דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, קיץ 2025 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.

יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.

ערך כל שאלה 25 נק׳.

ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · חישוב כמויות, כתב כמויות וגג רעפים

בנספח א' מצורפת תוכנית (ללא קנ"מ) של רצפת מבנה במפלס −1.82-1.82.

הערה: יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים אלו על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמודים 3–5

א.

חישוב כמויות:

(1)

רצפת בטון בעובי 14 ס"מ (5 נק׳)

(2)

קורות בטון בחתך 20/50 ס"מ (5 נק׳)

(3)

כלונסאות בקוטר 60 ס"מ (4 נק׳)

(14 נקודות)
ב.

כמה בטון יש להזמין ליציקת הכלונסאות, בהנחה שפחת הבטון הוא 8%?

(3 נקודות)
ג.

כתב כמויות:

יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות (בעמוד 6) את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א', כולל חישוב המחיר הסופי של כל סעיף, ואת סך כל עלות העבודה, כולל מע"מ.

יש לבחור את הסעיפים הנכונים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.

כתב כמויות

סעיףתיאוריח'כמותמחיר יח' (₪)סה"כ מחיר (₪)
02.041.0010קורות יסוד מבטון ברוחב 20 ס"ממ"ק1,350
02.050.0035מרצף בטון בעובי 14 ס"ממ"ר170
23.010.0050כלונסאות בטון קידוח ויציקה בקוטר 60 ס"מ ובעומק של מעל 10 מ' ועד 20 מ'מ"א255
סה"כ לפני מע"מ
(2 נקודות)

בנספח ב' מצורפת תוכנית (ללא קנ"מ) של גג רעפים.

ד.

חישוב:

(1)

חישוב שטח של סיכוך הגג במ"ר (ללא קונסטרוקציית עץ) (4 נק׳)

(2)

חישוב אחוז השיפוע של הגג בשני הכיוונים (2 נק׳)

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

(1)
תשובה:

כ־65.2 מ"ר (65.22 מ"ר)

נתון: תוכנית רצפת המבנה (נספח א') במפלס −1.82-1.82, רצפת בטון בעובי 14 ס"מ. מידות החוץ של המבנה: 10.90 מ' (1090 ס"מ) ברוחב ו־9.80 מ' (980 ס"מ) בגובה התוכנית.

מבוקש: שטח רצפת הבטון במ"ר (יחידת המדידה של סעיף "מרצף בטון בעובי 14 ס"מ" בכתב הכמויות).

רעיון: לרצפה צורה לא מלבנית. נחשב את המלבן החוסם לפי מידות החוץ, ונפחית ממנו את השטחים שבהם אין רצפה. הרצפה נמדדת לפי קווי החוץ של המבנה, גם מעל הקורות: הקורות יימדדו בסעיף 2 רק בחלקן שמתחת לרצפה.

1. המלבן החוסם (1090 × 980 ס"מ):

S0=10.90⋅9.80=106.82S_0=10.90\cdot9.80=106.82 מ"ר

2. הפחתה 1 – הפינה הימנית העליונה שאין בה מבנה. רוחבה 10.90−6.25=4.6510.90-6.25=4.65 מ' (המידה 465), וגובהה 7.10 מ' (המידה 710):

S1=4.65⋅7.10=33.015≈33.02S_1=4.65\cdot7.10=33.015\approx33.02 מ"ר

3. הפחתה 2 – הרצועה השמאלית מתחת לקו כלונסאות 4–5. בחלק התחתון קיר החוץ זז פנימה ב־65 ס"מ (המידה 65), לכל הגובה שמתחת לקו זה: 3.70+0.20+1.00=4.903.70+0.20+1.00=4.90 מ':

S2=0.65⋅4.90=3.185≈3.19S_2=0.65\cdot4.90=3.185\approx3.19 מ"ר

4. הפחתה 3 – הרצועה התחתונה שמתחת לקורה 8–9: רוחב 5.40 מ' (המידה 540) וגובה 1.00 מ' (המידה 100):

S3=5.40⋅1.00=5.40S_3=5.40\cdot1.00=5.40 מ"ר

5. שטח הרצפה:

S=S0−S1−S2−S3=106.82−33.015−3.185−5.40=65.22S=S_0-S_1-S_2-S_3=106.82-33.015-3.185-5.40=65.22 מ"ר

תשובה: שטח רצפת הבטון בעובי 14 ס"מ הוא כ־65.2 מ"ר (65.22 מ"ר).

(2)
תשובה:

3.98 מ"ק (אורך 55.30 מ', גובה מתחת לרצפה 0.36 מ')

נתון: קורות בטון בחתך 20/50 ס"מ (רוחב 20 ס"מ, גובה כולל 50 ס"מ) לפי התוכנית בנספח א'.

מבוקש: נפח הקורות במ"ק (יחידת המדידה של סעיף "קורות יסוד מבטון ברוחב 20 ס"מ").

רעיון: הרצפה כבר נמדדה על כל השטח, כולל מעל הקורות. לכן נמדוד את הקורות רק בחלקן שמתחת לרצפה, ואת אורכי הקורות נמדוד בין פני הקורות הניצבות, כך שכל צומת נספר פעם אחת בלבד.

1. גובה הקורה מתחת לרצפה:

H=0.50−0.14=0.36H=0.50-0.14=0.36 מ'

2. אורכי הקורות (לפי מידות התוכנית, במטרים):

קורהחישוב האורךאורך (מ')
1–3 (עליונה)6.25−0.206.25-0.206.05
1–4 (שמאלית)4.90−0.204.90-0.204.70
4–5 עד קורה 3–66.25−0.206.25-0.206.05
8–9 עד קורה 6–10המידה 5405.40
8 עד קורה 4–5המידה 3703.70
5–9המידה 3703.70
2–5המידה 4504.50
3–67.10−0.207.10-0.206.90
6–10המידה 2302.30
6–710.90−6.0510.90-6.054.85
10–114.85−0.204.85-0.204.65
7–112.70−0.202.70-0.202.50

סך האורך:

L=6.05+4.70+6.05+5.40+3.70+3.70+4.50+6.90+2.30+4.85+4.65+2.50=55.30L=6.05+4.70+6.05+5.40+3.70+3.70+4.50+6.90+2.30+4.85+4.65+2.50=55.30 מ'

3. נפח הקורות = אורך × רוחב × גובה מתחת לרצפה:

V=L⋅b⋅H=55.30⋅0.20⋅0.36=3.98V=L\cdot b\cdot H=55.30\cdot0.20\cdot0.36=3.98 מ"ק

הערה: הקורה שבין כלונס 8 לקורה 4–5 מסומנת 25/50. כל הקורות נמדדות כאן בסעיף כתב הכמויות של קורות ברוחב 20 ס"מ; תוספת 5 ס"מ הרוחב של קורה זו היא רק 3.70⋅0.05⋅0.36≈0.073.70\cdot0.05\cdot0.36\approx0.07 מ"ק.

תשובה: נפח קורות הבטון 20/50 הוא כ־3.98 מ"ק (אורך כולל 55.30 מ').

(3)
תשובה:

143 מ"א (11 כלונסאות × 13 מ')

נתון: בתוכנית 11 כלונסאות (מסומנים 1 עד 11), כולם בקוטר 60 ס"מ ובאורך L=1300L=1300 ס"מ, כלומר 13 מ'.

מבוקש: כמות הכלונסאות ביחידת המדידה של כתב הכמויות – מטר אורך (מ"א).

1. מספר הכלונסאות: 11.

