דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97164 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, אביב 2025 מועד ב', כל 7 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 1-7.

ערך כל שאלה – 25 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · עמדת טעינה ביתית: כבל, חיבור וסלקטיביות

בבית פרטי תוכננה התקנה של עמדת טעינה בהספק של 22 kW22\,\text{kW}, מקדם ההספק של עמדת הטעינה הוא 0.950.95. המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא 3×40 A3\times40\,\text{A} הניחו שמקדם ההספק של המתקן הוא 0.950.95. המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים הקיימים בבית:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםהספק נקוב של צרכן [kW]מתח עבודה [V]מקדם התלכדות
דוד חשמלי132301
תנור אפייה132301
מכונת כביסה122301
מזגן מרכזי152301
עמדת טעינה לרכב חשמלי1224000.2
בתי תקע152.52300.1
תאורה100.22301

טבלה לשאלה 1

א.

כבל ההזנה לעמדת הטעינה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}. הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?

(6 נקודות)
ב.

בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה בכבל ההזנה לעמדת הטעינה?

(4 נקודות)
ג.

בהתאם לטבלה א', קבעו האם נדרש לבצע הגדלת חיבור לבית הפרטי?

(5 נקודות)
ד.

על סמך האיור המצורף, קבעו מהי כל עקומה באיור (נתיך של חח"י/ מבטח ראשי בבית הפרטי) ומהי עכבת לולאת התקלה המרבית שתהווה גבול לסלקטיביות בין התקני ההגנה.

(5 נקודות)
ה.

בהתאם לחוק החשמל, איזה סוג של לוח חשמל מותר לפי המתואר בשאלה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IB=33.4 AI_B=33.4\,\text{A}, מא"ז C40, Iz≥47.1 AI_z\ge47.1\,\text{A}, ולכן כבל 5×10 mm25\times10\,\text{mm}^2 (נחושת, XLPE).

נתון: עמדת טעינה תלת-פאזית P=22 kWP=22\,\text{kW}, cos⁡φ=0.95\cos\varphi=0.95, U=400 VU=400\,\text{V}. כבל נחושת XLPE בעל 5 גידים (3 מוליכים עמוסים) בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C}, התנגדות תרמית סגולית 2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}.

מבוקש: שטח החתך המזערי של מוליכי הכבל.

הדרך: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח (מא"ז C) שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם המותר של הכבל לפי תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך שזרמו המותר המתוקן אינו קטן מהזרם הנקוב של המבטח (IB≤In≤IzI_B\le I_n\le I_z).

1. זרם העבודה של העמדה:

IB=P3 Ucos⁡φ=220003⋅400⋅0.95=33.4 AI_B=\frac{P}{\sqrt3\,U\cos\varphi}=\frac{22000}{\sqrt3\cdot400\cdot0.95}=33.4\,\text{A}

2. המבטח: הערך התקני 32 A32\,\text{A} קטן מזרם העבודה, ולכן בוחרים את הערך הבא, מא"ז תלת-קוטבי C40, כלומר In=40 AI_n=40\,\text{A}.

3. מקדמי התיקון לתנאי ההתקנה (טבלאות מקדמי התיקון לכבלים בקרקע, ערכי הייחוס: קרקע 20∘C20^\circ\text{C} ו-2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W}):

•טמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C}, בידוד XLPE: k1=0.85k_1=0.85.

•התנגדות תרמית סגולית 2.5 K⋅m/W2.5\,\text{K}\cdot\text{m/W} שווה לערך הייחוס: k2=1k_2=1.

•כבל יחיד בצינור, אין מקדם קיבוץ.

k=k1⋅k2=0.85⋅1=0.85k=k_1\cdot k_2=0.85\cdot1=0.85

4. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:

Iz≥Ink=400.85=47.1 AI_z\ge\frac{I_n}{k}=\frac{40}{0.85}=47.1\,\text{A}

5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל נחושת XLPE בצינור בקרקע עם 3 מוליכים עמוסים (ערכים תקניים: 6 mm26\,\text{mm}^2 - 44 A44\,\text{A}, 10 mm210\,\text{mm}^2 - 58 A58\,\text{A}):

•6 mm26\,\text{mm}^2: Iz′=44⋅0.85=37.4 A<40 AI_z'=44\cdot0.85=37.4\,\text{A}<40\,\text{A}, לא מתאים.

•10 mm210\,\text{mm}^2: Iz′=58⋅0.85=49.3 A≥40 AI_z'=58\cdot0.85=49.3\,\text{A}\ge40\,\text{A}, מתאים.

תשובה: כבל 5×10 mm25\times10\,\text{mm}^2 נחושת XLPE המוגן במא"ז C40 (IB=33.4 AI_B=33.4\,\text{A}, Iz′=49.3 AI_z'=49.3\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

כחתך מוליכי הפאזה: 10 mm210\,\text{mm}^2.

מוליך הארקה (מוליך ההגנה) נמצא בתוך אותו כבל, כגיד אחד מחמשת הגידים, ועשוי מאותה מתכת כמוליכי הפאזה.

1. לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול), כאשר מוליך ההגנה הוא חלק מהכבל ושטח החתך של מוליך הפאזה אינו עולה על 16 mm216\,\text{mm}^2, שטח החתך של מוליך ההגנה שווה לשטח החתך של מוליך הפאזה.

2. בסעיף א נבחר חתך פאזה S=10 mm2≤16 mm2S=10\,\text{mm}^2\le16\,\text{mm}^2, ולכן SPE=S=10 mm2S_{PE}=S=10\,\text{mm}^2.

3. מוליך ההגנה מוגן מכנית כי הוא בתוך מעטה הכבל, ולכן אין צורך בדרישה נוספת כמו במוליך הארקה נפרד.

תשובה: SPE=10 mm2S_{PE}=10\,\text{mm}^2 (שווה לחתך מוליכי הפאזה).

סעיף ג

תשובה:

לא: P=23.15 kWP=23.15\,\text{kW}, I=35.2 A<40 AI=35.2\,\text{A}<40\,\text{A}, החיבור הקיים מספיק.

נתון: הצרכנים בטבלה א' ומקדמי ההתלכדות שלהם, מקדם ההספק של המתקן 0.950.95, מפסק ראשי 3×40 A3\times40\,\text{A}.

מבוקש: האם הזרם המחושב של המתקן עולה על זרם המפסק הראשי.

1. ההספק המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק הנקוב כפול מקדם ההתלכדות:

•דוד חשמלי: 1⋅3⋅1=3 kW1\cdot3\cdot1=3\,\text{kW}

•תנור אפייה: 1⋅3⋅1=3 kW1\cdot3\cdot1=3\,\text{kW}

•מכונת כביסה: 1⋅2⋅1=2 kW1\cdot2\cdot1=2\,\text{kW}

•מזגן מרכזי: 1⋅5⋅1=5 kW1\cdot5\cdot1=5\,\text{kW}

•עמדת טעינה: 1⋅22⋅0.2=4.4 kW1\cdot22\cdot0.2=4.4\,\text{kW}

•בתי תקע: 15⋅2.5⋅0.1=3.75 kW15\cdot2.5\cdot0.1=3.75\,\text{kW}

•תאורה: 10⋅0.2⋅1=2 kW10\cdot0.2\cdot1=2\,\text{kW}

2. סך ההספק הפעיל:

P=3+3+2+5+4.4+3.75+2=23.15 kWP=3+3+2+5+4.4+3.75+2=23.15\,\text{kW}

3. ההספק המדומה והזרם בחיבור התלת-פאזי (בהנחה שהצרכנים החד-פאזיים מחולקים באופן מאוזן בין הפאזות):

S=Pcos⁡φ=23.150.95=24.37 kVAS=\frac{P}{\cos\varphi}=\frac{23.15}{0.95}=24.37\,\text{kVA}

I=S3 U=243703⋅400=35.2 AI=\frac{S}{\sqrt3\,U}=\frac{24370}{\sqrt3\cdot400}=35.2\,\text{A}

4. השוואה: 35.2 A<40 A35.2\,\text{A}<40\,\text{A}, כלומר המפסק הראשי הקיים גדול מהזרם המחושב.

תשובה: לא. הזרם המחושב 35.2 A35.2\,\text{A} קטן מ-40 A40\,\text{A}, ולכן אין צורך בהגדלת חיבור (בתנאי שהעומסים החד-פאזיים מחולקים באופן מאוזן בין הפאזות).

סעיף ד

תשובה:

עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C40), עקומה 2: נתיך חח"י. Zs,max=230400≈0.575 ΩZ_{s,max}=\frac{230}{400}\approx0.575\,\Omega.

1. זיהוי העקומות:

•לעקומה 1 יש אזור תרמי (עקום) ומתחתיו "מדרגה" אנכית רחבה שיורדת עד ציר 10 ms10\,\text{ms} וממשיכה אופקית. זה אופיין של מפסק אוטומטי (מא"ז) עם הפעלה מגנטית מיידית, ולכן עקומה 1 היא המבטח הראשי בבית הפרטי.

•עקומה 2 היא עקומה רציפה שזמן הניתוק בה קטן בהדרגה ככל שהזרם גדל, בלי מדרגה מגנטית. זה אופיין של נתיך, כלומר נתיך חח"י. בזרמים קטנים עקומה 2 נמצאת מימין לעקומה 1 (ניתוק איטי יותר), כמו שנדרש מהגנה שנמצאת לפני המבטח הראשי.

2. קריאת הערכים מהאיור (ציר לוגריתמי):

•אזור ההפעלה המגנטית של עקומה 1 נמצא בין כ-200 A200\,\text{A} לכ-400 A400\,\text{A}, כלומר 5In5I_n עד 10In10I_n של מא"ז C40, כמצופה ממשפחת C. מעל 400 A400\,\text{A} המפסק מנתק בוודאות בזמן של עד 10 ms10\,\text{ms}.

•עקומה 2 חותכת את קו 10 ms10\,\text{ms} בזרם של כ-1 kA1\,\text{kA}.

3. מתי יש סלקטיביות: בתחום 200-400 A200\text{-}400\,\text{A} העקומות נחתכות (הנתיך עלול להינתך לפני שהמפסק מנתק), ולכן הסלקטיביות לא מובטחת. כאשר זרם התקלה גדול מ-400 A400\,\text{A} המפסק מנתק מיידית, הרבה לפני הנתיך, והסלקטיביות נשמרת. לכן הגבול הוא זרם קצר של לפחות 400 A400\,\text{A}.

4. עכבת הלולאה המרבית (מתח פאזה U0=230 VU_0=230\,\text{V}):

Zs,max=U0Ia=230400=0.575 ΩZ_{s,max}=\frac{U_0}{I_{a}}=\frac{230}{400}=0.575\,\Omega

עכבה גדולה יותר נותנת זרם קצר קטן מ-400 A400\,\text{A}, והמפסק לא מנתק מגנטית.

5. הערה: מעל כ-1 kA1\,\text{kA} גם הנתיך מגיע לזמן של כ-10 ms10\,\text{ms}, ולכן גם לזרם התקלה יש גבול עליון מעשי, המתאים לעכבה של 2301000=0.23 Ω\frac{230}{1000}=0.23\,\Omega.

