מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל 97162 - אביב 2026 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97162 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את סמל 90624 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל, אביב 2026 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על חמש שאלות מתוך השאלות 1-8.
ערך כל שאלה – 20 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
ענו על חמש מבין השאלות 1-8, ערך כל שאלה 20 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
3. דפי נוסחאות יצורפו לשאלון הבחינה.
אין להעביר ספרים, חומר עזר ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · רשת מוזנת משני צדדים: זרמים, מתח מזערי והפסדים
נתונה רשת תלת מופעית המוזנת במתח נקוב של 400 וולט. ההיגב של מוליכי הרשת זניח. הרשת מוזנת משני מקורות במתחים שונים. ידוע שמוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של .
שטח החתך במקטעים ABCDE הוא
שטח החתך במקטעים CGH הוא

חשבו את הזרם בכל אחד מקטעי הרשת. יש להציג את הערכים בביטוי מרוכב (פולארי או קרטזי).
קבעו את הנקודה בה המתח מזערי וחשבו את ערכו.
חשבו את איבודי ההספק בקטע CGH .
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, , , (מ-E אל D), ,
נתון: מתח בנקודה A הוא ובנקודה E הוא (מתחים שלובים), מוליכי נחושת , היגב זניח, הקו הראשי ABCDE בחתך באורך כולל , והענף CGH בחתך .
מבוקש: הזרם בכל קטע, כמספר מרוכב.
רעיון: ברשת המוזנת משני צדדים, הזרם מהמקור A מורכב משני חלקים: חלוקת העומסים לפי "מומנטים" של אורכים (כאילו שני המקורות שווי מתח), ועוד זרם משלים שנובע מהפרש המתחים בין המקורות. אחרי שנמצא את הזרם מ-A, נמצא את שאר הזרמים בחוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת.
נבחר את מתח הפאזה כייחוס (זווית ). כיוון חיובי של הזרם בקו הראשי: מ-A לכיוון E. בענף: מ-C אל G ומ-G אל H.
1. זרמי העומסים (בזווית שלילית לעומס השראי וחיובית לעומס קיבולי):
, :
, :
(קיבולי, )
()
2. כל הענף CGH מתחבר לקו הראשי בנקודה C, ולכן מבחינת הקו הראשי זהו עומס אחד בנקודה C:
3. התנגדות הקו הראשי (חתך אחיד):
4. הזרם המשלים, שזורם מהמקור הגבוה (A) אל הנמוך (E):
מכיוון שהקו התנגדותי בלבד והמתחים בשני הקצוות באותה מופע, ממשי.
5. הזרם מהמקור A לפי נוסחת הרשת עם שני מקורות (אורכים נמדדים מ-E: , , ):
6. חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת לאורך הקו:
הסימן השלילי של אומר שבקטע DE הזרם זורם בפועל מ-E אל D: , וזה הזרם שמספק המקור E.
7. בענף:
,
בדיקה: , וזה שווה לסכום העומסים .
תשובה: , , , (מ-E אל D), ,
סעיף ב
בקו הראשי נקודת חלוקת הזרמים היא D (); המתח המזערי ברשת כולה בנקודה H:
נתון: הזרמים מסעיף א. מבוקש: היכן המתח הנמוך ביותר ומה ערכו.
רעיון: ההיגב זניח, ולכן מפל המתח בכל קטע נקבע רק על ידי הרכיב האקטיבי (החלק הממשי) של הזרם:
בקו הראשי המתח יורד כל עוד הרכיב האקטיבי של הזרם חיובי (זורם מ-A לכיוון E). הרכיב האקטיבי מחליף סימן בין הקטע CD () לקטע DE (), ולכן נקודת חלוקת הזרמים, שבה המתח בקו הראשי מזערי, היא D. אחר כך נבדוק את הענף CGH, שמסתעף מ-C ויורד ממנו המתח עוד יותר.
1. התנגדויות הקטעים ():
, , ,
,
2. המתחים לאורך הקו הראשי מ-A:
בדיקה מהצד של E: , אותה תוצאה.
3. המתחים בענף:
4. מסקנה: בקו הראשי המתח המזערי בנקודת חלוקת הזרמים D (), אבל הענף CGH (חתך קטן, ) מוסיף מפל מתח מ-C, והמתח הנמוך ביותר ברשת כולה הוא בקצה הענף, בנקודה H.
תשובה: המתח המזערי ברשת בנקודה H: . בקו הראשי המתח המזערי בנקודת חלוקת הזרמים D: .
סעיף ג
( בקטע CG ועוד בקטע GH)
נתון: , , , (מסעיפים א, ב). מבוקש: הפסדי ההספק בענף.
הפסדי ההספק ברשת תלת מופעית תלויים בגודל הזרם (בלי זווית): .
1. קטע CG:
2. קטע GH:
3. סך הכול בקטע CGH:
תשובה:
שאלה 2 · הארקת נקודת האפס דרך סליל כיבוי
באיור לשאלה מופיע קטע של רשת חלוקה במתח גבוה מוזן משנאי , ,
נקודת הכוכב של השנאי מוארקת באמצעות סליל כיבוי . ביטוי המתחים כלפי האדמה במצב תקין:
נתוני הקו במתח גבוה הם:
בהנחה שהעומס בפס B מנותק, במצב תקין בנקודה A נמדד הספק היגבי של

חשבו את אורך הקו .
מתרחש קצר בין פאזה T לאדמה. חשבו את זרם התקלה בנקודת הקצר (גודל וזווית) וחשבו את השראות סליל הכיבוי בקיזוז יתר של 10%.
