דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, אביב 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. שאלה 1 חובה,

שאלות 2-5 - יש לבחור 3 מתוך 4.

ערך כל שאלה 25 נק׳

הניקוד הפנימי לפי הסעיפים של כל שאלה מצוין ליד כל סעיף.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · חישוב כמויות וכתב כמויות לממ״ד

בנספח א' מצורפת תוכנית וחתכים (ללא קנ"מ) של ממ״ד בבניין מגורים רב־קומתי.

הערה: גובה השיפולים/פנלים בממ״ד - 10 ס״מ

א.

חישוב כמויות:

יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים הבאים על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמ' 3-4.

יש להקפיד על היחידות המקובלות (מ' / מ"ר / מ"ק / יח') עבור כל סעיף.

(1)

קירות בטון ממ״ד בלבד בעובי 35 ס״מ ובעובי 20 ס״מ.

(2)

מחיצות בלוק בעובי 10 ס״מ.

(3)

טיח פנים ״רב תכליתי PL130״ לקירות בממ״ד.

(16 נקודות)
ב.

כתב כמויות:

יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות (בעמוד 5) את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א', כולל חישוב המחיר הסופי של כל סעיף וסה״כ עלות העבודה כולל מע״מ. יש לבחור את הסעיפים הנכונים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.

סעיףתיאוריח׳כמותמחיר יח׳ (₪)סה״כ מחיר (₪)
02.061.0030קירות בטון ב-30 בעובי 20 ס״ממ״ק1,450
02.061.0040קירות בטון ב-30 בעובי 25 ס״ממ״ק1,350
02.061.0060קירות בטון ב-30 בעובי 35 ס״ממ״ק1,270
04.010.0010מחיצות בלוק׳ בטון חלולים בעובי 7 ס״מ, כולל חגורת בטון בגובה 15 ס״ממ״ר132
04.010.0020מחיצות בלוק׳ בטון חלולים בעובי 10 ס״מ, כולל חגורה בטון בגובה 15 ס״ממ״ר140
09.011.0010טיח פנים שתי שכבות סרגל בשני כיוונים על שטחים מישורייםמ״ר90
09.013.0030״טיח רב־תכליתי PL130״ מאושר לממ״ד, בעובי 10 מ״ממ״ר110
סה״כ לפני מע״מ
מע״מ 18%
סה״כ כולל מע״מ
(6 נקודות)
ג.

אם ידוע שהרווח המתוכנן הוא 10% מעלות הפרויקט, מה תהיה עלות העבודה ללא הרווח (עלות ישירה + תקורת אתר וחברה), לפני מע״מ?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

(1)
תשובה:

קירות 35 ס״מ: 3.29 m33.29\,\text{m}^3; קירות 20 ס״מ: 3.80 m33.80\,\text{m}^3

קריאת הנספח (כל המידות בס״מ):

•מידות הממ״ד נטו (בין פני הקירות): רוחב 144+100+54=298144+100+54=298 ס״מ, אורך 95+70+170=33595+70+170=335 ס״מ.

•עובי הקירות: הקיר העליון בתוכנית 20 ס״מ, הקיר הימני (קיר הדלת) 20 ס״מ, הקיר התחתון (קיר החלון) 35 ס״מ, הקיר השמאלי 25 ס״מ.

•פתחים: דלת הדף 70/20070/200 בקיר 20 ס״מ, חלון ממ״ד 100/100100/100 בקיר 35 ס״מ.

•גבהים (מהחתכים): בממ״ד פני ריצוף +3.32+3.32, מילוי וריצוף 17 ס״מ מעל תקרת הבטון, גובה נטו 286 ס״מ עד תחתית התקרה. מחוץ לממ״ד פני ריצוף +3.30+3.30, מילוי וריצוף 15 ס״מ, גובה נטו 288 ס״מ. תקרות הבטון בעובי 20 ס״מ.

גובה קיר הבטון והמחיצות נמדד מפני תקרת הבטון התחתונה ועד תחתית התקרה העליונה (התקרות נמדדות בסעיף נפרד, ולכן לא כוללים אותן בגובה הקיר):

H=17+286=303 cm=3.03 mH=17+286=303\text{ cm}=3.03\text{ m}, ובאותו אופן מחוץ לממ״ד H=15+288=303 cm=3.03 mH=15+288=303\text{ cm}=3.03\text{ m}.

(בדיקה לפי המפלסים: תחתית התקרה העליונה 3.32+2.86=+6.183.32+2.86=+6.18, פני תקרת הבטון התחתונה 3.32−0.17=+3.153.32-0.17=+3.15, ו-6.18−3.15=3.036.18-3.15=3.03 מ׳.)

מבוקש: נפח קירות הבטון של הממ״ד בעובי 35 ס״מ ובעובי 20 ס״מ (במ״ק).

כדי לא לספור את הפינות פעמיים, הקירות האופקיים בתוכנית (העליון והתחתון) נמדדים לכל אורכם החיצוני, והקירות האנכיים נמדדים בין שניהם בלבד:

•אורך הקיר העליון והתחתון: L=25+298+20=343 cm=3.43 mL=25+298+20=343\text{ cm}=3.43\text{ m}.

•אורך הקיר הימני (בין הקירות האופקיים): L=3.35 mL=3.35\text{ m}.

הקיר השמאלי בעובי 25 ס״מ אינו נכלל, כי השאלה מבקשת רק קירות בעובי 35 ו-20 ס״מ. לפי ההערה בנספח מתעלמים מכיס הגרירה של החלון ומצנרות האוורור.

קיר בעובי 35 ס״מ (קיר החלון):

1. נפח ברוטו: V=L⋅H⋅t=3.43⋅3.03⋅0.35=3.638 m3V=L\cdot H\cdot t=3.43\cdot3.03\cdot0.35=3.638\,\text{m}^3

2. מנכים את פתח החלון 100/100100/100: Vwin=1.00⋅1.00⋅0.35=0.350 m3V_{\text{win}}=1.00\cdot1.00\cdot0.35=0.350\,\text{m}^3

3. נפח נטו: V35=3.638−0.350=3.288≈3.29 m3V_{35}=3.638-0.350=3.288\approx3.29\,\text{m}^3

קירות בעובי 20 ס״מ (הקיר העליון והקיר הימני):

1. הקיר העליון: V=3.43⋅3.03⋅0.20=2.079 m3V=3.43\cdot3.03\cdot0.20=2.079\,\text{m}^3

2. הקיר הימני: V=3.35⋅3.03⋅0.20=2.030 m3V=3.35\cdot3.03\cdot0.20=2.030\,\text{m}^3

3. מנכים את פתח דלת ההדף. הפתח בבטון מתחיל בפני התקרה התחתונה, ולכן גובהו הוא גובה הדלת ועוד שכבת המילוי: h=2.00+0.17=2.17 mh=2.00+0.17=2.17\,\text{m}

Vdoor=0.70⋅2.17⋅0.20=0.304 m3V_{\text{door}}=0.70\cdot2.17\cdot0.20=0.304\,\text{m}^3

4. נפח נטו: V20=2.079+2.030−0.304=3.805≈3.80 m3V_{20}=2.079+2.030-0.304=3.805\approx3.80\,\text{m}^3

תשובה: קירות בטון בעובי 35 ס״מ: 3.29 m33.29\,\text{m}^3. קירות בטון בעובי 20 ס״מ: 3.80 m33.80\,\text{m}^3.

