta P}{1.025^2}=0.9518\cdot\Delta P

כלומר ההפסדים קטנים ב-1−0.9518=4.82%1-0.9518=4.82\%.

3. דוגמה מספרית לקטעים BC ו-CD (נתוני סעיף א):

ΔP=3⋅(6002⋅0.006127+3002⋅0.006127)=8272 W\Delta P=3\cdot(600^2\cdot0.006127+300^2\cdot0.006127)=8272\,\text{W}

ΔP′=82721.0252=7873 W\Delta P'=\frac{8272}{1.025^2}=7873\,\text{W} - חיסכון של כ-399 W399\,\text{W}.

הערה: אם הצרכנים ממשיכים לצרוך בדיוק את אותם זרמים (כמו בתנאי ההסכם), עליית המתח לא משנה את ההפסדים במוליכים; ההפסדים קטנים כשההספק הנצרך נשמר.

תשובה: עליית המתח ב-2.5%2.5\% מקטינה את הפסדי ההספק במוליכים פי 1.02521.025^2, כלומר בכ-4.8%4.8\% (לדוגמה מ-8.27 kW8.27\,\text{kW} ל-7.87 kW7.87\,\text{kW}).

שאלה 4 · לוח משנה למנועים: מפסקים, כבלים וסלקטיביות

באיור לשאלה מתואר לוח משנה להזנת מדחסים במפעל מזון, נתוני המנועים:

P=32 kWP=32\,\text{kW} U=400 VU=400\,\text{V} cos⁡φ=0.81\cos\varphi=0.81 beta=84%\\beta=84\% ISTART=6.5×InI_{START}=6.5\times I_n

3 המעגלים הסופיים L1L_1-L3L_3 בנויים מכבלים רב גידיים N2XY (מוליכי נחושת, בידוד 90∘C90^\circ\text{C}), מותקנים על מגש רשת בשכבה אחת בלא רווח ביניהם, טמפרטורה אופפת של הסביבה 50∘C50^\circ\text{C}.

הכבל L0L_0 מוגן מפגיעות זרם יתר וזרם קצר באמצעות מפסק מתכוונן שכוונן לזרם של 200 A200\,\text{A}.

אופיין המפסק נתון באיור מס 2 לשאלה.

ערכים נקובים של מפסקים אוטומטים

25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A

א.

חשבו את עוצמת זרם העבודה הממושך שיזרום בכבל L1L_1-L3L_3 כאשר המנוע מועמס בעומס מלא וקבעו את ערך המבטח להגנת המנועים, בהתאם לדרישות חוק החשמל.

(סוג מבטח וגודל).

(5 נקודות)
ב.

קבעו את שטח החתך של הכבלים L1L_1-L3L_3 (יש להתחשב בתנאי טמפרטורה ותנאי התקנה).

(5 נקודות)
ג.

זרם קצר מינימלי הנמדד בלוח המשנה שווה ל 2 kA2\,\text{kA}, האם קיימת התאמה בין שטח החתך של הכבל L0L_0 ל מפסק CB0CB_0 מבחינת פגיעות זרם יתר והגנה בפני זרם קצר? נמקו תשובתכם.

(על פי תקנות "העמסה והגנה על מוליכים וכבלים במתח נמוך" פרק ג,ד)

(5 נקודות)
ד.

יש להבטיח סלקטיביות בין המפסקים CB0CB_0 למפסק CB1CB_1 בלוח משנה. שרטטו שרטוט עקרוני של אופייני זמן זרם של המפסקים המקיימים דרישה זאת.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

In≈67.9 AI_n\approx67.9\,\text{A}; מפסק אוטומטי 80 A80\,\text{A} בעל אופיין D

נתון: P=32 kWP=32\,\text{kW} (הספק מכני במוצא), U=400 VU=400\,\text{V}, cos⁡φ=0.81\cos\varphi=0.81, beta=0.84\\beta=0.84, ISTART=6.5InI_{START}=6.5I_n. מבוקש: הזרם הנקוב של המנוע וגודל וסוג המבטח.

1. ההספק החשמלי הנקלט: Pin=Pbeta=320000.84=38095 WP_{in}=\frac{P}{\\beta}=\frac{32000}{0.84}=38095\,\text{W}

2. זרם העבודה (זרם נקוב):

In=P3⋅U⋅cos⁡φ⋅beta=320003⋅400⋅0.81⋅0.84=67.88 AI_n=\frac{P}{\sqrt{3}\cdot U\cdot\cos\varphi\cdot\\beta}=\frac{32000}{\sqrt{3}\cdot400\cdot0.81\cdot0.84}=67.88\,\text{A}

3. גודל המבטח: הזרם הנקוב של המפסק צריך להיות לפחות זרם העבודה, IB≤In,CBI_B\le I_{n,CB}. הערך הנקוב הקרוב מהרשימה שאינו קטן מ-67.88 A67.88\,\text{A}: 80 A80\,\text{A}.

4. סוג המבטח (אופיין): זרם ההתנעה

ISTART=6.5⋅67.88=441.2 AI_{START}=6.5\cdot67.88=441.2\,\text{A}

•אופיין C: ניתוק מגנטי בין 5In5I_n ל-10In10I_n, כלומר בין 400 A400\,\text{A} ל-800 A800\,\text{A} במפסק 80 A80\,\text{A}. זרם ההתנעה (441 A441\,\text{A}) נמצא בתחום הזה, ולכן המפסק עלול לנתק בכל התנעה.

•אופיין D: ניתוק מגנטי בין 10In10I_n ל-20In20I_n, כלומר בין 800 A800\,\text{A} ל-1600 A1600\,\text{A}, גבוה מזרם ההתנעה.

תשובה: In≈67.9 AI_n\approx67.9\,\text{A}; מבטח: מפסק אוטומטי (מא"ז) 3×80 A3\times80\,\text{A} בעל אופיין D.

סעיף ב

תשובה:

IZ≥119 AI_Z\ge119\,\text{A} לפני מקדמי התיקון: כבל 4×25 mm24\times25\,\text{mm}^2 נחושת N2XY

נתון: מפסק 80 A80\,\text{A} (סעיף א), שלושה כבלים רב גידיים נחושת XLPE (90∘C90^\circ\text{C}) על מגש רשת בשכבה אחת צמודים, 50∘C50^\circ\text{C} בסביבה. מבוקש: שטח החתך.

רעיון: הכבל חייב להיות מוגן בפני העמסת יתר על ידי המפסק: IB≤In≤IZ′I_B\le I_n\le I_Z', כאשר IZ′I_Z' הוא הזרם המתמיד של הכבל אחרי מקדמי התיקון.

1. מקדמי תיקון:

•טמפרטורת סביבה 50∘C50^\circ\text{C} לבידוד XLPE: K1=0.82K_1=0.82.

•שלושה כבלים רב גידיים צמודים בשכבה אחת על מגש: K2=0.82K_2=0.82.

2. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה:

IZ≥InK1⋅K2=800.82⋅0.82=118.98 AI_Z\ge\frac{I_n}{K_1\cdot K_2}=\frac{80}{0.82\cdot0.82}=118.98\,\text{A}

3. בטבלת הזרם המתמיד לכבל רב גידי נחושת XLPE באוויר על מגש (שלושה מוליכים עמוסים): 16 mm216\,\text{mm}^2 - 100 A100\,\text{A} (לא מספיק), 25 mm225\,\text{mm}^2 - 127 A127\,\text{A}.

