דילוג לתוכן המרכזי

גלים אלקטרומגנטיים וספקטרום - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · גלים מכניים ואלקטרומגנטיים · 13 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · אות של לוויין ניווטקצרה · קלה

לווייני ניווט (GPS) משדרים אות בתדירות f=1575 MHzf=1575\,\text{MHz}. לוויין כזה נמצא בגובה של כ־2.02⋅107 m2.02\cdot10^{7}\,\text{m} מעל מקלט שנמצא ישירות מתחתיו. מהירות הגלים באוויר שווה בקירוב טוב למהירותם בריק.

א.

חשבו את אורך הגל של האות, וקבעו לאיזה תחום בספקטרום האלקטרומגנטי הוא שייך.

ב.

כמה זמן לוקח לאות להגיע מהלוויין אל המקלט?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

λ≈0.19 m\lambda\approx0.19\,\text{m} – גלי מיקרו.

λ=cf=3⋅108 m/s1.575⋅109 Hz≈0.19 m\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot10^{8}\,\text{m/s}}{1.575\cdot10^{9}\,\text{Hz}}\approx0.19\,\text{m}

אורך גל של סנטימטרים עד עשרות סנטימטרים (תדירות של GHz\text{GHz}) שייך לתחום גלי המיקרו, בין גלי הרדיו לתת־אדום.

סעיף ב

תשובה:

t≈0.067 st\approx0.067\,\text{s}

הגל נע במהירות קבועה cc:

t=sc=2.02⋅107 m3⋅108 m/s≈6.7⋅10−2 st=\frac{s}{c}=\frac{2.02\cdot10^{7}\,\text{m}}{3\cdot10^{8}\,\text{m/s}}\approx6.7\cdot10^{-2}\,\text{s}

שאלה 2 · לייזר אדום מתחת למים: האם הצבע משתנה?קצרה · בינונית

צוללן מאיר מתחת למים במצביע לייזר. אורך הגל של אור הלייזר באוויר הוא 633 nm633\,\text{nm}, והאור נראה באוויר אדום. מקדם השבירה של מים הוא n=1.33n=1.33, ושל אוויר – 11.

א.

חשבו את התדירות של אור הלייזר, את מהירותו במים ואת אורך הגל שלו במים.

ב.

באוויר, אור שאורך הגל שלו 476 nm476\,\text{nm} נראה כחול. האם הצוללן רואה מתחת למים קרן כחולה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

f≈4.74⋅1014 Hzf\approx4.74\cdot10^{14}\,\text{Hz}; v≈2.26⋅108 m/sv\approx2.26\cdot10^{8}\,\text{m/s}; λw≈476 nm\lambda_w\approx476\,\text{nm}

באוויר: f=cλ=3⋅108633⋅10−9≈4.74⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{633\cdot10^{-9}}\approx4.74\cdot10^{14}\,\text{Hz}.

התדירות נקבעת על ידי המקור ואינה משתנה במעבר לתווך אחר. המהירות במים:

v=cn=3⋅1081.33≈2.26⋅108 m/sv=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot10^{8}}{1.33}\approx2.26\cdot10^{8}\,\text{m/s}

ואורך הגל במים:

λw=vf=λn=633 nm1.33≈476 nm\lambda_w=\frac{v}{f}=\frac{\lambda}{n}=\frac{633\,\text{nm}}{1.33}\approx476\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

לא – הקרן נראית אדומה.

הצבע שהעין רואה נקבע על ידי התדירות, והתדירות לא השתנתה. גם בתוך העין האור עובר בנוזלים שבה, ואורך הגל שמגיע לרשתית אינו תלוי בתווך שבו האור עבר קודם – אלא רק במקדם השבירה של נוזלי העין. לכן הצוללן רואה את אותו צבע אדום.

אור שנראה כחול באוויר הוא אור שאורך הגל שלו באוויר 476 nm476\,\text{nm}; התדירות שלו גבוהה יותר.

טעות נפוצה: לקשור צבע לאורך גל בלי לציין באיזה תווך. הטבלאות של אורכי הגל של הצבעים מתייחסות לאוויר (או לריק).

שאלה 3 · רדיו AM ורדיו FM מאחורי גבעהקצרה · בינונית

בבית שנמצא בעמק, מאחורי רכס גבעות שגובהן ורוחבן מאות מטרים, נקלטת היטב תחנת רדיו שמשדרת בתדירות 600 kHz600\,\text{kHz} (רדיו AM), אבל תחנת רדיו שמשדרת בתדירות 94.5 MHz94.5\,\text{MHz} (רדיו FM) נקלטת רע. שתי התחנות נמצאות באותו מקום, מעבר לרכס.

א.

חשבו את אורך הגל של כל אחת משתי התחנות.

ב.

הסבירו בעזרת התוצאות שבסעיף א מדוע גלי ה־AM מגיעים אל הבית שמאחורי הרכס וגלי ה־FM כמעט לא.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

AM: 500 m500\,\text{m}; FM: כ־3.2 m3.2\,\text{m}

λAM=cf=3⋅1086.0⋅105=500 m\lambda_{AM}=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot10^{8}}{6.0\cdot10^{5}}=500\,\text{m}
λFM=3⋅1089.45⋅107≈3.2 m\lambda_{FM}=\frac{3\cdot10^{8}}{9.45\cdot10^{7}}\approx3.2\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

עקיפה ניכרת רק כשאורך הגל דומה לגודל המכשול: 500 m500\,\text{m} דומה לגודל הגבעות, ו־3.2 m3.2\,\text{m} קטן מהן בהרבה.

כשגל פוגש מכשול או פתח, הוא מתכופף סביבו (עקיפה). העקיפה ניכרת כאשר אורך הגל דומה לגודל המכשול או גדול ממנו, וזניחה כשאורך הגל קטן בהרבה ממנו (כמו בסדק יחיד: sin⁡θ1=λw\sin\theta_1=\frac{\lambda}{w}, וכש־λ≪w\lambda\ll w כמעט אין התפשטות הצידה).

גלי ה־AM, באורך 500 m500\,\text{m}, דומים לגודל הגבעות ומתכופפים אל העמק שמאחוריהן. גלי ה־FM קצרים פי כ־160160, ומתנהגים כמעט כמו קרניים: הגבעות מטילות "צל" על הבית.

שאלה 4 · הירחים של צדק ומדידת מהירות האורביניים · בינונית

הירח IoIo מקיף את צדק בזמן קבוע, ובכל הקפה הוא נכנס לצל של צדק ("ליקוי"). במאה ה־17 התגלה שהליקויים נראים מכדור הארץ באיחור כשכדור הארץ רחוק מצדק, ומוקדם יותר כשהוא קרוב אליו.

הניחו שמסלולי כדור הארץ וצדק סביב השמש מעגליים ובאותו מישור. רדיוס מסלול כדור הארץ 1.5⋅1011 m1.5\cdot10^{11}\,\text{m}, ורדיוס מסלול צדק 7.8⋅1011 m7.8\cdot10^{11}\,\text{m}. צדק מקיף את השמש בכ־1212 שנים, ולכן במשך חצי שנה מקומו כמעט אינו משתנה.

א.

הסבירו מדוע הליקוי נראה מאוחר יותר כאשר כדור הארץ רחוק יותר מצדק.

ב.

מודדים שההפרש בין האיחור כשכדור הארץ במקום הרחוק ביותר מצדק לבין האיחור כשהוא במקום הקרוב ביותר הוא 1000 s1000\,\text{s}. חשבו לפי המדידה את מהירות האור.

ג.

חשבו כמה זמן לוקח לאור להגיע מצדק לכדור הארץ כשהם הכי קרובים זה לזה, וכשהם הכי רחוקים זה מזה. בטאו בדקות.

ד.

באותה תקופה נמדד הפרש איחורים של כ־2222 דקות, ועם אותו קוטר מסלול. איזו מהירות אור התקבלה מהמדידה הזו, ובכמה אחוזים היא שונה מהערך הנכון?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

האור מ־IoIo נע במהירות סופית; כשהמרחק גדול יותר, הוא צריך זמן רב יותר כדי להגיע לכדור הארץ.

אנחנו רואים את הליקוי ברגע שבו מגיע אלינו האור האחרון מ־IoIo לפני שנכנס לצל. האור נע במהירות סופית cc, ולכן הוא מגיע אלינו בזמן t=sct=\frac{s}{c} אחרי הליקוי עצמו. ככל שהמרחק ss גדול יותר, האיחור גדול יותר. אילו מהירות האור הייתה אינסופית, לא היה איחור.

סעיף ב

תשובה:

c=3.0⋅108 m/sc=3.0\cdot10^{8}\,\text{m/s}

בין המקום הקרוב ביותר (כדור הארץ בין השמש לצדק) לבין הרחוק ביותר (בצד השני של השמש) המרחק לצדק גדל בקוטר מסלול כדור הארץ:

Δs=2⋅1.5⋅1011=3.0⋅1011 m\Delta s=2\cdot1.5\cdot10^{11}=3.0\cdot10^{11}\,\text{m}
c=ΔsΔt=3.0⋅1011 m1000 s=3.0⋅108 m/sc=\frac{\Delta s}{\Delta t}=\frac{3.0\cdot10^{11}\,\text{m}}{1000\,\text{s}}=3.0\cdot10^{8}\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

35 min35\,\text{min} בקרוב ביותר; כ־52 min52\,\text{min} ברחוק ביותר.