2. אורך כל כלונס: 13001300 ס"מ =13=13 מ'.

3. האורך הכולל:

L=11⋅13=143L=11\cdot13=143 מ"א

תשובה: 143 מ"א כלונסאות בקוטר 60 ס"מ (11 כלונסאות באורך 13 מ').

סעיף ב

תשובה:

כ־43.7 מ"ק

נתון: 143 מ"א כלונסאות בקוטר 60 ס"מ (סעיף א3), פחת בטון 8%.

מבוקש: כמות הבטון שיש להזמין.

1. שטח החתך של כלונס בקוטר D=0.60D=0.60 מ' (רדיוס 0.30 מ'):

A=πr2=π⋅0.302=0.2827A=\pi r^2=\pi\cdot0.30^2=0.2827 מ"ר

2. נפח הבטון נטו בכל הכלונסאות:

V0=A⋅L=0.2827⋅143=40.43V_0=A\cdot L=0.2827\cdot143=40.43 מ"ק

3. הפחת מגדיל את הכמות שמזמינים: מוסיפים 8% לנפח נטו:

V=V0⋅1.08=40.43⋅1.08=43.67V=V_0\cdot1.08=40.43\cdot1.08=43.67 מ"ק

(עם π≈3.14\pi\approx3.14 מתקבל 0.3⋅0.3⋅3.14⋅143⋅1.08=43.640.3\cdot0.3\cdot3.14\cdot143\cdot1.08=43.64 מ"ק.)

תשובה: יש להזמין כ־43.7 מ"ק בטון.

סעיף ג

תשובה:

52,925 ₪ לפני מע"מ; כ־62,452 ₪ כולל מע"מ 18%

ממלאים בכתב הכמויות את הכמויות מסעיף א, כל אחת בסעיף המתאים וביחידה שלו, ומחשבים מחיר = כמות × מחיר יחידה.

1. התאמת הסעיפים:

•קורות 20/50 → סעיף 02.041.0010, "קורות יסוד מבטון ברוחב 20 ס"מ", במ"ק: 3.98 מ"ק.

•רצפת בטון בעובי 14 ס"מ → סעיף 02.050.0035, "מרצף בטון בעובי 14 ס"מ", במ"ר: 65.22 מ"ר.

•כלונסאות בקוטר 60 ס"מ באורך 13 מ' (עומק בין 10 ל־20 מ') → סעיף 23.010.0050, במ"א: 143 מ"א.

2. המחירים:

•קורות: 3.98⋅1350=5,3733.98\cdot1350=5{,}373 ₪

•רצפה: 65.22⋅170=11,08765.22\cdot170=11{,}087 ₪

•כלונסאות: 143⋅255=36,465143\cdot255=36{,}465 ₪

3. סה"כ לפני מע"מ:

5,373+11,087+36,465=52,9255{,}373+11{,}087+36{,}465=52{,}925 ₪

4. מע"מ (18%, השיעור בשנת 2025):

52,925⋅0.18=9,52752{,}925\cdot0.18=9{,}527 ₪

סה"כ כולל מע"מ:

52,925⋅1.18=62,45252{,}925\cdot1.18=62{,}452 ₪

סעיףתיאוריח'כמותמחיר יח' (₪)סה"כ מחיר (₪)
02.041.0010קורות יסוד מבטון ברוחב 20 ס"ממ"ק3.981,3505,373
02.050.0035מרצף בטון בעובי 14 ס"ממ"ר65.2217011,087
23.010.0050כלונסאות בטון קידוח ויציקה בקוטר 60 ס"מ ובעומק של מעל 10 מ' ועד 20 מ'מ"א14325536,465
סה"כ לפני מע"מ52,925
מע"מ 18%9,527
סה"כ כולל מע"מ62,452

תשובה: קורות 5,373 ₪, רצפה 11,087 ₪, כלונסאות 36,465 ₪; סה"כ לפני מע"מ כ־52,925 ₪, וכולל מע"מ (18%) כ־62,452 ₪.

סעיף ד

(1)
תשובה:

כ־121.6 מ"ר

נתון (נספח ב'): גג רעפים בצורת גג ארבע־שיפועי (גג "פירמידה קטומה"): מידות החוץ בתוכנית 9.50×13.309.50\times13.30 מ', ובמרכזו גג שטוח בגודל 2.70×6.102.70\times6.10 מ'. מפלס הגג בקצה התחתון של השיפוע (שולי הגג) +6.35+6.35 ומפלס הגג במפגש עם החלק השטוח +8.00+8.00. בכיוון רוחב הגג המידה האופקית של כל שיפוע היא 3.40 מ' (340+270+340=950340+270+340=950), ובכיוון האורך 3.60 מ' (360+610+360=1330360+610+360=1330).

מבוקש: שטח הסיכוך (שטח הרעפים) במ"ר.

רעיון: הסיכוך מכסה ארבעה מישורים משופעים בצורת טרפז. השטח האמיתי של כל טרפז נמדד לאורך השיפוע, ולכן צריך את האורך המשופע (היתר) ולא את המידה האופקית.

1. הפרש הגובה של השיפוע:

H=8.00−6.35=1.65H=8.00-6.35=1.65 מ'

2. שני הטרפזים שלאורך הצלעות הקצרות (בסיס חיצוני 9.50 מ', בסיס פנימי 2.70 מ', מידה אופקית 3.60 מ'). האורך המשופע לפי פיתגורס:

L1=3.602+1.652=3.96L_1=\sqrt{3.60^2+1.65^2}=3.96 מ'

שטח שני הטרפזים:

S1=2⋅9.50+2.702⋅L1=2⋅12.202⋅3.96=48.31S_1=2\cdot\frac{9.50+2.70}{2}\cdot L_1=2\cdot\frac{12.20}{2}\cdot3.96=48.31 מ"ר

3. שני הטרפזים שלאורך הצלעות הארוכות (בסיס חיצוני 13.30 מ', בסיס פנימי 6.10 מ', מידה אופקית 3.40 מ'):

L2=3.402+1.652=3.78L_2=\sqrt{3.40^2+1.65^2}=3.78 מ'

S2=2⋅13.30+6.102⋅L2=2⋅19.402⋅3.779=73.32S_2=2\cdot\frac{13.30+6.10}{2}\cdot L_2=2\cdot\frac{19.40}{2}\cdot3.779=73.32 מ"ר

4. שטח הסיכוך הכולל:

S=S1+S2=48.31+73.32=121.63S=S_1+S_2=48.31+73.32=121.63 מ"ר

תשובה: שטח סיכוך הגג הוא כ־121.6 מ"ר.

(2)
תשובה:

45.8% ו־48.5%

אחוז השיפוע = הפרש גובה חלקי מרחק אופקי, כפול 100. הפרש הגובה בשני הכיוונים הוא H=8.00−6.35=1.65H=8.00-6.35=1.65 מ'.

1. מישורי הגג שהמידה האופקית שלהם 3.60 מ' (בכיוון האורך של הגג, 1330):

i1=1.653.60⋅100=45.8%i_1=\frac{1.65}{3.60}\cdot100=45.8\%

2. מישורי הגג שהמידה האופקית שלהם 3.40 מ' (בכיוון הרוחב של הגג, 950):

i2=1.653.40⋅100=48.5%i_2=\frac{1.65}{3.40}\cdot100=48.5\%

תשובה: השיפוע הוא כ־45.8% בכיוון שבו המידה האופקית 3.60 מ', וכ־48.5% בכיוון שבו המידה האופקית 3.40 מ'.

