מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, קיץ 2024 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: במבחן 5 שאלות,
שאלה 1 חישוב כמויות חובה
ויש לענות על 3 מתוך 4
ערך כל שאלה 25 נק
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · חישוב כמויות שלד לתקרה וכתב כמויות
מצורפות תכניות הכוללות חתך וחזית של וילה במושב בדרום:





חישוב כמויות:
מפלס תקרת קרקע: 2.96
מפלס קומה א +6.38
יש לבצע את חישוב הכמויות לתקרה עליונה בלבד (מפלס 6.38) לאלמנטים אלה:
•עמודים בחתכים שונים במ"ק
•קורות בחתכים שונים לפי מ"ק
•תקרה בעוביים שונים לפי מ"ר
– יש לתת כותרת מתימה ומס לכל סעיף שתחשב.
– יש להקפיד על היחידות המקובלות (מ' / מ"ר / מ"ק / יח') עבור כל סעיף.
– יש להציג את שמות ומס הסעיפים על גבי דפי חישוב הכמויות המצורפים.
כתב כמויות:
יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות את תוצאות כל הסעיפים שחושבו בסעיף א',
– יש להקפיד על היחידות המקובלות (מ' / מ"ר / מ"ק) עבור כל סעיף.
– יש להציג את שמות ומספרי הסעיפים על גבי דפי חישוב הכמויות המצורפים.
(טופס כתב הכמויות בעמודות: סעיף, תיאור, יח', כמות, מחיר יח' (₪), סה"כ מחיר (₪).)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
עמודים 20/50: ; קורות 20/50: ; קורה סמויה 60/25: ; תקרת צלעות 25 ס"מ: ; תקרה מלאה (ממ"ד) 25 ס"מ:
נתון: תכנית התקרה העליונה (מפלס ) עם מידות בס"מ, מפלס תקרת הקרקע , ובתכנית רשום עובי התקרה: תקרת צלעות ס"מ, ותקרה מלאה בממ"ד ס"מ.
מבוקש: כמויות העמודים (מ"ק), הקורות (מ"ק) והתקרה (מ"ר) של התקרה העליונה בלבד.
כללי המדידה שנשתמש בהם (כמקובל בחישוב כמויות לשלד):
•תקרה נמדדת בשטח ברוטו לפי קווי החוץ שלה, כולל השטח שמעל הקורות והקירות. מנכים פתחים (חדר המדרגות), ומפרידים בין סוגי תקרה שונים.
•קורה תלויה (יורדת) נמדדת רק בחלק שמתחת לתקרה: גובה למדידה גובה הקורה פחות עובי התקרה. אורך הקורה נמדד נטו בין העמודים (העמוד נמדד בנפרד).
•קורה סמויה (שטוחה, בעובי התקרה) נמדדת בכל נפחה, ולכן את שטחה מנכים מהתקרה.
•עמוד נמדד מפני התקרה התחתונה ועד תחתית התקרה העליונה.
נמספר את הסעיפים 1.1 עד 1.5 וניתן לכל אחד כותרת.
1. בתכנית יש 11 עמודים מקווקווים (צירים 1 עד 11), וכולם בחתך ס"מ: עמודים 1, 2, 6, 8, 9 מוצבים לאורך הציר האנכי, ועמודים 3, 4, 5, 7, 10, 11 לאורך הציר האופקי. החתך זהה בכולם.
2. גובה העמוד: מפני תקרת הקרקע עד תחתית התקרה העליונה:
3. נפח עמוד אחד:
4. נפח כל העמודים:
1. גובה הקורה מתחת לתקרה: .
2. אורכי הקורות נטו (בין פני העמודים), לפי שרשראות המידות בתכנית:
(אורך B1 בין עמודים 2 ו-3: מ'; אורך B6: מ'; אורך B2: מ'.)