המרחק הקטן ביותר: 7.8⋅1011−1.5⋅1011=6.3⋅1011 m7.8\cdot10^{11}-1.5\cdot10^{11}=6.3\cdot10^{11}\,\text{m}; הגדול ביותר: 7.8⋅1011+1.5⋅1011=9.3⋅1011 m7.8\cdot10^{11}+1.5\cdot10^{11}=9.3\cdot10^{11}\,\text{m}.

tmin=6.3⋅10113⋅108=2100 s=35 mint_{min}=\frac{6.3\cdot10^{11}}{3\cdot10^{8}}=2100\,\text{s}=35\,\text{min}
tmax=9.3⋅10113⋅108=3100 s≈52 mint_{max}=\frac{9.3\cdot10^{11}}{3\cdot10^{8}}=3100\,\text{s}\approx52\,\text{min}

(ההפרש ביניהם הוא שוב 1000 s1000\,\text{s}.)

סעיף ד

תשובה:

c≈2.3⋅108 m/sc\approx2.3\cdot10^{8}\,\text{m/s} – קטנה בכ־24%24\%.

Δt=22⋅60=1320 s  ⇒  c=3.0⋅10111320≈2.27⋅108 m/s\Delta t=22\cdot60=1320\,\text{s}\;\Rightarrow\;c=\frac{3.0\cdot10^{11}}{1320}\approx2.27\cdot10^{8}\,\text{m/s}
2.27−3.03.0≈−0.24\frac{2.27-3.0}{3.0}\approx-0.24

הערך קטן בכ־24%24\% מהנכון. מדידת זמן ארוכה מדי נותנת מהירות קטנה מדי. ובכל זאת זו הייתה הפעם הראשונה שהתברר שמהירות האור סופית, והסדר גודל נכון.

שאלה 5 · מכ״ם פולסים בכביש: מרחק, מהירות ויכולת הפרדהביניים · קשה

מכ״ם שעומד בצד כביש משדר פולסים קצרים של גלים אלקטרומגנטיים בתדירות 24 GHz24\,\text{GHz}, וקולט את ההדים שלהם. מהירות הגלים באוויר שווה בקירוב טוב ל־cc. משך כל פולס הוא 50 ns50\,\text{ns}. מכונית נוסעת במהירות קבועה ישר לכיוון המכ״ם.

•ההד של פולס אחד חוזר 1.20 μs1.20\,\mu\text{s} אחרי שהפולס נשלח.

•ההד של פולס שנשלח 0.50 s0.50\,\text{s} אחריו חוזר 1.10 μs1.10\,\mu\text{s} אחרי שהפולס השני נשלח.

א.

חשבו את אורך הגל של המכ״ם, וקבעו לאיזה תחום בספקטרום הוא שייך.

ב.

חשבו את המרחק בין המכ״ם למכונית ברגע שבו כל אחד משני הפולסים פגע בה.

ג.

חשבו את מהירות המכונית בקמ״ש.

ד.

שתי מכוניות נוסעות זו אחרי זו לכיוון המכ״ם, והמרחק ביניהן 5 m5\,\text{m}. האם המכ״ם יקלוט שני הדים נפרדים? מהו המרחק הקטן ביותר בין שתי מכוניות כאלה שבו ההדים שלהן לא ייפלו זה על זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

λ=1.25 cm\lambda=1.25\,\text{cm} – גלי מיקרו.

λ=cf=3⋅10824⋅109=1.25⋅10−2 m=1.25 cm\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot10^{8}}{24\cdot10^{9}}=1.25\cdot10^{-2}\,\text{m}=1.25\,\text{cm}

זה תחום גלי המיקרו.

סעיף ב

תשובה:

180 m180\,\text{m} ו־165 m165\,\text{m}

הפולס עובר את המרחק פעמיים – הלוך אל המכונית וחזור – ולכן 2d=ct2d=ct. (בזמן של מיקרו־שנייה המכונית זזה פחות ממילימטר, וזה זניח.)

d1=ct12=3⋅108⋅1.20⋅10−62=180 md_1=\frac{ct_1}{2}=\frac{3\cdot10^{8}\cdot1.20\cdot10^{-6}}{2}=180\,\text{m}
d2=3⋅108⋅1.10⋅10−62=165 md_2=\frac{3\cdot10^{8}\cdot1.10\cdot10^{-6}}{2}=165\,\text{m}

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב־22 ולקבל מרחקים כפולים – ומהירות כפולה בסעיף הבא.

סעיף ג

תשובה:

108 km/h108\,\text{km/h}

בין שתי הפגיעות עברו 0.50 s0.50\,\text{s} (בדיוק טוב מאוד – הפרש זמני ההדים הוא מיקרו־שניות), והמכונית התקרבה ב־180−165=15 m180-165=15\,\text{m}:

v=15 m0.50 s=30 m/s=30⋅3.6=108 km/hv=\frac{15\,\text{m}}{0.50\,\text{s}}=30\,\text{m/s}=30\cdot3.6=108\,\text{km/h}

סעיף ד

תשובה:

לא; המרחק המזערי 7.5 m7.5\,\text{m}.

ההד מהמכונית הרחוקה עובר דרך ארוכה יותר ב־2⋅5=10 m2\cdot5=10\,\text{m}, ולכן מתחיל להגיע באיחור של:

Δt=2Δdc=103⋅108≈3.3⋅10−8 s=33 ns\Delta t=\frac{2\Delta d}{c}=\frac{10}{3\cdot10^{8}}\approx3.3\cdot10^{-8}\,\text{s}=33\,\text{ns}

כל הד נמשך 50 ns50\,\text{ns}, כמו הפולס. ההד השני מתחיל להגיע לפני שהראשון הסתיים – שני ההדים חופפים, והמכ״ם קולט "הד ארוך" אחד.

ההדים נפרדים כאשר האיחור לפחות משך הפולס τ\tau:

2Δdc≥τ  ⇒  Δdmin=cτ2=3⋅108⋅50⋅10−92=7.5 m\frac{2\Delta d}{c}\ge\tau\;\Rightarrow\;\Delta d_{min}=\frac{c\tau}{2}=\frac{3\cdot10^{8}\cdot50\cdot10^{-9}}{2}=7.5\,\text{m}

אורכו של הפולס במרחב הוא cτ=15 mc\tau=15\,\text{m}, אבל המרחק המזערי הוא חצי ממנו, כי ההד עובר את ההפרש פעמיים.

שאלה 6 · אור לייזר: מעבר לזכוכית והתאבכות בשני סדקים (יאנג)באורך בגרות · בדרך לבגרות

אור של לייזר אדום מתפשט באוויר. אורך הגל שלו באוויר הוא 632 nm632\,\text{nm}. הניחו שמהירות האור באוויר שווה למהירותו בריק.

א.

חשבו את התדירות של אור הלייזר.

ב.

אלומת הלייזר עוברת מן האוויר לתוך גוש זכוכית שמקדם השבירה שלו 1.51.5. חשבו את מהירות האור ואת אורך הגל שלו בזכוכית. הסבירו מדוע התדירות של האור אינה משתנה במעבר.

ג.

מכוונים את אלומת הלייזר (באוויר) בניצב ללוח שבו שני סדקים צרים. המרחק בין מרכזי הסדקים d=0.25 mmd=0.25\,\text{mm}. במרחק L=2 mL=2\,\text{m} מהלוח מוצב מסך (ראו תרשים).

על המסך מתקבלים פסים מוארים ופסים חשוכים לסירוגין. הסבירו מדוע הנקודה CC, שמול אמצע המרחק בין הסדקים, היא מרכז של פס מואר.

ד.

חשבו את המרחק בין מרכזי שני פסים מוארים סמוכים על המסך.

ה.

מחליפים את הלוח בלוח אחר שבו המרחק בין הסדקים 0.50 mm0.50\,\text{mm}. קבעו אם המרחק בין פסים מוארים סמוכים גדל, קטן או לא השתנה, ופי כמה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

f≈4.75⋅1014 Hzf\approx 4.75\cdot 10^{14}\,\text{Hz}

מדף הנוסחאות, v=λfv=\lambda f, ובאוויר v=cv=c:

f=cλ=3⋅108632⋅10−9≈4.75⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot 10^8}{632\cdot 10^{-9}}\approx 4.75\cdot 10^{14}\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

v=2⋅108 m/sv=2\cdot 10^8\,\text{m/s}; λ≈421 nm\lambda\approx 421\,\text{nm}; התדירות נקבעת על ידי המקור.

המהירות - מדף הנוסחאות, מקדם שבירה:

n=cv  ⇒  v=cn=3⋅1081.5=2⋅108 m/sn=\frac{c}{v}\;\Rightarrow\;v=\frac{c}{n}=\frac{3\cdot 10^8}{1.5}=2\cdot 10^8\,\text{m/s}

התדירות נקבעת על ידי המקור (הלייזר): מספר התנודות בשנייה שמגיעות לגבול שבין האוויר לזכוכית שווה למספר התנודות בשנייה שנכנסות לזכוכית, ולכן היא אינה משתנה במעבר.

אורך הגל - לפי v=λfv=\lambda f עם אותה תדירות:

λזכוכית=vf=2⋅1084.75⋅1014≈4.21⋅10−7 m=421 nm\lambda_{\text{זכוכית}}=\frac{v}{f}=\frac{2\cdot 10^8}{4.75\cdot 10^{14}}\approx 4.21\cdot 10^{-7}\,\text{m}=421\,\text{nm}

(או בפשטות: λזכוכית=6321.5≈421 nm\lambda_{\text{זכוכית}}=\frac{632}{1.5}\approx 421\,\text{nm}.)

