מבחן מה"ט ניהול אתר בנייה 97152 - אביב 2026 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97152 · 5 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את ארגון וניהול הבניה (סמל 90316).
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בניהול אתר בנייה, אביב 2026 מועד ב', כל 5 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: במבחן חמש שאלות. חובה לענות על שאלות מספר 1 ו־2.
יש לענות על שתי שאלות מהשאלות שמספרן 3–5.
ערך כל שאלה 25 נק׳.
ניקוד הסעיפים הפנימי בכל שאלה מצוין לצד כל סעיף.
סך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי. (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות שנלמד בשיעורים. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · חישוב כמויות שלד בטון וכתב כמויות
בנספח א' מצורפת תוכנית תקרה (ללא קנ"מ) של קומת המבנה במפלס

חישוב כמויות:
שטח תקרת בטון בעובי 25 ס״מ במפלס
נפח קורות בטון מ־1 עד 6 בחתך 30/70 ס״מ
נפח עמודי בטון בחתך 30/50 ס״מ בין רצפת בטון בקומת הקרקע במפלס ובין התקרה במפלס (לשים לב למקרא בנספח א)
פלדת זיון בקורות בטון בחתך 30/70 (גובה החישוב לפי גובה סטטי)
צריכת הפלדה – 100 ק״ג למ״ק בטון
כתב כמויות:
יש למלא בעמודת הכמות שבטופס כתב הכמויות שלהלן את כל הסעיפים שחושבו בסעיף א', כולל העלויות הסופית של כל סעיף.
יש לבחור את הסעיפים הנכונים המתאימים מתוך הרשימה המצורפת (להלן כתב הכמויות), מותר לעגל סה״כ מחיר למספרים שלמים.
הערה: יש לבצע את חישוב הכמויות לסעיפים אלו על גבי דפי חישוב הכמויות שבעמודים 3–5
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
סעיף 02.081.0050: מ"ר
נתון: תוכנית התקרה במפלס (נספח א), תקרה בעובי ס"מ בכל התוכנית.
מבוקש: שטח התקרה במ"ר (סעיף 02.081.0050 – תקרות בטון בעובי 25 ס"מ).
•תקרה נמדדת במ"ר, ברוטו: כל שטח התוכנית עד הפאות החיצוניות של הקירות והקורות, כולל השטח שמעל הקורות, העמודים והקירות.
•קורה תלויה נמדדת במ"ק, ורק בחלקה שמתחת לתקרה (סעיף 02.071.0220: "גובה הקורה נמדד עד לתחתית התקרה"), כי החלק העליון כבר כלול בתקרה.
•קורה שעוברת מעל עמוד נמדדת לאורכה כולל רוחב העמוד, והעמוד נמדד רק עד תחתית הקורה. עמוד שאין מעליו קורה תלויה נמדד עד תחתית התקרה.
קריאת המקרא: עמוד/קיר מקווקו באלכסון ‒ "ממשיך" (קיים מתחת לתקרה וממשיך מעליה); מלבן ריק ‒ "מפסיק" (קיים מתחת לתקרה ונעצר בה); מקווקו עם נקודות ‒ "עמוד שתול" (מתחיל על התקרה הזאת, ואין אותו מתחת לה).
מערכת צירים: נמדוד מהפאה השמאלית של הקיר בין עמודים 14 ו־8 ימינה, ו־ מהפאה העליונה של עמוד 18 כלפי מטה (בס"מ).
•שרשרת המידות התחתונה: . לכן: קיר 8–14 ב־–; קיר 3–9 ב־–; עמודים 1, 4, 15, 17 ב־–; עמודים 2, 5 ב־–; ק־4 ועמודים 6, 12 ב־–; ק־5 ועמודים 7, 13 ב־–; עמודים 16, 18 ב־–.
•שרשרת המידות העליונה: ; הקיר השמאלי של השדה הימני העליון ב־–.
•שרשרת המידות הימנית (סה"כ ): . לכן: השדה הימני העליון מ־ עד ; ק־6 ועמוד 13 מ־; עמודים 6, 7 ב־– (ק־3 בתחתיתם, –); ק־1 ועמוד 2 בתחתית, .
•שרשרת המידות השמאלית: הקיר העליון 14–17 ב־; קיר 14–15 ב־–; קיר 8–9 בתחתית ב־ (); קיר 3–4 ב־–.
1. קו המתאר של התקרה. התקרה נמשכת עד הפאות החיצוניות של הקירות והקורות ההיקפיים. עוברים לאורך ההיקף:
מהפינה השמאלית העליונה של קיר 14 ימינה עד עמוד 15, למעלה לאורך קיר 15–17, ימינה לאורך הקיר העליון עד השדה הימני, סביב השדה הימני העליון (עמודים 18 ו־16), שמאלה לאורך תחתית השדה עד ק־4, למטה לאורך ק־4 עד ק־6, ימינה לאורך ק־6 עד עמוד 13, למטה לאורך ק־5 עד עמוד 7, שמאלה לאורך ק־3 עד עמוד 5, למטה לאורך ק־2 עד עמוד 2, שמאלה לאורך ק־1 עד עמוד 1, למעלה לאורך קיר 1–4, שמאלה לאורך קיר 4–3, למעלה לאורך קיר 3–9, שמאלה לאורך קיר 9–8, ולמעלה לאורך קיר 8–14.
השדה הסגור בין ק־4, ק־6, ק־5 ו־ק־3 הוא חלק מהתקרה (הקורות סגורות סביבו). האזור שמימין ל־ק־4 ומעל ק־6 פתוח ואינו חלק מהתקרה.