(2)
תשובה:

8.90 m28.90\,\text{m}^2

מבוקש: שטח מחיצות הבלוק בעובי 10 ס״מ (במ״ר).

מחיצות הבלוקים מסומנות בנספח במילוי מנוקד (לפי המקרא). יש שלושה קטעים, כולם מחוץ לממ״ד, ולכן גובהם מפני תקרת הבטון (מפלס +3.15+3.15) ועד תחתית התקרה העליונה (מפלס +6.18+6.18):

H=0.15+2.88=3.03 mH=0.15+2.88=3.03\,\text{m}

פתחי דלתות מנכים בגובה הדלת ועוד שכבת המילוי שמתחתיה: h=2.00+0.15=2.15 mh=2.00+0.15=2.15\,\text{m} (מעל הדלת המחיצה נבנית).

1. המחיצה העליונה (בין החדר למגרעת לוח החשמל): אורכה 10+79=8910+79=89 ס״מ (כולל הפינה):

A1=0.89⋅3.03=2.697 m2A_1=0.89\cdot3.03=2.697\,\text{m}^2

2. המחיצה האנכית (עם דלת 8080): אורכה מתחת למחיצה העליונה 15+80+110=20515+80+110=205 ס״מ:

A2=2.05⋅3.03−0.80⋅2.15=6.212−1.720=4.492 m2A_2=2.05\cdot3.03-0.80\cdot2.15=6.212-1.720=4.492\,\text{m}^2

3. המחיצה הקצרה של חדר השירותים (עם דלת 70/20070/200): אורכה כרוחב החדר, 106 ס״מ, מפני קיר הבטון עד המחיצה האנכית:

A3=1.06⋅3.03−0.70⋅2.15=3.212−1.505=1.707 m2A_3=1.06\cdot3.03-0.70\cdot2.15=3.212-1.505=1.707\,\text{m}^2

4. סך הכול: A=2.697+4.492+1.707=8.895≈8.90 m2A=2.697+4.492+1.707=8.895\approx8.90\,\text{m}^2

תשובה: מחיצות בלוק בעובי 10 ס״מ: 8.90 m28.90\,\text{m}^2.

(3)
תשובה:

32.61 m232.61\,\text{m}^2

מבוקש: שטח טיח הפנים ״רב תכליתי PL130״ על קירות הממ״ד (במ״ר).

הטיח מבוצע על פני הקירות הפנימיים של הממ״ד, מתחת לתקרה ועד מעל השיפולים (הפנלים). לפי ההערה גובה השיפולים 10 ס״מ, ולכן:

1. היקף הממ״ד הפנימי: P=2⋅(2.98+3.35)=12.66 mP=2\cdot(2.98+3.35)=12.66\,\text{m}

2. גובה הטיח: h=2.86−0.10=2.76 mh=2.86-0.10=2.76\,\text{m}

3. שטח ברוטו: A=P⋅h=12.66⋅2.76=34.942 m2A=P\cdot h=12.66\cdot2.76=34.942\,\text{m}^2

4. מנכים את החלון 100/100100/100 (כולו בתחום הטיח): 1.00⋅1.00=1.00 m21.00\cdot1.00=1.00\,\text{m}^2

5. מנכים את הדלת 70/20070/200, רק את החלק שבתחום הטיח (מעל גובה השיפולים): 0.70⋅(2.00−0.10)=1.33 m20.70\cdot(2.00-0.10)=1.33\,\text{m}^2

6. שטח נטו: A=34.942−1.00−1.33=32.612≈32.61 m2A=34.942-1.00-1.33=32.612\approx32.61\,\text{m}^2

(שפות הפתחים לא נוספו: בדלת ההדף ובחלון הממ״ד המשקוף הפלדה מכסה את עובי הקיר.)

תשובה: טיח PL130 בממ״ד: 32.61 m232.61\,\text{m}^2.

סעיף ב

תשובה:

סה״כ לפני מע״מ 14,521.4014{,}521.40 ₪; מע״מ 2,613.852{,}613.85 ₪; סה״כ כולל מע״מ 17,135.2517{,}135.25 ₪

בוחרים מהרשימה את הסעיפים שמתאימים לעבודות שחושבו בסעיף א, ולא את הסעיפים האחרים:

•קירות 20 ס״מ: סעיף 02.061.0030. קירות 35 ס״מ: סעיף 02.061.0060 (סעיף הקיר 25 ס״מ לא חושב).

•המחיצות הן בעובי 10 ס״מ: סעיף 04.010.0020 (ולא 7 ס״מ).

•הטיח בממ״ד הוא טיח רב־תכליתי PL130: סעיף 09.013.0030 (ולא טיח פנים רגיל).

1. מחיר כל סעיף = כמות × מחיר יחידה:

3.80⋅1450=5,510.003.80\cdot1450=5{,}510.00 ₪

3.29⋅1270=4,178.303.29\cdot1270=4{,}178.30 ₪

8.90⋅140=1,246.008.90\cdot140=1{,}246.00 ₪

32.61⋅110=3,587.1032.61\cdot110=3{,}587.10 ₪

2. סה״כ לפני מע״מ: 5510.00+4178.30+1246.00+3587.10=14,521.405510.00+4178.30+1246.00+3587.10=14{,}521.40 ₪

3. מע״מ: 14521.40⋅0.18=2,613.8514521.40\cdot0.18=2{,}613.85 ₪

4. סה״כ כולל מע״מ: 14521.40+2613.85=17,135.2514521.40+2613.85=17{,}135.25 ₪

סעיףתיאוריח׳כמותמחיר יח׳ (₪)סה״כ מחיר (₪)
02.061.0030קירות בטון ב-30 בעובי 20 ס״ממ״ק3.801,4505,510.00
02.061.0060קירות בטון ב-30 בעובי 35 ס״ממ״ק3.291,2704,178.30
04.010.0020מחיצות בלוק׳ בטון חלולים בעובי 10 ס״מ, כולל חגורה בטון בגובה 15 ס״ממ״ר8.901401,246.00
09.013.0030״טיח רב־תכליתי PL130״ מאושר לממ״ד, בעובי 10 מ״ממ״ר32.611103,587.10
סה״כ לפני מע״מ14,521.40
מע״מ 18%2,613.85
סה״כ כולל מע״מ17,135.25

תשובה: סה״כ לפני מע״מ 14,521.4014{,}521.40 ₪, מע״מ 2,613.852{,}613.85 ₪, סה״כ כולל מע״מ 17,135.2517{,}135.25 ₪.

סעיף ג

תשובה:

13,069.2613{,}069.26 ₪

נתון: מחיר העבודה לפני מע״מ (מסעיף ב) 14,521.4014{,}521.40 ₪, והרווח המתוכנן הוא 10% מעלות הפרויקט, כלומר 10% מהמחיר הכולל לפני מע״מ.

מבוקש: העלות ללא הרווח (עלות ישירה + תקורות אתר וחברה), לפני מע״מ.

