מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - קיץ 2026 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את ארגון וניהול הבניה (סמל 90316).
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, קיץ 2026 מועד א', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.
יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.
ערך כל שאלה 25 נק׳.
ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.
סך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · חישוב כמויות ומחירים לבריכת שחייה
בנספח א' מצורפת תוכנית (ללא קנ"מ) של בריכת שחייה.
בנספח ב' מצורפת תוכנית (ללא קנ"מ) של חתכים א-א, ב-ב ופרט רצפה.
סוג הקרקע - חרסית


חישוב כמויות:
יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים הבאים על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמודים 3–5.
כלונסאות בקוטר 50 ס״מ. אורך כל הכלונסאות 12 מ׳.
ל-20% מאורך הכלונסאות תשולם לקבלן תוספת עבור שימוש במקדח וידיה עבור שימוש בציוד מיוחד (4 נק׳)
קירות בטון בעובי 25 ס״מ (9 נק׳)
איטום פנימי של קירות ורצפות של הבריכה בלבד, ללא חדר מכונות ומכל איזון, לפי הפרט בנספח ב׳ (8 נק׳)
כתב כמויות:
יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות שלפניך את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א', כולל העלויות הסופית של כל סעיף.
יש לבחור את הסעיפים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
156 מ' כלונסאות (13 × 12 מ'); תוספת מקדח וידיה 31.2 מ'
נתון: 13 כלונסאות (מסומנים 1 עד 13 בתוכנית), בקוטר 50 ס"מ, אורך כל כלונס 12 מ'. ל־20% מהאורך משולמת תוספת עבור מקדח וידיה.
מבוקש: כמות הכלונסאות במטר אורך (יחידת המדידה בכתב הכמויות), וכמות התוספת עבור מקדח וידיה.
1. מספר הכלונסאות בתוכנית: 10 סביב הבריכה (1–10) ועוד 3 מתחת לחדר המכונות ולמכל האיזון (11–13), סה"כ 13.
2. האורך הכולל של הכלונסאות:
מ'
3. התוספת עבור מקדח וידיה משולמת רק על 20% מהאורך:
מ'
תשובה: כלונסאות בקוטר 50 ס"מ – 156 מ'; תוספת מקדח וידיה – 31.2 מ'.
כ־13.12 מ"ק
נתוני הגאומטריה מהתוכנית (נספח א') ומהחתכים (נספח ב'):
•מידות החוץ של הבריכה: מ'; עובי הקירות 25 ס"מ; מידות הפנים: מ'.
•ראש הקירות במפלס .
•החלק העמוק: רצפה במפלס , עומק פנימי מ', ורצפה אופקית באורך 1.00 מ' (המידה 100 בחתך א-א).
•המדרון: באורך אופקי 6.45 מ' (המידה 645), עולה מ־ ל־.
•החלק הרדוד: רצפה במפלס , עומק פנימי מ', באורך 4.55 מ' (המידה 455).
•בדיקה: מ' = אורך הפנים.
נתון: קירות הבריכה בעובי 25 ס"מ (קירות חדר המכונות ומכל האיזון הם בעובי 20 ס"מ ולכן אינם בסעיף זה; הקיר המשותף לבריכה ולחדר המכונות הוא קיר הבריכה, בעובי 25 ס"מ).
מבוקש: נפח הקירות במ"ק.
רעיון: הרצפה נמדדת (בסעיף משלה) על כל שטח הבריכה, כולל מתחת לקירות, ולכן את הקירות מודדים מפני הרצפה העליונים ועד ראש הקיר, כלומר בגובה הפנימי של הבריכה. את הקירות הארוכים נמדוד לכל אורכם החיצוני (12.50 מ'), ואת הקירות הקצרים רק בין הקירות הארוכים (5.00 מ'), כך שהפינות נספרות פעם אחת. גובה הקירות הארוכים משתנה לאורכם בגלל המדרון, ולכן נחשב את שטח החזית שלהם בחלקים.
1. שטח החזית של קיר ארוך אחד (מעל הרצפה):
•הפינה והחלק העמוק (0.25 מ' + 1.00 מ'), בגובה 1.95 מ':
מ"ר
•לאורך המדרון (6.45 מ'), הגובה יורד מ־1.95 ל־1.20 מ' – טרפז:
מ"ר
•החלק הרדוד והפינה (4.55 מ' + 0.25 מ'), בגובה 1.20 מ':
מ"ר
•סה"כ: מ"ר
2. נפח שני הקירות הארוכים:
מ"ק
3. הקיר הקצר בצד העמוק (בין הקירות הארוכים):
מ"ק
4. הקיר הקצר בצד הרדוד:
מ"ק
5. סה"כ קירות בעובי 25 ס"מ:
מ"ק
תשובה: קירות בטון בעובי 25 ס"מ – כ־13.12 מ"ק.
כ־111.10 מ"ר (רצפה 60.22 + קירות 50.89)
נתוני הגאומטריה מהתוכנית (נספח א') ומהחתכים (נספח ב'):
•מידות החוץ של הבריכה: מ'; עובי הקירות 25 ס"מ; מידות הפנים: מ'.
•ראש הקירות במפלס .
•החלק העמוק: רצפה במפלס , עומק פנימי מ', ורצפה אופקית באורך 1.00 מ' (המידה 100 בחתך א-א).
•המדרון: באורך אופקי 6.45 מ' (המידה 645), עולה מ־ ל־.
•החלק הרדוד: רצפה במפלס , עומק פנימי מ', באורך 4.55 מ' (המידה 455).
•בדיקה: מ' = אורך הפנים.
נתון: איטום פנימי של קירות ורצפות הבריכה בלבד (בלי חדר המכונות ומכל האיזון), לפי פרט הרצפה בנספח ב'.
מבוקש: שטח האיטום במ"ר (יחידת המדידה של סעיף האיטום בכתב הכמויות).
רעיון: האיטום הפנימי מכסה את כל המשטחים הפנימיים שבמגע עם המים: הרצפה (כולל המדרון, לפי אורכו המשופע האמיתי) ופני הקירות הפנימיים עד ראש הקיר. מודדים לפי מידות הפנים.
1. האורך המשופע של המדרון (הפרש גובה מ' על אורך אופקי 6.45 מ'):
מ'
2. שטח הרצפה (רוחב פנימי 5.00 מ'):
•חלק עמוק: מ"ר
•מדרון: מ"ר
•חלק רדוד: מ"ר
•סה"כ רצפה: מ"ר
3. הפנים של קיר ארוך אחד (אורך פנימי 12.00 מ'):
מ"ר
ולשני הקירות: מ"ר
4. הקירות הקצרים (רוחב פנימי 5.00 מ'):
•בצד העמוק: מ"ר
•בצד הרדוד: מ"ר
5. שטח הקירות: מ"ר
6. סה"כ איטום פנימי:
מ"ר
תשובה: איטום פנימי של הבריכה – כ־111.10 מ"ר (רצפה 60.22 מ"ר + קירות 50.89 מ"ר).