תשובה: עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C40), עקומה 2: נתיך חח"י. עכבת לולאת התקלה המרבית לסלקטיביות היא Zs,max≈0.575 ΩZ_{s,max}\approx0.575\,\Omega (זרם קצר של 400 A400\,\text{A}).

סעיף ה

תשובה:

לוח חלוקה ביתי לשימוש אנשים רגילים (DBO לפי ת"י 61439 חלק 3), בזרם נקוב של 40 A40\,\text{A}, עם מבנה סגור, חלקים חיים מוגנים מפני מגע וטבלת מעגלים.

1. מה ידוע מהשאלה: זה לוח של בית פרטי (דירת מגורים), הזרם הנקוב של המפסק הראשי 3×40 A3\times40\,\text{A}, והמא"זים ממשפחת C. את הלוח מפעילים בני הבית, כלומר אנשים רגילים שאינם חשמלאים.

2. לפי תקנות החשמל (לוחות במתח נמוך), לוח צריך להתאים לתקן הלוחות ת"י 61439. לוח שמיועד להפעלה על ידי אנשים רגילים, בזרם נכנס קטן (עד 250 A250\,\text{A}, ומעגלים יוצאים עד 125 A125\,\text{A}), הוא לוח חלוקה ביתי מסוג DBO לפי ת"י 61439 חלק 3. הלוח בשאלה (40 A40\,\text{A}) נמצא בתחום זה.

3. דרישות עיקריות מלוח כזה:

•מבנה סגור, וחלקים חיים שאינם נגישים גם כשפותחים את דלת הלוח (כיסוי פנימי), כך שבני הבית יכולים להפעיל את המא"זים בבטחה.

•מעטפה מבודדת (בידוד כפול) או מעטפת מתכת מוארקת.

•פס הארקה ופס אפס, וסימון של כל מעגל.

•מקום לממסר פחת למעגלים (ובמיוחד למעגל עמדת הטעינה), ומקום שמור להרחבה.

תשובה: לוח חלוקה ביתי לשימוש אנשים רגילים (DBO לפי ת"י 61439-3) בזרם נקוב של 40 A40\,\text{A}: לוח סגור שחלקיו החיים מוגנים מפני מגע, עם פסי אפס והארקה וסימון המעגלים.

שאלה 2 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך ומפל מתח

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא 0.1 Ω/km0.1\,\Omega/\text{km} ומוליכי הרשת מנחושת (ρ=158 Ω⋅mm2m)\left(\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right). מתח הרשת הנקוב הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.

(7 נקודות)
ב.

חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא 4%4\% בלבד.

(7 נקודות)
ג.

קבע את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשב את ערכו.

(5 נקודות)
ד.

קבעו באיזו נקודה (A/B/C/D)(A/B/C/D) זרם הקצר יהיה מרבי וחשבו אותו.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

SˉOA=107.42+j11.59\bar S_{OA}=107.42+j11.59, SˉAB=61.42−j3.53\bar S_{AB}=61.42-j3.53, SˉCB=4.03−j37.04\bar S_{CB}=4.03-j37.04 (כלומר PP מ-C ל-B, QQ מ-B ל-C), SˉDC=60.56−j2.00\bar S_{DC}=60.56-j2.00, SˉOD=116.56+j55.13\bar S_{OD}=116.56+j55.13 (ב-kW ו-kVAr).

נתון: טבעת שמוזנת בנקודה O (אמצע הצלע AD): OA=15 mOA=15\,\text{m}, AB=300 mAB=300\,\text{m}, BC=30 mBC=30\,\text{m}, CD=300 mCD=300\,\text{m}, DO=15 mDO=15\,\text{m}. אורך הטבעת L=15+300+30+300+15=660 mL=15+300+30+300+15=660\,\text{m}. החתך אחיד, ולכן העכבה ליחידת אורך זהה בכל הקטעים.

מבוקש: ההספק הפעיל והעילי שזורם בכל קטע.

1. ההספק המרוכב של כל עומס (Sˉ=P+jQ\bar S=P+jQ, השראתי: Q>0Q>0, קיבולי: Q<0Q<0):

•AA: QA=Ptan⁡φ=46⋅tan⁡(arccos⁡0.95)=15.12 kVArQ_A=P\tan\varphi=46\cdot\tan(\arccos0.95)=15.12\,\text{kVAr}, כלומר SˉA=46+j15.12 kVA\bar S_A=46+j15.12\,\text{kVA}.

•BB (קיבולי): PB=77⋅0.85=65.45 kWP_B=77\cdot0.85=65.45\,\text{kW}, QB=−77⋅sin⁡(arccos⁡0.85)=−40.56 kVArQ_B=-77\cdot\sin(\arccos0.85)=-40.56\,\text{kVAr}, כלומר SˉB=65.45−j40.56 kVA\bar S_B=65.45-j40.56\,\text{kVA}.

•CC: SC=3 UI=3⋅400⋅96=66.51 kVAS_C=\sqrt3\,U I=\sqrt3\cdot400\cdot96=66.51\,\text{kVA}, ולכן PC=66.51⋅0.85=56.53 kWP_C=66.51\cdot0.85=56.53\,\text{kW}, QC=66.51⋅sin⁡(arccos⁡0.85)=35.04 kVArQ_C=66.51\cdot\sin(\arccos0.85)=35.04\,\text{kVAr}.

•DD: QD=56⋅tan⁡(arccos⁡0.7)=57.13 kVArQ_D=56\cdot\tan(\arccos0.7)=57.13\,\text{kVAr}, כלומר SˉD=56+j57.13 kVA\bar S_D=56+j57.13\,\text{kVA}.

2. בטבעת עם חתך אחיד פותחים את הטבעת בנקודת ההזנה O ומקבלים קו שמוזן משני קצותיו באותו מתח. ההספק שיוצא מ-O לכיוון A נקבע לפי שיטת המומנטים: כל עומס מוכפל במרחק שלו מהקצה השני (O דרך D), ומחלקים באורך הטבעת. המרחקים מ-O דרך A: AA: 1515, BB: 315315, CC: 345345, DD: 645 m645\,\text{m}, ולכן המרחקים מהקצה השני: 645,345,315,15 m645,345,315,15\,\text{m}.

SˉOA=SˉA⋅645+SˉB⋅345+SˉC⋅315+SˉD⋅15660=107.42+j11.59 kVA\bar S_{OA}=\frac{\bar S_A\cdot645+\bar S_B\cdot345+\bar S_C\cdot315+\bar S_D\cdot15}{660}=107.42+j11.59\,\text{kVA}

באותו אופן מהצד השני (מרחקים מ-O דרך A):

SˉOD=SˉA⋅15+SˉB⋅315+SˉC⋅345+SˉD⋅645660=116.56+j55.13 kVA\bar S_{OD}=\frac{\bar S_A\cdot15+\bar S_B\cdot315+\bar S_C\cdot345+\bar S_D\cdot645}{660}=116.56+j55.13\,\text{kVA}

בדיקה: SˉOA+SˉOD=223.98+j66.73 kVA\bar S_{OA}+\bar S_{OD}=223.98+j66.73\,\text{kVA}, וזה שווה לסכום העומסים.

3. ההספקים בקטעים לפי חוק הצמתים (ההספק הנכנס לצומת פחות העומס שבו), בכיוון O→A→B→C→D:

SˉAB=SˉOA−SˉA=61.42−j3.53 kVA\bar S_{AB}=\bar S_{OA}-\bar S_A=61.42-j3.53\,\text{kVA}, כלומר 61.42 kW61.42\,\text{kW} זורמים מ-A ל-B, והספק עילי של 3.53 kVAr3.53\,\text{kVAr} זורם מ-B ל-A (העומס הקיבולי ב-B מספק אותו).

SˉBC=SˉAB−SˉB=−4.03+j37.04 kVA\bar S_{BC}=\bar S_{AB}-\bar S_B=-4.03+j37.04\,\text{kVA}, כלומר 4.03 kW4.03\,\text{kW} זורמים מ-C ל-B, ו-37.04 kVAr37.04\,\text{kVAr} זורמים מ-B ל-C.

SˉCD=SˉBC−SˉC=−60.56+j2.00 kVA\bar S_{CD}=\bar S_{BC}-\bar S_C=-60.56+j2.00\,\text{kVA}, כלומר 60.56 kW60.56\,\text{kW} זורמים מ-D ל-C, ו-2.00 kVAr2.00\,\text{kVAr} זורמים מ-C ל-D.

SˉDO=SˉCD−SˉD=−116.56−j55.13 kVA\bar S_{DO}=\bar S_{CD}-\bar S_D=-116.56-j55.13\,\text{kVA}, כלומר 116.56+j55.13 kVA116.56+j55.13\,\text{kVA} זורמים מ-O ל-D, כמו בצעד 2.

4. נקודות ההתפצלות: ההספק הפעיל מגיע לנקודה B משני הצדדים, וההספק העילי מגיע לנקודה D משני הצדדים.

תשובה: (kW, kVAr; הכיוון לפי זרימת ההספק הפעיל)

קטעPPQQSS [kVA]
O→A107.4211.59108.05
A→B61.42-3.5361.52
C→B4.03-37.0437.25
D→C60.56-2.0060.60
O→D116.5655.13128.94

(ערך QQ שלילי פירושו שההספק העילי זורם בכיוון ההפוך לזה שבעמודה הראשונה.)

סעיף ב

תשובה:

A≥53.8 mm2A\ge53.8\,\text{mm}^2, ולכן חתך מסחרי 70 mm270\,\text{mm}^2.

נתון: ההספקים בקטעים מסעיף א, x0=0.1 Ω/km=0.1⋅10−3 Ω/mx_0=0.1\,\Omega/\text{km}=0.1\cdot10^{-3}\,\Omega/\text{m}, ρ=158\rho=\frac{1}{58}, ΔUmax=4%\Delta U_{max}=4\%.

מבוקש: חתך אחיד שבו מפל המתח לכל נקודה אינו עולה על 4%4\%.

1. מפל המתח המותר: ΔUmax=0.04⋅400=16 V\Delta U_{max}=0.04\cdot400=16\,\text{V}.

2. מפל המתח מ-O עד צומת כלשהו (לאורך המסלול דרך A) הוא

ΔU=∑PiRi+∑QiXiU=ρA∑Pili+x0∑QiliU\Delta U=\frac{\sum P_i R_i+\sum Q_i X_i}{U}=\frac{\frac{\rho}{A}\sum P_i l_i+x_0\sum Q_i l_i}{U}

כאשר Pi,QiP_i,Q_i הם ההספקים בקטעים שבדרך (בכיוון O→A→B→C, עם הסימנים מסעיף א). בטבעת אחידה מפל המתח לצומת יוצא זהה בשני המסלולים.

3. סכומי המומנטים עד כל צומת (בוואט ובמטר):

•עד AA: ∑Pili=107.42⋅103⋅15=1.61⋅106\sum P_il_i=107.42\cdot10^3\cdot15=1.61\cdot10^6, ∑Qili=11.59⋅103⋅15=0.17⋅106\sum Q_il_i=11.59\cdot10^3\cdot15=0.17\cdot10^6.

