דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, קיץ 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.

יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.

ערך כל שאלה 25 נק׳.

ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.

סך הכול: 100 נקודות.

פרק 1 – שאלות 1-2 הן שאלות חובה! יש לענות על שתיהן.

פרק 2 – שאלות 3-5 הן שאלות בחירה. יש לענות על שתי שאלות בלבד. תשובות עודפות לא ייבדקו.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. סרגל מדידה, סרגל קנ״מ ומשולש.

שאלה 1 · חישוב כמויות בטון, כתב כמויות ותוספת מחיר

שאלה חובה! חישוב כמויות, כתב כמויות ומחירי יחידה.

בנספח א׳ מצורפת תוכנית (ללא קנ״מ) של תקרת מבנה במפלס +3.28+3.28.

א.

חישוב כמויות:

יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים הבאים על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמודים 3–5

1. תקרת בטון בעובי 20 ס״מ

2. תקרת בטון בעובי 25 ס״מ

3. קורות בטון בחתכים 20/40, 20/60, 30/60 ס״מ.

4. עמודי בטון בחתך 20/40, 30/30 ס״מ

העמודים צומחים מרצפת בטון בעובי 20 ס״מ. מפלס פני בטון הרצפה −0.15-0.15.

(16 נקודות)
ב.

כתב כמויות:

יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות (בעמוד 6) את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א׳, כולל חישוב המחיר הסופי של כל סעיף וסה״כ עלות העבודה כולל מע״מ.

יש לבחור את הסעיפים הנכונים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.

כתב כמויות

סעיףתיאוריח׳כמותמחיר יח׳ (₪)סה״כ מחיר (₪)
02.062.0012עמודים בדלים בטון ב־30 בחתך 20/40 ס״ממ״ק1,630
02.062.0040עמודים בדלים בטון ב־30 בחתך 30/30 ס״ממ״ק1,510
02.071.0130קורות תחתונות תלויות בטון ב־30 בחתך 20/40 ס״ממ״ק1,580
02.071.0140קורות תחתונות תלויות בטון ב־30 בחתך 20/60 ס״ממ״ק1,500
02.071.0170קורות תחתונות תלויות בטון ב־30 בחתך 30/60 ס״ממ״ק1,440
02.081.0040תקרות או גגות בטון ב־30 בעובי 20 ס״ממ״ר280
02.081.0050תקרות או גגות בטון ב־30 בעובי 25 ס״ממ״ר330
סה״כ לפני מע״מ
(4 נקודות)
ג.

הקונסטרוקטור, משיקולים הנדסיים, דרש לשדרג בטון מסוג ב־30 לסוג ב־40.

בכמה יתייקרו כל העבודות (תקרות, עמודים וקורות) אם ידוע שתוספת עבור בטון ב־40 במקום ב־30 מסתכמת ב־45 ש״ח למ״ק?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

תקרה 25: 56.8 m256.8\,\text{m}^2; תקרה 20: 23.2 m223.2\,\text{m}^2; קורות 30/60: 2.15 m32.15\,\text{m}^3; 20/60: 1.09 m31.09\,\text{m}^3; 20/40: 0.40 m30.40\,\text{m}^3; עמודים 20/40: 1.41 m31.41\,\text{m}^3; 30/30: 0.80 m30.80\,\text{m}^3.

נתון: תוכנית תקרה במפלס +3.28+3.28 בגודל 10×8 m10\times8\,\text{m} (מידות בס״מ). בחלק השמאלי תקרה בעובי D=25D=25 ס״מ, ובשני השדות הימניים תקרה בעובי D=20D=20 ס״מ. פני בטון הרצפה במפלס −0.15-0.15.

מבוקש: כמויות התקרות (מ״ר), הקורות והעמודים (מ״ק), לפי סעיפי כתב הכמויות.

כללי המדידה שבהם נשתמש

•תקרה נמדדת במ״ר, ברוטו: כל שטח התוכנית, כולל השטח שמעל הקורות והעמודים.

•קורה תחתונה נמדדת במ״ק, ורק בחלקה שמתחת לתקרה, כי החלק העליון כבר נכלל בתקרה: H=hbeam−DH=h_{\text{beam}}-D.

•כל קורה נמדדת לאורך המפתח הנקי שלה ועוד רוחב העמוד שבאחד מקצותיה (כך שנפח הבטון בצומת נכלל בקורה), והעמוד שמתחתיה נמדד רק עד תחתית אותה קורה. עמוד שאף קורה לא נמדדה מעליו נמדד עד תחתית התקרה.

•גובה העמוד נמדד מפני בטון הרצפה (−0.15-0.15): H=3.28+0.15−hH=3.28+0.15-h, כאשר hh הוא העומק מפני התקרה עד ראש העמוד (תחתית הקורה או תחתית התקרה).

1. תקרות (מ״ר)

מידות התוכנית לרוחב: 20+660+30+270+20=100020+660+30+270+20=1000 ס״מ. התקרה בעובי 25 משתרעת מהקצה השמאלי ועד הפאה הימנית של עמוד 2 ושל הקורות ק־7/ק־4: 0.2+6.6+0.3=7.1 m0.2+6.6+0.3=7.1\,\text{m}. התקרה בעובי 20 תופסת את היתרה: 10−7.1=2.9 m10-7.1=2.9\,\text{m}. האורך לגובה התוכנית 8 m8\,\text{m}.

•תקרה 25 ס״מ (סעיף 02.081.0050): A=7.1⋅8=56.8 m2A=7.1\cdot8=56.8\,\text{m}^2

•תקרה 20 ס״מ (סעיף 02.081.0040): A=2.9⋅8=23.2 m2A=2.9\cdot8=23.2\,\text{m}^2

בדיקה: 56.8+23.2=80=10⋅8 m256.8+23.2=80=10\cdot8\,\text{m}^2.

2. קורות 30/60 (סעיף 02.071.0170)

•ק־1 ו־ק־2 (מתחת לתקרה 25): אורך כל אחת 6.6+0.3=6.9 m6.6+0.3=6.9\,\text{m} (המפתח ועוד רוחב עמוד 2 או 8 שמתחתיה), H=0.6−0.25=0.35 mH=0.6-0.25=0.35\,\text{m}:

V=2⋅6.9⋅0.3⋅0.35=13.8⋅0.3⋅0.35=1.449 m3V=2\cdot6.9\cdot0.3\cdot0.35=13.8\cdot0.3\cdot0.35=1.449\,\text{m}^3

•ק־10 ו־ק־11 (מתחת לתקרה 20): אורך כל אחת 2.7+0.2=2.9 m2.7+0.2=2.9\,\text{m} (כולל עמוד 3 או 9), H=0.6−0.2=0.4 mH=0.6-0.2=0.4\,\text{m}:

V=2⋅2.9⋅0.3⋅0.4=5.8⋅0.3⋅0.4=0.696 m3V=2\cdot2.9\cdot0.3\cdot0.4=5.8\cdot0.3\cdot0.4=0.696\,\text{m}^3