סעיף ב
91,694.60 ₪ לפני מע"מ; 108,199.63 ₪ כולל מע"מ 18%
ממלאים כל כמות מסעיף א בסעיף המתאים של כתב הכמויות וביחידה שלו, ומחשבים: מחיר = כמות × מחיר יחידה.
1. בחירת הסעיפים:
•הקירות (13.12 מ"ק) → סעיף 02.061.0040, קירות בטון בעובי 25 ס"מ.
•האיטום (111.10 מ"ר) → סעיף 05.030.0050, איטום משטחים אופקיים ואנכיים בפוליאוריאה.
•הכלונסאות (156 מ') → סעיף 23.010.0020, כלונסאות קידוח ויציקה בקוטר 50 ס"מ ובעומק עד 12 מ' (הכלונסאות באורך 12 מ').
•התוספת עבור מקדח וידיה (31.2 מ') → סעיף 23.010.0500. תוספת זו שייכת לכלונסאות קידוח ויציקה (פרק 23.010), ולכן הכלונסאות אינם נמדדים בסעיף C.F.A.
•סעיף 23.030.0010 (כלונסאות C.F.A) אינו בשימוש: שיטת ביצוע אחרת.
2. המחירים:
•קירות: ₪
•איטום: ₪
•כלונסאות: ₪
•תוספת וידיה: ₪
3. סה"כ לפני מע"מ:
₪
4. מע"מ 18%:
₪
5. סה"כ כולל מע"מ:
₪
תשובה: סה"כ לפני מע"מ 91,694.60 ₪; מע"מ 16,505.03 ₪; סה"כ כולל מע"מ 108,199.63 ₪.
שאלה 2 · השוואה כלכלית: ריצוף בקבלן משנה או עצמאי
קבלן ראשי מתבקש לרצף 16 דירות בבניין מגורים. שטח לריצוף בכל דירה – 100 מ״ר.
העבודות יתבצעו על ידי קבלן משנה לעבודות ריצוף. התמורה שתשולם על ידי יזם לקבלן ראשי תחושב לפי המחיר שבטבלה שלהלן.
למטרה זאת נבדקות שתי חלופות לביצוע הריצוף:
חלופה א׳ – ביצוע ריצוף ע״י קבלן המשנה
חלופה ב׳ – ביצוע ריצוף בכוחות עצמו של קבלן ראשי
הערה: המחיר שבטבלה כולל פחת, תקורות ורווח של קבלן ראשי
העבודה כוללת:
שאיבת חצץ באמצעות משאבה לקומות הבניין
פיזור חצץ על גבי תקרות בטון
יישום שכבת טיט על גבי הצץ
הנחת האריחים
להלן נתונים לחישוב עלויות העבודה של חלופה ב׳:
עובי שכבת חצץ – 12 ס״מ
עלות משאית שמכילה 20 טון חצץ – 2000 ₪
משקל מרחבי של חצץ – 1600 ק״ג / מ״ק
עלות שעת שאיבת חצץ – 480 ₪
קצב השאיבה – 3 מ״ק / ש״ע
קצב פיזור החצץ – 2 מ״ק / ש״ע על ידי שני פועלים פשוטים
עלות שק טיט מוכן במשקל 25 ק״ג – 30 ₪
צריכת טיט – 50 ק״ג / מ״ר לשכבה בעובי 2 ס״מ
פחת של הטיט – 12%
הספק של צוות (רצף + עוזר) – 40 מ״ר / יום עבודה
עלות רצף – 1600 ₪ / יום עבודה של 8 שעות
עלות עוזר רצף/פועל פשוט – 1200 ₪ / יום עבודה של 8 שעות
תקורות אתר – 8% מהעלות הישירה
תקורות חברה – 4%
\* רווח קבלן ראשי – 14% מהמחיר הסופי בשתי החלופות
מהי העלות של 1 מ״ר של ריצוף חלופה ב׳?
האם כדאי לקבלן ראשי לבצע את העבודה בכוחות עצמו? נמק בדרך חישובית.
מהו הרווח הכללי על עבודה בלבד של הקבלן הראשי עבור כל הפרויקט, במידה ויבצע את העבודה בחלופה הזולה?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
כ־329.77 ₪ למ"ר (עבודה 193.60 ₪ + אריחים 100 ₪ + תקורות)
נתון: נתוני החומרים, הציוד ושכר העבודה של חלופה ב' (ביצוע בכוחות עצמו של הקבלן הראשי); אספקת האריחים על חשבון הקבלן הראשי, במחיר יסוד 100 ₪ למ"ר.
מבוקש: העלות של 1 מ"ר ריצוף בחלופה ב' (עלות ישירה + תקורות, לפני רווח).
נחשב כל רכיב של העבודה ל־1 מ"ר ריצוף, נחבר לעלות ישירה ואז נוסיף את התקורות.
1. נפח החצץ ל־1 מ"ר (שכבה בעובי 12 ס"מ):
מ"ק/מ"ר
2. חומר – חצץ. משקל: טון/מ"ר. מחיר טון: ₪/טון.
₪/מ"ר
3. שאיבת החצץ לקומות. זמן השאיבה: ש"ע/מ"ר.
₪/מ"ר
4. פיזור החצץ. זמן: ש"ע/מ"ר, לשני פועלים פשוטים. שכר שעה של פועל: ₪.
₪/מ"ר
5. טיט (שכבה בעובי 2 ס"מ). צריכה כולל פחת: ק"ג/מ"ר, כלומר שקים.
₪/מ"ר
6. הנחת האריחים. עלות צוות ליום: ₪; הספק 40 מ"ר ליום.
₪/מ"ר
7. עלות ישירה של העבודה (בלי אריחים):
₪/מ"ר
8. האריחים (מחיר יסוד, על חשבון הקבלן הראשי): 100 ₪/מ"ר. עלות ישירה כוללת:
₪/מ"ר
9. תקורות אתר 8% מהעלות הישירה:
₪, ומכאן ₪/מ"ר
10. תקורות חברה 4% (מהעלות הישירה + תקורות האתר):
₪, ומכאן ₪/מ"ר
תשובה: העלות של 1 מ"ר ריצוף בחלופה ב' היא כ־329.77 ₪ (מזה עלות ישירה של העבודה 193.60 ₪ ואריחים 100 ₪).
