מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעת - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 15 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · משוואת מסלול ומהירות ממוצעת של רובוטקצרה · בינונית
רובוט קטן נע על רצפה אופקית. במערכת צירים על הרצפה מקומו נתון על ידי
(, במטרים, בשניות), מ- ועד . בכל התנועה ו-.
מצאו את משוואת המסלול ושרטטו את המסלול. מה צורתו, ומה אפשר לומר על מרחק הרובוט מראשית הצירים?
מצאו את מקום הרובוט ב-, ואת וקטור המהירות הממוצעת שלו (רכיבים וגודל) בין ל-.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, כלומר : רבע מעגל ברדיוס מ- עד ; המרחק מהראשית קבוע,
מבטלים את הזמן. מהמשוואה הראשונה , כלומר . מציבים בשנייה:
זו משוואת מעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו . מאחר ש-, הרובוט נע על רבע מעגל: ב- הוא ב-, וב- - ב-.
בכל רגע - הרובוט נשאר במרחק קבוע מהראשית.
סעיף ב
; ,
ההעתק בין ל-:
טעות נפוצה: לחלק את אורך הקשת בזמן. כך מקבלים את קצב הדרך הממוצע (דרך חלקי זמן), ולא את וקטור המהירות הממוצעת - שמוגדר לפי ההעתק, המיתר בין שתי הנקודות.
שאלה 2 · קורקינט חשמלי: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רוכב על קורקינט חשמלי נוסע על שביל ישר. ברגע הוא יוצא ממנוחה מן הנקודה . הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הקורקינט כפונקציה של הזמן, מרגע ועד שהקורקינט נעצר.
הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הקורקינט בכל אחד משלושת פרקי הזמן: , , .
קבעו את כיוון התנועה של הקורקינט ואת כיוון התאוצה שלו ברגע . נמקו את קביעתכם.
חשבו את הדרך שעבר הקורקינט מרגע ועד שנעצר.
חשבו באיזה רגע עבר הקורקינט בנקודה .
חשבו את המהירות הממוצעת של הקורקינט מרגע ועד שנעצר.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
ימינה; ; שמאלה ().
בכל פרק זמן הגרף הוא קו ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע. מדף הנוסחאות :
- :
- : המהירות קבועה, .
- :
גודל , כיוון שמאלה (הסימן השלילי).
סעיף ב
הקורקינט נע ימינה, ותאוצתו שמאלה.
כיוון התנועה – ימינה. כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות. ברגע המהירות חיובית:
כיוון התאוצה – שמאלה. בפרק הזמן השיפוע שלילי (, סעיף א). המהירות והתאוצה בכיוונים מנוגדים – ולכן הקורקינט מאט.
טעות נפוצה: לקבוע שהקורקינט נע שמאלה כי הגרף "יורד" – הגרף יורד אך עדיין מעל ציר הזמן, כלומר המהירות חיובית.
סעיף ג
המהירות חיובית כל הזמן, ולכן הדרך שווה להעתק – השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן. מחלקים את השטח לשלושה חלקים:
•משולש, :
•מלבן, :
•משולש, :
סעיף ד
בסוף השלב הראשון () הקורקינט נמצא ב־ (השטח של המשולש הראשון, סעיף ג). עד סוף השלב השני הוא מגיע ל־, ולכן הנקודה נמצאת בשלב השני, שבו המהירות קבועה, .
בשלב זה, לפי עם :
טעות נפוצה: לחשב – הקורקינט לא נע במהירות מן ההתחלה, ובארבע השניות הראשונות עבר רק .
סעיף ה
(ימינה)
לפי הגדרת המהירות הממוצעת מדף הנוסחאות:
כיוון המהירות הממוצעת – ימינה, כיוון ההעתק.
טעות נפוצה: לחשב ממוצע של מהירויות, למשל – המהירות הממוצעת היא העתק חלקי זמן.
שאלה 3 · מכונית מאטה: מיקומים בהפרשי זמן שוויםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
מכונית נוסעת בכביש ישר. אפליקציה בטלפון של הנהג מתעדת את מיקום המכונית כל שניות.
בתרשים שלפניכם מוצגים המיקומים המתועדים: מעל כל נקודה רשום רגע התיעוד, ומתחתיה – מיקום המכונית במטרים.

נתון: בשני הקטעים הראשונים (מ־ עד ) נסעה המכונית במהירות קבועה, ובשני הקטעים האחרונים (מ־ עד ) נסעה גם כן במהירות קבועה.
חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל הנסיעה המתועדת (מ־ עד ). בטאו את התשובה ביחידות וגם ביחידות .
חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל אחד מחמשת הקטעים. מהי מהירות המכונית בשני הקטעים הראשונים, ומהי מהירותה בשני הקטעים האחרונים?
חשבו את התאוצה הממוצעת של המכונית בקטע השלישי (מ־ עד ).
