דילוג לתוכן המרכזי

גרפים של תנועה (מקום–זמן, מהירות–זמן) - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 39 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קרונית ניסוי על מסילה ישרה: מגרף מהירות–זמן להעתק מרבי ולמשוואת מקוםביניים · בינונית

קרונית ניסוי נעה לאורך מסילה ישרה, לאורך ציר xx. ברגע t=0t=0 היא נמצאת בנקודה x=0x=0. לפניכם גרף המהירות של הקרונית כפונקציה של הזמן, מ־t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}. הגרף מורכב מארבעה קטעים ישרים, ונקודות השבירה שלו הן (0,16)(0,16), (5,16)(5,16), (12,−12)(12,-12), (15,6)(15,6), (20,2)(20,2) (זמן ב־s, מהירות ב־m/s).

t (s)v (m/s)246810121416182022-14-12-10-8-6-4-224681012141618
א.

מהי תאוצת הקרונית בכל אחד מארבעת קטעי התנועה?

ב.

באיזה רגע הקרונית נמצאת במרחק הגדול ביותר מנקודת היציאה שלה, ומהו המרחק הזה? נמקו.

ג.

מהי הדרך הכוללת שעברה הקרונית ב־2020 השניות, ומהי מהירותה הממוצעת בפרק הזמן הזה? באיזו מהירות קבועה הייתה צריכה לנוע קרונית אחרת כדי להגיע מ־x=0x=0 לאותו מקום סופי באותו זמן?

ד.

רשמו את מקום הקרונית כפונקציה של הזמן בקטע 12 s≤t≤15 s12\,\text{s}\le t\le15\,\text{s}. באילו רגעים בקטע הזה הקרונית נמצאת בנקודה x=85 mx=85\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

00–5 s5\,\text{s}: a=0a=0; 55–12 s12\,\text{s}: a=−4 m/s2a=-4\,\text{m/s}^2; 1212–15 s15\,\text{s}: a=6 m/s2a=6\,\text{m/s}^2; 1515–20 s20\,\text{s}: a=−0.8 m/s2a=-0.8\,\text{m/s}^2

בכל קטע הגרף ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}.

a1=16−165=0,a2=−12−1612−5=−4 m/s2a_1=\frac{16-16}{5}=0,\qquad a_2=\frac{-12-16}{12-5}=-4\,\text{m/s}^2
a3=6−(−12)15−12=6 m/s2,a4=2−620−15=−0.8 m/s2a_3=\frac{6-(-12)}{15-12}=6\,\text{m/s}^2,\qquad a_4=\frac{2-6}{20-15}=-0.8\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: לחשוב שבקטע השני התאוצה מתהפכת כשהמהירות עוברת דרך אפס. השיפוע של הקטע קבוע לכל אורכו – התאוצה היא −4 m/s2-4\,\text{m/s}^2 גם כשהקרונית כבר נעה אחורה.

סעיף ב

תשובה:

t=9 st=9\,\text{s}, במרחק 112 m112\,\text{m}

כל עוד v>0v>0 הקרונית מתרחקת. המהירות מתאפסת בקטע השני:

16−4(t−5)=0  ⇒  t=9 s16-4(t-5)=0\;\Rightarrow\;t=9\,\text{s}

ההעתק עד רגע זה הוא השטח שמתחת לגרף:

x(9)=16⋅5+12⋅4⋅16=80+32=112 mx(9)=16\cdot5+\tfrac12\cdot4\cdot16=80+32=112\,\text{m}

צריך לבדוק שהקרונית לא מגיעה רחוק יותר בהמשך. בין 99 ל־14 s14\,\text{s} היא נעה אחורה (המהירות מתאפסת שוב ב־−12+6(t−12)=0⇒t=14 s-12+6(t-12)=0\Rightarrow t=14\,\text{s}):

x(14)=112−12⋅5⋅12=82 mx(14)=112-\tfrac12\cdot5\cdot12=82\,\text{m}

משם היא שוב מתקדמת עד סוף התנועה: Δx=12⋅1⋅6+6+22⋅5=3+20=23 m\Delta x=\tfrac12\cdot1\cdot6+\tfrac{6+2}{2}\cdot5=3+20=23\,\text{m}, ולכן x(20)=105 m<112 mx(20)=105\,\text{m}<112\,\text{m}. המרחק הגדול ביותר הוא אפוא 112 m112\,\text{m} ברגע t=9 st=9\,\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

דרך 165 m165\,\text{m}; מהירות ממוצעת vˉ=5.25 m/s\bar v=5.25\,\text{m/s} (וזו גם המהירות הקבועה המבוקשת)

מסעיף ב: הקרונית התקדמה 112 m112\,\text{m}, חזרה 112−82=30 m112-82=30\,\text{m}, ושוב התקדמה 105−82=23 m105-82=23\,\text{m}:

s=112+30+23=165 ms=112+30+23=165\,\text{m}

המהירות הממוצעת מוגדרת לפי ההעתק:

vˉ=ΔxΔt=105−020=5.25 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{105-0}{20}=5.25\,\text{m/s}

קרונית שנעה במהירות קבועה 5.25 m/s5.25\,\text{m/s} עוברת בדיוק אותו העתק באותו זמן.

טעות נפוצה: לחלק את הדרך בזמן (165/20=8.25 m/s165/20=8.25\,\text{m/s}). זה קצב הדרך הממוצע (גודל סקלרי), ולא המהירות הממוצעת – הקטע שבו הקרונית נסוגה מקטין את ההעתק.

סעיף ד

תשובה:

x(t)=94−12(t−12)+3(t−12)2x(t)=94-12(t-12)+3(t-12)^2 (ב־m, tt ב־s); t=13 st=13\,\text{s} ו־t=15 st=15\,\text{s}

מקום הקרונית בתחילת הקטע: x(12)=112−12⋅3⋅12=94 mx(12)=112-\tfrac12\cdot3\cdot12=94\,\text{m}. בקטע v0=−12 m/sv_0=-12\,\text{m/s} ו־a=6 m/s2a=6\,\text{m/s}^2, והזמן נמדד מתחילת הקטע:

x(t)=94−12(t−12)+12⋅6 (t−12)2=94−12(t−12)+3(t−12)2x(t)=94-12(t-12)+\tfrac12\cdot6\,(t-12)^2=94-12(t-12)+3(t-12)^2

נציב x=85x=85 ונסמן τ=t−12\tau=t-12:

3τ2−12τ+9=0  ⇒  τ2−4τ+3=0  ⇒  τ=1 or τ=33\tau^2-12\tau+9=0\;\Rightarrow\;\tau^2-4\tau+3=0\;\Rightarrow\;\tau=1\ \text{or}\ \tau=3

כלומר t=13 st=13\,\text{s} (בדרך אחורה, לפני שהקרונית נעצרת ב־t=14 st=14\,\text{s} ב־x=82 mx=82\,\text{m}) ו־t=15 st=15\,\text{s} (בדרך קדימה). בדיקה: x(15)=94−36+27=85 mx(15)=94-36+27=85\,\text{m}, בהתאם לשטח מתחת לגרף.

טעות נפוצה: לכתוב x=94−12t+3t2x=94-12t+3t^2 עם tt במקום t−12t-12.

שאלה 2 · כדור הנופל ממרפסת: גרף מהירות–זמן מחיישןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

תלמידים שחררו ממנוחה כדור קטן מגובה מסוים מעל הקרקע, ליד קיר של בניין. חיישן תנועה שהוצב מעל הכדור מדד את גודל מהירות הכדור כל 0.1 s0.1\,\text{s}, החל מרגע השחרור (t=0t=0) ועד לרגע שלפני פגיעתו בקרקע, ב־t=0.7 st=0.7\,\text{s} (ראו תרשים). הכיוון החיובי – כלפי מטה.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

t (s)t\,(\text{s})000.10.10.20.20.30.30.40.40.50.50.60.60.70.7
v (m/s)v\,(\text{m/s})001.041.041.911.912.982.983.993.994.844.845.915.916.826.82
א.

סרטטו דיאגרמת פיזור של מהירות הכדור (vv) כתלות בזמן (tt), והוסיפו לה קו מגמה. קבעו מהו סוג התנועה של הכדור, ונמקו.

ב.

היעזרו בקו המגמה וחשבו את תאוצת הכדור. השוו את התוצאה לתאוצת הנפילה החופשית.

ג.

היעזרו בגרף שסרטטתם וחשבו את הגובה שממנו שוחרר הכדור.

ד.

מאותו גובה זורקים כדור שני, זהה לראשון, אנכית כלפי מטה במהירות התחלתית שגודלה 2 m/s2\,\text{m/s}.

(1)

סרטטו באופן איכותי, על אותה מערכת צירים, את הגרף v(t)v(t) של הכדור השני. הסבירו את צורתו ביחס לקו המגמה של הכדור הראשון.

(2)

חשבו כעבור כמה זמן מרגע הזריקה פוגע הכדור השני בקרקע.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

קו מגמה ישר: v≈9.75 t+0.02v\approx 9.75\,t+0.02; תנועה שוות תאוצה (המהירות גדלה באופן קווי).

ציר אופקי: tt בשניות (מ־00 עד 0.7 s0.7\,\text{s}). ציר אנכי: vv ב־m/s\text{m/s} (מ־00 עד 7 m/s7\,\text{m/s}).

מסמנים את שמונה הנקודות מהטבלה ומעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו:

t (s)v (m/s)0.00.10.20.30.40.50.60.701234567

הקו כמעט עובר בראשית (הכדור שוחרר ממנוחה), ומשוואתו v≈9.75 t+0.02v\approx 9.75\,t+0.02.

סוג התנועה: המהירות גדלה באופן קווי עם הזמן, כלומר בכל פרק זמן שווה היא גדלה באותו שיעור – זו תנועה שוות תאוצה (מהירות גדלה – תנועה מואצת, כלפי מטה).

סעיף ב

תשובה:

a≈9.8 m/s2a\approx 9.8\,\text{m/s}^2 כלפי מטה – בקירוב gg.

מדף הנוסחאות v=v0+atv=v_0+at – בגרף v(t)v(t) התאוצה היא שיפוע הישר.

בוחרים שתי נקודות על קו המגמה (לא מהטבלה), רחוקות זו מזו: (0, 0.02)(0,\,0.02) ו־(0.7, 6.85)(0.7,\,6.85):

a=ΔvΔt=6.85−0.020.7−0=6.830.7≈9.8 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{6.85-0.02}{0.7-0}=\frac{6.83}{0.7}\approx 9.8\,\text{m/s}^2

התאוצה כלפי מטה (הכיוון החיובי), וגודלה קרוב מאוד ל־g≈10 m/s2g\approx 10\,\text{m/s}^2 – כמצופה מגוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכובד.

טעות נפוצה: לחשב את התאוצה כ־vt\frac{v}{t} של נקודה בודדת מהטבלה – יש להשתמש בשיפוע הקו.

סעיף ג

תשובה:

h≈2.4 mh\approx 2.4\,\text{m}

ההעתק בפרק זמן שווה לשטח שבין גרף v(t)v(t) לבין ציר הזמן. הכדור נע מרגע השחרור (t=0t=0) עד הפגיעה בקרקע (t=0.7 st=0.7\,\text{s}), ולכן הגובה שווה לשטח מתחת לקו המגמה בין t=0t=0 ל־t=0.7 st=0.7\,\text{s}.

השטח הוא טרפז (כמעט משולש), שבסיסיו המהירויות בקצוות על קו המגמה – 0.02 m/s0.02\,\text{m/s} ו־6.85 m/s6.85\,\text{m/s} – וגובהו 0.7 s0.7\,\text{s}:

h=(0.02+6.85)2⋅0.7≈2.4 mh=\frac{(0.02+6.85)}{2}\cdot 0.7\approx 2.4\,\text{m}

(בדיקה: מ־x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 עם v0≈0v_0\approx 0: h≈12⋅9.8⋅0.72≈2.4 mh\approx\tfrac12\cdot 9.8\cdot 0.7^2\approx 2.4\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לכפול את המהירות הסופית בזמן (6.85⋅0.7≈4.8 m6.85\cdot 0.7\approx 4.8\,\text{m}) – זה נכון רק למהירות קבועה; כאן השטח הוא משולש.

סעיף ד(1)

תשובה:

קו ישר מקביל לקו של הכדור הראשון, שנקודת החיתוך שלו עם הציר האנכי היא 2 m/s2\,\text{m/s}.

גם על הכדור השני פועל רק כוח הכובד, ולכן תאוצתו זהה – אותו שיפוע. ההבדל היחיד הוא המהירות ההתחלתית: v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s} במקום 00. לכן הגרף הוא קו ישר המקביל לקו של הכדור הראשון, המוזז כלפי מעלה ב־2 m/s2\,\text{m/s}:

כדור 1כדור 2
tv

סעיף ד(2)

תשובה:

t≈0.53 st\approx 0.53\,\text{s} (קצר מ־0.7 s0.7\,\text{s})

הכדור השני עובר את אותו גובה h≈2.4 mh\approx 2.4\,\text{m}, באותה תאוצה a≈9.8 m/s2a\approx 9.8\,\text{m/s}^2, אבל במהירות התחלתית v0=2 m/sv_0=2\,\text{m/s} כלפי מטה. מדף הנוסחאות:

x=x0+v0t+12at2  ⇒  2.4=2t+12⋅9.8 t2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;2.4=2t+\tfrac12\cdot 9.8\,t^2
4.9t2+2t−2.4=0  ⇒  t=−2+22+4⋅4.9⋅2.42⋅4.9=−2+7.139.8≈0.53 s4.9t^2+2t-2.4=0\;\Rightarrow\;t=\frac{-2+\sqrt{2^2+4\cdot 4.9\cdot 2.4}}{2\cdot 4.9}=\frac{-2+7.13}{9.8}\approx 0.53\,\text{s}

(הפתרון השלילי של המשוואה אינו פיזיקלי.)

כמצופה: בגרף, השטח מתחת לקו המוזז כלפי מעלה מצטבר מהר יותר, ולכן מגיע ל־2.4 m2.4\,\text{m} בזמן קצר יותר.

שאלה 3 · קורקינט חשמלי: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכב על קורקינט חשמלי נוסע על שביל ישר. ברגע t=0t=0 הוא יוצא ממנוחה מן הנקודה x=0x=0. הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הקורקינט כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 ועד שהקורקינט נעצר.

