מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת חשמל · סמל 97164 · 7 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, אביב 2025 מועד ב', כל 7 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 1-7.
ערך כל שאלה – 25 נקודות.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.
4. שני ספרי לימוד.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.
שאלה 1 · עמדת טעינה ביתית: כבל, חיבור וסלקטיביות
בבית פרטי תוכננה התקנה של עמדת טעינה בהספק של , מקדם ההספק של עמדת הטעינה הוא . המפסק הראשי בלוח החשמל של הבית הפרטי הוא הניחו שמקדם ההספק של המתקן הוא . המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד. בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים הקיימים בבית:
טבלה לשאלה 1
כבל ההזנה לעמדת הטעינה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא . הכבל בעל מוליכי נחושת ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?
בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה בכבל ההזנה לעמדת הטעינה?
בהתאם לטבלה א', קבעו האם נדרש לבצע הגדלת חיבור לבית הפרטי?

על סמך האיור המצורף, קבעו מהי כל עקומה באיור (נתיך של חח"י/ מבטח ראשי בבית הפרטי) ומהי עכבת לולאת התקלה המרבית שתהווה גבול לסלקטיביות בין התקני ההגנה.
בהתאם לחוק החשמל, איזה סוג של לוח חשמל מותר לפי המתואר בשאלה?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, מא"ז C40, , ולכן כבל (נחושת, XLPE).
נתון: עמדת טעינה תלת-פאזית , , . כבל נחושת XLPE בעל 5 גידים (3 מוליכים עמוסים) בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע , התנגדות תרמית סגולית .
מבוקש: שטח החתך המזערי של מוליכי הכבל.
הדרך: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח (מא"ז C) שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם המותר של הכבל לפי תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך שזרמו המותר המתוקן אינו קטן מהזרם הנקוב של המבטח ().
1. זרם העבודה של העמדה:
2. המבטח: הערך התקני קטן מזרם העבודה, ולכן בוחרים את הערך הבא, מא"ז תלת-קוטבי C40, כלומר .
3. מקדמי התיקון לתנאי ההתקנה (טבלאות מקדמי התיקון לכבלים בקרקע, ערכי הייחוס: קרקע ו-):
•טמפרטורת קרקע , בידוד XLPE: .
•התנגדות תרמית סגולית שווה לערך הייחוס: .
•כבל יחיד בצינור, אין מקדם קיבוץ.
4. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:
5. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל נחושת XLPE בצינור בקרקע עם 3 מוליכים עמוסים (ערכים תקניים: - , - ):
•: , לא מתאים.
•: , מתאים.
תשובה: כבל נחושת XLPE המוגן במא"ז C40 (, ).
סעיף ב
כחתך מוליכי הפאזה: .
מוליך הארקה (מוליך ההגנה) נמצא בתוך אותו כבל, כגיד אחד מחמשת הגידים, ועשוי מאותה מתכת כמוליכי הפאזה.
1. לפי תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול), כאשר מוליך ההגנה הוא חלק מהכבל ושטח החתך של מוליך הפאזה אינו עולה על , שטח החתך של מוליך ההגנה שווה לשטח החתך של מוליך הפאזה.
2. בסעיף א נבחר חתך פאזה , ולכן .
3. מוליך ההגנה מוגן מכנית כי הוא בתוך מעטה הכבל, ולכן אין צורך בדרישה נוספת כמו במוליך הארקה נפרד.
תשובה: (שווה לחתך מוליכי הפאזה).
סעיף ג
לא: , , החיבור הקיים מספיק.
נתון: הצרכנים בטבלה א' ומקדמי ההתלכדות שלהם, מקדם ההספק של המתקן , מפסק ראשי .
מבוקש: האם הזרם המחושב של המתקן עולה על זרם המפסק הראשי.
1. ההספק המחושב של כל קבוצה הוא מספר הצרכנים כפול ההספק הנקוב כפול מקדם ההתלכדות:
•דוד חשמלי:
•תנור אפייה:
•מכונת כביסה:
•מזגן מרכזי:
•עמדת טעינה:
•בתי תקע:
•תאורה:
2. סך ההספק הפעיל:
3. ההספק המדומה והזרם בחיבור התלת-פאזי (בהנחה שהצרכנים החד-פאזיים מחולקים באופן מאוזן בין הפאזות):
4. השוואה: , כלומר המפסק הראשי הקיים גדול מהזרם המחושב.
תשובה: לא. הזרם המחושב קטן מ-, ולכן אין צורך בהגדלת חיבור (בתנאי שהעומסים החד-פאזיים מחולקים באופן מאוזן בין הפאזות).
סעיף ד
עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C40), עקומה 2: נתיך חח"י. .
1. זיהוי העקומות:
•לעקומה 1 יש אזור תרמי (עקום) ומתחתיו "מדרגה" אנכית רחבה שיורדת עד ציר וממשיכה אופקית. זה אופיין של מפסק אוטומטי (מא"ז) עם הפעלה מגנטית מיידית, ולכן עקומה 1 היא המבטח הראשי בבית הפרטי.
•עקומה 2 היא עקומה רציפה שזמן הניתוק בה קטן בהדרגה ככל שהזרם גדל, בלי מדרגה מגנטית. זה אופיין של נתיך, כלומר נתיך חח"י. בזרמים קטנים עקומה 2 נמצאת מימין לעקומה 1 (ניתוק איטי יותר), כמו שנדרש מהגנה שנמצאת לפני המבטח הראשי.
2. קריאת הערכים מהאיור (ציר לוגריתמי):
•אזור ההפעלה המגנטית של עקומה 1 נמצא בין כ- לכ-, כלומר עד של מא"ז C40, כמצופה ממשפחת C. מעל המפסק מנתק בוודאות בזמן של עד .
•עקומה 2 חותכת את קו בזרם של כ-.