4. בדיקה: IZ′=127⋅0.82⋅0.82=85.4 A≥80 AI_Z'=127\cdot0.82\cdot0.82=85.4\,\text{A}\ge80\,\text{A}, ו-IB=67.88 A≤80 A≤85.4 AI_B=67.88\,\text{A}\le80\,\text{A}\le85.4\,\text{A}.

תשובה: שטח חתך 25 mm225\,\text{mm}^2 (כבל N2XY 4×25 mm24\times25\,\text{mm}^2).

סעיף ג

תשובה:

כן: Ir=200 A≤IZ′≈244 AI_r=200\,\text{A}\le I_Z'\approx244\,\text{A} (הגנה מפני העמסת יתר), ובזרם 2 kA2\,\text{kA} (10Ir10I_r) המפסק מנתק לכל היותר תוך כ-20 s20\,\text{s}, פחות מ-46 s46\,\text{s} שהכבל עומד בהם

נתון: L0L_0 - כבל 4×95+50 mm24\times95+50\,\text{mm}^2 באורך 20 m20\,\text{m}, מפסק CB0CB_0 (250 A250\,\text{A}, מתכוונן 200200-250 A250\,\text{A}) מכוון ל-Ir=200 AI_r=200\,\text{A}, זרם קצר מזערי בלוח Ik,min=2 kAI_{k,min}=2\,\text{kA}, אופיין המפסק באיור מס' 2. מבוקש: האם המפסק מגן על הכבל.

הנחה: L0L_0 הוא כבל N2XY (נחושת, XLPE) המותקן כמו כבלי L1L_1-L3L_3 (על מגש, 50∘C50^\circ\text{C}).

1. הגנה מפני העמסת יתר (פרק ג): נדרש Ir≤IZ′I_r\le I_Z'.

הזרם המתמיד של כבל 95 mm295\,\text{mm}^2 נחושת XLPE על מגש: 298 A298\,\text{A}; עם מקדם הטמפרטורה:

IZ′=298⋅0.82=244.4 A≥Ir=200 AI_Z'=298\cdot0.82=244.4\,\text{A}\ge I_r=200\,\text{A} - קיימת התאמה בכיוונון 200 A200\,\text{A} (בכיוונון המרבי 250 A250\,\text{A} היה מתקבל Ir>IZ′I_r>I_Z', ולכן אין להעלות את הכיוונון).

2. הגנה מפני זרם קצר (פרק ד): המפסק צריך לנתק את זרם הקצר המזערי לפני שהמוליך מגיע לטמפרטורה המותרת בקצר:

t≤(k⋅SI)2t\le\left(\frac{k\cdot S}{I}\right)^2, עבור נחושת XLPE k=143k=143:

tmax=(143⋅952000)2=46.1 st_{max}=\left(\frac{143\cdot95}{2000}\right)^2=46.1\,\text{s}

3. זמן הניתוק של המפסק: היחס Ik,minIr=2000200=10\frac{I_{k,min}}{I_r}=\frac{2000}{200}=10. באיור מס' 2, ב-10×Ir10\times I_r נמצאים בדיוק בסף הניתוק המגנטי (Im=10×InI_m=10\times I_n): אם המגנטי פועל - הניתוק מיידי (עשרות מילישניות); במקרה הגרוע ההגנה התרמית מנתקת, לפי רצועת האופיין, תוך כ-33 עד 20 s20\,\text{s}.

4. בכל מקרה זמן הניתוק (≤20 s\le20\,\text{s}) קטן מ-46.1 s46.1\,\text{s}, ולכן הכבל מוגן גם בפני זרם קצר.

תשובה: כן, קיימת התאמה: Ir=200 A≤IZ′≈244 AI_r=200\,\text{A}\le I_Z'\approx244\,\text{A}, ובזרם הקצר המזערי 2 kA2\,\text{kA} המפסק מנתק תוך פחות מ-20 s20\,\text{s}, לפני שהכבל (tmax≈46 st_{max}\approx46\,\text{s}) נפגע.

סעיף ד

תשובה:

האופיין של CB1CB_1 (D80) כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0 (Ir=200 AI_r=200\,\text{A}, מגנטי מ-22-2.5 kA2.5\,\text{kA}); סלקטיביות מלאה עד סף הניתוק המגנטי של CB0CB_0; לזרמים גבוהים יותר נדרש השהיה ב-CB0CB_0

רעיון: סלקטיביות פירושה שבתקלה במעגל L1L_1 ינתק רק CB1CB_1, ו-CB0CB_0 יישאר סגור. לכן לכל זרם, זמן הניתוק של CB1CB_1 צריך להיות קצר מזמן הניתוק של CB0CB_0, כלומר האופיין של CB1CB_1 כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0, בלי חפיפה.

השרטוט העקרוני (ציר אופקי - זרם בסקלה לוגריתמית, ציר אנכי - זמן בסקלה לוגריתמית):

1. CB1CB_1 (מא"ז 80 A80\,\text{A}, אופיין D): תחום תרמי שמתחיל מעט מעל 80 A80\,\text{A} (זמן ארוך) ויורד עם הזרם; תחום מגנטי (ניתוק מיידי, כ-10 ms10\,\text{ms}) בין 800 A800\,\text{A} ל-1600 A1600\,\text{A}.

2. CB0CB_0 (מכוון Ir=200 AI_r=200\,\text{A}): תחום תרמי שמתחיל מעל 200 A200\,\text{A}, ב-2 kA2\,\text{kA} (10Ir10I_r) זמן של כ-33 עד 20 s20\,\text{s}; תחום מגנטי מ-10×In10\times I_n, כלומר בין 2 kA2\,\text{kA} (סף הגרף) ל-2.5 kA2.5\,\text{kA} (לפי In=250 AI_n=250\,\text{A}).

3. השוואה:

•בעומס יתר: עקומת CB1CB_1 (סביב 80 A80\,\text{A}) רחוקה משמאל לעקומת CB0CB_0 (סביב 200 A200\,\text{A}) - CB1CB_1 מנתק קודם.

•בזרמי קצר מעל 1.6 kA1.6\,\text{kA} ועד סף המגנטי של CB0CB_0 (22-2.5 kA2.5\,\text{kA}): CB1CB_1 מנתק מיידית, ו-CB0CB_0 נמצא עדיין בתחום התרמי (שניות) - יש סלקטיביות.

•בזרמי קצר מעל הסף המגנטי של CB0CB_0, שני המפסקים מנתקים מיידית - אין סלקטיביות.

4. מסקנה: עם המפסקים כפי שהם יש רק סלקטיביות חלקית (עד כ-2 kA2\,\text{kA}). כדי להבטיח סלקטיביות מלאה בכל תחום זרמי הקצר יש לבחור CB0CB_0 עם יחידת הגנה מתכווננת בעלת השהיה קצרה (סלקטיביות זמן, למשל 0.10.1-0.2 s0.2\,\text{s}) או סף מגנטי גבוה יותר מזרם הקצר המרבי במעגל L1L_1, כך שהאופיין של CB1CB_1 יהיה כולו מתחת לאופיין של CB0CB_0.