•סה״כ: 1.449+0.696=2.145≈2.15 m31.449+0.696=2.145\approx2.15\,\text{m}^3

3. קורות 20/40 (סעיף 02.071.0130)

•ק־6 (כולל רוחב עמוד 1): 2.5+0.4=2.9 m2.5+0.4=2.9\,\text{m}; ק־7 (כולל רוחב עמוד 2): 2.6+0.3=2.9 m2.6+0.3=2.9\,\text{m}. שתיהן מתחת לתקרה 25, H=0.4−0.25=0.15 mH=0.4-0.25=0.15\,\text{m}:

V=(2.9+2.9)⋅0.2⋅0.15=5.8⋅0.2⋅0.15=0.174 m3V=(2.9+2.9)\cdot0.2\cdot0.15=5.8\cdot0.2\cdot0.15=0.174\,\text{m}^3

•ק־8 (כולל רוחב עמוד 3): 2.55+0.4=2.95 m2.55+0.4=2.95\,\text{m}; ק־9 (בין עמוד 5 לעמוד 6): 2.6 m2.6\,\text{m}. שתיהן מתחת לתקרה 20, H=0.4−0.2=0.2 mH=0.4-0.2=0.2\,\text{m}:

V=(2.95+2.6)⋅0.2⋅0.2=5.55⋅0.2⋅0.2=0.222 m3V=(2.95+2.6)\cdot0.2\cdot0.2=5.55\cdot0.2\cdot0.2=0.222\,\text{m}^3

•סה״כ: 0.174+0.222=0.396≈0.40 m30.174+0.222=0.396\approx0.40\,\text{m}^3

4. קורות 20/60 (סעיף 02.071.0140)

•ק־3 (כולל רוחב עמודים 4 ו־7): 0.4+4.3+0.4=5.1 m0.4+4.3+0.4=5.1\,\text{m}; ק־4 (כולל רוחב עמודים 5 ו־8): 0.4+4.4+0.3=5.1 m0.4+4.4+0.3=5.1\,\text{m}. מתחת לתקרה 25, H=0.6−0.25=0.35 mH=0.6-0.25=0.35\,\text{m}:

V=(5.1+5.1)⋅0.35⋅0.2=10.2⋅0.35⋅0.2=0.714 m3V=(5.1+5.1)\cdot0.35\cdot0.2=10.2\cdot0.35\cdot0.2=0.714\,\text{m}^3

•ק־5 (כולל רוחב עמוד 9): 4.35+0.4=4.75 m4.35+0.4=4.75\,\text{m}, מתחת לתקרה 20, H=0.6−0.2=0.4 mH=0.6-0.2=0.4\,\text{m}:

V=4.75⋅0.4⋅0.2=0.38 m3V=4.75\cdot0.4\cdot0.2=0.38\,\text{m}^3

•סה״כ: 0.714+0.38=1.094≈1.09 m30.714+0.38=1.094\approx1.09\,\text{m}^3

5. עמודים 20/40 (סעיף 02.062.0012) - עמודים 1, 3, 4, 5, 7, 9.

•עמודים 1, 3, 4: נמדדים עד תחתית הקורות 20/40 שנפגשות בהם (ק־6, ק־8), בעומק 40 ס״מ:

H=3.28+0.15−0.4=3.03 mH=3.28+0.15-0.4=3.03\,\text{m}, V=3⋅3.03⋅0.2⋅0.4=0.727 m3V=3\cdot3.03\cdot0.2\cdot0.4=0.727\,\text{m}^3

•עמודים 5, 7, 9: מעליהם קורות בעומק 60 ס״מ (ק־4, ק־3, ק־5):

H=3.28+0.15−0.6=2.83 mH=3.28+0.15-0.6=2.83\,\text{m}, V=3⋅2.83⋅0.2⋅0.4=0.679 m3V=3\cdot2.83\cdot0.2\cdot0.4=0.679\,\text{m}^3

•סה״כ: 0.727+0.679=1.406≈1.41 m30.727+0.679=1.406\approx1.41\,\text{m}^3

6. עמודים 30/30 (סעיף 02.062.0040) - עמודים 2, 6, 8.

•עמודים 2, 8: מעליהם קורות 30/60 (ק־1, ק־2):

H=3.28+0.15−0.6=2.83 mH=3.28+0.15-0.6=2.83\,\text{m}, V=2⋅2.83⋅0.3⋅0.3=0.509 m3V=2\cdot2.83\cdot0.3\cdot0.3=0.509\,\text{m}^3

•עמוד 6: הקורות ק־8, ק־5 ו־ק־9 נעצרות בפאותיו, ולכן הוא נמדד עד תחתית התקרה (20 ס״מ):

H=3.28+0.15−0.2=3.23 mH=3.28+0.15-0.2=3.23\,\text{m}, V=3.23⋅0.3⋅0.3=0.291 m3V=3.23\cdot0.3\cdot0.3=0.291\,\text{m}^3

•סה״כ: 0.509+0.291=0.800≈0.80 m30.509+0.291=0.800\approx0.80\,\text{m}^3

הערה: בצמתים שבהם נפגשות קורות בעומקים שונים (למשל עמוד 4, שגם ק־3 בעומק 60 ס״מ נמדדה מעליו) יש חפיפה קטנה בין נפח העמוד לנפח הקורה. לפי כלל מחמיר – כל עמוד עד תחתית הקורה העמוקה ביותר שנפגשת בו – עמודים 1, 3, 4 ו־6 היו נמדדים בגובה 2.83 m2.83\,\text{m}, והנפח היה קטן בכ־3⋅0.2⋅0.4⋅0.2+0.3⋅0.3⋅0.4=0.048+0.036≈0.08 m33\cdot0.2\cdot0.4\cdot0.2+0.3\cdot0.3\cdot0.4=0.048+0.036\approx0.08\,\text{m}^3. ההפרש זניח בכתב הכמויות, ולכן נשארים בכמויות שחושבו.

תשובה: תקרה 25 ס״מ – 56.8 m256.8\,\text{m}^2; תקרה 20 ס״מ – 23.2 m223.2\,\text{m}^2; קורות 30/60 – 2.15 m32.15\,\text{m}^3; קורות 20/60 – 1.09 m31.09\,\text{m}^3; קורות 20/40 – 0.40 m30.40\,\text{m}^3; עמודים 20/40 – 1.41 m31.41\,\text{m}^3; עמודים 30/30 – 0.80 m30.80\,\text{m}^3.

סעיף ב

תשובה:

סה״כ לפני מע״מ 34,109 ₪34{,}109\,₪; כולל מע״מ 18% – 40,249 ₪40{,}249\,₪.

מעבירים כל כמות מסעיף א אל הסעיף המתאים בכתב הכמויות (לפי סוג האלמנט, החתך והעובי), ומחשבים לכל שורה: סה״כ = כמות × מחיר יחידה.

