דילוג לתוכן המרכזי

מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעת - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 15 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · משוואת מסלול ומהירות ממוצעת של רובוטקצרה · בינונית

רובוט קטן נע על רצפה אופקית. במערכת צירים על הרצפה מקומו נתון על ידי

x(t)=2t ,y(t)=25−4tx(t)=2\sqrt{t}\,,\qquad y(t)=\sqrt{25-4t}

(xx, yy במטרים, tt בשניות), מ-t=0t=0 ועד t=6.25 st=6.25\,\text{s}. בכל התנועה x≥0x\ge0 ו-y≥0y\ge0.

א.

מצאו את משוואת המסלול y(x)y(x) ושרטטו את המסלול. מה צורתו, ומה אפשר לומר על מרחק הרובוט מראשית הצירים?

ב.

מצאו את מקום הרובוט ב-t=4 st=4\,\text{s}, ואת וקטור המהירות הממוצעת שלו (רכיבים וגודל) בין t=0t=0 ל-t=4 st=4\,\text{s}.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

y=25−x2y=\sqrt{25-x^2}, כלומר x2+y2=25x^2+y^2=25: רבע מעגל ברדיוס 5 m5\,\text{m} מ-(0,5)(0,5) עד (5,0)(5,0); המרחק מהראשית קבוע, 5 m5\,\text{m}

מבטלים את הזמן. מהמשוואה הראשונה x2=4tx^2=4t, כלומר 4t=x24t=x^2. מציבים בשנייה:

y2=25−4t=25−x2  ⇒  x2+y2=25  ⇒  y=25−x2y^2=25-4t=25-x^2\;\Rightarrow\;x^2+y^2=25\;\Rightarrow\;y=\sqrt{25-x^2}

זו משוואת מעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו 5 m5\,\text{m}. מאחר ש-x,y≥0x,y\ge0, הרובוט נע על רבע מעגל: ב-t=0t=0 הוא ב-(0,5)(0,5), וב-t=6.25 st=6.25\,\text{s} - ב-(5,0)(5,0).

∣r→∣=x2+y2=5 m|\vec r|=\sqrt{x^2+y^2}=5\,\text{m}

בכל רגע - הרובוט נשאר במרחק קבוע מהראשית.

x (m)y (m)01234560123456t=0t=6.25

סעיף ב

תשובה:

(4, 3) m(4,\,3)\,\text{m}; vˉ→=(1, −0.5) m/s\vec{\bar v}=(1,\,-0.5)\,\text{m/s}, ∣vˉ→∣≈1.12 m/s|\vec{\bar v}|\approx1.12\,\text{m/s}

x(4)=24=4 m,y(4)=25−16=3 mx(4)=2\sqrt4=4\,\text{m},\qquad y(4)=\sqrt{25-16}=3\,\text{m}

ההעתק בין t=0t=0 ל-t=4 st=4\,\text{s}:

Δr→=(4−0,  3−5)=(4, −2) m\Delta\vec r=(4-0,\;3-5)=(4,\,-2)\,\text{m}
vˉ→=Δr→Δt=(44,  −24)=(1, −0.5) m/s,∣vˉ→∣=1+0.25≈1.12 m/s\vec{\bar v}=\frac{\Delta\vec r}{\Delta t}=\left(\frac44,\;\frac{-2}{4}\right)=(1,\,-0.5)\,\text{m/s},\qquad |\vec{\bar v}|=\sqrt{1+0.25}\approx1.12\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחלק את אורך הקשת בזמן. כך מקבלים את קצב הדרך הממוצע (דרך חלקי זמן), ולא את וקטור המהירות הממוצעת - שמוגדר לפי ההעתק, המיתר בין שתי הנקודות.

שאלה 2 · קורקינט חשמלי: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכב על קורקינט חשמלי נוסע על שביל ישר. ברגע t=0t=0 הוא יוצא ממנוחה מן הנקודה x=0x=0. הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הקורקינט כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 ועד שהקורקינט נעצר.

הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

א.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הקורקינט בכל אחד משלושת פרקי הזמן: 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}, 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}, 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}.

ב.

קבעו את כיוון התנועה של הקורקינט ואת כיוון התאוצה שלו ברגע t=11 st=11\,\text{s}. נמקו את קביעתכם.

ג.

חשבו את הדרך שעבר הקורקינט מרגע t=0t=0 ועד שנעצר.

ד.

חשבו באיזה רגע עבר הקורקינט בנקודה x=30 mx=30\,\text{m}.

ה.

חשבו את המהירות הממוצעת של הקורקינט מרגע t=0t=0 ועד שנעצר.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

1.5 m/s21.5\,\text{m/s}^2 ימינה; 00; 2 m/s22\,\text{m/s}^2 שמאלה (a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2).

בכל פרק זמן הגרף הוא קו ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע. מדף הנוסחאות a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

- 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}:

a1=6−04−0=1.5 m/s2(ימינה)a_1=\frac{6-0}{4-0}=1.5\,\text{m/s}^2\quad(\text{ימינה})

- 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}: המהירות קבועה, a2=0a_2=0.

- 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}:

a3=0−613−10=−2 m/s2a_3=\frac{0-6}{13-10}=-2\,\text{m/s}^2

גודל 2 m/s22\,\text{m/s}^2, כיוון שמאלה (הסימן השלילי).

סעיף ב

תשובה:

הקורקינט נע ימינה, ותאוצתו שמאלה.

כיוון התנועה – ימינה. כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות. ברגע t=11 st=11\,\text{s} המהירות חיובית:

v=v0+at=6+(−2)⋅1=4 m/s>0v=v_0+at=6+(-2)\cdot 1=4\,\text{m/s}>0

כיוון התאוצה – שמאלה. בפרק הזמן 10<t<13 s10<t<13\,\text{s} השיפוע שלילי (a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2, סעיף א). המהירות והתאוצה בכיוונים מנוגדים – ולכן הקורקינט מאט.

טעות נפוצה: לקבוע שהקורקינט נע שמאלה כי הגרף "יורד" – הגרף יורד אך עדיין מעל ציר הזמן, כלומר המהירות חיובית.

סעיף ג

תשובה:

57 m57\,\text{m}

המהירות חיובית כל הזמן, ולכן הדרך שווה להעתק – השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן. מחלקים את השטח לשלושה חלקים:

•משולש, 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}: 12⋅4⋅6=12 m\frac12\cdot 4\cdot 6=12\,\text{m}

•מלבן, 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}: 6⋅6=36 m6\cdot 6=36\,\text{m}

•משולש, 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}: 12⋅3⋅6=9 m\frac12\cdot 3\cdot 6=9\,\text{m}

Δx=12+36+9=57 m\Delta x=12+36+9=57\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

t=7 st=7\,\text{s}

בסוף השלב הראשון (t=4 st=4\,\text{s}) הקורקינט נמצא ב־x=12 mx=12\,\text{m} (השטח של המשולש הראשון, סעיף ג). עד סוף השלב השני הוא מגיע ל־x=12+36=48 mx=12+36=48\,\text{m}, ולכן הנקודה x=30 mx=30\,\text{m} נמצאת בשלב השני, שבו המהירות קבועה, 6 m/s6\,\text{m/s}.

בשלב זה, לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 עם a=0a=0:

30=12+6 (t−4)  ⇒  t−4=186=3 s  ⇒  t=7 s30=12+6\,(t-4)\;\Rightarrow\;t-4=\frac{18}{6}=3\,\text{s}\;\Rightarrow\;t=7\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשב t=306=5 st=\frac{30}{6}=5\,\text{s} – הקורקינט לא נע במהירות 6 m/s6\,\text{m/s} מן ההתחלה, ובארבע השניות הראשונות עבר רק 12 m12\,\text{m}.

סעיף ה

תשובה:

vˉ≈4.4 m/s\bar v\approx 4.4\,\text{m/s} (ימינה)

לפי הגדרת המהירות הממוצעת מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=5713≈4.4 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{57}{13}\approx 4.4\,\text{m/s}

כיוון המהירות הממוצעת – ימינה, כיוון ההעתק.

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של מהירויות, למשל 0+62=3 m/s\frac{0+6}{2}=3\,\text{m/s} – המהירות הממוצעת היא העתק חלקי זמן.

שאלה 3 · מכונית מאטה: מיקומים בהפרשי זמן שוויםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית נוסעת בכביש ישר. אפליקציה בטלפון של הנהג מתעדת את מיקום המכונית כל 1010 שניות.

בתרשים שלפניכם מוצגים המיקומים המתועדים: מעל כל נקודה רשום רגע התיעוד, ומתחתיה – מיקום המכונית במטרים.

נתון: בשני הקטעים הראשונים (מ־t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}) נסעה המכונית במהירות קבועה, ובשני הקטעים האחרונים (מ־t=30 st=30\,\text{s} עד t=50 st=50\,\text{s}) נסעה גם כן במהירות קבועה.

א.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל הנסיעה המתועדת (מ־t=0t=0 עד t=50 st=50\,\text{s}). בטאו את התשובה ביחידות ms\frac{\text{m}}{\text{s}} וגם ביחידות kmh\frac{\text{km}}{\text{h}}.