1. הרווח: 14521.40⋅0.10=1,452.1414521.40\cdot0.10=1{,}452.14 ₪

2. העלות ללא רווח: 14521.40−1452.14=14521.40⋅0.90=13,069.2614521.40-1452.14=14521.40\cdot0.90=13{,}069.26 ₪

תשובה: עלות העבודה ללא הרווח, לפני מע״מ: 13,069.2613{,}069.26 ₪.

שאלה 2 · ניתוח מחיר לעמוד בטון בצורת L

באתר בניה מתכוונים לצקת עמוד בטון בצורת L לפי הסקיצה ללא ק״מ באיור לשאלה.

הטפסנות תבוצע מלוחות ומקרשים מעץ.

להלן הנתונים:

נתוןערך
עלות בטון מובא ב-40350 ₪ למ"ק
פחת בטון ביציקה5%
עלות משאבת בטון (ללא פחת)45 ₪ למ״ק
עלות עץ חדש לטפסות2,000 ₪ למ"ק
פחת עץ בניסור10%
שימושים9
עובי ממוצע שקיל של הטפסה5.5 ס"מ
צריכת חוט שזור4.8 ₪ למ״ר
שכר עבודה:
טפסן80 ₪ לש"ע
עוזר טפסן60 ₪ לש"ע
פועל יוצק60 ₪ לש״ע
תשומות עבודה:
טפסן0.8 ש"ע למ"ר טפסה
עוזר טפסן.0.8 ש״ע למ״ר טפסה
פועל ליוצקת בטון0.3 ש״ע למ״ק בטון

ענה על השאלות:

א.

מהי העלות הישירה למ"ק עמוד מסוג זה?

(16 נקודות)
ב.

מה יהיה מחיר המכרז של מ"ק עמוד אם:

אם תקורת האתר תהייה 11%?

אם תקורה החברה תהייה 4%?

הרווח והוצאות המימון יהיו 8% מעלות הפרויקט.

(4 נקודות)
ג.

כמה יעלה 1 מ״א של העמוד (אחרי תקורות ורווח)?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

כ-1,203.831{,}203.83 ₪ למ״ק

נתון: עמוד בטון בחתך בצורת L (לפי הסקיצה, מידות בס״מ) ונתוני המחירים, הפחת והתשומות.

מבוקש: העלות הישירה ל-1 מ״ק עמוד = בטון + שאיבה + יציקה + טפסנות.

הרעיון: עלויות הבטון נתונות למ״ק, ועלויות הטפסנות נתונות למ״ר טפסה. לכן קודם מוצאים כמה מ״ר טפסה יש בכל מ״ק עמוד, ואז מחברים הכול ליחידה אחת - מ״ק.

שלב 1 - גאומטריה של העמוד (לכל 1 מ׳ גובה):

1. שטח החתך: חלק עליון 1.10×0.401.10\times0.40 ועוד רגל 0.50×0.400.50\times0.40:

A=1.10⋅0.40+0.50⋅0.40=0.44+0.20=0.64 m2A=1.10\cdot0.40+0.50\cdot0.40=0.44+0.20=0.64\,\text{m}^2

כלומר 1 מ׳ גובה של עמוד מכיל 0.64 m30.64\,\text{m}^3 בטון.

2. היקף החתך (שטח המגע עם הטפסה לכל 1 מ׳ גובה): P=1.10+0.80+0.50+0.40+0.60+0.40=3.80 mP=1.10+0.80+0.50+0.40+0.60+0.40=3.80\,\text{m}, כלומר 3.80 m23.80\,\text{m}^2 טפסה לכל מטר גובה.

3. שטח טפסה למ״ק עמוד: PA=3.800.64=5.9375 m2\frac{P}{A}=\frac{3.80}{0.64}=5.9375\,\text{m}^2 למ״ק

שלב 2 - עלות טפסנות למ״ר טפסה:

1. עץ: נפח העץ למ״ר טפסה הוא העובי השקיל, מוסיפים פחת ניסור ומחלקים במספר השימושים:

0.055⋅2000⋅1.109=1219=13.44\frac{0.055\cdot2000\cdot1.10}{9}=\frac{121}{9}=13.44 ₪ למ״ר

2. חוט שזור: 4.804.80 ₪ למ״ר

3. עבודה: טפסן ועוזר טפסן: 0.8⋅80+0.8⋅60=64+48=112.000.8\cdot80+0.8\cdot60=64+48=112.00 ₪ למ״ר

4. סה״כ למ״ר טפסה: 13.44+4.80+112.00=130.2413.44+4.80+112.00=130.24 ₪ למ״ר

שלב 3 - עלות טפסנות למ״ק עמוד:

130.24⋅5.9375=773.33130.24\cdot5.9375=773.33 ₪ למ״ק

שלב 4 - עלות הבטון למ״ק עמוד:

1. בטון כולל פחת: 350⋅1.05=367.50350\cdot1.05=367.50 ₪

2. משאבה (ללא פחת): 45.0045.00 ₪

3. פועל יוצק: 0.3⋅60=18.000.3\cdot60=18.00 ₪

4. סה״כ בטון: 367.50+45.00+18.00=430.50367.50+45.00+18.00=430.50 ₪ למ״ק

שלב 5 - עלות ישירה:

430.50+773.33=1,203.83430.50+773.33=1{,}203.83 ₪ למ״ק

תשובה: העלות הישירה היא כ-1,203.831{,}203.83 ₪ למ״ק עמוד.

סעיף ב

תשובה:

כ-1,510.541{,}510.54 ₪ למ״ק

נתון: עלות ישירה 1,203.831{,}203.83 ₪ למ״ק (סעיף א), תקורת אתר 11%, תקורת חברה 4%, רווח והוצאות מימון 8% מעלות הפרויקט.

מבוקש: מחיר המכרז ל-1 מ״ק עמוד.

סדר החישוב: תקורת האתר מחושבת על העלות הישירה; תקורת החברה מחושבת על העלות הישירה ועוד תקורת האתר; הרווח הוא 8% מהמחיר הסופי (מעלות הפרויקט כולה), ולכן העלות לפני רווח היא 92% מהמחיר.

1. תקורת אתר: 1203.83⋅0.11=132.421203.83\cdot0.11=132.42 ₪, ועלות עם תקורת אתר: 1203.83+132.42=1,336.251203.83+132.42=1{,}336.25 ₪

2. תקורת חברה: 1336.25⋅0.04=53.451336.25\cdot0.04=53.45 ₪, ועלות כוללת לפני רווח: 1336.25+53.45=1,389.701336.25+53.45=1{,}389.70 ₪

3. מחיר המכרז: 1389.701−0.08=1389.700.92=1,510.54\frac{1389.70}{1-0.08}=\frac{1389.70}{0.92}=1{,}510.54 ₪ למ״ק

(בדיקה: הרווח 1510.54−1389.70=120.841510.54-1389.70=120.84 ₪, שהם 120.841510.54=8%\frac{120.84}{1510.54}=8\% מהמחיר.)

תשובה: מחיר המכרז הוא כ-1,510.541{,}510.54 ₪ למ״ק עמוד.