3. סך האורכים:
4. נפח:
1. הקורה B11 עוברת בין עמוד 7 לעמוד 8 ומעמוד 8 עד קיר הממ"ד. האורכים נטו: מ' ו- מ':
2. הקורה בעובי התקרה, ולכן נמדדת בכל גובהה:
1. שטח ברוטו של כל התקרה: מחלקים את קווי החוץ למלבנים (מידות במטרים, אורך כולל של המבנה מ' ורוחב מ'):
•חלק עליון־שמאלי (חדר המדרגות והחלק המרכזי העליון):
•חלק ימני (מציר 4 עד תחתית הממ"ד):
•חלק תחתון (מעמוד 7 עד קורה B6):
•רצועה שמתחת לממ"ד עד קורה B5:
2. הפחתות:
•חדר המדרגות (פתח בתקרה, המהלכים והפודסטים נמדדים בסעיף מדרגות):
•תקרת הממ"ד (נמדדת בסעיף 1.5):
•הקורה הסמויה B11 (נמדדה בסעיף 1.3):
3. שטח תקרת הצלעות:
הממ"ד במידות חוץ מ' (מקיר הממ"ד ועד הקצה הימני של המבנה, מ'):
הערה: שרשראות המידות בתכנית אינן מתאימות זו לזו בכל המקומות (למשל לעומת ). המידות נלקחו מהשרשראות שמסתכמות ל- מ' ול- מ'.
- 1.1 עמודים 20/50:
- 1.2 קורות תלויות 20/50:
- 1.3 קורה סמויה 60/25:
- 1.4 תקרת צלעות 25 ס"מ:
- 1.5 תקרה מלאה (ממ"ד) 25 ס"מ:
סעיף ב
1.1 עמודים 20/50 – 3.49 מ"ק; 1.2 קורות 20/50 – 1.78 מ"ק; 1.3 קורה סמויה 60/25 – 0.77 מ"ק; 1.4 תקרת צלעות 25 – 69.75 מ"ר; 1.5 תקרה מלאה 25 – 12.72 מ"ר.
מעבירים לכתב הכמויות את התוצאות של סעיף א, כל סעיף בשורה נפרדת עם מספר, תיאור, יחידת המידה המקובלת לו והכמות. עמודות המחיר נשארות ריקות.
1. עמודים וקורות נמדדים במ"ק, ותקרות נמדדות במ"ר.
2. סוגי בטון ושיטות ביצוע שונים (קורה תלויה וקורה סמויה, תקרת צלעות ותקרה מלאה) נרשמים בסעיפים נפרדים, כי מחיר היחידה שלהם שונה.
תשובה: כתב הכמויות כבטבלה: 3.49 מ"ק עמודים, 1.78 מ"ק קורות 20/50, 0.77 מ"ק קורה סמויה, 69.75 מ"ר תקרת צלעות, 12.72 מ"ר תקרה מלאה.
שאלה 2 · תמחיר עמוד בטון: עלות ישירה ושכר עבודה
בפרויקט מסוים חושבה עלות של 10 מ"ק עמודים כאלה היא: 2,000 ₪.
מה מחיר ללמ"ק עמוד אחד?
מה העלות הישירה של העמוד אם התקורות והרווח מסתכמים ב- 30% מהעלות?
חשבו את עלות שכר הפועלים הכוללת למ"ק עמוד כזה.
•עלות בטון ב 30: 320 שקלים למ"ק.
•פחת בטון ביציקת העמודים: 7%.
– עלות מיכון נוסף ליציקה (אמצעי ריטוט): 6 ₪/מ"ק.
– עלות של 1 מ"ק לוחות עץ לטפסנות בטון: 2,300 ₪/מ"ק עץ.
– עובי ממוצע של עץ ללוחות הטפסנות: 3 ס"מ.
•פחת לוחות עץ לבטון: 7%.
•מספר שימושים ממוצע בעץ ללוחות לטפסנות בטון: 10 שימושים.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
₪ למ"ק לפי הנתון; ככל הנראה הכוונה ל- ₪ למ"ק (20,000 ₪ ל-10 מ"ק).
מחשבים את המחיר ליחידה: מחלקים את העלות הכוללת בכמות.
1. ₪ למ"ק.
2. בדיקת סבירות: מחיר זה נמוך אפילו ממחיר הבטון בלבד ( ₪ למ"ק, לפי הנתונים בסעיף ג), ולכן הנתון כנראה שגוי וחסר בו אפס: עלות 10 מ"ק היא ₪, כלומר ₪ למ"ק. בסעיפים ב ו-ג נמשיך עם ₪ למ"ק, אחרת שכר העבודה בסעיף ג יוצא שלילי.