הכיוון ימינה מוגדר חיובי.

א.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של הקורקינט בכל אחד משלושת פרקי הזמן: 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}, 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}, 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}.

ב.

קבעו את כיוון התנועה של הקורקינט ואת כיוון התאוצה שלו ברגע t=11 st=11\,\text{s}. נמקו את קביעתכם.

ג.

חשבו את הדרך שעבר הקורקינט מרגע t=0t=0 ועד שנעצר.

ד.

חשבו באיזה רגע עבר הקורקינט בנקודה x=30 mx=30\,\text{m}.

ה.

חשבו את המהירות הממוצעת של הקורקינט מרגע t=0t=0 ועד שנעצר.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

1.5 m/s21.5\,\text{m/s}^2 ימינה; 00; 2 m/s22\,\text{m/s}^2 שמאלה (a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2).

בכל פרק זמן הגרף הוא קו ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע. מדף הנוסחאות a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

- 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}:

a1=6−04−0=1.5 m/s2(ימינה)a_1=\frac{6-0}{4-0}=1.5\,\text{m/s}^2\quad(\text{ימינה})

- 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}: המהירות קבועה, a2=0a_2=0.

- 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}:

a3=0−613−10=−2 m/s2a_3=\frac{0-6}{13-10}=-2\,\text{m/s}^2

גודל 2 m/s22\,\text{m/s}^2, כיוון שמאלה (הסימן השלילי).

סעיף ב

תשובה:

הקורקינט נע ימינה, ותאוצתו שמאלה.

כיוון התנועה – ימינה. כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות. ברגע t=11 st=11\,\text{s} המהירות חיובית:

v=v0+at=6+(−2)⋅1=4 m/s>0v=v_0+at=6+(-2)\cdot 1=4\,\text{m/s}>0

כיוון התאוצה – שמאלה. בפרק הזמן 10<t<13 s10<t<13\,\text{s} השיפוע שלילי (a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2, סעיף א). המהירות והתאוצה בכיוונים מנוגדים – ולכן הקורקינט מאט.

טעות נפוצה: לקבוע שהקורקינט נע שמאלה כי הגרף "יורד" – הגרף יורד אך עדיין מעל ציר הזמן, כלומר המהירות חיובית.

סעיף ג

תשובה:

57 m57\,\text{m}

המהירות חיובית כל הזמן, ולכן הדרך שווה להעתק – השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן. מחלקים את השטח לשלושה חלקים:

•משולש, 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}: 12⋅4⋅6=12 m\frac12\cdot 4\cdot 6=12\,\text{m}

•מלבן, 4<t<10 s4<t<10\,\text{s}: 6⋅6=36 m6\cdot 6=36\,\text{m}

•משולש, 10<t<13 s10<t<13\,\text{s}: 12⋅3⋅6=9 m\frac12\cdot 3\cdot 6=9\,\text{m}

Δx=12+36+9=57 m\Delta x=12+36+9=57\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

t=7 st=7\,\text{s}

בסוף השלב הראשון (t=4 st=4\,\text{s}) הקורקינט נמצא ב־x=12 mx=12\,\text{m} (השטח של המשולש הראשון, סעיף ג). עד סוף השלב השני הוא מגיע ל־x=12+36=48 mx=12+36=48\,\text{m}, ולכן הנקודה x=30 mx=30\,\text{m} נמצאת בשלב השני, שבו המהירות קבועה, 6 m/s6\,\text{m/s}.

בשלב זה, לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 עם a=0a=0:

30=12+6 (t−4)  ⇒  t−4=186=3 s  ⇒  t=7 s30=12+6\,(t-4)\;\Rightarrow\;t-4=\frac{18}{6}=3\,\text{s}\;\Rightarrow\;t=7\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשב t=306=5 st=\frac{30}{6}=5\,\text{s} – הקורקינט לא נע במהירות 6 m/s6\,\text{m/s} מן ההתחלה, ובארבע השניות הראשונות עבר רק 12 m12\,\text{m}.

סעיף ה

תשובה:

vˉ≈4.4 m/s\bar v\approx 4.4\,\text{m/s} (ימינה)

לפי הגדרת המהירות הממוצעת מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=5713≈4.4 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{57}{13}\approx 4.4\,\text{m/s}

כיוון המהירות הממוצעת – ימינה, כיוון ההעתק.

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של מהירויות, למשל 0+62=3 m/s\frac{0+6}{2}=3\,\text{m/s} – המהירות הממוצעת היא העתק חלקי זמן.

שאלה 4 · עגלה הנדחפת במעלה מסילה משופעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה קטנה נמצאת על מסילה ישרה וחלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ לאופק (ראו תרשים). ברגע t=0t=0 מקנים לעגלה מהירות v0v_0 בכיוון מעלה המסילה.

בגרף שלפניכם מתוארת מהירות העגלה כפונקצייה של הזמן במשך השנייה הראשונה של התנועה. התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והעגלה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

היעזרו בגרף וחשבו את תאוצת העגלה (גודל וכיוון). הראו שהתוצאה מתאימה למסילה חלקה הנטויה בזווית של 30∘30^\circ.

ב.

חשבו מתי העגלה נעצרת לרגע, ומה המרחק שעברה לאורך המסילה עד רגע זה.

ג.

חשבו את מקום העגלה ברגע t=1 st=1\,\text{s} ביחס לנקודת היציאה, ואת הדרך הכוללת שעברה העגלה עד רגע זה.

ד.

מחליפים את המסילה במסילה מחוספסת בעלת אותה זווית נטייה. מקדם החיכוך הקינטי בין העגלה למסילה הוא μk=0.3\mu_k=0.3.

רשמו את משוואת הכוחות לאורך המסילה וחשבו את גודל תאוצת העגלה כשהיא נעה במעלה המסילה, ואת גודל תאוצתה כשהיא נעה במורד המסילה.

ה.

על המסילה המחוספסת מקנים לעגלה שוב את המהירות v0v_0 במעלה המסילה. העגלה נעצרת לרגע וחוזרת לנקודת היציאה.

קבעו אם זמן העלייה (עד העצירה) ארוך מזמן הירידה (חזרה לנקודת היציאה), קצר ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2, כלומר 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה; gsin⁡30∘=5 m/s2g\sin 30^\circ=5\,\text{m/s}^2.

מהגרף, בין (0, 3)(0,\,3) ל־(1, −2)(1,\,-2):

a=ΔvΔt=−2−31−0=−5 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{-2-3}{1-0}=-5\,\text{m/s}^2

המהירות ההתחלתית במעלה המסילה חיובית, ולכן הכיוון החיובי הוא במעלה, והתאוצה – 5 m/s25\,\text{m/s}^2 במורד המסילה.

על מסילה חלקה פועלים על העגלה הכובד והכוח הנורמלי. הנורמל ניצב למסילה, ולכן לאורך המסילה פועל רק רכיב הכובד mgsin⁡θmg\sin\theta במורד. לפי החוק השני של ניוטון:

mgsin⁡θ=ma  ⇒  a=gsin⁡30∘=10⋅0.5=5 m/s2mg\sin\theta=ma\;\Rightarrow\;a=g\sin 30^\circ=10\cdot 0.5=5\,\text{m/s}^2

בהתאם לגרף ✓.

סעיף ב

תשובה:

t=0.6 st=0.6\,\text{s}; 0.9 m0.9\,\text{m}

העגלה נעצרת כשמהירותה אפס. מ־v=v0+atv=v_0+at:

0=3−5t  ⇒  t=0.6 s0=3-5t\;\Rightarrow\;t=0.6\,\text{s}

(גם בגרף: הקו חוצה את ציר הזמן ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.)

המרחק עד העצירה, מ־x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2:

x−x0=3⋅0.6+12⋅(−5)⋅0.62=1.8−0.9=0.9 mx-x_0=3\cdot 0.6+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 0.6^2=1.8-0.9=0.9\,\text{m}

(או: השטח בין הגרף לציר הזמן עד t=0.6 st=0.6\,\text{s}: 12⋅0.6⋅3=0.9 m\tfrac12\cdot 0.6\cdot 3=0.9\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה; דרך כוללת 1.3 m1.3\,\text{m}

ההעתק מ־t=0t=0 עד t=1 st=1\,\text{s}:

x−x0=v0t+12at2=3⋅1+12⋅(−5)⋅12=3−2.5=0.5 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=3\cdot 1+\tfrac12\cdot(-5)\cdot 1^2=3-2.5=0.5\,\text{m}

העגלה נמצאת 0.5 m0.5\,\text{m} במעלה נקודת היציאה.

הדרך: עד t=0.6 st=0.6\,\text{s} עלתה העגלה 0.9 m0.9\,\text{m}. מ־t=0.6 st=0.6\,\text{s} עד t=1 st=1\,\text{s} היא ירדה ממנוחה:

12⋅5⋅0.42=0.4 m\tfrac12\cdot 5\cdot 0.4^2=0.4\,\text{m}

הדרך הכוללת: 0.9+0.4=1.3 m0.9+0.4=1.3\,\text{m}. (בדיקה: 0.9−0.4=0.5 m0.9-0.4=0.5\,\text{m} ✓.)

טעות נפוצה: לזהות את ההעתק עם הדרך – העגלה שינתה כיוון ב־t=0.6 st=0.6\,\text{s}.

סעיף ד

תשובה:

בעלייה ≈7.60 m/s2\approx 7.60\,\text{m/s}^2; בירידה ≈2.40 m/s2\approx 2.40\,\text{m/s}^2 (שתיהן במורד)

בניצב למסילה אין תאוצה: N=mgcos⁡30∘N=mg\cos 30^\circ, ולכן כוח החיכוך הקינטי:

fk=μkN=μkmgcos⁡30∘f_k=\mu_kN=\mu_kmg\cos 30^\circ

בעלייה: רכיב הכובד והחיכוך שניהם במורד:

mgsin⁡30∘+μkmgcos⁡30∘=ma1  ⇒  a1=10⋅0.5+0.3⋅10⋅0.866≈7.60 m/s2mg\sin 30^\circ+\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_1\;\Rightarrow\;a_1=10\cdot 0.5+0.3\cdot 10\cdot 0.866\approx 7.60\,\text{m/s}^2

בירידה: רכיב הכובד במורד, החיכוך במעלה:

mgsin⁡30∘−μkmgcos⁡30∘=ma2  ⇒  a2=5−2.60≈2.40 m/s2mg\sin 30^\circ-\mu_kmg\cos 30^\circ=ma_2\;\Rightarrow\;a_2=5-2.60\approx 2.40\,\text{m/s}^2

בשני המקרים התאוצה מכוונת במורד המסילה.

טעות נפוצה: לכתוב fk=μkmgf_k=\mu_kmg – על מישור משופע הכוח הנורמלי הוא mgcos⁡θmg\cos\theta.

סעיף ה

תשובה:

זמן העלייה קצר מזמן הירידה (≈0.39 s\approx 0.39\,\text{s} לעומת ≈0.70 s\approx 0.70\,\text{s}).

קביעה: זמן העלייה קצר יותר.

נימוק: בעלייה ובירידה העגלה עוברת אותו מרחק dd (מנקודת היציאה עד נקודת העצירה ובחזרה). כל אחד מן הקטעים אפשר לתאר כתנועה שוות תאוצה שבה המהירות בקצה אחד אפס, ולכן:

d=12at2  ⇒  t=2dad=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2d}{a}}

מסעיף ד, תאוצת העלייה (7.60 m/s27.60\,\text{m/s}^2) גדולה מתאוצת הירידה (2.40 m/s22.40\,\text{m/s}^2), ולכן לאותו מרחק זמן העלייה קצר יותר.

בדיקה מספרית: t1=37.60≈0.39 st_1=\frac{3}{7.60}\approx 0.39\,\text{s}, d=322⋅7.60≈0.59 md=\frac{3^2}{2\cdot 7.60}\approx 0.59\,\text{m}, t2=2⋅0.592.40≈0.70 st_2=\sqrt{\frac{2\cdot 0.59}{2.40}}\approx 0.70\,\text{s}.

(גם מהירות החזרה לנקודת היציאה, 2⋅2.40⋅0.59≈1.7 m/s\sqrt{2\cdot 2.40\cdot 0.59}\approx 1.7\,\text{m/s}, קטנה מ־3 m/s3\,\text{m/s} – החיכוך הפך חלק מהאנרגייה לחום.)

שאלה 5 · נסיעת אוטובוס: גרף מהירות–זמן ומרחק עצירהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אוטובוס יצא ממנוחה מתחנה ונסע לאורך כביש ישר. הגרף שלהלן מתאר את גודל מהירות האוטובוס כפונקצייה של הזמן ב־2020 השניות הראשונות של הנסיעה.

א.

חשבו את תאוצת האוטובוס בשלב 0<t<8 s0<t<8\,\text{s} ובשלב 8 s<t<20 s8\,\text{s}<t<20\,\text{s} .

ב.

חשבו את המרחק שעבר האוטובוס ב־2020 השניות הראשונות.

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של האוטובוס ב־2020 השניות הראשונות. תלמיד חישב את המהירות הממוצעת כך: 0+122=6 ms\frac{0+12}{2}=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} . הסבירו מדוע תשובתו שגויה.

ד.

אחרי 2020 השניות המשיך האוטובוס לנסוע במהירות 12 ms12\,\frac{\text{m}}{\text{s}} . הנהג הבחין בהולך רגל שעלה על מעבר החצייה, ולחץ על הבלם 0.8 s0.8\,\text{s} לאחר מכן (זמן התגובה). גודל תאוטת הבלימה של האוטובוס הוא 4 ms24\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2} .

חשבו את המרחק שעבר האוטובוס בזמן התגובה, ואת משך הבלימה – מן הרגע שהנהג לחץ על הבלם ועד שהאוטובוס נעצר.

ה.

1. חשבו את המרחק הכולל שעבר האוטובוס מן הרגע שהנהג הבחין בהולך הרגל ועד שנעצר.