•עד BB: ∑Pili=(107.42⋅15+61.42⋅300)⋅103=20.04⋅106\sum P_il_i=(107.42\cdot15+61.42\cdot300)\cdot10^3=20.04\cdot10^6, ∑Qili=(11.59⋅15−3.53⋅300)⋅103=−0.88⋅106\sum Q_il_i=(11.59\cdot15-3.53\cdot300)\cdot10^3=-0.88\cdot10^6.

•עד CC: ∑Pili=20.04⋅106−4.03⋅103⋅30=19.92⋅106\sum P_il_i=20.04\cdot10^6-4.03\cdot10^3\cdot30=19.92\cdot10^6, ∑Qili=−0.88⋅106+37.04⋅103⋅30=0.23⋅106\sum Q_il_i=-0.88\cdot10^6+37.04\cdot10^3\cdot30=0.23\cdot10^6.

•עד DD (דרך הקטע OD): ∑Pili=116.56⋅103⋅15=1.75⋅106\sum P_il_i=116.56\cdot10^3\cdot15=1.75\cdot10^6, ∑Qili=55.13⋅103⋅15=0.83⋅106\sum Q_il_i=55.13\cdot10^3\cdot15=0.83\cdot10^6.

4. החתך הנדרש לכל צומת מתוך ΔU=16 V\Delta U=16\,\text{V}:

A=ρ∑PiliΔUmax⋅U−x0∑QiliA=\frac{\rho\sum P_il_i}{\Delta U_{max}\cdot U-x_0\sum Q_il_i}

לצומת CC: A=158⋅19.92⋅10616⋅400−0.1⋅10−3⋅0.23⋅106=53.8 mm2A=\frac{\frac{1}{58}\cdot19.92\cdot10^6}{16\cdot400-0.1\cdot10^{-3}\cdot0.23\cdot10^6}=53.8\,\text{mm}^2

לצומת BB: A=158⋅20.04⋅10616⋅400+0.1⋅10−3⋅0.88⋅106=53.2 mm2A=\frac{\frac{1}{58}\cdot20.04\cdot10^6}{16\cdot400+0.1\cdot10^{-3}\cdot0.88\cdot10^6}=53.2\,\text{mm}^2

לצמתים AA ו-DD מתקבל פחות מ-5 mm25\,\text{mm}^2.

הדרישה החמורה ביותר היא בצומת C: A≥53.8 mm2A\ge53.8\,\text{mm}^2.

5. החתך המסחרי הקרוב מלמעלה הוא 70 mm270\,\text{mm}^2 (50 mm250\,\text{mm}^2 קטן מדי).

תשובה: Amin=53.8 mm2A_{min}=53.8\,\text{mm}^2, ונבחר חתך מסחרי אחיד של 70 mm270\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

בנקודה C: ΔU=12.32 V\Delta U=12.32\,\text{V} (3.08%3.08\%), UC≈387.7 VU_C\approx387.7\,\text{V}.

עם החתך שנבחר, A=70 mm2A=70\,\text{mm}^2, מחשבים את מפל המתח לכל צומת ובוחרים את הגדול ביותר.

1. התנגדות ליחידת אורך: r0=ρA=158⋅70=0.2463⋅10−3 Ω/mr_0=\frac{\rho}{A}=\frac{1}{58\cdot70}=0.2463\cdot10^{-3}\,\Omega/\text{m} (0.246 Ω/km0.246\,\Omega/\text{km}).

2. מפל המתח לצומת C (המומנטים מסעיף ב):

ΔUC=r0∑Pili+x0∑QiliU=0.2463⋅10−3⋅19.92⋅106+0.1⋅10−3⋅0.23⋅106400=12.26+0.06=12.32 V\Delta U_C=\frac{r_0\sum P_il_i+x_0\sum Q_il_i}{U}=\frac{0.2463\cdot10^{-3}\cdot19.92\cdot10^6+0.1\cdot10^{-3}\cdot0.23\cdot10^6}{400}=12.26+0.06=12.32\,\text{V}

3. באותו אופן לשאר הצמתים:

ΔUB=0.2463⋅10−3⋅20.04⋅106−0.1⋅10−3⋅0.88⋅106400=12.34−0.22=12.12 V\Delta U_B=\frac{0.2463\cdot10^{-3}\cdot20.04\cdot10^6-0.1\cdot10^{-3}\cdot0.88\cdot10^6}{400}=12.34-0.22=12.12\,\text{V}

ΔUD=1.28 V\Delta U_D=1.28\,\text{V}, ΔUA=1.04 V\Delta U_A=1.04\,\text{V}.

ההספק הפעיל מתפצל ב-B, אבל בקטע BC זורם הספק עילי גדול מ-B אל C, והוא מוסיף מפל מתח קטן עד C. לכן המפל הגדול ביותר הוא בנקודה C.

4. המתח בנקודה C:

UC=U−ΔUC=400−12.32=387.7 VU_C=U-\Delta U_C=400-12.32=387.7\,\text{V}, כלומר ΔU%=12.32400⋅100=3.08%<4%\Delta U\%=\frac{12.32}{400}\cdot100=3.08\%<4\%.

תשובה: המתח המזערי בנקודה C: UC≈387.7 VU_C\approx387.7\,\text{V} (מפל של 3.08%3.08\%; בנקודה B המתח כמעט זהה, 387.9 V387.9\,\text{V}).

סעיף ד

תשובה:

בנקודות A ו-D (שוות): Ik3≈59.3 kAI_{k3}\approx59.3\,\text{kA} (במקור אידיאלי).

הנחה: מקור ההזנה בנקודה O אידיאלי (עכבת הרשת שלפני O לא נתונה ולכן זניחה), כך שזרם הקצר נקבע רק מעכבת הטבעת.

1. בקצר בנקודה כלשהי הזרם מגיע מ-O בשני מסלולים מקבילים. העכבה השקולה פרופורציונלית לאורך השקול:

Leq=l1⋅l2l1+l2L_{eq}=\frac{l_1\cdot l_2}{l_1+l_2}

•בנקודות A ו-D: l1=15 ml_1=15\,\text{m}, l2=645 ml_2=645\,\text{m}, ולכן Leq=15⋅645660=14.66 mL_{eq}=\frac{15\cdot645}{660}=14.66\,\text{m}.

•בנקודות B ו-C: l1=315 ml_1=315\,\text{m}, l2=345 ml_2=345\,\text{m}, ולכן Leq=315⋅345660=164.66 mL_{eq}=\frac{315\cdot345}{660}=164.66\,\text{m}.

העכבה הקטנה ביותר, ולכן זרם הקצר הגדול ביותר, היא בנקודות A ו-D (הן סימטריות ביחס ל-O).

2. העכבה בנקודה A (חתך 70 mm270\,\text{mm}^2):

Zˉ=(r0+jx0)Leq=(0.2463+j0.1)⋅10−3⋅14.66=3.61+j1.47 mΩ\bar Z=(r_0+jx_0)L_{eq}=(0.2463+j0.1)\cdot10^{-3}\cdot14.66=3.61+j1.47\,\text{m}\Omega

∣Z∣=3.612+1.472=3.90 mΩ|Z|=\sqrt{3.61^2+1.47^2}=3.90\,\text{m}\Omega

3. זרם הקצר התלת-פאזי:

Ik3=U3 ∣Z∣=4003⋅3.90⋅10−3=59.3⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot3.90\cdot10^{-3}}=59.3\cdot10^3\,\text{A}

(להשוואה, בנקודות B ו-C: ∣Z∣=43.8 mΩ|Z|=43.8\,\text{m}\Omega ו-Ik3=5.28 kAI_{k3}=5.28\,\text{kA}.) הערך הגבוה ב-A נובע מההנחה שהמקור אידיאלי; בפועל עכבת השנאי המזין מקטינה אותו.

תשובה: זרם הקצר מרבי בנקודות A ו-D (שוות): Ik3≈59.3 kAI_{k3}\approx59.3\,\text{kA}.

שאלה 3 · שנאי בבניין: מתח בעומס וזרמי קצר

באיור לשאלה 3 נתונה המערכת הבאה. לבניין רב קומות מגיע קו הזנה במתח גבוה. לבניין יש שנאי הספק של 800 kVA800\,\text{kVA}, נתוני השנאי מפורטים בסרטוט המצורף. פסי הצבירה BB1 ו- BB2 עשויים מנחושת. מתח ההזנה הנמדד בין הפאזות בצד המתח הגבוה (ללא הפעלת מתקן הצריכה) הוא 33 kV33\,\text{kV}.

א.

הניחו שהשנאי מועמס ב- 60%60\% מהעומס הנקוב ומקדם הספק העומס הוא 0.90.9. מהו המתח שנמדד בנקודה A?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את זרם הקצר התלת מופעי המתמיד (בהתייחס לסרטוט בלבד) בנקודה A.

(6 נקודות)
ג.

חשבו מהו ערכו המקסימלי של זרם הקצר בנקודה A.

(5 נקודות)
ד.

ציינו שלוש דרישות שונות לפחות עבור חדר החשמל המשמש שנאי.

(5 נקודות)
ה.

לבניין קיימת ערכת גנרטור המזינה מעגלי חירום. בלוח החירום קיימת מערכת החלפה אוטומטית. בחדר גנרטור ובחדר השנאי קיים מוליך עם השילוט "הארקת שיטה". קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן במשטר תקין ובמשטר גיבוי.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ΔU≈9.9 V\Delta U\approx9.9\,\text{V}, ולכן UA≈390.1 VU_A\approx390.1\,\text{V}.

נתון: מתח בצד הגבוה 33 kV33\,\text{kV} בריקם, שנאי 800 kVA800\,\text{kVA}, 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV}, uk=5.5%u_k=5.5\%, ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW}; קו מתח גבוה מאלומיניום 3×185 mm23\times185\,\text{mm}^2, 0.4 km0.4\,\text{km}, X0=0.1 mΩ/mX_0=0.1\,\text{m}\Omega/\text{m}; כבל מתח נמוך NA2XY (אלומיניום), 6 כבלים במקביל לכל פאזה של 240 mm2240\,\text{mm}^2, 15 m15\,\text{m}, X0=0.1 mΩ/mX_0=0.1\,\text{m}\Omega/\text{m}. עומס 60%60\% בגורם הספק 0.90.9.

מבוקש: המתח בפס הצבירה 1 (נקודה A).

