דילוג לתוכן המרכזי

סריג עקיפה - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · גלים מכניים ואלקטרומגנטיים · 18 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · תקליטור כסריג עקיפהקצרה · קלה

המסלולים בתקליטור (CD) מסודרים במרווחים שווים, והמשטח המבריק שלו פועל כמו סריג עקיפה שבו המרחק בין חריצים סמוכים הוא d=1.6 μmd=1.6\,\mu\text{m}. מאירים את התקליטור בניצב באור של מצביע לייזר אדום שאורך הגל שלו λ=650 nm\lambda=650\,\text{nm}. כיווני המקסימומים מקיימים את משוואת הסריג הרגילה.

א.

חשבו את הזווית (ביחס לקרן הפוגעת) שבה מתקבל המקסימום מסדר 11, ואת הזווית של המקסימום מסדר 22.

ב.

האם מתקבל מקסימום מסדר 33? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

θ1≈24.0∘\theta_1\approx24.0^\circ, θ2≈54.3∘\theta_2\approx54.3^\circ

משוואת הסריג: dsin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\lambda.

sin⁡θ1=λd=650⋅10−91.6⋅10−6≈0.406  ⇒  θ1≈24.0∘\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}=\frac{650\cdot10^{-9}}{1.6\cdot10^{-6}}\approx0.406\;\Rightarrow\;\theta_1\approx24.0^\circ
sin⁡θ2=2λd≈0.813  ⇒  θ2≈54.3∘\sin\theta_2=\frac{2\lambda}{d}\approx0.813\;\Rightarrow\;\theta_2\approx54.3^\circ

סעיף ב

תשובה:

לא.

sin⁡θ3=3λd=3⋅650⋅10−91.6⋅10−6≈1.22>1\sin\theta_3=\frac{3\lambda}{d}=\frac{3\cdot650\cdot10^{-9}}{1.6\cdot10^{-6}}\approx1.22>1

אין זווית שהסינוס שלה גדול מ־11, ולכן אין מקסימום מסדר 33. הסדר המרבי הוא 22.

שאלה 2 · סריג מול שני סדקים עם אותו מרווחקצרה · בינונית

שני מערכים מוארים בזה אחר זה באותו לייזר, שאורך הגל שלו λ=600 nm\lambda=600\,\text{nm}, והאור פוגע בהם בניצב. מסך מוצב במקביל אליהם, במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m}:

•מערך AA: שני סדקים צרים, והמרחק ביניהם d=0.10 mmd=0.10\,\text{mm}.

•מערך BB: סריג עקיפה שבו 1010 חריצים למילימטר.

כל הזוויות בשאלה קטנות.

א.

חשבו, לכל אחד מהמערכים, את המרחק על המסך בין המקסימום המרכזי לבין המקסימום מסדר 11.

ב.

מקומות המקסימומים זהים. תארו במה שונה מה שרואים על המסך במערך BB ממה שרואים במערך AA, והסבירו מדוע.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

בשני המערכים 1.2 cm1.2\,\text{cm}.

בסריג BB: d=1 mm10=0.10 mmd=\frac{1\,\text{mm}}{10}=0.10\,\text{mm} – אותו מרחק בין חריצים סמוכים כמו במערך AA. בשני המקרים מקסימום מסדר nn מתקבל כאשר dsin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\lambda, ובזוויות קטנות:

X1=λLd=600⋅10−9⋅2.01.0⋅10−4=1.2⋅10−2 m=1.2 cmX_1=\frac{\lambda L}{d}=\frac{600\cdot10^{-9}\cdot2.0}{1.0\cdot10^{-4}}=1.2\cdot10^{-2}\,\text{m}=1.2\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

ב־BB המקסימומים צרים ובהירים בהרבה, וביניהם אזורים חשוכים רחבים; ב־AA פסי אור ופסי חושך ברוחב דומה, והעוצמה משתנה בהדרגה.

מקום המקסימומים נקבע רק על ידי dd ו־λ\lambda, ולכן הוא זהה.

בשני סדקים העוצמה יורדת בהדרגה מכל מקסימום אל המינימום שאחריו: הפסים המוארים והחשוכים ברוחב דומה.

בסריג יש חריצים רבים. בכיווני המקסימום כל הגלים מגיעים באותו מופע ומתחזקים; אבל כבר בסטייה קטנה מהכיוון הזה, הפרשי המופע בין חריצים רחוקים זה מזה גדלים, והגלים מהחריצים הרבים מבטלים זה את זה. לכן כל מקסימום צר מאוד ובהיר (יותר אור מגיע אליו), וביניהם המסך כמעט חשוך. זו הסיבה שבסריג קל למדוד את מקומות הקווים בדיוק.

שאלה 3 · שבע נקודות אור: מה אפשר לדעת על הסריגקצרה · קשה

קרן לייזר ירוקה שאורך הגל שלה λ=520 nm\lambda=520\,\text{nm} פוגעת בניצב בסריג עקיפה שהתווית שלו נמחקה. סביב הסריג מוצב מסך מעוגל, כך שאפשר לראות עליו אור היוצא מהסריג בכל זווית עד 90∘90^\circ לכל צד. על המסך רואים בדיוק 77 נקודות אור.

א.

מצאו את התחום האפשרי של מספר החריצים למילימטר בסריג.

ב.

מתברר שבסריג יש 600600 חריצים למילימטר. באיזו זווית נראית נקודת האור הרחוקה ביותר מהמרכז?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

בין כ־481481 לכ־641641 חריצים למילימטר.

77 נקודות הן המקסימום המרכזי ועוד 33 בכל צד, כלומר הסדר המרבי הוא 33.

סדר 33 מתקבל, ולכן sin⁡θ3=3λd<1\sin\theta_3=\frac{3\lambda}{d}<1:

d>3λ=1.56 μmd>3\lambda=1.56\,\mu\text{m}

סדר 44 אינו מתקבל, ולכן 4λd≥1\frac{4\lambda}{d}\ge1:

d≤4λ=2.08 μmd\le4\lambda=2.08\,\mu\text{m}

מספר החריצים למילימטר הוא N=1dN=\frac{1}{d}:

1 mm2.08⋅10−3 mm≈481  ≤N<  1 mm1.56⋅10−3 mm≈641\frac{1\,\text{mm}}{2.08\cdot10^{-3}\,\text{mm}}\approx481\;\le N<\;\frac{1\,\text{mm}}{1.56\cdot10^{-3}\,\text{mm}}\approx641

טעות נפוצה: לחשוב שבשבע נקודות הסדר המרבי הוא 77 או 66 – הנקודות מתחלקות לשני צדי המרכז, ויש גם מקסימום מרכזי.

סעיף ב

תשובה:

θ3≈69.4∘\theta_3\approx69.4^\circ

600600 בתוך התחום שמצאנו. d=1600 mm≈1.667 μmd=\frac{1}{600}\,\text{mm}\approx1.667\,\mu\text{m}, והנקודה הרחוקה ביותר היא מסדר 33:

sin⁡θ3=3λd=3⋅520⋅10−9⋅600⋅103=0.936  ⇒  θ3≈69.4∘\sin\theta_3=\frac{3\lambda}{d}=3\cdot520\cdot10^{-9}\cdot600\cdot10^{3}=0.936\;\Rightarrow\;\theta_3\approx69.4^\circ

שאלה 4 · סריג עקיפה ולייזר כחול: קבוע הסריג מהקו השלישי, וספירת קוויםביניים · בינונית

קרן לייזר כחולה שאורך הגל שלה λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm} פוגעת בניצב בסריג עקיפה. מסך ישר שאורכו 3 m3\,\text{m} מוצב במקביל לסריג, במרחק L=1.5 mL=1.5\,\text{m} ממנו, כך שמרכז המסך נמצא מול הקרן. על המסך מתקבלות נקודות אור. המרחק בין מרכז המסך לבין קו המקסימום מסדר 33 הוא 20.4 cm20.4\,\text{cm}.

א.

חשבו את מספר החריצים למילימטר בסריג.

ב.

חשבו את המרחק בין מרכז המסך לבין קו המקסימום מסדר 55. האם הוא שווה ל־53⋅20.4 cm\frac53\cdot20.4\,\text{cm}? הסבירו.

ג.

כמה קווי מקסימום מתקבלים על המסך?

ד.

מחליפים את המסך במסך ארוך מאוד במקום המסך הקודם. כמה קווי מקסימום יתקבלו עליו?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

N∗≈100N^*\approx100 חריצים למילימטר

הזווית אל הקו מסדר 33:

tan⁡θ3=X3L=0.2041.5=0.136  ⇒  θ3≈7.74∘,sin⁡θ3≈0.135\tan\theta_3=\frac{X_3}{L}=\frac{0.204}{1.5}=0.136\;\Rightarrow\;\theta_3\approx7.74^\circ,\quad\sin\theta_3\approx0.135

קווי מקסימום בסריג:

sin⁡θn=nN∗λ  ⇒  N∗=sin⁡θ33λ=0.1353⋅450⋅10−9 m≈1.0⋅105 1m\sin\theta_n=nN^*\lambda\;\Rightarrow\;N^*=\frac{\sin\theta_3}{3\lambda}=\frac{0.135}{3\cdot450\cdot10^{-9}\,\text{m}}\approx1.0\cdot10^{5}\,\tfrac{1}{\text{m}}

כלומר 100100 חריצים למילימטר.

וקבוע הסריג d=1.0⋅10−5 md=1.0\cdot10^{-5}\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

X5≈34.6 cmX_5\approx34.6\,\text{cm} – יותר מ־53⋅20.4=34.0 cm\frac53\cdot20.4=34.0\,\text{cm}.

sin⁡θ5=5N∗λ=5⋅105⋅450⋅10−9=0.225  ⇒  θ5≈13.0∘\sin\theta_5=5N^*\lambda=5\cdot10^{5}\cdot450\cdot10^{-9}=0.225\;\Rightarrow\;\theta_5\approx13.0^\circ
X5=Ltan⁡θ5=1.5 m⋅0.231≈0.346 m=34.6 cmX_5=L\tan\theta_5=1.5\,\text{m}\cdot0.231\approx0.346\,\text{m}=34.6\,\text{cm}

המרחק על המסך יחסי ל־tan⁡θ\tan\theta, ואילו מספר הסדר יחסי ל־sin⁡θ\sin\theta. בזוויות של כמה מעלות tan⁡θ\tan\theta גדל מעט מהר יותר מ־sin⁡θ\sin\theta, ולכן הקווים מתרחקים זה מזה ככל שמתרחקים מהמרכז, ו־X5X_5 גדול מעט מ־53X3\frac53X_3.

סעיף ג

תשובה:

3131

קצה המסך נמצא 1.5 m1.5\,\text{m} ממרכזו, ולכן:

tan⁡θmax⁡=1.51.5=1  ⇒  θmax⁡=45∘,sin⁡θmax⁡≈0.707\tan\theta_{\max}=\frac{1.5}{1.5}=1\;\Rightarrow\;\theta_{\max}=45^\circ,\quad\sin\theta_{\max}\approx0.707
n≤sin⁡θmax⁡N∗λ=0.7070.045≈15.7n\le\frac{\sin\theta_{\max}}{N^*\lambda}=\frac{0.707}{0.045}\approx15.7

לכן n=0,±1,…,±15n=0,\pm1,\dots,\pm15: 1+2⋅15=311+2\cdot15=31 קווי מקסימום.

סעיף ד

תשובה:

4545

sin⁡θn<1  ⇒  n<1N∗λ=1105⋅450⋅10−9≈22.2\sin\theta_n<1\;\Rightarrow\;n<\frac{1}{N^*\lambda}=\frac{1}{10^{5}\cdot450\cdot10^{-9}}\approx22.2

לכן n=0,±1,…,±22n=0,\pm1,\dots,\pm22: 1+2⋅22=451+2\cdot22=45 קווי מקסימום.

שאלה 5 · סריג באקווריום: קבוע הסריג משני קווים מסדר שלישי, והסריג בתוך מיםביניים · בינונית

אקווריום ארוך וריק מונח על שולחן. סריג עקיפה שקבועו אינו ידוע מוצמד לדופן הקדמית של האקווריום מבפנים, ועל הדופן האחורית, במרחק L=0.80 mL=0.80\,\text{m} מהסריג ובמקביל לו, מודבק נייר לבן שמשמש מסך. קרן לייזר ירוקה שאורך הגל שלה (באוויר) λ=520 nm\lambda=520\,\text{nm} עוברת בניצב דרך הדופן הקדמית ופוגעת בניצב בסריג. על המסך מתקבלות נקודות אור.

א.

המרחק על המסך בין שתי נקודות האור מסדר 33 (אחת מכל צד של הנקודה המרכזית) הוא 6.24 cm6.24\,\text{cm}. חשבו את קבוע הסריג dd ואת מספר החריצים למילימטר. הסבירו מדוע מדידה של המרחק בין שתי הנקודות מסדר 33 מדויקת יותר ממדידה של המרחק בין שתי נקודות סמוכות.

ב.

נניח שאפשר היה לראות את האור שיוצא מהסריג לכל כיוון (ולא רק על המסך). מהו הסדר המרבי של נקודת אור שהייתה מתקבלת, ובאיזו זווית ביחס לקרן הפוגעת? כמה נקודות אור היו מתקבלות בסך הכול?

ג.

ממלאים את האקווריום במים (מקדם השבירה 1.331.33), בלי להזיז דבר. האור מן הסריג מתקדם עכשיו אל המסך בתוך המים.

(1) חשבו את אורך הגל של אור הלייזר במים.

(2) חשבו את המרחק החדש על המסך בין שתי נקודות האור מסדר 33.

(3) האם הסדר המרבי (סעיף ב) גדל, קטן או לא השתנה? חשבו אותו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

d=4.0⋅10−5 md=4.0\cdot10^{-5}\,\text{m}; 2525 חריצים למילימטר. המרחק הנמדד גדול פי 66 ממרווח אחד, ולכן השגיאה היחסית במדידה קטנה פי 66.

