דילוג לתוכן המרכזי

מטוטלת חרוטית וגוף על חוטים מסתובבים - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה מעגלית · 30 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · צעצוע תלוי בקרון רכבת בפנייהקצרה · קלה

רכבת נוסעת במהירות שגודלה קבוע, 72 km/h72\,\text{km/h}, בפנייה מעגלית אופקית. מתקרת הקרון תלוי בחוט צעצוע קטן. כל עוד הרכבת בפנייה, הצעצוע נמצא במנוחה ביחס לקרון, והחוט נטוי בזווית θ\theta ביחס לאנך, כאשר tan⁡θ=0.25\tan\theta=0.25. מסת החוט והתנגדות האוויר זניחות.

א.

לאיזה צד נטוי החוט – לכיוון מרכז הפנייה או הרחק ממנו? מה גודל התאוצה של הצעצוע?

ב.

מהו רדיוס הפנייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

החוט נטוי הרחק ממרכז הפנייה (הצעצוע בצד החיצוני); a=2.5 m/s2a=2.5\,\text{m/s}^2

הצעצוע נע עם הרכבת במעגל אופקי, ולכן הכוח השקול עליו אופקי ומכוון אל מרכז הפנייה. פועלים עליו רק כוח הכובד mgmg (מטה) ומתיחות החוט TT. כדי שלשקול יהיה רכיב אל המרכז, החוט צריך למשוך את הצעצוע לכיוון המרכז – כלומר החוט עולה מהצעצוע לכיוון המרכז, והצעצוע עצמו מוסט החוצה, הרחק ממרכז הפנייה.

החוק השני של ניוטון, בכיוון האנכי (אין תאוצה אנכית) ובכיוון האופקי:

Tcos⁡θ=mgTsin⁡θ=maT\cos\theta=mg\qquad T\sin\theta=ma

חלוקה של המשוואה השנייה בראשונה:

a=gtan⁡θ=10⋅0.25=2.5 m/s2a=g\tan\theta=10\cdot0.25=2.5\,\text{m/s}^2

סעיף ב

תשובה:

R=160 mR=160\,\text{m}

v=72 km/h=20 m/sv=72\,\text{km/h}=20\,\text{m/s}. התאוצה של תנועה מעגלית קצובה היא a=v2Ra=\frac{v^2}{R}:

R=v2a=2022.5=160 mR=\frac{v^2}{a}=\frac{20^2}{2.5}=160\,\text{m}

(רדיוס המעגל של הצעצוע עצמו שונה מזה של הרכבת בסנטימטרים בודדים – זניח.)

שאלה 2 · שתי מטוטלות חרוטיות באותו אורך ובזוויות שונותקצרה · בינונית

שני כדורים קטנים קשורים לחוטים שאורך כל אחד מהם 1.25 m1.25\,\text{m}, ונעים כמטוטלות חרוטיות במעגלים אופקיים, בקצב קבוע. החוט של הכדור הראשון נטוי בזווית 37∘37^\circ ביחס לאנך, והחוט של הכדור השני – בזווית 53∘53^\circ. התנגדות האוויר זניחה.

(השתמשו ב־sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.)

א.

מצאו את זמן המחזור ואת התדירות של הכדור הראשון.

ב.

איזה מהכדורים מסתובב מהר יותר? חשבו את זמן המחזור של הכדור השני, והסבירו במילים במה תלוי זמן המחזור של מטוטלת חרוטית.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

T1≈1.99 sT_1\approx1.99\,\text{s}, f1≈0.50 Hzf_1\approx0.50\,\text{Hz}

על הכדור פועלים כוח הכובד mgmg והמתיחות FTF_T לאורך החוט. הכדור נע במעגל אופקי שרדיוסו r=lsin⁡θr=l\sin\theta.

ציר אנכי: FTcos⁡θ=mgF_T\cos\theta=mg

ציר רדיאלי: FTsin⁡θ=mω2r=mω2lsin⁡θ  ⇒  FT=mω2lF_T\sin\theta=m\omega^2r=m\omega^2l\sin\theta\;\Rightarrow\;F_T=m\omega^2l

מציבים בציר האנכי: mω2lcos⁡θ=mgm\omega^2l\cos\theta=mg, ולכן

ω2=glcos⁡θ,T=2πlcos⁡θg\omega^2=\frac{g}{l\cos\theta},\qquad T=2\pi\sqrt{\frac{l\cos\theta}{g}}

לכדור הראשון: lcos⁡37∘=1.25⋅0.8=1 ml\cos37^\circ=1.25\cdot0.8=1\,\text{m}:

T1=2π110≈1.99 s,f1=1T1≈0.50 HzT_1=2\pi\sqrt{\frac{1}{10}}\approx1.99\,\text{s},\qquad f_1=\frac1{T_1}\approx0.50\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

הכדור השני: T2≈1.72 sT_2\approx1.72\,\text{s} (תדירות ≈0.58 Hz\approx0.58\,\text{Hz})

לכדור השני: lcos⁡53∘=1.25⋅0.6=0.75 ml\cos53^\circ=1.25\cdot0.6=0.75\,\text{m}:

T2=2π0.7510≈1.72 s,f2≈0.58 HzT_2=2\pi\sqrt{\frac{0.75}{10}}\approx1.72\,\text{s},\qquad f_2\approx0.58\,\text{Hz}

זמן המחזור של הכדור השני קצר יותר, ולכן הוא מסתובב מהר יותר.

הסבר: הגודל h=lcos⁡θh=l\cos\theta הוא העומק של מעגל התנועה מתחת לנקודת התלייה. זמן המחזור תלוי רק בעומק הזה (T=2πh/gT=2\pi\sqrt{h/g}), ולא במסה. כשהזווית גדלה, המעגל עולה ו־hh קטן, ולכן זמן המחזור קצר יותר – כדי להרים את הכדור לזווית גדולה יותר צריך לסובב אותו מהר יותר.

שאלה 3 · רוכב אופנוע בכדור המוותקצרה · בינונית

בקרקס רוכב אופנוען בתוך כדור מתכת חלול שרדיוסו הפנימי R=2 mR=2\,\text{m}. הרוכב נע במהירות קבועה בגודלה במעגל אופקי על הדופן הפנימית, מתחת לגובה מרכז הכדור, כך שהקו ממרכז הכדור אל הרוכב יוצר זווית 53∘53^\circ מתחת לאופק (ראו איור). מסת הרוכב והאופנוע יחד m=240 kgm=240\,\text{kg}, והם נחשבים לגוף נקודתי. הניחו שהכוח שהדופן מפעילה על האופנוע מאונך לדופן (החיכוך זניח).

(השתמשו ב־sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.)

א.

באיזו מהירות צריך הרוכב לנוע כדי להישאר במעגל בגובה הזה? כמה זמן נמשך סיבוב אחד?

ב.

מה גודל הכוח שהדופן מפעילה על האופנוע? פי כמה הוא גדול מהמשקל של הרוכב והאופנוע?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

v=3 m/sv=3\,\text{m/s}; T=0.8π≈2.51 sT=0.8\pi\approx2.51\,\text{s}

הכוחות: כוח הכובד mgmg והכוח הנורמלי NN. הדופן כדורית, ולכן הנורמלי מאונך לה – לאורך הרדיוס, מהרוכב אל מרכז הכדור. הוא נטוי ב־53∘53^\circ מעל האופק.

רדיוס המעגל: המעגל אופקי ומרכזו על הקו האנכי שעובר במרכז הכדור:

r=Rcos⁡53∘=2⋅0.6=1.2 mr=R\cos53^\circ=2\cdot0.6=1.2\,\text{m}

ציר אנכי: Nsin⁡53∘=mgN\sin53^\circ=mg

ציר רדיאלי (אופקי, אל מרכז המעגל): Ncos⁡53∘=mv2rN\cos53^\circ=\frac{mv^2}{r}

מחלקים:

cos⁡53∘sin⁡53∘=v2gr  ⇒  v2=gr⋅0.60.8=10⋅1.2⋅0.75=9  ⇒  v=3 m/s\frac{\cos53^\circ}{\sin53^\circ}=\frac{v^2}{gr}\;\Rightarrow\;v^2=gr\cdot\frac{0.6}{0.8}=10\cdot1.2\cdot0.75=9\;\Rightarrow\;v=3\,\text{m/s}
T=2πrv=2π⋅1.23=0.8π≈2.51 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot1.2}{3}=0.8\pi\approx2.51\,\text{s}

טעות נפוצה: להשתמש ב־RR כרדיוס המעגל. מרכז המעגל אינו מרכז הכדור, אלא נקודה על הקו האנכי שעובר במרכז הכדור, בגובה הרוכב.

סעיף ב

תשובה:

N=3000 NN=3000\,\text{N}, פי 1.251.25 מהמשקל

מהציר האנכי:

N=mgsin⁡53∘=240⋅100.8=3000 NN=\frac{mg}{\sin53^\circ}=\frac{240\cdot10}{0.8}=3000\,\text{N}

המשקל mg=2400 Nmg=2400\,\text{N}, ולכן N=1.25 mgN=1.25\,mg. רק הרכיב האנכי של NN (2400 N2400\,\text{N}) מאזן את המשקל, והרכיב האופקי (1800 N1800\,\text{N}) הוא הכוח השקול אל מרכז המעגל.

שאלה 4 · קישוטים תלויים בשפת דיסקה מסתובבתביניים · בינונית

בחלון ראווה של חנות יש דיסקה אופקית שרדיוסה 0.3 m0.3\,\text{m}, והיא מסתובבת סביב ציר אנכי שעובר במרכזה. משפת הדיסקה תלויים קישוטים קטנים בחוטים שאורך כל אחד מהם 0.5 m0.5\,\text{m}. כשהדיסקה מסתובבת בקצב קבוע, כל חוט נטוי בזווית 37∘37^\circ ביחס לאנך (ראו איור). מסת החוטים והתנגדות האוויר זניחות, וכל קישוט נחשב לגוף נקודתי.

(השתמשו ב־sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8, sin⁡53∘=0.8\sin53^\circ=0.8, cos⁡53∘=0.6\cos53^\circ=0.6.)

א.

מה רדיוס המעגל שבו נע קישוט?

ב.

מה זמן המחזור של הדיסקה, ומה גודל מהירותו של קישוט?

ג.

מסת קישוט 50 g50\,\text{g}. מה המתיחות בחוט שלו?

מגבירים את קצב הסיבוב, עד שהחוטים נטויים בזווית 53∘53^\circ ביחס לאנך. מה זמן המחזור עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

r=0.6 mr=0.6\,\text{m}

הקישוט נע במעגל שמרכזו על ציר הסיבוב. מרחקו מהציר הוא רדיוס הדיסקה ועוד הרכיב האופקי של החוט:

r=0.3+0.5sin⁡37∘=0.3+0.3=0.6 mr=0.3+0.5\sin37^\circ=0.3+0.3=0.6\,\text{m}

טעות נפוצה: לקחת את lsin⁡37∘=0.3 ml\sin37^\circ=0.3\,\text{m} בלבד כרדיוס, כמו במטוטלת חרוטית רגילה. כאן נקודת התלייה עצמה רחוקה מהציר.

סעיף ב

תשובה:

T≈1.78 sT\approx1.78\,\text{s}; v≈2.12 m/sv\approx2.12\,\text{m/s}

על הקישוט פועלים כוח הכובד mgmg ומתיחות החוט FTF_T, הנטויה ב־37∘37^\circ מהאנך לכיוון הציר.