הרעיון: בריקם המתח בצד הנמוך הוא 400 V400\,\text{V} (יחס 33/0.433/0.4). בעומס יורד מתח בשנאי (העיקר), בכבל המתח הנמוך ובקו המתח הגבוה. מחשבים כל מפל ומחסירים. לאלומיניום נשתמש ב-ρ=135 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{35}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

1. זרם העומס בצד 400 V400\,\text{V}:

S=0.6⋅800=480 kVAS=0.6\cdot800=480\,\text{kVA}, I=S3 U=4800003⋅400=692.8 AI=\frac{S}{\sqrt3\,U}=\frac{480000}{\sqrt3\cdot400}=692.8\,\text{A}

cos⁡φ=0.9\cos\varphi=0.9, sin⁡φ=0.436\sin\varphi=0.436

2. מפל המתח בשנאי:

uR=ΔPCuSn⋅100=14800⋅100=1.75%u_R=\frac{\Delta P_{Cu}}{S_n}\cdot100=\frac{14}{800}\cdot100=1.75\%

uX=uk2−uR2=5.52−1.752=5.21%u_X=\sqrt{u_k^2-u_R^2}=\sqrt{5.5^2-1.75^2}=5.21\%

Δu%=β (uRcos⁡φ+uXsin⁡φ)=0.6⋅(1.75⋅0.9+5.21⋅0.436)=2.31%\Delta u\%=\beta\,(u_R\cos\varphi+u_X\sin\varphi)=0.6\cdot(1.75\cdot0.9+5.21\cdot0.436)=2.31\%

ΔUT=0.0231⋅400=9.23 V\Delta U_T=0.0231\cdot400=9.23\,\text{V}

3. מפל המתח בכבל המתח הנמוך (6 כבלים במקביל):

RLV=ρ l6A=1535⋅6⋅240=0.298 mΩR_{LV}=\frac{\rho\,l}{6A}=\frac{15}{35\cdot6\cdot240}=0.298\,\text{m}\Omega, XLV=0.1⋅156=0.25 mΩX_{LV}=\frac{0.1\cdot15}{6}=0.25\,\text{m}\Omega

ΔULV=3 I (Rcos⁡φ+Xsin⁡φ)=3⋅692.8⋅(0.298⋅0.9+0.25⋅0.436)⋅10−3=0.45 V\Delta U_{LV}=\sqrt3\,I\,(R\cos\varphi+X\sin\varphi)=\sqrt3\cdot692.8\cdot(0.298\cdot0.9+0.25\cdot0.436)\cdot10^{-3}=0.45\,\text{V}

4. מפל המתח ברשת ובקו המתח הגבוה (מועברים לצד 0.4 kV0.4\,\text{kV} ביחס (0.433)2\left(\frac{0.4}{33}\right)^2):

RMV=40035⋅185=61.8 mΩR_{MV}=\frac{400}{35\cdot185}=61.8\,\text{m}\Omega, XMV=0.1⋅400=40 mΩX_{MV}=0.1\cdot400=40\,\text{m}\Omega, ובצד הנמוך: 0.009+j0.006 mΩ0.009+j0.006\,\text{m}\Omega. עכבת הרשת (מסעיף ב): 0.032+j0.318 mΩ0.032+j0.318\,\text{m}\Omega.

ΔU=3⋅692.8⋅(0.041⋅0.9+0.324⋅0.436)⋅10−3=0.21 V\Delta U=\sqrt3\cdot692.8\cdot(0.041\cdot0.9+0.324\cdot0.436)\cdot10^{-3}=0.21\,\text{V} (זניח).

5. המתח בנקודה A:

UA=400−9.23−0.45−0.21=390.1 VU_A=400-9.23-0.45-0.21=390.1\,\text{V} (מפל כולל של 9.9 V9.9\,\text{V}, כלומר 2.5%2.5\%).

תשובה: UA≈390.1 VU_A\approx390.1\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Ik3,A≈19.8 kAI_{k3,A}\approx19.8\,\text{kA}

נתון: Sk=500 MVAS_k=500\,\text{MVA}, קו מתח גבוה, שנאי 800 kVA800\,\text{kVA} עם uk=5.5%u_k=5.5\% ו-ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW}, כבל מתח נמוך (כמו בסעיף א).

מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי המתמיד בפס הצבירה 1 (נקודה A).

מחשבים את כל העכבות כשהן מועברות לצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}, מסכמים אותן ומחלקים את מתח הפאזה בעכבה הכוללת.

1. עכבת הרשת:

ZQ=U2Sk=4002500⋅106=0.320 mΩZ_Q=\frac{U^2}{S_k}=\frac{400^2}{500\cdot10^6}=0.320\,\text{m}\Omega

נניח RQ=0.1XQR_Q=0.1X_Q: XQ=0.3201.01=0.318 mΩX_Q=\frac{0.320}{\sqrt{1.01}}=0.318\,\text{m}\Omega, RQ=0.032 mΩR_Q=0.032\,\text{m}\Omega.

2. קו המתח הגבוה, מועבר לצד הנמוך:

R=61.8⋅(0.433)2=0.009 mΩR=61.8\cdot\left(\frac{0.4}{33}\right)^2=0.009\,\text{m}\Omega, X=40⋅(0.433)2=0.006 mΩX=40\cdot\left(\frac{0.4}{33}\right)^2=0.006\,\text{m}\Omega

3. עכבת השנאי:

ZT=uk100⋅U2Sn=0.055⋅4002800⋅103=11 mΩZ_T=\frac{u_k}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.055\cdot\frac{400^2}{800\cdot10^3}=11\,\text{m}\Omega

RT=ΔPCu⋅U2Sn2=14000⋅4002(800⋅103)2=3.5 mΩR_T=\Delta P_{Cu}\cdot\frac{U^2}{S_n^2}=14000\cdot\frac{400^2}{(800\cdot10^3)^2}=3.5\,\text{m}\Omega

XT=ZT2−RT2=112−3.52=10.43 mΩX_T=\sqrt{Z_T^2-R_T^2}=\sqrt{11^2-3.5^2}=10.43\,\text{m}\Omega

4. כבל המתח הנמוך (מסעיף א): RLV=0.298 mΩR_{LV}=0.298\,\text{m}\Omega, XLV=0.25 mΩX_{LV}=0.25\,\text{m}\Omega.

5. העכבה הכוללת עד A:

ZˉA=(0.032+0.009+3.5+0.298)+j(0.318+0.006+10.43+0.25)=3.84+j11.00 mΩ\bar Z_A=(0.032+0.009+3.5+0.298)+j(0.318+0.006+10.43+0.25)=3.84+j11.00\,\text{m}\Omega

∣ZA∣=3.842+11.002=11.65 mΩ|Z_A|=\sqrt{3.84^2+11.00^2}=11.65\,\text{m}\Omega

6. זרם הקצר המתמיד:

Ik3=U3 ∣ZA∣=4003⋅11.65⋅10−3=19.8⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z_A|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot11.65\cdot10^{-3}}=19.8\cdot10^3\,\text{A}

תשובה: Ik3,A≈19.8 kAI_{k3,A}\approx19.8\,\text{kA}

סעיף ג

תשובה:

זרם ההלם ip≈38.2 kAi_p\approx38.2\,\text{kA} (κ=1.364\kappa=1.364).

הערך המקסימלי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את הרכיב הישר הדועך בתחילת הקצר.

1. היחס בין ההתנגדות להיגב עד A (מסעיף ב):

RX=3.8411.00=0.349\frac{R}{X}=\frac{3.84}{11.00}=0.349

2. מקדם ההלם:

κ=1.02+0.98 e−3R/X=1.02+0.98 e−3⋅0.349=1.364\kappa=1.02+0.98\,e^{-3R/X}=1.02+0.98\,e^{-3\cdot0.349}=1.364

3. זרם ההלם:

ip=κ2 Ik=1.364⋅2⋅19.8=38.2 kAi_p=\kappa\sqrt2\,I_k=1.364\cdot\sqrt2\cdot19.8=38.2\,\text{kA}

תשובה: הערך המקסימלי של זרם הקצר בנקודה A הוא ip≈38.2 kAi_p\approx38.2\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

למשל: קירות, תקרה ודלתות עמידים באש עם דלת שנפתחת החוצה וננעלת; אוורור מספיק לפיזור חום השנאי; מאצרה לשמן (בשנאי שמן); שילוט אזהרה והגבלת כניסה לבעלי הרשאה; תאורה ותאורת חירום; מעברים ומרחקים מספיקים; הארקה של כל חלקי המתכת.

חדר שנאי הוא חדר חשמל שבו מתח גבוה ושנאי שמפיק חום ועלול להיות מקור לשריפה. הדרישות העיקריות לפי תקנות החשמל:

1. עמידות באש: קירות, תקרה ורצפה מחומר בלתי דליק ועמיד באש, ודלתות עמידות באש שנפתחות כלפי חוץ, וניתן לפתוח אותן מבפנים בלי מפתח.

2. אוורור: פתחי אוורור (טבעי או מאולץ) שמאפשרים לפנות את חום ההפסדים של השנאי, עם רשתות נגד כניסת בעלי חיים ומים.

3. מאצרת שמן: בשנאי שמן מתקינים בור או מאצרה שמכילים את כל כמות השמן, כדי שבדליפה או בשריפה השמן לא יתפשט.

4. גישה ושילוט: החדר נעול, הכניסה רק לבעלי רשאות מתאימים, ובכניסה שלט "סכנה - מתח גבוה".

5. מרחקים ומעברים: מעברי שירות ומילוט ברוחב מספיק סביב השנאי והמסדר, וגובה מספיק.

6. תאורה ותאורת חירום בחדר.

7. הארקה: כל חלקי המתכת (גוף השנאי, מסדרים, דלתות מתכת) מחוברים להארקה; ובחדר לא יעברו צנרת מים, גז או ביוב שאינם שייכים למתקן.

תשובה: (שלוש לפחות) חדר בעל עמידות באש עם דלתות שנפתחות החוצה; אוורור מתאים לפיזור החום; מאצרה לשמן בשנאי שמן; חדר נעול עם שלט אזהרה וגישה לבעלי הרשאה בלבד; מעברים מספיקים, תאורת חירום והארקה של כל חלקי המתכת.

סעיף ה

תשובה:

איפוס (TN) בשני המשטרים: בתקין עם הארקת השיטה של השנאי, ובגיבוי עם הארקת השיטה של הגנרטור.

1. משטר תקין: המתקן מוזן מהשנאי הפרטי. השילוט "הארקת שיטה" בחדר השנאי אומר שנקודת הכוכב של השנאי מוארקת, ומוליך האפס יוצא ממנה. גופי הציוד מחוברים למוליך הגנה שמחובר לנקודה זו, ולכן שיטת ההגנה היא איפוס (TN).

2. משטר גיבוי: גם בחדר הגנרטור יש מוליך "הארקת שיטה", כלומר נקודת הכוכב של הגנרטור מוארקת בהארקת שיטה משלה. כשהגנרטור מזין את מעגלי החירום, תקלה לגוף סוגרת לולאה דרך מוליך ההגנה אל נקודת הכוכב של הגנרטור, וזו שוב שיטת איפוס (TN).

3. כיוון שלכל מקור הארקת שיטה משלו, מערכת ההחלפה האוטומטית מעבירה גם את מוליך האפס יחד עם הפאזות (מחליף ארבע-קוטבי), כדי שלא יהיו שתי נקודות חיבור בין האפס להארקה בו-זמנית.

תשובה: בשני המשטרים שיטת ההגנה היא איפוס (TN): במשטר תקין דרך הארקת השיטה של השנאי, ובמשטר גיבוי דרך הארקת השיטה של הגנרטור.

שאלה 4 · הזנת מנוע אסינכרוני עם מתנע כוכב-משולש

מעגל ההזנה למנוע אסינכרוני שמוזן מלוח משנה במפעל, מותקן על גבי מגש רשת. כאשר טמפרטורת האוויר היא 45∘C45^\circ\text{C} ובמגש קיימים עוד שלושה מעגלים נוספים. המעגל הוא בעל כבל רב גידי, בעל מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE. בבדיקת לולאת תקלה בהדקי המנוע, נמדד זרם קצר מינימלי של 2 kA2\,\text{kA}. בלוח ההזנה, נמדד זרם קצר מרבי של 5 kA5\,\text{kA}.