סעיף ג

תשובה:

כ-966.75966.75 ₪ למ״א

נתון: מחיר המכרז 1,510.541{,}510.54 ₪ למ״ק (סעיף ב), ושטח החתך A=0.64 m2A=0.64\,\text{m}^2 (סעיף א).

מבוקש: מחיר 1 מ״א (מטר אורך, כלומר מטר גובה) של העמוד.

1. נפח הבטון במטר אחד של עמוד: V=A⋅1=0.64 m3V=A\cdot1=0.64\,\text{m}^3

2. מחיר: 1510.54⋅0.64=966.751510.54\cdot0.64=966.75 ₪ למ״א

תשובה: 1 מ״א של העמוד יעלה כ-966.75966.75 ₪.

שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

(1)

בתוכנית אדריכלית לביצוע בקנה מידה 1:50, משורטט מבנה שמידותיו הן 26 x 14 ס״מ.

מה יהיה שטח של הבניין במציאות?

א. 728 מ״ר

ב. 364 מ״ר

ג. 182 מ״ר

ד. 91 מ״ר

(2)

מהו מסמך המכונה ״כתב כמויות״?

א. מסמך שמהווה השלמה למפרט המיוחד של הפרויקט

ב. מערך התיאורים של החומרים והעבודה לביצוע יחידה אחת של המוצר

ג. מסמך שמיועד לפרויקטים ממשלתיים וציבוריים בלבד

ד. מסמך שמסביר את תחולת המחירים של המפרט הכללי (״הספר הכחול״)

(3)

לאתר בניה הגיעו תכניות קונסטרוקציה מעודכנות. איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי סט התוכניות הלא מעודכנות?

א. המפקח מוסר לקבלן את התוכניות החדשות ומשמיד את התוכניות הלא מעודכנות

ב. המפקח מוסר לקבלן את התוכניות החדשות ומבקש מהקבלן שלא להשתמש בתוכניות הישנות

ג. המפקח מוסר לקבלן את התוכניות החדשות ומציין על תוכניות הקבלן הישנות ״מבוטל״

ד. המפקח מוסר לקבלן את התוכניות החדשות ולוקח אליו את התוכניות הלא מעודכנות

(4)

מיקום אחסנת תבניות טפסה מפלדה באתר בנייה של בניין מגורים רב קומות יהיה:

א. קרוב לשומר

ב. קרוב למשרד מנהל עבודה

ג. בטווח אזור הכיסוי של עגורן צריח

ד. קרוב לכניסה למבנה כדי לאפשר שינוע ידני על ידי פועלים

(5)

אחסון שקי צמנט באתרי בניה אפשרי:

א. רק בימים שבהם לא יורד גשם

ב. בכל הימים. בתנאי שהם מוגנים מרטיבות ומלחות

ג. בכל מקום באתר ולפרק זמן לא מוגבל, כי השקים עשויים משתי שכבות נייר חום

ד. כל התשובות נכונות

(6)

איזה מההיגדים הבאים לגבי תכנון ארגון אתר הוא נכון?

א. עגורן צריח יותקן הכי רחוק מהכניסה לאתר

ב. אורך המשאית שעליה מורכת משאבת בטון, לא עולה על 6 מטרים

ג. יש לתכנן ניקוז מי גשם מהאתר

ד. מומלץ למקם את משרד המפקח רחוק ממשרדו של הקבלן

(7)

מהו טופס 4?

א. תנאי קדם לאספקת חשמל, מים ותקשורת

ב. אישור אכלוס סופי

ג. אישור לחיבור חשמל ומים זמניים לצורכי בניה

ד. טופס דיווח על עריכת ביקורת באתר בניה

(8)

מהו מושג ״פרוגרמה״?

א. נספח בינוי לתב״ע (תוכנית בניין עיר)

ב. אופן חישוב אחוזי בניה במגרש

ג. פירוט ייעודי לדרישות תכנון הפרויקט

ד. זכרון דברים בין יזם לקבלן

(9)

מה מאפיין את חוזה פאושלי שנחתם בין יזם לקבלן?

א. מתאים לביצוע פרויקטים גדולים ומסובכים

ב. מתאים לביצוע פרויקטים תת קרקעיים

ג. מתאים לביצוע פרויקטים שקיים בהם סיכון נמוך לשינוי תכניות

ד. מתאים לביצוע פרויקטים שבהם אין מפקח מטעם היזם

(10)

מהו מפרט מיוחד המצורף לחוזה בין יזם לקבלן?

א. אוסף תקנים הנדרשים לביצוע הפרויקט

ב. הוראות ביצוע מיוחדות

ג. אופן התחשבנות בין יזם לקבלן

ד. מפרט של משרד הביטחון להקמת פרויקטים ביטחוניים

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

(1)
תשובה:

תשובה ד

בקנה מידה 1:50 כל ס״מ בתוכנית הוא 50 ס״מ במציאות. ממירים כל צלע בנפרד ורק אז מכפילים (אסור להכפיל את השטח פי 50 בלבד - שטח גדל בריבוע קנה המידה).

1. אורך: 26⋅50=1300 cm=13 m26\cdot50=1300\text{ cm}=13\,\text{m}

2. רוחב: 14⋅50=700 cm=7 m14\cdot50=700\text{ cm}=7\,\text{m}

3. שטח: A=13⋅7=91 m2A=13\cdot7=91\,\text{m}^2

תשובה: ד.

(2)
תשובה:

תשובה א

כתב הכמויות הוא אחד ממסמכי החוזה: רשימת סעיפי העבודה עם תיאור קצר, יחידת מידה, כמות ומחיר יחידה. התיאור בכתב הכמויות משלים את המפרט הכללי והמפרט המיוחד ואת התוכניות - ביחד הם מגדירים מה כלול בכל סעיף ובמחירו.

•ב מתאר ניתוח מחיר (פירוק יחידה אחת לחומרים ועבודה), לא כתב כמויות.

•ג שגוי: כתב כמויות משמש בכל סוגי הפרויקטים, גם פרטיים.

•ד מתאר את המוקדמות/אופני המדידה של המפרט הכללי, לא את כתב הכמויות.

תשובה: א.

(3)
תשובה:

תשובה ג

הנוהל הוא לסמן בבירור על כל עותק של התוכנית הישנה ״מבוטל״. כך אי אפשר לבצע בטעות לפי תוכנית שאינה בתוקף, ועדיין נשמר תיעוד של מה שהיה (התוכניות הישנות משמשות לבירור מחלוקות ולתיעוד השינויים). השמדה או לקיחה של התוכניות מוחקות את התיעוד, ובקשה בעל פה לא להשתמש בהן אינה מבטיחה שלא ישתמשו בהן.

תשובה: ג.

(4)
תשובה:

תשובה ג

תבניות פלדה כבדות ומונפות לקומות בעגורן. לכן משטח האחסון שלהן חייב להיות בתוך רדיוס הכיסוי של עגורן הצריח (וברדיוס שבו כושר ההרמה מספיק למשקל התבנית). שינוע ידני של תבניות פלדה אינו אפשרי, וקרבה לשומר או למשרד אינה שיקול.

תשובה: ג.