שרטטו דיאגרמה וקטורית של המתחים וזרמים כאשר מתרחש קצר בין בפאזה T לאדמה.
מנו את יתרונות וחסרונות של רשת עם נקודת האפס מוארקת באמצעות סליל כיבוי.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , , ; העומס ב-B מנותק ובנקודה A נמדד הספק היגבי (קיבולי) .
מבוקש: אורך הקו.
רעיון: כשהעומס מנותק, הקו "רואה" רק את קיבולי המופעים כלפי האדמה, וההספק ההיגבי שנמדד ב-A הוא ההספק של הקיבולים האלה (הזרם הקיבולי קטן, ולכן ההספק ההיגבי הנצרך בהיגב הטורי זניח). ההספק תלוי באורך הקו, ומכאן נחלץ את האורך.
1. מתח המופע ותדירות זוויתית:
,
2. ההספק ההיגבי של שלושת המופעים:
3. ההספק לכל קילומטר:
4. אורך הקו:
תשובה:
סעיף ב
ללא הסליל: (מהפאזה T לאדמה, מקדים את ב-); ; עם הסליל זרם התקלה השיורי
נתון: , , (סעיף א). המתחים במצב תקין (כפאזורים, לפי הביטויים בשאלה): , , .
מבוקש: זרם התקלה בקצר T-אדמה, והשראות הסליל לקיזוז יתר של 10%.
רעיון: בקצר בין T לאדמה, הפוטנציאל של האדמה "עובר" לפאזה T. המתח של כל פאזה תקינה כלפי האדמה עולה למתח השלוב, וזרמי הקיבול של שתי הפאזות התקינות זורמים דרך האדמה ונסגרים דרך נקודת הקצר. זה זרם התקלה (בלי סליל). הסליל מזרים זרם השראי בכיוון ההפוך, שמקזז אותו.
1. הקיבול וההיגב הקיבולי של מופע אחד לכל הקו:
2. הזרם הקיבולי של מופע במצב תקין:
3. בזמן הקצר, מתחי הפאזות התקינות כלפי האדמה:
,
ונקודת הכוכב מקבלת כלפי האדמה את המתח .
4. זרמי הקיבול בפאזות התקינות (הזרם בקבל מקדים את המתח ב-):
(כל אחד מהם גדול פי מהזרם במצב תקין: .)
5. שני הזרמים זורמים מהפאזות אל האדמה וחוזרים דרך נקודת הקצר אל הפאזה T:
ולכן זרם התקלה, בכיוון מהפאזה T אל האדמה, הוא
בגודל: . הזרם מקדים את ב- - זרם קיבולי טהור.
6. זרם הסליל בקיזוז יתר של 10%:
7. היגב הסליל: על הסליל נמצא מתח נקודת הכוכב, :
8. השראות הסליל:
(לשם השוואה, לקיזוז מלא: ; בקיזוז יתר ההשראות קטנה יותר.)
9. זרם התקלה עם הסליל: זרם הסליל מפגר ב- אחרי , כלומר בכיוון הפוך לזרם הקיבולי, ולכן בנקודת הקצר נשאר
בכיוון מ-T לאדמה: (מפגר ב- אחרי , זרם שיורי השראי).
תשובה: זרם התקלה (בלי סליל): ; השראות הסליל לקיזוז יתר של 10%: ; אחרי הקיזוז נשאר בנקודת הקצר זרם של .
סעיף ג
משולש המתחים נשאר, האדמה עוברת לקודקוד T: , , ; , , סכומם , וזרם הסליל בכיוון ההפוך
מה משרטטים: את המתחים לפני הקצר ואחריו, ואת זרמי הקיבול והסליל, לפי התוצאות של סעיף ב.
1. מתחי הפאזות (כוכב מהנקודה N, בראשית): , , . משולש המתחים השלובים לא משתנה בזמן הקצר (השנאי ממשיך לספק מתח סימטרי).
2. בקצר T-אדמה הפוטנציאל של האדמה נמצא בקודקוד T. לכן:
•מתח הפאזה T כלפי האדמה: אפס.
• ו-: וקטורים מקודקוד T אל קודקודי R ו-S, באורך המתח השלוב.
•נקודת הכוכב מקבלת מתח : וקטור מקודקוד T אל N. זה המתח שעל סליל הכיבוי.
3. זרמים (סקלת זרמים נפרדת, משורטטים מהראשית):
• מקדים את ב-.
• מקדים את ב-.
•סכומם , אלכסון המקבילית ביניהם; הוא זורם דרך נקודת הקצר (הפוך לכיוון ומקדים אותו ב-).
•זרם הסליל מפגר ב- אחרי , כלומר בכיוון הפוך לסכום הזרמים הקיבוליים, וגדול ממנו ב-10%. ההפרש הוא הזרם השיורי בנקודת הקצר.
(מתחים ב-kV; זרמים בסקלה של ליחידה.)
תשובה: הדיאגרמה כמתואר: האדמה בקודקוד T, , , ; זרמי הקיבול ו- (סכומם ), וזרם הסליל בכיוון ההפוך.
סעיף ד
יתרונות: זרם תקלה לאדמה קטן מאוד, כיבוי עצמי של קשת, אפשר להמשיך לספק חשמל בזמן תקלה חד מופעית, מתחי מגע וצעד קטנים, פחות נזק. חסרונות: מתח הפאזות התקינות עולה פי (בידוד למתח שלוב), זיהוי ומיקום התקלה קשה, צריך לכוונן את הסליל לפי אורך הרשת, תהודה ומתחי יתר
יתרונות:
1. זרם התקלה לאדמה כמעט מתקזז (נשאר רק זרם שיורי קטן), ולכן קשת התקלה כבה מעצמה ברוב התקלות החולפות.