ב.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל אחד מחמשת הקטעים. מהי מהירות המכונית בשני הקטעים הראשונים, ומהי מהירותה בשני הקטעים האחרונים?

ג.

חשבו את התאוצה הממוצעת של המכונית בקטע השלישי (מ־t=20 st=20\,\text{s} עד t=30 st=30\,\text{s}).

ד.

הניחו כי בקטע השלישי המכונית האטה בתאוטה קבועה. חשבו את הדרך שהייתה עוברת המכונית בקטע זה, וקבעו אם ההנחה מתאימה לנתוני התרשים.

ה.

מכונית שנייה נסעה לאורך אותו קטע כביש, החל באותו רגע מאותה נקודה, ועברה גם היא 750 m750\,\text{m} ב־50 s50\,\text{s}, אך במהירות קבועה.

קבעו אם יש רגע שבו המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות. אם כן – ציינו מתי. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

vˉ=15 m/s=54 km/h\bar v=15\,\text{m/s}=54\,\text{km/h}

מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=750−050−0=15 ms\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{750-0}{50-0}=15\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

המרה: 15⋅3.6=54 km/h15\cdot 3.6=54\,\text{km/h}.

סעיף ב

תשובה:

20, 20, 15, 10, 10 m/s20,\ 20,\ 15,\ 10,\ 10\,\text{m/s}. בשני הקטעים הראשונים 20 m/s20\,\text{m/s}, בשני האחרונים 10 m/s10\,\text{m/s}.

כל קטע נמשך Δt=10 s\Delta t=10\,\text{s}, ו־vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}:

קטע1122334455
Δx (m)\Delta x\,(\text{m})200200200200150150100100100100
vˉ (m/s)\bar v\,(\text{m/s})20202020151510101010

כשהמהירות בקטע קבועה, המהירות הרגעית בכל רגע בקטע שווה למהירות הממוצעת בו. לכן בשני הקטעים הראשונים המהירות היא 20 m/s20\,\text{m/s}, ובשני האחרונים 10 m/s10\,\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

aˉ=−1 m/s2\bar a=-1\,\text{m/s}^2 (תאוטה)

התאוצה הממוצעת נקבעת לפי המהירויות הרגעיות בתחילת הקטע ובסופו:

•ברגע t=20 st=20\,\text{s} (סוף הקטע השני, שבו המהירות קבועה): v1=20 m/sv_1=20\,\text{m/s}.

•ברגע t=30 st=30\,\text{s} (תחילת הקטע הרביעי, שבו המהירות קבועה): v2=10 m/sv_2=10\,\text{m/s}.

מדף הנוסחאות:

aˉ=ΔvΔt=10−2010=−1 ms2\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{10-20}{10}=-1\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

הסימן השלילי – המכונית האטה.

טעות נפוצה: להשתמש במהירות הממוצעת של הקטע השלישי (15 m/s15\,\text{m/s}) כאחת המהירויות – התאוצה הממוצעת מחושבת מהמהירויות הרגעיות בקצות הקטע.

סעיף ד

תשובה:

150 m150\,\text{m} – בדיוק כמו בתרשים; ההנחה מתאימה.

בתאוצה קבועה a=−1 m/s2a=-1\,\text{m/s}^2, ממהירות התחלתית v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}, במשך t=10 st=10\,\text{s}. מדף הנוסחאות:

x−x0=v0t+12at2=20⋅10+12⋅(−1)⋅102=200−50=150 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=20\cdot 10+\tfrac12\cdot(-1)\cdot 10^2=200-50=150\,\text{m}

בתרשים המכונית עברה בקטע השלישי 550−400=150 m550-400=150\,\text{m} – בדיוק אותה דרך, ולכן הנתונים מתאימים לתאוטה קבועה.

(בדרך נוספת: בתאוצה קבועה המהירות הממוצעת היא ממוצע המהירויות בקצוות, 20+102=15 m/s\frac{20+10}{2}=15\,\text{m/s} – כמו שמצאנו בסעיף ב.)

סעיף ה

תשובה:

כן. מהירות המכונית השנייה 15 m/s15\,\text{m/s}; מהירות הראשונה יורדת ברציפות מ־2020 ל־10 m/s10\,\text{m/s} בקטע השלישי ועוברת דרך 15 m/s15\,\text{m/s} (בתאוטה קבועה – ברגע t=25 st=25\,\text{s}).

קביעה: כן.

נימוק: מהירות המכונית השנייה קבועה ושווה למהירותה הממוצעת: 75050=15 m/s\frac{750}{50}=15\,\text{m/s}.

מהירות המכונית הראשונה בתחילת הקטע השלישי היא 20 m/s20\,\text{m/s} (גדולה מ־1515) ובסופו 10 m/s10\,\text{m/s} (קטנה מ־1515). המהירות של גוף משתנה ברציפות (אינה יכולה "לקפוץ"), ולכן ברגע כלשהו בקטע השלישי מהירות המכונית הראשונה הייתה בדיוק 15 m/s15\,\text{m/s} – ובאותו רגע המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות.

אם התאוטה קבועה (סעיף ד): v=v0+at⇒15=20−1⋅t′v=v_0+at\Rightarrow 15=20-1\cdot t', כלומר t′=5 st'=5\,\text{s} אחרי תחילת הקטע – ברגע t=25 st=25\,\text{s}.

שאלה 4 · רכבת קלה בין שתי תחנות: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רכבת קלה יוצאת ממנוחה מתחנה אחת ונוסעת לאורך מסילה ישרה, עד שהיא נעצרת בתחנה הבאה.

הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הרכבת כפונקציה של הזמן, מרגע היציאה מן התחנה הראשונה עד העצירה בתחנה השנייה.

א.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן. חשבו את תאוצת הרכבת בכל אחד משלושת שלבי התנועה, וסרטטו גרף של התאוצה כפונקציה של הזמן.

ב.

חשבו את המרחק בין שתי התחנות. (היעזרו בשטח שמתחת לגרף.)

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של הרכבת בין שתי התחנות.

ד.

תמרור נמצא לצד המסילה, במרחק 1000 m1000\,\text{m} מן התחנה הראשונה. קבעו באיזה שלב של התנועה חלפה הרכבת על פני התמרור, וחשבו באיזה רגע זה קרה.

ה.

תלמיד טוען: "המהירות הממוצעת של הרכבת בשלב הראשון היא 10 m/s10\,\text{m/s}, ובשלב השני 20 m/s20\,\text{m/s}, ולכן המהירות הממוצעת שלה בשני השלבים הראשונים יחד היא 15 m/s15\,\text{m/s}."

האם טענת התלמיד נכונה? נמקו בעזרת חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2 ב־00–40 s40\,\text{s}; 00 ב־4040–100 s100\,\text{s}; −1 m/s2-1\,\text{m/s}^2 ב־100100–120 s120\,\text{s}.

בכל שלב גרף המהירות ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

- 00–40 s40\,\text{s}: a1=20−040=0.5 m/s2a_1=\frac{20-0}{40}=0.5\,\text{m/s}^2

- 4040–100 s100\,\text{s}: המהירות קבועה, a2=0a_2=0

- 100100–120 s120\,\text{s}: a3=0−2020=−1 m/s2a_3=\frac{0-20}{20}=-1\,\text{m/s}^2 (הרכבת מאטה; התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה)

t (s)a (m/s²)020406080100120140-1.0-0.8-0.6-0.4-0.20.20.40.60.8

סעיף ב

תשובה:

1800 m1800\,\text{m}

הרכבת נעה כל הזמן באותו כיוון, ולכן המרחק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. בכל שלב התאוצה קבועה, ולכן x−x0=v0+v2 tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t:

- שלב 1: Δx1=0+202⋅40=400 m\Delta x_1=\frac{0+20}{2}\cdot 40=400\,\text{m}

- שלב 2: Δx2=20⋅60=1200 m\Delta x_2=20\cdot 60=1200\,\text{m}

- שלב 3: Δx3=20+02⋅20=200 m\Delta x_3=\frac{20+0}{2}\cdot 20=200\,\text{m}

d=400+1200+200=1800 md=400+1200+200=1800\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

15 m/s15\,\text{m/s}

לפי דף הנוסחאות, מהירות ממוצעת היא ההעתק חלקי פרק הזמן:

vˉ=ΔxΔt=1800120=15 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{1800}{120}=15\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

בשלב השני (מהירות קבועה), ברגע t=70 st=70\,\text{s}.

איזה שלב? בסוף השלב הראשון הרכבת עברה 400 m400\,\text{m} בלבד, ובסוף השלב השני – 400+1200=1600 m400+1200=1600\,\text{m}. המרחק 1000 m1000\,\text{m} נמצא ביניהם, ולכן הרכבת חלפה על פני התמרור בשלב השני, שבו מהירותה קבועה, 20 m/s20\,\text{m/s}.

הרגע: מתחילת השלב השני (t=40 st=40\,\text{s}, x=400 mx=400\,\text{m}) הרכבת צריכה לעבור עוד 600 m600\,\text{m} במהירות קבועה:

Δt=1000−40020=30 s  ⇒  t=40+30=70 s\Delta t=\frac{1000-400}{20}=30\,\text{s}\;\Rightarrow\;t=40+30=70\,\text{s}

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת התאוצה של השלב הראשון לכל הדרך – יש לבדוק תחילה באיזה שלב נמצאת הרכבת.