2. חלוקה לרצועות אנכיות (רוחב × גובה):
•–: מ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד ומ־ עד : מ"ר
•–: מ־ עד : מ"ר
מ"ר
הערה: בשרשרת המידות השמאלית רשום "600" בין עמוד 14 לעמוד 8, אבל סכום השרשרת יוצא אז 1770 ס"מ, בעוד המידה הכוללת (בשרשרת הימנית) היא 1720 ס"מ, והשרטוט מתאים ל־1720. לכן המרחק מתחתית עמוד 14 עד תחתית עמוד 8 הוא ס"מ, וכל הקיר 8–14 באורך ס"מ כולל עמוד 14.
תשובה: שטח תקרת הבטון בעובי 25 ס"מ (סעיף 02.081.0050): מ"ר.
סעיף 02.071.0220: מ"ק (אורך מ', גובה מתחת לתקרה מ')
נתון: קורות ק־1 עד ק־6 בחתך 30/70 ס"מ, תקרה בעובי 25 ס"מ.
מבוקש: נפח הקורות במ"ק (סעיף 02.071.0220 – קורות תלויות בטון ב־30 בחתך 30/70, גובה הקורה נמדד עד לתחתית התקרה).
1. גובה הקורה לחישוב: החלק שמעל תחתית התקרה כבר נמדד בתקרה, לכן:
מ'
2. אורכי הקורות (כל קורה כוללת את העמודים שמתחתיה; את צמתי הקורות סופרים פעם אחת):
•ק־1: מהפאה של קיר/עמוד 1 () עד ק־2 (): מ'
•ק־2: מראש עמוד 5 () עד תחתית עמוד 2 (), כולל שני העמודים (עמוד 5 בגובה ס"מ, מפתח ס"מ, עמוד 2 בגובה ס"מ): מ'
•ק־3: מפאת עמוד 5 () עד הפאה החיצונית של עמוד 7 (), כולל עמודים 6, 7: מ'
•ק־4: מתחתית השדה העליון () עד ק־3 (), כולל עמוד 12: מ'
•ק־5: מראש עמוד 13 () עד ק־3 (), כולל עמוד 13: ס"מ, כלומר מ'
•ק־6: בין ק־4 () לעמוד 13 (): מ'
סה"כ אורך: מ'
מ"ק
תשובה: נפח הקורות 30/70 (סעיף 02.071.0220): מ"ק.
סעיף 02.062.0014: מ"ק (8 עמודים)
נתון: עמודים בחתך 30/50 ס"מ, מפני רצפת הבטון במפלס עד התקרה במפלס .
מבוקש: נפח העמודים במ"ק (סעיף 02.062.0014 – עמודים בדלים בחתך 30/50 ס"מ).
1. אילו עמודים נמדדים: לפי המקרא, העמודים השתולים (1, 3, 4, 8, 9, 14, 15, 16, 17, 18) מתחילים על התקרה במפלס ואינם קיימים בקומת הקרקע, ולכן לא נמדדים כאן. העמודים שקיימים בקומה שמתחת לתקרה:
- "ממשיכים" (מקווקווים): 2, 5, 6, 10, 11, 12;
- "מפסיקים" (ריקים): 7, 13.
סה"כ 8 עמודים, כולם בחתך מ' (שטח חתך מ"ר).
2. גובה העמודים: ההפרש בין המפלסים: מ'.
•עמודים 2, 5, 6, 7, 12, 13 נמצאים מתחת לקורות 30/70, ולכן נמדדים עד תחתית הקורה:
מ'
•עמודים 10, 11 נמצאים מתחת לקורה ק־7 בחתך 80/25 – קורה סמויה בעובי התקרה – ולכן נמדדים עד תחתית התקרה:
מ'
מ"ק
מ"ק
מ"ק
תשובה: נפח העמודים 30/50 (סעיף 02.062.0014): מ"ק (8 עמודים).
ק"ג טון
נתון: צריכת פלדה ק"ג למ"ק בטון; הגובה לחישוב – הגובה הסטטי של הקורה.
מבוקש: משקל פלדת הזיון בקורות 30/70, בטונות (סעיף 02.010.0011).
1. נפח הבטון לחישוב הזיון: הזיון של הקורה פרוס לכל הגובה הסטטי שלה (70 ס"מ, כולל החלק שבתוך התקרה), ולכן כאן לוקחים את הגובה המלא ולא רק את החלק שמתחת לתקרה. האורך הכולל מסעיף 2: מ'.
מ"ק
ק"ג טון
תשובה: פלדת זיון בקורות: ק"ג, כלומר כ־ טון.
סעיף ב
סה"כ לפני מע"מ ₪; כולל מע"מ 18% – ₪
מבוקש: לשבץ את הכמויות מסעיף א בסעיפים המתאימים, לחשב לכל סעיף סה"כ = כמות × מחיר יחידה, ולסכם לפני מע"מ ואחרי מע"מ.
•זיון הקורות – 02.010.0011 (מוטות פלדה, בטון).
•תקרה בעובי 25 – 02.081.0050 (תקרות). הסעיף 02.050.0102 הוא של רצפות, ואינו מתאים.
•עמודים 30/50 – 02.062.0014. יחידת המידה של עמודים היא מ"ק (בטופס מודפס "מ״ר", וזו טעות הדפסה – הכמות שחישבנו היא נפח).
•קורות 30/70 – 02.071.0220, כי מדדנו את הקורות רק עד תחתית התקרה, כפי שמוגדר בתיאור הסעיף. הסעיף 02.071.0022 לא נבחר.