ציר אנכי: FTcos⁡37∘=mgF_T\cos37^\circ=mg

ציר רדיאלי: FTsin⁡37∘=mω2rF_T\sin37^\circ=m\omega^2r

מחלקים:

tan⁡37∘=ω2rg  ⇒  ω=gtan⁡37∘r=10⋅0.750.6=12.5≈3.54 rad/s\tan37^\circ=\frac{\omega^2r}{g}\;\Rightarrow\;\omega=\sqrt{\frac{g\tan37^\circ}{r}}=\sqrt{\frac{10\cdot0.75}{0.6}}=\sqrt{12.5}\approx3.54\,\text{rad/s}
T=2πω≈1.78 s,v=ωr≈3.54⋅0.6≈2.12 m/sT=\frac{2\pi}{\omega}\approx1.78\,\text{s},\qquad v=\omega r\approx3.54\cdot0.6\approx2.12\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

FT=0.625 NF_T=0.625\,\text{N}; T′≈1.44 sT'\approx1.44\,\text{s}

מהציר האנכי:

FT=mgcos⁡37∘=0.05⋅100.8=0.625 NF_T=\frac{mg}{\cos37^\circ}=\frac{0.05\cdot10}{0.8}=0.625\,\text{N}

בזווית 53∘53^\circ גם הרדיוס משתנה, כי הרכיב האופקי של החוט גדל:

r′=0.3+0.5sin⁡53∘=0.3+0.4=0.7 mr'=0.3+0.5\sin53^\circ=0.3+0.4=0.7\,\text{m}
ω′=gtan⁡53∘r′=10⋅430.7≈4.36 rad/s,T′=2πω′≈1.44 s\omega'=\sqrt{\frac{g\tan53^\circ}{r'}}=\sqrt{\frac{10\cdot\frac43}{0.7}}\approx4.36\,\text{rad/s},\qquad T'=\frac{2\pi}{\omega'}\approx1.44\,\text{s}

טעות נפוצה: להשאיר את הרדיוס 0.6 m0.6\,\text{m} מסעיף א. כשהזווית משתנה, משתנה גם מרחק הקישוט מהציר.

שאלה 5 · חיישן על שני כבלים בזוויות שונות על ציר מסתובבביניים · בינונית

במתקן ניסוי מחובר חיישן קטן שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} בשני כבלים קלים לשתי נקודות על ציר אנכי. הכבל העליון יורד מהציר אל החיישן ויוצר עם הציר זווית 37∘37^\circ, והכבל התחתון עולה מהציר אל החיישן ויוצר עם הציר זווית 53∘53^\circ. החיישן נמצא במרחק r=0.3 mr=0.3\,\text{m} מהציר (ראו איור). הציר מסתובב, והחיישן נע יחד איתו במעגל אופקי, כששני הכבלים מתוחים.

(השתמשו ב־sin⁡37∘=cos⁡53∘=0.6\sin37^\circ=\cos53^\circ=0.6, cos⁡37∘=sin⁡53∘=0.8\cos37^\circ=\sin53^\circ=0.8.)

א.

הציר מסתובב במהירות זוויתית ω=10 rad/s\omega=10\,\text{rad/s}. חשבו את המתיחות בכל אחד מהכבלים. באיזה כבל המתיחות גדולה יותר?

ב.

באיזו מהירות זוויתית המתיחויות בשני הכבלים שוות? ובמהירות זוויתית גדולה ממנה – באיזה כבל המתיחות גדולה יותר? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

בכבל העליון FT1=13 NF_{T1}=13\,\text{N}; בכבל התחתון FT2=9 NF_{T2}=9\,\text{N} – בעליון גדולה יותר

הכוחות: כוח הכובד mg=5 Nmg=5\,\text{N} מטה; המתיחות העליונה FT1F_{T1} – אל הציר ומעלה, בזווית 37∘37^\circ לאנך; המתיחות התחתונה FT2F_{T2} – אל הציר ומטה, בזווית 53∘53^\circ לאנך.

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

FT1cos⁡37∘−FT2cos⁡53∘=mg  ⇒  0.8FT1−0.6FT2=5F_{T1}\cos37^\circ-F_{T2}\cos53^\circ=mg\;\Rightarrow\;0.8F_{T1}-0.6F_{T2}=5

ציר רדיאלי (אל הציר):

FT1sin⁡37∘+FT2sin⁡53∘=mω2r  ⇒  0.6FT1+0.8FT2=0.5⋅102⋅0.3=15F_{T1}\sin37^\circ+F_{T2}\sin53^\circ=m\omega^2r\;\Rightarrow\;0.6F_{T1}+0.8F_{T2}=0.5\cdot10^2\cdot0.3=15

כופלים את המשוואה הראשונה ב־0.80.8 ואת השנייה ב־0.60.6 ומחברים (0.64+0.36=10.64+0.36=1):

FT1=0.8⋅5+0.6⋅15=13 NF_{T1}=0.8\cdot5+0.6\cdot15=13\,\text{N}

כופלים את השנייה ב־0.80.8 ואת הראשונה ב־0.60.6 ומחסרים:

FT2=0.8⋅15−0.6⋅5=9 NF_{T2}=0.8\cdot15-0.6\cdot5=9\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב את שתי המשוואות עם אותה זווית לשני הכבלים. לכל כבל יש רכיבים משלו: לכבל התחתון, הנטוי יותר, רכיב אופקי גדול יותר ורכיב אנכי קטן יותר.

סעיף ב

תשובה:

ω=7gr≈15.3 rad/s\omega=\sqrt{\frac{7g}{r}}\approx15.3\,\text{rad/s} (אז FT1=FT2=25 NF_{T1}=F_{T2}=25\,\text{N}); מעליה – בכבל התחתון

אותה דרך כמו בסעיף א, עם ω\omega כללית:

FT1=0.8mg+0.6mω2r,FT2=0.8mω2r−0.6mgF_{T1}=0.8mg+0.6m\omega^2r,\qquad F_{T2}=0.8m\omega^2r-0.6mg

המתיחויות שוות כאשר

0.2mω2r=1.4mg  ⇒  ω2=7gr=700.3≈233  ⇒  ω≈15.3 rad/s0.2m\omega^2r=1.4mg\;\Rightarrow\;\omega^2=\frac{7g}{r}=\frac{70}{0.3}\approx233\;\Rightarrow\;\omega\approx15.3\,\text{rad/s}

ואז FT1=FT2=mgcos⁡37∘−cos⁡53∘=50.2=25 NF_{T1}=F_{T2}=\frac{mg}{\cos37^\circ-\cos53^\circ}=\frac{5}{0.2}=25\,\text{N}.

מעל מהירות זו המתיחות בכבל התחתון גדולה יותר: FT2−FT1=0.2mω2r−1.4mgF_{T2}-F_{T1}=0.2m\omega^2r-1.4mg גדל עם ω\omega. הכוח האנכי שהכבלים צריכים לספק קבוע (mgmg), אבל הכוח הרדיאלי הדרוש, mω2rm\omega^2r, גדל, והכבל התחתון, שהרכיב האופקי שלו גדול יותר (sin⁡53∘>sin⁡37∘\sin53^\circ>\sin37^\circ), נושא את רוב התוספת.

שאלה 6 · חרוז על מוט נטוי המסתובב סביב ציר אנכיביניים · בינונית

מוט ישר ודק מרותך בקצהו התחתון, OO, לציר אנכי, ויוצר עם הציר זווית α\alpha, כאשר tan⁡α=0.5\tan\alpha=0.5. הציר מסתובב, והמוט מסתובב איתו במהירות זוויתית קבועה ω\omega. על המוט מושחל חרוז קטן שמסתו m=80 gm=80\,\text{g}, והוא יכול להחליק לאורך המוט בלי חיכוך. במצב המתואר החרוז אינו זז לאורך המוט, ונע במעגל אופקי בגובה hh מעל OO (ראו איור).

א.

מצאו את hh כאשר ω=10 rad/s\omega=10\,\text{rad/s}.

ב.

מה גודל הכוח השקול הפועל על החרוז, ומה גודל הכוח שהמוט מפעיל עליו?

ג.

בניסוי אחר המוט מסתובב במהירות זוויתית 20 rad/s20\,\text{rad/s}. באיזה גובה מעל OO יכול החרוז לנוע יחד עם המוט בלי לזוז לאורכו? האם הכוח השקול על החרוז במצב זה שונה מהכוח השקול בסעיף ב?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

h=gω2tan⁡2α=0.4 mh=\dfrac{g}{\omega^2\tan^2\alpha}=0.4\,\text{m}

על החרוז פועלים רק כוח הכובד mgmg והכוח NN שהמוט מפעיל. אין חיכוך, ולכן NN מאונך למוט, ובתנועה מעגלית קצובה הוא נמצא במישור האנכי שבו נמצא המוט. המוט נטוי בזווית α\alpha לאנך, ולכן NN נטוי בזווית α\alpha לאופק: רכיבו האנכי Nsin⁡αN\sin\alpha (מעלה) ורכיבו האופקי Ncos⁡αN\cos\alpha (אל הציר).

בכיוון האנכי אין תאוצה, ובכיוון האופקי הכוח השקול צנטריפטלי. רדיוס המעגל r=htan⁡αr=h\tan\alpha:

Nsin⁡α=mg,Ncos⁡α=mω2r=mω2htan⁡αN\sin\alpha=mg,\qquad N\cos\alpha=m\omega^2r=m\omega^2h\tan\alpha

נחלק את המשוואה הראשונה בשנייה:

tan⁡α=gω2htan⁡α  ⇒  h=gω2tan⁡2α=10100⋅0.25=0.4 m\tan\alpha=\frac{g}{\omega^2h\tan\alpha}\;\Rightarrow\;h=\frac{g}{\omega^2\tan^2\alpha}=\frac{10}{100\cdot0.25}=0.4\,\text{m}

(ורדיוס המעגל r=0.4⋅0.5=0.2 mr=0.4\cdot0.5=0.2\,\text{m}.)

סעיף ב

תשובה:

ΣF=1.6 N\Sigma F=1.6\,\text{N} (אופקי, אל הציר); N=3.2≈1.79 NN=\sqrt{3.2}\approx1.79\,\text{N}

הכוח השקול הוא הרכיב האופקי של NN (הרכיבים האנכיים מתאזנים):

ΣF=Ncos⁡α=mgtan⁡α=0.08⋅100.5=1.6 N\Sigma F=N\cos\alpha=\frac{mg}{\tan\alpha}=\frac{0.08\cdot10}{0.5}=1.6\,\text{N}

בדיקה: mω2r=0.08⋅100⋅0.2=1.6 Nm\omega^2r=0.08\cdot100\cdot0.2=1.6\,\text{N}.

הכוח שהמוט מפעיל – מצירוף הרכיבים:

N=(mg)2+(ΣF)2=0.82+1.62=3.2≈1.79 NN=\sqrt{(mg)^2+(\Sigma F)^2}=\sqrt{0.8^2+1.6^2}=\sqrt{3.2}\approx1.79\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

h′=0.1 mh'=0.1\,\text{m}; הכוח השקול לא משתנה (1.6 N1.6\,\text{N})

לפי סעיף א h∝1ω2h\propto\dfrac{1}{\omega^2}: כשהמהירות הזוויתית גדולה פי 22, הגובה קטן פי 44:

h′=10400⋅0.25=0.1 mh'=\frac{10}{400\cdot0.25}=0.1\,\text{m}

הכוח השקול mgtan⁡α\frac{mg}{\tan\alpha} תלוי רק במסה ובזווית המוט, ולכן לא משתנה: כיוון NN קבוע (תמיד מאונך למוט), והרכיב האנכי שלו חייב לאזן את mgmg. כדי ש־mω2rm\omega^2r יישאר 1.6 N1.6\,\text{N} כש־ω2\omega^2 גדל פי 44, הרדיוס צריך לקטון פי 44 (r′=0.05 mr'=0.05\,\text{m}).

טעות נפוצה: לחשוב שבמהירות זוויתית גדולה יותר החרוז צריך להיות גבוה יותר, כמו חרוז על חישוק או כדור על חוט. שם כיוון הכוח משתנה עם המקום; במוט ישר כיוון הכוח קבוע, ולכן הכוח השקול קבוע, ומהירות זוויתית גדולה יותר מתאימה לרדיוס קטן יותר.

