דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים 97164 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97164 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל לטכנאים, קיץ 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על ארבע שאלות מתוך השאלות 1-6.

ערך כל שאלה – 25 נקודות.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. מהדורה אחרונה של חוק ותקנות בנושא חשמל בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות.

4. שני ספרי לימוד.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט במערכות הספק ומתקני חשמל - להורדה ב-PDF, 24 עמודים.

שאלה 1 · הזנת מפעל: כבל, הגנה, קצר ומפסק

למפעל תעשייתי תוכננה הזנה תלת מופעית לאחר שקבע מתכנן החשמל שההספק החשמלי של המפעל הוא 135∠37∘ kVA135\angle 37^\circ\,\text{kVA}. כבל ההזנה למפעל (4 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 50∘C50^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}. הכבלים הם בעלי מוליכי נחושת ובידוד XLPE. בכניסת כבל ההזנה לחדר החשמל הראשי בוצע חיבור בין מוליך האפס לפס השוואת הפוטנציאלים. מתח ההזנה של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

א.

קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש של כבל ההזנה בהתאם לתקנות החשמל.

(5 נקודות)
ב.

קבעו מהי שיטת ההגנה בפני חשמול במפעל בהתאם למפורט בשאלה.

(5 נקודות)
ג.

נמדדה עכבת לולאת תקלה בלוח הראשי (לוח מסוג 1) במפעל שערכה 0.19∠77∘ Ω0.19\angle 77^\circ\,\Omega.

חשבו את זרם הקצר המקסימלי בלוח הראשי?

(5 נקודות)
ד.

במפעל ישנו מכשיר המוזן ממספר מעגלים סופיים אחדים, לפי תקנות החשמל, מה הן הדרישות המחייבות עבור מכשיר כזה?

(5 נקודות)
ה.

לפניכם מספר אפשרויות לכוונון המפסק האוטומטי להזנת הלוח הראשי.

קבעו מהו הכוונון הנכון ביותר עבור המפסק האוטומטי המתכוונן (נמקו את תשובתכם).

אפשרויותזרם נקוב InI_nIr=k1⋅InI_r=k_1\cdot I_nIm=k2⋅IrI_m=k_2\cdot I_r
1160k1=0.9k_1=0.9k2=5k_2=5
2160k1=0.9k_1=0.9k2=8k_2=8
3250k1=0.9k_1=0.9k2=5k_2=5
4250k1=0.9k_1=0.9k2=8k_2=8
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

120 mm2120\,\text{mm}^2 (נחושת, XLPE)

נתון: S=135 kVAS=135\,\text{kVA}, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, כבל נחושת XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 50∘C50^\circ\text{C}, התנגדות תרמית סגולית 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W}.

מבוקש: שטח החתך המינימלי של כבל ההזנה.

רעיון: מחשבים את זרם העבודה, בוחרים מבטח שזרמו הנקוב גדול ממנו, מתקנים את הזרם הנדרש לפי מקדמי התיקון של תנאי ההתקנה, ובוחרים חתך מהטבלה.

1. זרם העבודה של המפעל:

Ib=S3⋅UL=135⋅1033⋅400=194.85 AI_b=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{135\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=194.85\,\text{A}

2. המבטח בתחילת הכבל צריך לקיים In≥IbI_n\ge I_b, ולכן בוחרים את הערך התקני הקרוב In=200 AI_n=200\,\text{A}. הכבל צריך לשאת את הזרם הזה בתנאי ההתקנה בפועל: IZ′=In=200 AI_Z'=I_n=200\,\text{A}.

3. מקדמי התיקון (לפי טבלאות התקנות לכבל בקרקע):

טמפרטורת הקרקע 50∘C50^\circ\text{C} (בידוד XLPE): K2=0.82K_2=0.82

התנגדות תרמית סגולית של הקרקע 1.5 Km/W1.5\,\text{Km/W} (נמוכה מערך הייחוס, ולכן הקרקע מקררת טוב יותר): K3=1.1K_3=1.1

4. הזרם המתמיד המרבי שהכבל צריך לשאת בתנאי הטבלה:

IZ≥IZ′K2⋅K3=2000.82⋅1.1=221.73 AI_Z\ge\frac{I_Z'}{K_2\cdot K_3}=\frac{200}{0.82\cdot1.1}=221.73\,\text{A}

5. לפי טבלה 90.6 (כבל נחושת XLPE בצינור בקרקע) הערך הקרוב שאינו קטן מ-221.73 A221.73\,\text{A} הוא 223 A223\,\text{A}, המתאים לחתך 120 mm2120\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי הוא 120 mm2120\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

איפוס TN-C-S

נתון: בכניסת כבל ההזנה לחדר החשמל הראשי מחובר מוליך האפס של הרשת לפס השוואת הפוטנציאלים.

1. ברשת עד לנקודת הכניסה מוליך האפס משמש גם כמוליך הגנה (מוליך PEN), כלומר החלק הזה של הרשת הוא TN-C.

2. בנקודת הכניסה מחברים את ה-PEN לפס השוואת הפוטנציאלים, וממנו והלאה מוליך האפס (N) ומוליך ההגנה (PE) נפרדים, כלומר בתוך המתקן השיטה היא TN-S.

3. שילוב של שני החלקים הוא שיטת האיפוס TN-C-S: הגופים המתכתיים מחוברים דרך מוליך ההגנה למוליך ה-PEN של הרשת, ותקלת חשמול הופכת לקצר שמנותק על ידי המבטח.

תשובה: שיטת ההגנה היא איפוס TN-C-S, כי קיים חיבור בין מוליך האפס לפס הארקות (השוואת הפוטנציאלים) במתקן.

סעיף ג

תשובה:

Ik≈1.34 kAI_k\approx1.34\,\text{kA} (ערך יעיל), ערך הפסגה IP≈2.84 kAI_P\approx2.84\,\text{kA}

נתון: ZK=0.19∠77∘ ΩZ_K=0.19\angle77^\circ\,\Omega, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקצר המקסימלי בלוח הראשי.

רעיון: מחשבים את זרם הקצר המתמיד המרבי (עם מקדם מתח 1.11.1), ואז את הערך הרגעי המרבי שלו (ערך הפסגה). ערך הפסגה גדול מ-2Ik\sqrt{2}I_k בגלל הרכיב הישר (DC) של זרם הקצר, והוא נקבע לפי מקדם ההלם KK התלוי ביחס R/XR/X של הלולאה.

1. רכיבי עכבת הלולאה (מעבר מצורה קוטבית לקרטזית):

ZK=0.19∠77∘=0.19⋅cos⁡77∘+j 0.19⋅sin⁡77∘=0.0427+j0.185 ΩZ_K=0.19\angle77^\circ=0.19\cdot\cos77^\circ+j\,0.19\cdot\sin77^\circ=0.0427+j0.185\,\Omega

2. זרם הקצר המתמיד המרבי:

Ik=1.1⋅UL3⋅ZK=1.1⋅4003⋅0.19=1337 A≈1.34 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_K}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot0.19}=1337\,\text{A}\approx1.34\,\text{kA}

3. מקדם ההלם: היחס

RX=0.04270.185=0.23\frac{R}{X}=\frac{0.0427}{0.185}=0.23

ומהעקומה של מקדם ההלם (או מהקירוב K=1.02+0.98e−3R/XK=1.02+0.98e^{-3R/X}) מתקבל K≈1.5K\approx1.5.

4. ערך הפסגה של זרם הקצר:

IP=2⋅K⋅Ik=2⋅1.5⋅1.337=2.84 kAI_P=\sqrt{2}\cdot K\cdot I_k=\sqrt{2}\cdot1.5\cdot1.337=2.84\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר המתמיד המרבי בלוח הראשי הוא כ-1.34 kA1.34\,\text{kA}, והערך המקסימלי (ערך הפסגה) של זרם הקצר הוא כ-2.84 kA2.84\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

אמצעי הניתוק של כל המעגלים ירוכזו בלוח משותף, ויוצבו שלטי אזהרה ליד המכשיר וליד אמצעי הניתוק; אין צורך בשלטים אם מותקן מפסק משותף המנתק את כל המעגלים בו-זמנית

הבעיה: כשמכשיר מוזן מכמה מעגלים, מי שמנתק מעגל אחד עלול לחשוב שהמכשיר כולו מנותק, בעוד שמעגלים אחרים עדיין מזינים אותו. לכן התקנות דורשות:

1. ריכוז אמצעי הניתוק: אמצעי הניתוק של כל המעגלים הסופיים המזינים את המכשיר ירוכזו בלוח משותף, כך שאפשר לנתק את כולם ממקום אחד.

2. שילוט: בקרבת המכשיר ובקרבת אמצעי הניתוק של מעגלי הזינה ייקבעו שלטי אזהרה ברורים, המציינים שהמכשיר מוזן מכמה מעגלים.

3. חריג: שלטים כאלה אינם נדרשים כאשר מותקן מפסק משותף לכל המעגלים, המנתק את כולם בו-זמנית.

