דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט חישוב סטטי וחוזק חומרים 97155 - קיץ 2026 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97155 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את סמל 90322 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בחישוב סטטי וחוזק חומרים, קיץ 2026 מועד א', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות.

יש לענות על שלוש שאלות בלבד.

כל השאלות שוות בערכן. נקודה אחת תינתן על בסיס הערכה.

סך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · קורה עם זיזים: תגובות, גזירה ומומנטים

בתרשים מספר 1 מסורטטת קורת פלדה עם העומסים כמתואר בתרשים (המידות במטרים).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

א.

חשבו את התגובות בסמכים A,BA, B.

(8 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

(8 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(8 נקודות)

עבור הסעיפים ד, ה: נתון תרשים מספר 1א.

ד.

בתרשים מספר 1א, בנקודה FF, מופיע כוח נעלם PP.

בהנחה שהמומנט השלילי בנקודה AA הוא: M=−700 kN⋅m (−70 t⋅m)M=-700\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (-70\,\text{t}\cdot\text{m})

חשבו את גודל הכוח הנעלם PP בקצה הזיז הימני כך שגודל המומנט בנקודה BB יהיה זהה למומנט שנתונו בנקודה AA.

(5 נקודות)
ה.

על פי הנתון בסעיף ד: MB=MAM_B=M_A.

הסבירו כיצד יושפעו המומנטים החיוביים בשדה AA-BB.

האם המומנטים החיוביים בשדה יגדלו או יקטנו. הסבירו את תשובתכם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

RA=614.67 kN↑R_A=614.67\,\text{kN}\uparrow (61.47 t), RB=235.33 kN↑R_B=235.33\,\text{kN}\uparrow (23.53 t), HA=0H_A=0

בפתרון נעבוד ביחידות החדשות: kN\text{kN}, m\text{m}, MPa\text{MPa} (1 t=10 kN1\,\text{t}=10\,\text{kN}). המאמץ המותר: σall=160 MPa=16 kN/cm2\sigma_{all}=160\,\text{MPa}=16\,\text{kN/cm}^2.

נתון: קורה CC–FF באורך 21 m21\,\text{m}; סמך קבוע AA במרחק 4 m4\,\text{m} מ-CC, סמך נייד BB במרחק 15 m15\,\text{m} מ-AA (זיז ימני BB–FF באורך 2 m2\,\text{m}). עומסים: כוחות מרוכזים 100 kN100\,\text{kN} ב-CC, 60 kN60\,\text{kN} ב-DD, 70 kN70\,\text{kN} ב-EE, 40 kN40\,\text{kN} ב-FF; עומס מפורס 40 kN/m40\,\text{kN/m} על CC–DD (9 m9\,\text{m}), 30 kN/m30\,\text{kN/m} על DD–EE (5 m5\,\text{m}), 10 kN/m10\,\text{kN/m} על EE–FF (7 m7\,\text{m}).

מבוקש: RAR_A, RBR_B.

נניח את שתי התגובות כלפי מעלה. נמדוד מרחקים מ-CC: A=4A=4, D=9D=9, E=14E=14, B=19B=19, F=21 mF=21\,\text{m}.

1. נחליף כל עומס מפורס בשקול שלו, הפועל באמצע קטע העומס:

Q1=40⋅9=360 kNQ_1=40\cdot9=360\,\text{kN} במרחק 4.5 m4.5\,\text{m} מ-CC (זרוע 0.5 m0.5\,\text{m} מימין ל-AA)

Q2=30⋅5=150 kNQ_2=30\cdot5=150\,\text{kN} במרחק 11.5 m11.5\,\text{m} מ-CC (זרוע 7.5 m7.5\,\text{m} מימין ל-AA)

Q3=10⋅7=70 kNQ_3=10\cdot7=70\,\text{kN} במרחק 17.5 m17.5\,\text{m} מ-CC (זרוע 13.5 m13.5\,\text{m} מימין ל-AA)

2. אין כוחות אופקיים, לכן HA=0H_A=0.

3. משוואת מומנטים סביב AA (בכיוון השעון חיובי) - בה נשאר נעלם יחיד RBR_B:

ΣMA=0: −100⋅4+360⋅0.5+60⋅5+150⋅7.5+70⋅10+70⋅13.5+40⋅17−RB⋅15=0\Sigma M_A=0:\ -100\cdot4+360\cdot0.5+60\cdot5+150\cdot7.5+70\cdot10+70\cdot13.5+40\cdot17-R_B\cdot15=0

−400+180+300+1125+700+945+680=3530 kN⋅m-400+180+300+1125+700+945+680=3530\,\text{kN}\cdot\text{m}

RB=353015=235.33 kNR_B=\frac{3530}{15}=235.33\,\text{kN}

4. סכום הכוחות האנכיים:

ΣF=100+360+60+150+70+70+40=850 kN\Sigma F=100+360+60+150+70+70+40=850\,\text{kN}

RA=850−235.33=614.67 kNR_A=850-235.33=614.67\,\text{kN}

5. בדיקה - מומנטים סביב BB: RA⋅15=100⋅19+360⋅14.5+60⋅10+150⋅7.5+70⋅5+70⋅1.5−40⋅2=9220 kN⋅mR_A\cdot15=100\cdot19+360\cdot14.5+60\cdot10+150\cdot7.5+70\cdot5+70\cdot1.5-40\cdot2=9220\,\text{kN}\cdot\text{m}, ומכאן RA=922015=614.67 kNR_A=\frac{9220}{15}=614.67\,\text{kN} - מתאים.

תשובה: RA=614.67 kNR_A=614.67\,\text{kN} (61.47 t) כלפי מעלה, RB=235.33 kNR_B=235.33\,\text{kN} (23.53 t) כלפי מעלה, HA=0H_A=0.

סעיף ב

תשובה:

VV: ב-CC −100-100; ב-AA −260/+354.67-260/+354.67; ב-DD 154.67/94.67154.67/94.67; ב-EE −55.33/−125.33-55.33/-125.33; ב-BB −175.33/+60-175.33/+60; ב-FF 40→040\to0 (kN). V=0V=0 במרחק 3.16 m3.16\,\text{m} מימין ל-DD.

מחשבים את כוח הגזירה משמאל לימין: מתחילים מאפס בקצה CC, כל כוח כלפי מטה מוריד את הגרף בקפיצה, כל תגובה כלפי מעלה מעלה אותו, ובקטע עם עומס מפורס qq הגרף יורד בקו ישר בשיפוע qq.

1. ב-CC: VC=−100 kNV_C=-100\,\text{kN}.

2. CC–AA (עומס 40 kN/m40\,\text{kN/m} על 4 m4\,\text{m}): VAleft=−100−40⋅4=−260 kNV_A^{left}=-100-40\cdot4=-260\,\text{kN}.

3. ב-AA קפיצה של RAR_A: VAright=−260+614.67=354.67 kNV_A^{right}=-260+614.67=354.67\,\text{kN}.

4. AA–DD (5 m5\,\text{m}): VDleft=354.67−40⋅5=154.67 kNV_D^{left}=354.67-40\cdot5=154.67\,\text{kN}; ב-DD כוח 6060: VDright=154.67−60=94.67 kNV_D^{right}=154.67-60=94.67\,\text{kN}.

5. DD–EE (עומס 30 kN/m30\,\text{kN/m} על 5 m5\,\text{m}): VEleft=94.67−30⋅5=−55.33 kNV_E^{left}=94.67-30\cdot5=-55.33\,\text{kN}; ב-EE כוח 7070: VEright=−55.33−70=−125.33 kNV_E^{right}=-55.33-70=-125.33\,\text{kN}.

הגזירה מחליפה סימן בתוך DD–EE - שם יהיה המומנט החיובי המקסימלי:

x0=94.6730=3.16 mx_0=\frac{94.67}{30}=3.16\,\text{m} מימין ל-DD (כלומר 12.16 m12.16\,\text{m} מ-CC).