שאלה 2 · השוואה כלכלית: טפסנות מול התזת בטון

במסגרת הקמת מבנה הנדסי נדרש לבצע קיר תומך מבטון צמוד לסלע. אורך הקיר 25 מ׳, גובה הקיר 4 מ׳, עובי ממוצע של הקיר 20 ס״מ.

למטרה זאת נבדקות שתי חלופות לביצוע הקיר:

חלופה א׳ – יציקת קיר בטפסנות מצד אחד

חלופה ב׳ – יציקת קיר בשיטת התזת הבטון

יחידת מידה לצורך החישוב – 1 מ״ק של קיר

להלן הנתונים לחלופה א׳:

נתוןערך
עלות בטון350 ש״ח למ״ק ללא פחת
עלות משאבה50 ש״ח למ״ק ללא פחת
פחת ביציקת בטון8%
עלות עץ1,800 ש״ח למ״ק
עובי עץ משוקלל6 ס״מ
פחת עץ בחיתוך8%
שימושים10
צריכת חומרי עזר8 ק״ג למ״ק בטון
עלות חומרי עזר6 ש״ח לק״ג
מערכות תמיכה1500 ש״ח לכל הקיר
שכר טפסן + עוזר (כולל יציקת בטון)1,120 ש״ח ליום עבודה של 8 שעות
תשומת טפסן + עוזר1 ש״ע למ״ר
תקורות אתר8% מהעלות הישירה
תקורת חברה5% מעלות ישירה + תקורת אתר
רווח מתוכנן12% ממחזור החברה

להלן הנתונים לחלופה ב׳:

נתוןערך
עלות בטון400 ש״ח למ״ק
פחת בהתזת בטון12%
הכנת שטח80 ש״ח למ״ר סלע
עלות מכונת התזה2200 ש״ח ליום עבודה של 8 שעות כולל מפעיל
תפוקת המכונה2.5 מ״ק בטון לשעה
החלקת קיר לאחר ההתזה120 ש״ח למ״ר קיר
תקורות אתר8% מהעלות הישירה
תקורת חברה5% מהעלות הישירה + תקורת אתר
רווח מתוכנן12% ממחזור החברה
א.

מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קיר בחלופה א׳?

(8 נקודות)
ב.

מהי העלות הכוללת של 1 מ״ק קיר בחלופה ב׳?

(8 נקודות)
ג.

מהי עלות הכוללת של כל הקיר בחלופות א׳ ו־ב׳?

(5 נקודות)
ד.

בכמה ימי עבודה הביצוע של חלופה א׳ ארוך יותר מהביצוע של חלופה ב׳, אם ידוע שמשך הביצוע של חלופה ב׳ מסתכם ב־3 י״ע?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

כ־1,692 ₪ למ"ק

נתון: קיר באורך 25 מ', גובה 4 מ', עובי 0.20 מ'; נתוני חלופה א' (יציקה בטפסנות מצד אחד).

מבוקש: העלות הכוללת (כולל תקורות ורווח) של 1 מ"ק קיר.

רעיון: מחשבים כל רכיב של העלות הישירה ביחס ל־1 מ"ק קיר, מסכמים, ואז מוסיפים תקורות ורווח.

1. נתוני עזר – נפח הקיר ושטח הטפסות. הקיר צמוד לסלע, ולכן הטפסות הן רק בצד אחד:

נפח הקיר: V=25⋅4⋅0.20=20V=25\cdot4\cdot0.20=20 מ"ק

שטח טפסות: A=25⋅4=100A=25\cdot4=100 מ"ר

שטח טפסות ל־1 מ"ק קיר: AV=10020=5\frac{A}{V}=\frac{100}{20}=5 מ"ר/מ"ק

(או ישירות: 10.20=5\frac{1}{0.20}=5 מ"ר של קיר בעובי 0.20 מ' מכילים 1 מ"ק.)

2. בטון (כולל פחת 8%):

350⋅1.08=378350\cdot1.08=378 ₪/מ"ק

3. משאבה (כולל פחת 8%):

50⋅1.08=5450\cdot1.08=54 ₪/מ"ק

4. עץ לטפסות: נפח העץ = שטח × עובי משוקלל, מוסיפים פחת חיתוך, ומחלקים במספר השימושים:

1800⋅5⋅0.06⋅1.0810=58.32≈58\frac{1800\cdot5\cdot0.06\cdot1.08}{10}=58.32\approx58 ₪/מ"ק

5. חומרי עזר:

8⋅6=488\cdot6=48 ₪/מ"ק

6. מערכות תמיכה – עלות לכל הקיר, מחולקת לנפח הקיר:

150020=75\frac{1500}{20}=75 ₪/מ"ק

7. עבודה (טפסן + עוזר): שכר לשעה 11208=140\frac{1120}{8}=140 ₪/ש"ע. תשומה 1 ש"ע למ"ר, ול־1 מ"ק יש 5 מ"ר:

140⋅1⋅5=700140\cdot1\cdot5=700 ₪/מ"ק

8. עלות ישירה:

378+54+58.32+48+75+700=1,313.32≈1,313378+54+58.32+48+75+700=1{,}313.32\approx1{,}313 ₪/מ"ק

9. תקורות אתר (8% מהעלות הישירה) ותקורת חברה (5% מהעלות הישירה + תקורת האתר):

1313.32⋅1.08⋅1.05=1,489.301313.32\cdot1.08\cdot1.05=1{,}489.30 ₪/מ"ק

10. רווח 12% ממחזור החברה: הרווח הוא 12% מהמחיר הסופי, ולכן העלות היא 88% מהמחיר:

P=1489.300.88=1,692.39≈1,692P=\frac{1489.30}{0.88}=1{,}692.39\approx1{,}692 ₪/מ"ק

תשובה: העלות הכוללת של 1 מ"ק קיר בחלופה א' היא כ־1,692 ₪ (עלות ישירה כ־1,313 ₪).

סעיף ב

תשובה:

כ־2,008 ₪ למ"ק

נתון: נתוני חלופה ב' (התזת בטון). 1 מ"ק קיר בעובי 0.20 מ' הוא 5 מ"ר של קיר (ושל סלע שעליו מתיזים).

מבוקש: העלות הכוללת של 1 מ"ק קיר.

1. בטון (כולל פחת התזה 12%):

400⋅1.12=448400\cdot1.12=448 ₪/מ"ק

2. מכונת התזה: עלות לשעה 22008=275\frac{2200}{8}=275 ₪/שעה, ובשעה המכונה מבצעת 2.5 מ"ק:

2752.5=110\frac{275}{2.5}=110 ₪/מ"ק

3. הכנת שטח הסלע – 5 מ"ר סלע ל־1 מ"ק קיר:

80⋅5=40080\cdot5=400 ₪/מ"ק

4. החלקת הקיר לאחר ההתזה – 5 מ"ר קיר ל־1 מ"ק:

120⋅5=600120\cdot5=600 ₪/מ"ק

5. עלות ישירה:

448+110+400+600=1,558448+110+400+600=1{,}558 ₪/מ"ק

6. תקורות אתר 8% ותקורת חברה 5% (מהעלות הישירה + תקורת האתר):

1558⋅1.08⋅1.05=1,766.771558\cdot1.08\cdot1.05=1{,}766.77 ₪/מ"ק

7. רווח 12% ממחזור החברה:

P=1766.770.88=2,007.70≈2,008P=\frac{1766.77}{0.88}=2{,}007.70\approx2{,}008 ₪/מ"ק

תשובה: העלות הכוללת של 1 מ"ק קיר בחלופה ב' היא כ־2,008 ₪ (עלות ישירה 1,558 ₪).