סעיף ב
לא: עלות חלופה ב' 329.77 ₪/מ"ר לעומת 313.04 ₪/מ"ר בחלופה א' (מחיר נדרש 383.46 ₪ > 364 ₪)
נתון: עלות 1 מ"ר בחלופה ב' – 329.77 ₪ (סעיף א). היזם משלם לקבלן הראשי 364 ₪ למ"ר, ומחיר זה כבר כולל את התקורות ואת רווח הקבלן הראשי, 14% מהמחיר הסופי.
מבוקש: האם כדאי לקבלן הראשי לבצע את הריצוף בעצמו.
נשווה בין שתי החלופות באותו בסיס: העלות של הקבלן הראשי, והמחיר שהוא צריך לקבל כדי להרוויח 14% מהמחיר הסופי.
1. חלופה א' (קבלן משנה): המחיר הסופי הוא מחיר הטבלה, 364 ₪/מ"ר. הרווח הוא 14% ממנו:
₪/מ"ר
ולכן העלות הכוללת של הקבלן הראשי (אריחים, קבלן המשנה ותקורות):
₪/מ"ר
2. חלופה ב' (בכוחות עצמו): העלות היא 329.77 ₪/מ"ר. כדי שהרווח יהיה 14% מהמחיר הסופי:
₪/מ"ר
3. השוואה: המחיר הדרוש בחלופה ב' (383.46 ₪) גבוה מהמחיר שהיזם משלם (364 ₪). ובאופן שקול: העלות בחלופה ב' גבוהה מהעלות בחלופה א' ב־
₪/מ"ר
4. אם הקבלן יבצע בעצמו ויקבל רק 364 ₪, יישאר לו רווח של
₪/מ"ר, כלומר בלבד במקום 14%.
תשובה: לא כדאי. עלות 1 מ"ר בחלופה ב' (329.77 ₪) גבוהה מהעלות בחלופה א' (313.04 ₪); כדי להרוויח 14% היה עליו לגבות 383.46 ₪ למ"ר במקום 364 ₪. החלופה הזולה היא חלופה א' – ביצוע ע"י קבלן המשנה.
סעיף ג
59,136 ₪ (14% מ־264 ₪/מ"ר של עבודה × 1600 מ"ר)
נתון: החלופה הזולה היא חלופה א' (סעיף ב). שטח הריצוף: 16 דירות × 100 מ"ר. רווח הקבלן הראשי – 14% מהמחיר הסופי, 364 ₪/מ"ר, ומחיר זה כולל את האריחים במחיר יסוד 100 ₪/מ"ר.
מבוקש: הרווח הכולל של הקבלן הראשי על העבודה בלבד (בלי האריחים, שהם חומר שהקבלן הראשי מספק על חשבונו) בכל הפרויקט.
1. שטח הריצוף הכולל:
מ"ר
2. נפריד מהמחיר הסופי את האריחים, כדי להשאיר רק את חלק העבודה:
₪/מ"ר
3. הרווח על העבודה ל־1 מ"ר (14% מהמחיר הסופי של העבודה):
₪/מ"ר
4. הרווח על העבודה בכל הפרויקט:
₪
הערה: אם מחשבים את הרווח על המחיר המלא כולל האריחים, מקבלים ₪; השאלה מבקשת את הרווח על העבודה בלבד, ולכן מורידים את האריחים.
תשובה: הרווח הכללי של הקבלן הראשי על העבודה בלבד, בחלופה א' (הזולה), הוא 59,136 ₪.
שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח על הבנייה
פיקוח - עבודות קידוח כלונסאות
בטבלה שלהלן חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות קידוח כלונסאות. חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספחים ג-1, ג-2, ג-3 נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 23 (כלונסאות ואלמנטי סלארי).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ"ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.
(בטבלה בשאלון: עמודות "ההיגד", "נכון", "לא נכון", "הסבר, פירוט הסיבות ונימוק".)
סימון מיקום הקדחים יבוצע על ידי מהנדס ביצוע מוסמך ובאישורו של המפקח
למרות שעומק קצה הכלונס צוין בתוכניות לביצוע, רשאי המפקח לשנות את עומק הכלונס
קוטר מזערי של מוט זיון אורכי יהיה 14 מ״מ, קוטר החישוקים יהיה 8 מ״מ לפחות
אסורה יציקת בטון בכלונס בעזרת משאבה
עובי הכיסוי המזערי של הבטון על כלוב הזיון יהיה 7 ס״מ לכל סוגי הכלונסאות
ענה על שאלות הבאות
ניקוד של כל שאלה – 1 נק׳
באתר עירוני צפוף עגורן צריח המכסה רק 70% משטח העבודה. מה הפתרון היעיל ביותר?
א. הוספת מעמיס טלסקופי או אמצעי שינוע אחר
ב. הגדלת צוות עובדים
ג. הקטנת שטח העבודה
ד. עבודה ידנית באזורים החסרים
מהו השיקול המרכזי בתכנון אזור פריקה לאלמנטים טרומיים?
א. קרבה למחסן ראשי
ב. קרבה לגדר מסביב
ג. יציבות קרקע
ד. קרבה לשומר
באתר רב־קומות ,עומס על המעליות הזמניות יוצר עיכובים בעבודות הגמר. מה הפתרון הנכון?
א. הגדלת שעות עבודה
ב. תזמון עבודה לפי קומות ושעות
ג. הפחתת כמות העובדים
ד. הרכבת עגורן צריח
מהו הסיכון המרכזי באחסון ברזל זיון ללא הפרדה לפי קטרים?
א. עומס לקרקע
ב. עלויות הובלה
ג. ערבוב בין סוגי הברזל
ד. אין כל סיכון
מהי המשמעות של עדכון לו״ז ללא עדכון נתיב קריטי?
א. מאריך את הפרויקט
ב. עלול להסתיר עיכובים עתידיים
ג. מקצר את הפרויקט
ד. אין משמעות
מה הסיכון בחפיפה בין עבודות רטובות (טיח וריצוף)?
א. פגיעה באיכות
ב. התארכות הפרויקט
ג. חוסר שליטה בעובדים
ד. תשובות א + ג נכונות
באתר מתגלות התנגשויות בין צנרת חשמל למיזוג. מה הפתרון הנכון?
א. מתן עדיפות לעבודות חשמל
ב. מתן עדיפות לקבלן שהתקדם יותר בעבודתו
ג. תיאום פרטני
ד. שינוי שיטת מיזוג האוויר
מהו היתרון המרכזי בישיבות תיאום שבועיות בין הקבלן ליזם?
א. הפחתת כמות מסמכי הפרויקט
ב. מניעת התנגשויות ועיכובים
ג. צמצום כוח אדם
ד. אפקטיביות רק בשיטת ביצוע ״יזם - לקבלן ראשי״
מהי הבדיקה הקריטית ביותר לפני יציקת בטון בתקרה ובמהלכה?