נתוני המנוע האסינכרוני:

P2=60 HP; Un=400 V; cos⁡φ=0.83; beta=90%; Istart/In=6.5P_2=60\,\text{HP};\ U_n=400\,\text{V};\ \cos\varphi=0.83;\ \\beta=90\%;\ I_{start}/I_n=6.5

התנעת המנוע היא בשיטת כוכב- משולש.

א.

שרטטו תרשים עקרוני , חד קווי , להזנת המנוע כולל המתנע.

(5 נקודות)
ב.

לפי תקנות החשמל, קבעו כיצד נעשית זינת מנוע במתנע כוכב- משולש.

(5 נקודות)
ג.

קבעו את זרם הנקוב של המפסק להגנת מעגל ההזנה למנוע ובחרו את שטח החתך של המוליכים במעגל הזנת המנוע.

(5 נקודות)
ד.

הניחו ששטח החתך שנבחר בסעיף הקודם הותקן, אך המוליך הוא מסוג נחושת. קבעו באיזה יחס הפסדי קו ההזנה ישתנו.

(5 נקודות)
ה.

באיור נתון אופיין הניתוק של המתנע התרמו מגנטי ואופיין ההגנה של מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה. הסבירו מה יתרחש בעת קצר בהדקי המנוע? איזה מנגנון יופעל ובאיזה התקן?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

פס לוח המשנה ← מפסק אוטומטי (הגנת קצר) ← כבל ההזנה ← מגען ראשי K1 וממסר יתרת זרם ← שני כבלים (6 מוליכים) למנוע; מגען כוכב K2 ומגען משולש K3 משולבים ונעולים זה מול זה, עם ממסר זמן.

מתארים את התרשים החד-קווי מלמעלה למטה:

1. פס הצבירה של לוח המשנה (400 V400\,\text{V}, זרם קצר מרבי 5 kA5\,\text{kA}).

2. מפסק זרם אוטומטי תלת-קוטבי עם הגנה תרמית ומגנטית (מסעיף ג: 100 A100\,\text{A}) - הגנת קצר ועומס יתר של כבל ההזנה, וכושר ניתוק של 5 kA5\,\text{kA} לפחות.

3. כבל ההזנה הרב-גידי (אלומיניום XLPE, על מגש הרשת) עד למתנע.

4. המתנע כוכב-משולש:

•מגען ראשי K1, שמחבר את שלוש הפאזות להדקים U1, V1, W1 של המנוע.

•ממסר יתרת זרם (תרמי) אחרי K1, שמכויל לזרם הליפוף In3\frac{I_n}{\sqrt3}.

•מגען משולש K3, שמחבר את ההדקים W2, U2, V2 לפאזות (סוגר את המשולש).

•מגען כוכב K2, שמקצר את ההדקים U2, V2, W2 ויוצר את נקודת הכוכב.

•ממסר זמן שמעביר מ-K2 ל-K3, ונעילה חשמלית ומכנית בין K2 ל-K3.

5. שני כבלים (שש מוליכים ומוליך הארקה) מהמתנע אל ששת הדקי המנוע (M, 3~).

סדר הפעולה: בהתנעה סגורים K1 ו-K2 (כוכב); אחרי זמן ההאצה K2 נפתח ו-K3 נסגר (משולש).

תשובה: לוח משנה ← מפסק אוטומטי ← כבל הזנה ← מתנע (K1 עם ממסר יתרת זרם, K2 כוכב, K3 משולש, ממסר זמן ונעילה הדדית) ← שני כבלים לששת הדקי המנוע.

סעיף ב

תשובה:

המנוע מוזן בשני מעגלים של שלושה מוליכים (6 מוליכים ומוליך הגנה) מהמתנע לששת ההדקים; כל מוליך נושא את זרם הליפוף In3≈49.9 A\frac{I_n}{\sqrt3}\approx49.9\,\text{A} ומחושב לפיו; שני הכבלים באותו חתך ובאותו מסלול, וההגנה מפני עומס יתר מכוילת לזרם הליפוף.

1. במתנע כוכב-משולש שני הקצוות של כל ליפוף יוצאים להדקים נפרדים, ולכן בין המתנע למנוע יש שני מעגלים תלת-פאזיים: אחד להדקים U1, V1, W1 ואחד להדקים U2, V2, W2 (שישה מוליכים), ועוד מוליך הגנה.

2. בזמן עבודה (משולש) כל מוליך כזה נושא את זרם הליפוף ולא את הזרם הקווי. זרם המנוע (מסעיף ג) In=86.5 AI_n=86.5\,\text{A}, ולכן:

Iph=In3=86.53=49.9 AI_{ph}=\frac{I_n}{\sqrt3}=\frac{86.5}{\sqrt3}=49.9\,\text{A}

לפי זרם זה (עם מקדמי התיקון) מחשבים את חתך המוליכים בין המתנע למנוע.

3. שני הכבלים יהיו באותו חתך, מאותה מתכת ובאותו מסלול, כדי שהזרמים בליפופים יהיו שווים.

4. ההגנה מפני עומס יתר (הממסר התרמי שבמתנע) נמצאת בענף הליפוף ומכוילת לזרם In3\frac{I_n}{\sqrt3}, וכך היא מגינה גם על המוליכים שבין המתנע למנוע. ההגנה מפני קצר היא המפסק שבתחילת המעגל, והיא מגינה על כל המוליכים.

5. ההתנעה בכוכב מקטינה את זרם ההתנעה פי 3 לעומת התנעה ישירה: 6.5⋅86.53=187 A\frac{6.5\cdot86.5}{3}=187\,\text{A} במקום 562 A562\,\text{A}. בין מגען הכוכב למגען המשולש חובה נעילה הדדית, כדי שלא ייסגרו יחד (קצר).

תשובה: המנוע מוזן בשני מעגלים תלת-פאזיים (6 מוליכים ומוליך הגנה) מהמתנע לששת הדקי המנוע, באותו חתך, כשכל מוליך מחושב לזרם הליפוף In3≈49.9 A\frac{I_n}{\sqrt3}\approx49.9\,\text{A} וההגנה מפני עומס יתר מכוילת לזרם זה.

סעיף ג

תשובה:

In=86.5 AI_n=86.5\,\text{A}, מפסק 100 A100\,\text{A}; Iz≥149.3 AI_z\ge149.3\,\text{A}, ולכן כבל אלומיניום XLPE בחתך 70 mm270\,\text{mm}^2.

נתון: P2=60 HPP_2=60\,\text{HP}, beta=0.9\\beta=0.9, cos⁡φ=0.83\cos\varphi=0.83, U=400 VU=400\,\text{V}; כבל רב-גידי, אלומיניום XLPE, על מגש רשת, 45∘C45^\circ\text{C}, ועוד 3 מעגלים במגש.

מבוקש: הזרם הנקוב של המפסק וחתך הכבל (IB≤In≤IzI_B\le I_n\le I_z).

1. הספק המנוע בציר והספק הכניסה (1 HP=746 W1\,\text{HP}=746\,\text{W}):

P2=60⋅746=44.76 kWP_2=60\cdot746=44.76\,\text{kW}, P1=P2beta=44.760.9=49.73 kWP_1=\frac{P_2}{\\beta}=\frac{44.76}{0.9}=49.73\,\text{kW}

2. הזרם הנקוב של המנוע:

In=P13 Ucos⁡φ=497303⋅400⋅0.83=86.5 AI_n=\frac{P_1}{\sqrt3\,U\cos\varphi}=\frac{49730}{\sqrt3\cdot400\cdot0.83}=86.5\,\text{A}

3. המפסק: הערך התקני הבא מעל 86.5 A86.5\,\text{A} הוא 100 A100\,\text{A}. ההפעלה המגנטית שלו (כ-1 kA1\,\text{kA} לפי האיור לשאלה) גבוהה מזרם ההתנעה בכוכב (187 A187\,\text{A}), כך שהמפסק לא ינתק בהתנעה.

4. מקדמי התיקון:

•טמפרטורת אוויר 45∘C45^\circ\text{C}, בידוד XLPE: k1=0.87k_1=0.87.

•קיבוץ: 4 מעגלים בשכבה אחת על מגש רשת (מגש מחורר): k2=0.77k_2=0.77.

k=0.87⋅0.77=0.67k=0.87\cdot0.77=0.67

5. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:

Iz≥Ink=1000.67=149.3 AI_z\ge\frac{I_n}{k}=\frac{100}{0.67}=149.3\,\text{A}

6. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל רב-גידי, אלומיניום XLPE, באוויר על מגש (3 מוליכים עמוסים):

•50 mm250\,\text{mm}^2: 146 A146\,\text{A}, כלומר 146⋅0.67=97.8 A<100 A146\cdot0.67=97.8\,\text{A}<100\,\text{A}, לא מתאים.

•70 mm270\,\text{mm}^2: 187 A187\,\text{A}, כלומר 187⋅0.67=125.3 A≥100 A187\cdot0.67=125.3\,\text{A}\ge100\,\text{A}, מתאים.

7. בדיקת עמידות בקצר: המפסק מנתק 5 kA5\,\text{kA} בזמן של כ-10 ms10\,\text{ms}, ולכן החתך הנדרש לעמידות תרמית (k=94k=94 לאלומיניום XLPE) הוא S≥Itk=5000⋅0.0194=5.3 mm2S\ge\frac{I\sqrt t}{k}=\frac{5000\cdot\sqrt{0.01}}{94}=5.3\,\text{mm}^2, הרבה פחות מ-70 mm270\,\text{mm}^2.

תשובה: זרם המנוע 86.5 A86.5\,\text{A}, מפסק בזרם נקוב 100 A100\,\text{A}, וכבל אלומיניום XLPE בחתך 70 mm270\,\text{mm}^2 (Iz′=125.3 AI_z'=125.3\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

PCuPAl=ρCuρAl=3558=0.603\frac{P_{Cu}}{P_{Al}}=\frac{\rho_{Cu}}{\rho_{Al}}=\frac{35}{58}=0.603: ההפסדים יקטנו בכ-40%40\%.

1. הפסדי הקו הם ΔP=3I2R\Delta P=3I^2R, והזרם לא משתנה (אותו מנוע).

2. באותו אורך ובאותו חתך ההתנגדות פרופורציונלית להתנגדות הסגולית: R=ρ lAR=\frac{\rho\,l}{A}.

3. לכן:

ΔPCuΔPAl=ρCuρAl=1/581/35=3558=0.603\frac{\Delta P_{Cu}}{\Delta P_{Al}}=\frac{\rho_{Cu}}{\rho_{Al}}=\frac{1/58}{1/35}=\frac{35}{58}=0.603

(עם ρCu=158\rho_{Cu}=\frac{1}{58} ו-ρAl=135 Ω⋅mm2m\rho_{Al}=\frac{1}{35}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.)

4. כלומר ההפסדים בנחושת הם כ-60%60\% מההפסדים באלומיניום, ירידה של כ-40%40\%.

תשובה: הפסדי קו ההזנה יקטנו ביחס של 0.6030.603 (בכ-40%40\%).

סעיף ה

תשובה:

בקצר בהדקי המנוע (2-5 kA2\text{-}5\,\text{kA}) הזרם מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים; ראשון ינתק המנגנון המגנטי (האלקטרומגנטי) של המתנע התרמו-מגנטי (כ-5-10 ms5\text{-}10\,\text{ms}), ומפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה (כ-10-20 ms10\text{-}20\,\text{ms} בתחום זה) נשאר גיבוי; ההגנה התרמית לא תספיק לפעול.