סעיף ג

תשובה:

חלופה א': כ־33,840 ₪; חלופה ב': כ־40,160 ₪

נתון: מחיר 1 מ"ק קיר: חלופה א' כ־1,692 ₪, חלופה ב' כ־2,008 ₪; נפח הקיר 20 מ"ק.

מבוקש: העלות הכוללת של כל הקיר בכל חלופה.

1. נפח הקיר: V=25⋅4⋅0.20=20V=25\cdot4\cdot0.20=20 מ"ק

2. חלופה א':

1692⋅20=33,8401692\cdot20=33{,}840 ₪

3. חלופה ב':

2008⋅20=40,1602008\cdot20=40{,}160 ₪

4. השוואה: 40,160−33,840=6,32040{,}160-33{,}840=6{,}320 ₪ – חלופה א' זולה יותר.

תשובה: חלופה א' – כ־33,840 ₪; חלופה ב' – כ־40,160 ₪. חלופה א' זולה בכ־6,320 ₪.

סעיף ד

תשובה:

9.5 ימי עבודה

נתון: תשומת טפסן + עוזר – 1 ש"ע למ"ר; שטח הטפסות 100 מ"ר; יום עבודה 8 שעות; משך חלופה ב' – 3 ימי עבודה.

מבוקש: בכמה ימי עבודה חלופה א' ארוכה יותר.

1. סך שעות העבודה בחלופה א' (הצוות טפסן + עוזר מבצע גם את היציקה):

100⋅1=100100\cdot1=100 ש"ע

2. משך הביצוע בימים:

TA=1008=12.5T_A=\frac{100}{8}=12.5 ימי עבודה

3. ההפרש:

ΔT=12.5−3=9.5\Delta T=12.5-3=9.5 ימי עבודה

תשובה: הביצוע בחלופה א' ארוך ב־9.5 ימי עבודה (12.5 י"ע לעומת 3 י"ע).

שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

1.

קבלן בנייה ביצע בחודש מסוים עבודות בסך 120,000 ש״ח במחירי הקרן (לפני ההתייקרות).

הסכום שכלל את ההתייקרות הסתכם ב־123,300 ש״ח. מהו אחוז ההתייקרות?

א. 2.67%

ב. 2.75%

ג. 2.95%

ד. 3.30%

(2.5 נקודות)
2.

במה שונה ניהול לוגיסטי באתר צפוף מניהול לוגיסטי באתר פתוח:

א. נדרש אישור מהנדס בטיחות

ב. אין צורך באחסון ציוד

ג. נדרש תכנון רצף אספקות מדויק

ד. מותר לעבוד רק בשעות הבוקר.

(2.5 נקודות)
3.

איזה מן ההיגדים הבאים, העוסקים בקריטריונים לבחירת עגורן צריח, נכון?

א. כושר הרמה בקצה ושם היצרן

ב. גובה צריח (תורן) ורדיוס כיסוי

ג. סוג הקרקע וקרבה לקווי החשמל

ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

(2.5 נקודות)
4.

מה בודקים בבדיקת בטון קשוי במעבדה?

א. גודל האגרגטים

ב. סמיכות הבטון (שקיעה)

ג. חוזק הבטון בלחיצה

ד. דרגת חשיפה לתנאי הסביבה

(2.5 נקודות)
5.

מה מהבאים מהווה סיכון מנהלי באתר בנייה?

א. חפירה לעומק של יותר מ־4 מטרים

ב. קבלן משנה ללא ביטוח

ג. שימוש באלמנטים טרומיים

ד. הפסקות עבודה עקב גשם

(2.5 נקודות)
6.

מה יש לוודא לפני יציקת בטון בקירות?

א. נוכחות קבלן השלד

ב. הידוק רגלי תמיכה

ג. חישוב סטטי של מהנדס קונסטרוקציה

ד. כל התשובות נכונות

(2.5 נקודות)
7.

מהו היתרון המרכזי של לוח גאנט בניהול אתר בנייה?

א. הוא מאפשר מעקב תקציבי

ב. מסייע לקבוע מחירי קבלני משנה

ג. מציג את רצף הביצוע והשלבים החופפים

ד. מחייב את הרשויות לאשר שלבים בזמן

(2.5 נקודות)
8.

מתי לא רצוי להשתמש בבנייה טרומית?

א. כאשר יש מגבלות גובה באתר

ב. כאשר התכנון דורש גמישות רבה

ג. כאשר נדרש גימור ברמה גבוהה

ד. כאשר מדובר על בנייה זמנית

(2.5 נקודות)
9.

באיזה מקרה יש להעדיף קידוח בנטונייט?

א. כאשר הקרקע יבשה מאוד

ב. כאשר הקרקע סלעית

ג. כאשר הקרקע חולית

ד. כל התשובות נכונות

(2.5 נקודות)
10.

מהי מטרת יומן העבודה באתר בנייה?

א. תיעוד שעות העבודה בלבד

ב. ניהול לוח זמנים למשלוחי החומרים

ג. רישום הדרכות הפועלים

ד. תיעוד אירועי ביצוע, החלטות ושינויים באתר

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף 1

תשובה:

ב. 2.75%

אחוז ההתייקרות = סכום ההתייקרות חלקי הסכום במחירי הקרן, כפול 100.

1. סכום ההתייקרות:

123,300−120,000=3,300123{,}300-120{,}000=3{,}300 ש"ח

2. אחוז ההתייקרות:

3300120000⋅100=2.75%\frac{3300}{120000}\cdot100=2.75\%

(התשובה 2.67% מתקבלת אם מחלקים בטעות בסכום הכולל 123,300 במקום בסכום הבסיס.)

תשובה: ב. 2.75%

סעיף 2

תשובה:

ג. נדרש תכנון רצף אספקות מדויק

באתר צפוף (למשל בלב עיר) אין כמעט שטח לאחסון חומרים, לפריקה ולתמרון משאיות. לכן אי אפשר להביא חומרים "על מלאי": כל אספקה צריכה להגיע בדיוק בזמן שבו משתמשים בה (Just in Time), בסדר שמתאים לשלבי הביצוע ולזמינות העגורן ודרכי הגישה.

•אישור מהנדס בטיחות אינו ההבדל הלוגיסטי בין שני סוגי האתרים.

•גם באתר צפוף יש צורך באחסון – אלא שהוא מוגבל, וזה בדיוק מה שמחייב תכנון אספקות.

•שעות העבודה נקבעות לפי חוקי עזר ותנאי רישוי, לא לפי צפיפות האתר.

תשובה: ג. נדרש תכנון רצף אספקות מדויק

סעיף 3

תשובה:

ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

בבחירת עגורן צריח בודקים:

•גובה התורן – כדי שהעגורן יעבור מעל המבנה בגובהו הסופי ומעל מכשולים; ורדיוס הכיסוי (אורך הזרוע) – כדי שיכסה את כל שטח הבנייה ואת אזורי הפריקה והאחסון.

•סוג הקרקע – קובע את יסוד העגורן ואת יציבותו; קרבה לקווי חשמל – מגבלת בטיחות שמשפיעה על מיקום העגורן ועל אורך הזרוע.

לכן גם ב' וגם ג' נכונים. בתשובה א' כושר ההרמה בקצה הוא אכן קריטריון, אבל שם היצרן אינו קריטריון הנדסי, ולכן ההיגד כולו אינו נכון.

