מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, קיץ 2025 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.
יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.
ערך כל שאלה 25 נק׳.
ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.
סך הכול: 100 נקודות.
פרק 1 – שאלות 1-2 הן שאלות חובה! יש לענות על שתיהן.
פרק 2 – שאלות 3-5 הן שאלות בחירה. יש לענות על שתי שאלות בלבד. תשובות עודפות לא ייבדקו.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. סרגל מדידה, סרגל קנ״מ ומשולש.
שאלה 1 · חישוב כמויות בטון, כתב כמויות ותוספת מחיר
שאלה חובה! חישוב כמויות, כתב כמויות ומחירי יחידה.
בנספח א׳ מצורפת תוכנית (ללא קנ״מ) של תקרת מבנה במפלס .

יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים הבאים על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמודים 3–5
1. תקרת בטון בעובי 20 ס״מ
2. תקרת בטון בעובי 25 ס״מ
3. קורות בטון בחתכים 20/40, 20/60, 30/60 ס״מ.
4. עמודי בטון בחתך 20/40, 30/30 ס״מ
יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות (בעמוד 6) את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א׳, כולל חישוב המחיר הסופי של כל סעיף וסה״כ עלות העבודה כולל מע״מ.
יש לבחור את הסעיפים הנכונים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.
הקונסטרוקטור, משיקולים הנדסיים, דרש לשדרג בטון מסוג ב־30 לסוג ב־40.
בכמה יתייקרו כל העבודות (תקרות, עמודים וקורות) אם ידוע שתוספת עבור בטון ב־40 במקום ב־30 מסתכמת ב־45 ש״ח למ״ק?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
תקרה 25: ; תקרה 20: ; קורות 30/60: ; 20/60: ; 20/40: ; עמודים 20/40: ; 30/30: .
נתון: תוכנית תקרה במפלס בגודל (מידות בס״מ). בחלק השמאלי תקרה בעובי ס״מ, ובשני השדות הימניים תקרה בעובי ס״מ. פני בטון הרצפה במפלס .
מבוקש: כמויות התקרות (מ״ר), הקורות והעמודים (מ״ק), לפי סעיפי כתב הכמויות.
•תקרה נמדדת במ״ר, ברוטו: כל שטח התוכנית, כולל השטח שמעל הקורות והעמודים.
•קורה תחתונה נמדדת במ״ק, ורק בחלקה שמתחת לתקרה, כי החלק העליון כבר נכלל בתקרה: .
•כל קורה נמדדת לאורך המפתח הנקי שלה ועוד רוחב העמוד שבאחד מקצותיה (כך שנפח הבטון בצומת נכלל בקורה), והעמוד שמתחתיה נמדד רק עד תחתית אותה קורה. עמוד שאף קורה לא נמדדה מעליו נמדד עד תחתית התקרה.
•גובה העמוד נמדד מפני בטון הרצפה (): , כאשר הוא העומק מפני התקרה עד ראש העמוד (תחתית הקורה או תחתית התקרה).
מידות התוכנית לרוחב: ס״מ. התקרה בעובי 25 משתרעת מהקצה השמאלי ועד הפאה הימנית של עמוד 2 ושל הקורות ק־7/ק־4: . התקרה בעובי 20 תופסת את היתרה: . האורך לגובה התוכנית .
•תקרה 25 ס״מ (סעיף 02.081.0050):
•תקרה 20 ס״מ (סעיף 02.081.0040):
בדיקה: .
•ק־1 ו־ק־2 (מתחת לתקרה 25): אורך כל אחת (המפתח ועוד רוחב עמוד 2 או 8 שמתחתיה), :
•ק־10 ו־ק־11 (מתחת לתקרה 20): אורך כל אחת (כולל עמוד 3 או 9), :
•סה״כ:
•ק־6 (כולל רוחב עמוד 1): ; ק־7 (כולל רוחב עמוד 2): . שתיהן מתחת לתקרה 25, :
•ק־8 (כולל רוחב עמוד 3): ; ק־9 (בין עמוד 5 לעמוד 6): . שתיהן מתחת לתקרה 20, :
•סה״כ:
•ק־3 (כולל רוחב עמודים 4 ו־7): ; ק־4 (כולל רוחב עמודים 5 ו־8): . מתחת לתקרה 25, :
•ק־5 (כולל רוחב עמוד 9): , מתחת לתקרה 20, :
•סה״כ:
5. עמודים 20/40 (סעיף 02.062.0012) - עמודים 1, 3, 4, 5, 7, 9.
•עמודים 1, 3, 4: נמדדים עד תחתית הקורות 20/40 שנפגשות בהם (ק־6, ק־8), בעומק 40 ס״מ:
,
•עמודים 5, 7, 9: מעליהם קורות בעומק 60 ס״מ (ק־4, ק־3, ק־5):
,
•סה״כ:
6. עמודים 30/30 (סעיף 02.062.0040) - עמודים 2, 6, 8.