3. מתי יש סלקטיביות: בתחום העקומות נחתכות (הנתיך עלול להינתך לפני שהמפסק מנתק), ולכן הסלקטיביות לא מובטחת. כאשר זרם התקלה גדול מ- המפסק מנתק מיידית, הרבה לפני הנתיך, והסלקטיביות נשמרת. לכן הגבול הוא זרם קצר של לפחות .
4. עכבת הלולאה המרבית (מתח פאזה ):
עכבה גדולה יותר נותנת זרם קצר קטן מ-, והמפסק לא מנתק מגנטית.
5. הערה: מעל כ- גם הנתיך מגיע לזמן של כ-, ולכן גם לזרם התקלה יש גבול עליון מעשי, המתאים לעכבה של .
תשובה: עקומה 1: המבטח הראשי (מא"ז C40), עקומה 2: נתיך חח"י. עכבת לולאת התקלה המרבית לסלקטיביות היא (זרם קצר של ).
סעיף ה
לוח חלוקה ביתי לשימוש אנשים רגילים (DBO לפי ת"י 61439 חלק 3), בזרם נקוב של , עם מבנה סגור, חלקים חיים מוגנים מפני מגע וטבלת מעגלים.
1. מה ידוע מהשאלה: זה לוח של בית פרטי (דירת מגורים), הזרם הנקוב של המפסק הראשי , והמא"זים ממשפחת C. את הלוח מפעילים בני הבית, כלומר אנשים רגילים שאינם חשמלאים.
2. לפי תקנות החשמל (לוחות במתח נמוך), לוח צריך להתאים לתקן הלוחות ת"י 61439. לוח שמיועד להפעלה על ידי אנשים רגילים, בזרם נכנס קטן (עד , ומעגלים יוצאים עד ), הוא לוח חלוקה ביתי מסוג DBO לפי ת"י 61439 חלק 3. הלוח בשאלה () נמצא בתחום זה.
3. דרישות עיקריות מלוח כזה:
•מבנה סגור, וחלקים חיים שאינם נגישים גם כשפותחים את דלת הלוח (כיסוי פנימי), כך שבני הבית יכולים להפעיל את המא"זים בבטחה.
•מעטפה מבודדת (בידוד כפול) או מעטפת מתכת מוארקת.
•פס הארקה ופס אפס, וסימון של כל מעגל.
•מקום לממסר פחת למעגלים (ובמיוחד למעגל עמדת הטעינה), ומקום שמור להרחבה.
תשובה: לוח חלוקה ביתי לשימוש אנשים רגילים (DBO לפי ת"י 61439-3) בזרם נקוב של : לוח סגור שחלקיו החיים מוגנים מפני מגע, עם פסי אפס והארקה וסימון המעגלים.
שאלה 2 · רשת טבעתית: זרימת הספקים, חתך ומפל מתח
באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית טבעתית. ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת הוא ומוליכי הרשת מנחושת . מתח הרשת הנקוב הוא .

חשבו את ההספק בכל קטע וקטע.
חשבו וקבעו את שטח החתך האחיד (מסחרי) של מוליכי הרשת, אם ידוע שמגבלת מפלי המתח המקסימלית ברשת היא בלבד.
קבע את הנקודה שבה המתח הוא המתח המזערי וחשב את ערכו.
קבעו באיזו נקודה זרם הקצר יהיה מרבי וחשבו אותו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, , (כלומר מ-C ל-B, מ-B ל-C), , (ב-kW ו-kVAr).
נתון: טבעת שמוזנת בנקודה O (אמצע הצלע AD): , , , , . אורך הטבעת . החתך אחיד, ולכן העכבה ליחידת אורך זהה בכל הקטעים.
מבוקש: ההספק הפעיל והעילי שזורם בכל קטע.
1. ההספק המרוכב של כל עומס (, השראתי: , קיבולי: ):
•: , כלומר .
• (קיבולי): , , כלומר .
•: , ולכן , .
•: , כלומר .
2. בטבעת עם חתך אחיד פותחים את הטבעת בנקודת ההזנה O ומקבלים קו שמוזן משני קצותיו באותו מתח. ההספק שיוצא מ-O לכיוון A נקבע לפי שיטת המומנטים: כל עומס מוכפל במרחק שלו מהקצה השני (O דרך D), ומחלקים באורך הטבעת. המרחקים מ-O דרך A: : , : , : , : , ולכן המרחקים מהקצה השני: .
באותו אופן מהצד השני (מרחקים מ-O דרך A):
בדיקה: , וזה שווה לסכום העומסים.
3. ההספקים בקטעים לפי חוק הצמתים (ההספק הנכנס לצומת פחות העומס שבו), בכיוון O→A→B→C→D:
, כלומר זורמים מ-A ל-B, והספק עילי של זורם מ-B ל-A (העומס הקיבולי ב-B מספק אותו).
, כלומר זורמים מ-C ל-B, ו- זורמים מ-B ל-C.
, כלומר זורמים מ-D ל-C, ו- זורמים מ-C ל-D.
, כלומר זורמים מ-O ל-D, כמו בצעד 2.
4. נקודות ההתפצלות: ההספק הפעיל מגיע לנקודה B משני הצדדים, וההספק העילי מגיע לנקודה D משני הצדדים.
תשובה: (kW, kVAr; הכיוון לפי זרימת ההספק הפעיל)
(ערך שלילי פירושו שההספק העילי זורם בכיוון ההפוך לזה שבעמודה הראשונה.)
סעיף ב
, ולכן חתך מסחרי .
נתון: ההספקים בקטעים מסעיף א, , , .
מבוקש: חתך אחיד שבו מפל המתח לכל נקודה אינו עולה על .
1. מפל המתח המותר: .
2. מפל המתח מ-O עד צומת כלשהו (לאורך המסלול דרך A) הוא
כאשר הם ההספקים בקטעים שבדרך (בכיוון O→A→B→C, עם הסימנים מסעיף א). בטבעת אחידה מפל המתח לצומת יוצא זהה בשני המסלולים.
3. סכומי המומנטים עד כל צומת (בוואט ובמטר):
•עד : , .
•עד : , .