סעיף ג

תשובה:

הסדקים הם מקורות שווי־מופע, ו־CC במרחק שווה משניהם: הפרש הדרכים אפס, הגלים מגיעים באותו מופע ומתאבכים בהתאבכות בונה.

1. אלומת הלייזר פוגעת בניצב ללוח, ולכן מגיעה לשני הסדקים באותו מופע. לפי עקרון הויגנס כל סדק מתנהג כמקור גלים, ושני המקורות שווי־מופע.

2. CC נמצאת במרחקים שווים משני הסדקים, ולכן הפרש הדרכים בה הוא Δr=0\Delta r=0.

3. הגלים מגיעים ל־CC באותו מופע ומתאבכים בהתאבכות בונה, ולכן שם מתקבל פס מואר (המקסימום המרכזי).

סעיף ד

תשובה:

ΔX≈5.1⋅10−3 m≈5.1 mm\Delta X\approx 5.1\cdot 10^{-3}\,\text{m}\approx 5.1\,\text{mm}

המרחק בין הסדקים גדול פי כ־400400 מאורך הגל, ולכן הזוויות קטנות ואפשר להשתמש בנוסחת יאנג מדף הנוסחאות:

ΔXL=λd  ⇒  ΔX=λLd\frac{\Delta X}{L}=\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\Delta X=\frac{\lambda L}{d}

הצבה:

ΔX=632⋅10−9⋅20.25⋅10−3≈5.06⋅10−3 m≈5.1 mm\Delta X=\frac{632\cdot 10^{-9}\cdot 2}{0.25\cdot 10^{-3}}\approx 5.06\cdot 10^{-3}\,\text{m}\approx 5.1\,\text{mm}

סעיף ה

תשובה:

המרחק קטן פי 22, לכ־2.5 mm2.5\,\text{mm}.

קביעה: המרחק בין הפסים קטן פי 22.

נימוק: לפי ΔX=λLd\Delta X=\frac{\lambda L}{d}, כאשר λ\lambda ו־LL לא משתנים, ΔX\Delta X הפוך ל־dd. dd גדל פי 22, ולכן ΔX\Delta X קטן פי 22:

ΔX′=632⋅10−9⋅20.50⋅10−3≈2.5⋅10−3 m=2.5 mm\Delta X'=\frac{632\cdot 10^{-9}\cdot 2}{0.50\cdot 10^{-3}}\approx 2.5\cdot 10^{-3}\,\text{m}=2.5\,\text{mm}

שאלה 7 · מקורות קרינה בבית ובמרפאה: אורך גל, תדירות ותחומי הספקטרוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בטבלה רשומים כמה מקורות של גלים אלקטרומגנטיים. לכל מקור נתון רק אחד מהשניים: אורך הגל בריק או התדירות.

מקורתחום בספקטרוםאורך גל בריקתדירות
נורת LED כחולהאור נראה480 nm480\,\text{nm}?
תחנת רדיו FMגלי רדיו?100 MHz100\,\text{MHz}
מכשיר רנטגן של רופא שינייםקרינת X?6.0⋅1018 Hz6.0\cdot10^{18}\,\text{Hz}
שלט של טלוויזיהתת־אדום940 nm940\,\text{nm}?
נתב אלחוטיגלי מיקרו?5.0 GHz5.0\,\text{GHz}
מקור קרינה רפואיקרינת גמא?3.0⋅1020 Hz3.0\cdot10^{20}\,\text{Hz}
מנורת חיטויעל־סגול254 nm254\,\text{nm}?
א.

השלימו את הטבלה: חשבו לכל מקור את הגודל החסר.

ב.

סדרו את שבעת המקורות לפי התדירות, מהנמוכה לגבוהה. מה הקשר בין הסדר הזה לבין הסדר לפי אורך הגל? נמקו.

ג.

העין האנושית רגישה לאורכי גל שבין 400 nm400\,\text{nm} ל־700 nm700\,\text{nm} בקירוב. קבעו אילו מהמקורות בטבלה פולטים קרינה שהעין רואה, והסבירו מדוע איננו רואים את האור שהשלט פולט.

ד.

פי כמה גדול אורך הגל של תחנת הרדיו מאורך הגל של קרינת הגמא שבטבלה? ציינו שתי תכונות שמשותפות לכל הגלים שבטבלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

LED כחולה: 6.25⋅1014 Hz6.25\cdot10^{14}\,\text{Hz}; FM: 3.0 m3.0\,\text{m}; רנטגן: 5.0⋅10−11 m5.0\cdot10^{-11}\,\text{m}; שלט: ≈3.19⋅1014 Hz\approx3.19\cdot10^{14}\,\text{Hz}; נתב: 0.060 m0.060\,\text{m}; גמא: 1.0⋅10−12 m1.0\cdot10^{-12}\,\text{m}; מנורת חיטוי: ≈1.18⋅1015 Hz\approx1.18\cdot10^{15}\,\text{Hz}

כל הגלים האלקטרומגנטיים מתפשטים בריק במהירות האור c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}. מהנוסחה למהירות גל מחזורי:

c=λf  ⇒  f=cλ,λ=cfc=\lambda f\;\Rightarrow\;f=\frac{c}{\lambda},\qquad \lambda=\frac{c}{f}
מקורחישובתוצאה
LED כחולהf=3⋅108480⋅10−9f=\frac{3\cdot10^8}{480\cdot10^{-9}}6.25⋅1014 Hz6.25\cdot10^{14}\,\text{Hz}
רדיו FMλ=3⋅108100⋅106\lambda=\frac{3\cdot10^8}{100\cdot10^{6}}3.0 m3.0\,\text{m}
רנטגןλ=3⋅1086.0⋅1018\lambda=\frac{3\cdot10^8}{6.0\cdot10^{18}}5.0⋅10−11 m5.0\cdot10^{-11}\,\text{m}
שלטf=3⋅108940⋅10−9f=\frac{3\cdot10^8}{940\cdot10^{-9}}3.19⋅1014 Hz3.19\cdot10^{14}\,\text{Hz}
נתבλ=3⋅1085.0⋅109\lambda=\frac{3\cdot10^8}{5.0\cdot10^{9}}0.060 m=6.0 cm0.060\,\text{m}=6.0\,\text{cm}
גמאλ=3⋅1083.0⋅1020\lambda=\frac{3\cdot10^8}{3.0\cdot10^{20}}1.0⋅10−12 m1.0\cdot10^{-12}\,\text{m}
מנורת חיטויf=3⋅108254⋅10−9f=\frac{3\cdot10^8}{254\cdot10^{-9}}1.18⋅1015 Hz1.18\cdot10^{15}\,\text{Hz}

טעות נפוצה: לשכוח להמיר קידומות: nm=10−9 m\text{nm}=10^{-9}\,\text{m}, MHz=106 Hz\text{MHz}=10^{6}\,\text{Hz}, GHz=109 Hz\text{GHz}=10^{9}\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

רדיו FM, נתב, שלט, LED כחולה, מנורת חיטוי, רנטגן, גמא. לפי אורך הגל הסדר הפוך, כי λf=c\lambda f=c קבוע.

לפי התדירויות שבטבלה:

108⏟FM<5⋅109⏟Wi-Fi<3.19⋅1014⏟IR<6.25⋅1014⏟LED<1.18⋅1015⏟UV<6⋅1018⏟X<3⋅1020⏟γ Hz\underbrace{10^{8}}_{\text{FM}}<\underbrace{5\cdot10^{9}}_{\text{Wi-Fi}}<\underbrace{3.19\cdot10^{14}}_{\text{IR}}<\underbrace{6.25\cdot10^{14}}_{\text{LED}}<\underbrace{1.18\cdot10^{15}}_{\text{UV}}<\underbrace{6\cdot10^{18}}_{\text{X}}<\underbrace{3\cdot10^{20}}_{\gamma}\ \text{Hz}

כלומר: רדיו FM, נתב (מיקרו), שלט (תת־אדום), LED כחולה (נראה), מנורת חיטוי (על־סגול), רנטגן (X), גמא. זה גם הסדר המוכר של תחומי הספקטרום.

בריק המכפלה λf=c\lambda f=c זהה לכל הגלים, ולכן אורך הגל הפוך לתדירות: ככל שהתדירות גבוהה יותר, אורך הגל קצר יותר. לפי אורך הגל הסדר הפוך – מגלי הרדיו (3 m3\,\text{m}) הארוכים ביותר עד קרינת הגמא (10−12 m10^{-12}\,\text{m}) הקצרה ביותר.

סעיף ג

תשובה:

רק נורת ה־LED הכחולה (480 nm480\,\text{nm}). השלט פולט ב־940 nm940\,\text{nm}, מחוץ לתחום הנראה (תת־אדום), ולכן העין אינה רגישה לו.

רק לנורת ה־LED הכחולה יש אורך גל בתחום 400400–700 nm700\,\text{nm} (480 nm480\,\text{nm}).

מנורת החיטוי (254 nm254\,\text{nm}) קצרה מ־400 nm400\,\text{nm}, בתחום העל־סגול. לשאר המקורות אורכי גל רחוקים מאוד מהתחום הנראה.

השלט פולט באורך גל של 940 nm940\,\text{nm}, ארוך מ־700 nm700\,\text{nm}. זו קרינה תת־אדומה: היא גל אלקטרומגנטי בדיוק כמו אור, אבל העין אינה רגישה לאורך גל זה, ולכן איננו רואים אותה.