(5)
תשובה:

תשובה ב

צמנט מתקשה במגע עם מים ואף עם לחות האוויר, ולכן שקי צמנט מאוחסנים במחסן מקורה ויבש, על משטחים מוגבהים מהקרקע ומכוסים, ובכל עונה. שקי הנייר אינם מגינים מפני לחות, ויש גם מגבלת זמן אחסון (הצמנט מאבד מאיכותו), כך ש-ג ו-ד שגויים.

תשובה: ב.

(6)
תשובה:

תשובה ג

תוכנית ארגון אתר כוללת ניקוז מי גשם, כדי שהאתר, דרכי הגישה והחפירות לא יוצפו ושהעבודה תוכל להימשך בחורף.

•א שגוי: העגורן ממוקם כך שיכסה את המבנה ואת אזורי הפריקה והאחסון, ולא ״הכי רחוק מהכניסה״.

•ב שגוי: משאיות משאבה ארוכות בהרבה מ-6 מ׳, וצריך לתכנן להן מקום חנייה ופתיחת רגליות.

•ד שגוי: נוח למקם את משרדי המפקח והקבלן זה ליד זה, בקרבת הכניסה.

תשובה: ג.

(7)
תשובה:

תשובה א

טופס 4 הוא האישור שהרשות המקומית נותנת בסיום הבנייה, ובלעדיו חברת החשמל, תאגיד המים וחברות התקשורת אינם מחברים את הבניין חיבור קבוע. לכן הוא תנאי קדם לאספקת חשמל, מים ותקשורת. האישור הסופי על השלמת הבנייה לפי ההיתר הוא ״תעודת גמר״, וחיבורים זמניים לבנייה ניתנים בלי טופס 4.

תשובה: א.

(8)
תשובה:

תשובה ג

פרוגרמה היא המסמך שבו היזם מפרט את דרישות הפרויקט לפני התכנון: אילו שטחים ותפקודים נדרשים, כמה יחידות, מה גודלן וכדומה. על פיה המתכננים מכינים את התכנון.

תשובה: ג.

(9)
תשובה:

תשובה ג

בחוזה פאושלי המחיר כולל וקבוע לכל העבודה, בלי מדידה לפי סעיפים. הוא מתאים כשהתכנון סגור והסיכון לשינויים נמוך. בפרויקט גדול, מסובך או תת־קרקעי יש אי־ודאות רבה, ושינויים בחוזה פאושלי גורמים למחלוקות. נוכחות מפקח אינה קשורה לסוג החוזה.

תשובה: ג.

(10)
תשובה:

תשובה ב

המפרט הכללי (״הספר הכחול״) קובע הוראות כלליות לכל הפרויקטים. המפרט המיוחד נכתב לפרויקט מסוים ומוסיף, משלים או משנה את הוראות הביצוע של המפרט הכללי בהתאם לדרישות הפרויקט, ובמקרה של סתירה הוא גובר על המפרט הכללי.

תשובה: ב.

שאלה 4 · לוח זמנים וגאנט לשלד מבנה

קבלן מבצע עבודות הריסה והקמה של מבנה דו־קומתי.

בטבלה שלהלן מצוינות כל הפעילויות הקשורות לעבודות שלב השלד של המבנה.

בנספח ב׳ נתון תרשים לוחות זמנים ריק.

בטבלה מפורטים גם נתונים לחלק מהפעילויות, בכל הקשור במספר פועלים, תשומה, הספק וכמות, וכן נתונים לגבי משכי חלק מהפעילויות והקשרים ביניהן.

העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.

יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.

שבת איננה יום עבודה, אך נחשבת כיום המתנה טכנית.

יש להתחיל עבודות ביום א'.

מס׳ פעילותשם פעילותיח׳ מידהכמותתשומה/הספקמס׳ פועלים/כלים/צוותיםמשך פעילותפעילות קדםסוג קשר
1הריסת מבנה ישןקומפ׳1--------------16------
2חציבת מרתףמ״ק600150 מ״ק לי״ע1____1סה
3קידוח כלונסאות ״מיקרופייל״מ״א____40 מ׳ לי״ע142סה
4רצפת מרתף, כולל קורות יסודמ״ר4800.8 ש״ע למ״ר____83סה
5קירות מרתףמ״ק64___ ש״ע למ״ק484סה
6תקרת מרתףמ״ר4801 ש״ע למ״ר6____5סה
7איטום קירות מרתף ובניית בלוק הגנה על האיטוםמ״ר____200 מ״ר לי״ע125סה+7
8מילוי חוזר בשכבות כולל הידוקמ״ק40012.5 מ״ק לש״ע____46סה
9קירות קומת קרקע-----------------------------------------------------------------
10תקרת קומת קרקע-----------------------------------------------------------------
11סיום שלד-----------------------------------------------------------------

(המקומות הריקים בטבלה מסומנים ____.)

א.

השלם את הפרטים החסרים במקומות הנדרשים בטבלה בסעיפים מ- 1 עד 8.

(7 נקודות)
ב.

למלא את תרשים הגאנט הריק בנספח ב׳.

(7 נקודות)
ג.

כמה ימים קלנדריים, כולל השבתות, יימשך הביצוע של קומת המרתף (פעילות מ1 עד 8)?

לאחר סיום ביצוע תקרת מרתף מתחיל הקבלן בהקמת שלד של קומת קרקע.

•בהנחה שמשך הביצוע של הקירות והתקרה של קומת קרקע זהה למשך הביצוע של הקירות ותקרת קומת המרתף, כמה ימים קלנדריים, כולל השבתות, יימשך כל הפרויקט (11 פעילויות)?

•בכמה ימי עבודה לכל היותר יכולה להתעכב פעילות 8 (מילוי חוזר), כך שהפרויקט כולו (10 פעילויות) לא יימשך מעבר לזמן הצפוי?

(6 נקודות)
ד.

במידה שהקבלן יצליח להקטין את תשומת העבודה בביצוע הקירות בקומת הקרקע (פעילות 5) עד 3.5 ש״ע למ״ק, בכמה יתקצר משך הפרויקט (11 פעילויות) בהנחה שכמות הפועלים לא תשתנה?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

2: משך 4 ימים; 3: 160 מ״א; 4: 6 פועלים; 5: 4 ש״ע למ״ק; 6: משך 10 ימים; 7: 400 מ״ר; 8: 1 פועל/כלי

בכל פעילות משתמשים בקשר בין כמות, תשומה/הספק, מספר פועלים (או כלים) ומשך. יום עבודה = 8 שעות.

•כשנתון הספק pp ליום עבודה (י״ע) לכל פועל או כלי: D=Qp⋅nD=\frac{Q}{p\cdot n}.

•כשנתונה תשומה בשעות עבודה (ש״ע) ליחידה: סך שעות העבודה הוא Q⋅tQ\cdot t, ולכן D=Q⋅t8⋅nD=\frac{Q\cdot t}{8\cdot n} (כאן QQ כמות, tt תשומה, nn מספר פועלים, DD משך בימים).

1. פעילות 2 (חציבה) - משך: D=600150⋅1=4D=\frac{600}{150\cdot1}=4 ימים.

2. פעילות 3 (מיקרופייל) - כמות: Q=40⋅1⋅4=160Q=40\cdot1\cdot4=160 מ״א.