- 02.010.0011: ₪
- 02.062.0014: ₪
- 02.071.0220: ₪
- 02.081.0050: ₪
סה"כ לפני מע"מ: ₪
מע"מ: ₪
סה"כ כולל מע"מ: ₪
תשובה: סה"כ לפני מע"מ ₪; מע"מ ₪; סה"כ כולל מע"מ ₪.
שאלה 2 · השוואה כלכלית: קיר בטון מחופה מול טרומי
קבלן זכה במכרז להקמת מבנה חד־קומתי עם קירות מבטון מזוין מחופים באבן. שטח הקירות 600 מ״ר נטו.
לבחירת הקבלן ניתנו שתי אפשרויות/חלופות ביצוע:
א. קיר בטון בעובי 20 ס״מ עם שתי רשתות פלדה, איטום בחומר צמנטי, שכבת בידוד תרמי בעובי 5 ס״מ, חיפוי באבן טבעית בשיטה רטובה, בעובי 9 ס״מ, עם רשת מגולוונת בקוטר 4.2 מ״מ.
ב. שימוש בפנלים טרומיים במידות 400 x 500 ס״מ, העשויים במפעל לאלמנטים טרומיים.
הערה: כל המחירים במחירון שבטבלה כוללים פחת, תקורות ורווח.
להלן הנתונים לכל חלופה:
נתונים נוספים:
חלופה א׳: צריכת רשתות פלדה לזיון הבטון של הקיר – 100 ק״ג למ״ק בטון
חלופה ב׳: תפוקת מנוף הידראולי וצוות ההרכבה – 0.5 פלטות בש״ע
הנחת בסיס – הרכבת פנלים שלמים ביום עבודה
מהי העלות הכוללת של הקיר כולל האבן (חלופה א)?
מהי העלות של 1 מ״ק של הקיר כולל האבן (חלופה א)?
מהי העלות הכוללת של הקיר הטרומי (חלופה ב׳)?
אם ידוע שהספק צוות הטפסנים והברזלנים הוא 2.4 מ״ק קיר בטון לי״ע (ברשותו של הקבלן 5 צוותים), בנאי אבן יסיימו את החיפוי ב־10 י״ע ועבודת איטום ובידוד תימשך 3 י״ע – בכמה ימי עבודה חלופה א תהיה ארוכה יותר מחלופה ב?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
₪
נתון: שטח קירות נטו מ"ר, קיר בטון בעובי ס"מ, צריכת רשתות ק"ג למ"ק בטון, ומחירי היחידה של חלופה א (כוללים פחת, תקורות ורווח).
מבוקש: העלות הכוללת של הקיר בחלופה א – סכום כל הסעיפים: בטון, רשתות, איטום, בידוד, חיפוי אבן ורשת מגולוונת.
1. נפח הבטון (סעיף 02.061.0030 נמדד במ"ק):
מ"ק
עלות: ₪
2. רשתות הפלדה (סעיף 02.010.0031 נמדד בטונות):
ק"ג טון
עלות: ₪
3. הסעיפים שנמדדים לפי שטח הקיר ( מ"ר):
•איטום: ₪
•בידוד תרמי: ₪
•חיפוי אבן: ₪ (מחיר היסוד של האבן, 120 ש"ח/מ"ר, כבר כלול במחיר הסעיף)
•רשת מגולוונת לחיפוי: ₪
4. סה"כ:
₪
תשובה: העלות הכוללת של חלופה א היא ₪.
סעיף ב
כ־ ₪ למ"ק (קיר בעובי 34 ס"מ, 204 מ"ק)
נתון: עלות חלופה א ₪ (סעיף א), שטח הקיר מ"ר.
מבוקש: עלות של מ"ק אחד של הקיר המוגמר, כולל האבן.
1. עובי הקיר המוגמר: בטון ס"מ + בידוד תרמי ס"מ + חיפוי האבן ס"מ (עובי כולל של החיפוי לפי תיאור הסעיף: אבן 5 ס"מ ומילוי מאחוריה). את שכבת האיטום הדקה מזניחים.
מ'
2. נפח הקיר המוגמר:
מ"ק
3. עלות למ"ק:
₪ למ"ק
תשובה: כ־ ₪ למ"ק קיר (בעובי כולל של 34 ס"מ).
סעיף ג
₪ (פנלים ₪ + מנוף 6 ימים ₪)
נתון: פנלים מ', מחיר הפנלים ₪ למ"ר (ללא עגורן), תפוקת המנוף פלטות לשעה, שעות עבודה ביום, מנוף ₪ ליום, והרכבה של פנלים שלמים בכל יום.
מבוקש: העלות הכוללת של חלופה ב – הפנלים ועוד המנוף.
1. עלות הפנלים:
₪
2. מספר הפנלים: שטח פנל מ"ר, ולכן פנלים.
3. ימי מנוף: הרכבה ביום עבודה פנלים (מספר שלם, כמו שדורשת הנחת הבסיס), ולכן
ימי עבודה.
עלות המנוף: ₪
4. סה"כ:
₪
תשובה: העלות הכוללת של חלופה ב היא ₪.
סעיף ד
ב־17 ימי עבודה (23 לעומת 6)
נתון: הספק צוות טפסנים וברזלנים מ"ק קיר ליום עבודה, 5 צוותים; חיפוי אבן ימים; איטום ובידוד ימים. משך חלופה ב – ימי מנוף (סעיף ג).
מבוקש: בכמה ימי עבודה חלופה א ארוכה מחלופה ב.
1. משך עבודות השלד בחלופה א: נפח הבטון מ"ק (סעיף א), והתפוקה היומית של 5 הצוותים:
מ"ק ליום, ולכן ימי עבודה.