הניחו כי בקטע השלישי המכונית האטה בתאוטה קבועה. חשבו את הדרך שהייתה עוברת המכונית בקטע זה, וקבעו אם ההנחה מתאימה לנתוני התרשים.
מכונית שנייה נסעה לאורך אותו קטע כביש, החל באותו רגע מאותה נקודה, ועברה גם היא ב־, אך במהירות קבועה.
קבעו אם יש רגע שבו המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות. אם כן – ציינו מתי. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
מדף הנוסחאות:
המרה: .
סעיף ב
. בשני הקטעים הראשונים , בשני האחרונים .
כל קטע נמשך , ו־:
כשהמהירות בקטע קבועה, המהירות הרגעית בכל רגע בקטע שווה למהירות הממוצעת בו. לכן בשני הקטעים הראשונים המהירות היא , ובשני האחרונים .
סעיף ג
(תאוטה)
התאוצה הממוצעת נקבעת לפי המהירויות הרגעיות בתחילת הקטע ובסופו:
•ברגע (סוף הקטע השני, שבו המהירות קבועה): .
•ברגע (תחילת הקטע הרביעי, שבו המהירות קבועה): .
מדף הנוסחאות:
הסימן השלילי – המכונית האטה.
טעות נפוצה: להשתמש במהירות הממוצעת של הקטע השלישי () כאחת המהירויות – התאוצה הממוצעת מחושבת מהמהירויות הרגעיות בקצות הקטע.
סעיף ד
– בדיוק כמו בתרשים; ההנחה מתאימה.
בתאוצה קבועה , ממהירות התחלתית , במשך . מדף הנוסחאות:
בתרשים המכונית עברה בקטע השלישי – בדיוק אותה דרך, ולכן הנתונים מתאימים לתאוטה קבועה.
(בדרך נוספת: בתאוצה קבועה המהירות הממוצעת היא ממוצע המהירויות בקצוות, – כמו שמצאנו בסעיף ב.)
סעיף ה
כן. מהירות המכונית השנייה ; מהירות הראשונה יורדת ברציפות מ־ ל־ בקטע השלישי ועוברת דרך (בתאוטה קבועה – ברגע ).
קביעה: כן.
נימוק: מהירות המכונית השנייה קבועה ושווה למהירותה הממוצעת: .
מהירות המכונית הראשונה בתחילת הקטע השלישי היא (גדולה מ־) ובסופו (קטנה מ־). המהירות של גוף משתנה ברציפות (אינה יכולה "לקפוץ"), ולכן ברגע כלשהו בקטע השלישי מהירות המכונית הראשונה הייתה בדיוק – ובאותו רגע המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות.
אם התאוטה קבועה (סעיף ד): , כלומר אחרי תחילת הקטע – ברגע .
שאלה 4 · רכבת קלה בין שתי תחנות: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רכבת קלה יוצאת ממנוחה מתחנה אחת ונוסעת לאורך מסילה ישרה, עד שהיא נעצרת בתחנה הבאה.
הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הרכבת כפונקציה של הזמן, מרגע היציאה מן התחנה הראשונה עד העצירה בתחנה השנייה.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן. חשבו את תאוצת הרכבת בכל אחד משלושת שלבי התנועה, וסרטטו גרף של התאוצה כפונקציה של הזמן.
חשבו את המרחק בין שתי התחנות. (היעזרו בשטח שמתחת לגרף.)
חשבו את המהירות הממוצעת של הרכבת בין שתי התחנות.
תמרור נמצא לצד המסילה, במרחק מן התחנה הראשונה. קבעו באיזה שלב של התנועה חלפה הרכבת על פני התמרור, וחשבו באיזה רגע זה קרה.
תלמיד טוען: "המהירות הממוצעת של הרכבת בשלב הראשון היא , ובשלב השני , ולכן המהירות הממוצעת שלה בשני השלבים הראשונים יחד היא ."
האם טענת התלמיד נכונה? נמקו בעזרת חישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
ב־–; ב־–; ב־–.
בכל שלב גרף המהירות ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע :
- –:
- –: המהירות קבועה,
- –: (הרכבת מאטה; התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה)
סעיף ב
הרכבת נעה כל הזמן באותו כיוון, ולכן המרחק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. בכל שלב התאוצה קבועה, ולכן :
- שלב 1:
- שלב 2:
- שלב 3:
סעיף ג
לפי דף הנוסחאות, מהירות ממוצעת היא ההעתק חלקי פרק הזמן:
סעיף ד
בשלב השני (מהירות קבועה), ברגע .
איזה שלב? בסוף השלב הראשון הרכבת עברה בלבד, ובסוף השלב השני – . המרחק נמצא ביניהם, ולכן הרכבת חלפה על פני התמרור בשלב השני, שבו מהירותה קבועה, .
