דילוג לתוכן המרכזי

תנועה מעגלית אנכית (לולאה, שקע וגבעה) - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה מעגלית · 34 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · דלי מים מסתובב במעגל אנכיקצרה · קלה

ילד מסובב דלי מים בידו במעגל אנכי. רדיוס המעגל שבו נעים המים (מהכתף ועד המים) הוא 0.9 m0.9\,\text{m}, ומסת המים בדלי 2 kg2\,\text{kg}. המים נחשבים לגוף נקודתי, והתנגדות האוויר זניחה.

א.

מהו גודל המהירות המזערי של הדלי בנקודה העליונה של המעגל, שבו המים עוד לא נשפכים?

ב.

בנקודה העליונה גודל מהירות הדלי 4.5 m/s4.5\,\text{m/s}. מה גודל וכיוון הכוח שקרקעית הדלי מפעילה על המים?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

vmin=3 m/sv_{min}=3\,\text{m/s}

בנקודה העליונה פועלים על המים כוח הכובד mgmg וכוח הדחף של קרקעית הדלי NN, ושניהם כלפי מטה – אל מרכז המעגל:

mg+N=mv2Rmg+N=\frac{mv^2}{R}

המים נשארים בדלי כל עוד N≥0N\ge0. המהירות המזערית מתקבלת כש־N=0N=0 (רק הכובד מספק את הכוח הרדיאלי):

vmin=gR=10⋅0.9=3 m/sv_{min}=\sqrt{gR}=\sqrt{10\cdot0.9}=3\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

N=25 NN=25\,\text{N}, כלפי מטה

N=mv2R−mg=2⋅4.520.9−2⋅10=45−20=25 NN=\frac{mv^2}{R}-mg=2\cdot\frac{4.5^2}{0.9}-2\cdot10=45-20=25\,\text{N}

הכיוון: כלפי מטה (קרקעית הדלי נמצאת מעל המים בנקודה העליונה ודוחפת אותם אל מרכז המעגל).

שאלה 2 · גולה משוגרת במעלה מסילה אל לולאה מוגבהתקצרה · בינונית

במסלול גולות צעצוע, משגר קפיצי יורה גולה קטנה שמסתה m=20 gm=20\,\text{g} במהירות v0v_0. הגולה נעה לאורך מסילה שעולה אל משטח מוגבה, הגבוה ב־d=0.3 md=0.3\,\text{m} מנקודת השיגור, ועל המשטח היא נכנסת ללולאה אנכית שרדיוסה R=0.2 mR=0.2\,\text{m} (ראו איור). המסילה חלקה, התנגדות האוויר זניחה, והגולה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

מהי מהירות השיגור המזערית שבה הגולה תשלים את הלולאה?

ב.

המשגר יורה את הגולה במהירות 5 m/s5\,\text{m/s}. מה גודל וכיוון הכוח שהמסילה מפעילה על הגולה בנקודה העליונה של הלולאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

v0=g(5R+2d)=4 m/sv_0=\sqrt{g(5R+2d)}=4\,\text{m/s}

תנאי בנקודה העליונה: הגולה צמודה למסילה כל עוד הכוח הנורמלי אינו שלילי. בנקודה העליונה כוח הכובד והנורמלי פונים שניהם מטה, אל המרכז:

N+mg=mvtop2RN+mg=\frac{mv_{top}^2}{R}

המהירות המזערית מתקבלת כש־N=0N=0: vtop2=gRv_{top}^2=gR.

שימור אנרגיה מנקודת השיגור עד הנקודה העליונה, שגבוהה ממנה ב־d+2Rd+2R:

12mv02=12mvtop2+mg(d+2R)\tfrac12mv_0^2=\tfrac12mv_{top}^2+mg(d+2R)
v02=gR+2gd+4gR=g(5R+2d)=10 (1+0.6)=16  ⇒  v0=4 m/sv_0^2=gR+2gd+4gR=g(5R+2d)=10\,(1+0.6)=16\;\Rightarrow\;v_0=4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לדרוש מהירות אפס בנקודה העליונה. במהירות כזו הגולה הייתה מתנתקת מהמסילה ונופלת עוד לפני שהייתה מגיעה לראש הלולאה.

סעיף ב

תשובה:

N=0.9 NN=0.9\,\text{N}, כלפי מטה

שימור אנרגיה עד הנקודה העליונה:

vtop2=v02−2g(d+2R)=25−20⋅0.7=11 m2/s2v_{top}^2=v_0^2-2g(d+2R)=25-20\cdot0.7=11\,\text{m}^2/\text{s}^2

בכיוון הרדיאלי (מטה, אל המרכז):

N=mvtop2R−mg=0.02⋅110.2−0.02⋅10=1.1−0.2=0.9 NN=\frac{mv_{top}^2}{R}-mg=0.02\cdot\frac{11}{0.2}-0.02\cdot10=1.1-0.2=0.9\,\text{N}

NN חיובי, ולכן המסילה דוחפת את הגולה כלפי מטה, אל מרכז הלולאה (בנקודה העליונה המסילה נמצאת מעל הגולה).

שאלה 3 · טייס ביציאה מצלילה: כוח המושב בנקודה הנמוכהקצרה · בינונית

מטוס קרב יוצא מצלילה במסלול שבתחתיתו קשת של מעגל אנכי שרדיוסו 640 m640\,\text{m}. מסת הטייס 70 kg70\,\text{kg}. התייחסו לטייס כגוף נקודתי.

א.

בנקודה הנמוכה של הקשת גודל מהירות המטוס 80 m/s80\,\text{m/s}. מה גודל הכוח שהמושב מפעיל על הטייס? פי כמה הוא גדול ממשקלו?

ב.

הטייס יכול לעמוד בכוח מושב של עד פי 55 ממשקלו. מהו גודל המהירות המרבי שבו מותר לו לעבור בנקודה הנמוכה של קשת ברדיוס זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

N=1400 NN=1400\,\text{N}, פי 22 ממשקלו

בנקודה הנמוכה פועלים על הטייס כוח הכובד mgmg (מטה) וכוח המושב NN (מעלה). מרכז המעגל מעליו, ולכן הכוח השקול כלפי מעלה:

N−mg=mv2R  ⇒  N=m(g+v2R)=70(10+802640)=70⋅20=1400 NN-mg=\frac{mv^2}{R}\;\Rightarrow\;N=m\left(g+\frac{v^2}{R}\right)=70\left(10+\frac{80^2}{640}\right)=70\cdot20=1400\,\text{N}

המשקל mg=700 Nmg=700\,\text{N}, ולכן N=2mgN=2mg: הטייס "מרגיש" כבד פי 22.

טעות נפוצה: לחשוב ש־N=mgN=mg כי הטייס "יושב" על המושב. בנקודה הנמוכה יש תאוצה כלפי מעלה, ולכן N>mgN>mg.

סעיף ב

תשובה:

vmax=160 m/sv_{max}=160\,\text{m/s}

N=5mg  ⇒  5mg−mg=mvmax2R  ⇒  vmax=4gR=4⋅10⋅640=160 m/sN=5mg\;\Rightarrow\;5mg-mg=\frac{mv_{max}^2}{R}\;\Rightarrow\;v_{max}=\sqrt{4gR}=\sqrt{4\cdot10\cdot640}=160\,\text{m/s}

המסה מצטמצמת – המגבלה זהה לכל טייס. מהירות כפולה מסעיף א נותנת תאוצה רדיאלית פי 44 (40 m/s240\,\text{m/s}^2 במקום 1010).

שאלה 4 · גולשת ברמפת חצי־צינור: מהירות ותאוצות בארבע נקודותביניים · בינונית

חתך של רמפת סקייטבורד בצורת חצי־צינור הוא חצי מעגל אנכי שרדיוסו R=2.5 mR=2.5\,\text{m}, ומרכזו OO בגובה שפות הרמפה. גולשת יוצאת ממנוחה מהשפה השמאלית של הרמפה, BB, ונעה לאורך הדופן. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, והגולשת נחשבת לגוף נקודתי שאינו מפעיל כוח ברגליו.

הנקודות במסלול (ראו איור):

- BB – נקודת היציאה, בגובה OO;

- DD – נקודה בצד היורד, שבה הרדיוס ODOD יוצר זווית 30∘30^\circ מתחת לאופק;

- AA – הנקודה התחתונה;

- CC – נקודה בצד העולה, שבה הרדיוס OCOC יוצר זווית 37∘37^\circ עם האנך.

(השתמשו ב־sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.)

א.

מצאו את גודל מהירות הגולשת בכל אחת מהנקודות BB, DD, AA, CC.

ב.

מצאו את התאוצה הרדיאלית של הגולשת בכל אחת מהנקודות.

ג.

מצאו את התאוצה המשיקית של הגולשת בכל אחת מהנקודות, וקבעו בכל נקודה אם גודל המהירות גדל או קטן.

ד.

מצאו את גודל התאוצה הכוללת של הגולשת בכל אחת מהנקודות. מה מיוחד בתאוצה בנקודה BB?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

vB=0v_B=0, vD=5 m/sv_D=5\,\text{m/s}, vA≈7.07 m/sv_A\approx7.07\,\text{m/s}, vC≈6.32 m/sv_C\approx6.32\,\text{m/s}

אין חיכוך, והכוח הנורמלי מאונך למסלול ואינו מבצע עבודה – האנרגיה המכנית נשמרת. אם הגולשת נמצאת נמוך ב־yy מתחת לנקודת היציאה:

12mv2=mgy  ⇒  v2=2gy\tfrac12mv^2=mgy\;\Rightarrow\;v^2=2gy

הירידות מתחת ל־BB (כלומר מתחת ל־OO): yD=Rsin⁡30∘=1.25 my_D=R\sin30^\circ=1.25\,\text{m}, yA=R=2.5 my_A=R=2.5\,\text{m}, yC=Rcos⁡37∘=2 my_C=R\cos37^\circ=2\,\text{m}.

vB=0v_B=0
vD2=20⋅1.25=25  ⇒  vD=5 m/sv_D^2=20\cdot1.25=25\;\Rightarrow\;v_D=5\,\text{m/s}
vA2=20⋅2.5=50  ⇒  vA≈7.07 m/sv_A^2=20\cdot2.5=50\;\Rightarrow\;v_A\approx7.07\,\text{m/s}
vC2=20⋅2=40  ⇒  vC≈6.32 m/sv_C^2=20\cdot2=40\;\Rightarrow\;v_C\approx6.32\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

aR,B=0a_{R,B}=0, aR,D=10a_{R,D}=10, aR,A=20a_{R,A}=20, aR,C=16a_{R,C}=16 (ביחידות m/s2\text{m/s}^2)

aR=v2Ra_R=\frac{v^2}{R}, עם R=2.5 mR=2.5\,\text{m}, וכיוונה תמיד אל OO:

aR,B=0,aR,D=252.5=10 m/s2,aR,A=502.5=20 m/s2,aR,C=402.5=16 m/s2a_{R,B}=0,\quad a_{R,D}=\frac{25}{2.5}=10\,\text{m/s}^2,\quad a_{R,A}=\frac{50}{2.5}=20\,\text{m/s}^2,\quad a_{R,C}=\frac{40}{2.5}=16\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

at,B=10 m/s2a_{t,B}=10\,\text{m/s}^2, at,D≈8.66 m/s2a_{t,D}\approx8.66\,\text{m/s}^2 (המהירות גדלה); at,A=0a_{t,A}=0; at,C=6 m/s2a_{t,C}=6\,\text{m/s}^2 (המהירות קטנה)

הכוח הנורמלי מכוון לאורך הרדיוס, ולכן אין לו רכיב משיקי. התאוצה המשיקית נובעת רק מהרכיב של כוח הכובד לאורך המשיק:

at=gsin⁡φa_t=g\sin\varphi

כש־φ\varphi היא הזווית בין הרדיוס אל הגולשת לבין האנך.

- BB: הרדיוס אופקי, הדופן אנכית: at=g=10 m/s2a_t=g=10\,\text{m/s}^2, כלפי מטה – בכיוון התנועה.

- DD: הרדיוס 30∘30^\circ מתחת לאופק, כלומר φ=60∘\varphi=60^\circ: at=10sin⁡60∘≈8.66 m/s2a_t=10\sin60^\circ\approx8.66\,\text{m/s}^2. הגולשת יורדת, ולכן המהירות גדלה.

- AA: הרדיוס אנכי והמשיק אופקי: at=0a_t=0.

- CC: φ=37∘\varphi=37^\circ: at=10⋅0.6=6 m/s2a_t=10\cdot0.6=6\,\text{m/s}^2. הגולשת עולה, והתאוצה המשיקית מנוגדת לתנועה – המהירות קטנה.

סעיף ד

תשובה:

aB=10a_B=10, aD≈13.2a_D\approx13.2, aA=20a_A=20, aC≈17.1a_C\approx17.1 (ביחידות m/s2\text{m/s}^2); ב־BB התאוצה היא gg כלפי מטה

התאוצה הרדיאלית והמשיקית מאונכות זו לזו, ולכן a=aR2+at2a=\sqrt{a_R^2+a_t^2}:

aB=10 m/s2,aD=102+8.662=175≈13.2 m/s2a_B=10\,\text{m/s}^2,\qquad a_D=\sqrt{10^2+8.66^2}=\sqrt{175}\approx13.2\,\text{m/s}^2
aA=20 m/s2,aC=162+62=292≈17.1 m/s2a_A=20\,\text{m/s}^2,\qquad a_C=\sqrt{16^2+6^2}=\sqrt{292}\approx17.1\,\text{m/s}^2

ב־BB המהירות אפס, ולכן אין תאוצה רדיאלית, והדופן (האנכית שם) אינה לוחצת על הגולשת: היא ברגע של נפילה חופשית, והתאוצה שלה היא בדיוק gg כלפי מטה.

טעות נפוצה: לחשוב שהתאוצה בנקודה התחתונה היא אפס כי "שם המהירות מרבית". התאוצה המשיקית אכן אפס, אבל התאוצה הרדיאלית שם הגדולה ביותר – 20 m/s220\,\text{m/s}^2, כלפי מעלה.

שאלה 5 · מטוטלת משוחררת מזווית: מהירות ומתיחותביניים · בינונית

משקולת קטנה שמסתה 0.4 kg0.4\,\text{kg} תלויה בחוט שאורכו 0.9 m0.9\,\text{m}. מסיטים את המשקולת כך שהחוט מתוח ויוצר זווית 60∘60^\circ עם האנך, ומשחררים אותה ממנוחה. BB היא נקודה במסלול שבה החוט יוצר זווית 37∘37^\circ עם האנך, בצד השני של נקודת התלייה (ראו איור). התנגדות האוויר ומסת החוט זניחות.

(השתמשו ב־cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.)

א.

מה גודל מהירות המשקולת בנקודה התחתונה של המסלול, ומה המתיחות בחוט ברגע זה?

ב.

מה גודל המהירות בנקודה BB, ומה המתיחות בחוט כשהמשקולת עוברת בה?

ג.

מה המתיחות בחוט ברגע השחרור, וכשהמשקולת מגיעה לשיא הגובה בצד השני?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}; FT=8 NF_T=8\,\text{N}

מהירות: המתיחות מאונכת למסלול ואינה מבצעת עבודה, ולכן האנרגיה המכנית נשמרת. המשקולת יורדת בגובה

Δh=l(1−cos⁡60∘)=0.9⋅0.5=0.45 m\Delta h=l(1-\cos60^\circ)=0.9\cdot0.5=0.45\,\text{m}
12mv2=mgΔh  ⇒  v=2⋅10⋅0.45=3 m/s\tfrac12mv^2=mg\Delta h\;\Rightarrow\;v=\sqrt{2\cdot10\cdot0.45}=3\,\text{m/s}

מתיחות: בנקודה התחתונה המתיחות פונה מעלה (אל המרכז) וכוח הכובד מטה. בכיוון הרדיאלי:

FT−mg=mv2l  ⇒  FT=0.4⋅10+0.4⋅90.9=4+4=8 NF_T-mg=\frac{mv^2}{l}\;\Rightarrow\;F_T=0.4\cdot10+\frac{0.4\cdot9}{0.9}=4+4=8\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב FT=mgF_T=mg בנקודה התחתונה. המשקולת נעה שם במעגל ויש לה תאוצה רדיאלית מעלה, ולכן המתיחות גדולה מהמשקל.