•עמודים 2, 8: מעליהם קורות 30/60 (ק־1, ק־2):
,
•עמוד 6: הקורות ק־8, ק־5 ו־ק־9 נעצרות בפאותיו, ולכן הוא נמדד עד תחתית התקרה (20 ס״מ):
,
•סה״כ:
הערה: בצמתים שבהם נפגשות קורות בעומקים שונים (למשל עמוד 4, שגם ק־3 בעומק 60 ס״מ נמדדה מעליו) יש חפיפה קטנה בין נפח העמוד לנפח הקורה. לפי כלל מחמיר – כל עמוד עד תחתית הקורה העמוקה ביותר שנפגשת בו – עמודים 1, 3, 4 ו־6 היו נמדדים בגובה , והנפח היה קטן בכ־. ההפרש זניח בכתב הכמויות, ולכן נשארים בכמויות שחושבו.
תשובה: תקרה 25 ס״מ – ; תקרה 20 ס״מ – ; קורות 30/60 – ; קורות 20/60 – ; קורות 20/40 – ; עמודים 20/40 – ; עמודים 30/30 – .
סעיף ב
סה״כ לפני מע״מ ; כולל מע״מ 18% – .
מעבירים כל כמות מסעיף א אל הסעיף המתאים בכתב הכמויות (לפי סוג האלמנט, החתך והעובי), ומחשבים לכל שורה: סה״כ = כמות × מחיר יחידה.
1. מחירי הסעיפים:
- 02.062.0012 עמודים 20/40:
- 02.062.0040 עמודים 30/30:
- 02.071.0130 קורות 20/40:
- 02.071.0140 קורות 20/60:
- 02.071.0170 קורות 30/60:
- 02.081.0040 תקרה 20 ס״מ:
- 02.081.0050 תקרה 25 ס״מ:
2. סה״כ לפני מע״מ:
3. מע״מ (18%, השיעור בשנת 2025):
סה״כ כולל מע״מ:
תשובה: סה״כ לפני מע״מ ; כולל מע״מ (18%) – .
סעיף ג
(לפני מע״מ).
נתון: תוספת של 45 ש״ח לכל מ״ק בטון ב־40 במקום ב־30.
מבוקש: התייקרות כל העבודות, כלומר נפח הבטון הכולל כפול התוספת.
1. התקרות נמדדו במ״ר, ולכן ממירים אותן לנפח: שטח × עובי.
•תקרה 20 ס״מ:
•תקרה 25 ס״מ:
2. נפח הבטון הכולל (עמודים + קורות + תקרות):
3. ההתייקרות:
(לפני מע״מ; כולל מע״מ 18% – ).
תשובה: העבודות יתייקרו בכ־ (לפני מע״מ).
שאלה 2 · השוואה כלכלית: קורות יצוקות באתר מול טרומיות
שאלת חובה! השוואה כלכלית של חלופות ביצוע.
במסגרת הקמת מחסן לוגיסטי נדרש לבצע 10 קורות בטון מזוין באורך 6 מ׳ כל אחת ובחתך מיוחד (ראו איור לשאלה 2).
למטרה זאת נבדקות שתי חלופות לביצוע הקורות:
חלופה א׳ – יציקת קורות באתר
חלופה ב׳ – ייצור קורות טרומיות במפעל והרכבתן באתר הבנייה.

מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה א׳?
מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה ב׳?
מהי העלות של 10 קורות כולל התקורות והרווח בחלופה א׳?
מהי העלות של 10 קורות כולל התקורות והרווח בחלופה ב׳?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
כ־2,984 ש״ח למ״ק (עלות ישירה 2,315 ש״ח).
נתון: חתך הקורה לפי האיור, ונתוני העלויות של חלופה א׳.
מבוקש: מחיר כולל (עלות ישירה + תקורות + רווח) של 1 מ״ק קורה יצוקה באתר.
דרך: מחשבים את שטח החתך, ממנו את אורך הקורה שמכיל 1 מ״ק ואת שטח הטפסנות למ״ק, ואז את כל רכיבי העלות הישירה למ״ק, ולבסוף מוסיפים תקורות ורווח.
1. שטח החתך: כנף עליונה ס״מ ועוד רגל בצורת טרפז (רוחב 40 למעלה, 20 למטה, גובה 100):
2. אורך קורה שמכיל 1 מ״ק: לכל מ״ק.
3. היקף הטפסנות לכל מטר קורה (הפאה העליונה פתוחה; הרגל נלקחת כ־1 מ׳ כפי שנאמר בשאלה): שתי פאות הכנף , שני חלקי התחתית של הכנף , שתי פאות הרגל , ותחתית הרגל :
שטח טפסנות למ״ק: למ״ק.