א. צבע הבטון במיקסר
ב. טמפרטורת הסביבה מעל 12 מעלות
ג. כיסוי ברזל בבטון
ד. נוכחות המפקח
לאחר 7 ימים אחרי יציקת תקרה לא הגיע הבטון לחוזק הנדרש שהוא כ-70% מהחוזק הסופי. מהו הפתרון הנכון?
א. מודיעים למהנדס (הקונסטרוקטור) וממשיכים לעבוד
ב. מודיעים למהנדס (הקונסטרוקטור) וממתינים להמלצותיו
ג. אין להתייחס לבדיקה אחרי 7 ימים, רק הבדיקה אחרי 28 ימים קובעת את איכות הבטון
ד. עם קבלת התוצאה מבצעים מייד בדיקת גלילים
כיצד מזהים סטייה תקציבית?
א. לפי חשבון הבנק
ב. באמצעות יומני עבודה
ג. השוואה בין נתוני העלויות בפועל לבין האומדן
ד. לפי שכר צוות הביצוע – מנהל פרויקט, מנהל עבודה וכוי
מהי טעות קריטית בניהול אתר?
א. אי-שימוש בתקנים
ב. אי-שימוש במפרט
ג. אי-ניהול יומן עבודה
ד. חוסר תיאום בין קבלני משנה
איזה מסמך מגדיר את תכולת המחירים ואופני המדידה לעבודות בנייה?
א. כתב הכמויות
ב. המפרט הכללי
ג. המפרט המיוחד
ד. מחירון דקל
איזה גוף ממשלתי אחראי לפרסום המדד למחירי תשומות הבנייה?
א. בנק ישראל
ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ג. חברת ״דקל״
ד. ארגון המהנדסים והאדריכלים
באתר עירוני צפוף אין מקום קבוע לפריקת משאיות בטון. מה הפתרון הניהולי הנכון ביותר?
א. לאפשר לכל משאית לעצור היכן שיש מקום פנוי
ב. להגדיל את מספר המשאיות כדי לקצר את משך היציקה
ג. לקבוע חלון פריקה מתואם ,סדר כניסה ונתיב פינוי ברור
ד. להעביר את האחריות לנהגי המשאיות
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
לא נכון
לפי סעיף 23.01.01.01 (הכנות וסימון), סימון מיקום הקדחים יבוצע על פי התוכניות על ידי מודד מוסמך, לאחר יישור השטח למפלס המתוכנן. מרכז כל כלונס יסומן בסימון קבוע, והקידוח יחל רק לאחר קבלת אישור המפקח.
ההיגד שגוי כי הוא מייחס את הסימון למהנדס ביצוע: הסימון הוא עבודת מדידה, באחריות מודד מוסמך.
תשובה: לא נכון.
נכון
לפי סעיף 23.01.02.00 (כללי): "למרות שעומק קצה הכלונס או האלמנט צוין בתוכניות לביצוע, רשאי המפקח להורות על שינוי עומק הכלונס או האלמנט לפי הצורך, בהתאם לתנאי הקרקע שיתגלו בזמן הקדיחה".
כלומר ההיגד תואם את המפרט; הסיבה לשינוי היא תנאי הקרקע שמתגלים בפועל בזמן הקדיחה.
תשובה: נכון.
לא נכון
לפי סעיף 23.01.05.00 (זיון – כללי): "קוטר מזערי של מוט זיון אורכי יהיה 12 מ"מ", ו"קוטר החישוקים יהיה 8 מ"מ לפחות".
החלק השני של ההיגד נכון, אבל הקוטר המזערי של מוט אורכי לפי המפרט הוא 12 מ"מ ולא 14 מ"מ, ולכן ההיגד כולו אינו נכון.
תשובה: לא נכון.
לא נכון
לפי סעיף 23.01.04.01 (אופן יציקת הבטון): היציקה נעשית בדרך כלל בעזרת משפך קוני שמוצב במרכז הכלונס, אבל "באישור המפקח מראש, מותרת יציקה בעזרת משאבה", בתנאי שהצינור המוכנס לכל עומק הכלונס יהיה צינור קשיח מפלדה (בדומה לצינור הטרמי), ושהרמת הצינור והורדתו ייעשו אנכית במרכז הכלונס.
כלומר יציקה במשאבה אינה אסורה – היא מותרת באישור מוקדם של המפקח ובתנאים שנקבעו.
תשובה: לא נכון.
לא נכון
לפי סעיף 23.01.05.03 (עובי כיסוי הבטון על כלוב הזיון): אם לא נאמר אחרת בתוכניות, עובי הכיסוי המזערי יהיה 7 ס"מ בכלונסאות קדוחים ובאלמנטים, ו־5 ס"מ בכלונסאות הקשה.
לכן הכיסוי אינו 7 ס"מ לכל סוגי הכלונסאות; בכלונסאות הקשה הוא 5 ס"מ.
תשובה: לא נכון.
סעיף ב
א. הוספת מעמיס טלסקופי או אמצעי שינוע אחר
העגורן אינו מגיע ל־30% מהשטח, ולכן צריך אמצעי הרמה ושינוע משלים שיגיע לאזורים אלה. מעמיס טלסקופי (או אמצעי שינוע אחר) נותן כיסוי מלא בלי לשנות את הפרויקט. הגדלת הצוות או עבודה ידנית לא פותרות את בעיית ההרמה, ואת שטח העבודה אי אפשר להקטין – הוא נקבע בתוכנית.
תשובה: א. הוספת מעמיס טלסקופי או אמצעי שינוע אחר
ג. יציבות קרקע
אלמנטים טרומיים כבדים מאוד, ובאזור הפריקה עומדות משאיות כבדות ועגורן או מנוף עם רגלי תמיכה. לכן הקרקע חייבת להיות יציבה ומהודקת, כדי למנוע שקיעה, התהפכות של מנוף או נזק לאלמנטים. שאר האפשרויות הן שיקולים משניים.
תשובה: ג. יציבות קרקע
ב. תזמון עבודה לפי קומות ושעות
הבעיה היא עומס שיא על משאב משותף (המעלית). הפתרון הניהולי הוא תיאום ותזמון: חלוקת חלונות זמן לשימוש במעלית לפי קומות, קבלנים ושעות, כך שהעומס מתפזר. הארכת שעות או הפחתת עובדים פוגעות בקצב, ועגורן צריח אינו מחליף מעלית לשינוע עובדים וחומרי גמר לקומות.
תשובה: ב. תזמון עבודה לפי קומות ושעות
ג. ערבוב בין סוגי הברזל
מוטות בקטרים קרובים (למשל 12 ו־14 מ"מ) דומים מאוד במראה. ללא הפרדה ושילוט עלולים להתבלבל ולהרכיב מוט בקוטר שגוי – פגיעה בחוזק האלמנט. לכן מאחסנים לפי קטרים ומסמנים.