סעיף ב

תשובה:

vB≈2.32 m/sv_B\approx2.32\,\text{m/s}; FT=5.6 NF_T=5.6\,\text{N}

מהירות: הגובה של נקודה על המסלול מתחת לנקודת התלייה הוא lcos⁡φl\cos\varphi. בין השחרור ל־BB המשקולת יורדת ב־

Δh=l(cos⁡37∘−cos⁡60∘)=0.9⋅(0.8−0.5)=0.27 m\Delta h=l(\cos37^\circ-\cos60^\circ)=0.9\cdot(0.8-0.5)=0.27\,\text{m}
vB=2gΔh=2⋅10⋅0.27=5.4≈2.32 m/sv_B=\sqrt{2g\Delta h}=\sqrt{2\cdot10\cdot0.27}=\sqrt{5.4}\approx2.32\,\text{m/s}

מתיחות: בכיוון הרדיאלי (לאורך החוט, אל נקודת התלייה) פועלים המתיחות ורכיב כוח הכובד mgcos⁡37∘mg\cos37^\circ, שפונה החוצה:

FT−mgcos⁡37∘=mvB2l  ⇒  FT=0.4⋅10⋅0.8+0.4⋅5.40.9=3.2+2.4=5.6 NF_T-mg\cos37^\circ=\frac{mv_B^2}{l}\;\Rightarrow\;F_T=0.4\cdot10\cdot0.8+\frac{0.4\cdot5.4}{0.9}=3.2+2.4=5.6\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

FT=2 NF_T=2\,\text{N} בשני המקרים

ברגע השחרור המהירות אפס, ולכן התאוצה הרדיאלית אפס (v2l=0\frac{v^2}{l}=0). בכיוון החוט הכוחות מתאזנים:

FT=mgcos⁡60∘=0.4⋅10⋅0.5=2 NF_T=mg\cos60^\circ=0.4\cdot10\cdot0.5=2\,\text{N}

אין איבודי אנרגיה, ולכן המשקולת עולה בצד השני לאותו גובה – לזווית 60∘60^\circ – ושם שוב נעצרת לרגע. המתיחות שם זהה: 2 N2\,\text{N}.

טעות נפוצה: לכתוב FT=mgF_T=mg ברגע השחרור. המשקולת מתחילה לנוע לאורך המשיק, ובכיוון החוט רק הרכיב mgcos⁡60∘mg\cos60^\circ מאוזן על ידי המתיחות.

שאלה 6 · החוט נקרע במעגל אנכיביניים · קשה

כדור קטן שמסתו mm קשור לקצה חוט שאורכו ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m}. הקצה השני של החוט קשור לציר קבוע שנמצא בגובה H=1.5 mH=1.5\,\text{m} מעל הרצפה, והכדור נע במעגל אנכי סביב הציר. מודדים את הזווית θ\theta של החוט מהכיוון האנכי כלפי מעלה, בכיוון התנועה. מסת החוט והתנגדות האוויר זניחות.

א.

כשהכדור בנקודה העליונה של המעגל מעניקים לו מהירות אופקית v0v_0. מהי המהירות המזערית v0v_0 שבה הכדור ישלים מעגל שלם כשהחוט מתוח כל הזמן? בטאו באמצעות gg ו־ℓ\ell וחשבו.

ב.

עכשיו מעניקים לכדור בנקודה העליונה מהירות v0=2gℓv_0=\sqrt{2g\ell}. החוט נקרע כשהמתיחות בו מגיעה ל־5.5 mg5.5\,mg. מצאו את הזווית θ\theta שבה החוט נקרע.

ג.

מה גודל מהירות הכדור ברגע שהחוט נקרע, ובאיזה גובה מעל הרצפה הוא נמצא באותו רגע?

ד.

כמה זמן עובר מרגע קריעת החוט עד שהכדור פוגע ברצפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

v0,min⁡=gℓ=5≈2.24 m/sv_{0,\min}=\sqrt{g\ell}=\sqrt5\approx2.24\,\text{m/s}

בנקודה העליונה המתיחות והכובד מכוונים שניהם כלפי מטה, אל המרכז:

T+mg=mv02ℓT+mg=\frac{mv_0^2}{\ell}

החוט מתוח כל עוד T≥0T\ge0. המצב הקריטי T=0T=0:

mg=mv02ℓ  ⇒  v0,min⁡=gℓ=10⋅0.5≈2.24 m/smg=\frac{mv_0^2}{\ell}\;\Rightarrow\;v_{0,\min}=\sqrt{g\ell}=\sqrt{10\cdot0.5}\approx2.24\,\text{m/s}

בנקודה העליונה המהירות הכי קטנה, ולכן אם החוט מתוח שם הוא מתוח בכל המעגל.

סעיף ב

תשובה:

cos⁡θ=−12\cos\theta=-\frac12, θ=120∘\theta=120^\circ

שימור אנרגיה בין הנקודה העליונה לבין נקודה בזווית θ\theta (שם הכדור נמוך ב־ℓ(1−cos⁡θ)\ell(1-\cos\theta) מהנקודה העליונה):

v2=v02+2gℓ(1−cos⁡θ)=2gℓ+2gℓ(1−cos⁡θ)v^2=v_0^2+2g\ell(1-\cos\theta)=2g\ell+2g\ell(1-\cos\theta)

בכיוון הרדיאלי: רכיב הכובד אל המרכז הוא mgcos⁡θmg\cos\theta (בנקודה העליונה mgmg, בגובה המרכז 00, מתחת למרכז – שלילי, כלומר החוצה):

T+mgcos⁡θ=mv2ℓ  ⇒  T=mv02ℓ+2mg−3mgcos⁡θ=4mg−3mgcos⁡θT+mg\cos\theta=\frac{mv^2}{\ell}\;\Rightarrow\;T=\frac{mv_0^2}{\ell}+2mg-3mg\cos\theta=4mg-3mg\cos\theta

תנאי הקריעה:

4mg−3mgcos⁡θ=5.5mg  ⇒  cos⁡θ=−12  ⇒  θ=120∘4mg-3mg\cos\theta=5.5mg\;\Rightarrow\;\cos\theta=-\frac12\;\Rightarrow\;\theta=120^\circ

כלומר החוט נקרע 30∘30^\circ מתחת לקו האופקי שעובר במרכז, בדרך מטה.

טעות נפוצה: לכתוב את משוואת הכוחות הרדיאלית עם mgmg שלם בכל נקודה. רק הרכיב של הכובד לאורך החוט משתתף בה.

סעיף ג

תשובה:

v=5gℓ=5 m/sv=\sqrt{5g\ell}=5\,\text{m/s}\\; גובה 1.25 m1.25\,\text{m}

מהביטוי שבסעיף ב, עם cos⁡θ=−12\cos\theta=-\tfrac12:

v2=2gℓ+2gℓ⋅32=5gℓ=5⋅10⋅0.5=25  ⇒  v=5 m/sv^2=2g\ell+2g\ell\cdot\tfrac32=5g\ell=5\cdot10\cdot0.5=25\;\Rightarrow\;v=5\,\text{m/s}

הגובה: הכדור נמצא ℓcos⁡θ\ell\cos\theta מעל המרכז, כלומר 0.25 m0.25\,\text{m} מתחתיו:

y=H+ℓcos⁡θ=1.5−0.25=1.25 my=H+\ell\cos\theta=1.5-0.25=1.25\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

t≈0.23 st\approx0.23\,\text{s}

ברגע הקריעה המהירות משיקה למעגל, כלומר מאונכת לחוט. החוט נטוי 120∘120^\circ מהאנך כלפי מעלה, ולכן המהירות נטויה 60∘60^\circ מתחת לאופק:

vy=−vsin⁡60∘=−5⋅32≈−4.33 m/s,vx=−vcos⁡60∘=−2.5 m/sv_y=-v\sin60^\circ=-5\cdot\frac{\sqrt3}{2}\approx-4.33\,\text{m/s},\qquad v_x=-v\cos60^\circ=-2.5\,\text{m/s}

מרגע זה הכדור בזריקה משופעת כלפי מטה. נבחר ציר yy כלפי מעלה, ראשית ברצפה:

0=1.25−4.33t−5t2  ⇒  5t2+4.33t−1.25=00=1.25-4.33t-5t^2\;\Rightarrow\;5t^2+4.33t-1.25=0
t=−4.33+4.332+4⋅5⋅1.252⋅5=−4.33+6.6110≈0.23 st=\frac{-4.33+\sqrt{4.33^2+4\cdot5\cdot1.25}}{2\cdot5}=\frac{-4.33+6.61}{10}\approx0.23\,\text{s}

טעות נפוצה: להניח שהמהירות ברגע הקריעה אופקית או אנכית ולהשתמש בנפילה חופשית ממנוחה. המהירות משיקה למעגל, ויש לה רכיב אנכי התחלתי כלפי מטה.

שאלה 7 · גוף בלולאה על שולחן ונפילה מקצהובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסילה חלקה מונחת על שולחן אופקי. המסילה כוללת קטע משופע, לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.2 mr=0.2\,\text{m} וקטע אופקי שמסתיים בנקודה EE בקצה השולחן. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה של הלולאה, ו־DD הנקודה הגבוהה שלה. גובה השולחן מעל הרצפה 0.45 m0.45\,\text{m} (ראו תרשים).

גוף קטן שמסתו m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} משוחרר ממנוחה מהנקודה AA, שגובהה 0.8 m0.8\,\text{m} מעל השולחן. הגוף עובר בלולאה, נע לאורך הקטע האופקי ועוזב את המסילה בנקודה EE.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

א.

היעזרו בשימור האנרגייה המכנית וחשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה BB.

ב.

חשבו את גודל מהירות הגוף בנקודה DD.

ג.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הגוף בנקודה DD, וחשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה על הגוף בנקודה זו.

ד.

הקטע האופקי של המסילה נמצא בגובה השולחן, והגוף עוזב אותו בנקודה EE במהירות אופקית.

חשבו את המרחק האופקי בין קצה השולחן לבין הנקודה שבה הגוף פוגע ברצפה.

ה.

משחררים את הגוף ממנוחה מנקודה אחרת על הקטע המשופע, שגובהה 0.45 m0.45\,\text{m} מעל השולחן.

קבעו אם במקרה זה הגוף יעבור את הלולאה בלי להתנתק מן המסילה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vB=4 m/sv_B=4\,\text{m/s}

אין חיכוך ואין התנגדות אוויר, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה – האנרגייה המכנית נשמרת. מפלס האפס – משטח השולחן:

mghA=12mvB2  ⇒  vB=2ghA=2⋅10⋅0.8=16=4 m/smgh_A=\tfrac12mv_B^2\;\Rightarrow\;v_B=\sqrt{2gh_A}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=\sqrt{16}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vD=8≈2.83 m/sv_D=\sqrt8\approx 2.83\,\text{m/s}

גובה DD מעל השולחן הוא 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m}. שימור אנרגייה בין AA ל־DD:

mghA=mg⋅2r+12mvD2  ⇒  vD2=2g(hA−2r)mgh_A=mg\cdot 2r+\tfrac12mv_D^2\;\Rightarrow\;v_D^2=2g(h_A-2r)
vD2=2⋅10⋅(0.8−0.4)=8  ⇒  vD≈2.83 m/sv_D^2=2\cdot 10\cdot(0.8-0.4)=8\;\Rightarrow\;v_D\approx 2.83\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

mgmg ו־NN, שניהם אנכית מטה; N=3 NN=3\,\text{N}

בנקודה DD פועלים: כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} (כדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי NN (המסילה, אל מרכז הלולאה – גם הוא אנכית מטה).

שני הכוחות מכוונים אל המרכז, וסכומם הוא הכוח הצנטריפטלי. מדף הנוסחאות: aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}, ו־ΣF=ma\Sigma F=ma:

N+mg=mvD2r  ⇒  N=mvD2r−mgN+mg=\frac{mv_D^2}{r}\;\Rightarrow\;N=\frac{mv_D^2}{r}-mg
N=0.1⋅80.2−0.1⋅10=4−1=3 NN=\frac{0.1\cdot 8}{0.2}-0.1\cdot 10=4-1=3\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N−mg=mv2rN-mg=\frac{mv^2}{r} כמו בתחתית הלולאה – בראש הלולאה הנורמלי מכוון כלפי מטה.

סעיף ד

תשובה:

1.2 m1.2\,\text{m}

מהירות ב־EE: EE באותו גובה כמו BB, ולכן משימור אנרגייה vE=vB=4 m/sv_E=v_B=4\,\text{m/s}, אופקית.

זמן הנפילה: בציר האנכי מהירות התחלתית אפס ותאוצה gg:

h=12gt2  ⇒  t=2hg=2⋅0.4510=0.09=0.3 sh=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{g}}=\sqrt{\frac{2\cdot 0.45}{10}}=\sqrt{0.09}=0.3\,\text{s}

המרחק האופקי: בציר האופקי התנועה קצובה:

x=vEt=4⋅0.3=1.2 mx=v_Et=4\cdot 0.3=1.2\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא. הגובה המינימלי הוא 2.5r=0.5 m>0.45 m2.5r=0.5\,\text{m}>0.45\,\text{m}, ולכן הגוף יתנתק לפני DD.

קביעה: הגוף לא יעבור את הלולאה – הוא יתנתק מהמסילה לפני שיגיע ל־DD.

נימוק: כדי שהגוף יישאר צמוד למסילה בנקודה DD צריך N≥0N\ge 0. מהמשוואה של סעיף ג:

N=mvD2r−mg≥0  ⇒  vD2≥gr=10⋅0.2=2 m2/s2N=\frac{mv_D^2}{r}-mg\ge 0\;\Rightarrow\;v_D^2\ge gr=10\cdot 0.2=2\,\text{m}^2/\text{s}^2

משחרור מגובה 0.45 m0.45\,\text{m}, בשימור אנרגייה:

vD2=2g(0.45−2r)=2⋅10⋅(0.45−0.4)=1 m2/s2<2v_D^2=2g(0.45-2r)=2\cdot 10\cdot(0.45-0.4)=1\,\text{m}^2/\text{s}^2<2

המהירות ב־DD הייתה קטנה מהנדרש, ולכן הגוף אינו יכול לעבור בראש הלולאה בצמוד למסילה: הוא יתנתק לפני DD.

(באופן כללי: הגובה המינימלי הוא hmin⁡=2r+12r=2.5r=0.5 mh_{\min}=2r+\tfrac12r=2.5r=0.5\,\text{m}, וגובה השחרור 0.45 m0.45\,\text{m} קטן ממנו.)

טעות נפוצה: לבדוק רק אם יש לגוף מספיק אנרגייה להגיע לגובה 2r=0.4 m2r=0.4\,\text{m} (0.45>0.40.45>0.4) – בראש הלולאה דרושה מהירות מינימלית, לא רק גובה.

שאלה 8 · מכונית צעצוע במסילה עם לולאהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית צעצוע שמסתה m=0.1 kgm=0.1\,\text{kg} משוחררת ממנוחה מגובה h=0.9 mh=0.9\,\text{m} על מסילה חלקה. המסילה יורדת לנקודה AA על הקרקע וממשיכה בלולאה מעגלית אנכית שרדיוסה R=0.25 mR=0.25\,\text{m}. CC היא הנקודה העליונה של הלולאה (ראו תרשים).

