מבחן מה"ט מבנים 97156 - אביב 2026 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97156 · 4 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את קונסטרוקציות בטון (סמל 90318).
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במבנים, אביב 2026 מועד ב', כל 4 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה ארבע שאלות. יש לענות על שלוש.
שאלה 1, שאלה 2: שתי שאלות חובה – 35 נקודות לכל שאלה.
שאלות 3, 4: שאלה אחת לבחירה – 30 נקודות לשאלה.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר ההרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה חוזק חומרים ובטון מזוין". טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות- המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. סרגל מדידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכנון תקרת גג: עמודים, סכמות, עובי וקורה נסתרת
בשאלון מצורפים שלושה דפים ריקים ועליהם יש לכתוב את הפתרון לסעיפים ד'-ו'.
בתרשים מספר 1א' מסורטטת תוכנית קומת קרקע בבית מגורים בן קומה אחת עם יציאה לגג.
המדרגות, קירות המדרגות והקרוי של היציאה לגג, עשויים מקונסטרוקצייה קלה ואין להתחשב בהם בתכנון התקרה.
בתרשים מספר 1ב' מסורטטת תוכנית תקרת קומת הקרקע המהווה את גג המבנה.
סוג הבטון ב-30, האגרגט גירי.
הקירות והמחיצות בנויים מבלוקים, למעט קירות הממ"ד. עובי תקרת הממ"ד כעובי התקרה ואין צורך לתכנן אותה.
כל העמודים המתוכננים בבית יהיו במידות 20/60 ס"מ. העמודים יכולים לבלוט מהמחיצות.
אפשר לבצע קורות תחתונות או עליונות בתחום קירות בעובי 20 ס"מ וכן בהיקף התקרה.
עומס קבוע בנוסף למשקלה העצמי של התקרה: .
עומס שימושי: .
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד ניקוד.
הסעיפים הבאים מתייחסים לתקרת קומת הקרקע המהווה את הגג:
דרוש:


הוסיפו לתרשים מספר 1א את כל העמודים הדרושים לפתרון הנדסי של התקרה ומספרו אותם.
העתיקו את העמודים ומספריהם לתרשים מספר 1ב. סרטטו את העמודים בקנ"מ 1:100.
קבעו את כיווני המתיחה של התקרה וסמנו אותם על תרשים מספר 1ב.
בחרו את סוג התקרה המתאים והסבירו את בחירתכם.
חלקו באופן ברור את התקרה לאזורים בעזרת סכמות סטטיות מתאימות.
סרטטו על גבי תרשים מספר 1ב את כל הסכמות הסטטיות של התקרה, סמנו את צירי הקורות הפנימיות ותנו שם לכל סכמה סטטית של התקרה ולכל קורה פנימית שבחרתם.
סרטטו על גבי הדפים הריקים שבשאלון את הסכמות הסטטיות של התקרה.
סרטטו על גבי הדפים הריקים שבשאלון את הסכמות הסטטיות של הקורות הפנימיות.
הסכמות יכללו את שם הסכמה, המפתחים ושמות הסמכים.
על פי הסכמות הסטטיות שקבעתם, בחרו את המפתח השקיל שעל פיו הייתם מתכננים את עובי התקרה.
אם בחרתם לתכנן תקרת צלעות, השתמשו בנתונים הבאים:
רוחב הצלע הוא 16 ס"מ,
המשקל המרחבי של הבלוקים בתקרה הוא:
ומידות הבלוקים הן: 30/50/H.
חשבו את העובי המינימלי של התקרה על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466 וסרטטו את חתך התקרה בעובי שבחרתם.
חשבו את העומס המועבר מהתקרה לקורה הפנימית עם המפתח השקיל המקסימלי בלבד, ללא משקלה העצמי של הקורה. (אם יש יותר מקורה אחת עם המפתח השקיל המקסימלי, בחרו בקורה אחת לשיקולכם).
חשבו את הרוחב המינימלי הדרוש לקורה שבחרתם על פי שקולי הכפף לפי ת"י 466.
רשמו על תרשים מספר 1ב את מידות חתך הקורה הפנימית שחישבתם בסעיף ו'.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
12 עמודים : פינות וקירות חוץ 1, 2, 3, 4, 5, 8, 10, 11, 12; עמוד 6 בפינת רחבת הכניסה; עמודים פנימיים 7 ו-9 בצמתי מחיצות.
נתון: תוכנית קומת הקרקע (תרשים 1א) ותוכנית התקרה (תרשים 1ב); עמודים ס"מ שמותר להם לבלוט מהמחיצות; קורות יורדות מותרות רק בקירות של ס"מ ובהיקף.
מבוקש: מיקום העמודים ומספורם.
מערכת צירים לתיאור (בס"מ, לפי מידות תרשים 1א): מהפנים החיצוניים של הקיר השמאלי ימינה, מהפנים החיצוניים של הקיר העליון של הבית כלפי מטה (הגגון העליון נמצא ב-).
קריאת התוכנית (מידות ציריות):
•הסלון והמטבח הם חלל אחד ברוחב ס"מ ובעומק ס"מ (בין ל-), בלי קירות פנימיים. מעליו בצד שמאל יש גגון ברוחב ס"מ ( עד ), ובצד ימין גגון ברוחב ס"מ ( עד ).
•מתחת לסלון: חדר ההורים, המסדרון והשירותים (מחיצות של ס"מ), עד הממ"ד ().