2. אילו נסע האוטובוס במהירות חצי מזו (6 ms6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}), באותו זמן תגובה ובאותה תאוטה – פי כמה היה קטן מרחק הבלימה (מרגע הלחיצה על הבלם)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

0<t<8 s0<t<8\,\text{s}: a=1.5 m/s2a=1.5\,\text{m/s}^2; 8<t<20 s8<t<20\,\text{s}: a=0a=0.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}.

שלב 1: הגרף קו ישר עולה:

a1=12−08−0=1.5 m/s2a_1=\frac{12-0}{8-0}=1.5\,\text{m/s}^2

שלב 2: הגרף אופקי – המהירות קבועה, 12 m/s12\,\text{m/s}:

a2=12−1220−8=0a_2=\frac{12-12}{20-8}=0

סעיף ב

תשובה:

192 m192\,\text{m}

האוטובוס נע בכיוון אחד, ולכן המרחק שווה לשטח שמתחת לגרף.

שלב 1 – משולש:

Δx1=12⋅8⋅12=48 m\Delta x_1=\tfrac12\cdot 8\cdot 12=48\,\text{m}

(או לפי x=x0+v0t+12at2=12⋅1.5⋅82=48 mx=x_0+v_0t+\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 8^2=48\,\text{m}.)

שלב 2 – מלבן:

Δx2=12⋅12=144 m\Delta x_2=12\cdot 12=144\,\text{m}

סך הכול:

Δx=48+144=192 m\Delta x=48+144=192\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vˉ=9.6 m/s\bar v=9.6\,\text{m/s}. הנוסחה v0+v2\frac{v_0+v}{2} נכונה רק לתנועה שוות תאוצה לאורך כל הזמן, ואילו כאן יש שלב בתאוצה ושלב במהירות קבועה.

vˉ=ΔxΔt=19220=9.6 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{192}{20}=9.6\,\text{m/s}

מדוע התלמיד טעה: הנוסחה vˉ=v0+v2\bar v=\frac{v_0+v}{2} נובעת מתנועה שוות תאוצה, שבה המהירות גדלה באופן קווי לאורך כל פרק הזמן. כאן האוטובוס האיץ רק 88 שניות, ובמשך 1212 השניות הבאות נע במהירות המרבית 12 m/s12\,\text{m/s}. הוא בילה את רוב הזמן במהירות הגבוהה, ולכן המהירות הממוצעת גדולה מ־6 m/s6\,\text{m/s}. (בשלב 1 לבדו הנוסחה כן נכונה: 0+122=6 m/s\frac{0+12}{2}=6\,\text{m/s}, ו־6⋅8=48 m6\cdot 8=48\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

בזמן התגובה: 9.6 m9.6\,\text{m}; משך הבלימה: 3 s3\,\text{s}.

זמן התגובה. עד הלחיצה על הבלם האוטובוס נע במהירות קבועה 12 m/s12\,\text{m/s}:

Δx1=v0tr=12⋅0.8=9.6 m\Delta x_1=v_0t_r=12\cdot 0.8=9.6\,\text{m}

משך הבלימה. כיוון חיובי – כיוון הנסיעה, a=−4 m/s2a=-4\,\text{m/s}^2. לפי v=v0+atv=v_0+at עם v=0v=0:

t=−v0a=−12−4=3 st=\frac{-v_0}{a}=\frac{-12}{-4}=3\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

1. 27.6 m27.6\,\text{m}. 2. מרחק הבלימה קטן פי 44 (מ־1818 ל־4.5 m4.5\,\text{m}), כי הוא יחסי לריבוע המהירות.

1. מרחק הבלימה. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

Δx2=0−1222⋅(−4)=1448=18 m\Delta x_2=\frac{0-12^2}{2\cdot(-4)}=\frac{144}{8}=18\,\text{m}

המרחק הכולל:

Δx=9.6+18=27.6 m\Delta x=9.6+18=27.6\,\text{m}

2. מאותה נוסחה, מרחק הבלימה הוא

d=v022∣a∣d=\frac{v_0^2}{2|a|}

כלומר הוא יחסי ל־v02v_0^2. כשהמהירות קטנה פי 22, מרחק הבלימה קטן פי 22=42^2=4:

d′=622⋅4=4.5 m=184d'=\frac{6^2}{2\cdot 4}=4.5\,\text{m}=\frac{18}{4}

(המרחק בזמן התגובה, לעומת זאת, יחסי למהירות עצמה וקטן רק פי 22: 4.8 m4.8\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לחשוב שמרחק הבלימה קטן פי 22 כמו המהירות.

שאלה 6 · רוכבת אופניים בולמת לפני רמזורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכבת אופניים נוסעת על כביש ישר ואופקי במהירות קבועה שגודלה 8 ms8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

ברגע t=0t=0 היא מבחינה ברמזור אדום. עד שהיא מתחילה לבלום עובר "זמן תגובה" של 0.5 s0.5\,\text{s}, ובמהלכו היא ממשיכה לנוע באותה מהירות.

לאחר מכן היא בולמת, וגודל מהירותה קטן בקצב קבוע של 2 ms2\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכל שנייה, עד לעצירה.

א.

חשבו את הדרך שעברה הרוכבת במהלך זמן התגובה.

ב.

חשבו את משך הבלימה – מרגע תחילת הבלימה ועד לעצירה.

ג.

חשבו את דרך הבלימה, ואת הדרך הכוללת שעברה הרוכבת מרגע t=0t=0 ועד לעצירה.

ד.

ברגע t=0t=0 הייתה הרוכבת במרחק 18 m18\,\text{m} מקו העצירה של הרמזור.

קבעו אם היא נעצרה לפני קו העצירה. אם לא – חשבו מה גודל התאוצה המזערי בבלימה שהיה מאפשר לה לעצור בדיוק על הקו (באותו זמן תגובה).

ה.

הכיוון החיובי של ציר ה־xx נקבע נגד כיוון התנועה של הרוכבת.

סרטטו גרף של מהירות הרוכבת כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 ועד לעצירתה, וקבעו את סימן התאוצה שלה במהלך הבלימה ביחס לציר זה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

4 m4\,\text{m}

במהלך זמן התגובה הרוכבת נעה במהירות קבועה (תנועה קצובה), ולכן:

x−x0=vt=8⋅0.5=4 mx-x_0=vt=8\cdot 0.5=4\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

4 s4\,\text{s}

נבחר כיוון חיובי בכיוון התנועה. בבלימה v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s} ו־a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2. מדף הנוסחאות:

v=v0+atv=v_0+at

ברגע העצירה v=0v=0:

t=−v0a=−8−2=4 st=-\frac{v_0}{a}=-\frac{8}{-2}=4\,\text{s}

הרוכבת נעצרת ברגע t=0.5+4=4.5 st=0.5+4=4.5\,\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

דרך הבלימה 16 m16\,\text{m}; הדרך הכוללת 20 m20\,\text{m}

מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

עם v=0v=0, v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s}, a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2:

x−x0=−v022a=−642⋅(−2)=16 mx-x_0=-\frac{v_0^2}{2a}=-\frac{64}{2\cdot(-2)}=16\,\text{m}

(בדיקה: v0+v2 t=8+02⋅4=16 m\frac{v_0+v}{2}\,t=\frac{8+0}{2}\cdot 4=16\,\text{m}.)

הדרך הכוללת – דרך התגובה ועוד דרך הבלימה:

d=4+16=20 md=4+16=20\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

לא – היא חוצה את הקו ב־2 m2\,\text{m}. התאוצה הנדרשת: כ־2.29 m/s22.29\,\text{m/s}^2.

קביעה: הרוכבת אינה נעצרת לפני הקו: הדרך הכוללת 20 m20\,\text{m} גדולה מ־18 m18\,\text{m}, והיא נעצרת 2 m2\,\text{m} אחרי הקו.

התאוצה הנדרשת: זמן התגובה לא השתנה, ולכן גם הפעם היא עוברת 4 m4\,\text{m} לפני שהיא מתחילה לבלום. לבלימה נותרים:

18−4=14 m18-4=14\,\text{m}

מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

∣a∣=v022(x−x0)=822⋅14=6428≈2.29 m/s2|a|=\frac{v_0^2}{2(x-x_0)}=\frac{8^2}{2\cdot 14}=\frac{64}{28}\approx 2.29\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את כל 1818 המטרים כדרך בלימה – במהלך זמן התגובה הרוכבת עדיין לא בולמת.

סעיף ה

תשובה:

קו אופקי ב־v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s} מ־t=0t=0 עד 0.5 s0.5\,\text{s}, ואז קו ישר עולה עד 00 ב־t=4.5 st=4.5\,\text{s}. התאוצה בבלימה חיובית: +2 m/s2+2\,\text{m/s}^2.

הרוכבת נעה נגד הכיוון החיובי, ולכן מהירותה שלילית: v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s}.

- 0≤t≤0.5 s0\le t\le 0.5\,\text{s} (זמן תגובה): מהירות קבועה – קו אופקי ב־v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s}.

- 0.5≤t≤4.5 s0.5\le t\le 4.5\,\text{s} (בלימה): גודל המהירות קטן בקצב קבוע עד 00 – קו ישר מ־(0.5, −8)(0.5,\,-8) עד (4.5, 0)(4.5,\,0):

v(t)=−8+2(t−0.5)v(t)=-8+2(t-0.5)
t (s)v (m/s)-0.50.51.01.52.02.53.03.54.04.55.05.5-8-6-4-22

סימן התאוצה: שיפוע הגרף בבלימה חיובי:

a=ΔvΔt=0−(−8)4=+2 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{0-(-8)}{4}=+2\,\text{m/s}^2

המהירות מכוונת נגד הציר והתאוצה מכוונת נגד המהירות (הרוכבת מאטה) – כלומר בכיוון הציר, ולכן התאוצה חיובית.

טעות נפוצה: לקבוע ש"בלימה = תאוצה שלילית" – הסימן תלוי בכיוון הציר שנבחר.

שאלה 7 · מכונית יוצאת מרמזור ורוכב אופנייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית עומדת ברמזור. ברגע t=0t=0 האור מתחלף לירוק, והמכונית מתחילה לנסוע לאורך כביש ישר. הגרף שלפניכם מתאר את מהירות המכונית כפונקציה של הזמן עד שהיא נעצרת ברמזור הבא.

א.

חשבו את תאוצת המכונית בפרק הזמן 00–5 s5\,\text{s} ובפרק הזמן 1515–21 s21\,\text{s} (כיוון חיובי – כיוון התנועה). מה המשמעות של סימן התאוצה בפרק הזמן השני?

ב.

ההעתק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. חשבו את המרחק בין שני הרמזורים.

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בין שני הרמזורים. האם היא שווה לממוצע של המהירות המרבית והמהירות ההתחלתית, 0+152\frac{0+15}{2}? הסבירו.

ד.

ברגע t=0t=0 חולף על פני הרמזור הראשון רוכב אופניים הנוסע באותו כיוון במהירות קבועה 6 ms6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

באיזה רגע מהירות המכונית שווה למהירות הרוכב? מה המרחק בין המכונית לרוכב ברגע זה, ומי מקדים?

ה.

באיזה רגע ובאיזה מקום משיגה המכונית את הרוכב? מה מהירות המכונית ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

00–5 s5\,\text{s}: a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2; 1515–21 s21\,\text{s}: a=−2.5 m/s2a=-2.5\,\text{m/s}^2 – המכונית בולמת.

בכל אחד מפרקי הזמן הגרף ישר, והתאוצה שווה לשיפוע, a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

a1=15−05−0=3 m/s2,a2=0−1521−15=−2.5 m/s2a_1=\frac{15-0}{5-0}=3\,\text{m/s}^2,\qquad a_2=\frac{0-15}{21-15}=-2.5\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי בפרק הזמן השני פירושו שהתאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה: המכונית מאטה, ומהירותה קטנה ב־2.5 m/s2.5\,\text{m/s} בכל שנייה עד שהיא נעצרת.

סעיף ב

תשובה:

232.5 m232.5\,\text{m}

מחלקים את השטח לשלושה חלקים:

- 00–5 s5\,\text{s} (משולש): 12⋅5⋅15=37.5 m\tfrac12\cdot 5\cdot 15=37.5\,\text{m}

- 55–15 s15\,\text{s} (מלבן): 10⋅15=150 m10\cdot 15=150\,\text{m}

- 1515–21 s21\,\text{s} (משולש): 12⋅6⋅15=45 m\tfrac12\cdot 6\cdot 15=45\,\text{m}

Δx=37.5+150+45=232.5 m\Delta x=37.5+150+45=232.5\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vˉ≈11.1 m/s\bar v\approx 11.1\,\text{m/s}; לא – 7.5 m/s7.5\,\text{m/s} מתאים רק לתנועה שוות תאוצה.

מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=232.521≈11.1 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{232.5}{21}\approx 11.1\,\text{m/s}

הנוסחה vˉ=v0+v2\bar v=\frac{v_0+v}{2} נכונה רק כשהתאוצה קבועה לאורך כל פרק הזמן. כאן יש שלושה שלבים בתאוצות שונות (ורוב הזמן המכונית נוסעת ב־15 m/s15\,\text{m/s}), ולכן הממוצע 0+152=7.5 m/s\frac{0+15}{2}=7.5\,\text{m/s} אינו המהירות הממוצעת.

סעיף ד

תשובה:

t=2 st=2\,\text{s}; הרוכב מקדים ב־6 m6\,\text{m} (xרוכב=12 mx_{\text{רוכב}}=12\,\text{m}, xמכונית=6 mx_{\text{מכונית}}=6\,\text{m}).

בפרק 00–5 s5\,\text{s} מהירות המכונית v=3tv=3t (מ־v=v0+atv=v_0+at). משווים ל־6 m/s6\,\text{m/s}:

3t=6  ⇒  t=2 s3t=6\;\Rightarrow\;t=2\,\text{s}

המקומות ברגע זה (ראשית ברמזור):

xמכונית=12at2=12⋅3⋅22=6 m,xרוכב=vt=6⋅2=12 mx_{\text{מכונית}}=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot 3\cdot 2^2=6\,\text{m},\qquad x_{\text{רוכב}}=vt=6\cdot 2=12\,\text{m}

הרוכב מקדים ב־6 m6\,\text{m}. עד רגע זה הרוכב מהיר יותר והפער גדל; מרגע זה המכונית מהירה יותר והפער קטן – לכן זהו הפער המרבי ביניהם.