1. מחירי הסעיפים:

- 02.062.0012 עמודים 20/40: 1.41⋅1630=2,298 ₪1.41\cdot1630=2{,}298\,₪

- 02.062.0040 עמודים 30/30: 0.80⋅1510=1,208 ₪0.80\cdot1510=1{,}208\,₪

- 02.071.0130 קורות 20/40: 0.40⋅1580=632 ₪0.40\cdot1580=632\,₪

- 02.071.0140 קורות 20/60: 1.09⋅1500=1,635 ₪1.09\cdot1500=1{,}635\,₪

- 02.071.0170 קורות 30/60: 2.15⋅1440=3,096 ₪2.15\cdot1440=3{,}096\,₪

- 02.081.0040 תקרה 20 ס״מ: 23.2⋅280=6,496 ₪23.2\cdot280=6{,}496\,₪

- 02.081.0050 תקרה 25 ס״מ: 56.8⋅330=18,744 ₪56.8\cdot330=18{,}744\,₪

סעיףתיאוריח׳כמותמחיר יח׳ (₪)סה״כ מחיר (₪)
02.062.0012עמודים 20/40מ״ק1.411,6302,298
02.062.0040עמודים 30/30מ״ק0.801,5101,208
02.071.0130קורות 20/40מ״ק0.401,580632
02.071.0140קורות 20/60מ״ק1.091,5001,635
02.071.0170קורות 30/60מ״ק2.151,4403,096
02.081.0040תקרה בעובי 20 ס״ממ״ר23.22806,496
02.081.0050תקרה בעובי 25 ס״ממ״ר56.833018,744
סה״כ לפני מע״מ34,109

2. סה״כ לפני מע״מ:

2298+1208+632+1635+3096+6496+18744=34,109 ₪2298+1208+632+1635+3096+6496+18744=34{,}109\,₪

3. מע״מ (18%, השיעור בשנת 2025):

34,109⋅0.18=6,140 ₪34{,}109\cdot0.18=6{,}140\,₪

סה״כ כולל מע״מ: 34,109⋅1.18=40,249 ₪34{,}109\cdot1.18=40{,}249\,₪

תשובה: סה״כ לפני מע״מ 34,109 ₪34{,}109\,₪; כולל מע״מ (18%) – 40,249 ₪40{,}249\,₪.

סעיף ג

תשובה:

24.69 m3⋅45=1,111 ₪24.69\,\text{m}^3\cdot45=1{,}111\,₪ (לפני מע״מ).

נתון: תוספת של 45 ש״ח לכל מ״ק בטון ב־40 במקום ב־30.

מבוקש: התייקרות כל העבודות, כלומר נפח הבטון הכולל כפול התוספת.

1. התקרות נמדדו במ״ר, ולכן ממירים אותן לנפח: שטח × עובי.

•תקרה 20 ס״מ: 23.2⋅0.2=4.64 m323.2\cdot0.2=4.64\,\text{m}^3

•תקרה 25 ס״מ: 56.8⋅0.25=14.2 m356.8\cdot0.25=14.2\,\text{m}^3

2. נפח הבטון הכולל (עמודים + קורות + תקרות):

V=1.41+0.80+0.40+1.09+2.15+4.64+14.2=24.69 m3V=1.41+0.80+0.40+1.09+2.15+4.64+14.2=24.69\,\text{m}^3

3. ההתייקרות:

ΔC=24.69⋅45=1,111 ₪\Delta C=24.69\cdot45=1{,}111\,₪ (לפני מע״מ; כולל מע״מ 18% – 1,111⋅1.18≈1,311 ₪1{,}111\cdot1.18\approx1{,}311\,₪).

תשובה: העבודות יתייקרו בכ־1,111 ₪1{,}111\,₪ (לפני מע״מ).

שאלה 2 · השוואה כלכלית: קורות יצוקות באתר מול טרומיות

שאלת חובה! השוואה כלכלית של חלופות ביצוע.

במסגרת הקמת מחסן לוגיסטי נדרש לבצע 10 קורות בטון מזוין באורך 6 מ׳ כל אחת ובחתך מיוחד (ראו איור לשאלה 2).

למטרה זאת נבדקות שתי חלופות לביצוע הקורות:

חלופה א׳ – יציקת קורות באתר

חלופה ב׳ – ייצור קורות טרומיות במפעל והרכבתן באתר הבנייה.

להלן הנתונים לחלופה א׳ (בחישוב היקף הקורה אפשר להתעלם משיפוע הרגל ולהניח לצורך החישוב כי השיפוע הוא 1 מ׳):

נתוןערך
עלות בטון350 ש״ח למ״ק ללא פחת
עלות משאבה50 ש״ח למ״ק ללא פחת
פחת ביציקת בטון6%
עלות עץ1,800 ש״ח למ״ק
עובי עץ משוקלל5.5 ס״מ
פחת עץ בחיתוך8%
שימושים10
צריכת חומרי עזר7 ק״ג למ״ק בטון
עלות חומרי עזר6 ש״ח לק״ג
צריכת מוטות פלדה120 ק״ג למ״ק בטון
עלות מוטות פלדה4,000 ש״ח לטון
שכר טפסן + עוזר1,120 ש״ח ליום עבודה של 8 שעות
שכר ברזלן + עוזר1,160 ש״ח ליום עבודה של 8 שעות
תשומת טפסן + עוזר1 ש״ע למ״ר
תשומת ברזלן + עוזר25 ש״ע לטון
תקורות אתר8% מהעלות הישירה
תקורת חברה5% מעלות ישירה + תקורת אתר
רווח מתוכנן12% ממחזור החברה

להלן הנתונים לחלופה ב׳:

נתוןערך
עלות ייצור ביציאה מהמפעל2,600 ש״ח למ״ק
הובלה והרכבה של קורות360 ש״ח למ״ק
תקורות אתר8% מהעלות הישירה
תקורת חברה5% מהעלות הישירה + תקורת אתר
רווח מתוכנן12% ממחזור החברה
א.

מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה א׳?

(12 נקודות)
ב.

מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה ב׳?

(3 נקודות)
ג.

מהי העלות של 10 קורות כולל התקורות והרווח בחלופה א׳?

(5 נקודות)
ד.

מהי העלות של 10 קורות כולל התקורות והרווח בחלופה ב׳?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

כ־2,984 ש״ח למ״ק (עלות ישירה 2,315 ש״ח).

נתון: חתך הקורה לפי האיור, ונתוני העלויות של חלופה א׳.

מבוקש: מחיר כולל (עלות ישירה + תקורות + רווח) של 1 מ״ק קורה יצוקה באתר.

דרך: מחשבים את שטח החתך, ממנו את אורך הקורה שמכיל 1 מ״ק ואת שטח הטפסנות למ״ק, ואז את כל רכיבי העלות הישירה למ״ק, ולבסוף מוסיפים תקורות ורווח.