תשובה: לפי הנתון המודפס ₪ למ"ק; מחיר מציאותי (ככל הנראה הכוונה) – ₪ למ"ק, ובו נמשיך.
סעיף ב
₪ למ"ק ().
נתון: המחיר למ"ק ₪ (סעיף א). התקורות והרווח הם מהעלות הזאת.
מבוקש: העלות הישירה (חומרים, עבודה וציוד בלבד).
1. אם מהמחיר הם תקורות ורווח, העלות הישירה היא ממנו:
₪ למ"ק
2. בדיקה: ₪.
(לפי הנתון המודפס, ₪ למ"ק, היה מתקבל ₪ למ"ק.)
תשובה: העלות הישירה ₪ למ"ק עמוד.
סעיף ג
כ- ₪ למ"ק ().
נתון: עלות ישירה ₪ למ"ק (סעיף ב), ונתוני החומרים והציוד.
מבוקש: שכר העבודה למ"ק עמוד.
רעיון: העלות הישירה מורכבת מחומרים + ציוד + שכר עבודה. נחשב את החומרים והציוד למ"ק, ושכר העבודה הוא ההפרש.
1. בטון כולל פחת:
₪ למ"ק
2. מיכון (ריטוט): ₪ למ"ק.
3. שטח הטפסות למ"ק עמוד 20/50: במטר גובה של עמוד יש היקף מ"ר טפסות ונפח מ"ק, ולכן
מ"ר טפסות למ"ק בטון
4. עלות עץ למ"ר טפסות לשימוש אחד: עובי מ', פחת , מחיר ₪ למ"ק עץ, שימושים:
₪ למ"ר
5. עלות הטפסנות למ"ק עמוד:
₪ למ"ק
6. סה"כ חומרים וציוד:
₪ למ"ק
7. שכר הפועלים:
₪ למ"ק
(אם מפרשים את כתוספת על העלות הישירה, ₪, ושכר העבודה ₪ למ"ק.)
תשובה: שכר הפועלים הכולל כ- ₪ למ"ק עמוד.
שאלה 3 · נכון או לא נכון וחישוב ברזל
בטבלה שלהלן מס הגדים סמן נכון לא נכון לכל משפט – יש צורך בנימוק באם התשובה אינה נכונה.
להלן קטע מפרויקט בניה.
מלאו את העמודות הרלוונטיות בטבלה וחשבו את כמות הברזל לכל אחד מהסעיפים הבאים:
דף ריכוז כמויות ברזל זיון - ראה סעיפי בטון יצוק באתר פרק 02 בריכוז כמויות
(טופס התשובה בעמודות: סעיף, חישוב המרה אם יש צורך, יח' (מק), כמות, מקדם המרה לברזל טון למ"ק (0.1), סה"כ ברזל (טון).)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
לא נכון: 1 (ב-30 = חוזק לחיצה ), 2 (הרולקה מגינה על יריעות האיטום בפינה), 10 (תדירות הבדיקה לפי סוג הציוד); נכון: 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9.
עוברים על המשפטים אחד אחד; כשמשפט אינו נכון מסבירים מה הנכון.
תשובה: לא נכונים: 1, 2, 10. נכונים: 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9.
סעיף ב
ברזל טון למ"ק בטון (רצפות מומרות קודם למ"ק לפי העובי); סה"כ כ- טון (פירוט לפי הטבלה).
נתון: כמויות הבטון של הסעיפים, ומקדם ההמרה בטופס: טון ברזל למ"ק בטון.
מבוקש: כמות הברזל (טון) לכל סעיף.
1. מקדם ההמרה נתון למ"ק בטון. לכן סעיף שנמדד במ"ר (הרצפות) צריך קודם להמיר למ"ק: כמות במ"ר עובי.
•רצפה 15 ס"מ:
•רצפה 20 ס"מ:
2. בכל סעיף: ברזל נפח בטון טון למ"ק. למשל: טון.