•בצד ימין: רחבת הכניסה ( עד , עד ) - חוץ, ללא תקרה; מתחתיה חדר המדרגות ( עד ) - פתח בתקרה, כי המדרגות והקרוי שלהן קלים.
•למטה: הממ"ד ( עד ), השירותים וחדר השינה ( עד ).
עקרונות הבחירה:
1. בפינות של קירות החוץ שמים עמוד, כי שם נפגשות קורות ההיקף.
2. לאורך קירות החוץ מוסיפים עמודים כדי לקצר את מפתחי קורות ההיקף, רק בקטעי קיר מלא (לא בחלון).
3. עמודים פנימיים - רק בצמתים של מחיצות, כדי שיבלטו מהמחיצה ולא יפריעו לחללים. הם נושאים את הקורות הפנימיות (הנסתרות): קורה בקו המחיצה שבין הסלון לחדר ההורים, קורה בקצה פתח המדרגות, וקורה בגבול בין אזור המטבח לסלון.
4. קירות הממ"ד עשויים בטון, ולכן הם עצמם סמכים, ואין צורך בעמודים בממ"ד.
העמודים שנבחרו (מרכז העמוד, בס"מ; הצד הארוך בכיוון הקיר):
1. עמוד 1 - פינה שמאלית עליונה .
2. עמוד 2 - בקיר העליון, בקטע הקיר המלא שמימין לחלון השמאלי .
3. עמוד 3 - בקיר העליון, בקצה הקיר המלא לפני החלון של המטבח .
4. עמוד 4 - פינה ימנית עליונה .
5. עמוד 5 - בקיר הימני, בפינת רחבת הכניסה .
6. עמוד 6 - בפינה הפנימית של רחבת הכניסה (מפגש הקיר העליון והקיר השמאלי של הרחבה) .
7. עמוד 7 - פנימי, במפגש המחיצה העליונה של חדר ההורים עם המחיצה שבין חדר ההורים למסדרון .
8. עמוד 8 - בקיר השמאלי, בקו המחיצה העליונה של חדר ההורים .
9. עמוד 9 - פנימי, בפינת חדר המדרגות (קיר המדרגות השמאלי ומחיצת חדר השינה) .
10. עמוד 10 - בקיר הימני, בקו התחתון של חדר המדרגות .
11. עמוד 11 - פינה ימנית תחתונה .
12. עמוד 12 - בקיר התחתון, בקו המחיצה שבין השירותים לחדר השינה .
מסרטטים את העמודים בתרשים 1א ובאותם מקומות בתרשים 1ב, בקנ"מ 1:100 (מלבן מ"מ), וממספרים 1 עד 12.
תשובה: 12 עמודים : בפינות ובקירות החוץ (1, 2, 3, 4, 5, 8, 10, 11, 12), בפינת רחבת הכניסה (6), ושני עמודים פנימיים בצמתי מחיצות (7 - חדר ההורים, 9 - פינת חדר המדרגות).
סעיף ב
תקרת צלעות חד-כיוונית (בלוקים, צלע 16 ס"מ); מתיחה בכיוון , ובאזור המטבח שמעל רחבת הכניסה (עם הגגון הימני) בכיוון .
נתון: העמודים מסעיף א; מפתחים של עד כ-; קורות יורדות רק בקירות של ס"מ ובהיקף.
מבוקש: כיווני המתיחה וסוג התקרה.
1. כיוון המתיחה באגף השמאלי והמרכזי (): בכיוון (מלמעלה למטה בתרשים). הסיבות:
•בכיוון רוחב הסלון ס"מ בלי שום מחיצה; בכיוון העומק רק ס"מ בין קורת ההיקף העליונה לקו המחיצה של חדר ההורים.
•הגגון העליון ( ס"מ) הוא זיז בכיוון , ולכן הוא ממשיך באופן טבעי את הצלעות של הסלון, ומומנט הזיז מאוזן על ידי השדה הסמוך.
•בהמשך כלפי מטה התקרה נשענת על קו המחיצה של חדר ההורים, על קיר הממ"ד ועל קצה פתח המדרגות, כולם קווים בכיוון .
2. כיוון המתיחה באזור המטבח שמעל רחבת הכניסה ( עד , ): בכיוון - מהקורה הפנימית בקו אל הקיר הימני, וממנו זיז של הגגון הימני ( ס"מ). כך גם הגגון הימני הוא זיז בכיוון המתיחה.
3. האגף התחתון שמימין לממ"ד: בכיוון , מקצה פתח המדרגות (וקו המחיצה התחתונה של המסדרון) אל הקיר התחתון - ס"מ.
4. סוג התקרה: תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים (, צלע ס"מ, מרווח צירים ס"מ):
•המפתחים מגיעים ל- ויש זיזים; תקרה מלאה הייתה עבה וכבדה מאוד, ובתקרת צלעות הגובה הסטטי גדול במשקל עצמי קטן.
•התקרה שטוחה מלמטה, ולכן אפשר להסתיר בתוכה קורות פנימיות בעובי התקרה (בתוך הבית אין קירות של ס"מ לקורות יורדות).
5. בתרשים 1ב מסמנים בכל אזור חץ דו-ראשי בכיוון המתיחה.
תשובה: תקרת צלעות חד-כיוונית עם בלוקים; מתיחה בכיוון בכל הבית, חוץ מאזור המטבח שמעל רחבת הכניסה (, עם הגגון הימני), שנמתח בכיוון .