1. שטח החתך: כנף עליונה 80×2580\times25 ס״מ ועוד רגל בצורת טרפז (רוחב 40 למעלה, 20 למטה, גובה 100):

A=0.8⋅0.25+0.4+0.22⋅1.0=0.2+0.3=0.5 m2A=0.8\cdot0.25+\frac{0.4+0.2}{2}\cdot1.0=0.2+0.3=0.5\,\text{m}^2

2. אורך קורה שמכיל 1 מ״ק: L=1A=10.5=2 mL=\frac{1}{A}=\frac{1}{0.5}=2\,\text{m} לכל מ״ק.

3. היקף הטפסנות לכל מטר קורה (הפאה העליונה פתוחה; הרגל נלקחת כ־1 מ׳ כפי שנאמר בשאלה): שתי פאות הכנף 2⋅0.252\cdot0.25, שני חלקי התחתית של הכנף 2⋅0.22\cdot0.2, שתי פאות הרגל 2⋅1.02\cdot1.0, ותחתית הרגל 0.20.2:

P=2⋅0.25+2⋅0.2+2⋅1.0+0.2=3.1 mP=2\cdot0.25+2\cdot0.2+2\cdot1.0+0.2=3.1\,\text{m}

שטח טפסנות למ״ק: S=P⋅L=3.1⋅2=6.2 m2S=P\cdot L=3.1\cdot2=6.2\,\text{m}^2 למ״ק.

4. עלות ישירה ל־1 מ״ק:

•בטון (כולל פחת 6%): 350⋅1.06=371 ₪350\cdot1.06=371\,₪

•משאבה (על הכמות כולל פחת): 50⋅1.06=53 ₪50\cdot1.06=53\,₪

•עץ: נפח העץ = שטח × עובי, כולל פחת 8%, מחולק ל־10 שימושים:

1800⋅0.055⋅6.2⋅1.0810=66.3≈66 ₪\frac{1800\cdot0.055\cdot6.2\cdot1.08}{10}=66.3\approx66\,₪

•חומרי עזר: 7⋅6=42 ₪7\cdot6=42\,₪

•פלדה: 0.12 t⋅4000=480 ₪0.12\,\text{t}\cdot4000=480\,₪

•טפסן + עוזר: שכר לשעה 11208=140 ₪\frac{1120}{8}=140\,₪, תשומה 1 ש״ע למ״ר:

140⋅1⋅6.2=868 ₪140\cdot1\cdot6.2=868\,₪

•ברזלן + עוזר: שכר לשעה 11608=145 ₪\frac{1160}{8}=145\,₪, תשומה 25 ש״ע לטון, 0.12 טון למ״ק:

145⋅25⋅0.12=435 ₪145\cdot25\cdot0.12=435\,₪

•סה״כ עלות ישירה: 371+53+66.3+42+480+868+435=2,315 ₪371+53+66.3+42+480+868+435=2{,}315\,₪

5. תקורות ורווח: תקורת אתר 8%, תקורת חברה 5% על הסכום, והרווח 12% מהמחזור – כלומר העלות היא 88% מהמחיר, ולכן מחלקים ב־0.88:

C=2315⋅1.08⋅1.050.88=2625.50.88≈2,984 ₪C=\frac{2315\cdot1.08\cdot1.05}{0.88}=\frac{2625.5}{0.88}\approx2{,}984\,₪

תשובה: העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה א׳ היא כ־2,984 ₪2{,}984\,₪.

סעיף ב

תשובה:

כ־3,814 ש״ח למ״ק (עלות ישירה 2,960 ש״ח).

נתון: עלות ייצור 2,600 ש״ח למ״ק והובלה והרכבה 360 ש״ח למ״ק, ואותן תקורות ורווח.

מבוקש: המחיר הכולל של 1 מ״ק קורה טרומית.

1. עלות ישירה: 2600+360=2,960 ₪2600+360=2{,}960\,₪ למ״ק.

2. הוספת תקורות ורווח (כמו בסעיף א):

C=2960⋅1.08⋅1.050.88=3356.60.88≈3,814 ₪C=\frac{2960\cdot1.08\cdot1.05}{0.88}=\frac{3356.6}{0.88}\approx3{,}814\,₪

תשובה: העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה ב׳ היא כ־3,814 ₪3{,}814\,₪.

סעיף ג

תשובה:

כ־89,520 ש״ח (30 מ״ק).

מבוקש: עלות 10 קורות באורך 6 מ׳ בחלופה א׳, כולל תקורות ורווח.

1. נפח קורה אחת: V1=A⋅L=0.5⋅6=3 m3V_1=A\cdot L=0.5\cdot6=3\,\text{m}^3 (כל 2 מ׳ קורה הם 1 מ״ק).

2. נפח 10 קורות: V=10⋅3=30 m3V=10\cdot3=30\,\text{m}^3

3. עלות: 30⋅2984=89,520 ₪30\cdot2984=89{,}520\,₪

תשובה: עלות 10 הקורות בחלופה א׳ היא כ־89,520 ₪89{,}520\,₪.

סעיף ד

תשובה:

כ־114,420 ש״ח (30 מ״ק).

מבוקש: עלות 10 קורות בחלופה ב׳, כולל תקורות ורווח.

1. הנפח זהה לסעיף ג: 30 m330\,\text{m}^3.

2. עלות: 30⋅3814=114,420 ₪30\cdot3814=114{,}420\,₪

3. השוואה: 114,420−89,520=24,900 ₪114{,}420-89{,}520=24{,}900\,₪ – חלופה א׳ (יציקה באתר) זולה יותר.

תשובה: עלות 10 הקורות בחלופה ב׳ היא כ־114,420 ₪114{,}420\,₪ (יקרה מחלופה א׳ ב־24,900 ₪24{,}900\,₪).

שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח – שאלות אמריקאיות

שאלת בחירה – ארגון אתר, שיטות ביצוע, ופיקוח על הבנייה.

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

1.

מחיר ל־1 מ״ק יסודות בטון בודדים לפי מדד נובמבר 2024 (133.2 נק׳) מסתכם ב־1,300 ש״ח למ״ק.

מה תהיה עלות של 12 מ״ק של היסודות לפי מדד מרץ 2025 (138.2 נק׳)?

יש לעגל את התוצאה לשקלים שלמים.

א. 15,036 ש״ח

ב. 15,600 ש״ח

ג. 16,186 ש״ח

ד. 16,380 ש״ח

(2.5 נקודות)
2.

מפקח באתר בנייה יכול להתמנות על ידי:

א. משרד העבודה

ב. קבוצת רוכשי הדירות

ג. יזם הפרויקט

ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

(2.5 נקודות)
3.

באילו מקרים יש לבצע בדיקות בטון טרי?

א. רק אם הבטון מיוצר באתר בנייה

ב. אם הבטון מיוצר במערבל (מיקסר) שמספק בטון לאתר בנייה

ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.

ד. אין חובה לבצע בדיקות בטון טרי. בדיקות של גלילי בטון קשוי נעשות לאחר 28 ימים על ידי מעבדה מאושרת.