4. עלות ישירה ל־1 מ״ק:
•בטון (כולל פחת 6%):
•משאבה (על הכמות כולל פחת):
•עץ: נפח העץ = שטח × עובי, כולל פחת 8%, מחולק ל־10 שימושים:
•חומרי עזר:
•פלדה:
•טפסן + עוזר: שכר לשעה , תשומה 1 ש״ע למ״ר:
•ברזלן + עוזר: שכר לשעה , תשומה 25 ש״ע לטון, 0.12 טון למ״ק:
•סה״כ עלות ישירה:
5. תקורות ורווח: תקורת אתר 8%, תקורת חברה 5% על הסכום, והרווח 12% מהמחזור – כלומר העלות היא 88% מהמחיר, ולכן מחלקים ב־0.88:
תשובה: העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה א׳ היא כ־.
סעיף ב
כ־3,814 ש״ח למ״ק (עלות ישירה 2,960 ש״ח).
נתון: עלות ייצור 2,600 ש״ח למ״ק והובלה והרכבה 360 ש״ח למ״ק, ואותן תקורות ורווח.
מבוקש: המחיר הכולל של 1 מ״ק קורה טרומית.
1. עלות ישירה: למ״ק.
2. הוספת תקורות ורווח (כמו בסעיף א):
תשובה: העלות הכוללת של 1 מ״ק קורה בחלופה ב׳ היא כ־.
סעיף ג
כ־89,520 ש״ח (30 מ״ק).
מבוקש: עלות 10 קורות באורך 6 מ׳ בחלופה א׳, כולל תקורות ורווח.
1. נפח קורה אחת: (כל 2 מ׳ קורה הם 1 מ״ק).
2. נפח 10 קורות:
3. עלות:
תשובה: עלות 10 הקורות בחלופה א׳ היא כ־.
סעיף ד
כ־114,420 ש״ח (30 מ״ק).
מבוקש: עלות 10 קורות בחלופה ב׳, כולל תקורות ורווח.
1. הנפח זהה לסעיף ג: .
2. עלות:
3. השוואה: – חלופה א׳ (יציקה באתר) זולה יותר.
תשובה: עלות 10 הקורות בחלופה ב׳ היא כ־ (יקרה מחלופה א׳ ב־).
שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח – שאלות אמריקאיות
שאלת בחירה – ארגון אתר, שיטות ביצוע, ופיקוח על הבנייה.
ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳
מחיר ל־1 מ״ק יסודות בטון בודדים לפי מדד נובמבר 2024 (133.2 נק׳) מסתכם ב־1,300 ש״ח למ״ק.
מה תהיה עלות של 12 מ״ק של היסודות לפי מדד מרץ 2025 (138.2 נק׳)?
יש לעגל את התוצאה לשקלים שלמים.
א. 15,036 ש״ח
ב. 15,600 ש״ח
ג. 16,186 ש״ח
ד. 16,380 ש״ח
מפקח באתר בנייה יכול להתמנות על ידי:
א. משרד העבודה
ב. קבוצת רוכשי הדירות
ג. יזם הפרויקט
ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות
באילו מקרים יש לבצע בדיקות בטון טרי?
א. רק אם הבטון מיוצר באתר בנייה
ב. אם הבטון מיוצר במערבל (מיקסר) שמספק בטון לאתר בנייה
ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.
ד. אין חובה לבצע בדיקות בטון טרי. בדיקות של גלילי בטון קשוי נעשות לאחר 28 ימים על ידי מעבדה מאושרת.
מהי המשמעות של תוכניות עדות (״as made״)?
א. התוכנית ״לביצוע״ המקורית שנמסרה לקבלן על ידי המפקח
ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט
ג. דיווח שבועי שמנהל הפרויקט מעביר ליזם
ד. דו״ח מסכם של מעבדה לבדיקת בטונים.
מהו תפקידו של פרוטוקול מסירה סופית?
א. התחייבות לתחזוקת הדירה
ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים
ג. בקשה לטופס 4
ד. כל התשובות נכונות
מתי משתמשים בשיטה טרומית בבנייה?
א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה
ב. בביצוע פרויקטים קטנים או חד־פעמיים
ג. בהרכבת קונסטרוקציות מפלדה
ד. כאשר הקרקע היא מסוג חרסית
בטענת פיקוח, מהו ממצא קריטי שאמור לעצור עבודה באופן מיידי?
א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל
ב. יציקת עמודים בבטון מסוג ב־40 במקום סוג ב־30 הנדרש על ידי המתכנן
ג. באחת מתעודות המשלוח חסר נתון על כמות הבטון המצטברת
ד. תשובות א׳ + ב׳ נכונות
מהו שיקול מרכזי בתכנון לוח זמנים לבנייה רוויה?