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה, והמכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה AA.

ב.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה CC.

ג.

סרטטו את הכוחות הפועלים על המכונית בנקודה CC, וחשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה עליה בנקודה זו.

ד.

הגובה המינימלי שממנו יש לשחרר את המכונית כדי שתעבור בנקודה CC בלי לאבד מגע עם המסילה הוא הגובה שבו NC=0N_C=0.

הראו שגובה זה הוא hmin⁡=2.5Rh_{\min}=2.5R, וחשבו אותו.

ה.

משחררים את המכונית ממנוחה מגובה 0.6 m0.6\,\text{m}. דני טוען: "הגובה 0.6 m0.6\,\text{m} גדול מגובה הנקודה CC (0.5 m0.5\,\text{m}), ולכן האנרגייה מספיקה והמכונית תעבור ב־CC."

האם דני צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vA=18≈4.24 m/sv_A=\sqrt{18}\approx 4.24\,\text{m/s}

המסילה חלקה והנורמל ניצב לתנועה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. רמת ייחוס – הקרקע:

mgh=12mvA2  ⇒  vA=2gh=2⋅10⋅0.9=18≈4.24 m/smgh=\tfrac12mv_A^2\;\Rightarrow\;v_A=\sqrt{2gh}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.9}=\sqrt{18}\approx 4.24\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vC=8≈2.83 m/sv_C=\sqrt{8}\approx 2.83\,\text{m/s}

גובה CC מעל הקרקע הוא 2R=0.5 m2R=0.5\,\text{m}. שימור אנרגייה בין נקודת השחרור ל־CC:

mgh=mg⋅2R+12mvC2  ⇒  vC2=2g(h−2R)=2⋅10⋅(0.9−0.5)=8mgh=mg\cdot 2R+\tfrac12mv_C^2\;\Rightarrow\;v_C^2=2g(h-2R)=2\cdot 10\cdot(0.9-0.5)=8
vC≈2.83 m/sv_C\approx 2.83\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

mgmg ו־NCN_C, שניהם כלפי מטה; NC=2.2 NN_C=2.2\,\text{N}

בנקודה CC המכונית נעה בצד הפנימי של הלולאה. פועלים עליה:

1. כוח הכובד mg=1 Nmg=1\,\text{N} – כדור הארץ, כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NCN_C – המסילה, כלפי מטה (אל מרכז הלולאה).

החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (אל המרכז):

NC+mg=mvC2R  ⇒  NC=0.1⋅80.25−1=3.2−1=2.2 NN_C+mg=\frac{mv_C^2}{R}\;\Rightarrow\;N_C=\frac{0.1\cdot 8}{0.25}-1=3.2-1=2.2\,\text{N}

טעות נפוצה: לסמן את הנורמל כלפי מעלה – בראש הלולאה המסילה נמצאת מעל המכונית.

סעיף ד

תשובה:

hmin⁡=2.5R=0.625 mh_{\min}=2.5R=0.625\,\text{m}

כאשר NC=0N_C=0, הכובד לבדו מספק את הכוח הרדיאלי:

mg=mvC2R  ⇒  vC2=gRmg=\frac{mv_C^2}{R}\;\Rightarrow\;v_C^2=gR

שימור אנרגייה בין נקודת השחרור ל־CC:

mghmin⁡=mg⋅2R+12m gR  ⇒  hmin⁡=2R+12R=2.5Rmgh_{\min}=mg\cdot 2R+\tfrac12m\,gR\;\Rightarrow\;h_{\min}=2R+\tfrac12R=2.5R
hmin⁡=2.5⋅0.25=0.625 mh_{\min}=2.5\cdot 0.25=0.625\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

לא. 0.6 m<hmin⁡=0.625 m0.6\,\text{m}<h_{\min}=0.625\,\text{m} – המכונית מאבדת מגע עם המסילה לפני CC.

תשובה: דני אינו צודק.

נימוק: כדי לעבור ב־CC לא מספיק שלמכונית תהיה אנרגייה להגיע לגובה 2R2R. בנקודה CC עליה לנוע במעגל, כלומר הכוח הרדיאלי NC+mgN_C+mg צריך להיות שווה ל־mvC2R\frac{mv_C^2}{R}. מאחר ש־NC≥0N_C\ge 0, נדרש vC2≥gRv_C^2\ge gR – מהירות שאינה אפס בראש הלולאה.

מסעיף ד, לשם כך דרוש גובה שחרור של לפחות 2.5R=0.625 m2.5R=0.625\,\text{m}. הגובה 0.6 m0.6\,\text{m} קטן ממנו, ולכן המכונית מאבדת מגע עם המסילה עוד לפני CC ונופלת (בתנועה של זריקה) פנימה.

(אילו הגיעה ל־CC, מהירותה הייתה vC2=2g(0.6−0.5)=2 m2/s2v_C^2=2g(0.6-0.5)=2\,\text{m}^2/\text{s}^2, ואז NC=0.1⋅20.25−1=−0.2 N<0N_C=\frac{0.1\cdot 2}{0.25}-1=-0.2\,\text{N}<0 – בלתי אפשרי.)

טעות נפוצה: לבדוק רק שימור אנרגייה ולשכוח את דרישת הכוח הרדיאלי בראש הלולאה.

שאלה 9 · מכונית צעצוע על מסלול עם שקע וגבעהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית צעצוע שמסתה m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} משוחררת ממנוחה בנקודה PP שבראש מסלול, בגובה 0.8 m0.8\,\text{m} מעל הרצפה (ראו תרשים).

המסלול יורד לשקע שהנקודה הנמוכה ביותר בו, QQ, נמצאת בגובה הרצפה. סביב QQ המסלול הוא קשת מעגלית שרדיוסה 0.4 m0.4\,\text{m}.

אחר כך המסלול עולה לגבעה שראשה, KK, נמצא בגובה 0.6 m0.6\,\text{m} מעל הרצפה. סביב KK המסלול הוא קשת מעגלית שרדיוסה 0.5 m0.5\,\text{m}. המכונית נוסעת על המסלול מלמעלה.

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה, והמכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בשימור האנרגייה המכנית וחשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה QQ.

ב.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המכונית בנקודה QQ, וחשבו את גודל הכוח הנורמלי.

ג.

חשבו את גודל מהירות המכונית בנקודה KK.

ד.

חשבו את גודל הכוח הנורמלי שהמסלול מפעיל על המכונית בנקודה KK, והסבירו מדוע הוא קטן ממשקל המכונית.

ה.

משחררים את המכונית ממנוחה מגובה גדול יותר. חשבו מהו גובה השחרור המרבי שעבורו המכונית עדיין אינה מתנתקת מן המסלול בנקודה KK.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

vQ=4 m/sv_Q=4\,\text{m/s}

אין חיכוך, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה – האנרגייה המכנית נשמרת. נבחר UG=0U_G=0 בגובה הרצפה:

mghP=12mvQ2  ⇒  vQ=2ghP=2⋅10⋅0.8=4 m/smgh_P=\tfrac12mv_Q^2\;\Rightarrow\;v_Q=\sqrt{2gh_P}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.8}=4\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה); N=10 NN=10\,\text{N} (פי 5 מהמשקל).

על המכונית ב־QQ פועלים:

1. כוח הכובד mg=2 Nmg=2\,\text{N} – אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסלול, אנכית מעלה.

ב־QQ המכונית נעה על קשת מעגלית שמרכזה מעליה, והתאוצה רדיאלית בלבד (המשיק אופקי): aR=vQ2ra_R=\frac{v_Q^2}{r} כלפי מעלה. לפי החוק השני של ניוטון:

N−mg=mvQ2r  ⇒  N=0.2⋅10+0.2⋅420.4=2+8=10 NN-mg=m\frac{v_Q^2}{r}\;\Rightarrow\;N=0.2\cdot 10+0.2\cdot\frac{4^2}{0.4}=2+8=10\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgN=mg – המכונית בתנועה מעגלית, ולכן השקול אינו אפס.

סעיף ג

תשובה:

vK=2 m/sv_K=2\,\text{m/s}

שימור אנרגייה מ־PP ל־KK:

mghP=12mvK2+mghK  ⇒  vK=2g(hP−hK)=2⋅10⋅0.2=2 m/smgh_P=\tfrac12mv_K^2+mgh_K\;\Rightarrow\;v_K=\sqrt{2g(h_P-h_K)}=\sqrt{2\cdot 10\cdot 0.2}=2\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

N=0.4 NN=0.4\,\text{N} (קטן מ־mg=2 Nmg=2\,\text{N})

ב־KK (ראש הגבעה) מרכז הקשת נמצא מתחת למכונית, ולכן התאוצה הרדיאלית vK2r\frac{v_K^2}{r} מכוונת כלפי מטה. לפי החוק השני של ניוטון (חיובי כלפי מטה):

mg−N=mvK2r  ⇒  N=mg−mvK2r=2−0.2⋅220.5=2−1.6=0.4 Nmg-N=m\frac{v_K^2}{r}\;\Rightarrow\;N=mg-m\frac{v_K^2}{r}=2-0.2\cdot\frac{2^2}{0.5}=2-1.6=0.4\,\text{N}

השקול חייב להיות מכוון אל מרכז הקשת (מטה), ולכן הכוח הנורמלי (מעלה) קטן מכוח הכובד (מטה).

סעיף ה

תשובה:

0.85 m0.85\,\text{m}

ככל שגובה השחרור גדל, המהירות ב־KK גדלה והכוח הנורמלי שם קטן. המכונית מתנתקת כש־NN היה צריך להיות שלילי – המסלול אינו יכול למשוך את המכונית כלפי מטה. במקרה הגבולי N=0N=0, וכוח הכובד לבדו מספק את הכוח הרדיאלי:

mg=mvK2r  ⇒  vK2=gr=10⋅0.5=5 m2/s2mg=m\frac{v_K^2}{r}\;\Rightarrow\;v_K^2=gr=10\cdot 0.5=5\,\text{m}^2/\text{s}^2

שימור אנרגייה מגובה השחרור hh ל־KK:

mgh=12mvK2+mghK  ⇒  h=hK+vK22g=0.6+520=0.85 mmgh=\tfrac12mv_K^2+mgh_K\;\Rightarrow\;h=h_K+\frac{v_K^2}{2g}=0.6+\frac{5}{20}=0.85\,\text{m}

מגובה גדול מ־0.85 m0.85\,\text{m} המכונית תתנתק מן המסלול בראש הגבעה. (המסה אינה משפיעה על התוצאה.)

שאלה 10 · גוש שלג מחליק מנקודה על כיפה חלקה: נקודת ההתנתקותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גג של מצפה כוכבים הוא כיפה בצורת חצי כדור שרדיוסה R=2.5 mR=2.5\,\text{m}. המרכז OO של הכיפה נמצא במישור הבסיס שלה. פני הכיפה מכוסים שכבת קרח דקה, כך שאפשר להזניח את החיכוך.

גוש שלג קטן קפא אל הכיפה בנקודה PP, שבה הרדיוס OPOP יוצר זווית θ0\theta_0 עם האנך, ונתון cos⁡θ0=0.9\cos\theta_0=0.9 (ראו תרשים). כשהשלג שמתחתיו נמס, הגוש משתחרר ומתחיל להחליק במורד הכיפה ממנוחה. הגוש נחשב לגוף נקודתי, והתנגדות האוויר זניחה.

את מקום הגוש על הכיפה מתארים בעזרת הזווית θ\theta שבין האנך לבין הרדיוס אל הגוש.

א.

הגוש מתנתק מהכיפה לפני שהוא מגיע לבסיסה. חשבו את הזווית θ\theta שבה הוא מתנתק, את גובה נקודת ההתנתקות מעל בסיס הכיפה ואת אורך הקשת שהגוש עובר על הכיפה מ־PP עד ההתנתקות.

ב.

נניח שעל פני הכיפה היה חיכוך קטן, אבל הגוש עדיין מחליק ממנוחה מ־PP. האם נקודת ההתנתקות הייתה נמוכה יותר או גבוהה יותר מהנקודה שמצאתם בסעיף א? נמקו.

ג.

גוש שלג אחר נמצא באותה נקודה PP וקיבל דחיפה, כך שמהירותו ב־PP משיקה לכיפה, במורד. מהי המהירות המזערית שצריכה להיות לו ב־PP, כדי שיתנתק מהכיפה מיד, כבר בנקודה PP?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

cos⁡θ=0.6\cos\theta=0.6, θ≈53.1∘\theta\approx53.1^\circ; גובה 1.5 m1.5\,\text{m}; אורך הקשת s≈1.19 ms\approx1.19\,\text{m}

כוחות: על הגוש פועלים כוח הכובד mgmg וכוח נורמלי NN מהכיפה, בכיוון הרדיוס החוצה. בכיוון הרדיאלי (אל המרכז OO) הגוש נע במעגל שרדיוסו RR:

mgcos⁡θ−N=mv2Rmg\cos\theta-N=\frac{mv^2}{R}

אנרגייה: הכוח הנורמלי מאונך לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. גובה הגוש מעל הבסיס הוא Rcos⁡θR\cos\theta, והוא יצא ממנוחה בגובה Rcos⁡θ0R\cos\theta_0:

mgRcos⁡θ0=12mv2+mgRcos⁡θ  ⇒  v2=2gR(cos⁡θ0−cos⁡θ)mgR\cos\theta_0=\tfrac12mv^2+mgR\cos\theta\;\Rightarrow\;v^2=2gR(\cos\theta_0-\cos\theta)

התנתקות: הכיפה יכולה רק לדחוף, וברגע ההתנתקות N=0N=0:

mgcos⁡θ=m⋅2gR(cos⁡θ0−cos⁡θ)R  ⇒  3cos⁡θ=2cos⁡θ0  ⇒  cos⁡θ=23⋅0.9=0.6mg\cos\theta=\frac{m\cdot2gR(\cos\theta_0-\cos\theta)}{R}\;\Rightarrow\;3\cos\theta=2\cos\theta_0\;\Rightarrow\;\cos\theta=\tfrac23\cdot0.9=0.6
θ≈53.1∘≈0.927 rad\theta\approx53.1^\circ\approx0.927\,\text{rad}

גובה נקודת ההתנתקות מעל בסיס הכיפה:

h=Rcos⁡θ=2.5⋅0.6=1.5 mh=R\cos\theta=2.5\cdot0.6=1.5\,\text{m}

(הגוש התחיל בגובה Rcos⁡θ0=2.25 mR\cos\theta_0=2.25\,\text{m}, וירד 0.75 m0.75\,\text{m}. מהירותו ברגע ההתנתקות v=gRcos⁡θ=15≈3.87 m/sv=\sqrt{gR\cos\theta}=\sqrt{15}\approx3.87\,\text{m/s}.)

אורך הקשת: θ0=arccos⁡0.9≈25.8∘≈0.451 rad\theta_0=\arccos0.9\approx25.8^\circ\approx0.451\,\text{rad}. הזווית שהגוש עבר (ברדיאנים) היא θ−θ0\theta-\theta_0:

s=R(θ−θ0)=2.5⋅(0.927−0.451)≈1.19 ms=R(\theta-\theta_0)=2.5\cdot(0.927-0.451)\approx1.19\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בתוצאה cos⁡θ=23\cos\theta=\tfrac23 של גוף שמתחיל מראש הכיפה. כאן הגוש מתחיל נמוך יותר, ולכן מתנתק בזווית גדולה יותר.

סעיף ב

תשובה:

נמוכה יותר (בזווית θ\theta גדולה יותר).