שאלה 7 · שתי משקולות ומשקולת טבעת על מוט מסתובבביניים · קשה

שתי משקולות זהות, שמסת כל אחת m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg}, קשורות לראש מוט אנכי בחוטים שאורך כל אחד l=0.5 ml=0.5\,\text{m}. כל חוט עליון יוצר זווית 37∘37^\circ עם המוט. בנוסף, כל משקולת קשורה בחוט תחתון (באורך לא ידוע) לטבעת שמסתה M=0.6 kgM=0.6\,\text{kg}. הטבעת מושחלת על המוט ויכולה להחליק לאורכו בלי חיכוך (ראו איור).

המוט מסתובב במהירות זוויתית ω=10 rad/s\omega=10\,\text{rad/s}, וכל המערכת מסתובבת איתו כגוף אחד: הטבעת לא זזה לאורך המוט, וכל חוט תחתון יוצר זווית θ\theta עם המוט. מסת החוטים זניחה.

(השתמשו ב־sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6, cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.)

א.

הסבירו מדוע הרכיב האנכי של המתיחות בכל חוט תחתון שווה ל־Mg2\frac{Mg}{2}, וחשבו אותו.

ב.

חשבו את המתיחות בכל חוט עליון.

ג.

חשבו את המתיחות בכל חוט תחתון ואת הזווית θ\theta.

ד.

מה אורך כל חוט תחתון, ובאיזה מרחק מתחת לראש המוט נמצאת הטבעת?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

FT2cos⁡θ=3 NF_{T2}\cos\theta=3\,\text{N}

הטבעת נמצאת על ציר הסיבוב ואינה זזה לאורך המוט, ולכן אין לה תאוצה. המוט חלק ואנכי, ולכן הוא מפעיל על הטבעת כוח אופקי בלבד – והכוחות האנכיים עליה הם רק כוח הכובד MgMg ושני הרכיבים האנכיים של המתיחויות בחוטים התחתונים. מהסימטריה שני החוטים מתוחים באותה מתיחות FT2F_{T2}:

2FT2cos⁡θ=Mg  ⇒  FT2cos⁡θ=0.6⋅102=3 N2F_{T2}\cos\theta=Mg\;\Rightarrow\;F_{T2}\cos\theta=\frac{0.6\cdot10}{2}=3\,\text{N}

סעיף ב

תשובה:

FT1=6.25 NF_{T1}=6.25\,\text{N}

על כל משקולת פועלים: כוח הכובד mgmg מטה, המתיחות העליונה FT1F_{T1} (אל ראש המוט: מעלה ופנימה), והמתיחות התחתונה FT2F_{T2} (אל הטבעת: מטה ופנימה).

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

FT1cos⁡37∘=mg+FT2cos⁡θ=2+3=5 N  ⇒  FT1=50.8=6.25 NF_{T1}\cos37^\circ=mg+F_{T2}\cos\theta=2+3=5\,\text{N}\;\Rightarrow\;F_{T1}=\frac{5}{0.8}=6.25\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב FT1cos⁡37∘=mgF_{T1}\cos37^\circ=mg ולשכוח שהחוט התחתון מושך את המשקולת גם מטה – החוט העליון נושא גם את מחצית משקל הטבעת.

סעיף ג

תשובה:

FT2=3.75 NF_{T2}=3.75\,\text{N}, θ≈37∘\theta\approx37^\circ (tan⁡θ=0.75\tan\theta=0.75)

רדיוס המעגל של המשקולות: r=lsin⁡37∘=0.5⋅0.6=0.3 mr=l\sin37^\circ=0.5\cdot0.6=0.3\,\text{m}.

ציר רדיאלי (אל המוט) – לשתי המתיחויות רכיב אופקי אל המוט:

FT1sin⁡37∘+FT2sin⁡θ=mω2rF_{T1}\sin37^\circ+F_{T2}\sin\theta=m\omega^2r
FT2sin⁡θ=0.2⋅102⋅0.3−6.25⋅0.6=6−3.75=2.25 NF_{T2}\sin\theta=0.2\cdot10^2\cdot0.3-6.25\cdot0.6=6-3.75=2.25\,\text{N}

עם FT2cos⁡θ=3 NF_{T2}\cos\theta=3\,\text{N} מסעיף א:

tan⁡θ=2.253=0.75  ⇒  θ≈37∘\tan\theta=\frac{2.25}{3}=0.75\;\Rightarrow\;\theta\approx37^\circ
FT2=2.252+32=3.75 NF_{T2}=\sqrt{2.25^2+3^2}=3.75\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

אורך החוט התחתון 0.5 m0.5\,\text{m}; הטבעת 0.8 m0.8\,\text{m} מתחת לראש המוט

המשקולת נמצאת r=0.3 mr=0.3\,\text{m} מהמוט ו־lcos⁡37∘=0.4 ml\cos37^\circ=0.4\,\text{m} מתחת לראשו. החוט התחתון יורד ממנה אל המוט בזווית θ\theta עם המוט:

L2=rsin⁡θ=0.30.6=0.5 m,Δy=L2cos⁡θ=0.5⋅0.8=0.4 mL_2=\frac{r}{\sin\theta}=\frac{0.3}{0.6}=0.5\,\text{m},\qquad \Delta y=L_2\cos\theta=0.5\cdot0.8=0.4\,\text{m}

הטבעת נמצאת 0.4+0.4=0.8 m0.4+0.4=0.8\,\text{m} מתחת לראש המוט.

שאלה 8 · כדור על שולחן קשור לראש עמוד מסתובבביניים · קשה

על שולחן אופקי חלק עומד עמוד אנכי דק. לראש העמוד, PP, הנמצא בגובה d=0.4 md=0.4\,\text{m} מעל השולחן, קשור חוט שאורכו ℓ=0.5 m\ell=0.5\,\text{m}, ובקצהו כדור קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg}. העמוד מסתובב סביב צירו, והכדור נע יחד איתו על פני השולחן במעגל אופקי סביב העמוד, כשהחוט מתוח (ראו איור). מסת החוט, החיכוך והתנגדות האוויר זניחים.

א.

המהירות הזוויתית היא ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}. מה רדיוס המעגל, ומה גודל המהירות הקווית של הכדור?

ב.

מצאו את מתיחות החוט ואת הכוח שהשולחן מפעיל על הכדור.

ג.

מעל איזו מהירות זוויתית הכדור מתרומם מהשולחן?

ד.

העמוד מסתובב ב־ω=6 rad/s\omega=6\,\text{rad/s}. מה מתיחות החוט, ובאיזה גובה מעל השולחן נע הכדור?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

r=0.3 mr=0.3\,\text{m}; v=1.2 m/sv=1.2\,\text{m/s}

החוט, הגובה dd ורדיוס המעגל יוצרים משולש ישר זווית:

r=ℓ2−d2=0.52−0.42=0.3 mr=\sqrt{\ell^2-d^2}=\sqrt{0.5^2-0.4^2}=0.3\,\text{m}
v=ωr=4⋅0.3=1.2 m/sv=\omega r=4\cdot0.3=1.2\,\text{m/s}

נסמן ב־θ\theta את הזווית בין החוט לאנך: cos⁡θ=dℓ=0.8\cos\theta=\frac{d}{\ell}=0.8, sin⁡θ=rℓ=0.6\sin\theta=\frac{r}{\ell}=0.6.

סעיף ב

תשובה:

FT=1.6 NF_T=1.6\,\text{N}; N=0.72 NN=0.72\,\text{N}

על הכדור פועלים: mgmg כלפי מטה; מתיחות FTF_T לאורך החוט, אל PP (מעלה ופנימה, בזווית θ\theta לאנך); וכוח נורמלי NN מהשולחן, אנכית כלפי מעלה.

ציר רדיאלי (אופקי, אל העמוד) – רק המתיחות תורמת:

FTsin⁡θ=mω2r=mω2ℓsin⁡θ  ⇒  FT=mω2ℓ=0.2⋅16⋅0.5=1.6 NF_T\sin\theta=m\omega^2r=m\omega^2\ell\sin\theta\;\Rightarrow\;F_T=m\omega^2\ell=0.2\cdot16\cdot0.5=1.6\,\text{N}

ציר אנכי (אין תאוצה):

N+FTcos⁡θ=mg  ⇒  N=2−1.6⋅0.8=0.72 NN+F_T\cos\theta=mg\;\Rightarrow\;N=2-1.6\cdot0.8=0.72\,\text{N}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgN=mg כי הכדור "מונח על השולחן". החוט מושך את הכדור גם כלפי מעלה, ולכן השולחן נושא רק חלק מהמשקל.

סעיף ג

תשובה:

ω0=gd=5 rad/s\omega_0=\sqrt{\dfrac{g}{d}}=5\,\text{rad/s}

מסעיף ב, עם ω\omega כללית ו־ℓcos⁡θ=d\ell\cos\theta=d:

N=mg−mω2ℓcos⁡θ=mg−mω2dN=mg-m\omega^2\ell\cos\theta=mg-m\omega^2d

ככל ש־ω\omega גדלה הכוח הנורמלי קטן, והכדור מתרומם כש־NN מתאפס:

ω0=gd=100.4=5 rad/s\omega_0=\sqrt{\frac{g}{d}}=\sqrt{\frac{10}{0.4}}=5\,\text{rad/s}

הסף אינו תלוי באורך החוט, רק בגובה נקודת הקשירה מעל השולחן. במהירות זו הכדור הוא בדיוק מטוטלת חרוטית שהשולחן רק "נוגע" בה.

סעיף ד

תשובה:

FT=3.6 NF_T=3.6\,\text{N}; כ־0.12 m0.12\,\text{m} מעל השולחן

6 rad/s>ω06\,\text{rad/s}>\omega_0, ולכן הכדור כבר אינו נוגע בשולחן: הוא מטוטלת חרוטית שחוטה בזווית β>θ\beta>\theta לאנך. פועלים רק mgmg ו־FTF_T, ורדיוס המעגל ℓsin⁡β\ell\sin\beta:

FTsin⁡β=mω2ℓsin⁡β  ⇒  FT=mω2ℓ=0.2⋅36⋅0.5=3.6 NF_T\sin\beta=m\omega^2\ell\sin\beta\;\Rightarrow\;F_T=m\omega^2\ell=0.2\cdot36\cdot0.5=3.6\,\text{N}
FTcos⁡β=mg  ⇒  cos⁡β=23.6=59  (β≈56∘)F_T\cos\beta=mg\;\Rightarrow\;\cos\beta=\frac{2}{3.6}=\frac59\;(\beta\approx56^\circ)

עומק המעגל מתחת ל־PP:

ℓcos⁡β=gω2=1036≈0.28 m\ell\cos\beta=\frac{g}{\omega^2}=\frac{10}{36}\approx0.28\,\text{m}

ולכן הכדור נע בגובה 0.4−0.28≈0.12 m0.4-0.28\approx0.12\,\text{m} מעל השולחן.

טעות נפוצה: להציב ω=6 rad/s\omega=6\,\text{rad/s} בביטוי של סעיף ג ולקבל N=2−0.2⋅36⋅0.4=−0.88 NN=2-0.2\cdot36\cdot0.4=-0.88\,\text{N}. כוח נורמלי שלילי פירושו שהכדור כבר התרומם מהשולחן, והביטוי אינו תקף.

שאלה 9 · מטוטלת חרוטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=0.3 kgm=0.3\,\text{kg} קשור לחוט קל שאורכו L=0.5 mL=0.5\,\text{m}. הקצה השני של החוט קשור לתקרה.

הכדור נע בתנועה מעגלית קצובה במישור אופקי, והחוט יוצר זווית קבועה של 60∘60^\circ עם האנך (ראו תרשים).

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הכדור, וציינו מי מפעיל כל כוח.

ב.

היעזרו בכך שהכדור אינו נע בכיוון האנכי, וחשבו את המתיחות בחוט.

ג.

חשבו את רדיוס המעגל ואת גודל הכוח השקול הפועל על הכדור.

ד.

חשבו את גודל מהירות הכדור ואת זמן המחזור של תנועתו.