תשובה: ג. ערבוב בין סוגי הברזל
ב. עלול להסתיר עיכובים עתידיים
עדכון התקדמות משנה את מרווחי הפעילויות, ונתיב קריטי חדש עשוי להיווצר. אם לא מחשבים מחדש את הנתיב הקריטי, פעילות שהפכה לקריטית לא תזוהה, ועיכוב בה יתגלה רק כשיהיה מאוחר מדי. העדכון עצמו לא מאריך ולא מקצר את הפרויקט.
תשובה: ב. עלול להסתיר עיכובים עתידיים
א. פגיעה באיכות
ביצוע טיח וריצוף באותו אזור באותו זמן גורם ללכלוך וטיח על הריצוף, לפגיעה באריחים חדשים ולבעיות התייבשות ולחות. הסיכון המרכזי הוא פגיעה באיכות העבודה. חוסר שליטה בעובדים אינו תוצאה של החפיפה עצמה.
תשובה: א. פגיעה באיכות
ג. תיאום פרטני
התנגשויות בין מערכות פותרים בתיאום מערכות פרטני: מפגישים את המתכננים והקבלנים, קובעים תוואי ומפלסים לכל מערכת ומעדכנים את התוכניות. מתן עדיפות שרירותית לאחד הצדדים או שינוי שיטת המיזוג אינם פתרון הנדסי נכון.
תשובה: ג. תיאום פרטני
ב. מניעת התנגשויות ועיכובים
ישיבות תיאום קבועות מאפשרות לזהות מוקדם בעיות, החלטות חסרות וסתירות, לתאם בין הגורמים ולקבל החלטות בזמן – וכך למנוע התנגשויות ועיכובים. הן מועילות בכל שיטת התקשרות.
תשובה: ב. מניעת התנגשויות ועיכובים
ג. כיסוי ברזל בבטון
כיסוי הבטון על הזיון (באמצעות שומרי מרחק) קובע את ההגנה על הפלדה מפני קורוזיה ואש ואת עבודת הזיון בחתך. אחרי היציקה אי אפשר לתקן אותו, ולכן בודקים אותו לפני היציקה ומוודאים שהוא נשמר בזמן היציקה (שהברזל לא נדרך ושוקע).
תשובה: ג. כיסוי ברזל בבטון
ב. מודיעים למהנדס (הקונסטרוקטור) וממתינים להמלצותיו
תוצאה נמוכה ב־7 ימים היא התרעה לחוזק סופי נמוך. ההחלטה (המתנה לתוצאות 28 יום, הארכת זמן התמיכות, בדיקות נוספות) היא הנדסית ובאחריות הקונסטרוקטור. לכן מודיעים לו וממתינים להמלצותיו לפני המשך עבודה שמעמיסה את התקרה (למשל פירוק תמיכות).
תשובה: ב. מודיעים למהנדס (הקונסטרוקטור) וממתינים להמלצותיו
ג. השוואה בין נתוני העלויות בפועל לבין האומדן
סטייה תקציבית היא ההפרש בין העלות בפועל לבין העלות המתוכננת. מזהים אותה בבקרה שוטפת: משווים את העלויות בפועל (לפי סעיפים ושלבים) לאומדן/תקציב לאותה התקדמות.
תשובה: ג. השוואה בין נתוני העלויות בפועל לבין האומדן
ד. חוסר תיאום בין קבלני משנה
באתר פועלים במקביל קבלני משנה רבים. חוסר תיאום ביניהם גורם להתנגשויות, לעבודה חוזרת, להרס עבודות שבוצעו, לעיכובים ולסיכוני בטיחות – זו טעות ניהולית מרכזית של מנהל האתר. (גם האפשרויות האחרות פסולות, אבל השאלה עוסקת בניהול האתר, ותפקידו המרכזי של מנהל האתר הוא התיאום.)
תשובה: ד. חוסר תיאום בין קבלני משנה
ב. המפרט הכללי
בכל פרק של המפרט הכללי לעבודות בנייה ("הספר הכחול") יש תת־פרק "אופני מדידה ותכולת מחירים" שקובע כיצד מודדים כל עבודה ומה כלול במחיר היחידה. כתב הכמויות מפנה אליו, והמפרט המיוחד רק משלים או משנה אותו לפרויקט מסוים.
תשובה: ב. המפרט הכללי
ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים מחושב ומתפרסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "דקל" היא חברה פרטית שמפרסמת מחירון, ובנק ישראל אחראי על המדיניות המוניטרית.
תשובה: ב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ג. לקבוע חלון פריקה מתואם ,סדר כניסה ונתיב פינוי ברור
כשהמקום מוגבל, מנהלים את הזרימה: קובעים חלון זמן לפריקה (מתואם עם המשאבה והתנועה העירונית), סדר כניסה של המשאיות ונתיב יציאה ברור. כך אין עמידה בלתי מבוקרת ברחוב, אין עומס משאיות ממתינות והיציקה רציפה. האחריות נשארת בידי מנהל האתר.
תשובה: ג. לקבוע חלון פריקה מתואם ,סדר כניסה ונתיב פינוי ברור
שאלה 4 · לוח זמנים: חפירה, כלונסאות ושלד
קבלן מתכנן להתחיל בביצוע פרויקט להקמת 2 בניני מגורים בגובה 6 קומות כל אחד באזור רחובות.
לביצוע הפרויקט נדרשות עבודות חפירה של 1,920 מ״ק קרקע חרסיתית לכל מבנה.
לצורך עבודה זאת הקבלן מתכנן להפעיל שופל בעל תפוקה של 80 מ״ק בש״ע.
לאחר מכן, לכל מבנה נדרש קידוח של 36 כלונסאות בקוטר 80 ס״מ ובעומק 20 מ׳ כל אחד.
תפוקת מכונת הקידוח – 15 מ״א בשעת עבודה.
בהישג ידו של הקבלן שופל אחד לחפירה ושתי משאיות לפינוי עודפי העפר, וכן מכונת קידוח אחת לביצוע הכלונסאות.
מכונת הקידוח נכנסת לפעולה לאחר שעבודות החפירה במגרש הראשון הסתיימו.
לאחר סיום הקידוח של המבנה הראשון יתחיל קבלן לבצע את שלד המבנה הראשון. עם סיום קידוח הכלונסאות במבנה השני, יתחיל קבלן נוסף בביצוע עבודות השלד במבנה זה.
משך ביצוע של כל קומה – 3 שבועות.
העבודה מבוססת על שישה ימי עבודה בשבוע.
