דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט חישוב סטטי וחוזק חומרים 97155 - אביב 2026 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97155 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90322 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחישוב סטטי וחוזק חומרים, אביב 2026 מועד ב', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות.

יש לענות על שלוש שאלות בלבד.

כל השאלות שוות בערכן. נקודה אחת תינתן על בסיס הערכה.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · קורה על מוטות: תגובות, דיאגרמות ובחירת IPE

בתרשים מספר 1 מסורטטת קורת פלדה אשר עשויה מפרופיל פלדה IPE (כל המידות בתרשים הן במטרים).

הסמכים של הקורה הם המוטות Aa, Bb.

המוטות עשויים מפרופיל IPE 100.

אין לקורה אפשרות לתזוזה אופקית.

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר)

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים A, B.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(6 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(6 נקודות)
ד.

עבור המוטות והפרופיל הנתון למוטות חשבו:

במוט Aa: מה גודל הכוח הצירי במוט, מה גודל המאמץ הצירי במוט והאם המוט מתוח או לחוץ.

במוט Bb: מה גודל הכוח הצירי במוט, מה גודל המאמץ הצירי במוט והאם המוט מתוח או לחוץ.

(6 נקודות)
ה.

על פי החישובים בסעיף ד':

אם המאמץ הצירי הקיים באחד המוטות גדול מהמאמץ המותר,

יש לבחור פרופיל IPE חדש כך שהמאמץ הצירי הקיים במוט לא יעלה על המאמץ המותר.

יש לבחור את הפרופיל החסכוני ביותר.

(4 נקודות)
ו.

עבור קורת הפלדה:

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט חיובי וגודלו: M=220 kN⋅mM=220\,\text{kN}\cdot\text{m} (22 t⋅m22\,\text{t}\cdot\text{m}).

חשבו את W, מומנט ההתנגדות הדרוש לכך שמאמץ הכפיפה לא יעלה על המאמץ המותר.

בחרו פרופיל IPE מתאים וחשבו את מאמץ הכפיפה, הקיים, עבור פרופיל זה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

RA=60 kNR_A=60\,\text{kN} (כלפי מעלה), RB=120 kNR_B=120\,\text{kN} (כלפי מעלה).

נתון: קורה ABAB באורך 9 m9\,\text{m}, הנשענת על שני מוטות אנכיים: המוט AaAa (תלוי מעל הקורה, באורך 2 m2\,\text{m}) והמוט BbBb (מתחת לקורה, באורך 3 m3\,\text{m}). לקורה אין אפשרות לתזוזה אופקית, ולכן שני הסמכים מעבירים כוחות אנכיים בלבד.

עומסים (מ-AA ימינה, xx במטרים):

•עומס מפורס q1=10 kN/mq_1=10\,\text{kN/m} בקטע ADAD (0≤x≤30\le x\le3);

•עומס מפורס q2=20 kN/mq_2=20\,\text{kN/m} בקטע DFDF (3≤x≤63\le x\le6);

•עומס מפורס q3=30 kN/mq_3=30\,\text{kN/m} בקטע FBFB (6≤x≤96\le x\le9) (בתרשים כתוב 30kN (3t), אך הוא מסורטט כעומס מפורס, ולכן נקרא אותו כ-30 kN/m30\,\text{kN/m});

•מומנטים מרוכזים בכיוון השעון: 30 kN⋅m30\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-CC (x=1.5x=1.5), 20 kN⋅m20\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-EE (x=4.5x=4.5), 40 kN⋅m40\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-GG (x=7.5x=7.5).

מבוקש: התגובות RAR_A ו-RBR_B.

רעיון: הקורה היא קורה פשוטה על שני סמכים אנכיים. נחליף כל עומס מפורס בשקול שלו, נכתוב משוואת מומנטים סביב AA כדי לקבל את RBR_B, ואחר כך משוואת כוחות אנכיים כדי לקבל את RAR_A.

1. השקולים של העומסים המפורסים (שקול = עוצמה × אורך, פועל באמצע הקטע):

Q1=q1⋅L1=10⋅3=30 kNQ_1=q_1\cdot L_1=10\cdot3=30\,\text{kN} ב-x=1.5 mx=1.5\,\text{m}

Q2=q2⋅L2=20⋅3=60 kNQ_2=q_2\cdot L_2=20\cdot3=60\,\text{kN} ב-x=4.5 mx=4.5\,\text{m}

Q3=q3⋅L3=30⋅3=90 kNQ_3=q_3\cdot L_3=30\cdot3=90\,\text{kN} ב-x=7.5 mx=7.5\,\text{m}

סך העומס האנכי: ΣQ=30+60+90=180 kN\Sigma Q=30+60+90=180\,\text{kN}.

2. נסמן את שתי התגובות כלפי מעלה. משוואת מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי). שלושת המומנטים המרוכזים פועלים בכיוון השעון, ולכן הם נכנסים בסימן שלילי:

ΣMA=0: RB⋅9−30⋅1.5−60⋅4.5−90⋅7.5−30−20−40=0\Sigma M_A=0:\ R_B\cdot9-30\cdot1.5-60\cdot4.5-90\cdot7.5-30-20-40=0

RB⋅9=45+270+675+90=1080R_B\cdot9=45+270+675+90=1080

RB=10809=120 kNR_B=\frac{1080}{9}=120\,\text{kN}

3. משוואת כוחות אנכיים:

ΣFy=0: RA+RB−180=0 ⇒ RA=180−120=60 kN\Sigma F_y=0:\ R_A+R_B-180=0\ \Rightarrow\ R_A=180-120=60\,\text{kN}

4. בדיקה - מומנטים סביב BB:

ΣMB=−RA⋅9+30⋅7.5+60⋅4.5+90⋅1.5−90=−540+225+270+135−90=0\Sigma M_B=-R_A\cdot9+30\cdot7.5+60\cdot4.5+90\cdot1.5-90=-540+225+270+135-90=0 ✓

שתי התגובות חיוביות, כלומר פועלות כלפי מעלה על הקורה: בנקודה AA המוט AaAa מושך את הקורה למעלה, ובנקודה BB המוט BbBb דוחף אותה למעלה.

תשובה: RA=60 kNR_A=60\,\text{kN} (6 t6\,\text{t}) כלפי מעלה, RB=120 kNR_B=120\,\text{kN} (12 t12\,\text{t}) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

VV יורד באופן ליניארי: 60 kN60\,\text{kN} ב-AA, 30 kN30\,\text{kN} ב-DD, 00 ב-EE, −30 kN-30\,\text{kN} ב-FF, −75 kN-75\,\text{kN} ב-GG, −120 kN-120\,\text{kN} ב-BB.

נתון: RA=60 kNR_A=60\,\text{kN}, RB=120 kNR_B=120\,\text{kN} (סעיף א) והעומסים המפורסים.

מבוקש: מהלך כוח הגזירה V(x)V(x).

מוסכמת סימנים: כוח הגזירה בחתך שווה לסכום הכוחות האנכיים משמאל לחתך (כלפי מעלה חיובי). מומנטים מרוכזים אינם משנים את כוח הגזירה, ולכן אין קפיצות ב-CC, EE ו-GG. בקטע עם עומס מפורס qq כוח הגזירה יורד באופן ליניארי בשיפוע qq.

1. ב-AA: VA=RA=60 kNV_A=R_A=60\,\text{kN}.

2. קטע ADAD (0≤x≤30\le x\le3): V(x)=60−10xV(x)=60-10x

VC=60−10⋅1.5=45 kNV_C=60-10\cdot1.5=45\,\text{kN}, VD=60−10⋅3=30 kNV_D=60-10\cdot3=30\,\text{kN}

3. קטע DFDF (3≤x≤63\le x\le6): V(x)=30−20(x−3)V(x)=30-20(x-3)

VF=30−20⋅3=−30 kNV_F=30-20\cdot3=-30\,\text{kN}

כוח הגזירה מתאפס כאשר 30−20(x−3)=0⇒x=3+3020=4.5 m30-20(x-3)=0\Rightarrow x=3+\frac{30}{20}=4.5\,\text{m}, כלומר בנקודה EE. שם יהיה המומנט המקסימלי.

4. קטע FBFB (6≤x≤96\le x\le9): V(x)=−30−30(x−6)V(x)=-30-30(x-6)

VG=−30−30⋅1.5=−75 kNV_G=-30-30\cdot1.5=-75\,\text{kN}, VB=−30−30⋅3=−120 kNV_B=-30-30\cdot3=-120\,\text{kN}

5. בדיקה: ב-BB התגובה RB=120 kNR_B=120\,\text{kN} כלפי מעלה מחזירה את הגזירה לאפס: −120+120=0-120+120=0 ✓

סיכום ערכים:

נקודהx [m]x\,[\text{m}]V [kN]V\,[\text{kN}]
A060
C1.545
D330
E4.50
F6-30
G7.5-75
B9-120
x [m]V [kN]2468-100-50506030E: 0-30-120

תשובה: הדיאגרמה ליניארית בכל קטע: 60 kN60\,\text{kN} ב-AA, 30 kN30\,\text{kN} ב-DD, מתאפסת ב-EE (x=4.5 mx=4.5\,\text{m}), −30 kN-30\,\text{kN} ב-FF, −75 kN-75\,\text{kN} ב-GG, −120 kN-120\,\text{kN} ב-BB.