2. אפשר להמשיך להפעיל את הרשת זמן מה בזמן קצר חד מופעי לאדמה, בלי לנתק צרכנים - רציפות אספקה.
3. זרם קטן בנקודת התקלה: מתחי מגע וצעד קטנים, נזק מועט לציוד ופחות הפרעות לקווי תקשורת סמוכים.
חסרונות:
1. בזמן התקלה מתח הפאזות התקינות כלפי האדמה עולה פי (למתח השלוב), ולכן צריך בידוד למתח השלוב, וקיימת סכנה לתקלה שנייה.
2. זרם התקלה קטן, ולכן קשה לגלות ולאתר את הקו התקול בהגנות זרם רגילות; נדרשות הגנות מיוחדות (כיווניות, וואטמטריות).
3. יש לכוונן את הסליל לפי הקיבול של הרשת, שמשתנה עם מיתוג קווים; כיוונון קרוב לתהודה עלול לגרום להזזת נקודת האפס ולמתחי יתר.
4. עלות הסליל ומערכת הכיוונון שלו.
תשובה: יתרונות - קיזוז זרם התקלה וכיבוי עצמי של הקשת, רציפות אספקה, מתחי מגע קטנים. חסרונות - עליית מתח הפאזות התקינות פי , קושי באיתור התקלה, צורך בכיוונון הסליל וסכנת תהודה, עלות.
שאלה 3 · ויסות מתח בשנאי חלוקה ומפל מתח בכבלים
רשת החלוקה שבאיור לשאלה 3 מזינה שלושה צרכנים תלת–מופעיים במתח נמוך.
הרשת בנויה מארבע כבלים המחוברים זה אל זה בחיבור מקבילי בקטע BC ובקטע CD משני כבלי נחושת הכבלים כולם טמונים במישרין באדמה, בידוד .
התנגדות סגולית של חמרן , היגב השראי הסגולי של כבל אחד
נתוני השנאי בתחנת ההשנאה:
Dy11
לשנאי קיימות חמש דרגות מתח, השינוי נעשה ידנית:
העומסים המרביים המועברים ברשת חלוקה רשומים באיור.
מקדם ההספק של הצרכנים אחיד ושווה ל 0.82 השראי.
על פי הסכם בין ספק החשמל לצרכנים, כאשר צריכת האנרגיה של הצרכנים נעשית בזרם השווה לעוצמת הזרם הרשומה באיור, על המתח שבין הדקי הצרכנים בנקודה D להיות בגודל של לכל הפחות.

חשבו את מתח שבין הדקי צד המתח הנמוך של השנאי החלוקה, כדי לעמוד בתנאי ההסכם.
על איזה דרגת מתח יש להציב את בורר המתח ידני שבשנאי חלוקה?
המתח בנקודה A שווה
איך משפיע עליית מתח ב על הפסדי הספק במוליכים? נמקו תשובתכם באמצעות חישוב או ביטוי מתמטי?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: עומסים ב-B, ב-C ו- ב-D, השראי; קטע BC באורך מארבעה כבלים במקביל, קטע CD באורך משני כבלים במקביל, כבל , , לכבל.
מבוקש: המתח בהדקי המתח הנמוך של השנאי (נקודה B) כך שב-D יהיו .
רעיון: מתחילים מ-D () ומוסיפים את מפלי המתח בקטעים CD ו-BC (נוסחת קנאפ לרשת תלת מופעית).
הערה: בשאלה כתוב שכבלי CD מנחושת, אבל ההתנגדות הסגולית הנתונה היא של חמרן; נשתמש בנתון לכל הכבלים, כפי שנתון.
1. זרמי הקטעים (לכל הצרכנים אותו מקדם הספק, ולכן מחברים גדלים):
,
2. התנגדות והיגב של הקטעים (כבלים במקביל - מחלקים במספר הכבלים):
,
,
3. מפלי המתח:
4. המתח הנדרש בהדקי השנאי:
תשובה:
סעיף ב
דרגה (); אז ו-
נתון: , (סעיף א), זרם השנאי ב-, נתוני השנאי. מבוקש: הדרגה.
רעיון: המתח בהדקי השנאי בעומס שווה למתח בריקם פחות מפל המתח בשנאי. בורר הדרגות משנה את מספר הליפופים בצד הראשוני, כלומר את המתח הנקוב של הראשוני : ככל ש- קטן יותר, יחס ההשנאה קטן והמתח במשני גדל.
1. התנגדות והיגב השנאי (מוחזרים לצד ):
2. מפל המתח בשנאי:
3. המתח הנדרש במשני בריקם:
4. יחס ההשנאה המשתנה: , ולכן המתח הנקוב המרבי המותר של הראשוני:
5. הדרגה השלמה המתאימה היא : .
בדיקה: , , .
בדרגה : ו- - לא מספיק.
תשובה: יש להציב את הבורר בדרגה (); אז .
סעיף ג
בהספק צרכנים קבוע הזרם קטן פי וההפסדים קטנים פי : ירידה של כ- (בקטעים BC ו-CD: מ- ל-)
רעיון: הצרכנים צורכים הספק נתון . כשהמתח עולה, אותו הספק עובר בזרם קטן יותר, והפסדי ההספק במוליכים תלויים בריבוע הזרם: .