סעיף ה

תשובה:

לא. המהירות הממוצעת בשני השלבים יחד היא 16 m/s16\,\text{m/s}.

קביעה: הטענה אינה נכונה.

חישוב: בשני השלבים הראשונים הרכבת עברה 400+1200=1600 m400+1200=1600\,\text{m} ב־100 s100\,\text{s}:

vˉ=ΔxΔt=1600100=16 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{1600}{100}=16\,\text{m/s}

הסבר: המהירות הממוצעת מוגדרת כהעתק הכולל חלקי הזמן הכולל, ולא כממוצע פשוט של המהירויות. הרכבת שהתה בשלב השני (60 s60\,\text{s}, במהירות 20 m/s20\,\text{m/s}) זמן רב יותר מאשר בשלב הראשון (40 s40\,\text{s}, בממוצע 10 m/s10\,\text{m/s}), ולכן לשלב המהיר "משקל" גדול יותר והממוצע גבוה מ־15 m/s15\,\text{m/s}. ממוצע פשוט של שתי מהירויות ממוצעות נכון רק כאשר משכי הזמן של השלבים שווים.

שאלה 5 · רכבת מהירה ובקבוק מים: מעבר ליחידות SIבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בפיזיקה מציבים בנוסחאות גדלים ביחידות SI: מטר (m\text{m}), קילוגרם (kg\text{kg}) ושנייה (s\text{s}).

בשאלה זו נתונים כמה גדלים ביחידות אחרות:

•מהירות רכבת: v1=162 km/hv_1=162\,\text{km/h};

•מהירות קול באוויר: v2=0.34 km/sv_2=0.34\,\text{km/s};

•שטח של לוח סולארי: A1=2500 cm2A_1=2500\,\text{cm}^2;

•שטח של חווה: A2=3 km2A_2=3\,\text{km}^2;

•נפח של בקבוק מים: V=750 cm3V=750\,\text{cm}^3;

•אורך של קרון רכבת: L=24,000 mmL=24{,}000\,\text{mm}.

א.

המירו את שתי המהירויות v1v_1 ו־v2v_2 ל־m/s\text{m/s}.

ב.

המירו את שני השטחים A1A_1 ו־A2A_2 ל־m2\text{m}^2.

ג.

המירו את הנפח VV ל־m3\text{m}^3 ואת האורך LL ל־m\text{m}.

ד.

הבקבוק מלא במים, ומסת המים שבו היא 0.75 kg0.75\,\text{kg}. חשבו את צפיפות המים ביחידות kg/m3\text{kg/m}^3.

ה.

הרכבת נוסעת במהירות v1v_1 במשך 1212 דקות. חשבו את המרחק שהיא עוברת, במטרים ובקילומטרים, וחשבו כמה זמן לוקח לה לעבור מרחק השווה לאורך קרון אחד LL.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v1=45 m/sv_1=45\,\text{m/s}, v2=340 m/sv_2=340\,\text{m/s}

v1v_1: בקילומטר יש 1000 m1000\,\text{m} ובשעה יש 3600 s3600\,\text{s}:

v1=162 kmh=162⋅1000 m3600 s=45 m/sv_1=162\,\frac{\text{km}}{\text{h}}=\frac{162\cdot1000\,\text{m}}{3600\,\text{s}}=45\,\text{m/s}

(קיצור שימושי: מחלקים מהירות ב־km/h\text{km/h} ב־3.63.6, כי 10003600=13.6\frac{1000}{3600}=\frac{1}{3.6}.)

v2v_2: כאן הזמן כבר בשניות, ורק הקילומטרים הופכים למטרים:

v2=0.34⋅1000 m/s=340 m/sv_2=0.34\cdot1000\,\text{m/s}=340\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכפול ב־3.63.6 במקום לחלק. כדאי לבדוק: מהירות ב־m/s\text{m/s} תמיד קטנה מהמספר ב־km/h\text{km/h}.

סעיף ב

תשובה:

A1=0.25 m2A_1=0.25\,\text{m}^2, A2=3⋅106 m2A_2=3\cdot10^{6}\,\text{m}^2

ביחידת שטח האורך מופיע בריבוע, ולכן גם יחס ההמרה עולה בריבוע.

A1A_1: 1 cm=10−2 m1\,\text{cm}=10^{-2}\,\text{m}, ולכן 1 cm2=(10−2 m)2=10−4 m21\,\text{cm}^2=(10^{-2}\,\text{m})^2=10^{-4}\,\text{m}^2:

A1=2500⋅10−4 m2=0.25 m2A_1=2500\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=0.25\,\text{m}^2

A2A_2: 1 km=103 m1\,\text{km}=10^{3}\,\text{m}, ולכן 1 km2=106 m21\,\text{km}^2=10^{6}\,\text{m}^2:

A2=3⋅106 m2A_2=3\cdot10^{6}\,\text{m}^2

טעות נפוצה: לחלק את 25002500 ב־100100 בלבד ולקבל 25 m225\,\text{m}^2 – זה יחס ההמרה של אורך, לא של שטח.

סעיף ג

תשובה:

V=7.5⋅10−4 m3V=7.5\cdot10^{-4}\,\text{m}^3, L=24 mL=24\,\text{m}

נפח: האורך מופיע בחזקה שלישית: 1 cm3=(10−2 m)3=10−6 m31\,\text{cm}^3=(10^{-2}\,\text{m})^3=10^{-6}\,\text{m}^3:

V=750⋅10−6 m3=7.5⋅10−4 m3V=750\cdot10^{-6}\,\text{m}^3=7.5\cdot10^{-4}\,\text{m}^3

אורך: 1 mm=10−3 m1\,\text{mm}=10^{-3}\,\text{m}:

L=24,000⋅10−3 m=24 mL=24{,}000\cdot10^{-3}\,\text{m}=24\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

ρ=1000 kg/m3\rho=1000\,\text{kg/m}^3

מדף הנוסחאות: ρ=mV\rho=\frac{m}{V}. מציבים את הנפח ביחידות SI מסעיף ג:

ρ=0.75 kg7.5⋅10−4 m3=1000 kg/m3\rho=\frac{0.75\,\text{kg}}{7.5\cdot10^{-4}\,\text{m}^3}=1000\,\text{kg/m}^3

זו אכן הצפיפות המוכרת של מים, וזו בדיקה טובה לכך שההמרה בסעיף ג נכונה.

סעיף ה

תשובה:

32,400 m=32.4 km32{,}400\,\text{m}=32.4\,\text{km}; זמן מעבר אורך קרון: ≈0.53 s\approx0.53\,\text{s}

כל הגדלים ביחידות SI: v1=45 m/sv_1=45\,\text{m/s} ו־Δt=12⋅60=720 s\Delta t=12\cdot60=720\,\text{s}.

מהגדרת המהירות הממוצעת vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}:

Δx=v1Δt=45⋅720=32,400 m=32.4 km\Delta x=v_1\Delta t=45\cdot720=32{,}400\,\text{m}=32.4\,\text{km}

זמן המעבר של אורך קרון (L=24 mL=24\,\text{m} מסעיף ג):

Δt=Lv1=2445≈0.53 s\Delta t=\frac{L}{v_1}=\frac{24}{45}\approx0.53\,\text{s}

טעות נפוצה: להציב 162162 ו־1212 ישירות בנוסחה – יחידות מעורבות (קמ"ש ודקות) נותנות תוצאה שגויה.

שאלה 6 · רובוט במחסן: גודל וכיוון של העתקים מרכיביהםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רובוט מחסן נע על רצפה אופקית בארבעה קטעים ישרים, זה אחר זה. מערכת הצירים צמודה לרצפה: ציר xx מצביע מזרחה וציר yy צפונה.

ההעתקים של הרובוט בכל קטע נתונים בהצגה קרטזית (Δx,Δy)(\Delta x,\Delta y), במטרים:

קטעהעתק (Δx,Δy)(\Delta x,\Delta y)
ראשוןd→1=(6, 8) m\vec d_1=(6,\,8)\,\text{m}
שניd→2=(−5, 12) m\vec d_2=(-5,\,12)\,\text{m}
שלישיd→3=(−4, 0) m\vec d_3=(-4,\,0)\,\text{m}
רביעיd→4=(3, −3) m\vec d_4=(3,\,-3)\,\text{m}

כיוון של וקטור נמדד כזווית מהכיוון החיובי של ציר xx, נגד כיוון השעון.

א.

חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק d→1\vec d_1.

ב.

חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק d→2\vec d_2.

ג.

חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתקים d→3\vec d_3 ו־d→4\vec d_4.

ד.