כוח החיכוך משיקי לכיפה, ולכן הוא אינו מופיע במשוואה הרדיאלית. תנאי ההתנתקות נשאר

mgcos⁡θ=mv2Rmg\cos\theta=\frac{mv^2}{R}

אבל החיכוך מבצע עבודה שלילית, ולכן בכל זווית θ\theta מהירות הגוש קטנה יותר מאשר בכיפה החלקה, וגם mv2R\frac{mv^2}{R} קטן יותר.

ככל שהגוש יורד, mgcos⁡θmg\cos\theta קטן ו־mv2R\frac{mv^2}{R} גדל, וההתנתקות קורית כשהם משתווים. כשהאגף הימני קטן יותר בכל זווית, ההשתוואה מתרחשת בזווית גדולה יותר – כלומר בנקודה נמוכה יותר על הכיפה. במילים אחרות: גוש איטי יותר צריך כוח צנטריפטלי קטן יותר, ולכן הכיפה "מחזיקה" אותו זמן רב יותר.

סעיף ג

תשובה:

vmin=gRcos⁡θ0≈4.74 m/sv_{min}=\sqrt{gR\cos\theta_0}\approx4.74\,\text{m/s}

ב־PP רכיב הכובד אל המרכז הוא mgcos⁡θ0mg\cos\theta_0, והחוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי:

mgcos⁡θ0−N=mv2Rmg\cos\theta_0-N=\frac{mv^2}{R}

הגוש מתנתק מיד אם הכיפה אינה צריכה להפעיל עליו כוח, כלומר אם N=0N=0 (או שהיה יוצא שלילי) כבר ב־PP:

mv2R≥mgcos⁡θ0  ⇒  v≥gRcos⁡θ0=10⋅2.5⋅0.9=22.5≈4.74 m/s\frac{mv^2}{R}\ge mg\cos\theta_0\;\Rightarrow\;v\ge\sqrt{gR\cos\theta_0}=\sqrt{10\cdot2.5\cdot0.9}=\sqrt{22.5}\approx4.74\,\text{m/s}

במהירות כזו רכיב הכובד הרדיאלי לבדו קטן מדי כדי לכופף את המסלול לפי עקמומיות הכיפה, והגוש עף מעליה בזריקה משופעת (מהירותו ההתחלתית מכוונת 25.8∘25.8^\circ מתחת לאופק).

שאלה 11 · כדור יורד ברבע מעגל ונכנס ללולאה: תאוצה רדיאלית ומשיקית בנקודה על הלולאהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מסילה חלקה ABCDFABCDF עומדת במישור אנכי (ראו תרשים):

•הקטע ABAB הוא רבע מעגל שרדיוסו R=1.5 mR=1.5\,\text{m} ומרכזו OO; הנקודה AA נמצאת בגובה OO.

•בנקודה BB מתחילה לולאה מעגלית שרדיוסה r=0.5 mr=0.5\,\text{m} ומרכזה O′O'; BB היא הנקודה התחתונה של הלולאה ו־DD העליונה. OO ו־O′O' נמצאות על אותו קו אנכי.

- CC היא נקודה על הלולאה, בצד שבו הכדור עולה ראשון, כך שהרדיוס O′CO'C יוצר זווית 60∘60^\circ עם הרדיוס O′BO'B. אחרי הלולאה הכדור ממשיך על הקטע האופקי BFBF.

כדור קטן משוחרר ממנוחה בנקודה AA ונע לאורך הצד הפנימי של המסילה. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

א.

חשבו את גודל מהירות הכדור בנקודה CC, וקבעו את כיוונה.

ב.

חשבו את התאוצה הרדיאלית של הכדור בנקודה CC.

ג.

חשבו את התאוצה המשיקית של הכדור בנקודה CC.

ד.

מחליפים את קטע רבע המעגל בקטע אחר בצורת רבע מעגל, שרדיוסו R′R' (הלולאה נשארת עם r=0.5 mr=0.5\,\text{m}, והכדור עדיין משוחרר ממנוחה בגובה R′R' מעל BB). מה הרדיוס המזערי R′R' שבעבורו הכדור ישלים את הלולאה בלי להתנתק מהמסילה? מה היחס R′r\frac{R'}{r}?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

vC=5 m/sv_C=5\,\text{m/s}, בזווית 60∘60^\circ מעל האופק, בכיוון התנועה (ניצבת ל־O′CO'C)

שימור אנרגיה (המסילה חלקה, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו עושה עבודה). נמדוד גבהים מ־BB:

- AA נמצאת בגובה R=1.5 mR=1.5\,\text{m} מעל BB;

- CC נמצאת rcos⁡60∘r\cos60^\circ מתחת ל־O′O', כלומר בגובה hC=r−rcos⁡60∘=0.5−0.25=0.25 mh_C=r-r\cos60^\circ=0.5-0.25=0.25\,\text{m} מעל BB.

mgR=mghC+12mvC2  ⇒  vC2=2g(R−hC)=2⋅10⋅1.25=25 m2/s2mgR=mgh_C+\tfrac12mv_C^2\;\Rightarrow\;v_C^2=2g(R-h_C)=2\cdot10\cdot1.25=25\,\text{m}^2/\text{s}^2
vC=5 m/sv_C=5\,\text{m/s}

כיוון: המהירות משיקה למסלול, כלומר ניצבת לרדיוס O′CO'C. הרדיוס O′CO'C נטוי 60∘60^\circ מהאנך (כלומר 30∘30^\circ מתחת לאופק), ולכן המשיק נטוי 60∘60^\circ מעל האופק. הכדור עולה בלולאה, ולכן המהירות מופנית כלפי מעלה, בזווית 60∘60^\circ מעל האופק.

סעיף ב

תשובה:

aR=50 m/s2a_R=50\,\text{m/s}^2, מ־CC אל O′O' (בזווית 30∘30^\circ מעל האופק)

aR=vC2r=250.5=50 m/s2a_R=\frac{v_C^2}{r}=\frac{25}{0.5}=50\,\text{m/s}^2

כיוונה לאורך הרדיוס, מ־CC אל המרכז O′O', כלומר בזווית 30∘30^\circ מעל האופק.

את התאוצה הזאת מספקים יחד הכוח הנורמלי (אל O′O') ורכיב הכובד לאורך הרדיוס, mgcos⁡60∘mg\cos60^\circ, המופנה החוצה מ־O′O' (כי CC מתחת לגובה המרכז):

N−mgcos⁡60∘=maR  ⇒  N=m(50+5)=5.5mgN-mg\cos60^\circ=ma_R\;\Rightarrow\;N=m(50+5)=5.5mg

סעיף ג

תשובה:

aT=gsin⁡60∘≈8.66 m/s2a_T=g\sin60^\circ\approx8.66\,\text{m/s}^2, נגד כיוון המהירות

התאוצה המשיקית נובעת מרכיב הכוח בכיוון המשיק. הכוח הנורמלי פועל לאורך הרדיוס ואין לו רכיב משיקי. כוח הכובד אנכי, והמשיק ב־CC נטוי 60∘60^\circ מעל האופק, כלומר 30∘30^\circ מהאנך; לכן רכיב הכובד לאורך המשיק הוא mgcos⁡30∘=mgsin⁡60∘mg\cos30^\circ=mg\sin60^\circ:

maT=mgsin⁡60∘  ⇒  aT=10⋅0.866≈8.66 m/s2ma_T=mg\sin60^\circ\;\Rightarrow\;a_T=10\cdot0.866\approx8.66\,\text{m/s}^2

כיוונה לאורך המשיק, כלפי מטה – נגד כיוון המהירות, ולכן הכדור מאט בעלייתו בלולאה.

טעות נפוצה: לחשוב שבתנועה מעגלית יש רק תאוצה רדיאלית. כשגודל המהירות משתנה, יש גם רכיב משיקי.

סעיף ד

תשובה:

Rmin′=1.25 mR'_{min}=1.25\,\text{m}, R′r=2.5\frac{R'}{r}=2.5

המצב הקריטי הוא בנקודה העליונה DD: שם מהירות הכדור הקטנה ביותר, ורכיב הכובד כולו מופנה אל המרכז. ב־DD הכובד והכוח הנורמלי פונים שניהם כלפי מטה, אל O′O':

mg+N=mvD2rmg+N=\frac{mv_D^2}{r}

הכדור נשאר צמוד למסילה כל עוד N≥0N\ge0, כלומר vD2≥grv_D^2\ge gr.

שימור אנרגיה מ־AA (גובה R′R') ל־DD (גובה 2r2r):

mgR′=mg⋅2r+12mvD2  ⇒  vD2=2g(R′−2r)mgR'=mg\cdot2r+\tfrac12mv_D^2\;\Rightarrow\;v_D^2=2g(R'-2r)

התנאי:

2g(R′−2r)≥gr  ⇒  R′≥2.5r=2.5⋅0.5=1.25 m2g(R'-2r)\ge gr\;\Rightarrow\;R'\ge2.5r=2.5\cdot0.5=1.25\,\text{m}
R′r=2.5\frac{R'}{r}=2.5

טעות נפוצה: לדרוש vD=0v_D=0, ולקבל R′=2rR'=2r. במסילה פנימית כדור שמהירותו ב־DD קטנה מ־gr\sqrt{gr} מתנתק לפני שהוא מגיע לשם.

שאלה 12 · קוביית קרח בלולאה אנכית: מהירות קריטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קוביית קרח קטנה מחליקה על משטח אופקי חלק ונכנסת, בנקודה התחתונה, למסילה מעגלית אנכית חלקה (לולאה) במהירות אופקית v0v_0 (ראו תרשים). הקובייה נעה לאורך הצד הפנימי של הלולאה.

החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, והקובייה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

מהירות הכניסה ללולאה היא v0=4 m/sv_0=4\,\text{m/s}. חשבו את הקוטר המרבי של הלולאה שבעבורו הקובייה תשלים סיבוב מלא.

ב.

מעבירים את הקובייה ללולאה אחרת, שרדיוסה R=0.5 mR=0.5\,\text{m}. מסת הקובייה m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg}.

חשבו את מהירות הכניסה המזערית v0v_0 שבעבורה הקובייה תשלים סיבוב מלא.

ג.

הקובייה נכנסת ללולאה במהירות שמצאתם בסעיף ב. סרטטו את הכוחות הפועלים על הקובייה בנקודה העליונה של הלולאה, ונמקו.

ד.

חשבו את האנרגיה המכנית הכוללת של הקובייה בנקודה העליונה (אנרגיית הגובה אפס בגובה המשטח האופקי).

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Dmax=0.64 mD_{max}=0.64\,\text{m}

תנאי בנקודה העליונה: בנקודה העליונה פועלים על הקובייה כוח הכובד mgmg והכוח הנורמלי NN מהמסילה – שניהם כלפי מטה, אל מרכז הלולאה:

mg+N=mvtop2Rmg+N=\frac{mv_{top}^2}{R}

הקובייה צמודה למסילה כל עוד N≥0N\ge0, ולכן המהירות המזערית בנקודה העליונה מתקבלת עבור N=0N=0:

vtop2=gRv_{top}^2=gR

שימור אנרגיה (אין חיכוך, הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה) בין הנקודה התחתונה לעליונה, שגובהה 2R2R:

12mv02=12mvtop2+mg⋅2R\tfrac12mv_0^2=\tfrac12mv_{top}^2+mg\cdot2R

בלולאה הגדולה ביותר שהקובייה עוד משלימה, vtop2=gRv_{top}^2=gR:

12v02=12gR+2gR  ⇒  v02=5gR  ⇒  Rmax=v025g=1650=0.32 m\tfrac12v_0^2=\tfrac12gR+2gR\;\Rightarrow\;v_0^2=5gR\;\Rightarrow\;R_{max}=\frac{v_0^2}{5g}=\frac{16}{50}=0.32\,\text{m}
Dmax=2Rmax=0.64 mD_{max}=2R_{max}=0.64\,\text{m}

טעות נפוצה: לדרוש שבנקודה העליונה המהירות תהיה אפס – גוף במסילה פנימית שמהירותו בנקודה העליונה קטנה מ־gR\sqrt{gR} מתנתק מהמסילה לפני שהוא מגיע אליה.

סעיף ב

תשובה:

v0=5 m/sv_0=5\,\text{m/s}

מסעיף א, תנאי ההשלמה הוא v02≥5gRv_0^2\ge5gR:

v0=5gR=5⋅10⋅0.5=25=5 m/sv_0=\sqrt{5gR}=\sqrt{5\cdot10\cdot0.5}=\sqrt{25}=5\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

פועל רק כוח הכובד mg=2 Nmg=2\,\text{N}, כלפי מטה; הכוח הנורמלי אפס.

במהירות המזערית vtop2=gRv_{top}^2=gR, ולכן מ־mg+N=mvtop2R=mgmg+N=\frac{mv_{top}^2}{R}=mg נובע N=0N=0. הקובייה רק "נוגעת" במסילה בלי ללחוץ עליה.

לכן בנקודה העליונה פועל על הקובייה כוח אחד בלבד – כוח הכובד mg=0.2⋅10=2 Nmg=0.2\cdot10=2\,\text{N}, אנכית כלפי מטה, אל מרכז הלולאה. הוא לבדו גורם לתאוצה הרדיאלית, ששווה כאן ל־gg.

טעות נפוצה: להוסיף לתרשים כוח בכיוון התנועה, או "כוח צנטריפטלי" נפרד.

סעיף ד

תשובה:

E=2.5 JE=2.5\,\text{J}

בנקודה העליונה:

Ek=12mvtop2=12m gR=12⋅0.2⋅10⋅0.5=0.5 JE_k=\tfrac12mv_{top}^2=\tfrac12m\,gR=\tfrac12\cdot0.2\cdot10\cdot0.5=0.5\,\text{J}
UG=mg⋅2R=0.2⋅10⋅1=2 JU_G=mg\cdot2R=0.2\cdot10\cdot1=2\,\text{J}
E=Ek+UG=0.5+2=2.5 JE=E_k+U_G=0.5+2=2.5\,\text{J}

בדיקה: האנרגיה נשמרת, והיא שווה לאנרגיה הקינטית בכניסה: 12⋅0.2⋅52=2.5 J\tfrac12\cdot0.2\cdot5^2=2.5\,\text{J} ✓.

שאלה 13 · מזחלת יורדת ממגלשה ונכנסת ללולאהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מזחלת שמסתה mm נמצאת על משטח אופקי בראש מגלשת קרח, בגובה H=1.6RH=1.6R מעל הקרקע, ומתחילה לנוע ממנו במהירות אופקית v0v_0.

המזחלת מחליקה במורד המגלשה, ממשיכה על הקרקע האופקית, ונכנסת ללולאה אנכית שרדיוסה RR (ראו תרשים).

כל המסלול חסר חיכוך, התנגדות האוויר זניחה, והמזחלת נחשבת לגוף נקודתי.

א.

הביעו באמצעות RR ו־gg את המהירות v0v_0 המזערית שבעבורה המזחלת תשלים סיבוב מלא בלולאה.

ב.

נתון: R=2 mR=2\,\text{m}, m=40 kgm=40\,\text{kg}. חשבו את v0v_0 המזערית.

ג.

שני ילדים יושבים יחד על המזחלת, והמסה הכוללת היא 80 kg80\,\text{kg}. האם המהירות המזערית שונה מזו שמצאתם בסעיף ב? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

v0,min=1.8gRv_{0,min}=\sqrt{1.8gR}

תנאי בנקודה העליונה של הלולאה: שם פועלים mgmg ו־NN, שניהם כלפי מטה:

mg+N=mvtop2Rmg+N=\frac{mv_{top}^2}{R}

המזחלת צמודה למסילה כל עוד N≥0N\ge0, ולכן vtop2≥gRv_{top}^2\ge gR. המקרה הגבולי: vtop2=gRv_{top}^2=gR.