סעיף ה

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}, x=24 mx=24\,\text{m}; מהירות המכונית 12 m/s12\,\text{m/s}.

המכונית משיגה את הרוכב כשהם באותו מקום. נניח שזה קורה בשלב ההאצה (t≤5 st\le 5\,\text{s}):

12⋅3⋅t2=6t  ⇒  1.5t2=6t  ⇒  t=4 s\tfrac12\cdot 3\cdot t^2=6t\;\Rightarrow\;1.5t^2=6t\;\Rightarrow\;t=4\,\text{s}

(t=0t=0 הוא רגע ההתחלה.) 4 s<5 s4\,\text{s}<5\,\text{s}, ולכן ההנחה נכונה.

x=6⋅4=24 m,vמכונית=3⋅4=12 m/sx=6\cdot 4=24\,\text{m},\qquad v_{\text{מכונית}}=3\cdot 4=12\,\text{m/s}

ברגע ההשגה מהירות המכונית כפולה ממהירות הרוכב.

טעות נפוצה: לחשוב שהמכונית משיגה את הרוכב ברגע שמהירויותיהם שוות (t=2 st=2\,\text{s}) – באותו רגע הרוכב דווקא הכי רחוק לפניה.

שאלה 8 · מעלית יורדת: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעלית יורדת מקומה עליונה לקומת הקרקע. מסת המעלית יחד עם הנוסעים בה היא m=800 kgm=800\,\text{kg}.

בגרף שלפניכם מוצגת מהירות המעלית כפונקציה של הזמן (הכיוון החיובי – כלפי מעלה). המעלית תלויה בכבל, והכוח היחיד הפועל עליה מלבד כוח הכובד הוא כוח המתיחות בכבל.

א.

תארו במילים את תנועת המעלית בכל אחד משלושת פרקי הזמן: 00–2 s2\,\text{s}, 22–8 s8\,\text{s}, 88–10 s10\,\text{s}.

ב.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של המעלית בכל אחד משלושת פרקי הזמן.

ג.

חשבו את כוח המתיחות בכבל בכל אחד משלושת פרקי הזמן. שימו לב לכיוון התאוצה בכל שלב.

ד.

חשבו את המרחק שעברה המעלית מרגע t=0t=0 ועד שנעצרה.

ה.

במעלית עומד נוסע שמסתו 50 kg50\,\text{kg} על מאזניים. קבעו באיזה פרק זמן המאזניים מראים את הקריאה הגדולה ביותר, וחשבו את הכוח שהמאזניים מפעילים על הנוסע בפרק זמן זה.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

00–2 s2\,\text{s}: יורדת ומאיצה; 22–8 s8\,\text{s}: יורדת במהירות קבועה 4 m/s4\,\text{m/s}; 88–10 s10\,\text{s}: יורדת ומאטה עד עצירה.

בכל התנועה המהירות שלילית – המעלית נעה כלפי מטה.

- 00–2 s2\,\text{s}: גודל המהירות גדל באופן קווי מ־00 ל־4 m/s4\,\text{m/s} – תנועה שוות תאוצה, המעלית מאיצה כלפי מטה.

- 22–8 s8\,\text{s}: המהירות קבועה, 4 m/s4\,\text{m/s} כלפי מטה – תנועה קצובה.

- 88–10 s10\,\text{s}: גודל המהירות קטן באופן קווי מ־4 m/s4\,\text{m/s} לאפס – המעלית מאטה ונעצרת ב־t=10 st=10\,\text{s}.

סעיף ב

תשובה:

2 m/s22\,\text{m/s}^2 מטה; 00; 2 m/s22\,\text{m/s}^2 מעלה.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן, a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

- 00–2 s2\,\text{s}: a1=−4−02=−2 m/s2a_1=\frac{-4-0}{2}=-2\,\text{m/s}^2 – גודל 2 m/s22\,\text{m/s}^2, כלפי מטה.

- 22–8 s8\,\text{s}: a2=−4−(−4)6=0a_2=\frac{-4-(-4)}{6}=0.

- 88–10 s10\,\text{s}: a3=0−(−4)2=+2 m/s2a_3=\frac{0-(-4)}{2}=+2\,\text{m/s}^2 – גודל 2 m/s22\,\text{m/s}^2, כלפי מעלה.

שימו לב: בשלב האחרון המעלית נעה כלפי מטה, אבל תאוצתה כלפי מעלה – כי היא מאטה.

סעיף ג

תשובה:

6,400 N6{,}400\,\text{N}; 8,000 N8{,}000\,\text{N}; 9,600 N9{,}600\,\text{N}

על המעלית פועלים כוח הכובד mg=8,000 Nmg=8{,}000\,\text{N} (מטה) וכוח המתיחות TT (מעלה). לפי החוק השני של ניוטון (כיוון חיובי כלפי מעלה):

T−mg=ma  ⇒  T=m(g+a)T-mg=ma\;\Rightarrow\;T=m(g+a)

- 00–2 s2\,\text{s} (a=−2a=-2): T1=800⋅(10−2)=6,400 NT_1=800\cdot(10-2)=6{,}400\,\text{N}

- 22–8 s8\,\text{s} (a=0a=0): T2=800⋅10=8,000 NT_2=800\cdot 10=8{,}000\,\text{N}

- 88–10 s10\,\text{s} (a=+2a=+2): T3=800⋅(10+2)=9,600 NT_3=800\cdot(10+2)=9{,}600\,\text{N}

טעות נפוצה: לחשוב שכשהמעלית יורדת המתיחות תמיד קטנה מהמשקל – בשלב ההאטה המתיחות גדולה מהמשקל, כי התאוצה כלפי מעלה.

סעיף ד

תשובה:

32 m32\,\text{m}

המרחק שווה לשטח הכלוא בין גרף המהירות לבין ציר הזמן (טרפז). נחשב לפי שלבים:

- 00–2 s2\,\text{s} (משולש): 12⋅2⋅4=4 m\tfrac12\cdot 2\cdot 4=4\,\text{m}

- 22–8 s8\,\text{s} (מלבן): 6⋅4=24 m6\cdot 4=24\,\text{m}

- 88–10 s10\,\text{s} (משולש): 12⋅2⋅4=4 m\tfrac12\cdot 2\cdot 4=4\,\text{m}

d=4+24+4=32 md=4+24+4=32\,\text{m}

(בנוסחת הטרפז: (10+6)⋅42=32 m\frac{(10+6)\cdot 4}{2}=32\,\text{m}.)

סעיף ה

תשובה:

בפרק הזמן 88–10 s10\,\text{s}; N=600 NN=600\,\text{N}.

על הנוסע פועלים כוח הכובד mg=500 Nmg=500\,\text{N} (מטה) והכוח הנורמלי NN מהמאזניים (מעלה). המאזניים מראים את גודל NN. לנוסע אותה תאוצה כמו למעלית:

N−mg=ma  ⇒  N=m(g+a)N-mg=ma\;\Rightarrow\;N=m(g+a)

NN הגדול ביותר כאשר התאוצה כלפי מעלה – בשלב ההאטה, 88–10 s10\,\text{s}:

N=50⋅(10+2)=600 NN=50\cdot(10+2)=600\,\text{N}

(בשלב הראשון N=400 NN=400\,\text{N}, ובשלב הקצוב N=500 NN=500\,\text{N}.)

טעות נפוצה: לבחור בשלב הראשון כי "המעלית יורדת הכי מהר" – קריאת המאזניים תלויה בתאוצה, לא במהירות.

שאלה 9 · רכבת קלה בין שתי תחנות: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רכבת קלה יוצאת ממנוחה מתחנה אחת ונוסעת לאורך מסילה ישרה, עד שהיא נעצרת בתחנה הבאה.

הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הרכבת כפונקציה של הזמן, מרגע היציאה מן התחנה הראשונה עד העצירה בתחנה השנייה.

א.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן. חשבו את תאוצת הרכבת בכל אחד משלושת שלבי התנועה, וסרטטו גרף של התאוצה כפונקציה של הזמן.

ב.

חשבו את המרחק בין שתי התחנות. (היעזרו בשטח שמתחת לגרף.)

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של הרכבת בין שתי התחנות.

ד.

תמרור נמצא לצד המסילה, במרחק 1000 m1000\,\text{m} מן התחנה הראשונה. קבעו באיזה שלב של התנועה חלפה הרכבת על פני התמרור, וחשבו באיזה רגע זה קרה.

ה.

תלמיד טוען: "המהירות הממוצעת של הרכבת בשלב הראשון היא 10 m/s10\,\text{m/s}, ובשלב השני 20 m/s20\,\text{m/s}, ולכן המהירות הממוצעת שלה בשני השלבים הראשונים יחד היא 15 m/s15\,\text{m/s}."

האם טענת התלמיד נכונה? נמקו בעזרת חישוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2 ב־00–40 s40\,\text{s}; 00 ב־4040–100 s100\,\text{s}; −1 m/s2-1\,\text{m/s}^2 ב־100100–120 s120\,\text{s}.

בכל שלב גרף המהירות ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

- 00–40 s40\,\text{s}: a1=20−040=0.5 m/s2a_1=\frac{20-0}{40}=0.5\,\text{m/s}^2

- 4040–100 s100\,\text{s}: המהירות קבועה, a2=0a_2=0

- 100100–120 s120\,\text{s}: a3=0−2020=−1 m/s2a_3=\frac{0-20}{20}=-1\,\text{m/s}^2 (הרכבת מאטה; התאוצה מנוגדת לכיוון התנועה)

t (s)a (m/s²)020406080100120140-1.0-0.8-0.6-0.4-0.20.20.40.60.8

סעיף ב

תשובה:

1800 m1800\,\text{m}

הרכבת נעה כל הזמן באותו כיוון, ולכן המרחק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. בכל שלב התאוצה קבועה, ולכן x−x0=v0+v2 tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t:

- שלב 1: Δx1=0+202⋅40=400 m\Delta x_1=\frac{0+20}{2}\cdot 40=400\,\text{m}

- שלב 2: Δx2=20⋅60=1200 m\Delta x_2=20\cdot 60=1200\,\text{m}

- שלב 3: Δx3=20+02⋅20=200 m\Delta x_3=\frac{20+0}{2}\cdot 20=200\,\text{m}

d=400+1200+200=1800 md=400+1200+200=1800\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

15 m/s15\,\text{m/s}

לפי דף הנוסחאות, מהירות ממוצעת היא ההעתק חלקי פרק הזמן:

vˉ=ΔxΔt=1800120=15 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{1800}{120}=15\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

בשלב השני (מהירות קבועה), ברגע t=70 st=70\,\text{s}.

איזה שלב? בסוף השלב הראשון הרכבת עברה 400 m400\,\text{m} בלבד, ובסוף השלב השני – 400+1200=1600 m400+1200=1600\,\text{m}. המרחק 1000 m1000\,\text{m} נמצא ביניהם, ולכן הרכבת חלפה על פני התמרור בשלב השני, שבו מהירותה קבועה, 20 m/s20\,\text{m/s}.

הרגע: מתחילת השלב השני (t=40 st=40\,\text{s}, x=400 mx=400\,\text{m}) הרכבת צריכה לעבור עוד 600 m600\,\text{m} במהירות קבועה:

Δt=1000−40020=30 s  ⇒  t=40+30=70 s\Delta t=\frac{1000-400}{20}=30\,\text{s}\;\Rightarrow\;t=40+30=70\,\text{s}

טעות נפוצה: להשתמש בנוסחת התאוצה של השלב הראשון לכל הדרך – יש לבדוק תחילה באיזה שלב נמצאת הרכבת.

סעיף ה

תשובה:

לא. המהירות הממוצעת בשני השלבים יחד היא 16 m/s16\,\text{m/s}.

קביעה: הטענה אינה נכונה.

חישוב: בשני השלבים הראשונים הרכבת עברה 400+1200=1600 m400+1200=1600\,\text{m} ב־100 s100\,\text{s}:

vˉ=ΔxΔt=1600100=16 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{1600}{100}=16\,\text{m/s}

הסבר: המהירות הממוצעת מוגדרת כהעתק הכולל חלקי הזמן הכולל, ולא כממוצע פשוט של המהירויות. הרכבת שהתה בשלב השני (60 s60\,\text{s}, במהירות 20 m/s20\,\text{m/s}) זמן רב יותר מאשר בשלב הראשון (40 s40\,\text{s}, בממוצע 10 m/s10\,\text{m/s}), ולכן לשלב המהיר "משקל" גדול יותר והממוצע גבוה מ־15 m/s15\,\text{m/s}. ממוצע פשוט של שתי מהירויות ממוצעות נכון רק כאשר משכי הזמן של השלבים שווים.

שאלה 10 · כדור הנזרק כלפי מעלה ממרפסתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

ילד עומד במרפסת וזורק כדור אנכית כלפי מעלה במהירות v0=10 m/sv_0=10\,\text{m/s}. הכדור עוזב את ידו בגובה 15 m15\,\text{m} מעל הקרקע, ובדרכו חזרה הוא חולף על פני המרפסת ונופל עד לקרקע.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. בחרו ציר אנכי שכיוונו החיובי כלפי מעלה וראשיתו בקרקע.

א.

חשבו את הזמן שעובר מרגע הזריקה עד שהכדור מגיע לשיא הגובה, ואת הגובה המרבי של הכדור מעל הקרקע.

ב.

הראו שהכדור פוגע בקרקע 3 s3\,\text{s} לאחר הזריקה.

ג.

חשבו את מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה בקרקע, וקבעו אם גודלה גדול מ־v0v_0, קטן ממנו או שווה לו. נמקו בעזרת שיקולי אנרגייה.

ד.

סרטטו גרף של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד לסף הפגיעה בקרקע. סמנו על הגרף את הנקודה המתאימה לשיא הגובה.

ה.

תלמיד טוען: "בשיא הגובה הכדור נעצר, ולכן ברגע זה התאוצה שלו אפס". קבעו אם התלמיד צודק ונמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

t1=1 st_1=1\,\text{s}; ymax⁡=20 my_{\max}=20\,\text{m}

בשיא הגובה מהירות הכדור אפס. לאחר הזריקה פועל רק כוח הכובד, ולכן a=−g=−10 m/s2a=-g=-10\,\text{m/s}^2.