סעיף ג
ק-1 (עמודים 3-6, 635), ק-2 (8-7-6, 505/215), ק-3 (ממ"ד-9-10, 330/360); סכמות ס-1 (זיז 210+635+565), ס-2 (זיז 210+635+555+430), ס-3 (360+זיז 160), ס-4 (430).
נתון: העמודים (סעיף א) וכיווני המתיחה (סעיף ב).
מבוקש: הקורות הפנימיות, החלוקה לאזורים ושמות הסכמות.
1. קורות פנימיות (קורות נסתרות בעובי התקרה; מסמנים את צירן בקו נקודה-קו):
•ק-1 - על הקו , מעמוד 3 (בקיר העליון) לעמוד 6 (פינת רחבת הכניסה), מפתח ס"מ. זה הסמך השמאלי של אזור המטבח.
•ק-2 - על הקו (קו המחיצה העליונה של חדר ההורים), מעמוד 8 דרך עמוד 7 לעמוד 6. מפתחים ו- ס"מ. זה סמך הביניים של הצלעות באגף השמאלי.
•ק-3 - על הקו (הקצה התחתון של פתח המדרגות), מקיר הממ"ד הימני () דרך עמוד 9 () לעמוד 10 (). מפתחים ו- ס"מ.
קורות ההיקף (יורדות): הקיר העליון (עמודים 1-2-3-4), הקיר הימני (4-5, 10-11), קירות רחבת הכניסה (6-5, 6-9), הקיר השמאלי (1-8 ועד הממ"ד) והקיר התחתון (ממ"ד-12-11).
2. אזורים וסכמות (כל אזור - רצועת צלעות עם אותה סכמה סטטית):
•ס-1 - עד (מעל הסלון, חדר ההורים והשירותים העליונים): זיז הגגון ס"מ, קורת ההיקף העליונה, שדה , ק-2, שדה , קיר הממ"ד העליון (ציר ).
•ס-2 - עד (מעל הסלון, המסדרון והשירותים התחתונים): זיז , קורת ההיקף העליונה, שדה , ק-2, שדה , ק-3, שדה , קורת ההיקף התחתונה (ציר ).
•ס-3 - אזור המטבח, עד , : ק-1, שדה , קורת ההיקף הימנית, זיז הגגון .
•ס-4 - עד , עד (חדר השינה): ק-3, שדה , קורת ההיקף התחתונה.
•תקרת הממ"ד אינה מתוכננת. רחבת הכניסה ופתח המדרגות - ללא תקרה.
בתרשים 1ב מסמנים את גבולות האזורים בקווים מקווקווים, את שם הסכמה בכל אזור, ואת הסכמה עצמה (קו, סמכים ומידות) בתוך האזור.
תשובה: קורות פנימיות ק-1 (, ), ק-2 (, ), ק-3 (, ); אזורים ס-1 עד ס-4 כמתואר.
סעיף ד
ס-1: זיז 210/635/565 (ריתום בממ"ד); ס-2: זיז 210/635/555/430; ס-3: 360+זיז 160; ס-4: 430; ק-1: 635; ק-2: 505/215; ק-3: 330/360.
מסרטטים כל אזור כקורה ברוחב צלע בכיוון המתיחה, עם שמות הסמכים והמפתחים (בס"מ, בין צירים):
1. ס-1: זיז - סמך בקורת ההיקף העליונה (עמודים 1-2) - שדה - סמך ק-2 - שדה - ריתום בקיר הממ"ד (קיר בטון שתקרת הממ"ד ממשיכה מעליו).
2. ס-2: זיז - סמך בקורת ההיקף העליונה (עמודים 2-3) - שדה - סמך ק-2 - שדה - סמך ק-3 - שדה - סמך בקורת ההיקף התחתונה (ממ"ד-12).
3. ס-3: סמך ק-1 - שדה - סמך בקורת ההיקף הימנית (עמודים 4-5) - זיז (הגגון הימני).
4. ס-4: סמך ק-3 - שדה - סמך בקורת ההיקף התחתונה (12-11). שדה פשוט.
5. ק-1: קורה פשוטה בין עמוד 3 לעמוד 6, מפתח .
6. ק-2: קורה רציפה בשני שדות: עמוד 8 - - עמוד 7 - - עמוד 6.
7. ק-3: קורה רציפה בשני שדות: קיר הממ"ד (ריתום) - - עמוד 9 - - עמוד 10.
תשובה: ס-1: זיז 210 / 635 / 565 עם ריתום בממ"ד; ס-2: זיז 210 / 635 / 555 / 430; ס-3: 360 + זיז 160; ס-4: 430 פשוט; ק-1: 635 פשוטה; ק-2: 505/215; ק-3: 330/360 עם ריתום בממ"ד.
סעיף ה
; - תקרת צלעות (בלוק 25 + 5 בטון עליון, צלע 16, מרווח 66).
נתון: הסכמות מסעיף ד; צלע , בלוקים במשקל (מרווח צירי הצלעות ), בטון עליון ; עומס קבוע נוסף , שימושי ; ב-30, אגרגט גירי.
מבוקש: הקובע, העובי המינימלי לפי ת"י 466 וחתך התקרה.
שיטה: , עם ( ב-, ב-30, אגרגט גירי), ו- מקדם חתך T: (יחס מומנט ההתמד של חתך הצלע למלבן מלא באותו רוחב וגובה). מקדמי המפתח השקיל: שדה פשוט , שדה קצה רציף , שדה פנימי , שדה רציף בקצה אחד עם זיז בקצה השני , שדה פשוט עם זיז , זיז .