המרחק מהנקודה המרכזית לנקודה מסדר 33 הוא חצי מהמרחק הנמדד: X3=6.242=3.12 cmX_3=\frac{6.24}{2}=3.12\,\text{cm}. הזווית קטנה (tan⁡θ3=3.1280=0.039\tan\theta_3=\frac{3.12}{80}=0.039), ולכן sin⁡θ3≈tan⁡θ3\sin\theta_3\approx\tan\theta_3:

dsin⁡θ3=3λ  ⇒  d=3λsin⁡θ3≈3⋅520⋅10−90.039=4.0⋅10−5 md\sin\theta_3=3\lambda\;\Rightarrow\;d=\frac{3\lambda}{\sin\theta_3}\approx\frac{3\cdot520\cdot10^{-9}}{0.039}=4.0\cdot10^{-5}\,\text{m}
N∗=1d=2.5⋅104 1m=25 1mmN^*=\frac1d=2.5\cdot10^{4}\,\tfrac{1}{\text{m}}=25\,\tfrac{1}{\text{mm}}

דיוק: בין שתי הנקודות מסדר 33 יש 66 מרווחים. השגיאה במדידה בסרגל (כחצי מילימטר) כמעט אינה תלויה באורך הנמדד, ולכן כשמודדים מרחק גדול פי 66 ומחלקים ב־66, גם השגיאה במרווח אחד קטנה פי 66. בנוסף, לא צריך לדעת בדיוק איפה מרכז הנקודה המרכזית.

טעות נפוצה: להציב X=6.24 cmX=6.24\,\text{cm} – זה המרחק בין שתי נקודות מסדר 33, ולא המרחק מהמרכז.

סעיף ב

תשובה:

סדר 7676, בזווית של כ־81∘81^\circ; 153153 נקודות בסך הכול.

sin⁡θn=nλd<1  ⇒  n<dλ=4.0⋅10−5520⋅10−9≈76.9\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{d}<1\;\Rightarrow\;n<\frac{d}{\lambda}=\frac{4.0\cdot10^{-5}}{520\cdot10^{-9}}\approx76.9

הסדר המרבי n=76n=76:

sin⁡θ76=76⋅520⋅10−94.0⋅10−5=0.988  ⇒  θ76≈81∘\sin\theta_{76}=76\cdot\frac{520\cdot10^{-9}}{4.0\cdot10^{-5}}=0.988\;\Rightarrow\;\theta_{76}\approx81^\circ

בסך הכול: 1+2⋅76=1531+2\cdot76=153 נקודות אור.

סעיף ג

תשובה:

(1) λw≈391 nm\lambda_w\approx391\,\text{nm}; (2) כ־4.7 cm4.7\,\text{cm}; (3) גדל – הסדר המרבי 102102.

(1) התדירות נקבעת על ידי הלייזר ואינה משתנה; המהירות במים קטנה פי nn, ולכן גם אורך הגל:

λw=λn=5201.33≈391 nm\lambda_w=\frac{\lambda}{n}=\frac{520}{1.33}\approx391\,\text{nm}

(הקרן פוגעת בניצב בדופן ובסריג, ולכן אינה משנה את כיוונה בכניסה למים.)

(2) הגלים מהחריצים עוברים אל המסך בתוך המים, ולכן הפרש הדרכים נמדד באורכי גל של המים: dsin⁡θn=nλwd\sin\theta_n=n\lambda_w.

sin⁡θ3=3⋅391⋅10−94.0⋅10−5≈0.0293,X3≈Lsin⁡θ3=0.80⋅0.0293≈2.35 cm\sin\theta_3=\frac{3\cdot391\cdot10^{-9}}{4.0\cdot10^{-5}}\approx0.0293,\qquad X_3\approx L\sin\theta_3=0.80\cdot0.0293\approx2.35\,\text{cm}

המרחק בין שתי הנקודות מסדר 33: 2⋅2.35≈4.7 cm2\cdot2.35\approx4.7\,\text{cm} – קטן פי 1.331.33 מאשר באוויר.

(3)

n<dλw=4.0⋅10−5391⋅10−9≈102.3  ⇒  nmax=102n<\frac{d}{\lambda_w}=\frac{4.0\cdot10^{-5}}{391\cdot10^{-9}}\approx102.3\;\Rightarrow\;n_{max}=102

אורך הגל קטן יותר, הזוויות קטנות יותר, ולכן מתקבלים יותר סדרים.

טעות נפוצה: להציב במשוואת הסריג את אורך הגל באוויר – הדרך מהסריג למסך עוברת כולה במים.

שאלה 6 · אור לבן בסריג: רוחב הספקטרום, והסריג כמסנן צבעיםביניים · קשה

אור לבן, שאורכי הגל שלו בתחום 400 nm400\,\text{nm} עד 700 nm700\,\text{nm}, פוגע בניצב בסריג עקיפה שיש בו 400400 חריצים למילימטר. מסך רחב מאוד מוצב במקביל לסריג, במרחק L=1.2 mL=1.2\,\text{m} ממנו.

א.

חשבו את הרוחב על המסך של הספקטרום מסדר ראשון (המרחק בין הקצה הסגול לקצה האדום שלו).

ב.

מהו רוחב הרווח החשוך על המסך בין הקצה האדום של הספקטרום מסדר ראשון לבין הקצה הסגול של הספקטרום מסדר שני?

ג.

רוצים לקבל מהאור הלבן אור כתום שאורך הגל שלו 600 nm600\,\text{nm}. גוזרים במסך חריץ צר במקום שבו מתקבל האור באורך גל זה בסדר השני, ומאחורי המסך מציבים גלאי.

(1) באיזה מרחק ממרכז המסך גוזרים את החריץ?

(2) אילו אורכי גל מגיעים לגלאי דרך החריץ? נמקו.

(3) באיזה מרחק ממרכז המסך היה צריך לגזור את החריץ כדי שיגיע לגלאי אור באורך גל 600 nm600\,\text{nm} בלבד? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

≈15.5 cm\approx15.5\,\text{cm}

קבוע הסריג: d=14⋅105 m=2.5⋅10−6 md=\frac{1}{4\cdot10^{5}}\,\text{m}=2.5\cdot10^{-6}\,\text{m}. הזוויות אינן קטנות, ולכן מחשבים כל קצה בנפרד:

sin⁡θv=400⋅10−92.5⋅10−6=0.16  ⇒  θv≈9.21∘,Xv=Ltan⁡θv≈1.2⋅0.162≈0.195 m\sin\theta_{\text{v}}=\frac{400\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-6}}=0.16\;\Rightarrow\;\theta_{\text{v}}\approx9.21^\circ,\quad X_{\text{v}}=L\tan\theta_{\text{v}}\approx1.2\cdot0.162\approx0.195\,\text{m}
sin⁡θr=700⋅10−92.5⋅10−6=0.28  ⇒  θr≈16.26∘,Xr=Ltan⁡θr≈1.2⋅0.292=0.350 m\sin\theta_{\text{r}}=\frac{700\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-6}}=0.28\;\Rightarrow\;\theta_{\text{r}}\approx16.26^\circ,\quad X_{\text{r}}=L\tan\theta_{\text{r}}\approx1.2\cdot0.292=0.350\,\text{m}
Xr−Xv≈0.350−0.195=0.155 m=15.5 cmX_{\text{r}}-X_{\text{v}}\approx0.350-0.195=0.155\,\text{m}=15.5\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

כ־5.5 cm5.5\,\text{cm}

הקצה האדום של הסדר הראשון נמצא (סעיף א) ב־Xr,1≈0.350 mX_{\text{r},1}\approx0.350\,\text{m}.

הקצה הסגול של הסדר השני:

sin⁡θv,2=2⋅400⋅10−92.5⋅10−6=0.32  ⇒  θ≈18.66∘,Xv,2=1.2tan⁡18.66∘≈1.2⋅0.338≈0.405 m\sin\theta_{\text{v},2}=\frac{2\cdot400\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-6}}=0.32\;\Rightarrow\;\theta\approx18.66^\circ,\quad X_{\text{v},2}=1.2\tan18.66^\circ\approx1.2\cdot0.338\approx0.405\,\text{m}

הסדר השני מתחיל אחרי שהראשון נגמר (0.32>0.280.32>0.28 בסינוס), ולכן ביניהם רווח חשוך:

0.405−0.350≈0.055 m=5.5 cm0.405-0.350\approx0.055\,\text{m}=5.5\,\text{cm}

סעיף ג

תשובה:

(1) כ־66 cm66\,\text{cm}; (2) 600 nm600\,\text{nm} (סדר שני) וגם 400 nm400\,\text{nm} (סדר שלישי); (3) כ־30 cm30\,\text{cm} – בסדר הראשון.

(1)

sin⁡θ=2⋅600⋅10−92.5⋅10−6=0.48  ⇒  θ≈28.7∘,X=1.2tan⁡28.7∘≈1.2⋅0.547≈0.66 m\sin\theta=\frac{2\cdot600\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-6}}=0.48\;\Rightarrow\;\theta\approx28.7^\circ,\quad X=1.2\tan28.7^\circ\approx1.2\cdot0.547\approx0.66\,\text{m}

(2) לחריץ מגיע כל אורך גל λ′\lambda' שמקיים, בסדר כלשהו nn, nλ′=dsin⁡θ=2⋅600=1200 nmn\lambda'=d\sin\theta=2\cdot600=1200\,\text{nm}:

- n=1n=1: λ′=1200 nm\lambda'=1200\,\text{nm} – אינו נמצא באור הלבן (תת־אדום).

- n=2n=2: λ′=600 nm\lambda'=600\,\text{nm} – הכתום שרצינו.

- n=3n=3: λ′=400 nm\lambda'=400\,\text{nm} – סגול, נמצא באור הלבן!

- n=4n=4: λ′=300 nm\lambda'=300\,\text{nm} – אינו נמצא באור.

לכן לגלאי מגיעים כתום (600 nm600\,\text{nm}) וסגול (400 nm400\,\text{nm}): במקום הזה הספקטרום מסדר שני והספקטרום מסדר שלישי חופפים.

(3) בסדר הראשון: sin⁡θ=600⋅10−92.5⋅10−6=0.24\sin\theta=\frac{600\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-6}}=0.24, θ≈13.9∘\theta\approx13.9^\circ, X=1.2tan⁡13.9∘≈1.2⋅0.247≈0.30 mX=1.2\tan13.9^\circ\approx1.2\cdot0.247\approx0.30\,\text{m}.

בכיוון הזה nλ′=600 nmn\lambda'=600\,\text{nm}: בסדר 22 היה צריך λ′=300 nm\lambda'=300\,\text{nm}, שאינו באור הלבן. לכן רק 600 nm600\,\text{nm} עובר. (הסדר הראשון אינו חופף לאף סדר אחר – סעיף ב.)

טעות נפוצה: לחשוב שבכל נקודה על המסך מגיע רק אורך גל אחד. כשהסדרים חופפים, באותה זווית מגיעים כמה אורכי גל שמקיימים nλ′=n\lambda'= קבוע.

שאלה 7 · סריג עקיפה ולייזר ירוק: זווית, מרחק על המסך וסדר מרביבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אלומת לייזר ירוק, שאורך הגל שלה λ=532 nm\lambda=532\,\text{nm}, פוגעת בניצב בסריג עקיפה שיש בו 600600 חריצים למילימטר. במרחק L=1.0 mL=1.0\,\text{m} מן הסריג מוצב מסך במקביל לסריג (ראו תרשים). על המסך מתקבלות נקודות אור.

א.

חשבו את המרחק dd בין שני חריצים סמוכים בסריג, במטרים.

ב.

חשבו את הזווית שבין האנך האמצעי לבין הכיוון אל קו המקסימום מסדר ראשון.

ג.

חשבו את המרחק X1X_1 על המסך בין נקודת האור המרכזית לבין נקודת האור מסדר ראשון.

ד.

קבעו מהו הסדר הגבוה ביותר של נקודת אור שאפשר לקבל בסריג זה (הניחו שהמסך גדול דיו). נמקו.

ה.

מחליפים את הלייזר הירוק בלייזר אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm} (הסריג והמסך לא זזו).

קבעו אם נקודת האור מסדר ראשון תתרחק ממרכז המסך או תתקרב אליו, נמקו, וחשבו את המרחק החדש X1X_1.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

d≈1.67⋅10−6 md\approx 1.67\cdot 10^{-6}\,\text{m}

600600 חריצים למילימטר, ולכן:

d=1N∗=1600 mm=10−3600 m≈1.67⋅10−6 md=\frac{1}{N^*}=\frac{1}{600}\,\text{mm}=\frac{10^{-3}}{600}\,\text{m}\approx 1.67\cdot 10^{-6}\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

θ1≈18.6∘\theta_1\approx 18.6^\circ

לפי דף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג עקיפה:

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}

לסדר ראשון:

sin⁡θ1=532⋅10−91.667⋅10−6≈0.319  ⇒  θ1≈18.6∘\sin\theta_1=\frac{532\cdot 10^{-9}}{1.667\cdot 10^{-6}}\approx 0.319\;\Rightarrow\;\theta_1\approx 18.6^\circ

סעיף ג

תשובה:

X1≈0.34 mX_1\approx 0.34\,\text{m}

LL הוא המרחק הניצב מן הסריג למסך, ולכן במשולש ישר־הזווית שבתרשים:

tan⁡θ1=X1L  ⇒  X1=Ltan⁡θ1=1.0⋅tan⁡18.6∘≈0.34 m\tan\theta_1=\frac{X_1}{L}\;\Rightarrow\;X_1=L\tan\theta_1=1.0\cdot\tan 18.6^\circ\approx 0.34\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש ב־X1=Lsin⁡θ1≈0.32 mX_1=L\sin\theta_1\approx 0.32\,\text{m} – בדף הנוסחאות sin⁡θn=XnLn\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}, שבו LnL_n הוא המרחק מן הסריג אל הנקודה על המסך, ולא המרחק הניצב. בזווית של כמעט 19∘19^\circ ההבדל כבר אינו זניח.

סעיף ד

תשובה:

nmax⁡=3n_{\max}=3

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}, ו־sin⁡θn\sin\theta_n אינו יכול להיות גדול מ־11:

n≤dλ=1.667⋅10−6532⋅10−9≈3.13n\le\frac{d}{\lambda}=\frac{1.667\cdot 10^{-6}}{532\cdot 10^{-9}}\approx 3.13

nn שלם, ולכן הסדר הגבוה ביותר הוא n=3n=3 (sin⁡θ3≈0.958\sin\theta_3\approx 0.958, θ3≈73∘\theta_3\approx 73^\circ). מספר נקודות האור הכולל: 33 מכל צד ועוד המרכזית – 77.