מדף הנוסחאות:

v=v0+at  ⇒  0=10−10t1  ⇒  t1=1 sv=v_0+at\;\Rightarrow\;0=10-10t_1\;\Rightarrow\;t_1=1\,\text{s}

הגובה ברגע זה:

y=y0+v0t+12at2=15+10⋅1−12⋅10⋅12=20 my=y_0+v_0t+\tfrac12at^2=15+10\cdot 1-\tfrac12\cdot 10\cdot 1^2=20\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

15+10t−5t2=0⇒t=3 s15+10t-5t^2=0\Rightarrow t=3\,\text{s}

בסף הפגיעה בקרקע y=0y=0. לפי נוסחת המקום–זמן:

y=y0+v0t+12at2  ⇒  0=15+10t−5t2y=y_0+v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;0=15+10t-5t^2

מחלקים ב־−5-5:

t2−2t−3=0  ⇒  (t−3)(t+1)=0t^2-2t-3=0\;\Rightarrow\;(t-3)(t+1)=0

הפתרון הפיזיקלי (זמן חיובי): t=3 st=3\,\text{s}.

(בדיקה: 15+10⋅3−5⋅9=15+30−45=015+10\cdot 3-5\cdot 9=15+30-45=0 ✓.)

סעיף ג

תשובה:

v=−20 m/sv=-20\,\text{m/s} (20 m/s20\,\text{m/s} כלפי מטה) – גדול מ־v0v_0.

לפי v=v0+atv=v_0+at ב־t=3 st=3\,\text{s}:

v=10−10⋅3=−20 m/sv=10-10\cdot 3=-20\,\text{m/s}

כלומר 20 m/s20\,\text{m/s} אנכית כלפי מטה.

נימוק אנרגטי: רק כוח הכובד (כוח משמר) פועל, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. הקרקע נמוכה ב־15 m15\,\text{m} מנקודת הזריקה, ולכן האנרגייה הפוטנציאלית בקרקע קטנה יותר והאנרגייה הקינטית גדולה יותר – גודל המהירות גדול מ־v0v_0:

12v2=12v02+gh  ⇒  v=102+2⋅10⋅15=400=20 m/s ✓\tfrac12v^2=\tfrac12v_0^2+gh\;\Rightarrow\;v=\sqrt{10^2+2\cdot 10\cdot 15}=\sqrt{400}=20\,\text{m/s}\ ✓

סעיף ד

תשובה:

קו ישר v=10−10tv=10-10t מ־(0, 10)(0,\,10) עד (3, −20)(3,\,-20); שיא הגובה – החיתוך עם ציר הזמן ב־t=1 st=1\,\text{s}.

התאוצה קבועה (−10 m/s2-10\,\text{m/s}^2), ולכן לפי v=v0+atv=v_0+at:

v(t)=10−10tv(t)=10-10t

זה קו ישר ששיפועו −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2:

•ברגע הזריקה: v(0)=10 m/sv(0)=10\,\text{m/s}.

•בשיא הגובה: v(1)=0v(1)=0 – כאן הגרף חותך את ציר הזמן.

•בסף הפגיעה: v(3)=−20 m/sv(3)=-20\,\text{m/s}.

t (s)v (m/s)-0.50.51.01.52.02.53.03.5-25-20-15-10-551015

טעות נפוצה: לעצור את הקו בשיא הגובה ולהתחיל קו חדש – זו תנועה אחת בתאוצה קבועה, וקו ישר אחד מתאר אותה.

סעיף ה

תשובה:

התלמיד אינו צודק: גם בשיא הגובה a=g=10 m/s2a=g=10\,\text{m/s}^2 כלפי מטה.

קביעה: התלמיד אינו צודק.

נימוק: גם בשיא הגובה פועל על הכדור כוח הכובד mgmg, ולכן לפי החוק השני של ניוטון a=mgm=g=10 m/s2a=\frac{mg}{m}=g=10\,\text{m/s}^2 כלפי מטה. המהירות אפס רק לרגע אחד: לפני כן היא חיובית ואחרי כן שלילית – היא ממשיכה להשתנות, כלומר יש תאוצה. בגרף v(t)v(t) מסעיף ד השיפוע בנקודת החיתוך עם הציר זהה לשיפוע בכל מקום אחר (−10 m/s2-10\,\text{m/s}^2).

שאלה 11 · כדור הנזרק מעלה מגג בנייןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור קטן נזרק אנכית כלפי מעלה מגג בניין שגובהו 20 m20\,\text{m}, במהירות התחלתית שגודלה 15 m/s15\,\text{m/s}. הכדור עובר ליד שפת הגג בדרכו מטה ופוגע בקרקע שלמרגלות הבניין.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. הכיוון החיובי נקבע כלפי מעלה, ו־t=0t=0 הוא רגע הזריקה.

א.

חשבו את הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לנקודה הגבוהה ביותר במסלולו, ואת גובהה של נקודה זו מעל הקרקע.

ב.

היעזרו בנוסחה x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 וחשבו כעבור כמה זמן מרגע הזריקה פוגע הכדור בקרקע.

ג.

חשבו את מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע פגיעתו בקרקע.

ד.

סרטטו גרף של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד הפגיעה בקרקע. הראו כיצד אפשר לקבל מן הגרף את גובה הבניין.

ה.

כדור שני נזרק מאותה נקודה על הגג כלפי מטה, במהירות התחלתית שגודלה 15 m/s15\,\text{m/s}.

קבעו אם גודל מהירותו ברגע הפגיעה בקרקע גדול מזה של הכדור הראשון, קטן ממנו או שווה לו, וחשבו כמה זמן הוא נמצא באוויר. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

t=1.5 st=1.5\,\text{s}; 31.25 m31.25\,\text{m} מעל הקרקע

בנקודה הגבוהה ביותר המהירות אפס. מדף הנוסחאות, עם v0=15 m/sv_0=15\,\text{m/s} ו־a=−g=−10 m/s2a=-g=-10\,\text{m/s}^2:

v=v0+at  ⇒  0=15−10t  ⇒  t=1.5 sv=v_0+at\;\Rightarrow\;0=15-10t\;\Rightarrow\;t=1.5\,\text{s}

הגובה שהכדור עולה מעל הגג, לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0):

0=152−2⋅10 (x−x0)  ⇒  x−x0=22520=11.25 m0=15^2-2\cdot 10\,(x-x_0)\;\Rightarrow\;x-x_0=\frac{225}{20}=11.25\,\text{m}

הגובה מעל הקרקע: 20+11.25=31.25 m20+11.25=31.25\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}

נמדוד מקום מהקרקע: x0=20 mx_0=20\,\text{m}, ובקרקע x=0x=0:

0=20+15t−5t2  ⇒  t2−3t−4=0  ⇒  (t−4)(t+1)=00=20+15t-5t^2\;\Rightarrow\;t^2-3t-4=0\;\Rightarrow\;(t-4)(t+1)=0

הפתרון הפיזיקלי (זמן חיובי): t=4 st=4\,\text{s}.

(בדיקה: 1.5 s1.5\,\text{s} עלייה, ואז נפילה חופשית מגובה 31.25 m31.25\,\text{m}: t=2⋅31.2510=2.5 st=\sqrt{\frac{2\cdot 31.25}{10}}=2.5\,\text{s}; סך הכול 4 s4\,\text{s}.)

סעיף ג

תשובה:

25 m/s25\,\text{m/s} כלפי מטה (v=−25 m/sv=-25\,\text{m/s})

מדף הנוסחאות:

v=v0+at=15−10⋅4=−25 m/sv=v_0+at=15-10\cdot 4=-25\,\text{m/s}

הסימן השלילי פירושו שהכדור נע כלפי מטה. גודל המהירות 25 m/s25\,\text{m/s}.

סעיף ד

תשובה:

קו ישר מ־(0, 15)(0,\,15) עד (4, −25)(4,\,-25) שחוצה את ציר הזמן ב־t=1.5 st=1.5\,\text{s}; השטח המסומן 11.25−31.25=−20 m11.25-31.25=-20\,\text{m} הוא ההעתק, כלומר גובה הבניין 20 m20\,\text{m}.

התאוצה קבועה, ולכן הגרף הוא קו ישר ששיפועו −10 m/s2-10\,\text{m/s}^2: מתחיל ב־v=15 m/sv=15\,\text{m/s}, חוצה את ציר הזמן ב־t=1.5 st=1.5\,\text{s} (השיא) ומסתיים ב־v=−25 m/sv=-25\,\text{m/s} ב־t=4 st=4\,\text{s}.

t (s)v (m/s)012345-30-25-20-15-10-55101520

גובה הבניין מתוך הגרף: השטח בין הגרף לציר הזמן הוא ההעתק (שטח מעל לציר – חיובי, מתחת לציר – שלילי).

•משולש מעל לציר (00 עד 1.5 s1.5\,\text{s}): 12⋅1.5⋅15=11.25 m\tfrac12\cdot 1.5\cdot 15=11.25\,\text{m} – העלייה מהגג לשיא.

•משולש מתחת לציר (1.51.5 עד 4 s4\,\text{s}): −12⋅2.5⋅25=−31.25 m-\tfrac12\cdot 2.5\cdot 25=-31.25\,\text{m} – הירידה מהשיא לקרקע.

ההעתק הכולל מרגע הזריקה:

Δx=11.25−31.25=−20 m\Delta x=11.25-31.25=-20\,\text{m}

כלומר הכדור סיים את תנועתו 20 m20\,\text{m} מתחת לנקודת הזריקה – זה גובה הבניין.

טעות נפוצה: לחבר את שני השטחים כמספרים חיוביים (42.5 m42.5\,\text{m}) – זו הדרך הכוללת, לא ההעתק.

סעיף ה

תשובה:

גודל המהירות שווה (25 m/s25\,\text{m/s}); זמן התנועה 1 s1\,\text{s}.

מהירות – שווה. אין התנגדות אוויר, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. לשני הכדורים אותה אנרגייה קינטית התחלתית (אותו גודל מהירות) ואותו גובה התחלתי, ולכן גם אותה אנרגייה קינטית בקרקע:

12mv2=12mv02+mgh  ⇒  v=v02+2gh=225+400=25 m/s\tfrac12mv^2=\tfrac12mv_0^2+mgh\;\Rightarrow\;v=\sqrt{v_0^2+2gh}=\sqrt{225+400}=25\,\text{m/s}

כיוון הזריקה אינו משנה את גודל מהירות הפגיעה.

זמן התנועה: v=v0+atv=v_0+at עם v0=−15 m/sv_0=-15\,\text{m/s} ו־v=−25 m/sv=-25\,\text{m/s}:

−25=−15−10t  ⇒  t=1 s-25=-15-10t\;\Rightarrow\;t=1\,\text{s}

טעות נפוצה: לחשוב שהכדור שנזרק מטה פוגע מהר יותר – הוא מגיע מוקדם יותר, אבל באותה מהירות.

שאלה 12 · עגלה ממונעת על מסילה: מהירות ממוצעת, גרף תאוצה וחזרה לראשיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה ממונעת נעה לאורך מסילה ישרה (ציר xx). ברגע t=0t=0 היא נמצאת בראשית, x=0x=0.

הגרף מתאר את מהירות העגלה כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=8 st=8\,\text{s}. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)123456789-7-6-5-4-3-2-11234567

גם אחרי t=8 st=8\,\text{s} העגלה ממשיכה לנוע באותה תאוצה שהייתה לה בקטע האחרון של הגרף.

א.

מהי המהירות הממוצעת של העגלה ב-66 השניות הראשונות של התנועה?

ב.

מצאו את תאוצת העגלה בכל אחד מהקטעים, ושרטטו גרף של התאוצה כפונקציה של הזמן מ-t=0t=0 עד t=8 st=8\,\text{s}.

ג.

באיזה רגע מגיעה העגלה למרחק המרבי מהראשית (בכיוון החיובי)? מהו מרחק זה?

ד.

כעבור כמה זמן מתחילת התנועה חוזרת העגלה לראשית?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

vˉ=4 m/s\bar v=4\,\text{m/s}

המהירות הממוצעת היא ההעתק חלקי משך הזמן: vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}. את ההעתק מוצאים מהשטח שבין גרף המהירות לציר הזמן.

מ-t=0t=0 עד t=6 st=6\,\text{s} המהירות חיובית (הגרף מעל הציר), והשטח מורכב משלושה חלקים:

Δx=12⋅2⋅6+2⋅6+12⋅2⋅6=6+12+6=24 m\Delta x=\tfrac12\cdot2\cdot6+2\cdot6+\tfrac12\cdot2\cdot6=6+12+6=24\,\text{m}

ולכן:

vˉ=246=4 m/s\bar v=\frac{24}{6}=4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של המהירויות בקצוות הקטעים, למשל 0+6+03\frac{0+6+0}{3}. ממוצע כזה נכון רק בתנועה שוות תאוצה, וכאן התאוצה משתנה מקטע לקטע.

סעיף ב

תשובה:

00-2 s2\,\text{s}: 3 m/s23\,\text{m/s}^2; 22-4 s4\,\text{s}: 00; 44-8 s8\,\text{s}: −3 m/s2-3\,\text{m/s}^2

בכל קטע הגרף ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}.

קטעΔv\Delta v (m/s)Δt\Delta t (s)aa (m/s²)
00-2 s2\,\text{s}6−0=66-0=62233
22-4 s4\,\text{s}002200
44-8 s8\,\text{s}−6−6=−12-6-6=-1244−3-3

גרף התאוצה בנוי מקווים אופקיים:

t (s)a (m/s²)0123456789-4-3-2-11234

שימו לב: ב-t=6 st=6\,\text{s} המהירות מתאפסת, אבל התאוצה לא משתנה - היא −3 m/s2-3\,\text{m/s}^2 גם לפני רגע זה וגם אחריו.

סעיף ג

תשובה:

t=6 st=6\,\text{s}, xmax=24 mx_{max}=24\,\text{m}

עד t=6 st=6\,\text{s} המהירות חיובית, והעגלה מתרחקת מהראשית. אחרי t=6 st=6\,\text{s} המהירות שלילית, והעגלה נעה בחזרה לעבר הראשית. לכן המקום המרבי הוא ברגע שבו המהירות מתאפסת: t=6 st=6\,\text{s}.