6. EE–BB (עומס 10 kN/m10\,\text{kN/m} על 5 m5\,\text{m}): VBleft=−125.33−10⋅5=−175.33 kNV_B^{left}=-125.33-10\cdot5=-175.33\,\text{kN}; ב-BB קפיצה של RBR_B: VBright=−175.33+235.33=60 kNV_B^{right}=-175.33+235.33=60\,\text{kN}.

7. BB–FF (2 m2\,\text{m}): VFleft=60−10⋅2=40 kNV_F^{left}=60-10\cdot2=40\,\text{kN}, ובקצה הכוח 40 kN40\,\text{kN} מחזיר את הגרף לאפס - בדיקה שהחישוב נכון.

מהלך כוחות הגזירה (xx נמדד מ-CC):

x (m)V (kN)5101520-300-200-100100200300400-100-260354.67154.6794.67-55.33-125.33-175.336040

תשובה: ערכי VV (kN): CC: −100-100; AA: −260-260 / +354.67+354.67; DD: 154.67154.67 / 94.6794.67; EE: −55.33-55.33 / −125.33-125.33; BB: −175.33-175.33 / +60+60; FF: 40→040\to0. הגזירה מתאפסת 3.16 m3.16\,\text{m} מימין ל-DD.

סעיף ג

תשובה:

MC=0M_C=0, MA=−720M_A=-720, MD=553.33M_D=553.33, Mmax=702.70M_{max}=702.70 (3.16 m מימין ל-DD), ME=651.67M_E=651.67, MB=−100M_B=-100, MF=0M_F=0 (kN·m)

מחשבים את המומנט בנקודות האופייניות (מומנט חיובי - מתיחה בסיב התחתון), ובנקודה שבה הגזירה מתאפסת.

1. MC=0M_C=0 (קצה חופשי).

2. MAM_A - מהצד השמאלי (זיז 4 m4\,\text{m}):

MA=−100⋅4−40⋅4⋅42=−400−320=−720 kN⋅mM_A=-100\cdot4-40\cdot4\cdot\frac{4}{2}=-400-320=-720\,\text{kN}\cdot\text{m}

3. MDM_D - מהצד השמאלי:

MD=−100⋅9−40⋅9⋅4.5+614.67⋅5=−900−1620+3073.33=553.33 kN⋅mM_D=-100\cdot9-40\cdot9\cdot4.5+614.67\cdot5=-900-1620+3073.33=553.33\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. MmaxM_{max} - במרחק x0=3.16 mx_0=3.16\,\text{m} מימין ל-DD, שם V=0V=0. השינוי במומנט הוא שטח גרף הגזירה (משולש):

Mmax=MD+94.67⋅3.162=553.33+149.37=702.70 kN⋅mM_{max}=M_D+\frac{94.67\cdot3.16}{2}=553.33+149.37=702.70\,\text{kN}\cdot\text{m}

5. MEM_E - מהצד הימני:

ME=235.33⋅5−40⋅7−10⋅7⋅3.5=1176.67−280−245=651.67 kN⋅mM_E=235.33\cdot5-40\cdot7-10\cdot7\cdot3.5=1176.67-280-245=651.67\,\text{kN}\cdot\text{m}

6. MBM_B - מהצד הימני (זיז 2 m2\,\text{m}):

MB=−40⋅2−10⋅2⋅1=−100 kN⋅mM_B=-40\cdot2-10\cdot2\cdot1=-100\,\text{kN}\cdot\text{m}

7. MF=0M_F=0.

8. נקודות אפס של המומנט בשדה AA–BB:

בקטע AA–DD: M(x)=−100x−20x2+614.67(x−4)=0M(x)=-100x-20x^2+614.67(x-4)=0, ומכאן x=6.34 mx=6.34\,\text{m} מ-CC (2.34 m2.34\,\text{m} מימין ל-AA).

בקטע EE–BB, עם uu = המרחק מ-FF: M=235.33(u−2)−40u−5u2=0M=235.33(u-2)-40u-5u^2=0, ומכאן u=2.58 mu=2.58\,\text{m}, כלומר 0.58 m0.58\,\text{m} משמאל ל-BB.

בקטעים עם עומס מפורס הגרף פרבולי, ובנקודות הכוחות המרוכזים יש בו שבירה. מהלך המומנטים (xx נמדד מ-CC):

x (m)M (kNm)5101520-800-600-400-200200400600800-720553.34553.33651.67-100702.70

תשובה: MC=0M_C=0, MA=−720 kN⋅mM_A=-720\,\text{kN}\cdot\text{m}, MD=553.33 kN⋅mM_D=553.33\,\text{kN}\cdot\text{m}, Mmax=702.70 kN⋅mM_{max}=702.70\,\text{kN}\cdot\text{m} (3.16 m3.16\,\text{m} מימין ל-DD), ME=651.67 kN⋅mM_E=651.67\,\text{kN}\cdot\text{m}, MB=−100 kN⋅mM_B=-100\,\text{kN}\cdot\text{m}, MF=0M_F=0.

סעיף ד

תשובה:

P=340 kNP=340\,\text{kN} (34 t)

נתון: MA=−700 kN⋅mM_A=-700\,\text{kN}\cdot\text{m} (לפי ההנחה בסעיף), זיז ימני BB–FF באורך 2 m2\,\text{m} עם עומס מפורס 10 kN/m10\,\text{kN/m} וכוח PP בקצה.

מבוקש: PP כך ש-MB=MA=−700 kN⋅mM_B=M_A=-700\,\text{kN}\cdot\text{m}.

1. המומנט ב-BB תלוי רק בעומסים שעל הזיז מימין ל-BB (לא בתגובות), ולכן נכתוב אותו מהצד הימני:

MB=−P⋅2−10⋅2⋅22=−2P−20M_B=-P\cdot2-10\cdot2\cdot\frac{2}{2}=-2P-20

2. נשווה ל-−700-700:

−2P−20=−700-2P-20=-700

P=700−202=340 kNP=\frac{700-20}{2}=340\,\text{kN}

(הערה: מהעומסים שבתרשים יוצא MA=−720 kN⋅mM_A=-720\,\text{kN}\cdot\text{m} - סעיף ג; הסעיף מבקש לעבוד עם הערך הנתון −700 kN⋅m-700\,\text{kN}\cdot\text{m}.)

תשובה: P=340 kNP=340\,\text{kN} (34 t).

סעיף ה

תשובה:

המומנטים החיוביים בשדה יקטנו (MmaxM_{max} יורד מ-702.70702.70 ל-403.14 kN⋅m403.14\,\text{kN}\cdot\text{m})

1. הגדלת הכוח בקצה הזיז מ-4040 ל-340 kN340\,\text{kN} מגדילה את המומנט השלילי ב-BB מ-−100-100 ל-−700 kN⋅m-700\,\text{kN}\cdot\text{m}.

2. המומנט בשדה AA–BB הוא הפרבולה של שדה פשוט (מהעומסים שבשדה) שממנה מחסרים את הקו הישר המחבר את מומנטי הקצוות MAM_A ו-MBM_B. כשהמומנט השלילי ב-BB גדל, הקו הזה יורד בצד של BB, וכל המומנטים בשדה קטנים.

3. במילים אחרות: הכוח PP על הזיז "מרים" את השדה (פועל כמו מנוף סביב BB) - נגד כיוון הכפיפה שהעומסים בשדה גורמים.

4. בדיקה מספרית עם P=340 kNP=340\,\text{kN}: ΣMA=0\Sigma M_A=0 נותן RB=3530+300⋅1715=575.33 kNR_B=\frac{3530+300\cdot17}{15}=575.33\,\text{kN}, ו-RA=1150−575.33=574.67 kNR_A=1150-575.33=574.67\,\text{kN}. אז VDright=574.67−260−200−60=54.67 kNV_D^{right}=574.67-260-200-60=54.67\,\text{kN}, הגזירה מתאפסת 54.6730=1.82 m\frac{54.67}{30}=1.82\,\text{m} מימין ל-DD, ו-MD=−900−1620+574.67⋅5=353.33 kN⋅mM_D=-900-1620+574.67\cdot5=353.33\,\text{kN}\cdot\text{m},

Mmax=353.33+54.67⋅1.822=403.14 kN⋅mM_{max}=353.33+\frac{54.67\cdot1.82}{2}=403.14\,\text{kN}\cdot\text{m} (לעומת 702.70 kN⋅m702.70\,\text{kN}\cdot\text{m} בסעיף ג), ו-ME=251.67 kN⋅mM_E=251.67\,\text{kN}\cdot\text{m} (לעומת 651.67651.67).