חשבו את ההעתק הכולל של הרובוט בארבעת הקטעים (גודל וכיוון), ואת הדרך הכוללת שעבר.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

d1=10 md_1=10\,\text{m}, בזווית ≈53.1∘\approx53.1^\circ

הרכיבים מאונכים זה לזה, ולכן הגודל לפי פיתגורס:

d1=Δx2+Δy2=62+82=10 md_1=\sqrt{\Delta x^2+\Delta y^2}=\sqrt{6^2+8^2}=10\,\text{m}

שני הרכיבים חיוביים, ולכן הווקטור ברביע הראשון:

tan⁡θ1=ΔyΔx=86  ⇒  θ1≈53.1∘\tan\theta_1=\frac{\Delta y}{\Delta x}=\frac{8}{6}\;\Rightarrow\;\theta_1\approx53.1^\circ

סעיף ב

תשובה:

d2=13 md_2=13\,\text{m}, בזווית ≈112.6∘\approx112.6^\circ

d2=(−5)2+122=169=13 md_2=\sqrt{(-5)^2+12^2}=\sqrt{169}=13\,\text{m}

הרכיב Δx\Delta x שלילי והרכיב Δy\Delta y חיובי, ולכן הווקטור ברביע השני. מחשבים קודם את הזווית החדה α\alpha בין הווקטור לבין הכיוון השלילי של ציר xx:

tan⁡α=∣Δy∣∣Δx∣=125  ⇒  α≈67.4∘\tan\alpha=\frac{|\Delta y|}{|\Delta x|}=\frac{12}{5}\;\Rightarrow\;\alpha\approx67.4^\circ

ומכאן הזווית מהכיוון החיובי של ציר xx:

θ2=180∘−67.4∘=112.6∘\theta_2=180^\circ-67.4^\circ=112.6^\circ

טעות נפוצה: להקיש במחשבון tan⁡−1 ⁣(12−5)\tan^{-1}\!\left(\frac{12}{-5}\right) ולקבל −67.4∘-67.4^\circ – זו זווית ברביע הרביעי, ולא הכיוון של d→2\vec d_2. תמיד בודקים באיזה רביע הווקטור לפי סימני הרכיבים.

סעיף ג

תשובה:

d3=4 md_3=4\,\text{m} בזווית 180∘180^\circ (מערבה); d4≈4.24 md_4\approx4.24\,\text{m} בזווית −45∘-45^\circ (כלומר 315∘315^\circ)

d→3\vec d_3: יש לו רק רכיב xx, והוא שלילי. לכן גודלו d3=4 md_3=4\,\text{m} וכיוונו לאורך הכיוון השלילי של ציר xx – זווית 180∘180^\circ (מערבה).

d→4\vec d_4:

d4=32+(−3)2=18≈4.24 md_4=\sqrt{3^2+(-3)^2}=\sqrt{18}\approx4.24\,\text{m}

Δx>0\Delta x>0 ו־Δy<0\Delta y<0, ולכן הווקטור ברביע הרביעי. הרכיבים שווים בגודלם, ולכן הזווית מתחת לציר xx היא 45∘45^\circ:

θ4=−45∘  (=315∘)\theta_4=-45^\circ\;(=315^\circ)

כלומר, דרום־מזרח.

סעיף ד

תשובה:

ההעתק הכולל (0, 17) m(0,\,17)\,\text{m}: 17 m17\,\text{m} צפונה (90∘90^\circ); הדרך ≈31.2 m\approx31.2\,\text{m}

העתק כולל: מחברים את הווקטורים רכיב־רכיב:

Δx=6−5−4+3=0,Δy=8+12+0−3=17 m\Delta x=6-5-4+3=0,\qquad \Delta y=8+12+0-3=17\,\text{m}

ההעתק הכולל הוא (0, 17) m(0,\,17)\,\text{m}: גודלו 17 m17\,\text{m}, וכיוונו לאורך ציר yy החיובי (90∘90^\circ, צפונה).

דרך: הדרך היא סכום אורכי הקטעים (גדלים, ללא כיוון):

s=10+13+4+4.24≈31.2 ms=10+13+4+4.24\approx31.2\,\text{m}

ההעתק קטן מהדרך, כי המסלול אינו קו ישר אחד לאותו כיוון.

טעות נפוצה: לחבר את גודלי ההעתקים (31.2 m31.2\,\text{m}) ולקרוא לזה העתק כולל – וקטורים מחברים לפי רכיבים.

שאלה 7 · רחפן מיפוי בארבעה קטעים: העתק כולל ומהירות ממוצעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רחפן מיפוי טס בגובה קבוע בארבעה קטעים ישרים, זה אחר זה. ציר xx מצביע מזרחה וציר yy צפונה. ההעתקים בקטעים:

- d→1\vec d_1: 500 m500\,\text{m}, בזווית 20∘20^\circ מערבית לכיוון צפון;

- d→2\vec d_2: 400 m400\,\text{m}, בזווית 60∘60^\circ מעל הכיוון החיובי של ציר xx;

- d→3\vec d_3: 300 m300\,\text{m}, בזווית 40∘40^\circ מתחת לכיוון השלילי של ציר xx;

- d→4\vec d_4: 700 m700\,\text{m}, בזווית 15∘15^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx.

בתרשים מוצגים כיווני ההעתקים, כולם משורטטים מנקודה משותפת (התרשים אינו בקנה מידה).

הטיסה כולה, מתחילת הקטע הראשון ועד סוף הקטע הרביעי, נמשכה 1010 דקות.

א.

רשמו את הזווית של כל אחד מארבעת ההעתקים ביחס לכיוון החיובי של ציר xx (נגד כיוון השעון).

ב.

חשבו את הרכיבים Δx\Delta x ו־Δy\Delta y של כל אחד מההעתקים.

ג.

חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק הכולל של הרחפן.

ד.

חשבו את גודל המהירות הממוצעת של הרחפן ואת הגודל הממוצע של מהירותו (הדרך חלקי הזמן) בכל הטיסה. הסבירו מדוע שני הגדלים שונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

θ1=110∘\theta_1=110^\circ, θ2=60∘\theta_2=60^\circ, θ3=220∘\theta_3=220^\circ, θ4=−15∘\theta_4=-15^\circ (או 345∘345^\circ)

- d→1\vec d_1: הכיוון צפונה הוא 90∘90^\circ, ו־20∘20^\circ מערבה ממנו (לכיוון −x-x) מוסיפים: θ1=90∘+20∘=110∘\theta_1=90^\circ+20^\circ=110^\circ.

- d→2\vec d_2: נתון ישירות, θ2=60∘\theta_2=60^\circ.

- d→3\vec d_3: הכיוון השלילי של ציר xx הוא 180∘180^\circ, ו־40∘40^\circ מתחתיו: θ3=180∘+40∘=220∘\theta_3=180^\circ+40^\circ=220^\circ.

- d→4\vec d_4: 15∘15^\circ מתחת לציר xx החיובי: θ4=−15∘\theta_4=-15^\circ (או 345∘345^\circ).

סעיף ב

תשובה:

d→1≈(−171.0, 469.8)\vec d_1\approx(-171.0,\,469.8), d→2≈(200.0, 346.4)\vec d_2\approx(200.0,\,346.4), d→3≈(−229.8, −192.8)\vec d_3\approx(-229.8,\,-192.8), d→4≈(676.1, −181.2)\vec d_4\approx(676.1,\,-181.2) (במטרים)

לכל וקטור: Δx=dcos⁡θ\Delta x=d\cos\theta, Δy=dsin⁡θ\Delta y=d\sin\theta:

העתקΔx (m)\Delta x\,(\text{m})Δy (m)\Delta y\,(\text{m})
d→1\vec d_1500cos⁡110∘≈−171.0500\cos110^\circ\approx-171.0500sin⁡110∘≈469.8500\sin110^\circ\approx469.8
d→2\vec d_2400cos⁡60∘=200.0400\cos60^\circ=200.0400sin⁡60∘≈346.4400\sin60^\circ\approx346.4
d→3\vec d_3300cos⁡220∘≈−229.8300\cos220^\circ\approx-229.8300sin⁡220∘≈−192.8300\sin220^\circ\approx-192.8
d→4\vec d_4700cos⁡(−15∘)≈676.1700\cos(-15^\circ)\approx676.1700sin⁡(−15∘)≈−181.2700\sin(-15^\circ)\approx-181.2

בדיקת סימנים לפי התרשים: d→1\vec d_1 צפונה ומעט מערבה (Δx<0\Delta x<0, Δy>0\Delta y>0); d→3\vec d_3 דרום־מערב (שני הרכיבים שליליים); d→4\vec d_4 מזרחה ומעט דרומה.

סעיף ג

תשובה:

≈649 m\approx649\,\text{m}, בזווית ≈42.9∘\approx42.9^\circ מעל ציר xx (צפון־מזרח)

מחברים רכיב־רכיב:

Δx=−171.0+200.0−229.8+676.1=475.3 m\Delta x=-171.0+200.0-229.8+676.1=475.3\,\text{m}
Δy=469.8+346.4−192.8−181.2=442.2 m\Delta y=469.8+346.4-192.8-181.2=442.2\,\text{m}

גודל (פיתגורס):

Δr=475.32+442.22≈649 m\Delta r=\sqrt{475.3^2+442.2^2}\approx649\,\text{m}

שני הרכיבים חיוביים, ולכן ההעתק ברביע הראשון:

tan⁡θ=442.2475.3  ⇒  θ≈42.9∘\tan\theta=\frac{442.2}{475.3}\;\Rightarrow\;\theta\approx42.9^\circ

סעיף ד

תשובה:

מהירות ממוצעת ≈1.08 m/s\approx1.08\,\text{m/s}; דרך חלקי זמן ≈3.17 m/s\approx3.17\,\text{m/s}

זמן הטיסה ביחידות SI: Δt=10⋅60=600 s\Delta t=10\cdot60=600\,\text{s}.