2. העבודות בחלופה א מתבצעות זו אחר זו: קודם הקיר, אחריו איטום ובידוד, ובסוף חיפוי האבן:
ימי עבודה
3. משך חלופה ב: הרכבת 30 הפנלים – ימי עבודה.
4. ההפרש:
ימי עבודה
תשובה: חלופה א ארוכה ב־17 ימי עבודה (23 ימים לעומת 6).
שאלה 3 · ארגון אתר, שיטות ביצוע ופיקוח


בטבלה שלהלן חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות עפר.
חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספחים ב-1, ב-2 נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 01 (עבודות עפר).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ"ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.


בטבלה שלהלן כתובים חמישה היגדים שונים (שאין ביניהם קשר) הקשורים לביצוע עבודות אבן.
חלק מההיגדים נכון וחלק אינו נכון.
בנספחים ג-1, ג-2 נתונים קטעים מהמפרט הכללי לעבודות בניין פרק 14 (עבודות אבן).
בהתבסס על הכתוב במפרט הנ"ל, רשום X במקום המתאים בטבלה עבור כל היגד, אם הוא נכון או אינו נכון. פרט את הסיבות ונמק את קביעתך.
ענה על שאלות הבאות
ניקוד של כל שאלה – 1.5 נק׳
בהתייחסות לאתר בנייה במגרש עירוני צפוף בירושלים, עם גישה אחת בלבד, מהו השיקול המרכזי בקביעת מיקום העגורן?
א. קרבה למשרד האתר
ב. מקסום רדיוס שירות ללא חפיפה לשטח ציבורי
ג. נוחות פריקת ברזל
ד. קיצור זמן יציקות קירות בטון
בחוזה פאושלי ללא סעיף הצמדה, חלה עלייה של 12% במחירי הברזל במהלך הביצוע. הקבלן דורש תוספת תשלום בגין ההתייקרות. מהי עמדת המפקח הנכונה?
א. לאשר תוספת לפי מדד תשומות בנייה
ב. לאשר באופן חלקי, לפי שיקול דעתו
ג. לדחות את הדרישה, בהיעדר מנגנון הצמדה חוזי
ד. להעביר את ההכרעה למתכנן קונסטרוקצייה
איזה מהבאים מהווה תנאי מוקדם הכרחי למתן אישור המפקח לתחילת עבודות שלד?
א. בחירת קבלן אלומיניום
ב. אישור מעבדה לחוזק בטון רזה מתחת לרצפת הבטון
ג. אישור הקונסטרוקטור ליסודות המבנה
ד. הוראת מזמין העבודה
בעת ביצוע קירות מרתף בשיטת קירות דיפון, איזה שלב אסור להתחיל לפני בדיקת המפקח?
א. התקנת עוגני קרקע
ב. חפירה לשלב הבא
ג. יציקת רצפת מרתף
ד. איטום קירות
מהו הסדר הנכון בביצוע איטום גג שטוח במבנה מגורים?
א. בטון שיפועים>רולקות>יריעות ביטומניות>הצפה
ב. בטון שיפועים>יריעות ביטומניות>פריימר >הצפה
ג. פריימר>יריעות ביטומנית>בד גיאוטכני>הצפה
ד. פריימר> בטון שיפועים>יריעות ביטומניות>הצפה
בעת תכנון מיקום משאבת בטון קבועה באתר צפוף, יש להעדיף:
א. קרבה לשער האתר בלבד
ב. שטח מוצל
ג. קרבה למשרד מנהל עבודה
ד. מינימום תנועה חוצה של עובדים
בפרויקט בשטח משופע בירושלים, מהו השיקול המרכזי בארגון דרכי גישה זמניות?
א. קיצור אורך הדרך בלבד
ב. עובי המצעים לסלילת הדרך
ג. מניעת סחף ופגיעה ביציבות הקרקע
ד. קרבה למיקום מכולות פסולת
במבנה מגורים, מתי נכון להתחיל בעבודות טיח פנים?
א. לאחר השלמת עבודות חצובות בקירות ובמחיצות ואיטום פתחים
ב. מיד לאחר יציקת התקרה בקומה
ג. לפני בדיקת מערכת האינסטלציה הסניטרית
ד. לאחר ביצוע עבודות ריצוף
איזה מסמך משמש אסמכתא לבקרת איכות בטון?
א. חשבונית מספק בטון
ב. תעודת משלוח בלבד
ג. רישום התיעוד ביומן העבודה
ד. תעודת משלוח ודוח בדיקת המעבדה
בעת עיכוב בנתיב הקריטי של לוח הזמנים, מהי הפעולה הניהולית הראשונה?
א. הטלת קנס על הקבלן
ב. עדכון לו״ז ובחינת ההשפעה על הנתיב הקריטי
ג. פיטורי מנהל הפרויקט
ד. עצירת העבודה עד לקבלת ההחלטה
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נכון: 3. לא נכון: 1, 2, 4, 5.
לכל היגד בודקים מה כתוב בסעיף המתאים של המפרט (נספחים ב-1, ב-2), ומשווים.
1. לא נכון. לפי סעיף 01.02.02, חישוף (הסרת הצמחייה ושכבת העפר העליונה בעובי 20 ס"מ) מבוצע רק על סמך תוכנית וסעיף מיוחד בכתב הכמויות, ובאישור מראש של המפקח. לפי סעיף 01.00.06 החישוף נמדד בנפרד, לפי השטח במ"ר, ומשולם רק בעד השטחים שבוצעו לפי התוכנית. כלומר זה סעיף נפרד, ולא חלק מסעיף החפירה.