טעות נפוצה: לעגל 3.133.13 ל־44 – בסדר 44 היה מתקבל sin⁡θ>1\sin\theta>1.

סעיף ה

תשובה:

תתרחק; X1≈0.42 mX_1\approx 0.42\,\text{m}

קביעה: הנקודה תתרחק מן המרכז.

נימוק: לפי sin⁡θ1=λd\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}, באותו סריג הזווית גדלה כשאורך הגל גדל, ו־650 nm>532 nm650\,\text{nm}>532\,\text{nm}.

חישוב:

sin⁡θ1=650⋅10−91.667⋅10−6=0.39  ⇒  θ1≈23.0∘\sin\theta_1=\frac{650\cdot 10^{-9}}{1.667\cdot 10^{-6}}=0.39\;\Rightarrow\;\theta_1\approx 23.0^\circ
X1=Ltan⁡θ1=1.0⋅tan⁡23.0∘≈0.42 mX_1=L\tan\theta_1=1.0\cdot\tan 23.0^\circ\approx 0.42\,\text{m}

שאלה 8 · ניסוי יאנג בלייזר וסריג עקיפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידה מאירה בקרן לייזר שאורך הגל שלה לא ידוע לוחית ובה שני חריצים צרים. המרחק בין החריצים d=0.3 mmd=0.3\,\text{mm}, ומסך מוצב במקביל ללוחית במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} ממנה. על המסך מתקבלים קווים מוארים וקווים חשוכים לסירוגין. התלמידה מודדת שהמרחק בין מרכזיהם של שני קווים מוארים סמוכים הוא Δx=3.6 mm\Delta x=3.6\,\text{mm} (ראו תרשים; התרשים אינו מסורטט בקנה מידה).

א.

הסבירו מדוע מתקבלים על המסך קווים מוארים וקווים חשוכים לסירוגין. התייחסו להפרש הדרכים מן החריצים.

ב.

חשבו את אורך הגל של אור הלייזר.

ג.

חשבו את המרחק בין אמצע המקסימום המרכזי לבין הקו החשוך השלישי מן המרכז.

ד.

מחליפים את הלייזר בלייזר אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm} (שאר המערכת לא משתנה). קבעו אם הקווים המוארים יתקרבו זה לזה או יתרחקו זה מזה, וחשבו את המרחק החדש בין שני קווים מוארים סמוכים.

ה.

מחליפים את הלוחית בסריג עקיפה שבו N∗=4,000 1cmN^*=4{,}000\,\frac{1}{\text{cm}}, ומאירים אותו בלייזר המקורי. חשבו את הזווית שבה מתקבל המקסימום מסדר ראשון, וקבעו מהו הסדר הגבוה ביותר של מקסימום שמתקבל בסריג זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

כל חריץ הוא מקור גלים, ושני המקורות שווי־מופע. במקום שבו הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל – התאבכות בונה (קו מואר); במקום שבו הוא מספר שלם ועוד חצי אורך גל – התאבכות הורסת (קו חשוך).

האור עובר דרך שני החריצים, וכל חריץ מתנהג כמקור של גלים. שני המקורות מוארים מאותה קרן, ולכן הם שווי־מופע.

לכל נקודה על המסך מגיעים גלים משני החריצים, אחרי שעברו דרכים באורכים שונים:

•אם הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל, Δs=nλ\Delta s=n\lambda, הגלים מגיעים באותו מופע (שיא עם שיא) ומתאבכים התאבכות בונה – קו מואר.

•אם הפרש הדרכים הוא Δs=(n−12)λ\Delta s=\left(n-\tfrac12\right)\lambda, הגלים מגיעים במופע הפוך (שיא עם שפל) ומתאבכים התאבכות הורסת – קו חשוך.

לאורך המסך הפרש הדרכים גדל בהדרגה, ולכן מתקבלים לסירוגין קווים מוארים וחשוכים.

סעיף ב

תשובה:

λ=5.4⋅10−7 m=540 nm\lambda=5.4\cdot 10^{-7}\,\text{m}=540\,\text{nm}

מדף הנוסחאות, נוסחת יאנג (המרחק בין קווים מוארים סמוכים):

Δx=λLd  ⇒  λ=Δx dL\Delta x=\frac{\lambda L}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{\Delta x\,d}{L}

הצבה ביחידות SI (Δx=3.6⋅10−3 m\Delta x=3.6\cdot 10^{-3}\,\text{m}, d=0.3⋅10−3 md=0.3\cdot 10^{-3}\,\text{m}):

λ=3.6⋅10−3⋅0.3⋅10−32.0=5.4⋅10−7 m=540 nm\lambda=\frac{3.6\cdot 10^{-3}\cdot 0.3\cdot 10^{-3}}{2.0}=5.4\cdot 10^{-7}\,\text{m}=540\,\text{nm}

(אור ירוק.)

סעיף ג

תשובה:

X=9.0 mmX=9.0\,\text{mm}

מדף הנוסחאות, קווי מינימום בהתאבכות משני מקורות שווי־מופע:

sin⁡θn=XnL=(n−12)λd  ⇒  Xn=(n−12)λLd\sin\theta_n=\frac{X_n}{L}=\left(n-\tfrac12\right)\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;X_n=\left(n-\tfrac12\right)\frac{\lambda L}{d}

הקו החשוך השלישי: n=3n=3. מסעיף ב, λLd=Δx=3.6 mm\frac{\lambda L}{d}=\Delta x=3.6\,\text{mm}, ולכן:

X3=2.5⋅3.6=9.0 mmX_3=2.5\cdot 3.6=9.0\,\text{mm}

טעות נפוצה: להציב n=3n=3 בנוסחת המקסימום (10.8 mm10.8\,\text{mm}) – זה מקום הקו המואר השלישי, לא החשוך.

סעיף ד

תשובה:

יתרחקו: Δx≈4.3 mm\Delta x\approx 4.3\,\text{mm}

לפי נוסחת יאנג, Δx=λLd\Delta x=\frac{\lambda L}{d} – המרחק בין הקווים יחסי לאורך הגל. אורך הגל גדל, ולכן הקווים יתרחקו:

Δx=650⋅10−9⋅2.00.3⋅10−3≈4.33⋅10−3 m≈4.3 mm\Delta x=\frac{650\cdot 10^{-9}\cdot 2.0}{0.3\cdot 10^{-3}}\approx 4.33\cdot 10^{-3}\,\text{m}\approx 4.3\,\text{mm}

(בדיקה ביחס: 3.6⋅650540≈4.33 mm3.6\cdot\frac{650}{540}\approx 4.33\,\text{mm}.)

סעיף ה

תשובה:

θ1≈12.5∘\theta_1\approx 12.5^\circ; הסדר הגבוה ביותר n=4n=4.

מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג עקיפה:

sin⁡θn=nN∗λ\sin\theta_n=nN^*\lambda

N∗=4,000 1cm=4⋅105 1mN^*=4{,}000\,\frac{1}{\text{cm}}=4\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}}, λ=5.4⋅10−7 m\lambda=5.4\cdot 10^{-7}\,\text{m}.

סדר ראשון:

sin⁡θ1=4⋅105⋅5.4⋅10−7=0.216  ⇒  θ1≈12.5∘\sin\theta_1=4\cdot 10^5\cdot 5.4\cdot 10^{-7}=0.216\;\Rightarrow\;\theta_1\approx 12.5^\circ

הסדר הגבוה ביותר – הסינוס של זווית אינו יכול לעלות על 1:

nN∗λ≤1  ⇒  n≤1N∗λ=10.216≈4.6nN^*\lambda\le 1\;\Rightarrow\;n\le\frac{1}{N^*\lambda}=\frac{1}{0.216}\approx 4.6

nn שלם, ולכן הסדר הגבוה ביותר הוא n=4n=4 (sin⁡θ4=0.864\sin\theta_4=0.864, θ4≈59.8∘\theta_4\approx 59.8^\circ).

טעות נפוצה: לעגל את 4.64.6 ל־55 – לסדר החמישי היה נדרש sin⁡θ=1.08>1\sin\theta=1.08>1, וזה בלתי אפשרי.

שאלה 9 · סריג עקיפה: אורך גל ממיקום הקו הראשון, והקו האחרון על המסךבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן לייזר פוגעת בניצב בסריג עקיפה שיש בו 200200 חריצים למילימטר. מסך שרוחבו W=4.0 mW=4.0\,\text{m} מוצב במקביל לסריג, במרחק L=1.2 mL=1.2\,\text{m} ממנו, ומרכזו OO נמצא מול הסריג ומול קרן הלייזר (ראו תרשים).

קו המקסימום מסדר ראשון מתקבל במרחק 14.5 cm14.5\,\text{cm} מן הנקודה OO.

א.

חשבו את אורך הגל של הלייזר.

ב.

חשבו את המרחק בין OO לבין קו המקסימום מסדר 22.

ג.

חשבו את המרחק בין OO לבין קו המקסימום מסדר 33.

ד.

הניחו שהמסך ארוך מאוד. מהו הסדר הגבוה ביותר של קו מקסימום שמתקבל?

ה.

מהו הסדר הגבוה ביותר של קו מקסימום שמתקבל על המסך הנתון (שרוחבו 4.0 m4.0\,\text{m}), ומה מרחקו מ־OO?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

λ≈600 nm\lambda\approx600\,\text{nm}

קבוע הסריג:

d=1N∗=1200 mm=5⋅10−6 md=\frac{1}{N^*}=\frac{1}{200}\,\text{mm}=5\cdot10^{-6}\,\text{m}

הזווית: LL הוא המרחק הניצב למסך:

tan⁡θ1=0.1451.2≈0.121  ⇒  θ1≈6.89∘,sin⁡θ1≈0.120\tan\theta_1=\frac{0.145}{1.2}\approx0.121\;\Rightarrow\;\theta_1\approx6.89^\circ,\quad\sin\theta_1\approx0.120

אורך הגל (קווי מקסימום בסריג, דף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd  ⇒  λ=dsin⁡θ1=5⋅10−6⋅0.120=6.0⋅10−7 m=600 nm\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=d\sin\theta_1=5\cdot10^{-6}\cdot0.120=6.0\cdot10^{-7}\,\text{m}=600\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

X2≈29.7 cmX_2\approx29.7\,\text{cm}

sin⁡θ2=2⋅6⋅10−75⋅10−6=0.24  ⇒  θ2≈13.9∘\sin\theta_2=\frac{2\cdot6\cdot10^{-7}}{5\cdot10^{-6}}=0.24\;\Rightarrow\;\theta_2\approx13.9^\circ
X2=Ltan⁡θ2=1.2⋅0.247≈0.297 m=29.7 cmX_2=L\tan\theta_2=1.2\cdot0.247\approx0.297\,\text{m}=29.7\,\text{cm}

טעות נפוצה: לחשב X2=2X1=29.0 cmX_2=2X_1=29.0\,\text{cm} – בסריג הזוויות אינן קטנות, והמרחקים על המסך אינם פרופורציוניים לסדר.

סעיף ג

תשובה:

X3≈46.3 cmX_3\approx46.3\,\text{cm}

sin⁡θ3=3⋅6⋅10−75⋅10−6=0.36  ⇒  θ3≈21.1∘\sin\theta_3=\frac{3\cdot6\cdot10^{-7}}{5\cdot10^{-6}}=0.36\;\Rightarrow\;\theta_3\approx21.1^\circ
X3=Ltan⁡θ3=1.2⋅0.386≈0.463 m=46.3 cmX_3=L\tan\theta_3=1.2\cdot0.386\approx0.463\,\text{m}=46.3\,\text{cm}

סעיף ד

תשובה:

nmax⁡=8n_{\max}=8

sin⁡θ\sin\theta אינו יכול לעלות על 11:

nλd<1  ⇒  n<dλ=5⋅10−66⋅10−7≈8.33n\frac{\lambda}{d}<1\;\Rightarrow\;n<\frac{d}{\lambda}=\frac{5\cdot10^{-6}}{6\cdot10^{-7}}\approx8.33

הסדר שלם, ולכן nmax⁡=8n_{\max}=8 (sin⁡θ8≈0.96\sin\theta_8\approx0.96).

סעיף ה

תשובה:

סדר 77, במרחק ≈1.86 m\approx1.86\,\text{m} מ־OO

קצה המסך נמצא 2.0 m2.0\,\text{m} מ־OO:

tan⁡θmax⁡=2.01.2≈1.67  ⇒  θmax⁡≈59.0∘,sin⁡θmax⁡≈0.857\tan\theta_{\max}=\frac{2.0}{1.2}\approx1.67\;\Rightarrow\;\theta_{\max}\approx59.0^\circ,\quad\sin\theta_{\max}\approx0.857
n≤dsin⁡θmax⁡λ=8.33⋅0.857≈7.1  ⇒  n=7n\le\frac{d\sin\theta_{\max}}{\lambda}=8.33\cdot0.857\approx7.1\;\Rightarrow\;n=7

מיקום הקו מסדר 77:

sin⁡θ7=7⋅6⋅10−75⋅10−6=0.84  ⇒  θ7≈57.1∘\sin\theta_7=\frac{7\cdot6\cdot10^{-7}}{5\cdot10^{-6}}=0.84\;\Rightarrow\;\theta_7\approx57.1^\circ
X7=Ltan⁡θ7=1.2⋅1.55≈1.86 mX_7=L\tan\theta_7=1.2\cdot1.55\approx1.86\,\text{m}

קו מסדר 88 (θ8≈73.7∘\theta_8\approx73.7^\circ) היה פוגע במרחק ≈4.1 m\approx4.1\,\text{m} מ־OO, מחוץ למסך.