מהירות ממוצעת (הנוסחה vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t} מדף הנוסחאות, במישור: וקטור ההעתק חלקי הזמן):

vˉ=ΔrΔt=649600≈1.08 m/s\bar v=\frac{\Delta r}{\Delta t}=\frac{649}{600}\approx1.08\,\text{m/s}

בכיוון ההעתק הכולל (42.9∘42.9^\circ).

דרך חלקי זמן: הדרך היא סכום אורכי הקטעים, s=500+400+300+700=1900 ms=500+400+300+700=1900\,\text{m}:

sΔt=1900600≈3.17 m/s\frac{s}{\Delta t}=\frac{1900}{600}\approx3.17\,\text{m/s}

ההבדל: הרחפן שינה כיוון, ולכן חלק מהקטעים "מבטלים" זה את זה בחיבור הווקטורי (למשל d→3\vec d_3 מערבה מול d→4\vec d_4 מזרחה). ההעתק הכולל קטן מהדרך, ולכן גודל המהירות הממוצעת קטן מהדרך חלקי הזמן. הם היו שווים רק אילו כל התנועה הייתה בקו ישר ובכיוון אחד.

שאלה 8 · מעלית בבניין עם קומות חניון: העתק וסימנובאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעלית נעה בפיר אנכי של בניין. ציר yy מכוון כלפי מעלה, וראשיתו (y=0y=0) בגובה רצפת קומת הכניסה. קומות החניון נמצאות מתחת לקומת הכניסה, ולכן המקומות שלהן שליליים.

המעלית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

המעלית מתחילה את תנועתה בחניון, ב־y=−6 my=-6\,\text{m}, ומסיימת אותה ב־y=21 my=21\,\text{m}. מהו ההעתק שלה?

ב.

בנסיעה אחרת המעלית מתחילה ב־y=18 my=18\,\text{m} ומסיימת ב־y=−9 my=-9\,\text{m}. מהו ההעתק שלה, ומה משמעות הסימן?

ג.

טכנאי בוחר מערכת צירים אחרת: ראשית הציר ברצפת קומת החניון התחתונה, 9 m9\,\text{m} מתחת לקומת הכניסה, והציר עדיין מכוון כלפי מעלה.

מה יהיו במערכת זו המקום ההתחלתי, המקום הסופי וההעתק של הנסיעה מסעיף א? האם ההעתק תלוי בבחירת ראשית הצירים? הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Δy=27 m\Delta y=27\,\text{m} (כלפי מעלה)

העתק הוא המקום הסופי פחות המקום ההתחלתי:

Δy=y−y0=21−(−6)=27 m\Delta y=y-y_0=21-(-6)=27\,\text{m}

הסימן חיובי, ולכן ההעתק בכיוון החיובי של הציר – כלפי מעלה.

טעות נפוצה: לחסר 21−6=15 m21-6=15\,\text{m} ולשכוח שהמקום ההתחלתי שלילי.

סעיף ב

תשובה:

Δy=−27 m\Delta y=-27\,\text{m}: גודל 27 m27\,\text{m}, כלפי מטה

Δy=y−y0=−9−18=−27 m\Delta y=y-y_0=-9-18=-27\,\text{m}

הסימן השלילי אומר שההעתק בכיוון השלילי של הציר, כלומר כלפי מטה. גודל ההעתק 27 m27\,\text{m} – אותו גודל כמו בסעיף א, אבל בכיוון ההפוך.

סעיף ג

תשובה:

y0′=3 my_0'=3\,\text{m}, y′=30 my'=30\,\text{m}, Δy′=27 m\Delta y'=27\,\text{m}; ההעתק אינו תלוי בבחירת הראשית

במערכת החדשה כל מקום גדול ב־9 m9\,\text{m} מהמקום במערכת הקודמת: y′=y+9y'=y+9.

y0′=−6+9=3 m,y′=21+9=30 my_0'=-6+9=3\,\text{m},\qquad y'=21+9=30\,\text{m}
Δy′=30−3=27 m\Delta y'=30-3=27\,\text{m}

ההעתק לא השתנה: בחישוב ההפרש y−y0y-y_0 התוספת הקבועה (9 m9\,\text{m}) מופיעה בשני המקומות ומתבטלת. מקום תלוי בבחירת הראשית, אבל העתק – שינוי מקום – אינו תלוי בה. (הוא כן תלוי בכיוון הציר: אילו הציר היה מכוון כלפי מטה, הסימן היה מתהפך.)

שאלה 9 · משאית חלוקה בסיבוב בין שלוש ערים: דרך מול העתקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משאית חלוקה יוצאת מחיפה לטבריה, משם ממשיכה לנצרת, ובסוף חוזרת לחיפה, לאותה נקודה שממנה יצאה.

אורכי הנסיעה בכבישים:

מ־אלאורך הנסיעה בכביש
חיפהטבריה72 km72\,\text{km}
טבריהנצרת36 km36\,\text{km}
נצרתחיפה42 km42\,\text{km}

הסיבוב כולו, כולל עצירות לפריקה, נמשך 2.52.5 שעות.

א.

מהי הדרך הכוללת שעברה המשאית?

ב.

מהו ההעתק של המשאית בסיבוב כולו? הסבירו.

ג.

חשבו את גודל המהירות הממוצעת של המשאית ואת הדרך שעברה חלקי הזמן, בסיבוב כולו. את הדרך חלקי הזמן רשמו ביחידות km/h\text{km/h} וגם ביחידות m/s\text{m/s}.

ד.

האם אפשר לחשב בעזרת הטבלה בלבד את גודל ההעתק של המשאית מחיפה לטבריה? הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

150 km150\,\text{km}

דרך היא אורך המסלול שהגוף עבר בפועל, ולכן מחברים את אורכי שלושת הקטעים:

s=72+36+42=150 kms=72+36+42=150\,\text{km}

סעיף ב

תשובה:

אפס

העתק הוא וקטור מהמקום ההתחלתי אל המקום הסופי. המשאית יצאה מחיפה וחזרה לאותה נקודה בחיפה, ולכן המקום הסופי זהה למקום ההתחלתי:

Δr→=r→−r→0=0\Delta\vec r=\vec r-\vec r_0=0

ההעתק אינו תלוי בדרך שבה עבר הגוף, אלא רק בנקודות ההתחלה והסיום.

טעות נפוצה: לענות 150 km150\,\text{km} – זו הדרך, לא ההעתק.

סעיף ג

תשובה:

מהירות ממוצעת: 00; דרך חלקי זמן: 60 km/h≈16.7 m/s60\,\text{km/h}\approx16.7\,\text{m/s}

מהירות ממוצעת (מדף הנוסחאות): vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}. ההעתק אפס, ולכן:

vˉ=02.5 h=0\bar v=\frac{0}{2.5\,\text{h}}=0

דרך חלקי זמן:

sΔt=150 km2.5 h=60 km/h=603.6 m/s≈16.7 m/s\frac{s}{\Delta t}=\frac{150\,\text{km}}{2.5\,\text{h}}=60\,\text{km/h}=\frac{60}{3.6}\,\text{m/s}\approx16.7\,\text{m/s}

המשאית בהחלט נסעה, אבל המהירות הממוצעת (וקטור) מתאפסת כי ההעתק אפס.

סעיף ד

תשובה:

לא; ידוע רק שגודל ההעתק אינו גדול מ־72 km72\,\text{km}

לא. בטבלה נתון אורך הכביש, כלומר הדרך. כביש בין ערים אינו קו ישר, ולכן אורכו גדול בדרך כלל מהמרחק בקו ישר בין הערים, שהוא גודל ההעתק.

אפשר רק לומר שגודל ההעתק אינו גדול מהדרך: ∣Δr→∣≤72 km|\Delta\vec r|\le72\,\text{km} (שוויון רק בתנועה בקו ישר בכיוון אחד).

שאלה 10 · חיפושית על לוח משובץ: העתק ומהירות ממוצעת במישורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

חיפושית זוחלת על לוח אופקי משובץ. על הלוח מסומנת מערכת צירים x,yx,y, והמקומות נמדדים בסנטימטרים.

החיפושית יוצאת מהנקודה (−5, 6) cm(-5,\,6)\,\text{cm} ומגיעה אחרי 8.5 s8.5\,\text{s} לנקודה (10, −2) cm(10,\,-2)\,\text{cm}. המסלול שלה אינו ידוע.

כיוון של וקטור נמדד כזווית מהכיוון החיובי של ציר xx, נגד כיוון השעון.

א.

חשבו את רכיבי ההעתק של החיפושית.

ב.

חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק.

ג.