מהלך המומנטים עם P=340 kNP=340\,\text{kN}:

x (m)M (kNm)5101520-800-600-400-200200400600800-720353.34353.33251.67-700403.14

תשובה: המומנטים החיוביים בשדה AA–BB יקטנו: המומנט השלילי הגדול ב-BB מוריד את קו מומנטי הקצוות, והמומנט המקסימלי בשדה יורד מ-702.70702.70 ל-403.14 kN⋅m403.14\,\text{kN}\cdot\text{m}.

שאלה 2 · קורת IPE: כוחות פנימיים, קריסה וכפיפה

בתרשים מספר 2 מסורטטת קורת פלדה ועליה עומסים כמתואר בתרשים (המידות במטרים).

הקורה עשויה מפרופיל IPE 600.

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר)

חובה לציין את היחידות של כל חישוב!!! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים A,BA , B.

(4 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו את מהלך הכוחות הציריים לאורך הקורה.

(4 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.

מה המשמעות של תגובה שלילית בסמך AA.

מה גודל וכיוון הכוח שיש להפעיל בסמך AA כך שהתגובה בסמך AA תהיה אפס.

(8 נקודות)
ד.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.

(6 נקודות)
ה.

עבור הפרופיל הנתון ועבור L=19 mL=19\,\text{m} קריסה:

בדקו אם המאמץ הצירי, בשני הכוונים, עונה על דרישת המאמץ המותר.

בטבלאות הפרופילים נתונים רדיוסי האינרציה ix,iyi_x, i_y.

אם המאמץ הצירי הקיים גדול מהמאמץ המותר או בלתי ניתן לפתרון בעזרת הטבלאות

חשבו את הגודל iyi_y כך שהמאמץ הקיים לא יעלה על המאמץ המותר.

(6 נקודות)
ו.

נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי וגודלו הוא:

M=400 kN⋅m (40 t⋅m)M=400\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (40\,\text{t}\cdot\text{m}).

עבור מומנט זה:

חשבו את מומנט ההתנגדות (WxW_x) הדרוש לכך שמאמץ הכפיפה לא יעלה על המאמץ המותר.

כתבו האם הפרופיל הנתון מתאים מבחינת המאמץ המותר.

ציינו איפה קיימים מאמצי מתיחה ואיפה קיימים מאמצי לחיצה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

HA=150.88 kN→H_A=150.88\,\text{kN}\rightarrow, VA=−73.14 kNV_A=-73.14\,\text{kN} (כלפי מטה), VB=909.75 kN↑V_B=909.75\,\text{kN}\uparrow

בפתרון נעבוד ביחידות החדשות: kN\text{kN}, m\text{m}, MPa\text{MPa} (1 t=10 kN1\,\text{t}=10\,\text{kN}). המאמץ המותר: σall=160 MPa=16 kN/cm2\sigma_{all}=160\,\text{MPa}=16\,\text{kN/cm}^2.

נתון: סמך קבוע AA (x=0x=0), סמך נייד BB (x=18 mx=18\,\text{m}), CC (1919), DD (2121), EE (2323), קצה FF (24 m24\,\text{m}). עומס מפורס 220 kN/m220\,\text{kN/m} על BB–DD; ב-CC כוח 100 kN100\,\text{kN} בזווית 50∘50^\circ לקורה, כלפי מטה ושמאלה; ב-EE כוח 50 kN50\,\text{kN} כלפי מטה; ב-FF כוח 100 kN100\,\text{kN} בזווית 30∘30^\circ לקורה, כלפי מטה ושמאלה, ומומנט מרוכז 300 kN⋅m300\,\text{kN}\cdot\text{m} נגד כיוון השעון.

מבוקש: HAH_A, VAV_A, VBV_B.

נניח VAV_A, VBV_B כלפי מעלה ו-HAH_A ימינה.

1. נפרק את הכוחות המשופעים לרכיבים:

ב-CC: 100cos⁡50∘=64.28 kN100\cos50^\circ=64.28\,\text{kN} שמאלה, 100sin⁡50∘=76.60 kN100\sin50^\circ=76.60\,\text{kN} כלפי מטה.

ב-FF: 100cos⁡30∘=86.60 kN100\cos30^\circ=86.60\,\text{kN} שמאלה, 100sin⁡30∘=50 kN100\sin30^\circ=50\,\text{kN} כלפי מטה.

2. שקול העומס המפורס: Q=220⋅3=660 kNQ=220\cdot3=660\,\text{kN} באמצע BB–DD, x=19.5 mx=19.5\,\text{m}.

3. משוואת כוחות אופקיים - רק AA מקבל כוח אופקי:

ΣFx=0: HA−64.28−86.60=0⇒HA=150.88 kN\Sigma F_x=0:\ H_A-64.28-86.60=0 \Rightarrow H_A=150.88\,\text{kN} (ימינה)

4. משוואת מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי). הרכיבים האופקיים פועלים בציר הקורה ואין להם זרוע:

ΣMA=0: VB⋅18−660⋅19.5−76.60⋅19−50⋅23−50⋅24+300=0\Sigma M_A=0:\ V_B\cdot18-660\cdot19.5-76.60\cdot19-50\cdot23-50\cdot24+300=0

VB⋅18=12870+1455.48+1150+1200−300=16375.48V_B\cdot18=12870+1455.48+1150+1200-300=16375.48

VB=16375.4818=909.75 kNV_B=\frac{16375.48}{18}=909.75\,\text{kN}

5. משוואת כוחות אנכיים:

ΣFy=0: VA+909.75−660−76.60−50−50=0\Sigma F_y=0:\ V_A+909.75-660-76.60-50-50=0

VA=836.60−909.75=−73.14 kNV_A=836.60-909.75=-73.14\,\text{kN}

הסימן השלילי אומר שהתגובה ב-AA פועלת כלפי מטה.

תשובה: HA=150.88 kNH_A=150.88\,\text{kN} (15.09 t) ימינה, VA=−73.14 kNV_A=-73.14\,\text{kN} (7.31 t כלפי מטה), VB=909.75 kNV_B=909.75\,\text{kN} (90.97 t) כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

AA–CC: N=−150.88 kNN=-150.88\,\text{kN} (לחיצה); CC–FF: N=−86.60 kNN=-86.60\,\text{kN} (לחיצה)

הכוח הצירי בחתך שווה לסכום הרכיבים האופקיים מצד אחד של החתך (מתיחה חיובית).

1. חתך בין AA ל-CC: משמאל לחתך פועלת רק HA=150.88 kNH_A=150.88\,\text{kN} ימינה, הדוחפת את הקטע לעבר החתך:

NAC=−150.88 kNN_{AC}=-150.88\,\text{kN} (לחיצה).

2. חתך בין CC ל-FF: מימין לחתך פועל רק הרכיב 86.60 kN86.60\,\text{kN} שמאלה ב-FF, הדוחף לעבר החתך:

NCF=−86.60 kNN_{CF}=-86.60\,\text{kN} (לחיצה).

3. בדיקה: ב-CC הגרף קופץ ברכיב 64.28 kN64.28\,\text{kN}: −150.88+64.28=−86.60 kN-150.88+64.28=-86.60\,\text{kN}. ב-FF הכוח 86.6086.60 מחזיר לאפס.

מהלך הכוח הצירי (xx נמדד מ-AA):

x (m)N (kN)5101520-200-150-100-5050-150.88-150.88-86.6-86.6

תשובה: N=−150.88 kNN=-150.88\,\text{kN} (לחיצה) בקטע AA–CC, ו-N=−86.60 kNN=-86.60\,\text{kN} (לחיצה) בקטע CC–FF.