2. לא נכון. לפי סעיף 01.04.03, המידה המרבית של אבן במילוי לא תעלה על מעובי השכבה (ובשום מקרה לא על 14 ס"מ). בשכבה של 15 ס"מ: ס"מ, ואבן של 11 ס"מ גדולה מזה.
3. נכון. סעיף 01.04.03: "עבור מילוי מבוקר יהיה גודל האבן המקסימלי 7.5 ס"מ".
4. לא נכון. לפי סעיף 01.00.04, לא ישולם בעד דרגת צפיפות שמעל לנדרשת. הקבלן מקבל תשלום לפי הדרישה (98%), ו־100% הוא רק עמידה בדרישה.
5. לא נכון. החלק הראשון נכון – לפי סעיף 01.00.07 כריתת עצים נמדדת לפי יחידות; אבל לפי אותו סעיף, מחיר הכריתה כולל גם חיתוך ענפים ואיסופם בערימות. לכן ההיגד בכללותו אינו נכון.
תשובה: היגד 3 נכון; היגדים 1, 2, 4, 5 אינם נכונים.
סעיף ב
נכון: 1. לא נכון: 2, 3, 4, 5.
משווים כל היגד לדרישות המפרט (נספחים ג-1, ג-2).
1. נכון. לפי סעיף 14011 ב, הספיגות לפי ASTM-C-97 מותרת עד במשקל, ו־.
2. לא נכון. חוזק הלחיצה של דוגמה בודדת תקין: מגפ"ס (סעיף 14011 ג). אבל החוזק במשיכה עקב כפיפה – הממוצע למדגם צריך להיות לפחות מגפ"ס (סעיף 14011 ד), והתקבל מגפ"ס. מאחר שדרישה אחת אינה מתקיימת, האבן אינה תקינה.
3. לא נכון. לפי סעיף 14016, "תיקוני אבנים יאושרו מראש על ידי המפקח". אבן שניזוקה או נשברה – הקבלן מחליף באבן חדשה.
4. לא נכון. לפי סעיף 14054, הסטייה בין פני אבן מנוסרת לפני שכנתה לא תעלה על מ"מ (ולא 2 מ"מ).
5. לא נכון. לפי סעיף 14055, הכיחול יבוצע לאחר גמר עבודת החיפוי, ולא במקביל לה.
תשובה: היגד 1 נכון; היגדים 2, 3, 4, 5 אינם נכונים.
סעיף ג
ב. מקסום רדיוס שירות ללא חפיפה לשטח ציבורי
העגורן צריך לשרת את כל שטח הבנייה ואת אזורי האחסון והפריקה, כלומר רדיוס שירות מרבי. במגרש צפוף בעיר חשוב גם שהזרוע והמטען לא יעברו מעל שטח ציבורי (רחוב, מדרכה, מגרש שכן), מטעמי בטיחות. שאר האפשרויות הן שיקולים משניים.
תשובה: ב – מקסום רדיוס שירות ללא חפיפה לשטח ציבורי.
ג. לדחות את הדרישה, בהיעדר מנגנון הצמדה חוזי
בחוזה פאושלי המחיר קבוע, והסיכון לשינויי מחירים חל על הקבלן. כשאין בחוזה סעיף הצמדה, אין בסיס חוזי לתוספת, והמפקח (שפועל לפי החוזה) אינו מוסמך לאשר תוספת מיוזמתו.
תשובה: ג – לדחות את הדרישה, בהיעדר מנגנון הצמדה חוזי.
ג. אישור הקונסטרוקטור ליסודות המבנה
השלד נבנה על היסודות, ולכן לפני שממשיכים יש לוודא שהיסודות בוצעו לפי התכנון ואושרו על ידי המתכנן האחראי – הקונסטרוקטור. בטון רזה אינו אלמנט נושא ואין דרישת חוזק מחייבת עבורו; קבלן האלומיניום אינו קשור לשלד.
תשובה: ג – אישור הקונסטרוקטור ליסודות המבנה.
ב. חפירה לשלב הבא
בקירות דיפון חופרים בשלבים: חופרים, מתקינים ודורכים עוגנים, ורק אז יורדים לשלב החפירה הבא. החפירה לשלב הבא מעמיסה את הקיר ואת העוגנים, ולכן אסור להתחיל בה לפני שהמפקח בדק ואישר את השלב הקודם (עוגנים, דריכה, יציבות הקיר).
תשובה: ב – חפירה לשלב הבא.
א. בטון שיפועים>רולקות>יריעות ביטומניות>הצפה
קודם יוצקים בטון שיפועים לניקוז, אחר כך מבצעים רולקות (מילוי משופע במפגש הגג עם המעקות), ועליהם מדביקים את היריעות הביטומניות (אחרי שכבת פריימר על הבטון). בסוף בודקים את האיטום בהצפה. באפשרויות האחרות הפריימר נמרח אחרי היריעות או לפני בטון השיפועים – סדר שגוי.
תשובה: א – בטון שיפועים>רולקות>יריעות ביטומניות>הצפה.
ד. מינימום תנועה חוצה של עובדים
סביב משאבה ומשאיות מערבל יש סכנה (צנרת בלחץ, תנועת משאיות). באתר צפוף מעדיפים מיקום שבו מעט עובדים חוצים את אזור הפעולה – שיקול בטיחות ויעילות. קרבה לשער לבדה, צל או קרבה למשרד אינם השיקול המרכזי.
תשובה: ד – מינימום תנועה חוצה של עובדים.
ג. מניעת סחף ופגיעה ביציבות הקרקע
בשטח משופע דרך זמנית יוצרת חפירות ומילויים ומרכזת זרימת מים. לכן השיקול המרכזי הוא יציבות המדרון ומניעת סחף (שיפועים מתונים, ניקוז, תמיכה) – כדי שהדרך תהיה בטוחה גם בחורף.