חשבו את גודל המהירות הממוצעת של החיפושית ביחידות m/s\text{m/s}. האם אפשר לחשב מהנתונים את הדרך שעברה? הסבירו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

Δx=15 cm\Delta x=15\,\text{cm}, Δy=−8 cm\Delta y=-8\,\text{cm}

העתק = מקום סופי פחות מקום התחלתי, בכל ציר בנפרד:

Δx=10−(−5)=15 cm,Δy=−2−6=−8 cm\Delta x=10-(-5)=15\,\text{cm},\qquad \Delta y=-2-6=-8\,\text{cm}

סעיף ב

תשובה:

17 cm17\,\text{cm}, בזווית ≈−28.1∘\approx-28.1^\circ (כ־28.1∘28.1^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx)

גודל (פיתגורס, הרכיבים מאונכים):

Δr=152+(−8)2=289=17 cm\Delta r=\sqrt{15^2+(-8)^2}=\sqrt{289}=17\,\text{cm}

Δx>0\Delta x>0 ו־Δy<0\Delta y<0, ולכן ההעתק ברביע הרביעי:

tan⁡α=∣Δy∣Δx=815  ⇒  α≈28.1∘\tan\alpha=\frac{|\Delta y|}{\Delta x}=\frac{8}{15}\;\Rightarrow\;\alpha\approx28.1^\circ

ההעתק מכוון 28.1∘28.1^\circ מתחת לכיוון החיובי של ציר xx, כלומר θ≈−28.1∘\theta\approx-28.1^\circ (או 331.9∘331.9^\circ).

טעות נפוצה: לחסר בסדר ההפוך (התחלה פחות סוף) ולקבל וקטור בכיוון ההפוך.

סעיף ג

תשובה:

vˉ=0.02 m/s\bar v=0.02\,\text{m/s}, בכיוון ההעתק; את הדרך אי אפשר לחשב

מעבירים ליחידות SI: Δr=17 cm=0.17 m\Delta r=17\,\text{cm}=0.17\,\text{m}.

vˉ=ΔrΔt=0.178.5=0.02 m/s\bar v=\frac{\Delta r}{\Delta t}=\frac{0.17}{8.5}=0.02\,\text{m/s}

כיוון המהירות הממוצעת הוא כיוון ההעתק (−28.1∘-28.1^\circ).

את הדרך אי אפשר לחשב: המסלול אינו ידוע, וההעתק תלוי רק בנקודות ההתחלה והסיום. ידוע רק שהדרך אינה קטנה מ־17 cm17\,\text{cm}.

שאלה 11 · שלושה מצבים של מהירות קבועה: רוכב, צנחן וצבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בכל הסעיפים הגוף נע לאורך קו ישר במהירות קבועה. שימו לב ליחידות: לפני ההצבה בנוסחה יש להביא את כל הגדלים ליחידות מתאימות.

א.

רוכבת אופניים נוסעת במהירות קבועה של 18 km/h18\,\text{km/h} במשך 2525 דקות. מה המרחק שהיא עוברת? תנו את התשובה בקילומטרים ובמטרים.

ב.

צנחן שמצנחו פתוח יורד אנכית במהירות קבועה. הוא יורד 1.51.5 קילומטרים במשך 55 דקות. מה מהירות הירידה שלו ב־m/s\text{m/s} וב־km/h\text{km/h}?

ג.

צב הולך לאורך שביל ישר שאורכו 9 km9\,\text{km} במהירות קבועה של 0.05 m/s0.05\,\text{m/s}. הצב הולך 1010 שעות בכל יום ונח בשאר שעות היממה.

כמה ימים נדרשים לצב כדי לעבור את כל השביל?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

7.5 km=7500 m7.5\,\text{km}=7500\,\text{m}

במהירות קבועה המהירות הממוצעת שווה למהירות הרגעית, ולכן מ־vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t} מקבלים Δx=v Δt\Delta x=v\,\Delta t.

המהירות נתונה בקמ"ש, ולכן נמיר את הזמן לשעות:

Δt=25 min=2560 h=512 h\Delta t=25\,\text{min}=\frac{25}{60}\,\text{h}=\frac{5}{12}\,\text{h}
Δx=18⋅512=7.5 km=7500 m\Delta x=18\cdot\frac{5}{12}=7.5\,\text{km}=7500\,\text{m}

בדיקה ביחידות SI: v=183.6=5 m/sv=\frac{18}{3.6}=5\,\text{m/s}, Δt=25⋅60=1500 s\Delta t=25\cdot60=1500\,\text{s}, ו־Δx=5⋅1500=7500 m\Delta x=5\cdot1500=7500\,\text{m}.

טעות נפוצה: להציב 2525 דקות ישירות לצד מהירות בקמ"ש (18⋅25=45018\cdot25=450) – היחידות אינן מתאימות.

סעיף ב

תשובה:

v=5 m/s=18 km/hv=5\,\text{m/s}=18\,\text{km/h}

נמיר ליחידות SI: Δx=1.5 km=1500 m\Delta x=1.5\,\text{km}=1500\,\text{m}, Δt=5 min=300 s\Delta t=5\,\text{min}=300\,\text{s}.

v=ΔxΔt=1500300=5 m/sv=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{1500}{300}=5\,\text{m/s}

המרה לקמ"ש: 1 m/s=3.6 km/h1\,\text{m/s}=3.6\,\text{km/h}, ולכן v=5⋅3.6=18 km/hv=5\cdot3.6=18\,\text{km/h}.

סעיף ג

תשובה:

55 ימים

נחשב כמה הצב עובר ביום אחד. זמן ההליכה ביום בשניות:

Δt=10 h=10⋅3600=36000 s\Delta t=10\,\text{h}=10\cdot3600=36000\,\text{s}
Δx1=v Δt=0.05⋅36000=1800 m=1.8 km\Delta x_{1}=v\,\Delta t=0.05\cdot36000=1800\,\text{m}=1.8\,\text{km}

מספר הימים:

N=91.8=5N=\frac{9}{1.8}=5

טעות נפוצה: לחשב את זמן ההליכה הכולל (9000/0.05=180000 s=50 h9000/0.05=180000\,\text{s}=50\,\text{h}) ולחלק ב־2424 שעות. הצב הולך רק 1010 שעות ביום, ולכן מחלקים ב־1010: 50/10=550/10=5 ימים.

שאלה 12 · עגלה ממונעת שמשנה את מהירותה בכל שנייה: השלמת גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה ממונעת נעה בקו ישר בכיוון אחד בלבד, ויוצאת מהנקודה x=0x=0 ברגע t=0t=0. בכל שנייה העגלה נעה במהירות קבועה, ובתחילת השנייה הבאה היא עוברת מיד למהירות חדשה.

בגרף שלפניכם מוצגת מהירות העגלה רק בשניות הראשונה, השנייה והשישית. ידוע גם:

•בשלוש השניות הראשונות העגלה עברה 15 m15\,\text{m};

•בין t=3 st=3\,\text{s} ל־t=4 st=4\,\text{s} העגלה עברה 8 m8\,\text{m};

•המהירות הממוצעת של העגלה בין t=4 st=4\,\text{s} ל־t=6 st=6\,\text{s} היא 5 m/s5\,\text{m/s}.

t (s)v (m/s)1234567012345678910
א.

חשבו את מהירות העגלה בין t=2 st=2\,\text{s} ל־t=3 st=3\,\text{s}.

ב.

מהי המהירות הממוצעת של העגלה בשלוש השניות הראשונות?

ג.

מהי מהירות העגלה בין t=3 st=3\,\text{s} ל־t=4 st=4\,\text{s}?

ד.

מהי מהירות העגלה בין t=4 st=4\,\text{s} ל־t=5 st=5\,\text{s}?

ה.

חשבו את המהירות הממוצעת של העגלה בשלוש השניות האחרונות של התנועה (בין t=3 st=3\,\text{s} ל־t=6 st=6\,\text{s}).

ו.

ברגע t=6 st=6\,\text{s} העגלה נעצרת ונשארת במקומה. ילד יצא ברגע t=0t=0 מהנקודה x=0x=0 ורץ אחרי העגלה במהירות קבועה של 2.2 m/s2.2\,\text{m/s}.

באיזה רגע יגיע הילד אל העגלה?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

v=5 m/sv=5\,\text{m/s}

בכל שנייה המהירות קבועה, ולכן ההעתק בשנייה הוא Δx=v⋅1 s\Delta x=v\cdot1\,\text{s}. מהגרף:

Δx0→2=6⋅1+4⋅1=10 m\Delta x_{0\to2}=6\cdot1+4\cdot1=10\,\text{m}

בשלוש השניות הראשונות העגלה עברה 15 m15\,\text{m}, ולכן בשנייה השלישית:

Δx2→3=15−10=5 m  ⇒  v=51=5 m/s\Delta x_{2\to3}=15-10=5\,\text{m}\;\Rightarrow\;v=\frac{5}{1}=5\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vˉ=5 m/s\bar v=5\,\text{m/s}

vˉ=ΔxΔt=153=5 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{15}{3}=5\,\text{m/s}

שימו לב: כאן שלושת פרקי הזמן שווים (שנייה כל אחד), ולכן גם ממוצע המהירויות 6+4+53\frac{6+4+5}{3} נותן 5 m/s5\,\text{m/s}. בפרקי זמן שונים זה לא נכון, ותמיד בטוח לחשב העתק כולל חלקי זמן כולל.