1. הזרם אחרי עליית המתח ב- (הספק ומקדם הספק קבועים):
2. ההפסדים:
כלומר ההפסדים קטנים ב-.
3. דוגמה מספרית לקטעים BC ו-CD (נתוני סעיף א):
- חיסכון של כ-.
הערה: אם הצרכנים ממשיכים לצרוך בדיוק את אותם זרמים (כמו בתנאי ההסכם), עליית המתח לא משנה את ההפסדים במוליכים; ההפסדים קטנים כשההספק הנצרך נשמר.
תשובה: עליית המתח ב- מקטינה את הפסדי ההספק במוליכים פי , כלומר בכ- (לדוגמה מ- ל-).
שאלה 4 · לוח משנה למנועים: מפסקים, כבלים וסלקטיביות
באיור לשאלה מתואר לוח משנה להזנת מדחסים במפעל מזון, נתוני המנועים:
3 המעגלים הסופיים - בנויים מכבלים רב גידיים N2XY (מוליכי נחושת, בידוד ), מותקנים על מגש רשת בשכבה אחת בלא רווח ביניהם, טמפרטורה אופפת של הסביבה .
הכבל מוגן מפגיעות זרם יתר וזרם קצר באמצעות מפסק מתכוונן שכוונן לזרם של .
אופיין המפסק נתון באיור מס 2 לשאלה.
25A; 32A; 40A; 50A; 63A; 80A; 100A; 125A; 160A; 200A; 250A; 400A


חשבו את עוצמת זרם העבודה הממושך שיזרום בכבל - כאשר המנוע מועמס בעומס מלא וקבעו את ערך המבטח להגנת המנועים, בהתאם לדרישות חוק החשמל.
(סוג מבטח וגודל).
קבעו את שטח החתך של הכבלים - (יש להתחשב בתנאי טמפרטורה ותנאי התקנה).
זרם קצר מינימלי הנמדד בלוח המשנה שווה ל , האם קיימת התאמה בין שטח החתך של הכבל ל מפסק מבחינת פגיעות זרם יתר והגנה בפני זרם קצר? נמקו תשובתכם.
(על פי תקנות "העמסה והגנה על מוליכים וכבלים במתח נמוך" פרק ג,ד)
יש להבטיח סלקטיביות בין המפסקים למפסק בלוח משנה. שרטטו שרטוט עקרוני של אופייני זמן זרם של המפסקים המקיימים דרישה זאת.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; מפסק אוטומטי בעל אופיין D
נתון: (הספק מכני במוצא), , , , . מבוקש: הזרם הנקוב של המנוע וגודל וסוג המבטח.
1. ההספק החשמלי הנקלט:
2. זרם העבודה (זרם נקוב):
3. גודל המבטח: הזרם הנקוב של המפסק צריך להיות לפחות זרם העבודה, . הערך הנקוב הקרוב מהרשימה שאינו קטן מ-: .
4. סוג המבטח (אופיין): זרם ההתנעה
•אופיין C: ניתוק מגנטי בין ל-, כלומר בין ל- במפסק . זרם ההתנעה () נמצא בתחום הזה, ולכן המפסק עלול לנתק בכל התנעה.
•אופיין D: ניתוק מגנטי בין ל-, כלומר בין ל-, גבוה מזרם ההתנעה.
תשובה: ; מבטח: מפסק אוטומטי (מא"ז) בעל אופיין D.
סעיף ב
לפני מקדמי התיקון: כבל נחושת N2XY
נתון: מפסק (סעיף א), שלושה כבלים רב גידיים נחושת XLPE () על מגש רשת בשכבה אחת צמודים, בסביבה. מבוקש: שטח החתך.
רעיון: הכבל חייב להיות מוגן בפני העמסת יתר על ידי המפסק: , כאשר הוא הזרם המתמיד של הכבל אחרי מקדמי התיקון.
1. מקדמי תיקון:
•טמפרטורת סביבה לבידוד XLPE: .
•שלושה כבלים רב גידיים צמודים בשכבה אחת על מגש: .
2. הזרם המתמיד הנדרש מהטבלה:
3. בטבלת הזרם המתמיד לכבל רב גידי נחושת XLPE באוויר על מגש (שלושה מוליכים עמוסים): - (לא מספיק), - .
4. בדיקה: , ו-.
תשובה: שטח חתך (כבל N2XY ).
סעיף ג
כן: (הגנה מפני העמסת יתר), ובזרם () המפסק מנתק לכל היותר תוך כ-, פחות מ- שהכבל עומד בהם
נתון: - כבל באורך , מפסק (, מתכוונן -) מכוון ל-, זרם קצר מזערי בלוח , אופיין המפסק באיור מס' 2. מבוקש: האם המפסק מגן על הכבל.
הנחה: הוא כבל N2XY (נחושת, XLPE) המותקן כמו כבלי - (על מגש, ).
1. הגנה מפני העמסת יתר (פרק ג): נדרש .
הזרם המתמיד של כבל נחושת XLPE על מגש: ; עם מקדם הטמפרטורה:
- קיימת התאמה בכיוונון (בכיוונון המרבי היה מתקבל , ולכן אין להעלות את הכיוונון).
2. הגנה מפני זרם קצר (פרק ד): המפסק צריך לנתק את זרם הקצר המזערי לפני שהמוליך מגיע לטמפרטורה המותרת בקצר:
, עבור נחושת XLPE :
3. זמן הניתוק של המפסק: היחס . באיור מס' 2, ב- נמצאים בדיוק בסף הניתוק המגנטי (): אם המגנטי פועל - הניתוק מיידי (עשרות מילישניות); במקרה הגרוע ההגנה התרמית מנתקת, לפי רצועת האופיין, תוך כ- עד .