שימור אנרגיה בין נקודת ההתחלה (גובה 1.6R1.6R) לבין הנקודה העליונה של הלולאה (גובה 2R2R) – אין חיכוך, והכוח הנורמלי אינו מבצע עבודה:

12mv02+mg⋅1.6R=12mvtop2+mg⋅2R\tfrac12mv_0^2+mg\cdot1.6R=\tfrac12mv_{top}^2+mg\cdot2R
v02=vtop2+0.8gRv_0^2=v_{top}^2+0.8gR

עם vtop2=gRv_{top}^2=gR:

v0,min2=1.8gR  ⇒  v0,min=1.8gRv_{0,min}^2=1.8gR\;\Rightarrow\;v_{0,min}=\sqrt{1.8gR}

הנקודה העליונה של הלולאה גבוהה מנקודת ההתחלה, ולכן בלי מהירות התחלתית המזחלת לא הייתה מגיעה אליה כלל.

סעיף ב

תשובה:

v0,min=6 m/sv_{0,min}=6\,\text{m/s}

v0,min=1.8gR=1.8⋅10⋅2=36=6 m/sv_{0,min}=\sqrt{1.8gR}=\sqrt{1.8\cdot10\cdot2}=\sqrt{36}=6\,\text{m/s}

המסה הנתונה אינה נחוצה לחישוב.

סעיף ג

תשובה:

לא – היא נשארת 6 m/s6\,\text{m/s}

בביטוי v0,min=1.8gRv_{0,min}=\sqrt{1.8gR} אין מסה. כל האיברים במשוואת האנרגיה וגם בתנאי בנקודה העליונה פרופורציוניים למסה, ולכן היא מצטמצמת: גוף כבד יותר צריך יותר אנרגיה, אבל גם מקבל מכוח הכובד יותר אנרגיה ויש לו "יותר" כוח כובד שגורם לתאוצה הרדיאלית באותו יחס.

המהירות המזערית נשארת 6 m/s6\,\text{m/s}, כל עוד אפשר להזניח חיכוך והתנגדות אוויר.

שאלה 14 · גוף בלולאה: מהירות ותאוצה רדיאלית בשלוש נקודותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן משוחרר ממנוחה בנקודה AA, הנמצאת בגובה h=1.5 mh=1.5\,\text{m} מעל משטח אופקי, ומחליק במורד מסלול חלק. בנקודה CC הוא נכנס ללולאה אנכית חלקה שרדיוסה RR (ראו תרשים).

EE היא הנקודה העליונה של הלולאה, FF היא נקודה על הלולאה בגובה מרכזה, ו־DD היא נקודה על הלולאה שהרדיוס אליה יוצר זווית β=30∘\beta=30^\circ מעל הכיוון האופקי. הגוף עובר תחילה ב־DD, אחר כך ב־EE ואחר כך ב־FF.

החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, והגוף נחשב לגוף נקודתי.

א.

חשבו את הרדיוס המרבי של הלולאה שבעבורו הגוף ישלים סיבוב מלא.

בסעיפים ב–ד רדיוס הלולאה שווה לרדיוס שמצאתם בסעיף א.

ב.

חשבו את גודל מהירות הגוף ואת גודל התאוצה הרדיאלית שלו בנקודה DD.

ג.

חשבו את גודל מהירות הגוף ואת גודל התאוצה הרדיאלית שלו בנקודה EE.

ד.

חשבו את גודל מהירות הגוף ואת גודל התאוצה הרדיאלית שלו בנקודה FF.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

Rmax=0.6 mR_{max}=0.6\,\text{m}

בנקודה העליונה EE פועלים mgmg ו־NN כלפי מטה: mg+N=mvE2Rmg+N=\frac{mv_E^2}{R}. הגוף צמוד למסילה כל עוד N≥0N\ge0, כלומר vE2≥gRv_E^2\ge gR.

שימור אנרגיה בין AA (מנוחה, גובה hh) לבין EE (גובה 2R2R):

mgh=12mvE2+mg⋅2R  ⇒  vE2=2g(h−2R)mgh=\tfrac12mv_E^2+mg\cdot2R\;\Rightarrow\;v_E^2=2g(h-2R)

התנאי vE2≥gRv_E^2\ge gR:

2g(h−2R)≥gR  ⇒  2h≥5R  ⇒  Rmax=2h5=2⋅1.55=0.6 m2g(h-2R)\ge gR\;\Rightarrow\;2h\ge5R\;\Rightarrow\;R_{max}=\frac{2h}{5}=\frac{2\cdot1.5}{5}=0.6\,\text{m}

טעות נפוצה: לדרוש h=2Rh=2R (שהגוף "רק יגיע" לגובה EE) – בגובה זה מהירותו בנקודה העליונה הייתה אפס, והוא היה מתנתק מהמסילה לפני כן.

סעיף ב

תשובה:

vD≈3.46 m/sv_D\approx3.46\,\text{m/s}; aR=20 m/s2a_R=20\,\text{m/s}^2

גובה DD מעל המשטח: hD=R+Rsin⁡30∘=0.6+0.3=0.9 mh_D=R+R\sin30^\circ=0.6+0.3=0.9\,\text{m}.

שימור אנרגיה בין AA ל־DD:

mgh=12mvD2+mghD  ⇒  vD2=2g(h−hD)=2⋅10⋅(1.5−0.9)=12 m2/s2mgh=\tfrac12mv_D^2+mgh_D\;\Rightarrow\;v_D^2=2g(h-h_D)=2\cdot10\cdot(1.5-0.9)=12\,\text{m}^2/\text{s}^2
vD=12≈3.46 m/sv_D=\sqrt{12}\approx3.46\,\text{m/s}

התאוצה הרדיאלית (מדף הנוסחאות):

aR=vD2R=120.6=20 m/s2a_R=\frac{v_D^2}{R}=\frac{12}{0.6}=20\,\text{m/s}^2

מכוונת מ־DD אל מרכז הלולאה.

סעיף ג

תשובה:

vE≈2.45 m/sv_E\approx2.45\,\text{m/s}; aR=10 m/s2a_R=10\,\text{m/s}^2

גובה EE: 2R=1.2 m2R=1.2\,\text{m}.

vE2=2g(h−2R)=2⋅10⋅(1.5−1.2)=6 m2/s2  ⇒  vE=6≈2.45 m/sv_E^2=2g(h-2R)=2\cdot10\cdot(1.5-1.2)=6\,\text{m}^2/\text{s}^2\;\Rightarrow\;v_E=\sqrt6\approx2.45\,\text{m/s}
aR=vE2R=60.6=10 m/s2a_R=\frac{v_E^2}{R}=\frac{6}{0.6}=10\,\text{m/s}^2

התוצאה aR=ga_R=g צפויה: הרדיוס הוא המרבי, ולכן בנקודה העליונה הכוח הנורמלי אפס וכוח הכובד לבדו גורם לתאוצה הרדיאלית.

סעיף ד

תשובה:

vF≈4.24 m/sv_F\approx4.24\,\text{m/s}; aR=30 m/s2a_R=30\,\text{m/s}^2

גובה FF: R=0.6 mR=0.6\,\text{m}.

vF2=2g(h−R)=2⋅10⋅(1.5−0.6)=18 m2/s2  ⇒  vF=18≈4.24 m/sv_F^2=2g(h-R)=2\cdot10\cdot(1.5-0.6)=18\,\text{m}^2/\text{s}^2\;\Rightarrow\;v_F=\sqrt{18}\approx4.24\,\text{m/s}
aR=vF2R=180.6=30 m/s2a_R=\frac{v_F^2}{R}=\frac{18}{0.6}=30\,\text{m/s}^2

התאוצה הרדיאלית מכוונת אופקית, מ־FF אל המרכז. (ב־FF יש לגוף גם תאוצה משיקית gg כלפי מטה, אבל נשאלנו רק על הרכיב הרדיאלי.)

שאלה 15 · ארגז: רצועה מחוספסת, חצי מעגל וזריקה אופקיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ארגז קטן שמסתו m=0.8 kgm=0.8\,\text{kg} נע על רצפה אופקית ועובר בנקודה AA במהירות v0=6 m/sv_0=6\,\text{m/s} ימינה. הרצפה חלקה, פרט לרצועה BCBC שאורכה d=1.1 md=1.1\,\text{m}, שבה מקדם החיכוך הקינטי בין הארגז לרצפה הוא μk=0.5\mu_k=0.5.

בנקודה CC מתחילה מסילה חלקה בצורת חצי מעגל אנכי שרדיוסו RR. הארגז עולה לאורך הצד הפנימי של המסילה, עובר בנקודה DD שבגובה מרכז חצי המעגל, ועוזב את המסילה בנקודה העליונה EE בתנועה אופקית שמאלה, במהירות v1=3 m/sv_1=3\,\text{m/s} (ראו תרשים).

התנגדות האוויר זניחה, והארגז נחשב לגוף נקודתי.

א.

חשבו את רדיוס חצי המעגל RR.

ב.

חשבו את המרחק האופקי בין הנקודה CC לבין הנקודה שבה הארגז פוגע ברצפה אחרי שהוא עוזב את המסילה.

ג.

חשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה על הארגז בנקודה DD, וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

R=0.4 mR=0.4\,\text{m}

מ־AA ל־CC (משפט עבודה–אנרגיה): על הרצועה פועל כוח חיכוך קינטי fk=μkN=μkmg=0.5⋅0.8⋅10=4 Nf_k=\mu_kN=\mu_kmg=0.5\cdot0.8\cdot10=4\,\text{N}, נגד התנועה. עבודתו:

Wf=−fkd=−4⋅1.1=−4.4 JW_f=-f_kd=-4\cdot1.1=-4.4\,\text{J}
Ek,C=Ek,A+Wf=12⋅0.8⋅62−4.4=14.4−4.4=10 JE_{k,C}=E_{k,A}+W_f=\tfrac12\cdot0.8\cdot6^2-4.4=14.4-4.4=10\,\text{J}

(vC2=25 m2/s2v_C^2=25\,\text{m}^2/\text{s}^2.)

מ־CC ל־EE (שימור אנרגיה): המסילה חלקה, והכוח הנורמלי ניצב לתנועה. EE נמצאת בגובה 2R2R:

Ek,C=12mv12+mg⋅2R  ⇒  10=12⋅0.8⋅32+0.8⋅10⋅2R=3.6+16RE_{k,C}=\tfrac12mv_1^2+mg\cdot2R\;\Rightarrow\;10=\tfrac12\cdot0.8\cdot3^2+0.8\cdot10\cdot2R=3.6+16R
R=6.416=0.4 mR=\frac{6.4}{16}=0.4\,\text{m}

בדיקה שהארגז אכן צמוד למסילה עד EE: v12=9≥gR=4v_1^2=9\ge gR=4 ✓.

סעיף ב

תשובה:

1.2 m1.2\,\text{m} משמאל ל־CC

ב־EE הארגז עוזב את המסילה במהירות אופקית v1=3 m/sv_1=3\,\text{m/s}, בגובה 2R=0.8 m2R=0.8\,\text{m} מעל הרצפה, בדיוק מעל CC. מכאן זו זריקה אופקית.

ציר אנכי (מהירות התחלתית אנכית אפס):

2R=12gt2  ⇒  t=2⋅0.810=0.4 s2R=\tfrac12gt^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2\cdot0.8}{10}}=0.4\,\text{s}

ציר אופקי (מהירות קבועה):

x=v1t=3⋅0.4=1.2 mx=v_1t=3\cdot0.4=1.2\,\text{m}

הארגז פוגע ברצפה 1.2 m1.2\,\text{m} משמאל ל־CC, כלומר 0.1 m0.1\,\text{m} משמאל ל־BB.

סעיף ג

תשובה:

N=34 NN=34\,\text{N}, אופקי, מ־DD אל מרכז חצי המעגל

מהירות ב־DD: שימור אנרגיה בין CC ל־DD (גובה RR):

12mvC2=12mvD2+mgR  ⇒  vD2=vC2−2gR=25−2⋅10⋅0.4=17 m2/s2\tfrac12mv_C^2=\tfrac12mv_D^2+mgR\;\Rightarrow\;v_D^2=v_C^2-2gR=25-2\cdot10\cdot0.4=17\,\text{m}^2/\text{s}^2

כוחות ב־DD: כוח הכובד אנכי – משיקי למסלול בנקודה זו, ולכן אינו תורם לכיוון הרדיאלי. הכוח הנורמלי אופקי, אל המרכז, והוא לבדו גורם לתאוצה הרדיאלית:

N=mvD2R=0.8⋅170.4=34 NN=\frac{mv_D^2}{R}=\frac{0.8\cdot17}{0.4}=34\,\text{N}

טעות נפוצה: להוסיף או להחסיר את mgmg מהכוח הנורמלי גם ב־DD – זה נכון רק בנקודות העליונה והתחתונה, שבהן כוח הכובד רדיאלי.

שאלה 16 · גוף במסילה של שלושה רבעי מעגל נופל על קפיץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן שמסתו m=1 kgm=1\,\text{kg} נמצא בנקודה הנמוכה ביותר של מסילה חלקה שצורתה שלושה רבעים של מעגל אנכי שרדיוסו R=0.6 mR=0.6\,\text{m}.

הגוף מקבל מהירות אופקית v0v_0 ימינה, נע לאורך הצד הפנימי של המסילה – דרך הצד הימני ודרך הנקודה העליונה – ועוזב אותה בקצה המסילה, בנקודה השמאלית של המעגל, כשהוא נע אנכית כלפי מטה (ראו תרשים).

מתחת לנקודה זו עומד קפיץ אנכי שקבוע הקפיץ שלו k=1500 N/mk=1500\,\text{N/m} ואורכו במצב רפוי 50 cm50\,\text{cm}. הקצה העליון של הקפיץ נמצא בעומק h=1 mh=1\,\text{m} מתחת לנקודה הנמוכה ביותר של המסילה.

הגוף נופל על הקפיץ ודוחס אותו. כשהגוף בנקודה הנמוכה ביותר שלו, אורך הקפיץ 30 cm30\,\text{cm}. החיכוך והתנגדות האוויר זניחים, ומסת הקפיץ זניחה.

א.

חשבו את v0v_0.

ב.

חשבו את גודל הכוח שהמסילה מפעילה על הגוף בנקודה העליונה של המעגל, וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

v0=6 m/sv_0=6\,\text{m/s}

שימור אנרגיה מהנקודה ההתחלתית (במסילה) עד לדחיסה המרבית של הקפיץ: אין חיכוך, הכוח הנורמלי מהמסילה אינו מבצע עבודה, ובנקודת הדחיסה המרבית מהירות הגוף אפס.

רמת האפס של אנרגיית הגובה – בנקודת ההתחלה. בדחיסה המרבית הגוף נמצא בעומק h+Δℓh+\Delta\ell מתחתיה, כאשר Δℓ=0.5−0.3=0.2 m\Delta\ell=0.5-0.3=0.2\,\text{m}:

12mv02=−mg(h+Δℓ)+12k(Δℓ)2\tfrac12mv_0^2=-mg(h+\Delta\ell)+\tfrac12k(\Delta\ell)^2
12⋅1⋅v02=−1⋅10⋅1.2+12⋅1500⋅0.22=−12+30=18 J\tfrac12\cdot1\cdot v_0^2=-1\cdot10\cdot1.2+\tfrac12\cdot1500\cdot0.2^2=-12+30=18\,\text{J}
v0=36=6 m/sv_0=\sqrt{36}=6\,\text{m/s}

אין צורך לחשב את התנועה בנפרד בכל שלב: גובה היציאה מהמסילה אינו מופיע, כי מה שקובע הוא הפרש הגבהים בין ההתחלה לבין הסוף.

טעות נפוצה: להשתמש באורך הקפיץ הדחוס (0.3 m0.3\,\text{m}) במקום בדחיסה (0.2 m0.2\,\text{m}), או לשכוח שהגוף ממשיך לרדת 0.2 m0.2\,\text{m} נוספים בזמן הדחיסה.