יום עבודה הוא יום בן שמונה שעות עבודה.
שבת איננו יום עבודה, אך נחשב יום המתנה טכנית.
יש להתחיל עבודות ביום א'.
ענו נא על השאלות הבאות:
מצאו את משכי הפעילויות באמצעות חישובים ומלאו את תרשים הגאנט הריק שבנספח ד׳.
כמה ימי עבודה/שבועות נדרשים לביצוע חפירה וקידוח כלונסאות לכל המבנים?
כמה שבועות נדרשים לביצוע כל העבודה על שני המבנים (חפירה, קידוח וביצוע שלד)?
שטח ריצוף דירות בכל קומה מסתכם ב-360 מ״ר. כמה רצפים נדרשים כדי לבצע עבודה ב-3 קומות תוך 7 ימים, אם ידוע שתשומת עבודות ריצוף היא 0.2 ש״ע / מ״ר?
מידות של כל מגרש הן 30 x 20 מטר. מידות תכסית הבנייה של כל מבנה הוא 20 x 20 מטר (שטח הקרקע נטו המכוסה על ידי קומת הקרקע של המבנה).
גובה מילוי חוזר סביב התכסית הנדרש – 80 ס״מ.
כמה ימי עבודה יידרשו להובלת מילוי מובא לשני המגרשים, אם ידוע שנפח ארגז המשאית 10 מ״ק, שברשותו של הקבלן 2 משאיות ושכל משאית עושה 4 הובלות ביום עבודה?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
חפירה 3 י"ע למגרש; קידוח 6 י"ע למבנה; שלד 18 שבועות למבנה; שלד 1 עד אמצע שבוע 20, שלד 2 עד אמצע שבוע 21
נתון: חפירה 1,920 מ"ק לכל מבנה, שופל אחד בתפוקה 80 מ"ק/ש"ע; 36 כלונסאות × 20 מ' לכל מבנה, מכונת קידוח אחת בתפוקה 15 מ"א/ש"ע; כל קומה 3 שבועות, 6 קומות; 6 ימי עבודה בשבוע, 8 שעות ביום, התחלה ביום א'.
מבוקש: משכי הפעילויות, הקשרים ביניהן ומילוי תרשים הגאנט (בשבועות).
1. חפירה של מגרש אחד:
ש"ע ימי עבודה
2. קידוח הכלונסאות של מבנה אחד. אורך כולל: מ"א.
ש"ע ימי עבודה (שבוע עבודה אחד)
3. שלד של מבנה אחד:
שבועות ימי עבודה
4. הקשרים (משאבים: שופל אחד ומכונת קידוח אחת):
•חפירה מגרש 2 מתחילה בסיום חפירה מגרש 1 (אותו שופל): סה (1).
•קידוח מבנה 1 מתחיל בסיום חפירה מגרש 1: סה (1).
•קידוח מבנה 2 מתחיל בסיום קידוח מבנה 1 (אותה מכונה) ובתנאי שהחפירה במגרש 2 הסתיימה: סה (3) וסה (2).
•שלד מבנה 1 מתחיל בסיום קידוח מבנה 1: סה (3).
•שלד מבנה 2 מתחיל בסיום קידוח מבנה 2: סה (4).
5. שיבוץ בזמן (ימי עבודה ממוספרים מ־1; כל שבוע = 6 ימי עבודה, א'–ו'):
•חפירה מגרש 1: ימים 1–3 (שבוע 1, א'–ג').
•חפירה מגרש 2: ימים 4–6 (שבוע 1, ד'–ו').
•קידוח מבנה 1: ימים 4–9 (משבוע 1 יום ד' עד שבוע 2 יום ג').
•קידוח מבנה 2: מתחיל אחרי סיום קידוח 1 (יום 9; החפירה במגרש 2 הסתיימה כבר ביום 6), ימים 10–15 (משבוע 2 יום ד' עד שבוע 3 יום ג').
•שלד מבנה 1: ימים 10–117 (משבוע 2 יום ד' עד שבוע 20 יום ג').
•שלד מבנה 2: ימים 16–123 (משבוע 3 יום ד' עד שבוע 21 יום ג').
6. תרשים הגאנט (בנספח ד' כל שבוע מחולק לשני חצאים של 3 ימי עבודה, ולכן כל הפעילויות מתחילות ומסתיימות בחצי שבוע שלם):
הנתיב הקריטי: 1 → 3 → 4 → 6 (חפירה מגרש 1, קידוח מבנה 1, קידוח מבנה 2, שלד מבנה 2).
תשובה: חפירה – 3 ימי עבודה לכל מגרש; קידוח – 6 ימי עבודה (שבוע) לכל מבנה; שלד – 18 שבועות (108 ימי עבודה) לכל מבנה; הקשרים והשיבוץ בטבלה.
סעיף ב
15 ימי עבודה = 2.5 שבועות (עבודת ציוד: 6 + 12 = 18 י"ע)
נתון: לוח הזמנים מסעיף א.
מבוקש: הזמן הדרוש לחפירה ולקידוח הכלונסאות בשני המבנים.
1. החפירה מתחילה ביום עבודה 1, והקידוח האחרון (מבנה 2) מסתיים ביום עבודה 15 (סעיף א). לכן משך שלב החפירה והקידוח:
ימי עבודה שבועות
2. לשם השוואה, סך ימי העבודה של הציוד: חפירה ימים ושל מכונת הקידוח ימים, כלומר 18 ימי עבודה. משך השלב קצר יותר (15 ימים) כי הקידוח במבנה 1 מתבצע במקביל לחפירה במגרש 2.
תשובה: 15 ימי עבודה, כלומר 2.5 שבועות (מסתיים ביום ג' של השבוע השלישי). סך עבודת הציוד: 6 ימי חפירה + 12 ימי קידוח.
סעיף ג
כ־20.5 שבועות (123 ימי עבודה)
נתון: לוח הזמנים מסעיף א.
מבוקש: משך הביצוע של כל העבודה בשני המבנים.
1. הפעילות האחרונה היא שלד מבנה 2: מתחילה ביום עבודה 16 ונמשכת 108 ימי עבודה, ולכן מסתיימת ביום:
2. בשבועות:
שבועות
הפרויקט מסתיים ביום ג' של השבוע ה־21 (נתיב קריטי: חפירה מגרש 1 → קידוח מבנה 1 → קידוח מבנה 2 → שלד מבנה 2: ימי עבודה).
תשובה: כ־20.5 שבועות (123 ימי עבודה) – העבודה מסתיימת באמצע השבוע ה־21.
סעיף ד
4 רצפים (216 ש"ע / 56 ש"ע = 3.86)
נתון: שטח ריצוף 360 מ"ר בכל קומה, 3 קומות, תשומת עבודה 0.2 ש"ע/מ"ר, משך 7 ימים (ימי עבודה של 8 שעות).