שאלה 10 · קביעת קבוע הסריג מתמונת הנקודות על המסךבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן לייזר סגול, שאורך הגל שלו λ=450 nm\lambda=450\,\text{nm}, פוגעת בניצב בסריג עקיפה. מסך מוצב במקביל לסריג, במרחק L=1.0 mL=1.0\,\text{m} ממנו, וסרגל המדורג בסנטימטרים מוצמד למסך. בתרשים רואים את נקודות האור שהתקבלו על המסך. הנקודה האמצעית היא המקסימום המרכזי (סדר 00).

א.

מצאו בעזרת התרשים את המרחק בין שתי נקודות אור סמוכות, וחשבו את קבוע הסריג dd ואת מספר החריצים למילימטר.

ב.

חשבו את הזווית שבה מתקבלת נקודת האור מסדר 77.

ג.

מחליפים את הלייזר הסגול בלייזר אדום שאורך הגל שלו 650 nm650\,\text{nm}. האם נקודות האור יהיו צפופות יותר או מרוחקות יותר זו מזו? חשבו את המרחק החדש בין נקודות סמוכות ליד המרכז.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

1.8 cm1.8\,\text{cm}; d=2.5⋅10−5 md=2.5\cdot10^{-5}\,\text{m}; 4040 חריצים למילימטר

מרווח: הנקודות נמצאות ב־1.5,  3.3,  5.1,  6.9,  8.7,  10.5,  12.3 cm1.5,\;3.3,\;5.1,\;6.9,\;8.7,\;10.5,\;12.3\,\text{cm}. בין הראשונה לאחרונה 66 מרווחים:

ΔX=12.3−1.56=1.8 cm\Delta X=\frac{12.3-1.5}{6}=1.8\,\text{cm}

זווית לסדר הראשון:

tan⁡θ1=0.0181.0  ⇒  θ1≈1.03∘\tan\theta_1=\frac{0.018}{1.0}\;\Rightarrow\;\theta_1\approx1.03^\circ

הזווית קטנה, ולכן sin⁡θ1≈tan⁡θ1=0.018\sin\theta_1\approx\tan\theta_1=0.018 (זו גם הסיבה שהנקודות נראות במרווחים שווים).

קבוע הסריג:

sin⁡θ1=λd  ⇒  d=λsin⁡θ1=450⋅10−90.018=2.5⋅10−5 m\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;d=\frac{\lambda}{\sin\theta_1}=\frac{450\cdot10^{-9}}{0.018}=2.5\cdot10^{-5}\,\text{m}
N∗=1d=12.5⋅10−2 mm=40 1/mmN^*=\frac1d=\frac{1}{2.5\cdot10^{-2}\,\text{mm}}=40\ \text{1/mm}

סעיף ב

תשובה:

θ7≈7.2∘\theta_7\approx7.2^\circ

sin⁡θ7=7λd=7⋅0.018=0.126  ⇒  θ7≈7.2∘\sin\theta_7=7\frac{\lambda}{d}=7\cdot0.018=0.126\;\Rightarrow\;\theta_7\approx7.2^\circ

סעיף ג

תשובה:

מרוחקות יותר; ≈2.6 cm\approx2.6\,\text{cm}

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d} – באותו סריג הזוויות גדלות כשאורך הגל גדל, ולכן הנקודות מתרחקות זו מזו.

ליד המרכז הזוויות קטנות:

ΔX≈Lλd=1.0⋅650⋅10−92.5⋅10−5=0.026 m=2.6 cm\Delta X\approx L\frac{\lambda}{d}=1.0\cdot\frac{650\cdot10^{-9}}{2.5\cdot10^{-5}}=0.026\,\text{m}=2.6\,\text{cm}

שאלה 11 · סריג עקיפה: אורך גל לא ידוע מזווית הסדר הראשוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרן אור שאורך הגל שלה אינו ידוע פוגעת בניצב בסריג עקיפה שיש בו 500500 חריצים למילימטר. הקו המואר מסדר ראשון נראה בזווית של 19.0∘19.0^\circ מן הכיוון של הקרן הפוגעת.

א.

חשבו את אורך הגל של האור.

ב.

חשבו את הזווית שבה נראה הקו מסדר 22.

ג.

חשבו את הזווית שבה נראה הקו מסדר 33. האם מתקבל קו מסדר 44? נמקו.

ד.

מציבים מסך במקביל לסריג, במרחק 0.50 m0.50\,\text{m} ממנו. חשבו את המרחק על המסך בין הקו המרכזי לבין הקו מסדר 22.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

λ≈651 nm\lambda\approx651\,\text{nm}

d=1N∗=1500 mm=2⋅10−6 md=\frac{1}{N^*}=\frac{1}{500}\,\text{mm}=2\cdot10^{-6}\,\text{m}

קווי מקסימום בסריג (דף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd  ⇒  λ=dsin⁡θ1=2⋅10−6⋅sin⁡19.0∘=2⋅10−6⋅0.3256≈6.51⋅10−7 m=651 nm\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=d\sin\theta_1=2\cdot10^{-6}\cdot\sin19.0^\circ=2\cdot10^{-6}\cdot0.3256\approx6.51\cdot10^{-7}\,\text{m}=651\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

θ2≈40.6∘\theta_2\approx40.6^\circ

sin⁡θ2=2λd=2⋅0.3256=0.651  ⇒  θ2≈40.6∘\sin\theta_2=2\frac{\lambda}{d}=2\cdot0.3256=0.651\;\Rightarrow\;\theta_2\approx40.6^\circ

טעות נפוצה: להכפיל את הזווית (2⋅19∘=38∘2\cdot19^\circ=38^\circ) – מה שגדל פי 22 הוא sin⁡θ\sin\theta, לא הזווית.

סעיף ג

תשובה:

θ3≈77.6∘\theta_3\approx77.6^\circ; קו מסדר 44 לא מתקבל.

sin⁡θ3=3⋅0.3256=0.977  ⇒  θ3≈77.6∘\sin\theta_3=3\cdot0.3256=0.977\;\Rightarrow\;\theta_3\approx77.6^\circ

לסדר 44: sin⁡θ4=4⋅0.3256≈1.30>1\sin\theta_4=4\cdot0.3256\approx1.30>1 – אין זווית כזו, ולכן אין קו מסדר 44.

סעיף ד

תשובה:

X2≈0.43 mX_2\approx0.43\,\text{m}

0.50 m0.50\,\text{m} הוא המרחק הניצב בין הסריג למסך, ולכן:

X2=Ltan⁡θ2=0.50⋅tan⁡40.6∘≈0.50⋅0.858≈0.43 mX_2=L\tan\theta_2=0.50\cdot\tan40.6^\circ\approx0.50\cdot0.858\approx0.43\,\text{m}

שאלה 12 · זיהוי גז לפי קווי הספקטרום שלו בסריג עקיפהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בשפופרת זכוכית יש גז לא ידוע. מעבירים בגז זרם חשמלי, והאור שהוא פולט פוגע בניצב בסריג עקיפה שיש בו 600600 חריצים למילימטר. בסדר הראשון, בצד אחד של המרכז, נראים שלושה קווים צבעוניים בזוויות האלה (ביחס לכיוון האור הפוגע):

קואדוםתכלתסגול
θ1\theta_123.2∘23.2^\circ17.0∘17.0^\circ15.1∘15.1^\circ

בטבלה הבאה רשומים אורכי הגל של הקווים הבולטים בתחום הנראה בשלושה גזים:

גזאורכי גל (nm)(\text{nm})
מימן656656, 486486, 434434
הליום668668, 588588, 502502, 447447
כספית579579, 546546, 436436
א.

חשבו את המרחק dd בין שני חריצים סמוכים בסריג.

ב.

חשבו את אורך הגל של כל אחד משלושת הקווים.

ג.

היעזרו בטבלת הגזים וקבעו איזה גז נמצא בשפופרת. נמקו.

ד.

קבעו אילו משלושת הקווים נראים גם בסדר השלישי, וחשבו את הזוויות שבהן הם נראים.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

d≈1.67⋅10−6 md\approx1.67\cdot10^{-6}\,\text{m}

בסריג יש N∗=600N^*=600 חריצים במילימטר, כלומר 6⋅1056\cdot10^5 חריצים במטר. המרחק בין חריצים סמוכים:

d=1N∗=16⋅105≈1.67⋅10−6 md=\frac{1}{N^*}=\frac{1}{6\cdot10^5}\approx1.67\cdot10^{-6}\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

אדום ≈657 nm\approx657\,\text{nm}; תכלת ≈487 nm\approx487\,\text{nm}; סגול ≈434 nm\approx434\,\text{nm}

מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג עקיפה, עבור n=1n=1:

sin⁡θ1=λd  ⇒  λ=dsin⁡θ1\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=d\sin\theta_1

•אדום: λ=1.667⋅10−6⋅sin⁡23.2∘≈6.57⋅10−7 m=657 nm\lambda=1.667\cdot10^{-6}\cdot\sin23.2^\circ\approx6.57\cdot10^{-7}\,\text{m}=657\,\text{nm}

•תכלת: λ=1.667⋅10−6⋅sin⁡17.0∘≈4.87⋅10−7 m=487 nm\lambda=1.667\cdot10^{-6}\cdot\sin17.0^\circ\approx4.87\cdot10^{-7}\,\text{m}=487\,\text{nm}

•סגול: λ=1.667⋅10−6⋅sin⁡15.1∘≈4.34⋅10−7 m=434 nm\lambda=1.667\cdot10^{-6}\cdot\sin15.1^\circ\approx4.34\cdot10^{-7}\,\text{m}=434\,\text{nm}

(הזוויות נמדדו בדיוק של עשירית מעלה, ולכן התוצאות נכונות עד כ־±2 nm\pm2\,\text{nm}.)

סעיף ג

תשובה:

מימן

שלושת אורכי הגל שחושבו, 657657, 487487 ו־434 nm434\,\text{nm}, מתאימים (בתחום דיוק המדידה) לשלושת הקווים של מימן: 656656, 486486 ו־434 nm434\,\text{nm}.

הליום אינו מתאים: אין לו קו קרוב ל־487487 או ל־434 nm434\,\text{nm}. גם כספית אינה מתאימה: יש לה קו ב־436 nm436\,\text{nm}, קרוב לקו הסגול, אבל אין לה קו אדום ליד 657 nm657\,\text{nm} ולא קו תכלת ליד 487 nm487\,\text{nm}.

טעות נפוצה: להסתפק בהתאמה של קו אחד. כדי לזהות גז צריך שכל הקווים יתאימו.

סעיף ד

תשובה:

התכלת (≈61.0∘\approx61.0^\circ) והסגול (≈51.4∘\approx51.4^\circ); האדום אינו נראה בסדר השלישי.

עבור n=3n=3: sin⁡θ3=3λd\sin\theta_3=\frac{3\lambda}{d}. קו נראה רק אם sin⁡θ3<1\sin\theta_3<1.

•אדום (656 nm656\,\text{nm}): sin⁡θ3=3⋅656⋅10−91.667⋅10−6≈1.18>1\sin\theta_3=\frac{3\cdot656\cdot10^{-9}}{1.667\cdot10^{-6}}\approx1.18>1, אין קו.

•תכלת (486 nm486\,\text{nm}): sin⁡θ3≈0.875⇒θ3≈61.0∘\sin\theta_3\approx0.875\Rightarrow\theta_3\approx61.0^\circ

•סגול (434 nm434\,\text{nm}): sin⁡θ3≈0.781⇒θ3≈51.4∘\sin\theta_3\approx0.781\Rightarrow\theta_3\approx51.4^\circ

הסדר המרבי לכל קו הוא החלק השלם של dλ\frac{d}{\lambda}: לאדום 1667656≈2.5\frac{1667}{656}\approx2.5, ולכן רק עד סדר 22; לתכלת ולסגול 3.43.4 ו־3.83.8, ולכן עד סדר 33.

שאלה 13 · סריג עקיפה: מנורת הליום, אור לבן וקו מסדר שני בקצה המסךבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה נבנתה מערכת למדידת אורכי גל של אור נראה. המערכת כוללת מקור אור SS, סריג עקיפה שיש בו 4,0004{,}000 חריצים לסנטימטר, ומסך לבן שרוחבו aa. המסך מוצב במקביל לסריג, במרחק LL ממנו, ומרכזו על האנך האמצעי של הסריג. על המסך מסומנות שנתות המציינות את הזווית θ\theta שבין האנך האמצעי לבין הקו המחבר את מרכז הסריג עם נקודה על המסך (ראו תרשים).

תלמיד הציב במערכת מנורת הליום. על המסך התקבלו 44 קווים צבעוניים מסדר ראשון, בזוויות 10.3∘10.3^\circ, 11.6∘11.6^\circ, 13.6∘13.6^\circ ו־15.5∘15.5^\circ.

א.

חשבו את אורך הגל של כל אחד מארבעת הקווים.

ב.

עבור הקו שהתקבל בזווית 15.5∘15.5^\circ, חשבו את הסדר המקסימלי nn שבו אפשר לקבל קו זה בסריג (בסעיף זה בלבד הניחו שהמסך אינו מוגבל בגודלו).

ג.

התלמיד החליף את מנורת ההליום בנורה המפיקה אור לבן, המכיל את כל אורכי הגל מ־400 nm400\,\text{nm} עד 700 nm700\,\text{nm}.

תארו את תבנית האור שהתקבלה על המסך:

(1)

במרכז המסך (סדר אפס).

(2)

בסדר השני.

ד.

קבעו אם קיימת חפיפה (חלקית או מלאה) בין תבנית האור בסדר השני לבין תבנית האור בסדר השלישי. נמקו את קביעתכם.

ה.

התלמיד החליף את הנורה בלייזר המפיק קרינה באורך גל יחיד.

נתון: a=1.0 ma=1.0\,\text{m}, L=0.6 mL=0.6\,\text{m}.

נתון: קו המקסימום מסדר שני של הלייזר התקבל בגלאי קרינה המוצב בדיוק בקצה המסך.