סעיף ג

תשובה:

MA=MB=0M_A=M_B=0; ב-CC קפיצה 78.75→108.7578.75\to108.75, MD=165M_D=165, ב-EE קפיצה 187.5→207.5187.5\to207.5 (מקסימום), MF=185M_F=185, ב-GG קפיצה 106.25→146.25 kN⋅m106.25\to146.25\,\text{kN}\cdot\text{m}. Mmax=207.5 kN⋅mM_{max}=207.5\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-EE.

נתון: RA=60 kNR_A=60\,\text{kN}, העומסים המפורסים והמומנטים המרוכזים (בכיוון השעון).

מבוקש: מהלך המומנט M(x)M(x).

מוסכמת סימנים: מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון. נחשב את המומנט בחתך מהכוחות שמשמאלו. מומנט מרוכז בכיוון השעון גורם לקפיצה כלפי מעלה (+) בדיאגרמה בגודל המומנט. בין הנקודות המומנט משתנה לפי השטח של דיאגרמת הגזירה (סעיף ב).

1. MA=0M_A=0 (סמך קצה).

2. ב-CC (x=1.5x=1.5), מיד לפני המומנט המרוכז:

MC−=RA⋅1.5−q1⋅1.522=60⋅1.5−10⋅1.522=90−11.25=78.75 kN⋅mM_{C}^{-}=R_A\cdot1.5-q_1\cdot\frac{1.5^2}{2}=60\cdot1.5-10\cdot\frac{1.5^2}{2}=90-11.25=78.75\,\text{kN}\cdot\text{m}

מיד אחרי: MC+=78.75+30=108.75 kN⋅mM_{C}^{+}=78.75+30=108.75\,\text{kN}\cdot\text{m}

3. ב-DD (x=3x=3):

MD=RA⋅3−q1⋅3⋅1.5+30=180−45+30=165 kN⋅mM_D=R_A\cdot3-q_1\cdot3\cdot1.5+30=180-45+30=165\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. ב-EE (x=4.5x=4.5), מיד לפני המומנט המרוכז (מוסיפים את שטח דיאגרמת הגזירה בין DD ל-EE, משולש 30⋅1.52\frac{30\cdot1.5}{2}):

ME−=165+30⋅1.52=165+22.5=187.5 kN⋅mM_{E}^{-}=165+\frac{30\cdot1.5}{2}=165+22.5=187.5\,\text{kN}\cdot\text{m}

מיד אחרי: ME+=187.5+20=207.5 kN⋅mM_{E}^{+}=187.5+20=207.5\,\text{kN}\cdot\text{m}

5. ב-FF (x=6x=6): שטח הגזירה בין EE ל-FF הוא −30⋅1.52=−22.5-\frac{30\cdot1.5}{2}=-22.5:

MF=207.5−22.5=185 kN⋅mM_F=207.5-22.5=185\,\text{kN}\cdot\text{m}

6. ב-GG (x=7.5x=7.5), מיד לפני המומנט: שטח הגזירה בין FF ל-GG (טרפז) הוא −30+752⋅1.5=−78.75-\frac{30+75}{2}\cdot1.5=-78.75:

MG−=185−78.75=106.25 kN⋅mM_{G}^{-}=185-78.75=106.25\,\text{kN}\cdot\text{m}

מיד אחרי: MG+=106.25+40=146.25 kN⋅mM_{G}^{+}=106.25+40=146.25\,\text{kN}\cdot\text{m}

7. ב-BB (x=9x=9): שטח הגזירה בין GG ל-BB הוא −75+1202⋅1.5=−146.25-\frac{75+120}{2}\cdot1.5=-146.25:

MB=146.25−146.25=0M_B=146.25-146.25=0 ✓ (מתאים לסמך קצה)

8. המומנט המקסימלי: כוח הגזירה מתאפס ב-EE, ושם גם הקפיצה מהמומנט המרוכז, ולכן

Mmax=ME+=207.5 kN⋅mM_{max}=M_{E}^{+}=207.5\,\text{kN}\cdot\text{m} (חיובי - מתיחה בסיב התחתון).

בקטעים עם עומס מפורס הדיאגרמה פרבולית (קמורה כלפי מעלה):

נקודהx [m]x\,[\text{m}]M [kN⋅m]M\,[\text{kN}\cdot\text{m}]
A00
C1.578.75 / 108.75
D3165
E4.5187.5 / 207.5
F6185
G7.5106.25 / 146.25
B90
x [m]M [kN·m]24685010015020078.75108.75165187.5207.5185106.25146.25

תשובה: MA=0M_A=0, MC=78.75/108.75M_C=78.75/108.75, MD=165M_D=165, ME=187.5/207.5M_E=187.5/207.5, MF=185M_F=185, MG=106.25/146.25M_G=106.25/146.25, MB=0M_B=0 (ב-kN⋅m\text{kN}\cdot\text{m}; הקפיצות בנקודות המומנטים המרוכזים). Mmax=207.5 kN⋅mM_{max}=207.5\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-EE.

סעיף ד

תשובה:

AaAa: N=60 kNN=60\,\text{kN}, σ=58.3 MPa\sigma=58.3\,\text{MPa}, מתוח. BbBb: N=120 kNN=120\,\text{kN}, σ=116.5 MPa\sigma=116.5\,\text{MPa}, לחוץ.

נתון: RA=60 kNR_A=60\,\text{kN}, RB=120 kNR_B=120\,\text{kN} (סעיף א). המוטות מפרופיל IPE 100, ששטח החתך שלו לפי טבלת הפרופילים הוא A=10.3 cm2=1030 mm2A=10.3\,\text{cm}^2=1030\,\text{mm}^2.

מבוקש: הכוח הצירי, המאמץ הצירי וסוג המאמץ בכל מוט.

רעיון: כל מוט מעביר לקורה את התגובה שלה. לפי החוק השלישי של ניוטון הקורה פועלת על המוט בכוח שווה והפוך, ולפי מיקום המוט (מעל או מתחת לקורה) נדע אם הוא נמתח או נלחץ. המאמץ הצירי: σ=NA\sigma=\frac{N}{A}.

1. מוט AaAa: המוט נמצא מעל הקורה ותלוי בסמך aa. כדי לתת לקורה כוח של 60 kN60\,\text{kN} כלפי מעלה הוא מושך אותה, והקורה מושכת אותו כלפי מטה - המוט מתוח.

NAa=RA=60 kNN_{Aa}=R_A=60\,\text{kN}

σAa=NAaA=60 0001030=58.25 MPa (≈582.5 kg/cm2)\sigma_{Aa}=\frac{N_{Aa}}{A}=\frac{60\,000}{1030}=58.25\,\text{MPa}\ (\approx582.5\,\text{kg/cm}^2)

2. מוט BbBb: המוט נמצא מתחת לקורה ונשען על הסמך bb. הוא דוחף את הקורה כלפי מעלה ב-120 kN120\,\text{kN}, והקורה לוחצת עליו כלפי מטה - המוט לחוץ.

NBb=RB=120 kNN_{Bb}=R_B=120\,\text{kN}

σBb=NBbA=120 0001030=116.5 MPa (≈1165 kg/cm2)\sigma_{Bb}=\frac{N_{Bb}}{A}=\frac{120\,000}{1030}=116.5\,\text{MPa}\ (\approx1165\,\text{kg/cm}^2)

3. השוואה למאמץ המותר σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}: בשני המוטות 58.25<16058.25<160 ו-116.5<160116.5<160.

תשובה: במוט AaAa: N=60 kNN=60\,\text{kN}, σ=58.25 MPa\sigma=58.25\,\text{MPa}, המוט מתוח. במוט BbBb: N=120 kNN=120\,\text{kN}, σ=116.5 MPa\sigma=116.5\,\text{MPa}, המוט לחוץ.

סעיף ה

תשובה:

אין צורך בפרופיל חדש: בשני המוטות המאמץ קטן מ-160 MPa160\,\text{MPa} (58.2558.25 ו-116.5 MPa116.5\,\text{MPa}), ולכן IPE 100 מתאים.

נתון: מסעיף ד: σAa=58.25 MPa\sigma_{Aa}=58.25\,\text{MPa}, σBb=116.5 MPa\sigma_{Bb}=116.5\,\text{MPa}; המאמץ המותר σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: לבדוק אם צריך להחליף את הפרופיל.

1. בודקים כל מוט מול המאמץ המותר:

σAa=58.25 MPa<160 MPa\sigma_{Aa}=58.25\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} ✓

σBb=116.5 MPa<160 MPa\sigma_{Bb}=116.5\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} ✓

2. אף מוט אינו עובר את המאמץ המותר, ולכן התנאי בסעיף לא מתקיים ואין צורך לבחור פרופיל חדש. הפרופיל IPE 100 נשאר בשני המוטות.

3. לשם הבנה: השטח הדרוש למוט הלחוץ ביותר הוא Areq=Nσall=120 000160=750 mm2=7.5 cm2A_{req}=\frac{N}{\sigma_{all}}=\frac{120\,000}{160}=750\,\text{mm}^2=7.5\,\text{cm}^2, ו-IPE 100 (10.3 cm210.3\,\text{cm}^2) עומד בכך ברווח ניכר.

תשובה: המאמצים הצירים בשני המוטות (58.2558.25 ו-116.5 MPa116.5\,\text{MPa}) קטנים מ-160 MPa160\,\text{MPa}, ולכן אין צורך בפרופיל חדש - IPE 100 מתאים.