סעיף ד

תשובה:

פי 3⋅10123\cdot10^{12}. משותף: כולם גלים אלקטרומגנטיים (גלי רוחב של שדה חשמלי ושדה מגנטי), וכולם מתפשטים בריק באותה מהירות c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s} (גם בלי תווך).

λFMλγ=3.01.0⋅10−12=3⋅1012\frac{\lambda_{\text{FM}}}{\lambda_\gamma}=\frac{3.0}{1.0\cdot10^{-12}}=3\cdot10^{12}

(אותו יחס מתקבל מהתדירויות: fγfFM=3⋅1020108=3⋅1012\frac{f_\gamma}{f_{\text{FM}}}=\frac{3\cdot10^{20}}{10^{8}}=3\cdot10^{12}.)

תכונות משותפות (מספיק לציין שתיים):

•כולם גלים אלקטרומגנטיים: שדה חשמלי ושדה מגנטי מתנודדים, בניצב זה לזה ובניצב לכיוון ההתפשטות (גלי רוחב).

•כולם מתפשטים בריק, בלי צורך בתווך, ובאותה מהירות c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}.

•בכולם λf=c\lambda f=c בריק.

ההבדל בין התחומים הוא רק בתדירות (ובאורך הגל), לא בסוג הגל.

שאלה 8 · מכ"ם ותקשורת בחלל: הדים, זמני השהיה ומדוע גלי קול לא יעבדובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכ"ם (רדאר) שולח פולס קצר של גלים אלקטרומגנטיים ומודד את הזמן עד שההד שלו חוזר. מהירות הגלים באוויר שווה בקירוב טוב למהירות האור בריק, c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}.

בשאלה השתמשו בנתונים מדף הנוסחאות על הירח ועל כוכבי הלכת, והניחו שמסלולי הארץ ומאדים סביב השמש מעגליים ונמצאים באותו מישור.

א.

מכ"ם מטאורולוגי פועל בתדירות 3.0 GHz3.0\,\text{GHz}. חשבו את אורך הגל שלו, וקבעו לאיזה תחום בספקטרום הוא שייך.

ב.

ההד מענן סערה חוזר אל המכ"ם 4.0⋅10−4 s4.0\cdot10^{-4}\,\text{s} אחרי שהפולס נשלח. חשבו את המרחק בין המכ"ם לענן.

ג.

מכ"ם חזק שולח פולס אל הירח. חשבו כמה זמן עובר עד שההד חוזר. השתמשו ברדיוס מסלול הירח כמרחק בין הארץ לירח, והזניחו את רדיוסי הגופים.

ד.

רכב רובוטי על מאדים מקבל פקודות מתחנה בכדור הארץ באמצעות גלי רדיו. חשבו את הזמן הקצר ביותר ואת הזמן הארוך ביותר שלוקח לפקודה להגיע מהארץ למאדים.

ה.

מדוע אי אפשר למדוד את המרחק לירח בשיטה דומה בעזרת פולס של גלי קול (סונאר)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

λ=0.10 m\lambda=0.10\,\text{m}; גלי מיקרו

λ=cf=3⋅1083.0⋅109=0.10 m=10 cm\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot10^8}{3.0\cdot10^9}=0.10\,\text{m}=10\,\text{cm}

אורך גל של סנטימטרים (תדירות של ג'יגה־הרץ) שייך לתחום גלי המיקרו, בין גלי הרדיו הארוכים לבין התת־אדום.

סעיף ב

תשובה:

6.0⋅104 m=60 km6.0\cdot10^4\,\text{m}=60\,\text{km}

הפולס עובר את המרחק DD פעמיים: אל הענן וחזרה. הוא נע במהירות קבועה cc:

2D=c t  ⇒  D=c t2=3⋅108⋅4.0⋅10−42=6.0⋅104 m=60 km2D=c\,t\;\Rightarrow\;D=\frac{c\,t}{2}=\frac{3\cdot10^8\cdot4.0\cdot10^{-4}}{2}=6.0\cdot10^4\,\text{m}=60\,\text{km}

טעות נפוצה: לשכוח לחלק ב־22. הזמן הנמדד הוא זמן הלוך ושוב.

סעיף ג

תשובה:

t≈2.56 st\approx2.56\,\text{s}

מדף הנוסחאות: רדיוס מסלול הירח סביב כדור הארץ הוא 3.84⋅108 m3.84\cdot10^8\,\text{m}. הפולס עובר את המרחק הלוך ושוב:

t=2Dc=2⋅3.84⋅1083⋅108=2.56 st=\frac{2D}{c}=\frac{2\cdot3.84\cdot10^8}{3\cdot10^8}=2.56\,\text{s}

(בין הארץ לירח יש ריק, והגלים האלקטרומגנטיים עוברים בו במהירות cc.)

סעיף ד

תשובה:

קצר ביותר ≈261 s≈4.4 min\approx261\,\text{s}\approx4.4\,\text{min}; ארוך ביותר ≈1.26⋅103 s≈21 min\approx1.26\cdot10^3\,\text{s}\approx21\,\text{min}

מדף הנוסחאות: רדיוס מסלול הארץ 149.60⋅109 m149.60\cdot10^9\,\text{m}, ורדיוס מסלול מאדים 227.94⋅109 m227.94\cdot10^9\,\text{m}.

המרחק הקצר ביותר – כששני כוכבי הלכת באותו צד של השמש:

Dmin⁡=(227.94−149.60)⋅109=78.34⋅109 m,tmin⁡=Dmin⁡c=78.34⋅1093⋅108≈261 s≈4.4 minD_{\min}=(227.94-149.60)\cdot10^9=78.34\cdot10^9\,\text{m},\qquad t_{\min}=\frac{D_{\min}}{c}=\frac{78.34\cdot10^9}{3\cdot10^8}\approx261\,\text{s}\approx4.4\,\text{min}

המרחק הארוך ביותר – כשהם משני צדי השמש (בהזנחת הסתרת השמש):

Dmax⁡=(227.94+149.60)⋅109=377.54⋅109 m,tmax⁡=377.54⋅1093⋅108≈1.26⋅103 s≈21 minD_{\max}=(227.94+149.60)\cdot10^9=377.54\cdot10^9\,\text{m},\qquad t_{\max}=\frac{377.54\cdot10^9}{3\cdot10^8}\approx1.26\cdot10^3\,\text{s}\approx21\,\text{min}

לכן אי אפשר "לנהוג" ברכב מהארץ בזמן אמת: כל פקודה מגיעה באיחור של דקות ארוכות.

סעיף ה

תשובה:

גלי קול הם גלים מכניים וזקוקים לתווך; בין הארץ לירח יש ריק, ולכן גל קול אינו מתפשט בו. גלים אלקטרומגנטיים אינם זקוקים לתווך ומתפשטים בריק.

גל קול הוא גל מכני: הוא מתפשט בזכות תנודות של חלקיקי התווך (אוויר, מים וכו'), שמעבירים את ההפרעה זה לזה. מעבר לאטמוספרה, בין הארץ לירח, יש כמעט ריק – אין חלקיקים שיעבירו את הגל, ולכן הפולס לא יגיע לירח ולא יחזור.

גל אלקטרומגנטי הוא תנודה של שדה חשמלי ושל שדה מגנטי, שכל אחד מהם יוצר את השני. הוא אינו זקוק לתווך, ולכן הוא מתפשט בריק, במהירות cc. זו גם הסיבה שאור השמש מגיע אלינו, אבל איננו שומעים את הרעש של התפרצויות השמש.

שאלה 9 · מדידת מהירות האור בעזרת תנור מיקרוגל וחפיסת שוקולדבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה מוציאה את הצלחת המסתובבת מתנור מיקרוגל ומניחה בתוכו חפיסת שוקולד ארוכה, שאינה זזה. התנור פועל בתדירות f=2.45 GHzf=2.45\,\text{GHz}. אחרי כמה שניות של חימום היא רואה שהשוקולד נמס רק בכמה נקודות לאורך החפיסה, והמרחק בין שתי נקודות נמס סמוכות הוא 6.1 cm6.1\,\text{cm}.

בתוך התנור הגלים מוחזרים מדפנות המתכת, והגל המוחזר והגל הפוגע יוצרים גל עומד אלקטרומגנטי. השוקולד נמס במקומות שבהם משרעת השדה החשמלי מרבית.

א.

איזה מקום בגל העומד מתאים לנקודה שבה השוקולד נמס? מהו המרחק בין שתי נקודות כאלה סמוכות, באמצעות אורך הגל λ\lambda?

ב.

חשבו את אורך הגל של הקרינה בתנור.

ג.

חשבו לפי המדידה את מהירות הגלים האלקטרומגנטיים בתנור, והשוו אותה למהירות האור בדף הנוסחאות. מהי הסטייה באחוזים?

ד.

בתנורים תעשייתיים משתמשים בתדירות 915 MHz915\,\text{MHz}. מה יהיה המרחק בין נקודות נמס סמוכות בניסוי דומה בתנור כזה? מדוע בתנור ביתי משתמשים בצלחת מסתובבת?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

בטן (משרעת מרבית); המרחק בין בטנים סמוכות הוא λ2\frac{\lambda}{2}.

השוקולד נמס במקום שבו משרעת השדה מרבית, כלומר בבטן של הגל העומד. בין הבטנים יש צמתים, שבהם השדה תמיד כמעט אפס והשוקולד אינו נמס.