3. פעילות 4 (רצפה) - מספר פועלים: שעות עבודה 480⋅0.8=384480\cdot0.8=384 ש״ע, ולכן n=3848⋅8=6n=\frac{384}{8\cdot8}=6 פועלים.

4. פעילות 5 (קירות מרתף) - תשומה: שעות עבודה זמינות 4⋅8⋅8=2564\cdot8\cdot8=256 ש״ע, ולכן t=25664=4t=\frac{256}{64}=4 ש״ע למ״ק.

5. פעילות 6 (תקרה) - משך: D=480⋅18⋅6=10D=\frac{480\cdot1}{8\cdot6}=10 ימים.

6. פעילות 7 (איטום) - כמות: Q=200⋅1⋅2=400Q=200\cdot1\cdot2=400 מ״ר.

7. פעילות 8 (מילוי חוזר) - מספר פועלים/כלים: 40012.5=32\frac{400}{12.5}=32 ש״ע, ולכן n=328⋅4=1n=\frac{32}{8\cdot4}=1.

מס׳ פעילותנתון חסרערך
2משך4 ימים
3כמות160 מ״א
4מס׳ פועלים6
5תשומה4 ש״ע למ״ק
6משך10 ימים
7כמות400 מ״ר
8מס׳ פועלים/כלים1

תשובה: משך פעילות 2 - 4 ימים; כמות פעילות 3 - 160 מ״א; פעילות 4 - 6 פועלים; תשומת פעילות 5 - 4 ש״ע למ״ק; משך פעילות 6 - 10 ימים; כמות פעילות 7 - 400 מ״ר; פעילות 8 - פועל (כלי) 1.

סעיף ב

תשובה:

סיום המרתף ביום ב׳ בשבוע 8 (יום 51); גמר שלד ביום ד׳ בשבוע 10 (יום 67)

עקרונות הסימון בתרשים:

•כל משבצת היא יום קלנדרי; שבת (המשבצת האפורה) אינה יום עבודה, ולכן פעילות שנמשכת מעבר לשבת ״מדלגת״ עליה וממשיכה ביום א׳.

•קשר סה (סיום-התחלה): הפעילות מתחילה ביום העבודה שאחרי סיום הפעילות הקודמת.

•קשר סה+7 בפעילות 7: אחרי סיום קירות המרתף ממתינים 7 ימים (המתנה טכנית, למשל להתייבשות הבטון לפני האיטום). שבת נחשבת יום המתנה טכנית, ולכן ההמתנה נספרת בימים קלנדריים.

•פעילויות 9 ו-10 (קומת הקרקע) משורטטות לפי ההנחה בסעיף ג: משכיהן כמו קירות ותקרת המרתף (8 ו-10 ימים), ופעילות 9 מתחילה אחרי סיום תקרת המרתף.

מספרי הימים בסוגריים הם ימים קלנדריים מתחילת העבודה (יום 1 = יום א׳ בשבוע הראשון; ימים 7, 14, 21, ... הם שבתות).

1. פעילות 1: 6 ימים, א׳-ו׳ בשבוע 1 (ימים 1-6).

2. פעילות 2: מתחילה ביום א׳ של שבוע 2 (יום 8, אחרי השבת) ונמשכת 4 ימים עד יום ד׳ (יום 11).

3. פעילות 3: ימים ה׳, ו׳ בשבוע 2 ועוד א׳, ב׳ בשבוע 3 (ימים 12, 13, 15, 16).

4. פעילות 4: 8 ימים, מיום ג׳ בשבוע 3 (יום 17) עד יום ד׳ בשבוע 4 (יום 25).

5. פעילות 5: 8 ימים, מיום ה׳ בשבוע 4 (יום 26) עד יום ו׳ בשבוע 5 (יום 34).

6. פעילות 6: 10 ימים, מיום א׳ בשבוע 6 (יום 36) עד יום ד׳ בשבוע 7 (יום 46).

7. פעילות 7: המתנה של 7 ימים קלנדריים אחרי יום 34 (ימים 35-41), יום 42 הוא שבת, ולכן ביצוע בימים 43-44 (א׳-ב׳ בשבוע 7).

8. פעילות 8: אחרי סיום התקרה, 4 ימים: ה׳, ו׳ בשבוע 7 ו-א׳, ב׳ בשבוע 8 (ימים 47, 48, 50, 51).

9. פעילות 9: 8 ימים מיום ה׳ בשבוע 7 (יום 47) עד יום ו׳ בשבוע 8 (יום 55).

10. פעילות 10: 10 ימים מיום א׳ בשבוע 9 (יום 57) עד יום ד׳ בשבוע 10 (יום 67).

11. פעילות 11 (גמר שלד, משך 0): אבן דרך בסוף יום ד׳ בשבוע 10.

מס׳ פעילותשם פעילותמשך (י״ע)קשרהתחלהסיום
1הריסת מבנה ישן6-שבוע 1, יום א׳ (יום 1)שבוע 1, יום ו׳ (יום 6)
2חציבת מרתף41 סהשבוע 2, יום א׳ (יום 8)שבוע 2, יום ד׳ (יום 11)
3קידוח כלונסאות ״מיקרופייל״42 סהשבוע 2, יום ה׳ (יום 12)שבוע 3, יום ב׳ (יום 16)
4רצפת מרתף כולל קורות יסוד83 סהשבוע 3, יום ג׳ (יום 17)שבוע 4, יום ד׳ (יום 25)
5קירות מרתף84 סהשבוע 4, יום ה׳ (יום 26)שבוע 5, יום ו׳ (יום 34)
6תקרת מרתף105 סהשבוע 6, יום א׳ (יום 36)שבוע 7, יום ד׳ (יום 46)
7איטום קירות מרתף ובניית בלוק הגנה25 סה+7שבוע 7, יום א׳ (יום 43)שבוע 7, יום ב׳ (יום 44)
8מילוי חוזר בשכבות כולל הידוק46 סהשבוע 7, יום ה׳ (יום 47)שבוע 8, יום ב׳ (יום 51)
9קירות קומת קרקע86 סהשבוע 7, יום ה׳ (יום 47)שבוע 8, יום ו׳ (יום 55)
10תקרת קומת קרקע109 סהשבוע 9, יום א׳ (יום 57)שבוע 10, יום ד׳ (יום 67)
11גמר שלד010 סהשבוע 10, יום ד׳ (יום 67)שבוע 10, יום ד׳ (יום 67)

תשובה: התרשים ממולא לפי הטבלה: הבנייה מתחילה ביום א׳ בשבוע 1, המרתף מסתיים ביום ב׳ בשבוע 8, וגמר השלד ביום ד׳ בשבוע 10.

סעיף ג

תשובה:

מרתף: 51 ימים קלנדריים; כל הפרויקט: 67 ימים קלנדריים; פעילות 8: עד 14 ימי עבודה

נתון: לוח הזמנים מסעיף ב.

מבוקש: (1) משך ביצוע המרתף בימים קלנדריים; (2) משך כל הפרויקט בימים קלנדריים; (3) המרווח (בימי עבודה) של פעילות 8.