תשובה: ד. תשובות ב׳ + ג׳ נכונות

סעיף 4

תשובה:

ג. חוזק הבטון בלחיצה

בטון קשוי הוא בטון שכבר התקשה. הבדיקה העיקרית שלו במעבדה היא בדיקת חוזק בלחיצה: יוצקים קוביות (או גלילים) מהבטון שסופק לאתר, אוצרים אותן ולוחצים אותן במכבש לאחר 7 ו־28 ימים, כדי לוודא שהבטון עומד בסוג הבטון שתוכנן (למשל ב־30).

•סמיכות (שקיעה) נבדקת בבטון טרי, באתר, לפני היציקה.

•גודל האגרגטים ודרגת החשיפה הם נתונים של תכנון התערובת והזמנת הבטון, לא בדיקה של בטון קשוי.

תשובה: ג. חוזק הבטון בלחיצה

סעיף 5

תשובה:

ב. קבלן משנה ללא ביטוח

סיכון מנהלי (ארגוני) נובע מניהול החוזים, הקבלנים והמסמכים, ולא מהעבודה הפיזית עצמה. קבלן משנה שעובד ללא ביטוח חושף את הקבלן הראשי ואת היזם לתביעות ולנזק כספי במקרה של תאונה או נזק – זה כשל ניהולי־חוזי.

•חפירה עמוקה היא סיכון בטיחותי־הנדסי.

•שימוש באלמנטים טרומיים הוא שיטת ביצוע.

•הפסקות עבודה בגלל גשם הן סיכון של תנאי מזג אוויר (סיכון לוח זמנים).

תשובה: ב. קבלן משנה ללא ביטוח

סעיף 6

תשובה:

ב. הידוק רגלי תמיכה

לפני יציקת קירות בודקים את הטפסות ואת מערכת התמיכה שלהן: הבטון הטרי מפעיל לחץ צדי גדול על הטפסות, ואם רגלי התמיכה (התמוכות והחיזוקים) אינן מהודקות ומקובעות היטב, הטפסה עלולה לזוז או לקרוס בזמן היציקה. לכן יש לוודא הידוק של רגלי התמיכה.

•החישוב הסטטי נעשה בשלב התכנון, הרבה לפני היציקה, ואינו בדיקה שמבצעים באתר לפני יציקה.

•נוכחות קבלן השלד אינה תנאי טכני שצריך לוודא.

לכן גם "כל התשובות נכונות" אינה התשובה.

תשובה: ב. הידוק רגלי תמיכה

סעיף 7

תשובה:

ג. מציג את רצף הביצוע והשלבים החופפים

לוח גאנט הוא תרשים עמודות על ציר הזמן: לכל פעילות פס שמתחיל בתאריך ההתחלה שלה ונגמר בתאריך הסיום. במבט אחד רואים את סדר הביצוע, את משך כל פעילות ואת הפעילויות שמתבצעות במקביל (חופפות). זה היתרון המרכזי שלו.

•מעקב תקציבי ומחירי קבלנים נעשים בכלים אחרים (אומדן, כתב כמויות, דוחות עלויות).

•לוח זמנים של הקבלן אינו מחייב רשויות.

תשובה: ג. מציג את רצף הביצוע והשלבים החופפים

סעיף 8

תשובה:

ב. כאשר התכנון דורש גמישות רבה

בנייה טרומית כדאית כשיש חזרתיות: הרבה אלמנטים זהים שמיוצרים במפעל בתבניות קבועות. כשהתכנון דורש גמישות רבה (צורות שונות, שינויים תכופים, אלמנטים לא סטנדרטיים), כל אלמנט דורש תבנית ותכנון משלו, והיתרון הכלכלי והזמני של הטרומי נעלם.

•גימור ברמה גבוהה דווקא מושג היטב במפעל.

•בנייה זמנית מתאימה במיוחד לטרומי (הרכבה ופירוק מהירים).

תשובה: ב. כאשר התכנון דורש גמישות רבה

סעיף 9

תשובה:

ג. כאשר הקרקע חולית

בקידוח כלונסאות בקרקע חולית (לא מלוכדת), ובמיוחד מתחת למי תהום, דפנות הקידוח מתמוטטות. ממלאים את הקידוח בתמיסת בנטונייט (חרסית מתנפחת) שיוצרת לחץ על הדפנות ושכבה דקה ואוטמת ("עוגה") – והדפנות נשארות יציבות עד יציקת הבטון (ביציקה בצינור טרמי מלמטה למעלה).

בקרקע יבשה ומלוכדת או בסלע הדפנות יציבות ואין צורך בבנטונייט.

תשובה: ג. כאשר הקרקע חולית

סעיף 10

תשובה:

ד. תיעוד אירועי ביצוע, החלטות ושינויים באתר

יומן העבודה הוא המסמך הרשמי והשוטף של האתר: רושמים בו כל יום את העבודות שבוצעו, כוח האדם והציוד, תנאי מזג האוויר, הוראות המפקח, החלטות, שינויים ואירועים חריגים. הוא משמש כראיה בחילוקי דעות, בתביעות ובחשבונות.

•שעות עבודה נרשמות בו, אבל לא "בלבד".

•לוח משלוחים והדרכות בטיחות מנוהלים במסמכים אחרים (לוח זמנים, פנקס הדרכות).

תשובה: ד. תיעוד אירועי ביצוע, החלטות ושינויים באתר

שאלה 4 · לוח זמנים: קשרים, גאנט ונתיב קריטי

במחסן לוגיסטי חד־קומתי מתבצעות עבודות בנייה.

העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.

יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.

שבת איננה יום עבודה ואינה נחשבת ליום המתנה טכנית.

יש להתחיל בעבודות ביום א'.

נתונה להלן רשימת הפעילויות העיקריות בהקמת המחסן:

טבלה מס. 1

מס׳ פעילותשם פעילותמשך ימיםאילוצים
1עבודות עפר4-
2יסודות ומסדים8ניתן להתחיל 4 ימים לאחר תחילת פעילות 1
3רצפת קרקעניתן להתחיל מייד אחרי ביצוע היסודות
4שלד מקונסטרוקציית פלדה כולל גג10ניתן להתחיל 4 ימים לאחר יציקת הרצפה
5הרכבת פנלים לקירות8תחילת ההרכבה אפשרית 3 ימים לאחר התחלת פעילות 4 ו־10 יום לאחר סיום הרצפה
6מערכות אלקטרו־מכניות10העבודה תסתיים לא יאוחר מ־6 ימים לאחר סיום הרכבת הפנלים
7פיתוח55 ימים לאחר התחלת פעילות 5
8סיום ומסירה1אחרי סיום מערכות ופיתוח
א.

מהו משך הפעילות ״רצפת קרקע״, אם ידוע ששטח הרצפה 96 מ״ר, בצוות – 2 טפסנים, ותשומת העבודה 1 ש״ע למ״ר רצפה?

(2 נקודות)
ב.

לקבוע סוגי קשרים בין הפעילויות בהתאם לנתונים שבטבלה מס. 1 ולמלא טבלה מס. 2

טבלה מס. 2

מס׳ פעילותשם פעילותמשך ימיםפעילות קדםסוג קשר
1עבודות עפר
2יסודות ומסדים
3רצפת קרקע
4שלד מקונסטרוקציית פלדה כולל גג
5הרכבת פנלים לקירות
6מערכות אלקטרו־מכניות
7פיתוח
8סיום ומסירה
(3 נקודות)
ג.

בנספח ג׳ להשלים תרשים גאנט

(8 נקודות)
ד.