סעיף ג

תשובה:

VV: AA–BB −73.14-73.14; BB: +836.60+836.60; CC: 616.60/540.00616.60/540.00; DD: 100100; EE: 100/50100/50; FF: 50→050\to0 (kN). תגובה שלילית - הסמך מושך את הקורה כלפי מטה (מעגן). יש להפעיל ב-AA כוח 73.14 kN73.14\,\text{kN} כלפי מטה.

כוחות הגזירה - משמאל לימין, עם הרכיבים האנכיים של כל הכוחות:

1. AA–BB: V=VA=−73.14 kNV=V_A=-73.14\,\text{kN} (קבוע, אין עומס).

2. ב-BB קפיצה של VBV_B: VBright=−73.14+909.75=836.60 kNV_B^{right}=-73.14+909.75=836.60\,\text{kN}.

3. BB–CC (עומס 220 kN/m220\,\text{kN/m} על 1 m1\,\text{m}): VCleft=836.60−220⋅1=616.60 kNV_C^{left}=836.60-220\cdot1=616.60\,\text{kN}; ב-CC הרכיב האנכי 76.6076.60: VCright=616.60−76.60=540.00 kNV_C^{right}=616.60-76.60=540.00\,\text{kN}.

4. CC–DD (עומס על 2 m2\,\text{m}): VD=540.00−220⋅2=100 kNV_D=540.00-220\cdot2=100\,\text{kN}.

5. DD–EE: V=100 kNV=100\,\text{kN}; ב-EE: 100−50=50 kN100-50=50\,\text{kN}.

6. EE–FF: V=50 kNV=50\,\text{kN}; ב-FF הרכיב האנכי 50 kN50\,\text{kN} מחזיר לאפס - בדיקה.

מהלך כוחות הגזירה (xx נמדד מ-AA):

x (m)V (kN)5101520200400600800-73.14-73.14836.6616.65401001005050

משמעות התגובה השלילית: הנחנו ש-VAV_A פועלת כלפי מעלה, וקיבלנו ערך שלילי - לכן היא פועלת כלפי מטה. העומס הכבד על הזיז ועל BB–DD מסובב את הקורה סביב BB ומנסה להרים את קצה AA; הסמך AA צריך "להחזיק" את הקורה כלפי מטה (עיגון נגד הרמה). סמך רגיל שרק נשען לא יכול לספק זאת.

הכוח שיש להפעיל ב-AA: נפעיל ב-AA כוח חיצוני FAF_A (חיובי כלפי מעלה). במשוואת ΣMB\Sigma M_B התגובה ב-AA והכוח FAF_A נמצאים באותה זרוע (18 m18\,\text{m}), ולכן VA′+FA=VA=−73.14 kNV_A'+F_A=V_A=-73.14\,\text{kN}, ו-VBV_B לא משתנה. כדי ש-VA′=0V_A'=0:

FA=−73.14 kNF_A=-73.14\,\text{kN}, כלומר כוח של 73.14 kN73.14\,\text{kN} כלפי מטה - באותו כיוון שבו פעלה התגובה (למשל משקל נגד בקצה AA).

בדיקה: ΣMB=73.14⋅18−1316.60=0\Sigma M_B=73.14\cdot18-1316.60=0 כאשר VA′=0V_A'=0 - מתקיים.

תשובה: כוח הגזירה: −73.14 kN-73.14\,\text{kN} ב-AA–BB; ב-BB +836.60+836.60; ב-CC 616.60/540.00616.60/540.00; ב-DD 100100; ב-EE 100/50100/50; ב-FF 50→0 kN50\to0\,\text{kN}. התגובה השלילית פירושה שהסמך מושך את הקורה כלפי מטה. כדי שהתגובה תתאפס יש להפעיל ב-AA כוח של 73.14 kN73.14\,\text{kN} (7.31 t) כלפי מטה.

סעיף ד

תשובה:

MA=0M_A=0, MB=−1316.60M_B=-1316.60, MC=−590.00M_C=-590.00, MD=50.00M_D=50.00, ME=250.00M_E=250.00, MF=300.00M_F=300.00 (kN·m); M=0M=0 ב-2.64 m2.64\,\text{m} מימין ל-BB

מחשבים את המומנט בכל נקודה אופיינית מהצד השמאלי (מומנט חיובי - מתיחה בסיב התחתון):

1. MA=0M_A=0 (סמך מפרקי בקצה).

2. MB=VA⋅18=−73.14⋅18=−1316.60 kN⋅mM_B=V_A\cdot18=-73.14\cdot18=-1316.60\,\text{kN}\cdot\text{m} (קו ישר מ-AA ל-BB).

3. MC=−73.14⋅19+909.75⋅1−220⋅1⋅0.5=−1389.75+909.75−110=−590.00 kN⋅mM_C=-73.14\cdot19+909.75\cdot1-220\cdot1\cdot0.5=-1389.75+909.75-110=-590.00\,\text{kN}\cdot\text{m}

4. MDM_D - נוח מהצד הימני (המומנט המרוכז נגד כיוון השעון בקצה הימני גורם למומנט חיובי):

MD=300−50⋅2−50⋅3=50.00 kN⋅mM_D=300-50\cdot2-50\cdot3=50.00\,\text{kN}\cdot\text{m}

5. ME=300−50⋅1=250.00 kN⋅mM_E=300-50\cdot1=250.00\,\text{kN}\cdot\text{m}

6. MF=300 kN⋅mM_F=300\,\text{kN}\cdot\text{m} (ממש משמאל לנקודת פעולת המומנט המרוכז; אחריו המומנט אפס).

7. אין נקודה שבה הגזירה מתאפסת בתוך קטע (מ-BB והלאה הגזירה חיובית), לכן הקיצון השלילי הוא MBM_B.

8. נקודת האפס בקטע CC–DD (עם ss = המרחק מ-CC):

M(s)=−590+540s−110s2=0⇒s=540−5402−4⋅110⋅590220=540−178.89220=1.64 mM(s)=-590+540s-110s^2=0 \Rightarrow s=\frac{540-\sqrt{540^2-4\cdot110\cdot590}}{220}=\frac{540-178.89}{220}=1.64\,\text{m}

כלומר 2.64 m2.64\,\text{m} מימין ל-BB (x=20.64 mx=20.64\,\text{m} מ-AA).

מהלך המומנטים (xx נמדד מ-AA):

x (m)M (kNm)5101520-1400-1200-1000-800-600-400-200200400-1316.61-1316.6-590502503000

תשובה: MA=0M_A=0, MB=−1316.60 kN⋅mM_B=-1316.60\,\text{kN}\cdot\text{m} (המומנט המקסימלי בערכו המוחלט), MC=−590.00 kN⋅mM_C=-590.00\,\text{kN}\cdot\text{m}, MD=50.00 kN⋅mM_D=50.00\,\text{kN}\cdot\text{m}, ME=250.00 kN⋅mM_E=250.00\,\text{kN}\cdot\text{m}, MF=300.00 kN⋅mM_F=300.00\,\text{kN}\cdot\text{m}; המומנט מתאפס 2.64 m2.64\,\text{m} מימין ל-BB.

סעיף ה

תשובה:

כיוון x: λ=78\lambda=78, ω≈1.37\omega\approx1.37, σ=13.25 MPa<160\sigma=13.25\,\text{MPa}<160 - עומד. כיוון y: λ=408>250\lambda=408>250 - מחוץ לטבלה; דרוש iy≥7.6 cmi_y\ge7.6\,\text{cm}

נתון: IPE 600 - מהטבלאות A=156 cm2A=156\,\text{cm}^2, ix=24.3 cmi_x=24.3\,\text{cm}, iy=4.66 cmi_y=4.66\,\text{cm}; אורך קריסה Lk=19 m=1900 cmL_k=19\,\text{m}=1900\,\text{cm}; הכוח הצירי המקסימלי (לחיצה, סעיף ב) N=150.88 kNN=150.88\,\text{kN}.

מבוקש: בדיקת המאמץ σ=ωNA≤160 MPa\sigma=\frac{\omega N}{A}\le160\,\text{MPa} בשני הכיוונים.