•ס-1: זיז ; שדה (זיז מצד אחד, רציף מצד שני) ; שדה (רציף וריתום) .
•ס-2: זיז ; שדה : ; שדה פנימי ; שדה קצה .
•ס-3: שדה עם זיז ; זיז .
•ס-4: שדה פשוט .
הקובע: (זיז הגגון העליון בסכמות ס-1, ס-2).
2. משקל עצמי - בוחרים בלוק בגובה ובטון עליון , כלומר (נימוק בסעיף 5):
•בטון עליון:
•צלעות:
•בלוקים:
•סה"כ:
4. : , , ומיחס מומנטי ההתמד .
- מתאים.
(בלוק של , כלומר : , , , , - עובר על הגבול. בוחרים בכל זאת , כי הקורה הנסתרת ק-1 במפתח ס"מ צריכה גובה; ב- היא הייתה יוצאת ברוחב של יותר מ-, ראו סעיף ו.)
6. חתך התקרה (לסרטוט): בטון עליון לכל הרוחב; צלעות ברוחב ובגובה מתחתיו, ובין כל שתי צלעות בלוק ; מרווח צירי הצלעות ; עובי כולל .
תשובה: (זיז הגגון); , , , - נבחרה תקרת צלעות (בלוק + בטון עליון ).
סעיף ו
ק-1: (), - נבחר .
נתון: תקרת צלעות , (סעיף ה); הקורות הפנימיות נסתרות, בגובה התקרה.
מבוקש: העומס מהתקרה על הקורה בעלת המפתח השקיל הגדול ביותר, ורוחבה המינימלי.
1. בחירת הקורה. המפתח השקיל של הקורות הפנימיות:
•ק-1: קורה פשוטה :
•ק-2: שדה קצה :
•ק-3: שדה קצה : ; השדה (ריתום ורציפות):
הקורה הקובעת: ק-1, .
2. העומס על ק-1. ק-1 היא הסמך השמאלי של ס-3: שדה וזיז מעבר לסמך הימני. התגובה בסמך השמאלי של קורה עם זיז (מסכום מומנטים סביב הסמך הימני):
(האזורים ס-1, ס-2 שמשמאל ל-ק-1 נמתחים במקביל לה, ולכן אינם מעמיסים אותה.)
3. הרוחב המינימלי. הקורה הנסתרת נבדקת כמו תקרה מלאה ברוחב (חתך מלבני, ), שהעומס ליחידת שטח שלה הוא :
בוחרים .
תשובה: הקורה הקובעת ק-1 (); העומס מהתקרה (); , נבחר (ק-1 ).
סעיף ז
ק-1 ס"מ.
רושמים ליד ציר הקורה ק-1 בתרשים 1ב (על הקו , בין עמוד 3 לעמוד 6) את מידות החתך רוחב/גובה: ק-1 100/30 - רוחב מסעיף ו, וגובה כעובי התקרה, כי הקורה נסתרת. בתחום הקורה אין בלוקים (רצועה מלאה של בטון ברוחב ס"מ).
תשובה: ק-1 ס"מ.
שאלה 2 · תקרה מקשית בשני מפלסים: סכמות, זיון וקורה
בתרשים מספר 2 מוצגת תוכנית תקרה של בית קפה. התקרה מתוכננת בשני מפלסים שונים כמתואר בחתך 1-1 המוצג בתרשים מספר 2א. בחלק מהתקרה מתוכנן גגון.
התקרה היא מקשית, חד-כיוונית ונשענת על קורות יורדות. עובי התקרה בשני המפלסים הוא 23 ס"מ.
חלק משטח התקרה מהווה את תקרת המרחב המוגן ואין צורך לתכנן אותו. גם עובי תקרת המרחב המוגן הוא 23 ס"מ.
העומס הקבוע (ללא המשקל העצמי) על כל חלקי התקרה הוא: .
העומס השימושי על כל חלקי התקרה הוא: .
סוג הבטון הוא ב-30, האגרגט גירי, הפלדה מצולעת ובעלת חוזק תכן: ,
כיסוי הבטון, 4 ס"מ.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


סמנו את כווני המתיחה על תרשים מספר 2 ורשמו את שם הסכמה בכל אזור בתקרה.
סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה;
הסכמות יכללו את שם הסכמה, שמות הסמכים והמפתחים.
קבעו את המפתח השקיל המקסימלי ובדקו אם עובי התקרה עונה על דרישות הכפף לפי ת"י 466.
חשבו את עומס התכן של התקרה.
נתון שעומס התכן של התקרה הוא: .
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלכי המומנטים רק עבור שתי סכמות תקרה:
סכמה 1- הסכמה שנשענת בין היתר על ק-A.
וסכמה 2- הסכמה שנשענת בין היתר על ק-C.
נתון שהמומנט החיובי המקסימלי בתקרה הוא: .
חשבו את ואת - כמות הזיון הדרושה לכיסוי המומנט החיובי ובחרו מוטות זיון בקוטר 14 מ"מ.
נתון שהמומנט השלילי המקסימלי בתקרה הוא: .
חשבו את – כמות הברזל הדרושה לכיסוי המומנט השלילי הנתון.
בחרו מוטות זיון בקוטר 16 מ"מ.
חשבו את עומס השירות המועבר מהתקרה לקורה ק-E.
בחישוב העומס יש לכלול את משקלה העצמי של הקורה, בהסתמך על הערכה ראשונית של גובה הקורה משיקולי הכפף.
סרטטו את הסכמה הסטטית של הקורה ק-E. הסכמה תכלול את הנתונים האלה:
שמות הסמכים, המפתחים ועומס השירות הפועל על הקורה.