תשובה: בשרטוט האופיין של CB1CB_1 (D80: תרמי מ-80 A80\,\text{A}, מגנטי 0.80.8-1.6 kA1.6\,\text{kA}) נמצא כולו משמאל ומתחת לאופיין של CB0CB_0 (תרמי מ-200 A200\,\text{A}, מגנטי מ-22-2.5 kA2.5\,\text{kA}, ובתוספת השהיה קצרה); כך CB1CB_1 מנתק תמיד ראשון.

שאלה 5 · זרמי קצר ברשת מתח נמוך עם שני קווים

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית 0.4 kV/50 Hz0.4\,\text{kV}/50\,\text{Hz} המוזנת ממקור מתח גבוה בעל הספק קצר 400 MVA400\,\text{MVA}, מפסק הזרם A פתוח (במצב מופסק). מתרחש קצר תלת מופעי מתכתי בנקודה K, ברגע שגל המתח במופע R עובר דרך "אפס". מקדם ה"הלם" המרבי של זרם הקצר בנקודה K הוא 1.4.

נתוני השנאי והקווים (L1L_1 זהה ל L2L_2) רשומים באיור.

א.

חשבו את ההתנגדות RL1=RL2R_{L1}=R_{L2} של הקווים L1L_1 ו- L2L_2

(6 נקודות)
ב.

חשבו את זרם ההלם בנקודה K כאשר המפסק A סגור.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את זרם קצר במפסק A בזמן הקצר לפי סעיף "ב" וקבעו את כושר ניתוק של המפסקים CB2CB_2, CB1CB_1, A

(4 נקודות)
ד.

מהו גודל זרם הקצר במופע R ברגע 0.0070.007 שניות מהתחלת הקצר?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

RL1=RL2≈2.01 mΩR_{L1}=R_{L2}\approx2.01\,\text{m}\Omega

נתון: SK=400 MVAS_K=400\,\text{MVA}, שנאי 1250 kVA1250\,\text{kVA}, 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, ua=1%u_a=1\%, uk=6%u_k=6\%, XL=3 mΩX_L=3\,\text{m}\Omega לכל קו, המפסק A פתוח (הקצר ב-K מוזן רק דרך L2L_2), Ksh=1.4K_{sh}=1.4.

מבוקש: ההתנגדות של קו.

רעיון: מקדם ההלם תלוי רק ביחס Rk/XkR_k/X_k של מסלול הקצר. מטבלת מקדם ההלם בנוסחאון, Ksh=1.4K_{sh}=1.4 מתאים ל-RkXk=0.3\frac{R_k}{X_k}=0.3. נחשב את ההיגב הכולל של המסלול, ממנו את ההתנגדות הכוללת, ונחסר את ההתנגדות של השנאי.

1. היגב הרשת המזינה (מוחזר ל-400 V400\,\text{V}):

XS=Un2SK=4002400⋅106=0.4 mΩX_S=\frac{U_n^2}{S_K}=\frac{400^2}{400\cdot10^6}=0.4\,\text{m}\Omega

2. השנאי:

RT=ua%⋅Un2100⋅Sn=1⋅4002100⋅1.25⋅106=1.28 mΩR_T=\frac{u_a\%\cdot U_n^2}{100\cdot S_n}=\frac{1\cdot400^2}{100\cdot1.25\cdot10^6}=1.28\,\text{m}\Omega

ZT=6⋅4002100⋅1.25⋅106=7.68 mΩZ_T=\frac{6\cdot400^2}{100\cdot1.25\cdot10^6}=7.68\,\text{m}\Omega, XT=7.682−1.282=7.573 mΩX_T=\sqrt{7.68^2-1.28^2}=7.573\,\text{m}\Omega

3. ההיגב הכולל של מסלול הקצר (A פתוח, דרך L2L_2 בלבד):

Xk=XS+XT+XL=0.4+7.573+3=10.973 mΩX_k=X_S+X_T+X_L=0.4+7.573+3=10.973\,\text{m}\Omega

4. מהטבלה: Ksh=1.4⇒RkXk=0.3K_{sh}=1.4\Rightarrow\frac{R_k}{X_k}=0.3:

Rk=0.3⋅10.973=3.292 mΩR_k=0.3\cdot10.973=3.292\,\text{m}\Omega

5. התנגדות הקו:

RL=Rk−RT=3.292−1.28=2.012 mΩR_L=R_k-R_T=3.292-1.28=2.012\,\text{m}\Omega

תשובה: RL1=RL2≈2.01 mΩR_{L1}=R_{L2}\approx2.01\,\text{m}\Omega

סעיף ב

תשובה:

IK≈23.70 kAI_K\approx23.70\,\text{kA}, Rk/Xk=0.241R_k/X_k=0.241, Ksh≈1.46K_{sh}\approx1.46, ish≈48.9 kAi_{sh}\approx48.9\,\text{kA}

נתון: RL=2.012 mΩR_L=2.012\,\text{m}\Omega (סעיף א), שאר הנתונים כבסעיף א. מבוקש: זרם ההלם כאשר A סגור.

רעיון: כש-A סגור, הנקודה K מוזנת דרך שני הקווים במקביל (דרך L2L_2 ישירות, ודרך L1L_1 ו-A), ולכן עכבת הקווים במסלול מתחלקת בשתיים. נחשב עכבה חדשה, זרם קצר תמידי, יחס R/XR/X חדש, ומהטבלה את מקדם ההלם.

1. עכבת מסלול הקצר:

Rk=RT+RL2=1.28+2.0122=2.286 mΩR_k=R_T+\frac{R_L}{2}=1.28+\frac{2.012}{2}=2.286\,\text{m}\Omega

Xk=XS+XT+XL2=0.4+7.573+1.5=9.473 mΩX_k=X_S+X_T+\frac{X_L}{2}=0.4+7.573+1.5=9.473\,\text{m}\Omega

Zk=2.2862+9.4732=9.744 mΩZ_k=\sqrt{2.286^2+9.473^2}=9.744\,\text{m}\Omega

2. זרם הקצר התמידי (תלת מופעי):

IK=Un3⋅Zk=4003⋅9.744⋅10−3=23.70 kAI_K=\frac{U_n}{\sqrt{3}\cdot Z_k}=\frac{400}{\sqrt{3}\cdot9.744\cdot10^{-3}}=23.70\,\text{kA}

3. מקדם ההלם: RkXk=2.2869.473=0.241\frac{R_k}{X_k}=\frac{2.286}{9.473}=0.241. בטבלה בין 0.20.2 (Ksh=1.5K_{sh}=1.5) ל-0.30.3 (Ksh=1.4K_{sh}=1.4), באינטרפולציה לינארית:

Ksh=1.5−0.241−0.20.1⋅(1.5−1.4)=1.459K_{sh}=1.5-\frac{0.241-0.2}{0.1}\cdot(1.5-1.4)=1.459

4. זרם ההלם:

Ishok=2⋅IK⋅Ksh=2⋅23.70⋅1.459=48.9 kAI_{shok}=\sqrt{2}\cdot I_K\cdot K_{sh}=\sqrt{2}\cdot23.70\cdot1.459=48.9\,\text{kA}

תשובה: ish≈48.9 kAi_{sh}\approx48.9\,\text{kA} (זרם קצר תמידי 23.70 kA23.70\,\text{kA})

סעיף ג

תשובה:

IA≈11.85 kAI_A\approx11.85\,\text{kA}; כושר ניתוק: CB1CB_1 ו-CB2CB_2 לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} (תקני 25 kA25\,\text{kA}), A לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} (תקני 15 kA15\,\text{kA})

נתון: IK=23.70 kAI_K=23.70\,\text{kA} בקצר ב-K כש-A סגור (סעיף ב). מבוקש: הזרם דרך A וכושר הניתוק הנדרש של המפסקים.