המקום ברגע זה הוא השטח שחישבנו בסעיף א:

xmax=x(6)=24 mx_{max}=x(6)=24\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

t=10 st=10\,\text{s}

מ-t=6 st=6\,\text{s} העגלה מתחילה ממנוחה, מהמקום x=24 mx=24\,\text{m}, בתאוצה קבועה a=−3 m/s2a=-3\,\text{m/s}^2 (התאוצה נשמרת גם אחרי t=8 st=8\,\text{s}). נסמן τ=t−6\tau=t-6 ונשתמש בנוסחה x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2:

x=24+0⋅τ−12⋅3 τ2=24−1.5 τ2x=24+0\cdot\tau-\tfrac12\cdot3\,\tau^2=24-1.5\,\tau^2

העגלה בראשית כאשר x=0x=0:

1.5 τ2=24  ⇒  τ2=16  ⇒  τ=4 s1.5\,\tau^2=24\;\Rightarrow\;\tau^2=16\;\Rightarrow\;\tau=4\,\text{s}

ולכן t=6+4=10 st=6+4=10\,\text{s}.

בדיקה: ב-t=10 st=10\,\text{s} המהירות היא −3⋅4=−12 m/s-3\cdot4=-12\,\text{m/s}, והשטח מתחת לציר מ-66 עד 10 s10\,\text{s} הוא 12⋅4⋅12=24 m\tfrac12\cdot4\cdot12=24\,\text{m} - בדיוק המרחק שהעגלה התרחקה.

טעות נפוצה: לחפש את התשובה רק בתוך הגרף הנתון (עד t=8 st=8\,\text{s}). ב-t=8 st=8\,\text{s} העגלה חזרה רק 6 m6\,\text{m}, ועוד לא הגיעה לראשית.

שאלה 13 · קרונית במנהרת מכרה: גרף תאוצה, מרחק מרבי ומהירות קבועה שקולהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרונית נעה לאורך מסילה ישרה במנהרת מכרה (ציר xx). ברגע t=0t=0 היא נמצאת ב-x=0x=0.

הגרף מתאר את מהירות הקרונית כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=32 st=32\,\text{s}. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)0246810121416182022242628303234-6-4-22468101214
א.

שרטטו גרף של תאוצת הקרונית כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=32 st=32\,\text{s}.

ב.

מהו המרחק המרבי מנקודת המוצא שאליו מגיעה הקרונית? באיזה רגע היא מגיעה אליו?

ג.

היכן נמצאת הקרונית ברגע t=32 st=32\,\text{s}? באיזו מהירות קבועה הייתה צריכה לנוע קרונית אחרת, שיוצאת מנקודת המוצא ב-t=0t=0, כדי להגיע לאותו מקום באותו רגע?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

00-6 s6\,\text{s}: 2 m/s22\,\text{m/s}^2; 66-14 s14\,\text{s}: 00; 1414-22 s22\,\text{s}: −2 m/s2-2\,\text{m/s}^2; 2222-32 s32\,\text{s}: 0.4 m/s20.4\,\text{m/s}^2

בכל קטע הגרף ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

קטעΔv\Delta v (m/s)Δt\Delta t (s)aa (m/s²)
00-6 s6\,\text{s}12−0=1212-0=126622
66-14 s14\,\text{s}008800
1414-22 s22\,\text{s}−4−12=−16-4-12=-1688−2-2
2222-32 s32\,\text{s}0−(−4)=40-(-4)=410100.40.4
t (s)a (m/s²)0246810121416182022242628303234-3.0-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0

טעות נפוצה: לסמן תאוצה שלילית בקטע האחרון כי המהירות שם שלילית. המהירות עולה מ-−4-4 ל-00, ולכן התאוצה חיובית: הקרונית מאטה כשהיא נעה בכיוון השלילי.

סעיף ב

תשובה:

xmax=168 mx_{max}=168\,\text{m} ברגע t=20 st=20\,\text{s}

הקרונית מתרחקת מנקודת המוצא כל עוד מהירותה חיובית. המהירות מתאפסת בקטע השלישי:

12−2(t−14)=0  ⇒  t=20 s12-2(t-14)=0\;\Rightarrow\;t=20\,\text{s}

אחרי רגע זה המהירות שלילית והקרונית חוזרת. לכן המרחק המרבי הוא השטח שמתחת לגרף מ-00 עד 20 s20\,\text{s}:

xmax=12⋅6⋅12+8⋅12+12⋅6⋅12=36+96+36=168 mx_{max}=\tfrac12\cdot6\cdot12+8\cdot12+\tfrac12\cdot6\cdot12=36+96+36=168\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

x(32)=144 mx(32)=144\,\text{m}; v=4.5 m/sv=4.5\,\text{m/s}

מ-t=20 st=20\,\text{s} הקרונית נעה בכיוון השלילי. השטחים מתחת לציר הזמן:

20-22 s: 12⋅2⋅4=4 m,22-32 s: 12⋅10⋅4=20 m20\text{-}22\,\text{s}:\ \tfrac12\cdot2\cdot4=4\,\text{m},\qquad 22\text{-}32\,\text{s}:\ \tfrac12\cdot10\cdot4=20\,\text{m}

ולכן:

x(32)=168−4−20=144 mx(32)=168-4-20=144\,\text{m}

קרונית במהירות קבועה עוברת את אותו העתק באותו זמן אם מהירותה שווה למהירות הממוצעת של הקרונית הראשונה:

v=ΔxΔt=14432=4.5 m/sv=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{144}{32}=4.5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחלק את הדרך הכוללת (168+24=192 m168+24=192\,\text{m}) בזמן. הקרונית השנייה צריכה להגיע לאותו מקום, ולכן משתמשים בהעתק.

שאלה 14 · סירת מנוע בתעלה ישרה: מקומות, מרחק מרבי ומהירות ממוצעת מגרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

סירת מנוע נעה לאורך תעלה ישרה (ציר xx). ברגע t=0t=0 היא נמצאת ב-x=0x=0.

הגרף מתאר את מהירות הסירה כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)0246810121416182022-4-3-2-11234567
א.

שרטטו גרף של תאוצת הסירה כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}.

ב.

מהו מקום הסירה ברגע t=4 st=4\,\text{s} וברגע t=20 st=20\,\text{s}?

ג.

מהו המרחק המרבי xmaxx_{max} של הסירה מנקודת המוצא, ובאיזה רגע הוא מתקבל?

ד.

מהי המהירות הממוצעת של הסירה בפרק הזמן שבין t=0t=0 לבין t=20 st=20\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

00-8 s8\,\text{s}: 00; 88-14 s14\,\text{s}: −1.5 m/s2-1.5\,\text{m/s}^2; 1414-20 s20\,\text{s}: 0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות:

- 00-8 s8\,\text{s}: המהירות קבועה, a=0a=0.

- 88-14 s14\,\text{s}: a=−3−66=−1.5 m/s2a=\frac{-3-6}{6}=-1.5\,\text{m/s}^2.

- 1414-20 s20\,\text{s}: a=0−(−3)6=0.5 m/s2a=\frac{0-(-3)}{6}=0.5\,\text{m/s}^2.

t (s)a (m/s²)0246810121416182022-2.0-1.5-1.0-0.50.51.0

סעיף ב

תשובה:

x(4)=24 mx(4)=24\,\text{m}, x(20)=48 mx(20)=48\,\text{m}

המקום הוא x0x_0 ועוד השטח (עם סימן) שבין גרף המהירות לציר הזמן, ו-x0=0x_0=0.

ב-t=4 st=4\,\text{s}: מהירות קבועה:

x(4)=6⋅4=24 mx(4)=6\cdot4=24\,\text{m}

ב-t=20 st=20\,\text{s}: המהירות מתאפסת ב-t=12 st=12\,\text{s} (מ-66 יורדת ב-1.51.5 בכל שנייה, ומגיעה לאפס אחרי 4 s4\,\text{s}).

•מעל הציר (00-12 s12\,\text{s}): 6⋅8+12⋅4⋅6=48+12=60 m6\cdot8+\tfrac12\cdot4\cdot6=48+12=60\,\text{m}

•מתחת לציר (1212-20 s20\,\text{s}): 12⋅8⋅3=12 m\tfrac12\cdot8\cdot3=12\,\text{m}

x(20)=60−12=48 mx(20)=60-12=48\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

xmax=60 mx_{max}=60\,\text{m} ברגע t=12 st=12\,\text{s}

עד t=12 st=12\,\text{s} המהירות חיובית והסירה מתרחקת; אחר כך המהירות שלילית והיא חוזרת. לכן המרחק המרבי מתקבל ב-t=12 st=12\,\text{s}, וגודלו הוא השטח שמעל הציר שחישבנו בסעיף ב:

xmax=60 mx_{max}=60\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

vˉ=2.4 m/s\bar v=2.4\,\text{m/s}

vˉ=ΔxΔt=48−020=2.4 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{48-0}{20}=2.4\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להשתמש בדרך הכוללת (60+12=72 m60+12=72\,\text{m}) ולקבל 3.6 m/s3.6\,\text{m/s}. זו מהירות הדרך הממוצעת, ולא המהירות הממוצעת, שמוגדרת לפי ההעתק.

שאלה 15 · טרקטור בדרך עפר: ניתוח גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

טרקטור נע לאורך דרך עפר ישרה. ברגע t=0t=0 הוא נמצא במנוחה בנקודת המוצא ומתחיל לנוע בכיוון החיובי.

הגרף מתאר את מהירות הטרקטור כתלות בזמן, מ-t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)02468101214161820-6-4-2246810
א.

האם הטרקטור משנה את כיוון תנועתו? אם כן, באיזה רגע?

ב.

מהי תאוצת הטרקטור ברגע t=13 st=13\,\text{s}?

ג.

מהי תאוצת הטרקטור ברגע t=18 st=18\,\text{s}?

ד.

מהו המרחק המרבי של הטרקטור מנקודת המוצא בפרק הזמן שבגרף?

ה.

האם הטרקטור חוזר לנקודת המוצא עד הרגע t=20 st=20\,\text{s}? נמקו.

ו.

מהי המהירות הממוצעת של הטרקטור בפרק הזמן שבין t=0t=0 ל-t=20 st=20\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

כן, ברגע t=14 st=14\,\text{s}

כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות. בקטע 1010–16 s16\,\text{s} המהירות יורדת מ-8 m/s8\,\text{m/s} ל-−4 m/s-4\,\text{m/s}, ולכן היא עוברת דרך אפס ומשנה סימן: הטרקטור משנה כיוון.

משוואת הקטע: השיפוע הוא −4−816−10=−2 m/s2\frac{-4-8}{16-10}=-2\,\text{m/s}^2, ולכן

v=8−2(t−10)=0  ⇒  t=14 sv=8-2(t-10)=0\;\Rightarrow\;t=14\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2

הרגע t=13 st=13\,\text{s} נמצא בקטע 1010–16 s16\,\text{s}, שבו הגרף ישר. התאוצה שווה לשיפוע:

a=ΔvΔt=−4−816−10=−2 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{-4-8}{16-10}=-2\,\text{m/s}^2

סעיף ג

תשובה:

a=+1 m/s2a=+1\,\text{m/s}^2

הרגע t=18 st=18\,\text{s} נמצא בקטע 1616–20 s20\,\text{s}:

a=0−(−4)20−16=+1 m/s2a=\frac{0-(-4)}{20-16}=+1\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: לחשוב שהתאוצה שלילית כי המהירות שלילית. המהירות עולה (מ-−4-4 ל-00), ולכן התאוצה חיובית - הטרקטור מאט בזמן שהוא נע בכיוון השלילי.

סעיף ד

תשובה:

80 m80\,\text{m} (ברגע t=14 st=14\,\text{s})

ההעתק שווה לשטח שבין גרף המהירות לציר הזמן. עד t=14 st=14\,\text{s} המהירות חיובית, והטרקטור מתרחק; אחרי רגע זה הוא חוזר. לכן המרחק המרבי מתקבל ב-t=14 st=14\,\text{s}:

Δx=12⋅4⋅8⏟0−4 s+6⋅8⏟4−10 s+12⋅4⋅8⏟10−14 s=16+48+16=80 m\Delta x=\underbrace{\tfrac12\cdot4\cdot8}_{0-4\,\text{s}}+\underbrace{6\cdot8}_{4-10\,\text{s}}+\underbrace{\tfrac12\cdot4\cdot8}_{10-14\,\text{s}}=16+48+16=80\,\text{m}

בקטע החזרה הטרקטור עובר רק 12 m12\,\text{m} (סעיף ה), ולכן הוא אינו מגיע לצד השני של נקודת המוצא, ו-80 m80\,\text{m} הוא אכן המרחק המרבי.

סעיף ה

תשובה:

לא. ב-t=20 st=20\,\text{s} הוא נמצא 68 m68\,\text{m} מנקודת המוצא.

מ-t=14 st=14\,\text{s} עד t=20 st=20\,\text{s} המהירות שלילית. ההעתק בפרק זמן זה הוא השטח של המשולש שמתחת לציר:

Δx=−12⋅(20−14)⋅4=−12 m\Delta x=-\tfrac12\cdot(20-14)\cdot4=-12\,\text{m}

הטרקטור חוזר רק 12 m12\,\text{m} מתוך 80 m80\,\text{m}, וב-t=20 st=20\,\text{s} הוא נעצר במקום x=80−12=68 mx=80-12=68\,\text{m}. לכן הוא אינו חוזר לנקודת המוצא.

סעיף ו

תשובה:

vˉ=3.4 m/s\bar v=3.4\,\text{m/s}

המהירות הממוצעת היא ההעתק חלקי משך הזמן:

vˉ=ΔxΔt=68−020=3.4 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{68-0}{20}=3.4\,\text{m/s}

בכיוון החיובי.

טעות נפוצה: לחלק את הדרך (80+12=92 m80+12=92\,\text{m}) בזמן. כך מתקבל קצב ממוצע של הדרך (4.6 m/s4.6\,\text{m/s}), ולא המהירות הממוצעת, שהיא וקטור ונקבעת לפי ההעתק.

שאלה 16 · רוכבת אופניים: מגרף מהירות–זמן לגרפי מקום ותאוצהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכבת אופניים יוצאת ממנוחה ונוסעת לאורך כביש ישר בכיוון אחד. ברגע t=0t=0 היא נמצאת בראשית הציר (x=0x=0).