1. כיוון x:

λx=Lkix=190024.3=78.2≈78\lambda_x=\frac{L_k}{i_x}=\frac{1900}{24.3}=78.2\approx78

מטבלת מקדמי הקריסה (אינטרפולציה בין λ=75\lambda=75, ω=1.33\omega=1.33 ל-λ=88\lambda=88, ω=1.50\omega=1.50): ω≈1.37\omega\approx1.37

σx=ωNA=1.37⋅150.88156=1.325 kN/cm2=13.25 MPa<160 MPa\sigma_x=\frac{\omega N}{A}=\frac{1.37\cdot150.88}{156}=1.325\,\text{kN/cm}^2=13.25\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עומד.

2. כיוון y:

λy=Lkiy=19004.66=407.7\lambda_y=\frac{L_k}{i_y}=\frac{1900}{4.66}=407.7

הטבלה מסתיימת ב-λ=250\lambda=250, ולכן אי אפשר לקבל ω\omega ואי אפשר לפתור בעזרת הטבלאות - האלמנט דק מדי בכיוון y.

3. iyi_y דרוש: נדרוש שהתמירות לא תעלה על הערך המקסימלי בטבלה, λ=250\lambda=250:

iy≥Lk250=1900250=7.6 cmi_y\ge\frac{L_k}{250}=\frac{1900}{250}=7.6\,\text{cm}

4. בדיקת המאמץ עם λ=250\lambda=250 (מהטבלה ω=10.55\omega=10.55):

σ=10.55⋅150.88156=10.20 kN/cm2=102.0 MPa<160 MPa\sigma=\frac{10.55\cdot150.88}{156}=10.20\,\text{kN/cm}^2=102.0\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עומד.

תשובה: בכיוון x: λx=78\lambda_x=78, ω≈1.37\omega\approx1.37, σ=13.25 MPa<160 MPa\sigma=13.25\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עומד. בכיוון y: λy=408>250\lambda_y=408>250 - לא ניתן לפתור בטבלאות; דרוש iy≥7.6 cmi_y\ge7.6\,\text{cm} (ואז σ=102 MPa<160 MPa\sigma=102\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}).

סעיף ו

תשובה:

Wx,req=2500 cm3W_{x,req}=2500\,\text{cm}^3; IPE 600 (Wx=3069 cm3W_x=3069\,\text{cm}^3) מתאים (σ=130.3 MPa\sigma=130.3\,\text{MPa}); מתיחה בסיב העליון, לחיצה בסיב התחתון

נתון: ∣M∣=400 kN⋅m=40000 kN⋅cm|M|=400\,\text{kN}\cdot\text{m}=40000\,\text{kN}\cdot\text{cm} (שלילי), σall=16 kN/cm2\sigma_{all}=16\,\text{kN/cm}^2; ל-IPE 600 מהטבלאות Wx=3069 cm3W_x=3069\,\text{cm}^3.

מבוקש: WxW_x דרוש, התאמת הפרופיל, ומיקום המתיחה והלחיצה.

1. מתנאי המאמץ σ=MWx≤σall\sigma=\frac{M}{W_x}\le\sigma_{all}:

Wx,req=Mσall=4000016=2500 cm3W_{x,req}=\frac{M}{\sigma_{all}}=\frac{40000}{16}=2500\,\text{cm}^3

2. השוואה לפרופיל: Wx=3069 cm3>2500 cm3W_x=3069\,\text{cm}^3>2500\,\text{cm}^3 - הפרופיל מתאים.

המאמץ הקיים: σ=400003069=13.03 kN/cm2=130.3 MPa<160 MPa\sigma=\frac{40000}{3069}=13.03\,\text{kN/cm}^2=130.3\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

3. מומנט שלילי מכופף את הקורה כך שהקמירות כלפי מעלה: הסיבים העליונים מתארכים והתחתונים מתקצרים.

תשובה: Wx,req=2500 cm3W_{x,req}=2500\,\text{cm}^3; IPE 600 עם Wx=3069 cm3W_x=3069\,\text{cm}^3 מתאים (σ=130.3 MPa≤160 MPa\sigma=130.3\,\text{MPa}\le160\,\text{MPa}). מאמצי מתיחה בסיב העליון (מעל הציר הנייטרלי), מאמצי לחיצה בסיב התחתון.

שאלה 3 · חתך מורכב: מרכז כובד, אינרציה ומאמצים

בתרשים מספר 3 מסורטט חתך קורה אשר מורכב משלושה פרופילים (הנתונים בתרשים הם במ"מ).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

חובה לציין את היחידות של כל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות!

א.

סרטטו במחברתכם את החתך המופיע בתרשים מספר 3.

השלימו, בס"מ, את כל המידות המסומנות בתרשים 3 (מסומנות כסימן שאלה).

(4 נקודות)
ב.

חשבו את מרכז הכובד של החתך YbY_b.

השלימו בסרטוט את המידות שחישבתם – Yb,YtY_b ,Y_t.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את מומנט האינרציה IxI_x.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את מומנט האינרציה IyI_y.

(4 נקודות)
ה.

נתון:

Ix=200,000 cm4I_x=200{,}000\,\text{cm}^4 מומנט האינרציה

Wxt=7,000 cm3W_{xt}=7{,}000\,\text{cm}^3 מומנט התנגדות בסיב העליון

Wxb=8,000 cm3W_{xb}=8{,}000\,\text{cm}^3 מומנט התנגדות בסיב התחתון

עבור נתונים אלה חשבו את: Yt,YbY_t, Y_b.

שהם ערכי מרכז הכובד של החתך הנתון בסעיף זה.

(6 נקודות)
ו.

נתון מומנט חיובי שגודלו הוא: M=1200 kN⋅m (120 t⋅m)M=1200\,\text{kN}\cdot\text{m}\ (120\,\text{t}\cdot\text{m}).

עבור הנתונים בסעיף זה חשבו את המאמץ הקיים בסיב העליון ובסיב התחתון. אם המאמץ הקיים גדול מהמאמץ המותר, כתבו איפה יש לתת חיזוק בקורה, בסיב העליון או בסיב התחתון. הסבירו את תשובתכם.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

רוחב 40.040.0; גובה RHS 40.040.0; עובי דפנות RHS 1.01.0; עובי הגוף של IPE 1.21.2; מעל ה-RHS עד ראש הפלנג' 11.611.6; גובה כולל 51.651.6 (ס"מ)

נתוני הפרופילים (מהטבלאות ומהתרשים):

•(1) RHS 400/400 (t=10t=10): 40×40 cm40\times40\,\text{cm}, עובי דופן 1.0 cm1.0\,\text{cm}.

•(2) RHS 200/200 (t=10t=10): 20×20 cm20\times20\,\text{cm}, עובי 1.0 cm1.0\,\text{cm}, מונח על הדופן התחתונה הפנימית של (1), במרכז.

•(3) IPE 600 שוכב (הגוף אופקי, הפלנג'ים אנכיים): h=60 cmh=60\,\text{cm}, b=22 cmb=22\,\text{cm}, tw=1.2 cmt_w=1.2\,\text{cm}, tf=1.9 cmt_f=1.9\,\text{cm}. הגוף מונח על הדופן העליונה של (1), והפלנג'ים בולטים 11 cm11\,\text{cm} מעל ומתחת לציר הגוף.

המידות המבוקשות:

1. רוחב החתך (רוחב RHS 400): 40.0 cm40.0\,\text{cm}.

2. גובה RHS 400 (מהתחתית עד פני הגוף של ה-IPE): 40.0 cm40.0\,\text{cm}.

3. עובי הדפנות העליונה והתחתונה של RHS 400: 1.0 cm1.0\,\text{cm}.

4. עובי הגוף של IPE 600: tw=1.2 cmt_w=1.2\,\text{cm}.

5. ציר הגוף נמצא בגובה 40+1.22=40.6 cm40+\frac{1.2}{2}=40.6\,\text{cm}, וראש הפלנג' בגובה 40.6+222=51.6 cm40.6+\frac{22}{2}=51.6\,\text{cm}. לכן המידה מראש ה-RHS עד ראש הפלנג': 51.6−40=11.6 cm51.6-40=11.6\,\text{cm}.