ה.

מגבירים את מהירות הכדור, והוא ממשיך בתנועה מעגלית אופקית. קבעו אם הזווית בין החוט לאנך גדלה, קטנה או לא השתנתה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

mgmg (כדור הארץ, מטה) ו־TT (החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה).

על הכדור פועלים שני כוחות בלבד:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. המתיחות TT – מופעלת על ידי החוט, לאורך החוט מהכדור אל נקודת התלייה (כלפי מעלה ופנימה, בזווית 60∘60^\circ לאנך).

שקולם מכוון אופקית אל מרכז המעגל – הוא הכוח הצנטריפטלי; אין לסמן אותו ככוח נוסף.

סעיף ב

תשובה:

T=6 NT=6\,\text{N}

בציר האנכי אין תאוצה, ולכן הרכיב האנכי של המתיחות מאזן את כוח הכובד:

Tcos⁡60∘=mg  ⇒  T=mgcos⁡60∘=0.3⋅100.5=6 NT\cos 60^\circ=mg\;\Rightarrow\;T=\frac{mg}{\cos 60^\circ}=\frac{0.3\cdot 10}{0.5}=6\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

r≈0.43 mr\approx 0.43\,\text{m}, ΣF≈5.2 N\Sigma F\approx 5.2\,\text{N} (אל מרכז המעגל)

רדיוס: החוט הוא היתר במשולש, והרדיוס הוא הניצב שמול הזווית:

r=Lsin⁡60∘=0.5⋅0.866≈0.433 mr=L\sin 60^\circ=0.5\cdot 0.866\approx 0.433\,\text{m}

הכוח השקול: הרכיבים האנכיים מתאזנים, ונשאר הרכיב האופקי של המתיחות, המכוון אל מרכז המעגל:

ΣF=Tsin⁡60∘=6⋅0.866≈5.20 N\Sigma F=T\sin 60^\circ=6\cdot 0.866\approx 5.20\,\text{N}

סעיף ד

תשובה:

v≈2.74 m/sv\approx 2.74\,\text{m/s}, Tמחזור≈0.99 sT_{\text{מחזור}}\approx 0.99\,\text{s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם ar=v2ra_r=\frac{v^2}{r}:

ΣF=mv2r  ⇒  v=ΣF⋅rm=5.196⋅0.4330.3≈2.74 m/s\Sigma F=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{\Sigma F\cdot r}{m}}=\sqrt{\frac{5.196\cdot 0.433}{0.3}}\approx 2.74\,\text{m/s}

זמן המחזור, מ־v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅0.4332.739≈0.99 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 0.433}{2.739}\approx 0.99\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

הזווית גדלה.

קביעה: הזווית גדלה.

נימוק: נסמן את הזווית ב־θ\theta. מאיזון אנכי Tcos⁡θ=mgT\cos\theta=mg, ובכיוון הרדיאלי Tsin⁡θ=mω2rT\sin\theta=m\omega^2r עם r=Lsin⁡θr=L\sin\theta:

Tsin⁡θ=mω2Lsin⁡θ  ⇒  T=mω2LT\sin\theta=m\omega^2L\sin\theta\;\Rightarrow\;T=m\omega^2L

מציבים באיזון האנכי:

cos⁡θ=mgT=gω2L\cos\theta=\frac{mg}{T}=\frac{g}{\omega^2L}

כשהמהירות (ולכן ω\omega) גדלה, cos⁡θ\cos\theta קטן – והזווית גדלה. אינטואיטיבית: נדרש כוח רדיאלי גדול יותר, ולשם כך החוט חייב להיות נטוי יותר.

שאלה 10 · מטוטלת חרוטיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} קשור לקצה חוט שאורכו ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}. הקצה השני של החוט קשור לנקודה קבועה בתקרה.

הכדור נע במהירות שגודלה קבוע במסלול מעגלי אופקי, כך שהחוט יוצר זווית α=60∘\alpha=60^\circ עם הכיוון האנכי (ראו תרשים). מסת החוט ניתנת להזנחה.

א.

פרטו את הכוחות הפועלים על הכדור: שם הכוח, מי מפעיל אותו וכיוונו. קבעו מהו הכוח השקול הרדיאלי (הצנטריפטלי) הפועל על הכדור.

ב.

חשבו את המתיחות בחוט.

ג.

חשבו את רדיוס המסלול המעגלי של הכדור ואת גודל הכוח השקול הרדיאלי הפועל עליו.

ד.

חשבו את גודל המהירות של הכדור.

ה.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הכדור.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (כדור הארץ, מטה) ומתיחות TT (החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה). הכוח הרדיאלי הוא הרכיב האופקי של המתיחות, Tsin⁡αT\sin\alpha.

על הכדור פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, לאורך החוט אל נקודת התלייה (כלפי מעלה ולעבר מרכז המעגל).

את המתיחות מפרקים לשני רכיבים: רכיב אנכי Tcos⁡αT\cos\alpha כלפי מעלה, ורכיב אופקי Tsin⁡αT\sin\alpha המכוון אל מרכז המעגל. הכוח השקול הרדיאלי הוא הרכיב האופקי של המתיחות, Tsin⁡αT\sin\alpha – זה לא כוח נוסף.

טעות נפוצה: להוסיף "כוח צנטריפטלי" כשלישי ברשימת הכוחות.

סעיף ב

תשובה:

T=10 NT=10\,\text{N}

הכדור נע במישור אופקי, ולכן שקול הכוחות האנכי אפס:

Tcos⁡α−mg=0  ⇒  T=mgcos⁡α=0.5⋅10cos⁡60∘=50.5=10 NT\cos\alpha-mg=0\;\Rightarrow\;T=\frac{mg}{\cos\alpha}=\frac{0.5\cdot 10}{\cos 60^\circ}=\frac{5}{0.5}=10\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

r≈0.69 mr\approx 0.69\,\text{m}; FR≈8.66 NF_R\approx 8.66\,\text{N}

הרדיוס – מרכז המעגל נמצא על האנך שמתחת לנקודת התלייה, ולכן הרדיוס הוא ההיטל האופקי של החוט:

r=ℓsin⁡α=0.8⋅sin⁡60∘=0.8⋅0.866≈0.69 mr=\ell\sin\alpha=0.8\cdot\sin 60^\circ=0.8\cdot 0.866\approx 0.69\,\text{m}

הכוח הרדיאלי – הרכיב האופקי של המתיחות:

FR=Tsin⁡α=10⋅0.866≈8.66 NF_R=T\sin\alpha=10\cdot 0.866\approx 8.66\,\text{N}

טעות נפוצה: לקחת את אורך החוט ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m} כרדיוס המעגל.

סעיף ד

תשובה:

v≈3.46 m/sv\approx 3.46\,\text{m/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r} מדף הנוסחאות:

FR=mv2r  ⇒  v=FRrmF_R=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{F_Rr}{m}}

הצבה:

v=8.66⋅0.6930.5=12.0≈3.46 m/sv=\sqrt{\frac{8.66\cdot 0.693}{0.5}}=\sqrt{12.0}\approx 3.46\,\text{m/s}

סעיף ה

תשובה:

Tמחזור≈1.26 sT_{\text{מחזור}}\approx 1.26\,\text{s}

מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}, ולכן:

T=2πrv=2π⋅0.6933.46≈1.26 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 0.693}{3.46}\approx 1.26\,\text{s}

שאלה 11 · מטוטלת חרוטית: מתיחות, מהירות ותדירותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} קשור לקצה חוט שאורכו L=0.4 mL=0.4\,\text{m}. הקצה השני של החוט קשור לנקודה קבועה בתקרה.

הכדור נע במהירות שגודלה קבוע במעגל אופקי, והחוט יוצר זווית α=60∘\alpha=60^\circ עם האנך (ראו תרשים).

התנגדות האוויר זניחה.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הכדור, וכתבו ליד כל כוח את שמו. מהו הכוח השקול על הכדור, ולאן הוא מכוון?

ב.

היעזרו בשיווי המשקל בציר האנכי, וחשבו את גודל כוח המתיחות בחוט.

ג.

חשבו את רדיוס המעגל שבו נע הכדור, ואת גודל מהירותו.

ד.

חשבו את זמן המחזור ואת התדירות של תנועת הכדור.

ה.

הראו כי בתנועה כזו מתקיים cos⁡α=g4π2Lf2\cos\alpha=\frac{g}{4\pi^2Lf^2}.

המהירות של הכדור הוגדלה, וכעת הוא נע במעגל אופקי בתדירות f=1.5 Hzf=1.5\,\text{Hz}. חשבו את הזווית החדשה בין החוט לאנך. האם הזווית גדלה או קטנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (מטה) וכוח המתיחות TT (לאורך החוט אל נקודת התלייה). השקול – אופקי, אל מרכז המעגל.

על הכדור פועלים שני כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, לאורך החוט מהכדור אל נקודת התלייה.

הכדור נע במעגל אופקי במהירות שגודלה קבוע, ולכן תאוצתו רדיאלית – אופקית אל מרכז המעגל. לפי החוק השני של ניוטון, גם הכוח השקול אופקי ומכוון אל מרכז המעגל: הרכיב האנכי של TT מאזן את mgmg, והרכיב האופקי של TT הוא הכוח השקול.

טעות נפוצה: לסרטט "כוח צנטריפטלי" ככוח שלישי – זהו השקול (הרכיב האופקי של TT), ולא כוח נוסף.

סעיף ב

תשובה:

T=4 NT=4\,\text{N}

בציר האנכי אין תאוצה:

Tcos⁡α−mg=0  ⇒  T=mgcos⁡α=0.2⋅10cos⁡60∘=20.5=4 NT\cos\alpha-mg=0\;\Rightarrow\;T=\frac{mg}{\cos\alpha}=\frac{0.2\cdot 10}{\cos 60^\circ}=\frac{2}{0.5}=4\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

r≈0.346 mr\approx 0.346\,\text{m}, v≈2.45 m/sv\approx 2.45\,\text{m/s}

רדיוס המעגל:

r=Lsin⁡α=0.4⋅sin⁡60∘=0.4⋅0.866≈0.346 mr=L\sin\alpha=0.4\cdot\sin 60^\circ=0.4\cdot 0.866\approx 0.346\,\text{m}

ציר רדיאלי – הרכיב האופקי של TT הוא הכוח השקול, ולפי החוק השני של ניוטון ו־ar=v2ra_r=\frac{v^2}{r}:

Tsin⁡α=mv2r  ⇒  v=Tsin⁡α⋅rmT\sin\alpha=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{T\sin\alpha\cdot r}{m}}

הצבה:

v=4⋅0.866⋅0.3460.2=6.0≈2.45 msv=\sqrt{\frac{4\cdot 0.866\cdot 0.346}{0.2}}=\sqrt{6.0}\approx 2.45\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ד

תשובה:

Tמחזור≈0.889 sT_{\text{מחזור}}\approx 0.889\,\text{s}, f≈1.13 Hzf\approx 1.13\,\text{Hz}

מדף הנוסחאות, v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅0.3462.45≈0.889 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot 0.346}{2.45}\approx 0.889\,\text{s}
f=1T≈1.13 Hzf=\frac{1}{T}\approx 1.13\,\text{Hz}

סעיף ה

תשובה:

cos⁡α≈0.281\cos\alpha\approx 0.281, α≈73.7∘\alpha\approx 73.7^\circ – הזווית גדלה.

פיתוח: מהציר האנכי Tcos⁡α=mgT\cos\alpha=mg. מהציר הרדיאלי, עם ar=ω2ra_r=\omega^2r, ω=2πf\omega=2\pi f, r=Lsin⁡αr=L\sin\alpha:

Tsin⁡α=m(2πf)2Lsin⁡α  ⇒  T=4π2f2mLT\sin\alpha=m(2\pi f)^2L\sin\alpha\;\Rightarrow\;T=4\pi^2f^2mL

מציבים במשוואה האנכית:

4π2f2mLcos⁡α=mg  ⇒  cos⁡α=g4π2Lf24\pi^2f^2mL\cos\alpha=mg\;\Rightarrow\;\cos\alpha=\frac{g}{4\pi^2Lf^2}

(בדיקה עם הנתונים הקודמים: 104π2⋅0.4⋅1.1252=0.50\frac{10}{4\pi^2\cdot 0.4\cdot 1.125^2}=0.50 – כלומר 60∘60^\circ.)