•עד : , .
•עד (דרך הקטע OD): , .
4. החתך הנדרש לכל צומת מתוך :
לצומת :
לצומת :
לצמתים ו- מתקבל פחות מ-.
הדרישה החמורה ביותר היא בצומת C: .
5. החתך המסחרי הקרוב מלמעלה הוא ( קטן מדי).
תשובה: , ונבחר חתך מסחרי אחיד של .
סעיף ג
בנקודה C: (), .
עם החתך שנבחר, , מחשבים את מפל המתח לכל צומת ובוחרים את הגדול ביותר.
1. התנגדות ליחידת אורך: ().
2. מפל המתח לצומת C (המומנטים מסעיף ב):
3. באותו אופן לשאר הצמתים:
, .
ההספק הפעיל מתפצל ב-B, אבל בקטע BC זורם הספק עילי גדול מ-B אל C, והוא מוסיף מפל מתח קטן עד C. לכן המפל הגדול ביותר הוא בנקודה C.
4. המתח בנקודה C:
, כלומר .
תשובה: המתח המזערי בנקודה C: (מפל של ; בנקודה B המתח כמעט זהה, ).
סעיף ד
בנקודות A ו-D (שוות): (במקור אידיאלי).
הנחה: מקור ההזנה בנקודה O אידיאלי (עכבת הרשת שלפני O לא נתונה ולכן זניחה), כך שזרם הקצר נקבע רק מעכבת הטבעת.
1. בקצר בנקודה כלשהי הזרם מגיע מ-O בשני מסלולים מקבילים. העכבה השקולה פרופורציונלית לאורך השקול:
•בנקודות A ו-D: , , ולכן .
•בנקודות B ו-C: , , ולכן .
העכבה הקטנה ביותר, ולכן זרם הקצר הגדול ביותר, היא בנקודות A ו-D (הן סימטריות ביחס ל-O).
2. העכבה בנקודה A (חתך ):
3. זרם הקצר התלת-פאזי:
(להשוואה, בנקודות B ו-C: ו-.) הערך הגבוה ב-A נובע מההנחה שהמקור אידיאלי; בפועל עכבת השנאי המזין מקטינה אותו.
תשובה: זרם הקצר מרבי בנקודות A ו-D (שוות): .
שאלה 3 · שנאי בבניין: מתח בעומס וזרמי קצר
באיור לשאלה 3 נתונה המערכת הבאה. לבניין רב קומות מגיע קו הזנה במתח גבוה. לבניין יש שנאי הספק של , נתוני השנאי מפורטים בסרטוט המצורף. פסי הצבירה BB1 ו- BB2 עשויים מנחושת. מתח ההזנה הנמדד בין הפאזות בצד המתח הגבוה (ללא הפעלת מתקן הצריכה) הוא .

הניחו שהשנאי מועמס ב- מהעומס הנקוב ומקדם הספק העומס הוא . מהו המתח שנמדד בנקודה A?
חשבו את זרם הקצר התלת מופעי המתמיד (בהתייחס לסרטוט בלבד) בנקודה A.
חשבו מהו ערכו המקסימלי של זרם הקצר בנקודה A.
ציינו שלוש דרישות שונות לפחות עבור חדר החשמל המשמש שנאי.
לבניין קיימת ערכת גנרטור המזינה מעגלי חירום. בלוח החירום קיימת מערכת החלפה אוטומטית. בחדר גנרטור ובחדר השנאי קיים מוליך עם השילוט "הארקת שיטה". קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול של המתקן במשטר תקין ובמשטר גיבוי.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, ולכן .
נתון: מתח בצד הגבוה בריקם, שנאי , , , ; קו מתח גבוה מאלומיניום , , ; כבל מתח נמוך NA2XY (אלומיניום), 6 כבלים במקביל לכל פאזה של , , . עומס בגורם הספק .
מבוקש: המתח בפס הצבירה 1 (נקודה A).
הרעיון: בריקם המתח בצד הנמוך הוא (יחס ). בעומס יורד מתח בשנאי (העיקר), בכבל המתח הנמוך ובקו המתח הגבוה. מחשבים כל מפל ומחסירים. לאלומיניום נשתמש ב-.
1. זרם העומס בצד :
,
,
2. מפל המתח בשנאי:
3. מפל המתח בכבל המתח הנמוך (6 כבלים במקביל):
,
4. מפל המתח ברשת ובקו המתח הגבוה (מועברים לצד ביחס ):
, , ובצד הנמוך: . עכבת הרשת (מסעיף ב): .
(זניח).
5. המתח בנקודה A:
(מפל כולל של , כלומר ).
תשובה: .
סעיף ב
נתון: , קו מתח גבוה, שנאי עם ו-, כבל מתח נמוך (כמו בסעיף א).
מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי המתמיד בפס הצבירה 1 (נקודה A).
מחשבים את כל העכבות כשהן מועברות לצד , מסכמים אותן ומחלקים את מתח הפאזה בעכבה הכוללת.
1. עכבת הרשת:
נניח : , .
2. קו המתח הגבוה, מועבר לצד הנמוך:
,
3. עכבת השנאי:
4. כבל המתח הנמוך (מסעיף א): , .
5. העכבה הכוללת עד A:
6. זרם הקצר המתמיד:
תשובה:
סעיף ג
זרם ההלם ().
הערך המקסימלי (הרגעי) של זרם הקצר הוא זרם ההלם, שכולל את הרכיב הישר הדועך בתחילת הקצר.
1. היחס בין ההתנגדות להיגב עד A (מסעיף ב):
2. מקדם ההלם:
3. זרם ההלם:
תשובה: הערך המקסימלי של זרם הקצר בנקודה A הוא .
סעיף ד
למשל: קירות, תקרה ודלתות עמידים באש עם דלת שנפתחת החוצה וננעלת; אוורור מספיק לפיזור חום השנאי; מאצרה לשמן (בשנאי שמן); שילוט אזהרה והגבלת כניסה לבעלי הרשאה; תאורה ותאורת חירום; מעברים ומרחקים מספיקים; הארקה של כל חלקי המתכת.