הרגע: מתחילת השלב השני (, ) הרכבת צריכה לעבור עוד במהירות קבועה:
טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת התאוצה של השלב הראשון לכל הדרך – יש לבדוק תחילה באיזה שלב נמצאת הרכבת.
סעיף ה
לא. המהירות הממוצעת בשני השלבים יחד היא .
קביעה: הטענה אינה נכונה.
חישוב: בשני השלבים הראשונים הרכבת עברה ב־:
הסבר: המהירות הממוצעת מוגדרת כהעתק הכולל חלקי הזמן הכולל, ולא כממוצע פשוט של המהירויות. הרכבת שהתה בשלב השני (, במהירות ) זמן רב יותר מאשר בשלב הראשון (, בממוצע ), ולכן לשלב המהיר "משקל" גדול יותר והממוצע גבוה מ־. ממוצע פשוט של שתי מהירויות ממוצעות נכון רק כאשר משכי הזמן של השלבים שווים.
שאלה 5 · רכבת מהירה ובקבוק מים: מעבר ליחידות SIבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בפיזיקה מציבים בנוסחאות גדלים ביחידות SI: מטר (), קילוגרם () ושנייה ().
בשאלה זו נתונים כמה גדלים ביחידות אחרות:
•מהירות רכבת: ;
•מהירות קול באוויר: ;
•שטח של לוח סולארי: ;
•שטח של חווה: ;
•נפח של בקבוק מים: ;
•אורך של קרון רכבת: .
המירו את שתי המהירויות ו־ ל־.
המירו את שני השטחים ו־ ל־.
המירו את הנפח ל־ ואת האורך ל־.
הבקבוק מלא במים, ומסת המים שבו היא . חשבו את צפיפות המים ביחידות .
הרכבת נוסעת במהירות במשך דקות. חשבו את המרחק שהיא עוברת, במטרים ובקילומטרים, וחשבו כמה זמן לוקח לה לעבור מרחק השווה לאורך קרון אחד .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
,
: בקילומטר יש ובשעה יש :
(קיצור שימושי: מחלקים מהירות ב־ ב־, כי .)
: כאן הזמן כבר בשניות, ורק הקילומטרים הופכים למטרים:
טעות נפוצה: לכפול ב־ במקום לחלק. כדאי לבדוק: מהירות ב־ תמיד קטנה מהמספר ב־.
סעיף ב
,
ביחידת שטח האורך מופיע בריבוע, ולכן גם יחס ההמרה עולה בריבוע.
: , ולכן :
: , ולכן :
טעות נפוצה: לחלק את ב־ בלבד ולקבל – זה יחס ההמרה של אורך, לא של שטח.
סעיף ג
,
נפח: האורך מופיע בחזקה שלישית: :
אורך: :
סעיף ד
מדף הנוסחאות: . מציבים את הנפח ביחידות SI מסעיף ג:
זו אכן הצפיפות המוכרת של מים, וזו בדיקה טובה לכך שההמרה בסעיף ג נכונה.
סעיף ה
; זמן מעבר אורך קרון:
כל הגדלים ביחידות SI: ו־.
מהגדרת המהירות הממוצעת :
זמן המעבר של אורך קרון ( מסעיף ג):
טעות נפוצה: להציב ו־ ישירות בנוסחה – יחידות מעורבות (קמ"ש ודקות) נותנות תוצאה שגויה.
שאלה 6 · רובוט במחסן: גודל וכיוון של העתקים מרכיביהםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רובוט מחסן נע על רצפה אופקית בארבעה קטעים ישרים, זה אחר זה. מערכת הצירים צמודה לרצפה: ציר מצביע מזרחה וציר צפונה.
ההעתקים של הרובוט בכל קטע נתונים בהצגה קרטזית , במטרים:
כיוון של וקטור נמדד כזווית מהכיוון החיובי של ציר , נגד כיוון השעון.
חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק .
חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק .
חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתקים ו־.
חשבו את ההעתק הכולל של הרובוט בארבעת הקטעים (גודל וכיוון), ואת הדרך הכוללת שעבר.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, בזווית
הרכיבים מאונכים זה לזה, ולכן הגודל לפי פיתגורס:
שני הרכיבים חיוביים, ולכן הווקטור ברביע הראשון:
סעיף ב
, בזווית
הרכיב שלילי והרכיב חיובי, ולכן הווקטור ברביע השני. מחשבים קודם את הזווית החדה בין הווקטור לבין הכיוון השלילי של ציר :
ומכאן הזווית מהכיוון החיובי של ציר :
טעות נפוצה: להקיש במחשבון ולקבל – זו זווית ברביע הרביעי, ולא הכיוון של . תמיד בודקים באיזה רביע הווקטור לפי סימני הרכיבים.
סעיף ג
בזווית (מערבה); בזווית (כלומר )
: יש לו רק רכיב , והוא שלילי. לכן גודלו וכיוונו לאורך הכיוון השלילי של ציר – זווית (מערבה).