סעיף ו

תשובה:

Wreq=1375 cm3W_{req}=1375\,\text{cm}^3; נבחר IPE 450 (Wx=1500 cm3W_x=1500\,\text{cm}^3), σ=146.7 MPa<160 MPa\sigma=146.7\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

נתון: Mmax=220 kN⋅m=220⋅106 N⋅mmM_{max}=220\,\text{kN}\cdot\text{m}=220\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}.

מבוקש: מומנט ההתנגדות הדרוש, בחירת פרופיל IPE ומאמץ הכפיפה בו.

רעיון: מאמץ הכפיפה המקסימלי בחתך סימטרי הוא σ=MW\sigma=\frac{M}{W}. דורשים σ≤σall\sigma\le\sigma_{all}, ומכאן W≥MσallW\ge\frac{M}{\sigma_{all}}.

1. מומנט ההתנגדות הדרוש:

Wreq=Mmaxσall=220⋅106160=1 375 000 mm3=1375 cm3W_{req}=\frac{M_{max}}{\sigma_{all}}=\frac{220\cdot10^6}{160}=1\,375\,000\,\text{mm}^3=1375\,\text{cm}^3

2. בחירת פרופיל מטבלת IPE (מומנט התנגדות סביב הציר החזק WxW_x):

IPE 400: Wx=1160 cm3<1375 cm3W_x=1160\,\text{cm}^3<1375\,\text{cm}^3 - לא מספיק.

IPE 450: Wx=1500 cm3≥1375 cm3W_x=1500\,\text{cm}^3\ge1375\,\text{cm}^3 ✓

הפרופיל הקטן ביותר שמתאים הוא IPE 450.

3. מאמץ הכפיפה הקיים ב-IPE 450:

σ=MmaxWx=220⋅1061500⋅103=146.7 MPa (≈1467 kg/cm2)\sigma=\frac{M_{max}}{W_x}=\frac{220\cdot10^6}{1500\cdot10^3}=146.7\,\text{MPa}\ (\approx1467\,\text{kg/cm}^2)

146.7 MPa<160 MPa146.7\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} ✓. המומנט חיובי, ולכן הסיב התחתון מתוח והסיב העליון לחוץ, שניהם במאמץ זה.

תשובה: Wreq=1375 cm3W_{req}=1375\,\text{cm}^3; נבחר IPE 450 (Wx=1500 cm3W_x=1500\,\text{cm}^3), ובו σ=146.7 MPa≤160 MPa\sigma=146.7\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa}.

שאלה 2 · חתך מורכב: מרכז כובד, אינרציה ומאמצי כפיפה

בתרשים מספר 2 מסורטט חתך קורה אשר מורכב מחמישה אלמנטים מפלדה (הנתונים בתרשים הם במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות!

א.

סרטטו במחברתכם את החתך המופיע בתרשים מספר 2, כולל כל המידות העיקריות.

חשבו את מרכז הכובד של החתך Yb.

השלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – Yt, Yb.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את מומנט האינרצייה Ix.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את מומנט האינרצייה Iy.

(6 נקודות)
ד.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי ושגודלו הוא: M=−2000 kN⋅mM=-2000\,\text{kN}\cdot\text{m} (−200 t⋅m-200\,\text{t}\cdot\text{m}).

נתון:

Ix=700,000 cm4I_x=700{,}000\,\text{cm}^4

Yt=35 cmY_t=35\,\text{cm}

Yb=25 cmY_b=25\,\text{cm}

חשבו את מאמץ הכפיפה בסיב העליון ואת מאמץ הכפיפה בסיב התחתון.

כתבו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(5 נקודות)
ה.

על פי הנתונים בסעיף ד':

חשבו את המומנט המקסימלי שהחתך יכול לקבל.

עבור מומנט זה, חשבו את: המאמץ בסיב העליון ואת המאמץ בסיב התחתון.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Yb=316.7 mmY_b=316.7\,\text{mm}, Yt=283.3 mmY_t=283.3\,\text{mm} (גובה כולל 600 mm600\,\text{mm}).

נתון: חתך מחמישה מלבנים, סימטרי סביב הציר YY, גובה כולל 600 mm600\,\text{mm}.

מבוקש: מרחק מרכז הכובד מהסיב התחתון YbY_b, ומהסיב העליון YtY_t.

שרטוט: משרטטים את החתך בקנה מידה: בתחתית שני מלבנים 1 ו-2 (200×100200\times100) בקצוות, ורווח של 200 mm200\,\text{mm} ביניהם; מעליהם שני עמודים 3 ו-4 (100×300100\times300) הצמודים לקצה הפנימי של 1 ו-2; ומעליהם הפלטה העליונה 5 (400×200400\times200). רוחב כולל בתחתית 600 mm600\,\text{mm}, רוחב הפלטה העליונה 400 mm400\,\text{mm}, גבהים 100+300+200=600 mm100+300+200=600\,\text{mm}. בסוף מסמנים קו אופקי דרך מרכז הכובד ורושמים עליו את YbY_b ו-YtY_t.

רעיון: מרכז הכובד של חתך מורכב: Yb=ΣAiyiΣAiY_b=\frac{\Sigma A_i y_i}{\Sigma A_i}, כאשר yiy_i הוא מרחק מרכז הכובד של כל מלבן מהסיב התחתון. בגלל הסימטריה מרכז הכובד נמצא על הציר YY.

נתוני האלמנטים (מ"מ; הציר xx בתחתית החתך, הציר YY ציר הסימטריה):

אלמנטרוחב bbגובה hhA [mm2]A\,[\text{mm}^2]yi [mm]y_i\,[\text{mm}]xi [mm]x_i\,[\text{mm}]
120010020,00050-200
220010020,00050200
310030030,000250-150
410030030,000250150
540020080,0005000

1. השטח הכולל:

A=2⋅20 000+2⋅30 000+80 000=180 000 mm2=1800 cm2A=2\cdot20\,000+2\cdot30\,000+80\,000=180\,000\,\text{mm}^2=1800\,\text{cm}^2

2. המומנט הסטטי סביב הסיב התחתון:

ΣAiyi=2⋅20 000⋅50+2⋅30 000⋅250+80 000⋅500=2⋅106+15⋅106+40⋅106=57⋅106 mm3\Sigma A_iy_i=2\cdot20\,000\cdot50+2\cdot30\,000\cdot250+80\,000\cdot500=2\cdot10^6+15\cdot10^6+40\cdot10^6=57\cdot10^6\,\text{mm}^3

3. מרכז הכובד:

Yb=ΣAiyiA=57⋅106180 000=316.7 mmY_b=\frac{\Sigma A_iy_i}{A}=\frac{57\cdot10^6}{180\,000}=316.7\,\text{mm}

Yt=H−Yb=600−316.7=283.3 mmY_t=H-Y_b=600-316.7=283.3\,\text{mm}

בשרטוט רושמים: Yb=316.7 mmY_b=316.7\,\text{mm} (מהסיב התחתון) ו-Yt=283.3 mmY_t=283.3\,\text{mm} (עד הסיב העליון).

תשובה: Yb=316.7 mmY_b=316.7\,\text{mm} (31.67 cm31.67\,\text{cm}), Yt=283.3 mmY_t=283.3\,\text{mm} (28.33 cm28.33\,\text{cm}).

סעיף ב

תשובה:

Ix=6.55⋅109 mm4=655,000 cm4I_x=6.55\cdot10^9\,\text{mm}^4=655{,}000\,\text{cm}^4

נתון: האלמנטים מסעיף א, Yb=316.7 mmY_b=316.7\,\text{mm}.

מבוקש: מומנט האינרציה IxI_x סביב הציר האופקי העובר דרך מרכז הכובד.

רעיון: לכל מלבן: מומנט אינרציה עצמי bh312\frac{bh^3}{12} ועוד איבר שטיינר A d2A\,d^2, כאשר d=yi−Ybd=y_i-Y_b הוא המרחק בין מרכז הכובד של המלבן למרכז הכובד של החתך.

1. אלמנטים 1, 2 (כל אחד): d=50−316.7=−266.7 mmd=50-316.7=-266.7\,\text{mm}

I0=200⋅100312=16.67⋅106 mm4I_0=\frac{200\cdot100^3}{12}=16.67\cdot10^6\,\text{mm}^4, A d2=20 000⋅266.72=1422.2⋅106 mm4A\,d^2=20\,000\cdot266.7^2=1422.2\cdot10^6\,\text{mm}^4

I1=I2=16.67⋅106+1422.2⋅106=1438.9⋅106 mm4I_{1}=I_{2}=16.67\cdot10^6+1422.2\cdot10^6=1438.9\cdot10^6\,\text{mm}^4

2. אלמנטים 3, 4 (כל אחד): d=250−316.7=−66.7 mmd=250-316.7=-66.7\,\text{mm}

I0=100⋅300312=225⋅106 mm4I_0=\frac{100\cdot300^3}{12}=225\cdot10^6\,\text{mm}^4, A d2=30 000⋅66.672=133.3⋅106 mm4A\,d^2=30\,000\cdot66.67^2=133.3\cdot10^6\,\text{mm}^4

I3=I4=225⋅106+133.3⋅106=358.3⋅106 mm4I_{3}=I_{4}=225\cdot10^6+133.3\cdot10^6=358.3\cdot10^6\,\text{mm}^4