חדר שנאי הוא חדר חשמל שבו מתח גבוה ושנאי שמפיק חום ועלול להיות מקור לשריפה. הדרישות העיקריות לפי תקנות החשמל:
1. עמידות באש: קירות, תקרה ורצפה מחומר בלתי דליק ועמיד באש, ודלתות עמידות באש שנפתחות כלפי חוץ, וניתן לפתוח אותן מבפנים בלי מפתח.
2. אוורור: פתחי אוורור (טבעי או מאולץ) שמאפשרים לפנות את חום ההפסדים של השנאי, עם רשתות נגד כניסת בעלי חיים ומים.
3. מאצרת שמן: בשנאי שמן מתקינים בור או מאצרה שמכילים את כל כמות השמן, כדי שבדליפה או בשריפה השמן לא יתפשט.
4. גישה ושילוט: החדר נעול, הכניסה רק לבעלי רשאות מתאימים, ובכניסה שלט "סכנה - מתח גבוה".
5. מרחקים ומעברים: מעברי שירות ומילוט ברוחב מספיק סביב השנאי והמסדר, וגובה מספיק.
6. תאורה ותאורת חירום בחדר.
7. הארקה: כל חלקי המתכת (גוף השנאי, מסדרים, דלתות מתכת) מחוברים להארקה; ובחדר לא יעברו צנרת מים, גז או ביוב שאינם שייכים למתקן.
תשובה: (שלוש לפחות) חדר בעל עמידות באש עם דלתות שנפתחות החוצה; אוורור מתאים לפיזור החום; מאצרה לשמן בשנאי שמן; חדר נעול עם שלט אזהרה וגישה לבעלי הרשאה בלבד; מעברים מספיקים, תאורת חירום והארקה של כל חלקי המתכת.
סעיף ה
איפוס (TN) בשני המשטרים: בתקין עם הארקת השיטה של השנאי, ובגיבוי עם הארקת השיטה של הגנרטור.
1. משטר תקין: המתקן מוזן מהשנאי הפרטי. השילוט "הארקת שיטה" בחדר השנאי אומר שנקודת הכוכב של השנאי מוארקת, ומוליך האפס יוצא ממנה. גופי הציוד מחוברים למוליך הגנה שמחובר לנקודה זו, ולכן שיטת ההגנה היא איפוס (TN).
2. משטר גיבוי: גם בחדר הגנרטור יש מוליך "הארקת שיטה", כלומר נקודת הכוכב של הגנרטור מוארקת בהארקת שיטה משלה. כשהגנרטור מזין את מעגלי החירום, תקלה לגוף סוגרת לולאה דרך מוליך ההגנה אל נקודת הכוכב של הגנרטור, וזו שוב שיטת איפוס (TN).
3. כיוון שלכל מקור הארקת שיטה משלו, מערכת ההחלפה האוטומטית מעבירה גם את מוליך האפס יחד עם הפאזות (מחליף ארבע-קוטבי), כדי שלא יהיו שתי נקודות חיבור בין האפס להארקה בו-זמנית.
תשובה: בשני המשטרים שיטת ההגנה היא איפוס (TN): במשטר תקין דרך הארקת השיטה של השנאי, ובמשטר גיבוי דרך הארקת השיטה של הגנרטור.
שאלה 4 · הזנת מנוע אסינכרוני עם מתנע כוכב-משולש
מעגל ההזנה למנוע אסינכרוני שמוזן מלוח משנה במפעל, מותקן על גבי מגש רשת. כאשר טמפרטורת האוויר היא ובמגש קיימים עוד שלושה מעגלים נוספים. המעגל הוא בעל כבל רב גידי, בעל מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE. בבדיקת לולאת תקלה בהדקי המנוע, נמדד זרם קצר מינימלי של . בלוח ההזנה, נמדד זרם קצר מרבי של .
נתוני המנוע האסינכרוני:
התנעת המנוע היא בשיטת כוכב- משולש.
שרטטו תרשים עקרוני , חד קווי , להזנת המנוע כולל המתנע.
לפי תקנות החשמל, קבעו כיצד נעשית זינת מנוע במתנע כוכב- משולש.
קבעו את זרם הנקוב של המפסק להגנת מעגל ההזנה למנוע ובחרו את שטח החתך של המוליכים במעגל הזנת המנוע.
הניחו ששטח החתך שנבחר בסעיף הקודם הותקן, אך המוליך הוא מסוג נחושת. קבעו באיזה יחס הפסדי קו ההזנה ישתנו.

באיור נתון אופיין הניתוק של המתנע התרמו מגנטי ואופיין ההגנה של מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה. הסבירו מה יתרחש בעת קצר בהדקי המנוע? איזה מנגנון יופעל ובאיזה התקן?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
פס לוח המשנה ← מפסק אוטומטי (הגנת קצר) ← כבל ההזנה ← מגען ראשי K1 וממסר יתרת זרם ← שני כבלים (6 מוליכים) למנוע; מגען כוכב K2 ומגען משולש K3 משולבים ונעולים זה מול זה, עם ממסר זמן.
מתארים את התרשים החד-קווי מלמעלה למטה:
1. פס הצבירה של לוח המשנה (, זרם קצר מרבי ).
2. מפסק זרם אוטומטי תלת-קוטבי עם הגנה תרמית ומגנטית (מסעיף ג: ) - הגנת קצר ועומס יתר של כבל ההזנה, וכושר ניתוק של לפחות.
3. כבל ההזנה הרב-גידי (אלומיניום XLPE, על מגש הרשת) עד למתנע.
4. המתנע כוכב-משולש:
•מגען ראשי K1, שמחבר את שלוש הפאזות להדקים U1, V1, W1 של המנוע.
•ממסר יתרת זרם (תרמי) אחרי K1, שמכויל לזרם הליפוף .
•מגען משולש K3, שמחבר את ההדקים W2, U2, V2 לפאזות (סוגר את המשולש).