בתדירות 1.5 Hz1.5\,\text{Hz}:

cos⁡α=104π2⋅0.4⋅1.52=1035.5≈0.281  ⇒  α≈73.7∘\cos\alpha=\frac{10}{4\pi^2\cdot 0.4\cdot 1.5^2}=\frac{10}{35.5}\approx 0.281\;\Rightarrow\;\alpha\approx 73.7^\circ

הזווית גדלה: בתדירות גבוהה יותר cos⁡α\cos\alpha קטן, כלומר החוט נוטה יותר לכיוון האופקי – נדרש כוח רדיאלי גדול יותר, והרכיב האופקי של המתיחות גדל.

שאלה 12 · גולה בקערה חצי־כדורית מסתובבת: גובה וכוח נורמליבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קערה חצי־כדורית חלקה, שרדיוסה הפנימי R=20 cmR=20\,\text{cm}, מותקנת על מתקן מסתובב כך שציר הסימטריה שלה אנכי. הקערה מסתובבת סביב ציר זה במהירות זוויתית קבועה ω=10 rad/s\omega=10\,\text{rad/s}.

בתוך הקערה נמצאת גולה קטנה שמסתה m=80 gm=80\,\text{g}. הגולה נעה יחד עם הקערה במעגל אופקי, ואינה זזה ביחס לדופן הקערה (ראו תרשים). החיכוך בין הגולה לקערה זניח, והגולה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

חשבו את הגובה hh של הגולה מעל הנקודה הנמוכה ביותר של הקערה.

ב.

חשבו את גודל הכוח שהקערה מפעילה על הגולה.

ג.

תלמיד טוען שאם יגבירו מספיק את מהירות הסיבוב, הגולה תגיע עד שפת הקערה, כלומר הרדיוס אל הגולה יהיה אופקי (θ=90∘\theta=90^\circ). האם הטענה נכונה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

h=0.1 m=10 cmh=0.1\,\text{m}=10\,\text{cm}

הכוחות על הגולה: כוח הכובד mgmg (מטה) והכוח הנורמלי NN שהקערה מפעילה. הכוח הנורמלי מאונך לדופן, ולכן הוא מכוון לאורך הרדיוס – אל מרכז הכדור (הנקודה שבמרכז שפת הקערה). אין חיכוך.

נסמן ב־θ\theta את הזווית בין הרדיוס המחבר את מרכז הכדור לגולה לבין האנך. הגולה נעה במעגל אופקי שרדיוסו r=Rsin⁡θr=R\sin\theta, ומרכזו על הציר.

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

Ncos⁡θ=mgN\cos\theta=mg

ציר רדיאלי (אופקי, אל הציר):

Nsin⁡θ=mω2r=mω2Rsin⁡θ  ⇒  N=mω2RN\sin\theta=m\omega^2r=m\omega^2R\sin\theta\;\Rightarrow\;N=m\omega^2R

הצבה במשוואה הראשונה:

cos⁡θ=gω2R=10102⋅0.2=0.5  ⇒  θ=60∘\cos\theta=\frac{g}{\omega^2R}=\frac{10}{10^2\cdot0.2}=0.5\;\Rightarrow\;\theta=60^\circ

מרכז הכדור נמצא בגובה RR מעל תחתית הקערה, והגולה נמצאת Rcos⁡θR\cos\theta מתחתיו:

h=R−Rcos⁡θ=0.2−0.2⋅0.5=0.1 mh=R-R\cos\theta=0.2-0.2\cdot0.5=0.1\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

N=1.6 NN=1.6\,\text{N}

מהמשוואה הרדיאלית בסעיף א:

N=mω2R=0.08⋅102⋅0.2=1.6 NN=m\omega^2R=0.08\cdot10^2\cdot0.2=1.6\,\text{N}

בדיקה במשוואה האנכית: Ncos⁡θ=1.6⋅0.5=0.8 N=mg=0.08⋅10N\cos\theta=1.6\cdot0.5=0.8\,\text{N}=mg=0.08\cdot10. ✓

טעות נפוצה: לכתוב N=mgN=mg – הכוח הנורמלי נטוי, ורק הרכיב האנכי שלו מאזן את כוח הכובד, ולכן N>mgN>mg.

סעיף ג

תשובה:

לא. ב־θ=90∘\theta=90^\circ הכוח הנורמלי אופקי ואין כוח שיאזן את כוח הכובד.

הטענה אינה נכונה. כשהרדיוס אל הגולה אופקי, הכוח הנורמלי (המכוון לאורך הרדיוס) אופקי לגמרי, ואין לו רכיב אנכי. כוח הכובד הוא אז הכוח האנכי היחיד, ולכן הגולה לא יכולה להישאר בגובה קבוע.

מבחינה אלגברית: cos⁡θ=gω2R\cos\theta=\frac{g}{\omega^2R} הוא מספר חיובי לכל מהירות זוויתית סופית, ולכן θ<90∘\theta<90^\circ תמיד. ככל ש־ω\omega גדלה, θ\theta מתקרבת ל־90∘90^\circ (והגולה עולה), אבל לעולם לא מגיעה לשם.

שאלה 13 · כדור על שני חוטים הקשורים למוט מסתובב: תדירות וזווית אחרי קריעת חוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=3 kgm=3\,\text{kg} קשור לשני חוטים, שאורך כל אחד מהם L=1.3 mL=1.3\,\text{m}. הקצוות האחרים של החוטים קשורים למוט אנכי בנקודות AA ו־BB, שהמרחק ביניהן H=1.0 mH=1.0\,\text{m} (ראו תרשים).

המוט מסתובב סביב צירו בתדירות קבועה, והכדור נע יחד איתו במעגל אופקי. שני החוטים מתוחים. מסות החוטים והתנגדות האוויר זניחות, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

המתיחות בחוט התחתון היא 38 N38\,\text{N}. חשבו את המתיחות בחוט העליון ואת תדירות הסיבוב של המערכת.

ב.

המוט ממשיך להסתובב באותה תדירות שחישבתם בסעיף א, אך החוט התחתון נקרע. לאחר זמן קצר הכדור שוב נע במעגל אופקי, תלוי על החוט העליון בלבד. חשבו את הזווית שבין החוט העליון לבין המוט במצב זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

FA=116 NF_A=116\,\text{N}; f≈1.0 Hzf\approx1.0\,\text{Hz}

גאומטריה: החוטים שווים באורכם, ולכן הכדור נמצא באמצע הגובה בין AA ל־BB, H2=0.5 m\frac{H}{2}=0.5\,\text{m} מתחת ל־AA. רדיוס המעגל:

r=L2−(H2)2=1.32−0.52=1.2 mr=\sqrt{L^2-\left(\tfrac{H}{2}\right)^2}=\sqrt{1.3^2-0.5^2}=1.2\,\text{m}

הזווית β\beta בין כל חוט למוט: cos⁡β=0.51.3=513\cos\beta=\frac{0.5}{1.3}=\frac{5}{13}, sin⁡β=1.21.3=1213\sin\beta=\frac{1.2}{1.3}=\frac{12}{13}.

הכוחות: כוח הכובד mgmg (מטה); מתיחות החוט העליון FAF_A – לאורך החוט אל AA (אל המוט ולמעלה); מתיחות החוט התחתון FB=38 NF_B=38\,\text{N} – אל BB (אל המוט ולמטה).

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

FAcos⁡β−FBcos⁡β−mg=0  ⇒  FA=FB+mgcos⁡β=38+30⋅135=38+78=116 NF_A\cos\beta-F_B\cos\beta-mg=0\;\Rightarrow\;F_A=F_B+\frac{mg}{\cos\beta}=38+\frac{30\cdot13}{5}=38+78=116\,\text{N}

ציר רדיאלי (שני הרכיבים האופקיים מכוונים אל המוט):

(FA+FB)sin⁡β=mω2r  ⇒  154⋅1213=3⋅ω2⋅1.2(F_A+F_B)\sin\beta=m\omega^2r\;\Rightarrow\;154\cdot\frac{12}{13}=3\cdot\omega^2\cdot1.2
ω2=142.153.6≈39.5 rad2/s2  ⇒  ω≈6.28 rad/s\omega^2=\frac{142.15}{3.6}\approx39.5\,\text{rad}^2/\text{s}^2\;\Rightarrow\;\omega\approx6.28\,\text{rad/s}

תדירות:

f=ω2π=6.282π≈1.0 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{6.28}{2\pi}\approx1.0\,\text{Hz}

טעות נפוצה: להניח שהמתיחויות בשני החוטים שוות – החוט העליון נושא גם את משקל הכדור וגם את המשיכה כלפי מטה של החוט התחתון.

סעיף ב

תשובה:

α≈79∘\alpha\approx79^\circ

עכשיו פועלים על הכדור רק כוח הכובד והמתיחות FF של החוט העליון, הנטוי בזווית α\alpha למוט. רדיוס המעגל r=Lsin⁡αr=L\sin\alpha.

ציר אנכי: Fcos⁡α=mgF\cos\alpha=mg

ציר רדיאלי: Fsin⁡α=mω2Lsin⁡α  ⇒  F=mω2LF\sin\alpha=m\omega^2L\sin\alpha\;\Rightarrow\;F=m\omega^2L

מכאן:

cos⁡α=gω2L=1039.5⋅1.3≈0.195  ⇒  α≈78.8∘\cos\alpha=\frac{g}{\omega^2L}=\frac{10}{39.5\cdot1.3}\approx0.195\;\Rightarrow\;\alpha\approx78.8^\circ

הזווית גדולה מ־β≈67.4∘\beta\approx67.4^\circ שהייתה לפני הקריעה: הכדור מתרחק מהמוט ועולה. (המתיחות במצב זה: F=mω2L=3⋅39.5⋅1.3≈154 NF=m\omega^2L=3\cdot39.5\cdot1.3\approx154\,\text{N}.)

שאלה 14 · מטוטלת חרוטית: קישוט במובייל מסתובב והגובה של מעגל התנועהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

צעצוע תלוי (מובייל) מסתובב מעל עריסה. קישוט קטן שמסתו mm תלוי בחוט שאורכו LL, שקצהו העליון קשור לנקודה AA הנמצאת על ציר הסיבוב. הצעצוע מסתובב כך שהקישוט נע במעגל אופקי בזמן מחזור קבוע TT, והחוט יוצר זווית α\alpha עם האנך (ראו תרשים). hh הוא המרחק האנכי בין הנקודה AA לבין מרכז המעגל שבו נע הקישוט.

מסת החוט והתנגדות האוויר זניחות, והקישוט נחשב לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בחוקי ניוטון והראו כי cos⁡α=gT24π2L\cos\alpha=\dfrac{gT^2}{4\pi^2L}.

ב.

מחליפים את החוט של הקישוט בחוט שאורכו כפול, 2L2L, והצעצוע ממשיך להסתובב באותו זמן מחזור TT. הוכיחו שהמרחק hh אינו משתנה, וקבעו פי כמה משתנה המתיחות בחוט.

ג.

האם ייתכן שבסיבוב מהיר מאוד החוט יהיה אופקי (α=90∘\alpha=90^\circ)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

cos⁡α=gT24π2L\cos\alpha=\dfrac{gT^2}{4\pi^2L}

הכוחות על הקישוט: כוח הכובד mgmg (מטה) ומתיחות החוט FF, המכוונת לאורך החוט אל AA. הקישוט נע במעגל אופקי שרדיוסו r=Lsin⁡αr=L\sin\alpha, ולכן שקול הכוחות אופקי ומכוון אל מרכז המעגל.