4. בכל מקרה זמן הניתוק () קטן מ-, ולכן הכבל מוגן גם בפני זרם קצר.
תשובה: כן, קיימת התאמה: , ובזרם הקצר המזערי המפסק מנתק תוך פחות מ-, לפני שהכבל () נפגע.
סעיף ד
האופיין של (D80) כולו משמאל ומתחת לאופיין של (, מגנטי מ--); סלקטיביות מלאה עד סף הניתוק המגנטי של ; לזרמים גבוהים יותר נדרש השהיה ב-
רעיון: סלקטיביות פירושה שבתקלה במעגל ינתק רק , ו- יישאר סגור. לכן לכל זרם, זמן הניתוק של צריך להיות קצר מזמן הניתוק של , כלומר האופיין של כולו משמאל ומתחת לאופיין של , בלי חפיפה.
השרטוט העקרוני (ציר אופקי - זרם בסקלה לוגריתמית, ציר אנכי - זמן בסקלה לוגריתמית):
1. (מא"ז , אופיין D): תחום תרמי שמתחיל מעט מעל (זמן ארוך) ויורד עם הזרם; תחום מגנטי (ניתוק מיידי, כ-) בין ל-.
2. (מכוון ): תחום תרמי שמתחיל מעל , ב- () זמן של כ- עד ; תחום מגנטי מ-, כלומר בין (סף הגרף) ל- (לפי ).
3. השוואה:
•בעומס יתר: עקומת (סביב ) רחוקה משמאל לעקומת (סביב ) - מנתק קודם.
•בזרמי קצר מעל ועד סף המגנטי של (-): מנתק מיידית, ו- נמצא עדיין בתחום התרמי (שניות) - יש סלקטיביות.
•בזרמי קצר מעל הסף המגנטי של , שני המפסקים מנתקים מיידית - אין סלקטיביות.
4. מסקנה: עם המפסקים כפי שהם יש רק סלקטיביות חלקית (עד כ-). כדי להבטיח סלקטיביות מלאה בכל תחום זרמי הקצר יש לבחור עם יחידת הגנה מתכווננת בעלת השהיה קצרה (סלקטיביות זמן, למשל -) או סף מגנטי גבוה יותר מזרם הקצר המרבי במעגל , כך שהאופיין של יהיה כולו מתחת לאופיין של .
תשובה: בשרטוט האופיין של (D80: תרמי מ-, מגנטי -) נמצא כולו משמאל ומתחת לאופיין של (תרמי מ-, מגנטי מ--, ובתוספת השהיה קצרה); כך מנתק תמיד ראשון.
שאלה 5 · זרמי קצר ברשת מתח נמוך עם שני קווים
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית המוזנת ממקור מתח גבוה בעל הספק קצר , מפסק הזרם A פתוח (במצב מופסק). מתרחש קצר תלת מופעי מתכתי בנקודה K, ברגע שגל המתח במופע R עובר דרך "אפס". מקדם ה"הלם" המרבי של זרם הקצר בנקודה K הוא 1.4.
נתוני השנאי והקווים ( זהה ל ) רשומים באיור.

חשבו את ההתנגדות של הקווים ו-
חשבו את זרם ההלם בנקודה K כאשר המפסק A סגור.
חשבו את זרם קצר במפסק A בזמן הקצר לפי סעיף "ב" וקבעו את כושר ניתוק של המפסקים , , A
מהו גודל זרם הקצר במופע R ברגע שניות מהתחלת הקצר?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , שנאי , , , , לכל קו, המפסק A פתוח (הקצר ב-K מוזן רק דרך ), .
מבוקש: ההתנגדות של קו.
רעיון: מקדם ההלם תלוי רק ביחס של מסלול הקצר. מטבלת מקדם ההלם בנוסחאון, מתאים ל-. נחשב את ההיגב הכולל של המסלול, ממנו את ההתנגדות הכוללת, ונחסר את ההתנגדות של השנאי.
1. היגב הרשת המזינה (מוחזר ל-):
2. השנאי:
,
3. ההיגב הכולל של מסלול הקצר (A פתוח, דרך בלבד):
4. מהטבלה: :
5. התנגדות הקו:
תשובה:
סעיף ב
, , ,
נתון: (סעיף א), שאר הנתונים כבסעיף א. מבוקש: זרם ההלם כאשר A סגור.
רעיון: כש-A סגור, הנקודה K מוזנת דרך שני הקווים במקביל (דרך ישירות, ודרך ו-A), ולכן עכבת הקווים במסלול מתחלקת בשתיים. נחשב עכבה חדשה, זרם קצר תמידי, יחס חדש, ומהטבלה את מקדם ההלם.
1. עכבת מסלול הקצר:
2. זרם הקצר התמידי (תלת מופעי):
3. מקדם ההלם: . בטבלה בין () ל- (), באינטרפולציה לינארית:
4. זרם ההלם:
תשובה: (זרם קצר תמידי )
סעיף ג
; כושר ניתוק: ו- לפחות (תקני ), A לפחות (תקני )
נתון: בקצר ב-K כש-A סגור (סעיף ב). מבוקש: הזרם דרך A וכושר הניתוק הנדרש של המפסקים.
1. חלוקת הזרם: מפס השנאי לנקודה K יש שני מסלולים זהים - דרך ישירות, ודרך ואחר כך המפסק A. העכבות שוות, ולכן הזרם מתחלק שווה בשווה:
2. המפסק נמצא במוצא שעליו הקצר, ועובר בו כל זרם הקצר: .