סעיף ג

תשובה:

v=8 m/sv=8\,\text{m/s}

בשנייה זו המהירות קבועה, והעגלה עברה 8 m8\,\text{m} בשנייה אחת:

v=81=8 m/sv=\frac{8}{1}=8\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

v=7 m/sv=7\,\text{m/s}

מהמהירות הממוצעת בין t=4 st=4\,\text{s} ל־t=6 st=6\,\text{s}:

Δx4→6=vˉ Δt=5⋅2=10 m\Delta x_{4\to6}=\bar v\,\Delta t=5\cdot2=10\,\text{m}

מהגרף, בשנייה השישית v=3 m/sv=3\,\text{m/s}, ולכן Δx5→6=3 m\Delta x_{5\to6}=3\,\text{m}. מכאן:

Δx4→5=10−3=7 m  ⇒  v=7 m/s\Delta x_{4\to5}=10-3=7\,\text{m}\;\Rightarrow\;v=7\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכתוב v4→5+32=5\frac{v_{4\to5}+3}{2}=5 – זה נכון כאן רק משום ששני פרקי הזמן שווים (שנייה כל אחד). בפרקי זמן שונים ממוצע המהירויות אינו המהירות הממוצעת.

סעיף ה

תשובה:

vˉ=6 m/s\bar v=6\,\text{m/s}

Δx3→6=8+7+3=18 m\Delta x_{3\to6}=8+7+3=18\,\text{m}
vˉ=183=6 m/s\bar v=\frac{18}{3}=6\,\text{m/s}

סעיף ו

תשובה:

t=15 st=15\,\text{s}

המיקום הסופי של העגלה הוא ההעתק הכולל שלה:

xf=6+4+5+8+7+3=33 mx_{\text{f}}=6+4+5+8+7+3=33\,\text{m}

הילד יוצא מ־x=0x=0 ברגע t=0t=0, ולכן x=2.2tx=2.2t. הוא מגיע לעגלה כאשר x=33 mx=33\,\text{m}:

2.2t=33  ⇒  t=15 s2.2t=33\;\Rightarrow\;t=15\,\text{s}

זה אחרי t=6 st=6\,\text{s}, ולכן העגלה אכן כבר עומדת (ברגע t=6 st=6\,\text{s} הילד רק ב־x=13.2 mx=13.2\,\text{m}, הרחק מאחור).

שאלה 13 · רוכבת לספרייה וחוזרת באוטובוס: גרפים, מהירות ממוצעת ומהירות להשגהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

נועה רוכבת על אופניים מביתה לספרייה במהירות קבועה של 12 km/h12\,\text{km/h}, שוהה בספרייה 7575 דקות, וחוזרת הביתה באוטובוס שנוסע באותה דרך במהירות קבועה של 24 km/h24\,\text{km/h}.

הדרך בין הבית לספרייה ישרה, ואורכה 6 km6\,\text{km}. בחרו את ביתה של נועה כראשית (x=0x=0), את הכיוון מהבית לספרייה כחיובי, ואת רגע היציאה כ־t=0t=0. הזמן שבין הירידה מהאוטובוס לכניסה הביתה זניח.

א.

שרטטו גרף מהירות–זמן של נועה מרגע היציאה מהבית ועד שהיא חוזרת אליו.

ב.

שרטטו גרף מקום–זמן של נועה.

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת (הווקטורית) של נועה ואת הגודל "מרחק כולל חלקי זמן כולל" עבור כל הדרך, מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו, כולל השהייה בספרייה. הסבירו מדוע התוצאות שונות.

ד.

אחיה של נועה יוצא מהבית 1010 דקות אחריה על קורקינט חשמלי ונוסע במהירות קבועה באותה דרך. באיזו מהירות עליו לנסוע כדי להגיע לספרייה בדיוק יחד עם נועה?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

v=+12 km/hv=+12\,\text{km/h} בין 00 ל־3030 דקות, v=0v=0 בין 3030 ל־105105 דקות, v=−24 km/hv=-24\,\text{km/h} בין 105105 ל־120120 דקות.

קודם נחשב את זמני הנסיעה:

t1=612=12 h=30 min,t3=624=14 h=15 mint_1=\frac{6}{12}=\frac12\,\text{h}=30\,\text{min},\qquad t_3=\frac{6}{24}=\frac14\,\text{h}=15\,\text{min}

השהייה בספרייה נמשכת מ־3030 עד 105105 דקות, והחזרה מ־105105 עד 120120 דקות.

בדרך חזרה נועה נעה נגד הכיוון החיובי, ולכן מהירותה שלילית: v=−24 km/hv=-24\,\text{km/h}.

t (min)v (km/h)0153045607590105120135-27-24-21-18-15-12-9-6-33691215

טעות נפוצה: לשרטט את קטע החזרה מעל ציר הזמן – בגרף מהירות–זמן כיוון התנועה מופיע בסימן המהירות.

סעיף ב

תשובה:

קו ישר מ־(0,0)(0,0) ל־(30 min,6 km)(30\,\text{min},6\,\text{km}), קו אופקי עד 105105 דקות, וקו ישר יורד ל־(120 min,0)(120\,\text{min},0).

בכל קטע המהירות קבועה, ולכן גרף המקום הוא קו ישר ששיפועו המהירות:

- 00–3030 דקות: עולה מ־00 ל־6 km6\,\text{km} (שיפוע חיובי);

- 3030–105105 דקות: x=6 kmx=6\,\text{km} קבוע (מנוחה, שיפוע אפס);

- 105105–120120 דקות: יורד מ־6 km6\,\text{km} ל־00. הקו תלול יותר מזה של הקטע הראשון, כי מהירות החזרה גדולה יותר.

t (min)x (km)015304560759010512013501234567

סעיף ג

תשובה:

vˉ=0\bar v=0; מרחק חלקי זמן: 6 km/h6\,\text{km/h}

זמן כולל: Δt=120 min=2 h\Delta t=120\,\text{min}=2\,\text{h}.

מהירות ממוצעת: נועה חזרה לנקודת היציאה, ולכן ההעתק הכולל אפס:

vˉ=ΔxΔt=02=0\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{0}{2}=0

מרחק כולל חלקי זמן כולל: המרחק שנועה עברה בפועל הוא 6+6=12 km6+6=12\,\text{km}:

122=6 km/h\frac{12}{2}=6\,\text{km/h}

ההבדל נובע מכך שהמהירות הממוצעת תלויה בהעתק (הפרש מקומות), ואילו המרחק סופר את כל הדרך שנועה עברה, בשני הכיוונים.

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של המהירויות 12+0+243=12 km/h\frac{12+0+24}{3}=12\,\text{km/h} – פרקי הזמן שונים, ולכן ממוצע פשוט של מהירויות אינו נכון. טעות נוספת: לשכוח לכלול את זמן השהייה.

סעיף ד

תשובה:

18 km/h18\,\text{km/h}

נועה מגיעה לספרייה 3030 דקות אחרי היציאה. האח יוצא 1010 דקות אחריה, ולכן יש לו 2020 דקות =13 h=\frac13\,\text{h} לעבור 6 km6\,\text{km}:

v=ΔxΔt=61/3=18 km/hv=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{6}{1/3}=18\,\text{km/h}

שאלה 14 · אופנוע מאיץ ממנוחה: תאוצה ממוצעת והמרת יחידותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אופנוע עומד ברמזור. כשהאור מתחלף לירוק האופנוע מתחיל לנסוע בקו ישר, ולאחר 12 s12\,\text{s} מהירותו 108 km/h108\,\text{km/h}.

א.

חשבו את התאוצה הממוצעת של האופנוע ב-1212 השניות האלה, ביחידות m/s2\text{m/s}^2.

ב.

הניחו שתאוצת האופנוע קבועה ושווה לתאוצה שמצאתם בסעיף א. חשבו את מהירות האופנוע 4 s4\,\text{s} אחרי שהתחיל לנסוע, ב-m/s\text{m/s} וב-km/h\text{km/h}.

ג.

באותה הנחה, כמה זמן אחרי שהתחיל לנסוע מגיע האופנוע למהירות 72 km/h72\,\text{km/h}?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

aˉ=2.5 m/s2\bar a=2.5\,\text{m/s}^2

קודם ממירים את המהירות ליחידות SI. בקמ"ש אחד יש 1000 m1000\,\text{m} ב-3600 s3600\,\text{s}, ולכן מחלקים ב-3.63.6:

108 km/h=1083.6 m/s=30 m/s108\,\text{km/h}=\frac{108}{3.6}\,\text{m/s}=30\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות, תאוצה ממוצעת:

aˉ=ΔvΔt=30−012=2.5 m/s2\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{30-0}{12}=2.5\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב 108108 ישירות ולקבל 9 m/s29\,\text{m/s}^2 - היחידות של המהירות ושל הזמן חייבות להתאים.

סעיף ב

תשובה:

v=10 m/s=36 km/hv=10\,\text{m/s}=36\,\text{km/h}

זו תנועה שוות תאוצה שמתחילה ממנוחה (v0=0v_0=0). מדף הנוסחאות:

v=v0+at=0+2.5⋅4=10 m/sv=v_0+at=0+2.5\cdot4=10\,\text{m/s}

ובקמ"ש: 10⋅3.6=36 km/h10\cdot3.6=36\,\text{km/h}.

סעיף ג

תשובה:

t=8 st=8\,\text{s}

72 km/h=723.6=20 m/s72\,\text{km/h}=\frac{72}{3.6}=20\,\text{m/s}. מ-v=v0+atv=v_0+at:

t=v−v0a=20−02.5=8 st=\frac{v-v_0}{a}=\frac{20-0}{2.5}=8\,\text{s}

שאלה 15 · שני רוכבי אופניים בכביש ישר: מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעתבאורך בגרות · ברמת בגרות

שני רוכבי אופניים, AA ו־BB, עוברים באותו רגע את הנקודה MM ורוכבים במסלולים מקבילים לאורך קטע כביש ישר.