מבוקש: מספר הרצפים הדרוש.
1. שטח הריצוף:
מ"ר
2. סך שעות העבודה הדרושות:
ש"ע
3. שעות העבודה של רצף אחד ב־7 ימים:
ש"ע
4. מספר הרצפים:
→ מעגלים כלפי מעלה (אחרת לא נעמוד בזמן): 4 רצפים.
תשובה: 4 רצפים.
סעיף ה
4 ימי עבודה (320 מ"ק / 80 מ"ק ליום)
נתון: מגרש מ', תכסית המבנה מ', גובה מילוי חוזר סביב התכסית 80 ס"מ; 2 משאיות, ארגז 10 מ"ק, 4 הובלות ליום לכל משאית.
מבוקש: מספר ימי העבודה להובלת המילוי לשני המגרשים.
1. השטח שסביב התכסית במגרש אחד:
מ"ר
2. נפח המילוי למגרש אחד:
מ"ק
ולשני המגרשים: מ"ק
3. כמות שמובלת ביום עבודה:
מ"ק ליום
4. מספר ימי העבודה:
ימי עבודה
(החישוב לפי נפח המילוי בתוכנית; לא נתון מקדם תפיחה או הידוק, ולכן הוא אינו נלקח בחשבון.)
תשובה: 4 ימי עבודה.
שאלה 5 · כללי: מיזוג אוויר, מערכות וקריאת תוכניות
עבודות מיזוג אוויר
בטבלה שלהלן חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות מיזוג אוויר. חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספח ה׳ נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 15 (מתקני מיזוג אוויר).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ"ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.
(בטבלה בשאלון: עמודות "ההיגד", "נכון", "לא נכון", "הסבר, פירוט הסיבות ונימוק".)
שרטוט כללי של ההרכבה בחדרי מכונות יהיה בקנ״מ 1:50 או 1:25, לפי הוראות המפקח.
שרטוט כללי של ההרכבה מחוץ לחדרי המכונות יהיה בקנה מידה 1:50 בלבד, לפי הוראת המפקח
בדיקת המערכת תתבצע בעונת הקיץ בלבד
צנרת המים הראשית תיבדק, לפני בידודה, בלחץ הידרוסטטי עד 1.5 מלחץ העבודה המרבי במערכת
המערכת תישאר תחת לחץ למשך יממה לפחות
ענה על שאלות הבאות
ניקוד של כל שאלה – 1 נק׳
במערכת מים בבניין גבוה, כשל בשסתום אל־חוזר לאחר המשאבה יגרום ל:
א. ירידת לחץ רק בקומה העליונה
ב. חזרת מים וירידת לחץ כללית
ג. עליית לחץ מסוכנת
ד. אין השפעה
ירידה בכמות גז במערכת מיזוג אוויר תגרום ל:
א. ירידת תפוקה
ב. עליית תפוקה
ג. עליית לחץ
ד. ניתוק מערכת חשמל
כשל הארקה יגרום ל:
א. ירידת מתח
ב. עליית מתח
ג. סכנת התחשמלות
ד. ירידת זרם
מה היא מערכת ספרינקלרים (מתזים)?
א. מערכת גילוי עשן
ב. מערכת כיבוי אוטומטית במים
ג. מערכת גילוי אש
ד. מערכת אספקת מים למבנים
איפה ממוקם מעבה של מזגן מפוצל ומה תפקידו?
א. מחוץ למבנה, אחראי בין היתר לדחיסת גז הקירור
ב. בתוך המבנה, אחראי בין היתר לדחיסת גז הקירור
ג. מחוץ למבנה, אחראי בין היתר לעיבוי הגז
ד. בתוך המבנה, אחראי בין היתר לקירור האוויר
בתוכנית בק״מ 1:250 נמדדו 5 מ״מ. מהו האורך בפועל?
א. 1 מ׳
ב. 1.25 מ׳
ג. 2 מ׳
ד. 2.5 מ׳
הפרש גובה בין מפלס הריצוף בקומה +3.30 לבין מפלס הריצוף בקומה +6.60 בתוכניות אדריכלות מסמן:
א. גובה דירה
ב. גובה קומה
ג. גובה גג
ד. משתמשים רק בתוכניות קונסטרוקציה
קו מקווקו בתוכניות מסמן:
א. קיר
ב. עמוד
ג. קורה
ד. אלמנט נסתר
מה פירושו של הסימון 25Ø?
א. אורך הצינור – 25 מ׳
ב. רדיוס מוט הפלדה – 25 מ״מ
ג. קוטר מוט הפלדה – 25 מ״מ
ד. שטח חתך של מוט הפלדה – 25 ממ״ר
למה גורם עומס יתר בחשמל?
א. חימום
ב. זליגת חשמל
ג. קפיצת מפסק חצי אוטומטי וניתוק זרם
ד. תשובות א׳ + ג׳ נכונות
איזה מהבאים מתאר מעלית הידראולית?
א. פועלת באמצעות מנוע חשמלי בלבד ללא נוזלים
ב. פועלת באמצעות בוכנה ולחץ שמן
ג. פועלת באמצעות כבלים בלבד
ד. פועלת באמצעות אוויר דחוס בלבד
איזו מערכת מיזוג אוויר מתאימה למבנים גדולים?
א. מזגן חלון
ב. מערכת VRF
ג. מאוורר תקרה
ד. מזגן נייד
איזו מעלית תתאים לבניין בגובה של עד 5 קומות ללא חדר מכונות?
א. מעלית הידראולית
ב. מעלית MRL
ג. מעלית משא כבד
ד. מעלית פנורמית בלבד
איזו מערכת מתאימה לאיוורור חניונים?
א. מערכת VRF
ב. מזגן עילי
ג. מערכת מפוחים
ד. מאוורר תקרה
מהו אוורור מאולץ?
א. אוורור טבעי
ב. אוורור ללא חשמל
ג. אוורור באמצעות מפוחים
ד. אוורור באמצעות מים
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נכון
לפי סעיף 15.01.06 (תוכניות עבודה ומפרטי ציוד), פסקה א: "שרטוט כללי של ההרכבה בחדרי המכונות... השרטוט יהיה בקנה מידה 1:50, או 1:25 לפי הוראות המפקח". ההיגד תואם את המפרט.
תשובה: נכון.
לא נכון
לפי סעיף 15.01.06, פסקה ב: "שרטוט כללי של ההרכבה מחוץ לחדרי המכונות, השרטוט יהיה בקנה מידה 1:50, או 1:25 לפי הוראות המפקח". כלומר גם מחוץ לחדרי המכונות מותרים שני קני המידה, ולא 1:50 בלבד.