ו־, ולכן הווקטור ברביע הרביעי. הרכיבים שווים בגודלם, ולכן הזווית מתחת לציר היא :
כלומר, דרום־מזרח.
סעיף ד
ההעתק הכולל : צפונה (); הדרך
העתק כולל: מחברים את הווקטורים רכיב־רכיב:
ההעתק הכולל הוא : גודלו , וכיוונו לאורך ציר החיובי (, צפונה).
דרך: הדרך היא סכום אורכי הקטעים (גדלים, ללא כיוון):
ההעתק קטן מהדרך, כי המסלול אינו קו ישר אחד לאותו כיוון.
טעות נפוצה: לחבר את גודלי ההעתקים () ולקרוא לזה העתק כולל – וקטורים מחברים לפי רכיבים.
שאלה 7 · רחפן מיפוי בארבעה קטעים: העתק כולל ומהירות ממוצעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רחפן מיפוי טס בגובה קבוע בארבעה קטעים ישרים, זה אחר זה. ציר מצביע מזרחה וציר צפונה. ההעתקים בקטעים:
- : , בזווית מערבית לכיוון צפון;
- : , בזווית מעל הכיוון החיובי של ציר ;
- : , בזווית מתחת לכיוון השלילי של ציר ;
- : , בזווית מתחת לכיוון החיובי של ציר .
בתרשים מוצגים כיווני ההעתקים, כולם משורטטים מנקודה משותפת (התרשים אינו בקנה מידה).
הטיסה כולה, מתחילת הקטע הראשון ועד סוף הקטע הרביעי, נמשכה דקות.

רשמו את הזווית של כל אחד מארבעת ההעתקים ביחס לכיוון החיובי של ציר (נגד כיוון השעון).
חשבו את הרכיבים ו־ של כל אחד מההעתקים.
חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק הכולל של הרחפן.
חשבו את גודל המהירות הממוצעת של הרחפן ואת הגודל הממוצע של מהירותו (הדרך חלקי הזמן) בכל הטיסה. הסבירו מדוע שני הגדלים שונים.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
, , , (או )
- : הכיוון צפונה הוא , ו־ מערבה ממנו (לכיוון ) מוסיפים: .
- : נתון ישירות, .
- : הכיוון השלילי של ציר הוא , ו־ מתחתיו: .
- : מתחת לציר החיובי: (או ).
סעיף ב
, , , (במטרים)
לכל וקטור: , :
בדיקת סימנים לפי התרשים: צפונה ומעט מערבה (, ); דרום־מערב (שני הרכיבים שליליים); מזרחה ומעט דרומה.
סעיף ג
, בזווית מעל ציר (צפון־מזרח)
מחברים רכיב־רכיב:
גודל (פיתגורס):
שני הרכיבים חיוביים, ולכן ההעתק ברביע הראשון:
סעיף ד
מהירות ממוצעת ; דרך חלקי זמן
זמן הטיסה ביחידות SI: .
מהירות ממוצעת (הנוסחה מדף הנוסחאות, במישור: וקטור ההעתק חלקי הזמן):
בכיוון ההעתק הכולל ().
דרך חלקי זמן: הדרך היא סכום אורכי הקטעים, :
ההבדל: הרחפן שינה כיוון, ולכן חלק מהקטעים "מבטלים" זה את זה בחיבור הווקטורי (למשל מערבה מול מזרחה). ההעתק הכולל קטן מהדרך, ולכן גודל המהירות הממוצעת קטן מהדרך חלקי הזמן. הם היו שווים רק אילו כל התנועה הייתה בקו ישר ובכיוון אחד.
שאלה 8 · מעלית בבניין עם קומות חניון: העתק וסימנובאורך בגרות · בדרך לבגרות
מעלית נעה בפיר אנכי של בניין. ציר מכוון כלפי מעלה, וראשיתו () בגובה רצפת קומת הכניסה. קומות החניון נמצאות מתחת לקומת הכניסה, ולכן המקומות שלהן שליליים.
המעלית נחשבת לגוף נקודתי.
המעלית מתחילה את תנועתה בחניון, ב־, ומסיימת אותה ב־. מהו ההעתק שלה?
בנסיעה אחרת המעלית מתחילה ב־ ומסיימת ב־. מהו ההעתק שלה, ומה משמעות הסימן?
טכנאי בוחר מערכת צירים אחרת: ראשית הציר ברצפת קומת החניון התחתונה, מתחת לקומת הכניסה, והציר עדיין מכוון כלפי מעלה.
מה יהיו במערכת זו המקום ההתחלתי, המקום הסופי וההעתק של הנסיעה מסעיף א? האם ההעתק תלוי בבחירת ראשית הצירים? הסבירו.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(כלפי מעלה)
העתק הוא המקום הסופי פחות המקום ההתחלתי:
הסימן חיובי, ולכן ההעתק בכיוון החיובי של הציר – כלפי מעלה.