הגרף מתאר את מהירותה כתלות בזמן. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)01234567891011121314151617012345678
א.

מהו המרחק שעברה הרוכבת מ-t=0t=0 עד t=16 st=16\,\text{s}?

ב.

מהי המהירות הממוצעת של הרוכבת ב-99 השניות הראשונות?

ג.

שרטטו גרף של מקום הרוכבת כפונקציה של הזמן, x(t)x(t), מ-t=0t=0 עד t=16 st=16\,\text{s}. ציינו את מקומה בסוף כל קטע.

ד.

שרטטו גרף של תאוצת הרוכבת כפונקציה של הזמן, מ-t=0t=0 עד t=16 st=16\,\text{s}.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

63 m63\,\text{m}

המהירות חיובית כל הזמן, ולכן המרחק שווה להעתק - השטח שבין גרף המהירות לציר הזמן:

קטעצורהשטח (m)
00–3 s3\,\text{s}משולש12⋅3⋅6=9\tfrac12\cdot3\cdot6=9
33–9 s9\,\text{s}מלבן6⋅6=366\cdot6=36
99–11 s11\,\text{s}טרפז6+22⋅2=8\tfrac{6+2}{2}\cdot2=8
1111–16 s16\,\text{s}מלבן5⋅2=105\cdot2=10
d=9+36+8+10=63 md=9+36+8+10=63\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

vˉ=5 m/s\bar v=5\,\text{m/s}

ההעתק ב-99 השניות הראשונות הוא סכום שני השטחים הראשונים:

Δx=9+36=45 m\Delta x=9+36=45\,\text{m}
vˉ=ΔxΔt=459=5 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{45}{9}=5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של המהירויות 0+62=3 m/s\frac{0+6}{2}=3\,\text{m/s}. הנוסחה vˉ=v0+v2\bar v=\frac{v_0+v}{2} נכונה רק בתנועה שתאוצתה קבועה לאורך כל פרק הזמן.

סעיף ג

תשובה:

פרבולה פתוחה למעלה עד (3 s, 9 m)(3\,\text{s},\,9\,\text{m}); קו ישר עד (9 s, 45 m)(9\,\text{s},\,45\,\text{m}); פרבולה פתוחה למטה עד (11 s, 53 m)(11\,\text{s},\,53\,\text{m}); קו ישר מתון עד (16 s, 63 m)(16\,\text{s},\,63\,\text{m}).

בכל קטע נכתוב את משוואת המקום x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 (הזמן נמדד מתחילת הקטע). התאוצות הן השיפועים: 22, 00, −2-2, 00 ב-m/s2\text{m/s}^2.

קטעמשוואת המקוםxx בסוף הקטע (m)
00–3 s3\,\text{s}x=t2x=t^299
33–9 s9\,\text{s}x=9+6(t−3)x=9+6(t-3)4545
99–11 s11\,\text{s}x=45+6(t−9)−(t−9)2x=45+6(t-9)-(t-9)^25353
1111–16 s16\,\text{s}x=53+2(t−11)x=53+2(t-11)6363

בקטע הראשון הגרף מתעקם כלפי מעלה (המהירות, כלומר השיפוע, גדלה); בקטע השלישי הוא מתעקם כלפי מטה (השיפוע קטן מ-66 ל-22). במעברים בין הקטעים אין "שבירה" בגרף, כי המהירות רציפה.

t (s)x (m)01234567891011121314151617010203040506070

סעיף ד

תשובה:

ארבעה קטעים אופקיים: 22, 00, −2-2, 00 (ב-m/s2\text{m/s}^2).

בכל קטע הגרף של המהירות ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע:

a1=6−03=2,a2=0,a3=2−611−9=−2,a4=0(m/s2)a_1=\frac{6-0}{3}=2,\quad a_2=0,\quad a_3=\frac{2-6}{11-9}=-2,\quad a_4=0\quad(\text{m/s}^2)
t (s)a (m/s²)01234567891011121314151617-3-2-1123

שאלה 17 · רוכב אופניים לפי משוואת מקום–זמן: מיקום, רגעים והעתקבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכב אופניים נע לאורך כביש ישר. מיקומו (במטרים) כפונקציה של הזמן (בשניות) נתון על ידי המשוואה

x(t)=24−6tx(t)=24-6t
א.

מה מיקום הרוכב ברגע t=0t=0? מה מהירותו, ומה כיוון תנועתו ביחס לציר?

ב.

באיזה רגע הרוכב עובר בראשית הצירים (x=0x=0)?

ג.

באיזה רגע הרוכב נמצא בנקודה x=−36 mx=-36\,\text{m}?

ד.

מה ההעתק של הרוכב בין t=5 st=5\,\text{s} ל־t=8.5 st=8.5\,\text{s}, ומה המרחק שעבר בפרק זמן זה?

ה.

שרטטו גרף מקום–זמן של תנועת הרוכב בין t=0t=0 ל־t=12 st=12\,\text{s}, וסמנו עליו את נקודת החיתוך עם כל אחד מהצירים.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

x(0)=24 mx(0)=24\,\text{m}; v=−6 m/sv=-6\,\text{m/s} (בכיוון השלילי של הציר)

נשווה למשוואה מדף הנוסחאות x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2 עם a=0a=0: x=x0+vtx=x_0+vt.

x0=24 m,v=−6 m/sx_0=24\,\text{m},\qquad v=-6\,\text{m/s}

המהירות שלילית, ולכן הרוכב נע בכיוון השלילי של הציר, וגודל מהירותו 6 m/s6\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}

0=24−6t  ⇒  t=246=4 s0=24-6t\;\Rightarrow\;t=\frac{24}{6}=4\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

t=10 st=10\,\text{s}

−36=24−6t  ⇒  6t=60  ⇒  t=10 s-36=24-6t\;\Rightarrow\;6t=60\;\Rightarrow\;t=10\,\text{s}

טעות נפוצה: להציב x=36x=36 במקום x=−36x=-36 ולקבל זמן שלילי (t=−2 st=-2\,\text{s}). המיקום השלילי פירושו שהרוכב כבר עבר את הראשית.

סעיף ד

תשובה:

Δx=−21 m\Delta x=-21\,\text{m}; מרחק 21 m21\,\text{m}

x(5)=24−6⋅5=−6 m,x(8.5)=24−6⋅8.5=−27 mx(5)=24-6\cdot5=-6\,\text{m},\qquad x(8.5)=24-6\cdot8.5=-27\,\text{m}
Δx=x(8.5)−x(5)=−27−(−6)=−21 m\Delta x=x(8.5)-x(5)=-27-(-6)=-21\,\text{m}

הרוכב לא שינה כיוון, ולכן המרחק שעבר הוא גודל ההעתק: 21 m21\,\text{m}.

דרך קצרה: במהירות קבועה Δx=vΔt=−6⋅3.5=−21 m\Delta x=v\Delta t=-6\cdot3.5=-21\,\text{m}.

סעיף ה

תשובה:

קו ישר יורד מ־(0, 24 m)(0,\,24\,\text{m}), חותך את ציר הזמן ב־t=4 st=4\,\text{s} ומגיע ל־x=−48 mx=-48\,\text{m} ב־t=12 st=12\,\text{s}.

המשוואה לינארית ב־tt, ולכן הגרף קו ישר: נקודת החיתוך עם ציר המקום היא x0=24 mx_0=24\,\text{m}, השיפוע הוא v=−6 m/sv=-6\,\text{m/s} (קו יורד), ונקודת החיתוך עם ציר הזמן היא t=4 st=4\,\text{s} (סעיף ב). ב־t=12 st=12\,\text{s}: x=24−72=−48 mx=24-72=-48\,\text{m}.

t (s)x (m)0123456789101112-50-40-30-20-10102030(0, 24)(4, 0)

שאלה 18 · רובוט משלוחים בבית חולים: מגרף מהירות–זמן למשוואות מקוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רובוט משלוחים בבית חולים נע לאורך מסדרון ישר, בכיוון אחד בלבד. ברגע t=0t=0 הוא נמצא בנקודה x=0x=0. לפניכם גרף המהירות של הרובוט כפונקציה של הזמן (המעברים בין המהירויות נחשבים מיידיים).

t (s)v (m/s)0123456789101101234567
א.

רשמו את מיקום הרובוט כפונקציה של הזמן בכל אחד מחמשת קטעי התנועה.

ב.

מה המרחק שהרובוט עבר בארבע השניות הראשונות?

ג.

מהי המהירות הממוצעת של הרובוט בחמש השניות הראשונות?

ד.

באיזה רגע הרובוט נמצא במרחק 17 m17\,\text{m} מנקודת היציאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

0≤t≤20\le t\le2: x=4tx=4t; 2≤t≤52\le t\le5: x=8+2(t−2)x=8+2(t-2); 5≤t≤65\le t\le6: x=14+6(t−5)x=14+6(t-5); 6≤t≤86\le t\le8: x=20x=20; 8≤t≤108\le t\le10: x=20+3(t−8)x=20+3(t-8) (ב־m, tt ב־s)

בכל קטע המהירות קבועה, ולכן x=xstart+v (t−tstart)x=x_{\text{start}}+v\,(t-t_{\text{start}}), כאשר xstartx_{\text{start}} הוא המיקום בתחילת הקטע (הסוף של הקטע הקודם).

קטעvvמיקום בתחילת הקטעx(t)x(t)
00–2 s2\,\text{s}4 m/s4\,\text{m/s}00x=4tx=4t
22–5 s5\,\text{s}2 m/s2\,\text{m/s}4⋅2=8 m4\cdot2=8\,\text{m}x=8+2(t−2)x=8+2(t-2)
55–6 s6\,\text{s}6 m/s6\,\text{m/s}8+2⋅3=14 m8+2\cdot3=14\,\text{m}x=14+6(t−5)x=14+6(t-5)
66–8 s8\,\text{s}0014+6⋅1=20 m14+6\cdot1=20\,\text{m}x=20x=20
88–10 s10\,\text{s}3 m/s3\,\text{m/s}20 m20\,\text{m}x=20+3(t−8)x=20+3(t-8)

בסוף התנועה: x(10)=20+3⋅2=26 mx(10)=20+3\cdot2=26\,\text{m}.

טעות נפוצה: לכתוב בקטע השני x=8+2tx=8+2t – הזמן בתוך הקטע נמדד מתחילתו, כלומר t−2t-2.

סעיף ב

תשובה:

12 m12\,\text{m}

המרחק שווה לשטח מתחת לגרף המהירות (הרובוט נע בכיוון אחד):

Δx=4⋅2+2⋅2=12 m\Delta x=4\cdot2+2\cdot2=12\,\text{m}

או מהמשוואה של הקטע השני: x(4)=8+2⋅2=12 mx(4)=8+2\cdot2=12\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

vˉ=2.8 m/s\bar v=2.8\,\text{m/s}

vˉ=ΔxΔt=x(5)−x(0)5=145=2.8 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{x(5)-x(0)}{5}=\frac{14}{5}=2.8\,\text{m/s}

טעות נפוצה: ממוצע של המהירויות 4+22=3 m/s\frac{4+2}{2}=3\,\text{m/s}. הרובוט נע 33 שניות במהירות 2 m/s2\,\text{m/s} ורק 22 שניות במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}, ולכן הממוצע הנכון קרוב יותר ל־22.

סעיף ד

תשובה:

t=5.5 st=5.5\,\text{s}

מהטבלה בסעיף א: x(5)=14 mx(5)=14\,\text{m} ו־x(6)=20 mx(6)=20\,\text{m}, ולכן 17 m17\,\text{m} מתקבל בקטע השלישי:

14+6(t−5)=17  ⇒  t−5=0.5  ⇒  t=5.5 s14+6(t-5)=17\;\Rightarrow\;t-5=0.5\;\Rightarrow\;t=5.5\,\text{s}

שאלה 19 · רכבת צעצוע הלוך וחזור: ניתוח גרף מקום–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רכבת צעצוע נעה לאורך מסילה ישרה. לפניכם גרף המקום של הרכבת כפונקציה של הזמן; הגרף מורכב מקטעים ישרים, וכל נקודות השבירה שלו נמצאות על קווי הרשת.

t (s)x (m)01234567891011-6-4-22468
א.

חשבו את מהירות הרכבת בכל אחד מארבעת קטעי התנועה.

ב.

מה המרחק שהרכבת עברה בחמש השניות הראשונות? מה ההעתק שלה בפרק זמן זה?

ג.

באילו רגעים (אחרי t=0t=0) הרכבת עוברת בנקודת היציאה שלה?

ד.

רשמו את מיקום הרכבת כפונקציה של הזמן בכל אחד מהקטעים.

ה.

מהי המהירות הממוצעת של הרכבת בכל עשר השניות?

ו.

מהי המהירות הממוצעת של הרכבת בחמש השניות הראשונות?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

00–3 s3\,\text{s}: 2 m/s2\,\text{m/s}; 33–4 s4\,\text{s}: 00; 44–6 s6\,\text{s}: −5 m/s-5\,\text{m/s}; 66–10 s10\,\text{s}: 2 m/s2\,\text{m/s}

בכל קטע הגרף ישר, ולכן המהירות קבועה ושווה לשיפוע v=ΔxΔtv=\frac{\Delta x}{\Delta t}:

- 00–3 s3\,\text{s}: v=6−03=2 m/sv=\frac{6-0}{3}=2\,\text{m/s};

- 33–4 s4\,\text{s}: v=6−61=0v=\frac{6-6}{1}=0 (הרכבת עומדת);

- 44–6 s6\,\text{s}: v=−4−62=−5 m/sv=\frac{-4-6}{2}=-5\,\text{m/s} (נעה בכיוון השלילי);

- 66–10 s10\,\text{s}: v=4−(−4)4=2 m/sv=\frac{4-(-4)}{4}=2\,\text{m/s}.

סעיף ב

תשובה:

מרחק 11 m11\,\text{m}; העתק +1 m+1\,\text{m}

ב־t=5 st=5\,\text{s} (באמצע הקטע השלישי): x(5)=6−5⋅(5−4)=1 mx(5)=6-5\cdot(5-4)=1\,\text{m}.