תשובה: ג – מניעת סחף ופגיעה ביציבות הקרקע.
א. לאחר השלמת עבודות חצובות בקירות ובמחיצות ואיטום פתחים
הטיח מכסה את הצנרת שבקירות. לכן מתחילים בו רק אחרי שכל החציבות לצנרת חשמל ואינסטלציה בוצעו, הצנרת נבדקה והחריצים והפתחים נסגרו – אחרת יהיה צורך לחצוב בטיח החדש. ריצוף בא אחרי הטיח, כדי לא ללכלך ולפגוע בו.
תשובה: א – לאחר השלמת עבודות חצובות בקירות ובמחיצות ואיטום פתחים.
ד. תעודת משלוח ודוח בדיקת המעבדה
תעודת המשלוח מעידה מה הוזמן וסופק (סוג הבטון, שקיעה, כמות, שעה), ודוח המעבדה (בדיקת קוביות) מעיד על החוזק שהושג בפועל. רק שניהם יחד מאפשרים לבקר את איכות הבטון.
תשובה: ד – תעודת משלוח ודוח בדיקת המעבדה.
ב. עדכון לו״ז ובחינת ההשפעה על הנתיב הקריטי
לפני כל החלטה צריך לדעת מה היקף הבעיה: מעדכנים את לוח הזמנים, בודקים את ההשפעה על מועד הסיום ועל הנתיב הקריטי, ורק אז בוחרים צעדים (תגבור משאבים, שינוי סדר עבודה). קנסות, פיטורים או עצירה אינם צעד ראשון.
תשובה: ב – עדכון לו״ז ובחינת ההשפעה על הנתיב הקריטי.
שאלה 4 · לוח זמנים: משכים, קשרים ותרשים גאנט
נתונה להלן טבלה, שבה מפורטות הפעילויות העיקריות הקשורות בהקמת השלד של תוספת למבנה מסחרי מעל תקרה קיימת.
(התאים המסומנים ___ הם התאים המודגשים בהצללה.)
מלאו את הטבלה בכל המשבצות הריקות

מלאו את תרשים הגאנט הריק שבנספח ד׳
כמה ימים קלנדריים (כולל השבתות) נדרשים לביצוע כל העבודה?
כמה צוותי ברזלנים צריך הקבלן להוסיף לכל אחת מהפעילויות 3 ו-6 כדי לקצר כל אחת מהן ביום עבודה אחד?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
משכים: 1 – 16, 3 – 3, 6 – 8 ימים; צוותים: 2 – 12, 5 – 10; קשרים: 1 ס"ה; 2 ה"ה+5; 2,3 ס"ה; 4 ס"ה+4; 5 ה"ה+4; 5,6 ס"ה
נתון: כמויות, תשומות (שעות עבודה ליחידה), מספר צוותים או משך, ויום עבודה של 8 שעות.
מבוקש: משך הפעילויות 1, 3, 6, מספר הצוותים בפעילויות 2, 5, וסוגי הקשרים.
הקשר בין הגדלים: סך שעות העבודה כמות תשומה. צוות עובד 8 שעות ביום, ולכן:
(ימים), או (צוותים). חלק מיום מעגלים כלפי מעלה ליום שלם.
1. פעילות 1 – משך: ש"ע, ימים.
2. פעילות 2 – צוותים: ש"ע, צוותים.
3. פעילות 3 – משך: ש"ע, ימים.
4. פעילות 5 – צוותים: ש"ע, צוותים.
5. פעילות 6 – משך: ש"ע, , ומעגלים ל־ ימים.
סוגי הקשרים (ס"ה = סיום־התחלה, ה"ה = התחלה־התחלה; המספר אחרי הסימן הוא ההשהיה בימי עבודה):
•פעילות 2: מתחילה מיד בסיום 1 – קדם 1, ס"ה.
•פעילות 3: מתחילה 5 ימים אחרי התחלת 2 – קדם 2, ה"ה+5.
•פעילות 4: מתחילה בסיום 2 ו־3 – קדם 2, 3, ס"ה.
•פעילות 5: מתחילה 4 ימים אחרי סיום היציקה (המתנה טכנית להתקשות) – קדם 4, ס"ה+4.
•פעילות 6: מתחילה 4 ימים אחרי התחלת 5 – קדם 5, ה"ה+4.
•פעילות 7: מתחילה בסיום 5 ו־6 – קדם 5, 6, ס"ה.
תשובה: משכים: פעילות 1 – 16 ימים, 3 – 3 ימים, 6 – 8 ימים; צוותים: פעילות 2 – 12, פעילות 5 – 10; קשרים: 2 – 1 ס"ה; 3 – 2 ה"ה+5; 4 – 2, 3 ס"ה; 5 – 4 ס"ה+4; 6 – 5 ה"ה+4; 7 – 5, 6 ס"ה.
סעיף ב
1: ימים 1–16; 2: 17–22; 3: 22–24; 4: 25–26; 5: 31–39; 6: 35–42; 7: 43–44 (סיום שבוע 8 יום ב')
מבוקש: לשבץ את הפעילויות בתרשים הגאנט (נספח ד), לפי המשכים והקשרים מסעיף א.
נמספר את ימי העבודה ברצף (1, 2, 3, ...). בכל שבוע 6 ימי עבודה, א'–ו', והשבת מדולגת. יום עבודה נמצא בשבוע .
1. פעילות 1 (16 ימים): ימים 1–16 – משבוע 1 יום א' עד שבוע 3 יום ד'.
2. פעילות 2 (6 ימים), אחרי סיום 1: ימים 17–22 – משבוע 3 יום ה' עד שבוע 4 יום ד'.