בגל עומד המרחק בין שני צמתים סמוכים הוא λ2\frac{\lambda}{2}, והבטנים נמצאות באמצע בין הצמתים, ולכן גם המרחק בין שתי בטנים סמוכות הוא λ2\frac{\lambda}{2} (כמו במיתר, ℓ=nλ2\ell=n\frac{\lambda}{2}).

טעות נפוצה: לחשוב שהמרחק בין נקודות נמס סמוכות הוא אורך גל שלם.

סעיף ב

תשובה:

λ=12.2 cm=0.122 m\lambda=12.2\,\text{cm}=0.122\,\text{m}

λ2=6.1 cm  ⇒  λ=12.2 cm=0.122 m\frac{\lambda}{2}=6.1\,\text{cm}\;\Rightarrow\;\lambda=12.2\,\text{cm}=0.122\,\text{m}

זה אורך גל בתחום גלי המיקרו, כמצופה מתנור מיקרוגל.

סעיף ג

תשובה:

v≈2.99⋅108 m/sv\approx2.99\cdot10^8\,\text{m/s}; סטייה של כ־0.4%0.4\%

מהירות גל מחזורי:

v=λf=0.122⋅2.45⋅109≈2.99⋅108 m/sv=\lambda f=0.122\cdot2.45\cdot10^9\approx2.99\cdot10^8\,\text{m/s}

התנור מלא אוויר, ובאוויר מהירות הגלים האלקטרומגנטיים כמעט שווה ל־c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}. הסטייה:

3.00−2.993.00⋅100%≈0.4%\frac{3.00-2.99}{3.00}\cdot100\%\approx0.4\%

התוצאה קרובה מאוד, למרות מדידה פשוטה בסרגל.

סעיף ד

תשובה:

≈16.4 cm\approx16.4\,\text{cm}. הצלחת מזיזה את המזון בין בטנים לצמתים, כך שהחימום אחיד.

λ=cf=3⋅108915⋅106≈0.328 m  ⇒  λ2≈0.164 m=16.4 cm\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot10^8}{915\cdot10^6}\approx0.328\,\text{m}\;\Rightarrow\;\frac{\lambda}{2}\approx0.164\,\text{m}=16.4\,\text{cm}

התדירות נמוכה יותר, ולכן אורך הגל ארוך יותר והנקודות רחוקות יותר זו מזו.

הצלחת המסתובבת: הגל העומד בתנור קבוע במקום: בבטנים החימום חזק ובצמתים חלש. כשהמזון מסתובב, כל חלק שלו עובר בין בטנים לצמתים, והחימום הממוצע אחיד יותר. בניסוי הוציאו את הצלחת דווקא כדי שהשוקולד יישאר במקום ויראה את מיקומי הבטנים.

שאלה 10 · גלים אלקטרומגנטיים: התאבכות גלי רדיו משתי אנטנותבאורך בגרות · ברמת בגרות

א.

לפניכם ארבעה היגדים 11–44. קבעו איזה מן ההיגדים לא נכון. נמקו את קביעתכם.

1. בריק, כל הגלים האלקטרומגנטיים מתפשטים באותה מהירות, ללא תלות בתדירותם.

2. כאשר גל אלקטרומגנטי עובר מאוויר לזכוכית, תדירותו אינה משתנה.

3. כאשר גל אלקטרומגנטי עובר מאוויר לזכוכית, אורך הגל שלו גדל.

4. גלים אלקטרומגנטיים יכולים להתפשט גם בריק.

ב.

תחנות רדיו בתחום ה־FM משדרות בתדירויות שבין 88⋅106 Hz88\cdot 10^6\,\text{Hz} ובין 108⋅106 Hz108\cdot 10^6\,\text{Hz}.

חשבו את אורך הגל המרבי של גלי רדיו בתחום השידור הזה, בריק.

ג.

בתרשים שלפניכם (מבט מלמעלה) מתוארת מערכת לבדיקת התאבכות של גלי רדיו. שתי אנטנות זהות מוזנות מאותו משדר באמצעות כבלים שאורכם שווה, ומשדרות גל באורך גל יחיד. המרחק בין האנטנות הוא d=7.0 md=7.0\,\text{m}.

במקביל לקו המחבר את האנטנות, במרחק L=40 mL=40\,\text{m} ממנו, עובר כביש ישר ארוך מאוד. במכונית הנוסעת לאורך הכביש מותקן מקלט המציג את עוצמת האות הנקלט. הנקודה CC נמצאת על הכביש מול אמצע הקטע שבין האנטנות (ראו תרשים).

המכונית נסעה לאורך הכביש, והנהגת הבחינה בנקודות שבהן עוצמת האות הייתה במקסימום ובנקודות שבהן היא הייתה במינימום.

הסבירו מדוע כאשר המכונית נמצאת בנקודה CC, עוצמת האות הנקלט היא במקסימום.

ד.

המכונית יצאה מן הנקודה CC, ובמרחק של 19.0 m19.0\,\text{m} ממנה נקלט לראשונה שוב אות בעוצמה מקסימלית.

חשבו את אורך הגל של הגלים שהאנטנות משדרות. שימו לב: המרחק 19.0 m19.0\,\text{m} אינו קטן בהשוואה ל־LL.

ה.

חשבו את המספר המרבי של הנקודות לאורך הכביש הארוך מאוד שבהן נקלט אות בעוצמה מקסימלית.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

היגד 3 אינו נכון: בזכוכית מהירות הגל קטנה (v=cnv=\frac{c}{n}) והתדירות לא משתנה, ולכן אורך הגל קטן.

קביעה: היגד 3 אינו נכון.

נימוק: כשהגל עובר לזכוכית התדירות נשמרת, כי היא נקבעת על ידי המקור (היגד 2 נכון). מקדם השבירה של הזכוכית גדול מ־11, ולכן לפי n=cvn=\frac{c}{v} המהירות בזכוכית קטנה מהמהירות באוויר. לפי v=λfv=\lambda f:

λ=vf\lambda=\frac{v}{f}

ff קבועה ו־vv קטנה, ולכן אורך הגל קטן ולא גדל.

שאר ההיגדים נכונים:

- היגד 1: בריק כל הגלים האלקטרומגנטיים, מגלי רדיו ועד קרינת גמא, מתפשטים במהירות c=3⋅108 m/sc=3\cdot 10^8\,\text{m/s}.

- היגד 2: התדירות נקבעת על ידי המקור ואינה משתנה במעבר בין תווכים.

- היגד 4: גל אלקטרומגנטי הוא תנודה של שדה חשמלי ושדה מגנטי, והוא אינו זקוק לתווך חומרי (כך מגיע אלינו אור השמש).

סעיף ב

תשובה:

λmax⁡≈3.41 m\lambda_{\max}\approx 3.41\,\text{m}

בריק v=c=3⋅108 m/sv=c=3\cdot 10^8\,\text{m/s}. לפי v=λfv=\lambda f:

λ=cf\lambda=\frac{c}{f}

אורך הגל הפוך לתדירות, ולכן אורך הגל המרבי מתאים לתדירות המזערית בתחום, fmin⁡=88⋅106 Hzf_{\min}=88\cdot 10^6\,\text{Hz}:

λmax⁡=3⋅10888⋅106≈3.41 m\lambda_{\max}=\frac{3\cdot 10^8}{88\cdot 10^6}\approx 3.41\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את התדירות המרבית (108 MHz108\,\text{MHz}), שנותנת את אורך הגל המזערי, 2.78 m2.78\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

שתי האנטנות הן מקורות שווי־מופע (מוזנות מאותו משדר בכבלים שווים), ו־CC נמצאת במרחקים שווים משתיהן (הפרש דרכים אפס). הגלים מגיעים אליה באותו מופע ומתאבכים בהתאבכות בונה, ולכן העוצמה מרבית.

1. האנטנות הן מקורות שווי־מופע. שתיהן מוזנות מאותו משדר בכבלים שאורכם שווה, ולכן הן משדרות באותה תדירות ובאותו מופע (מקורות קוהרנטיים שווי־מופע).

2. הפרש הדרכים ב־CC הוא אפס. CC נמצאת מול אמצע הקטע שבין האנטנות, ולכן במרחק שווה משתיהן: Δr=r1−r2=0\Delta r=r_1-r_2=0.

3. התאבכות בונה. הגלים יוצאים באותו מופע ועוברים דרכים שוות, ולכן מגיעים ל־CC באותו מופע: "שיא" נפגש עם "שיא". המשרעות מתחברות, ועוצמת האות מרבית. זהו המקסימום המרכזי (n=0n=0, Δr=0⋅λ\Delta r=0\cdot\lambda).

סעיף ד

תשובה:

λ≈3.0 m\lambda\approx 3.0\,\text{m}

המקסימום הראשון אחרי CC הוא קו המקסימום מסדר n=1n=1. מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בהתאבכות משני מקורות שווי־מופע:

sin⁡θn=XnLn=nλd  ⇒  λ=d Xnn Ln\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{d\,X_n}{n\,L_n}

X1=19.0 mX_1=19.0\,\text{m} הוא המרחק מ־CC לאורך הכביש, ו־L1L_1 הוא המרחק מאמצע הקטע שבין האנטנות אל המכונית (יתר במשולש ישר זווית שניצביו LL ו־X1X_1):

L1=L2+X12=402+192≈44.3 mL_1=\sqrt{L^2+X_1^2}=\sqrt{40^2+19^2}\approx 44.3\,\text{m}
sin⁡θ1=19.044.3≈0.429\sin\theta_1=\frac{19.0}{44.3}\approx 0.429

הצבה, d=7.0 md=7.0\,\text{m}, n=1n=1:

λ=dsin⁡θ1=7.0⋅0.429≈3.0 m\lambda=d\sin\theta_1=7.0\cdot 0.429\approx 3.0\,\text{m}

אורך הגל נמצא בתחום ה־FM (בין 2.78 m2.78\,\text{m} ל־3.41 m3.41\,\text{m}), כמצופה; התדירות f=cλ≈100 MHzf=\frac{c}{\lambda}\approx 100\,\text{MHz}.