חשבו את גובה הקורה המינימלי הדרוש משיקולי הכפף בלבד, לפי ת"י 466.
משיקולים גאומטריים בלבד, מה צריך להיות הגובה המינימלי של ק-E?
נמק תשובתך באמצעות שרטוט חתך מתאים.
יודגש כי הצגת הקורות בחתך 1-1 שבתרשים מספר 2א הינה עקרונית בלבד ואינה קובעת את גובהן הסופי.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
; , , - העובי מתאים.
נתון: תקרה מקשית , עומס קבוע ושימושי , ב-30 עם אגרגט גירי.
מבוקש: כיווני המתיחה, הסכמות, המקסימלי ובדיקת העובי לפי ת"י 466.
קריאת התרשים (מידות בס"מ): הקורות ק-C, ק-D, ק-E, ק-F ( ס"מ) עוברות בכיוון האורך, והמרחק החופשי ביניהן , כלומר בין צירים . הקורות ק-A ו-ק-B () נמצאות באגף השמאלי העליון, במרחק צירים . ק-H () בקו העמודים 4-6-8, ומעבר לה גגון ברוחב ס"מ (מציר ק-H: ). לפי חתך 1-1, האגף העליון והאמצעי במפלס והאגף התחתון במפלס , ולכן התקרה אינה רציפה מעל ק-E. בין עמוד 1 לעמוד 2 אין קורה, ולכן האזור שמעל ק-A ו-ק-B נמתח ביניהן.
1. כיווני המתיחה והסכמות (רצועה ברוחב , מפתחים בין צירים):
•ת-1 - האזור השמאלי העליון (בין ק-A ל-ק-B, מעל הממ"ד), מתוח בכיוון הרוחב: שדה פשוט ק-A - - ק-B.
•ת-2 - האזור הימני העליון והאמצעי (מפלס ), מתוח בכיוון האורך: קורה רציפה בשני שדות ק-C - - ק-D - - ק-E.
•ת-3 - האגף התחתון (מפלס ), מתוח בכיוון האורך: שדה פשוט ק-E - - ק-F.
•ת-4 - הגגון: זיז מעבר לק-H (מפלס ).
•תקרת המרחב המוגן - אינה מתוכננת.
2. המפתח השקיל (שדה פשוט , שדה קצה ברציפות , זיז ):
•ת-1:
•ת-2:
•ת-3:
•ת-4:
(ת-1 ו-ת-3).
•משקל עצמי:
•עומס שירות:
• (תקרה מלאה: )
• - העובי עונה על דרישת הכפף.
תשובה: סכמות ת-1 (פשוטה 470), ת-2 (רציפה 470/470), ת-3 (פשוטה 470), ת-4 (זיז 160); , - העובי מתאים.
סעיף ב
().
עומס התכן: , כאשר כולל את המשקל העצמי.
1.
2.
תשובה: ().
סעיף ג
סכמה 1: , ; סכמה 2: , , , .
נתון: , כלומר לרצועה ברוחב .
מבוקש: גזירה ומומנטים בסכמה 1 (ת-1, נשענת על ק-A) ובסכמה 2 (ת-2, נשענת על ק-C).
סכמה 1 (ת-1): שדה פשוט ק-A - ק-B, ( מ-ק-A):
1. תגובות:
2. גזירה: - מ- ב-ק-A ליניארית עד ב-ק-B, אפס באמצע.
3. מומנט: ; מרבי באמצע:
סכמה 2 (ת-2): קורה רציפה בשני שדות שווים ק-C - ק-D - ק-E, ( מ-ק-C). לפי הנוסחאות של קורה רציפה בשני שדות שווים בעומס אחיד:
1. תגובות הקצה:
2. גזירה משני צידי ק-D: ; התגובה ב-ק-D:
3. מומנט שלילי מעל ק-D:
4. מומנט חיובי מרבי בכל שדה, במרחק מסמך הקצה (שם הגזירה מתאפסת):
5. המומנט מתאפס בסמכי הקצה ובמרחק מהם.
תשובה: סכמה 1: , , ; סכמה 2: , , ליד ק-D, , .
סעיף ד
, - .
נתון: , , , (ב-30), ; מוטות ().
מבוקש: , ובחירת מוטות.
1.
2.
3. בדיקת מינימום: - תקין.
4. מרווח : , ולכן נבחר ().
תשובה: , - ().
סעיף ה
, - .
נתון: , , ; מוטות (), זיון עליון.
1.
2.
3. מרווח : , ולכן נבחר ().
תשובה: , - ().
סעיף ו
(, כולל משקל עצמי); קורה רציפה ממ"ד-7-8, ; .
נתון: (סעיף א); רוחב ק-E ; ק-E נושאת את קצה ת-2 (מצד המפלס ) ואת קצה ת-3 (מצד המפלס ).
מבוקש: עומס השירות על ק-E, הסכמה שלה והגובה המינימלי משיקולי כפף.
1. סכמת ק-E. ק-E נשענת בצד שמאל על הקיר הימני של המרחב המוגן (ציר הקיר: ס"מ מהפנים החיצוניים השמאליים), על עמוד 7 (ציר: ) ועל עמוד 8 (ציר: ). קורה רציפה בשני שדות: ממ"ד - - עמוד 7 - - עמוד 8.