3. אלמנט 5: d=500−316.7=183.3 mmd=500-316.7=183.3\,\text{mm}

I0=400⋅200312=266.7⋅106 mm4I_0=\frac{400\cdot200^3}{12}=266.7\cdot10^6\,\text{mm}^4, A d2=80 000⋅183.32=2688.9⋅106 mm4A\,d^2=80\,000\cdot183.3^2=2688.9\cdot10^6\,\text{mm}^4

I5=266.7⋅106+2688.9⋅106=2955.6⋅106 mm4I_{5}=266.7\cdot10^6+2688.9\cdot10^6=2955.6\cdot10^6\,\text{mm}^4

4. סכום:

Ix=2⋅1438.9⋅106+2⋅358.3⋅106+2955.6⋅106=6550⋅106 mm4I_x=2\cdot1438.9\cdot10^6+2\cdot358.3\cdot10^6+2955.6\cdot10^6=6550\cdot10^6\,\text{mm}^4

Ix=6.55⋅109 mm4=655 000 cm4I_x=6.55\cdot10^9\,\text{mm}^4=655\,000\,\text{cm}^4

תשובה: Ix=6.55⋅109 mm4=655,000 cm4I_x=6.55\cdot10^9\,\text{mm}^4=655{,}000\,\text{cm}^4

סעיף ג

תשובה:

Iy=4.2⋅109 mm4=420,000 cm4I_y=4.2\cdot10^9\,\text{mm}^4=420{,}000\,\text{cm}^4

נתון: האלמנטים מסעיף א. הציר YY הוא ציר סימטריה, ולכן הוא עובר דרך מרכז הכובד.

מבוקש: מומנט האינרציה IyI_y.

רעיון: לכל מלבן: hb312\frac{hb^3}{12} (כאן הרוחב bb בכיוון xx מופיע בחזקה שלישית) ועוד A xi2A\,x_i^2, כאשר xix_i הוא המרחק האופקי של מרכז המלבן מהציר YY.

1. אלמנטים 1, 2 (כל אחד): xi=±200 mmx_i=\pm200\,\text{mm} (המלבן נמצא בין 100100 ל-300 mm300\,\text{mm} מהציר)

I0=100⋅200312=66.67⋅106 mm4I_0=\frac{100\cdot200^3}{12}=66.67\cdot10^6\,\text{mm}^4, A xi2=20 000⋅2002=800⋅106 mm4A\,x_i^2=20\,000\cdot200^2=800\cdot10^6\,\text{mm}^4

I1=I2=866.7⋅106 mm4I_{1}=I_{2}=866.7\cdot10^6\,\text{mm}^4

2. אלמנטים 3, 4 (כל אחד): xi=±150 mmx_i=\pm150\,\text{mm} (בין 100100 ל-200 mm200\,\text{mm} מהציר)

I0=300⋅100312=25⋅106 mm4I_0=\frac{300\cdot100^3}{12}=25\cdot10^6\,\text{mm}^4, A xi2=30 000⋅1502=675⋅106 mm4A\,x_i^2=30\,000\cdot150^2=675\cdot10^6\,\text{mm}^4

I3=I4=700⋅106 mm4I_{3}=I_{4}=700\cdot10^6\,\text{mm}^4

3. אלמנט 5: מרכזו על הציר, xi=0x_i=0:

I5=200⋅400312=1066.7⋅106 mm4I_{5}=\frac{200\cdot400^3}{12}=1066.7\cdot10^6\,\text{mm}^4

4. סכום:

Iy=2⋅866.7⋅106+2⋅700⋅106+1066.7⋅106=4200⋅106 mm4=420 000 cm4I_y=2\cdot866.7\cdot10^6+2\cdot700\cdot10^6+1066.7\cdot10^6=4200\cdot10^6\,\text{mm}^4=420\,000\,\text{cm}^4

תשובה: Iy=4.2⋅109 mm4=420,000 cm4I_y=4.2\cdot10^9\,\text{mm}^4=420{,}000\,\text{cm}^4

סעיף ד

תשובה:

סיב עליון: σt=100 MPa\sigma_t=100\,\text{MPa} מתיחה; סיב תחתון: σb=71.4 MPa\sigma_b=71.4\,\text{MPa} לחיצה.

נתון: M=−2000 kN⋅m=−2000⋅106 N⋅mmM=-2000\,\text{kN}\cdot\text{m}=-2000\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}, Ix=700 000 cm4=7⋅109 mm4I_x=700\,000\,\text{cm}^4=7\cdot10^9\,\text{mm}^4, Yt=350 mmY_t=350\,\text{mm}, Yb=250 mmY_b=250\,\text{mm} (נתונים לסעיף זה, שונים מהחתך שחישבנו).

מבוקש: מאמצי הכפיפה בסיב העליון ובסיב התחתון, וסוגם.

רעיון: נוסחת הכפיפה σ=M⋅yIx\sigma=\frac{M\cdot y}{I_x}, כאשר yy הוא מרחק הסיב מהציר הנייטרלי. מומנט שלילי מכופף את הקורה כך שהקמירות כלפי מעלה: הסיב העליון נמתח והסיב התחתון נלחץ.

1. הסיב העליון:

σt=∣M∣⋅YtIx=2000⋅106⋅3507⋅109=100 MPa (1000 kg/cm2)\sigma_t=\frac{|M|\cdot Y_t}{I_x}=\frac{2000\cdot10^6\cdot350}{7\cdot10^9}=100\,\text{MPa}\ (1000\,\text{kg/cm}^2) - מתיחה

2. הסיב התחתון:

σb=∣M∣⋅YbIx=2000⋅106⋅2507⋅109=71.43 MPa (≈714 kg/cm2)\sigma_b=\frac{|M|\cdot Y_b}{I_x}=\frac{2000\cdot10^6\cdot250}{7\cdot10^9}=71.43\,\text{MPa}\ (\approx714\,\text{kg/cm}^2) - לחיצה

3. שני המאמצים קטנים מהמאמץ המותר 160 MPa160\,\text{MPa}.

תשובה: בסיב העליון σt=100 MPa\sigma_t=100\,\text{MPa} מתיחה; בסיב התחתון σb=71.43 MPa\sigma_b=71.43\,\text{MPa} לחיצה.

סעיף ה

תשובה:

Mmax=3200 kN⋅mM_{max}=3200\,\text{kN}\cdot\text{m} (שלילי, −3200 kN⋅m-3200\,\text{kN}\cdot\text{m}); סיב עליון 160 MPa160\,\text{MPa} מתיחה, סיב תחתון 114.3 MPa114.3\,\text{MPa} לחיצה.

נתון: Ix=7⋅109 mm4I_x=7\cdot10^9\,\text{mm}^4, Yt=350 mmY_t=350\,\text{mm}, Yb=250 mmY_b=250\,\text{mm}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa} (זהה למתיחה וללחיצה).

מבוקש: המומנט המקסימלי שהחתך יכול לשאת, והמאמצים בסיבים תחת מומנט זה.

רעיון: המאמץ גדל עם המרחק מהציר הנייטרלי, ולכן הסיב הרחוק ביותר מגיע ראשון למאמץ המותר. כאן Yt=350 mm>Yb=250 mmY_t=350\,\text{mm}>Y_b=250\,\text{mm}, ולכן הסיב העליון קובע. מאחר שהמאמץ המותר זהה במתיחה ובלחיצה, אין חשיבות לכך שהמומנט שלילי.

1. מומנטי ההתנגדות:

Wt=IxYt=7⋅109350=20⋅106 mm3=20 000 cm3W_t=\frac{I_x}{Y_t}=\frac{7\cdot10^9}{350}=20\cdot10^6\,\text{mm}^3=20\,000\,\text{cm}^3

Wb=IxYb=7⋅109250=28⋅106 mm3=28 000 cm3W_b=\frac{I_x}{Y_b}=\frac{7\cdot10^9}{250}=28\cdot10^6\,\text{mm}^3=28\,000\,\text{cm}^3

הקטן מביניהם, WtW_t, קובע.

2. המומנט המקסימלי:

Mmax=σall⋅Wt=160⋅20⋅106=3200⋅106 N⋅mm=3200 kN⋅mM_{max}=\sigma_{all}\cdot W_t=160\cdot20\cdot10^6=3200\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}=3200\,\text{kN}\cdot\text{m}

(כמומנט שלילי כמו בסעיף ד: M=−3200 kN⋅mM=-3200\,\text{kN}\cdot\text{m}, −320 t⋅m-320\,\text{t}\cdot\text{m}.)

3. המאמצים תחת מומנט זה:

σt=Mmax⋅YtIx=3200⋅106⋅3507⋅109=160 MPa\sigma_t=\frac{M_{max}\cdot Y_t}{I_x}=\frac{3200\cdot10^6\cdot350}{7\cdot10^9}=160\,\text{MPa} - מתיחה (שווה בדיוק למותר)

σb=Mmax⋅YbIx=3200⋅106⋅2507⋅109=114.29 MPa\sigma_b=\frac{M_{max}\cdot Y_b}{I_x}=\frac{3200\cdot10^6\cdot250}{7\cdot10^9}=114.29\,\text{MPa} - לחיצה (<160 MPa<160\,\text{MPa})

תשובה: Mmax=3200 kN⋅mM_{max}=3200\,\text{kN}\cdot\text{m} (320 t⋅m320\,\text{t}\cdot\text{m}, שלילי); בסיב העליון 160 MPa160\,\text{MPa} מתיחה, בסיב התחתון 114.29 MPa114.29\,\text{MPa} לחיצה.