•מגען כוכב K2, שמקצר את ההדקים U2, V2, W2 ויוצר את נקודת הכוכב.
•ממסר זמן שמעביר מ-K2 ל-K3, ונעילה חשמלית ומכנית בין K2 ל-K3.
5. שני כבלים (שש מוליכים ומוליך הארקה) מהמתנע אל ששת הדקי המנוע (M, 3~).
סדר הפעולה: בהתנעה סגורים K1 ו-K2 (כוכב); אחרי זמן ההאצה K2 נפתח ו-K3 נסגר (משולש).
תשובה: לוח משנה ← מפסק אוטומטי ← כבל הזנה ← מתנע (K1 עם ממסר יתרת זרם, K2 כוכב, K3 משולש, ממסר זמן ונעילה הדדית) ← שני כבלים לששת הדקי המנוע.
סעיף ב
המנוע מוזן בשני מעגלים של שלושה מוליכים (6 מוליכים ומוליך הגנה) מהמתנע לששת ההדקים; כל מוליך נושא את זרם הליפוף ומחושב לפיו; שני הכבלים באותו חתך ובאותו מסלול, וההגנה מפני עומס יתר מכוילת לזרם הליפוף.
1. במתנע כוכב-משולש שני הקצוות של כל ליפוף יוצאים להדקים נפרדים, ולכן בין המתנע למנוע יש שני מעגלים תלת-פאזיים: אחד להדקים U1, V1, W1 ואחד להדקים U2, V2, W2 (שישה מוליכים), ועוד מוליך הגנה.
2. בזמן עבודה (משולש) כל מוליך כזה נושא את זרם הליפוף ולא את הזרם הקווי. זרם המנוע (מסעיף ג) , ולכן:
לפי זרם זה (עם מקדמי התיקון) מחשבים את חתך המוליכים בין המתנע למנוע.
3. שני הכבלים יהיו באותו חתך, מאותה מתכת ובאותו מסלול, כדי שהזרמים בליפופים יהיו שווים.
4. ההגנה מפני עומס יתר (הממסר התרמי שבמתנע) נמצאת בענף הליפוף ומכוילת לזרם , וכך היא מגינה גם על המוליכים שבין המתנע למנוע. ההגנה מפני קצר היא המפסק שבתחילת המעגל, והיא מגינה על כל המוליכים.
5. ההתנעה בכוכב מקטינה את זרם ההתנעה פי 3 לעומת התנעה ישירה: במקום . בין מגען הכוכב למגען המשולש חובה נעילה הדדית, כדי שלא ייסגרו יחד (קצר).
תשובה: המנוע מוזן בשני מעגלים תלת-פאזיים (6 מוליכים ומוליך הגנה) מהמתנע לששת הדקי המנוע, באותו חתך, כשכל מוליך מחושב לזרם הליפוף וההגנה מפני עומס יתר מכוילת לזרם זה.
סעיף ג
, מפסק ; , ולכן כבל אלומיניום XLPE בחתך .
נתון: , , , ; כבל רב-גידי, אלומיניום XLPE, על מגש רשת, , ועוד 3 מעגלים במגש.
מבוקש: הזרם הנקוב של המפסק וחתך הכבל ().
1. הספק המנוע בציר והספק הכניסה ():
,
2. הזרם הנקוב של המנוע:
3. המפסק: הערך התקני הבא מעל הוא . ההפעלה המגנטית שלו (כ- לפי האיור לשאלה) גבוהה מזרם ההתנעה בכוכב (), כך שהמפסק לא ינתק בהתנעה.
4. מקדמי התיקון:
•טמפרטורת אוויר , בידוד XLPE: .
•קיבוץ: 4 מעגלים בשכבה אחת על מגש רשת (מגש מחורר): .
5. הזרם המותר הנדרש מהטבלה:
6. בחירה מטבלת הזרמים המותרים לכבל רב-גידי, אלומיניום XLPE, באוויר על מגש (3 מוליכים עמוסים):
•: , כלומר , לא מתאים.
•: , כלומר , מתאים.
7. בדיקת עמידות בקצר: המפסק מנתק בזמן של כ-, ולכן החתך הנדרש לעמידות תרמית ( לאלומיניום XLPE) הוא , הרבה פחות מ-.
תשובה: זרם המנוע , מפסק בזרם נקוב , וכבל אלומיניום XLPE בחתך ().
סעיף ד
: ההפסדים יקטנו בכ-.
1. הפסדי הקו הם , והזרם לא משתנה (אותו מנוע).
2. באותו אורך ובאותו חתך ההתנגדות פרופורציונלית להתנגדות הסגולית: .
3. לכן:
(עם ו-.)
4. כלומר ההפסדים בנחושת הם כ- מההפסדים באלומיניום, ירידה של כ-.
תשובה: הפסדי קו ההזנה יקטנו ביחס של (בכ-).
סעיף ה
בקצר בהדקי המנוע () הזרם מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים; ראשון ינתק המנגנון המגנטי (האלקטרומגנטי) של המתנע התרמו-מגנטי (כ-), ומפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה (כ- בתחום זה) נשאר גיבוי; ההגנה התרמית לא תספיק לפעול.
נתון: זרם קצר מזערי בהדקי המנוע , זרם קצר מרבי בלוח ; באיור שני אופיינים - של המתנע התרמו-מגנטי ושל מפסק הזרם האוטומטי.
מבוקש: איזה מנגנון יפעל, ובאיזה התקן, בקצר בהדקי המנוע.
1. זיהוי האופיינים: המתנע נמצא קרוב למנוע ומכויל לזרם המנוע (), ולכן האופיין שלו הוא האופיין הצר שבזרמים הקטנים יותר. המפסק שבתחילת מעגל ההזנה מכויל לזרם גבוה יותר (), ולכן האופיין שלו הוא הרצועה הרחבה שבזרמים הגבוהים יותר.