הערה: הזווית אינה קטנה (כ־25∘25^\circ), ולכן אין להחליף את L1L_1 ב־LL. (גם חישוב מדויק של הפרש הדרכים מכל אנטנה בנפרד נותן 3.0 m3.0\,\text{m}.)

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת יאנג ΔXL=λd\frac{\Delta X}{L}=\frac{\lambda}{d}, המבוססת על קירוב זוויות קטנות. כאן היא נותנת λ≈7.0⋅19.040≈3.3 m\lambda\approx\frac{7.0\cdot 19.0}{40}\approx 3.3\,\text{m} - שגיאה של כ־11%11\%.

סעיף ה

תשובה:

55 נקודות (המרכזית ו־22 מכל צד).

קווי המקסימום מקיימים (מדף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}

הכביש ארוך מאוד, ולכן אפשר לקלוט מקסימום בכל זווית θn<90∘\theta_n<90^\circ. התנאי: sin⁡θn<1\sin\theta_n<1, כלומר

n<dλ=7.03.0≈2.33n<\frac{d}{\lambda}=\frac{7.0}{3.0}\approx 2.33

לכן הסדר המרבי הוא n=2n=2.

קווי המקסימום סימטריים משני צדי CC: n=0n=0 (הנקודה CC) ו־n=1,2n=1,2 מכל צד:

Nmax⁡=2⋅2+1=5N_{\max}=2\cdot 2+1=5

טעות נפוצה: לשכוח את המקסימום המרכזי ב־CC, או לספור רק צד אחד.

שאלה 11 · גלי מיקרו: תחום בספקטרום והתאבכות משתי אנטנות על מסלול מעגליבאורך בגרות · בינונית

גלי מיקרו הם חלק מהספקטרום של הגלים האלקטרומגנטיים. התדירויות שלהם הן בין 1⋅109 Hz1\cdot10^{9}\,\text{Hz} ל־3⋅1011 Hz3\cdot10^{11}\,\text{Hz}.

א.

מהו אורך הגל המזערי של גלי מיקרו בריק, ומהו אורך הגל המרבי שלהם?

ב.

קבעו לגבי כל אחד מההיגדים (1)–(4) אם הוא נכון או לא נכון, ונמקו.

(1) אורך הגל של גלי מיקרו גדול מאורך הגל של אור נראה.

(2) בריק, גל מיקרו שתדירותו 3⋅1011 Hz3\cdot10^{11}\,\text{Hz} מתקדם מהר יותר מגל מיקרו שתדירותו 1⋅109 Hz1\cdot10^{9}\,\text{Hz}.

(3) גלי מיקרו נוצרים במשדר על ידי מטענים חשמליים שמתנודדים באנטנה.

(4) גלי מיקרו אינם יכולים להתאבך, כי הם אינם נראים לעין.

ג.

בניסוי משתמשים בשתי אנטנות נקודתיות, S1S_1 ו־S2S_2, שפולטות גלי מיקרו שווי מופע ושווי משרעת, באורך גל λ=2.5 cm\lambda=2.5\,\text{cm}. המרחק בין האנטנות 6 cm6\,\text{cm}. גלאי נע לאורך מסלול מעגלי שמרכזו באמצע הקטע S1S2S_1S_2 ורדיוסו 8 m8\,\text{m}, במישור שבו נמצאות האנטנות. הנקודה OO על המסלול נמצאת על האנך האמצעי של S1S2S_1S_2, כלומר במרחקים שווים משתי האנטנות (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה).

הראו שגלי המיקרו בניסוי הם בתחום שבפתיח, והסבירו מדוע כאשר הגלאי נמצא בנקודה OO הוא קולט עוצמה מרבית.

ד.

מזיזים את הגלאי מ־OO לאורך המסלול, עד שהוא קולט שוב עוצמה מרבית. חשבו את הזווית בין הישר מאמצע S1S2S_1S_2 אל הגלאי לבין הישר אל OO, ואת המרחק שעבר הגלאי לאורך המסלול.

ה.

(1) הגלאי מגיע לנקודה שעל הישר S1S2S_1S_2 (מעל S1S_1, במרחק 8 m8\,\text{m} מאמצע הקטע). האם הוא קולט שם עוצמה מרבית? נמקו.

(2) הגלאי מקיף את כל המסלול המעגלי פעם אחת. בכמה נקודות הוא קולט עוצמה מרבית? נמקו.

ו.

מחברים את האנטנות כך שהן פולטות במופע הפוך (כאשר אחת פולטת שיא, השנייה פולטת שפל). שאר הנתונים לא משתנים.

(1) מה יקלוט הגלאי בנקודה OO?

(2) בכמה נקודות לאורך המסלול המעגלי יקלוט עכשיו הגלאי עוצמה מרבית? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

מזערי: 1 mm1\,\text{mm}; מרבי: 0.3 m0.3\,\text{m}.

בריק כל הגלים האלקטרומגנטיים נעים במהירות cc, ולכן λ=cf\lambda=\frac{c}{f}. אורך הגל הקצר ביותר מתאים לתדירות הגבוהה ביותר:

λmin=3⋅1083⋅1011=1⋅10−3 m=1 mm\lambda_{min}=\frac{3\cdot10^{8}}{3\cdot10^{11}}=1\cdot10^{-3}\,\text{m}=1\,\text{mm}
λmax=3⋅1081⋅109=0.3 m\lambda_{max}=\frac{3\cdot10^{8}}{1\cdot10^{9}}=0.3\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

(1) נכון; (2) לא נכון; (3) נכון; (4) לא נכון.

(1) נכון. אורכי הגל של אור נראה הם כ־400400–700 nm700\,\text{nm}, ואילו של גלי מיקרו – מ־1 mm1\,\text{mm} עד 0.3 m0.3\,\text{m} (סעיף א). התדירות של גלי מיקרו נמוכה יותר, ולכן אורך הגל ארוך יותר.

(2) לא נכון. כל הגלים האלקטרומגנטיים, בכל התדירויות, מתקדמים בריק באותה מהירות c=3⋅108 msc=3\cdot10^{8}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. לתדירות גבוהה יותר מתאים אורך גל קצר יותר, לא מהירות גדולה יותר.

(3) נכון. גל אלקטרומגנטי נוצר על ידי מטענים מואצים; במשדר זרם חילופין גורם למטענים באנטנה להתנודד בתדירות הגל.

(4) לא נכון. התאבכות היא תכונה של כל גל, נראה או לא. גלי מיקרו מתאבכים כמו אור – ובזה עוסקים הסעיפים הבאים.

סעיף ג

תשובה:

f=1.2⋅1010 Hzf=1.2\cdot10^{10}\,\text{Hz} – בתוך התחום. ב־OO הפרש הדרכים אפס, והגלים מגיעים באותו מופע: התאבכות בונה.

f=cλ=3⋅1082.5⋅10−2=1.2⋅1010 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{2.5\cdot10^{-2}}=1.2\cdot10^{10}\,\text{Hz}

זה בין 1⋅109 Hz1\cdot10^{9}\,\text{Hz} ל־3⋅1011 Hz3\cdot10^{11}\,\text{Hz}.

האנטנות פולטות באותו מופע. OO נמצאת במרחקים שווים משתיהן, ולכן שני הגלים עוברים אותה דרך ומגיעים אליה באותו מופע: שיא עם שיא ושפל עם שפל. מתרחשת התאבכות בונה, והמשרעת היא סכום המשרעות – העוצמה מרבית.

סעיף ד

תשובה:

θ1≈24.6∘\theta_1\approx24.6^\circ; כ־3.4 m3.4\,\text{m} לאורך המסלול.

הרדיוס (8 m8\,\text{m}) גדול מאוד לעומת d=6 cmd=6\,\text{cm}, ולכן הקרניים משתי האנטנות אל הגלאי כמעט מקבילות, והפרש הדרכים הוא dsin⁡θd\sin\theta. המקסימום הבא הוא מסדר ראשון – הפרש הדרכים אורך גל אחד:

dsin⁡θ1=λ  ⇒  sin⁡θ1=2.56≈0.417  ⇒  θ1≈24.6∘d\sin\theta_1=\lambda\;\Rightarrow\;\sin\theta_1=\frac{2.5}{6}\approx0.417\;\Rightarrow\;\theta_1\approx24.6^\circ

הגלאי נע על קשת של מעגל, ואורך הקשת הוא הרדיוס כפול הזווית ברדיאנים:

s=Rθ1=8⋅(24.6∘⋅π180∘)≈8⋅0.430≈3.4 ms=R\theta_1=8\cdot\left(24.6^\circ\cdot\frac{\pi}{180^\circ}\right)\approx8\cdot0.430\approx3.4\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב זוויות קטנות sin⁡θ≈θ\sin\theta\approx\theta – הזווית כאן אינה קטנה. (על מסלול מעגלי הזווית נקבעת ישירות מ־sin⁡θ1\sin\theta_1, ואין צורך ב־tan⁡θ\tan\theta כמו במסלול ישר.)