שאלה 3 · קורה עם זיז: תגובות, דיאגרמות, חתך T

בתרשים מספר 3 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים כמתואר בתרשים. (המידות במטרים).

בתרשים מספר 3 א מסורטט חתך הקורה העשויה משני אלמנטים מלבניים מלאים (המידות הן במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר)

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים A, B.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(7 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(7 נקודות)
ד.

עבור החתך הנתון בתרשים מספר 3א:

חשבו את מרכז הכובד Yb של החתך.

(4 נקודות)
ה.

חשבו את מומנט האינרצייה Ix של החתך.

(4 נקודות)
ו.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי ושגודלו הוא: M=−700 kN⋅mM=-700\,\text{kN}\cdot\text{m} (−70 t⋅m-70\,\text{t}\cdot\text{m}).

עבור מומנט זה חשבו את מאמץ הכפיפה בסיב העליון ואת מאמץ הכפיפה בסיב התחתון.

כתבו איפה יש מתיחה ואיפה יש לחיצה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

RB=526.67 kNR_B=526.67\,\text{kN} (כלפי מעלה), RA=66.67 kNR_A=66.67\,\text{kN} כלפי מטה (RA=−66.67 kNR_A=-66.67\,\text{kN}), HA=0H_A=0.

נתון: קורה AEAE באורך 10 m10\,\text{m}; סמך קבוע (ציר) ב-AA (x=0x=0) וסמך נייד (גלגלת) ב-BB (x=6 mx=6\,\text{m}), וזיז BEBE באורך 4 m4\,\text{m}.

עומסים:

•עומס מפורס 20 kN/m20\,\text{kN/m} בקטע ABAB (0≤x≤60\le x\le6);

•עומס מפורס 40 kN/m40\,\text{kN/m} בקטע BEBE (6≤x≤106\le x\le10);

•מומנט מרוכז 200 kN⋅m200\,\text{kN}\cdot\text{m} נגד כיוון השעון ב-CC (x=8x=8);

•כוח מרוכז 80 kN80\,\text{kN} כלפי מטה ב-DD (x=9x=9);

•כוח מרוכז 100 kN100\,\text{kN} כלפי מטה ב-EE (x=10x=10).

מבוקש: התגובות בסמכים AA ו-BB.

רעיון: נחליף את העומסים המפורסים בשקולים, נכתוב משוואת מומנטים סביב AA ונקבל את RBR_B, ואז מסכום הכוחות האנכיים את RAR_A. אין עומסים אופקיים, ולכן HA=0H_A=0.

1. שקולי העומסים המפורסים:

Q1=20⋅6=120 kNQ_1=20\cdot6=120\,\text{kN} ב-x=3 mx=3\,\text{m}

Q2=40⋅4=160 kNQ_2=40\cdot4=160\,\text{kN} ב-x=8 mx=8\,\text{m}

סך העומס האנכי: ΣF=120+160+80+100=460 kN\Sigma F=120+160+80+100=460\,\text{kN}.

2. נסמן את RAR_A ו-RBR_B כלפי מעלה. משוואת מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי); המומנט המרוכז נגד כיוון השעון, ולכן חיובי:

ΣMA=0: RB⋅6−120⋅3−160⋅8−80⋅9−100⋅10+200=0\Sigma M_A=0:\ R_B\cdot6-120\cdot3-160\cdot8-80\cdot9-100\cdot10+200=0

RB⋅6=360+1280+720+1000−200=3160R_B\cdot6=360+1280+720+1000-200=3160

RB=31606=526.67 kNR_B=\frac{3160}{6}=526.67\,\text{kN}

3. משוואת כוחות אנכיים:

ΣFy=0: RA+526.67−460=0 ⇒ RA=−66.67 kN\Sigma F_y=0:\ R_A+526.67-460=0\ \Rightarrow\ R_A=-66.67\,\text{kN}

הסימן השלילי אומר שהתגובה ב-AA פועלת כלפי מטה: הזיז הכבד מנסה להרים את הקורה מהסמך AA.

4. משוואת כוחות אופקיים: ΣFx=0⇒HA=0\Sigma F_x=0\Rightarrow H_A=0.

5. בדיקה - מומנטים סביב BB:

ΣMB=−RA⋅6+120⋅3−160⋅2−80⋅3−100⋅4+200=400+360−320−240−400+200=0\Sigma M_B=-R_A\cdot6+120\cdot3-160\cdot2-80\cdot3-100\cdot4+200=400+360-320-240-400+200=0 ✓

תשובה: RB=526.67 kNR_B=526.67\,\text{kN} (52.67 t52.67\,\text{t}) כלפי מעלה; RA=66.67 kNR_A=66.67\,\text{kN} (6.67 t6.67\,\text{t}) כלפי מטה; HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VA=−66.67V_A=-66.67, VB−=−186.67V_B^-=-186.67, VB+=340V_B^+=340, VD−=220V_D^-=220, VD+=140V_D^+=140, VE−=100 kNV_E^-=100\,\text{kN} (ליניארי בין הנקודות).

נתון: RA=−66.67 kNR_A=-66.67\,\text{kN} (כלפי מטה), RB=526.67 kNR_B=526.67\,\text{kN} והעומסים.

מבוקש: מהלך כוח הגזירה V(x)V(x).

מוסכמת סימנים: VV = סכום הכוחות האנכיים משמאל לחתך (כלפי מעלה חיובי). כוח מרוכז יוצר קפיצה בגודלו; עומס מפורס יוצר ירידה ליניארית; המומנט המרוכז ב-CC לא משפיע על הגזירה.

1. ב-AA: VA=RA=−66.67 kNV_A=R_A=-66.67\,\text{kN}.

2. קטע ABAB (0≤x≤60\le x\le6): V(x)=−66.67−20xV(x)=-66.67-20x

VB−=−66.67−20⋅6=−186.67 kNV_B^-=-66.67-20\cdot6=-186.67\,\text{kN}

הגזירה שלילית בכל הקטע ואינה מתאפסת, ולכן אין בו נקודת קיצון פנימית של המומנט.

3. ב-BB קפיצה כלפי מעלה בגודל RBR_B:

VB+=−186.67+526.67=340 kNV_B^+=-186.67+526.67=340\,\text{kN}

(הגזירה מחליפה סימן ב-BB - שם המומנט הקיצוני.)

4. קטע BDBD (6≤x≤96\le x\le9): V(x)=340−40(x−6)V(x)=340-40(x-6)

VC=340−40⋅2=260 kNV_C=340-40\cdot2=260\,\text{kN}, VD−=340−40⋅3=220 kNV_D^-=340-40\cdot3=220\,\text{kN}

5. ב-DD קפיצה כלפי מטה בגודל 80 kN80\,\text{kN}: VD+=220−80=140 kNV_D^+=220-80=140\,\text{kN}

6. קטע DEDE (9≤x≤109\le x\le10): V(x)=140−40(x−9)V(x)=140-40(x-9), VE−=140−40=100 kNV_E^-=140-40=100\,\text{kN}

7. ב-EE הכוח 100 kN100\,\text{kN} כלפי מטה מחזיר לאפס: 100−100=0100-100=0 ✓

נקודהx [m]x\,[\text{m}]V [kN]V\,[\text{kN}]
A0-66.67
B6-186.67 / 340
C8260
D9220 / 140
E10100 / 0
x [m]V [kN]246810-200-100100200300-66.67-186.67340220140100

תשובה: VA=−66.67 kNV_A=-66.67\,\text{kN}, VB=−186.67/+340 kNV_B=-186.67/+340\,\text{kN}, VC=260 kNV_C=260\,\text{kN}, VD=220/140 kNV_D=220/140\,\text{kN}, VE=100 kNV_E=100\,\text{kN} (מתאפס בקצה); ליניארי בין הנקודות.

סעיף ג

תשובה:

MA=0M_A=0, MB=−760M_B=-760, MC=−160/−360M_C=-160/-360, MD=−120M_D=-120, ME=0 kN⋅mM_E=0\,\text{kN}\cdot\text{m}; המומנט כולו שלילי, Mmax=−760 kN⋅mM_{max}=-760\,\text{kN}\cdot\text{m} ב-BB.

נתון: RA=−66.67 kNR_A=-66.67\,\text{kN}, RB=526.67 kNR_B=526.67\,\text{kN} והעומסים.

מבוקש: מהלך המומנט M(x)M(x).

מוסכמת סימנים: מומנט חיובי מותח את הסיב התחתון. מחשבים מהכוחות שמשמאל לחתך. מומנט מרוכז נגד כיוון השעון גורם לקפיצה כלפי מטה (−) בדיאגרמה, בגודל המומנט.