2. קריאת האיור:
•למתנע: אזור תרמי (עקום, זמנים של שניות עד אלפי שניות) ומדרגה מגנטית אנכית בסביבות . מעליה הניתוק מיידי, בזמן של כ-.
•למפסק: אזור תרמי ומדרגה מגנטית עד כ-. בתחום של כ- זמן הניתוק שלו כ-, ומעליו כ-.
3. זרם הקצר: בכל קצר בהדקי המנוע הזרם הוא בין (מזערי) ל- (מרבי). הוא גדול לפחות פי מהזרם הנקוב של המנוע, ונמצא מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים.
4. מה יקרה: ההגנה התרמית (בשני ההתקנים) איטית מדי - היא פועלת בזמנים של שניות. לכן יפעל המנגנון המגנטי (האלקטרומגנטי), שמנתק מיידית.
5. באיזה התקן: ב- האופיין של המתנע נמצא מתחת לאופיין של המפסק (כ- לעומת כ-), ולכן המנגנון המגנטי של המתנע התרמו-מגנטי ינתק ראשון, ורק את מעגל המנוע. מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה משמש גיבוי: אם המתנע לא ינתק, המנגנון המגנטי של המפסק ינתק בתוך כ-. בזרמים הגבוהים (קרוב ל-) הרצועות קרובות זו לזו, וייתכן שגם המפסק יפעל (סלקטיביות חלקית).
תשובה: הזרם בקצר () מעל לסף המגנטי של שני ההתקנים. ינתק ראשון המנגנון המגנטי של המתנע התרמו-מגנטי (כ-); המנגנון המגנטי של מפסק הזרם האוטומטי של מעגל ההזנה הוא גיבוי (כ-). ההגנה התרמית לא תספיק לפעול.
שאלה 5 · עומס כוכב מאוזן: זרם, מקדם הספק וניתוק פאזה
עבור עומס תלת פאזי, מאוזן המחובר בתצורת כוכב. עכבות , כל עכבה בעלת התנגדות אוהמית של וסליל של (הניחו שההתנגדות והסליל בחיבור טורי וערכם קבוע). הרשת במתח של ותדירות של .

חשבו את הזרם הקווי בפאזה L1.
חשבו את מקדם ההספק של העומס התלת פאזי.
בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח OB.
בנקודה A בוצע ניתוק של פאזה L1. חשבו את מתח OE.
הניחו שרשת החשמל היא אך בתדר . הסבירו כיצד יושפע מקדם ההספק של העומס התלת פאזי והאם הדבר חיובי או שלילי כלפי רשת החשמל?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: עומס כוכב מאוזן, בכל ענף בטור עם , , .
מבוקש: הזרם בקו L1. בכוכב הזרם הקווי שווה לזרם בענף, והמתח על כל ענף הוא מתח הפאזה.
1. היגב הסליל:
2. עכבת ענף:
, ,
3. מתח הפאזה: .
4. הזרם (נסמן את הזרם זורם מהמקור אל העומס בקו L1):
בצורה פאזורית: (ביחס למתח הפאזה של L1).
תשובה:
סעיף ב
(השראתי)
העומס מאוזן, ולכן מקדם ההספק שלו שווה למקדם ההספק של ענף אחד:
העומס השראתי (הזרם מפגר אחרי המתח ב-).
בדיקה בהספקים: , , .
תשובה: השראתי.
סעיף ג
(אין זרם דרך ).
1. מה קורה במעגל: הנקודה A נמצאת על קו L1 בין המקור לעומס. אחרי הניתוק ב-A, הנקודה B והעכבה מחוברות רק לנקודת הכוכב O של העומס, וקו L1 פתוח. נקודת הכוכב של העומס אינה מחוברת לאפס של המקור.
2. לכן לא זורם זרם דרך : .
3. לפי חוק אוהם, המתח על (בין B ל-O) הוא:
כלומר הנקודה B נמצאת בפוטנציאל של נקודת הכוכב O (ואיננה "מתה" ביחס לאדמה - ראו סעיף ד).
תשובה: .
סעיף ד
נתון: L1 מנותק ב-A; העומס מוזן רק מ-L2 ו-L3. E היא נקודת הכוכב המוארקת של המקור (הארקת השיטה).
מבוקש: המתח בין נקודת הכוכב של העומס O לבין E.
1. אחרי הניתוק ו- מחוברות בטור בין L2 ל-L3. נסמן את הזרם זורם מ-L2 דרך אל O ומשם דרך אל L3.
2. מאחר ש-, המתח מתחלק שווה ביניהן, ונקודה O נמצאת באמצע בין L2 ל-L3. ביחס לנקודה E (פוטנציאל אפס של המקור):
כאשר ו- הם מתחי הפאזה של המקור.
3. סכום שלושת מתחי הפאזה הוא אפס, ולכן :
4. הגודל:
(לפי סעיף ג גם הנקודה B נמצאת במתח זה ביחס לאדמה.)
תשובה: .
סעיף ה
עולה ל-, ומקדם ההספק יורד מ- ל-. זה שלילי לרשת.
1. היגב הסליל פרופורציונלי לתדר:
2. העכבה ומקדם ההספק החדשים:
כלומר מקדם ההספק יורד מ- ל- (העומס השראתי יותר).
3. השפעה על הרשת: הזרם , ההספק הפעיל יורד ל- וההספק העילי . לכל קילוואט של הספק מועיל הרשת צריכה להעביר יותר הספק עילי ויותר זרם: לעומת ב-.
4. מקדם הספק נמוך הוא שלילי לרשת: זרם גדול יותר לאותו הספק פעיל, הפסדים ומפלי מתח גדולים יותר בקווים ובשנאים, ופחות ניצול של כושר ההעברה. ייתכן שיידרש שיפור מקדם הספק בקבלים.
תשובה: בתדר ההיגב גדל ל- ומקדם ההספק יורד ל-. זה שלילי לרשת: יותר הספק עילי וזרם יחסית להספק הפעיל, ולכן יותר הפסדים ומפלי מתח.