1. חלוקת הזרם: מפס השנאי לנקודה K יש שני מסלולים זהים - דרך L2L_2 ישירות, ודרך L1L_1 ואחר כך המפסק A. העכבות שוות, ולכן הזרם מתחלק שווה בשווה:

IA=IL1=IK2=23.702=11.85 kAI_A=I_{L1}=\frac{I_K}{2}=\frac{23.70}{2}=11.85\,\text{kA}

2. המפסק CB2CB_2 נמצא במוצא שעליו הקצר, ועובר בו כל זרם הקצר: ICB2=23.70 kAI_{CB2}=23.70\,\text{kA}.

3. המפסק CB1CB_1 לא נושא זרם קצר בתקלה ב-K (הוא מזין עומס אחר), אבל בקצר במוצא שלו (מקרה סימטרי לחלוטין) יעבור בו אותו זרם, 23.70 kA23.70\,\text{kA}.

4. כושר הניתוק של מפסק צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי שעלול לעבור דרכו:

•CB1CB_1, CB2CB_2: לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} - בוחרים ערך תקני 25 kA25\,\text{kA} (וכושר החיבור לפחות זרם ההלם, 48.9 kA48.9\,\text{kA}).

•A: לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} - ערך תקני 15 kA15\,\text{kA}.

תשובה: IA≈11.85 kAI_A\approx11.85\,\text{kA}; כושר ניתוק נדרש: CB1CB_1 ו-CB2CB_2 לפחות 23.7 kA23.7\,\text{kA} (למשל 25 kA25\,\text{kA}), A לפחות 11.85 kA11.85\,\text{kA} (למשל 15 kA15\,\text{kA}).

סעיף ד

תשובה:

iR(0.007)≈36.8 kAi_R(0.007)\approx36.8\,\text{kA} (במצב הנתון, A פתוח)

נתון: המצב הנתון בשאלה (המפסק A פתוח): Rk=3.292 mΩR_k=3.292\,\text{m}\Omega, Xk=10.973 mΩX_k=10.973\,\text{m}\Omega; הקצר מתחיל כשמתח המופע R עובר באפס, כלומר α=0\alpha=0. מבוקש: הזרם הרגעי במופע R ב-t=0.007 st=0.007\,\text{s}.

רעיון: הזרם הרגעי הוא סכום של רכיב מחזורי (סינוסי) ורכיב ישר דועך:

ik=IK2sin⁡(ωt+α−φK)−2IKsin⁡(α−φK)e−t/τi_k=I_K\sqrt{2}\sin(\omega t+\alpha-\varphi_K)-\sqrt{2}I_K\sin(\alpha-\varphi_K)e^{-t/\tau}

1. זרם הקצר התמידי:

Zk=3.2922+10.9732=11.456 mΩZ_k=\sqrt{3.292^2+10.973^2}=11.456\,\text{m}\Omega

IK=4003⋅11.456⋅10−3=20.16 kAI_K=\frac{400}{\sqrt{3}\cdot11.456\cdot10^{-3}}=20.16\,\text{kA}

2. זווית העכבה וקבוע הזמן:

φK=arctan⁡XkRk=arctan⁡10.9733.292=73.30∘\varphi_K=\arctan\frac{X_k}{R_k}=\arctan\frac{10.973}{3.292}=73.30^\circ

τ=XkωRk=10.973314.16⋅3.292=10.61 ms\tau=\frac{X_k}{\omega R_k}=\frac{10.973}{314.16\cdot3.292}=10.61\,\text{ms}

3. ב-t=0.007 st=0.007\,\text{s}: ωt=360∘2π⋅314.16⋅0.007=126∘\omega t=\frac{360^\circ}{2\pi}\cdot314.16\cdot0.007=126^\circ

רכיב מחזורי: ip=2⋅20.16⋅sin⁡(126∘−73.30∘)=28.51⋅0.7955=22.68 kAi_p=\sqrt{2}\cdot20.16\cdot\sin(126^\circ-73.30^\circ)=28.51\cdot0.7955=22.68\,\text{kA}

רכיב ישר: ia=−2⋅20.16⋅sin⁡(−73.30∘)⋅e−7/10.61=28.51⋅0.9578⋅0.517=14.12 kAi_a=-\sqrt{2}\cdot20.16\cdot\sin(-73.30^\circ)\cdot e^{-7/10.61}=28.51\cdot0.9578\cdot0.517=14.12\,\text{kA}

4. הזרם הרגעי:

iR=ip+ia=22.68+14.12=36.80 kAi_R=i_p+i_a=22.68+14.12=36.80\,\text{kA}

(אם מחשבים את אותו דבר כש-A סגור, לפי נתוני סעיף ב, מקבלים כ-44.7 kA44.7\,\text{kA}.)

תשובה: iR(0.007 s)≈36.8 kAi_R(0.007\,\text{s})\approx36.8\,\text{kA}

שאלה 6 · תכנון תאורת פנים באולם בית מלאכה

בבית מלאכה בעל מידות (במטרים) 45×25×6.545\times25\times6.5 מותקנים 45 גופי תאורה ישירה, עם נורות לד.

נצילות אורית של גוף התאורה 122 lm/W122\,\text{lm/W}, רמת התאורה הנמדדת בשולחן העבודה 500 lux500\,\text{lux}.

גובה שולחן העבודה 85 cm85\,\text{cm} וגובה תלית גופי התאורה 35 cm35\,\text{cm}. צבע קירות ותיקרה בהיר.

(מקדמי החזר של הקירות 30%30\% ותיקרה 50%50\%) מקדם ההפחתה 0.650.65.

טבלת מקדמי הנצילות מתייחסת לתאורה ישירה

א.

שרטטו תרשים עקרוני של האולם, קבעו את מיקום גופי התאורה לקבלת פיזור אור אחיד בקירוב וציינו את המרחקים הנדרשים בין מרכזי גופי התאורה לבין גופי התאורה לקירות.

(4 נקודות)
ב.

בהנחה שעקומת התפלגות האור של הנורה היא חצי עיגול, חשבו את עוצמת האור של הנורה.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנצרך על ידי מתקן התאורה באולם, תכננו ושרטטו לוח תאורה לאולם (מבטח ראשי, מספר מעגלים, תכנון מעגל סופי).

אם ידוע שמקדם ההספק של כל נורה שווה ל 0.960.96, מתקן התאורה מוזן מרשת תלת מופעית, המעגלים הסופיים של התאורה חד מופעיים, המוליכים עשויים נחושת, שיטת התקנה 90.3.