א. שמירה על כללי הבטיחות
ב. סדר טכנולוגי של פעילויות
ג. דרישות היזם
ד. מחיר חומרי גלם
מהו פרק הזמן שבו הבטון (ללא מוסף מעכב) צריך להשלים תהליך הובלה ופריקה?
א. 60 דקות
ב. 90 דקות
ג. 120 דקות
ד. 150 דקות
אשר לביצוע עבודות עפר וקידוח כלונסאות – איזה מההיגדים הוא הנכון?
א. בעבודות עפר בקרקע חרסיתית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח מיקרופייל
ב. בעבודות עפר בקרקע סלעית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח מיקרופייל
ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA
ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף 1
ג. 16,186 ש״ח
נתון: מחיר בסיס 1,300 ש״ח למ״ק לפי מדד 133.2, מדד חדש 138.2, כמות 12 מ״ק.
מבוקש: העלות המעודכנת.
1. מחיר בסיס לכל הכמות:
2. הצמדה למדד: מכפילים ביחס בין המדד החדש למדד הבסיס:
(האפשרות 15,600 ש״ח היא המחיר ללא הצמדה.)
תשובה: ג. 16,186 ש״ח
סעיף 2
ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות
המפקח הוא נציג המזמין באתר: הוא מתמנה על ידי מי שמזמין את העבודה ומשלם עליה. היזם ממנה מפקח מטעמו, וגם קבוצת רוכשים (למשל בקבוצת רכישה) יכולה למנות מפקח שיפקח על הביצוע עבורה. משרד העבודה אינו ממנה מפקח בנייה לפרויקט; הוא עוסק בפיקוח על הבטיחות בעבודה. לכן ב׳ ו־ג׳ נכונות.
תשובה: ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות
סעיף 3
ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.
בדיקות בטון טרי (שקיעה/סומך, טמפרטורה, לקיחת דגימות לבדיקת חוזק) נעשות בכל יציקה של אלמנט קונסטרוקטיבי, בלי קשר למקום ייצור הבטון, כדי לוודא שהבטון שנוצק מתאים לדרישות המתכנן. הדגימות שנלקחות מהבטון הטרי הן אלה שנבדקות אחר כך כבטון קשוי (בגיל 28 יום), ולכן אי אפשר לוותר על השלב של הבטון הטרי.
תשובה: ג. יש לבדוק כל יציקת בטון של אלמנט קונסטרוקטיבי.
סעיף 4
ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט
תוכנית עדות (As Made) מתעדת את מה שבוצע בפועל: היא מבוססת על תוכנית הביצוע, ומסומנים בה כל השינויים, הסטיות והתיקונים שנעשו בשטח (מיקום צנרת, מידות, מפלסים). היא נמסרת בסוף הפרויקט ומשמשת לתחזוקה ולשינויים עתידיים.
תשובה: ב. תוכנית הכוללת תיקונים ושינויים שנעשו בפועל בפרויקט
סעיף 5
ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים
פרוטוקול מסירה הוא מסמך שנערך בעת מסירת המבנה או הדירה: הוא מתעד את מצב המבנה, האישורים שנמסרו, והליקויים שנמצאו ושעל הקבלן לתקן. הוא אינו התחייבות לתחזוקה ואינו בקשה לטופס 4 (שמוגשת לרשות המקומית לפני האכלוס).
תשובה: ב. תיעוד מסירה, כולל אישורים וליקויים
סעיף 6
א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה
היתרון המרכזי של בנייה טרומית הוא קיצור משך הביצוע: האלמנטים מיוצרים במפעל במקביל לעבודות באתר, ובאתר רק מרכיבים אותם. השיטה כדאית בפרויקטים גדולים עם אלמנטים חוזרים, ולא בפרויקטים קטנים או חד־פעמיים (עלות התבניות והייצור לא מתחלקת על מספיק יחידות). סוג הקרקע אינו שיקול לבחירת השיטה, וקונסטרוקציית פלדה היא שיטה אחרת.
תשובה: א. כאשר רוצים לזרז את הבנייה
סעיף 7
א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל
כיסוי בטון לא מספיק לזיון הוא ליקוי מבני: הוא פוגע בהגנה על הפלדה מפני קורוזיה ובעמידות באש, ואחרי היציקה כמעט אי אפשר לתקן אותו – ולכן יש לעצור את העבודה (לפני היציקה) עד לתיקון. בטון ב־40 במקום ב־30 הוא בטון חזק יותר מהנדרש, כך שאין סכנה מבנית. חוסר בנתון על הכמות המצטברת בתעודת משלוח הוא ליקוי מנהלי שמתקנים בתיעוד.