3. סה"כ בטון: , ולכן סה"כ ברזל:
טון
תשובה: הברזל בכל סעיף לפי הטבלה (למשל רצפה 15 ס"מ – 1.472 טון, קירות 20 ס"מ – 1.503 טון), סה"כ כ- טון.
שאלה 4 · לוח זמנים: נתיב קריטי ותשומות עבודה
נתון חלק מתרשים גאנט, ענו על פיו על השאלות הבאות:

אם פעילות טיח פנים תתקצר ביום האם ישתנה משך הפרויקט, נמקו?
אם פעילות משקופי הנגרות תתקצר ביום האם יקרה משהו למשך הפרויקט ?
אם קורות יורדות בקומה א יתארכו ביומיים בכמה ישתנה משך הפרויקט?
אם בנית מעקות הגג תהיה בקשר של 1/FF (סס/1) לקירות הבלוקים שלפניו, מה יקרה למשך הפרויקט?
בפרויקט הנ"ל נעשה שינוי בתכנית ומוספר מחיצות גבס בקומת קרקע:
ציינו איפה תמוקם פעילות זו (אחרי איזה פעילות) בגאנט ברשימת העבודות בפרויקט.
חשבו את משך הפעילות אם נתון: כמות הגבס: 100 מר, תשומת עבודה לגבס: 0.5 שעות למ"ר, עבור 2 עובדים, 8ו שעות עבודה ביום.
מנו 2 יתרונות לשימוש במחיצות גבס ולא בבלוקי בטון כמחיצות פנים בדירה .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף 1
כן – הפרויקט יתקצר ביום, כי טיח פנים פעילות קריטית.
בתרשים, פעילות שמסומנת באדום היא פעילות קריטית (על הנתיב הקריטי, בלי מרווח). פעילות שמסומנת בכחול אינה קריטית ויש לה מרווח.
1. "טיח פנים" (8 ימים) מסומנת באדום, כלומר היא פעילות קריטית.
2. כל הפעילויות שאחריה בשרשרת (איטום חדרים רטובים, איטום מרפסות, איטום גגות, השחלת חוטי חשמל, ריצוף ופנלים, חיפוי קירות ומדרגות) תלויות בסיומה ומתחילות מיד אחריה.
3. קיצור של פעילות קריטית ביום מקדים את כל השרשרת ביום, ולכן גם את סיום הפרויקט.
תשובה: כן. טיח פנים היא פעילות קריטית, ולכן משך הפרויקט יתקצר ביום אחד.
סעיף 2
לא ישתנה – פעילות לא קריטית (מסומנת בכחול), רק המרווח שלה גדל.
1. "משקופי נגרות דלתות" (2 ימים) היא הפעילות היחידה שמסומנת בכחול, כלומר היא אינה קריטית ויש לה מרווח (זמן רזרבי).
2. היא מסתיימת לפני שטיח פנים יכול להתחיל, כי טיח הפנים ממתין גם לסיום הפעילויות הקריטיות (משקופים עיוורים אלומיניום והדבקת זוויות מגן).
3. קיצור של פעילות לא קריטית רק מגדיל את המרווח שלה ולא מקדים את הפעילויות שאחריה.
תשובה: לא. משך הפרויקט לא ישתנה, כי משקופי הנגרות אינה פעילות קריטית; רק המרווח שלה יגדל ביום.
סעיף 3
הפרויקט יתארך ביומיים (פעילות קריטית).
1. "קורות יורדות בקומה א" (3 ימים) מסומנת באדום, כלומר היא קריטית ואין לה מרווח.
2. אחריה באה "תקרה קומה א" (6 ימים), וממנה ממשיכות שרשרת עבודות השלד בגג ושרשרת עבודות הגמר.
3. איחור של יומיים בפעילות קריטית דוחה ביומיים את כל הפעילויות שאחריה, ולכן גם את סיום הפרויקט.
תשובה: משך הפרויקט יתארך ביומיים.
סעיף 4
המעקות יסתיימו יומיים מוקדם יותר, אך משך הפרויקט לא ישתנה (אין למעקות פעילות עוקבת בתרשים).