הערה: הספק נורות לד לרשות האולם: 15 W15\,\text{W}, 25 W25\,\text{W}, 50 W50\,\text{W}, 100 W100\,\text{W}, 150 W150\,\text{W}, 200 W200\,\text{W}, 250 W250\,\text{W}, 300 W300\,\text{W} .

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

5 שורות של 9 גופים: מרחק 5 m5\,\text{m} בין מרכזי גופים בשני הכיוונים, 2.5 m2.5\,\text{m} מהקירות

נתון: אולם 45×25 m45\times25\,\text{m}, 45 גופי תאורה. מבוקש: סידור אחיד והמרחקים.

רעיון: לפיזור אחיד מסדרים את הגופים ברשת מלבנית במרחקים שווים, והמרחק מהקיר הוא חצי מהמרחק בין הגופים (כך כל גוף "אחראי" על משבצת שווה).

1. מחפשים חלוקה של 45 ל-שורות ×\times עמודות ביחס הקרוב ליחס הצלעות 45:2545:25: 9×5=459\times5=45, ו-459=255=5 m\frac{45}{9}=\frac{25}{5}=5\,\text{m} - משבצות ריבועיות של 5×5 m5\times5\,\text{m}.

2. לאורך האולם (45 m45\,\text{m}): 9 גופים, מרחק בין מרכזים 5 m5\,\text{m}, ומהקיר לגוף הראשון 52=2.5 m\frac{5}{2}=2.5\,\text{m} (בדיקה: 2⋅2.5+8⋅5=45 m2\cdot2.5+8\cdot5=45\,\text{m}).

3. לרוחב האולם (25 m25\,\text{m}): 5 שורות, מרחק בין מרכזים 5 m5\,\text{m}, ומהקיר 2.5 m2.5\,\text{m} (בדיקה: 2⋅2.5+4⋅5=25 m2\cdot2.5+4\cdot5=25\,\text{m}).

4. בדיקת אחידות: גובה הגופים מעל משטח העבודה h=6.5−0.85−0.35=5.3 mh=6.5-0.85-0.35=5.3\,\text{m}, והיחס sh=55.3=0.94\frac{s}{h}=\frac{5}{5.3}=0.94 - קטן מ-1, ולכן הפיזור אחיד בקירוב.

התרשים: מלבן 45×25 m45\times25\,\text{m}, ובתוכו 5 שורות (y=2.5, 7.5, 12.5, 17.5, 22.5 my=2.5,\,7.5,\,12.5,\,17.5,\,22.5\,\text{m}) של 9 גופים (x=2.5, 7.5, …, 42.5 mx=2.5,\,7.5,\,\dots,\,42.5\,\text{m}).

תשובה: 5 שורות ×\times 9 גופים; 5 m5\,\text{m} בין מרכזי גופים בשני הכיוונים ו-2.5 m2.5\,\text{m} בין הגופים הקיצוניים לקירות.

סעיף ב

תשובה:

ϕ0≈30525 lm\phi_0\approx30525\,\text{lm} לגוף, I≈4858 cdI\approx4858\,\text{cd}

נתון: a=25 ma=25\,\text{m}, b=45 mb=45\,\text{m}, E=500 luxE=500\,\text{lux}, k=0.65k=0.65, גובה גופי התאורה מעל משטח העבודה h′=5.3 mh'=5.3\,\text{m} (סעיף א), מקדמי החזר: תקרה 50%50\%, קירות 30%30\%, n=45n=45.

מבוקש: עוצמת האור של נורה.

רעיון: מחשבים את מקדם החדר, קוראים מהטבלה את מקדם הנצילות, מחשבים את השטף הנדרש מכל גוף, ומחלקים בזווית המרחבית של חצי כדור.

1. מקדם החדר לתאורה ישירה:

RK=2a+b6h′=2⋅25+456⋅5.3=2.99≈3.0R_K=\frac{2a+b}{6h'}=\frac{2\cdot25+45}{6\cdot5.3}=2.99\approx3.0

2. מהטבלה, בשורה RK=3.0R_K=3.0, תקרה 50%50\% וקירות 30%30\%: beta=63%\\beta=63\%.

3. השטף הכולל הנדרש:

ϕT=E⋅a⋅b⋅100k⋅beta%=500⋅25⋅45⋅1000.65⋅63=1373626 lm\phi_T=\frac{E\cdot a\cdot b\cdot100}{k\cdot\\beta\%}=\frac{500\cdot25\cdot45\cdot100}{0.65\cdot63}=1373626\,\text{lm}

4. השטף של גוף אחד:

ϕ0=ϕTn=137362645=30525 lm\phi_0=\frac{\phi_T}{n}=\frac{1373626}{45}=30525\,\text{lm}

5. התפלגות האור היא חצי כדור, ולכן הזווית המרחבית היא ω=2π sr\omega=2\pi\,\text{sr}:

I=ϕ0ω=305252π=4858 cdI=\frac{\phi_0}{\omega}=\frac{30525}{2\pi}=4858\,\text{cd}

תשובה: I≈4858 cdI\approx4858\,\text{cd} (שטף של כ-30525 lm30525\,\text{lm} לגוף)

סעיף ג

תשובה:

נורות 250 W250\,\text{W}; P=11.25 kWP=11.25\,\text{kW}, S=11.72 kVAS=11.72\,\text{kVA}, I=16.9 AI=16.9\,\text{A}; מבטח ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A}; 9 מעגלים חד מופעיים (3 לכל מופע) של 5 גופים, 5.66 A5.66\,\text{A} כל אחד, מא"ז 10 A10\,\text{A} ומוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2

נתון: ϕ0=30525 lm\phi_0=30525\,\text{lm} לגוף (סעיף ב), נצילות אורית 122 lm/W122\,\text{lm/W}, 45 גופים, cos⁡φ=0.96\cos\varphi=0.96, רשת 3×400/230 V3\times400/230\,\text{V}. מבוקש: ההספק, ותכנון הלוח.

1. ההספק הנדרש לנורה:

P=ϕ0betaE=30525122=250.2 WP=\frac{\phi_0}{\\beta_E}=\frac{30525}{122}=250.2\,\text{W}

בוחרים נורת 250 W250\,\text{W} (השטף 250⋅122=30500 lm250\cdot122=30500\,\text{lm}, והתאורה E=0.65⋅63⋅45⋅30500100⋅25⋅45=499.6 luxE=\frac{0.65\cdot63\cdot45\cdot30500}{100\cdot25\cdot45}=499.6\,\text{lux} - סטייה של פחות מ-0.1%0.1\%, זניחה).

2. ההספק הכולל של המתקן:

PT=45⋅250=11250 W=11.25 kWP_T=45\cdot250=11250\,\text{W}=11.25\,\text{kW}

ST=PTcos⁡φ=112500.96=11719 VAS_T=\frac{P_T}{\cos\varphi}=\frac{11250}{0.96}=11719\,\text{VA}

3. הזרם בהזנה התלת מופעית (עומס מאוזן, 15 גופים לכל מופע):

I=ST3⋅U=117193⋅400=16.91 AI=\frac{S_T}{\sqrt{3}\cdot U}=\frac{11719}{\sqrt{3}\cdot400}=16.91\,\text{A}

מבטח ראשי: מפסק תלת קוטבי 3×20 A3\times20\,\text{A}.