טעות נפוצה: לחסר ולשכוח שהמקום ההתחלתי שלילי.
סעיף ב
: גודל , כלפי מטה
הסימן השלילי אומר שההעתק בכיוון השלילי של הציר, כלומר כלפי מטה. גודל ההעתק – אותו גודל כמו בסעיף א, אבל בכיוון ההפוך.
סעיף ג
, , ; ההעתק אינו תלוי בבחירת הראשית
במערכת החדשה כל מקום גדול ב־ מהמקום במערכת הקודמת: .
ההעתק לא השתנה: בחישוב ההפרש התוספת הקבועה () מופיעה בשני המקומות ומתבטלת. מקום תלוי בבחירת הראשית, אבל העתק – שינוי מקום – אינו תלוי בה. (הוא כן תלוי בכיוון הציר: אילו הציר היה מכוון כלפי מטה, הסימן היה מתהפך.)
שאלה 9 · משאית חלוקה בסיבוב בין שלוש ערים: דרך מול העתקבאורך בגרות · בדרך לבגרות
משאית חלוקה יוצאת מחיפה לטבריה, משם ממשיכה לנצרת, ובסוף חוזרת לחיפה, לאותה נקודה שממנה יצאה.
אורכי הנסיעה בכבישים:
הסיבוב כולו, כולל עצירות לפריקה, נמשך שעות.
מהי הדרך הכוללת שעברה המשאית?
מהו ההעתק של המשאית בסיבוב כולו? הסבירו.
חשבו את גודל המהירות הממוצעת של המשאית ואת הדרך שעברה חלקי הזמן, בסיבוב כולו. את הדרך חלקי הזמן רשמו ביחידות וגם ביחידות .
האם אפשר לחשב בעזרת הטבלה בלבד את גודל ההעתק של המשאית מחיפה לטבריה? הסבירו.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
דרך היא אורך המסלול שהגוף עבר בפועל, ולכן מחברים את אורכי שלושת הקטעים:
סעיף ב
אפס
העתק הוא וקטור מהמקום ההתחלתי אל המקום הסופי. המשאית יצאה מחיפה וחזרה לאותה נקודה בחיפה, ולכן המקום הסופי זהה למקום ההתחלתי:
ההעתק אינו תלוי בדרך שבה עבר הגוף, אלא רק בנקודות ההתחלה והסיום.
טעות נפוצה: לענות – זו הדרך, לא ההעתק.
סעיף ג
מהירות ממוצעת: ; דרך חלקי זמן:
מהירות ממוצעת (מדף הנוסחאות): . ההעתק אפס, ולכן:
המשאית בהחלט נסעה, אבל המהירות הממוצעת (וקטור) מתאפסת כי ההעתק אפס.
סעיף ד
לא; ידוע רק שגודל ההעתק אינו גדול מ־
לא. בטבלה נתון אורך הכביש, כלומר הדרך. כביש בין ערים אינו קו ישר, ולכן אורכו גדול בדרך כלל מהמרחק בקו ישר בין הערים, שהוא גודל ההעתק.
אפשר רק לומר שגודל ההעתק אינו גדול מהדרך: (שוויון רק בתנועה בקו ישר בכיוון אחד).
שאלה 10 · חיפושית על לוח משובץ: העתק ומהירות ממוצעת במישורבאורך בגרות · בדרך לבגרות
חיפושית זוחלת על לוח אופקי משובץ. על הלוח מסומנת מערכת צירים , והמקומות נמדדים בסנטימטרים.
החיפושית יוצאת מהנקודה ומגיעה אחרי לנקודה . המסלול שלה אינו ידוע.
כיוון של וקטור נמדד כזווית מהכיוון החיובי של ציר , נגד כיוון השעון.
חשבו את רכיבי ההעתק של החיפושית.
חשבו את הגודל ואת הכיוון של ההעתק.
חשבו את גודל המהירות הממוצעת של החיפושית ביחידות . האם אפשר לחשב מהנתונים את הדרך שעברה? הסבירו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
,
העתק = מקום סופי פחות מקום התחלתי, בכל ציר בנפרד:
סעיף ב
, בזווית (כ־ מתחת לכיוון החיובי של ציר )
גודל (פיתגורס, הרכיבים מאונכים):
ו־, ולכן ההעתק ברביע הרביעי:
ההעתק מכוון מתחת לכיוון החיובי של ציר , כלומר (או ).
טעות נפוצה: לחסר בסדר ההפוך (התחלה פחות סוף) ולקבל וקטור בכיוון ההפוך.
סעיף ג
, בכיוון ההעתק; את הדרך אי אפשר לחשב
מעבירים ליחידות SI: .
כיוון המהירות הממוצעת הוא כיוון ההעתק ().