1. כיום הקשר בין "קירות בלוקים בהיכף הקומה ומעקות גג" (2 ימים) לבין "בניית מעקות בגג" (3 ימים) הוא סיום-התחלה (FS): בניית המעקות מתחילה רק כשקירות הבלוקים מסתיימים, ולכן היא מסתיימת ימים אחרי סיומם.
2. בקשר סיום-סיום עם השהיה של יום (FF+1, סס/1) המעקות צריכים להסתיים יום אחד אחרי סיום קירות הבלוקים:
סיום המעקות = סיום הבלוקים + יום אחד,
כלומר הם מתחילים יומיים לפני סיום הבלוקים () ובונים אותם במקביל לבלוקים.
3. לכן בניית המעקות תסתיים ימים מוקדם יותר.
4. משך הפרויקט: בתרשים, לבניית המעקות אין פעילות עוקבת. עבודות הגמר (יציקת בטקל לשיפועים ובניית מחיצות פנים) קשורות לסיום "תקרה קומה א", והן מתחילות אחרי סיום המעקות גם בלוח הנוכחי. לכן ההקדמה של המעקות לא מקדימה שום פעילות אחרת.
תשובה: משך הפרויקט לא ישתנה; רק שרשרת עבודות הגג תסתיים יומיים מוקדם יותר (ויגדל לה המרווח). אילו המעקות היו קובעים את תחילת עבודות הגמר, הפרויקט היה מתקצר ביומיים.
סעיף 5
אחרי "ריצוף ופנלים" (מחיצות גבס מרכיבים על הריצוף, אחרי העבודות הרטובות).
1. מחיצת גבס היא עבודה "יבשה" ורגישה לרטיבות. לכן מקימים אותה אחרי העבודות הרטובות שבתרשים: טיח פנים ואיטום חדרים רטובים.
2. מחיצות גבס מקובל להרכיב מעל הריצוף הגמור. כך הריצוף רציף ואין צורך לחתוך אותו סביב המחיצות, ואפשר להזיז מחיצות בעתיד.
3. אחרי שבונים צד אחד של המחיצה, מעבירים בתוכה צנרת חשמל, וסוגרים את הצד השני.
תשובה: פעילות "מחיצות גבס" תמוקם בגאנט אחרי "ריצוף ופנלים" (במקביל לחיפוי קירות ומדרגות או לפניו), כלומר אחרי סיום העבודות הרטובות ולפני עבודות הגמר הסופיות.
ימים, כלומר 4 ימי עבודה.
נתון: כמות מ"ר, תשומה שעות עבודה למ"ר, צוות של עובדים, שעות עבודה ביום.
מבוקש: משך הפעילות בימים.
1. סך שעות העבודה הדרושות:
שעות עבודה
2. שעות העבודה שהצוות מספק ביום:
שעות ליום
3. משך הפעילות:
ימים
4. בגאנט מתכננים בימי עבודה שלמים, ולכן מעגלים כלפי מעלה.
תשובה: ימים, כלומר 4 ימי עבודה (בערך 3 ימים ושעתיים).
סעיף 6
משקל קל (פחות עומס על השלד); ביצוע מהיר ויבש בלי טיח (וגם: גמישות לשינויים, העברת מערכות בתוכה, עובי קטן).
יתרונות מחיצות גבס לעומת בלוקי בטון:
1. משקל קל: מחיצת גבס שוקלת הרבה פחות ממחיצת בלוקים, ולכן העומס על התקרות והשלד קטן.
2. ביצוע מהיר ויבש: אין צורך בטיח, ואין זמני ייבוש; המחיצה מוכנה לצבע מיד אחרי השפכטל, וכך קצב העבודה מהיר יותר.
3. גמישות: קל להעביר בתוך המחיצה צנרת חשמל ותקשורת, וקל לשנות או לפרק אותה בהמשך (שינויי דיירים).
4. עובי קטן: המחיצה דקה יותר, ולכן שטח הרצפה השימושי גדל.
תשובה: למשל: משקל קל (עומס קטן על השלד) וביצוע מהיר ויבש בלי טיח.
שאלה 5 · ארגון אתר לארבע וילות בשלבים
נתון תשריט של אתר בניה.
בית ימני יבנה ראשון ואחר כך 3 הבניינים האחרים:

רשמו יתרון וחסרון לבניה בשיטה זו.