3. המפסק לא נושא זרם קצר בתקלה ב-K (הוא מזין עומס אחר), אבל בקצר במוצא שלו (מקרה סימטרי לחלוטין) יעבור בו אותו זרם, .
4. כושר הניתוק של מפסק צריך להיות לפחות זרם הקצר המרבי שעלול לעבור דרכו:
•, : לפחות - בוחרים ערך תקני (וכושר החיבור לפחות זרם ההלם, ).
•A: לפחות - ערך תקני .
תשובה: ; כושר ניתוק נדרש: ו- לפחות (למשל ), A לפחות (למשל ).
סעיף ד
(במצב הנתון, A פתוח)
נתון: המצב הנתון בשאלה (המפסק A פתוח): , ; הקצר מתחיל כשמתח המופע R עובר באפס, כלומר . מבוקש: הזרם הרגעי במופע R ב-.
רעיון: הזרם הרגעי הוא סכום של רכיב מחזורי (סינוסי) ורכיב ישר דועך:
1. זרם הקצר התמידי:
2. זווית העכבה וקבוע הזמן:
3. ב-:
רכיב מחזורי:
רכיב ישר:
4. הזרם הרגעי:
(אם מחשבים את אותו דבר כש-A סגור, לפי נתוני סעיף ב, מקבלים כ-.)
תשובה:
שאלה 6 · תכנון תאורת פנים באולם בית מלאכה
בבית מלאכה בעל מידות (במטרים) מותקנים 45 גופי תאורה ישירה, עם נורות לד.
נצילות אורית של גוף התאורה , רמת התאורה הנמדדת בשולחן העבודה .
גובה שולחן העבודה וגובה תלית גופי התאורה . צבע קירות ותיקרה בהיר.
(מקדמי החזר של הקירות ותיקרה ) מקדם ההפחתה .

שרטטו תרשים עקרוני של האולם, קבעו את מיקום גופי התאורה לקבלת פיזור אור אחיד בקירוב וציינו את המרחקים הנדרשים בין מרכזי גופי התאורה לבין גופי התאורה לקירות.
בהנחה שעקומת התפלגות האור של הנורה היא חצי עיגול, חשבו את עוצמת האור של הנורה.
חשבו את ההספק הנצרך על ידי מתקן התאורה באולם, תכננו ושרטטו לוח תאורה לאולם (מבטח ראשי, מספר מעגלים, תכנון מעגל סופי).
אם ידוע שמקדם ההספק של כל נורה שווה ל , מתקן התאורה מוזן מרשת תלת מופעית, המעגלים הסופיים של התאורה חד מופעיים, המוליכים עשויים נחושת, שיטת התקנה 90.3.
הערה: הספק נורות לד לרשות האולם: , , , , , , , .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
5 שורות של 9 גופים: מרחק בין מרכזי גופים בשני הכיוונים, מהקירות
נתון: אולם , 45 גופי תאורה. מבוקש: סידור אחיד והמרחקים.
רעיון: לפיזור אחיד מסדרים את הגופים ברשת מלבנית במרחקים שווים, והמרחק מהקיר הוא חצי מהמרחק בין הגופים (כך כל גוף "אחראי" על משבצת שווה).
1. מחפשים חלוקה של 45 ל-שורות עמודות ביחס הקרוב ליחס הצלעות : , ו- - משבצות ריבועיות של .
2. לאורך האולם (): 9 גופים, מרחק בין מרכזים , ומהקיר לגוף הראשון (בדיקה: ).
3. לרוחב האולם (): 5 שורות, מרחק בין מרכזים , ומהקיר (בדיקה: ).
4. בדיקת אחידות: גובה הגופים מעל משטח העבודה , והיחס - קטן מ-1, ולכן הפיזור אחיד בקירוב.
התרשים: מלבן , ובתוכו 5 שורות () של 9 גופים ().
תשובה: 5 שורות 9 גופים; בין מרכזי גופים בשני הכיוונים ו- בין הגופים הקיצוניים לקירות.
סעיף ב
לגוף,
נתון: , , , , גובה גופי התאורה מעל משטח העבודה (סעיף א), מקדמי החזר: תקרה , קירות , .
מבוקש: עוצמת האור של נורה.
רעיון: מחשבים את מקדם החדר, קוראים מהטבלה את מקדם הנצילות, מחשבים את השטף הנדרש מכל גוף, ומחלקים בזווית המרחבית של חצי כדור.
1. מקדם החדר לתאורה ישירה:
2. מהטבלה, בשורה , תקרה וקירות : .
3. השטף הכולל הנדרש:
4. השטף של גוף אחד:
5. התפלגות האור היא חצי כדור, ולכן הזווית המרחבית היא :
תשובה: (שטף של כ- לגוף)
סעיף ג
נורות ; , , ; מבטח ראשי ; 9 מעגלים חד מופעיים (3 לכל מופע) של 5 גופים, כל אחד, מא"ז ומוליכי נחושת
נתון: לגוף (סעיף ב), נצילות אורית , 45 גופים, , רשת . מבוקש: ההספק, ותכנון הלוח.
1. ההספק הנדרש לנורה:
בוחרים נורת (השטף , והתאורה - סטייה של פחות מ-, זניחה).
2. ההספק הכולל של המתקן:
3. הזרם בהזנה התלת מופעית (עומס מאוזן, 15 גופים לכל מופע):
מבטח ראשי: מפסק תלת קוטבי .