תשובה: אמצעי הניתוק של המעגלים ירוכזו בלוח משותף; בקרבת המכשיר ובקרבת אמצעי הניתוק ייקבעו שלטי אזהרה ברורים; השלטים אינם נדרשים אם מותקן מפסק משותף המנתק את כל המעגלים בו-זמנית.

סעיף ה

תשובה:

אפשרות 3: In=250 AI_n=250\,\text{A}, Ir=225 AI_r=225\,\text{A}, Im=1125 AI_m=1125\,\text{A}

נתון: Ib=194.85 AI_b=194.85\,\text{A} (סעיף א), Ik=1337 AI_k=1337\,\text{A} (סעיף ג).

מבוקש: הכוונון המתאים. התנאים: הגנת העומס יתר IrI_r צריכה להיות לא קטנה מזרם העבודה, וההגנה המגנטית ImI_m צריכה להיות קטנה מזרם הקצר כדי שהמפסק ינתק קצר מיידית.

1. הגנת עומס יתר: מפסק 160 A160\,\text{A} נותן לכל היותר Ir=0.9⋅160=144 A<194.85 AI_r=0.9\cdot160=144\,\text{A}<194.85\,\text{A}, ולכן הוא לא מתאים (אפשרויות 1 ו-2 נפסלות).

במפסק 250 A250\,\text{A}:

IbIn=194.85250=0.78 ⇒ k1=0.9 ⇒ Ir=0.9⋅250=225 A≥194.85 A\frac{I_b}{I_n}=\frac{194.85}{250}=0.78\ \Rightarrow\ k_1=0.9\ \Rightarrow\ I_r=0.9\cdot250=225\,\text{A}\ge194.85\,\text{A}

2. הגנה מגנטית: היחס בין זרם הקצר לזרם הכוונון:

IkIr=1337225=5.9\frac{I_k}{I_r}=\frac{1337}{225}=5.9

לכן צריך k2<5.9k_2<5.9. עם k2=5k_2=5:

Im=5⋅225=1125 A<1337 AI_m=5\cdot225=1125\,\text{A}<1337\,\text{A}, והמפסק ינתק את הקצר.

עם k2=8k_2=8: Im=8⋅225=1800 A>1337 AI_m=8\cdot225=1800\,\text{A}>1337\,\text{A}, והמפסק לא ינתק מגנטית (אפשרות 4 נפסלת).

תשובה: אפשרות 3: In=250 AI_n=250\,\text{A}, k1=0.9k_1=0.9 (Ir=225 AI_r=225\,\text{A}), k2=5k_2=5 (Im=1125 AI_m=1125\,\text{A}).

שאלה 2 · עומס חד מופעי לא סימטרי ונתק אפס

באיור לשאלה מוצגים עומסים חד מופעיים המחוברים לרשת החשמל. המתח הנקוב של הרשת הוא 400 V400\,\text{V}.

העכבות נתונות בטבלה (לפי נתונים נקובים):

צרכןעכבת הצרכן [Ω][\Omega]
Z1Z_14+j54+j5
Z2Z_26+j26+j2
Z3Z_33−j43-j4
א.

חשבו את הזרם במוליך האפס.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את מקדם ההספק של המתקן החשמלי.

(5 נקודות)
ג.

ציינו באילו שיטות הגנה בפני חשמול אסור לבצע הארקת שיטה.

(5 נקודות)
ד.

נדרש ששיטת ההגנה בפני חשמול שתיושם במתקן היא TN-C-S.

בין אילו שתי אותיות נדרש לבצע חיבור על מנת ליישם את השיטה (A-B/ A-C/ B-C)?

מה יהיה צבעו של המוליך?

(5 נקודות)
ה.

ציינו מה יהיה מתח עומס Z1Z_1 במקרה של נתק בנקודה B.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IˉN≈68.7∠−137.2∘ A\bar{I}_N\approx68.7\angle-137.2^\circ\,\text{A}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, ולכן מתח מופע Uph=4003≈230 VU_{ph}=\frac{400}{\sqrt{3}}\approx230\,\text{V}. Z1=4+j5 ΩZ_1=4+j5\,\Omega בין L1 לאפס, Z2=6+j2 ΩZ_2=6+j2\,\Omega בין L2 לאפס, Z3=3−j4 ΩZ_3=3-j4\,\Omega בין L3 לאפס.

מבוקש: הזרם במוליך האפס.

רעיון: כל עומס מחובר בין פאזה לאפס, ולכן הזרם בו הוא מתח המופע חלקי העכבה. זרם האפס הוא הסכום הפאזורי של שלושת זרמי הפאזות (חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב).

נבחר את מתח L1 כייחוס: Uˉ1=230∠0∘\bar{U}_1=230\angle0^\circ, Uˉ2=230∠−120∘\bar{U}_2=230\angle-120^\circ, Uˉ3=230∠120∘ V\bar{U}_3=230\angle120^\circ\,\text{V}. כיוון הזרמים: מהפאזה דרך העומס אל האפס.

1. העכבות בצורה קוטבית:

Z1=4+j5=6.40∠51.34∘ ΩZ_1=4+j5=6.40\angle51.34^\circ\,\Omega, Z2=6+j2=6.32∠18.43∘ ΩZ_2=6+j2=6.32\angle18.43^\circ\,\Omega, Z3=3−j4=5∠−53.13∘ ΩZ_3=3-j4=5\angle-53.13^\circ\,\Omega

2. זרמי הפאזות:

Iˉ1=230∠0∘6.40∠51.34∘=35.92∠−51.34∘=22.44−j28.05 A\bar{I}_1=\frac{230\angle0^\circ}{6.40\angle51.34^\circ}=35.92\angle-51.34^\circ=22.44-j28.05\,\text{A}

Iˉ2=230∠−120∘6.32∠18.43∘=36.37∠−138.43∘=−27.21−j24.13 A\bar{I}_2=\frac{230\angle-120^\circ}{6.32\angle18.43^\circ}=36.37\angle-138.43^\circ=-27.21-j24.13\,\text{A}

Iˉ3=230∠120∘5∠−53.13∘=46∠173.13∘=−45.67+j5.50 A\bar{I}_3=\frac{230\angle120^\circ}{5\angle-53.13^\circ}=46\angle173.13^\circ=-45.67+j5.50\,\text{A}

3. זרם האפס, בסכום בצורה קרטזית:

IˉN=Iˉ1+Iˉ2+Iˉ3=(22.44−27.21−45.67)+j(−28.05−24.13+5.50)=−50.44−j46.68 A\bar{I}_N=\bar{I}_1+\bar{I}_2+\bar{I}_3=(22.44-27.21-45.67)+j(-28.05-24.13+5.50)=-50.44-j46.68\,\text{A}

4. מעבר לצורה קוטבית:

∣IˉN∣=50.442+46.682=68.72 A|\bar{I}_N|=\sqrt{50.44^2+46.68^2}=68.72\,\text{A}, והזווית ברביע השלישי: −137.22∘-137.22^\circ

תשובה: IˉN≈68.7∠−137.2∘ A\bar{I}_N\approx68.7\angle-137.2^\circ\,\text{A} (כ-68.7 A68.7\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ≈0.999\cos\varphi\approx0.999 (השראתי, כמעט 1)

מבוקש: מקדם ההספק הכולל. בעומס לא סימטרי מחשבים את ההספק המרוכב של כל עומס, מסכמים, ומקדם ההספק הוא קוסינוס הזווית של ההספק הכולל.

1. הספק מרוכב של כל עומס Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*:

Sˉ1=230∠0∘⋅35.92∠51.34∘=8.262∠51.34∘=5.161+j6.451 kVA\bar{S}_1=230\angle0^\circ\cdot35.92\angle51.34^\circ=8.262\angle51.34^\circ=5.161+j6.451\,\text{kVA}

Sˉ2=230∠−120∘⋅36.37∠138.43∘=8.364∠18.43∘=7.935+j2.645 kVA\bar{S}_2=230\angle-120^\circ\cdot36.37\angle138.43^\circ=8.364\angle18.43^\circ=7.935+j2.645\,\text{kVA}

Sˉ3=230∠120∘⋅46∠−173.13∘=10.58∠−53.13∘=6.348−j8.464 kVA\bar{S}_3=230\angle120^\circ\cdot46\angle-173.13^\circ=10.58\angle-53.13^\circ=6.348-j8.464\,\text{kVA}

2. ההספק הכולל:

SˉT=Sˉ1+Sˉ2+Sˉ3=19.444+j0.632=19.45∠1.86∘ kVA\bar{S}_T=\bar{S}_1+\bar{S}_2+\bar{S}_3=19.444+j0.632=19.45\angle1.86^\circ\,\text{kVA}

3. מקדם ההספק:

cos⁡φ=cos⁡(1.86∘)=0.9995≈0.999\cos\varphi=\cos(1.86^\circ)=0.9995\approx0.999

ההספק ההיגבי חיובי (קטן), ולכן מקדם ההספק השראתי במעט. הקיבוליות של Z3Z_3 כמעט מקזזת את ההשראות של Z1Z_1 ו-Z2Z_2.