2. העומס מהתקרה (תגובות הקצה של הרצועות, כמו בסעיף ג אבל בעומס שירות):
•מ-ת-2 (סמך קצה של קורה רציפה בשני שדות):
•מ-ת-3 (שדה פשוט):
•סה"כ מהתקרה:
3. משקל עצמי - הערכה ראשונית. המפתח השקיל: שדה קצה ברציפות . הערכה ראשונית -; ניקח :
4. הסכמה לסרטוט: קורה רציפה ממ"ד - - עמוד 7 - - עמוד 8, עם עומס שירות אחיד בשני השדות.
5. הגובה המינימלי (חתך מלבני ברוחב , ):
•עומס ליחידת שטח:
•
•
(בדיקה עם : , , , - אותה תוצאה.)
תשובה: () על קורה רציפה ; , משיקולי כפף.
סעיף ז
(מ- עד תחתית התקרה התחתונה ).
נתון: המפלס העליון והמפלס התחתון , עובי התקרה בשניהם; ק-E נמצאת בקו המדרגה בין המפלסים.
מבוקש: הגובה המינימלי של ק-E משיקולים גאומטריים.
1. ק-E היא הסמך של שתי התקרות: התקרה העליונה יושבת על ראש הקורה, והתקרה התחתונה מתחברת לצד הקורה.
2. פני הקורה העליונים בגובה פני התקרה העליונה: .
3. התחתית של התקרה התחתונה: . הקורה צריכה להגיע לפחות עד התחתית של התקרה התחתונה, כדי שכל עובי התקרה התחתונה יתחבר אליה (וכדי שהזיון של התקרה התחתונה ייכנס לתוכה).
4. הגובה המינימלי: .
5. חתך לסרטוט: קורה ברוחב ; משמאלה (בצד המפלס הנמוך) תקרה בעובי שפניה ב-; מימינה בראש הקורה תקרה בעובי שפניה ב-. ההפרש בין המפלסים , ועוד של התקרה התחתונה: .
6. גדול מ- הנדרשים משיקולי כפף (סעיף ו), ולכן הגאומטריה קובעת. למעשה נבחר גובה מעוגל, למשל (ק-E ).
תשובה: (גדול מהנדרש משיקולי כפף).
שאלה 3 · קורה עם זיז: כפף, תגובות, זיון וגזירה
בתרשים מספר 3 מסורטטת קורה על שני סמכים וזיז, עם העומסים האופייניים הפועלים עליה.
העומס המחולק הקבוע כולל את משקלה העצמי של הקורה.
בנקודות C ו-D פועלים כוחות מרוכזים.
בתרשים מספר 3א מסורטט חתך הקורה.
סוג הבטון: ב-30, האגרגט גירי. כיסוי הבטון, 3 ס"מ.
סוג הפלדה: פלדה מצולעת בעלת חוזק תכן: .
חובה לציין את היחידות בכל חישוב! אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


בדקו אם גובה הקורה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466.
בשל העומסים המרוכזים ולצורך הפתרון בלבד, נתון שמקדמי המפתח השקיל הם:
בזיז: , בשדה: .
חשבו את עומס התכן ואת כוחות התכן הפועלים על הקורה.
חשבו את הריאקציות בסמכים.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה לאורך הקורה.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך הקורה.
נתון שהמומנט המקסימלי בקורה הוא מומנט שלילי: .
חשבו את ואת שטח הזיון הדרוש לכיסוי המומנט השלילי בקורה.
חשבו את כמות מוטות הזיון שהקוטר שלהם הוא 25 מ"מ.
חישוב גזירה: בסעיף זה חובה לציין את הזווית , שבה תשתמשו בחישוב.
נתון שכוח התכן לגזירה הוא .
חשבו את . הסבירו מה המשמעות של הערך שקיבלתם.
חשבו את שני הערכים של , אם נתון שמנת הזיון היא 0.004.
עבור חישוקים בקוטר 10 מ"מ, חשבו את המרחק הדרוש בין החישוקים.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, , - עונה.
נתון: חתך , עומס קבוע ושימושי לכל אורך הקורה, מקדמי המפתח השקיל: בזיז , בשדה (הם כבר מביאים בחשבון את העומסים המרוכזים).
מבוקש: האם מספיק לפי דרישות הכפף.
קריאת התרשים: הקורה מתחילה בקצה הזיז C ונגמרת בפנים החיצוניים של סמך B; אורכה . ציר סמך A במרחק מ-C, ציר סמך B במרחק מ-C, והנקודה D במרחק מ-C (באמצע בין צירי A ו-B). הזיז: ; השדה: ; מעבר לציר B נשאר קטע של (חצי רוחב הסמך).
1. המפתח השקיל:
•זיז:
•שדה:
הקובע: .
2. עומס השירות המפורס:
3. עומס ליחידת שטח (חתך מלבני ברוחב ):
4. (חתך מלבני: )
5.
תשובה: (הזיז), - גובה הקורה עונה על דרישות הכפף.
סעיף ב
, , .
עומס תכן: קבוע שימושי.
1. עומס מפורס:
2. כוח מרוכז ב-C:
3. כוח מרוכז ב-D:
תשובה: (), (), ().
סעיף ג
(), (); , .
נתון: לכל אורך הקורה (), ב-, ב-; סמכים A () ו-B (). נמדד מ-C ימינה.
מבוקש: ריאקציות, מהלך הגזירה ומהלך המומנטים.
1. ריאקציות. העומס המפורס הכולל , ומרכזו ב-.
סכום מומנטים סביב A:
סכום כוחות אנכיים:
2. כוחות גזירה (משמאל לימין):
•ב-C: ; לאורך הזיז יורדת בשיפוע .