יזם ב' הציע לשנות את סדר הבניה ולבצע את הפרויקט ב2 שלבים שוים: 2 בתים בכל שלב.
רשמו יתרון וחסרון להצעה זו.
הקבלן טוען כי צריך לשים קיר תמך בין מגרש 2,3 מה דעתכם? נמקו.
הקבלן הציע לשים שער כניסה ויציאה נוסף במגרש שמסומן כשלב א. מה דעתכם על ההצעה?
הקבלן הציע לקצר את זמני הביצוע של הפרויקט על ידי שימוש בעגורן צריח, מה דעתכם על ההצעה?
רשמו 3 אלמנטים מתוך שרטוט האתר ששייכים לתקורות אתר.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף 1
יתרון: אב טיפוס ולמידה, השקעה ראשונית קטנה; חסרון: משך פרויקט ארוך יותר וניצול נמוך של הצוותים.
בשיטה זו בונים קודם את הבית הימני (מגרש 4, שלב א) ואחר כך את שלושת הבתים האחרים (שלב ב).
1. הבית הראשון משמש אב טיפוס (בית לדוגמה): הצוותים לומדים את הפרטים, ואת הטעויות מתקנים לפני שבונים את שלושת הבתים האחרים.
2. ההשקעה הראשונית קטנה, ואפשר למכור או למסור את הבית הראשון מוקדם ולממן ממנו את המשך הבנייה.
3. הבית הרחוק מהשער נבנה ראשון, ולכן בשלב ב אין צורך להעביר ציוד וחומרים לידו או דרכו.
1. משך הפרויקט כולו ארוך יותר, כי הבנייה בעיקרה בטור ולא במקביל.
2. ניצול נמוך של הצוותים והציוד בשלב א (צוות שסיים את עבודתו ממתין), ועלויות ההתארגנות והפיקוח נמשכות זמן רב יותר.
3. אם הבית הראשון מאוכלס, דייריו גרים צמוד לאתר פעיל, וזה מחייב הפרדה ובטיחות.
תשובה: יתרון – הבית הראשון משמש אב טיפוס ומקטין את ההשקעה הראשונית; חסרון – משך הפרויקט הכולל מתארך.
סעיף 2
יתרון: קיצור משך הפרויקט וניצול צוותים; חסרון: מימון ראשוני גדול יותר ועומס בניהול האתר.
1. משך הפרויקט הכולל מתקצר: בכל שלב בונים שני בתים במקביל, ומספר השלבים לא גדל.
2. ניצול טוב יותר של הצוותים: צוות שמסיים פעילות בבית אחד עובר מיד לאותה פעילות בבית השני (עבודה בפס ייצור), והזמנת החומרים בכמויות גדולות יותר זולה יותר.
1. נדרש מימון גדול יותר בשלב הראשון (שני בתים בבת אחת), והסיכון הכספי גדל.
2. צריך יותר צוותים וציוד במקביל, ויש יותר עומס באתר ובדרכי הגישה; הניהול והתיאום מורכבים יותר.
תשובה: יתרון – קיצור משך הפרויקט וניצול טוב יותר של הצוותים; חסרון – מימון ראשוני גדול יותר ועומס בניהול האתר.
סעיף 3
לא נדרש – הפרש המפלסים מ' בלבד, מספיק שיפוע או קיר גינה נמוך.
1. מפלסי הכניסה () לפי התשריט: מגרש 2 – , מגרש 3 – .
2. הפרש הגבהים בין המגרשים:
3. הפרש של ס"מ אפשר לגשר בשיפוע קרקע מתון בפיתוח, או בקיר גינה נמוך או באבני שפה. קיר תמך הנדסי (עם יסוד וזיון) נדרש רק בהפרשי גובה גדולים יותר, שבהם הקרקע אינה יציבה בשיפוע.
4. בתשריט כבר מתוכננים קירות תומכים בגבול האחורי של המגרשים, שם הפרש הגבהים גדול.
תשובה: אין צורך בקיר תמך בין מגרשים 2 ו-3. הפרש המפלסים הוא רק מ', ואפשר לגשר עליו בשיפוע מתון או בקיר גינה נמוך.