נתון: זרם קצר מזערי בהדקי המנוע 2 kA2\,\text{kA}, זרם קצר מרבי בלוח 5 kA5\,\text{kA}; באיור שני אופיינים - של המתנע התרמו-מגנטי ושל מפסק הזרם האוטומטי.

מבוקש: איזה מנגנון יפעל, ובאיזה התקן, בקצר בהדקי המנוע.

1. זיהוי האופיינים: המתנע נמצא קרוב למנוע ומכויל לזרם המנוע (In=86.5 AI_n=86.5\,\text{A}), ולכן האופיין שלו הוא האופיין הצר שבזרמים הקטנים יותר. המפסק שבתחילת מעגל ההזנה מכויל לזרם גבוה יותר (100 A100\,\text{A}), ולכן האופיין שלו הוא הרצועה הרחבה שבזרמים הגבוהים יותר.

2. קריאת האיור:

•למתנע: אזור תרמי (עקום, זמנים של שניות עד אלפי שניות) ומדרגה מגנטית אנכית בסביבות 1-1.3 kA1\text{-}1.3\,\text{kA}. מעליה הניתוק מיידי, בזמן של כ-5-10 ms5\text{-}10\,\text{ms}.

•למפסק: אזור תרמי ומדרגה מגנטית עד כ-1.9 kA1.9\,\text{kA}. בתחום של כ-2-3 kA2\text{-}3\,\text{kA} זמן הניתוק שלו כ-10-20 ms10\text{-}20\,\text{ms}, ומעליו כ-10 ms10\,\text{ms}.

3. זרם הקצר: בכל קצר בהדקי המנוע הזרם הוא בין 2 kA2\,\text{kA} (מזערי) ל-5 kA5\,\text{kA} (מרבי). הוא גדול לפחות פי 200086.5≈23\frac{2000}{86.5}\approx23 מהזרם הנקוב של המנוע, ונמצא מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים.

4. מה יקרה: ההגנה התרמית (בשני ההתקנים) איטית מדי - היא פועלת בזמנים של שניות. לכן יפעל המנגנון המגנטי (האלקטרומגנטי), שמנתק מיידית.

5. באיזה התקן: ב-2 kA2\,\text{kA} האופיין של המתנע נמצא מתחת לאופיין של המפסק (כ-5-10 ms5\text{-}10\,\text{ms} לעומת כ-10-20 ms10\text{-}20\,\text{ms}), ולכן המנגנון המגנטי של המתנע התרמו-מגנטי ינתק ראשון, ורק את מעגל המנוע. מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה משמש גיבוי: אם המתנע לא ינתק, המנגנון המגנטי של המפסק ינתק בתוך כ-20 ms20\,\text{ms}. בזרמים הגבוהים (קרוב ל-5 kA5\,\text{kA}) הרצועות קרובות זו לזו, וייתכן שגם המפסק יפעל (סלקטיביות חלקית).

תשובה: הזרם בקצר (2-5 kA2\text{-}5\,\text{kA}) מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים. ינתק ראשון המנגנון המגנטי של המתנע התרמו-מגנטי (כ-5-10 ms5\text{-}10\,\text{ms}); המנגנון המגנטי של מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה הוא גיבוי (כ-10-20 ms10\text{-}20\,\text{ms}). ההגנה התרמית לא תספיק לפעול.

שאלה 5 · עומס כוכב מאוזן: זרם, מקדם הספק וניתוק פאזה

עבור עומס תלת פאזי, מאוזן המחובר בתצורת כוכב. עכבות Z1=Z2=Z3Z_1=Z_2=Z_3, כל עכבה בעלת התנגדות אוהמית של 4.6 Ω4.6\,\Omega וסליל של 20 mH20\,\text{mH} (הניחו שההתנגדות והסליל בחיבור טורי וערכם קבוע). הרשת במתח של 400 V400\,\text{V} ותדירות של 50 Hz50\,\text{Hz}.

א.

חשבו את הזרם הקווי בפאזה L1.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מקדם ההספק של העומס התלת פאזי.

(5 נקודות)
ג.

בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח OB.

(5 נקודות)
ד.

בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח OE.

(5 נקודות)
ה.

הניחו שרשת החשמל היא 400 V400\,\text{V} אך בתדר 60 Hz60\,\text{Hz}. הסבירו כיצד יושפע מקדם ההספק של העומס התלת פאזי והאם הדבר חיובי או שלילי כלפי רשת החשמל?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IL1≈29.7 AI_{L1}\approx29.7\,\text{A}

נתון: עומס כוכב מאוזן, בכל ענף R=4.6 ΩR=4.6\,\Omega בטור עם L=20 mHL=20\,\text{mH}, U=400 VU=400\,\text{V}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: הזרם בקו L1. בכוכב הזרם הקווי שווה לזרם בענף, והמתח על כל ענף הוא מתח הפאזה.

1. היגב הסליל:

XL=2πfL=2π⋅50⋅0.02=6.283 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot50\cdot0.02=6.283\,\Omega

2. עכבת ענף:

Zˉ=R+jXL=4.6+j6.283 Ω\bar Z=R+jX_L=4.6+j6.283\,\Omega, ∣Z∣=4.62+6.2832=7.787 Ω|Z|=\sqrt{4.6^2+6.283^2}=7.787\,\Omega, φ=arctan⁡6.2834.6=53.79∘\varphi=\arctan\frac{6.283}{4.6}=53.79^\circ

3. מתח הפאזה: Uph=4003=230.9 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt3}=230.9\,\text{V}.

4. הזרם (נסמן את הזרם I1I_1 זורם מהמקור אל העומס בקו L1):

IL1=Uph∣Z∣=230.97.787=29.66 AI_{L1}=\frac{U_{ph}}{|Z|}=\frac{230.9}{7.787}=29.66\,\text{A}

בצורה פאזורית: IˉL1=29.66∠−53.79∘ A\bar I_{L1}=29.66\angle-53.79^\circ\,\text{A} (ביחס למתח הפאזה של L1).

תשובה: IL1≈29.7 AI_{L1}\approx29.7\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ=0.591\cos\varphi=0.591 (השראתי)

העומס מאוזן, ולכן מקדם ההספק שלו שווה למקדם ההספק של ענף אחד:

cos⁡φ=R∣Z∣=4.67.787=0.591\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}=\frac{4.6}{7.787}=0.591

העומס השראתי (הזרם מפגר אחרי המתח ב-53.79∘53.79^\circ).

בדיקה בהספקים: P=3I2R=3⋅29.662⋅4.6=12.14 kWP=3I^2R=3\cdot29.66^2\cdot4.6=12.14\,\text{kW}, S=3UphI=3⋅230.9⋅29.66=20.55 kVAS=3U_{ph}I=3\cdot230.9\cdot29.66=20.55\,\text{kVA}, PS=0.591\frac{P}{S}=0.591.

תשובה: cos⁡φ=0.591\cos\varphi=0.591 השראתי.

סעיף ג

תשובה:

UOB=0 VU_{OB}=0\,\text{V} (אין זרם דרך Z1Z_1).

1. מה קורה במעגל: הנקודה A נמצאת על קו L1 בין המקור לעומס. אחרי הניתוק ב-A, הנקודה B והעכבה Z1Z_1 מחוברות רק לנקודת הכוכב O של העומס, וקו L1 פתוח. נקודת הכוכב של העומס אינה מחוברת לאפס של המקור.

2. לכן לא זורם זרם דרך Z1Z_1: I1=0I_1=0.

3. לפי חוק אוהם, המתח על Z1Z_1 (בין B ל-O) הוא:

UOB=I1⋅Z1=0⋅7.787=0 VU_{OB}=I_1\cdot Z_1=0\cdot7.787=0\,\text{V}

כלומר הנקודה B נמצאת בפוטנציאל של נקודת הכוכב O (ואיננה "מתה" ביחס לאדמה - ראו סעיף ד).

תשובה: UOB=0 VU_{OB}=0\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

UOE=Uph2≈115.5 VU_{OE}=\frac{U_{ph}}{2}\approx115.5\,\text{V}

נתון: L1 מנותק ב-A; העומס מוזן רק מ-L2 ו-L3. E היא נקודת הכוכב המוארקת של המקור (הארקת השיטה).

מבוקש: המתח בין נקודת הכוכב של העומס O לבין E.

1. אחרי הניתוק Z2Z_2 ו-Z3Z_3 מחוברות בטור בין L2 ל-L3. נסמן את הזרם Iˉ\bar I זורם מ-L2 דרך Z2Z_2 אל O ומשם דרך Z3Z_3 אל L3.

2. מאחר ש-Z2=Z3Z_2=Z_3, המתח Uˉ23\bar U_{23} מתחלק שווה ביניהן, ונקודה O נמצאת באמצע בין L2 ל-L3. ביחס לנקודה E (פוטנציאל אפס של המקור):

UˉOE=Uˉ2+Uˉ32\bar U_{OE}=\frac{\bar U_{2}+\bar U_{3}}{2}

כאשר Uˉ2=230.9∠−120∘\bar U_2=230.9\angle-120^\circ ו-Uˉ3=230.9∠120∘ V\bar U_3=230.9\angle120^\circ\,\text{V} הם מתחי הפאזה של המקור.

3. סכום שלושת מתחי הפאזה הוא אפס, ולכן Uˉ2+Uˉ3=−Uˉ1\bar U_2+\bar U_3=-\bar U_1:

UˉOE=−Uˉ12=−230.9∠0∘2=115.5∠180∘ V\bar U_{OE}=-\frac{\bar U_1}{2}=-\frac{230.9\angle0^\circ}{2}=115.5\angle180^\circ\,\text{V}

4. הגודל:

UOE=230.92=115.5 VU_{OE}=\frac{230.9}{2}=115.5\,\text{V}

(לפי סעיף ג גם הנקודה B נמצאת במתח זה ביחס לאדמה.)

תשובה: UOE≈115.5 VU_{OE}\approx115.5\,\text{V}.

סעיף ה

תשובה:

XLX_L עולה ל-7.54 Ω7.54\,\Omega, ומקדם ההספק יורד מ-0.5910.591 ל-0.5210.521. זה שלילי לרשת.

1. היגב הסליל פרופורציונלי לתדר:

XL′=2π⋅60⋅0.02=7.540 ΩX_L'=2\pi\cdot60\cdot0.02=7.540\,\Omega

2. העכבה ומקדם ההספק החדשים:

∣Z′∣=4.62+7.5402=8.832 Ω|Z'|=\sqrt{4.6^2+7.540^2}=8.832\,\Omega

cos⁡φ′=R∣Z′∣=4.68.832=0.521\cos\varphi'=\frac{R}{|Z'|}=\frac{4.6}{8.832}=0.521

כלומר מקדם ההספק יורד מ-0.5910.591 ל-0.5210.521 (העומס השראתי יותר).