לכל רוכב מחובר שעון ספורט, המתעד את מיקומו בהפרשי זמן שווים. בשני השעונים הפרש הזמן בין שני תיעודים סמוכים זהה.

הנקודות בתרשים שלפניכם מייצגות את המיקומים המתועדים של הרוכבים AA ו־BB לאורך הקטע MNMN, שאורכו 3636 ק"מ.

הנקודה PP היא אמצע הקטע MNMN.

היעזרו בתרשים וענו על הסעיפים א–ה שלפניכם.

א.

נתון כי זמן הרכיבה של רוכב BB מנקודה MM לנקודה NN היה 22 שעות.

חשבו את מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב זה בקטע MNMN.

בטאו את התשובה ביחידות של קילומטרשעה\frac{\text{קילומטר}}{\text{שעה}} וגם של מטרשנייה\frac{\text{מטר}}{\text{שנייה}}.

ב.

קבעו אם מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב AA בקטע MNMN גדולה ממהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב BB בקטע זה, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו בלי לחשב.

ג.

חשבו את מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב AA במחצית הראשונה של קטע הכביש (הקטע MPMP).

ד.

נתון כי גודל מהירות הרכיבה של רוכב AA בקטע השני של רכיבתו קבוע, והוא שווה למהירות הממוצעת שחישבתם בסעיף ג. כמו כן נתון כי גודל מהירות הרכיבה של רוכב AA בקטע הרביעי של רכיבתו קבוע, והוא שווה למהירות הממוצעת של רוכב BB בקטע האחרון של רכיבתו (ראו תרשים).

חשבו את התאוצה הממוצעת של רוכב AA בקטע השלישי של רכיבתו.

ה.

קבעו אם יש רגע שבו המהירות הרגעית של שני הרוכבים שווה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

vˉB=18 km/h=5 m/s\bar v_B=18\,\text{km/h}=5\,\text{m/s}

מדף הנוסחאות, מהירות ממוצעת:

vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}

רוכב BB עבר את כל הקטע MNMN: Δx=36 km\Delta x=36\,\text{km} בזמן Δt=2 h\Delta t=2\,\text{h}:

vˉB=362=18 kmh\bar v_B=\frac{36}{2}=18\,\frac{\text{km}}{\text{h}}

המרה ליחידות SI (1 km/h=1000 m3600 s=13.6 m/s1\,\text{km/h}=\frac{1000\,\text{m}}{3600\,\text{s}}=\frac{1}{3.6}\,\text{m/s}):

vˉB=183.6=5 ms\bar v_B=\frac{18}{3.6}=5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

(בתרשים של רוכב BB יש 99 נקודות, כלומר 88 מרווחי זמן שווים, והמרחקים בין הנקודות שווים – רוכב BB רכב במהירות קבועה, וכל מרווח זמן בין שני תיעודים הוא 28=0.25 h\frac{2}{8}=0.25\,\text{h}, כלומר 1515 דקות.)

סעיף ב

תשובה:

מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב AA גדולה מזו של רוכב BB.

קביעה: vˉA>vˉB\bar v_A>\bar v_B.

נימוק: השעונים מתעדים את המיקום בהפרשי זמן שווים (אותו מרווח זמן אצל שני הרוכבים), ולכן מספר המרווחים בין הנקודות מודד את זמן הרכיבה.

•רוכב BB: 99 נקודות – 88 מרווחי זמן מ־MM עד NN.

•רוכב AA: 77 נקודות – רק 66 מרווחי זמן מ־MM עד NN.

שני הרוכבים עברו אותה דרך (MNMN), אבל רוכב AA עבר אותה בזמן קצר יותר. לפי vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}, כשההעתק זהה והזמן קצר יותר – המהירות הממוצעת גדולה יותר.

טעות נפוצה: להסיק מכך שהנקודות של AA צפופות בסוף הדרך שמהירותו הממוצעת קטנה יותר – המהירות הממוצעת תלויה רק בהעתק הכולל ובזמן הכולל.

סעיף ג

תשובה:

vˉMP=36 km/h=10 m/s\bar v_{MP}=36\,\text{km/h}=10\,\text{m/s}

מרווח הזמן בין תיעודים. מסעיף א: רוכב BB עבר את MNMN ב־2 h2\,\text{h} ב־88 מרווחים, ולכן כל מרווח זמן הוא

Δt0=28=0.25 h\Delta t_0=\frac{2}{8}=0.25\,\text{h}

(בשני השעונים מרווח הזמן זהה.)

הקטע MPMP של רוכב AA. בין MM ל־PP יש בתרשים של AA נקודה אחת נוספת, כלומר 22 מרווחי זמן:

Δt=2⋅0.25=0.5 h\Delta t=2\cdot 0.25=0.5\,\text{h}

PP היא אמצע הקטע: Δx=362=18 km\Delta x=\frac{36}{2}=18\,\text{km}.

vˉMP=ΔxΔt=180.5=36 kmh=363.6=10 ms\bar v_{MP}=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{18}{0.5}=36\,\frac{\text{km}}{\text{h}}=\frac{36}{3.6}=10\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ד

תשובה:

aˉ≈−5.56⋅10−3 m/s2\bar a\approx -5.56\cdot 10^{-3}\,\text{m/s}^2 (תאוטה; −72 km/h2-72\,\text{km/h}^2)

הקטעים של רכיבת AA הם המרווחים בין נקודות תיעוד סמוכות; כל קטע נמשך Δt0=0.25 h=900 s\Delta t_0=0.25\,\text{h}=900\,\text{s}.

- בקטע השני המהירות קבועה ושווה ל־36 km/h=10 m/s36\,\text{km/h}=10\,\text{m/s} (נתון). לכן בתחילת הקטע השלישי מהירות AA היא v1=10 m/sv_1=10\,\text{m/s}.

- בקטע הרביעי המהירות קבועה ושווה למהירות הממוצעת של BB בקטע האחרון שלו. בתרשים, BB עובר בכל מרווח 368=4.5 km\frac{36}{8}=4.5\,\text{km} ברבע שעה, ולכן מהירותו הממוצעת בקטע האחרון היא 4.50.25=18 km/h=5 m/s\frac{4.5}{0.25}=18\,\text{km/h}=5\,\text{m/s}. לכן בסוף הקטע השלישי (תחילת הרביעי) מהירות AA היא v2=5 m/sv_2=5\,\text{m/s}.

מדף הנוסחאות, תאוצה ממוצעת:

aˉ=ΔvΔt=v2−v1Δt\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{v_2-v_1}{\Delta t}

הצבה:

aˉ=5−10900=−5900≈−5.56⋅10−3 ms2\bar a=\frac{5-10}{900}=\frac{-5}{900}\approx -5.56\cdot 10^{-3}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

(ביחידות של km/h2\text{km/h}^2: 18−360.25=−72 km/h2\frac{18-36}{0.25}=-72\,\text{km/h}^2.)

הסימן השלילי: הרוכב האט – התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה, וגודלה כ־5.56⋅10−3 m/s25.56\cdot 10^{-3}\,\text{m/s}^2.

טעות נפוצה: לחשב את התאוצה מהמהירות הממוצעת בקטע השלישי (המרחק בין הנקודות חלקי הזמן) – התאוצה הממוצעת נקבעת לפי המהירויות הרגעיות בתחילת הקטע ובסופו.

סעיף ה

תשובה:

כן. בכל הקטע הרביעי של רכיבת AA (רבע השעה שבין 4545 ל־6060 דקות) מהירות שני הרוכבים שווה – 18 km/h18\,\text{km/h}.

קביעה: כן, יש רגעים כאלה.

נימוק: נתון שבקטע הרביעי של רכיבת AA מהירותו קבועה ושווה למהירות הממוצעת של BB בקטע האחרון, כלומר 18 km/h18\,\text{km/h}. הקטע הרביעי של AA מתרחש בזמן שבין 0.75 h0.75\,\text{h} ל־1 h1\,\text{h}, ובזמן זה BB עדיין רוכב (הוא מסיים רק אחרי 2 h2\,\text{h}).

•בתרשים של BB המרחקים בין הנקודות שווים, ולכן סביר ש־BB רוכב במהירות קבועה 18 km/h18\,\text{km/h} – ואז בכל רגע של הקטע הרביעי של AA המהירויות הרגעיות של שני הרוכבים שוות.

•וגם אם מהירות BB אינה קבועה בדיוק בתוך כל מרווח: בכל מרווח מהירותו הממוצעת היא 18 km/h18\,\text{km/h}, ולכן אין אפשרות שבמרווח המקביל לקטע הרביעי של AA מהירותו כל הזמן גדולה מ־18 km/h18\,\text{km/h} או כל הזמן קטנה ממנה. המהירות משתנה ברציפות, ולכן יש רגע במרווח זה שבו מהירות BB היא בדיוק 18 km/h18\,\text{km/h} – ובאותו רגע גם מהירות AA היא 18 km/h18\,\text{km/h}.

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.