את הדרך אי אפשר לחשב: המסלול אינו ידוע, וההעתק תלוי רק בנקודות ההתחלה והסיום. ידוע רק שהדרך אינה קטנה מ־.
שאלה 11 · שלושה מצבים של מהירות קבועה: רוכב, צנחן וצבבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בכל הסעיפים הגוף נע לאורך קו ישר במהירות קבועה. שימו לב ליחידות: לפני ההצבה בנוסחה יש להביא את כל הגדלים ליחידות מתאימות.
רוכבת אופניים נוסעת במהירות קבועה של במשך דקות. מה המרחק שהיא עוברת? תנו את התשובה בקילומטרים ובמטרים.
צנחן שמצנחו פתוח יורד אנכית במהירות קבועה. הוא יורד קילומטרים במשך דקות. מה מהירות הירידה שלו ב־ וב־?
צב הולך לאורך שביל ישר שאורכו במהירות קבועה של . הצב הולך שעות בכל יום ונח בשאר שעות היממה.
כמה ימים נדרשים לצב כדי לעבור את כל השביל?
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
במהירות קבועה המהירות הממוצעת שווה למהירות הרגעית, ולכן מ־ מקבלים .
המהירות נתונה בקמ"ש, ולכן נמיר את הזמן לשעות:
בדיקה ביחידות SI: , , ו־.
טעות נפוצה: להציב דקות ישירות לצד מהירות בקמ"ש () – היחידות אינן מתאימות.
סעיף ב
נמיר ליחידות SI: , .
המרה לקמ"ש: , ולכן .
סעיף ג
ימים
נחשב כמה הצב עובר ביום אחד. זמן ההליכה ביום בשניות:
מספר הימים:
טעות נפוצה: לחשב את זמן ההליכה הכולל () ולחלק ב־ שעות. הצב הולך רק שעות ביום, ולכן מחלקים ב־: ימים.
שאלה 12 · עגלה ממונעת שמשנה את מהירותה בכל שנייה: השלמת גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
עגלה ממונעת נעה בקו ישר בכיוון אחד בלבד, ויוצאת מהנקודה ברגע . בכל שנייה העגלה נעה במהירות קבועה, ובתחילת השנייה הבאה היא עוברת מיד למהירות חדשה.
בגרף שלפניכם מוצגת מהירות העגלה רק בשניות הראשונה, השנייה והשישית. ידוע גם:
•בשלוש השניות הראשונות העגלה עברה ;
•בין ל־ העגלה עברה ;
•המהירות הממוצעת של העגלה בין ל־ היא .
חשבו את מהירות העגלה בין ל־.
מהי המהירות הממוצעת של העגלה בשלוש השניות הראשונות?
מהי מהירות העגלה בין ל־?
מהי מהירות העגלה בין ל־?
חשבו את המהירות הממוצעת של העגלה בשלוש השניות האחרונות של התנועה (בין ל־).
ברגע העגלה נעצרת ונשארת במקומה. ילד יצא ברגע מהנקודה ורץ אחרי העגלה במהירות קבועה של .
באיזה רגע יגיע הילד אל העגלה?
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
בכל שנייה המהירות קבועה, ולכן ההעתק בשנייה הוא . מהגרף:
בשלוש השניות הראשונות העגלה עברה , ולכן בשנייה השלישית:
סעיף ב
שימו לב: כאן שלושת פרקי הזמן שווים (שנייה כל אחד), ולכן גם ממוצע המהירויות נותן . בפרקי זמן שונים זה לא נכון, ותמיד בטוח לחשב העתק כולל חלקי זמן כולל.
סעיף ג
בשנייה זו המהירות קבועה, והעגלה עברה בשנייה אחת:
סעיף ד
מהמהירות הממוצעת בין ל־:
מהגרף, בשנייה השישית , ולכן . מכאן:
טעות נפוצה: לכתוב – זה נכון כאן רק משום ששני פרקי הזמן שווים (שנייה כל אחד). בפרקי זמן שונים ממוצע המהירויות אינו המהירות הממוצעת.
סעיף ה
סעיף ו
המיקום הסופי של העגלה הוא ההעתק הכולל שלה:
הילד יוצא מ־ ברגע , ולכן . הוא מגיע לעגלה כאשר :
זה אחרי , ולכן העגלה אכן כבר עומדת (ברגע הילד רק ב־, הרחק מאחור).
שאלה 13 · רוכבת לספרייה וחוזרת באוטובוס: גרפים, מהירות ממוצעת ומהירות להשגהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
נועה רוכבת על אופניים מביתה לספרייה במהירות קבועה של , שוהה בספרייה דקות, וחוזרת הביתה באוטובוס שנוסע באותה דרך במהירות קבועה של .
הדרך בין הבית לספרייה ישרה, ואורכה . בחרו את ביתה של נועה כראשית (), את הכיוון מהבית לספרייה כחיובי, ואת רגע היציאה כ־. הזמן שבין הירידה מהאוטובוס לכניסה הביתה זניח.