תשובה: מקדם ההספק של המתקן הוא כ-0.9990.999 (השראתי, כמעט 1).

סעיף ג

תשובה:

זינה צפה, הפרד מגן ומתח נמוך מאוד

הארקת שיטה היא חיבור נקודה של מקור הזינה (בדרך כלל נקודת הכוכב) לאדמה. יש שיטות הגנה שכל רעיונן הוא שהמעגל אינו מחובר לאדמה, כך שמגע של אדם בחלק חי לא סוגר מעגל דרך האדמה. בשיטות אלה הארקת שיטה מבטלת את ההגנה, ולכן התקנות אוסרות אותה:

1. זינה צפה (רשת לא מוארקת).

2. הפרד מגן (שנאי מבדל המזין צרכן, כשהמעגל המשני אינו מוארק).

3. מתח נמוך מאוד (מקור מבדל במתח נמוך מאוד, שהמעגל שלו אינו מוארק).

תשובה: אסור לבצע הארקת שיטה כאשר ההגנה בפני חשמול מבוססת על זינה צפה, הפרד מגן או מתח נמוך מאוד.

סעיף ד

תשובה:

בין A ל-C; מוליך בבידוד כחול עם סימון צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה

1. בשיטת TN-C-S מחברים את מוליך ה-PEN של הרשת לפס השוואת הפוטנציאלים (הארקת היסוד) בכניסה למתקן, לפני כל מפסק או ממסר פחת.

2. נקודה A נמצאת על מוליך האפס בכניסה למתקן, לפני מפסק הפחת. נקודה C נמצאת על פס השוואת הפוטנציאלים של הארקת היסוד. לכן החיבור הוא A-C.

3. חיבור בנקודה B (אחרי מפסק הפחת) אינו נכון: זרם האפס של העומסים יתפצל בין מוליך האפס לבין מסלול ההארקה, מפסק הפחת יראה זרם לא מאוזן ויפעל שלא לצורך, ובנוסף ייווצר חיבור N-PE בתוך המתקן.

4. צבע המוליך: לפי התקנות, מוליך ה-PEN של הרשת יחובר לפס השוואת הפוטנציאלים במוליך בעל בידוד בצבע כחול, עם סימון בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה. הכחול מציין שהמוליך נושא גם את זרם האפס, והצהוב/ירוק מציין את תפקידו כמוליך הגנה.

תשובה: החיבור נדרש בין A ל-C. המוליך יהיה בעל בידוד בצבע כחול עם סימון (שרוול או כיוצא באלה) בצבע צהוב/ירוק לסירוגין בכל קצה.

סעיף ה

תשובה:

UZ1≈386 VU_{Z1}\approx386\,\text{V}

נתון: נתק במוליך האפס בנקודה B, כלומר נקודת הכוכב של העומסים כבר לא מחוברת לאפס של השנאי.

מבוקש: המתח על Z1Z_1.

רעיון: נקודת הכוכב של העומסים "צפה", ומתקבל מתח היסט בין נקודת הכוכב של העומסים לנקודת הכוכב של השנאי. מחשבים אותו בשיטת מתח הצומת (מילמן), ואז מתח העומס הוא מתח המופע פחות מתח ההיסט.

1. מוליכויות העומסים:

Yˉ1=16.40∠51.34∘=0.1562∠−51.34∘ S\bar{Y}_1=\frac{1}{6.40\angle51.34^\circ}=0.1562\angle-51.34^\circ\,\text{S}, Yˉ2=16.32∠18.43∘=0.1581∠−18.43∘ S\bar{Y}_2=\frac{1}{6.32\angle18.43^\circ}=0.1581\angle-18.43^\circ\,\text{S}, Yˉ3=15∠−53.13∘=0.2∠53.13∘ S\bar{Y}_3=\frac{1}{5\angle-53.13^\circ}=0.2\angle53.13^\circ\,\text{S}

Yˉ1+Yˉ2+Yˉ3=0.3678∠−1.86∘ S\bar{Y}_1+\bar{Y}_2+\bar{Y}_3=0.3678\angle-1.86^\circ\,\text{S}

2. מתח ההיסט של נקודת הכוכב (המונה ∑UˉiYˉi\sum\bar{U}_i\bar{Y}_i הוא בדיוק זרם האפס מסעיף א):

UˉN=Uˉ1Yˉ1+Uˉ2Yˉ2+Uˉ3Yˉ3Yˉ1+Yˉ2+Yˉ3=IˉN∑Yˉ=68.72∠−137.22∘0.3678∠−1.86∘=186.87∠−135.36∘ V\bar{U}_N=\frac{\bar{U}_1\bar{Y}_1+\bar{U}_2\bar{Y}_2+\bar{U}_3\bar{Y}_3}{\bar{Y}_1+\bar{Y}_2+\bar{Y}_3}=\frac{\bar{I}_N}{\sum\bar{Y}}=\frac{68.72\angle-137.22^\circ}{0.3678\angle-1.86^\circ}=186.87\angle-135.36^\circ\,\text{V}

3. המתח על Z1Z_1 (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה L1, Z1Z_1, נקודת הכוכב):

UˉZ1=Uˉ1−UˉN=230∠0∘−186.87∠−135.36∘=(230+132.95)+j131.31=385.98∠19.89∘ V\bar{U}_{Z1}=\bar{U}_1-\bar{U}_N=230\angle0^\circ-186.87\angle-135.36^\circ=(230+132.95)+j131.31=385.98\angle19.89^\circ\,\text{V}

המתח על Z1Z_1 עולה בהרבה על מתח המופע הנקוב (קרוב למתח השלוב), וזו הסכנה של נתק אפס.

תשובה: המתח על עומס Z1Z_1 יהיה כ-386 V386\,\text{V}.

שאלה 3 · הזנת בית דו-משפחתי מפילר חברת החשמל

לבית דו- משפחתי התבצעה הזנה מפילר של חברת החשמל. בפילר חברת החשמל בוצע חיבור בין פס הארקה לפס האפסים בפילר, לכל כניסה התקינו כבל בעל 5 גידים המחובר לפילר חברת חשמל. פילר ההזנה של חברת חשמל נמצא מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת היסוד של הבית הדו- משפחתי.

המפסק הראשי בלוח החשמל הראשי של כל כניסה בנפרד הוא 3×63 A3\times63\,\text{A}. המא"זים בלוח החשמל ממשפחת C בלבד.

בטבלה א' מצורפים המעגלים/הצרכנים:

סוגי צרכניםמספר הצרכניםזרם נקוב של המא"ז [A]
דוד חשמלי116
תנור אפייה116
מכונת כביסה116
מיזוג132
עמדת טעינה לרכב חשמלי125
בתי תקע2516
תאורה1010
א.

כבל ההזנה לכל כניסה (5 גידים בכבל ההזנה) מותקן בצינור בקרקע. כאשר טמפרטורת האדמה היא 40∘C40^\circ\text{C} וההתנגדות התרמית הסגולית של הקרקע היא 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}. הצינרות צמודים והם בעלי מוליכי אלומיניום ובידוד XLPE. קבעו מהו שטח החתך המינימלי הנדרש בהתאם לתקנות החשמל?

(5 נקודות)
ב.

בהתאם לדרישות חוק החשמל והתקנת הכבל המתוארת, מהו שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה?

(5 נקודות)
ג.

מדדו את התנגדות מוליך הארקה של מעגל ההזנה לעמדת הטעינה. התנגדות מוליך הארקה שנמדדה היא 0.34 Ω0.34\,\Omega. קבעו האם ערך זה הוא ערך תקין לבדיקה? (נמקו את תשובתכם)

(5 נקודות)
ד.

לפי חוק החשמל, היכן ימוקם לוח החשמל במתקן הדירתי? מהו סוג הלוח?

(5 נקודות)
ה.

המתקין של הפילר מתלבט האם להתקין פילר עם מעטפת מתכתית או פילר עם מעטפת מבודדת. הבעו את דעתכם בנושא וציינו מהי הברירה הנכונה? (נמקו את תשובתכם)

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

35 mm235\,\text{mm}^2 (אלומיניום, XLPE)

נתון: מפסק ראשי 3×63 A3\times63\,\text{A} לכל כניסה, כבל אלומיניום XLPE בצינור בקרקע, טמפרטורת קרקע 40∘C40^\circ\text{C}, התנגדות תרמית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}, שני צינורות צמודים (כבל לכל כניסה).

מבוקש: שטח החתך המינימלי.

1. הכבל מוגן על ידי המפסק הראשי, ולכן עליו לשאת בתנאי ההתקנה IZ′=In=63 AI_Z'=I_n=63\,\text{A}.