שאלה 6 · מפעל: כושר ניתוק, קבלים והגנה בלוח מתכתי
מפעל תעשייתי מוזן מרשת תלת-מופעית, עכבת הקצר של רשת החשמל היא . במפעל קיים שנאי הספק בהספק נקוב של .
ערכים נקובים של שנאי , הפסדי הריקם של השנאי הם והפסדי הנחושת הנקובים הם . קבוצת החיבורים היא Dyn11 ומתח הקצר של השנאי היא .
הלוח הראשי במפעל ממוקם בחדר החשמל הראשי. הלוח מזין ארבעה לוחות חשמל משניים. המתח במפעל , עומס המפעל מפורט בטבלה.
טבלה לשאלה 6
חשבו מהו כושר הניתוק הנדרש המינימלי של המפסק הראשי של המתקן.
במפעל, הותקנו סוללות קבלים בשיטת "קיזוז מרכזי". ברשות המפעל ישנן סוללות קבלים של . חשבו כמה סוללות קבלים נדרשות להתקנה עבור מקדם הספק של לפחות.
קבעו מהו שטח החתך המינימלי של מוליך נחושת, לפי טבלה להזנת סוללת קבלים בודדת.
חשבו מה יהיה מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון.
לוח מס' 4 הוא לוח מתכתי. על גבי דלת הלוח מותקן ציוד מדידה חשמלי, מה הדרישה בנושא הגנת הלוח בפני חשמול? כיצד תקבע עכבת לולאת התקלה?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
; מפסק בכושר ניתוק לפחות.
נתון: עכבת הרשת (מועברת לצד ), שנאי , , .
מבוקש: זרם הקצר התלת-פאזי בהדקי המפסק הראשי (צד של השנאי). כושר הניתוק של המפסק לא יקטן ממנו.
1. עכבת השנאי בצד :
2. העכבה הכוללת:
,
3. זרם הקצר:
4. כושר הניתוק של המפסק צריך להיות לפחות . הערך התקני הקרוב מעליו הוא .
תשובה: , ולכן נדרש מפסק ראשי בכושר ניתוק של לפחות.
סעיף ב
, ולכן 5 סוללות ().
1. ההספקים של כל לוח (, ):
2. מקדם ההספק הנוכחי: , .
3. ההספק העילי המותר במקדם :
4. הספק הקבלים הנדרש:
5. מספר הסוללות: , ומעגלים כלפי מעלה: ().
בדיקה: , .
תשובה: נדרשות 5 סוללות קבלים של (), ומקדם ההספק יהיה .
סעיף ג
, זרם תכן , ולכן נחושת.
1. הזרם הנקוב של סוללה בודדת:
2. מוליכי ההזנה של קבלים מתוכננים לזרם גדול מהנקוב: זרמי הרמוניות (כ-) וסטיית הקיבול מהערך הנקוב (עד כ-). זרם התכן:
3. בחירה מהטבלה (כבל נחושת XLPE בהתקנה גלויה, 3 מוליכים עמוסים): נושא כ- (לא מספיק), ו- נושא כ- ().
תשובה: שטח חתך מזערי של נחושת להזנת סוללה בודדת (, זרם תכן ).
סעיף ד
, ()
אחרי התקנת 5 הסוללות (סעיף ב):
1.
2.
3. מקדם ההעמסה:
(לפני התיקון: .)
תשובה: מקדם העמסת השנאי לאחר התיקון הוא ().
סעיף ה
מעטפת הלוח והדלת מחוברות למוליך ההגנה; הדלת שעליה ציוד חשמלי מחוברת בגשר הארקה גמיש (לא דרך הצירים). עכבת הלולאה נקבעת במדידה (מכשיר לבדיקת לולאת תקלה) או בחישוב, ועליה לקיים .
1. הדרישה: לוח מתכתי הוא גוף מתכתי שעלול להתחשמל בתקלה, ולכן מגינים עליו בשיטת ההגנה של המתקן (איפוס, TN, כי המפעל מוזן משנאי פרטי שנקודת הכוכב שלו מוארקת):
•המעטפת מחוברת לפס הארקה (פס PE) של הלוח, ופס זה מחובר למוליך ההגנה של קו ההזנה.
•על הדלת מותקן ציוד חשמלי (מכשירי מדידה), ולכן הדלת עצמה עלולה להתחשמל אם בידוד החיווט שלו נפגע. אין לסמוך על הצירים כחיבור הארקה: מחברים את הדלת לגוף הלוח (או לפס PE) במוליך הארקה גמיש (גשר הארקה), בחתך שאינו קטן מחתך המוליכים המזינים את הציוד שעל הדלת.
•החיבור צריך להיות אמין, מסומן (צהוב-ירוק) ומוגן מפני ניתוק בפתיחת הדלת.
2. עכבת לולאת התקלה: הלולאה היא מקור ההזנה (השנאי), מוליך הפאזה עד הלוח, הגוף/הדלת שבה התקלה, ומוליך ההגנה חזרה לנקודת הכוכב:
•במדידה: במכשיר לבדיקת לולאת תקלה, שמחובר בין פאזה לבין הדלת או הגוף של הלוח, במתקן מופעל.
•בחישוב: מסכמים את עכבת השנאי, עכבת מוליך הפאזה ועכבת מוליך ההגנה (לפי האורך, החתך והחומר).
התנאי: ההגנה תנתק את התקלה בזמן הנדרש, כלומר , כאשר ו- הוא הזרם שמבטיח את פעולת המבטח של לוח 4 בזמן הנדרש.
תשובה: מעטפת הלוח מחוברת למוליך ההגנה, והדלת שעליה ציוד המדידה מחוברת לגוף הלוח במוליך הארקה גמיש (לא דרך הצירים). עכבת לולאת התקלה נקבעת במדידה במכשיר לבדיקת לולאה (או בחישוב של שנאי, פאזה ומוליך הגנה), וצריך להתקיים .