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

Fcos⁡α=mgF\cos\alpha=mg

ציר רדיאלי:

Fsin⁡α=mω2r=mω2Lsin⁡α  ⇒  F=mω2LF\sin\alpha=m\omega^2r=m\omega^2L\sin\alpha\;\Rightarrow\;F=m\omega^2L

הצבה במשוואה האנכית:

cos⁡α=mgmω2L=gω2L\cos\alpha=\frac{mg}{m\omega^2L}=\frac{g}{\omega^2L}

ועם ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}:

cos⁡α=gL⋅T24π2=gT24π2L\cos\alpha=\frac{g}{L}\cdot\frac{T^2}{4\pi^2}=\frac{gT^2}{4\pi^2L}

סעיף ב

תשובה:

h=gT24π2h=\dfrac{gT^2}{4\pi^2} אינו תלוי באורך החוט, ולכן לא משתנה; המתיחות F=mω2LF=m\omega^2L גדלה פי 22.

המרחק hh: במשולש שבין AA, מרכז המעגל והקישוט, hh הוא הניצב הסמוך לזווית α\alpha. לפי סעיף א:

h=Lcos⁡α=L⋅gT24π2L=gT24π2h=L\cos\alpha=L\cdot\frac{gT^2}{4\pi^2L}=\frac{gT^2}{4\pi^2}

עם חוט שאורכו 2L2L ובאותו זמן מחזור:

cos⁡α′=gT24π2⋅2L=cos⁡α2  ⇒  h′=2Lcos⁡α′=2L⋅cos⁡α2=Lcos⁡α=h\cos\alpha'=\frac{gT^2}{4\pi^2\cdot2L}=\frac{\cos\alpha}{2}\;\Rightarrow\;h'=2L\cos\alpha'=2L\cdot\frac{\cos\alpha}{2}=L\cos\alpha=h

החוט הארוך נוטה יותר (cos⁡α′\cos\alpha' קטן יותר, ולכן α′>α\alpha'>\alpha), וזה מפצה בדיוק על אורכו: מישור המעגל נשאר באותו מרחק מתחת ל־AA. hh תלוי רק בזמן המחזור (ובתאוצת הכובד), ולא באורך החוט או במסה.

המתיחות: מהמשוואה הרדיאלית בסעיף א, F=mω2LF=m\omega^2L. זמן המחזור לא השתנה, ולכן גם ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T} לא השתנתה, והמתיחות פרופורציונית לאורך החוט:

F′F=mω2⋅2Lmω2L=2\frac{F'}{F}=\frac{m\omega^2\cdot2L}{m\omega^2L}=2

(בדיקה במשוואה האנכית: F′=mgcos⁡α′=2mgcos⁡α=2FF'=\frac{mg}{\cos\alpha'}=\frac{2mg}{\cos\alpha}=2F.)

טעות נפוצה: לחשוב שעם חוט ארוך פי 2 הקישוט יהיה נמוך פי 2 – החוט הארוך נוטה יותר, ו־hh לא משתנה.

סעיף ג

תשובה:

לא. בחוט אופקי למתיחות אין רכיב אנכי שיאזן את כוח הכובד.

לא. אם החוט אופקי, גם המתיחות אופקית, ואין שום כוח אנכי כלפי מעלה שיאזן את mgmg – הקישוט היה מתחיל לנפול.

אלגברית: cos⁡α=gT24π2L>0\cos\alpha=\frac{gT^2}{4\pi^2L}>0 לכל זמן מחזור, ולכן α<90∘\alpha<90^\circ. ככל שהסיבוב מהיר יותר (TT קטן), α\alpha מתקרבת ל־90∘90^\circ אבל לא מגיעה אליה, והמתיחות F=mgcos⁡αF=\frac{mg}{\cos\alpha} גדלה מאוד.

שאלה 15 · חרוז על חישוק מסתובב: זווית שיווי המשקל ותדירות סףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

חישוק מעגלי דק שרדיוסו R=30 cmR=30\,\text{cm} עומד במישור אנכי ומסתובב סביב קוטר אנכי שלו בתדירות קבועה f=1.5 Hzf=1.5\,\text{Hz}. על החישוק מושחל חרוז קטן שיכול להחליק עליו ללא חיכוך.

החרוז נע יחד עם החישוק ואינו זז ביחס אליו. θ\theta היא הזווית שבין הרדיוס של החישוק אל החרוז לבין הציר האנכי, הנמדדת מהנקודה התחתונה של החישוק (ראו תרשים).

א.

חשבו את הזווית θ\theta שבה נמצא החרוז (מלבד הנקודה התחתונה של החישוק).

ב.

האם החרוז יכול להגיע לגובה מרכז החישוק (θ=90∘\theta=90^\circ) אם יגבירו מאוד את קצב הסיבוב? נמקו.

ג.

מאטים את הסיבוב, והחישוק מסתובב עכשיו בתדירות קבועה f=0.75 Hzf=0.75\,\text{Hz}. מה יקרה לחרוז? נמקו, וחשבו את התדירות המזערית שבה החרוז יכול להימצא מעל הנקודה התחתונה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

θ≈68∘\theta\approx68^\circ

הכוחות על החרוז: כוח הכובד mgmg (מטה) והכוח הנורמלי NN שהחישוק מפעיל. אין חיכוך, ולכן NN מאונך לחישוק – כלומר מכוון לאורך הרדיוס, אל מרכז החישוק.

החרוז נע במעגל אופקי שמרכזו על הציר, ורדיוסו r=Rsin⁡θr=R\sin\theta.

ציר אנכי: Ncos⁡θ=mgN\cos\theta=mg

ציר רדיאלי: Nsin⁡θ=mω2Rsin⁡θ  ⇒  N=mω2RN\sin\theta=m\omega^2R\sin\theta\;\Rightarrow\;N=m\omega^2R

ולכן:

cos⁡θ=gω2R\cos\theta=\frac{g}{\omega^2R}

הצבה, עם ω=2πf=3π≈9.42 rad/s\omega=2\pi f=3\pi\approx9.42\,\text{rad/s}:

ω2R=(3π)2⋅0.3≈26.6 m/s2,cos⁡θ=1026.6≈0.375  ⇒  θ≈68∘\omega^2R=(3\pi)^2\cdot0.3\approx26.6\,\text{m/s}^2,\qquad\cos\theta=\frac{10}{26.6}\approx0.375\;\Rightarrow\;\theta\approx68^\circ

החישוק מסתובב, ולכן יש שתי נקודות כאלה, סימטריות משני צדי הציר.

סעיף ב

תשובה:

לא. ב־θ=90∘\theta=90^\circ הכוח הנורמלי אופקי, ואין כוח שיאזן את mgmg.

לא. ב־θ=90∘\theta=90^\circ הרדיוס אל החרוז אופקי, ולכן הכוח הנורמלי (המכוון לאורך הרדיוס) אופקי לגמרי. אין אז אף כוח עם רכיב אנכי כלפי מעלה, ושקול הכוחות האנכי שווה ל־mgmg – החרוז לא יכול להישאר בגובה קבוע.

גם מהנוסחה: cos⁡θ=gω2R>0\cos\theta=\frac{g}{\omega^2R}>0 לכל ω\omega סופית, ולכן θ<90∘\theta<90^\circ.

סעיף ג

תשובה:

החרוז יחליק לנקודה התחתונה של החישוק וייוותר שם; fmin⁡≈0.92 Hzf_{\min}\approx0.92\,\text{Hz}.

לפי סעיף א, החרוז יכול להיות מחוץ לנקודה התחתונה רק אם cos⁡θ=gω2R<1\cos\theta=\frac{g}{\omega^2R}<1, כלומר רק אם ω2R>g\omega^2R>g.

ב־f=0.75 Hzf=0.75\,\text{Hz}:

ω2R=(2π⋅0.75)2⋅0.3≈6.7 m/s2<g\omega^2R=(2\pi\cdot0.75)^2\cdot0.3\approx6.7\,\text{m/s}^2<g

אין זווית θ>0\theta>0 שמקיימת את המשוואה: בכל נקודה מחוץ לתחתית, רכיב כוח הכובד לאורך החישוק גדול מהדרוש לתנועה המעגלית, והחרוז מחליק מטה. הוא יגיע לנקודה התחתונה (θ=0\theta=0) ויסתובב שם על הציר (שם N=mgN=mg והרדיוס אפס).

התדירות המזערית: ω2R=g\omega^2R=g:

fmin⁡=12πgR=12π100.3≈0.92 Hzf_{\min}=\frac{1}{2\pi}\sqrt{\frac{g}{R}}=\frac{1}{2\pi}\sqrt{\frac{10}{0.3}}\approx0.92\,\text{Hz}

שאלה 16 · גולה בתוך משפך חרוטי מסתובבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתערוכה מדעית יש משפך חרוטי חלק, שקודקודו כלפי מטה וציר הסימטריה שלו אנכי. דופן המשפך יוצרת זווית θ\theta עם הציר, כאשר sin⁡θ=0.6\sin\theta=0.6 ו־cos⁡θ=0.8\cos\theta=0.8. המשפך מסתובב סביב צירו במהירות זוויתית קבועה ω=8 rad/s\omega=8\,\text{rad/s}.

גולה קטנה שמסתה m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} נמצאת על הדופן הפנימית של המשפך ומסתובבת יחד איתו במעגל אופקי, בגובה HH מעל הקודקוד (ראו תרשים). החיכוך בין הגולה לדופן זניח.

א.

מצאו ביטוי לגובה HH שבו הגולה יכולה להסתובב יחד עם המשפך, באמצעות gg, ω\omega ו־θ\theta, וחשבו אותו.

ב.

חשבו את גודל הכוח שדופן המשפך מפעילה על הגולה.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

H=gω2cot⁡2θ≈0.28 mH=\dfrac{g}{\omega^2}\cot^2\theta\approx0.28\,\text{m}

הכוחות על הגולה: כוח הכובד mgmg (מטה) והכוח הנורמלי NN, המאונך לדופן. הדופן יוצרת זווית θ\theta עם האנך, ולכן הנורמל יוצר זווית θ\theta עם האופק: הוא מכוון אל הציר ולמעלה.

ציר אנכי: Nsin⁡θ=mgN\sin\theta=mg

ציר רדיאלי: Ncos⁡θ=mω2rN\cos\theta=m\omega^2r

רדיוס המעגל בגובה HH מעל הקודקוד: r=Htan⁡θr=H\tan\theta. חלוקת המשוואות:

cos⁡θsin⁡θ=ω2Htan⁡θg  ⇒  H=gω2⋅cot⁡θtan⁡θ=gω2cot⁡2θ\frac{\cos\theta}{\sin\theta}=\frac{\omega^2H\tan\theta}{g}\;\Rightarrow\;H=\frac{g}{\omega^2}\cdot\frac{\cot\theta}{\tan\theta}=\frac{g}{\omega^2}\cot^2\theta

הצבה:

H=1082⋅(0.80.6)2=0.156⋅1.78≈0.28 mH=\frac{10}{8^2}\cdot\left(\frac{0.8}{0.6}\right)^2=0.156\cdot1.78\approx0.28\,\text{m}

(רדיוס המעגל: r=Htan⁡θ≈0.28⋅0.75≈0.21 mr=H\tan\theta\approx0.28\cdot0.75\approx0.21\,\text{m}.) הגובה אינו תלוי במסת הגולה.

סעיף ב

תשובה:

N≈3.3 NN\approx3.3\,\text{N}

מהמשוואה האנכית:

N=mgsin⁡θ=0.2⋅100.6≈3.33 NN=\frac{mg}{\sin\theta}=\frac{0.2\cdot10}{0.6}\approx3.33\,\text{N}

הכוח גדול ממשקל הגולה (2 N2\,\text{N}), כי רק הרכיב האנכי שלו מאזן את המשקל, והרכיב האופקי שלו (Ncos⁡θ≈2.67 NN\cos\theta\approx2.67\,\text{N}) הוא הכוח הרדיאלי.