מהו משך הביצוע (כולל השבתות)?

(3 נקודות)
ה.

מהו הנתיב הקריטי?

(3 נקודות)
ו.

הוחלט לבצע מחסן נוסף. הקמתו תתחיל מייד לאחר סיום השלד של המחסן הראשון.

כמה ימים כולל השבתות תימשך בניית שני המחסנים?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

6 ימי עבודה

נתון: שטח הרצפה 96 מ"ר, תשומת עבודה 1 ש"ע למ"ר, צוות של 2 טפסנים, יום עבודה של 8 שעות.

מבוקש: משך הפעילות "רצפת קרקע" בימי עבודה.

1. סך שעות העבודה הדרושות:

96⋅1=9696\cdot1=96 ש"ע

2. שעות עבודה שהצוות מספק ביום:

2⋅8=162\cdot8=16 ש"ע ליום

3. משך הפעילות:

T=9616=6T=\frac{96}{16}=6 ימי עבודה

תשובה: משך "רצפת קרקע" הוא 6 ימי עבודה.

סעיף ב

תשובה:

2: הה+4 (1); 3: סה (2); 4: סה+4 (3); 5: הה+3 (4) וסה+10 (3); 6: סס+6 (5); 7: הה+5 (5); 8: סה (6, 7)

מתרגמים כל אילוץ בטבלה מס. 1 לקשר בין פעילויות. סוגי הקשרים:

•סה (סיום–התחלה, FS): הפעילות מתחילה אחרי סיום פעילות הקדם (+ השהיה).

•הה (התחלה–התחלה, SS): הפעילות מתחילה מספר ימים אחרי התחלת פעילות הקדם.

•סס (סיום–סיום, FF): הפעילות מסתיימת מספר ימים אחרי סיום פעילות הקדם.

ההשהיות נמדדות בימי עבודה (שבת אינה נחשבת יום המתנה).

1. פעילות 2: "4 ימים לאחר תחילת פעילות 1" – קשר הה+4 עם 1. (מאחר שמשך פעילות 1 הוא 4 ימים, זה שקול לסה+0: היסודות מתחילים מייד בסיום העפר.)

2. פעילות 3: "מייד אחרי ביצוע היסודות" – סה עם 2.

3. פעילות 4: "4 ימים לאחר יציקת הרצפה" – סה+4 עם 3.

4. פעילות 5: שני אילוצים, ושניהם צריכים להתקיים: הה+3 עם 4, וגם סה+10 עם 3.

5. פעילות 6: "תסתיים לא יאוחר מ־6 ימים לאחר סיום הרכבת הפנלים" – סס+6 עם 5.

6. פעילות 7: "5 ימים לאחר התחלת פעילות 5" – הה+5 עם 5.

7. פעילות 8: "אחרי סיום מערכות ופיתוח" – סה עם 6 וסה עם 7.

טבלה מס. 2

מס׳ פעילותשם פעילותמשך ימיםפעילות קדםסוג קשר
1עבודות עפר4––
2יסודות ומסדים81הה+4
3רצפת קרקע62סה
4שלד מקונסטרוקציית פלדה כולל גג103סה+4
5הרכבת פנלים לקירות84; 3הה+3; סה+10
6מערכות אלקטרו־מכניות105סס+6
7פיתוח55הה+5
8סיום ומסירה16; 7סה; סה

תשובה: 2: הה+4 עם 1; 3: סה עם 2; 4: סה+4 עם 3; 5: הה+3 עם 4 וסה+10 עם 3; 6: סס+6 עם 5; 7: הה+5 עם 5; 8: סה עם 6 ועם 7.

סעיף ג

תשובה:

ימי עבודה: 1: 1–4; 2: 5–12; 3: 13–18; 4: 23–32; 5: 29–36; 6: 33–42; 7: 34–38; 8: 43

מחשבים לכל פעילות את יום ההתחלה ויום הסיום בימי עבודה (יום העבודה הראשון = יום א' של השבוע הראשון), ואז ממקמים אותם בלוח השנה: בכל שבוע ימים א'–ו' הם ימי עבודה ושבת ריקה.

המרה: ימי עבודה 1–6 הם ימים קלנדריים 1–6 (שבוע 1), ימי עבודה 7–12 הם ימים קלנדריים 8–13 (שבוע 2), וכן הלאה – בכל שבוע נוסף מדלגים על יום אחד (השבת).

1. פעילות 1 (4 ימים): ימי עבודה 1–4.

2. פעילות 2 (הה+4 עם 1): מתחילה ביום 1+4=51+4=5; ימים 5–12.

3. פעילות 3 (סה עם 2): ימים 13–18.

4. פעילות 4 (סה+4 עם 3): מתחילה ביום 18+4+1=2318+4+1=23; ימים 23–32.

5. פעילות 5: לפי הה+3 עם 4 – לא לפני יום 23+3=2623+3=26; לפי סה+10 עם 3 – לא לפני יום 18+10+1=2918+10+1=29. הקובע הוא המאוחר: מתחילה ביום 29; ימים 29–36.

6. פעילות 6 (סס+6 עם 5): מסתיימת ביום 36+6=4236+6=42, ולכן מתחילה ביום 42−10+1=3342-10+1=33; ימים 33–42.

7. פעילות 7 (הה+5 עם 5): מתחילה ביום 29+5=3429+5=34; ימים 34–38.

8. פעילות 8 (סה עם 6 ו־7): מתחילה אחרי המאוחרת – יום max⁡(42,38)+1=43\max(42,38)+1=43; יום 43.

תרשים הגאנט (שבוע 1 מתחיל ביום א'; "יום קלנדרי" כולל את השבתות):

פעילותימי עבודההתחלה (יום קלנדרי)סיום (יום קלנדרי)מיקום הפס בגאנט
1 עבודות עפר1–414שבוע 1, א'–ד'
2 יסודות ומסדים5–12513שבוע 1 ה'–ו', שבוע 2 א'–ו'
3 רצפת קרקע13–181520שבוע 3, א'–ו'
4 שלד פלדה כולל גג23–322637שבוע 4 ה'–ו', שבוע 5 א'–ו', שבוע 6 א'–ב'
5 הרכבת פנלים29–363341שבוע 5 ה'–ו', שבוע 6 א'–ו'
6 מערכות אלקטרו־מכניות33–423848שבוע 6 ג'–ו', שבוע 7 א'–ו'
7 פיתוח34–383944שבוע 6 ד'–ו', שבוע 7 א'–ב'
8 סיום ומסירה435050שבוע 8, א'

בגאנט משרטטים לכל פעילות פס מיום ההתחלה ועד יום הסיום, מדלגים על השבתות (הפס נקטע בשבת וממשיך ביום א'), ומחברים בחצים את הקשרים מטבלה מס. 2: מתחילת 1 לתחילת 2, מסוף 2 לתחילת 3, מסוף 3 לתחילת 4 (עם 4 ימי המתנה), מתחילת 4 ומסוף 3 לתחילת 5, מסוף 5 לסוף 6, מתחילת 5 לתחילת 7, ומסוף 6 ו־7 לתחילת 8.

תשובה: 1: ימים 1–4; 2: 5–12; 3: 13–18; 4: 23–32; 5: 29–36; 6: 33–42; 7: 34–38; 8: יום 43 (ימי עבודה). הסיום ביום א' של השבוע השמיני.

סעיף ד

תשובה:

50 ימים (43 ימי עבודה)

נתון: לוח הזמנים מסעיף ג – הפעילות האחרונה (סיום ומסירה) מתבצעת ביום העבודה ה־43.