2. מקדמי התיקון:

טמפרטורת הקרקע 40∘C40^\circ\text{C} (XLPE): K2=0.91K_2=0.91

התנגדות תרמית סגולית 2.5 Km/W2.5\,\text{Km/W}: זה ערך הייחוס של הטבלה, ולכן אין תיקון (מקדם 1).

שני צינורות צמודים בקרקע: K7=0.85K_7=0.85

3. הזרם המתמיד המרבי הנדרש בתנאי הטבלה:

IZ≥IZ′K2⋅K7=630.91⋅0.85=81.44 AI_Z\ge\frac{I_Z'}{K_2\cdot K_7}=\frac{63}{0.91\cdot0.85}=81.44\,\text{A}

4. לפי טבלה 90.6 (שיטת התקנה ל', מוליכי אלומיניום XLPE) שטח החתך המסחרי המינימלי שעומד בזרם זה הוא 35 mm235\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי הוא 35 mm235\,\text{mm}^2.

סעיף ב

תשובה:

16 mm216\,\text{mm}^2

1. מוליך הארקה כאן הוא אחד מחמשת הגידים של כבל ההזנה, כלומר הוא מותקן יחד עם יתר מוליכי המעגל, בצינור משותף, ויכול לבוא איתם במגע.

2. לפי התקנות, לחתך מוליך מופע של 35 mm235\,\text{mm}^2 בהתקנה כזאת, החתך המזערי של מוליך הארקה הוא 16 mm216\,\text{mm}^2.

תשובה: שטח החתך המינימלי של מוליך הארקה הוא 16 mm216\,\text{mm}^2.

סעיף ג

תשובה:

לא תקין: נדרש RE≤0.2 ΩR_E\le0.2\,\Omega (ניתוק מגנטי) או לכל היותר 0.3 Ω0.3\,\Omega (ניתוק עד 5 שניות), ונמדד 0.34 Ω0.34\,\Omega

נתון: מעגל עמדת הטעינה מוגן במא"ז 25 A25\,\text{A} ממשפחת C, התנגדות מוליך הארקה שנמדדה RE=0.34 ΩR_E=0.34\,\Omega.

מבוקש: האם הערך תקין.

רעיון: בזמן תקלה זורם זרם התקלה במוליך הארקה, והמתח עליו הוא מתח המגע שמופיע על גוף המכשיר. כדי שמתח זה לא יעלה על מתח המגע הבטוח Usafety=50 VU_{safety}=50\,\text{V} כשהמא"ז מנתק, צריך RE≤UsafetyItripR_E\le\frac{U_{safety}}{I_{trip}}, כאשר ItripI_{trip} הוא הזרם שמבטיח ניתוק.

1. ניתוק מגנטי מיידי של מא"ז ממשפחת C, Itrip=10⋅InI_{trip}=10\cdot I_n:

RE≤UsafetyItrip=5010⋅25=0.2 ΩR_E\le\frac{U_{safety}}{I_{trip}}=\frac{50}{10\cdot25}=0.2\,\Omega

0.34 Ω>0.2 Ω0.34\,\Omega>0.2\,\Omega, הערך אינו תקין.

2. גם אם מסתפקים בניתוק תוך עד 5 שניות, שבו זרם הניתוק של מא"ז C הוא כ-6.6⋅In6.6\cdot I_n:

RE≤506.6⋅25=0.3 ΩR_E\le\frac{50}{6.6\cdot25}=0.3\,\Omega

0.34 Ω>0.3 Ω0.34\,\Omega>0.3\,\Omega, וגם לפי דרישה זו הערך אינו תקין.

תשובה: הערך אינו תקין. ההתנגדות המותרת היא 0.2 Ω0.2\,\Omega (או לכל היותר 0.3 Ω0.3\,\Omega לניתוק תוך 5 שניות), והנמדד 0.34 Ω0.34\,\Omega גדול ממנה.

סעיף ד

תשובה:

בתוך הדירה (בבית צמוד קרקע מותר גם בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, מוגן מפני חדירת מים); לוח מסוג 2 (בידוד כפול או מוגבר)

1. מיקום הלוח: לפי התקנות, במתקן דירתי ימוקם הלוח בתוך הדירה, כך שיהיה נגיש לדייר ויאפשר לו לנתק את המתקן במהירות.

2. במתקן דירתי במבנה צמוד קרקע (כמו הבית הדו-משפחתי שבשאלה) מותר להתקין את הלוח גם בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, בתנאי שהלוח מוגן בפני חדירת מים.

3. סוג הלוח: הלוח הדירתי, לרבות המעטה שלו, יהיה לוח מסוג 2, כלומר בעל בידוד כפול או בידוד מוגבר. כך גם בתקלת בידוד בתוך הלוח לא יופיע מתח על מעטה שהדייר נוגע בו.

תשובה: הלוח ימוקם בתוך הדירה; במבנה צמוד קרקע מותר גם בכניסה מקורה או במרפסת חיצונית מקורה, כשהלוח מוגן בפני חדירת מים. הלוח, לרבות המעטה שלו, יהיה מסוג 2 (בידוד כפול או בידוד מוגבר).

סעיף ה

תשובה:

פילר בעל מעטפת מבודדת

1. פילר בעל מעטפת מתכתית מחייב חיבור של המעטפת להארקה, כלומר לפס הארקה/האפסים שבתוכו (מוליך ה-PEN של הרשת).

2. הפילר נמצא מחוץ לתחום ההשפעה של הארקת היסוד של הבית, כלומר הקרקע סביבו אינה בפוטנציאל של הבית.

3. בעת נתק במוליך ה-PEN של הרשת עלול להופיע על פס האפסים, ולכן גם על מעטפת מתכתית, מתח מסוכן ביחס לאדמה שסביב הפילר. אדם שנוגע במעטפת ועומד על הקרקע ייחשף למתח זה, ואין סביב הפילר השוואת פוטנציאלים שתגן עליו.

4. במעטפת מבודדת אין חלק מתכתי נגיש שעליו יכול להופיע המתח, ולכן הסכנה נמנעת.

תשובה: יש להתקין פילר בעל מעטפת מבודדת, כי הפילר מרוחק מהמבנה ואינו בתחום ההשפעה של הארקת היסוד, ובנתק PEN תופיע על מעטפת מתכתית מתח מסוכן ביחס לאדמה.

שאלה 4 · רשת מתח נמוך: מפלי מתח והפסדים ברשת טבעתית

באיור לשאלה נתונה רשת תלת מופעית במתח נמוך של 400 V400\,\text{V} (יש להניח שזהו המתח במוצא השנאי). ההיגב ההשראתי של מוליכי הרשת זניח. מפסקים SW1 ו- SW2 מחוברים ומפסק SW3 מופסק.

מוליכי הרשת מנחושת הם בעלי התנגדות סגולית של ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}} ושטח החתך בכל המקטעים הוא 120 mm2120\,\text{mm}^2.

א.

חשבו את המתח בנקודה A.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הפסדי ההספק של הרשת.

(5 נקודות)
ג.

לאחר חיבור של מפסק SW3, חשבו את המתח בנקודה A.

(5 נקודות)
ד.

חשבו והסבירו באיזה מקרה (מפסק SW3 מופסק/ מחובר) הפסדי ההספק של הרשת יהיו קטנים יותר.

(5 נקודות)
ה.

בהתאם לצפיפות זרם בנחושת של 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2 הסבירו האם מקרה שבו מפסקים SW1 ו- SW3 מחוברים ומפסק SW2 מופסק הוא אפשרי מהיבט העמסת יתר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

UA≈397.25 VU_A\approx397.25\,\text{V}

נתון (לפי האיור): בנקודה A צרכן השראתי עם Q=81.92 kVArQ=81.92\,\text{kVAr} ו-cos⁡φ=0.862\cos\varphi=0.862, במרחק 55 m55\,\text{m} מהשנאי (דרך SW1). בנקודה B צרכן השראתי עם S=120 kVAS=120\,\text{kVA} ו-cos⁡φ=0.94\cos\varphi=0.94, במרחק 60 m60\,\text{m} מהשנאי (דרך SW2). ρ=158 Ω⋅mm2m\rho=\frac{1}{58}\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}, A=120 mm2A=120\,\text{mm}^2, ההיגב זניח.

מבוקש: המתח השלוב בנקודה A.

רעיון: כש-SW3 מופסק, המקטע מהשנאי ל-A נושא רק את הצרכן של A. ההיגב זניח, ולכן מפל המתח נקבע רק על ידי הרכיב הפעיל של הזרם, Icos⁡φI\cos\varphi.