4. מעגלים סופיים: מחלקים כל שורה של 5 גופים (לרוחב האולם) למעגל אחד: מעגלים חד מופעיים, 3 מעגלים לכל מופע (L1: מעגלים 1, 4, 7; L2: מעגלים 2, 5, 8; L3: מעגלים 3, 6, 9).
5. זרם מעגל סופי:
,
6. תכנון המעגל הסופי: מא"ז חד קוטבי (אופיין B או C) לכל מעגל, ומוליכי נחושת (פאזה, אפס, הארקה); לפי טבלת שיטת ההתקנה 90.3 הזרם המתמיד של מוליך גדול מ-, ולכן .
שרטוט הלוח (תיאור): הזנה + אפס + הארקה מפסק ראשי פסי צבירה L1, L2, L3, N, PE 9 מא"זים (שלושה על כל פס פאזה), מכל אחד יוצא מעגל ל-5 גופי תאורה של .
תשובה: הספק (, למופע); מבטח ראשי ; 9 מעגלים חד מופעיים (3 למופע) של 5 גופים, כל אחד , מוגן במא"ז ובנוי ממוליכי נחושת .
שאלה 7 · דיאגרמת עומס, כדאיות קבלים והפעלת שנאי שני
מפעל להטפלת מים מוזן במתח גבוה () על ידי כבל באורך שמוליכיו עשויים חמרן () ושטח החתך .
להלן נתוני צריכת של המתקנים במפעל:
מתקן A צורך במשך 24 שעות.
מתקן B צורך בין השעות 06:00-18:00 .
מתקן C צורך בין השעות 10:00-14:00 בלבד.
עבור מתקנים B ו-C ניתן להניח שבשאר שעות היממה אין צריכה כלל.
שלושת המתקנים פועלים במשך 5 ימים בשבוע, 50 שבועות בשנה.
מקדם ההספק הנמדד בכל אחד מהמתקנים הוא 0.85.
שרטטו דיאגרמת העמסה יומית של המפעל.
לטובת חסכון בעלות איבודי ההספק בכבל ההזנה החליטו להוסיף קבלים בכניסה למתקן.
עלות הקבלים 80 ש"ח/kVAr, מחיר האנרגיה 60 אג'/kWh.
בתוך כמה שנים תוחזר ההשקעה בקבלים (הזנחו את הריבית והפחת)?
•לטובת התחשיב הכלכלי ניתן להניח כי לוח הקבלים מחושב לפי העומס המקסימלי העובר בקו ומצויד בבקר מקדם הספק המבטיח מקדם הספק קבוע 0.92, בכל שעות הפעולה של המפעל.
•בהנחה שהמתקן מוזן מ2 שנאים
קבעו באיזה שעות ביום כדאי להפעיל את השנאי השני לצורך חיסכון בהפסדי הספק בשנאים. נמקו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
בשעות 00-06 ו-18-24, בשעות 06-10 ו-14-18, בשעות 10-14
מסכמים לכל פרק זמן ביממה את ההספקים של המתקנים שפועלים בו:
הדיאגרמה היא פונקציית מדרגות (ציר אופקי - שעה, ציר אנכי - הספק): עומס בסיס , עלייה ל- ב-06:00, שיא של בין 10:00 ל-14:00, ירידה ל- ובחזרה ל- ב-18:00.
האנרגיה היומית: , והעומס המרבי .
תשובה: כמתואר בטבלה ובדיאגרמה: בפרקי הזמן 00-06/06-10/10-14/14-18/18-24.
סעיף ב
, השקעה ש"ח, חיסכון = ש"ח לשנה; החזר תוך כ- שנים
נתון: כבל , חמרן , , , עומס לפי סעיף א, , , ש"ח/kVAr, ש"ח/kWh, 250 ימי עבודה בשנה ().
מבוקש: זמן החזר ההשקעה.
רעיון: ההשקעה היא מחיר סוללת הקבלים. החיסכון הוא ההפרש בהפסדי האנרגיה בכבל לפני ואחרי שיפור מקדם ההספק (הזרם קטן כשמקדם ההספק עולה, וההפסדים תלויים בריבוע הזרם). זמן ההחזר הוא היחס ביניהם.
1. גודל סוללת הקבלים, לפי העומס המרבי:
,
2. עלות ההשקעה:
ש"ח
3. התנגדות מוליך בכבל:
4. זרם והפסדים בכל פרק זמן, ו-:
•: , ; ,
•: , ; ,
•: , ; ,
5. הפסדי אנרגיה ביום (12 שעות ב-, 8 שעות ב-, 4 שעות ב-):
חיסכון יומי:
(בדיקה: .)
6. חיסכון שנתי:
ש"ח לשנה
7. זמן ההחזר:
שנים
תשובה: ההשקעה ( ש"ח עבור ) תוחזר תוך כ- שנים (כמעט 9 שנים).
סעיף ג
מעל כדאי שני שנאים: להפעיל את השנאי השני בין 06:00 ל-18:00 (עומס -), ובשאר השעות () שנאי אחד
נתון: שני שנאים , , ; העומס לפי סעיף א, במקדם הספק (אחרי הקבלים).
מבוקש: באילו שעות להפעיל שנאי שני.
רעיון: שנאי נוסף מוסיף הפסדי ברזל קבועים, אבל מקטין את הפסדי הנחושת (כל שנאי נושא חצי מהעומס). כדאי להפעיל שנאי שני כשהעומס גדול מהעומס שבו ההפסדים בשני המצבים שווים.