תשובה: א. חוסר כיסוי מינימלי לברזל
סעיף 8
ב. סדר טכנולוגי של פעילויות
לוח זמנים בנוי על הקשרים בין הפעילויות: כל פעילות יכולה להתחיל רק אחרי שהפעילויות שקודמות לה טכנולוגית הסתיימו (שלד לפני מחיצות, צנרת לפני טיח, טיח לפני ריצוף וכו׳). בבנייה רוויה, עם קומות חוזרות, הסדר הטכנולוגי קובע את רצף הצוותים בין הקומות. בטיחות, דרישות היזם ומחירים חשובים, אך אינם הבסיס לבניית הלו״ז.
תשובה: ב. סדר טכנולוגי של פעילויות
סעיף 9
ב. 90 דקות
בטון מוכן מתחיל להתקשות זמן קצר אחרי הערבול. ללא מוסף מעכב, יש להשלים את ההובלה והפריקה תוך 90 דקות מרגע הוספת המים לתערובת; אחרי כן הבטון מאבד עבידות וחוזק.
תשובה: ב. 90 דקות
סעיף 10
ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA
בקרקע חולית דפנות קידוח רגיל מתמוטטות, ולכן קודחים כלונסאות בשיטת CFA (מקדח רציף שדרכו נשאב הבטון תוך כדי שליפה, כך שהקידוח אינו נשאר פתוח); את החפירה עצמה אפשר לבצע בשופל, כי החול רך. בקרקע סלעית שופל אינו מתאים – יש צורך בפטיש חציבה או במחפר עם פטיש. בחרסית קודחים כלונסאות רגילים במקדח סל, ומיקרופייל משמש בעיקר במקרים מיוחדים (גישה מוגבלת, חיזוק). לכן רק ג׳ נכון.
תשובה: ג. בעבודות עפר בקרקע חולית משתמשים בשופל ובמכונת קידוח CFA
שאלה 4 · לוח זמנים: טבלת פעילויות ותרשים גאנט
שאלת בחירה – לוח זמנים.
במחסן לוגיסטי דו־קומתי מתבצעות עבודות בנייה בקומה אחת.
מידות המחסן: אורך: 12 מ׳, רוחב: 11 מ׳, גובה: 3.1 מ׳ מהריצוף עד התקרה.
גובה שיפולים (פאנלים): 10 ס״מ.
דלת ברוחב 2 מ׳ ובגובה 2.1 מ׳.
2 חלונות במידות 2.5 מ׳ x 2 מ׳.
עליך למלא את הטבלה המצורפת ולאחר מכן להשלים את נתונים החסרים על גבי התרשים (נספח ב׳).
העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.
יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.
יש להתחיל עבודות ביום א׳.
(התאים המסומנים ___ הם התאים המודגשים בהצללה.)
נספח ב׳ – התרשים לשאלה 4:

יש להשלים בטבלה את כל הערכים החסרים (בתאים המודגשים באמצעות הצללה).
בתרשים יש להשלים סוגי קשרים ולשרטט את הפעילות מספר 8 (יש לחשב את שטח הטיח־פנים ואת שאר הנתונים החסרים).
הוחלט להשלים שיפוץ גם בקומה א׳ שזהה לקומת הקרקע. את העבודות בקומה א׳ – בניית מחיצות בלוקים – יש להתחיל מיד אחרי השלמת בניית מחיצות הבלוקים בקומת הקרקע.
עליך להשלים את התרשים.
מהו משך הבנייה של שתי הקומות (כולל השבתות)?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
2: 1 הה+5; 3: 2 הה+2; 4: 3 סה; 5: 1 סס; 6: 256 מ״ר, 8 ימים, קדם 2, 4 סה.
נתון: מידות המחסן, הספק הטיח 2 מ״ר לשעה לפועל, 2 פועלים, יום עבודה של 8 שעות, והתרשים בנספח ב׳ שבו משורטטות פעילויות 1–5 עם החצים שמקשרים ביניהן.
מבוקש: פעילויות הקדם וסוגי הקשרים של פעילויות 2–6, הכמות והמשך של פעילות 6.
סימון הקשרים: סה = סיום־התחלה (הפעילות מתחילה אחרי סיום הקודמת), הה = התחלה־התחלה (מתחילה אחרי התחלת הקודמת, עם השהיה), סס = סיום־סיום (מסתיימת יחד עם הקודמת).
1. קריאת הקשרים מהתרשים (ימי העבודה: א׳–ו׳; פעילות 1 מתחילה ביום א׳ בשבוע 1, ונסמן את ימי העבודה 1, 2, 3...):
•פעילות 1 (8 ימים) – ימי עבודה 1–8: א׳–ו׳ בשבוע 1 ועוד א׳–ב׳ בשבוע 2.