1. משך ביצוע קומת המרתף (פעילויות 1 עד 8):

העבודה מתחילה ביום 1 (א׳ בשבוע 1). הפעילות האחרונה של המרתף שמסתיימת היא פעילות 8 (מילוי חוזר), ביום 51 (ב׳ בשבוע 8). פעילות 7 מסתיימת קודם, ביום 44.

בדיקה: עד סוף שבוע 7 יש 7⋅7=497\cdot7=49 ימים, ועוד יום א׳ ויום ב׳ של שבוע 8: 49+2=5149+2=51 ימים.

המשך כולל את כל השבתות שבדרך (ימים 7, 14, 21, 28, 35, 42, 49).

2. משך כל הפרויקט (11 פעילויות):

קירות קומת הקרקע (פעילות 9) מתחילים אחרי סיום תקרת המרתף (יום 46) ונמשכים 8 ימי עבודה - מיום 47 עד יום 55. תקרת קומת הקרקע (פעילות 10) נמשכת 10 ימי עבודה - מיום 57 עד יום 67, ובו מסתיים השלד (פעילות 11).

בדיקה: 9⋅7=639\cdot7=63 ימים עד סוף שבוע 9, ועוד א׳-ד׳ של שבוע 10: 63+4=6763+4=67 ימים.

3. העיכוב המרבי של פעילות 8:

פעילות 8 מסתיימת ביום 51, ואין אחריה פעילות שתלויה בה, ולכן היא יכולה להסתיים לכל המאוחר ביום סיום הפרויקט, יום 67. המרווח הוא מספר ימי העבודה בין יום 51 ליום 67:

•שבוע 8, ימים ג׳-ו׳ (ימים 52-55): 4 ימי עבודה.

•שבוע 9, ימים א׳-ו׳ (ימים 57-62): 6 ימי עבודה.

•שבוע 10, ימים א׳-ד׳ (ימים 64-67): 4 ימי עבודה.

סה״כ: 4+6+4=144+6+4=14 ימי עבודה.

תשובה: ביצוע המרתף - 51 ימים קלנדריים; כל הפרויקט - 67 ימים קלנדריים; פעילות 8 יכולה להתעכב לכל היותר 14 ימי עבודה.

סעיף ד

תשובה:

ביום עבודה אחד (מ-67 ל-66 ימים)

נתון: תשומת העבודה בקירות יורדת מ-4 ל-3.5 ש״ע למ״ק, הכמות 64 מ״ק ומספר הפועלים נשאר 4.

מבוקש: בכמה יתקצר משך הפרויקט.

1. המשך החדש של ביצוע הקירות:

D=Q⋅t8⋅n=64⋅3.58⋅4=22432=7D=\frac{Q\cdot t}{8\cdot n}=\frac{64\cdot3.5}{8\cdot4}=\frac{224}{32}=7 ימי עבודה (במקום 8).

2. פעילות הקירות נמצאת על הנתיב הקריטי (1-2-3-4-5-6-9-10-11), ולכן קיצור שלה ביום עבודה אחד מקצר את הפרויקט.

3. לפי הנוסח, השיפור נעשה בקירות קומת הקרקע (פעילות 9): הם יסתיימו ביום 54 (ה׳ בשבוע 8) במקום ביום 55, תקרת הקרקע תתחיל ביום 55 (ו׳) ותסתיים ביום 66 (ג׳ בשבוע 10) במקום ביום 67.

(אם השיפור נעשה בקירות המרתף, פעילות 5, התוצאה זהה: הקירות מסתיימים ביום 33, תקרת המרתף ביום 45, קירות הקרקע ביום 54 ותקרת הקרקע ביום 66.)

4. הקיצור: 67−66=167-66=1 יום.

תשובה: משך הפרויקט יתקצר ביום עבודה אחד (מ-67 ל-66 ימים קלנדריים).

שאלה 5 · שאלות כלליות בחומרים ובעבודות גמר

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

(1)

לאתר הבניה הוזמן בטון ב-40 ללא ״פוליה״. למה התכוון הקבלן כאשר הזמין בטון מסוג זה?

א. בטון בחוזק 40 מגפס עם מוסף עיכוב התקשות הבטון

ב. בטון בחוזק 40 מגפס עם גודל אגרט מרבי של 14 עד 19 מ״מ

ג. בטון בחוזק 40 מגפס עם גודל אגרט מרבי של 9.5 עד 14 מ״מ

ד. בטון בחוזק 40 מגפס עם גודל אגרט מרבי של 2.36 עד 9.5 מ״מ

(2)

בבדיקות חוזק הבטון ב-40 בלחיצה בגיל 28 יום מיום היציקה של קירות בנפח כולל של 28 מ״ק, התקבלו התוצאות הבאות: 48, 46, 36 מגפ״ס. האם חוזק הבטון הממוצע מתאים לדרישות התקן לבטון ב-30?

א. מתאים, כי החוזק הממוצע 43.3 מגפ״ס גדול מ-40 מגפ״ס

ב. מתאים, כי החוזק הממוצע 43.3 מגפ״ס גדול מ-43 מגפ״ס

ג. לא מתאים, כי החוזק הממוצע 43.3 מגפ״ס קטן מחוזק בתוספת 44 - 10% מגפ״ס

ד. לא מתאים, כי אחת מהבדיקות קטנה מ-37 מגפ״ס

(3)

מדוע בביצוע הכנות לאיטום גגות נדרש לבצע ״רולקה״?

א. כדי להקל על הריתוך בין יריעת החיזוק ליריעה העיקרית

ב. כדי ליצור מילוי בפינה בין התקרה למעקה בגג

ג. כדי ליצור חיבור טוב בין יריעת החיזוק ליריעת חיפוי

ד. כדי להעלות את היריעה העיקרית למעקה ללא שימוש ביריעת חיזוק

(4)

מהו מחסום תת רצפתי?

א. מתקן שמונע זרימה חוזרת של המים לתוך מרכזיית המים (״חנוכייה״)

ב. מתקן שמונע ממי שופכין לעלות בחזרה לכיור

ג. מתקן שמונע מעבר גזים מצנרת שפכים לחלל החדר

ד. מתקן שחוסם זרימת מים במערכת ביתית כאשר לחץ המים עולה על 6 בר.

(5)

מה תפקידו של ממסר פחת שמותקן בלוח חשמל דירתי?

א. לנתק הזנת חשמל ללוח החשמל כתגובה לזרם דולף

ב. לנתק הזנת חשמל ללוח החשמל כתגובה לעומס יתר

ג. לנתק מפסק חצי אוטומטי כתגובה להתחשמלות

ד. להחליף את הארקת יסודות, במידה שלא בוצעה

(6)

מה מאפיין את צנרת מים ״פקסגול״?

א. קלות תיקון מקומי מתחת לריצוף

ב. מותקנת בתוך שרוול וניתנת לשליפה במקרה הצורך

ג. עשויה משתי שכבות פוליאטילן ושכבת אלומיניום

ד. לא דורשת ביצוע מחלק מים (״חנוכייה״)

(7)

באיזה שלב מתקינים צנרת חשמל במחיצות גבס?