טעות נפוצה: לפרק את כוח הכובד לרכיבים "כמו במישור משופע" ולכתוב N=mgsin⁡θN=mg\sin\theta – כאן לגוף יש תאוצה אופקית, ולכן הכוחות בניצב לדופן אינם מתאזנים.

שאלה 17 · משקולת מסתובבת על חוט הקשור לראש מוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בניסוי במעבדה משקולת קטנה שמסתה m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} קשורה בחוט שאורכו L=50 cmL=50\,\text{cm} לקצה העליון של מוט אנכי.

המשקולת נעה במעגל אופקי סביב המוט בקצב קבוע, והחוט נטוי בזווית θ\theta ביחס למוט (ראו תרשים). הזווית θ\theta אינה נתונה.

המתיחות בחוט היא FT=25 NF_T=25\,\text{N}. מסת החוט והתנגדות האוויר זניחות, והמשקולת נחשבת לגוף נקודתי.

א.

חשבו את המהירות הזוויתית של המשקולת.

ב.

חשבו את זמן המחזור של תנועת המשקולת.

ג.

חשבו את תדירות הסיבוב.

ד.

מקצרים את החוט ל־32 cm32\,\text{cm}, ומסובבים את המשקולת באותה מהירות זוויתית כמו בסעיף א. חשבו את המתיחות בחוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

ω=10 rad/s\omega=10\,\text{rad/s}

הכוחות: על המשקולת פועלים כוח הכובד mgmg (מטה) ומתיחות החוט FTF_T (לאורך החוט, אל ראש המוט).

רדיוס המעגל: המשקולת נעה במעגל אופקי שמרכזו על המוט, ורדיוסו r=Lsin⁡θr=L\sin\theta.

ציר רדיאלי (אופקי, אל המוט): רק הרכיב האופקי של המתיחות פועל בכיוון זה:

FTsin⁡θ=mω2r=mω2Lsin⁡θF_T\sin\theta=m\omega^2r=m\omega^2L\sin\theta

מצמצמים ב־sin⁡θ\sin\theta:

FT=mω2L  ⇒  ω=FTmL=250.5⋅0.5=100=10 rad/sF_T=m\omega^2L\;\Rightarrow\;\omega=\sqrt{\frac{F_T}{mL}}=\sqrt{\frac{25}{0.5\cdot0.5}}=\sqrt{100}=10\,\text{rad/s}

לכן אין צורך לדעת את הזווית. (מהציר האנכי, FTcos⁡θ=mgF_T\cos\theta=mg, אפשר למצוא אותה: cos⁡θ=525=0.2\cos\theta=\frac{5}{25}=0.2.)

טעות נפוצה: להציב את אורך החוט LL כרדיוס המעגל – הרדיוס הוא Lsin⁡θL\sin\theta.

סעיף ב

תשובה:

T≈0.63 sT\approx0.63\,\text{s}

T=2πω=2π10≈0.63 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{10}\approx0.63\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

f≈1.59 Hzf\approx1.59\,\text{Hz}

f=1T=102π≈1.59 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{10}{2\pi}\approx1.59\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

FT=16 NF_T=16\,\text{N}

הקשר FT=mω2LF_T=m\omega^2L מסעיף א נכון לכל אורך חוט (הוא לא תלוי בזווית). עם אותה ω\omega ו־L=0.32 mL=0.32\,\text{m}:

FT=mω2L=0.5⋅102⋅0.32=16 NF_T=m\omega^2L=0.5\cdot10^2\cdot0.32=16\,\text{N}

המתיחות יחסית לאורך החוט: החוט קצר יותר, ולכן המתיחות קטנה יותר. (בדיקה שהמצב אפשרי: cos⁡θ=mgFT=516<1\cos\theta=\frac{mg}{F_T}=\frac{5}{16}<1 ✓.)

שאלה 18 · גוף מסתובב על שני חוטים הקשורים למוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף קטן שמסתו m=1.5 kgm=1.5\,\text{kg} קשור לשני חוטים, שאורך כל אחד מהם L=50 cmL=50\,\text{cm}. הקצוות האחרים של החוטים קשורים למוט אנכי בשתי נקודות, אחת מעל השנייה, והמרחק ביניהן H=60 cmH=60\,\text{cm} (ראו תרשים).

המוט מסתובב, והגוף נע יחד איתו במעגל אופקי במהירות זוויתית קבועה ω=12 rad/s\omega=12\,\text{rad/s}. שני החוטים מתוחים. מסות החוטים זניחות, והגוף נחשב לגוף נקודתי.

א.

חשבו את רדיוס המעגל שבו נע הגוף.

ב.

חשבו את המתיחות בכל אחד משני החוטים.

ג.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הגוף.

ד.

חשבו את תדירות הסיבוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

r=0.4 mr=0.4\,\text{m}

שני החוטים שווים באורכם, ולכן הגוף נמצא בגובה האמצע בין נקודות הקשירה, H2=0.3 m\frac{H}{2}=0.3\,\text{m} מתחת לנקודה העליונה. כל חוט הוא יתר במשולש ישר־זווית שניצביו H2\frac{H}{2} ו־rr:

r=L2−(H2)2=0.52−0.32=0.4 mr=\sqrt{L^2-\left(\tfrac{H}{2}\right)^2}=\sqrt{0.5^2-0.3^2}=0.4\,\text{m}

הזווית β\beta בין כל חוט לבין המוט: cos⁡β=0.30.5=0.6\cos\beta=\frac{0.3}{0.5}=0.6, sin⁡β=0.40.5=0.8\sin\beta=\frac{0.4}{0.5}=0.8.

סעיף ב

תשובה:

עליון: F1=66.5 NF_1=66.5\,\text{N}; תחתון: F2=41.5 NF_2=41.5\,\text{N}

הכוחות: כוח הכובד mgmg (מטה); מתיחות החוט העליון F1F_1 – אל המוט ולמעלה; מתיחות החוט התחתון F2F_2 – אל המוט ולמטה. שני החוטים נטויים בזווית β\beta לאנך.

ציר אנכי (אין תאוצה אנכית):

F1cos⁡β−F2cos⁡β−mg=0  ⇒  0.6(F1−F2)=15  ⇒  F1−F2=25 NF_1\cos\beta-F_2\cos\beta-mg=0\;\Rightarrow\;0.6(F_1-F_2)=15\;\Rightarrow\;F_1-F_2=25\,\text{N}

ציר רדיאלי (אל המוט): שני הרכיבים האופקיים מכוונים אל המוט:

F1sin⁡β+F2sin⁡β=mω2r=1.5⋅122⋅0.4=86.4 NF_1\sin\beta+F_2\sin\beta=m\omega^2r=1.5\cdot12^2\cdot0.4=86.4\,\text{N}
0.8(F1+F2)=86.4  ⇒  F1+F2=108 N0.8(F_1+F_2)=86.4\;\Rightarrow\;F_1+F_2=108\,\text{N}

פתרון שתי המשוואות:

F1=108+252=66.5 N,F2=108−252=41.5 NF_1=\frac{108+25}{2}=66.5\,\text{N},\qquad F_2=\frac{108-25}{2}=41.5\,\text{N}

טעות נפוצה: להניח ששתי המתיחויות שוות – החוט העליון צריך גם להחזיק את משקל הגוף וגם לאזן את המשיכה כלפי מטה של החוט התחתון, ולכן המתיחות בו גדולה יותר.

סעיף ג

תשובה:

T≈0.52 sT\approx0.52\,\text{s}

T=2πω=2π12≈0.52 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{12}\approx0.52\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

f≈1.91 Hzf\approx1.91\,\text{Hz}

f=1T=122π≈1.91 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{12}{2\pi}\approx1.91\,\text{Hz}

שאלה 19 · כדור קשור לקודקוד חרוט ומסתובב על פניובאורך בגרות · בדרך לבגרות

על שולחן עומד חרוט חלק שצירו אנכי וקודקודו כלפי מעלה. הזווית בין דופן החרוט לבין צירו היא α=37∘\alpha=37^\circ.

כדור קטן שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} קשור בחוט שאורכו L=0.5 mL=0.5\,\text{m} לקודקוד החרוט. הכדור נע על פני החרוט במעגל אופקי סביב הציר, במהירות זוויתית קבועה ω=2 rad/s\omega=2\,\text{rad/s}, והחוט מתוח לאורך דופן החרוט (ראו תרשים).

אין חיכוך בין הכדור לחרוט, והכדור נחשב לגוף נקודתי. השתמשו ב־sin⁡37∘=0.6\sin37^\circ=0.6 וב־cos⁡37∘=0.8\cos37^\circ=0.8.

א.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הכדור, וסמנו צירים מתאימים לפתרון.

ב.

חשבו את המתיחות בחוט.

ג.

חשבו את הכוח הנורמלי שהחרוט מפעיל על הכדור.

ד.

מגבירים בהדרגה את המהירות הזוויתית. חשבו את המהירות הזוויתית המרבית שבה הכדור עוד נשאר צמוד לחרוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

mgmg מטה; FTF_T לאורך החוט אל הקודקוד; NN ניצב לדופן החרוט, כלפי חוץ. צירים: אופקי־רדיאלי (אל הציר) ואנכי.

על הכדור פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה.

2. מתיחות החוט FTF_T – לאורך החוט, אל קודקוד החרוט. החוט צמוד לדופן, ולכן המתיחות נטויה בזווית α\alpha לאנך: רכיב אנכי FTcos⁡αF_T\cos\alpha (מעלה) ורכיב אופקי FTsin⁡αF_T\sin\alpha (אל הציר).

3. הכוח הנורמלי NN – מהחרוט, ניצב לדופן ומכוון החוצה מהחרוט. הוא נטוי בזווית α\alpha לאופק: רכיב אנכי Nsin⁡αN\sin\alpha (מעלה) ורכיב אופקי Ncos⁡αN\cos\alpha (הרחק מהציר).

צירים: ציר אופקי רדיאלי (חיובי אל ציר החרוט – כיוון התאוצה), וציר אנכי. אין לבחור צירים לאורך הדופן – התאוצה אופקית, ובצירים אופקי–אנכי יש לה רכיב אחד בלבד.

סעיף ב

תשובה:

FT≈3.49 NF_T\approx3.49\,\text{N}

רדיוס המעגל: r=Lsin⁡α=0.5⋅0.6=0.3 mr=L\sin\alpha=0.5\cdot0.6=0.3\,\text{m}.

ציר אנכי:

FTcos⁡α+Nsin⁡α=mg(1)F_T\cos\alpha+N\sin\alpha=mg\qquad(1)

ציר רדיאלי:

FTsin⁡α−Ncos⁡α=mω2r(2)F_T\sin\alpha-N\cos\alpha=m\omega^2r\qquad(2)

כופלים את (1) ב־cos⁡α\cos\alpha ואת (2) ב־sin⁡α\sin\alpha ומחברים (sin⁡2α+cos⁡2α=1\sin^2\alpha+\cos^2\alpha=1), ו־NN מתבטל:

FT=mgcos⁡α+mω2rsin⁡α=0.4⋅10⋅0.8+0.4⋅22⋅0.3⋅0.6F_T=mg\cos\alpha+m\omega^2r\sin\alpha=0.4\cdot10\cdot0.8+0.4\cdot2^2\cdot0.3\cdot0.6
FT=3.2+0.288≈3.49 NF_T=3.2+0.288\approx3.49\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

N≈2.02 NN\approx2.02\,\text{N}

כופלים את (1) ב־sin⁡α\sin\alpha ואת (2) ב־cos⁡α\cos\alpha ומחסירים, ו־FTF_T מתבטל:

N=mgsin⁡α−mω2rcos⁡α=0.4⋅10⋅0.6−0.4⋅22⋅0.3⋅0.8N=mg\sin\alpha-m\omega^2r\cos\alpha=0.4\cdot10\cdot0.6-0.4\cdot2^2\cdot0.3\cdot0.8
N=2.4−0.384≈2.02 NN=2.4-0.384\approx2.02\,\text{N}

בדיקה ב־(1): 3.488⋅0.8+2.016⋅0.6=2.79+1.21=4 N=mg3.488\cdot0.8+2.016\cdot0.6=2.79+1.21=4\,\text{N}=mg ✓.