סעיף ה

תשובה:

(1) לא: הפרש הדרכים שם 6 cm=2.4λ6\,\text{cm}=2.4\lambda – לא מספר שלם של אורכי גל. (2) ב־1010 נקודות.

(1) על הישר S1S2S_1S_2 (מחוץ לקטע) הגל מ־S2S_2 עובר את כל המרחק בין האנטנות יותר מהגל מ־S1S_1: Δr=d=6 cm\Delta r=d=6\,\text{cm}, כלומר 62.5=2.4\frac{6}{2.5}=2.4 אורכי גל. זה אינו מספר שלם, ולכן אין שם התאבכות בונה מלאה (וגם לא הורסת מלאה – זה לא חצי שלם).

(2) מקסימום מתקבל כאשר dsin⁡θ=nλd\sin\theta=n\lambda, כאשר θ\theta היא הזווית מן האנך האמצעי. צריך ∣sin⁡θ∣≤1|\sin\theta|\le1:

∣n∣≤dλ=2.4  ⇒  n=0,±1,±2|n|\le\frac{d}{\lambda}=2.4\;\Rightarrow\;n=0,\pm1,\pm2

אלה 55 כיוונים. אבל המסלול מקיף את האנטנות מכל הצדדים: האנך האמצעי חותך את המעגל בשתי נקודות (OO והנקודה שמולה), וכל ערך של sin⁡θ\sin\theta שאינו ±1\pm1 מתקבל בשתי נקודות – אחת "מלפנים" (זווית θ\theta) ואחת "מאחור" (זווית 180∘−θ180^\circ-\theta), שבהן הפרש הדרכים זהה. לכן 5⋅2=105\cdot2=10 נקודות.

טעות נפוצה: לענות 55, כמו במסך או במסילה ישרה שנמצאים רק בצד אחד של האנטנות.

סעיף ו

תשובה:

(1) עוצמה מזערית (אפס); (2) ב־88 נקודות.

(1) ב־OO הפרש הדרכים עדיין אפס, אבל הגלים יוצאים במופע הפוך ולכן גם מגיעים במופע הפוך: שיא עם שפל. מתרחשת התאבכות הורסת, ומשרעות שוות מבטלות זו את זו – הגלאי לא קולט כמעט דבר.

(2) עכשיו התפקידים מתחלפים: מקסימום מתקבל כאשר הפרש הדרכים הוא חצי שלם של אורכי גל, dsin⁡θ=(k+12)λd\sin\theta=\left(k+\tfrac12\right)\lambda, כי ההפרש בחצי אורך גל מפצה על המופע ההפוך:

∣k+12∣≤dλ=2.4\left|k+\tfrac12\right|\le\frac{d}{\lambda}=2.4

הערכים האפשריים: k+12=±12,±32k+\frac12=\pm\frac12,\pm\frac32 (הערך 52=2.5\frac52=2.5 גדול מדי) – 44 כיוונים, ואף אחד מהם אינו על הישר S1S2S_1S_2. כל כיוון מתקבל בשתי נקודות על המעגל (מלפנים ומאחור), ולכן 88 נקודות.

שאלה 12 · אסטרונומיה בכל תחומי הספקטרום: קו המימן, סופרנובה וקרינת Xבאורך בגרות · ברמת בגרות

אסטרונומים צופים ביקום בכל תחומי הספקטרום האלקטרומגנטי: בטלסקופי רדיו, בטלסקופים אופטיים ובטלסקופי X שנמצאים על לוויינים מחוץ לאטמוספרה.

•אטומי מימן בגז שבין הכוכבים פולטים קרינה באורך גל של 21.1 cm21.1\,\text{cm}, וטלסקופי רדיו קולטים אותה.

•בשנת 1987 התפוצץ כוכב (סופרנובה) בגלקסיה סמוכה שמרחקה מאיתנו כ־1.6⋅1021 m1.6\cdot10^{21}\,\text{m}. ההתפוצצות פלטה בבת אחת אור נראה, קרינה על־סגולה, קרינת X וגלי רדיו.

נתון: בשנה יש כ־3.15⋅107 s3.15\cdot10^7\,\text{s}.

א.

חשבו את התדירות של קרינת המימן שאורך הגל שלה 21.1 cm21.1\,\text{cm}.

ב.

חשבו כמה זמן עבר מרגע ההתפוצצות ועד שהאור שלה הגיע לכדור הארץ. בטאו את התשובה בשניות ובשנים.

ג.

הקרינה הנראית, הקרינה העל־סגולה, קרינת ה־X וגלי הרדיו נפלטו מהסופרנובה באותו רגע. קבעו אם הן הגיעו לכדור הארץ (אל מחוץ לאטמוספרה) באותו רגע או ברגעים שונים. נמקו.

ד.

טלסקופ ה־X קלט קרינה שאורך הגל שלה 0.50 nm0.50\,\text{nm}. חשבו את תדירותה, ופי כמה היא גדולה מתדירות קרינת המימן שבסעיף א. סדרו את שלושת סוגי הקרינה – קרינת המימן, קרינת ה־X ואור נראה שאורך הגל שלו 500 nm500\,\text{nm} – לפי התדירות, מהנמוכה לגבוהה.

ה.

לפניכם ארבעה היגדים. קבעו איזה מהם לא נכון, ונמקו.

1. גלים אלקטרומגנטיים הם גלי רוחב.

2. גלים אלקטרומגנטיים מתפשטים רק בתווך חומרי, ולכן האור מגיע מכוכבים רק בזכות הגז הדליל שבין הכוכבים.

3. בריק, ככל שתדירות הגל האלקטרומגנטי גבוהה יותר, אורך הגל שלו קצר יותר.

4. מבין סוגי הקרינה בספקטרום האלקטרומגנטי, לקרינת גמא יש התדירות הגבוהה ביותר.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

f≈1.42⋅109 Hz=1.42 GHzf\approx1.42\cdot10^9\,\text{Hz}=1.42\,\text{GHz}

בריק:

f=cλ=3⋅1080.211≈1.42⋅109 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^8}{0.211}\approx1.42\cdot10^9\,\text{Hz}

זו קרינה בתחום גלי הרדיו (בחלק של גלי המיקרו), ולכן קולטים אותה בטלסקופ רדיו ולא בטלסקופ אופטי.

סעיף ב

תשובה:

t≈5.3⋅1012 s≈1.7⋅105t\approx5.3\cdot10^{12}\,\text{s}\approx1.7\cdot10^5 שנים

בין הגלקסיות יש כמעט ריק, והאור נע בו במהירות קבועה cc:

t=Dc=1.6⋅10213⋅108≈5.33⋅1012 st=\frac{D}{c}=\frac{1.6\cdot10^{21}}{3\cdot10^8}\approx5.33\cdot10^{12}\,\text{s}

בשנים:

5.33⋅10123.15⋅107≈1.7⋅105\frac{5.33\cdot10^{12}}{3.15\cdot10^7}\approx1.7\cdot10^5

כ־170,000170{,}000 שנים. כלומר, ב־1987 ראו התפוצצות שהתרחשה לפני כ־170,000170{,}000 שנים.

סעיף ג

תשובה:

באותו רגע: בריק כל הגלים האלקטרומגנטיים מתפשטים באותה מהירות cc, שאינה תלויה בתדירות.

קביעה: כל סוגי הקרינה הגיעו באותו רגע.

נימוק: כולם גלים אלקטרומגנטיים, וההבדל ביניהם הוא רק בתדירות ובאורך הגל. בריק מהירות ההתפשטות של כל גל אלקטרומגנטי היא c=3⋅108 m/sc=3\cdot10^8\,\text{m/s}, והיא אינה תלויה בתדירות. כל הקרינות יצאו יחד ועברו את אותו מרחק באותה מהירות, ולכן זמן הנסיעה של כולן הוא אותו 5.3⋅1012 s5.3\cdot10^{12}\,\text{s}, והן הגיעו יחד.

טעות נפוצה: לחשוב שקרינה "חזקה" או בעלת תדירות גבוהה (כמו X) מהירה יותר. התדירות קובעת את אורך הגל (λ=cf\lambda=\frac{c}{f}), לא את המהירות.

סעיף ד

תשובה:

fX=6.0⋅1017 Hzf_X=6.0\cdot10^{17}\,\text{Hz}; גדולה פי ≈4.2⋅108\approx4.2\cdot10^8; הסדר: קרינת המימן, אור נראה, קרינת X

fX=cλ=3⋅1080.50⋅10−9=6.0⋅1017 Hzf_X=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^8}{0.50\cdot10^{-9}}=6.0\cdot10^{17}\,\text{Hz}
fXfH=6.0⋅10171.42⋅109≈4.2⋅108\frac{f_X}{f_{\text{H}}}=\frac{6.0\cdot10^{17}}{1.42\cdot10^9}\approx4.2\cdot10^8

(או ישירות מיחס אורכי הגל, ההפוך: 0.2110.50⋅10−9≈4.2⋅108\frac{0.211}{0.50\cdot10^{-9}}\approx4.2\cdot10^8.)