(2.5 נקודות)
4.

מהי המשמעות של תוכניות עדות (״as made״)?

א. התוכנית ״לביצוע״ המקורית שנמסרה לקבלן על ידי המפקח

ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט

ג. דיווח שבועי שמנהל הפרויקט מעביר ליזם

ד. דו״ח מסכם של מעבדה לבדיקת בטונים.

(2.5 נקודות)
5.

מהו תפקידו של פרוטוקול מסירה סופית?

א. התחייבות לתחזוקת הדירה

ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים

ג. בקשה לטופס 4

ד. כל התשובות נכונות

(2.5 נקודות)
6.

מתי משתמשים בשיטה טרומית בבנייה?

א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה

ב. בביצוע פרויקטים קטנים או חד־פעמיים

ג. בהרכבת קונסטרוקציות מפלדה

ד. כאשר הקרקע היא מסוג חרסית

(2.5 נקודות)
7.

בטענת פיקוח, מהו ממצא קריטי שאמור לעצור עבודה באופן מיידי?

א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל

ב. יציקת עמודים בבטון מסוג ב־40 במקום סוג ב־30 הנדרש על ידי המתכנן

ג. באחת מתעודות המשלוח חסר נתון על כמות הבטון המצטברת

ד. תשובות א׳ + ב׳ נכונות

(2.5 נקודות)
8.

מהו שיקול מרכזי בתכנון לוח זמנים לבנייה רוויה?

א. שמירה על כללי הבטיחות

ב. סדר טכנולוגי של פעילויות

ג. דרישות היזם

ד. מחיר חומרי גלם

(2.5 נקודות)
9.

מהו פרק הזמן שבו הבטון (ללא מוסף מעכב) צריך להשלים תהליך הובלה ופריקה?

א. 60 דקות

ב. 90 דקות

ג. 120 דקות

ד. 150 דקות

(2.5 נקודות)
10.

אשר לביצוע עבודות עפר וקידוח כלונסאות – איזה מההיגדים הוא הנכון?

א. בעבודות עפר בקרקע חרסיתית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח מיקרופייל

ב. בעבודות עפר בקרקע סלעית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח מיקרופייל

ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA

ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף 1

תשובה:

ג. 16,186 ש״ח

נתון: מחיר בסיס 1,300 ש״ח למ״ק לפי מדד 133.2, מדד חדש 138.2, כמות 12 מ״ק.

מבוקש: העלות המעודכנת.

1. מחיר בסיס לכל הכמות: 12⋅1300=15,600 ₪12\cdot1300=15{,}600\,₪

2. הצמדה למדד: מכפילים ביחס בין המדד החדש למדד הבסיס:

15,600⋅138.2133.2=15,600⋅1.0375=16,185.6≈16,186 ₪15{,}600\cdot\frac{138.2}{133.2}=15{,}600\cdot1.0375=16{,}185.6\approx16{,}186\,₪

(האפשרות 15,600 ש״ח היא המחיר ללא הצמדה.)

תשובה: ג. 16,186 ש״ח

סעיף 2

תשובה:

ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

המפקח הוא נציג המזמין באתר: הוא מתמנה על ידי מי שמזמין את העבודה ומשלם עליה. היזם ממנה מפקח מטעמו, וגם קבוצת רוכשים (למשל בקבוצת רכישה) יכולה למנות מפקח שיפקח על הביצוע עבורה. משרד העבודה אינו ממנה מפקח בנייה לפרויקט; הוא עוסק בפיקוח על הבטיחות בעבודה. לכן ב׳ ו־ג׳ נכונות.

תשובה: ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

סעיף 3

תשובה:

ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.

בדיקות בטון טרי (שקיעה/סומך, טמפרטורה, לקיחת דגימות לבדיקת חוזק) נעשות בכל יציקה של אלמנט קונסטרוקטיבי, בלי קשר למקום ייצור הבטון, כדי לוודא שהבטון שנוצק מתאים לדרישות המתכנן. הדגימות שנלקחות מהבטון הטרי הן אלה שנבדקות אחר כך כבטון קשוי (בגיל 28 יום), ולכן אי אפשר לוותר על השלב של הבטון הטרי.

תשובה: ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.

סעיף 4

תשובה:

ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט

תוכנית עדות (As Made) מתעדת את מה שבוצע בפועל: היא מבוססת על תוכנית הביצוע, ומסומנים בה כל השינויים, הסטיות והתיקונים שנעשו בשטח (מיקום צנרת, מידות, מפלסים). היא נמסרת בסוף הפרויקט ומשמשת לתחזוקה ולשינויים עתידיים.

תשובה: ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט

סעיף 5

תשובה:

ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים

פרוטוקול מסירה הוא מסמך שנערך בעת מסירת המבנה או הדירה: הוא מתעד את מצב המבנה, האישורים שנמסרו, והליקויים שנמצאו ושעל הקבלן לתקן. הוא אינו התחייבות לתחזוקה ואינו בקשה לטופס 4 (שמוגשת לרשות המקומית לפני האכלוס).

תשובה: ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים

סעיף 6

תשובה:

א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה

היתרון המרכזי של בנייה טרומית הוא קיצור משך הביצוע: האלמנטים מיוצרים במפעל במקביל לעבודות באתר, ובאתר רק מרכיבים אותם. השיטה כדאית בפרויקטים גדולים עם אלמנטים חוזרים, ולא בפרויקטים קטנים או חד־פעמיים (עלות התבניות והייצור לא מתחלקת על מספיק יחידות). סוג הקרקע אינו שיקול לבחירת השיטה, וקונסטרוקציית פלדה היא שיטה אחרת.

תשובה: א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה

סעיף 7

תשובה:

א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל

כיסוי בטון לא מספיק לזיון הוא ליקוי מבני: הוא פוגע בהגנה על הפלדה מפני קורוזיה ובעמידות באש, ואחרי היציקה כמעט אי אפשר לתקן אותו – ולכן יש לעצור את העבודה (לפני היציקה) עד לתיקון. בטון ב־40 במקום ב־30 הוא בטון חזק יותר מהנדרש, כך שאין סכנה מבנית. חוסר בנתון על הכמות המצטברת בתעודת משלוח הוא ליקוי מנהלי שמתקנים בתיעוד.

תשובה: א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל

סעיף 8

תשובה:

ב. סדר טכנולוגי של פעילויות

לוח זמנים בנוי על הקשרים בין הפעילויות: כל פעילות יכולה להתחיל רק אחרי שהפעילויות שקודמות לה טכנולוגית הסתיימו (שלד לפני מחיצות, צנרת לפני טיח, טיח לפני ריצוף וכו׳). בבנייה רוויה, עם קומות חוזרות, הסדר הטכנולוגי קובע את רצף הצוותים בין הקומות. בטיחות, דרישות היזם ומחירים חשובים, אך אינם הבסיס לבניית הלו״ז.