6. הגובה הכולל: 51.6 cm51.6\,\text{cm}.

תשובה: רוחב 40.0 cm40.0\,\text{cm}; גובה RHS 40.0 cm40.0\,\text{cm}; עובי דפנות 1.0 cm1.0\,\text{cm}; עובי גוף ה-IPE 1.2 cm1.2\,\text{cm}; מראש ה-RHS לראש הפלנג' 11.6 cm11.6\,\text{cm}; גובה כולל 51.6 cm51.6\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

Yb=26.52 cmY_b=26.52\,\text{cm}, Yt=25.08 cmY_t=25.08\,\text{cm}

נתון: שלושת הפרופילים מסעיף א. נמדוד גבהים מהסיב התחתון (ציר XX בתרשים).

מבוקש: Yb=∑Aiyi∑AiY_b=\frac{\sum A_iy_i}{\sum A_i}.

1. שטחים ומרכזי כובד:

(1) RHS 400/400: A1=402−382=156 cm2A_1=40^2-38^2=156\,\text{cm}^2, y1=20 cmy_1=20\,\text{cm}

(2) RHS 200/200: A2=202−182=76 cm2A_2=20^2-18^2=76\,\text{cm}^2; תחתיתו בגובה 1.0 cm1.0\,\text{cm}, לכן y2=1+10=11 cmy_2=1+10=11\,\text{cm}

(3) IPE 600: A3=156 cm2A_3=156\,\text{cm}^2 (טבלאות); מרכזו בציר הגוף, y3=40+0.6=40.6 cmy_3=40+0.6=40.6\,\text{cm}

(שטחי ה-RHS חושבו כמלבנים עם פינות חדות.)

2. סכום השטחים: A=156+76+156=388 cm2A=156+76+156=388\,\text{cm}^2

3. סכום המומנטים הסטטיים:

∑Aiyi=156⋅20+76⋅11+156⋅40.6=3120+836+6333.6=10289.6 cm3\sum A_iy_i=156\cdot20+76\cdot11+156\cdot40.6=3120+836+6333.6=10289.6\,\text{cm}^3

4. Yb=10289.6388=26.52 cmY_b=\frac{10289.6}{388}=26.52\,\text{cm}

5. Yt=51.6−26.52=25.08 cmY_t=51.6-26.52=25.08\,\text{cm}

תשובה: Yb=26.52 cmY_b=26.52\,\text{cm} (מהסיב התחתון), Yt=25.08 cmY_t=25.08\,\text{cm} (עד ראש הפלנג'ים).

סעיף ג

תשובה:

Ix≈103,409 cm4I_x\approx103{,}409\,\text{cm}^4

מחשבים את IxI_x סביב הציר הנייטרלי (בגובה Yb=26.52 cmY_b=26.52\,\text{cm}) לפי משפט שטיינר: Ix=∑(Ii+Aidi2)I_x=\sum\left(I_i+A_id_i^2\right).

1. מומנטי אינרציה עצמיים סביב ציר אופקי:

(1) I1=404−38412=39572 cm4I_1=\frac{40^4-38^4}{12}=39572\,\text{cm}^4

(2) I2=204−18412=4585.3 cm4I_2=\frac{20^4-18^4}{12}=4585.3\,\text{cm}^4

(3) IPE 600 שוכב - סביב ציר אופקי פועל מומנט האינרציה החלש שלו מהטבלאות: I3=3387 cm4I_3=3387\,\text{cm}^4

2. מרחקים מהציר הנייטרלי:

d1=20−26.52=−6.52 cmd_1=20-26.52=-6.52\,\text{cm}, d2=11−26.52=−15.52 cmd_2=11-26.52=-15.52\,\text{cm}, d3=40.6−26.52=14.08 cmd_3=40.6-26.52=14.08\,\text{cm}

3. איברי שטיינר:

A1d12=156⋅6.522=6630.8 cm4A_1d_1^2=156\cdot6.52^2=6630.8\,\text{cm}^4

A2d22=76⋅15.522=18305.2 cm4A_2d_2^2=76\cdot15.52^2=18305.2\,\text{cm}^4

A3d32=156⋅14.082=30928.2 cm4A_3d_3^2=156\cdot14.08^2=30928.2\,\text{cm}^4

4. סכום:

Ix=39572+6630.8+4585.3+18305.2+3387+30928.2=103408.5 cm4I_x=39572+6630.8+4585.3+18305.2+3387+30928.2=103408.5\,\text{cm}^4

תשובה: Ix≈103,409 cm4I_x\approx103{,}409\,\text{cm}^4.

סעיף ד

תשובה:

Iy≈136,237 cm4I_y\approx136{,}237\,\text{cm}^4

הציר YY הוא ציר סימטריה של כל שלושת הפרופילים, ולכן אין איברי שטיינר: Iy=∑Iy,iI_y=\sum I_{y,i}.

1. (1) Iy1=404−38412=39572 cm4I_{y1}=\frac{40^4-38^4}{12}=39572\,\text{cm}^4

2. (2) Iy2=204−18412=4585.3 cm4I_{y2}=\frac{20^4-18^4}{12}=4585.3\,\text{cm}^4

3. (3) IPE 600 שוכב - סביב ציר אנכי פועל מומנט האינרציה החזק שלו מהטבלאות: Iy3=92080 cm4I_{y3}=92080\,\text{cm}^4

4. Iy=39572+4585.3+92080=136237.3 cm4I_y=39572+4585.3+92080=136237.3\,\text{cm}^4

תשובה: Iy≈136,237 cm4I_y\approx136{,}237\,\text{cm}^4.

סעיף ה

תשובה:

Yt=28.57 cmY_t=28.57\,\text{cm}, Yb=25.00 cmY_b=25.00\,\text{cm}

נתון: Ix=200000 cm4I_x=200000\,\text{cm}^4, Wxt=7000 cm3W_{xt}=7000\,\text{cm}^3, Wxb=8000 cm3W_{xb}=8000\,\text{cm}^3.

מבוקש: המרחקים מהציר הנייטרלי לסיבים הקיצוניים.

מומנט ההתנגדות מוגדר W=IxyW=\frac{I_x}{y}, ולכן y=IxWy=\frac{I_x}{W}:

1. Yt=IxWxt=2000007000=28.57 cmY_t=\frac{I_x}{W_{xt}}=\frac{200000}{7000}=28.57\,\text{cm}

2. Yb=IxWxb=2000008000=25.00 cmY_b=\frac{I_x}{W_{xb}}=\frac{200000}{8000}=25.00\,\text{cm}

(גובה החתך בסעיף זה: 28.57+25.00=53.57 cm28.57+25.00=53.57\,\text{cm}.)

תשובה: Yt=28.57 cmY_t=28.57\,\text{cm}, Yb=25.00 cmY_b=25.00\,\text{cm}.

סעיף ו

תשובה:

σt=171.4 MPa\sigma_t=171.4\,\text{MPa} (לחיצה) >160>160; σb=150.0 MPa\sigma_b=150.0\,\text{MPa} (מתיחה) <160<160; יש לחזק את הסיב העליון

נתון: M=+1200 kN⋅m=120000 kN⋅cmM=+1200\,\text{kN}\cdot\text{m}=120000\,\text{kN}\cdot\text{cm}, Wxt=7000 cm3W_{xt}=7000\,\text{cm}^3, Wxb=8000 cm3W_{xb}=8000\,\text{cm}^3, σall=16 kN/cm2\sigma_{all}=16\,\text{kN/cm}^2.

מבוקש: המאמצים בסיבים הקיצוניים והשוואה למותר.

מומנט חיובי מכופף את הקורה כך שהסיב העליון נלחץ והסיב התחתון נמתח.

1. הסיב העליון (לחיצה):

σt=MWxt=1200007000=17.14 kN/cm2=171.4 MPa>160 MPa\sigma_t=\frac{M}{W_{xt}}=\frac{120000}{7000}=17.14\,\text{kN/cm}^2=171.4\,\text{MPa}>160\,\text{MPa} - חורג.