1. MA=0M_A=0 (סמך קצה).

2. קטע ABAB: M(x)=−66.67x−20x22=−66.67x−10x2M(x)=-66.67x-\frac{20x^2}{2}=-66.67x-10x^2

M(3)=−66.67⋅3−10⋅32=−200−90=−290 kN⋅mM(3)=-66.67\cdot3-10\cdot3^2=-200-90=-290\,\text{kN}\cdot\text{m}

MB=−66.67⋅6−10⋅62=−400−360=−760 kN⋅mM_B=-66.67\cdot6-10\cdot6^2=-400-360=-760\,\text{kN}\cdot\text{m}

בדיקה מהצד הימני של BB: MB=−(160⋅2+80⋅3+100⋅4)+200=−960+200=−760 kN⋅mM_B=-(160\cdot2+80\cdot3+100\cdot4)+200=-960+200=-760\,\text{kN}\cdot\text{m} ✓

3. ב-CC (x=8x=8), לפני המומנט המרוכז: מוסיפים את שטח הגזירה בין BB ל-CC (טרפז):

MC−=−760+340+2602⋅2=−760+600=−160 kN⋅mM_C^-=-760+\frac{340+260}{2}\cdot2=-760+600=-160\,\text{kN}\cdot\text{m}

אחרי המומנט (נגד כיוון השעון, קפיצה של −200-200):

MC+=−160−200=−360 kN⋅mM_C^+=-160-200=-360\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. ב-DD (x=9x=9): שטח הגזירה בין CC ל-DD: 260+2202⋅1=240\frac{260+220}{2}\cdot1=240

MD=−360+240=−120 kN⋅mM_D=-360+240=-120\,\text{kN}\cdot\text{m}

בדיקה מימין: MD=−100⋅1−40⋅122=−120 kN⋅mM_D=-100\cdot1-40\cdot\frac{1^2}{2}=-120\,\text{kN}\cdot\text{m} ✓

5. ב-EE (x=10x=10): שטח הגזירה בין DD ל-EE: 140+1002⋅1=120\frac{140+100}{2}\cdot1=120

ME=−120+120=0M_E=-120+120=0 ✓ (קצה חופשי)

6. המומנט הקיצוני: הגזירה מחליפה סימן רק ב-BB, ולכן Mmax=MB=−760 kN⋅mM_{max}=M_B=-760\,\text{kN}\cdot\text{m} (שלילי - מתיחה בסיב העליון). בכל אורך הקורה המומנט שלילי או אפס.

נקודהx [m]x\,[\text{m}]M [kN⋅m]M\,[\text{kN}\cdot\text{m}]
A00
אמצע AB3-290
B6-760
C8-160 / -360
D9-120
E100
x [m]M [kN·m]246810-800-600-400-200-290-760-160-360-1200

תשובה: MA=0M_A=0, MB=−760 kN⋅mM_B=-760\,\text{kN}\cdot\text{m}, MC=−160/−360 kN⋅mM_C=-160/-360\,\text{kN}\cdot\text{m} (קפיצה מהמומנט המרוכז), MD=−120 kN⋅mM_D=-120\,\text{kN}\cdot\text{m}, ME=0M_E=0. המומנט המקסימלי בערכו המוחלט: −760 kN⋅m-760\,\text{kN}\cdot\text{m} (−76 t⋅m-76\,\text{t}\cdot\text{m}) מעל הסמך BB.

סעיף ד

תשובה:

Yb=170 mmY_b=170\,\text{mm} (Yt=230 mmY_t=230\,\text{mm}).

נתון: חתך T הפוך: אלמנט 1 - מלבן 400×100 mm400\times100\,\text{mm} בתחתית; אלמנט 2 - מלבן 200×300 mm200\times300\,\text{mm} מעליו, במרכז. גובה כולל 400 mm400\,\text{mm}. החתך סימטרי סביב YY.

מבוקש: מרחק מרכז הכובד מהסיב התחתון, YbY_b.

רעיון: Yb=ΣAiyiΣAiY_b=\frac{\Sigma A_iy_i}{\Sigma A_i}, כאשר yiy_i נמדד מהסיב התחתון.

1. שטחים ומרכזים:

A1=400⋅100=40 000 mm2A_1=400\cdot100=40\,000\,\text{mm}^2, y1=1002=50 mmy_1=\frac{100}{2}=50\,\text{mm}

A2=200⋅300=60 000 mm2A_2=200\cdot300=60\,000\,\text{mm}^2, y2=100+3002=250 mmy_2=100+\frac{300}{2}=250\,\text{mm}

A=40 000+60 000=100 000 mm2=1000 cm2A=40\,000+60\,000=100\,000\,\text{mm}^2=1000\,\text{cm}^2

2. מרכז הכובד:

Yb=40 000⋅50+60 000⋅250100 000=2⋅106+15⋅106100 000=170 mmY_b=\frac{40\,000\cdot50+60\,000\cdot250}{100\,000}=\frac{2\cdot10^6+15\cdot10^6}{100\,000}=170\,\text{mm}

Yt=400−170=230 mmY_t=400-170=230\,\text{mm}

תשובה: Yb=170 mmY_b=170\,\text{mm} (17 cm17\,\text{cm}); בהתאם Yt=230 mmY_t=230\,\text{mm}.

סעיף ה

תשובה:

Ix=1.4433⋅109 mm4=144,333 cm4I_x=1.4433\cdot10^9\,\text{mm}^4=144{,}333\,\text{cm}^4

נתון: האלמנטים מסעיף ד, Yb=170 mmY_b=170\,\text{mm}.

מבוקש: IxI_x סביב הציר האופקי דרך מרכז הכובד.

רעיון: משפט שטיינר לכל מלבן: I=bh312+A d2I=\frac{bh^3}{12}+A\,d^2, d=yi−Ybd=y_i-Y_b.

1. אלמנט 1: d1=50−170=−120 mmd_1=50-170=-120\,\text{mm}

I1=400⋅100312+40 000⋅1202=33.33⋅106+576⋅106=609.33⋅106 mm4I_1=\frac{400\cdot100^3}{12}+40\,000\cdot120^2=33.33\cdot10^6+576\cdot10^6=609.33\cdot10^6\,\text{mm}^4

2. אלמנט 2: d2=250−170=80 mmd_2=250-170=80\,\text{mm}

I2=200⋅300312+60 000⋅802=450⋅106+384⋅106=834⋅106 mm4I_2=\frac{200\cdot300^3}{12}+60\,000\cdot80^2=450\cdot10^6+384\cdot10^6=834\cdot10^6\,\text{mm}^4

3. סכום:

Ix=609.33⋅106+834⋅106=1443.33⋅106 mm4=144 333 cm4I_x=609.33\cdot10^6+834\cdot10^6=1443.33\cdot10^6\,\text{mm}^4=144\,333\,\text{cm}^4

תשובה: Ix=1.4433⋅109 mm4≈144,333 cm4I_x=1.4433\cdot10^9\,\text{mm}^4\approx144{,}333\,\text{cm}^4

סעיף ו

תשובה:

סיב עליון: σt=111.5 MPa\sigma_t=111.5\,\text{MPa} מתיחה; סיב תחתון: σb=82.4 MPa\sigma_b=82.4\,\text{MPa} לחיצה.

נתון: M=−700 kN⋅m=−700⋅106 N⋅mmM=-700\,\text{kN}\cdot\text{m}=-700\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}; מסעיפים ד-ה: Ix=1443.33⋅106 mm4I_x=1443.33\cdot10^6\,\text{mm}^4, Yt=230 mmY_t=230\,\text{mm}, Yb=170 mmY_b=170\,\text{mm}.

מבוקש: מאמצי הכפיפה בסיבים הקיצוניים וסוגם.

רעיון: σ=M⋅yIx\sigma=\frac{M\cdot y}{I_x}. מומנט שלילי - הקורה מתכופפת עם קמירות כלפי מעלה, ולכן הסיב העליון מתוח והתחתון לחוץ.

1. הסיב העליון:

σt=700⋅106⋅2301443.33⋅106=111.5 MPa (≈1115 kg/cm2)\sigma_t=\frac{700\cdot10^6\cdot230}{1443.33\cdot10^6}=111.5\,\text{MPa}\ (\approx1115\,\text{kg/cm}^2) - מתיחה

2. הסיב התחתון:

σb=700⋅106⋅1701443.33⋅106=82.4 MPa (≈824 kg/cm2)\sigma_b=\frac{700\cdot10^6\cdot170}{1443.33\cdot10^6}=82.4\,\text{MPa}\ (\approx824\,\text{kg/cm}^2) - לחיצה

3. שני המאמצים קטנים מהמותר (160 MPa160\,\text{MPa}).

תשובה: בסיב העליון σt=111.5 MPa\sigma_t=111.5\,\text{MPa} מתיחה; בסיב התחתון σb=82.4 MPa\sigma_b=82.4\,\text{MPa} לחיצה.

שאלה 4 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו.

מוטות המסבך עשויים צינורות ריבועיים RHS 60/60 (t=5).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים.

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות: 1,2,3,4,5,6.

נתון שהכוח במוט מספר 7 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: P7=−16.67 kNP_7=-16.67\,\text{kN} (1.67 t1.67\,\text{t}).

רכזו את התשובות בטבלה.

(18 נקודות)
ג.

נתון שהכוח במוט מספר 4 הוא כוח לחיצה: P4=−57 kNP_4=-57\,\text{kN} (−5.7 t-5.7\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הקיים במוט זה.

כתבו האם המאמץ במוט זה עונה על דרישת המאמץ המותר.

(5 נקודות)
ד.

נתון שהכוח במוט מספר 3 הוא כוח לחיצה: P3=−47 kNP_3=-47\,\text{kN} (−4.7 t-4.7\,\text{t}).

נתון שמאמץ הלחיצה הקיים במוט מספר 3 הוא: σ=2,600 kg/cm2\sigma=2{,}600\,\text{kg/cm}^2.

למרות שהכוח במוט מספר 3 קטן מאשר הכוח במוט מספר 4

המאמץ הקיים בו יותר גדול.