א. לאחר סיום העבודה, באמצעות ביצוע חריצים בלוחות

ב. לאחר הרכבת קונסטרוקציה מפח (מסילות וניצבים) וחיבור לוחות מצד אחד של המחיצה

ג. לשיקולו הבלעדי של בנאי מחיצות

ד. לפני ביצוע עבודות טיח

(8)

מה מבדיל, בין היתר, את אריחי גרניט פורצלן לאריחי קרמיקה

א. אריחי גרניט פורצלן ניתן להתקין ללא שימוש בספייסרים (שומרי מרחק)

ב. רמת ספיגות המים באריחי גרניט פורצלן נמוכה מזו של אריחי קרמיקה

ג. אריח קרמיקה חזק יותר מאריח גרניט פורצלן

ד. אין כל הבדל בין האריחים, השם גרניט פורצלן הוא רק מחווה אופנתית

(9)

מהו גג הפוך?

א. שיטת ביצוע איטום שבה שכבת הבידוד התרמי מונחת על גבי שכבת האיטום

ב. שיטת ביצוע איטום שבה שכבת האיטום מונחת על בטון התקרה ומעליו מבוצע בטקל

ג. שיטת ביצוע שאין בה צורך בביצוע בטקל

ד. שיטת ביצוע שבה מניחים בד גיאוטכני בין בטון התקרה לבין בטקל

(10)

לְמה הכוונה של המושג ״תיקוני טיח״?

א. תיקוני טיח בשנת בדק

ב. תיקוני טיח אחרי ביצוע שכבה ראשונה של צבע

ג. ״חיתוך״ טיח בחיבור בין תקרה לקיר

ד. השלמת טיח מעל הפנלים אחרי ביצוע עבודות ריצוף

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

(1)
תשובה:

תשובה ב

״ב-40״ הוא סוג הבטון: חוזק אופייני בלחיצה של 40 מגפ״ס. ״פוליה״ הוא כינוי לחצץ הגס ביותר בתערובת (גרגרים של כ-19 עד 25 מ״מ). בבטון ״ללא פוליה״ החצץ הגס ביותר הוא ״עדש״, ולכן גודל האגרגט המרבי יורד לתחום 14 עד 19 מ״מ (בבטון עם פוליה הוא כ-25 מ״מ). מזמינים בטון כזה ליציקת אלמנטים צרים או צפופי זיון (למשל קירות ממ״ד), כדי שהבטון יעבור בין המוטות. ההזמנה אינה קשורה למוסף מעכב, ותחומים קטנים יותר (9.5 עד 14 או עד 9.5 מ״מ) מתאימים לבטונים דקים במיוחד, לא לבטון ״ללא פוליה״.

תשובה: ב.

(2)
תשובה:

תשובה ד

הבטון שהוזמן ונבדק הוא ב-40, ולכן בודקים אותו מול הדרישות לבטון ב-40 (כל התשובות מתייחסות ל-40 מגפ״ס; ״ב-30״ בסוף השאלה הוא כנראה טעות הקלדה).

התקן דורש שני תנאים, ושניהם צריכים להתקיים:

1. הממוצע: fˉ=48+46+363=1303=43.3\bar f=\frac{48+46+36}{3}=\frac{130}{3}=43.3 מגפ״ס, וזה גדול מ-40+3=4340+3=43 מגפ״ס - התנאי מתקיים.

2. כל תוצאה בודדת לא תפחת מ-40−3=3740-3=37 מגפ״ס. התוצאה 36 מגפ״ס קטנה מ-37 - התנאי לא מתקיים.

מכיוון שהתנאי השני נכשל, הבטון אינו מתאים, אף על פי שהממוצע עומד בדרישה (ולכן ב אינו נכון).

תשובה: ד.

(3)
תשובה:

תשובה ב

רולקה היא מילוי משופע או מעוגל (ממלט או מבטון) בפינה שבין משטח הגג למעקה. היא מבטלת את הפינה החדה של 90°, כך שיריעות האיטום עולות על המעקה בכיפוף מתון ואינן נסדקות או מתנתקות בפינה. יריעת החיזוק עדיין נדרשת.

תשובה: ב.

(4)
תשובה:

תשובה ג

מחסום (סיפון) תת־רצפתי הוא אביזר במערכת הביוב שמתחת לרצפה, שקולט את מי הכיור, המקלחת ונקז הרצפה. המים שנשארים בו יוצרים ״פקק מים״ שמונע מעבר של גזי ביוב וריחות מצנרת השפכים אל חלל החדר.

תשובה: ג.

(5)
תשובה:

תשובה א

ממסר פחת משווה בין הזרם שנכנס במופע לזרם שחוזר באפס. כשיש הפרש - זרם שדולף לאדמה, למשל דרך גוף של אדם - הוא מנתק את ההזנה. ההגנה מעומס יתר היא תפקיד המאמ״ת (המפסק החצי אוטומטי), והממסר אינו מחליף הארקה.

תשובה: א.

(6)
תשובה:

תשובה ב

צנרת ״פקסגול״ (פוליאתילן מצולב) מותקנת בשיטת ״צינור בתוך צינור״: הצינור מושחל בתוך שרוול מגן, מהמחלק (״חנוכייה״) ישירות לכל נקודת צריכה בלי חיבורים בדרך. אם צינור ניזוק, שולפים אותו מהשרוול ומשחילים צינור חדש בלי לשבור את הריצוף. לכן א ו-ד שגויים, ו-ג מתאר צינור רב־שכבתי.

תשובה: ב.

(7)
תשובה:

תשובה ב

במחיצת גבס מרכיבים קודם את שלד הפח (מסילות וניצבים) וסוגרים צד אחד בלוחות. אז מעבירים את צנרת החשמל (והאינסטלציה) בחלל המחיצה ומקבעים קופסאות, ורק אחר כך מכניסים בידוד וסוגרים את הצד השני. חריצה בלוחות אחרי הסגירה פוגעת במחיצה, ובמחיצת גבס אין טיח.

תשובה: ב.

(8)
תשובה:

תשובה ב

גרניט פורצלן נשרף בטמפרטורה גבוהה יותר מחומר גלם עדין ודחוס, ולכן הוא כמעט אטום: ספיגות המים שלו נמוכה מאוד (בדרך כלל פחות מ-0.5%), לעומת אריחי קרמיקה רגילים שספיגותם גבוהה יותר. הוא גם חזק ועמיד יותר משחיקה (לכן ג שגוי), ומתקינים אותו עם מרווחים כמו כל ריצוף.

תשובה: ב.

(9)
תשובה:

תשובה א

בגג רגיל הבידוד התרמי נמצא מתחת לאיטום. בגג ״הפוך״ הסדר מתהפך: האיטום מונח על התקרה (על שכבת השיפועים), והבידוד התרמי - לוחות שאינם סופגים מים - מונח מעליו ומוגן בשכבת חצץ או ריצוף. כך הבידוד מגן על יריעות האיטום מקרינה ומשינויי טמפרטורה.

תשובה: א.

(10)
תשובה:

תשובה ד

״תיקוני טיח״ הם שלב בסדר עבודות הגמר: אחרי הריצוף וההדבקה של הפנלים (השיפולים) משלימים ומיישרים את הטיח בפס שמעל הפנלים ובמקומות שנפגעו בזמן הריצוף, כדי שהחיבור בין הפנל לקיר יהיה נקי לפני הצבע.

תשובה: ד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.