שרטטו גרף מהירות–זמן של נועה מרגע היציאה מהבית ועד שהיא חוזרת אליו.
שרטטו גרף מקום–זמן של נועה.
חשבו את המהירות הממוצעת (הווקטורית) של נועה ואת הגודל "מרחק כולל חלקי זמן כולל" עבור כל הדרך, מהיציאה מהבית ועד החזרה אליו, כולל השהייה בספרייה. הסבירו מדוע התוצאות שונות.
אחיה של נועה יוצא מהבית דקות אחריה על קורקינט חשמלי ונוסע במהירות קבועה באותה דרך. באיזו מהירות עליו לנסוע כדי להגיע לספרייה בדיוק יחד עם נועה?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
בין ל־ דקות, בין ל־ דקות, בין ל־ דקות.
קודם נחשב את זמני הנסיעה:
השהייה בספרייה נמשכת מ־ עד דקות, והחזרה מ־ עד דקות.
בדרך חזרה נועה נעה נגד הכיוון החיובי, ולכן מהירותה שלילית: .
טעות נפוצה: לשרטט את קטע החזרה מעל ציר הזמן – בגרף מהירות–זמן כיוון התנועה מופיע בסימן המהירות.
סעיף ב
קו ישר מ־ ל־, קו אופקי עד דקות, וקו ישר יורד ל־.
בכל קטע המהירות קבועה, ולכן גרף המקום הוא קו ישר ששיפועו המהירות:
- – דקות: עולה מ־ ל־ (שיפוע חיובי);
- – דקות: קבוע (מנוחה, שיפוע אפס);
- – דקות: יורד מ־ ל־. הקו תלול יותר מזה של הקטע הראשון, כי מהירות החזרה גדולה יותר.
סעיף ג
; מרחק חלקי זמן:
זמן כולל: .
מהירות ממוצעת: נועה חזרה לנקודת היציאה, ולכן ההעתק הכולל אפס:
מרחק כולל חלקי זמן כולל: המרחק שנועה עברה בפועל הוא :
ההבדל נובע מכך שהמהירות הממוצעת תלויה בהעתק (הפרש מקומות), ואילו המרחק סופר את כל הדרך שנועה עברה, בשני הכיוונים.
טעות נפוצה: לחשב ממוצע של המהירויות – פרקי הזמן שונים, ולכן ממוצע פשוט של מהירויות אינו נכון. טעות נוספת: לשכוח לכלול את זמן השהייה.
סעיף ד
נועה מגיעה לספרייה דקות אחרי היציאה. האח יוצא דקות אחריה, ולכן יש לו דקות לעבור :
שאלה 14 · אופנוע מאיץ ממנוחה: תאוצה ממוצעת והמרת יחידותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
אופנוע עומד ברמזור. כשהאור מתחלף לירוק האופנוע מתחיל לנסוע בקו ישר, ולאחר מהירותו .
חשבו את התאוצה הממוצעת של האופנוע ב- השניות האלה, ביחידות .
הניחו שתאוצת האופנוע קבועה ושווה לתאוצה שמצאתם בסעיף א. חשבו את מהירות האופנוע אחרי שהתחיל לנסוע, ב- וב-.
באותה הנחה, כמה זמן אחרי שהתחיל לנסוע מגיע האופנוע למהירות ?
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
קודם ממירים את המהירות ליחידות SI. בקמ"ש אחד יש ב-, ולכן מחלקים ב-:
מדף הנוסחאות, תאוצה ממוצעת:
טעות נפוצה: להציב ישירות ולקבל - היחידות של המהירות ושל הזמן חייבות להתאים.
סעיף ב
זו תנועה שוות תאוצה שמתחילה ממנוחה (). מדף הנוסחאות:
ובקמ"ש: .
סעיף ג
. מ-:
שאלה 15 · שני רוכבי אופניים בכביש ישר: מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעתבאורך בגרות · ברמת בגרות
שני רוכבי אופניים, ו־, עוברים באותו רגע את הנקודה ורוכבים במסלולים מקבילים לאורך קטע כביש ישר.
לכל רוכב מחובר שעון ספורט, המתעד את מיקומו בהפרשי זמן שווים. בשני השעונים הפרש הזמן בין שני תיעודים סמוכים זהה.
הנקודות בתרשים שלפניכם מייצגות את המיקומים המתועדים של הרוכבים ו־ לאורך הקטע , שאורכו ק"מ.
הנקודה היא אמצע הקטע .

היעזרו בתרשים וענו על הסעיפים א–ה שלפניכם.
נתון כי זמן הרכיבה של רוכב מנקודה לנקודה היה שעות.
חשבו את מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב זה בקטע .
בטאו את התשובה ביחידות של וגם של .
קבעו אם מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב בקטע גדולה ממהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב בקטע זה, קטנה ממנה או שווה לה. נמקו בלי לחשב.