תשובה: ב. סדר טכנולוגי של פעילויות

סעיף 9

תשובה:

ב. 90 דקות

בטון מוכן מתחיל להתקשות זמן קצר אחרי הערבול. ללא מוסף מעכב, יש להשלים את ההובלה והפריקה תוך 90 דקות מרגע הוספת המים לתערובת; אחרי כן הבטון מאבד עבידות וחוזק.

תשובה: ב. 90 דקות

סעיף 10

תשובה:

ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA

בקרקע חולית דפנות קידוח רגיל מתמוטטות, ולכן קודחים כלונסאות בשיטת CFA (מקדח רציף שדרכו נשאב הבטון תוך כדי שליפה, כך שהקידוח אינו נשאר פתוח); את החפירה עצמה אפשר לבצע בשופל, כי החול רך. בקרקע סלעית שופל אינו מתאים – יש צורך בפטיש חציבה או במחפר עם פטיש. בחרסית קודחים כלונסאות רגילים במקדח סל, ומיקרופייל משמש בעיקר במקרים מיוחדים (גישה מוגבלת, חיזוק). לכן רק ג׳ נכון.

תשובה: ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA

שאלה 4 · לוח זמנים: טבלת פעילויות ותרשים גאנט

שאלת בחירה – לוח זמנים.

במחסן לוגיסטי דו־קומתי מתבצעות עבודות בנייה בקומה אחת.

מידות המחסן: אורך: 12 מ׳, רוחב: 11 מ׳, גובה: 3.1 מ׳ מהריצוף עד התקרה.

גובה שיפולים (פאנלים): 10 ס״מ.

דלת ברוחב 2 מ׳ ובגובה 2.1 מ׳.

2 חלונות במידות 2.5 מ׳ x 2 מ׳.

עליך למלא את הטבלה המצורפת ולאחר מכן להשלים את נתונים החסרים על גבי התרשים (נספח ב׳).

העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.

יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.

שבת איננה יום עבודה ואינה נחשבת ליום המתנה טכנית.

יש להתחיל עבודות ביום א׳.

(התאים המסומנים ___ הם התאים המודגשים בהצללה.)

מס׳ פעילותשם פעילותיח׳ מידהכמותהספקמס׳ פועלים/כלים/צוותיםמשך פעילותפעילות קדםסוג קשר
1בניית מחיצות בלוקים----8--
2צנרת אינסטלציה----5______
3צנרת חשמל----5______
4צנרת גז----1______
5משקופים עיוורים----1______
6טיח־פניםמ״ר___2 מ״ר לשעה2_________

נספח ב׳ – התרשים לשאלה 4:

א.

יש להשלים בטבלה את כל הערכים החסרים (בתאים המודגשים באמצעות הצללה).

(7 נקודות)
ב.

בתרשים יש להשלים סוגי קשרים ולשרטט את הפעילות מספר 8 (יש לחשב את שטח הטיח־פנים ואת שאר הנתונים החסרים).

(4 נקודות)
ג.

הוחלט להשלים שיפוץ גם בקומה א׳ שזהה לקומת הקרקע. את העבודות בקומה א׳ – בניית מחיצות בלוקים – יש להתחיל מיד אחרי השלמת בניית מחיצות הבלוקים בקומת הקרקע.

עליך להשלים את התרשים.

(12 נקודות)
ד.

מהו משך הבנייה של שתי הקומות (כולל השבתות)?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

2: 1 הה+5; 3: 2 הה+2; 4: 3 סה; 5: 1 סס; 6: 256 מ״ר, 8 ימים, קדם 2, 4 סה.

נתון: מידות המחסן, הספק הטיח 2 מ״ר לשעה לפועל, 2 פועלים, יום עבודה של 8 שעות, והתרשים בנספח ב׳ שבו משורטטות פעילויות 1–5 עם החצים שמקשרים ביניהן.

מבוקש: פעילויות הקדם וסוגי הקשרים של פעילויות 2–6, הכמות והמשך של פעילות 6.

סימון הקשרים: סה = סיום־התחלה (הפעילות מתחילה אחרי סיום הקודמת), הה = התחלה־התחלה (מתחילה אחרי התחלת הקודמת, עם השהיה), סס = סיום־סיום (מסתיימת יחד עם הקודמת).

1. קריאת הקשרים מהתרשים (ימי העבודה: א׳–ו׳; פעילות 1 מתחילה ביום א׳ בשבוע 1, ונסמן את ימי העבודה 1, 2, 3...):

•פעילות 1 (8 ימים) – ימי עבודה 1–8: א׳–ו׳ בשבוע 1 ועוד א׳–ב׳ בשבוע 2.

•פעילות 2 – החץ יוצא מתחילת פעילות 1, והפעילות מתחילה ביום ו׳ בשבוע 1 (יום עבודה 6), כלומר 5 ימים אחרי תחילת פעילות 1: קדם 1, קשר הה+5.

•פעילות 3 – החץ יוצא מתחילת פעילות 2, והיא מתחילה ביום ב׳ בשבוע 2 (יום עבודה 8), יומיים אחרי תחילת פעילות 2: קדם 2, קשר הה+2.

•פעילות 4 – מתחילה מיד אחרי סיום פעילות 3 (סיום ביום ו׳ בשבוע 2, התחלה ביום א׳ בשבוע 3): קדם 3, קשר סה.

•פעילות 5 – החץ יוצא מסוף פעילות 1 אל סוף פעילות 5, והיא מתבצעת ביום ב׳ בשבוע 2, היום האחרון של פעילות 1: קדם 1, קשר סס.

•פעילות 6 – החץ יוצא מסוף פעילות 4; הטיח מתבצע אחרי שכל הצנרת בקירות הושלמה, כלומר אחרי פעילות 2 ואחרי פעילות 4 (שהיא אחרי פעילות 3): קדם 2, 4, קשר סה.

2. כמות הטיח (פעילות 6): טיח־פנים על התקרה ועל הקירות, בניכוי פתחים. הקירות מטויחים מעל השיפולים, ולכן גובה הקירות לטיח 3.1−0.1=3.0 m3.1-0.1=3.0\,\text{m}.

•תקרה: 11⋅12=132 m211\cdot12=132\,\text{m}^2

•קירות: היקף 2⋅(11+12)=46 m2\cdot(11+12)=46\,\text{m}, שטח 46⋅3.0=138 m246\cdot3.0=138\,\text{m}^2

•הפחתת חלונות: 2⋅2.5⋅2=10 m22\cdot2.5\cdot2=10\,\text{m}^2

•הפחתת דלת (מעל השיפולים): 2⋅(2.1−0.1)=4 m22\cdot(2.1-0.1)=4\,\text{m}^2

•סה״כ: 132+138−10−4=256 m2132+138-10-4=256\,\text{m}^2

3. משך פעילות 6: תפוקת צוות ביום = הספק × פועלים × שעות:

2⋅2⋅8=32 m22\cdot2\cdot8=32\,\text{m}^2 ליום, ולכן T=25632=8T=\frac{256}{32}=8 ימי עבודה.