חשבו את אורך הגל של הלייזר.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

≈447 nm\approx 447\,\text{nm}, ≈503 nm\approx 503\,\text{nm}, ≈588 nm\approx 588\,\text{nm}, ≈668 nm\approx 668\,\text{nm}

המרחק בין חריצים סמוכים: N∗=4000N^*=4000 חריצים לסנטימטר, ולכן

d=1N∗=14000 cm=10−24000 m=2.5⋅10−6 md=\frac{1}{N^*}=\frac{1}{4000}\,\text{cm}=\frac{10^{-2}}{4000}\,\text{m}=2.5\cdot 10^{-6}\,\text{m}

קווי מקסימום בסריג עקיפה (דף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd  ⇒  λ=dsin⁡θnn\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{d\sin\theta_n}{n}

לסדר ראשון n=1n=1, ולכן λ=dsin⁡θ1\lambda=d\sin\theta_1:

- θ=10.3∘\theta=10.3^\circ: λ=2.5⋅10−6⋅0.1788≈4.47⋅10−7 m=447 nm\lambda=2.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.1788\approx 4.47\cdot 10^{-7}\,\text{m}=447\,\text{nm}

- θ=11.6∘\theta=11.6^\circ: λ=2.5⋅10−6⋅0.2011≈5.03⋅10−7 m=503 nm\lambda=2.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.2011\approx 5.03\cdot 10^{-7}\,\text{m}=503\,\text{nm}

- θ=13.6∘\theta=13.6^\circ: λ=2.5⋅10−6⋅0.2351≈5.88⋅10−7 m=588 nm\lambda=2.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.2351\approx 5.88\cdot 10^{-7}\,\text{m}=588\,\text{nm}

- θ=15.5∘\theta=15.5^\circ: λ=2.5⋅10−6⋅0.2672≈6.68⋅10−7 m=668 nm\lambda=2.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.2672\approx 6.68\cdot 10^{-7}\,\text{m}=668\,\text{nm}

ארבעתם בתחום הנראה (כחול־סגול, ירוק, צהוב, אדום).

טעות נפוצה: להציב d=14000 md=\frac{1}{4000}\,\text{m} – הנתון הוא חריצים לסנטימטר.

סעיף ב

תשובה:

nmax⁡=3n_{\max}=3

מנוסחת קווי המקסימום:

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}

מאחר ש־sin⁡θn≤1\sin\theta_n\le 1 (ובפועל θn<90∘\theta_n<90^\circ), צריך להתקיים:

n≤dλ=1sin⁡15.5∘=2.5⋅10−66.68⋅10−7≈3.74n\le\frac{d}{\lambda}=\frac{1}{\sin 15.5^\circ}=\frac{2.5\cdot 10^{-6}}{6.68\cdot 10^{-7}}\approx 3.74

nn שלם, ולכן הסדר המקסימלי הוא n=3n=3 (ב־sin⁡θ3=3⋅0.267=0.80\sin\theta_3=3\cdot 0.267=0.80, כלומר θ3≈53∘\theta_3\approx 53^\circ).

טעות נפוצה: לעגל את 3.743.74 ל־44 – בסדר 44 היה מתקבל sin⁡θ>1\sin\theta>1, וקו כזה אינו קיים.

סעיף ג(1)

תשובה:

קו לבן במרכז המסך (θ=0\theta=0).

בסדר אפס (n=0n=0): sin⁡θ0=0⋅λd=0\sin\theta_0=0\cdot\frac{\lambda}{d}=0 – לכל אורך גל. כל הצבעים מגיעים לאותה נקודה, על האנך האמצעי, ומתחברים שם מחדש. לכן במרכז המסך מתקבל קו מקסימום לבן.

סעיף ג(2)

תשובה:

משני צדי המרכז – פס צבעוני רציף מסגול (קרוב למרכז, ≈18.7∘\approx 18.7^\circ) עד אדום (רחוק, ≈34.1∘\approx 34.1^\circ), רחב יותר מפס הסדר הראשון.

בסדר השני sin⁡θ2=2λd\sin\theta_2=\frac{2\lambda}{d} – הזווית גדלה עם אורך הגל. האור הלבן מכיל רצף של אורכי גל, ולכן מתקבל פס צבעוני רציף (ספקטרום): הסגול קרוב יותר למרכז והאדום רחוק יותר.

גבולות הפס:

λ=400 nm: sin⁡θ2=2⋅4⋅10−72.5⋅10−6=0.32  ⇒  θ2≈18.7∘\lambda=400\,\text{nm}:\ \sin\theta_2=\frac{2\cdot 4\cdot 10^{-7}}{2.5\cdot 10^{-6}}=0.32\;\Rightarrow\;\theta_2\approx 18.7^\circ
λ=700 nm: sin⁡θ2=2⋅7⋅10−72.5⋅10−6=0.56  ⇒  θ2≈34.1∘\lambda=700\,\text{nm}:\ \sin\theta_2=\frac{2\cdot 7\cdot 10^{-7}}{2.5\cdot 10^{-6}}=0.56\;\Rightarrow\;\theta_2\approx 34.1^\circ

הפס סימטרי משני צדי המרכז, והוא רחב יותר מפס הסדר הראשון (שבין 9.2∘9.2^\circ ל־16.3∘16.3^\circ).

סעיף ד

תשובה:

יש חפיפה חלקית: הסדר השלישי מתחיל ב־≈28.7∘\approx 28.7^\circ, לפני שהסדר השני מסתיים (≈34.1∘\approx 34.1^\circ).

קביעה: יש חפיפה חלקית.

נימוק: לפי sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}:

•הקצה החיצוני של הסדר השני – האדום, λ=700 nm\lambda=700\,\text{nm}, n=2n=2:

sin⁡θ=2⋅7⋅10−72.5⋅10−6=0.56  ⇒  θ≈34.1∘\sin\theta=\frac{2\cdot 7\cdot 10^{-7}}{2.5\cdot 10^{-6}}=0.56\;\Rightarrow\;\theta\approx 34.1^\circ

•הקצה הפנימי של הסדר השלישי – הסגול, λ=400 nm\lambda=400\,\text{nm}, n=3n=3:

sin⁡θ=3⋅4⋅10−72.5⋅10−6=0.48  ⇒  θ≈28.7∘\sin\theta=\frac{3\cdot 4\cdot 10^{-7}}{2.5\cdot 10^{-6}}=0.48\;\Rightarrow\;\theta\approx 28.7^\circ

מאחר ש־28.7∘<34.1∘28.7^\circ<34.1^\circ, הסדר השלישי מתחיל לפני שהסדר השני מסתיים: בתחום 28.7∘28.7^\circ–34.1∘34.1^\circ מגיע למסך גם אור מן הסדר השני (אורכי גל 600600–700 nm700\,\text{nm}) וגם אור מן הסדר השלישי (400400–467 nm467\,\text{nm}).

התנאי הכללי: 2⋅λאדום=1400 nm>3⋅λסגול=1200 nm2\cdot\lambda_{\text{אדום}}=1400\,\text{nm}>3\cdot\lambda_{\text{סגול}}=1200\,\text{nm} – והוא אינו תלוי בקבוע הסריג.

טעות נפוצה: להסיק מן הסדרים הראשון והשני (שאינם חופפים) שגם הסדרים הבאים אינם חופפים.

סעיף ה

תשובה:

λ≈800 nm\lambda\approx 800\,\text{nm} (תת־אדום)

המסך סימטרי סביב האנך האמצעי, ולכן קצה המסך נמצא במרחק X=a2=0.5 mX=\frac{a}{2}=0.5\,\text{m} ממרכזו.

המרחק מן הסריג אל קצה המסך (יתר במשולש ישר־זווית):

L2=L2+X2=0.62+0.52≈0.781 mL_2=\sqrt{L^2+X^2}=\sqrt{0.6^2+0.5^2}\approx 0.781\,\text{m}

לפי דף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג עקיפה:

sin⁡θn=XnLn=nλd\sin\theta_n=\frac{X_n}{L_n}=n\frac{\lambda}{d}
sin⁡θ2=0.50.781≈0.640  ⇒  θ2≈39.8∘\sin\theta_2=\frac{0.5}{0.781}\approx 0.640\;\Rightarrow\;\theta_2\approx 39.8^\circ

לסדר שני (n=2n=2):

λ=dsin⁡θ22=2.5⋅10−6⋅0.6402≈8.0⋅10−7 m=800 nm\lambda=\frac{d\sin\theta_2}{2}=\frac{2.5\cdot 10^{-6}\cdot 0.640}{2}\approx 8.0\cdot 10^{-7}\,\text{m}=800\,\text{nm}

אורך גל זה גדול מ־700 nm700\,\text{nm} – זו קרינה תת־אדומה, שאינה נראית לעין; לכן הקו זוהה בגלאי קרינה ולא נראה על המסך.

טעות נפוצה: לחשב sin⁡θ=XL=0.50.6≈0.833\sin\theta=\frac{X}{L}=\frac{0.5}{0.6}\approx 0.833 – היחס XL\frac{X}{L} הוא tan⁡θ\tan\theta, ומתקבל λ≈1042 nm\lambda\approx 1042\,\text{nm} שגוי. טעות נוספת: לשכוח לחלק ב־n=2n=2.

שאלה 14 · התאבכות אור לבן בשני חריצים ובסריג: מרחק מרבי למסךבאורך בגרות · ברמת בגרות

מאירים באלומה מקבילה של אור לבן מנורת הלוגן לוחית שבה שני חריצים צרים מאוד, S1S_1 ו־S2S_2. האלומה פוגעת בלוחית במאונך למישור הלוחית. המרחק בין החריצים הוא d=0.25 mmd=0.25\,\text{mm}. על מסך המוצב במקביל ללוחית, במרחק L=1.5 mL=1.5\,\text{m} ממנה, מתקבלת תבנית התאבכות. במקסימום מסדר ראשון (n=1)(n=1) מתקבל כתם צבעוני רציף: הקצה הסגול שלו נמצא במרחק xV=2.28 mmx_V=2.28\,\text{mm} מאמצע המקסימום המרכזי, והקצה האדום שלו נמצא במרחק xR=4.5 mmx_R=4.5\,\text{mm} מאמצע המקסימום המרכזי (ראו תרשים; התרשים אינו מסורטט בקנה מידה).

א.

חשבו את אורך הגל של האור הסגול (λV)(\lambda_V) ואת אורך הגל של האור האדום (λR)(\lambda_R) שבקצות הכתם.

ב.

הסבירו מדוע במקסימום המרכזי מתקבל פס אור לבן, ואילו במקסימום מסדר ראשון מתקבל כתם צבעוני רציף שהקצה הסגול שלו קרוב יותר למרכז.

ג.

מחליפים את הלוחית בלוחית אחרת, שבה המרחק בין החריצים קטן יותר. המסך נשאר במקומו.

קבעו אם רוחב הכתם הצבעוני של המקסימום מסדר ראשון יגדל, יקטן או לא ישתנה. נמקו את קביעתכם.

ד.

מחליפים את הלוחית בסריג עקיפה ומאירים אותו שוב באלומה של אותו אור לבן. מסך שרוחבו 1.2 m1.2\,\text{m} מוצב במקביל לסריג, כך שמרכזו נמצא מול אמצע המקסימום המרכזי.

נתון: N∗=6,000 1cmN^*=6{,}000\,\frac{1}{\text{cm}}.

מהו המרחק המרבי בין הסריג לבין המסך שבו עוד אפשר לראות על המסך את כל התבנית מסדר ראשון משני צידי המקסימום המרכזי?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

λV=3.8⋅10−7 m=380 nm\lambda_V=3.8\cdot 10^{-7}\,\text{m}=380\,\text{nm}, λR=7.5⋅10−7 m=750 nm\lambda_R=7.5\cdot 10^{-7}\,\text{m}=750\,\text{nm}

מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בהתאבכות משני מקורות שווי־מופע (עבור זוויות קטנות sin⁡θn≈XnL\sin\theta_n\approx\frac{X_n}{L}):

sin⁡θn=XnL=nλd  ⇒  λ=XndnL\sin\theta_n=\frac{X_n}{L}=n\frac{\lambda}{d}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{X_n d}{nL}

המרחקים על המסך (מילימטרים) קטנים מאוד לעומת L=1.5 mL=1.5\,\text{m}, ולכן הקירוב מוצדק. עבור n=1n=1 ו־d=0.25⋅10−3 md=0.25\cdot 10^{-3}\,\text{m}:

אור סגול (xV=2.28⋅10−3 mx_V=2.28\cdot 10^{-3}\,\text{m}):

λV=2.28⋅10−3⋅0.25⋅10−31⋅1.5=3.8⋅10−7 m=380 nm\lambda_V=\frac{2.28\cdot 10^{-3}\cdot 0.25\cdot 10^{-3}}{1\cdot 1.5}=3.8\cdot 10^{-7}\,\text{m}=380\,\text{nm}

אור אדום (xR=4.5⋅10−3 mx_R=4.5\cdot 10^{-3}\,\text{m}):

λR=4.5⋅10−3⋅0.25⋅10−31⋅1.5=7.5⋅10−7 m=750 nm\lambda_R=\frac{4.5\cdot 10^{-3}\cdot 0.25\cdot 10^{-3}}{1\cdot 1.5}=7.5\cdot 10^{-7}\,\text{m}=750\,\text{nm}

אלה בקירוב גבולות התחום הנראה.

טעות נפוצה: לא להמיר מילימטרים למטרים (גם ב־xx וגם ב־dd), או להחליף בין dd ל־LL.

סעיף ב

תשובה:

במרכז הפרש הדרכים אפס לכל אורכי הגל – כולם מתאבכים בונה באותו מקום ונותנים יחד אור לבן. מקום המקסימום מסדר ראשון X1=λLdX_1=\frac{\lambda L}{d} יחסי לאורך הגל, ולכן כל צבע מגיע למקום אחר: הסגול (הקצר ביותר) קרוב ביותר למרכז.

אור לבן מורכב מכל אורכי הגל של האור הנראה, וכל אורך גל יוצר תבנית התאבכות משלו. על המסך התבניות של כל הצבעים מצטרפות.

המקסימום המרכזי (n=0n=0): באמצע המסך המרחקים מ־S1S_1 ומ־S2S_2 שווים – הפרש הדרכים אפס. אפס הוא כפולה שלמה של כל אורך גל, ולכן כל הצבעים מתאבכים שם התאבכות בונה באותו מקום, ויחד הם נותנים אור לבן.