4. מעגלים סופיים: מחלקים כל שורה של 5 גופים (לרוחב האולם) למעגל אחד: 455=9\frac{45}{5}=9 מעגלים חד מופעיים, 3 מעגלים לכל מופע (L1: מעגלים 1, 4, 7; L2: מעגלים 2, 5, 8; L3: מעגלים 3, 6, 9).

5. זרם מעגל סופי:

Igof=250230⋅0.96=1.132 AI_{gof}=\frac{250}{230\cdot0.96}=1.132\,\text{A}, Imaagal=5⋅1.132=5.66 AI_{maagal}=5\cdot1.132=5.66\,\text{A}

6. תכנון המעגל הסופי: מא"ז חד קוטבי 10 A10\,\text{A} (אופיין B או C) לכל מעגל, ומוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2 (פאזה, אפס, הארקה); לפי טבלת שיטת ההתקנה 90.3 הזרם המתמיד של מוליך 1.5 mm21.5\,\text{mm}^2 גדול מ-10 A10\,\text{A}, ולכן IB=5.66 A≤In=10 A≤IZI_B=5.66\,\text{A}\le I_n=10\,\text{A}\le I_Z.

שרטוט הלוח (תיאור): הזנה 3×400/230 V3\times400/230\,\text{V} + אפס + הארקה →\rightarrow מפסק ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A} →\rightarrow פסי צבירה L1, L2, L3, N, PE →\rightarrow 9 מא"זים 1×10 A1\times10\,\text{A} (שלושה על כל פס פאזה), מכל אחד יוצא מעגל 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2 ל-5 גופי תאורה של 250 W250\,\text{W}.

תשובה: הספק 11.25 kW11.25\,\text{kW} (11.72 kVA11.72\,\text{kVA}, 16.9 A16.9\,\text{A} למופע); מבטח ראשי 3×20 A3\times20\,\text{A}; 9 מעגלים חד מופעיים (3 למופע) של 5 גופים, כל אחד 5.66 A5.66\,\text{A}, מוגן במא"ז 10 A10\,\text{A} ובנוי ממוליכי נחושת 3×1.5 mm23\times1.5\,\text{mm}^2.

שאלה 7 · דיאגרמת עומס, כדאיות קבלים והפעלת שנאי שני

מפעל להטפלת מים מוזן במתח גבוה (12.6 kV12.6\,\text{kV}) על ידי כבל באורך 500 m500\,\text{m} שמוליכיו עשויים חמרן (γ=34 mΩ⋅mm2\gamma=34\,\frac{\text{m}}{\Omega\cdot\text{mm}^2}) ושטח החתך 3×25 mm23\times25\,\text{mm}^2 .

להלן נתוני צריכת של המתקנים במפעל:

מתקן A צורך 600 kW600\,\text{kW} במשך 24 שעות.

מתקן B צורך 600 kW600\,\text{kW} בין השעות 06:00-18:00 .

מתקן C צורך 800 kW800\,\text{kW} בין השעות 10:00-14:00 בלבד.

עבור מתקנים B ו-C ניתן להניח שבשאר שעות היממה אין צריכה כלל.

שלושת המתקנים פועלים במשך 5 ימים בשבוע, 50 שבועות בשנה.

מקדם ההספק הנמדד בכל אחד מהמתקנים הוא 0.85.

א.

שרטטו דיאגרמת העמסה יומית של המפעל.

(4 נקודות)
ב.

לטובת חסכון בעלות איבודי ההספק בכבל ההזנה החליטו להוסיף קבלים בכניסה למתקן.

עלות הקבלים 80 ש"ח/kVAr, מחיר האנרגיה 60 אג'/kWh.

בתוך כמה שנים תוחזר ההשקעה בקבלים (הזנחו את הריבית והפחת)?

•לטובת התחשיב הכלכלי ניתן להניח כי לוח הקבלים מחושב לפי העומס המקסימלי העובר בקו ומצויד בבקר מקדם הספק המבטיח מקדם הספק קבוע 0.92, בכל שעות הפעולה של המפעל.

•בהנחה שהמתקן מוזן מ2 שנאים

S=1600 kVAS=1600\,\text{kVA} 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV} ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW} ΔPFe=2 kW\Delta P_{Fe}=2\,\text{kW}

(8 נקודות)
ג.

קבעו באיזה שעות ביום כדאי להפעיל את השנאי השני לצורך חיסכון בהפסדי הספק בשנאים. נמקו את תשובתכם.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

600 kW600\,\text{kW} בשעות 00-06 ו-18-24, 1200 kW1200\,\text{kW} בשעות 06-10 ו-14-18, 2000 kW2000\,\text{kW} בשעות 10-14

מסכמים לכל פרק זמן ביממה את ההספקים של המתקנים שפועלים בו:

שעותמתקנים פועליםהספק [kW][\text{kW}]
00:00-06:00A600
06:00-10:00A, B600+600=1200600+600=1200
10:00-14:00A, B, C600+600+800=2000600+600+800=2000
14:00-18:00A, B1200
18:00-24:00A600

הדיאגרמה היא פונקציית מדרגות (ציר אופקי - שעה, ציר אנכי - הספק): עומס בסיס 600 kW600\,\text{kW}, עלייה ל-1200 kW1200\,\text{kW} ב-06:00, שיא של 2000 kW2000\,\text{kW} בין 10:00 ל-14:00, ירידה ל-1200 kW1200\,\text{kW} ובחזרה ל-600 kW600\,\text{kW} ב-18:00.

t [h]P [kW]02468101214161820222402004006008001000120014001600180020002200

האנרגיה היומית: 600⋅12+1200⋅8+2000⋅4=24800 kWh600\cdot12+1200\cdot8+2000\cdot4=24800\,\text{kWh}, והעומס המרבי Pmax=2000 kWP_{max}=2000\,\text{kW}.

תשובה: כמתואר בטבלה ובדיאגרמה: 600/1200/2000/1200/600 kW600/1200/2000/1200/600\,\text{kW} בפרקי הזמן 00-06/06-10/10-14/14-18/18-24.

סעיף ב

תשובה:

QC≈387.5 kVArQ_C\approx387.5\,\text{kVAr}, השקעה ≈31000\approx31000 ש"ח, חיסכון ≈5976 kWh\approx5976\,\text{kWh} = ≈3585\approx3585 ש"ח לשנה; החזר תוך כ-8.658.65 שנים

נתון: כבל 500 m500\,\text{m}, חמרן γ=34\gamma=34, 25 mm225\,\text{mm}^2, U=12.6 kVU=12.6\,\text{kV}, עומס לפי סעיף א, cos⁡φ1=0.85\cos\varphi_1=0.85, cos⁡φ2=0.92\cos\varphi_2=0.92, b=80b=80 ש"ח/kVAr, M=0.60M=0.60 ש"ח/kWh, 250 ימי עבודה בשנה (5⋅505\cdot50).

מבוקש: זמן החזר ההשקעה.