הסבירו מה הגורם שמשפיע על כך.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

RA=3.33 kNR_A=3.33\,\text{kN} כלפי מטה, RBy=183.33 kNR_{By}=183.33\,\text{kN} כלפי מעלה, RBx=50 kNR_{Bx}=50\,\text{kN} שמאלה.

נתון (קואורדינטות במטרים, ראשית ב-AA): A(0,0)A(0,0), C(3,0)C(3,0), D(6,0)D(6,0), B(9,0)B(9,0), E(12,0)E(12,0), F(3,3)F(3,3), G(6,6)G(6,6), H(9,3)H(9,3).

AA - סמך נייד (גלגלת, תגובה אנכית בלבד); BB - סמך קבוע (ציר, תגובה אנכית ואופקית).

עומסים: ב-FF: 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה ו-30 kN30\,\text{kN} ימינה; ב-GG: 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה ו-20 kN20\,\text{kN} ימינה; ב-HH: 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה; ב-EE: 60 kN60\,\text{kN} כלפי מטה.

מבוקש: התגובות RAR_A, RBxR_{Bx}, RByR_{By}.

רעיון: שלוש משוואות שיווי משקל למסבך כולו. נתחיל במומנטים סביב BB, שם פועלים שני נעלמים, ונקבל ישירות את RAR_A.

1. כוחות אופקיים (ימינה חיובי). נסמן RBxR_{Bx} ימינה:

ΣFx=0: 30+20+RBx=0 ⇒ RBx=−50 kN\Sigma F_x=0:\ 30+20+R_{Bx}=0\ \Rightarrow\ R_{Bx}=-50\,\text{kN}, כלומר 50 kN50\,\text{kN} שמאלה.

2. מומנטים סביב BB (נגד כיוון השעון חיובי). נסמן RAR_A כלפי מעלה. הזרועות: כוח אנכי - המרחק האופקי מ-BB; כוח אופקי - הגובה מעל BB:

•RAR_A (מעלה, 9 m9\,\text{m} משמאל ל-BB): −9RA-9R_A

•40 kN40\,\text{kN} ב-FF (מטה, 6 m6\,\text{m} משמאל): +40⋅6=+240+40\cdot6=+240

•30 kN30\,\text{kN} ב-FF (ימינה, גובה 3 m3\,\text{m}): −30⋅3=−90-30\cdot3=-90

•40 kN40\,\text{kN} ב-GG (מטה, 3 m3\,\text{m} משמאל): +40⋅3=+120+40\cdot3=+120

•20 kN20\,\text{kN} ב-GG (ימינה, גובה 6 m6\,\text{m}): −20⋅6=−120-20\cdot6=-120

•40 kN40\,\text{kN} ב-HH: מעל BB, זרוע אפס.

•60 kN60\,\text{kN} ב-EE (מטה, 3 m3\,\text{m} מימין): −60⋅3=−180-60\cdot3=-180

ΣMB=0: −9RA+240−90+120−120−180=0 ⇒ −9RA−30=0\Sigma M_B=0:\ -9R_A+240-90+120-120-180=0\ \Rightarrow\ -9R_A-30=0

RA=−309=−3.33 kNR_A=-\frac{30}{9}=-3.33\,\text{kN}, כלומר 3.33 kN3.33\,\text{kN} כלפי מטה.

3. כוחות אנכיים:

ΣFy=0: RA+RBy−40−40−40−60=0 ⇒ RBy=180+3.33=183.33 kN\Sigma F_y=0:\ R_A+R_{By}-40-40-40-60=0\ \Rightarrow\ R_{By}=180+3.33=183.33\,\text{kN} כלפי מעלה.

4. בדיקה - מומנטים סביב AA:

ΣMA=183.33⋅9−40⋅3−30⋅3−40⋅6−20⋅6−40⋅9−60⋅12=1650−120−90−240−120−360−720=0\Sigma M_A=183.33\cdot9-40\cdot3-30\cdot3-40\cdot6-20\cdot6-40\cdot9-60\cdot12=1650-120-90-240-120-360-720=0 ✓

תשובה: RA=3.33 kNR_A=3.33\,\text{kN} (0.33 t0.33\,\text{t}) כלפי מטה; RBy=183.33 kNR_{By}=183.33\,\text{kN} (18.33 t18.33\,\text{t}) כלפי מעלה; RBx=50 kNR_{Bx}=50\,\text{kN} (5 t5\,\text{t}) שמאלה.

סעיף ב

תשובה:

P1=−3.33P_1=-3.33, P2=+11.79P_2=+11.79, P3=−49.50P_3=-49.50, P4=−60.00P_4=-60.00, P5=+84.85P_5=+84.85, P6=−36.67 kNP_6=-36.67\,\text{kN} (+ מתיחה, − לחיצה).

נתון: הגאומטריה והעומסים מסעיף א, RA=−3.33 kNR_A=-3.33\,\text{kN} (מטה), RBy=183.33 kNR_{By}=183.33\,\text{kN}, RBx=−50 kNR_{Bx}=-50\,\text{kN}.

המוטות: 1 = CDCD, 2 = FGFG, 3 = FDFD, 4 = BEBE, 5 = HEHE, 6 = GDGD, 7 = GHGH.

מבוקש: הכוחות P1P_1 עד P6P_6.

שיטה: שיטת הצמתים. בכל צומת שבו לכל היותר שני נעלמים כותבים ΣFx=0\Sigma F_x=0, ΣFy=0\Sigma F_y=0. מניחים שכל מוט מתוח (הכוח יוצא מהצומת לאורך המוט); תוצאה שלילית פירושה לחיצה. כל המוטות האלכסוניים נוטים ב-45∘45^\circ, ולכן הרכיבים שלהם הם P2=0.7071P\frac{P}{\sqrt2}=0.7071P.

1. צומת EE (נעלמים P4P_4, P5P_5). המוט 5 פונה מ-EE שמאלה-למעלה אל HH, המוט 4 פונה שמאלה אל BB:

ΣFy=0: P52−60=0 ⇒ P5=602=+84.85 kN\Sigma F_y=0:\ \frac{P_5}{\sqrt2}-60=0\ \Rightarrow\ P_5=60\sqrt2=+84.85\,\text{kN} (מתיחה)

ΣFx=0: −P52−P4=0 ⇒ P4=−60 kN\Sigma F_x=0:\ -\frac{P_5}{\sqrt2}-P_4=0\ \Rightarrow\ P_4=-60\,\text{kN} (לחיצה)

2. צומת AA (נעלמים PAFP_{AF}, PACP_{AC}; התגובה RA=−3.33 kNR_A=-3.33\,\text{kN}):

ΣFy=0: PAF2−3.33=0 ⇒ PAF=3.332=+4.71 kN\Sigma F_y=0:\ \frac{P_{AF}}{\sqrt2}-3.33=0\ \Rightarrow\ P_{AF}=3.33\sqrt2=+4.71\,\text{kN}

ΣFx=0: PAF2+PAC=0 ⇒ PAC=−3.33 kN\Sigma F_x=0:\ \frac{P_{AF}}{\sqrt2}+P_{AC}=0\ \Rightarrow\ P_{AC}=-3.33\,\text{kN}

3. צומת CC (מוטות ACAC, CDCD אופקיים ו-CFCF אנכי, בלי עומס):

ΣFy=0⇒PCF=0\Sigma F_y=0\Rightarrow P_{CF}=0 (מוט אפס)

ΣFx=0: −PAC+P1=0 ⇒ P1=PAC=−3.33 kN\Sigma F_x=0:\ -P_{AC}+P_1=0\ \Rightarrow\ P_1=P_{AC}=-3.33\,\text{kN} (לחיצה)

4. צומת FF (ידועים PAF=4.71P_{AF}=4.71, PCF=0P_{CF}=0; נעלמים P2P_2 אל GG - ימינה-למעלה, P3P_3 אל DD - ימינה-למטה; עומסים 30 kN30\,\text{kN} ימינה, 40 kN40\,\text{kN} מטה). המוט AFAF מושך את FF שמאלה-למטה:

ΣFx=0: −4.712+P22+P32+30=0 ⇒ P2+P3=−26.672=−37.71\Sigma F_x=0:\ -\frac{4.71}{\sqrt2}+\frac{P_2}{\sqrt2}+\frac{P_3}{\sqrt2}+30=0\ \Rightarrow\ P_2+P_3=-26.67\sqrt2=-37.71

ΣFy=0: −4.712+P22−P32−40=0 ⇒ P2−P3=43.332=61.28\Sigma F_y=0:\ -\frac{4.71}{\sqrt2}+\frac{P_2}{\sqrt2}-\frac{P_3}{\sqrt2}-40=0\ \Rightarrow\ P_2-P_3=43.33\sqrt2=61.28

חיבור וחיסור המשוואות:

P2=−37.71+61.282=+11.79 kNP_2=\frac{-37.71+61.28}{2}=+11.79\,\text{kN} (מתיחה)

P3=−37.71−61.282=−49.50 kNP_3=\frac{-37.71-61.28}{2}=-49.50\,\text{kN} (לחיצה)

5. צומת GG (ידוע P2=11.79P_2=11.79 - מושך את GG שמאלה-למטה; נעלמים P7P_7 אל HH - ימינה-למטה, P6P_6 אל DD - מטה; עומסים 20 kN20\,\text{kN} ימינה, 40 kN40\,\text{kN} מטה):

ΣFx=0: −P22+P72+20=0 ⇒ P7=P2−202=11.79−28.28=−16.50 kN\Sigma F_x=0:\ -\frac{P_2}{\sqrt2}+\frac{P_7}{\sqrt2}+20=0\ \Rightarrow\ P_7=P_2-20\sqrt2=11.79-28.28=-16.50\,\text{kN}

ΣFy=0: −P22−P72−P6−40=0 ⇒ P6=−8.33+11.67−40=−36.67 kN\Sigma F_y=0:\ -\frac{P_2}{\sqrt2}-\frac{P_7}{\sqrt2}-P_6-40=0\ \Rightarrow\ P_6=-8.33+11.67-40=-36.67\,\text{kN} (לחיצה)

הערך שקיבלנו ל-P7P_7 (−16.50 kN-16.50\,\text{kN}, לחיצה) קרוב לערך הנתון בשאלה (−16.67 kN-16.67\,\text{kN}) - זו בדיקה לחישוב. ההפרש הקטן נובע מעיגול הנתון; אם מציבים את הערך הנתון, P6=−36.55 kNP_6=-36.55\,\text{kN}, כמעט אותה תוצאה.