המקסימום מסדר ראשון (n=1n=1): כאן הפרש הדרכים צריך להיות שווה לאורך גל אחד, Δs=λ\Delta s=\lambda. לפי

X1=λLdX_1=\frac{\lambda L}{d}

מקום המקסימום יחסי לאורך הגל. לכן הצבעים נפרדים: לסגול, בעל אורך הגל הקצר ביותר, המקסימום הקרוב ביותר למרכז, ולאדום, בעל אורך הגל הארוך ביותר, הרחוק ביותר. האור הלבן מכיל רצף של אורכי גל, ולכן מתקבל רצף של מקסימומים צמודים – כתם צבעוני רציף מ־xVx_V עד xRx_R.

סעיף ג

תשובה:

הרוחב יגדל (הוא יחסי הפוך ל־dd).

קביעה: רוחב הכתם יגדל.

נימוק: רוחב הכתם מסדר ראשון הוא המרחק בין הקצה האדום לקצה הסגול:

Δx=xR−xV=λRLd−λVLd=(λR−λV)Ld\Delta x=x_R-x_V=\frac{\lambda_R L}{d}-\frac{\lambda_V L}{d}=\frac{(\lambda_R-\lambda_V)L}{d}

אורכי הגל והמרחק LL לא משתנים, ולכן הרוחב יחסי הפוך למרחק בין החריצים dd. הקטנת dd מגדילה את הרוחב (במצב המקורי Δx=4.5−2.28=2.22 mm\Delta x=4.5-2.28=2.22\,\text{mm}).

אינטואיטיבית: ככל שהחריצים קרובים יותר, צריך זווית גדולה יותר כדי ליצור הפרש דרכים של אורך גל אחד (sin⁡θ=λd\sin\theta=\frac{\lambda}{d}), ולכן כל הצבעים נפרשים בזוויות גדולות יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שחריצים קרובים יותר "מרכזים" את התבנית – הקשר הפוך.

סעיף ד

תשובה:

Lmax⁡≈1.19 mL_{\max}\approx 1.19\,\text{m}

הקצה הרחוק ביותר מהמרכז של התבנית מסדר ראשון הוא הקצה האדום (λR=750 nm\lambda_R=750\,\text{nm}, סעיף א). המסך משתרע 0.6 m0.6\,\text{m} לכל צד של המרכז, ולכן הקצה האדום צריך ליפול לכל היותר 0.6 m0.6\,\text{m} מהמרכז.

הזווית – מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג עקיפה:

sin⁡θn=nλd=nN∗λ\sin\theta_n=n\frac{\lambda}{d}=nN^*\lambda

N∗=6,000 1cm=6⋅105 1mN^*=6{,}000\,\frac{1}{\text{cm}}=6\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}}. עבור n=1n=1:

sin⁡θR=6⋅105⋅7.5⋅10−7=0.45  ⇒  θR≈26.7∘\sin\theta_R=6\cdot 10^5\cdot 7.5\cdot 10^{-7}=0.45\;\Rightarrow\;\theta_R\approx 26.7^\circ

הזווית גדולה, ולכן אי אפשר להשתמש בקירוב sin⁡θ≈tan⁡θ\sin\theta\approx\tan\theta – משתמשים בטנגנס.

המרחק המרבי – במשולש ישר הזווית שבין הסריג, מרכז המסך והנקודה האדומה:

tan⁡θR=xRL  ⇒  L=xRtan⁡θR\tan\theta_R=\frac{x_R}{L}\;\Rightarrow\;L=\frac{x_R}{\tan\theta_R}

הצבה, עם xR=0.6 mx_R=0.6\,\text{m}:

Lmax⁡=0.6tan⁡26.7∘=0.60.504≈1.19 mL_{\max}=\frac{0.6}{\tan 26.7^\circ}=\frac{0.6}{0.504}\approx 1.19\,\text{m}

אם המסך רחוק יותר, הקצה האדום נופל מחוץ למסך. (בדיקה – הקצה הסגול: sin⁡θV=6⋅105⋅3.8⋅10−7=0.228\sin\theta_V=6\cdot 10^5\cdot 3.8\cdot 10^{-7}=0.228, θV≈13.2∘\theta_V\approx 13.2^\circ, ובמרחק 1.19 m1.19\,\text{m} הוא נמצא כ־0.28 m0.28\,\text{m} מהמרכז – בתוך המסך.)

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב הזוויות הקטנות xL=N∗λ\frac{x}{L}=N^*\lambda ולקבל L=0.60.45≈1.33 mL=\frac{0.6}{0.45}\approx 1.33\,\text{m} – במרחק כזה הקצה האדום כבר מחוץ למסך. טעות נוספת: להציב את רוחב המסך כולו (1.2 m1.2\,\text{m}) במקום מחציתו.

שאלה 15 · תבנית התאבכות לא סימטרית: מדידת המרחק בין החריציםבאורך בגרות · ברמת בגרות

בתרשים שלפניכם מוצג סרטוט של חלק מתבנית התאבכות. התבנית נוצרה על ידי אלומת לייזר מונוכרומטית שעברה דרך זוג חריצים צרים ומקבילים בלוחית אטומה. אורך הגל של האלומה הוא λ\lambda.

האלומה פגעה בלוחית בכיוון ניצב למישור החריצים, והתבנית התקבלה על מסך המקביל למישור החריצים. בסרטוט מוצגים רק עשרה פסי אור, והם מסומנים באותיות א–י. פס האור ד הוא הפס המרכזי.

א.

קבעו לאיזה פס אור (או לאילו פסי אור) מבין הפסים א–י הגיע אור מאחד החריצים, במסלול שהוא ארוך בארבעה אורכי גל מן המסלול שעבר האור שהגיע מן החריץ האחר. נמקו את תשובתכם.

ב.

קבעו לאיזה מקום (או לאילו מקומות) בסרטוט הגיע אור מאחד החריצים, במסלול שהוא ארוך בשניים וחצי אורכי גל מן המסלול שעבר האור שהגיע מן החריץ האחר. בתשובתכם השתמשו באותיות המציינות את פסי האור.

ג.

אורך הגל של הלייזר הוא λ=532 nm\lambda=532\,\text{nm}, ומרחק המסך ממישור החריצים הוא 2.0 m2.0\,\text{m}.

בתחתית הסרטוט של תבנית ההתאבכות הוסיפו סרגל. הערכים של הסרגל נתונים ביחידה סנטימטר.

חשבו את רוחב פס האור בדרך שבה השגיאה היחסית במדידה תהיה קטנה ככל האפשר. פרטו את תשובתכם.

ד.

חשבו את המרחק בין שני החריצים.

ה.

תלמיד הציע להחליף את זוג החריצים בסריג עקיפה. הסבירו מדוע מדידה באמצעות סריג עקיפה מדויקת יותר מאשר מדידה באמצעות זוג חריצים.

ו.

נתון סריג עקיפה שבו 55 חריצים בכל מילימטר. מאירים את הסריג באותו לייזר, והמסך נמצא באותו מרחק.

קבעו אם המרחק בין מרכזי פסי אור סמוכים בתבנית שהתקבלה מזוג החריצים גדול מן המרחק בין מקסימומים ראשיים סמוכים בתבנית המתקבלת מן הסריג, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

לפס ח בלבד (פס האור מסדר רביעי; בצד השני של הפס המרכזי הסדר הרביעי אינו מופיע בסרטוט).

תשובה: פס ח.

נימוק: בפס אור הגלים משני החריצים מגיעים באותו מופע ומתאבכים בהתאבכות בונה, כלומר הפרש הדרכים הוא מספר שלם של אורכי גל: Δ=nλ\Delta=n\lambda, ו־nn הוא סדר הפס. סופרים מן הפס המרכזי ד (n=0n=0):

•לצד שמאל: ה (n=1n=1), ו (n=2n=2), ז (n=3n=3), ח (n=4n=4), ט (n=5n=5), י (n=6n=6).

•לצד ימין: ג (n=1n=1), ב (n=2n=2), א (n=3n=3).

התבנית עצמה סימטרית סביב הפס המרכזי, ולכן על המסך יש פס מסדר רביעי גם מימין לפס ד – אבל הוא מחוץ לחלק המוצג בסרטוט. מבין הפסים א–י רק ח מתאים.

טעות נפוצה: לספור מקצה הסרטוט (פס א) במקום מן הפס המרכזי, או לענות "שני פסים" מתוך הרגל של תבנית סימטרית.

סעיף ב

תשובה:

לאמצע הפס הכהה שבין ב ל־א, ולאמצע הפס הכהה שבין ו ל־ז.

תשובה: אמצע הפס הכהה שבין ב ל־א, ואמצע הפס הכהה שבין ו ל־ז.

נימוק: הפרש של 2.5λ2.5\lambda הוא מספר שלם ועוד חצי של אורכי גל, ולכן הגלים מגיעים במופע הפוך ומתאבכים בהתאבכות הורסת – זהו מרכז של פס כהה. לפי דף הנוסחאות, קווי המינימום מקיימים

Δ=(n−12)λ,n=3:  Δ=2.5λ\Delta=\left(n-\tfrac12\right)\lambda,\qquad n=3:\;\Delta=2.5\lambda

הפרש 2.5λ2.5\lambda נמצא בין פס אור מסדר שני (2λ2\lambda) לבין פס אור מסדר שלישי (3λ3\lambda):

•מימין לפס המרכזי: בין ב (n=2n=2) ל־א (n=3n=3);

•משמאל לפס המרכזי: בין ו (n=2n=2) ל־ז (n=3n=3).

שני המקומות מופיעים בסרטוט.

סעיף ג

תשובה:

Δx≈0.43 cm\Delta x\approx 0.43\,\text{cm} (המרחק בין מרכזי פסי אור סמוכים)

"רוחב פס האור" הוא המרחק Δx\Delta x בין מרכזי שני פסי אור סמוכים.

שיטת המדידה: מודדים בסרגל את המרחק בין מרכזי שני הפסים הרחוקים ביותר בסרטוט – פס י ופס א – ומחלקים במספר המרווחים ביניהם. שגיאת הקריאה בסרגל (כחצי מילימטר בכל קריאה) אינה תלויה באורך הנמדד, ולכן כשמודדים אורך גדול פי 9, השגיאה היחסית קטנה פי 9.

המדידה (בסרגל שבסרטוט):

•מרכז פס י: כ־0.25 cm0.25\,\text{cm}

•מרכז פס א: כ־4.08 cm4.08\,\text{cm}

בין י ל־א יש 10−1=910-1=9 מרווחים:

Δx=4.08−0.259=3.839≈0.426 cm\Delta x=\frac{4.08-0.25}{9}=\frac{3.83}{9}\approx 0.426\,\text{cm}

טעות נפוצה: לחלק במספר הפסים (1010) במקום במספר המרווחים (99).

סעיף ד

תשובה:

d≈2.5⋅10−4 m=0.25 mmd\approx 2.5\cdot 10^{-4}\,\text{m}=0.25\,\text{mm}

נוסחת יאנג מדף הנוסחאות:

Δx=λLd  ⇒  d=λLΔx\Delta x=\frac{\lambda L}{d}\;\Rightarrow\;d=\frac{\lambda L}{\Delta x}

נתונים ביחידות SI: λ=532 nm=5.32⋅10−7 m\lambda=532\,\text{nm}=5.32\cdot 10^{-7}\,\text{m}, L=2.0 mL=2.0\,\text{m}, Δx=0.426 cm=4.26⋅10−3 m\Delta x=0.426\,\text{cm}=4.26\cdot 10^{-3}\,\text{m}.

d=5.32⋅10−7⋅2.04.26⋅10−3≈2.5⋅10−4 m=0.25 mmd=\frac{5.32\cdot 10^{-7}\cdot 2.0}{4.26\cdot 10^{-3}}\approx 2.5\cdot 10^{-4}\,\text{m}=0.25\,\text{mm}

טעות נפוצה: להציב Δx\Delta x בסנטימטרים או λ\lambda בננומטרים.

סעיף ה

תשובה:

בסריג המקסימומים הראשיים צרים, חדים ובהירים מאוד, ולכן אפשר לקבוע את מקום מרכזם בדיוק רב.

בסריג יש מספר רב מאוד של חריצים. בכיוונים שבהם dsin⁡θn=nλd\sin\theta_n=n\lambda הגלים מכל החריצים מגיעים באותו מופע ומתחברים, ואילו בכיוון שסוטה מעט מכיוונים אלה הגלים מן החריצים הרבים כמעט מבטלים זה את זה. לכן:

•המקסימומים הראשיים צרים וחדים (ולא פסים רחבים עם מעבר הדרגתי כמו בזוג חריצים) – מרכזם נקבע בדיוק רב;

•הם בהירים מאוד, כי האור עובר דרך חריצים רבים – אפשר לראות ולמדוד גם סדרים גבוהים (מרחקים גדולים, שגיאה יחסית קטנה);

•בסריג טיפוסי dd קטן מאוד, ולכן המקסימומים רחוקים זה מזה.

סעיף ו

תשובה:

קטן – בסריג d=15 mm=0.20 mmd=\frac{1}{5}\,\text{mm}=0.20\,\text{mm}, קטן מן המרחק בין שני החריצים (0.25 mm0.25\,\text{mm}), ולכן המקסימומים של הסריג רחוקים יותר זה מזה (כ־0.53 cm0.53\,\text{cm} לעומת כ־0.43 cm0.43\,\text{cm}).

קביעה: המרחק בין פסי האור בתבנית של זוג החריצים קטן מן המרחק בין המקסימומים הראשיים של הסריג.