•פעילות 2 – החץ יוצא מתחילת פעילות 1, והפעילות מתחילה ביום ו׳ בשבוע 1 (יום עבודה 6), כלומר 5 ימים אחרי תחילת פעילות 1: קדם 1, קשר הה+5.
•פעילות 3 – החץ יוצא מתחילת פעילות 2, והיא מתחילה ביום ב׳ בשבוע 2 (יום עבודה 8), יומיים אחרי תחילת פעילות 2: קדם 2, קשר הה+2.
•פעילות 4 – מתחילה מיד אחרי סיום פעילות 3 (סיום ביום ו׳ בשבוע 2, התחלה ביום א׳ בשבוע 3): קדם 3, קשר סה.
•פעילות 5 – החץ יוצא מסוף פעילות 1 אל סוף פעילות 5, והיא מתבצעת ביום ב׳ בשבוע 2, היום האחרון של פעילות 1: קדם 1, קשר סס.
•פעילות 6 – החץ יוצא מסוף פעילות 4; הטיח מתבצע אחרי שכל הצנרת בקירות הושלמה, כלומר אחרי פעילות 2 ואחרי פעילות 4 (שהיא אחרי פעילות 3): קדם 2, 4, קשר סה.
2. כמות הטיח (פעילות 6): טיח־פנים על התקרה ועל הקירות, בניכוי פתחים. הקירות מטויחים מעל השיפולים, ולכן גובה הקירות לטיח .
•תקרה:
•קירות: היקף , שטח
•הפחתת חלונות:
•הפחתת דלת (מעל השיפולים):
•סה״כ:
3. משך פעילות 6: תפוקת צוות ביום = הספק × פועלים × שעות:
ליום, ולכן ימי עבודה.
תשובה: פעילות 2: קדם 1, הה+5; פעילות 3: קדם 2, הה+2; פעילות 4: קדם 3, סה; פעילות 5: קדם 1, סס; פעילות 6: 256 מ״ר, 8 ימים, קדם 2 ו־4, סה.
סעיף ב
טיח־פנים (פעילות 6, 8 ימים) מיום ב׳ בשבוע 3 עד יום ג׳ בשבוע 4, אחרי פעילויות 2 ו־4 (סה).
מבוקש: לרשום בעמודת "קשר" שבתרשים את סוגי הקשרים, ולשרטט את פעילות הטיח.
הערה: בנוסח השאלה כתוב "פעילות מספר 8", אך לפי ההמשך (חישוב שטח הטיח־פנים) ולפי התרשים של קומת הקרקע, הכוונה לפעילות 6 – טיח־פנים, שהיא הפעילות היחידה בקומת הקרקע שאינה משורטטת.
1. בעמודת "קשר" רושמים: פעילות 2 – 1 הה+5; פעילות 3 – 2 הה+2; פעילות 4 – 3 סה; פעילות 5 – 1 סס; פעילות 6 – 2, 4 סה. במשך של פעילות 6 רושמים 8.
2. מועד התחלת פעילות 6: פעילות 2 מסתיימת ביום עבודה 10 (ד׳ בשבוע 2), ופעילות 4 מסתיימת ביום עבודה 13 (א׳ בשבוע 3). הטיח מתחיל אחרי המאוחרת מביניהן – ביום עבודה 14, יום ב׳ בשבוע 3.
3. משרטטים את פעילות 6 כפס של 8 ימי עבודה: ב׳–ו׳ בשבוע 3 (5 ימים), מדלגים על השבת, וא׳–ג׳ בשבוע 4 (3 ימים). כלומר ימי עבודה 14–21.
4. משרטטים חצי קשר סה מסוף פעילות 4 ומסוף פעילות 2 אל תחילת פעילות 6.
תשובה: פעילות 6 (טיח־פנים, 8 ימים) משורטטת מיום ב׳ בשבוע 3 עד יום ג׳ בשבוע 4, עם קשרי סה מפעילויות 2 ו־4.
סעיף ג
פעילויות 7–12 בקשרים של קומת הקרקע, 7 אחרי 1 (סה); הפעילות האחרונה (12) מסתיימת ביום העבודה ה־29.
נתון: קומה א׳ זהה לקומת הקרקע (אותן פעילויות, משכים וקשרים פנימיים), ובניית המחיצות בקומה א׳ מתחילה מיד אחרי סיום בניית המחיצות בקומת הקרקע.
מבוקש: להשלים בתרשים את פעילויות 7–12.