1. ההספק של הצרכן בנקודה A:

φA=cos⁡−10.862=30.46∘\varphi_A=\cos^{-1}0.862=30.46^\circ

SA=Qsin⁡φA=81.92sin⁡30.46∘=161.61 kVAS_A=\frac{Q}{\sin\varphi_A}=\frac{81.92}{\sin30.46^\circ}=161.61\,\text{kVA}, PA=SA⋅cos⁡φA=161.61⋅0.862=139.31 kWP_A=S_A\cdot\cos\varphi_A=161.61\cdot0.862=139.31\,\text{kW}

כלומר SˉA=161.61∠30.46∘=139.31+j81.92 kVA\bar{S}_A=161.61\angle30.46^\circ=139.31+j81.92\,\text{kVA}

2. הזרם במקטע:

IA=SA3⋅UL=161.61⋅1033⋅400=233.26 AI_A=\frac{S_A}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{161.61\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=233.26\,\text{A}

3. מפל המתח השלוב (התנגדות בלבד):

ΔU=3⋅ρ⋅lA⋅IAcos⁡φA=3⋅1⋅5558⋅120⋅233.26⋅0.862=2.75 V\Delta U=\sqrt{3}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}\cdot I_A\cos\varphi_A=\sqrt{3}\cdot\frac{1\cdot55}{58\cdot120}\cdot233.26\cdot0.862=2.75\,\text{V}

4. המתח בנקודה A (מתח שלוב):

UA=400−2.75=397.25 VU_A=400-2.75=397.25\,\text{V}

תשובה: המתח בנקודה A הוא כ-397.25 V397.25\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

ΔP≈2.07 kW\Delta P\approx2.07\,\text{kW}

נתון: IA=233.26 AI_A=233.26\,\text{A} במקטע באורך 55 m55\,\text{m} (סעיף א). צרכן B (S=120 kVAS=120\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.94\cos\varphi=0.94) מוזן דרך SW2 במקטע באורך 60 m60\,\text{m}.

מבוקש: הפסדי ההספק הכוללים ברשת.

1. ההספק והזרם בענף של B:

φB=cos⁡−10.94=19.95∘\varphi_B=\cos^{-1}0.94=19.95^\circ, SˉB=120∠19.95∘=112.8+j40.94 kVA\bar{S}_B=120\angle19.95^\circ=112.8+j40.94\,\text{kVA}

IB=SB3⋅UL=120⋅1033⋅400=173.2 AI_B=\frac{S_B}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\frac{120\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=173.2\,\text{A}

2. הפסדים בשלושת המוליכים של כל ענף, ΔP=3⋅I2⋅R\Delta P=3\cdot I^2\cdot R עם R=ρlAR=\frac{\rho l}{A}:

ΔP=3⋅ρA⋅(IA2⋅lA+IB2⋅lB)=3⋅158⋅120⋅(233.262⋅55+173.22⋅60)=2066 W\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot(I_A^2\cdot l_A+I_B^2\cdot l_B)=\frac{3\cdot1}{58\cdot120}\cdot(233.26^2\cdot55+173.2^2\cdot60)=2066\,\text{W}

תשובה: הפסדי ההספק של הרשת הם כ-2.07 kW2.07\,\text{kW}.

סעיף ג

תשובה:

UA≈397.35 VU_A\approx397.35\,\text{V}

נתון: SW3 מחובר, ולכן הרשת הופכת לקו המוזן משני קצותיו באותו מתח: G (השנאי דרך SW1), A, B, ו-G' (השנאי דרך SW2). אורכי המקטעים: G-A 55 m55\,\text{m}, A-B 67 m67\,\text{m}, B-G' 60 m60\,\text{m}, סך הכול 182 m182\,\text{m}.

מבוקש: המתח בנקודה A.

רעיון: בקו בעל חתך אחיד המוזן משני קצותיו במתח שווה, ההספק שנכנס מכל קצה נמצא לפי "עקרון המנוף": כל עומס מתחלק בין שני הקצוות ביחס הפוך למרחק ממנו.

1. ההספק הנכנס מ-G אל A (המרחק של A מ-G' הוא 67+60=127 m67+60=127\,\text{m}, ושל B מ-G' הוא 60 m60\,\text{m}):

SˉG→A=SˉA⋅127+SˉB⋅60182=127⋅(139.31+j81.92)+60⋅(112.8+j40.94)182=134.39+j70.66 kVA\bar{S}_{G\to A}=\frac{\bar{S}_A\cdot127+\bar{S}_B\cdot60}{182}=\frac{127\cdot(139.31+j81.92)+60\cdot(112.8+j40.94)}{182}=134.39+j70.66\,\text{kVA}

2. חלוקת ההספקים בשאר המקטעים (מאזן הספקים בכל צומת):

SˉA→B=SˉG→A−SˉA=−4.91−j11.26 kVA\bar{S}_{A\to B}=\bar{S}_{G\to A}-\bar{S}_A=-4.91-j11.26\,\text{kVA}, כלומר במקטע A-B זורם 4.91+j11.26 kVA4.91+j11.26\,\text{kVA} מ-B אל A.

SˉG′→B=SˉA+SˉB−SˉG→A=117.71+j52.20 kVA\bar{S}_{G'\to B}=\bar{S}_A+\bar{S}_B-\bar{S}_{G\to A}=117.71+j52.20\,\text{kVA}

נקודה A מקבלת הספק משני הצדדים, ולכן היא נקודת המתח הנמוך ביותר ברשת.

חלוקת ההספקים מוצגת באיור שאחרי הפתרון (הערכים בו מעוגלים מעט אחרת; ההפרשים זניחים).

3. מפל המתח במקטע G-A (ההיגב זניח, ולכן רק ההספק הפעיל קובע):

ΔUA=3⋅ρ⋅lA⋅P3⋅UL=3⋅1⋅5558⋅120⋅134.39⋅1033⋅400=2.65 V\Delta U_A=\sqrt{3}\cdot\frac{\rho\cdot l}{A}\cdot\frac{P}{\sqrt{3}\cdot U_L}=\sqrt{3}\cdot\frac{1\cdot55}{58\cdot120}\cdot\frac{134.39\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=2.65\,\text{V}

4. המתח בנקודה A:

UA=400−2.65=397.35 VU_A=400-2.65=397.35\,\text{V}

תשובה: לאחר חיבור SW3 המתח בנקודה A הוא כ-397.35 V397.35\,\text{V} (מעט גבוה מאשר כש-SW3 מופסק).

סעיף ד

תשובה:

כש-SW3 מחובר: כ-2.04 kW2.04\,\text{kW}, לעומת כ-2.07 kW2.07\,\text{kW} כשהוא מופסק

נתון: SW3 מופסק: ΔP=2.07 kW\Delta P=2.07\,\text{kW} (סעיף ב). חלוקת ההספקים כש-SW3 מחובר מסעיף ג.

מבוקש: השוואת ההפסדים.

1. הזרמים במקטעים כש-SW3 מחובר (I=S3⋅ULI=\frac{S}{\sqrt{3}\cdot U_L}, עם 3⋅400=692.8 V\sqrt{3}\cdot400=692.8\,\text{V}):

IGA=∣134.39+j70.66∣⋅103692.8=151.84⋅103692.8=219.2 AI_{GA}=\frac{|134.39+j70.66|\cdot10^3}{692.8}=\frac{151.84\cdot10^3}{692.8}=219.2\,\text{A}

IAB=∣4.91+j11.26∣⋅103692.8=12.28⋅103692.8=17.7 AI_{AB}=\frac{|4.91+j11.26|\cdot10^3}{692.8}=\frac{12.28\cdot10^3}{692.8}=17.7\,\text{A}

IG′B=∣117.71+j52.20∣⋅103692.8=128.77⋅103692.8=185.9 AI_{G'B}=\frac{|117.71+j52.20|\cdot10^3}{692.8}=\frac{128.77\cdot10^3}{692.8}=185.9\,\text{A}

2. ההפסדים:

ΔP=3⋅ρA⋅(IGA2⋅lGA+IAB2⋅lAB+IG′B2⋅lG′B)=3⋅158⋅120⋅(219.22⋅55+17.72⋅67+185.92⋅60)=2041 W\Delta P=\frac{3\cdot\rho}{A}\cdot(I_{GA}^2\cdot l_{GA}+I_{AB}^2\cdot l_{AB}+I_{G'B}^2\cdot l_{G'B})=\frac{3\cdot1}{58\cdot120}\cdot(219.2^2\cdot55+17.7^2\cdot67+185.9^2\cdot60)=2041\,\text{W}

3. השוואה: 2.04 kW<2.07 kW2.04\,\text{kW}<2.07\,\text{kW}. כשהטבעת סגורה, הזרם מתחלק בין שני מסלולים לפי ההתנגדויות, וכך מתקבלת חלוקה שבה סכום I2RI^2R קטן יותר. הזרם במקטע G-A קטן (מ-233.26 A233.26\,\text{A} ל-219.2 A219.2\,\text{A}), וחלק מהעומס עובר למסלול השני.

תשובה: הפסדי ההספק קטנים יותר כשמפסק SW3 מחובר (כ-2.04 kW2.04\,\text{kW} לעומת כ-2.07 kW2.07\,\text{kW}).