נימוק: המרחק בין חריצים סמוכים בסריג:

dסריג=1 mm5=0.20 mmd_{\text{סריג}}=\frac{1\,\text{mm}}{5}=0.20\,\text{mm}

בשני המקרים מקסימום מתקבל בכיוון שבו הפרש הדרכים בין חריצים סמוכים הוא מספר שלם של אורכי גל (דף הנוסחאות):

sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{d}

כלומר מקום המקסימומים תלוי רק באורך הגל ובמרחק dd בין חריצים סמוכים – לא במספר החריצים. אורך הגל ומרחק המסך זהים, ו־dסריג=0.20 mmd_{\text{סריג}}=0.20\,\text{mm} קטן מ־d=0.25 mmd=0.25\,\text{mm} של זוג החריצים (סעיף ד). לכן בסריג הזוויות גדולות יותר, והמקסימומים רחוקים יותר זה מזה. בזוויות הקטנות שכאן:

Δxסריג=λLdסריג=5.32⋅10−7⋅2.02.0⋅10−4≈5.3⋅10−3 m=0.53 cm>0.43 cm\Delta x_{\text{סריג}}=\frac{\lambda L}{d_{\text{סריג}}}=\frac{5.32\cdot 10^{-7}\cdot 2.0}{2.0\cdot 10^{-4}}\approx 5.3\cdot 10^{-3}\,\text{m}=0.53\,\text{cm}>0.43\,\text{cm}

טעות נפוצה: לחשוב שבסריג המקסימומים צפופים יותר "כי יש בו יותר חריצים" – מספר החריצים קובע את חדות המקסימומים, לא את מקומם; את המרווח קובע dd בלבד.

שאלה 16 · סריג עקיפה ואור של מנורה: תחום התדירויות מתוך הספקטרום על המסךבאורך בגרות · בינונית

כדי למצוא את תחום התדירויות של האור הנראה שפולטת מנורה, מאירים באור שלה סריג עקיפה שבו 100100 חריצים למילימטר. אלומה מקבילה של אור המנורה פוגעת בסריג בניצב. במרחק L=2.0 mL=2.0\,\text{m} מהסריג, ובמקביל לו, נמצא מסך לבן שרוחבו 40 cm40\,\text{cm}, ומרכזו מול מרכז הסריג.

באמצע המסך מתקבל פס אור לבן. בכל אחד מצדי הפס הלבן רואים:

•אזור של ספקטרום רציף, שמתחיל במרחק 8.0 cm8.0\,\text{cm} ממרכז המסך ונגמר במרחק 14.0 cm14.0\,\text{cm} ממנו;

•אזור צבעוני נוסף, שמתחיל במרחק של כ־16 cm16\,\text{cm} ממרכז המסך ונמשך עד קצה המסך.

א.

קצה אחד של אזור הספקטרום הראשון (בין 8.0 cm8.0\,\text{cm} ל־14.0 cm14.0\,\text{cm}) אדום, וקצהו האחר סגול. ידוע שתדירות האור האדום קטנה מתדירות האור הסגול. האם הקצה האדום הוא הקצה הרחוק ממרכז המסך או הקרוב אליו? הסבירו.

ב.

קבעו את הגבולות של תחום התדירויות של האור הנראה שהמנורה פולטת.

ג.

בספקטרום מסדר ראשון, בנקודה שנמצאת במרחק 11.0 cm11.0\,\text{cm} ממרכז המסך, האור ירוק. חשבו את התדירות של האור הירוק הזה.

ד.

מהו האזור הצבעוני השני (שמתחיל בכ־16 cm16\,\text{cm} ממרכז המסך)? איזה צבע נמצא בקצה הפנימי שלו? מדוע הוא לא מסתיים בצבע אדום על המסך? נמקו בחישוב.

ה.

מחליפים את הסריג בסריג אחר, בלי לשנות את מרחקו מהמסך. עכשיו בכל אחד מצדי פס האור הלבן מתקבל על המסך רק אזור אחד של ספקטרום רציף, והוא שלם (מסגול ועד אדום).

(1) האם קבוע הסריג החדש dd גדול מקבוע הסריג הקודם או קטן ממנו? נמקו.

(2) מצאו את התחום של מספר החריצים למילימטר בסריג החדש. השתמשו בגבולות 400 nm400\,\text{nm} ו־700 nm700\,\text{nm}.

ו.

אפשר להפריד את אור המנורה לצבעים גם בעזרת מנסרת זכוכית. הסבירו מדוע המעבר דרך המנסרה מפריד את האור לצבעים.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

הקצה הרחוק ממרכז המסך.

לאור האדום תדירות קטנה יותר, ולכן לפי λ=cf\lambda=\frac{c}{f} אורך הגל שלו ארוך יותר.

בסריג, קו מקסימום מסדר ראשון מתקבל בזווית sin⁡θ1=λd\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}: ככל שאורך הגל ארוך יותר, הזווית גדולה יותר והקו רחוק יותר מהמרכז. לכן האדום נמצא בקצה הרחוק, והסגול בקצה הקרוב.

סעיף ב

תשובה:

בערך מ־4.3⋅1014 Hz4.3\cdot10^{14}\,\text{Hz} (אדום, λ≈700 nm\lambda\approx700\,\text{nm}) עד 7.5⋅1014 Hz7.5\cdot10^{14}\,\text{Hz} (סגול, λ≈400 nm\lambda\approx400\,\text{nm}).

קבוע הסריג: d=1100 mm=1⋅10−5 md=\frac{1}{100}\,\text{mm}=1\cdot10^{-5}\,\text{m}. האזור הראשון הוא הספקטרום מסדר ראשון (n=1n=1), ולכן λ=dsin⁡θ1\lambda=d\sin\theta_1, כאשר sin⁡θ1=X1L1\sin\theta_1=\frac{X_1}{L_1} ו־L1=X12+L2L_1=\sqrt{X_1^2+L^2}.

הקצה הסגול (X=0.080 mX=0.080\,\text{m}):

sin⁡θ=0.0800.0802+2.02≈0.0400  ⇒  λ≈1⋅10−5⋅0.0400=4.0⋅10−7 m\sin\theta=\frac{0.080}{\sqrt{0.080^2+2.0^2}}\approx0.0400\;\Rightarrow\;\lambda\approx1\cdot10^{-5}\cdot0.0400=4.0\cdot10^{-7}\,\text{m}
f=cλ=3⋅1084.0⋅10−7=7.5⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{4.0\cdot10^{-7}}=7.5\cdot10^{14}\,\text{Hz}

הקצה האדום (X=0.140 mX=0.140\,\text{m}):

sin⁡θ=0.1400.1402+2.02≈0.0698  ⇒  λ≈6.98⋅10−7 m\sin\theta=\frac{0.140}{\sqrt{0.140^2+2.0^2}}\approx0.0698\;\Rightarrow\;\lambda\approx6.98\cdot10^{-7}\,\text{m}
f=3⋅1086.98⋅10−7≈4.3⋅1014 Hzf=\frac{3\cdot10^{8}}{6.98\cdot10^{-7}}\approx4.3\cdot10^{14}\,\text{Hz}

תחום התדירויות: 4.3⋅1014 Hz≤f≤7.5⋅1014 Hz4.3\cdot10^{14}\,\text{Hz}\le f\le7.5\cdot10^{14}\,\text{Hz}.

(כאן הזוויות קטנות, וגם הקירוב sin⁡θ≈XL\sin\theta\approx\frac{X}{L} נותן כמעט אותן תוצאות.)

סעיף ג

תשובה:

f≈5.5⋅1014 Hzf\approx5.5\cdot10^{14}\,\text{Hz}

sin⁡θ=0.1100.1102+2.02≈0.0549\sin\theta=\frac{0.110}{\sqrt{0.110^2+2.0^2}}\approx0.0549
λ=dsin⁡θ=1⋅10−5⋅0.0549≈5.49⋅10−7 m\lambda=d\sin\theta=1\cdot10^{-5}\cdot0.0549\approx5.49\cdot10^{-7}\,\text{m}
f=cλ=3⋅1085.49⋅10−7≈5.5⋅1014 Hzf=\frac{c}{\lambda}=\frac{3\cdot10^{8}}{5.49\cdot10^{-7}}\approx5.5\cdot10^{14}\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

הספקטרום מסדר שני; בקצהו הפנימי סגול. הקצה האדום שלו נמצא בכ־28 cm28\,\text{cm} מהמרכז – מחוץ למסך.

בסדר שני sin⁡θ2=2λd\sin\theta_2=\frac{2\lambda}{d}.

•סגול (400 nm400\,\text{nm}): sin⁡θ2=2⋅4⋅10−71⋅10−5=0.080\sin\theta_2=\frac{2\cdot4\cdot10^{-7}}{1\cdot10^{-5}}=0.080, tan⁡θ2≈0.0803\tan\theta_2\approx0.0803, X=2.0⋅0.0803≈0.16 mX=2.0\cdot0.0803\approx0.16\,\text{m} – בדיוק תחילת האזור השני. לכן זה הספקטרום מסדר שני, והקצה הפנימי שלו סגול.

•אדום (700 nm700\,\text{nm}): sin⁡θ2=0.140\sin\theta_2=0.140, tan⁡θ2≈0.141\tan\theta_2\approx0.141, X≈0.28 mX\approx0.28\,\text{m} – יותר מ־20 cm20\,\text{cm}, כלומר מחוץ למסך. לכן על המסך מופיע רק חלק מהספקטרום מסדר שני.

סעיף ה

תשובה:

(1) קטן ממנו; (2) בין כ־125125 ל־142142 חריצים למילימטר.

(1) כדי שהספקטרום מסדר שני ייצא מהמסך, צריך שהזוויות יגדלו: sin⁡θn=nλd\sin\theta_n=\frac{n\lambda}{d} גדל כאשר dd קטן. לכן dd החדש קטן יותר (יותר חריצים למילימטר).

(2) הכיוון לקצה המסך: sin⁡θedge=0.200.202+2.02≈0.0995\sin\theta_{edge}=\frac{0.20}{\sqrt{0.20^2+2.0^2}}\approx0.0995. נסמן N∗N^* – מספר החריצים ליחידת אורך (sin⁡θn=nN∗λ\sin\theta_n=nN^*\lambda). שני תנאים:

•הקצה האדום של הסדר הראשון על המסך: N∗⋅7⋅10−7≤0.0995  ⇒  N∗≤1.42⋅105 1m=142 1mmN^*\cdot7\cdot10^{-7}\le0.0995\;\Rightarrow\;N^*\le1.42\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{m}}=142\,\frac{1}{\text{mm}}.

•הקצה הסגול של הסדר השני מחוץ למסך: 2N∗⋅4⋅10−7>0.0995  ⇒  N∗>1.24⋅105 1m=124 1mm2N^*\cdot4\cdot10^{-7}>0.0995\;\Rightarrow\;N^*>1.24\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{m}}=124\,\frac{1}{\text{mm}}.

לכן בסריג החדש בין כ־125125 ל־142142 חריצים למילימטר (ובכל מקרה יותר מ־100100, בהתאם ל־(1)).

סעיף ו

תשובה:

מקדם השבירה של הזכוכית תלוי באורך הגל (נפיצה): כל צבע נשבר בזווית אחרת.

מהירות האור בזכוכית, ולכן גם מקדם השבירה n=cvn=\frac{c}{v}, תלויים באורך הגל: לאור סגול מקדם שבירה גדול יותר מלאור אדום. לפי חוק סנל n1sin⁡θ1=n2sin⁡θ2n_1\sin\theta_1=n_2\sin\theta_2, באותה זווית פגיעה כל צבע נשבר בזווית אחרת – הסגול נשבר יותר מהאדום. במנסרה האור נשבר פעמיים באותו כיוון, וההפרש בין הצבעים גדל, ולכן האור נפרש לספקטרום.

(שימו לב להבדל: בסריג האדום מוסט יותר מהסגול, ובמנסרה פחות.)

שאלה 17 · ספקטרומטר סריג: כיול בנורת נתרן וקווי הספקטרום של קדמיוםבאורך בגרות · בינונית

בספקטרומטר סריג האור עובר קודם דרך רווח צר, ואחר כך דרך סריג עקיפה. מספר החריצים בסריג אינו ידוע. בטלסקופ של הספקטרומטר מודדים את הכיוון של כל קו, ובכל מדידה רושמים את הזווית בין שני הקווים מסדר ראשון של אותו צבע – הקו שמשמאל לכיוון האלומה והקו שמימין לה.

א.

כדי לכייל את הספקטרומטר מסתכלים בו על נורת נתרן, שפולטת אור צהוב באורך גל 589 nm589\,\text{nm}. הזווית בין שני הקווים הצהובים מסדר ראשון היא 34.3∘34.3^\circ. חשבו את קבוע הסריג ואת מספר החריצים למילימטר. מדוע כדאי למדוד את הזווית בין שני הקווים, ולא את הזווית בין קו אחד לכיוון האלומה?

ב.

מחליפים את נורת הנתרן בנורת קדמיום. בסדר הראשון רואים ארבעה קווים, והזוויות בין שני הקווים מאותו צבע הן:

27.1∘,27.8∘,29.5∘,37.6∘27.1^\circ,\quad27.8^\circ,\quad29.5^\circ,\quad37.6^\circ

חשבו את אורכי הגל של ארבעת הקווים.

ג.

מה הצבע של הקו בסדר אפס (בכיוון של האלומה שפוגעת בסריג) כשמסתכלים על נורת הקדמיום? נמקו.

ד.

מלבד ארבעת הקווים, מבחינים בשני קווים כחולים חלשים, שהזווית ביניהם 55.8∘55.8^\circ. תלמיד טוען שנורת הקדמיום פולטת קו חמישי, שאורך הגל שלו מתאים לזווית הזו בסדר ראשון. חשבו את אורך הגל שהתלמיד מייחס לקו, והסבירו מדוע הוא טועה. מהו הקו הזה?

ה.

מחליפים את נורת הקדמיום בנורת להט, שפולטת אור לבן (כל אורכי הגל בין 400 nm400\,\text{nm} ל־700 nm700\,\text{nm}).

(1) איזה שינוי יחול בקו של סדר אפס?

(2) במה ישתנה המראה של הסדר הראשון לעומת נורת הקדמיום? באילו זוויות (ביחס לכיוון האלומה) הוא יתחיל ויסתיים?

ו.

ציינו שימוש אחד בקרינה על־סגולה בחיי היום־יום.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

d≈2.0⋅10−6 md\approx2.0\cdot10^{-6}\,\text{m}; 500500 חריצים למילימטר. כך לא צריך לדעת בדיוק את כיוון האלומה, והשגיאה היחסית קטנה.