2. הסיב התחתון (מתיחה):

σb=MWxb=1200008000=15.00 kN/cm2=150.0 MPa<160 MPa\sigma_b=\frac{M}{W_{xb}}=\frac{120000}{8000}=15.00\,\text{kN/cm}^2=150.0\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עומד.

3. החריגה היא רק בסיב העליון, שבו מומנט ההתנגדות קטן יותר (Yt>YbY_t>Y_b). לכן מחזקים את החלק העליון של החתך (למשל פלטה מעל הפלנג'ים): החיזוק מוסיף שטח רחוק מהציר, מעלה את מרכז הכובד ומגדיל את WxtW_{xt}, וכך מוריד את מאמץ הלחיצה העליון.

תשובה: σt=171.4 MPa\sigma_t=171.4\,\text{MPa} (לחיצה) - גדול מהמותר; σb=150.0 MPa\sigma_b=150.0\,\text{MPa} (מתיחה) - קטן מהמותר. יש לתת חיזוק בסיב העליון.

שאלה 4 · מסבך מישורי: תגובות, כוחות במוטות וקריסה

בתרשים מספר 4 מסורטט מסבך מישורי המוחזק בניצב למישורו.

מוטות המסבך עשויים מצינורות ∅ 1.25′′ (t=2.0)\varnothing\,1.25''\ (t=2.0).

המאמץ המותר בפלדה, ללחיצה ולמתיחה, הוא 160 מגפ"ס (1600 ק"ג לסמ"ר).

יש להתחשב בקריסה באלמנטים לחוצים.

דרוש:

א.

חשבו את התגובות בסמכים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הכוחות במוטות: 1,2,3,4,5,6,71,2,3,4,5,6,7.

רכזו את התשובות בטבלה

(21 נקודות)
ג.

הסבירו מהו מוט אפס ומה תפקידו.

נתון שהכוח במוט מספר 2 הוא כוח לחיצה וגודלו הוא: P2=−30 kN (−3 t)P_2=-30\,\text{kN}\ (-3\,\text{t}).

חשבו את המאמץ הקיים במוט זה.

אם המאמץ גדול מהמאמץ המותר הסבירו, כיצד ניתן לפתור את הבעיה מבלי לשנות את הפרופיל.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

HA=130 kN→H_A=130\,\text{kN}\rightarrow, VA=210 kN↑V_A=210\,\text{kN}\uparrow, VB=−130 kNV_B=-130\,\text{kN} (כלפי מטה)

בפתרון נעבוד ביחידות החדשות: kN\text{kN}, m\text{m}, MPa\text{MPa} (1 t=10 kN1\,\text{t}=10\,\text{kN}). המאמץ המותר: σall=160 MPa=16 kN/cm2\sigma_{all}=160\,\text{MPa}=16\,\text{kN/cm}^2.

נתון: A(0,0)A(0,0) סמך קבוע, B(3,0)B(3,0) סמך נייד. עמוד שמאלי AA–HH (צמתים כל 1 m1\,\text{m}, HH בגובה 6 m6\,\text{m}), עמוד ימני BB–NN (I,J,K,L,MI,J,K,L,M בגובה 11–5 m5\,\text{m}, NN בגובה 7 m7\,\text{m}). עומסים: 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה ב-HH; ב-NN: 40 kN40\,\text{kN} כלפי מטה ו-30 kN30\,\text{kN} שמאלה; 20 kN20\,\text{kN} שמאלה בכל אחד מהצמתים M,L,K,J,IM,L,K,J,I.

מבוקש: HAH_A, VAV_A, VBV_B.

נניח VAV_A, VBV_B כלפי מעלה ו-HAH_A ימינה.

1. כוחות אופקיים - רק AA מקבל כוח אופקי:

ΣFx=0: HA−30−5⋅20=0⇒HA=130 kN\Sigma F_x=0:\ H_A-30-5\cdot20=0 \Rightarrow H_A=130\,\text{kN} (ימינה)

2. מומנטים סביב AA (נגד כיוון השעון חיובי). כוח אופקי שמאלה בגובה yy נותן מומנט נגד כיוון השעון F⋅yF\cdot y; הכוח ב-HH עובר דרך הקו האנכי של AA ואין לו זרוע:

ΣMA=0: VB⋅3−40⋅3+30⋅7+20⋅(5+4+3+2+1)=0\Sigma M_A=0:\ V_B\cdot3-40\cdot3+30\cdot7+20\cdot(5+4+3+2+1)=0

3VB−120+210+300=0⇒VB=−3903=−130 kN3V_B-120+210+300=0 \Rightarrow V_B=\frac{-390}{3}=-130\,\text{kN}

הסימן השלילי - VBV_B פועלת כלפי מטה.

3. כוחות אנכיים:

ΣFy=0: VA+VB−40−40=0⇒VA=80+130=210 kN\Sigma F_y=0:\ V_A+V_B-40-40=0 \Rightarrow V_A=80+130=210\,\text{kN} (כלפי מעלה)

4. בדיקה - מומנטים סביב BB: −VA⋅3+40⋅3+30⋅7+20⋅15=−630+120+210+300=0-V_A\cdot3+40\cdot3+30\cdot7+20\cdot15=-630+120+210+300=0 - מתאים.

תשובה: HA=130 kNH_A=130\,\text{kN} (13 t) ימינה, VA=210 kNV_A=210\,\text{kN} (21 t) כלפי מעלה, VB=130 kNV_B=130\,\text{kN} (13 t) כלפי מטה (VB=−130 kNV_B=-130\,\text{kN}).

סעיף ב

תשובה:

P1=−31.62P_1=-31.62, P2=−30.00P_2=-30.00, P3=−60.00P_3=-60.00, P4=+31.62P_4=+31.62, P5=−94.87P_5=-94.87, P6=−100.00P_6=-100.00, P7=+50.00P_7=+50.00 (kN; + מתיחה, − לחיצה)

מוסכמה: כוח מתיחה חיובי. בכל צומת נניח שכל מוט מושך את הצומת (מתיחה); ערך שלילי פירושו לחיצה.

גאומטריה של האלכסונים: האלכסונים HNHN, HMHM, DKDK נעים 3 m3\,\text{m} אופקית ו-1 m1\,\text{m} אנכית, אורכם 32+12=10=3.162 m\sqrt{3^2+1^2}=\sqrt{10}=3.162\,\text{m}, ולכן cos⁡α=310=0.9487\cos\alpha=\frac{3}{\sqrt{10}}=0.9487, sin⁡α=110=0.3162\sin\alpha=\frac{1}{\sqrt{10}}=0.3162.

צומת NN (מוטות 1 ו-2 בלבד, ועומסים 40↓40\downarrow, 30←30\leftarrow). מוט 1 מושך לכיוון HH (שמאלה ולמטה), מוט 2 מושך כלפי מטה לכיוון MM:

1. ΣFx=0: −30−P1⋅0.9487=0⇒P1=−300.9487=−31.62 kN\Sigma F_x=0:\ -30-P_1\cdot0.9487=0 \Rightarrow P_1=-\frac{30}{0.9487}=-31.62\,\text{kN} (לחיצה)

2. ΣFy=0: −40−P1⋅0.3162−P2=0⇒P2=−40+31.62⋅0.3162=−40+10=−30.00 kN\Sigma F_y=0:\ -40-P_1\cdot0.3162-P_2=0 \Rightarrow P_2=-40+31.62\cdot0.3162=-40+10=-30.00\,\text{kN} (לחיצה)

צומת HH (מוטות 1, 4, 3 ועומס 40↓40\downarrow). מוט 1 מושך לכיוון NN (ימינה ולמעלה), מוט 4 לכיוון MM (ימינה ולמטה), מוט 3 כלפי מטה לכיוון GG:

3. ΣFx=0: P1⋅0.9487+P4⋅0.9487=0⇒P4=−P1=+31.62 kN\Sigma F_x=0:\ P_1\cdot0.9487+P_4\cdot0.9487=0 \Rightarrow P_4=-P_1=+31.62\,\text{kN} (מתיחה)