מבוקש: משך הביצוע בימים קלנדריים (כולל שבתות).

1. משך הביצוע בימי עבודה: 43 ימים.

2. מספר השבועות המלאים: 43=7⋅6+143=7\cdot6+1, כלומר 7 שבועות מלאים של 6 ימי עבודה, ועוד יום עבודה אחד (יום א' של השבוע השמיני).

3. כל שבוע מלא הוא 7 ימים קלנדריים (כולל שבת):

T=7⋅7+1=50T=7\cdot7+1=50 ימים

תשובה: משך הביצוע הוא 50 ימים כולל שבתות (43 ימי עבודה).

סעיף ה

תשובה:

1–2–3–5–6–8

הנתיב הקריטי הוא שרשרת הפעילויות שאין בהן מרווח: עיכוב בכל אחת מהן מעכב את סיום הפרויקט.

1. מסיימים ביום 43 דרך פעילות 6 (מסתיימת ביום 42). פעילות 7 מסתיימת ביום 38 – יש לה מרווח של 42−38=442-38=4 ימים, ולכן אינה קריטית.

2. פעילות 6 קשורה לסיום פעילות 5 (סס+6) – קריטית.

3. תחילת פעילות 5 (יום 29) נקבעת על ידי האילוץ סה+10 מסיום הרצפה (פעילות 3), ולא על ידי האילוץ הה+3 משלד (שהיה מאפשר יום 26). כלומר פעילות 5 נשענת על פעילות 3.

4. פעילות 4 (שלד) יכולה להתחיל עד יום 26 בלי לעכב את פעילות 5 (26+3=2926+3=29), כלומר יש לה מרווח של 26−23=326-23=3 ימים – היא אינה קריטית.

5. פעילויות 1, 2, 3 צמודות זו לזו בלי מרווח – קריטיות.

לכן הנתיב הקריטי: 1 ← 2 ← 3 ← 5 ← 6 ← 8 (עבודות עפר, יסודות ומסדים, רצפת קרקע, הרכבת פנלים, מערכות אלקטרו־מכניות, סיום ומסירה). אורכו: עפר 4 + יסודות 8 + רצפה 6 + המתנה של 10 ימים + פנלים 8 + 6 ימים עד סיום המערכות + מסירה 1:

4+8+6+10+8+6+1=434+8+6+10+8+6+1=43 ימי עבודה.

תשובה: הנתיב הקריטי: 1–2–3–5–6–8 (פעילויות 4 ו־7 אינן קריטיות: מרווח של 3 ו־4 ימים).

סעיף ו

תשובה:

87 ימים (75 ימי עבודה)

נתון: לוח הזמנים של המחסן הראשון (סעיף ג); השלד (פעילות 4) של המחסן הראשון מסתיים ביום העבודה ה־32. המחסן השני זהה לראשון ומתחיל מייד אחרי סיום השלד של הראשון.

מבוקש: משך הבנייה של שני המחסנים יחד, בימים קלנדריים.

הנחה: לכל מחסן צוותים משלו, כך שהעבודות במחסן השני יכולות לחפוף לעבודות הגמר במחסן הראשון.

1. המחסן השני מתחיל ביום העבודה 32+1=3332+1=33.

2. משך בניית מחסן אחד הוא 43 ימי עבודה, ולכן המחסן השני מסתיים ביום:

32+43=7532+43=75 ימי עבודה

(המחסן הראשון מסתיים ביום 43, קודם לכן, ולכן הסיום הכולל נקבע על ידי המחסן השני.)

3. המרה לימים קלנדריים: 75=12⋅6+375=12\cdot6+3, כלומר 12 שבועות מלאים ועוד 3 ימי עבודה (א'–ג' של השבוע ה־13):

T=12⋅7+3=87T=12\cdot7+3=87 ימים

תשובה: בניית שני המחסנים תימשך 87 ימים כולל שבתות (75 ימי עבודה).

שאלה 5 · כללי: גמר, מערכות וקריאת תוכניות

ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳

1.

מדוע אין לבצע טיח על קיר בטון חלק ללא הכנה מוקדמת?

א. כי הטיח אינו נדבק היטב לבטון חלק

ב. יש סיכון לחשיפת ברזל

ג. כי הבטון סופג את לחות הטיח

ד. כל התשובות נכונות

(2.5 נקודות)
2.

מתי יש להשתמש בשכבת יסוד לפני צביעת קירות?

א. תמיד לפני צבע פוליסיד

ב. רק כאשר הקיר עשוי מבלוק שחור חלול

ג. כאשר מדובר בקיר חדש או בקיר סופג

ד. רק בקירות חוץ

(2.5 נקודות)
3.

למה משמש רובה אפוקסית?

א. לבידוד תרמי בין הקומות

ב. לאיטום בין אריחים במשטחים רטובים

ג. למילוי סדקים בקירות גבס

ד. לשכבת גמר של צבע

(2.5 נקודות)
4.

מהו סדר השלבים הנכון להנחת רצפה בחדר רטוב?

א. ריצוף ← איטום ← טיח

ב. ריצוף ← טיח ← איטום

ג. איטום ← ריצוף ← טיח

ד. טיח ← איטום ← ריצוף

(2.5 נקודות)
5.

מתי יש לבצע טיפול מקדים למתכת לפני צביעה?

א. רק למתכת מגולוונת

ב. רק באזורים חיצוניים

ג. תמיד – להסרת שומנים וחלודה

ד. אם המתכת חשופה מעל שבוע

(2.5 נקודות)
6.

מהו הקוטר המינימלי של צינור ביוב אנכי לדירה?

א. 2 צול (אינץ׳)

ב. 3 צול (אינץ׳)

ג. 4 צול (אינץ׳)

ד. 6 צול (אינץ׳)

(2.5 נקודות)
7.

כיצד מתבצעת הארקה למכשיר חשמל בדירה?

א. חיבור ל- ״0״

ב. חיבור לקו פאזה נוסף

ג. חיבור מוליך הגנה דרך לוח החשמל להארקת יסודות

ד. חיבור למפסק פחת בלבד

(2.5 נקודות)
8.

מדוע יש לקדוח חורים בדפנות של לוחות אבן לקראת חיפוי?

א. לשיפור ניקוז המים

ב. להגדלת שטח פנים של האבן המודבקת לבטון

ג. כדי לשמור על כיוון אחיד של האריחים

ד. כדי לקבע את האבן באמצעות חוטי פלדה אל־חלד לרשת עיגון

(2.5 נקודות)
9.

באיזו תוכנית נוכל לבדוק שיפועים לניקוז במרפסת?

א. בתוכנית אדריכלית של קומת הגג

ב. בפרטים של תוכנית קונסטרוקצייה

ג. בתוכנית אדריכלית של קומות

ד. בחתך אדריכלי בלבד

(2.5 נקודות)
10.

באיור מסומנים מספרים מעל ומתחת לקו המידה של החלון.

מהי המשמעות של המידות?

א. 160 גובה, 115 רוחב, +1.05 מפלס עליון של חלון מהרצפה

ב. 160 רוחב, 115 גובה, +1.05 מפלס עליון של חלון מהרצפה

ג. 160 גובה, 115 רוחב, +1.05 מפלס תחתית חלון מהרצפה

ד. 160 רוחב, 115 גובה, +1.05 מפלס תחתית חלון מהרצפה

(2.5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף 1

תשובה:

א. כי הטיח אינו נדבק היטב לבטון חלק

משטח בטון חלק (למשל אחרי טפסות פלדה או לבידים) אינו מחוספס ואין בו נקבוביות שהטיח "נתפס" בהן, ולכן ההידבקות חלשה והטיח עלול להתנתק ולהיסדק. לכן מבצעים קודם הכנה: חספוס, או שכבת הרבצה (שפריץ) צמנטית / חומר מקשר, ורק אחריה טיח.