תשובה: לא נכון.
לא נכון
לפי סעיף 15.01.08.01 (בדיקה וויסות): הקבלן יערוך את כל הבדיקות והוויסותים עם גמר ההתקנה, ו"המפקח רשאי לדרוש בדיקות של המתקן בשתי עונות שנה". מערכת מיזוג פועלת גם בקירור וגם בחימום, ולכן הבדיקה אינה מוגבלת לקיץ.
תשובה: לא נכון.
לא נכון
לפי סעיף 15.01.08.01 פסקה ב: "צנרת המים הראשית (מפלדה) תיבדק, לפני בידודה, בלחץ הידרוסטטי הגדול פי 1.5 מלחץ העבודה המרבי במערכת, אך לא פחות מאשר 1000 קילופסקל (10 בר)".
המפרט קובע לחץ בדיקה מזערי (פי 1.5 ולפחות 10 בר), ואילו ההיגד מתאר תקרה ("עד 1.5") ומשמיט את המינימום של 10 בר. לכן ההיגד אינו נכון.
תשובה: לא נכון.
נכון
לפי סעיף 15.01.08.01 פסקה ב: "המערכת תושאר תחת לחץ למשך 24 שעות לפחות", והבדיקה תתקבל אם לא תיראה ירידת לחץ כעבור 24 שעות. יממה = 24 שעות, ולכן ההיגד נכון.
תשובה: נכון.
סעיף ב
ב. חזרת מים וירידת לחץ כללית
השסתום האל־חוזר מונע זרימה לאחור של עמוד המים מהקומות אל המשאבה. כשהוא כושל, המים חוזרים דרך המשאבה כשהיא נעצרת, והמערכת כולה מאבדת לחץ (וגם המשאבה עלולה להסתובב לאחור).
תשובה: ב. חזרת מים וירידת לחץ כללית
א. ירידת תפוקה
גז הקירור הוא הנושא את החום. כשיש פחות גז (דליפה), כמות החום שהמערכת מעבירה קטנה – תפוקת הקירור/החימום יורדת, ולחצי העבודה דווקא יורדים.
תשובה: א. ירידת תפוקה
ג. סכנת התחשמלות
ההארקה מנקזת לאדמה זרם תקלה מגופים מתכתיים ומאפשרת למפסק לנתק. בלי הארקה תקינה, גוף מתכתי עלול להישאר חשמלי, ומי שנוגע בו בסכנת התחשמלות.
תשובה: ג. סכנת התחשמלות
ב. מערכת כיבוי אוטומטית במים
מערכת ספרינקלרים היא מערכת כיבוי אש אוטומטית: כל מתז נפתח מעצמו כשהטמפרטורה סביבו עולה (נורית הזכוכית נשברת), ומתיז מים על מוקד השריפה.
תשובה: ב. מערכת כיבוי אוטומטית במים
ג. מחוץ למבנה, אחראי בין היתר לעיבוי הגז
המעבה נמצא ביחידה החיצונית, מחוץ למבנה. תפקידו, כשמו, לעבות את גז הקירור החם שיוצא מהמדחס – לפלוט את החום לאוויר החיצוני ולהפוך את הגז לנוזל. הדחיסה היא תפקיד המדחס (שנמצא אמנם באותה יחידה חיצונית), וקירור אוויר החדר הוא תפקיד המאייד שבתוך המבנה.
תשובה: ג. מחוץ למבנה, אחראי בין היתר לעיבוי הגז
ב. 1.25 מ׳
בקנה מידה 1:250 כל יחידה בתוכנית היא 250 יחידות במציאות:
מ"מ מ'
תשובה: ב. 1.25 מ׳
ב. גובה קומה
ההפרש בין מפלסי הריצוף של שתי קומות סמוכות:
מ'
זהו גובה הקומה (מריצוף לריצוף), הכולל את הגובה הנטו של החלל ואת עובי התקרה והריצוף.
תשובה: ב. גובה קומה
ד. אלמנט נסתר
בשרטוט טכני קו מקווקו מסמן קווים נסתרים – אלמנט שאינו נראה במבט (נמצא מתחת או מעל מישור החתך, או מוסתר מאחורי אלמנט אחר).
תשובה: ד. אלמנט נסתר
ג. קוטר מוט הפלדה – 25 מ״מ
הסימן Ø מציין קוטר. בתוכניות זיון המספר שלצידו הוא קוטר המוט במ"מ, כלומר מוט בקוטר 25 מ"מ.
תשובה: ג. קוטר מוט הפלדה – 25 מ״מ
ד. תשובות א׳ + ג׳ נכונות
עומס יתר = זרם גדול מהמתוכנן למעגל. הזרם הגדול מחמם את המוליכים (הפסדי ), והמפסק הזרם ("חצי אוטומטי") מגיב לעומס ומנתק את המעגל. זליגה היא תופעה אחרת (זרם לאדמה), שמפסק פחת מגן מפניה.
תשובה: ד. תשובות א׳ + ג׳ נכונות
ב. פועלת באמצעות בוכנה ולחץ שמן
במעלית הידראולית משאבה דוחסת שמן לצילינדר, והבוכנה דוחפת את התא כלפי מעלה; בירידה השמן משתחרר חזרה למכל.
תשובה: ב. פועלת באמצעות בוכנה ולחץ שמן
ב. מערכת VRF
מערכת VRF (זרימת קרר משתנה) מחברת יחידות חיצוניות מעטות למספר רב של יחידות פנים, עם שליטה נפרדת לכל אזור וחיסכון באנרגיה – מתאימה למבנים גדולים. שאר האפשרויות מתאימות לחדר בודד או אינן מערכות מיזוג.
תשובה: ב. מערכת VRF
ב. מעלית MRL
MRL הוא קיצור של Machine Room-Less – מעלית שהמנוע שלה (מנוע ללא תמסורת) מותקן בתוך הפיר, ואין צורך בחדר מכונות. מעלית הידראולית צריכה חדר משאבה ומכל שמן בנפרד מהפיר.
תשובה: ב. מעלית MRL
ג. מערכת מפוחים
בחניון צריך לפנות גזי פליטה (CO) ועשן בשריפה, ולהכניס אוויר צח. עושים זאת במערכת אוורור מכני של מפוחים (מפוחי פליטה ואספקה, או מפוחי סילון), ולא במערכות מיזוג.
תשובה: ג. מערכת מפוחים
ג. אוורור באמצעות מפוחים
אוורור מאולץ (מכני) הוא אוורור שבו תנועת האוויר נוצרת על ידי מפוחים, בניגוד לאוורור טבעי שמתבסס על רוח והפרשי טמפרטורה דרך פתחים.
תשובה: ג. אוורור באמצעות מפוחים