3. פעילות 3 (3 ימים), 5 ימים אחרי התחלת 2: מתחילה ביום , ימים 22–24 – שבוע 4 ימים ד'–ו'.
4. פעילות 4 (2 ימים), אחרי סיום 2 (יום 22) וסיום 3 (יום 24) – המאוחר קובע: ימים 25–26 – שבוע 5 ימים א'–ב'.
5. פעילות 5 (9 ימים), 4 ימי המתנה אחרי סיום 4 (ימים 27–30): מתחילה ביום 31, ימים 31–39 () – משבוע 6 יום א' עד שבוע 7 יום ג'.
6. פעילות 6 (8 ימים), 4 ימים אחרי התחלת 5: מתחילה ביום , ימים 35–42 – משבוע 6 יום ה' עד שבוע 7 יום ו'.
7. פעילות 7 (2 ימים), אחרי סיום 5 (יום 39) וסיום 6 (יום 42): ימים 43–44 – שבוע 8 ימים א'–ב'.
בתרשים מסמנים לכל פעילות פס על המשבצות של ימי העבודה שלה (ומדלגים על עמודות השבת המוצללות), ורושמים בעמודות "משך" ו"קשר" את הערכים מהטבלה. ימי ההמתנה הטכנית (ימים 27–30, שבוע 5 ימים ג'–ו') נשארים ריקים לפני פעילות 5.
הנתיב הקריטי: 1 → 2 → 3 → 4 → 5 → 6 → 7 (פעילות 3 נגררת אחרי 2 ודוחה את 4; פעילות 6 מסתיימת אחרי 5 וקובעת את תחילת 7).
תשובה: העבודה מסתיימת ביום העבודה ה־44 (שבוע 8, יום ב'); הפעילויות משובצות לפי הטבלה.
סעיף ג
51 ימים
נתון: העבודה מסתיימת ביום העבודה ה־44 (סעיף ב), 6 ימי עבודה בשבוע, התחלה ביום א'.
מבוקש: מספר הימים הקלנדריים, כולל שבתות.
1. : שבעה שבועות מלאים ועוד 2 ימי עבודה בשבוע השמיני (א', ב').
2. ימים קלנדריים: שבעה שבועות מלאים ימים (כולל 7 שבתות), ועוד 2 ימים:
ימים.
תשובה: 51 ימים קלנדריים.
סעיף ד
פעילות 3 – 4 צוותים; פעילות 6 – צוות אחד
נתון: פעילות 3 – ש"ע, 8 צוותים, 3 ימים; פעילות 6 – ש"ע, 6 צוותים, 8 ימים (7.5 מעוגל).
מבוקש: כמה צוותים להוסיף לכל פעילות כדי לקצר אותה ביום עבודה אחד.
כלל: כדי לסיים ב־ ימים צריך , ומעגלים את מספר הצוותים כלפי מעלה.
1. פעילות 3 – מ־3 ימים ל־2 ימים:
צוותים. יש 8, ולכן מוסיפים צוותים.
2. פעילות 6 – מ־8 ימים ל־7 ימים:
, ומעגלים ל־7 צוותים. יש 6, ולכן מוסיפים צוות אחד.
בדיקה: ימים, מעוגל ל־7 ימים.
תשובה: לפעילות 3 – 4 צוותי ברזלנים נוספים (12 במקום 8); לפעילות 6 – צוות אחד נוסף (7 במקום 6).
שאלה 5 · שאלות כלליות בניהול ביצוע הבנייה
ניקוד של כל שאלה – 2.5 נק׳
מה קובע את מפלס -/+ 0.00 בפרויקט?
א. החלטת הקבלן
ב. תוכניות קונסטרוקציה
ג. תוכנית הגשה להיתר בניה (גרמושקה)
ד. המלצת היזם
בתוכניות קונסטרוקצייה מצוין כיסוי בטון בעובי 3 ס״מ. למה זה קריטי?
א. חיסכון בבטון
ב. עמידות לקורוזיה
ג. נוחות קשירות המוטות
ד. קלות ביציקת הבטון
בתוכנית החזית ליד החלון מצוין OK=+12.50. מה זה אומר?
א. גובה החלון (מפלס) מפני הים
ב. המפלס העליון של החלון ביחס ל- -/+0.00
ג. המפלס התחתון של החלון ביחס ל- -/+0.00
ד. סטייה מותרת במילימטרים
בדיקת לחץ למערכת מים לפני ביצוע ריצוף נועדה לוודא:
א. סוג צנרת
ב. התאמת קוטר הצנרת
ג. תו תקן לצנרת
ד. היעדר נזילות
שיפוע מינימלי בצנרת ביוב נדרש כדי:
א. לחסוך בחומר
ב. להגדיל את קוטר הצנרת
ג. למנוע סתימות ושקיעת מוצקים
ד. לקצר את תוואי הצנרת
במבנה עם ביסוס מכלונסאות, מערכת הארקת יסודות מבוצעת בדרך כלל:
א. בעת קידוח כלונסאות
ב. יחד עם ביצוע קורות יסוד
ג. עם הרכבת לוח חשמל ראשי במבנה
ד. לפני טסט של חברת החשמל
בלוח חשמל דירתי הותקנו מאמ״תים (מפסק אוטומטי מגנטי תרמי). מה תפקידו של המאמ״ת?