סעיף ה

תשובה:

לא אפשרי: J≈3.37 A/mm2>2.2 A/mm2J\approx3.37\,\text{A/mm}^2>2.2\,\text{A/mm}^2 במקטע השנאי-A

נתון: SW2 מופסק, SW1 ו-SW3 מחוברים, כלומר שני הצרכנים (A ו-B) מוזנים דרך המקטע מהשנאי ל-A. צפיפות זרם מותרת 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2, A=120 mm2A=120\,\text{mm}^2.

מבוקש: האם המקטע עומד בצפיפות הזרם.

1. ההספק הכולל שעובר במקטע השנאי-A:

Sˉ=SˉA+SˉB=161.61∠30.46∘+120∠19.95∘=280.45∠25.98∘ kVA\bar{S}=\bar{S}_A+\bar{S}_B=161.61\angle30.46^\circ+120\angle19.95^\circ=280.45\angle25.98^\circ\,\text{kVA}

2. הזרם:

I=280.45⋅1033⋅400=404.8 AI=\frac{280.45\cdot10^3}{\sqrt{3}\cdot400}=404.8\,\text{A}

3. צפיפות הזרם:

J=IA=404.8120=3.37 A/mm2>2.2 A/mm2J=\frac{I}{A}=\frac{404.8}{120}=3.37\,\text{A/mm}^2>2.2\,\text{A/mm}^2

(במקטע A-B עובר רק זרם הצרכן של B, 173.2120=1.44 A/mm2\frac{173.2}{120}=1.44\,\text{A/mm}^2, וזה תקין, אבל המקטע הראשון עמוס יתר.)

תשובה: המקרה אינו אפשרי: צפיפות הזרם במקטע מהשנאי ל-A תהיה כ-3.37 A/mm23.37\,\text{A/mm}^2, מעל 2.2 A/mm22.2\,\text{A/mm}^2, כלומר העמסת יתר.

שאלה 5 · מערכת מנועים: זרם קצר, כושר ניתוק ופסי צבירה

באיור נתונה המערכת הבאה (תדירות המערכת היא 50 Hz50\,\text{Hz}):

נתוני המכונות:

שנאי T1: מתחים נקובים 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV} וקבוצת חיבורים YNd11, Uk(%)=7U_k(\%)=7, Sn=1.6 MVAS_n=1.6\,\text{MVA}.

מנוע תלת- מופעי 1: מתח נקוב 0.4 kV0.4\,\text{kV}, Pn=45 kWP_n=45\,\text{kW}, cos⁡φ=0.83\cos\varphi=0.83, beta=0.87\\beta=0.87, מקדם העמסה β=0.75\beta=0.75, Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n.

מנוע תלת- מופעי 2: מתח נקוב 0.4 kV0.4\,\text{kV}, Pn=34 kWP_n=34\,\text{kW}, cos⁡φ=0.78\cos\varphi=0.78, beta=0.81\\beta=0.81, מקדם העמסה β=1\beta=1, Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n.

עובי הפס [cm]גובה הפס [cm]התקנת הפסיםמרווח בין מבודדים של פס [cm]מאמץ הכפיפה של נחושת [kg/cm2][\text{kg/cm}^2]מרחק בין פסים של מופעים שונים [cm]מספר פסים למופעמודול אלסטיות [kg/cm2][\text{kg/cm}^2]משקל סגולי [kg/cm3][\text{kg/cm}^3]
0.54מאונך3325005פס בודד1.1⋅1061.1\cdot10^68.9⋅10−38.9\cdot10^{-3}
א.

לפי אמות המידה של רשות החשמל, מהו הספק המנוע הנדרש בהתקן התנעה?

ציינו את הסיבות לשימוש בהתקן כזה ומנו את השיטות השונות.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה A.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הפסגה של זרם הקצר התלת-מופעי בנקודה A.

(5 נקודות)
ד.

ציינו מהו המונח "כושר הניתוק" של מבטח ומה נדרש שיהיה ערכו (עבור מבטח Q1) בהתאם לחישובי זרם הקצר בסעיפים הקודמים.

(5 נקודות)
ה.

הסבירו והוכיחו האם התקנת פס צבירה BB2 בהתאם לטבלה המצורפת תקינה מהיבט של כוחות אלקטרו- דינאמיים ותדירות טבעית.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

מעל 2.5 kW2.5\,\text{kW} למנוע חד מופעי ומעל 3.7 kW3.7\,\text{kW} למנוע תלת מופעי; מטרה: הקטנת זרם ההתנעה ושקיעת המתח; שיטות: כוכב-משולש, שנאי עצמי, התנעה רכה, ווסת מהירות

1. לפי אמות המידה של רשות החשמל, נדרש התקן התנעה למנוע שהספקו עולה על 2.5 kW2.5\,\text{kW} במנוע חד מופעי, ועל 3.7 kW3.7\,\text{kW} במנוע תלת מופעי. במערכת שבשאלה שני המנועים תלת מופעיים (45 kW45\,\text{kW} ו-34 kW34\,\text{kW}), ולכן שניהם חייבים בהתקן התנעה.

2. הסיבות: זרם ההתנעה של מנוע אסינכרוני גדול מאוד (כאן Istart=8⋅InI_{start}=8\cdot I_n). הזרם הזה גורם לשקיעת מתח בקו ההזנה, שפוגעת בהתנעת המנוע עצמו ובצרכנים אחרים המחוברים לאותו קו (הבהוב תאורה, נפילת מגענים), ומעמיס את הרשת. התקן ההתנעה מקטין את זרם ההתנעה ומונע את שקיעת המתח.

3. השיטות המקובלות:

•התנעת כוכב-משולש.

•התנעה בשנאי עצמי (אוטו-שנאי).

•מתנע רך (Soft Starter).

•ווסת מהירות (ממיר תדר).

תשובה: נדרש התקן התנעה למנוע מעל 2.5 kW2.5\,\text{kW} (חד מופעי) ומעל 3.7 kW3.7\,\text{kW} (תלת מופעי). מטרתו להקטין את זרם ההתנעה ולמנוע שקיעת מתח בקו ההזנה. השיטות: כוכב-משולש, שנאי עצמי, התנעה רכה, ווסת מהירות.

סעיף ב

תשובה:

Ik≈20.7 kAI_k\approx20.7\,\text{kA}

נתון: Sk=500 MVAS_k=500\,\text{MVA}; שנאי 1.6 MVA1.6\,\text{MVA}, 33/0.4 kV33/0.4\,\text{kV}, Uk=7%U_k=7\%; כבל מתח נמוך 1: 50 m50\,\text{m}, 7×(4×300) mm27\times(4\times300)\,\text{mm}^2 נחושת, x0=0.08 mΩ/mx_0=0.08\,\text{m}\Omega/\text{m}; כבל מתח נמוך 2: 40 m40\,\text{m}, 1×(4×150) mm21\times(4\times150)\,\text{mm}^2 נחושת, x0=0.08 mΩ/mx_0=0.08\,\text{m}\Omega/\text{m}. להתנגדות הסגולית של נחושת ניקח ρ=0.018 Ω⋅mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה A (פס BB2).

רעיון: מחשבים את כל העכבות בצד 400 V400\,\text{V}, מסכמים בנפרד התנגדויות והיגבים, ומחלקים את מתח המופע (עם מקדם מתח 1.11.1 לזרם המרבי) בעכבה הכוללת. תרומת המנועים לזרם הקצר מוזנחת, והזרם מחושב מצד הרשת בלבד.

1. היגב רשת ההזנה (משוקף ל-400 V400\,\text{V}):

Xk=UL2Sk=4002500⋅106=0.32⋅10−3 Ω=0.32 mΩX_k=\frac{U_L^2}{S_k}=\frac{400^2}{500\cdot10^6}=0.32\cdot10^{-3}\,\Omega=0.32\,\text{m}\Omega

2. היגב השנאי (אין נתון הפסדי נחושת, ולכן מניחים שעכבת השנאי היא היגב בלבד):

Xtr=uk(%)100⋅UL2Sn=7100⋅40021600⋅103=7 mΩX_{tr}=\frac{u_k(\%)}{100}\cdot\frac{U_L^2}{S_n}=\frac{7}{100}\cdot\frac{400^2}{1600\cdot10^3}=7\,\text{m}\Omega

3. כבל מתח נמוך 1 (שבעה כבלים במקביל):

R1=ρ⋅L7⋅S=0.018⋅507⋅300=0.43 mΩR_1=\frac{\rho\cdot L}{7\cdot S}=\frac{0.018\cdot50}{7\cdot300}=0.43\,\text{m}\Omega, X1=L⋅x07=50⋅0.087=0.57 mΩX_1=\frac{L\cdot x_0}{7}=\frac{50\cdot0.08}{7}=0.57\,\text{m}\Omega

4. כבל מתח נמוך 2:

R2=ρ⋅LS=0.018⋅40150=4.8 mΩR_2=\frac{\rho\cdot L}{S}=\frac{0.018\cdot40}{150}=4.8\,\text{m}\Omega, X2=L⋅x0=40⋅0.08=3.2 mΩX_2=L\cdot x_0=40\cdot0.08=3.2\,\text{m}\Omega

5. עכבת הקצר:

R=R1+R2=0.43+4.8=5.23 mΩR=R_1+R_2=0.43+4.8=5.23\,\text{m}\Omega

X=Xk+Xtr+X1+X2=0.32+7+0.57+3.2=11.09 mΩX=X_k+X_{tr}+X_1+X_2=0.32+7+0.57+3.2=11.09\,\text{m}\Omega

Zeq=R2+X2=5.232+11.092=12.26 mΩZ_{eq}=\sqrt{R^2+X^2}=\sqrt{5.23^2+11.09^2}=12.26\,\text{m}\Omega

6. זרם הקצר התלת-מופעי המתמיד המרבי:

Ik=1.1⋅UL3⋅Zeq=1.1⋅4003⋅12.26⋅10−3=20.72 kAI_k=\frac{1.1\cdot U_L}{\sqrt{3}\cdot Z_{eq}}=\frac{1.1\cdot400}{\sqrt{3}\cdot12.26\cdot10^{-3}}=20.72\,\text{kA}

תשובה: זרם הקצר התלת-מופעי המרבי בנקודה A הוא כ-20.72 kA20.72\,\text{kA}.