4. ΣFy=0: P1⋅0.3162−P4⋅0.3162−P3−40=0⇒P3=−10−10−40=−60.00 kN\Sigma F_y=0:\ P_1\cdot0.3162-P_4\cdot0.3162-P_3-40=0 \Rightarrow P_3=-10-10-40=-60.00\,\text{kN} (לחיצה)

חתך אופקי בגובה 2.5 m2.5\,\text{m} - חותך את מוט 6 (DEDE), מוט 5 (DKDK) ומוט 7 (JKJK). נשתמש בחלק העליון:

5. ΣFx=0\Sigma F_x=0: העומסים האופקיים על החלק העליון: 30+20⋅3=90 kN30+20\cdot3=90\,\text{kN} שמאלה (ב-N,M,L,KN,M,L,K). מוט 5 מושך את KK לכיוון DD (שמאלה ולמטה):

−90−P5⋅0.9487=0⇒P5=−900.9487=−94.87 kN-90-P_5\cdot0.9487=0 \Rightarrow P_5=-\frac{90}{0.9487}=-94.87\,\text{kN} (לחיצה)

6. ΣMD=0\Sigma M_D=0 (נגד כיוון השעון חיובי; מוטות 5 ו-6 עוברים דרך DD). מוט 7 מושך את K(3,3)K(3,3) כלפי מטה, זרוע 3 m3\,\text{m}. הכוח האנכי ב-NN בזרוע 3 m3\,\text{m}; כוחות שמאלה ב-N,M,L,KN,M,L,K בגבהים 5,3,2,1 m5,3,2,1\,\text{m} מעל DD:

−3P7−40⋅3+30⋅5+20⋅3+20⋅2+20⋅1=0-3P_7-40\cdot3+30\cdot5+20\cdot3+20\cdot2+20\cdot1=0

−3P7+150=0⇒P7=+50.00 kN-3P_7+150=0 \Rightarrow P_7=+50.00\,\text{kN} (מתיחה)

7. ΣFy=0\Sigma F_y=0 בחלק העליון: −40−40−P6−P7−P5⋅0.3162=0-40-40-P_6-P_7-P_5\cdot0.3162=0

P6=−80−50+94.87⋅0.3162=−80−50+30=−100.00 kNP_6=-80-50+94.87\cdot0.3162=-80-50+30=-100.00\,\text{kN} (לחיצה)

ריכוז התוצאות:

מוטכוח (kN)כוח (t)סוג
1 (HNHN)−31.62-31.62−3.16-3.16לחיצה
2 (MNMN)−30.00-30.00−3.00-3.00לחיצה
3 (GHGH)−60.00-60.00−6.00-6.00לחיצה
4 (HMHM)+31.62+31.62+3.16+3.16מתיחה
5 (DKDK)−94.87-94.87−9.49-9.49לחיצה
6 (DEDE)−100.00-100.00−10.00-10.00לחיצה
7 (JKJK)+50.00+50.00+5.00+5.00מתיחה

תשובה: P1=−31.62 kNP_1=-31.62\,\text{kN}, P2=−30.00 kNP_2=-30.00\,\text{kN}, P3=−60.00 kNP_3=-60.00\,\text{kN}, P4=+31.62 kNP_4=+31.62\,\text{kN}, P5=−94.87 kNP_5=-94.87\,\text{kN}, P6=−100.00 kNP_6=-100.00\,\text{kN}, P7=+50.00 kNP_7=+50.00\,\text{kN} (+ מתיחה, − לחיצה).

סעיף ג

תשובה:

λ=140\lambda=140, ω=3.31\omega=3.31, σ=391 MPa>160\sigma=391\,\text{MPa}>160; פתרון: מוט חיזוק אופקי מ-HH לאמצע מוט 2 (L=1.0 mL=1.0\,\text{m}, σ≈155 MPa<160\sigma\approx155\,\text{MPa}<160)

מוט אפס: מוט שהכוח בו אפס במצב העמסה הנתון. למשל, בצומת שבו נפגשים שלושה מוטות, שניים מהם על קו אחד, ואין עומס חיצוני - המוט השלישי הוא מוט אפס. במסבך זה: CICI, EKEK, GMGM (בצמתים CC, EE, GG) ו-ABAB (בצומת BB פועלים רק מוט אנכי ותגובה אנכית).

תפקידו: הוא לא מיותר. הוא מייצב את המסבך ושומר על צורתו, מחלק את המוטות הלחוצים לקטעים קצרים ובכך מקצר את אורך הקריסה שלהם (למשל העמוד AA–HH), ונושא כוח במצבי העמסה אחרים.

המאמץ במוט 2:

נתון: P2=30 kNP_2=30\,\text{kN} לחיצה, אורך המוט L=2.0 m=200 cmL=2.0\,\text{m}=200\,\text{cm} (מ-MM עד NN), צינור ∅ 1.25′′\varnothing\,1.25'' (D=42.4 mmD=42.4\,\text{mm}) בעובי t=2.0 mmt=2.0\,\text{mm}.

1. תכונות החתך (d=42.4−2⋅2=38.4 mmd=42.4-2\cdot2=38.4\,\text{mm}):

A=π4(D2−d2)=π4(4.242−3.842)=2.54 cm2A=\frac{\pi}{4}(D^2-d^2)=\frac{\pi}{4}(4.24^2-3.84^2)=2.54\,\text{cm}^2

i=D2+d24=4.242+3.8424=1.43 cmi=\frac{\sqrt{D^2+d^2}}{4}=\frac{\sqrt{4.24^2+3.84^2}}{4}=1.43\,\text{cm}

2. תמירות: λ=Li=2001.43=140\lambda=\frac{L}{i}=\frac{200}{1.43}=140, ומטבלת מקדמי הקריסה ω=3.31\omega=3.31.

3. המאמץ:

σ=ωPA=3.31⋅302.54=39.1 kN/cm2=391 MPa>160 MPa\sigma=\frac{\omega P}{A}=\frac{3.31\cdot30}{2.54}=39.1\,\text{kN/cm}^2=391\,\text{MPa}>160\,\text{MPa} - המוט לא עומד.

(בלי קריסה המאמץ היה 302.54=11.81 kN/cm2=118 MPa\frac{30}{2.54}=11.81\,\text{kN/cm}^2=118\,\text{MPa} - הבעיה היא הקריסה.)

הפתרון בלי לשנות פרופיל - לקצר את אורך הקריסה:

4. מוסיפים מוט אופקי מ-HH אל אמצע המוט MNMN (לאורך הקו המקווקו בתרשים). אורך הקריסה יורד ל-1.0 m1.0\,\text{m}:

λ=1001.43=70\lambda=\frac{100}{1.43}=70, ומטבלת מקדמי הקריסה (בין λ=56\lambda=56, ω=1.26\omega=1.26 ל-λ=75\lambda=75, ω=1.33\omega=1.33) ω≈1.31\omega\approx1.31:

σ=1.31⋅302.54=15.47 kN/cm2=154.7 MPa<160 MPa\sigma=\frac{1.31\cdot30}{2.54}=15.47\,\text{kN/cm}^2=154.7\,\text{MPa}<160\,\text{MPa} - עומד.

5. אם המאמץ עדיין היה גבוה מדי, אפשר להוסיף מוטות חיזוק נוספים ולקצר עוד את אורך הקריסה.

(אפשרות נוספת: להצמיד למוט 2 צינור שני זהה ולחבר ביניהם, כך שהשטח והקשיחות גדלים בלי להחליף את סוג הצינור.)

תשובה: מוט אפס - מוט שאינו נושא כוח בהעמסה הנתונה, ותפקידו לייצב את המסבך ולקצר את אורכי הקריסה. במוט 2: λ=140\lambda=140, ω=3.31\omega=3.31, σ=391 MPa>160 MPa\sigma=391\,\text{MPa}>160\,\text{MPa}. הפתרון: לקצר את אורך הקריסה בעזרת מוט חיזוק אופקי מ-HH לאמצע מוט 2 (הקו המקווקו) - L=1.0 mL=1.0\,\text{m}, λ=70\lambda=70, ω≈1.31\omega\approx1.31, ומתקבל σ≈155 MPa<160 MPa\sigma\approx155\,\text{MPa}<160\,\text{MPa}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.