סעיף ב

תשובה:

N=10 NN=10\,\text{N}, אנכית כלפי מטה

מהירות בנקודה העליונה (גובה 2R=1.2 m2R=1.2\,\text{m} מעל ההתחלה), משימור אנרגיה:

vtop2=v02−2g⋅2R=36−2⋅10⋅1.2=12 m2/s2v_{top}^2=v_0^2-2g\cdot2R=36-2\cdot10\cdot1.2=12\,\text{m}^2/\text{s}^2

כוחות בנקודה העליונה: כוח הכובד mgmg כלפי מטה, והכוח הנורמלי NN מהמסילה – הגוף בצד הפנימי, ולכן המסילה דוחפת אותו אל המרכז, כלומר גם הוא כלפי מטה. בציר הרדיאלי (חיובי אל המרכז):

N+mg=mvtop2R  ⇒  N=1⋅120.6−10=20−10=10 NN+mg=\frac{mv_{top}^2}{R}\;\Rightarrow\;N=\frac{1\cdot12}{0.6}-10=20-10=10\,\text{N}

N>0N>0, ולכן הגוף אכן צמוד למסילה בנקודה העליונה. כיוון הכוח: אנכית כלפי מטה.

שאלה 17 · רוכב פעלולים: לולאה אנכית וזינוק מרמפהבאורך בגרות · ברמת בגרות

רוכב פעלולים על אופנוע נע לאורך מסילה ABCDEABCDE כשהמנוע כבוי. המסילה כוללת לולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=3 mr=3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה DD היא הנקודה הגבוהה ביותר בלולאה, והמסילה מסתיימת ברמפה בנקודה EE (ראו תרשים).

הרוכב מתחיל ממנוחה בנקודה AA, שגובהה HH מעל הקרקע, עובר בלולאה (במעלה הצד הימני של הלולאה, דרך DD ובמורד הצד השמאלי), ממשיך אל הרמפה ומזנק ממנה באוויר בנקודה EE, שגובהה hh.

החיכוך והתנגדות האוויר ניתנים להזנחה. התייחסו אל הרוכב והאופנוע כאל גוף נקודתי.

נתון: h=2 mh=2\,\text{m}. מהירות הרוכב בנקודה EE היא vE=12 msv_E=12\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכיוון α=30∘\alpha=30^\circ מעל האופק.

א.

חשבו את גובה הנקודה AA מעל הקרקע (HH).

ב.

לפניכם ארבעה תרשימים 1–4. קבעו איזה מן התרשימים מתאר נכון את כיוון וקטור התאוצה של הרוכב בעוברו בנקודה CC (ראו תרשים). נמקו את קביעתכם.

ג.

חשבו את מהירות הפגיעה (גודל וכיוון) של הרוכב בקרקע לאחר זינוקו מן הרמפה בנקודה EE.

ד.

בניסיון אחר מתחיל הרוכב ממנוחה מגובה H1H_1. נתון כי H1<HH_1<H.

(1)

סרטטו תרשים כוחות הפועלים על הרוכב בעוברו בנקודה DD.

(2)

חשבו את הגובה המינימלי H1H_1 שממנו יש להתחיל, כדי שהרוכב לא יתנתק מן המסילה במהלך תנועתו בלולאה.

ה.

הרוכב התחיל ממנוחה מנקודה AA.

קבעו אם הגובה המרבי מעל הקרקע שאליו הגיע הרוכב במהלך הזינוק (לאחר שעזב את הרמפה), גדול מ־HH, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם (אין חובה לחשב).

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

H=9.2 mH=9.2\,\text{m}

המסילה חלקה והתנגדות האוויר זניחה; הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה. לכן האנרגייה המכנית נשמרת בין AA ל־EE. (מדף הנוסחאות: Wלא משמרים=ΔE=0W_{\text{לא משמרים}}=\Delta E=0.)

mgH=mgh+12mvE2  ⇒  H=h+vE22gmgH=mgh+\tfrac12mv_E^2\;\Rightarrow\;H=h+\frac{v_E^2}{2g}

הצבה:

H=2+1222⋅10=2+7.2=9.2 mH=2+\frac{12^2}{2\cdot 10}=2+7.2=9.2\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש רק ברכיב האנכי של vEv_E – האנרגייה הקינטית תלויה בגודל המהירות כולה.

סעיף ב

תשובה:

תרשים 2: התאוצה נוטה מהכיוון C→OC\to O לעבר האנך כלפי מטה.

קביעה: תרשים 2.

נימוק: בנקודה CC פועלים על הרוכב שני כוחות:

- כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה.

- הכוח הנורמלי NN – המסילה (הרוכב נע בצד הפנימי של הלולאה) דוחפת אותו בניצב למסילה, כלומר לאורך הרדיוס מ־CC אל המרכז OO.

לפי החוק השני של ניוטון, וקטור התאוצה הוא בכיוון הכוח השקול:

a→=mg→+N→m\vec a=\frac{m\vec g+\vec N}{m}

סכום של וקטור בכיוון C→OC\to O ווקטור אנכי כלפי מטה נמצא בין שני הכיוונים האלה – זה תרשים 2.

במונחי רכיבים: לתאוצה יש רכיב רדיאלי v2r\frac{v^2}{r} אל המרכז (תנועה מעגלית), ורכיב משיקי – רכיב הכובד לאורך המשיק ב־CC. בצד השמאלי של הלולאה הרוכב יורד, ולכן הרכיב המשיקי מכוון בכיוון התנועה, במורד הלולאה (הרוכב מאיץ).

•תרשים 1 – תאוצה רדיאלית בלבד: מתאים לתנועה מעגלית קצובה, אבל ב־CC לכוח הכובד יש רכיב משיקי, וגודל המהירות משתנה.

•תרשים 3 – תאוצה gg בלבד: נכון רק אם N=0N=0, אבל ב־CC הרוכב לוחץ על המסילה (גם בנקודה הגבוהה DD: vD2r=2g(H−2r)r=2⋅10⋅3.23≈21 m/s2>g\frac{v_D^2}{r}=\frac{2g(H-2r)}{r}=\frac{2\cdot 10\cdot 3.2}{3}\approx 21\,\text{m/s}^2>g).

•תרשים 4 – הווקטור נמצא מחוץ לזווית שבין N→\vec N ל־mg→m\vec g, ורכיבו המשיקי מכוון נגד כיוון התנועה (במעלה הלולאה) – בלתי אפשרי.

(הערה: ב־CC התאוצה הרדיאלית כ־27 m/s227\,\text{m/s}^2 והמשיקית כ־7 m/s27\,\text{m/s}^2, ולכן הסטייה מהכיוון C→OC\to O היא כ־15∘15^\circ; התרשימים איכותיים.)

סעיף ג

תשובה:

v≈13.6 m/sv\approx 13.6\,\text{m/s}, בזווית של כ־40∘40^\circ מתחת לאופק (בכיוון התנועה)

לאחר הזינוק הכוח היחיד הוא כוח הכובד – זריקה משופעת.

רכיבי המהירות ב־EE:

vx=vEcos⁡30∘=12⋅0.866≈10.39 m/s,vy0=vEsin⁡30∘=12⋅0.5=6 m/s (מעלה)v_x=v_E\cos 30^\circ=12\cdot 0.866\approx 10.39\,\text{m/s},\qquad v_{y0}=v_E\sin 30^\circ=12\cdot 0.5=6\,\text{m/s}\ (\text{מעלה})

ציר אופקי: אין כוח – vxv_x קבוע, 10.39 m/s10.39\,\text{m/s}.

ציר אנכי: תאוצה gg כלפי מטה. הרוכב יורד מגובה h=2 mh=2\,\text{m} לקרקע. מדף הנוסחאות (חיובי כלפי מעלה, Δy=−2 m\Delta y=-2\,\text{m}, a=−ga=-g):

vy2=vy02+2aΔy=62+2⋅(−10)⋅(−2)=36+40=76  ⇒  ∣vy∣≈8.72 m/s (מטה)v_y^2=v_{y0}^2+2a\Delta y=6^2+2\cdot(-10)\cdot(-2)=36+40=76\;\Rightarrow\;|v_y|\approx 8.72\,\text{m/s}\ (\text{מטה})

גודל המהירות:

v=vx2+vy2=10.392+8.722=184≈13.6 m/sv=\sqrt{v_x^2+v_y^2}=\sqrt{10.39^2+8.72^2}=\sqrt{184}\approx 13.6\,\text{m/s}

(בדיקה בשימור אנרגייה: v=vE2+2gh=144+40≈13.6 m/sv=\sqrt{v_E^2+2gh}=\sqrt{144+40}\approx 13.6\,\text{m/s}, וגם v=2gHv=\sqrt{2gH} כי הקרקע בגובה 00.)

כיוון:

tan⁡θ=∣vy∣vx=8.7210.39≈0.839  ⇒  θ≈40∘\tan\theta=\frac{|v_y|}{v_x}=\frac{8.72}{10.39}\approx 0.839\;\Rightarrow\;\theta\approx 40^\circ

מתחת לאופק, בכיוון התנועה (הרחק מהרמפה).

סעיף ד(1)

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, אנכית מטה) והכוח הנורמלי NN (המסילה, אנכית מטה אל OO).

בנקודה DD (ראש הלולאה) הרוכב נמצא בצד הפנימי של המסילה, "הפוך". פועלים עליו שני כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסילה, ניצב למסילה ומכוון אל המרכז OO, כלומר גם הוא אנכית כלפי מטה.

שני הכוחות יחד מספקים את הכוח הצנטריפטלי: mg+N=mvD2rmg+N=\frac{mv_D^2}{r}.

טעות נפוצה: לסמן כוח "צנטריפטלי" ככוח נוסף, או לסמן את NN כלפי מעלה.

סעיף ד(2)

תשובה:

H1=2.5r=7.5 mH_1=2.5r=7.5\,\text{m}

הנקודה הקריטית היא DD: שם המהירות הקטנה ביותר בלולאה. התנאי לאי־ניתוק: N≥0N\ge 0. במקרה הגבולי N=0N=0, והכובד לבדו מספק את הכוח הצנטריפטלי:

mg=mvD2r  ⇒  vD2=grmg=\frac{mv_D^2}{r}\;\Rightarrow\;v_D^2=gr

שימור אנרגייה בין נקודת ההתחלה ל־DD (גובה 2r2r):

mgH1=mg⋅2r+12mvD2=2mgr+12mgr  ⇒  H1=2.5rmgH_1=mg\cdot 2r+\tfrac12mv_D^2=2mgr+\tfrac12mgr\;\Rightarrow\;H_1=2.5r

הצבה:

H1=2.5⋅3=7.5 mH_1=2.5\cdot 3=7.5\,\text{m}

(ואכן 7.5 m<H=9.2 m7.5\,\text{m}<H=9.2\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לדרוש vD=0v_D=0 ולקבל H1=2rH_1=2r – בראש הלולאה הרוכב חייב מהירות כדי להישאר על מסלול מעגלי; ב־vD=0v_D=0 הוא היה מתנתק לפני DD.

סעיף ה

תשובה:

הגובה המרבי קטן מ־HH (כ־3.8 m3.8\,\text{m}).

קביעה: הגובה המרבי קטן מ־HH.

נימוק: האנרגייה המכנית נשמרת לאורך כל התנועה (מסילה חלקה, אין התנגדות אוויר), ושווה ל־mgHmgH (ב־AA הרוכב במנוחה).

לאחר הזינוק הרוכב נע בזריקה משופעת. בשיא המסלול רק הרכיב האנכי של המהירות מתאפס; הרכיב האופקי נשאר vEcos⁡30∘≠0v_E\cos 30^\circ\neq 0, כי בציר האופקי לא פועל כוח. לכן בשיא יש לרוכב אנרגייה קינטית חיובית:

mgH=mghmax⁡+12m(vEcos⁡30∘)2  ⇒  hmax⁡<HmgH=mgh_{\max}+\tfrac12m\left(v_E\cos 30^\circ\right)^2\;\Rightarrow\;h_{\max}<H

(ערך: hmax⁡=h+(vEsin⁡30∘)22g=2+6220=3.8 mh_{\max}=h+\frac{(v_E\sin 30^\circ)^2}{2g}=2+\frac{6^2}{20}=3.8\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לטעון שמשימור אנרגייה הרוכב יחזור לגובה HH – זה נכון רק אם מהירותו בשיא אפס, כמו בעלייה אנכית.

שאלה 18 · כדור על חוט במעגל אנכי: חיישן מתיחות בנקודה העליונהבאורך בגרות · ברמת בגרות

כדור קטן שמסתו mm קשור לקצה של חוט קל שאורכו LL. הקצה השני של החוט קשור לציר קבוע OO. בין הכדור לחוט מחובר חיישן כוח זעיר (שמסתו זניחה) המודד את המתיחות בחוט.

הכדור תלוי במנוחה. מקנים לו בנקודה התחתונה מהירות אופקית שגודלה v0v_0, והוא נע במעגל אנכי סביב OO. כאשר הכדור חולף בנקודה העליונה CC, החיישן רושם את המתיחות בחוט, TCT_C.

בשאלה זו יש להזניח את התנגדות האוויר.

א.
(1)

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הכדור בחולפו בנקודה CC. ליד כל כוח ציינו את שמו ומה מפעיל אותו.

(2)

בטאו את המתיחות TCT_C כפונקצייה של v02v_0^2. השתמשו בפרמטרים mm, LL ו־gg.

ב.

חוזרים על הניסוי כמה פעמים, בכל פעם עם מהירות v0v_0 אחרת, ורושמים את המתיחות TCT_C שמודד החיישן.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה שלפניכם.

v02 (m2/s2)v_0^2\,(\text{m}^2/\text{s}^2)22222525282831313434
TC (N)T_C\,(\text{N})0.300.300.600.601.051.051.351.351.801.80
(1)

סרטטו את דיאגרמת הפיזור של המתיחות TCT_C כפונקצייה של v02v_0^2.

(2)

הוסיפו קו מגמה לדיאגרמת הפיזור שסרטטתם.

ג.

היעזרו בגרף וחשבו את אורך החוט LL ואת מסת הכדור mm.

ד.

החיישן מחובר לנורית, הנדלקת כאשר המתיחות שהוא מודד בנקודה CC היא לפחות Tmin⁡=1.2 NT_{\min}=1.2\,\text{N}.

קבעו או חשבו את גודל המהירות המינימלית v0,min⁡v_{0,\min} שיש להקנות לכדור כדי שהנורית תידלק.

ה.

מסמנים ב־v12v_1^2 את שיעור ה־xx של נקודת החיתוך בין קו המגמה לבין הציר האופקי.

אילו היו מקנים לכדור בנקודה התחתונה מהירות v1v_1, האם גודל מהירות הכדור בנקודה CC היה שווה לאפס?

אם כן – נמקו את תשובתכם, אם לא – חשבו את גודל המהירות של הכדור בנקודה זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א(1)

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, מטה); כוח המתיחות TCT_C (החוט, מטה – אל OO).

בנקודה העליונה CC פועלים על הכדור שני כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TCT_C – מופעל על ידי החוט, לאורך החוט אל הציר OO – כלומר גם הוא אנכית כלפי מטה.

שני הכוחות מכוונים אל מרכז המעגל, ושקולם הוא הכוח הרדיאלי.

טעות נפוצה: לסמן את המתיחות כלפי מעלה – חוט יכול רק למשוך, ובנקודה העליונה הוא מושך את הכדור אל OO, שנמצא מתחתיו.