סעיף ג

תשובה:

IP≈36.6 kAI_P\approx36.6\,\text{kA}

נתון: Ik=20.72 kAI_k=20.72\,\text{kA}, R=5.23 mΩR=5.23\,\text{m}\Omega, X=11.09 mΩX=11.09\,\text{m}\Omega (סעיף ב).

מבוקש: ערך הפסגה של זרם הקצר.

רעיון: ברגע הקצר יש לזרם גם רכיב ישר (DC) שדועך, ולכן הערך הרגעי המרבי גדול מ-2Ik\sqrt{2}I_k. מקדם ההלם KK תלוי ביחס R/XR/X: ככל שהיחס קטן, הרכיב הישר דועך לאט יותר, ו-KK גדול יותר.

1. היחס R/XR/X:

RX=0.43+4.80.32+7+0.57+3.2=5.2311.09=0.47\frac{R}{X}=\frac{0.43+4.8}{0.32+7+0.57+3.2}=\frac{5.23}{11.09}=0.47

2. מקדם ההלם מהעקומה (או מהקירוב K=1.02+0.98e−3R/XK=1.02+0.98e^{-3R/X}): K≈1.25K\approx1.25

3. ערך הפסגה:

IP=2⋅K⋅Ik=2⋅1.25⋅20.72=36.63 kAI_P=\sqrt{2}\cdot K\cdot I_k=\sqrt{2}\cdot1.25\cdot20.72=36.63\,\text{kA}

תשובה: ערך הפסגה של זרם הקצר בנקודה A הוא כ-36.6 kA36.6\,\text{kA}.

סעיף ד

תשובה:

כושר ניתוק הוא הזרם המרבי שהמבטח מסוגל לנתק בבטחה; עבור Q1 נדרש לפחות 20.72 kA20.72\,\text{kA} (בפועל ערך תקני כמו 25 kA25\,\text{kA})

1. הגדרה: כושר הניתוק של מבטח הוא הזרם המרבי (זרם הקצר) שהמבטח מסוגל לנתק בלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה, ובלי שהמבטח עצמו ייפגע (בלי פיצוץ, קשת ממושכת או ריתוך מגעים).

2. הדרישה: כושר הניתוק של המבטח חייב להיות לפחות זרם הקצר המרבי שיכול לזרום דרכו במקום ההתקנה. המבטח Q1 מזין את פס BB2, וקצר בנקודה A (על הפס) גורם לזרם קצר מרבי של Ik=20.72 kAI_k=20.72\,\text{kA} (סעיף ב).

3. לכן: Icu≥Ik=20.72 kAI_{cu}\ge I_k=20.72\,\text{kA}. בפועל בוחרים מבטח בערך התקני הבא, למשל 25 kA25\,\text{kA}. (מבטח צריך לעמוד גם בכוחות של ערך הפסגה IP=36.6 kAI_P=36.6\,\text{kA} מסעיף ג, שהוא כושר הסגירה הנדרש.)

תשובה: כושר ניתוק הוא זרם הקצר המרבי שהמבטח מסוגל לנתק בלי לגרום סכנה לאנשים או לסביבה ובלי שהוא עצמו ייפגע. עבור Q1 כושר הניתוק הנדרש הוא לפחות 20.72 kA20.72\,\text{kA}.

סעיף ה

תשובה:

לא תקינה: f0≈165 Hzf_0\approx165\,\text{Hz} (אין תהודה), אבל מאמץ הכפיפה כ-2570 kg/cm2>2500 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2>2500\,\text{kg/cm}^2

נתון (מהטבלה): פס נחושת בודד למופע, b=0.5 cmb=0.5\,\text{cm}, h=4 cmh=4\,\text{cm}, התקנה במאונך, מרווח בין מבודדים L=33 cmL=33\,\text{cm}, מרחק בין מופעים d=5 cmd=5\,\text{cm}, E=1.1⋅106 kg/cm2E=1.1\cdot10^6\,\text{kg/cm}^2, משקל סגולי 8.9⋅10−3 kg/cm38.9\cdot10^{-3}\,\text{kg/cm}^3, מאמץ כפיפה מותר 2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2. IP=36.63 kAI_P=36.63\,\text{kA} (סעיף ג).

מבוקש: בדיקת תדירות טבעית ומאמץ כפיפה.

1. מומנט האינרציה (הפס מתכופף בכיוון העובי שלו):

J=b3⋅h12=0.53⋅412=0.0417 cm4J=\frac{b^3\cdot h}{12}=\frac{0.5^3\cdot4}{12}=0.0417\,\text{cm}^4

2. משקל הפס ליחידת אורך:

G=8.9⋅10−3⋅0.5⋅4=0.0178 kg/cmG=8.9\cdot10^{-3}\cdot0.5\cdot4=0.0178\,\text{kg/cm}

3. התדירות הטבעית:

f0=112L2⋅E⋅JG=112332⋅1.1⋅106⋅0.04170.0178=165 Hzf_0=\frac{112}{L^2}\cdot\sqrt{\frac{E\cdot J}{G}}=\frac{112}{33^2}\cdot\sqrt{\frac{1.1\cdot10^6\cdot0.0417}{0.0178}}=165\,\text{Hz}

הכוחות האלקטרו-דינאמיים פועלים בתדירות 5050 ו-100 Hz100\,\text{Hz}. התדירות הטבעית רחוקה משתיהן, ולכן אין סכנת תהודה.

4. מומנט ההתנגדות:

W=b2⋅h6=0.52⋅46=0.167 cm3W=\frac{b^2\cdot h}{6}=\frac{0.5^2\cdot4}{6}=0.167\,\text{cm}^3

5. מאמץ הכפיפה בפס האמצעי בקצר תלת-מופעי (IPI_P ב-kA, אורכים ב-cm):

σ=1.76⋅IP2⋅L212⋅W⋅d⋅100=1.76⋅36.632⋅33212⋅0.167⋅5⋅100=2570 kg/cm2\sigma=\frac{1.76\cdot I_P^2\cdot L^2}{12\cdot W\cdot d\cdot100}=\frac{1.76\cdot36.63^2\cdot33^2}{12\cdot0.167\cdot5\cdot100}=2570\,\text{kg/cm}^2

6. השוואה: 2570 kg/cm2>2500 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2>2500\,\text{kg/cm}^2, המאמץ גדול מהמותר.

תשובה: ההתקנה אינה תקינה. מבחינת תדירות טבעית (f0≈165 Hzf_0\approx165\,\text{Hz}) אין תהודה, אבל מאמץ הכפיפה (כ-2570 kg/cm22570\,\text{kg/cm}^2) גדול מהמותר (2500 kg/cm22500\,\text{kg/cm}^2).

שאלה 6 · תאורת מגרש מכוניות: הגנה ועוצמת הארה

במגרש מכוניות, מותקנים שלושה עמודי תאורה מתכתיים זהים הממוקמים במתחם, על כל עמוד תאורה מותקנים ארבעה גופי תאורת לד. גובה עמוד התאורה כ-8 מטרים וכל גוף תאורה בעל נצילות אורית של 150 Lm/W150\,\text{Lm/W}. פיזור האור שווה לכל הכיוונים בצורת חצי עיגול. כל גוף תאורה בהספק של 200 W200\,\text{W}. כל גוף תאורה הוא חד- פאזי כך שהמתח הנקוב של הרשת הוא 230 V230\,\text{V}.

א.

ציינו מהן שיטות ההגנה בפני חשמול שיכולות להיות מיושמות להגנה בפני חשמול בעמודי התאורה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את רמת ההארה בנקודה A.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את רמת ההארה בנקודה B.

(5 נקודות)
ד.

לפי חוק החשמל וההתקנה המתוארת בשאלה, מה התכונה הבטיחותית הנדרשת למפסק בעמוד התאורה?

(5 נקודות)
ה.