סעיף 4
מומלץ – שער ליד מגרש 4 מקצר את הגישה לבית של שלב א ומאפשר תנועה חד-כיוונית, בכפוף לאישור והסדרי תנועה.
1. בתשריט יש שער כניסה ויציאה אחד בלבד, בקצה השמאלי של האתר ליד מגרש 1, והגישה לכל הבתים היא בדרך של מצע מהודק לאורך המגרשים.
2. הבית בשלב א נמצא בקצה הימני, הרחוק ביותר מהשער. בשלב א כל משאית בטון, ברזל וחומרים צריכה לעבור לאורך כל האתר כדי להגיע אליו.
3. שער נוסף ליד מגרש 4:
•מקצר את דרך הגישה לבית שנבנה ראשון וחוסך זמן ועלויות הובלה;
•מאפשר תנועה חד-כיוונית (כניסה בשער אחד ויציאה בשער השני), כך שמשאיות לא צריכות להסתובב באתר;
•מאפשר לעבוד בשלב ב בשלושת המגרשים האחרים בלי שהתנועה לשלב א תפריע, ולהיפך;
•משמש גם כניסה נוספת לרכב חירום.
4. מה צריך לבדוק: אישור הרשות המקומית והסדרי התנועה ביציאה לכביש (שדה ראייה, תמרור), שמירה ונעילה של שער נוסף, ועלות הגידור והמצע.
תשובה: ההצעה טובה ומומלצת – היא מקצרת את הגישה לבית של שלב א ומאפשרת תנועה חד-כיוונית באתר, בתנאי שתאושר ותוסדר מבחינת התנועה והבטיחות.
סעיף 5
לא מומלץ – לא כלכלי לווילות נמוכות ולא מכסה את האתר המוארך; עדיף מנוף נייד, מניטו ומשאבת בטון.
1. הפרויקט כולל 4 וילות נמוכות (2 קומות ומרתף) הפרוסות לאורך רצועה ארוכה.
2. עגורן צריח יקר: יסוד בטון, הובלה והקמה, עגורנאי קבוע, בדיקות של בודק מוסמך, והיתרים. ההשקעה מוצדקת בעיקר בבניינים גבוהים או באתר צפוף עם הרבה הנפות.
3. עגורן אחד לא יכסה בזרועו את כל ארבעת המגרשים באתר מוארך, ואם יעמוד בקצה אחד הזרוע תעבור מעל הכביש ומחוץ לגבולות האתר. לכן יידרשו העתקה או עגורן שני.
4. בבנייה בשלבים העגורן יעבוד רק חלק מהזמן.
5. עדיף לשכור לפי הצורך מנוף נייד (למשל ליציקות ולהנפת ברזל), ולהשתמש במלגזה טלסקופית (מניטו) לשינוע חומרים לקומות. הציוד הזה גמיש ונייד בין המגרשים, ומשאבת בטון חוסכת את הנפת הבטון.
תשובה: לא מומלץ. עבור 4 וילות נמוכות לאורך רצועה ארוכה עגורן צריח אינו כלכלי ואינו מכסה את כל האתר; מנוף נייד, מניטו ומשאבת בטון יקצרו את הזמנים בעלות נמוכה בהרבה.
סעיף 6
משרדי מנהל ומפקח; שער כניסה וגידור; שירותים (W.C) (וגם מכולות פסולת, דרך מצע מהודק, חיבור מים/חשמל).
תקורות אתר הן עלויות של האתר כולו שאינן חלק מאלמנט בנייה מסוים. מהתשריט:
1. משרדי האתר: משרד מנהל ומשרד מפקח.
2. שער כניסה ויציאה וגדר/גבולות הפרויקט.
3. דרך גישה ומשטחי עבודה ממצע מהודק.
4. שירותים לעובדים (W.C).
5. מכולות פסולת ליד כל בית.
6. חיבור ראשי למים ולחשמל.
תשובה: למשל משרדי מנהל ומפקח, שער הכניסה והגידור, ושירותים (W.C) לעובדים (וגם מכולות פסולת, דרך מצע מהודק, חיבור מים/חשמל ראשי).