א. ניתוק הזרם במעגל החשמלי שעליו הוא מותקן במקרה של זרם יתר ("קצר")
ב. ניתוק הזרם במעגל החשמלי שעליו הוא מותקן במקרה של זרם דלף (זליגת חשמל)
ג. ניתוק הזרם המסופק ללוח שעליו הוא מותקן במקרה של זרם יתר ("קצר")
ד. ניתוק הזרם המסופק ללוח שעליו הוא מותקן במקרה של זרם דלף (זליגת חשמל)
למה מיועדות תוכניות בקנה מידה של 1:20 בתוכניות אדריכליות?
א. לצורכי רישום בלבד
ב. לתמחור הפרויקט
ג. לרישוי
ד. להבנת פרטים מורכבים
סקר ליקויים מוקדם נועד:
א. לעכב מסירה
ב. לעזור לחישוב הכמויות
ג. לאתר סטיות לפני ביצוע עבודות הגמר היקרות
ד. לבטל פיקוח צמוד
איזה ציוד מתאים ביותר להידוק שכבת מצע סוג א׳ בעובי 20 ס"מ?
א. מגרדת (grader)
ב. מכבש ויברציוני
ג. מכבש פנאומטי
ד. מכבש ידני
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף 1
ג. תוכנית הגשה להיתר בניה (גרמושקה)
מפלס (ביחס לגובה פני הים) נקבע בתוכנית ההגשה שאושרה בהיתר הבנייה. כל שאר התוכניות (קונסטרוקציה, אדריכלות לביצוע) מתייחסות אליו, והקבלן או היזם אינם רשאים לשנות אותו.
תשובה: ג – תוכנית הגשה להיתר בניה (גרמושקה).
סעיף 2
ב. עמידות לקורוזיה
שכבת הבטון שמכסה את הזיון מגינה עליו מפני חדירת לחות, פחמימות וכלורידים, שגורמים לקורוזיה של הפלדה (וגם מספקת הגנה מאש והעברת כוחות בין הבטון לפלדה). כיסוי חסר מקצר את חיי האלמנט.
תשובה: ב – עמידות לקורוזיה.
סעיף 3
ב. המפלס העליון של החלון ביחס ל- -/+0.00
OK הוא קיצור של "Oberkante" – הקצה העליון (כמו בתוכנית התקרה בשאלה 1, שבה מצוין O.K=+3.30 לפני התקרה). מפלסים בתוכניות נמדדים ביחס ל־ של המבנה, ולכן הכוונה למפלס העליון של פתח החלון, מ' מעל . (המפלס התחתון מסומן UK.)
תשובה: ב – המפלס העליון של החלון ביחס ל- -/+0.00.
סעיף 4
ד. היעדר נזילות
בבדיקת לחץ ממלאים את המערכת בלחץ גבוה מלחץ העבודה ובודקים שהלחץ אינו יורד לאורך זמן. ירידה מעידה על דליפה. עושים זאת לפני הריצוף, כי אחר כך הצנרת מכוסה ותיקון יחייב פירוק.
תשובה: ד – היעדר נזילות.
סעיף 5
ג. למנוע סתימות ושקיעת מוצקים
צנרת ביוב פועלת בגרביטציה. שיפוע מינימלי מבטיח מהירות זרימה שמספיקה כדי לסחוף את המוצקים, כך שלא ישקעו בצינור ולא ייצרו סתימות.
תשובה: ג – למנוע סתימות ושקיעת מוצקים.
סעיף 6
ב. יחד עם ביצוע קורות יסוד
הארקת יסודות היא טבעת מפלדה (פס או מוט מגולוון) שמונחת בתוך בטון קורות היסוד ומחוברת לזיון. לכן מבצעים אותה עם הזיון והיציקה של קורות היסוד – אחר כך כבר אין גישה.
תשובה: ב – יחד עם ביצוע קורות יסוד.
סעיף 7
א. ניתוק הזרם במעגל החשמלי שעליו הוא מותקן במקרה של זרם יתר ("קצר")
המאמ"ת מותקן על מעגל (קו) אחד ומנתק אותו בזרם יתר: החלק התרמי מגיב לעומס יתר ממושך, והחלק המגנטי לקצר. ניתוק בזרם דלף הוא תפקידו של מפסק הפחת, ולא של המאמ"ת.
תשובה: א – ניתוק הזרם במעגל החשמלי שעליו הוא מותקן במקרה של זרם יתר ("קצר").
סעיף 8
ד. להבנת פרטים מורכבים
קנה מידה 1:20 (וגם 1:10, 1:5) גדול יחסית, ומשמש לשרטוטי פרטים – חתכי איטום, מעקות, חיבורים – שבהם צריך לראות שכבות ומידות קטנות. תוכניות רישוי מוגשות בדרך כלל ב־1:100, ותוכניות עבודה ב־1:50.
תשובה: ד – להבנת פרטים מורכבים.
סעיף 9
ג. לאתר סטיות לפני ביצוע עבודות הגמר היקרות
סקר מוקדם (למשל לפני ריצוף, טיח וצבע) מאתר סטיות במידות, במפלסים ובמערכות כשהתיקון עדיין זול. אחרי עבודות הגמר התיקון מחייב פירוק, ועולה הרבה יותר.
תשובה: ג – לאתר סטיות לפני ביצוע עבודות הגמר היקרות.
סעיף 10
ב. מכבש ויברציוני
מצע סוג א' הוא חומר גרנולרי, והוא מתהדק בצורה הטובה ביותר ברעידות, שמסדרות מחדש את הגרגרים. מכבש ויברציוני מהדק ביעילות שכבה של 20 ס"מ. מגרדת משמשת לפיזור ויישור ולא להידוק; מכבש פנאומטי מתאים יותר לשכבות אספלט וקרקעות מלוכדות; מכבש ידני מתאים לשטחים קטנים בלבד.
תשובה: ב – מכבש ויברציוני.