דילוג לתוכן המרכזי

מבחן לדוגמה: חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית - כיתה י"ב 5 יח"ל

6 שאלות פתוחות על חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית (מכפלה סקלרית), מהקלה לקשה. המבחן מוכן להדפסה כמו שהוא, או לפתיחה במחולל לשינויים.

מבחן במתמטיקה - כיתה י"ב 5 יח"ל
חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית
6 שאלות · ענו על כל השאלות · הראו את דרך הפתרון
שם: ______________כיתה: ________תאריך: ________

שאלה 1 · וקטורים בפירמידה: אורך וקטור, מישור ויחס נפחים (בלי פרמטר)שאלה מלאה · קלה

בסרטוט שלפניכם פירמידה SABCD שבסיסה ABCD הוא ריבוע שאורך צלעו 6. המקצוע AS הוא גובה בפירמידה, ו-AS=6AS=6. הנקודה E היא אמצע המקצוע SD. הנקודה N נמצאת על המקצוע SC כך ש-SN→=13SC→\overrightarrow{SN}=\frac13\overrightarrow{SC}. נסמן: AS→=w‾\overrightarrow{AS}=\underline w, AB→=v‾\overrightarrow{AB}=\underline v, AD→=u‾\overrightarrow{AD}=\underline u.

ABCDSEN
א.

הביעו באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w את הווקטורים AE→\overrightarrow{AE}, AN→\overrightarrow{AN} ו-EN→\overrightarrow{EN}.

ב.

חשבו את אורך הקטע EN.

ג.

ממקמים את הפירמידה במערכת צירים כך ש-A(0,0,0)A(0,0,0), B(0,6,0)B(0,6,0). הקודקוד D נמצא על החלק החיובי של ציר ה-xx, והקודקוד S נמצא על החלק החיובי של ציר ה-zz.

מצאו את שיעורי הנקודות E ו-N.

ד.

הראו כי משוואת המישור ENB היא 2x+y−6=02x+y-6=0.

ה.

חשבו את המרחק של הקודקוד S ואת המרחק של הקודקוד C מהמישור ENB, וקבעו איזו מבין הפירמידות SENB ו-CENB גדולה יותר בנפחה, ופי כמה.

שאלה 2 · וקטורים בתיבה: נקודה במישור ומרחק ממישור (עם אורכים נתונים)שאלה מלאה · קלה

בסרטוט שלפניכם תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AA′→=w‾\vec{AA'}=\underline w. הנקודה EE היא אמצע המקצוע DD′DD'.

AA'DD'BB'CC'E
א.

הביעו את EA→\overrightarrow{EA} ו-EC→\overrightarrow{EC} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ב.

הנקודה MM מקיימת: DM→=49u‾−19v‾+29w‾\overrightarrow{DM}=\frac49\underline u-\frac19\underline v+\frac29\underline w.

הביעו את EM→\overrightarrow{EM} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v ו-w‾\underline w.

ג.
(1)

הראו כי EM→=19EA→+49EC→\overrightarrow{EM}=\frac19\overrightarrow{EA}+\frac49\overrightarrow{EC}.

(2)

האם הנקודה MM נמצאת במישור AECAEC? נמקו את תשובתכם.

ד.

נתון: ∣u‾∣=2|\underline u|=2, ∣v‾∣=4|\underline v|=4, ∣w‾∣=4|\underline w|=4.

הראו כי DM→\overrightarrow{DM} מאונך ל-EA→\overrightarrow{EA} ול-EC→\overrightarrow{EC}, והסיקו כי DM→\overrightarrow{DM} מאונך למישור AECAEC.

ה.

חשבו את המרחק בין הנקודה DD ובין המישור AECAEC.

שאלה 3 · חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלריתשאלה קצרה · בינונית

נתונים שני וקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} כך ש-∣u‾∣=2|\underline{u}|=2, ∣v‾∣=3|\underline{v}|=3 ו-u‾⋅v‾=−2\underline{u}\cdot\underline{v}=-2. לכל מספר ממשי kk מגדירים וקטור w‾=2u‾+kv‾\underline{w}=2\underline{u}+k\underline{v}.

מצאו את הערך של kk שעבורו אורך הווקטור w‾\underline{w} הוא הקטן ביותר, ואת האורך הזה.

שאלה 4 · חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלריתשאלה קצרה · בינונית

נתונים הווקטורים u→\vec{u} ו-v→\vec{v} המקיימים ∣u→∣=3|\vec{u}|=3, ∣v→∣=2|\vec{v}|=2, והזווית ביניהם היא 120∘120^\circ. tt הוא פרמטר ממשי.

מצאו את כל ערכי tt שעבורם ∣u→+tv→∣=∣u→−v→∣|\vec{u}+t\vec{v}|=|\vec{u}-\vec{v}|.

שאלה 5 · אנך מנקודה לאלכסון תיבה ואורכושאלת ביניים · קשה

נתונה תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' שהבסיס שלה, ABCDABCD, הוא מלבן (ראו סרטוט). אורכי המקצועות: AB=8AB=8, AD=6AD=6, AA′=10AA'=10. הנקודה EE היא אמצע המקצוע DD′DD', והנקודה FF נמצאת על האלכסון BD′BD' כך ש-BF→=t⋅BD′→\overrightarrow{BF}=t\cdot\overrightarrow{BD'}, 0<t<10<t<1. נסמן: AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline u, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline v, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'EF
א.

הביעו את BD′→\overrightarrow{BD'} ואת FE→\overrightarrow{FE} באמצעות u‾\underline u, v‾\underline v, w‾\underline w ו-tt.

ב.

מצאו את tt שעבורו FEFE מאונך לאלכסון BD′BD'.

ג.

מצאו את המרחק של הנקודה EE מהאלכסון BD′BD'.

שאלה 6 · מנסרה שבסיסה מעוין עם זווית לא ידועה: מקדמי הניצב למישור כפונקציה של הזוויתשאלה מלאה · קשה

בסרטוט שלפניכם מנסרה ישרה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D', שבסיסה הוא מעוין ABCDABCD שאורך צלעו 2. נתון: ∠ADC=α\angle ADC=\alpha (0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ), וגובה המנסרה DD′=6DD'=\sqrt6.

הנקודה FF נמצאת על המישור ACD′ACD' כך ש: D′F→=tD′A→+sD′C→\vec{D'F}=t\vec{D'A}+s\vec{D'C}, ו-DFDF מאונך למישור ACD′ACD'.

נסמן: DA→=u‾\overrightarrow{DA}=\underline u, DC→=v‾\overrightarrow{DC}=\underline v, DD′→=w‾\vec{DD'}=\underline w.

ABCDA'B'C'D'
א.

הביעו את tt ואת ss באמצעות α\alpha.

ב.

מצאו את α\alpha שבעבורה FF היא נקודת מפגש התיכונים של המשולש ACD′ACD'.

ג.

עבור α\alpha שמצאתם בסעיף ב, חשבו את נפח המנסרה ואת המרחק של הקודקוד DD מהמישור ACD′ACD'.

ד.

מצאו את כל הערכים ש-tt יכול לקבל כאשר α\alpha משתנה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.