שרטטו סכמה חשמלית של מעגל תאורה הפועל בהתבסס על התקן פוטו- צל (Photo cell).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

TT, TN-C-S, TN-S, זינה צפה, הפרד מגן, מפסק מגן (פחת) כהגנה בלעדית, בידוד מגן ומתח נמוך מאוד

עמודי התאורה מתכתיים ונמצאים בשטח פתוח שבו אנשים נוגעים בהם, ולכן צריך להגן על הגוף המתכתי מפני הופעת מתח מגע בתקלה. השיטות שיכולות להיות מיושמות:

1. הארקת הגנה (TT).

2. איפוס (TN-C-S או TN-S).

3. זינה צפה.

4. הפרד מגן.

5. מפסק מגן (מפסק פחת) כהגנה בלעדית בפני זרם דלף.

6. בידוד מגן (בידוד כפול).

7. מתח נמוך מאוד.

תשובה: TT, TN-C-S, TN-S, זינה צפה, הפרד מגן, מפסק מגן כהגנה בלעדית בפני זרם דלף, בידוד מגן ומתח נמוך מאוד.

סעיף ב

תשובה:

EA≈243 luxE_A\approx243\,\text{lux}

נתון: לפי האיור, המגרש 30×30 m30\times30\,\text{m}; עמוד 1 באמצע הצלע העליונה, עמוד 2 במרכז המגרש ועמוד 3 באמצע הצלע התחתונה, כולם על אותו קו. נקודה A נמצאת על הקו הזה, 7.5 m7.5\,\text{m} מעל עמוד 3, כלומר 7.5 m7.5\,\text{m} מעמוד 2 ומעמוד 3 ו-30−7.5=22.5 m30-7.5=22.5\,\text{m} מעמוד 1. גובה העמודים h=8 mh=8\,\text{m}, 4 גופי תאורה לעמוד, 200 W200\,\text{W} ו-150 Lm/W150\,\text{Lm/W} לגוף.

מבוקש: רמת ההארה האופקית בנקודה A.

רעיון: עוצמת ההארה האופקית מגוף נקודתי היא E=Iαcos⁡αr2E=\frac{I_\alpha\cos\alpha}{r^2}, ומכיוון ש-r=hcos⁡αr=\frac{h}{\cos\alpha} מתקבל E=Iαcos⁡3αh2E=\frac{I_\alpha\cos^3\alpha}{h^2}, כאשר α\alpha היא הזווית מהאנך. מסכמים את התרומות של כל העמודים.

1. שטף האור של גוף תאורה:

ϕ=P⋅betaE=200⋅150=30000 Lm\phi=P\cdot\\beta_E=200\cdot150=30000\,\text{Lm}

2. עוצמת ההארה: האור מתפזר שווה לכל הכיוונים בחצי מרחב (זווית מרחבית 2π2\pi):

Iα=ϕ2π=300002π=4774.65 cdI_\alpha=\frac{\phi}{2\pi}=\frac{30000}{2\pi}=4774.65\,\text{cd}

3. עמודים 2 ו-3 (מרחק אופקי 7.5 m7.5\,\text{m}):

tan⁡α=7.58=0.9375 ⇒ α=43.15∘\tan\alpha=\frac{7.5}{8}=0.9375\ \Rightarrow\ \alpha=43.15^\circ

E2=4⋅Iα⋅cos⁡3αh2=4⋅4774.65⋅cos⁡343.15∘82=115.87 luxE_2=\frac{4\cdot I_\alpha\cdot\cos^3\alpha}{h^2}=\frac{4\cdot4774.65\cdot\cos^3 43.15^\circ}{8^2}=115.87\,\text{lux} (לכל עמוד)

4. עמוד 1 (מרחק אופקי 22.5 m22.5\,\text{m}):

tan⁡α=22.58=2.81 ⇒ α=70.43∘\tan\alpha=\frac{22.5}{8}=2.81\ \Rightarrow\ \alpha=70.43^\circ

E1=4⋅4774.65⋅cos⁡370.43∘82=11.22 luxE_1=\frac{4\cdot4774.65\cdot\cos^3 70.43^\circ}{8^2}=11.22\,\text{lux}

5. רמת ההארה בנקודה A:

EA=2⋅E2+E1=2⋅115.87+11.22=242.96 luxE_A=2\cdot E_2+E_1=2\cdot115.87+11.22=242.96\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה A היא כ-243 lux243\,\text{lux}.

סעיף ג

תשובה:

EB≈47.9 luxE_B\approx47.9\,\text{lux}

נתון: נקודה B היא הפינה הימנית העליונה של המגרש. המרחקים האופקיים מהעמודים:

עמוד 1: 15 m15\,\text{m} (על אותה צלע).

עמוד 2: 152+152=21.21 m\sqrt{15^2+15^2}=21.21\,\text{m}.

עמוד 3: 152+302=33.54 m\sqrt{15^2+30^2}=33.54\,\text{m}.

Iα=4774.65 cdI_\alpha=4774.65\,\text{cd} ו-h=8 mh=8\,\text{m} (סעיף ב).

1. עמוד 1:

tan⁡α=158=1.875 ⇒ α=61.93∘\tan\alpha=\frac{15}{8}=1.875\ \Rightarrow\ \alpha=61.93^\circ

E1=4⋅4774.65⋅cos⁡361.93∘82=31.10 luxE_1=\frac{4\cdot4774.65\cdot\cos^3 61.93^\circ}{8^2}=31.10\,\text{lux}

2. עמוד 2:

tan⁡α=21.218=2.65 ⇒ α=69.34∘\tan\alpha=\frac{21.21}{8}=2.65\ \Rightarrow\ \alpha=69.34^\circ

E2=4⋅4774.65⋅cos⁡369.34∘82=13.11 luxE_2=\frac{4\cdot4774.65\cdot\cos^3 69.34^\circ}{8^2}=13.11\,\text{lux}

3. עמוד 3:

tan⁡α=33.548=4.19 ⇒ α=76.58∘\tan\alpha=\frac{33.54}{8}=4.19\ \Rightarrow\ \alpha=76.58^\circ

E3=4⋅4774.65⋅cos⁡376.58∘82=3.73 luxE_3=\frac{4\cdot4774.65\cdot\cos^3 76.58^\circ}{8^2}=3.73\,\text{lux}

4. רמת ההארה בנקודה B:

EB=E1+E2+E3=31.10+13.11+3.73=47.94 luxE_B=E_1+E_2+E_3=31.10+13.11+3.73=47.94\,\text{lux}

תשובה: רמת ההארה בנקודה B היא כ-47.9 lux47.9\,\text{lux}.

סעיף ד

תשובה:

מפסק דו-קוטבי (מנתק גם את הפאזה וגם את האפס)

1. גופי התאורה חד-פאזיים (230 V230\,\text{V}), כלומר המעגל בעמוד כולל מוליך פאזה ומוליך אפס.

2. בעמוד תאורה מתכתי, במקום פתוח, עובד שמטפל בגוף התאורה צריך להיות מוגן גם במקרה שהאפס נושא מתח (למשל בהחלפה בין פאזה לאפס בחיבור, או בנתק אפס ברשת). מפסק חד-קוטבי מנתק רק מוליך אחד, ולכן לא מבטיח ניתוק מלא.

3. לכן נדרש מפסק דו-קוטבי, המנתק בו-זמנית את מוליך הפאזה ואת מוליך האפס.

תשובה: נדרש מפסק דו-קוטבי.

סעיף ה

תשובה:

מפסק דו-קוטבי מזין את הפוטו-צל ואת סליל המגען K1; מגע הפוטו-צל מפעיל את הסליל, ומגעי K1 מחברים את גוף התאורה

מתארים את הסכמה בשלבים:

1. הזנה: הפאזה והאפס נכנסים דרך מפסק אוטומטי דו-קוטבי (הדקים 1-2 ו-3-4), שמגן על המעגל ומנתק את שני המוליכים.

2. מעגל הפיקוד: אחרי המפסק מחברים את התקן הפוטו-צל בטור עם סליל המגען K1 (הדקים A1-A2). הפוטו-צל מכיל חיישן אור ומגע: בחושך המגע נסגר, והסליל מקבל מתח; באור המגע נפתח והסליל משתחרר.

3. מעגל ההספק: הפאזה והאפס עוברים דרך מגעי ההספק של המגען K1 (1-2 ו-3-4) אל גוף התאורה. כשהסליל מופעל, המגעים נסגרים והתאורה דולקת.

4. הסיבה לשימוש במגען: הפוטו-צל בנוי לזרם פיקוד קטן, וזרם גופי התאורה (4×200 W4\times200\,\text{W} לעמוד) גדול ממנו. המגען מפריד בין מעגל הפיקוד למעגל ההספק.

תשובה: הסכמה: מפסק דו-קוטבי, ממנו הפוטו-צל בטור עם סליל המגען K1, ומגעי ההספק של K1 מזינים את גוף התאורה. בחושך הפוטו-צל מפעיל את המגען, והתאורה נדלקת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.