סעיף א(2)

תשובה:

TC=mL v02−5mgT_C=\dfrac{m}{L}\,v_0^2-5mg

שימור אנרגייה בין הנקודה התחתונה לנקודה CC (המתיחות ניצבת לתנועה ואינה מבצעת עבודה; רק הכובד מבצע עבודה). CC גבוהה מהנקודה התחתונה ב־2L2L:

12mv02=12mvC2+mg⋅2L  ⇒  vC2=v02−4gL\tfrac12mv_0^2=\tfrac12mv_C^2+mg\cdot 2L\;\Rightarrow\;v_C^2=v_0^2-4gL

החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי בנקודה CC (כלפי מטה, אל המרכז), עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

TC+mg=mvC2LT_C+mg=\frac{mv_C^2}{L}

מציבים:

TC=m(v02−4gL)L−mg=mLv02−4mg−mgT_C=\frac{m(v_0^2-4gL)}{L}-mg=\frac{m}{L}v_0^2-4mg-mg
TC=mL v02−5mgT_C=\frac{m}{L}\,v_0^2-5mg

הביטוי תקף כל עוד TC≥0T_C\ge 0, כלומר v02≥5gLv_0^2\ge 5gL (אחרת החוט מתרופף לפני CC).

סעיף ב(1)

תשובה:

חמש נקודות: (22, 0.30)(22,\,0.30), (25, 0.60)(25,\,0.60), (28, 1.05)(28,\,1.05), (31, 1.35)(31,\,1.35), (34, 1.80)(34,\,1.80).

ציר אופקי: v02v_0^2 ב־m2/s2\text{m}^2/\text{s}^2 (כדאי להתחיל את הציר מערך נמוך מ־2020, כדי שאפשר יהיה להאריך את הקו עד חיתוכו עם הציר בסעיף ה). ציר אנכי: TCT_C בניוטון.

v0^2 (m^2/s^2)T_C (N)1618202224262830323436-0.4-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.02.2

הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר עולה – כמצופה מהביטוי הקווי TC=mLv02−5mgT_C=\frac{m}{L}v_0^2-5mg שמצאנו בסעיף א.

סעיף ב(2)

תשובה:

קו ישר בשיפוע ≈0.125 kg/m\approx 0.125\,\text{kg/m} וחיתוך עם ציר TCT_C ב־≈−2.48 N\approx -2.48\,\text{N}: TC≈0.125v02−2.48T_C\approx 0.125v_0^2-2.48.

מעבירים קו ישר אחד כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו, ומאריכים אותו עד הציר האופקי:

v0^2 (m^2/s^2)T_C (N)1618202224262830323436-0.4-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.02.2

שיפוע הקו – משתי נקודות על הקו, רחוקות זו מזו, למשל (22, 0.27)(22,\,0.27) ו־(34, 1.77)(34,\,1.77):

שיפוע=ΔTCΔ(v02)=1.77−0.2734−22=1.512=0.125 kg/m\text{שיפוע}=\frac{\Delta T_C}{\Delta(v_0^2)}=\frac{1.77-0.27}{34-22}=\frac{1.5}{12}=0.125\,\text{kg/m}

החיתוך עם ציר TCT_C (הארכת הקו ל־v02=0v_0^2=0): 0.27−0.125⋅22=−2.48 N0.27-0.125\cdot 22=-2.48\,\text{N}.

משוואת הקו:

TC=0.125 v02−2.48(TC בניוטון, v02 ב־m2/s2)T_C=0.125\,v_0^2-2.48\quad(T_C\ \text{בניוטון},\ v_0^2\ \text{ב־}\text{m}^2/\text{s}^2)

טעות נפוצה: לחשב שיפוע משתי נקודות מהטבלה במקום משתי נקודות על קו המגמה.

סעיף ג

תשובה:

m≈0.050 kgm\approx 0.050\,\text{kg} (כ־50 g50\,\text{g}), L≈0.40 mL\approx 0.40\,\text{m}

משווים את משוואת קו המגמה לביטוי התאורטי מסעיף א:

TC=mL⏟שיפוע v02  − 5mg⏟חיתוךT_C=\underbrace{\frac{m}{L}}_{\text{שיפוע}}\,v_0^2\;\underbrace{-\,5mg}_{\text{חיתוך}}

המסה – מהחיתוך עם ציר TCT_C:

−5mg=−2.48  ⇒  m=2.485⋅10≈0.0496 kg≈50 g-5mg=-2.48\;\Rightarrow\;m=\frac{2.48}{5\cdot 10}\approx 0.0496\,\text{kg}\approx 50\,\text{g}

אורך החוט – מהשיפוע:

mL=0.125  ⇒  L=m0.125=0.04960.125≈0.40 m\frac{m}{L}=0.125\;\Rightarrow\;L=\frac{m}{0.125}=\frac{0.0496}{0.125}\approx 0.40\,\text{m}

(הערכים תלויים מעט בקו המגמה; קו סביר נותן m≈48m\approx 48–52 g52\,\text{g} ו־L≈0.38L\approx 0.38–0.42 m0.42\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

v0,min⁡≈5.4 m/sv_{0,\min}\approx 5.4\,\text{m/s}

הנורית נדלקת כאשר TC≥1.2 NT_C\ge 1.2\,\text{N}. TCT_C גדלה עם v02v_0^2, ולכן המהירות המינימלית היא זו שבה TC=1.2 NT_C=1.2\,\text{N}. ממשוואת קו המגמה:

TC=0.125v02−2.48  ⇒  v02=1.2+2.480.125=29.4 m2/s2T_C=0.125v_0^2-2.48\;\Rightarrow\;v_0^2=\frac{1.2+2.48}{0.125}=29.4\,\text{m}^2/\text{s}^2
v0,min⁡=29.4≈5.4 m/sv_{0,\min}=\sqrt{29.4}\approx 5.4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לקרוא מהגרף את v02≈29.4v_0^2\approx 29.4 ולשכוח להוציא שורש.

סעיף ה

תשובה:

לא. vC=gL≈2.0 m/sv_C=\sqrt{gL}\approx 2.0\,\text{m/s}

תשובה: לא – המהירות אינה אפס.

בנקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האופקי TC=0T_C=0: v12=2.480.125≈19.8 m2/s2v_1^2=\frac{2.48}{0.125}\approx 19.8\,\text{m}^2/\text{s}^2. במצב זה הכדור מגיע ל־CC כשהחוט אינו מותח, וכוח הכובד לבדו הוא הכוח הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי:

0+mg=mvC2L  ⇒  vC=gL0+mg=\frac{mv_C^2}{L}\;\Rightarrow\;v_C=\sqrt{gL}
vC=10⋅0.397≈2.0 m/sv_C=\sqrt{10\cdot 0.397}\approx 2.0\,\text{m/s}

בדיקה בשימור אנרגייה: vC2=v12−4gL=19.84−4⋅10⋅0.397≈3.97v_C^2=v_1^2-4gL=19.84-4\cdot 10\cdot 0.397\approx 3.97, vC≈2.0 m/sv_C\approx 2.0\,\text{m/s} ✓ (ולפי סעיף א, TC=0T_C=0 כאשר v02=5gL≈19.8v_0^2=5gL\approx 19.8 – בהתאם).

אילו מהירות הכדור ב־CC הייתה אפס, הכובד היה מושך אותו פנימה מהר יותר ממה שהמעגל מאפשר – החוט היה מתרופף, והכדור היה עוזב את המסלול המעגלי לפני CC.

טעות נפוצה: להסיק ש"אם החוט אינו מותח, הכדור עומד" – בראש המעגל הכובד ממשיך לפעול כשקול רדיאלי.

שאלה 19 · קרונית רכבת הרים: שקע, גבעה ואזור בלימהבאורך בגרות · ברמת בגרות

בתרשים שלפניכם מוצג קטע ממסלול של רכבת הרים, המורכב משלושה חלקים: ACAC, CGCG ו־GLGL.

החלק ACAC הוא קשת מעגלית קעורה (שקע) שרדיוסה R1R_1 ומרכזה O1O_1. הנקודה EE, הנמצאת אנכית מתחת ל־O1O_1, היא הנקודה הנמוכה ביותר בשקע. הזווית בין הרדיוס O1AO_1A לבין האנך O1EO_1E היא α\alpha.

החלק CGCG הוא קשת מעגלית קמורה (גבעה). החלק GLGL אינו מעגלי.

בחלקים ACAC ו־CGCG החיכוך ניתן להזנחה. החל מן הנקודה GG פועלים על הקרונית בלמים.

קרונית מתחילה לנוע ממנוחה בנקודה AA, ללא מנוע. הקרונית מונחת על המסילה מלמעלה, ובכל מהלך תנועתה היא אינה מתנתקת מן המסלול. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והקרונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

קבעו איזה מן האיורים 1–4 שלפניכם מייצג נכון את תרשים הכוחות הפועלים על הקרונית בנקודה BB שעל הגבעה. נמקו את קביעתכם.

ב.
(1)

קבעו אם לתאוצה של הקרונית בנקודה DD יש רכיב משיקי. נמקו את קביעתכם.

(2)

העתיקו (באופן מקורב) את הקשת ACAC, והוסיפו חץ המתאר את התאוצה הכוללת של הקרונית בנקודה DD (אין צורך לחשב).

ג.

נתון: R1=15 mR_1=15\,\text{m}, α=60∘\alpha=60^\circ, מסת הקרונית עם הנוסעים m=500 kgm=500\,\text{kg}.

גובה הנקודה EE מעל הקרקע הוא h1=3 mh_1=3\,\text{m}.

חשבו את גודל המהירות של הקרונית בחולפה בנקודה EE.

ד.

חשבו את הכוח (גודל וכיוון) שהקרונית מפעילה על המסלול בנקודה EE.

ה.

נתון: העבודה הכוללת שמבצעים הבלמים על הקרונית מן הנקודה GG ועד לעצירתה היא −15 kJ-15\,\text{kJ}. לאחר העצירה הבלמים מחזיקים את הקרונית במקומה.

גובה הנקודה LL מעל הקרקע הוא h2=8 mh_2=8\,\text{m}.

קבעו אם הקרונית מגיעה לנקודה LL. הסבירו את קביעתכם באמצעות חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

איור 3

קביעה: איור 3.

נימוק: בנקודה BB פועלים על הקרונית רק שני כוחות (אין חיכוך בחלק CGCG ואין התנגדות אוויר):

- כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

- הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסילה, ניצב למסלול.

כיוון NN: הקרונית מונחת על גבי הגבעה, והמסילה יכולה רק לדחוף אותה, לא למשוך אותה. לכן NN ניצב למסלול ומכוון החוצה – לאורך הרדיוס, הרחק ממרכז הקשת CGCG (שנמצא מתחת לגבעה). באיור 4 הנורמל מכוון לתוך המסלול – בלתי אפשרי. באיור 2 הנורמל אנכי – אך בנקודה BB המסלול משופע, ו־NN חייב להיות ניצב לו.

גודל NN: הקרונית נעה על קשת מעגלית, ולכן יש לה תאוצה רדיאלית v2r\frac{v^2}{r} (rr – רדיוס הגבעה) אל מרכז הקשת, כלומר אל תוך הגבעה. נסמן ב־φ\varphi את הזווית בין הרדיוס ב־BB לבין האנך. לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי:

mgcos⁡φ−N=mv2r>0  ⇒  N<mgcos⁡φ<mgmg\cos\varphi-N=m\frac{v^2}{r}>0\;\Rightarrow\;N<mg\cos\varphi<mg

באיור 1 החץ של NN ארוך מהחץ של mgmg – לא ייתכן. באיור 3 NN קצר מ־mgmg ומכוון החוצה, ניצב למסלול – נכון.

טעות נפוצה: לבחור באיור 2 מתוך מחשבה ש"הנורמל מאזן את הכובד" – בתנועה מעגלית על גבעה השקול חייב להיות בעל רכיב אל המרכז, ו־NN ניצב למסלול וקטן מ־mgmg.

סעיף ב(1)

תשובה:

כן – בנקודה DD יש רכיב משיקי gsin⁡βg\sin\beta (בכיוון התנועה), כי המסלול ב־DD משופע.

קביעה: כן, לתאוצה בנקודה DD יש רכיב משיקי.

נימוק: בחלק ACAC אין חיכוך, ולכן פועלים על הקרונית רק mgmg ו־NN. הכוח הנורמלי ניצב למסלול, ולכן אין לו רכיב משיקי. בנקודה DD (בין AA לבין הנקודה הנמוכה EE) המסלול יורד, והמשיק שלו יוצר זווית β≠0\beta\neq 0 עם האופק (β\beta שווה לזווית בין O1DO_1D לבין האנך). לכוח הכובד יש רכיב לאורך המשיק, mgsin⁡βmg\sin\beta, ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

aמשיקית=gsin⁡β≠0a_{\text{משיקית}}=g\sin\beta\neq 0

הרכיב מכוון במורד המסלול – בכיוון התנועה – ולכן גודל המהירות של הקרונית גדל בין AA ל־EE. (רק ב־EE, שבה המשיק אופקי, הרכיב המשיקי מתאפס.)

סעיף ב(2)

תשובה:

חץ מ־DD שהוא סכום של רכיב רדיאלי (אל O1O_1) ורכיב משיקי (בכיוון התנועה) – חץ הנוטה מכיוון הרדיוס DO1DO_1 קדימה, לכיוון התנועה.

בנקודה DD לתאוצה שני רכיבים ניצבים:

- רכיב רדיאלי aR=vD2R1a_R=\frac{v_D^2}{R_1} – מ־DD אל המרכז O1O_1 (כלפי מעלה וימינה). ב־DD המהירות אינה אפס, ולכן רכיב זה אינו אפס.

- רכיב משיקי at=gsin⁡βa_t=g\sin\beta – לאורך המשיק ב־DD, בכיוון התנועה (ימינה ומטה).

התאוצה הכוללת היא הסכום הווקטורי שלהם: חץ שיוצא מ־DD אל הצד הקעור של הקשת, ונמצא בין כיוון הרדיוס DO1DO_1 לבין כיוון התנועה – נוטה מהרדיוס קדימה. הוא אינו מכוון בדיוק אל O1O_1.

טעות נפוצה: לסרטט את התאוצה בדיוק אל מרכז המעגל – זה נכון רק בתנועה מעגלית קצובה או בנקודה EE.

סעיף ג

תשובה:

vE≈12.2 m/sv_E\approx 12.2\,\text{m/s}

מ־AA עד EE אין חיכוך ואין התנגדות אוויר. הכוח הנורמלי ניצב לתנועה ואינו מבצע עבודה, ולכן רק כוח הכובד (משמר) מבצע עבודה – האנרגייה המכנית נשמרת.

הפרש הגבהים בין AA ל־EE – מהגאומטריה של הקשת: O1E=R1O_1E=R_1 אנכי, וההיטל האנכי של O1AO_1A הוא R1cos⁡αR_1\cos\alpha. לכן AA גבוהה מ־EE ב־

Δh=R1−R1cos⁡α=R1(1−cos⁡α)=15 (1−cos⁡60∘)=7.5 m\Delta h=R_1-R_1\cos\alpha=R_1(1-\cos\alpha)=15\,(1-\cos 60^\circ)=7.5\,\text{m}

הקרונית מתחילה ממנוחה:

mgΔh=12mvE2  ⇒  vE=2gΔhmg\Delta h=\tfrac12mv_E^2\;\Rightarrow\;v_E=\sqrt{2g\Delta h}

הצבה:

vE=2⋅10⋅7.5=150≈12.2 m/sv_E=\sqrt{2\cdot 10\cdot 7.5}=\sqrt{150}\approx 12.2\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להשתמש ב־R1R_1 כהפרש הגבהים (כאילו AA בגובה המרכז O1O_1) – AA נמצאת נמוך מ־O1O_1 ב־R1cos⁡αR_1\cos\alpha.