1. מקדם ההעמסה לחיבור שנאי נוסף ל- שנאים קיימים:
2. העומס בכל פרק זמן ():
• (00-06, 18-24): - שנאי אחד.
• (06-10, 14-18): - שני שנאים.
• (10-14): - שני שנאים (וגם שנאי אחד היה מועמס יתר).
3. בדיקה בהפסדים, :
•ב-: שנאי אחד ; שניים .
•ב-: שנאי אחד ; שניים .
(גם במקדם הספק , בלי קבלים, ו- נותנים אותה מסקנה.)
תשובה: להפעיל את השנאי השני בין השעות 06:00 ל-18:00, כשהעומס עולה על ; בשעות 18:00-06:00 (עומס ) מספיק שנאי אחד.
שאלה 8 · שאלות אמריקאיות: מפסקים, קבלים, בידוד והארקה
כל סעיף 4 נקודות
1. מפסק זרם מיועד להפסקת זרמי עומס וזרמי קצר באופן אוטומטי, ומנתק עומס מיועד להפסקת הזרם הנקוב שלו באופן יזום.
2. מנתק עומס מיועד להפסיק זרם קצר באופן אוטומטי לעומת מפסק זרם המיועד לפעולות יזומות.
3. מפסקי זרם מופעלים ידנית ומנתקי עומס מופעלים אוטומטית.
4. מפסקי זרם לא מצוידים בתא לכיבוי קשת ומנתקי עומס כוללים תא לכיבוי קשת.
בתמונה מתואר קבל אותו נדרש לחבר ללוח החשמל באמצעות מגען (קונטקטור).
נתוני הקבל הם אלו המופיעים בתמונה.

1. .
2. .
3. .
4. .
במפעל קיים הזמנה הגדלת חיבור מ-3X160A ל-3X250A. הגדלת החיבור נועדה על מנת לאפשר הזנה של מחסן חדש שהוקם בשטח המפעל. לוח החשמל של המחסן יוזן מהלוח הראשי הקיים במפעל.
חשמלאי שהכין את המתקן לבדיקה לצורך הגדלת החיבור, בדק את ערך התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגלים לבין פס הארקה בלוח המחסן וקיבל תוצאה של .
1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של
2. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של
3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של
4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של
1. אסור להתקין הארקת שיטה כאשר הגנה בפני חישמול היא ע"י הפרד מגן.
2. במתקנים לזרם ישר מותר להשתמש בצנרת מתכתית לאספקת מים כאלקטרודה להארקת שיטה.
3. מטרת הארקת שיטה היא ייצוב מתח השיטה לאדמה.
4. משמשת כהגנה בפני עליית מתח במקרה של חדירת מתח ממקור שמחוץ לשיטה.
1. 23.8 KV - 20.9 KV
2. 23.1 KV - 20.9 KV
3. 24.2 KV - 19.8 KV
4. 23.6 KV - 20.2 KV
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
תשובה 1
מפסק זרם (Circuit Breaker) בנוי לנתק גם זרמי קצר, שגדולים פי עשרות מהזרם הנקוב, ומופעל אוטומטית על ידי ממסרי הגנה. מנתק עומס בנוי לנתק רק זרם עד הזרם הנקוב שלו (זרם עומס), בפעולה יזומה של מפעיל, ואינו מסוגל לנתק זרם קצר.
תשובה 2 הפוכה; תשובה 3 שגויה - מפסק זרם מופעל גם אוטומטית; תשובה 4 שגויה - דווקא במפסק זרם יש אמצעי כיבוי קשת חזקים יותר.
תשובה: 1
סעיף ב
תשובה 4 ()
נתון מהשלט: ב- ההספק , חיבור משולש, סבולת קיבול .
1. הזרם הנקוב של הקבל:
(בדיקה מהקיבול: .)
2. ציוד המיתוג וההגנה של קבלים נבחר לזרם גדול מהנקוב, כדי לשאת זרמי הרמוניות (עד ) וסבולת קיבול חיובית (עד ): .
3. הערך הקטן ביותר מהאפשרויות שאינו קטן מ- הוא ( ו- קטנים מדי).
תשובה: 4 ()
סעיף ג
תשובה 2
המתקן מוכן לבדיקה לפני חיבור (הגדלת חיבור), כלומר זו בדיקת הפעלה (בדיקה ראשונה) של מתקן חדש. לפי תקנות החשמל, התנגדות הבידוד בין מוליכי המעגל לבין גוף מוארק לא תפחת מ- בבדיקת הפעלה (ומ- בבדיקה תקופתית).
התוצאה , ולכן המתקן אינו עומד בדרישה.
תשובה: 2
סעיף ד
תשובה 2
1. נכונה: בהפרד מגן המעגל המוזן חייב להיות צף (לא מוארק), ולכן אסור להאריק בו את השיטה.
2. לא נכונה: בזרם ישר זרם דרך צנרת מים מתכתית גורם לקורוזיה אלקטרוליטית של הצנרת, ולכן אסור להשתמש בצנרת המים כאלקטרודת הארקה במתקני זרם ישר.
3. נכונה: הארקת השיטה קובעת את פוטנציאל השיטה ביחס לאדמה ומייצבת אותו.
4. נכונה: בחדירת מתח גבוה יותר (למשל ממתח גבוה דרך השנאי) הארקת השיטה מגבילה את עליית המתח כלפי האדמה.
תשובה: 2
סעיף ה
תשובה 2 ()
ברשת המתח הגבוה, המתח התקין מוגדר בתחום של מהמתח הנקוב:
,
תשובה: 2 (-)