•חשיפת ברזל אינה קשורה לחלקות פני הבטון.

•ספיגת לחות היא בעיה של משטחים נקבוביים (בלוקים), לא של בטון חלק.

תשובה: א. כי הטיח אינו נדבק היטב לבטון חלק

סעיף 2

תשובה:

ג. כאשר מדובר בקיר חדש או בקיר סופג

שכבת יסוד (פריימר) אוטמת את הנקבוביות ומאחדת את כושר הספיגה של המשטח, משפרת את הידבקות הצבע ומונעת כתמים. היא נדרשת כשהקיר חדש (טיח או גבס חדש, שסופגים מאוד ולא אחיד) או כשהמשטח סופג.

המילים "תמיד" ו"רק" בתשובות האחרות הופכות אותן לשגויות: שכבת יסוד אינה תלויה בסוג צבע מסוים, בסוג בלוק מסוים או במיקום הקיר.

תשובה: ג. כאשר מדובר בקיר חדש או בקיר סופג

סעיף 3

תשובה:

ב. לאיטום בין אריחים במשטחים רטובים

רובה היא החומר שממלא את המישקים (הפוגות) בין האריחים. רובה אפוקסית אינה סופגת מים, עמידה בכימיקלים ובכתמים ואינה מפתחת עובש, ולכן משתמשים בה במשטחים רטובים: מקלחות, מטבחים, בריכות ומשטחי עבודה.

בידוד תרמי, מילוי סדקים בגבס ושכבת צבע נעשים בחומרים אחרים.

תשובה: ב. לאיטום בין אריחים במשטחים רטובים

סעיף 4

תשובה:

ד. טיח ← איטום ← ריצוף

בחדר רטוב סדר העבודה הוא:

1. טיח – קודם מטייחים את הקירות, כדי שהאיטום יעלה על הקירות ויתחבר אליהם על משטח חלק ויציב, ושלא יפגעו בו אחר כך בעבודות הטיח.

2. איטום – מבצעים את שכבת האיטום על הרצפה ועל רצועה תחתונה של הקירות (וברצפת המקלחת גם גבוה יותר), ובודקים אותה בהצפה.

3. ריצוף – רק על איטום שנבדק, כדי שהריצוף יגן עליו.

בכל סדר אחר האיטום נפגע או נשאר מתחת לטיח בלי חיבור נכון לקירות.

תשובה: ד. טיח ← איטום ← ריצוף

סעיף 5

תשובה:

ג. תמיד – להסרת שומנים וחלודה

צבע נדבק למתכת רק אם פני השטח נקיים: שאריות שמן ושומן ממפעל הייצור, חלודה ואבק מונעים הידבקות ויגרמו לקילוף ולהמשך החלדה מתחת לצבע. לכן תמיד מבצעים הכנת שטח (ניקוי, הסרת שומנים, הסרת חלודה – בהתזה או בהברשה) ואחר כך צבע יסוד מגן קורוזיה.

המילים "רק" והתנאי "מעל שבוע" אינם נכונים – הטיפול נדרש בכל מקרה.

תשובה: ג. תמיד – להסרת שומנים וחלודה

סעיף 6

תשובה:

ג. 4 צול (אינץ׳)

צינור ביוב אנכי (קו ראשי) קולט את השפכים של האסלות, ולכן קוטרו לא יכול להיות קטן מקוטר המוצא של אסלה – 4 צול (כ־100–110 מ"מ). צינורות של 2 ו־3 צול משמשים לקווי דלוחין (כיורים, מקלחות), ו־6 צול הוא קוטר של קווים ראשיים גדולים יותר (למשל ביוב מגרש), ולא המינימום לדירה.

תשובה: ג. 4 צול (אינץ׳)

סעיף 7

תשובה:

ג. חיבור מוליך הגנה דרך לוח החשמל להארקת יסודות

הארקה היא חיבור הגוף המתכתי של המכשיר לאדמה, כדי שבמקרה של תקלת בידוד הזרם יזרום לאדמה ויפעיל את ההגנות, ולא דרך גוף האדם. היא מתבצעת במוליך הגנה (צהוב־ירוק) שעובר מהשקע אל פס ההשוואה בלוח החשמל, וממנו להארקת היסודות של הבניין.

•חיבור ל־"0" (האפס) אינו הארקה ואסור כתחליף לה.

•חיבור לפאזה נוספת מסוכן.

•מפסק פחת הוא הגנה נוספת, אבל אינו מחליף את מוליך ההארקה.

תשובה: ג. חיבור מוליך הגנה דרך לוח החשמל להארקת יסודות

סעיף 8

תשובה:

ד. כדי לקבע את האבן באמצעות חוטי פלדה אל־חלד לרשת עיגון

בחיפוי אבן בשיטה הרטובה ("הדבקה ועיגון"), כל לוח אבן נקשר ברשת עיגון מפלדה שמחוברת לקיר. קודחים חורים בדפנות (בעובי) האבן, מכניסים לחורים קוצים או חוטי פלדה אל־חלד, וקושרים אותם לרשת. העיגון המכני מונע נפילת אבנים גם אם ההדבקה בבטון המילוי נחלשת.

החורים אינם משמשים לניקוז, אינם מגדילים בצורה משמעותית את שטח ההדבקה ואינם קובעים את כיוון האריחים.

תשובה: ד. כדי לקבע את האבן באמצעות חוטי פלדה אל־חלד לרשת עיגון

סעיף 9

תשובה:

ג. בתוכנית אדריכלית של קומות

מרפסת שייכת לקומה שבה היא נמצאת. בתוכנית האדריכלית של הקומה מסומנים מפלסי הריצוף, חיצי השיפוע לכיוון נקודות הניקוז ומיקום מחסומי הרצפה (קולטנים) במרפסת.

•תוכנית קומת הגג מראה את שיפועי הגג, לא של מרפסות בקומות.

•תוכניות קונסטרוקציה עוסקות בשלד, ולא בשכבות הריצוף והשיפועים.

•חתך יכול להראות שיפוע בנקודה מסוימת, אבל לא "בלבד" – את פריסת השיפועים בכל המרפסת רואים בתוכנית הקומה.

תשובה: ג. בתוכנית אדריכלית של קומות

סעיף 10

תשובה:

ד. 160 רוחב, 115 גובה, +1.05 מפלס תחתית חלון מהרצפה

בתוכנית אדריכלית רושמים את מידות הפתח על קו המידה שלו:

•המספר שמעל קו המידה (160) הוא המידה שנמדדת לאורך הקו בתוכנית – רוחב הפתח, 160 ס"מ.

•המספר שמתחת לקו (115) הוא גובה הפתח, 115 ס"מ, שאי אפשר למדוד בתוכנית ולכן נרשם כמספר.

•הסימון u.k. (Unterkante – "קצה תחתון") = +1.05+1.05 הוא מפלס תחתית החלון (אדן) מעל הרצפה: 105 ס"מ.

כך שקצה החלון העליון נמצא בגובה 1.05+1.15=2.201.05+1.15=2.20 מ' מעל הרצפה.

תשובה: ד. 160 רוחב, 115 גובה, +1.05+1.05 מפלס תחתית חלון מהרצפה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.