•משמאל ל-A: ; מימין ל-A: .
•משמאל ל-D: ; מימין ל-D: .
•הגזירה מתאפסת ב-.
•משמאל ל-B: ; מימין ל-B: , ויורדת לאפס בקצה ().
•ב-C: .
•ב-A:
•ב-D:
•מרבי חיובי ב-:
•ב-B: (הקטע הקצר שמעבר לציר B).
•המומנט מתאפס בשדה ב- (כ- מימין ל-A) ושוב ממש ליד B.
תשובה: (), (); : / | / | / | ; , , ב-.
סעיף ד
, - .
נתון: (זיון עליון, מעל סמך A), , , , ; מוטות ().
מבוקש: , ומספר המוטות.
1.
2.
3. בדיקת מינימום: - תקין.
4. מספר מוטות: , ולכן ().
תשובה: , - () בזיון העליון.
סעיף ה
: ; ו-; חישוקים (3 שלוחות).
נתון: , , , , , , , חישוקים ( לשלוחה).
מבוקש: ומשמעותו, (שני הערכים), ומרחק החישוקים.
הזווית: בוחרים זווית של תמוכות הלחיצה (, ).
1. (כושר הנשיאה של תמוכות הבטון הלחוצות):
משמעות: זה כוח הגזירה המרבי שהחתך יכול לשאת לפני ריסוק הבטון בתמוכות הלחוצות, ואין זיון גזירה שיכול להגדיל אותו. , ולכן מידות החתך מתאימות, ואפשר לתכנן זיון גזירה.
2. (כושר הנשיאה של הבטון בלי זיון גזירה; ב-MPa, אורכים בס"מ, ):
•מקדם גודל:
•ערך 1:
•ערך 2 (מינימלי):
• - נדרש זיון גזירה מחושב.
•מספר שלוחות: לפי מרחק מרבי של בין שלוחות לרוחב החתך: , ולכן חישוק בעל שלוחות: .
•
•מרחק מרבי:
•לכן: חישוקים בעלי שלוחות.
תשובה: ; (הבטון הלחוץ לא יתרסק); ו- - קטנים מ-; חישוקים (3 שלוחות; המחושב , המרבי ).
שאלה 4 · תקרת צלעות: סכמות, זיון וגזירה בצלע
בתרשים מספר 4 מסורטטת תקרת צלעות חד כיוונית. עובי התקרה הוא 35 ס"מ.
בתרשים מספר 4א מסורטט חתך בצלע ראשית של התקרה.
המשקל המרחבי של הבלוקים הוא:
התקרה מועמסת על כל שיטחה במשקלה העצמי, בעומס קבוע נוסף של ובעומס שימושי של .
רוחב הצלע הראשית הוא 17 ס"מ, ורוחב הצלע המחלקת הוא 17 ס"מ.
סוג הבטון: ב-30 (אגרגט גירי).
פלדה: מצולעת בעלת חוזק תכן של .
כיסוי הבטון, 3 ס"מ.
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי-ציון היחידות יוריד נקודות.
דרוש:


סרטטו במחברת את הסכמות הסטטיות של התקרה.
חשבו את משקלה העצמי של התקרה.
בדקו אם עובי התקרה עונה על דרישות הכפף של ת"י 466.
נתון שהתקרה עמוסה על כל חלקיה בעומס תכן:
חשבו את עומס התכן לצלע.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה ואת מהלך מומנטי הכפיפה עבור כל אחת מסכמות התקרה (החישוב ייעשה עבור רצועה ברוחב צלע).
חשבו את ואת שטח הזיון החיובי לצלע עבור המומנט החיובי המקסימלי בלבד.
בחרו מוטות זיון בקוטר 14 מ"מ.
חשבו את ואת שטח הזיון השלילי לצלע עבור המומנט השלילי בציר העמודים.
בחרו מוטות זיון בקוטר 10 מ"מ.
ענו בקצרה על השאלות הבאות:
לאיזה מרחק מקורה C נדרש זיון מינימלי בלבד לגזירה?
ציין מאיזו נקודת התייחסות בקורה נמדד מרחק זה.
מהו כוח התכן לגזירה בנקודה זו?
איזה זיון פותר בעיות גזירה: חישוקים, זיון אורכי או שניהם? נמק.
האם ניתן לפתור בעיית גזירה בצלעות ללא ברזל ייעודי? נמק.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(); , - עונה.
נתון: תקרת צלעות (בלוק + בטון עליון ), צלע , בלוק (מרווח צירי הצלעות ), בלוקים , עומס קבוע נוסף , שימושי .
מבוקש: הסכמות, המשקל העצמי ובדיקת העובי לפי ת"י 466.
קריאת התרשים (בס"מ): ק-A ( ס"מ) בקו העמודים 1-2-3, וציר שלה מהקצה העליון. מעליה, משמאל ( ס"מ), יש זיז ברוחב ס"מ, כלומר ס"מ מציר ק-A. ק-C היא קורה נסתרת (רצועה מלאה ברוחב ס"מ) בקו העמודים 4-5; המרחק החופשי של הצלעות מ-ק-A עד ק-C , ובין צירים . באזור התחתון (מימין לפתח) הצלעות אופקיות, בין קורת המסגרת של הפתח (רוחב ) לבין ק-B (), מפתח חופשי ובין צירים .
1. הסכמות הסטטיות (רצועה ברוחב צלע):
•סכמה 1 - האזור העליון השמאלי ( ס"מ, עם הזיז): זיז - ק-A - שדה - ק-C.