מס׳ פעילותשם פעילותכמותמשך פעילותפעילות קדםסוג קשר
2צנרת אינסטלציה-51הה+5
3צנרת חשמל-52הה+2
4צנרת גז-13סה
5משקופים עיוורים-11סס
6טיח־פנים256 מ״ר82, 4סה, סה

תשובה: פעילות 2: קדם 1, הה+5; פעילות 3: קדם 2, הה+2; פעילות 4: קדם 3, סה; פעילות 5: קדם 1, סס; פעילות 6: 256 מ״ר, 8 ימים, קדם 2 ו־4, סה.

סעיף ב

תשובה:

טיח־פנים (פעילות 6, 8 ימים) מיום ב׳ בשבוע 3 עד יום ג׳ בשבוע 4, אחרי פעילויות 2 ו־4 (סה).

מבוקש: לרשום בעמודת "קשר" שבתרשים את סוגי הקשרים, ולשרטט את פעילות הטיח.

הערה: בנוסח השאלה כתוב "פעילות מספר 8", אך לפי ההמשך (חישוב שטח הטיח־פנים) ולפי התרשים של קומת הקרקע, הכוונה לפעילות 6 – טיח־פנים, שהיא הפעילות היחידה בקומת הקרקע שאינה משורטטת.

1. בעמודת "קשר" רושמים: פעילות 2 – 1 הה+5; פעילות 3 – 2 הה+2; פעילות 4 – 3 סה; פעילות 5 – 1 סס; פעילות 6 – 2, 4 סה. במשך של פעילות 6 רושמים 8.

2. מועד התחלת פעילות 6: פעילות 2 מסתיימת ביום עבודה 10 (ד׳ בשבוע 2), ופעילות 4 מסתיימת ביום עבודה 13 (א׳ בשבוע 3). הטיח מתחיל אחרי המאוחרת מביניהן – ביום עבודה 14, יום ב׳ בשבוע 3.

3. משרטטים את פעילות 6 כפס של 8 ימי עבודה: ב׳–ו׳ בשבוע 3 (5 ימים), מדלגים על השבת, וא׳–ג׳ בשבוע 4 (3 ימים). כלומר ימי עבודה 14–21.

4. משרטטים חצי קשר סה מסוף פעילות 4 ומסוף פעילות 2 אל תחילת פעילות 6.

תשובה: פעילות 6 (טיח־פנים, 8 ימים) משורטטת מיום ב׳ בשבוע 3 עד יום ג׳ בשבוע 4, עם קשרי סה מפעילויות 2 ו־4.

סעיף ג

תשובה:

פעילויות 7–12 בקשרים של קומת הקרקע, 7 אחרי 1 (סה); הפעילות האחרונה (12) מסתיימת ביום העבודה ה־29.

נתון: קומה א׳ זהה לקומת הקרקע (אותן פעילויות, משכים וקשרים פנימיים), ובניית המחיצות בקומה א׳ מתחילה מיד אחרי סיום בניית המחיצות בקומת הקרקע.

מבוקש: להשלים בתרשים את פעילויות 7–12.

1. קשרי פעילויות 7–12 (באותו מבנה כמו בקומת הקרקע):

- 7 בניית מחיצות בלוקים – קדם 1, סה

- 8 צנרת אינסטלציה – קדם 7, הה+5

- 9 צנרת חשמל – קדם 8, הה+2

- 10 צנרת גז – קדם 9, סה

- 11 משקופים עיוורים – קדם 7, סס

- 12 טיח־פנים – קדם 8, 10, סה

2. חישוב המועדים (ימי עבודה, בסוגריים – השבוע והיום):

- 7: פעילות 1 מסתיימת ביום 8, לכן 7 מתבצעת בימים 9–16 (ג׳ בשבוע 2 עד ד׳ בשבוע 3).

- 8: מתחילה 5 ימים אחרי תחילת 7: 9+5=149+5=14, ימים 14–18 (ב׳–ו׳ בשבוע 3).

- 9: מתחילה יומיים אחרי תחילת 8: 14+2=1614+2=16, ימים 16–20 (ד׳ בשבוע 3 עד ב׳ בשבוע 4).

- 10: אחרי סיום 9: יום 21 (ג׳ בשבוע 4).

- 11: מסתיימת עם סיום 7: יום 16 (ד׳ בשבוע 3).

- 12: אחרי סיום 8 (יום 18) ו־10 (יום 21) – מתחילה ביום 22, ונמשכת 8 ימים: ימים 22–29 (ד׳ בשבוע 4 עד ה׳ בשבוע 5).

מס׳פעילותמשךקדם וקשרימי עבודהמועד
7בניית מחיצות בלוקים81 סה9–16ג׳ שבוע 2 – ד׳ שבוע 3
8צנרת אינסטלציה57 הה+514–18ב׳–ו׳ שבוע 3
9צנרת חשמל58 הה+216–20ד׳ שבוע 3 – ב׳ שבוע 4
10צנרת גז19 סה21ג׳ שבוע 4
11משקופים עיוורים17 סס16ד׳ שבוע 3
12טיח־פנים88, 10 סה22–29ד׳ שבוע 4 – ה׳ שבוע 5

3. משרטטים את הפסים במועדים האלה (השבתות אינן ימי עבודה, והפס של פעילות שעוברת שבת "חוצה" אותה), ומחברים בחצים לפי הקשרים.

התרשים המלא של שתי הקומות מוצג באיור (בתרשים הזה ההתחלה היא ביום א׳ 11.5.2025, ושבוע 5 מתחיל ב־8.6.2025).

תשובה: פעילויות 7–12 משורטטות כמו בטבלה; פעילות 12 (טיח־פנים בקומה א׳) מסתיימת ביום ה׳ בשבוע 5 (יום העבודה ה־29).

סעיף ד

תשובה:

33 ימים.

מבוקש: משך הבנייה של שתי הקומות בימים קלנדריים (כולל השבתות).

1. הפעילות האחרונה היא 12, שמסתיימת ביום העבודה ה־29.

2. 29 ימי עבודה = 4 שבועות מלאים (4⋅6=244\cdot6=24 ימי עבודה) ועוד 5 ימים (א׳–ה׳ בשבוע 5).

3. בימים קלנדריים: 4 שבועות מלאים =4⋅7=28=4\cdot7=28 ימים, ועוד 5 ימים:

T=28+5=33T=28+5=33 ימים (מתוכם 4 שבתות).

תשובה: משך הבנייה של שתי הקומות הוא 33 ימים (29 ימי עבודה ועוד 4 שבתות).

שאלה 5 · כללי: מערכות, מלאכות בנייה וקריאת תוכניות

שאלת בחירה – כללי.

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

1.

לפני ביצוע טיח־פנים, מדוע חשוב להרטיב את הקיר או את המחיצה טרם התחלת העבודה?

א. מניעת התחממות

ב. היצמדות טובה של צבע עתידי

ג. ייבוש מהיר

ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט

(2.5 נקודות)
2.