חשבו את מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב במחצית הראשונה של קטע הכביש (הקטע ).
נתון כי גודל מהירות הרכיבה של רוכב בקטע השני של רכיבתו קבוע, והוא שווה למהירות הממוצעת שחישבתם בסעיף ג. כמו כן נתון כי גודל מהירות הרכיבה של רוכב בקטע הרביעי של רכיבתו קבוע, והוא שווה למהירות הממוצעת של רוכב בקטע האחרון של רכיבתו (ראו תרשים).
חשבו את התאוצה הממוצעת של רוכב בקטע השלישי של רכיבתו.
קבעו אם יש רגע שבו המהירות הרגעית של שני הרוכבים שווה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
מדף הנוסחאות, מהירות ממוצעת:
רוכב עבר את כל הקטע : בזמן :
המרה ליחידות SI ():
(בתרשים של רוכב יש נקודות, כלומר מרווחי זמן שווים, והמרחקים בין הנקודות שווים – רוכב רכב במהירות קבועה, וכל מרווח זמן בין שני תיעודים הוא , כלומר דקות.)
סעיף ב
מהירות הרכיבה הממוצעת של רוכב גדולה מזו של רוכב .
קביעה: .
נימוק: השעונים מתעדים את המיקום בהפרשי זמן שווים (אותו מרווח זמן אצל שני הרוכבים), ולכן מספר המרווחים בין הנקודות מודד את זמן הרכיבה.
•רוכב : נקודות – מרווחי זמן מ־ עד .
•רוכב : נקודות – רק מרווחי זמן מ־ עד .
שני הרוכבים עברו אותה דרך (), אבל רוכב עבר אותה בזמן קצר יותר. לפי , כשההעתק זהה והזמן קצר יותר – המהירות הממוצעת גדולה יותר.
טעות נפוצה: להסיק מכך שהנקודות של צפופות בסוף הדרך שמהירותו הממוצעת קטנה יותר – המהירות הממוצעת תלויה רק בהעתק הכולל ובזמן הכולל.
סעיף ג
מרווח הזמן בין תיעודים. מסעיף א: רוכב עבר את ב־ ב־ מרווחים, ולכן כל מרווח זמן הוא
(בשני השעונים מרווח הזמן זהה.)
הקטע של רוכב . בין ל־ יש בתרשים של נקודה אחת נוספת, כלומר מרווחי זמן:
היא אמצע הקטע: .
סעיף ד
(תאוטה; )
הקטעים של רכיבת הם המרווחים בין נקודות תיעוד סמוכות; כל קטע נמשך .
- בקטע השני המהירות קבועה ושווה ל־ (נתון). לכן בתחילת הקטע השלישי מהירות היא .
- בקטע הרביעי המהירות קבועה ושווה למהירות הממוצעת של בקטע האחרון שלו. בתרשים, עובר בכל מרווח ברבע שעה, ולכן מהירותו הממוצעת בקטע האחרון היא . לכן בסוף הקטע השלישי (תחילת הרביעי) מהירות היא .
מדף הנוסחאות, תאוצה ממוצעת:
הצבה:
(ביחידות של : .)
הסימן השלילי: הרוכב האט – התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה, וגודלה כ־.
טעות נפוצה: לחשב את התאוצה מהמהירות הממוצעת בקטע השלישי (המרחק בין הנקודות חלקי הזמן) – התאוצה הממוצעת נקבעת לפי המהירויות הרגעיות בתחילת הקטע ובסופו.
סעיף ה
כן. בכל הקטע הרביעי של רכיבת (רבע השעה שבין ל־ דקות) מהירות שני הרוכבים שווה – .
קביעה: כן, יש רגעים כאלה.
נימוק: נתון שבקטע הרביעי של רכיבת מהירותו קבועה ושווה למהירות הממוצעת של בקטע האחרון, כלומר . הקטע הרביעי של מתרחש בזמן שבין ל־, ובזמן זה עדיין רוכב (הוא מסיים רק אחרי ).
•בתרשים של המרחקים בין הנקודות שווים, ולכן סביר ש־ רוכב במהירות קבועה – ואז בכל רגע של הקטע הרביעי של המהירויות הרגעיות של שני הרוכבים שוות.
•וגם אם מהירות אינה קבועה בדיוק בתוך כל מרווח: בכל מרווח מהירותו הממוצעת היא , ולכן אין אפשרות שבמרווח המקביל לקטע הרביעי של מהירותו כל הזמן גדולה מ־ או כל הזמן קטנה ממנה. המהירות משתנה ברציפות, ולכן יש רגע במרווח זה שבו מהירות היא בדיוק – ובאותו רגע גם מהירות היא .
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- שתי משאיות בקטע כביש: מהירות ממוצעת ותאוצה ממוצעת · קיץ 2022 מועד מיוחד, שאלה 1