רעיון: ההשקעה היא מחיר סוללת הקבלים. החיסכון הוא ההפרש בהפסדי האנרגיה בכבל לפני ואחרי שיפור מקדם ההספק (הזרם קטן כשמקדם ההספק עולה, וההפסדים תלויים בריבוע הזרם). זמן ההחזר הוא היחס ביניהם.

1. גודל סוללת הקבלים, לפי העומס המרבי:

tan⁡φ1=tan⁡(arccos⁡0.85)=0.6197\tan\varphi_1=\tan(\arccos0.85)=0.6197, tan⁡φ2=tan⁡(arccos⁡0.92)=0.4260\tan\varphi_2=\tan(\arccos0.92)=0.4260

QC=Pmax⋅(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=2000⋅(0.6197−0.4260)=387.5 kVArQ_C=P_{max}\cdot(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2)=2000\cdot(0.6197-0.4260)=387.5\,\text{kVAr}

2. עלות ההשקעה:

B=b⋅QC=80⋅387.5=31000B=b\cdot Q_C=80\cdot387.5=31000 ש"ח

3. התנגדות מוליך בכבל:

R=lγ⋅A=50034⋅25=0.5882 ΩR=\frac{l}{\gamma\cdot A}=\frac{500}{34\cdot25}=0.5882\,\Omega

4. זרם והפסדים בכל פרק זמן, I=P3 Ucos⁡φI=\frac{P}{\sqrt{3}\,U\cos\varphi} ו-ΔP=3I2R\Delta P=3I^2R:

•600 kW600\,\text{kW}: I1=6000003⋅12600⋅0.85=32.34 AI_1=\frac{600000}{\sqrt{3}\cdot12600\cdot0.85}=32.34\,\text{A}, ΔP1=3⋅32.342⋅0.5882=1.846 kW\Delta P_1=3\cdot32.34^2\cdot0.5882=1.846\,\text{kW}; I2=29.88 AI_2=29.88\,\text{A}, ΔP2=1.576 kW\Delta P_2=1.576\,\text{kW}

•1200 kW1200\,\text{kW}: I1=64.69 AI_1=64.69\,\text{A}, ΔP1=7.385 kW\Delta P_1=7.385\,\text{kW}; I2=59.77 AI_2=59.77\,\text{A}, ΔP2=6.304 kW\Delta P_2=6.304\,\text{kW}

•2000 kW2000\,\text{kW}: I1=107.82 AI_1=107.82\,\text{A}, ΔP1=20.513 kW\Delta P_1=20.513\,\text{kW}; I2=99.61 AI_2=99.61\,\text{A}, ΔP2=17.510 kW\Delta P_2=17.510\,\text{kW}

5. הפסדי אנרגיה ביום (12 שעות ב-600 kW600\,\text{kW}, 8 שעות ב-1200 kW1200\,\text{kW}, 4 שעות ב-2000 kW2000\,\text{kW}):

ΔW1=1.846⋅12+7.385⋅8+20.513⋅4=163.28 kWh\Delta W_1=1.846\cdot12+7.385\cdot8+20.513\cdot4=163.28\,\text{kWh}

ΔW2=1.576⋅12+6.304⋅8+17.510⋅4=139.38 kWh\Delta W_2=1.576\cdot12+6.304\cdot8+17.510\cdot4=139.38\,\text{kWh}

חיסכון יומי: 163.28−139.38=23.90 kWh163.28-139.38=23.90\,\text{kWh}

(בדיקה: ΔW2=ΔW1⋅(0.850.92)2\Delta W_2=\Delta W_1\cdot\left(\frac{0.85}{0.92}\right)^2.)

6. חיסכון שנתי:

ΔW=23.90⋅250=5976 kWh\Delta W=23.90\cdot250=5976\,\text{kWh}

CW=ΔW⋅M=5976⋅0.60=3585C_W=\Delta W\cdot M=5976\cdot0.60=3585 ש"ח לשנה

7. זמן ההחזר:

n=BCW=310003585=8.65n=\frac{B}{C_W}=\frac{31000}{3585}=8.65 שנים

תשובה: ההשקעה (≈31000\approx31000 ש"ח עבור 387.5 kVAr387.5\,\text{kVAr}) תוחזר תוך כ-8.658.65 שנים (כמעט 9 שנים).

סעיף ג

תשובה:

מעל 855 kVA855\,\text{kVA} כדאי שני שנאים: להפעיל את השנאי השני בין 06:00 ל-18:00 (עומס 13041304-2174 kVA2174\,\text{kVA}), ובשאר השעות (652 kVA652\,\text{kVA}) שנאי אחד

נתון: שני שנאים Sn=1600 kVAS_n=1600\,\text{kVA}, ΔPFe=2 kW\Delta P_{Fe}=2\,\text{kW}, ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW}; העומס לפי סעיף א, במקדם הספק 0.920.92 (אחרי הקבלים).

מבוקש: באילו שעות להפעיל שנאי שני.

רעיון: שנאי נוסף מוסיף הפסדי ברזל קבועים, אבל מקטין את הפסדי הנחושת (כל שנאי נושא חצי מהעומס). כדאי להפעיל שנאי שני כשהעומס גדול מהעומס שבו ההפסדים בשני המצבים שווים.

1. מקדם ההעמסה לחיבור שנאי נוסף ל-N=1N=1 שנאים קיימים:

β=N(N+1)ΔPFeΔPCu=1⋅2⋅214=0.5345\beta=\sqrt{\frac{N(N+1)\Delta P_{Fe}}{\Delta P_{Cu}}}=\sqrt{\frac{1\cdot2\cdot2}{14}}=0.5345

Skr=β⋅Sn=0.5345⋅1600=855.2 kVAS_{kr}=\beta\cdot S_n=0.5345\cdot1600=855.2\,\text{kVA}

2. העומס בכל פרק זמן (S=P0.92S=\frac{P}{0.92}):

•600 kW600\,\text{kW} (00-06, 18-24): S=652.2 kVA<855.2 kVAS=652.2\,\text{kVA}<855.2\,\text{kVA} - שנאי אחד.

•1200 kW1200\,\text{kW} (06-10, 14-18): S=1304.3 kVA>855.2 kVAS=1304.3\,\text{kVA}>855.2\,\text{kVA} - שני שנאים.

•2000 kW2000\,\text{kW} (10-14): S=2173.9 kVAS=2173.9\,\text{kVA} - שני שנאים (וגם שנאי אחד היה מועמס יתר).

3. בדיקה בהפסדים, ΔP=NΔPFe+N(SNSn)2ΔPCu\Delta P=N\Delta P_{Fe}+N\left(\frac{S}{N S_n}\right)^2\Delta P_{Cu}:

•ב-652.2 kVA652.2\,\text{kVA}: שנאי אחד 2+(652.21600)2⋅14=4.33 kW2+\left(\frac{652.2}{1600}\right)^2\cdot14=4.33\,\text{kW}; שניים 2⋅2+2(652.23200)2⋅14=5.16 kW2\cdot2+2\left(\frac{652.2}{3200}\right)^2\cdot14=5.16\,\text{kW}.

•ב-1304.3 kVA1304.3\,\text{kVA}: שנאי אחד 11.30 kW11.30\,\text{kW}; שניים 8.65 kW8.65\,\text{kW}.