אור נראה של 500 nm500\,\text{nm}: f=3⋅108500⋅10−9=6⋅1014 Hzf=\frac{3\cdot10^8}{500\cdot10^{-9}}=6\cdot10^{14}\,\text{Hz}. לכן הסדר מהנמוכה לגבוהה:

fH≈1.4⋅109<fvis=6⋅1014<fX=6⋅1017 Hzf_{\text{H}}\approx1.4\cdot10^9<f_{\text{vis}}=6\cdot10^{14}<f_X=6\cdot10^{17}\ \text{Hz}

סעיף ה

תשובה:

היגד 2 אינו נכון: גלים אלקטרומגנטיים אינם זקוקים לתווך ומתפשטים בריק.

היגד 2 אינו נכון. גל אלקטרומגנטי הוא תנודה של שדה חשמלי ושל שדה מגנטי, והשדות קיימים גם בריק. לכן הגל אינו זקוק לתווך חומרי, והוא מתפשט בריק במהירות cc. האור מגיע מהסופרנובה למרות שכמעט כל הדרך היא ריק, לא בזכות הגז. (גלים מכניים, כמו קול, הם שזקוקים לתווך.)

שאר ההיגדים נכונים:

- 1: השדה החשמלי והשדה המגנטי מתנודדים בניצב לכיוון ההתפשטות – גל רוחב.

- 3: בריק λf=c\lambda f=c קבוע, ולכן λ=cf\lambda=\frac{c}{f}: תדירות גבוהה יותר – אורך גל קצר יותר.

- 4: סדר הספקטרום לפי תדירות עולה: רדיו, מיקרו, תת־אדום, נראה, על־סגול, X, גמא. לגמא התדירות הגבוהה ביותר.

שאלה 13 · התאבכות גלי מיקרו: מרחק סדקים לא ידוע ותחום תדירויותבאורך בגרות · מעל רמת בגרות

מקור גלי מיקרו פולט קרינה בתדירות יחידה f=12.5 GHzf=12.5\,\text{GHz} (1 GHz=109 Hz1\,\text{GHz}=10^9\,\text{Hz}). לפני המקור מוצב לוח מתכת ובו שני סדקים צרים, והקרינה פוגעת בלוח בניצב. המרחק dd בין מרכזי הסדקים אינו ידוע.

במקביל ללוח, במרחק L=0.60 mL=0.60\,\text{m} ממנו, מוצבת מסילה ארוכה מאוד שעליה נע גלאי. הנקודה CC על המסילה נמצאת מול אמצע המרחק שבין הסדקים (ראו תרשים).

א.

חשבו את אורך הגל של הקרינה.

ב.

מזיזים את הגלאי מן הנקודה CC. המקסימום הראשון שאחרי CC נקלט במרחק 18.9 cm18.9\,\text{cm} ממנה. חשבו את dd (אל תשתמשו בקירוב של זוויות קטנות).

ג.

חשבו את המרחק מן הנקודה CC של המקסימום הרחוק ביותר מ־CC שהגלאי יכול לקלוט על המסילה.

ד.

משנים את תדירות המקור (הלוח והמסילה אינם זזים). מצאו את תחום התדירויות שבו ייקלטו על המסילה בדיוק 99 נקודות מקסימום.

ה.

מחזירים את התדירות ל־12.5 GHz12.5\,\text{GHz} ומזיזים את המסילה למרחק 2L=1.20 m2L=1.20\,\text{m} מהלוח. קבעו אם מספר נקודות המקסימום על המסילה ישתנה, ומה יהיה המרחק של המקסימום הראשון מ־CC. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

λ=2.4⋅10−2 m=2.4 cm\lambda=2.4\cdot 10^{-2}\,\text{m}=2.4\,\text{cm}

באוויר (כמו בריק) v=cv=c. מדף הנוסחאות v=λfv=\lambda f:

λ=cf=3⋅10812.5⋅109=0.024 m=2.4 cm\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot 10^8}{12.5\cdot 10^9}=0.024\,\text{m}=2.4\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

d≈8.0 cmd\approx 8.0\,\text{cm}

המקסימום הראשון אחרי CC הוא קו המקסימום n=1n=1. מדף הנוסחאות:

sin⁡θn=XnLn=nλd  ⇒  d=nλsin⁡θn\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;d=\frac{n\lambda}{\sin\theta_n}

הזווית אינה קטנה (X1X_1 הוא כשליש מ־LL), ולכן מחשבים את L1L_1 - המרחק מאמצע הסדקים לגלאי:

L1=L2+X12=0.602+0.1892≈0.629 mL_1=\sqrt{L^2+X_1^2}=\sqrt{0.60^2+0.189^2}\approx 0.629\,\text{m}
sin⁡θ1=0.1890.629≈0.300\sin\theta_1=\frac{0.189}{0.629}\approx 0.300
d=1⋅0.0240.300≈0.080 m=8.0 cmd=\frac{1\cdot 0.024}{0.300}\approx 0.080\,\text{m}=8.0\,\text{cm}

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב XL=λd\frac{X}{L}=\frac{\lambda}{d}, שנותן d≈7.6 cmd\approx 7.6\,\text{cm} - שגיאה של כ־5%5\%.

סעיף ג

תשובה:

X3≈1.24 mX_3\approx 1.24\,\text{m} (המקסימום מסדר n=3n=3, בזווית של כ־64∘64^\circ)

הסדר המרבי. מקסימום נקלט על המסילה רק אם sin⁡θn<1\sin\theta_n<1:

n<dλ=0.0800.024≈3.33  ⇒  nmax⁡=3n<\frac{d}{\lambda}=\frac{0.080}{0.024}\approx 3.33\;\Rightarrow\;n_{\max}=3

הזווית של קו המקסימום n=3n=3:

sin⁡θ3=3λd=3⋅0.0240.080=0.90  ⇒  θ3≈64.2∘\sin\theta_3=3\frac{\lambda}{d}=3\cdot\frac{0.024}{0.080}=0.90\;\Rightarrow\;\theta_3\approx 64.2^\circ

המקום על המסילה. במשולש ישר הזווית שניצביו LL ו־X3X_3:

X3=Ltan⁡θ3=0.60⋅tan⁡64.2∘≈0.60⋅2.06≈1.24 mX_3=L\tan\theta_3=0.60\cdot\tan 64.2^\circ\approx 0.60\cdot 2.06\approx 1.24\,\text{m}

טעות נפוצה: לחשב X3=3⋅18.9 cm≈0.57 mX_3=3\cdot 18.9\,\text{cm}\approx 0.57\,\text{m}. המקסימומים אינם במרווחים שווים כשהזוויות גדולות.

סעיף ד

תשובה:

15 GHz<f≤18.75 GHz15\,\text{GHz}<f\le 18.75\,\text{GHz}

99 נקודות מקסימום הן המרכזית ועוד 44 מכל צד, כלומר הסדר המרבי שנקלט הוא nmax⁡=4n_{\max}=4.

קו המקסימום מסדר nn פוגש את המסילה רק אם sin⁡θn=nλd<1\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}<1 (כאשר sin⁡θn=1\sin\theta_n=1 הקו מקביל למסילה ואינו פוגש אותה). לכן:

•הסדר n=4n=4 נקלט: 4λd<1  ⇒  λ<d4=2.0 cm4\frac{\lambda}{d}<1\;\Rightarrow\;\lambda<\frac{d}{4}=2.0\,\text{cm}.

•הסדר n=5n=5 אינו נקלט: 5λd≥1  ⇒  λ≥d5=1.6 cm5\frac{\lambda}{d}\ge 1\;\Rightarrow\;\lambda\ge\frac{d}{5}=1.6\,\text{cm}.

1.6 cm≤λ<2.0 cm1.6\,\text{cm}\le\lambda<2.0\,\text{cm}

מעבר לתדירות, f=cλf=\frac{c}{\lambda} (התדירות הפוכה לאורך הגל, ולכן אי־השוויונות מתהפכים):

3⋅1080.020<f≤3⋅1080.016  ⇒  15 GHz<f≤18.75 GHz\frac{3\cdot 10^8}{0.020}<f\le\frac{3\cdot 10^8}{0.016}\;\Rightarrow\;15\,\text{GHz}<f\le 18.75\,\text{GHz}

טעות נפוצה: לכלול את f=15 GHzf=15\,\text{GHz}. בתדירות זו sin⁡θ4=1\sin\theta_4=1, הקו מקביל למסילה, ולכן ייקלטו רק 77 מקסימומים.

סעיף ה

תשובה:

מספר המקסימומים לא ישתנה (77); המקסימום הראשון יהיה במרחק פי 22, כ־37.8 cm37.8\,\text{cm} מ־CC.

מספר המקסימומים: הכיוונים של קווי המקסימום נקבעים רק על ידי sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}, שאינו תלוי במרחק המסילה. dλ≈3.33\frac{d}{\lambda}\approx 3.33, ולכן גם עכשיו נקלטים הסדרים n=0,±1,±2,±3n=0,\pm 1,\pm 2,\pm 3: 77 נקודות, כמו קודם.

מקום המקסימום הראשון: הזווית θ1\theta_1 לא משתנה (sin⁡θ1=0.30\sin\theta_1=0.30, θ1≈17.5∘\theta_1\approx 17.5^\circ). המקום על המסילה הוא X1=L′tan⁡θ1X_1=L'\tan\theta_1, ולכן כאשר המרחק גדל פי 22, גם X1X_1 גדל בדיוק פי 22:

X1′=1.20⋅tan⁡17.5∘≈0.377 m≈37.8 cmX_1'=1.20\cdot\tan 17.5^\circ\approx 0.377\,\text{m}\approx 37.8\,\text{cm}

כל המקסימומים "מתרחקים" מ־CC פי 22, אבל אף מקסימום לא נוסף ולא נעלם.

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.