שאלה 7 · תאורה בבריכה מקורה ואזורי בריכה
בבריכת שחייה טיפולית מקורה המתוארת באיור מותקנים שישה גופי תאורה. כל גוף תאורה בעל נצילות אורית של . פיזור האור של גוף תאורה שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול והוא הותקן צמוד לתקרה, גובה התקרה כ-6 מטרים. במרכז הבריכה (נקודה A) נמדדה רמת הארה של בגובה הרצפה. רשת החשמל במתח נקוב של .

חשבו את שטף האור של גוף תאורה.
חשבו את הספקה של מנורת לד בודדת.
חשבו את רמת ההארה בנקודה B (בגובה הרצפה, התחשבו בשתי נורות קרובות בלבד).
הסבירו כיצד מוגדר אזור C בהתאם לחוק החשמל, גובה הנקודה C כ-0.8 מטר.
לפי חוק החשמל, מנו את האפשרויות להגנה בפני חשמול של תאורה תת מימית הממוקמת מאחורי אשנב והגישה אליה אפשרית מתעלה שמחוץ למים.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
,
נתון: 6 גופי תאורה בגובה , עוצמת הארה ב-A (במרכז) , פיזור שווה בחצי מרחב.
מבוקש: שטף האור של גוף בודד.
1. גאומטריה לפי האיור (מבט מלמעלה): הגופים במרחק אופקי של מהציר האורכי של הבריכה, שעליו נמצאות A ו-B. הגופים 1 ו-2 נמצאים מהקיר, והגופים 3 ו-4 בגובה A: מהקיר. לכן המרווח בין שורות הגופים הוא .
•גופים 3 ו-4: מרחק אופקי מ-A , מרחק ישר .
•גופים 1, 2, 5, 6: מרחק אופקי , מרחק ישר .
2. עוצמת ההארה מגוף בעוצמת אור (חוק הריבוע ההפוך וחוק הקוסינוס):
ב-A מסכמים את ששת הגופים:
3. עוצמת האור:
(בדיקה: גופים 3 ו-4 תורמים , וארבעת האחרים ; יחד .)
4. השטף: האור מתפזר באופן שווה בחצי מרחב, כלומר בזווית מרחבית :
תשובה: שטף האור של כל גוף תאורה הוא כ- (עוצמת אור ).
סעיף ב
ההספק הוא השטף חלקי הנצילות האורית:
הזרם של כל מנורה ב- (בהנחת מקדם הספק 1): .
תשובה: הספק מנורת לד בודדת הוא כ-.
סעיף ג
1. הגופים הקרובים ל-B הם 5 ו-6. נקודה B נמצאת על שפת הבריכה, מהקיר. הגופים 5 ו-6 נמצאים (בסימטריה לגופים 1 ו-2) מהקיר, ולכן ההפרש לאורך הבריכה הוא . ההפרש לרוחב הוא (כמו בסעיף א).
המרחק האופקי:
המרחק הישר:
2. עוצמת ההארה משני הגופים (שווים):
תשובה: (בערך מחצית מההארה במרכז).
סעיף ד
אזור 1: בתוך משפת הבריכה ובגובה . מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד AC) שמקורו מחוץ לאזורים, בדרגת הגנה IPX4 לפחות, בלי בתי תקע ומפסקים.
1. מיקום C: לפי האיור, C נמצא ברצועה שבין שפת הבריכה לקיר, ברוחב , כלומר במרחק אופקי של עד משפת הבריכה, ובגובה של כ- מעל הרצפה.
2. חלוקת האזורים בבריכת שחייה לפי חוק החשמל:
•אזור 0: פנים אגן הבריכה.
•אזור 1: משפת הבריכה ועד ממנה במישור האופקי, ומהרצפה עד גובה .
•אזור 2: רצועה נוספת של מחוץ לאזור 1, עד גובה .
3. נקודה C: מרחק אופקי של לכל היותר וגובה , ולכן היא באזור 1.
4. הדרישות באזור 1: מותר ציוד שמוזן במתח נמוך מאוד מבטחתי (עד זרם חילופין או זרם ישר) ממקור שנמצא מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2; דרגת הגנה IPX4 לפחות (IPX5 כשמנקים בסילוני מים); אסור להתקין בתי תקע, מפסקים וקופסאות חיבורים (פרט למעגלי מתח נמוך מאוד מבטחתי); כל הגופים המתכתיים באזור מחוברים להשוואת פוטנציאלים משלימה.
תשובה: אזור C הוא אזור 1 (עד משפת הבריכה ועד גובה ). מותר בו רק ציוד במתח נמוך מאוד מבטחתי שמקורו מחוץ לאזורים, בדרגת הגנה IPX4 לפחות, בלי בתי תקע ומפסקים.
סעיף ה
מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית (שנאי מבדל לכל גוף); ניתוק אוטומטי עם ממסר פחת (גוף בידוד כפול). בכל מקרה בלי מגע מוליך בין הגוף לחלקי האשנב.
גוף תאורה שמותקן מאחורי אשנב אטום, ושמטפלים בו מתעלת שירות יבשה מחוץ למים, אינו נמצא במים עצמם. לכן מותרות בו כמה שיטות הגנה:
1. מתח נמוך מאוד מבטחתי (מנמ"ב, עד זרם חילופין), עם שנאי מבטחתי מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2.
2. הפרדה חשמלית: שנאי מבדל נפרד לכל גוף תאורה, מותקן מחוץ לאזורים.
3. ניתוק אוטומטי של ההזנה עם ממסר פחת שזרם הפעולה שלו לכל היותר, עם גוף תאורה בעל בידוד כפול.
בכל אחת מהשיטות מתקינים את הגוף כך שלא יהיה שום חיבור מוליך, מכוון או מקרי, בין חלקי המתכת של גוף התאורה לבין חלקי המתכת של האשנב.
תשובה: מתח נמוך מאוד מבטחתי; הפרדה חשמלית בשנאי מבדל לכל גוף; ניתוק אוטומטי בממסר פחת של (עם בידוד כפול). בכל השיטות אין חיבור מוליך בין גוף התאורה לחלקי האשנב.