•סכמה 2 - האזור העליון הימני: שדה פשוט ק-A - - ק-C.
•סכמה 3 - האזור התחתון: שדה פשוט קורת הפתח - - ק-B.
2. משקל עצמי (לרוחב יש צלע אחת ובלוק אחד):
•בטון עליון:
•צלע:
•בלוק:
•סה"כ:
3. המפתח השקיל (שדה פשוט , שדה פשוט עם זיז , זיז ):
•סכמה 1: שדה ; זיז
•סכמות 2, 3:
הקובע: .
•
•
•: , , ומיחס מומנטי ההתמד של חתך הצלע והמלבן המלא
•
תשובה: סכמה 1: זיז + שדה ; סכמות 2, 3: שדה פשוט ; ; - העובי עונה על דרישת הכפף.
סעיף ב
; סכמה 1: , ; סכמות 2, 3: , .
נתון: ; מרווח הצלעות .
מבוקש: עומס התכן לצלע, גזירה ומומנטים בכל סכמה.
1. עומס התכן לצלע:
2. סכמה 1: זיז + שדה ( מקצה הזיז):
•מומנט בציר ק-A (בציר העמודים):
•תגובה ב-ק-A (סכום מומנטים סביב ק-C):
•תגובה ב-ק-C:
•גזירה: משמאל ל-ק-A ; מימין ל-ק-A ; ב-ק-C ; מתאפסת מימין ל-ק-A.
•מומנט חיובי מרבי: ; המומנט מתאפס מימין ל-ק-A.
•; הגזירה מ- עד , אפס באמצע.
• באמצע.
תשובה: לצלע; סכמה 1: , , , ; סכמות 2, 3: , .
סעיף ג
(נלקח 0.1), לצלע - .
נתון: (סכמות 2, 3); הלחיצה בבטון העליון, ולכן רוחב הלחיצה ; ; מוטות ().
1.
2. עומק אזור הלחיצה - הלחיצה בתוך הבטון העליון, ומותר לחשב כחתך מלבני ברוחב .
3. , ולכן לוקחים (זרוע פנימית ):
לצלע
4. בחירה: () בצלע.
תשובה: (נלקח ), לצלע - ().
סעיף ד
(נלקח 0.1), לצלע - .
נתון: המומנט השלילי בציר העמודים 1-2-3 (ציר ק-A, מהזיז): ; הלחיצה בתחתית הצלע, ולכן הרוחב ; ; מוטות ().
1.
2. , ולכן :
לצלע
3. בחירה: () בצלע, בזיון העליון מעל ק-A ולאורך הזיז.
תשובה: (נלקח ), לצלע - ().
סעיף ה
מפני ק-C (מרחק 0; מהציר) - בכל הצלע די בזיון מינימלי ().
נתון: הצלע , , זיון אורכי (, סעיף ג), ; הגזירה ליד ק-C (סכמה 2, שדה פשוט) , כאשר נמדד מציר ק-C.
מבוקש: מאיזה מרחק מ-ק-C די בזיון מינימלי לגזירה.
1. מנת הזיון: ; מקדם גודל: .
2. כושר הבטון בלי זיון גזירה ():
3. הגזירה המרבית בצלע, אפילו בציר ק-C, היא , ולכן בכל אורך הצלע די בזיון מינימלי לגזירה.
4. נקודת ההתייחסות היא פני ק-C - קצה הרצועה המלאה של הקורה הנסתרת (חצי רוחבה מהציר), שם מתחילה הצלע.
תשובה: כבר מפני ק-C (מרחק מקצה הרצועה המלאה, כלומר מציר הקורה) - בכל אורך הצלע נדרש זיון מינימלי בלבד, כי גדול מהגזירה המרבית.
בפני ק-C.
כוח התכן לגזירה בפני ק-C (נקודת ההתחלה מסעיף 1), מהציר:
(בציר ק-C עצמו: .) שני הערכים קטנים מ-.
תשובה: בפני ק-C ( בציר).
שניהם.
שניהם. במודל המסבך של הגזירה, החישוקים הם המוטות האנכיים המתוחים, והם שנושאים את כוח הגזירה שהבטון אינו נושא. אבל לרכיב האופקי של תמוכות הלחיצה האלכסוניות יש כוח מתיחה נוסף בזיון האורכי, ולכן הזיון האורכי צריך להיות מעוגן היטב וממשיך מעבר לנקודה התאורטית. בנוסף, הזיון האורכי מגדיל את (דרך ).
תשובה: שניהם - חישוקים נושאים את הגזירה, והזיון האורכי נושא את כוח המתיחה הנוסף מהגזירה ומגדיל את כושר הבטון.
כן - הרחבת הצלע ליד הסמך (השמטת בלוקים) או הגדלת הזיון האורכי.
כן. בצלעות מקובל לפתור בעיית גזירה בלי חישוקים מחושבים:
1. הרחבת הצלע ליד הסמך - משמיטים בלוקים ליד הקורה (או משתמשים בבלוקים קצרים), כך שהצלע נעשית רחבה יותר או שנוצרת רצועה מלאה; גדל עם .
2. הגדלת הזיון האורכי - גדול יותר מגדיל את .
3. הגדלת עובי התקרה או סוג הבטון.
תשובה: כן - מרחיבים את הצלע ליד הסמך (השמטת בלוקים, רצועה מלאה) או מגדילים את הזיון האורכי, וכך מגדילים את כושר הבטון לגזירה.