סעיף ד

תשובה:

1.0⋅104 N1.0\cdot 10^4\,\text{N}, אנכית כלפי מטה.

ב־EE המשיק אופקי, ולכן התאוצה רדיאלית בלבד: aR=vE2R1a_R=\frac{v_E^2}{R_1}, אנכית כלפי מעלה – אל המרכז O1O_1.

על הקרונית פועלים mgmg (מטה) ו־NN (מעלה). לפי החוק השני של ניוטון (חיובי כלפי מעלה):

N−mg=mvE2R1  ⇒  N=mg+mvE2R1N-mg=m\frac{v_E^2}{R_1}\;\Rightarrow\;N=mg+m\frac{v_E^2}{R_1}

הצבה, עם vE2=150 m2/s2v_E^2=150\,\text{m}^2/\text{s}^2:

N=500⋅10+500⋅15015=5000+5000=10,000 NN=500\cdot 10+500\cdot\frac{150}{15}=5000+5000=10{,}000\,\text{N}

זה הכוח שהמסלול מפעיל על הקרונית (כלפי מעלה). לפי החוק השלישי של ניוטון, הקרונית מפעילה על המסלול כוח של 1.0⋅104 N1.0\cdot 10^4\,\text{N} אנכית כלפי מטה – פי 22 ממשקלה.

טעות נפוצה: לענות N=mg=5000 NN=mg=5000\,\text{N}, או לתת את כיוון הכוח שהמסלול מפעיל (מעלה) במקום הכוח שהקרונית מפעילה (מטה).

סעיף ה

תשובה:

לא. הקרונית נעצרת בגובה 7.5 m7.5\,\text{m}, נמוך מ־h2=8 mh_2=8\,\text{m}.

קביעה: הקרונית לא מגיעה לנקודה LL.

חישוב: נמדוד גובה מהקרקע. גובה AA מעל הקרקע (מסעיף ג):

hA=h1+R1(1−cos⁡α)=3+7.5=10.5 mh_A=h_1+R_1(1-\cos\alpha)=3+7.5=10.5\,\text{m}

עד GG האנרגייה המכנית נשמרת, ולכן היא שווה לאנרגייה ב־AA (שם הקרונית במנוחה):

EG=EA=mghA=500⋅10⋅10.5=52,500 JE_G=E_A=mgh_A=500\cdot 10\cdot 10.5=52{,}500\,\text{J}

מ־GG ועד נקודת העצירה פועלים הבלמים. לפי Wלא משמרים=ΔEW_{\text{לא משמרים}}=\Delta E:

Eעצירה=EG+Wבלמים=52,500−15,000=37,500 JE_{\text{עצירה}}=E_G+W_{\text{בלמים}}=52{,}500-15{,}000=37{,}500\,\text{J}

בנקודת העצירה המהירות אפס, וכל האנרגייה המכנית היא אנרגייה פוטנציאלית כובדית:

mghעצירה=37,500  ⇒  hעצירה=37,500500⋅10=7.5 mmgh_{\text{עצירה}}=37{,}500\;\Rightarrow\;h_{\text{עצירה}}=\frac{37{,}500}{500\cdot 10}=7.5\,\text{m}

7.5 m<h2=8 m7.5\,\text{m}<h_2=8\,\text{m} – לכן הקרונית נעצרת לפני LL.

(בדרך שקולה: כדי להגיע ל־LL צריך אנרגייה מכנית של לפחות mgh2=40,000 Jmgh_2=40{,}000\,\text{J}, ונותרו רק 37,500 J37{,}500\,\text{J}.)

טעות נפוצה: להשוות את עבודת הבלמים לאנרגייה הקינטית ב־GG בלבד ולשכוח את האנרגייה הפוטנציאלית שיש לקרונית ב־GG, או למדוד את הגבהים מ־EE במקום מהקרקע.

שאלה 20 · כדור בצינור חצי־מעגלי: איזו דופן דוחפת?באורך בגרות · בינונית

צינור דק וחלק מכופף לצורת חצי מעגל שרדיוסו R=0.5 mR=0.5\,\text{m} ומרכזו בנקודה OO. הצינור ניצב במישור אנכי, ופתחו התחתון, BB, נמצא על פני שולחן אופקי. לצינור שתי דפנות: הדופן החיצונית (1) והדופן הפנימית (2), הקרובה למרכז OO.

כדור קטן שמסתו m=0.08 kgm=0.08\,\text{kg} נכנס לצינור דרך הפתח העליון AA במהירות אופקית שגודלה v0=1.5 m/sv_0=1.5\,\text{m/s}, נע לאורך הצינור ויוצא דרך הפתח BB. קוטר הכדור קטן רק במעט מקוטר הצינור. החיכוך זניח, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

חשבו את גודל הכוח הצנטריפטלי (הכוח השקול בכיוון המרכז) הפועל על הכדור בנקודה AA, ברגע שהוא מתחיל את התנועה המעגלית.

ב.

חשבו את גודל הכוח שהצינור מפעיל על הכדור בנקודה AA, וקבעו איזו דופן של הצינור – 1 או 2 – מפעילה אותו. נמקו.

ג.

במהלך תנועתו בצינור הכדור חולף בנקודה PP, שגובהה h=0.2 mh=0.2\,\text{m} מעל פני השולחן (מתחת לגובה המרכז OO).

חשבו את גודל מהירות הכדור בנקודה PP.

ד.

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית (הצנטריפטלית) של הכדור בנקודה PP.

ה.

חשבו את גודל התאוצה המשיקית של הכדור בנקודה PP.

ו.

חשבו את גודל הכוח שהצינור מפעיל על הכדור בנקודה PP, וקבעו איזו דופן מפעילה אותו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

Fc=0.36 NF_c=0.36\,\text{N}

בנקודה AA הכדור נמצא בראש המעגל, ומהירותו משיקה למעגל. הכוח השקול בכיוון המרכז (כלפי מטה) הוא:

Fc=mv02R=0.08⋅1.520.5=0.36 NF_c=\frac{mv_0^2}{R}=\frac{0.08\cdot1.5^2}{0.5}=0.36\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

N=0.44 NN=0.44\,\text{N} כלפי מעלה; מפעילה אותו הדופן הפנימית (2).

בנקודה AA פועלים על הכדור כוח הכובד mg=0.08⋅10=0.8 Nmg=0.08\cdot10=0.8\,\text{N} (כלפי מטה, לכיוון המרכז) וכוח NN מהצינור (אנכי – מאונך לצינור).

הכוח השקול כלפי המרכז צריך להיות 0.36 N0.36\,\text{N} בלבד, אבל כוח הכובד לבדו גדול ממנו. לכן הצינור חייב לדחוף את הכדור כלפי מעלה, הרחק מהמרכז:

mg−N=mv02R  ⇒  N=0.8−0.36=0.44 Nmg-N=\frac{mv_0^2}{R}\;\Rightarrow\;N=0.8-0.36=0.44\,\text{N}

דופן שדוחפת את הכדור כלפי מעלה (הרחק מ-OO) היא הדופן שמתחת לכדור בנקודה AA – הדופן הפנימית (2).

טעות נפוצה: להניח שבראש המסלול הדופן החיצונית תמיד לוחצת. זה נכון רק כאשר v2R>g\frac{v^2}{R}>g; כאן v02R=4.5 m/s2<g\frac{v_0^2}{R}=4.5\,\text{m/s}^2<g, והכדור "נשען" על הדופן הפנימית.

סעיף ג

תשובה:

vP=18.25≈4.27 m/sv_P=\sqrt{18.25}\approx4.27\,\text{m/s}

הצינור חלק, והכוח שהוא מפעיל מאונך לתנועה ואינו מבצע עבודה. לכן האנרגייה המכנית נשמרת. גובה AA מעל השולחן הוא 2R=1 m2R=1\,\text{m}, וההפרש בין AA ל-PP:

Δh=1−0.2=0.8 m\Delta h=1-0.2=0.8\,\text{m}
12mv02+mgΔh=12mvP2  ⇒  vP2=v02+2gΔh=1.52+2⋅10⋅0.8=18.25 m2/s2\tfrac12mv_0^2+mg\Delta h=\tfrac12mv_P^2\;\Rightarrow\;v_P^2=v_0^2+2g\Delta h=1.5^2+2\cdot10\cdot0.8=18.25\,\text{m}^2/\text{s}^2
vP=18.25≈4.27 m/sv_P=\sqrt{18.25}\approx4.27\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

ar=36.5 m/s2a_r=36.5\,\text{m/s}^2

ar=vP2R=18.250.5=36.5 m/s2a_r=\frac{v_P^2}{R}=\frac{18.25}{0.5}=36.5\,\text{m/s}^2

כיוונה – מ-PP אל המרכז OO.

סעיף ה

תשובה:

at=8 m/s2a_t=8\,\text{m/s}^2

הכוח שהצינור מפעיל מאונך לצינור (רדיאלי), ולכן הכוח היחיד שיש לו רכיב משיקי הוא כוח הכובד.

נסמן ב-φ\varphi את הזווית בין הרדיוס OPOP לבין האנך היורד מ-OO. הנקודה PP נמצאת 0.5−0.2=0.3 m0.5-0.2=0.3\,\text{m} מתחת ל-OO, ולכן:

cos⁡φ=0.30.5=0.6,sin⁡φ=0.8\cos\varphi=\frac{0.3}{0.5}=0.6,\qquad\sin\varphi=0.8

המשיק בנקודה PP מאונך לרדיוס, ולכן הרכיב המשיקי של mgmg הוא mgsin⁡φmg\sin\varphi:

at=gsin⁡φ=10⋅0.8=8 m/s2a_t=g\sin\varphi=10\cdot0.8=8\,\text{m/s}^2

הרכיב הזה מכוון בכיוון התנועה – הכדור עדיין יורד, ולכן גודל מהירותו גדל.

טעות נפוצה: להשתמש ב-cos⁡φ\cos\varphi. כשהכדור קרוב לתחתית (φ→0\varphi\to0) המשיק כמעט אופקי והתאוצה המשיקית קטנה – כמו sin⁡φ\sin\varphi.

סעיף ו

תשובה:

N=3.4 NN=3.4\,\text{N}, בכיוון המרכז; מפעילה אותו הדופן החיצונית (1).

בכיוון הרדיאלי פועלים: הכוח NN מהצינור, והרכיב הרדיאלי של כוח הכובד, mgcos⁡φmg\cos\varphi, שמכוון הרחק מהמרכז (כי PP מתחת ל-OO). החוק השני של ניוטון בכיוון המרכז:

N−mgcos⁡φ=mvP2RN-mg\cos\varphi=\frac{mv_P^2}{R}
N=0.08⋅36.5+0.8⋅0.6=2.92+0.48=3.4 NN=0.08\cdot36.5+0.8\cdot0.6=2.92+0.48=3.4\,\text{N}

NN חיובי – הוא מכוון אל המרכז. דופן שדוחפת את הכדור לכיוון OO היא הדופן החיצונית (1).

עוד 14 שאלות על תנועה מעגלית אנכית (לולאה, שקע וגבעה)

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. ארגז במגלשה רבע־מעגלית ועל רצפה מחוספסת: תאוצות, כוח נורמלי וגרפי אנרגייה (באורך בגרות · בינונית)

    ארגז קטן שמסתו mm משוחרר ממנוחה בנקודה AA, בראש מגלשה חלקה ABCABC שצורתה רבע מעגל שרדיוסו RR. מרכז המעגל, OO, נמצא בגובה הנקודה AA,…

  2. מטוטלת שחוטה נחתך בנקודה הנמוכה: מתיחות, מהירות ומרחק נחיתה (באורך בגרות · בינונית)

    כדור קטן שמסתו m=0.3 kgm=0.3\,\text{kg} תלוי בחוט שאורכו L=0.8 mL=0.8\,\text{m} מוו שבתקרה. מסת החוט זניחה, והתנגדות האוויר זניחה. במסלול הכדור…

  3. תא על גלגל מים אנכי: תנועה מעגלית קצובה, כוחות ואנרגייה (באורך בגרות · בינונית)

    גלגל מים אנכי שרדיוסו R=5 mR=5\,\text{m} מסתובב סביב ציר אופקי העובר במרכזו. גודל המהירות של הסיבוב קבוע, וסיבוב שלם נמשך…

  4. גוף על כיפה עם מהירות התחלתית: אנרגייה ותאוצות כתלות בזווית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף נקודתי שמסתו mm נמצא בנקודה העליונה של כיפה חלקה בצורת חצי כדור שרדיוסו RR. הכיפה מונחת על משטח אופקי וקבועה במקומה. נותנים לגוף…

  5. כדור על חוט במעגל אנכי: מהירות מזערית להשלמת סיבוב ומתיחות בתחתית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} קשור לקצה חוט קל שאורכו L=0.9 mL=0.9\,\text{m}, וקצהו השני של החוט קשור לנקודה קבועה OO. מסיטים את הכדור…

  6. גוף נכנס למסילה חצי־מעגלית: מהירות מזערית, נקודת נחיתה ונקודת התנתקות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    על משטח אופקי חלק עומדת מסילה חלקה בצורת חצי מעגל אנכי שרדיוסו R=0.5 mR=0.5\,\text{m} ומרכזו OO. הנקודה התחתונה של המסילה, BB, נמצאת על המשטח,…

  7. גוף בלולאה: תאוצה וכוח שקול בגובה המרכז, וגובה השחרור (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    גוף קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} משוחרר ממנוחה בנקודה SS, בגובה h=2.3 mh=2.3\,\text{m} מעל הרצפה, ומחליק במסילה שבתחתיתה לולאה אנכית שרדיוסה…

  8. מטוטלת שחוטה נתפס במסמר: היכן החוט מתרפה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו mm קשור לקצה חוט קל שאורכו LL. הקצה השני של החוט קשור לנקודה קבועה OO. מחזיקים את הכדור כך שהחוט מתוח ואופקי, ומשחררים…

  9. קובייה על פסל כדורי חלק: מנקודת ההתנתקות אל נקודת השחרור (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    פסל בצורת חצי כדור מפלדה מלוטשת, שרדיוסו R=5 mR=5\,\text{m} ומרכזו OO, מונח על רחבה אופקית. מחזיקים קובייה קטנה על פני הפסל ומשחררים אותה…

  10. קובייה מחליקה מראש כדור על הרצפה ונוחתת לידו (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור גדול וחלק שרדיוסו R=0.6 mR=0.6\,\text{m} מונח על רצפה אופקית ומקובע אליה. PP היא נקודת המגע של הכדור עם הרצפה. קובייה קטנה שמסתה mm…

  11. גוף המתנתק מלולאה אנכית (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מסילה חלקה כוללת קטע משופע ולולאה מעגלית אנכית שרדיוסה r=0.3 mr=0.3\,\text{m} ומרכזה OO. הנקודה BB היא הנקודה הנמוכה ביותר בלולאה, ו־DD…

  12. לולאה עם שני חיישנים ורצועה מחוספסת (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו אינה ידועה משוחרר ממנוחה מגובה h=0.6 mh=0.6\,\text{m} על מסילה חלקה. המסילה יורדת לקטע אופקי, ובנקודה AA מתחילה לולאה מעגלית…

  13. גולש על כיפת קרח: היכן הוא מתנתק (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כיפת קרח בצורת חצי כדור שרדיוסו R=5 mR=5\,\text{m} מונחת על קרקע אופקית. מרכז הכיפה, OO, נמצא על הקרקע (ראו תרשים). גולש שמסתו…

  14. קליע העובר דרך גוף תלוי: תנאי להשלמת סיבוב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף שמסתו m2=1.0 kgm_2=1.0\,\text{kg} תלוי במנוחה על חוט קל שאורכו ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m} (ראו תרשים). קליע שמסתו m1=0.010 kgm_1=0.010\,\text{kg} נע אופקית…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.