1. קשרי פעילויות 7–12 (באותו מבנה כמו בקומת הקרקע):
- 7 בניית מחיצות בלוקים – קדם 1, סה
- 8 צנרת אינסטלציה – קדם 7, הה+5
- 9 צנרת חשמל – קדם 8, הה+2
- 10 צנרת גז – קדם 9, סה
- 11 משקופים עיוורים – קדם 7, סס
- 12 טיח־פנים – קדם 8, 10, סה
2. חישוב המועדים (ימי עבודה, בסוגריים – השבוע והיום):
- 7: פעילות 1 מסתיימת ביום 8, לכן 7 מתבצעת בימים 9–16 (ג׳ בשבוע 2 עד ד׳ בשבוע 3).
- 8: מתחילה 5 ימים אחרי תחילת 7: , ימים 14–18 (ב׳–ו׳ בשבוע 3).
- 9: מתחילה יומיים אחרי תחילת 8: , ימים 16–20 (ד׳ בשבוע 3 עד ב׳ בשבוע 4).
- 10: אחרי סיום 9: יום 21 (ג׳ בשבוע 4).
- 11: מסתיימת עם סיום 7: יום 16 (ד׳ בשבוע 3).
- 12: אחרי סיום 8 (יום 18) ו־10 (יום 21) – מתחילה ביום 22, ונמשכת 8 ימים: ימים 22–29 (ד׳ בשבוע 4 עד ה׳ בשבוע 5).
3. משרטטים את הפסים במועדים האלה (השבתות אינן ימי עבודה, והפס של פעילות שעוברת שבת "חוצה" אותה), ומחברים בחצים לפי הקשרים.
התרשים המלא של שתי הקומות מוצג באיור (בתרשים הזה ההתחלה היא ביום א׳ 11.5.2025, ושבוע 5 מתחיל ב־8.6.2025).
תשובה: פעילויות 7–12 משורטטות כמו בטבלה; פעילות 12 (טיח־פנים בקומה א׳) מסתיימת ביום ה׳ בשבוע 5 (יום העבודה ה־29).

סעיף ד
33 ימים.
מבוקש: משך הבנייה של שתי הקומות בימים קלנדריים (כולל השבתות).
1. הפעילות האחרונה היא 12, שמסתיימת ביום העבודה ה־29.
2. 29 ימי עבודה = 4 שבועות מלאים ( ימי עבודה) ועוד 5 ימים (א׳–ה׳ בשבוע 5).
3. בימים קלנדריים: 4 שבועות מלאים ימים, ועוד 5 ימים:
ימים (מתוכם 4 שבתות).
תשובה: משך הבנייה של שתי הקומות הוא 33 ימים (29 ימי עבודה ועוד 4 שבתות).
שאלה 5 · כללי: מערכות, מלאכות בנייה וקריאת תוכניות
שאלת בחירה – כללי.
ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳
לפני ביצוע טיח־פנים, מדוע חשוב להרטיב את הקיר או את המחיצה טרם התחלת העבודה?
א. מניעת התחממות
ב. היצמדות טובה של צבע עתידי
ג. ייבוש מהיר
ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט
כיצד ניתן לוודא תקינות מערכת איטום בגג?
א. הצפת הגג במים למשך 12 שעות
ב. הצפת הגג במים למשך 24 שעות
ג. הצפת הגג במים למשך 48 שעות
ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות
מהי מטרת הבידוד בצנרת מיזוג?
א. שמירת הטמפרטורה הרצויה
ב. הגנה מכנית
ג. מניעת רעש
ד. סינון חלקיקים
מהי הארקה?
א. קו גיבוי להפסקות חשמל
ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה
ג. חיבור לגנרטור
ד. הגנה מפני עומס יתר
מהו גובה קומה?
א. הגובה שבין מפלס הריצוף לתחתית התקרה שמעל
ב. הגובה שבין מפלס פני בטון הרצפה עד לתחתית התקרה שמעל
ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות
ד. מפלס אבסולוטי מעל פני הים
בהיעדר סימנים נוספים, איך ניתן לזהות בתוכנית קונסטרוקציה את קורת הבטון ההיקפית שעולה מעל תקרת הבטון?
א. אם שני הקווים שמסמנים את עובי הקורה, רצופים
ב. אם שני הקווים שמסמנים את עובי הקורה, מקווקווים
ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו
ד. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו מקווקוו והקו הפנימי מסומן בקו רצוף
מאיזה חומר עשויה לרוב צנרת ביוב לחיבור בין השוחות בשטחי פיתוח של בתים צמודי קרקע?
א. פלדה
ב. בטון
ג. עופרת
ד. PVC
מה תפקידו של מפסק (ממסר) פחת?
א. מונע קצר
ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו
ג. מייצב את הזרם
ד. חוסם מתח
באיזה קנה מידה משרטטים פרטי בניין?
א. ,
ב. ,
ג. ,
ד.
מדוע אסור לאטום מעל בטון רטוב?