סעיף ד

תשובה:

ωmax=5 rad/s\omega_{max}=5\,\text{rad/s}

מהביטוי בסעיף ג, N=mgsin⁡α−mω2rcos⁡αN=mg\sin\alpha-m\omega^2r\cos\alpha, הכוח הנורמלי קטן ככל ש־ω\omega גדלה. הכדור צמוד לחרוט כל עוד N≥0N\ge0; ברגע שבו N=0N=0 הכדור עומד להתנתק מהדופן:

mgsin⁡α=mωmax2Lsin⁡αcos⁡α  ⇒  ωmax=gLcos⁡α=100.5⋅0.8=5 rad/smg\sin\alpha=m\omega_{max}^2L\sin\alpha\cos\alpha\;\Rightarrow\;\omega_{max}=\sqrt{\frac{g}{L\cos\alpha}}=\sqrt{\frac{10}{0.5\cdot0.8}}=5\,\text{rad/s}

במהירות גדולה יותר הכדור מתרחק מהדופן ונע כמטוטלת חרוטית רגילה, בזווית גדולה מ־α\alpha.

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור מתנתק כשהמתיחות מתאפסת – המתיחות דווקא גדלה עם ω\omega; זה הכוח הנורמלי שמתאפס.

שאלה 20 · כדור על ציר של מנוע: זווית החוט, עומק המעגל ומהירות זוויתית מזעריתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} קשור בחוט שאורכו L=0.8 mL=0.8\,\text{m} לנקודה P בראש ציר אנכי דק של מנוע. המנוע מסובב את הציר, והכדור נע במעגל אופקי סביב הציר במהירות זוויתית קבועה ω=5 rad/s\omega=5\,\text{rad/s}. החוט נטוי בזווית θ\theta ביחס לציר, ו־hh הוא המרחק האנכי בין הנקודה P לבין מישור המעגל (ראו תרשים).

מסת החוט והתנגדות האוויר זניחות, והכדור נחשב לגוף נקודתי.

א.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הכדור. הראו שגודל המתיחות בחוט הוא FT=mω2LF_T=m\omega^2L, וחשבו אותו.

ב.

חשבו את הזווית θ\theta.

ג.

חשבו את רדיוס המעגל ואת גודל המהירות הקווית של הכדור.

ד.

הראו ש־h=gω2h=\dfrac{g}{\omega^2}, כלומר hh אינו תלוי באורך החוט ובמסת הכדור, וחשבו את hh.

על ציר זהה, המסתובב באותה מהירות זוויתית, קשור כדור אחר שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} בחוט שאורכו 1.2 m1.2\,\text{m}. חשבו את hh עבורו ואת הזווית שחוטו יוצר עם הציר.

ה.

מפעילים את המנוע ממנוחה ומגבירים את המהירות הזוויתית בהדרגה. כל עוד המהירות הזוויתית קטנה מערך מסוים ω0\omega_0, החוט נשאר אנכי והכדור מסתובב צמוד לציר. חשבו את ω0\omega_0 והסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

FT=4 NF_T=4\,\text{N}

על הכדור פועלים שני כוחות בלבד:

- כוח הכובד mgmg, אנכית כלפי מטה;

- כוח המתיחות FTF_T, לאורך החוט, מהכדור לעבר הנקודה P.

אין "כוח צנטריפטלי" נוסף: הרכיב האופקי של המתיחות הוא הכוח השקול, והוא מכוון למרכז המעגל.

רדיוס המעגל r=Lsin⁡θr=L\sin\theta. לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (אל מרכז המעגל), עם aR=ω2ra_R=\omega^2r:

FTsin⁡θ=mω2r=mω2Lsin⁡θ  ⇒  FT=mω2LF_T\sin\theta=m\omega^2r=m\omega^2L\sin\theta\;\Rightarrow\;F_T=m\omega^2L

(צמצמנו ב־sin⁡θ≠0\sin\theta\neq0, כי הכדור אינו על הציר.) הצבה:

FT=0.2⋅52⋅0.8=4 NF_T=0.2\cdot5^2\cdot0.8=4\,\text{N}

טעות נפוצה: לצייר בתרשים הכוחות גם "כוח צנטריפטלי" כחץ נפרד – זה שם לשקול הכוחות, לא כוח נוסף.

סעיף ב

תשובה:

θ=60∘\theta=60^\circ

בכיוון האנכי הכדור אינו מואץ (המעגל אופקי), ולכן הרכיב האנכי של המתיחות מאזן את הכובד:

FTcos⁡θ=mg  ⇒  cos⁡θ=mgFT=0.2⋅104=0.5  ⇒  θ=60∘F_T\cos\theta=mg\;\Rightarrow\;\cos\theta=\frac{mg}{F_T}=\frac{0.2\cdot10}{4}=0.5\;\Rightarrow\;\theta=60^\circ

סעיף ג

תשובה:

r≈0.69 mr\approx0.69\,\text{m}, v≈3.5 m/sv\approx3.5\,\text{m/s}

r=Lsin⁡θ=0.8⋅sin⁡60∘≈0.8⋅0.866≈0.69 mr=L\sin\theta=0.8\cdot\sin60^\circ\approx0.8\cdot0.866\approx0.69\,\text{m}

מהקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתית:

v=ωr=5⋅0.69≈3.5 m/sv=\omega r=5\cdot0.69\approx3.5\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

h=0.4 mh=0.4\,\text{m} בשני המקרים; לכדור השני cos⁡θ2=13\cos\theta_2=\tfrac13, θ2≈70.5∘\theta_2\approx70.5^\circ

ממשוואת הכיוון האנכי (סעיף ב) ומהתוצאה FT=mω2LF_T=m\omega^2L (סעיף א):

cos⁡θ=mgFT=mgmω2L=gω2L\cos\theta=\frac{mg}{F_T}=\frac{mg}{m\omega^2L}=\frac{g}{\omega^2L}

המרחק האנכי מ־P למישור המעגל הוא h=Lcos⁡θh=L\cos\theta, ולכן:

h=L⋅gω2L=gω2h=L\cdot\frac{g}{\omega^2L}=\frac{g}{\omega^2}

הביטוי אינו מכיל את LL ואת mm. הצבה:

h=1052=0.4 mh=\frac{10}{5^2}=0.4\,\text{m}

(בדיקה: Lcos⁡θ=0.8⋅0.5=0.4 mL\cos\theta=0.8\cdot0.5=0.4\,\text{m}.)

הכדור השני: אותה ω\omega, ולכן אותו עומק, h=0.4 mh=0.4\,\text{m}. הזווית:

cos⁡θ2=hL2=0.41.2=13  ⇒  θ2≈70.5∘\cos\theta_2=\frac{h}{L_2}=\frac{0.4}{1.2}=\frac13\;\Rightarrow\;\theta_2\approx70.5^\circ

החוט הארוך נטוי יותר, אבל מישור המעגל נמצא באותו עומק מתחת לנקודת התלייה.

סעיף ה

תשובה:

ω0=g/L≈3.5 rad/s\omega_0=\sqrt{g/L}\approx3.5\,\text{rad/s}

לפי סעיף ד, כשהחוט נטוי מתקיים cos⁡θ=gω2L\cos\theta=\dfrac{g}{\omega^2L}. ערכו של cos⁡θ\cos\theta קטן מ־1 כשהחוט נטוי (θ>0\theta>0), ולכן חייב להתקיים:

gω2L<1  ⇒  ω>gL\frac{g}{\omega^2L}<1\;\Rightarrow\;\omega>\sqrt{\frac{g}{L}}

כש־ω\omega קטנה מזה, למשוואה אין פתרון עם θ>0\theta>0: הרכיב האנכי של המתיחות, mω2Lcos⁡θm\omega^2L\cos\theta, היה קטן מ־mgmg בכל זווית, והכדור אינו יכול לנוע במעגל אופקי מחוץ לציר. החוט נשאר אנכי והכדור מסתובב על הציר.

ω0=100.8=12.5≈3.5 rad/s\omega_0=\sqrt{\frac{10}{0.8}}=\sqrt{12.5}\approx3.5\,\text{rad/s}

המהירות הזוויתית בשאלה, 5 rad/s5\,\text{rad/s}, גדולה מ־ω0\omega_0, ולכן החוט אכן נטוי.

עוד 10 שאלות על מטוטלת חרוטית וגוף על חוטים מסתובבים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. קרונית בקרוסלה: כבל נטוי וכבל אופקי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בדגם של מתקן קרוסלה, קרונית קטנה שמסתה m=0.5 kgm=0.5\,\text{kg} מחוברת לתורן אנכי באמצעות שני כבלים קלים, AA ו־BB. כבל AA קשור לראש התורן,…

  2. קרוסלת שרשראות בפארק שעשועים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בפארק שעשועים יש קרוסלת שרשראות: עמוד אנכי שבראשו זרוע אופקית OAOA שאורכה a=4 ma=4\,\text{m}. בקצה AA של הזרוע תלויה שרשרת שאורכה…

  3. חרוז על חישוק מסתובב (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רוני בנתה מתקן ובו חישוק מתכת דק שרדיוסו RR, הניצב במישור אנכי. מנוע חשמלי מסובב את החישוק סביב הקוטר האנכי שלו. על החישוק מושחל חרוז קטן…

  4. כדור על חוט המחובר לחיישן כוח בראש מוט מסתובב (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים חקרו תנועה מעגלית בעזרת המערכת שבתרשים. מוט אנכי מסתובב בעזרת מנוע שאפשר לכוונן את מהירותו. בראש המוט מחובר חיישן כוח, ואליו קשור…

  5. כדור קטן מסתובב בתוך אהיל חרוטי (באורך בגרות · בינונית)

    אהיל של מנורה בצורת חרוט הפוך מונח כך שהקודקוד שלו למטה וציר הסימטריה שלו אנכי. הזווית בין דופן האהיל לבין הציר היא α\alpha (ראו איור).…

  6. מטוטלת חרוטית בתחנת מחקר: מדידת תאוצת הנפילה מגרף (באורך בגרות · בינונית)

    בתחנת מחקר על פני כוכב לכת אחר רוצה חוקרת למדוד את תאוצת הנפילה החופשית gpg_p על פני הכוכב. היא קושרת לראש ציר אנכי של מנוע חשמלי חוט…

  7. גוש על דופן חרוט הפוך, קשור למשקולת דרך הקודקוד (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חרוט חלול, שקודקודו כלפי מטה, מוצב כך שצירו אנכי. הזווית בין הדופן לבין הציר היא α\alpha (זווית הראש של החרוט היא 2α2\alpha). בקודקוד יש…

  8. קרוסלת נדנדות: מהירות סיבוב מרבית, מתיחות וחפץ שנופל (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בפארק שעשועים יש קרוסלת נדנדות: לעמוד אנכי מחוברת זרוע אופקית שאורכה b=1.2 mb=1.2\,\text{m}, ובקצה הזרוע תלוי חבל שאורכו l=3 ml=3\,\text{m}. בקצה…

  9. כדור על שני חוטים נטויים: מתי החוט התחתון מתוח (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    כדור קטן שמסתו m=0.4 kgm=0.4\,\text{kg} קשור בשני חוטים קלים, AA ו־BB, לשתי נקודות על מוט אנכי. אורך כל חוט 0.5 m0.5\,\text{m}, והמרחק בין שתי…

  10. שני כדורים התלויים ממוט מסתובב (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מוט אופקי מחובר לציר אנכי OO ומסתובב סביבו בתדירות קבועה ff. בשתי נקודות על המוט, A1A_1 ו־A2A_2, תלויים שני חוטים זהים שאורך כל אחד מהם…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.