3. השפעה על הרשת: הזרם I′=230.98.832=26.15 AI'=\frac{230.9}{8.832}=26.15\,\text{A}, ההספק הפעיל יורד ל-P′=3⋅26.152⋅4.6=9.43 kWP'=3\cdot26.15^2\cdot4.6=9.43\,\text{kW} וההספק העילי Q′=3⋅26.152⋅7.540=15.46 kVArQ'=3\cdot26.15^2\cdot7.540=15.46\,\text{kVAr}. לכל קילוואט של הספק מועיל הרשת צריכה להעביר יותר הספק עילי ויותר זרם: Q′P′=1.64\frac{Q'}{P'}=1.64 לעומת 16.5812.14=1.37\frac{16.58}{12.14}=1.37 ב-50 Hz50\,\text{Hz}.

4. מקדם הספק נמוך הוא שלילי לרשת: זרם גדול יותר לאותו הספק פעיל, הפסדים ומפלי מתח גדולים יותר בקווים ובשנאים, ופחות ניצול של כושר ההעברה. ייתכן שיידרש שיפור מקדם הספק בקבלים.

תשובה: בתדר 60 Hz60\,\text{Hz} ההיגב גדל ל-7.54 Ω7.54\,\Omega ומקדם ההספק יורד ל-0.5210.521. זה שלילי לרשת: יותר הספק עילי וזרם יחסית להספק הפעיל, ולכן יותר הפסדים ומפלי מתח.

שאלה 6 · מפעל: כושר ניתוק, קבלים והגנה בלוח מתכתי

מפעל תעשייתי מוזן מרשת 22 kV22\,\text{kV} תלת-מופעית, עכבת הקצר של רשת החשמל היא 0.05+j0.6 mΩ0.05+j0.6\,\text{m}\Omega. במפעל קיים שנאי הספק בהספק נקוב של 1600 kVA1600\,\text{kVA}.

ערכים נקובים של שנאי 22/0.4 kV22/0.4\,\text{kV}, הפסדי הריקם של השנאי הם 1450 W1450\,\text{W} והפסדי הנחושת הנקובים הם 14 kW14\,\text{kW}. קבוצת החיבורים היא Dyn11 ומתח הקצר של השנאי היא 6%6\%.

הלוח הראשי במפעל ממוקם בחדר החשמל הראשי. הלוח מזין ארבעה לוחות חשמל משניים. המתח במפעל 400 V400\,\text{V}, עומס המפעל מפורט בטבלה.

לוח חשמלהספק מדומה [kVA]מקדם הספק
13600.85 השראתי
22200.9 השראתי
31200.83 השראתי
44000.8 השראתי

טבלה לשאלה 6

א.

חשבו מהו כושר הניתוק הנדרש המינימלי של המפסק הראשי של המתקן.

(5 נקודות)
ב.

במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". ברשות המפעל ישנן סוללות קבלים של 40 kVAr40\,\text{kVAr}. חשבו כמה סוללות קבלים נדרשות להתקנה עבור מקדם הספק של 0.920.92 לפחות.

(6 נקודות)
ג.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי של מוליך נחושת, לפי טבלה 90.390.3 להזנת סוללת קבלים בודדת.

(4 נקודות)
ד.

חשבו מה יהיה מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.

(5 נקודות)
ה.

לוח מס' 4 הוא לוח מתכתי. על גבי דלת הלוח מותקן ציוד מדידה חשמלי, מה הדרישה בנושא הגנת הלוח בפני חשמול? כיצד תקבע עכבת לולאת התקלה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Ik3≈35 kAI_{k3}\approx35\,\text{kA}; מפסק בכושר ניתוק 36 kA36\,\text{kA} לפחות.

נתון: עכבת הרשת 0.05+j0.6 mΩ0.05+j0.6\,\text{m}\Omega (מועברת לצד 0.4 kV0.4\,\text{kV}), שנאי 1600 kVA1600\,\text{kVA}, uk=6%u_k=6\%, ΔPCu=14 kW\Delta P_{Cu}=14\,\text{kW}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי בהדקי המפסק הראשי (צד 400 V400\,\text{V} של השנאי). כושר הניתוק של המפסק לא יקטן ממנו.

1. עכבת השנאי בצד 400 V400\,\text{V}:

ZT=uk100⋅U2Sn=0.06⋅40021.6⋅106=6 mΩZ_T=\frac{u_k}{100}\cdot\frac{U^2}{S_n}=0.06\cdot\frac{400^2}{1.6\cdot10^6}=6\,\text{m}\Omega

RT=ΔPCuU2Sn2=14000⋅4002(1.6⋅106)2=0.875 mΩR_T=\Delta P_{Cu}\frac{U^2}{S_n^2}=14000\cdot\frac{400^2}{(1.6\cdot10^6)^2}=0.875\,\text{m}\Omega

XT=62−0.8752=5.936 mΩX_T=\sqrt{6^2-0.875^2}=5.936\,\text{m}\Omega

2. העכבה הכוללת:

Zˉ=(0.05+0.875)+j(0.6+5.936)=0.925+j6.536 mΩ\bar Z=(0.05+0.875)+j(0.6+5.936)=0.925+j6.536\,\text{m}\Omega, ∣Z∣=6.601 mΩ|Z|=6.601\,\text{m}\Omega

3. זרם הקצר:

Ik3=U3 ∣Z∣=4003⋅6.601⋅10−3=34.99⋅103 AI_{k3}=\frac{U}{\sqrt3\,|Z|}=\frac{400}{\sqrt3\cdot6.601\cdot10^{-3}}=34.99\cdot10^3\,\text{A}

4. כושר הניתוק של המפסק צריך להיות לפחות 35 kA35\,\text{kA}. הערך התקני הקרוב מעליו הוא 36 kA36\,\text{kA}.

תשובה: Ik3≈35 kAI_{k3}\approx35\,\text{kA}, ולכן נדרש מפסק ראשי בכושר ניתוק של 36 kA36\,\text{kA} לפחות.

סעיף ב

תשובה:

QC=199 kVArQ_C=199\,\text{kVAr}, ולכן 5 סוללות (200 kVAr200\,\text{kVAr}).

1. ההספקים של כל לוח (P=Scos⁡φP=S\cos\varphi, Q=Ssin⁡φQ=S\sin\varphi):

לוחPP [kW]QQ [kVAr]
1306.0189.64
2198.095.90
399.666.93
4320.0240.00
סה"כ923.6592.47

2. מקדם ההספק הנוכחי: S=923.62+592.472=1097.3 kVAS=\sqrt{923.6^2+592.47^2}=1097.3\,\text{kVA}, cos⁡φ1=923.61097.3=0.842\cos\varphi_1=\frac{923.6}{1097.3}=0.842.

3. ההספק העילי המותר במקדם 0.920.92:

Q2=Ptan⁡(arccos⁡0.92)=923.6⋅0.426=393.45 kVArQ_2=P\tan(\arccos0.92)=923.6\cdot0.426=393.45\,\text{kVAr}

4. הספק הקבלים הנדרש:

QC=592.47−393.45=199.02 kVArQ_C=592.47-393.45=199.02\,\text{kVAr}

5. מספר הסוללות: n=199.0240=4.98n=\frac{199.02}{40}=4.98, ומעגלים כלפי מעלה: n=5n=5 (200 kVAr200\,\text{kVAr}).

בדיקה: Q=592.47−200=392.47 kVArQ=592.47-200=392.47\,\text{kVAr}, cos⁡φ=923.6923.62+392.472=0.920\cos\varphi=\frac{923.6}{\sqrt{923.6^2+392.47^2}}=0.920.

תשובה: נדרשות 5 סוללות קבלים של 40 kVAr40\,\text{kVAr} (‏200 kVAr200\,\text{kVAr}), ומקדם ההספק יהיה 0.9200.920.

סעיף ג

תשובה:

In=57.7 AI_n=57.7\,\text{A}, זרם תכן 1.43In=82.6 A1.43I_n=82.6\,\text{A}, ולכן 16 mm216\,\text{mm}^2 נחושת.

1. הזרם הנקוב של סוללה בודדת:

IC=QC3 U=400003⋅400=57.7 AI_C=\frac{Q_C}{\sqrt3\,U}=\frac{40000}{\sqrt3\cdot400}=57.7\,\text{A}

2. מוליכי ההזנה של קבלים מתוכננים לזרם גדול מהנקוב: זרמי הרמוניות (כ-1.31.3) וסטיית הקיבול מהערך הנקוב (עד כ-1.11.1). זרם התכן:

Id=1.3⋅1.1⋅IC=1.43⋅57.7=82.6 AI_d=1.3\cdot1.1\cdot I_C=1.43\cdot57.7=82.6\,\text{A}

3. בחירה מהטבלה (כבל נחושת XLPE בהתקנה גלויה, 3 מוליכים עמוסים): 10 mm210\,\text{mm}^2 נושא כ-71 A71\,\text{A} (לא מספיק), ו-16 mm216\,\text{mm}^2 נושא כ-96 A96\,\text{A} (≥82.6 A\ge82.6\,\text{A}).

תשובה: שטח חתך מזערי של 16 mm216\,\text{mm}^2 נחושת להזנת סוללה בודדת (IC=57.7 AI_C=57.7\,\text{A}, זרם תכן 82.6 A82.6\,\text{A}).

סעיף ד

תשובה:

S=1003.5 kVAS=1003.5\,\text{kVA}, β≈0.627\beta\approx0.627 (‏62.7%62.7\%)

אחרי התקנת 5 הסוללות (סעיף ב):

1. Q′=592.47−200=392.47 kVArQ'=592.47-200=392.47\,\text{kVAr}

2. S′=923.62+392.472=1003.5 kVAS'=\sqrt{923.6^2+392.47^2}=1003.5\,\text{kVA}

3. מקדם ההעמסה:

β=S′Sn=1003.51600=0.627\beta=\frac{S'}{S_n}=\frac{1003.5}{1600}=0.627

(לפני התיקון: 1097.31600=0.686\frac{1097.3}{1600}=0.686.)

תשובה: מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון הוא β≈0.627\beta\approx0.627 (62.7%62.7\%).

סעיף ה

תשובה:

מעטפת הלוח והדלת מחוברות למוליך ההגנה; הדלת שעליה ציוד חשמלי מחוברת בגשר הארקה גמיש (לא דרך הצירים). עכבת הלולאה נקבעת במדידה (מכשיר לבדיקת לולאת תקלה) או בחישוב, ועליה לקיים Zs≤U0IaZ_s\le\frac{U_0}{I_a}.

1. הדרישה: לוח מתכתי הוא גוף מתכתי שעלול להתחשמל בתקלה, ולכן מגינים עליו בשיטת ההגנה של המתקן (איפוס, TN, כי המפעל מוזן משנאי פרטי שנקודת הכוכב שלו מוארקת):

•המעטפת מחוברת לפס הארקה (פס PE) של הלוח, ופס זה מחובר למוליך ההגנה של קו ההזנה.

•על הדלת מותקן ציוד חשמלי (מכשירי מדידה), ולכן הדלת עצמה עלולה להתחשמל אם בידוד החיווט שלו נפגע. אין לסמוך על הצירים כחיבור הארקה: מחברים את הדלת לגוף הלוח (או לפס PE) במוליך הארקה גמיש (גשר הארקה), בחתך שאינו קטן מחתך המוליכים המזינים את הציוד שעל הדלת.