הקווים מסדר ראשון סימטריים משני צדי האלומה, ולכן הזווית של כל אחד מהם היא חצי מהזווית הנמדדת: θ1=34.3∘2=17.15∘\theta_1=\frac{34.3^\circ}{2}=17.15^\circ.

dsin⁡θ1=λ  ⇒  d=589⋅10−9sin⁡17.15∘=589⋅10−90.295≈2.0⋅10−6 md\sin\theta_1=\lambda\;\Rightarrow\;d=\frac{589\cdot10^{-9}}{\sin17.15^\circ}=\frac{589\cdot10^{-9}}{0.295}\approx2.0\cdot10^{-6}\,\text{m}
N∗=1d=5.0⋅105 1m=500 1mmN^*=\frac1d=5.0\cdot10^{5}\,\tfrac1{\text{m}}=500\,\tfrac1{\text{mm}}

למה בין שני הקווים: כיוון האלומה (סדר אפס) אינו מסומן במכשיר, וקשה לכוון אליו בדיוק. הזווית בין שני הקווים אינה תלויה בכיוון הזה, והיא גדולה פי 22 מהזווית של קו אחד – כך שאותה שגיאה בקריאת הזווית היא שגיאה יחסית קטנה פי 22.

טעות נפוצה: להציב 34.3∘34.3^\circ במשוואת הסריג.

סעיף ב

תשובה:

כ־469 nm469\,\text{nm}, 480 nm480\,\text{nm}, 509 nm509\,\text{nm}, 645 nm645\,\text{nm}.

בכל קו θ1\theta_1 היא חצי מהזווית הנמדדת, ו־λ=dsin⁡θ1\lambda=d\sin\theta_1 עם d=2000 nmd=2000\,\text{nm}:

- θ1=13.55∘\theta_1=13.55^\circ: λ=2000⋅0.234≈469 nm\lambda=2000\cdot0.234\approx469\,\text{nm} (כחול)

- θ1=13.9∘\theta_1=13.9^\circ: λ=2000⋅0.240≈480 nm\lambda=2000\cdot0.240\approx480\,\text{nm} (כחול)

- θ1=14.75∘\theta_1=14.75^\circ: λ=2000⋅0.255≈509 nm\lambda=2000\cdot0.255\approx509\,\text{nm} (ירוק)

- θ1=18.8∘\theta_1=18.8^\circ: λ=2000⋅0.322≈645 nm\lambda=2000\cdot0.322\approx645\,\text{nm} (אדום)

סעיף ג

תשובה:

צבע הנורה עצמה – תערובת של כל הקווים שהיא פולטת.

בסדר אפס θ=0\theta=0, והפרש הדרכים בין כל שני חריצים הוא אפס עבור כל אורך גל. לכן כל אורכי הגל שהנורה פולטת מתאבכים שם התאבכות בונה, והקו בסדר אפס הוא תערובת של כל הצבעים – כמו האור של הנורה כשמסתכלים עליה ישירות. הסריג לא מפריד צבעים בסדר אפס.

סעיף ד

תשובה:

התלמיד מקבל λ≈936 nm\lambda\approx936\,\text{nm} – תת־אדום, שאינו נראה (והקו כחול). זה הקו של 469 nm469\,\text{nm} בסדר השני.

אילו זה היה קו מסדר ראשון: θ=27.9∘\theta=27.9^\circ, ו־

λ=dsin⁡θ=2000⋅0.468≈936 nm\lambda=d\sin\theta=2000\cdot0.468\approx936\,\text{nm}

זה אורך גל בתחום התת־אדום – העין אינה רואה אותו, ובוודאי לא בצבע כחול. לכן זה אינו קו מסדר ראשון.

בסדר שני dsin⁡θ=2λd\sin\theta=2\lambda, כלומר λ=9362≈468 nm\lambda=\frac{936}{2}\approx468\,\text{nm} – אורך הגל של הקו הכחול הראשון (469 nm469\,\text{nm}). זה אותו קו כחול, בסדר השני (חלש יותר).

טעות נפוצה: להניח שכל קו בספקטרומטר הוא מסדר ראשון. צבע הקו נקבע לפי אורך הגל שלו, ולכן קו כחול בזווית גדולה חייב להיות מסדר גבוה.

סעיף ה

תשובה:

(1) הקו יהיה לבן. (2) במקום ארבעה קווים נפרדים יתקבל ספקטרום רציף, מסגול בזווית של כ־11.5∘11.5^\circ עד אדום בזווית של כ־20.5∘20.5^\circ.

(1) בסדר אפס כל אורכי הגל מגיעים יחד (סעיף ג), ובאור לבן התערובת היא לבנה.

(2) נורת קדמיום פולטת רק אורכי גל מסוימים (ספקטרום קווי), ולכן מתקבלים קווים בודדים. נורת להט פולטת את כל אורכי הגל בתחום, ולכל אורך גל זווית משלו לפי sin⁡θ1=λd\sin\theta_1=\frac{\lambda}{d}; לכן מתקבלת רצועה רציפה של צבעים:

sin⁡θv=4002000=0.20⇒θv≈11.5∘,sin⁡θr=7002000=0.35⇒θr≈20.5∘\sin\theta_{\text{v}}=\frac{400}{2000}=0.20\Rightarrow\theta_{\text{v}}\approx11.5^\circ,\qquad\sin\theta_{\text{r}}=\frac{700}{2000}=0.35\Rightarrow\theta_{\text{r}}\approx20.5^\circ

סעיף ו

תשובה:

למשל: חיטוי מים ואוויר, בדיקת שטרות כסף, ייבוש לק ודבקים.

דוגמאות: חיטוי מים, אוויר ומשטחים (הקרינה פוגעת בחומר התורשתי של חיידקים); מנורות לבדיקת שטרות ומסמכים (סימני ביטחון זוהרים); ייבוש לק ציפורניים ודבקים מיוחדים; יצירת ויטמין D בעור בחשיפה לשמש.

שאלה 18 · חפיפת סדרים בספקטרום של סריג ובעיה הפוכהבאורך בגרות · מעל רמת בגרות

מאירים באלומה מקבילה של אור לבן, שמכיל את כל אורכי הגל מ־400 nm400\,\text{nm} עד 700 nm700\,\text{nm}, סריג עקיפה. האלומה פוגעת בסריג במאונך. מסך רחב מאוד מוצב במקביל לסריג במרחק L=1.00 mL=1.00\,\text{m} ממנו, ועליו מתקבלים ספקטרומים צבעוניים מסדרים שונים משני צידי המקסימום המרכזי (ראו תרשים; התרשים אינו מסורטט בקנה מידה).

א.

הראו שהספקטרום מסדר ראשון והספקטרום מסדר שני אינם חופפים זה לזה, בלי קשר לסריג שבו משתמשים.

ב.

הספקטרום מסדר שני והספקטרום מסדר שלישי כן חופפים בחלקם. מצאו את אורך הגל של האור מן הסדר השני שמגיע לאותה נקודה על המסך כמו הקצה הסגול (400 nm400\,\text{nm}) של הסדר השלישי. האם התשובה תלויה בסריג? (הניחו שהסדר השלישי מתקבל בסריג.)

ג.

מודדים שהקצה האדום (700 nm700\,\text{nm}) של הספקטרום מסדר ראשון נמצא על המסך במרחק 0.42 m0.42\,\text{m} מאמצע המקסימום המרכזי. חשבו את מספר החריצים ליחידת אורך, N∗N^*, של הסריג.

ד.

קבעו אילו מן הספקטרומים (סדר ראשון, שני, שלישי...) מתקבלים בשלמותם בסריג זה. אם יש סדר שמתקבל רק בחלקו – מצאו אילו אורכי גל שלו מתקבלים, והסבירו מה קורה לשאר אורכי הגל.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

הקצה הסגול של הסדר השני (sin⁡θ=2N∗⋅400 nm\sin\theta=2N^*\cdot 400\,\text{nm}) תמיד בזווית גדולה יותר מהקצה האדום של הסדר הראשון (sin⁡θ=N∗⋅700 nm\sin\theta=N^*\cdot 700\,\text{nm}), כי 800>700800>700.

מדף הנוסחאות, קווי מקסימום בסריג:

sin⁡θn=nN∗λ\sin\theta_n=nN^*\lambda

שני הספקטרומים אינם חופפים אם הקצה הרחוק של הסדר הראשון (האדום) נמצא בזווית קטנה יותר מהקצה הקרוב של הסדר השני (הסגול):

sin⁡θ1,R=1⋅N∗⋅700 nmsin⁡θ2,V=2⋅N∗⋅400 nm=N∗⋅800 nm\sin\theta_{1,R}=1\cdot N^*\cdot 700\,\text{nm}\qquad\sin\theta_{2,V}=2\cdot N^*\cdot 400\,\text{nm}=N^*\cdot 800\,\text{nm}

לכל סריג (N∗>0N^*>0):

N∗⋅700 nm<N∗⋅800 nm  ⇒  θ1,R<θ2,VN^*\cdot 700\,\text{nm}<N^*\cdot 800\,\text{nm}\;\Rightarrow\;\theta_{1,R}<\theta_{2,V}

(הסינוס עולה בתחום 00–90∘90^\circ.) לכן בין סוף הסדר הראשון לתחילת הסדר השני תמיד יש רווח, ו־N∗N^* מצטמצם – התוצאה אינה תלויה בסריג.

סעיף ב

תשובה:

λ=600 nm\lambda=600\,\text{nm}; לא תלוי בסריג.

שני האורות מגיעים לאותה נקודה אם הם יוצאים מהסריג באותה זווית:

sin⁡θ=2N∗λ2=3N∗λ3\sin\theta=2N^*\lambda_2=3N^*\lambda_3

N∗N^* מצטמצם:

λ2=32λ3=32⋅400=600 nm\lambda_2=\frac{3}{2}\lambda_3=\frac{3}{2}\cdot 400=600\,\text{nm}

התוצאה אינה תלויה בסריג, וגם לא במרחק המסך – רק ביחס בין הסדרים. כלומר, על הקצה הסגול של הסדר השלישי נופל אור כתום (600 nm600\,\text{nm}) מהסדר השני, וכל החלק של הסדר השני מ־600600 עד 700 nm700\,\text{nm} חופף לתחילת הסדר השלישי.

סעיף ג

תשובה:

N∗≈5.5⋅105 1m≈5,500 1cmN^*\approx 5.5\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}}\approx 5{,}500\,\frac{1}{\text{cm}}

הזווית – מתוך המשולש שבין הסריג, מרכז המסך והנקודה האדומה:

tan⁡θ1,R=xL=0.421.00=0.42  ⇒  θ1,R≈22.8∘\tan\theta_{1,R}=\frac{x}{L}=\frac{0.42}{1.00}=0.42\;\Rightarrow\;\theta_{1,R}\approx 22.8^\circ

הזווית אינה קטנה, ולכן אין להחליף את sin⁡θ\sin\theta ב־xL\frac{x}{L}:

sin⁡θ1,R=sin⁡22.8∘≈0.387\sin\theta_{1,R}=\sin 22.8^\circ\approx 0.387

מספר החריצים ליחידת אורך – מדף הנוסחאות, עבור n=1n=1:

sin⁡θ1=N∗λ  ⇒  N∗=sin⁡θ1λ=0.3877⋅10−7≈5.53⋅105 1m≈5,500 1cm\sin\theta_1=N^*\lambda\;\Rightarrow\;N^*=\frac{\sin\theta_1}{\lambda}=\frac{0.387}{7\cdot 10^{-7}}\approx 5.53\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}}\approx 5{,}500\,\frac{1}{\text{cm}}

טעות נפוצה: להשתמש בקירוב sin⁡θ≈xL=0.42\sin\theta\approx\frac{x}{L}=0.42 ולקבל N∗=6⋅105 1mN^*=6\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}} – שגיאה של כ־8%.

סעיף ד

תשובה:

בשלמותם: רק הסדר הראשון והשני. הסדר השלישי מתקבל רק עבור 400400–603 nm603\,\text{nm} והסדר הרביעי רק עבור 400400–452 nm452\,\text{nm}; לאורכי גל ארוכים יותר אין מקסימום מסדרים אלה (sin⁡θ>1\sin\theta>1). סדר חמישי אינו מתקבל כלל.

מקסימום מסדר nn של אורך גל λ\lambda קיים רק אם

sin⁡θn=nN∗λ≤1  ⇒  λ≤1nN∗\sin\theta_n=nN^*\lambda\le 1\;\Rightarrow\;\lambda\le\frac{1}{nN^*}

עם N∗≈5.53⋅105 1mN^*\approx 5.53\cdot 10^5\,\frac{1}{\text{m}}:

nnλmax⁡=1nN∗\lambda_{\max}=\frac{1}{nN^*}מסקנה
11≈1808 nm\approx 1808\,\text{nm}כל הספקטרום (עד 700 nm700\,\text{nm})
22≈904 nm\approx 904\,\text{nm}כל הספקטרום
33≈603 nm\approx 603\,\text{nm}רק 400400–603 nm603\,\text{nm}
44≈452 nm\approx 452\,\text{nm}רק 400400–452 nm452\,\text{nm}
55≈362 nm\approx 362\,\text{nm}אין (גם הסגול ארוך מ־362 nm362\,\text{nm})

לכן: בשלמותם מתקבלים רק הסדר הראשון והסדר השני. הסדר השלישי מתקבל רק עבור 400 nm≤λ≤603 nm400\,\text{nm}\le\lambda\le 603\,\text{nm} (סגול עד כתום), והסדר הרביעי רק עבור 400400–452 nm452\,\text{nm}. לאורכי גל ארוכים יותר אין מקסימום מסדרים אלה: הזווית הנדרשת הייתה מקיימת sin⁡θ>1\sin\theta>1, כלומר אין כיוון שבו הפרש הדרכים בין חריצים סמוכים שווה ל־nλn\lambda – הפרש הדרכים המרבי בין חריצים סמוכים הוא d=1N∗≈1808 nmd=\frac{1}{N^*}\approx 1808\,\text{nm}, ו־nλn\lambda גדול ממנו.

(במסך שטוח, גם חלק מהסדרים הגבוהים שכן קיימים יוצא בזוויות קרובות ל־90∘90^\circ ואינו פוגע במסך – אבל הם קיימים.)

טעות נפוצה: לחשב רק עבור הקצה האדום ולהסיק שאין סדר שלישי (או רביעי) בכלל – החלק הסגול־כחול שלו קיים.

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.