מרחק: הרכבת התקדמה מ־00 ל־6 m6\,\text{m} (6 m6\,\text{m}), עמדה, וחזרה מ־66 ל־1 m1\,\text{m} (5 m5\,\text{m}):

d=6+5=11 md=6+5=11\,\text{m}

העתק: Δx=x(5)−x(0)=1−0=1 m\Delta x=x(5)-x(0)=1-0=1\,\text{m}.

טעות נפוצה: לענות 1 m1\,\text{m} גם למרחק – המרחק סופר את כל הדרך, כולל החזרה.

סעיף ג

תשובה:

t=5.2 st=5.2\,\text{s} ו־t=8 st=8\,\text{s}

נקודת היציאה היא x=0x=0. בגרף רואים שהקו חוצה את ציר הזמן פעמיים: בקטע השלישי ובקטע הרביעי.

קטע שלישי: x=6−5(t−4)=0  ⇒  t−4=1.2  ⇒  t=5.2 sx=6-5(t-4)=0\;\Rightarrow\;t-4=1.2\;\Rightarrow\;t=5.2\,\text{s}

קטע רביעי: x=−4+2(t−6)=0  ⇒  t−6=2  ⇒  t=8 sx=-4+2(t-6)=0\;\Rightarrow\;t-6=2\;\Rightarrow\;t=8\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

x=2tx=2t; x=6x=6; x=6−5(t−4)x=6-5(t-4); x=−4+2(t−6)x=-4+2(t-6) (ב־m, tt ב־s)

בכל קטע x=xstart+v (t−tstart)x=x_{\text{start}}+v\,(t-t_{\text{start}}):

- 0≤t≤30\le t\le3: x=2tx=2t;

- 3≤t≤43\le t\le4: x=6x=6;

- 4≤t≤64\le t\le6: x=6−5(t−4)x=6-5(t-4);

- 6≤t≤106\le t\le10: x=−4+2(t−6)x=-4+2(t-6).

סעיף ה

תשובה:

vˉ=0.4 m/s\bar v=0.4\,\text{m/s}

vˉ=x(10)−x(0)10=4−010=0.4 m/s\bar v=\frac{x(10)-x(0)}{10}=\frac{4-0}{10}=0.4\,\text{m/s}

המהירות הממוצעת תלויה רק במיקום ההתחלתי ובמיקום הסופי, לא במסלול שבדרך.

סעיף ו

תשובה:

vˉ=0.2 m/s\bar v=0.2\,\text{m/s}

מסעיף ב, ההעתק בחמש השניות הראשונות הוא 1 m1\,\text{m}:

vˉ=15=0.2 m/s\bar v=\frac{1}{5}=0.2\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להשתמש במרחק ולקבל 115=2.2 m/s\frac{11}{5}=2.2\,\text{m/s} – זהו מרחק חלקי זמן, לא המהירות הממוצעת שבדף הנוסחאות.

שאלה 20 · רובוט צעצוע על מסילה: גרף מהירות-זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רובוט צעצוע נע לאורך מסילה ישרה. ברגע t=0t=0 הוא נמצא במנוחה בנקודת המוצא.

הגרף מתאר את מהירות הרובוט כתלות בזמן, מ-t=0t=0 עד t=9 st=9\,\text{s}. הגרף בנוי מקטעים ישרים:

t (s)v (m/s)12345678910-7-6-5-4-3-2-11234567
א.

מצאו את תאוצת הרובוט בכל אחד מארבעת הקטעים.

ב.

שרטטו גרף תאוצה-זמן של הרובוט מ-t=0t=0 עד t=9 st=9\,\text{s}.

ג.

מה הדרך (המרחק הכולל) שעבר הרובוט ב-66 השניות הראשונות? ומה העתקו מנקודת המוצא ברגע t=6 st=6\,\text{s}?

ד.

באיזה רגע חוזר הרובוט לנקודת המוצא?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

00-2 s2\,\text{s}: 2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2; 22-4 s4\,\text{s}: −1.5 m/s2-1.5\,\text{m/s}^2; 44-6 s6\,\text{s}: −4 m/s2-4\,\text{m/s}^2; 66-9 s9\,\text{s}: 2 m/s22\,\text{m/s}^2

בכל קטע הגרף ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}.

קטעΔv\Delta v (m/s)Δt\Delta t (s)aa (m/s²)
00-2 s2\,\text{s}5−0=55-0=5222.52.5
22-4 s4\,\text{s}2−5=−32-5=-322−1.5-1.5
44-6 s6\,\text{s}−6−2=−8-6-2=-822−4-4
66-9 s9\,\text{s}0−(−6)=60-(-6)=63322

טעות נפוצה: לחשוב שבקטע 66-9 s9\,\text{s} התאוצה שלילית כי המהירות שלילית. המהירות עולה (מ-−6-6 ל-00), ולכן התאוצה חיובית - הרובוט מאט כשהוא נע בכיוון השלילי.

סעיף ב

תשובה:

ארבעה קטעים אופקיים: 2.52.5, −1.5-1.5, −4-4, 22 (ב-m/s2\text{m/s}^2).

בכל קטע התאוצה קבועה, ולכן גרף התאוצה בנוי מקווים אופקיים לפי סעיף א:

t (s)a (m/s²)012345678910-5-4-3-2-11234

סעיף ג

תשובה:

דרך 17 m17\,\text{m}; העתק +8 m+8\,\text{m}

השטח בין גרף המהירות לציר הזמן הוא ההעתק; שטח מעל הציר - תנועה בכיוון החיובי, מתחת - בכיוון השלילי.

המהירות מתאפסת בקטע השלישי: 2−4(t−4)=0  ⇒  t=4.5 s2-4(t-4)=0\;\Rightarrow\;t=4.5\,\text{s}.

מעל הציר (00-4.5 s4.5\,\text{s}):

12⋅2⋅5+5+22⋅2+12⋅0.5⋅2=5+7+0.5=12.5 m\tfrac12\cdot2\cdot5+\tfrac{5+2}{2}\cdot2+\tfrac12\cdot0.5\cdot2=5+7+0.5=12.5\,\text{m}

מתחת לציר (4.54.5-6 s6\,\text{s}):

12⋅1.5⋅6=4.5 m\tfrac12\cdot1.5\cdot6=4.5\,\text{m}

הדרך היא סכום הגדלים: 12.5+4.5=17 m12.5+4.5=17\,\text{m}. ההעתק הוא ההפרש: 12.5−4.5=8 m12.5-4.5=8\,\text{m} בכיוון החיובי.

טעות נפוצה: לחסר את השטח שמתחת לציר כשמחשבים דרך - בדרך כל קטע נספר בחיובי.

סעיף ד

תשובה:

t=8 st=8\,\text{s}

ב-t=6 st=6\,\text{s} הרובוט נמצא ב-x=8 mx=8\,\text{m}, מהירותו −6 m/s-6\,\text{m/s} ותאוצתו +2 m/s2+2\,\text{m/s}^2. השטח של כל הקטע האחרון (66-9 s9\,\text{s}) הוא 12⋅3⋅6=9 m>8 m\tfrac12\cdot3\cdot6=9\,\text{m}>8\,\text{m}, ולכן הוא חוזר לנקודת המוצא בתוך הקטע הזה.

נסמן s=t−6s=t-6:

x=8−6s+12⋅2 s2=0  ⇒  s2−6s+8=0  ⇒  s=2 or s=4x=8-6s+\tfrac12\cdot2\,s^2=0\;\Rightarrow\;s^2-6s+8=0\;\Rightarrow\;s=2\ \text{or}\ s=4

הקטע נמשך רק 3 s3\,\text{s} (ב-t=9 st=9\,\text{s} הרובוט נעצר), ולכן s=4s=4 לא מתאים. s=2s=2, כלומר t=8 st=8\,\text{s}.

בדיקה בשטח: מ-66 עד 8 s8\,\text{s} המהירות יורדת בגודלה מ-66 ל-2 m/s2\,\text{m/s}, והשטח 6+22⋅2=8 m\tfrac{6+2}{2}\cdot2=8\,\text{m} - בדיוק מה שצריך.

עוד 19 שאלות על גרפים של תנועה (מקום–זמן, מהירות–זמן)

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. עגלה על מסלול: מגרף תאוצה-זמן לגרפי מהירות ומקום (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    עגלה נמצאת במנוחה בראשית ציר xx על מסלול ישר. ברגע t=0t=0 היא מתחילה לנוע. הגרף מתאר את תאוצת העגלה כתלות בזמן:

  2. רקטה על כוכב לכת: ניתוח גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    רקטה משוגרת אנכית כלפי מעלה ממנוחה מפני כוכב לכת שאין לו אטמוספרה. הגרף מתאר את מהירות הרקטה כפונקציה של הזמן, מרגע השיגור (כיוון חיובי…

  3. כדור המשוגר אנכית ממשגר: ניתוח מדידות מקום–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים בחנו את תנועתו של כדור טניס שמשגר כדורים יורה אנכית כלפי מעלה. הם צילמו את תנועת הכדור, החל מן הרגע שבו הכדור עזב את פתח המשגר. כדי…

  4. שתי רכבות: גרף מהירות–זמן ועצירה בתחנה הבאה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי רכבות, א' ו־ב', נוסעות על שתי מסילות ישרות ומקבילות. ברגע t=0t=0 חזיתות שתי הרכבות היו בנקודה x=0x=0, ליד רציף של תחנה: רכבת א' חלפה על…

  5. רחפת צעצוע עם מדחף: ניתוח גרפי מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רחפת צעצוע נעה על רצפה אופקית של אולם גדול. הרחפת נעה על כרית אוויר, ולכן החיכוך בין הרחפת לרצפה ניתן להזנחה. מדחף המותקן על הרחפת מפעיל…

  6. נסיעת אופנוע: גרף מהירות–זמן ועצירה ברמזור (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רוכב אופנוע התחיל את נסיעתו ממנוחה ונסע לאורך כביש ישר. הגרף שלהלן מתאר את גודל מהירות האופנוע כפונקצייה של הזמן.

  7. שני רובוטים במחסן נפגשים בנקודת מסירה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במחסן לוגיסטי נעים שני רובוטים, 1 ו־2, לאורך מסילה ישרה ואופקית (ראו תרשים). רובוט 1 נע שמאלה במהירות שגודלה…

  8. רכבת קלה יוצאת מתחנה ומכונית בולמת בנתיב הסמוך: גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    רכבת קלה BB עומדת בתחנה, ובמקביל למסילה עובר כביש ישר. ציר מקום xx מוגדר לאורך המסילה והכביש; ראשיתו בקצה הרציף, וכיוונו החיובי ימינה…

  9. חיישן כוח בין וו מנוף למשטח מטען (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בנמל מעבירים משטחים עמוסים בעזרת מנוף. כדי לחקור את תנועת המטען, הוצב חיישן כוח בין וו המנוף לבין משטח עמוס, כך שהמשטח תלוי על החיישן.…

  10. מגדל נפילה בלונה פארק: ניתוח גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במגדל נפילה בלונה פארק קרון ובו נוסעים מורם לראש המגדל, ומשם הוא משוחרר ממנוחה ונופל אנכית לאורך המגדל. בשלב הראשון הקרון נופל נפילה…

  11. מרוץ אופניים: גרפי מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני רוכבי אופניים התחרו במרוץ לאורך כביש ישר. שני הרוכבים, א' ו־ב', החלו את תנועתם ממנוחה, מאותו מקום, באותו רגע ובאותו כיוון. רוכב א' חצה…

  12. טיל צעצוע לאחר כיבוי המנוע: ניתוח גרף מקום–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    טיל צעצוע שוגר אנכית כלפי מעלה. ברגע t=0t=0 כבה המנוע שלו, והטיל המשיך לנוע אנכית ללא דחף. הגרף שלפניכם מתאר את הגובה של הטיל מעל הקרקע…

  13. עגלה היורדת במסילה משופעת ומרימה משקולת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    תלמידים ערכו ניסוי בעזרת מסילה חלקה הנטויה בזווית α\alpha לאופק (sin⁡α=0.6\sin\alpha=0.6, cos⁡α=0.8\cos\alpha=0.8). על המסילה הוצבה עגלה שמסתה…

  14. שקי חול המשוחררים משלושה כדורים פורחים: גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שלושה כדורים פורחים, AA, BB ו־CC, נמצאים ברגע מסוים באותו גובה HH מעל קרקע מישורית, זה לצד זה. כדור פורח AA עולה אנכית במהירות…

  15. שתי רכבות במסילות מקבילות: ניתוח גרף מקום–זמן (באורך בגרות · בינונית)

    שתי רכבות, A ו־B, יוצאות באותו רגע מאותה תחנה ונוסעות באותו כיוון במסילות ישרות ומקבילות. הגרף שלפניכם מתאר את מקומן של שתי הרכבות כפונקציה…

  16. מכונית ליווי ומטוס קל בשדה תעופה: גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · בינונית)

    בשדה תעופה, לאורך מסלול המראה ישר, מוגדר ציר מקום xx שראשיתו בקו לבן המסומן על המסלול, וכיוונו החיובי בכיוון ההמראה. ברגע t=0t=0 מכונית…

  17. שתי מכוניות במסלול ניסוי: מרחק, מהירות ממוצעת ורגע המפגש מגרף מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי מכוניות ניסוי, AA ו-BB, יוצאות ממנוחה ברגע t=0t=0 מאותו קו זינוק, ונוסעות לאורך מסלול ישר באותו כיוון. הגרף מתאר את מהירויות המכוניות…

  18. גוף על מדרון מחוספס: חילוץ זווית ומקדם חיכוך מגרף (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גוף קטן נמצא על מדרון ישר ומחוספס שזווית נטייתו θ\theta אינה ידועה (ראו תרשים; התרשים אינו בקנה מידה). ברגע t=0t=0 מקנים לגוף מהירות במעלה…

  19. רץ ורוכב אופניים מנסים להשיג אוטובוס יוצא: מרחק מזערי ותנאי השגה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    אוטובוס עומד בתחנה לאורך כביש ישר. רץ מתקרב אל האוטובוס מאחור, לאורך המדרכה, במהירות קבועה של 5 m/s5\,\text{m/s}, כדי להגיע לדלת האחורית שלו.…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.