•החיבור צריך להיות אמין, מסומן (צהוב-ירוק) ומוגן מפני ניתוק בפתיחת הדלת.

2. עכבת לולאת התקלה: הלולאה היא מקור ההזנה (השנאי), מוליך הפאזה עד הלוח, הגוף/הדלת שבה התקלה, ומוליך ההגנה חזרה לנקודת הכוכב:

Zs=ZT+Zphase+ZPEZ_s=Z_{T}+Z_{phase}+Z_{PE}

•במדידה: במכשיר לבדיקת לולאת תקלה, שמחובר בין פאזה לבין הדלת או הגוף של הלוח, במתקן מופעל.

•בחישוב: מסכמים את עכבת השנאי, עכבת מוליך הפאזה ועכבת מוליך ההגנה (לפי האורך, החתך והחומר).

התנאי: ההגנה תנתק את התקלה בזמן הנדרש, כלומר Zs≤U0IaZ_s\le\frac{U_0}{I_a}, כאשר U0=230 VU_0=230\,\text{V} ו-IaI_a הוא הזרם שמבטיח את פעולת המבטח של לוח 4 בזמן הנדרש.

תשובה: מעטפת הלוח מחוברת למוליך ההגנה, והדלת שעליה ציוד המדידה מחוברת לגוף הלוח במוליך הארקה גמיש (לא דרך הצירים). עכבת לולאת התקלה נקבעת במדידה במכשיר לבדיקת לולאה (או בחישוב של שנאי, פאזה ומוליך הגנה), וצריך להתקיים Zs≤U0IaZ_s\le\frac{U_0}{I_a}.

שאלה 7 · תאורה בבריכה מקורה ואזורי בריכה

בבריכת שחייה טיפולית מקורה המתוארת באיור מותקנים שישה גופי תאורה. כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של 100 Lm/W100\,\text{Lm/W}. פיזור האור של גוף תאורה שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול והוא הותקן צמוד לתקרה, גובה התקרה כ-6 מטרים. במרכז הבריכה (נקודה A) נמדדה רמת הארה של 200 Lux200\,\text{Lux} בגובה הרצפה. רשת החשמל במתח נקוב של 230 V230\,\text{V}.

א.

חשבו את שטף האור של גוף תאורה.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את רמת ההארה בנקודה B (בגובה הרצפה, התחשבו בשתי נורות קרובות בלבד).

(5 נקודות)
ד.

הסבירו כיצד מוגדר אזור C בהתאם לחוק החשמל, גובה הנקודה C כ-0.8 מטר.

(4 נקודות)
ה.

לפי חוק החשמל, מנו את האפשרויות להגנה בפני חשמול של תאורה תת מימית הממוקמת מאחורי אשנב והגישה אליה אפשרית מתעלה שמחוץ למים.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

I≈5309 cdI\approx5309\,\text{cd}, Φ=2πI≈33,360 lm\Phi=2\pi I\approx33{,}360\,\text{lm}

נתון: 6 גופי תאורה בגובה h=6 mh=6\,\text{m}, עוצמת הארה ב-A (במרכז) EA=200 lxE_A=200\,\text{lx}, פיזור שווה בחצי מרחב.

מבוקש: שטף האור של גוף בודד.

1. גאומטריה לפי האיור (מבט מלמעלה): הגופים במרחק אופקי של 6 m6\,\text{m} מהציר האורכי של הבריכה, שעליו נמצאות A ו-B. הגופים 1 ו-2 נמצאים 3.5 m3.5\,\text{m} מהקיר, והגופים 3 ו-4 בגובה A: 2+172=10.5 m2+\frac{17}{2}=10.5\,\text{m} מהקיר. לכן המרווח בין שורות הגופים הוא 7 m7\,\text{m}.

•גופים 3 ו-4: מרחק אופקי מ-A 6 m6\,\text{m}, מרחק ישר d1=62+62=8.485 md_1=\sqrt{6^2+6^2}=8.485\,\text{m}.

•גופים 1, 2, 5, 6: מרחק אופקי 62+72=85 m\sqrt{6^2+7^2}=\sqrt{85}\,\text{m}, מרחק ישר d2=85+36=11 md_2=\sqrt{85+36}=11\,\text{m}.

2. עוצמת ההארה מגוף בעוצמת אור II (חוק הריבוע ההפוך וחוק הקוסינוס):

E=Icos⁡θd2=I hd3E=\frac{I\cos\theta}{d^2}=\frac{I\,h}{d^3}

ב-A מסכמים את ששת הגופים:

EA=I h(2d13+4d23)=I⋅6⋅(28.4853+4113)=0.03767 IE_A=I\,h\left(\frac{2}{d_1^3}+\frac{4}{d_2^3}\right)=I\cdot6\cdot\left(\frac{2}{8.485^3}+\frac{4}{11^3}\right)=0.03767\,I

3. עוצמת האור:

I=2000.03767=5309 cdI=\frac{200}{0.03767}=5309\,\text{cd}

(בדיקה: גופים 3 ו-4 תורמים 2⋅52.14=104.27 lx2\cdot52.14=104.27\,\text{lx}, וארבעת האחרים 4⋅23.93=95.73 lx4\cdot23.93=95.73\,\text{lx}; יחד 200 lx200\,\text{lx}.)

4. השטף: האור מתפזר באופן שווה בחצי מרחב, כלומר בזווית מרחבית 2π sr2\pi\,\text{sr}:

Φ=2πI=2π⋅5309=33,356 lm\Phi=2\pi I=2\pi\cdot5309=33{,}356\,\text{lm}

תשובה: שטף האור של כל גוף תאורה הוא כ-33,360 lm33{,}360\,\text{lm} (עוצמת אור I≈5309 cdI\approx5309\,\text{cd}).

סעיף ב

תשובה:

P≈334 WP\approx334\,\text{W}

ההספק הוא השטף חלקי הנצילות האורית:

P=Φbeta=33356100=333.6 WP=\frac{\Phi}{\\beta}=\frac{33356}{100}=333.6\,\text{W}

הזרם של כל מנורה ב-230 V230\,\text{V} (בהנחת מקדם הספק 1): 333.6230=1.45 A\frac{333.6}{230}=1.45\,\text{A}.

תשובה: הספק מנורת לד בודדת הוא כ-334 W334\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

EB≈99.6 lxE_B\approx99.6\,\text{lx}

1. הגופים הקרובים ל-B הם 5 ו-6. נקודה B נמצאת על שפת הבריכה, 2 m2\,\text{m} מהקיר. הגופים 5 ו-6 נמצאים (בסימטריה לגופים 1 ו-2) 3.5 m3.5\,\text{m} מהקיר, ולכן ההפרש לאורך הבריכה הוא 1.5 m1.5\,\text{m}. ההפרש לרוחב הוא 6 m6\,\text{m} (כמו בסעיף א).

המרחק האופקי: a=62+1.52=6.185 ma=\sqrt{6^2+1.5^2}=6.185\,\text{m}

המרחק הישר: d=a2+h2=6.1852+62=8.617 md=\sqrt{a^2+h^2}=\sqrt{6.185^2+6^2}=8.617\,\text{m}

cos⁡θ=hd=68.617=0.696\cos\theta=\frac{h}{d}=\frac{6}{8.617}=0.696

2. עוצמת ההארה משני הגופים (שווים):

EB=2⋅Icos⁡θd2=2⋅5309⋅0.6968.6172=99.6 lxE_B=2\cdot\frac{I\cos\theta}{d^2}=2\cdot\frac{5309\cdot0.696}{8.617^2}=99.6\,\text{lx}

תשובה: EB≈99.6 lxE_B\approx99.6\,\text{lx} (בערך מחצית מההארה במרכז).

סעיף ד

תשובה:

אזור 1: בתוך 2 m2\,\text{m} משפת הבריכה ובגובה 0.8 m<2.5 m0.8\,\text{m}<2.5\,\text{m}. מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד 12 V12\,\text{V} AC) שמקורו מחוץ לאזורים, בדרגת הגנה IPX4 לפחות, בלי בתי תקע ומפסקים.

1. מיקום C: לפי האיור, C נמצא ברצועה שבין שפת הבריכה לקיר, ברוחב 2 m2\,\text{m}, כלומר במרחק אופקי של עד 2 m2\,\text{m} משפת הבריכה, ובגובה של כ-0.8 m0.8\,\text{m} מעל הרצפה.

2. חלוקת האזורים בבריכת שחייה לפי חוק החשמל:

•אזור 0: פנים אגן הבריכה.

•אזור 1: משפת הבריכה ועד 2 m2\,\text{m} ממנה במישור האופקי, ומהרצפה עד גובה 2.5 m2.5\,\text{m}.

•אזור 2: רצועה נוספת של 1.5 m1.5\,\text{m} מחוץ לאזור 1, עד גובה 2.5 m2.5\,\text{m}.

3. נקודה C: מרחק אופקי של 2 m2\,\text{m} לכל היותר וגובה 0.8 m<2.5 m0.8\,\text{m}<2.5\,\text{m}, ולכן היא באזור 1.

4. הדרישות באזור 1: מותר ציוד שמוזן במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד 12 V12\,\text{V} זרם חילופין או 30 V30\,\text{V} זרם ישר) ממקור שנמצא מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2; דרגת הגנה IPX4 לפחות (IPX5 כשמנקים בסילוני מים); אסור להתקין בתי תקע, מפסקים וקופסאות חיבורים (פרט למעגלי מתח נמוך מאוד מבטחתי); כל הגופים המתכתיים באזור מחוברים להשוואת פוטנציאלים משלימה.

תשובה: אזור C הוא אזור 1 (עד 2 m2\,\text{m} משפת הבריכה ועד גובה 2.5 m2.5\,\text{m}). מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי שמקורו מחוץ לאזורים, בדרגת הגנה IPX4 לפחות, בלי בתי תקע ומפסקים.

סעיף ה

תשובה:

מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית (שנאי מבדל לכל גוף); ניתוק אוטומטי עם ממסר פחת 30 mA30\,\text{mA} (גוף בידוד כפול). בכל מקרה בלי מגע מוליך בין הגוף לחלקי האשנב.

גוף תאורה שמותקן מאחורי אשנב אטום, ושמטפלים בו מתעלת שירות יבשה מחוץ למים, אינו נמצא במים עצמם. לכן מותרות בו כמה שיטות הגנה:

1. מתח נמוך מאוד מבטחתי (מנמ"ב, עד 12 V12\,\text{V} זרם חילופין), עם שנאי מבטחתי מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2.

2. הפרדה חשמלית: שנאי מבדל נפרד לכל גוף תאורה, מותקן מחוץ לאזורים.

3. ניתוק אוטומטי של ההזנה עם ממסר פחת שזרם הפעולה שלו 30 mA30\,\text{mA} לכל היותר, עם גוף תאורה בעל בידוד כפול.

בכל אחת מהשיטות מתקינים את הגוף כך שלא יהיה שום חיבור מוליך, מכוון או מקרי, בין חלקי המתכת של גוף התאורה לבין חלקי המתכת של האשנב.

תשובה: מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית בשנאי מבדל לכל גוף; ניתוק אוטומטי בממסר פחת של 30 mA30\,\text{mA} (עם בידוד כפול). בכל השיטות אין חיבור מוליך בין גוף התאורה לחלקי האשנב.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.