(גם במקדם הספק 0.850.85, בלי קבלים, 705.9 kVA705.9\,\text{kVA} ו-1411.8 kVA1411.8\,\text{kVA} נותנים אותה מסקנה.)

תשובה: להפעיל את השנאי השני בין השעות 06:00 ל-18:00, כשהעומס עולה על Skr≈855 kVAS_{kr}\approx855\,\text{kVA}; בשעות 18:00-06:00 (עומס ≈652 kVA\approx652\,\text{kVA}) מספיק שנאי אחד.

שאלה 8 · שאלות אמריקאיות: מפסקים, קבלים, בידוד והארקה

כל סעיף 4 נקודות

א.

מהו ההבדל העיקרי בין מפסק זרם במתח גבוה לבין מנתק עומס במתח גבוה?

1. מפסק זרם מיועד להפסקת זרמי עומס וזרמי קצר באופן אוטומטי, ומנתק עומס מיועד להפסקת הזרם הנקוב שלו באופן יזום.

2. מנתק עומס מיועד להפסיק זרם קצר באופן אוטומטי לעומת מפסק זרם המיועד לפעולות יזומות.

3. מפסקי זרם מופעלים ידנית ומנתקי עומס מופעלים אוטומטית.

4. מפסקי זרם לא מצוידים בתא לכיבוי קשת ומנתקי עומס כוללים תא לכיבוי קשת.

(4 נקודות)

נתון לוח חשמל 400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz}

בתמונה מתואר קבל אותו נדרש לחבר ללוח החשמל באמצעות מגען (קונטקטור).

נתוני הקבל הם אלו המופיעים בתמונה.

ב.

מה ערכו של זרם העבודה המזערי הנדרש מהמגען המזין את סוללת הקבלים במקרה זה?

1. 50[A]50[\text{A}].

2. 25[A]25[\text{A}].

3. 32[A]32[\text{A}].

4. 40[A]40[\text{A}].

(4 נקודות)
ג.

במפעל קיים הזמנה הגדלת חיבור מ-3X160A ל-3X250A. הגדלת החיבור נועדה על מנת לאפשר הזנה של מחסן חדש שהוקם בשטח המפעל. לוח החשמל של המחסן יוזן מהלוח הראשי הקיים במפעל.

חשמלאי שהכין את המתקן לבדיקה לצורך הגדלת החיבור, בדק את ערך התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגלים לבין פס הארקה בלוח המחסן וקיבל תוצאה של 0.9 MΩ0.9\,\text{M}\Omega.

האם תוצאת המדידה תואמת לדרישות בתקנות החשמל?

1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.5 MΩ0.5\,\text{M}\Omega

2. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega

3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega

4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1 MΩ1\,\text{M}\Omega

(4 נקודות)
ד.

איזו מהטענות הבאות אינה נכונה לגבי הארקת שיטה?

1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר הגנה בפני חישמול היא ע"י הפרד מגן.

2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.

3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.

4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.

(4 נקודות)
ה.

מהם גבולות המתח התקין ברשת מ"ג 22kV?

1. 23.8 KV - 20.9 KV

2. 23.1 KV - 20.9 KV

3. 24.2 KV - 19.8 KV

4. 23.6 KV - 20.2 KV

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

תשובה 1

מפסק זרם (Circuit Breaker) בנוי לנתק גם זרמי קצר, שגדולים פי עשרות מהזרם הנקוב, ומופעל אוטומטית על ידי ממסרי הגנה. מנתק עומס בנוי לנתק רק זרם עד הזרם הנקוב שלו (זרם עומס), בפעולה יזומה של מפעיל, ואינו מסוגל לנתק זרם קצר.

תשובה 2 הפוכה; תשובה 3 שגויה - מפסק זרם מופעל גם אוטומטית; תשובה 4 שגויה - דווקא במפסק זרם יש אמצעי כיבוי קשת חזקים יותר.

תשובה: 1

סעיף ב

תשובה:

תשובה 4 (40 A40\,\text{A})

נתון מהשלט: ב-400 V/50 Hz400\,\text{V}/50\,\text{Hz} ההספק Q=16.5 kvarQ=16.5\,\text{kvar}, חיבור משולש, סבולת קיבול +10/−5%+10/-5\%.

1. הזרם הנקוב של הקבל:

IC=Q3⋅U=165003⋅400=23.82 AI_C=\frac{Q}{\sqrt{3}\cdot U}=\frac{16500}{\sqrt{3}\cdot400}=23.82\,\text{A}

(בדיקה מהקיבול: Q=3⋅4002⋅314.16⋅109.7⋅10−6=16.54 kvarQ=3\cdot400^2\cdot314.16\cdot109.7\cdot10^{-6}=16.54\,\text{kvar}.)

2. ציוד המיתוג וההגנה של קבלים נבחר לזרם גדול מהנקוב, כדי לשאת זרמי הרמוניות (עד 1.3IC1.3I_C) וסבולת קיבול חיובית (עד +10%+10\%): 1.3⋅1.1=1.431.3\cdot1.1=1.43.

Imin=1.43⋅IC=1.43⋅23.82=34.06 AI_{min}=1.43\cdot I_C=1.43\cdot23.82=34.06\,\text{A}

3. הערך הקטן ביותר מהאפשרויות שאינו קטן מ-34.06 A34.06\,\text{A} הוא 40 A40\,\text{A} (25 A25\,\text{A} ו-32 A32\,\text{A} קטנים מדי).

תשובה: 4 (40 A40\,\text{A})

סעיף ג

תשובה:

תשובה 2

המתקן מוכן לבדיקה לפני חיבור (הגדלת חיבור), כלומר זו בדיקת הפעלה (בדיקה ראשונה) של מתקן חדש. לפי תקנות החשמל, התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגל לבין גוף מוארק לא תפחת מ-1.5 MΩ1.5\,\text{M}\Omega בבדיקת הפעלה (ומ-0.25 MΩ0.25\,\text{M}\Omega בבדיקה תקופתית).

התוצאה 0.9 MΩ<1.5 MΩ0.9\,\text{M}\Omega<1.5\,\text{M}\Omega, ולכן המתקן אינו עומד בדרישה.

תשובה: 2

סעיף ד

תשובה:

תשובה 2

1. נכונה: בהפרד מגן המעגל המוזן חייב להיות צף (לא מוארק), ולכן אסור להאריק בו את השיטה.

2. לא נכונה: בזרם ישר זרם דרך צנרת מים מתכתית גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת המים כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.

3. נכונה: הארקת השיטה קובעת את פוטנציאל השיטה ביחס לאדמה ומייצבת אותו.

4. נכונה: בחדירת מתח גבוה יותר (למשל ממתח גבוה דרך השנאי) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח כלפי האדמה.

תשובה: 2

סעיף ה

תשובה:

תשובה 2 (22 kV±5%22\,\text{kV}\pm5\%)

ברשת המתח הגבוה, המתח התקין מוגדר בתחום של ±5%\pm5\% מהמתח הנקוב:

Umax=1.05⋅22=23.1 kVU_{max}=1.05\cdot22=23.1\,\text{kV}, Umin=0.95⋅22=20.9 kVU_{min}=0.95\cdot22=20.9\,\text{kV}

תשובה: 2 (20.920.9-23.1 kV23.1\,\text{kV})

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.