סיכום (+ מתיחה, − לחיצה):

מוטצומת-צומתP [kN]P\,[\text{kN}]P [t]P\,[\text{t}]סוג
1C-D-3.33-0.33לחיצה
2F-G+11.79+1.18מתיחה
3F-D-49.50-4.95לחיצה
4B-E-60.00-6.00לחיצה
5H-E+84.85+8.49מתיחה
6G-D-36.67-3.67לחיצה

תשובה: P1=−3.33 kNP_1=-3.33\,\text{kN}, P2=+11.79 kNP_2=+11.79\,\text{kN}, P3=−49.50 kNP_3=-49.50\,\text{kN}, P4=−60.00 kNP_4=-60.00\,\text{kN}, P5=+84.85 kNP_5=+84.85\,\text{kN}, P6=−36.67 kNP_6=-36.67\,\text{kN} (+ מתיחה, − לחיצה).

סעיף ג

תשובה:

λ≈133\lambda\approx133, ω≈3.0\omega\approx3.0, σ=ωPA≈155 MPa (1550 kg/cm2)≤160 MPa\sigma=\omega\frac{P}{A}\approx155\,\text{MPa}\ (1550\,\text{kg/cm}^2)\le160\,\text{MPa} - עונה על הדרישה.

נתון: P4=57 kNP_4=57\,\text{kN} לחיצה, אורך המוט 4 (BEBE) L=3.0 mL=3.0\,\text{m}, σall=160 MPa\sigma_{all}=160\,\text{MPa}. המוט לחוץ, ולכן לפי השאלה יש להתחשב בקריסה.

מבוקש: המאמץ הקיים במוט ובדיקתו מול המותר.

רעיון: בבדיקת קריסה בשיטת ω\omega מגדילים את המאמץ הצירי במקדם הקריסה ω\omega, התלוי בתמירות λ=Lki\lambda=\frac{L_k}{i}: σ=ω⋅PA≤σall\sigma=\omega\cdot\frac{P}{A}\le\sigma_{all}. מוט מסבך מחובר בפרקים בשני קצותיו, והמסבך מוחזק בניצב למישורו, ולכן אורך הקריסה שווה לאורך המוט: Lk=LL_k=L.

תכונות החתך RHS 60/60, t=5 mmt=5\,\text{mm} (בחישוב עם פינות חדות):

A=602−502=1100 mm2=11 cm2A=60^2-50^2=1100\,\text{mm}^2=11\,\text{cm}^2

I=604−50412=559 167 mm4≈55.9 cm4I=\frac{60^4-50^4}{12}=559\,167\,\text{mm}^4\approx55.9\,\text{cm}^4

i=IA=559 1671100=22.55 mm=2.255 cmi=\sqrt{\frac{I}{A}}=\sqrt{\frac{559\,167}{1100}}=22.55\,\text{mm}=2.255\,\text{cm}

1. המאמץ הצירי הישיר:

PA=57 0001100=51.8 MPa (518 kg/cm2)\frac{P}{A}=\frac{57\,000}{1100}=51.8\,\text{MPa}\ (518\,\text{kg/cm}^2)

2. התמירות:

λ=Lki=3002.255=133.1\lambda=\frac{L_k}{i}=\frac{300}{2.255}=133.1

3. מקדם הקריסה מטבלת ω\omega לפלדה St37: ω(130)=2.86\omega(130)=2.86, ω(140)=3.31\omega(140)=3.31; באינטרפולציה:

ω=2.86+133.1−13010⋅(3.31−2.86)≈3.00\omega=2.86+\frac{133.1-130}{10}\cdot(3.31-2.86)\approx3.00

4. המאמץ לבדיקת קריסה:

σ=ω⋅PA=3.00⋅51.8=155 MPa (≈1550 kg/cm2)\sigma=\omega\cdot\frac{P}{A}=3.00\cdot51.8=155\,\text{MPa}\ (\approx1550\,\text{kg/cm}^2)

5. השוואה: 155 MPa≤160 MPa155\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa} ✓ - המוט עומד בדרישה (אך קרוב לגבול).

תשובה: המאמץ הצירי P/A=51.8 MPaP/A=51.8\,\text{MPa}; עם מקדם קריסה ω≈3.0\omega\approx3.0 (λ≈133\lambda\approx133) המאמץ הקובע הוא σ≈155 MPa\sigma\approx155\,\text{MPa} (1550 kg/cm21550\,\text{kg/cm}^2) ≤160 MPa\le160\,\text{MPa} - המוט עונה על דרישת המאמץ המותר.

סעיף ד

תשובה:

הגורם הוא אורך הקריסה: מוט 3 ארוך יותר (4.24 m4.24\,\text{m} מול 3 m3\,\text{m}), לכן תמירותו λ≈188\lambda\approx188 גדולה יותר ומקדם הקריסה ω≈6\omega\approx6 (כפול ממוט 4), והמאמץ ωP/A\omega P/A גדול יותר.

נתון: P3=47 kNP_3=47\,\text{kN} (לחיצה), P4=57 kNP_4=57\,\text{kN} (לחיצה), שני המוטות מאותו חתך RHS 60/60/5.

מבוקש: להסביר מדוע המאמץ במוט 3 גדול יותר למרות שהכוח בו קטן יותר.

הסבר: במוט לחוץ המאמץ הקובע אינו רק PA\frac{P}{A} אלא σ=ω⋅PA\sigma=\omega\cdot\frac{P}{A}, כאשר מקדם הקריסה ω\omega גדל עם התמירות λ=Lki\lambda=\frac{L_k}{i}. החתך זהה בשני המוטות (אותם AA ו-ii), ולכן ההבדל נובע מאורך המוט (אורך הקריסה): ככל שהמוט הלחוץ ארוך יותר, הוא נוטה יותר לקרוס, ו-ω\omega גדל מאוד.

1. אורכי המוטות: מוט 4 (BEBE) אופקי: L4=3.0 mL_4=3.0\,\text{m}. מוט 3 (FDFD) אלכסוני:

L3=32+32=4.24 mL_3=\sqrt{3^2+3^2}=4.24\,\text{m}

2. תמירויות (עם i=2.255 cmi=2.255\,\text{cm} מסעיף ג):

λ4=3002.255=133\lambda_4=\frac{300}{2.255}=133, λ3=424.32.255=188\lambda_3=\frac{424.3}{2.255}=188

3. מקדמי קריסה (טבלת ω\omega ל-St37): ω4≈3.0\omega_4\approx3.0; ω3\omega_3: בין ω(180)=5.47\omega(180)=5.47 ל-ω(190)=6.10\omega(190)=6.10, באינטרפולציה ω3≈5.99\omega_3\approx5.99 - בערך פי 2 ממוט 4.

4. המאמצים:

מוט 3: P3A=47 0001100=42.7 MPa\frac{P_3}{A}=\frac{47\,000}{1100}=42.7\,\text{MPa}, σ3=5.99⋅42.7≈256 MPa≈2560 kg/cm2\sigma_3=5.99\cdot42.7\approx256\,\text{MPa}\approx2560\,\text{kg/cm}^2 (מתאים לערך הנתון 2600 kg/cm22600\,\text{kg/cm}^2).

מוט 4: σ4≈155 MPa≈1550 kg/cm2\sigma_4\approx155\,\text{MPa}\approx1550\,\text{kg/cm}^2 (סעיף ג).

המאמץ הישיר P/AP/A במוט 3 אכן קטן יותר (42.7<51.8 MPa42.7<51.8\,\text{MPa}), אבל אחרי ההכפלה במקדם הקריסה הוא גדול יותר. מוט 3 אף אינו עומד במאמץ המותר (2600>1600 kg/cm22600>1600\,\text{kg/cm}^2).

תשובה: הגורם הוא הקריסה, שתלויה באורך המוט: מוט 3 ארוך יותר (4.24 m4.24\,\text{m} לעומת 3.0 m3.0\,\text{m}), ולכן תמירותו גדולה יותר (λ≈188\lambda\approx188 לעומת 133133) ומקדם הקריסה שלו ω≈6\omega\approx6 לעומת ≈3\approx3. המאמץ σ=ωP/A\sigma=\omega P/A במוט 3 יוצא גדול יותר, אף שהכוח בו קטן יותר.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.