א. האיטום יתקשה מהר מדי
ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית
ג. יש סיכון של עובש
ד. הבטון ייסדק
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף 1
ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט
קיר בלוקים יבש סופג את מי התערובת של הטיח. כשהמים נשאבים מהמלט לפני שהוא מתקשה, ההידרציה אינה מושלמת: הטיח נחלש, נסדק ומתנתק מהקיר. ההרטבה מראש מונעת את הספיגה המהירה.
תשובה: ד. מניעת ספיגה מהירה של מים מהמלט
סעיף 2
ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות
את האיטום בודקים בהצפה: סוגרים את המרזבים, מציפים את הגג בשכבת מים ומשאירים אותה 72 שעות. אם אין סימני רטיבות בתקרה מתחת – האיטום תקין. פרק זמן קצר יותר עלול שלא לגלות דליפות איטיות.
תשובה: ד. הצפת הגג במים למשך 72 שעות
סעיף 3
א. שמירת הטמפרטורה הרצויה
הבידוד התרמי סביב צנרת המיזוג מצמצם את מעבר החום בין הצנרת לסביבה, כך שהזורם מגיע ליחידה בטמפרטורה הרצויה (וגם מונע עיבוי על צנרת קרה). הוא אינו מיועד להגנה מכנית, לבידוד רעש או לסינון.
תשובה: א. שמירת הטמפרטורה הרצויה
סעיף 4
ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה
הארקה היא חיבור של החלקים המתכתיים של המתקן והמכשירים לאדמה. בתקלה שבה גוף מתכתי מקבל מתח, הזרם זורם דרך מוליך ההארקה (ומפעיל את ההגנה) ולא דרך גוף האדם – וכך נמנעת התחשמלות. הגנה מעומס יתר היא תפקיד המפסק האוטומטי.
תשובה: ב. קו שמונע התחשמלות במקרה תקלה
סעיף 5
ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות
גובה קומה נמדד ממפלס הריצוף (פני הרצפה הגמורה) של קומה אחת עד מפלס הריצוף של הקומה שמעליה, כלומר הוא כולל גם את עובי התקרה ומילויה. הגובה מהריצוף עד תחתית התקרה הוא הגובה הנקי (גובה החדר), והמפלס מעל פני הים הוא מפלס אבסולוטי ולא גובה.
תשובה: ג. הגובה שבין מפלסי הריצוף של שתי הקומות הסמוכות
סעיף 6
ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו
תוכנית תקרה בקונסטרוקציה משורטטת במבט מלמטה. הקו החיצוני של קורה היקפית הוא שפת המבנה ונראה במבט זה, ולכן הוא רצוף. הפאה הפנימית של קורה שעולה מעל התקרה נמצאת מעל פני התקרה ומוסתרת על ידה, ולכן היא מסומנת בקו מקווקוו. (בקורה תחתונה, שיורדת מתחת לתקרה, שני הקווים נראים ורצופים.)
תשובה: ג. אם הקו החיצוני של הקורה מסומן בקו רצוף והקו הפנימי מסומן בקו מקווקוו
סעיף 7
ד. PVC
בצנרת ביוב בין שוחות בפיתוח של בתים צמודי קרקע (קטרים קטנים) משתמשים כמעט תמיד בצינורות PVC: הם קלים, זולים, עמידים בקורוזיה ובשפכים, ודפנותיהם החלקות משפרות את הזרימה. צינורות בטון מתאימים לקטרים גדולים בקווים עירוניים, ופלדה ועופרת אינן בשימוש לביוב כזה.
תשובה: ד. PVC
סעיף 8
ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו
מפסק פחת משווה בין הזרם שנכנס במופע לזרם שחוזר באפס. כשיש הפרש – כלומר זרם "זולג" לאדמה, למשל דרך גוף אדם – הוא מנתק את המעגל תוך שבריר שנייה. הגנה מקצר היא תפקיד המבטח או המפסק האוטומטי.
תשובה: ב. מנתק את הזרם בעת זליגתו
סעיף 9
ב. ,
פרטי בניין (חתכי קיר, פרטי איטום, מדרגות, חיבורים) צריכים להראות שכבות וחומרים, ולכן משרטטים אותם בקנה מידה גדול: ו־ (ואף , ). קנה מידה ו־ משמש לתוכניות קומה וחתכים כלליים, ו־ לתוכניות מגרש ופיתוח.
תשובה: ב. ,
סעיף 10
ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית
חומרי איטום (פריימר ביטומני, יריעות, ציפויים) נדבקים היטב רק לתשתית יבשה ונקייה. לחות בבטון מונעת את ההידבקות, ובהמשך אדי המים יוצרים בועות והיפרדות של שכבת האיטום. לכן ממתינים לייבוש הבטון לפני האיטום.
תשובה: ב. האיטום לא ייקשר כראוי לתשתית