כיצד ניתן לוודא תקינות מערכת איטום בגג?

א. הצפת הגג במים למשך 12 שעות

ב. הצפת הגג במים למשך 24 שעות

ג. הצפת הגג במים למשך 48 שעות

ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות

(2.5 נקודות)
3.

מהי מטרת הבידוד בצנרת מיזוג?

א. שמירת הטמפרטורה הרצויה

ב. הגנה מכנית

ג. מניעת רעש

ד. סינון חלקיקים

(2.5 נקודות)
4.

מהי הארקה?

א. קו גיבוי להפסקות חשמל

ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה

ג. חיבור לגנרטור

ד. הגנה מפני עומס יתר

(2.5 נקודות)
5.

מהו גובה קומה?

א. הגובה שבין מפלס הריצוף לתחתית התקרה שמעל

ב. הגובה שבין מפלס פני בטון הרצפה עד לתחתית התקרה שמעל

ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות

ד. מפלס אבסולוטי מעל פני הים

(2.5 נקודות)
6.

בהיעדר סימנים נוספים, איך ניתן לזהות בתוכנית קונסטרוקציה את קורת הבטון ההיקפית שעולה מעל תקרת הבטון?

א. אם שני הקווים שמסמנים את עובי הקורה, רצופים

ב. אם שני הקווים שמסמנים את עובי הקורה, מקווקווים

ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו

ד. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו מקווקוו והקו הפנימי מסומן בקו רצוף

(2.5 נקודות)
7.

מאיזה חומר עשויה לרוב צנרת ביוב לחיבור בין השוחות בשטחי פיתוח של בתים צמודי קרקע?

א. פלדה

ב. בטון

ג. עופרת

ד. PVC

(2.5 נקודות)
8.

מה תפקידו של מפסק (ממסר) פחת?

א. מונע קצר

ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו

ג. מייצב את הזרם

ד. חוסם מתח

(2.5 נקודות)
9.

באיזה קנה מידה משרטטים פרטי בניין?

א. 1:201:20, 1:501:50

ב. 1:201:20, 1:251:25

ג. 1:501:50, 1:1001:100

ד. 1:2501:250

(2.5 נקודות)
10.

מדוע אסור לאטום מעל בטון רטוב?

א. האיטום יתקשה מהר מדי

ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית

ג. יש סיכון של עובש

ד. הבטון ייסדק

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף 1

תשובה:

ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט

קיר בלוקים יבש סופג את מי התערובת של הטיח. כשהמים נשאבים מהמלט לפני שהוא מתקשה, ההידרציה אינה מושלמת: הטיח נחלש, נסדק ומתנתק מהקיר. ההרטבה מראש מונעת את הספיגה המהירה.

תשובה: ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט

סעיף 2

תשובה:

ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות

את האיטום בודקים בהצפה: סוגרים את המרזבים, מציפים את הגג בשכבת מים ומשאירים אותה 72 שעות. אם אין סימני רטיבות בתקרה מתחת – האיטום תקין. פרק זמן קצר יותר עלול שלא לגלות דליפות איטיות.

תשובה: ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות

סעיף 3

תשובה:

א. שמירת הטמפרטורה הרצויה

הבידוד התרמי סביב צנרת המיזוג מצמצם את מעבר החום בין הצנרת לסביבה, כך שהזורם מגיע ליחידה בטמפרטורה הרצויה (וגם מונע עיבוי על צנרת קרה). הוא אינו מיועד להגנה מכנית, לבידוד רעש או לסינון.

תשובה: א. שמירת הטמפרטורה הרצויה

סעיף 4

תשובה:

ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה

הארקה היא חיבור של החלקים המתכתיים של המתקן והמכשירים לאדמה. בתקלה שבה גוף מתכתי מקבל מתח, הזרם זורם דרך מוליך ההארקה (ומפעיל את ההגנה) ולא דרך גוף האדם – וכך נמנעת התחשמלות. הגנה מעומס יתר היא תפקיד המפסק האוטומטי.

תשובה: ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה

סעיף 5

תשובה:

ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות

גובה קומה נמדד ממפלס הריצוף (פני הרצפה הגמורה) של קומה אחת עד מפלס הריצוף של הקומה שמעליה, כלומר הוא כולל גם את עובי התקרה ומילויה. הגובה מהריצוף עד תחתית התקרה הוא הגובה הנקי (גובה החדר), והמפלס מעל פני הים הוא מפלס אבסולוטי ולא גובה.

תשובה: ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות

סעיף 6

תשובה:

ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו

תוכנית תקרה בקונסטרוקציה משורטטת במבט מלמטה. הקו החיצוני של קורה היקפית הוא שפת המבנה ונראה במבט זה, ולכן הוא רצוף. הפאה הפנימית של קורה שעולה מעל התקרה נמצאת מעל פני התקרה ומוסתרת על ידה, ולכן היא מסומנת בקו מקווקוו. (בקורה תחתונה, שיורדת מתחת לתקרה, שני הקווים נראים ורצופים.)

תשובה: ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו

סעיף 7

תשובה:

ד. PVC

בצנרת ביוב בין שוחות בפיתוח של בתים צמודי קרקע (קטרים קטנים) משתמשים כמעט תמיד בצינורות PVC: הם קלים, זולים, עמידים בקורוזיה ובשפכים, ודפנותיהם החלקות משפרות את הזרימה. צינורות בטון מתאימים לקטרים גדולים בקווים עירוניים, ופלדה ועופרת אינן בשימוש לביוב כזה.

תשובה: ד. PVC

סעיף 8

תשובה:

ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו

מפסק פחת משווה בין הזרם שנכנס במופע לזרם שחוזר באפס. כשיש הפרש – כלומר זרם "זולג" לאדמה, למשל דרך גוף אדם – הוא מנתק את המעגל תוך שבריר שנייה. הגנה מקצר היא תפקיד המבטח או המפסק האוטומטי.

תשובה: ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו

סעיף 9

תשובה:

ב. 1:201:20, 1:251:25

פרטי בניין (חתכי קיר, פרטי איטום, מדרגות, חיבורים) צריכים להראות שכבות וחומרים, ולכן משרטטים אותם בקנה מידה גדול: 1:201:20 ו־1:251:25 (ואף 1:101:10, 1:51:5). קנה מידה 1:501:50 ו־1:1001:100 משמש לתוכניות קומה וחתכים כלליים, ו־1:2501:250 לתוכניות מגרש ופיתוח.

תשובה: ב. 1:201:20, 1:251:25

סעיף 10

תשובה:

ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית

חומרי איטום (פריימר ביטומני, יריעות, ציפויים) נדבקים היטב רק לתשתית יבשה ונקייה. לחות בבטון מונעת את ההידבקות, ובהמשך אדי המים יוצרים בועות והיפרדות של שכבת האיטום. לכן ממתינים לייבוש הבטון לפני האיטום.

תשובה: ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.